הצעת מחקר
ידע חברתי בהתהוות -בזירת העבודה הסוציאלית אלה גלס אנתוני גידנס משתמש במושג "הרמנויטיקה כפולה" בבואו לדון ביחסים הדו כיווניים שבין המחקר החברתי למושאיו ) .)Giddens 1984לדבריו ,הקונספטים המנוסחים במדעי החברה לעולם אינם מנותקים או משוחררים מהשימוש השגרתי בהם על ידי שחקנים וסוכנים אנושיים .ממצאי המחקר החברתי זוכים לחיים עצמאיים, כאשר הם זולגים אל העולם האנושי ,משפיעים על ומשנים את התופעות 'האמפיריות' ,שביקש המדען לתאר. א בחנותיו של גידנס מלמדות שהקונספטים של מדעי האדם והחברה לעולם אינם יציבים – הם פושטים ולובשים צורה בהתאם לשימושים שנעשים בהם בידי שחקנים חברתיים ובהתאם לשינויים החלים בתרבות ובחברה. ההכרה לפיה תוצרי הידע שמופקים במדעים החברתיים וההומאניים מצויים בקשרים אינטנסיביים ומשמעותיים של השפעה הדדית עם העולם האנושי ,מבהירה את מהות השאיפה לחשוף את צירי תנועתו ותהליכי התהוותו של "ידע חברתי" .עם זאת ,על אף ההתפתחויות הרבות שחלו בעשורים האחרונים בסוציולוגיה של הידע והמדע ,מערכי הייצור וההגיונות האפיסטמיים של הידע המבוסס על המדעים "הרכים" כמעט ולא הוצבו עד כה כמושא לחקירה שיטתית ( .)Camic, Gross and Lamont 2011בלקונה זו משתלב המחקר הנוכחי. במחקרי אתחקה אחר תהליכי הפקה והפצה של ידע בשדה האקדמי והמקצועי של העבודה הסוציאלית ,במטרה להבין את הקשרים הנרקמים בין תרבותו האפיסטמית 1לבין מורשתו הנורמטיבית ,דהיינו :בין תהליכי ההתהוות של "הידע החברתי" לבין התפתחותה של הקוסמולוגיה האתית 2המאפיינת את שירותי הרווחה .אשאל :מה כולל ארגז הכלים המקצועי של העבודה הסוציאלית וכיצד הוא נוצר? מה הפרקטיקות שהביאו לעיצובו? מה הן הנחות היסוד האפיסטמיות המגולמות בו ומה הן תפיסות העולם ,האדם והחברה אשר בתשתיתו? גישה זו תסייע לחשוף את הרכיבים מהם עשוי ההיגיון האפיסטמולוגי ,התרבותי המוסדי ,המגולם במנגנוני הרווחה והשירותים החברתיים .על מנת לברר סוגיות אלה ,אאמץ את ההנחיות האנליטיות והמתודולוגיות של לימודי המדע והטכנולוגיה ואעקוב אחר השלבים שעובר גוף הידע (התיאורטי והמעשי) לאורך תהליכי התגבשותו לכדי "עובדות" או "טכנולוגיות חברתיות"" ,תכניות מדיניות" או "מתווי התערבות טיפולית". לימודי המדע והטכנולוגיה ( )STS- Science and Technology Studiesהסיטו את תשומת הלב מהידע המדעי כתוצר מוגמר ,אל עבר חקירת הפרקטיקות ,האתרים המגוונים והשלבים המרובים ,שבהם הוא מתהווה ,מופק, נוצר ,מתנסח ,מתגבש ,מופץ ומיושם .כחלק מהמפנה המחקרי ,הציעו לאטור וקאלון ()Callon & Latour 1992 לבחון את המהלכים והסוכנים המעורבים בייצור ובסרטיפיקציה של הידע המדעי .ה"עובדה" ,טוען לאטור ) ,)Latour 1987אינה התוצר הסופי של הניסוי במעבדה ,שכן הפיכת טענה לעובדה היא מלאכה קולקטיבית הנעשית לאורך זמן .שרשרת מהלכים ורשת סוכנים ושלבים שותפים להנכחתה של טענה ,עד שתהליך התהוותה מטשטש והיא הופכת ל"קופסה שחורה" ,קרי :טענה ,טכנולוגיה או דבר קיים בעולם ,שתהליכי יצירתו אינם דנדרשים עוד להסבר והצדקה .