‫ידע חברתי בהתהוות ‪ -‬בזירת העבודה הסוציאלית‬
‫אלה גלס‬
‫אנתוני גידנס משתמש במושג "הרמנויטיקה כפולה" בבואו לדון ביחסים הדו כיווניים שבין המחקר החברתי‬
‫למושאיו )‪ .)Giddens 1984‬לדבריו‪ ,‬הקונספטים המנוסחים במדעי החברה לעולם אינם מנותקים או משוחררים‬
‫מהשימוש השגרתי בהם על ידי שחקנים וסוכנים אנושיים‪ .‬ממצאי המחקר החברתי זוכים לחיים עצמאיים‪,‬‬
‫כאשר הם זולגים אל העולם האנושי‪ ,‬משפיעים על ומשנים את התופעות 'האמפיריות'‪ ,‬שביקש המדען לתאר‪.‬‬
‫א בחנותיו של גידנס מלמדות שהקונספטים של מדעי האדם והחברה לעולם אינם יציבים – הם פושטים ולובשים‬
‫צורה בהתאם לשימושים שנעשים בהם בידי שחקנים חברתיים ובהתאם לשינויים החלים בתרבות ובחברה‪.‬‬
‫ההכרה לפיה תוצרי הידע שמופקים במדעים החברתיים וההומאניים מצויים בקשרים אינטנסיביים‬
‫ומשמעותיים של השפעה הדדית עם העולם האנושי‪ ,‬מבהירה את מהות השאיפה לחשוף את צירי תנועתו ותהליכי‬
‫התהוותו של "ידע חברתי"‪ .‬עם זאת‪ ,‬על אף ההתפתחויות הרבות שחלו בעשורים האחרונים בסוציולוגיה של‬
‫הידע והמדע‪ ,‬מערכי הייצור וההגיונות האפיסטמיים של הידע המבוסס על המדעים "הרכים" כמעט ולא הוצבו‬
‫עד כה כמושא לחקירה שיטתית (‪ .)Camic, Gross and Lamont 2011‬בלקונה זו משתלב המחקר הנוכחי‪.‬‬
‫במחקרי אתחקה אחר תהליכי הפקה והפצה של ידע בשדה האקדמי והמקצועי של העבודה הסוציאלית‪ ,‬במטרה‬
‫להבין את הקשרים הנרקמים בין תרבותו האפיסטמית‪ 1‬לבין מורשתו הנורמטיבית‪ ,‬דהיינו‪ :‬בין תהליכי ההתהוות‬
‫של "הידע החברתי" לבין התפתחותה של הקוסמולוגיה האתית‪ 2‬המאפיינת את שירותי הרווחה‪ .‬אשאל‪ :‬מה‬
‫כולל ארגז הכלים המקצועי של העבודה הסוציאלית וכיצד הוא נוצר? מה הפרקטיקות שהביאו לעיצובו? מה הן‬
‫הנחות היסוד האפיסטמיות המגולמות בו ומה הן תפיסות העולם‪ ,‬האדם והחברה אשר בתשתיתו? גישה זו תסייע‬
‫לחשוף את הרכיבים מהם עשוי ההיגיון האפיסטמולוגי‪ ,‬התרבותי המוסדי‪ ,‬המגולם במנגנוני הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ .‬על מנת לברר סוגיות אלה‪ ,‬אאמץ את ההנחיות האנליטיות והמתודולוגיות של לימודי המדע‬
‫והטכנולוגיה ואעקוב אחר השלבים שעובר גוף הידע (התיאורטי והמעשי) לאורך תהליכי התגבשותו לכדי‬
‫"עובדות" או "טכנולוגיות חברתיות"‪" ,‬תכניות מדיניות" או "מתווי התערבות טיפולית"‪.‬‬
‫לימודי המדע והטכנולוגיה (‪ )STS- Science and Technology Studies‬הסיטו את תשומת הלב מהידע המדעי‬
‫כתוצר מוגמר‪ ,‬אל עבר חקירת הפרקטיקות‪ ,‬האתרים המגוונים והשלבים המרובים‪ ,‬שבהם הוא מתהווה‪ ,‬מופק‪,‬‬
‫נוצר‪ ,‬מתנסח‪ ,‬מתגבש‪ ,‬מופץ ומיושם‪ .‬כחלק מהמפנה המחקרי‪ ,‬הציעו לאטור וקאלון (‪)Callon & Latour 1992‬‬
‫לבחון את המהלכים והסוכנים המעורבים בייצור ובסרטיפיקציה של הידע המדעי‪ .‬ה"עובדה"‪ ,‬טוען לאטור‬
‫)‪ ,)Latour 1987‬אינה התוצר הסופי של הניסוי במעבדה‪ ,‬שכן הפיכת טענה לעובדה היא מלאכה קולקטיבית‬
‫הנעשית לאורך זמן‪ .‬שרשרת מהלכים ורשת סוכנים ושלבים שותפים להנכחתה של טענה‪ ,‬עד שתהליך התהוותה‬
‫מטשטש והיא הופכת ל"קופסה שחורה"‪ ,‬קרי‪ :‬טענה‪ ,‬טכנולוגיה או דבר קיים בעולם‪ ,‬שתהליכי יצירתו אינם‬
