‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫שירות ילד ונוער‬ ‫הלב פתוח לרווחה‬ ‫יש מצ"ב (מעבר מוצלח לבגרות) –‬ ‫מרכזים לנוער‪ :‬מודל העבודה‬ ‫האגודה לקידום החינוך‪,‬‬ ‫ריכוז מידע וכתיבה‪ :‬דגנית לוי‬ ‫כסלו תשע"ה‬ ‫ירושלים‬ ‫משרד הבריאות‬ ‫שירותי בריאות הציבור‬ ‫המחלקה לחינוך וקידום בריאות‬ ‫ירושלים (ע"ר)‬ ‫‪ 03‬בנובמבר ‪4302‬‬ ‫השותפים לבניית מודל העבודה‬ ‫‪ ‬שלומי כהן – עמותת אשלים‬ ‫‪ ‬אפרי ברט – עמותת אשלים‬ ‫‪ ‬מיכל אטינגר – עמותת אשלים‬ ‫‪ ‬נעמי אבוטבול – משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫‪ ‬גילי דנה – משרד החינוך‬ ‫‪ ‬רותי וינשטיין – משרד הבריאות‬ ‫‪ ‬שלומית ניר טור – משרד התרבות והספורט‬ ‫‪ ‬מאירה הלפר – המשרד להגנת הסביבה‬ ‫‪ ‬אלי בוסקילה – האגודה לקידום החינוך‬ ‫‪ ‬מיכל שביט – האגודה לקידום החינוך‬ ‫‪ ‬מרב בוכולטר – מכון צפנת‬ ‫‪ ‬ישראל כ"ץ – מכון צפנת‬ ‫‪ ‬פאולה כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי – מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‬ ‫‪ ‬דגנית לוי – מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .0‬רקע ‪0 ....................................................................................................................‬‬ ‫‪ 0.0‬הרקע להקמת מרכזי 'יש מצ"ב'‪0 ........................................................................‬‬ ‫‪ 0.4‬אוכלוסיית היעד ‪0 .............................................................................................‬‬ ‫‪ 0.0‬מטרות ויעדים ‪4 ................................................................................................‬‬ ‫‪ .4‬התפיסה המארגנת של התכנית‪' :‬התפתחות חיובית של בני נוער' ‪4 ...............................‬‬ ‫‪ 4.0‬עבודה בתפיסה אינטגרטיבית ‪0 ...........................................................................‬‬ ‫‪ 4.4‬שיתוף בני נוער בקבלת החלטות ‪0 .......................................................................‬‬ ‫‪ 4.0‬ראייה מערכתית ‪2 .............................................................................................‬‬ ‫‪ 4.2‬עקרונות פעולה נוספים לפי התפיסה של 'התפתחות חיובית של בני נוער'‪2 ...............‬‬ ‫‪ .0‬תחומי פעילות‪5 ......................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬מבנה ארגוני ובעלי תפקידים ‪6 .................................................................................‬‬ ‫‪ 2.0‬הרמה הארצית ‪6 ...............................................................................................