³î×ñí ö−ë - ó−þ®−ôí í¼¾³î ëêë
הופק לזיכוי הרבים ע"י ב"ה עידן המועדים ( î " ¼¾³ ) ëêë í¼¾³î ó−þ®−ôí -ö−ë ³î×ñí ¼ðî¼î ñ"®ï ¹½î− í−ðëî¼ îò−ëþ ñ"¾êþí öþô ,íþîþë íò¾ô ,ê"ôþ ,µîþ¼ öìñî¾í :−š½õ −õ ñ (0202-5324067) ê"¬−ñ¾ ó−þõê-öë öð−¼ ëþí −ð− ñ¼ µþ¼òî ë³×ò ]השנה ,י"ז בתמוז וט' באב חלים בשבת והצום נדחה ליום א' כאשתקד ,ובעשור זה יחול כן גם בשנים תשע"ח ,תשע"ט[. צום י " ז תמוז )דחוי( .êחמשה דברי אירעו לאבותינו בי"ז בתמוז :נשתברו הלוחות, בוטל התמיד ]בבית ראשו[ ,הובקעה העיר ]בבית שני ,שנת 3828לבריאת העול[ ,שר! אפוסטמוס את התורה והעמיד צל בהיכל )תענית כו.(. ומצות עשה מדברי נביאי להתענות ביו זה )זכריה ח ,יט(. והשנה ,בהיות ויו י"ז בתמוז חל בשבת ,נדחית התענית ליו ראשו י"ח בתמוז ,לפי שאי מתעני בשבת )שו"ע תקנ ,ג( .וכל אד, איש או אשה ,שהגיעו לגיל מצוות ,חייבי להתענות ,בי א הצו חל בזמנו ,או נדחה למחרתו כבשנה זו] .וא! הנוהגי אבילות בשבת בדברי שבצינעא בט' באב שנדחה )כדלהל בסעי יז( ,מותרי בכל בשבת זו )אשל אברה מבוטשאטש ש( וכ מותר לבר" %שהחיינו" )קלד*(([. .ëתנאי קודם התענית -תחילת התענית בעלות השחר .(4:20ומכל מקו ,א הל %לישו בליל י"ח בתמוז שינת קבע ,וק משינתו קוד עלות השחר ,אסור לו לאכול ולשתות .אבל א קוד שהל %לישו עשה תנאי שבדעתו לאכול ולשתות קוד עלות השחר ,רשאי לאכול ולשתות )והאשכנזי מקילי לשתות א! בלא תנאי ,אבל )שעה לכתחילה יעשו תנאי )שו"ע ורמ"א תקסד ,א ומ"ב ש( * .וא! לבני ספרד ,א שכח להתנות ,ואחר שיש הרגיש צמאו ,השותה יש לו על מה שיסמו ,%בפרט א רגיל לשתות לצמאו בכל לילה )יא(( .וסיו התענית בצאת*הכוכבי )שעה ,8:07כ* 20דקות לאחר השקיעה(] .א שכח ואכל ביו התענית ,אינו יכול לפטור עצמו ,אלא חייב להפסיק מיד את אכילתו ולצו )שו"ע תקסח ,א; מ"ב תקמט ,ג([. .èהפטורים מהתענית -חולה א! שאי בו סכנה ,וכ זק מופלג שהוא תשוש כח ,פטורי מתענית זו ואינ רשאי להחמיר על עצמ )כה נט וסה( .וכמוב שילדי קטני שלא הגיעו לגיל מצוות ,פטורי מהתענית )אפילו תענית שעות( ,ומכל מקו יש למנוע מה לאכול ממתקי ושאר תפנוקי )סו( ]וקט שנעשה בר* מצוה ביו י"ח תמוז ,טוב שיתענה ,אלא א כ הוא חלוש )עי' סח([ - .וחת וכלה בתו %שבעת ימי המשתה ,בתענית דחויה מתעני עד חצות היו בלבד ואינ רשאי לצו יותר )יחו"ד ג ,לז; מו( .וא ארעה ברית מילה ביו זה ,דינה כדלהל בסעי! לא. .ðמעוברות ומניקות -אשה בהריו ,עד סו! החודש השלישי, חייבת להתענות )עי' שו"ע תקנד ,ה ותקנ ,א ומ"ב ש ,ג( ,ומכל מקו א ההריו אינו תקי או שסובלת מהקאות ,מיחושי או חולשה רבה, הרי היא פטורה .ומתחילת החודש הרביעי ואיל ,%בכל אופ היא פטורה )מ"ב ש; נט( - .יולדת )או אפילו אשה שעברה הפלה לאחר 40יו מהריונה )ש(( פטורה מלהתענות תו %שלושי יו מהלידה )ע"פ שו"ע ש ,ו; קכ( - .ואשה שמניקה בפועל )אפילו מעט )אור לציו ג ,רלט(( ,פטורה מהתענית .וא פסקה מלהניק )אפילו תו %כ"ד חודש מהלידה( ומרגישה שהיא מסוגלת להתענות ,תתענה )א! השנה שהצו דחוי )שו"ת מעי אומר ג ,קלד( .וא באמצע התענית מרגישה חולשה וצער ,תאכל( ,א %א מרגישה חולשה יתירה ,הרי היא פטורה מהתענית )נז וסב(. מנהגי בין -המיצרים .íהימי שבי צו שבעה עשר בתמוז לבי צו תשעה באב, נקראי ימי "בי*המיצרי" ,שבימי אלו נכנסו האויבי לירושלי ופרעו פרעות בישראל ,עד יו תשעה באב שבו החריבו את בית המקדש .ולכ בימי אלו אנו נוהגי במנהגי אבילות ______________ *( הבהרה :סת ציו שבדברינו ,הכוונה לעמוד שבספר חזו עובדיה ,ד' תעניות. שו"ע=שולח ערו .%מ"ב=משנה ברורה .כה"ח=כ החיי .אורל"צ=אור לציו. שוני לציו הצער על חורב בית המקדש ,ונושאי עימנו את האמונה הלוהטת בגאולה שתבוא במהרה .נאמר בנביאְ /ִ " :מח, ר7,לַיִ וְ גִ יל ,בָ ָ4 5ל אֹהֲ בֶ יהָ /ִ ,יִ ,/א ָ 58מָ /וָֹ4 /ל אֶ ת יְ ָ הַ ְִ :תאַ ְ9לִ י עָ לֶיהָ " ,ודרשו חז"ל )תענית ל :(:כל המתאבל על ירושלי * זוכה ורואה בשמחתה ,ושאינו מתאבל על ירושלי * אינו רואה בשמחתה .