מלאכת היווצרותן של עובדות כרוכה לפיכך ,בפעילות מתמשכת ובו זמנית של מגוון בני ברית ,אשר מצטטים את הטענה ,מפרשים אותה ,מאמצים אותה ומשתמשים בה .בפרויקט תרגום זה חוברים אל התהליך בני ברית מחוץ לשדה האקדמי ,ביניהם סוכנים פרופסיונאליים המתווכים בין הידע המדעי לבין המציאות החברתית השגרתית ,על ידי המרתו לפרקטיקה יישומית ו/או למוצר בעל ערך חברתי סימבולי, פוליטי וכלכלי ) .(Callon 1986במסגרת המהלכים המורכבים בהם נישא הידע המדעי על ידי סוכנים ובני ברית שונים ,מגולמת האפשרות של הידע להכפיל את עצמו אך גם להתפתח ,להשתנות ולהתעצב מחדש בהתאם לריבוי הפרוצדורות ,הסוכנים וההקשרים החברתיים והתרבותיים אשר מייצרים אותו לאורך זמן (.)Callon 2005 כאמור ,ספרות ה STS-התמקדה בחקר המדעים המדויקים והטכנולוגיות המתקדמות או לכל הפחות בתחומיהם "הקשים" של מדעי החברה (דוגמת הכלכלה) .אך גם הזירות בהן מופק הידע החברתי של שדה העבודה הסוציאלית מהוות אתר מרתק .סיבה מרכזית לכך היא עמדת התווך הייחודית של השדה – בין ידע אקדמי לידע 1במונחי קנור סטינה ( ,)Knorr Cetina 1999קרי :תפיסות הידע ופרוצדורות החקירה הייחודיות לכל קהילה מדעית. 2בתיאוריה האנתרפולוגית ובסוציולוגיה התרבותית המונח "קוסמולוגיה" מסמן סט ידיעות ,אמונות ,פרשנויות ותבניות קוגניטיביות והתנהגותיות יסודיות ועקביות ,שמתווכות את האופן בו החברה מעניקה פשר לתפקידה ( .(Douglas 2004במונח "קוסמולוגיה אתית" כוונתי לתפיסות יסוד ביחס לאופיו ,טבעו ,תכליתו של הסדר האנושי ,ובפרט ליחס שבין היחיד לבין הסדר החברתי. ידע חברתי בהתהוות -בזירת העבודה הסוציאלית אלה גלס קונקרטי ומעשי ,בין מקורות וגופי ידע מדעיים מגוונים ובין אפיקי ,תחומי ואופני פעולה מרובים .על רקע השונות המתקיימת בדמותה ,מתוארת העבודה הסוציאלית כמאופיינת בחיפוש המודע ,המתמיד אחר זהות מגובשת ( .)Abbott 1995; Gibelman 1999עולות השאלות כיצד בסופו של דבר מתהווה גוף הידע המשמש אותה? כיצד הופכים עקרונות אחדים לשוליים ,שעה שאחרים זוכים להתקבל כידע מרכזי והכרחי ומה תהליכי התרגום והשכתוב הנדרשים לשם כך? מעבר לחידוש תיאורטי ואמפירי שיספקו התשובות לשאלות שלעיל ,נגזרת הבחירה בשדה העבודה הסוציאלית גם מחשיבותה כאתר לחקירה ותיאוריה פוליטית .חשיבות זו מתבטאת בשני מובנים. ראשית ,העבודה הסוציאלית מאפשרת לבחון את הדיאלוג האתי והתרבותי שבין רשויות הממשל לאזרחים מאחר והיא ניצבת בצומת המפגיש בין רשויות המדינה ,שמעניקות שירותים מתוקף ההיגיון הליברלי ,הסוציאל- דמוקרטי ,לבין "הציבור" ,המשתייך לקהילות וקבוצות שונות ומגוונות מבחינה תרבותית ,אידיאולוגית ,פוליטית וחברתית .מטרת המפגש לקדם את איכות חייהם של קבוצות ויחידים ( (Hare 2004באמצעות ארגז הכלים המקצועי ,המבוסס על היגיון סוציאליסטי -ליברלי .