‫דנדרשים עוד להסבר והצדקה‪ .‬מלאכת היווצרותן של עובדות כרוכה לפיכך‪ ,‬בפעילות מתמשכת ובו זמנית של‬
‫מגוון בני ברית‪ ,‬אשר מצטטים את הטענה‪ ,‬מפרשים אותה‪ ,‬מאמצים אותה ומשתמשים בה‪ .‬בפרויקט תרגום זה‬
‫חוברים אל התהליך בני ברית מחוץ לשדה האקדמי‪ ,‬ביניהם סוכנים פרופסיונאליים המתווכים בין הידע המדעי‬
‫לבין המציאות החברתית השגרתית‪ ,‬על ידי המרתו לפרקטיקה יישומית ו‪/‬או למוצר בעל ערך חברתי סימבולי‪,‬‬
‫פוליטי וכלכלי )‪ .(Callon 1986‬במסגרת המהלכים המורכבים בהם נישא הידע המדעי על ידי סוכנים ובני ברית‬
‫שונים‪ ,‬מגולמת האפשרות של הידע להכפיל את עצמו אך גם להתפתח‪ ,‬להשתנות ולהתעצב מחדש בהתאם לריבוי‬
‫הפרוצדורות‪ ,‬הסוכנים וההקשרים החברתיים והתרבותיים אשר מייצרים אותו לאורך זמן (‪.)Callon 2005‬‬
‫כאמור‪ ,‬ספרות ה‪ STS-‬התמקדה בחקר המדעים המדויקים והטכנולוגיות המתקדמות או לכל הפחות בתחומיהם‬
‫"הקשים" של מדעי החברה (דוגמת הכלכלה)‪ .‬אך גם הזירות בהן מופק הידע החברתי של שדה העבודה‬
‫הסוציאלית מהוות אתר מרתק‪ .‬סיבה מרכזית לכך היא עמדת התווך הייחודית של השדה – בין ידע אקדמי לידע‬
‫‪ 1‬במונחי קנור סטינה (‪ ,)Knorr Cetina 1999‬קרי‪ :‬תפיסות הידע ופרוצדורות החקירה הייחודיות לכל קהילה מדעית‪.‬‬
‫‪ 2‬בתיאוריה האנתרפולוגית ובסוציולוגיה התרבותית המונח "קוסמולוגיה" מסמן סט ידיעות‪ ,‬אמונות‪ ,‬פרשנויות ותבניות קוגניטיביות‬
‫והתנהגותיות יסודיות ועקביות‪ ,‬שמתווכות את האופן בו החברה מעניקה פשר לתפקידה (‪ .(Douglas 2004‬במונח "קוסמולוגיה אתית"‬
‫כוונתי לתפיסות יסוד ביחס לאופיו‪ ,‬טבעו‪ ,‬תכליתו של הסדר האנושי‪ ,‬ובפרט ליחס שבין היחיד לבין הסדר החברתי‪.‬‬
‫ידע חברתי בהתהוות ‪ -‬בזירת העבודה הסוציאלית‬
‫אלה גלס‬
‫קונקרטי ומעשי‪ ,‬בין מקורות וגופי ידע מדעיים מגוונים ובין אפיקי‪ ,‬תחומי ואופני פעולה מרובים‪ .‬על רקע השונות‬
‫המתקיימת בדמותה‪ ,‬מתוארת העבודה הסוציאלית כמאופיינת בחיפוש המודע‪ ,‬המתמיד אחר זהות מגובשת‬
‫(‪ .)Abbott 1995; Gibelman 1999‬עולות השאלות כיצד בסופו של דבר מתהווה גוף הידע המשמש אותה? כיצד‬
‫הופכים עקרונות אחדים לשוליים‪ ,‬שעה שאחרים זוכים להתקבל כידע מרכזי והכרחי ומה תהליכי התרגום‬
‫והשכתוב הנדרשים לשם כך? מעבר לחידוש תיאורטי ואמפירי שיספקו התשובות לשאלות שלעיל‪ ,‬נגזרת הבחירה‬
‫בשדה העבודה הסוציאלית גם מחשיבותה כאתר לחקירה ותיאוריה פוליטית‪ .‬חשיבות זו מתבטאת בשני מובנים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬העבודה הסוציאלית מאפשרת לבחון את הדיאלוג האתי והתרבותי שבין רשויות הממשל לאזרחים‬
‫מאחר והיא ניצבת בצומת המפגיש בין רשויות המדינה‪ ,‬שמעניקות שירותים מתוקף ההיגיון הליברלי‪ ,‬הסוציאל‪-‬‬
‫דמוקרטי‪ ,‬לבין "הציבור"‪ ,‬המשתייך לקהילות וקבוצות שונות ומגוונות מבחינה תרבותית‪ ,‬אידיאולוגית‪ ,‬פוליטית‬
‫וחברתית‪ .‬מטרת המפגש לקדם את איכות חייהם של קבוצות ויחידים (‪ (Hare 2004‬באמצעות ארגז הכלים‬
‫המקצועי‪ ,‬המבוסס על היגיון סוציאליסטי ‪ -‬ליברלי‪ .‬ואולם‪ ,‬נתונים אמפיריים מלמדים על מגמה קבועה של ייצוג‬