‬‬ ‫‪ 2.4‬הרמה העירונית והמחוזית ‪7 ...............................................................................‬‬ ‫‪ 2.0‬צוות המרכז ‪8 ...................................................................................................‬‬ ‫‪ .5‬כניסת התכנית לרשות ‪06 ........................................................................................‬‬ ‫‪ 5.0‬תנאי בסיס לכניסה לרשות ‪06 .............................................................................‬‬ ‫‪ 5.4‬תהליך הקמת המרכז ‪08 ....................................................................................‬‬ ‫‪ .6‬הפעלת מרכז 'יש מצ"ב' ‪01 ......................................................................................‬‬ ‫‪ 6.0‬היקף הפעלה ‪01 ................................................................................................‬‬ ‫‪ 6.4‬יישוג משתתפים‪ ,‬קליטה ושימור ‪01 ....................................................................‬‬ ‫‪ 6.0‬מיפוי המאפיינים והצרכים של המשתתפים ‪40 .....................................................‬‬ ‫‪ 6.2‬תכנית עבודה שנתית למרכז ‪40 ...........................................................................‬‬ ‫‪ 6.5‬רמות סיכון ואינטנסיביות הטיפול ‪44 ..................................................................‬‬ ‫‪ 6.6‬תכנית אישית לנער‪40 ........................................................................................‬‬ ‫‪ 6.7‬עבודה עם הורים‪40 ...........................................................................................‬‬ ‫‪ 6.8‬יישום עקרון הפעולה‪ :‬שיתוף בני נוער בקבלת החלטות ‪42 .....................................‬‬ ‫‪ .7‬מודל לוגי של התכנית ‪42 .........................................................................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪48 ..........................................................................................................‬‬ ‫נספח ‪ :0‬פורמט לבניית תכנית עבודה שנתית למרכז ‪03 ..................................................‬‬ ‫‪ .1‬רקע‬ ‫מסמך זה מציג את מודל העבודה של המרכזים לנוער 'יש מצ"ב' (מעבר מוצלח לבגרות)‪,‬‬ ‫אשר הופעלו כפיילוט בין נובמבר ‪ 4303‬לאוקטובר ‪ ,4300‬ביישובים ערד‪ ,‬יפיע‪ ,‬קרית ארבע‪,‬‬ ‫תל אביב ובאר שבע‪ .