ולכ יש לכל אחד להיזהר בהלכות אלו בימי בי*המיצרי. .îברכת שהחיינו -טוב ליזהר שלא לבר %ברכת שהחיינו על פרי חדש או על בגד חדש בימי אלו )שו"ע תקנא ,יז( ,שהיא %יאמר "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ הזה" ,וה ימי צרה ופורענות לע ישראל )עי' מ"ב ש ,צח( ,וממילא לא יאכל הפרי החדש ולא ילבש הבגד החדש )ש ,צט( .ובגדי שאינ חשובי כל כ %שאי מברכי עליה שהחיינו ,כגו גרביי ונעליי חדשות וכיוצא בה ,בודאי מותר לקנות וללובש עד ראש חודש אב )ש ,מה(. אבל בשבתות מותר מ הדי לבר %שהחיינו )מ"ב ש ,צח; קכט( )ג בי"ז בתמוז שחל השנה בשבת )קלד( ,ומראש חודש אב נכו להחמיר שלא ללבוש בגד חדש א! בשבת )עי' רמ"א ש ,ו; מ"ב ,מה; קלד(( .וילדי קטני מותרי לבר %שהחיינו )אפילו שיש לה הבנה בענייני הימי האלה( )קלז( ,והוא הדי אשה מעוברת שרואה פרי חדש ומתאווה לו ,או אד שיש לו קצת חולי )קלח( .וכ אבי הב מבר %שהחיינו על המילה או על פדיו הב )שו"ע ש; קלה(. .ïריקודים -אסור לרקוד בימי בי*המיצרי אפילו ללא כלי נגינה )וריקודי מעורבי אסורי כל השנה( )מ"ב תקנא ,טז; קמט(. .ìשירים -יש להימנע מלשמוע שירי קודש המלווי בכלי נגינה אפילו דר %הטייפ או הרדיו ,ומיהו בשמחת מצוה הדבר מותר )כגו שמחת חת וכלה ,מילה ,פדיו הב ,בר מצוה בזמנה ,סיו מסכת )קנא( .א %לא בסעודת אירוסי וחנוכת בית( .ושירה בפה בלבד ,מותרת )קנא(. ¬ .תיקון חצות -מנהג טוב וכשר מאוד לכל בעל נפש ,לשבת באבילות בכל ימי בי המיצרי אחר חצות היו ולבכות בכיה ממש על חורב בית המקדש ,ודבר זה עושה תועלת גדולה בנפש האד )לשו האר"י בשער הכוונות דפ"ט רע"ג( .והיינו באמירת "תיקו רחל" שיש בו פסוקי של בכי וצער על חורב בית המקדש )קכח(. וזאת מלבד מה שיש נוהגי לומר תיקו חצות בכל ימות השנה בחצות לילה ,ותבוא עליה ברכה )קכח( ,וכ ראוי לנהוג א! לתלמידי חכמי )הליכות עול א ,מח( ,וכל שכ בלילות של בי המיצרי שצרי %להוסי! בבכיה )שער הכוונות ש( .וא! הנשי שייכות באמירת תיקו חצות )הליכו"ע ש(. )שעה (12:46 ראש חודש אב .−משא ומתן של שמחה -משנכנס אב ממעטי בשמחה )תענית כט ;:שו"ע תקנא ,א( ,ולכ מראש חודש ועד התענית ממעטי במשא ומת של שמחה )שו"ע תקנא ,ג ב"י ומ"ב יא( ,כגו להימנע מלקנות כלי או תכשיטי מכס! וזהב או קניית צרכי חופה )מ"ב ש; קסז(. אבל מותר לקנות רהיטי חדשי הנחוצי לו ,וכל שכ שמותר לקנות ספרי קודש )קסח( .ומותר לקנות מכונית חדשה ,א יש לו צור %בה לפרנסתו ,אבל בלאו הכי אסור )ובכל הנ"ל ,א יש חשש שיתייקרו לאחר מכ ,מותר לקנות ,מפני שהוא דבר האבד( )קסז(. והוא הדי שאי לבנות בניה שהיא להרווחה ולנוי )מ"ב יב( ,אבל א מרחיב את דירתו לצור %משפחתו הברוכת ילדי ,מותר )קסז( .כמו ב כ יש להימנע מלסייד ולצייר את ביתו בימי אלו בניית וסיוד בית*כנסת ,מותרי( )מ"ב ש; קסז( .ומותר להיכנס לדירה חדשה בימי אלו לצור %מגורי הכרחיי )ויעשה חנוכת בית בלימוד תורה בלבד ע חלוקת מגדנות(. )שו"ע ש( )אבל .ê−נישואין/אירוסין -אי נושאי נשי ואי עושי סעודת אירוסי )שו"ע תקנא ,ב( אפילו ללא ריקודי .אבל מותר לעשות "תנאי" ,ומה שמחלקי מיני מרקחת באותה שעה אינו נקרא סעודה )מ"ב טז(] .והאשכנזי נוהגי להחמיר שלא לערו %נישואי בכל ימי בי המיצרי )רמ"א ש( ,ומכל מקו רשאי להשתת! בשמחת ספרדי )קנג(. ובסעודת אירוסי מחמירי רק מראש חודש )מ"ב יט([. .ë−אכילת בשר -אי אוכלי בשר מראש חודש אב ועד התענית )שו"ע תקנא ,ט כדעה ב'( .ומנהג ירושלי להימנע מאכילת בשר רק מיו שאחר ראש חודש אב )קסט( ]ומנהג האשכנזי שאי אוכלי בשר ג בראש חודש )מ"ב נח([ .האיסור חל ג בבשר עו! ,ונוהגי להחמיר א! בתבשיל שנתבשל בו בשר )מ"ב סג; קעב( .אבל מותר לטעו בערב שבת תבשילי של בשר שמבשלי לכבוד שבת ,כדי לבדוק את טעמ )קעה(. ולילדי קטני מותר לתת לאכול בשר אפילו כשהגיעו לגיל חינו ,%ורק א הגיעו הבת לגיל אחת עשרה והב לגיל שתי עשרה ,טוב להחמיר שלא יאכלו בשר בימי אלו )קצ .