‫יתר לאוכלוסייה הערבית‪ ,‬אוכלוסיית פריפריה מזרחית‪ ,‬ישראלים ממוצא אתיופי‪ ,‬שומרי מסורת ודתיים‪ ,‬בקרב‬
‫אוכלוסיית היעד של מנגנוני הרווחה‪ .3‬קבוצות אלה נוטות להזדהות עם עולם המשמעות ה"קהילתי מסורתי" ולא‬
‫פעם מסתייגות ממסריה "המשחררים" כביכול של האתיקה הליברלית (מזרחי ‪ .)2011‬על רקע הבנת הפער‪,‬‬
‫מתעורר הצורך לברר את ההתאמה בין השיחים האתיים של רשויות הרווחה לאתיקה של קהל המטרה‪.‬‬
‫החשיבות הפוליטית השנייה של זירת העבודה הסוציאלית מתבהרת נוכח שינויי השיח הכלכלי והחברתי‪ .‬לאור‬
‫המשבר הכלכלי שחל בעולם המערבי והמחאות הציבוריות שבעקבותיו‪ ,‬גברה הביקורת על הסכנות הטמונות‬
‫במבנה הכלכלי הנוכחי (הקפיטליסטי‪ ,‬הבלתי שוויוני) להמשך קיומה של חברה אזרחית דמוקרטית ומוסרית‬
‫(‪ .)Piketty 2014‬הביקורת הציבורית אמנם זכתה לעמדה דומיננטית רק לאחרונה‪ ,‬אך היא אינה זרה למורשת ה‪-‬‬
‫‪ ,STS‬שבמסגרתה נהנה אפיק החקירה של גופי הידע‪ ,‬המודלים‪ ,‬המושגים והכלים הכלכליים מיוקרה ייחודית‪.4‬‬
‫כעת‪ ,‬כאשר קריאות לצדק חברתי‪ ,‬מדיניות סוציאלית וצמצום פערים תובעות עיצוב מחדש של סדר יום אתי‬
‫ופוליטי‪ ,‬משמעות הבחינה השיטתית של היסודות עליהם נשנענים הגיונות הרווחה‪ ,‬מקבלת משנה תוקף‪.‬‬
‫מחקרי מתבסס על תצפית משתתפת בתכנית המיז"ם‪ ,‬תכנית לפיתוח ידע ומתווים מקצועיים‪ ,‬המופעלת על ידי‬
‫מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב–יפו ובליווי אקדמי ומחקרי של בית הספר לעבודה סוציאלית‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ .5‬חקירת התכנית מאפשרת להתחקות אחר קהילות ידע בעת פעולתן‪ ,‬ולהבין את תהליכי‬
‫הייצור והשכתוב של ידע כתהליכים דינאמיים‪ ,‬ממושכים‪ ,‬מרובי שלבים וסוכנים‪ .‬לצד התצפית על פעילותה‬
‫השוטפת של התכנית‪ ,‬אתחקה גם אחר תהליכי ייצור הידע שהתרחשו בה לאורך זמן‪ ,‬על ידי קריאת פרוטוקולים‬
‫ומסמכי עבודה‪ .‬במקביל אערוך ראיונות עם עובדים המשתמשים בידע בשגרה המקצועית‪ .‬את הקונספטים‬
‫המרכזיים שיעלו בתצפיות אבחן גם באמצעות ניתוח תוכן שיטתי של כתבי עת אקדמיים ומקצועיים מתחומי‬
‫העבודה הסוציאלית‪ .‬הניתוח יעקוב אחר מגמות עלייתם וירידתם של הקונספטים והמודלים המרכזיים ועל‬
‫השינויים בפרשנויות המוענקות להם‪ .‬כך אוכל למפות את תהליכי ההתהוות‪ ,‬ההתמסדות והדעיכה של הגיונות‬
‫אפיסטמולוגיים ואתיים‪ ,‬הן על ציר זמן‪ ,‬הן על הציר הנמתח בין השדה האקדמי לבין השדה המקצועי‪ .‬בגין‬
‫מרכזיות הידע בעולם המודרני‪ ,‬ספרות ה‪ STS-‬רואה את תוצריו כמפתחות להבנת המרקם החברתי בכללותו‪.‬‬
‫ספרות זו אכן הובילה פיתוחים אמפיריים ותיאורטיים‪ ,‬שחשיבותם חורגת בהרבה מתחומי השדה המדעי פר‪-‬סה‪.‬‬
‫בדומה‪ ,‬במחקרי אתייחס להבנת "הידע החברתי" כמטרה משמעותית כשלעצמה ובה בעת‪ ,‬כמפתח להבנתם של‬
‫יחסים חברתיים‪ ,‬אתיים ופוליטיים‪ ,‬במדינה הדמוקרטית ובמציאות הרב‪-‬תרבותית הנוכחית‪.‬‬
‫‪ 3‬ראו למשל‪ :‬בן שמחון וגורבטוב (‪" .) 2014‬מבחר נתונים על אוכלוסיית היעד של המשרד ותקציבו"‪ .‬מתוך‪ :‬סקירת השירותים‬