‬פיילוט זה לווה במחקר הערכה והממצאים מוצגים במסמך נפרד‬ ‫(כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי ועמיתיה‪.)4302 ,‬‬ ‫מודל העבודה נכתב בשתי פעימות‪ :‬הפעימה הראשונה נכתבה על ידי מכון צפנת בשנת ‪4304‬‬ ‫(בוכבלטר וכ"ץ‪ ;)4304 ,‬הפעימה השנייה נכתבה על ידי צוות המחקר שליווה את הפעלת‬ ‫הפיילוט של המרכזים ממכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל בשנת ‪.4302‬‬ ‫‪ 1.1‬הרקע להקמת מרכזי 'יש מצ"ב'‬ ‫המרכזים מציעים מענה כוללני בקהילה באמצעות מגוון פעילויות בשעות אחר הצהרים‬ ‫והערב לבני נוער 'בהתחלת‪-‬אמצע רצף הסיכון'‪ .‬מדובר בבני נוער הלומדים במערכת החינוך‬ ‫הפורמלית‪ ,‬חלקם מתפקדים בבית הספר במידה משביעת רצון‪ ,‬אך מתמודדים עם קושי‬ ‫כלשהו אישי ו‪/‬או משפחתי ועשויים להיות בעלי סממנים של סיכון ומצוקה‪ .‬בני נוער אלה‬ ‫לא "חצו את הגבול" ובעיותיהם בבית הספר או מול החוק אינן מוגדרות חמורות‪ .‬למרות‬ ‫הצורך‪ ,‬מתבגרים אלו "נופלים בין הכסאות" וכמעט שלא זכו לפיתוח שירותים ותפיסות‬ ‫עבודה על ידי משרדי ממשלה שיסייעו להם בקהילה (מדינת ישראל (דו"ח שמיד)‪ ;4336 ,‬בן‬ ‫רבי ועמיתיה‪ .)4338 ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬עם הפעלתה של 'התכנית הלאומית לילדים ולנוער‬ ‫בסיכון' (להלן 'התכנית הלאומית')‪ ,‬התאפשר להפעיל ברשויות מסגרות לשעות אחר‬ ‫הצהרים לבני הנוער הללו‪ ,‬שיתנו מענה כוללני וארוך טווח‪ .‬כך‪ ,‬מרכזי נוער הפכו לאחד‬ ‫המענים הדומיננטיים שנבחרו על ידי הרשויות במסגרת מעני 'התכנית הלאומית'‪.‬‬ ‫כאמור‪' ,‬יש מצ"ב' הוא מודל של מרכז נוער הבא לתת מענה לאוכלוסייה זו‪ .‬המודל פותח‬ ‫בשותפות רב מערכתית של עמותת אשלים‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים (שירות‬ ‫ילד ונוער) (להלן 'משרד הרווחה')‪ ,‬משרד החינוך (מינהל חברה ונוער)‪ ,‬משרד הבריאות‬ ‫(המחלקה ל חינוך וקידום בריאות)‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה (חינוך וקהילה)‪ ,‬משרד התרבות‬ ‫והספורט (ספורט עממי) והאגודה לקידום החינוך‪.‬‬ ‫‪ 1.1‬אוכלוסיית היעד‬ ‫‪ .1‬בני נוער‪ :‬מתבגרים בגיל ‪ ,08-04‬הלומדים במסגרת חינוכית פורמלית והמזוהים על ידי‬ ‫צוות מקצועי בקהילה או בבית הספר כנתונים 'בהתחלת‪-‬אמצע רצף הסיכון'‪ .‬יכולים‬ ‫להשתתף כל בני הנוער שזקוקים למענה זה‪ .‬ייתכנו הבדלים בין המרכזים במאפיינים‬ ‫וברמת הסיכון של בני הנוער‪ ,‬כל עוד המאפיינים תואמים את הגדרת אוכלוסיית היעד‪.‬‬ ‫‪ .2‬הורים‪ :‬הורי בני הנוער המשתתפים במרכזים‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 1.1‬מטרות ויעדים‬ ‫מטרה‪:‬‬ ‫הפחתת היקף בני הנוער ברמות הסיכון השונות‪ ,‬קידום מצבם על רצף הסיכון וסיוע‬ ‫בהתמודדותם עם תהליכי ההתבגרות ועם המשימות ההתפתחותיות העומדות בפניהם‪.‬‬ ‫יעדי התכנית‪:‬‬ ‫יעדים ברמת בני הנוער המשתתפים במרכזים‪:‬‬ ‫‪ .0‬שיפור וחיזוק הרווחה האישית‪ :‬חיזוק תחושת המסוגלות‪ ,‬השייכות‪ ,‬כישורי החיים‬ ‫והמיומנויות החברתיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬שיפור הקשר בין המתבגרים להוריהם‪.