ועי' מ"ב ע(. ויולדת )תו %שלושי יו( וחולה שאי בו סכנה )אפילו א נתרפא א% נשאר חלש( או מינקת שהדבר מפריע לתזונת התינוק * מותרי לאכול בשר )עי' מ"ב סא וסד; קצג(. וכל זה בימות החול ,אבל בשבת אי רשאי להחמיר )מ"ב נט ושו"ע תקנב ,י( ,וכ בסעודת מצוה כגו ברית מילה )אפילו א נדחתה מחמת חולי * .אבל לא "ברית יצחק" )עי' מ"ב תקנא ,סב; קנד(( או סעודת בר*מצוה בזמנה ,רשאי כל הקרואי לסעודה לאכול ש בשר .וכ בסעודת סיו מסכת )רמ"א ש ,י; קצו&ר(. .è−שתיית יין -יש שלא נהגו איסור בשתיית יי בתשעת הימי )עי' קעו( ,ויש שנוהגי איסור מראש חודש ומתירי רק יי של הבדלה וברכת המזו שה מצוה )שו"ע תקנא ,י ומ"ב סז( ]והיינו כשרגילי ברוב ימי השנה לבר %ברכת המזו על כוס )קעו( * .והאשכנזי מחמירי מראש חודש שלא לשתות יי בברהמ"ז ביו חול וכ בהבדלה ,אלא נותני לשתותו לקט שהגיע לגיל חינו .%וא אי תינוק ,מותר לגדול לשתות מיי ההבדלה ,אבל בברהמ"ז יבר %ללא כוס .ובסעודת מצוה מותר )רמ"א ש ומ"ב( .ושתיית ֵ7כָר מותרת א! בימות החול )רמ"א יא([. .ð−תפירת בגדים -יש להחמיר שלא לתפור בגדי חדשי מראש חודש )שו"ע תקנא ,ז( ,וכ אסור לרקו ולסרוג ,אבל מותר לתפור כפתור שנפל מהבגד )רז( ,או לתפור בגד שנקרע או נפר )בא"ח דברי ,י( .ויש להחמיר שלא לקנות בגדי או נעליי חדשי אפילו על מנת ללובש לאחר הצו )רמ"א ש ומ"ב מט; רח( .אבל מותר לצחצח הנעליי )רי(. ¬ .îשבוע שחל בו ט' באב -השנה שחל תשעה באב בשבת ונדחה ליו ראשו ,לא חלי כל הדיני של "שבוע שחל בו תשעה באב" שבשאר השני )שו"ע תקנא ,ד כדעת הסת; רכג( ,ולכ מותר לספרדי בשבוע זה להסתפר ,להתגלח ,לכבס ולרחו> במי חמי )ונכו להחמיר שלא להסתפר ולהתגלח בערב שבת של ט' באב ,כדי שיכנס לתענית שהוא מנוול )רכד((] .אבל האשכנזי מחמירי בתספורת החל מי"ז בתמוז )רמ"א ש ,ד( - .ונוהגי שלא לכבס החל מראש חודש אב וא! לא ללבוש בגד מכובס )רמ"א ש ,ג וד( - .וכ מחמירי שלא לרחו> כל הגו! אפילו בצונ החל מראש חודש אלא רק פניו ידיו ורגליו )אבל בראש חודש עצמו שחל השנה ביו שישי ,מותר לרחו> כל גופו בחמי למי שרוח> תמיד בערב שבת לכבוד שבת )מ"ב ש, פט( - .ובשאר ערבי שבתות ,מלבד פניו ידיו ורגליו בצונ ,מקילי לכבוד שבת ג לרחו> הראש ,ויש שמקילי לרחו> הנ"ל בחמי כולל הראש למי שרגיל בכ ,%מבלי סבו )רמ"א ש ,טז ובמ"ב ש( .וכ מותרי לגזוז צפורני )מ"ב כ(( .אבל במקומות החמי, מותר א! לה לרחו> כל גופ בצונ להעביר הזיעה )רמג ורמה( - .וכ לעני לבישת בגדי חדשי מחמירי מראש חודש )רמ"א ש ,ו ועי' מ"ב ,מז( .ואינ לובשי בגדי שבת אפילו בשבת ומחליפי רק בגדי הזיעה ,גופיה גרביי וכדומה )רמ"א תקנא ,א ומ"ב ו' ומד( ,א לא שהבגדי אינ מיוחדי רק לשבת אלא ג לחול המועד ,פורי וחתונות )נט"ג לג ,א([. יום שבת -ט ' אב ¬ .ïדיחוי הצום/תפילה/קידוש -השנה ,בהיות ויו ט' באב חל בשבת ,נדחית התענית ליו ראשו י' באב ,לפי שאי מתעני בשבת )שו"ע תקנ ,ג( .לכבוד שבת לובשי בגדי שבת כרגיל ,ג בשנה זו )עי' מ"ב תקנא ,ו( ]והאשכנזי נוהגי כנ"ל בסעי! הקוד[ .סדר התפילות בשבת הוא כרגיל בשאר שבתות השנה ,ובסדר הקידוש אומרי "שלו עליכ" ,ושרי זמירות שבת. .ï−עינויים בשבת -כשחל תשעה באב בשבת מותרי בכל העינויי )שו"ע תקנד ,יט( .והנמנע מאכילת בשר משו אבילות ,עבירה היא בידו )מ"ב תקנב ,כג( .וכ מותר ללמוד תורה )עי' רמ"א תקנג ,ב ומ"ב ט&י; רמח( ולטייל בשוק במש %כל היו )אורל"צ כט ,יח; ועי' שלג הערה ד(. ]והאשכנזי נוהגי לאסור תשמיש כדי דברי שבצינעא )רמ"א תקנד ,יט(, ומתירי במקו מצוה )מ"ב ש ,מ .ועי' ג כה"ח פט( וכ מותרי בדיני הרחקות. ולמנהג יש שכתבו לאסור ג רחיצת ידי במי חמי )עי' מ"ב תקנד ,לט .ובכה"ח ש ,פו הביא מנה"ש להתיר( ,ויש שכתב שאי לטייל בשבת זו במש %כל היו ,א! שהתענית דחויה למחר )שע"ת ס"ס תקנג מברכ"י .