‫החברתיים לשנת ‪ ,2013‬דוח בהוצאת האגף למחקר‪ ,‬תכנון והערכה‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫‪ 4‬בפרט ביחס למעמד הזניח של העבודה הסוציאלית בספרות הסוציולוגית‪ .‬לסקירת ביקורת הכלכלה‪ ,‬ראו‪Vollmer & Preda, 2009 :‬‬
‫‪ 5‬להשלמת התמונה יתבסס המחקר גם על ממצאי סקר שנערך על ידי פרופ' ריקי סויה וד"ר ליה לוין מביה"ס לעבודה סוציאלית באוני'‬
‫תל אביב‪ ,‬בשיתוף פרופ' ניסים מזרחי ובשיתופי‪ .‬הסקר יספק מיפוי מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים של עובדים סוציאליים ומיפוי של‬
‫עמדותיהם ותפיסות עולמם הערכיות‪ ,‬תוך בחינת יחסם לדילמות אתיות‪-‬מקצועיות‪-‬תרבותיות קונקרטיות‪.‬‬
‫אלה גלס‬
‫ בזירת העבודה הסוציאלית‬- ‫ידע חברתי בהתהוות‬
:‫רשימה ביבליוגרפית‬
."‫האדם בישראל‬-‫ על גבולותיו החברתיים של שיח זכויות‬:‫ "מעבר לגן ולג'ונגל‬.)2011( .‫ נ‬,‫מזרחי‬
.74–51:‫ כתב עת למשפט ותיקון חברתי ד‬:‫מעשי משפט‬
Abbott, A. (1995). Boundaries of Social Work or Social Work Boundaries? Social Service Review
69(4): 545-562.
Callon, M. (1986). Some elements of a sociology of translation: domestication of the scallops and
the fishermen of St Brieuc Bay. Sociological Review Monograph, M32: 196-233.
Callon, M. (2005), “Why virtualism paves the way to political impotence. A reply to Daniel
Miller’s critique of The laws of the markets,” Economic Sociology European Electronic Newsletter,
6 (2), .3-20
Callon, M. and Latour B (1992). Don't Throw the Baby Out with the Bath School! A Reply to
Collins and Yearley. In: A. Pickering (Ed.) Science as Practice and Culture. Chicago, Chicago
University Press: 343-368.
Camic, C, Gross, N and Lamont, M (2011). Social Knowledge in the Making. Chicago: University
of Chicago Press.
Douglas, M. (2004). Natural symbols: Explorations in cosmology. Routledge.
Garran, A. M., & Werkmeister Rozas, L. (2013). Cultural competence revisited. Journal of Ethnic
and Cultural Diversity in Social Work, 22(2), 97-111.
Gibelman, M (1999). The Search for Identity: Defining Social Work—Past, Present, future. Social
Work, 44, 298.
Giddens, A. (1984). The Constitution of Society: Outline of the Theory of Structuration, Cambridge:
Polity.
‫אלה גלס‬
‫ בזירת העבודה הסוציאלית‬- ‫ידע חברתי בהתהוות‬
Hare, I. (2004). Defining Social Work for the 21st century - The International Federation of Social
Workers' Revised Definition of Social Work. International Social Work, 47, 407.
Knorr Cetina, K. (1999). Epistemic cultures: How the sciences make knowlede. Cmbridge: Havard
University Press.
Latour, B. (1987). Science in Action. Harvard University Press.
Piketty, T. (2014). Capital in the 21st Century. Cambridge: Harvard University Press.
Vollmer, H., Mennicken, A., & Preda, A. (2009). Tracking the numbers: Across accounting and
finance, organizations and markets. Accounting, Organizations and Society, 34(5), 619-637.