‬‬ ‫‪ .0‬איתור‪ ,‬מניעה וטיפול במצבי סיכון בתחומים החברתי‪ ,‬ההתנהגותי‪ ,‬הרגשי והלימודי;‬ ‫וקידום אורח חיים פעיל ובריא של בני הנוער‪.‬‬ ‫‪ .2‬שילוב בני הנוער במסגרות חברתיות ונורמטיביות בקהילה‪.‬‬ ‫יעדים ברמת המרכז והתכנית‪:‬‬ ‫‪ .5‬השתתפות בני נוער בהתאם למאפייני אוכלוסיית היעד ולהיקף בני הנוער שנקבעו‪.‬‬ ‫‪ .6‬הפעלת המרכז על פי תכנית עבודה שנתית שנקבעה בהתאם לעקרונות ולדרכי הפעולה‬ ‫של התכנית‪.‬‬ ‫‪ .7‬פיתוח מענה של מרכז נוער לבני נוער 'בהתחלת‪-‬אמצע רצף הסיכון'‪.‬‬ ‫‪ .1‬התפיסה המארגנת של התכנית‪' :‬התפתחות חיובית של בני‬ ‫נוער'‬ ‫תפיסת העל של התכנית 'יש מצ"ב' הינה 'התפתחות חיובית של בני נוער' ( ‪'Positive youth‬‬ ‫'‪ .)development‬תפיסה זו מדגישה התמקדות בפוטנציאל החיובי שיש במשתתפים והדגשת‬ ‫הכוחות שלהם על פני התמקדות בבעיות ובקשיים ( ‪Gestsdottir & Lerner, 2007; Shek et‬‬ ‫‪al., 2007; Lerner & Lerner, 2005; Catalano et al., 2004; Quinn, 1999; Reid & Tremblay,‬‬ ‫‪ .)1994‬בספרות מפורטים עקרונות המבוססים על תפיסה זו‪ ,‬המשותפים לתכניות לבני‬ ‫הנוער שהוערכו כמוצלחות‪ ,‬תוך שימוש בשיטות עבודה שנחשבות לאפקטיביות לקידום בני‬ ‫נוער (כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי וואזן‪-‬סיקרון‪Eccles & Templeton, 2004; Lauver et al., ;4338 ,‬‬ ‫‪ .)2004; Garret et al., 2003; Catalano et al., 2004‬ב'יש מצ"ב' נבחרו שלושה מהעקרונות‬ ‫להיות עקרונות הפעולה המובילים והמרכזיים בתכנית‪ :‬עבודה בתפיסה אינטגרטיבית (פרק‬ ‫‪ ,)4.0‬שיתוף בני נוער בקבלת החלטות (פרק ‪ )4.4‬וראייה מערכתית (פרק ‪ .)4.0‬המידע על שאר‬ ‫העקרונות יפורטו בפרק ‪ ,4.2‬ויישומם הינו חלק מהיישום הכולל של התפיסה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 1.1‬עבודה בתפיסה אינטגרטיבית‬ ‫עבודה לפי עקרון זה דוגלת בראיית בני הנוער על מכלול צורכיהם ויכולותיהם‪ ,‬עבודה בצוות‬ ‫רב‪-‬מקצועי ויצירת שפה משותפת בין הדיסציפלינות השונות‪ .‬עבודה בתפיסה אינטגרטיבית‬ ‫שמה את השותפות במרכז בשני אופנים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ ‬שותפות בין דיסציפלינות ברמות פעולה שונות‪ :‬משרדי הממשלה השותפים בתכנית‬ ‫(ברמה הארצית והיישובית) תורמים לתכנית את עולמות התוכן הייחודיים להם ואת‬ ‫תפיסות העבודה המנחות אותם‪ .‬השותפות הרחבה והמגוונת כוללת את התחומים‬ ‫רווחה‪ ,‬חינוך בלתי פורמלי‪ ,‬ספורט‪ ,‬קידום בריאות והגנת הסביבה‪ .‬שותפות זו מאפשרת‬ ‫התייחסות רחבה ומעמיקה למאפיינים‪ ,‬לצרכים וליכולות של בני הנוער והוריהם‪ ,‬כמו‬ ‫גם מתן מענים מותאמים‪.