והמ"ב לא הביאו([. .ì−מנחה מוקדמת"/צידקתך" -בשבת אחר*הצהרי יש לקיי תפילת מנחה בשעה מוקדמת ,על מנת שתהא שהות לציבור לסעוד בנחת סעודה שלישית )שהיא הסעודה מפסקת(, ולסיימה קוד שקיעת החמה .ואי אומרי "צידקת "%במנחה )שו"ע תקנט ,א( ,לפי שתשעה באב נקרא "מועד" )מ"ב ש ,א(. .¬−סעודה שלישית -בסעודה מפסקת לא קיימות ההגבלות ששייכות בשאר שני ,ולכ יושבי כרגיל על כסאות ואי חולצי הנעלי ,ויושב יחד ע בני ביתו ,וא היו ש שלושה חייבי בזימו )מ"ב תקנב ,כג( .ואוכל בשר ושותה יי בסעודה המפסקת ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו )שו"ע ש ,י(, א! שאינו רגיל כ בשאר שבתות השנה ומרבה באכילתו מפני התענית )א %לא יאמר שאוכל כדי שיהיה לו כח לצו )עי' מ"ב רצ ,ד; אשרי האיש ע ,ו(( .ומותר לשיר שירי שבת ולומר דברי תורה בסעודה .וינהג כמנהגו בכל שבת )עי' מ"ב כג; ברכ"י תקנג ,ד; אורל"צ כח ,ד(. × .כדורים להקלת הצום -מותר ליטול כדורי המיועדי להקלת הצו )שו"ת יביע אומר ט ,נד( ומ הדי יש להתיר לבולע א! בשבת )עי' לוית ח אות פט; ספר אורח כהלכה א ,תקלד( אבל לא יאמר שעושה כ להקלת הצו. × .êסיום הסעודה/תחילת האבילות -צריכי להפסיק לאכול ולשתות כמה דקות קוד שקיעת החמה )שעה ) (7:27רמ"א תקנב ,י( וכ אסורי ברחיצה וסיכה )כיו שבשקיעה נכנסי לספק לילה של הצו(. ואול אי לחלו> את נעלי העור ,להחלי! בגדי שבת בבגדי חול ולשבת על האר> מיד בזמ השקיעה )כי אי לנהוג מעשה אבילות לפני צאת השבת( ,אלא כעבור 20דקות מהשקיעה )שעה .7:46וכ ינהגו א! הנוהגי להחמיר במוצ"ש כדעת רבינו ת )הליכות שלמה ,תמג(( יאמרו "ברו% המבדיל בי קודש לחול" )רמ"א תקנג ,ב( ואז יחלצו הנעלי ויחליפו את בגדי*השבת לבגדי*חול )שהכינ ולבש מבעוד מועד לאחר הכיבוס .וא שכח להכי ,ילבש בגדי שלבש מלפני שבת או שישאר ע בגדי שבת )אורל"צ כז ,א((. כמו כ מזמ השקיעה יש לעסוק בתורה בדברי הרעי ,כגו בהלכות הנצרכות לתענית .ויש לקבוע את תפילת ערבית במוצאי שבת כרבע שעה ויותר מצאת*השבת ,כדי שתהא שהות לציבור להתכונ כראוי ולהגיע בזמ מבלי לפגוע בקדושת השבת )עי' שלה(. ]והזקוק ליסוע ברכב לבית*הכנסת ,יכול לעשות כ אחר אמירת "המבדיל בי קודש לחול" ,אפילו קוד ערבית )שו"ע רצט ,י([. × .ëאיסור הכנה -יש ליזהר שלא להכי מאומה מיו השבת ליו חול ,ולכ אי לסדר את בית*הכנסת בשבת על מנת להכינו לתפילות בהסרת ספסלי ,פריסת מחצלאות וכרי ,הסרת הפרוכת ,סידור ספרי הקינות וכדומה )שלג( .ונכו שהגבאי יכינו כבר מערב שבת את הדרוש למוצאי שבת )קינות ,כרי וכדומה(. × .èהבדלה -בהיות ומיד ע צאת שבת חל הצו ,אי אפשר לעשות הבדלה על הכוס ,ויש לנהוג כדלהל: (1אנשים בריאים -אנשי בריאי שצמי ,אי מבדילי על הכוס ,ואי מברכי על הבשמי )שו"ע תקנו( לפי שיש בה תענוג להשיב את הנפש ,אלא אומרי בתפילת ערבית "אתה חוננתנו" )וא שכח אינו חוזר( )מ"ב ש ,ב( ,ולאחר תפילת ערבית בבית*הכנסת ג קוד קריאת מגילת איכה ,מבר %החז ברכת "בורא מאורי האש" ומכוי להוציא את הקהל ידי חובת )ב"י ס"ס תקנו; מ"ב ש ,א; שמא ,שנג( )ולא יבר %כל אחד לעצמו )שו"ע רחצ ,יד( .ויעמוד בצורה שיראו כול באופ שאילו לא היו אורות ,נית להכיר לאור הנרות בי מטבע של מדינה זו למטבע מדינה אחרת )ש ,ד( .ואד שלא שמע הברכה ,יבר %בעצמו ברכת "בורא מאורי האש" א! לאחר התפילה ,כיו שהחיוב לבר %עדיי רוב> עליו )מ"ב ,א( .והוא הדי לנשי שצריכות לבר) %שמג( .ואשה שאינה מתפללת ערבית ,או אד ששכח לומר בתפילה "אתה חוננתנו" ,יאמרו לפני הדלקת הנר" :ברו %המבדיל בי קודש לחול" )מ"ב ,ב; בא"ח ש"ש ויצא ,ג; חזו"ע שבת ב ,שפג(( .