ואולם ,נתונים אמפיריים מלמדים על מגמה קבועה של ייצוג יתר לאוכלוסייה הערבית ,אוכלוסיית פריפריה מזרחית ,ישראלים ממוצא אתיופי ,שומרי מסורת ודתיים ,בקרב אוכלוסיית היעד של מנגנוני הרווחה .3קבוצות אלה נוטות להזדהות עם עולם המשמעות ה"קהילתי מסורתי" ולא פעם מסתייגות ממסריה "המשחררים" כביכול של האתיקה הליברלית (מזרחי .)2011על רקע הבנת הפער, מתעורר הצורך לברר את ההתאמה בין השיחים האתיים של רשויות הרווחה לאתיקה של קהל המטרה. החשיבות הפוליטית השנייה של זירת העבודה הסוציאלית מתבהרת נוכח שינויי השיח הכלכלי והחברתי .לאור המשבר הכלכלי שחל בעולם המערבי והמחאות הציבוריות שבעקבותיו ,גברה הביקורת על הסכנות הטמונות במבנה הכלכלי הנוכחי (הקפיטליסטי ,הבלתי שוויוני) להמשך קיומה של חברה אזרחית דמוקרטית ומוסרית ( .)Piketty 2014הביקורת הציבורית אמנם זכתה לעמדה דומיננטית רק לאחרונה ,אך היא אינה זרה למורשת ה- ,STSשבמסגרתה נהנה אפיק החקירה של גופי הידע ,המודלים ,המושגים והכלים הכלכליים מיוקרה ייחודית.4 כעת ,כאשר קריאות לצדק חברתי ,מדיניות סוציאלית וצמצום פערים תובעות עיצוב מחדש של סדר יום אתי ופוליטי ,משמעות הבחינה השיטתית של היסודות עליהם נשנענים הגיונות הרווחה ,מקבלת משנה תוקף. מחקרי מתבסס על תצפית משתתפת בתכנית המיז"ם ,תכנית לפיתוח ידע ומתווים מקצועיים ,המופעלת על ידי מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב–יפו ובליווי אקדמי ומחקרי של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב .5חקירת התכנית מאפשרת להתחקות אחר קהילות ידע בעת פעולתן ,ולהבין את תהליכי הייצור והשכתוב של ידע כתהליכים דינאמיים ,ממושכים ,מרובי שלבים וסוכנים .לצד התצפית על פעילותה השוטפת של התכנית ,אתחקה גם אחר תהליכי ייצור הידע שהתרחשו בה לאורך זמן ,על ידי קריאת פרוטוקולים ומסמכי עבודה .במקביל אערוך ראיונות עם עובדים המשתמשים בידע בשגרה המקצועית .את הקונספטים המרכזיים שיעלו בתצפיות אבחן גם באמצעות ניתוח תוכן שיטתי של כתבי עת אקדמיים ומקצועיים מתחומי העבודה הסוציאלית .הניתוח יעקוב אחר מגמות עלייתם וירידתם של הקונספטים והמודלים המרכזיים ועל השינויים בפרשנויות המוענקות להם .כך אוכל למפות את תהליכי ההתהוות ,ההתמסדות והדעיכה של הגיונות אפיסטמולוגיים ואתיים ,הן על ציר זמן ,הן על הציר הנמתח בין השדה האקדמי לבין השדה המקצועי .בגין מרכזיות הידע בעולם המודרני ,ספרות ה STS-רואה את תוצריו כמפתחות להבנת המרקם החברתי בכללותו. ספרות זו אכן הובילה פיתוחים אמפיריים ותיאורטיים ,שחשיבותם חורגת בהרבה מתחומי השדה המדעי פר-סה. בדומה ,במחקרי אתייחס להבנת "הידע החברתי" כמטרה משמעותית כשלעצמה ובה בעת ,כמפתח להבנתם של יחסים חברתיים ,אתיים ופוליטיים ,במדינה הדמוקרטית ובמציאות הרב-תרבותית הנוכחית. 3ראו למשל :בן שמחון וגורבטוב (" .) 2014מבחר נתונים על אוכלוסיית היעד של המשרד ותקציבו" .מתוך :סקירת השירותים החברתיים לשנת ,2013דוח בהוצאת האגף למחקר ,תכנון והערכה ,משרד הרווחה והשירותים החברתיים. 4בפרט ביחס למעמד הזניח של העבודה הסוציאלית בספרות הסוציולוגית .