‬‬ ‫‪ ‬עבודה בצוות רב מקצועי‪ :‬הצוות הקבוע במרכז כולל מנהלת‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬שני‬ ‫מדריכי נוער‪ ,‬מדריך ספורט‪ ,‬מקדמת בריאות ומדריך הגנת הסביבה‪ .‬מבנהו הייחודי של‬ ‫הצוות כצוות רב מקצועי מאפשר מפגש בין שפות‪ ,‬תחומי דעת ותפיסות עבודה‪ .‬הוא‬ ‫מאפשר חיבור יוצא דופן בין מענים ומאפשר למשתתפים מגוון של דמויות משמעותיות‬ ‫ליצירת קשר‪ .‬הצוות אמור לפעול כיחידה מקצועית אחת‪ ,‬תוך הכרה בשונות שבתוכו‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬תפיסת מנהלת המרכז את העבודה בשותפות בכל הדרגים‪ ,‬הינה בעלת חשיבות‬ ‫מכרעת‪ .‬עליה להבין שהשותפות הינה ערך בתכנית וכי היא אינה רק דרך לאיגום משאבים‬ ‫או למימוש סעיף תקציבי‪ .‬ככל שהמנהלת תכיר בחשיבות השותפות להצלחת המרכז כך‬ ‫יגדל הסיכוי שיתממש עיקרון עבודה זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עירוב מוקדם ככל הניתן של השותפים‬ ‫השונים ברמת היישוב והפיקוח המחוזי יסייע גם הוא‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכרחי להבין שעבודה לפי‬ ‫עיקרון זה דורשת תחזוקה מתמדת‪.‬‬ ‫‪ 1.1‬שיתוף בני נוער בקבלת החלטות‬ ‫לפי עקרון זה יש לפעול להעצמת בני הנוער ושיתופם בתהליכי תכנון וקבלת החלטות‬ ‫בתפקוד השוטף של המרכז‪ :‬יש להקשיב לקולם של בני הנוער ולערב אותם בתהליכי התכנון‬ ‫וה יישום‪ ,‬תוך תמיכה והנחיה של מבוגר‪ .‬בספרות נסקרו דרכים שונות לשיתוף בני נוער‪:‬‬ ‫שיתוף בקבלת החלטות; קבלת משוב ועצות מהם; השמעת קולם בפורומים שונים; לקיחת‬ ‫תפקידים שונים במרכז; עירובם בתכנון והוצאה לפועל של פעילות‪ ,‬כאשר אחד הערוצים‬ ‫המרכזיים לכך הינו פעילויות לתרומה ולמעורבות בקהילתם ( ‪NCFY, 2006; Villarruel et‬‬ ‫‪.)al., 2003; Quon Huber et al., 2003‬‬ ‫התפיסה של 'התפתחות חיובית של בני נוער' רואה חשיבות במעורבות של בני הנוער בקהילה‬ ‫ובסביבת חייהם הקרובה‪ .‬המעורבות בקהילה מאפשרת להתאמן במיומנויות מחיי היום‪-‬‬ ‫יום‪ ,‬כמו עם אתגרים של קבלת החלטות וניהול זמן‪ .‬אימון ורכישה של מיומנויות אלה‬ ‫עשויים לפתח ולהגביר תחושה של מסוגלות עצמית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הספרות המקצועית מדגישה‬ ‫‪0‬‬ ‫שמעורבות בקהילה פותחת הזדמנות לתרומה‪ ,‬נתינה והתייחסות לצורכיהם של אחרים‪,‬‬ ‫דבר חשוב וייחודי בקרב בני נוער בסיכון‪ .‬הספרות גם טוענת כי לפעילויות אלה אפקט‬ ‫מניעתי של התנהגויות סיכון (‪.)Guerra & Bradshaw, 2008; Eccles & Gootman, 2002‬‬ ‫‪ 1.1‬ראייה מערכתית‬ ‫עקרון זה מדגיש שיתוף פעולה בין התכנית‪ ,‬ההורים‪ ,‬מערכת החינוך הפורמלית ושירותים‬ ‫נוספים בקהילה ואחריות משותפת לטובת הנער‪ :1‬האופי ההוליסטי של ההתנהגות‬ ‫האנושית מחייב לראות את מכלול צורכי בני הנוער והטיפול בהם כקשורים אלה באלה‬ ‫ולהתבונן בנער בשלל ההקשרים בהם הוא חי‪' .