וסדר ההבדלה במוצאי הצו, יתבאר להל בסעי! נא. (2חולים -אד חולה שצרי %לאכול או לשתות במהל %הצו, עושה הבדלה על הכוס מיד במוצאי שבת )נט ד"ה ונראה; שנ ד"ה ג( ,ומבר %ברכות" :בורא פרי הגפ"" ,בורא מאורי האש" וברכת "המבדיל בי קודש לחול" )ואי מבר %על הבשמי. )ולא קוד אכילתו למחרת( * וכמו כ לא יאמר את פסוקי השמחה שנהוג לומר בהבדלה ,אלא יתחיל מיד בברכות( ,וישתה מלוא לוגמיו מ היי )ואינו צרי %להבדיל על שאר משקי ,כיו שאינו מכוי בשתיית היי לתענוג אלא לקיו מצות הבדלה )שמח(, וכ אי צרי %להחמיר לתת לילד קט שישתה את היי )שמט ד"ה והנה(( .ואי שו חילוק בזה בי איש לאשה )חזו"ע שבת ב ,תח( * .ונשי אשכנזיות תע ֶ/נה שאלת חכ בעניני ההבדלה[. )שנב ד"ה היולדת( ]ומותרות ג לשתות מהיי והמבדיל יכול לכוי להוציא אחרי ידי חובת הבדלה ,ולא יצטרכו לעשות הבדלה במוצאי הצו ,וא! מומל> לנהוג כ כדי שלא ידחו ההבדלה לליל שני )כה"ח תקנו ,ט; שמח(] .ואי החולי אוכלי סעודה רביעית במוצאי שבת )שו"ת מעיי אומר ג ,קפו([. * ספק צם/שותה מים בלבד -חולה שמתחיל את הצו, ובהתא להרגשתו במהל %הצו ֵידע א יכול לצו או לא ,לא יבדיל במוצאי שבת ,אלא א יצטר %לאכול או לשתות ,יבדיל קוד לכ )וכשמבדיל ביו א' ,לא יבר %על הנר ,א! א לא שמע הברכה אמש(. וחולה כליות שזקוק רק לשתות מי ולא לאכול ]או חולה ששותהכדור ע קצת מי[ ,שותה המי ללא הבדלה )כיו שמותר לשתות מי קוד הבדלה )שו"ע רצט ,א(( )אורל"צ כט ,סו הערה ו; שבט הלוי ח ,ס"ס קכט(. (3קטנים -קטני שהגיעו לגיל חינו ,%א! ה צריכי לעשות הבדלה בזמנה במוצאי שבת קוד אכילת משו מצות חינו% א רגילי לאכול במוצ"ש או רק למחרת ,וכדי חולה הנ"ל( )שנב(. )בי × .ðתפילת ערבית -אי אומרי במוצאי שבת את המזמורי שנהוג לאומר בכל מוצאי שבת קוד תפילת ערבית מ"ב רצג ,א( ובסיו הקינות אי אומרי "שובה ה' עד מתי" ,אלא מתחילי ב"ואתה קדוש" )שו"ע ש; שמג(. )רמ"א תקנט ,ב; יום א ' -צום י ' באב חכמינו זכרונ לברכה גזרו שינהגו חמישה עינויי ביו הצו: אכילה ושתיה ,רחיצה ,נעילת הסנדל ,סיכה ,תשמיש המיטה )שו"ע תקנ ,ב ותקנד ,א( ,ואיסורי נוספי .ודברי אלו אסורי מתחילת התענית )עיי לעיל בסעי! כא( ועד סופה למחרת בצאת*הכוכבי )שעה ,(7:46ואי להקל בה )שו"ע תקנ ,ב ותקנג ,ב; מ"ב תקנד ,א ותקנה ,ג; שג( .וכל אד ,בי איש או אשה ,שהגיעו לגיל מצוות ,מוזהרי בכל האמור לעיל )דש( ,בי א הצו חל בזמנו ,או נדחה למחרתו כבשנה זו. × .íאכילה ושתיה -הכל חייבי להתענות ואסור לפרו> גדר )שו"ע תקמט ,א ותקנ ,א(. × .îמעוברות ומניקות -השנה ,נשי מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות כדי ומרגישה שהיא מסוגלת שלוש תעניות )ס( .ואשה שפסקה מלהניק, להתענות ,תתענה) .ועיי בעוד פרטי שכתבנו לעיל בסעי! ד'(. × .ïיולדת -יולדת תו %שלושי ללידתה ,פטורה מהתענית תקנד ,ו( ]וג ליולדת אשכנזיה יש להקל בזה )רפז([ ,ואפילו א מרגישה טוב ]ואינה מניקה[ )מ"ב ט( .והוא הדי לאשה שעברה הפלה )והיא תו %ל' יו( )שו"ע )רפח( ]וא חל יו השלושי ואחד ללידתה ביו ראשו ,צריכה להתענות )סח([. × .ìחולה/קטנים -חולה שהוא חלוש וחש בגופו ,א! על פי שאי בו סכנה ,פטור מלהתענות ,לפי שבמקו חולי לא גזרו חכמי )מ"ב ש ,יא; רפ( ]אבל כמוב שחייבי בשאר עינויי[ .וכ ילדי שלא הגיעו לגיל מצוות ,פטורי מ התענית ,ואי לה לצו, אפילו שנה קוד גיל מצוות )באה"ל ר"ס תקנ(. ׬ .קטן שהגדיל -קט שנעשה בר*מצוה ביו י' באב ,טוב שיתענה )א! שבט' באב שבו נקבעה התענית בשאר שני ,היה עדיי קט הפטור מהתענית( .אבל א הוא חלש וקשה עליו לצו ,רשאי שלא להתענות יו של אלא רק תענית שעות כפי שיוכל )סח( .וא נעשה גדול בט' באב ,בודאי שחייב להתענות למחרת ,א! שהצו דחוי .והוא הדי בכל זה לקטנה שנעשתה בת*מצוה. .ñדרך האכילה -חולה ,יולדת ,מעוברות ומניקות שמותר לה לאכול בצו ,אינ צריכי לאכול לשיעורי )רפח( ,ומותרי לאכול מיד בבוקר כהרגל )רפז( והוא הדי א הוצרכו לכ %בלילה ,אבל יזהרו שלא לאכול לש תענוג )שו"ע תקנד ,ה(. אבל א אינו חולה אלא שהרופאי יעצוהו שלא יצו פ יבוא לידי חולי ,לא יאכל כרגיל אלא לשיעורי .