לסקירת ביקורת הכלכלה ,ראוVollmer & Preda, 2009 : 5להשלמת התמונה יתבסס המחקר גם על ממצאי סקר שנערך על ידי פרופ' ריקי סויה וד"ר ליה לוין מביה"ס לעבודה סוציאלית באוני' תל אביב ,בשיתוף פרופ' ניסים מזרחי ובשיתופי .הסקר יספק מיפוי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים של עובדים סוציאליים ומיפוי של עמדותיהם ותפיסות עולמם הערכיות ,תוך בחינת יחסם לדילמות אתיות-מקצועיות-תרבותיות קונקרטיות. אלה גלס בזירת העבודה הסוציאלית- ידע חברתי בהתהוות :רשימה ביבליוגרפית ."האדם בישראל- על גבולותיו החברתיים של שיח זכויות: "מעבר לגן ולג'ונגל.)2011( . נ,מזרחי .74–51: כתב עת למשפט ותיקון חברתי ד:מעשי משפט Abbott, A. (1995). Boundaries of Social Work or Social Work Boundaries? Social Service Review 69(4): 545-562. Callon, M. (1986). Some elements of a sociology of translation: domestication of the scallops and the fishermen of St Brieuc Bay. Sociological Review Monograph, M32: 196-233. Callon, M. (2005), “Why virtualism paves the way to political impotence. A reply to Daniel Miller’s critique of The laws of the markets,” Economic Sociology European Electronic Newsletter, 6 (2), .3-20 Callon, M. and Latour B (1992). Don't Throw the Baby Out with the Bath School! A Reply to Collins and Yearley. In: A. Pickering (Ed.) Science as Practice and Culture. Chicago, Chicago University Press: 343-368. Camic, C, Gross, N and Lamont, M (2011). Social Knowledge in the Making. Chicago: University of Chicago Press. Douglas, M. (2004). Natural symbols: Explorations in cosmology. Routledge. Garran, A. M., & Werkmeister Rozas, L. (2013). Cultural competence revisited. Journal of Ethnic and Cultural Diversity in Social Work, 22(2), 97-111. Gibelman, M (1999). The Search for Identity: Defining Social Work—Past, Present, future. Social Work, 44, 298. Giddens, A. (1984). The Constitution of Society: Outline of the Theory of Structuration, Cambridge: Polity. אלה גלס בזירת העבודה הסוציאלית- ידע חברתי בהתהוות Hare, I. (2004). Defining Social Work for the 21st century - The International Federation of Social Workers' Revised Definition of Social Work. International Social Work, 47, 407. Knorr Cetina, K. (1999). Epistemic cultures: How the sciences make knowlede. Cmbridge: Havard University Press. Latour, B. (1987). Science in Action. Harvard University Press. Piketty, T. (2014). Capital in the 21st Century. Cambridge: Harvard University Press. Vollmer, H., Mennicken, A., & Preda, A. (2009). Tracking the numbers: Across accounting and finance, organizations and markets. Accounting, Organizations and Society, 34(5), 619-637.
© Copyright 2024