‬יש מצ"ב'‪ ,‬חותרת לקשר ולפעולה במרחבים‬ ‫שונים בסביבת הנער‪ ,‬שהעיקריים ביניהם הם הבית‪ ,‬המשפחה ובית הספר‪ .‬לפי עקרון זה‪,‬‬ ‫העבודה עם ההורים היא חלק בלתי נפרד מהעבודה עם בני הנוער ונדרשים שיתופי פעולה‬ ‫עם בתי הספר ושירותים נוספים בקהילה‪ .‬עבודה בצורה זו מסייעת לכל גורם לתת מענה‬ ‫טוב יותר‪ ,‬ליצור רצף מענים ולהגביר את המודעות למגוון הצרכים והמאפיינים של בני‬ ‫הנוער‪ .‬כפועל יוצא מכך עולים התמיכה והמשאבים לטובת אוכלוסיית היעד‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬עקרונות פעולה נוספים לפי התפיסה של 'התפתחות חיובית של בני‬ ‫נוער'‬ ‫כאמור‪ ,‬בספרות מפורטים עקרונות פעולה נוספים‪ ,‬שהם חלק מהתפיסה של 'התפתחות‬ ‫חיובית של בני נוער' ועל המרכזים להתייחס אליהם כחלק מהיישום הכולל של תפיסה זו‪:‬‬ ‫‪ ‬הרחבת נגישות השירות והגברת האטרקטיביות שלו‪ :‬באמצעות הגמשת שעות הפעילות‬ ‫והתאמתן לצורכי המשתתפים; בניית סדר יום מובנה; הרחבת הנגישות הפיזית;‬ ‫הרחבת הנגישות הרגשית; גיוס ויישוג‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן מגוון פעילויות המאפשרות רכישת מיומנויות‪ :‬לשם התאמה טובה לצרכים‬ ‫ולרצונות של המשתתפים; הרחבת ההתנסויות של המשתתפים בתהליכי תכנון‪ ,‬הפעלה‬ ‫וקבלת החלטות; אימון במיומנויות מחיי היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫‪ ‬צוות עובדים מקצועי‪ ,‬איכותי וקבוע‪ :‬אחד הנכסים של השירות הוא כוח האדם‪,‬‬ ‫המהווה פעמים רבות קריטריון מרכזי להצלחה‪ .‬לפי עיקרון זה יש לבחור כוח אדם‬ ‫מתאים‪ ,‬להשקיע ולתמוך בו ולדאוג ליציבות ולהימנעות ככל האפשר מתחלופה גבוהה‬ ‫של עובדים‪ .‬מאפיינים חשובים של העובדים הם יכולת ליצור קשר משמעותי עם בני‬ ‫נוער; ראיית גיל ההתבגרות ובני הנוער בכלל בצורה חיובית ואופטימית; תחושת‬ ‫‪ 1‬מטעמי נוחות‪ ,‬לאורך המסמך‪ ,‬בכל אזכור של "נער" הכוונה היא לנער או לנערה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מחויבות ושליחות; איזון בין היכולת להיות עקבי ומסודר לבין גמישות ומוכנות‬ ‫לשינויים‪.‬‬ ‫‪ ‬יצירת קשר משמעותי בין בני הנוער לבין מבוגרים‪ :‬יחסים משמעותיים עם מבוגר‬ ‫מעניקים לבני הנוער תחושה של ביטחון‪ ,‬נגישות למידע‪ ,‬מודל חיובי להתייחסות‬ ‫ומיומנויות תקשורת‪ .‬בספרות נמצאו כמה תנאים ליצירת קשר משמעותי בין בני הנוער‬ ‫לבין הצוות‪ :‬מיומנויות תקשורת טובה עם בני נוער; התמקדות בכוחות ובמימוש‬ ‫הפוטנציאל של בני הנוער; היכרות עם דרכי החשיבה והתפיסה של בני הנוער ועם‬ ‫תרבות פופולרית; יחס מספרי הולם של בני נוער לעובד כדי לאפשר זמן והזדמנות לקשר‬ ‫אישי‪.