וכ חולה שצרי %לבלוע כדורי לרפואתו ,ואינו יכול לבולע ללא מי ,ישתה פחות פחות מכשיעור )עי' באה"ל ש על ס"ו; רעט( )והאוכלי פת ,לא יאמרו "נח" בברכת המזו )רפח .ועי' רמ"א ס"ס תקנז ומ"ב ה((. .êñברית מילה -ברית מילה שחלה ביו ראשו דחויה )שו"ת מעיי אומר ג ,קנג; ספר ט' באב שחל בשבת ח ,יג(( ,בעלי הברית שה :אבי הב ,הא ,הסנדק והמוהל ,מתפללי מנחה גדולה )שעה ,(1:19מתרחצי )שע"ת תקנט ,טו בסופו( ,וקוד המילה יעשה המוהל הבדלה )והמנהג שמוציא את הציבור ידי חובת )אורל"צ כט ,ט( .אבל אי להבדיל ולבר %ברכת המילה על כוס אחד )שנא(( ,ולאחר הברית מותרי בעלי הברית לאכול ואינ משלימי התענית )אפילו אינ אוכלי )אפילו א היא מחמת השמחה )חיי אד קלב ,כט( .ולובשי בגדי שבת ומותרי ג בנעילת הסנדל ובלימוד תורה כרגיל )ט' באב שחל בשבת ח ,כ וכד(( ,לפי שיו*טוב שלה הוא )ואינ רשאי להתענות )שצו(( ,אבל לא יעשו סעודה גדולה כפי שהיו עושי בשאר ימי .ושאר הקרואי לברית ,מתעני כרגיל, ובמוצאי הצו עושי סעודה גדולה )שו"ע תקנט ,ט ומ"ב ושעה"צ ש(. ומותר בצו ג לזמר השירי המיוחדי לברית ,כנהוג )ש ח ,כז(. .ëñרחיצה -הרחיצה אסורה בצו ,בי במי חמי או צונני, ואפילו להושיט אצבעו למי אסור )שו"ע תקנד ,ז( .ובנטילת ידי של שחרית צרי %ליזהר ליטול רק עד סו! קשרי אצבעותיו ולא את כל ידו )שו"ע ש ,י( )ומברכי "על נטילת ידי" )שו"ע תריג ,ב; שסא(( .ולא ישטו! פיו )שו"ע תקסז ,ג( )א לא במקו צער גדול ,וירכי ראשו למטה שלא יבואו המי לגרונו )מ"ב ש ,יא(( .וכ ינהג בנטילה לאחר שיוצא מבית הכסא )רמ"א תקנד ,ט ושו"ע תריג ,ג( ,או א נגע בגופו במקומות המכוסי )מ"ב תריג ,ו( או במנעליו )מל"ח יח ,סס"ג; בא"ח דברי ,כא; ויל ,%יז( ,או לפני התפילה )חזו"ע ימי נוראי ,שיא(. .èñרחיצה שאינה לתענוג -א ידיו התלכלכו ,מותר לו לרחו> להעביר הלכלו ,%ולא יטול כל ידיו אלא לפי הצור %להעביר הלכלו) %שו"ע תקנד ,ט( ,כיו שאינה רחיצה של תענוג )מ"ב יט( ,ומותר ג להשתמש בסבו )נט"ג ע ,א( .וא היה לכלו %על גבי עיניו ודרכו לרוחצ במי ,רוח> ומעבירו ואינו חושש )שו"ע ש ,יא( .וכ אשה המבשלת ,מותר לה לרחו> המאכלי ,א! שממילא רוחצת את ידיה )מ"ב יט(. .ðñחולה/כהן -חולה שאוכל פת ביו הצו ,נוטל ידיו כדרכו עד סו! הפרק ,כיו שהיא רחיצה של מצוה אחרוני )נט"ג סו ,י([ ,וכ הדי בכה העולה לנשיאת כפיי )רמ"א תריג ,ג ובמ"ב; רצ(. )רצב( ]ונוטל ג מי .íñנעילת הסנדל -אסור לנעול נעליי או סנדלי של עור )שו"ע ש ,טז( ,אפילו שנועל הנעליי על גרביי )רצה( .אבל נעליי מגומי ,בד ושאר מיני מותרות )שו"ע ש( ,אפילו א ה נוחות יותר מנעלי עור ורגילי ללובש במש %השנה ]כדוגמת נעלי "קרוקס"[ ,כיו שגזירת חכמי היתה רק על נעלי עור )רצט( - .וילדי קטני שלא הגיעו לגיל מצוות מותרי בנעילת הסנדל ,ומכל מקו טוב לחנכ שינעלו נעליי שאינ מעור )שא( ]בפרט בימינו שיש נעליי נוחות[. .îñסיכה -אסור לסו %גופו בשמ לתענוג )שו"ע תקנד ,טו( אפילו במקצת )מ"ב כט( .וכ למרוח קר לש תענוג )אורל"צ ,רסו( .אבל מותר להתיז ספריי על הגו! להעביר הריח )רצה(. .ïñישיבה על הארץ -יושבי על האר> ,ה בבית*הכנסת וה בבית ,עד חצות היו הלכה&קיצוש"ע ,תיג( .ומותר להניח תחתיו כר קט ,ומי שקשה לו יכול )) (12:42עי' :שו"ע ורמ"א תקנט ,ג; מ"ב י; אורל"צ ג ,רסח; דרכי ד לשבת על ספסל נמו) %מ"ב יא( .וימעט האד מכבודו ומהנאתו בכל מה שאפשר )רמ"א ס"ס תקנה(] .והנוסעי ברכב ,יושבי בו כדרכ[. ציבור אומר "נח" במנחה ,ו"עננו" בשחרית ומנחה ג([. .ìñלימוד תורה -אסור לקרות בתנ" ,%ולשנות במשנה ובמדרש ובגמרא בהלכות ובאגדות ,מפני שהלימוד משמח את ליבו של :ְ /חֵ י לֵב" )שו"ע האד ,שנאמר )תהילי יט ,ט(,@Aִ " :דֵ י ה' יְ ִָ 7רי ְמ ַ תקנד ,א( ,וא! הנשי אסורות בלימוד )שטו( .וכל סוגי הלימוד בכלל האיסור ]תהילי )וא אינו בקי בלימוד אחר ,יכול לקרוא תהילי כדי שלא יתבטל, .íôקינות ומגילת איכה -אומרי הקינות וקוראי את מגילת איכה ,בליל הצו וביומו )עי' שו"ע תקנט ב וז ורמ"א ד( ,אפילו כשהוא ביחיד )מ"ב ה( .ובשעת הקינות אסור לדבר ולצאת לחו> ,כדי שלא יפסיק ליבו מ האבילות )שו"ע ש ,ה(. והוא הדי שמותר לקורא דר %בקשה ותפילה )עי' מ"ב ז; שיא(( ,חק לישראל ,מעמדות )מ"ב ש( ,י"ח פרקי משנה )שט( ,פרקי שירה ,קבלה )שי([ .וכל מה שנוהגי לומר בסדר התפילה ,מותר לאומרו כרגיל ושעג(. )עי' שו"ע ש ,ד; ועי' שיא אבל מותר ללמוד בדברי הרעי ]כגו בספר איוב ובפירושו ,ובדברי הרעי שבספר ירמיה )ומדלגי פסוקי הנחמה שבו( ,מדרש איכה ופירושו )וידלג מה שאינו שיי %לחורב )שי(( ,ומועד קט פרק אלו מגלחי )שו"ע ש ,א&ב( ,אגדת החורב במסכת גיטי פרק הניָBקי ]ד! נה ,[.ובסנהדרי פרק חֵ לֶק ]ד! צו ,צז ושבת קיט ,[:וספר יוסיפו )מ"ב ג( ,הלכות ט' באב ואבילות )נט"ג עה ,ו( .וילמד פשוט של דברי ולא דר %פלפול )מ"ב ד( ,וא נתחדש לו בה חידוש ,מותר לכותבו )שיא ושכז([ .וכ ספרי מוסר שמעוררי את האד לשוב בתשובה ולהיטיב אורחותיו ,מותר ללמוד בה )וא מסתעפי מעני לעני בביאורי פסוקי המביאי לידי שמחה ,יש לדלג( )שטז( .ומ הדי מותר לקרוא עיתו ולשמוע רדיו )הכשרי לקריאה ולשמיעה( ,והמחמיר תבוא עליו ברכה )שטו(. .¬ñעשיית מלאכה -מנהג ישראל שלא לעשות מלאכה ביו הצו )שיט(( ,והעושה מלאכה אינו רואה סימ ברכה מאותה מלאכה )ש, כד( .ונוהגי להכי את צרכי הסעודה של מוצאי הצו רק לאחר חצות היו )שעה ) (12:42שו"ע תקנט ,י( ,כדי שיהא יושב ושומ באבילות של ירושלי להתעסק ולהתאונ בנהי וקינות ולא בדברי אחרי המשמחי ומסיחי מ האבילות )באה"ל ש( .ולכ, ג את כלי הסעודה שנותרו משבת ,מותר להדיח רק לאחר חצות א יש בה צור %לסעודת מוצאי הצו ,אלא א כ נוד! מה ריח או שיש צור %להשתמש בה כעת לאכילת הילדי וכדומה, שאז מותר להדיח א! במוצאי שבת )אורל"צ כט ,יד(. )באה"ל תקנד ,כב ד"ה במקו; שיט( )וע"י גוי מותר )שו"ע ש( ,וכ בליל הצו .ôשאילת שלום -אי שואלי שלו )שו"ע תקנד ,כ( ,וטוב א! שלא לומר "שבוע/לילה/בוקר טוב" )מ"ב מא; של( .וימעט אד קלה ,יז( .ואנשי שאינ יודעי ואומרי שלו ,משיבי לה שלו בשפה רפה ובכובד ראש )שו"ע ש( .אבל מותר לשאול את חבירו אי %הוא מרגיש מהתענית )של( וכ לברכו )נט"ג עו ,ט(. בדיבורו )חיי .êôעישון/בשמים -מי שרגיל מאוד בעישו סיגריות ,ויש לו צער גדול א אינו מעש ,יש להתיר לו לעש בצינעא )לב( .ואי לבר %על מיני בשמי )שו"ע תקנט ,ז ויו"ד רסה ,ד; שמ(. .ëôטיול/אחיזת תינוק -לא יטייל בשוק בצו ולא יקח תינוק בחיקו ,כדי שלא יבוא לידי שחוק ,אבל מותר לקחת תינוק על מנת להרגיעו )חזו"ע ,שלג( ,וא! לשיר לו )נט"ג עט ,טז(. )שו"ע תקנד ,כא( .èôשינה -יש לאד להצטער בעני משכבו בלילה ,שא רגיל לשכב על שני כרי ,ישכב על כר אחד )רמ"א תקנה ,ב( .ויש שנהגו לישו על האר> ולהניח אב תחת מראשותיה )שו"ע ורמ"א ש( .מיהו, אד חלוש או זק ומעוברות ומניקות אינ בכלל זה )עיי :רמ"א ש ומ"ב ז; שס( ,וכ א אינו מצליח להירד מחמת כ) %אורל"צ ג ,רסח(. מנהגי הצום " .ðôנחם""/עננו" בתפילה -חז"ל תיקנו לומר מעי המאורע בצו ,ולכ בכל שלושת התפילות צרי %לומר "נח" בסיו ברכת "תשכו בתו %ירושלי" )שו"ע תקנז ומ"ב א( )אחרי "במהרה בימינו" .והשליח ציבור אומר "נח" בחזרת התפילה בשחרית ובמנחה )שנז(( ,וחותמי "מנח ציו בבני ירושלי" )שפ(] .וא שכח לאומרו בבונה ירושלי ,יאמרנו ב"רצה" במקו שאומרי "יעלה ויבוא" בראש חודש ,ואינו חות ברו %וכו' .וא לא נזכר ,יאמרנו בסיו התפילה ב"אלוקי נצור" )מ"ב ב; שעה([ .כמו כ בכל התפילות אומרי "עננו" בשומע תפילה )שו"ע ש( .וא לא אמר "נח" ו"עננו" ,אינו חוזר ומתפלל )והשליח ציבור אומר "עננו" ברכה בפני עצמה בי "גואל" ל"רופא"( )ש ותקסה ,ב(] .ומי שאינו מתענה ,אומר "נח" כיו שהוא מעי המאורע )אורל"צ ג ,רסב( ,אבל לא "עננו" כיו שאינו צ )עי' שו"ע ש, ג( .ולמנהג האשכנזי היחיד אומר "נח" ו"עננו" רק בתפילת מנחה ,והשליח )רמ"א ש ותקסה ,ג ומ"ב תקנז, .