‬‬ ‫‪ ‬הערכה שיטתית ומסודרת של העבודה כדרך להפקת לקחים ולשיפורה‪ :‬הומלץ על‬ ‫ביצוע הערכה שיטתית ומסודרת שתסייע בתכנון יעיל ותוביל לתובנות ולביצוע תיקונים‬ ‫ושיפורים במהלך ההפעלה‪ .‬בכלל זה תכנון ובקרה פנימיים‪ .‬בהתאם לעקרונות אלה‪,‬‬ ‫ההסתכלות על בני נוער תהיה חיובית ויש לפעול לזיהוי וליצירת הזדמנויות לפיתוח‬ ‫ולשימוש במיומנויות‪ ,‬ביכולות‪ ,‬בכוחות ובקשרים מיטיבים אשר יסייעו במעבר מוצלח‬ ‫לבגרות ובקידום תחושת מסוגלות‪.‬‬ ‫‪ .1‬תחומי פעילות‬ ‫בפעילויות משולבים אלמנטים מחמישה תחומים יחד‪ .‬כך נבנית שפה משותפת בין הצוות‬ ‫הרב מקצועי וכלל אנשי המקצוע‪:‬‬ ‫‪ ‬רווחה‪ :‬תפקיד גורמי הטיפול להעריך את מצב בני הנוער‪ ,‬לזהות את הכוחות והיכולות‬ ‫שלהם‪ ,‬להגדיר את רמת הסיכון והמישורים בהם הם זקוקים לסיוע‪ ,‬לבנות תכנית‬ ‫התערבות לבני הנוער המזוהים כזקוקים למענה אינטנסיבי ולטפל באמצעות מתודות‬ ‫טיפוליות שונות‪ .‬גורמי הטיפול הקבועים במרכז כוללים את העובדת הסוציאלית ואת‬ ‫מנהלת המרכז‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם מטפלים שונים שיועסקו לפי הצורך‪ ,‬כגון מטפלת באומנות‬ ‫או בתיאטרון ומטפלת משפחתית‪ .‬המנהלת והעובדת הסוציאלית ימצאו בקשר עם‬ ‫שירותים בקהילה לטובת בני הנוער‪ ,‬כגון עם המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬בתי הספר‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬חינוך בלתי פורמלי‪ :‬מדריכי הנוער במרכז אחראים ליזום ולהפעיל פעילויות חברתיות‬ ‫וחינוכיות‪ ,‬ללוות את בני הנוער בשעות שבמרכז פעילות חופשית וחברתית‪ ,‬וליצור קשר‬ ‫אישי עם בני הנוער‪ ,‬כולל לאתר צרכים ולסייע להם ולהתאים לבני הנוער את הפעילויות‬ ‫שמציעה מחלקת הנוער ברשות‪ .‬בנוסף‪ ,‬המדריכים יעמדו בקשר שוטף עם הצוות‬ ‫החינוכי בבתי הספר בהם לומדים בני הנוער ובמידת הצורך יהיו שותפים לדיונים‬ ‫הממוקדים בהם‪ .‬המדריכים החברתיים יזמו עם בני הנוער פעולות של מעורבות‬ ‫חברתית בקהילה לחיזוק גורמי החוסן ותחושת המסוגלות‪ ,‬המועילות והשייכות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ ‬קידום אורח חיים פעיל ובריא‪ :‬מדריך הספורט ומקדמת הבריאות יקנו כלים לניהול‬ ‫אורח חיים פעיל ובריא באמצעות הפעלת בני הנוער בפעילות ספורטיבית על ידי מדריך‬ ‫הספורט‪ .‬פעילות הספורט תשמש גם לקידום ערכים נוספים‪ ,‬כמו עבודת צוות‪ ,‬אחריות‬ ‫ושיפור היחסים הבין אישיים בקרב בני הנוער; ובאמצעות איתור והפחתת התנהגויות‬ ‫מסכנות בריאות (כגון עישון ושתיית אלכוהול); הכנת אוכל בריא על ידי בני הנוער‬ ‫בהנחיית מקדמת בריאות‪ ,‬המשוחחת עם בני הנוער על הרגלי אכילה בריאים‪ .‬מדריך‬ ‫הספורט ומקדמת הבריאות הם חלק מלא מצוות המרכז‪ ,‬הלוקחים חלק גם בהיבטים‬ ‫טיפוליים באמצעות תחומי פעילות נורמטיביים‪.