îôברכת "שעשה לי כל צרכי" -מברכי ברכות השחר, ודעת רוב הפוסקי שיש לבר %ג ברכת "שעשה לי כל צרכי" תקנד ,לא; שסא; חזו"ע ,ימי נוראי ,שכ(. )מ"ב .ïôטלית ותפילין -המנהג כיו ברוב בתי*הכנסת שמתעטפי בטלית ומניחי תפילי בשחרית כמו בכל יו )שסו( .ולא ישנה האד ממנהג הציבור משו "לא תתגודדו" )שע(] .ומנהג האשכנזי להניח טלית ותפילי בברכה רק במנחה )שו"ע תקנה ,א( .והמניחי תפילי של "רבינו ת" ,יש לה להניח )מ"ב תקנה ,ד; שעא([. .ìôתיקון חצות -בליל הצו אומרי תיקו רחל בלבד ס"ס תקנב; בא"ח דברי ,כה; רנב( ,ללא וידוי )שו"ע תקנט ,ד( .אבל ביו אי אומרי תיקו רחל ,כיו שכבר אמרו קינות ומגילת איכה .ועוד, שאחר חצות אנו בטוחי בחסדי ה' להתנח )בא"ח ש; קכט(. )שע"ת מוצאי הצום -י " א אב .¬ôערבית/הכרזת הבדלה -במוצאי הצו מתפללי ערבית כרגיל כבכל יו ,ואי אומרי בתפילה "אתה חוננתנו" לאומרו במוצ"ש( )מ"ב תקנו ,ג( ,וראוי להכריז לציבור בבית*הכנסת שלא ישכחו לעשות הבדלה )עי' שלז(. )א! א שכח .òברכת הלבנה -המנהג פשוט לבר %ברכת הלבנה במוצאי הצו )תי .ועי' רמ"א תכו ,ב ותקנא ,ח ומ"ב תכו ,יא( ]והאשכנזי מצריכי שיטע משהו ויבר %ע נעליי )מ"ב ש( ,א %לא ימנע בשל כ %מלברכה בציבור )שעה"צ ש ,ט([ .וצרי %להיזהר לברכה בשמחה )בא"ח דברי ,כח(. .êòסדר ההבדלה -מבדילי על הכוס ומברכי ברכת "בורא פרי הגפ" וברכת "המבדיל בי קודש לחול" )ללא נר ובשמי )שו"ע תקנו( ,לפי שכבר בירכנו על הנר )וא! א לא ביר %אמש ,לא יבר %כעת ש ,ג(( ,ובאשר לבשמי כבר חלפה הלכה לה הנשמה היתירה במוצ"ש ד(( .ואי אומרי פסוקי השמחה שנהוג לאומר בהבדלה ,אלא )מ"ב )מ"ב יתחילו מיד בברכות )שלח(. .ëòהיתר העינויים -לאחר התענית מותר מיד להסתפר ולכבס )שו"ע תקנא ,ד( ,להתרח> )תטו( ולשמוע כלי נגינה .והשנה שהצו דחוי, מותר א! לאכול בשר ,לשתות יי ,ולבר %ברכת "שהחיינו" )כי בשאר שני נמנעי מכ %בהיות ובית המקדש היה נשר! עד שקיעת החמה ביו העשירי ,ואילו כעת הוא יו י"א באב )תטו( .וא! למנהג האשכנזי יש להתיר בכל זה )מ"ב תקנח ,ד ושעה"צ ד( ,אבל אוסרי אכילת בשר ושתיית יי במוצאי התענית מפני אבילות של יו ,ומותרי רק ביו י"א אב )רמ"א ש( ,וכ טוב שלא ישמשו אלא במקו מצוה )מ"ב ש ,ב(( - .ויהי רצו שנזכה בקרוב לגאולה שלימה ולבני בית המקדש .אמ. קורא יקר! עקב ריבוי הוצאות העלו ,פוני אנו אלי בבקשה להרי תרומה ,על מנת שנוכל להמשי ולזכות את הרבי .טל'• 025324067 : נא לשמור על קדושת העלון • ניתן להשיג את העלון באתר "מאור לפסגה" www.maorlapisga.org העלון מוקדש לרפואת יעל בת קוצ'יק רבקה ,יצחק גגו בן זינה ,זכריה בן שושנה ניזה ,אביגיל רבקה בת שרה ,דיקלה חנה בת אורנה ,אלון בן אביגיל רבקה ,שמעון בן גרציה ,מרינה בת דינה ,יהודית בת חנה ,מאיה בת מרים ,מסעודה מזל בת קלימה ,מרים רוחמה בת מסעודה מזל .שושנה בת מלכה ,מרים חיה בת מסעודה, נח בן חוה ,גרציה בת חנה ,אברהם בן חנה ,דניאל בן הדסה שיפרה ,ישועה בן רחל, אילה בת רות ,אורי שרגא בן פנינה ,אלישבע בת ליאת לאה .להצלחת שלמה עמאר בן סולטנה ,משפחת צמח .זיווג הגון לאורטל בת תמר ,יעקב בן מרינה ,אפרת בת זילפה ,רונית בת רבקה .ולעילוי נשמת רבי יעקב חי בן בניה ,יצחק בכור בן סרח, יהושע בן חנה ,מניה בת מרים ,יוסף בן רחל ,אליהו בן סולטנה ,רחל בת נירה, רבקה בת מרים ,נפתלי בן שמעה ,משה שמואל בן אסתר ,גבריאל בן חנה .רבקה חיה בת איז'ה ,מרים חיטיבאשווילי ,חביבה בת ניזמה ,משולם בן צבי ,שלום בן סוליקה ,ר' שמעון בן איז'ה ,סעדה בת רחל ,דוד בן אסתר ,מרסדס בת תמר ,מסעוד בן אונישה ,ששון בן שרה ,אביה יהושע בן רונית ,חיים חי מנחם בן בלנש ,יהודה בן שרה ,דוד בן דורית ,אוריה בן כוכב ,יצחק בן רחנה ,משה חי בן רינת ,רב חיים בן סעדה ,שמואל נורברט בן אליס מומה ,מרדכי בן סולטנה ,ג'ריה בת עסילה ,משה בן סעדה ,יצחק חיים בן מרסדס ,מסעוד בן חנה ,טובה בת יפה ,לאה בת רבקה.
© Copyright 2024