‬‬ ‫‪ ‬קידום הגנת הסביבה‪ :‬מדריך הגנת הסביבה יפעל לחיזוק תחושת השייכות והאחריות‬ ‫על הסביבה‪ ,‬ליצירת מיזמים קהילתיים סביבתיים המפותחים על ידי בני הנוער‬ ‫ופעילויות בנושא קיימות‪ .‬גם מדריך הגנת הסביבה שותף להיבטים הטיפוליים במרכז‪,‬‬ ‫דרך הכלים של תחום אחריותו‪.‬‬ ‫‪ ‬עבודה עם הורים‪ :‬קשר מיטיב בין ההורים לילדיהם המתבגרים חיוני להתפתחות‬ ‫המתבגרים ולחוסנם‪ .‬לכן ישנה חשיבות מכרעת לתכנון התערבויות לקידום הקשר‬ ‫הורים‪-‬מתבגר‪ ,‬באמצעות מתודות שונות‪ ,‬כגון הדרכת הורים‪ ,‬טיפול משפחתי וקבוצת‬ ‫הורים‪ .‬הובלת העבודה עם ההורים תעשה על ידי אנשי הצוות השונים‪ ,‬בהתאם לצורך‪.‬‬ ‫‪ .2‬מבנה ארגוני ובעלי תפקידים‬ ‫חלק זה יתאר את השותפות הבין ארגונית בשלוש רמות‪ :‬ברמה הארצית‪ ,‬ברמה העירונית‬ ‫והמחוזית וברמת צוות המרכז; ויתייחס למבנים הארגוניים ולבעלי התפקידים‪.‬‬ ‫‪ 2.1‬הרמה הארצית‬ ‫רמה זו אחראית להובלת התכנית‪ ,‬לפיתוחה ולדאגה להמשך קיומה ונכללים בה‪:‬‬ ‫‪ ‬ועדת היגוי ארצית‪ :‬חברים בה נציגי חמשת משרדי הממשלה השותפים‪ ,‬האגודה‬ ‫לקידום החינוך והפרויקטור‪ ,‬והיא אחראית על התכנית‪ .‬תפקידה לגבש את מודל‬ ‫העבודה; לקבוע מדיניות; לדון בסוגיות פרקטיות ועקרוניות שעולות; ללוות את‬ ‫ההפעלה השוטפת של התכנית ביישובים; לפעול להטעמה ביישובים בהם כבר מופעלת‬ ‫מנהלות‪2‬‬ ‫התכנית ולהרחיבה ליישובים נוספים‪ .‬מומלץ שיתקיים קשר ישיר בין‬ ‫המרכזים לחברי ועדת ההיגוי הארצית‪ .‬בנוגע ליישובים חדשים – הליווי יהיה הדוק‬ ‫יותר ואילו ליישובים ותיקים – יינתן מרחב פעולה רב יותר‪ .‬נקבע שהוועדה תתכנס כל‬ ‫חודשיים‪ .‬לשלוש פגישות של הוועדה יוזמנו בנוסף נציגי מפקחים מחוזיים ונציגה מבין‬ ‫‪ 2‬מטעמי נוחות‪ ,‬לאורך המסמך‪ ,‬בכל אזכור של "מנהלות" הכוונה היא למנהל או למנהלת‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מנהלות המרכזים‪ .‬בישיבות אלה ינתן מקום להעלאת דילמות מיישום התכנית‬ ‫ביישובים‪.‬‬ ‫‪ ‬צוות ביצוע ארצי‪ :‬חברים בו נציגי משרד הרווחה‪ ,‬משרד החינוך והפרויקטור‪ .‬הצוות‬ ‫נותן מענה לסוגיות שוטפות ודחופות יותר‪ .‬נקבע שהצוות יתכנס כל חודש וחצי‪-‬‬ ‫חודשיים ויפעל באופן שוטף בין הפגישות‪.‬‬ ‫‪ ‬פרויקטור‪ :‬מלווה את מנהלות המרכזים; מקשר בין הרמה הארצית והמרכזים; מסייע‬ ‫בחיזוק הקשר עם המפקחים המחוזיים ומוסר דיווח אחת לחודש לוועדת ההיגוי‬ ‫הארצית על הפעלת המרכזים‪.‬‬ ‫‪ 2.1‬הרמה העירונית והמחוזית‬ ‫ברמה העירונית והמחוזית קיימים מבנים מקבילים לאלו שברמה הארצית‪ .‬אחריותם‬ ‫מתמקדת ביישום התכנית באותו יישוב‪.‬‬ ‫‪ ‬ועדת היגוי יישובית‪ :‬בוועדה חברים מנהלת המרכז‪ ,‬נציגים מהמחלקות לשירותים‬ ‫חברתיים‪ ,‬הנוער והחינוך‪ ,‬נציגי משרדי הבריאות‪ ,‬הספורט והגנת הסביבה ברמה‬ ‫היישובית‪ ,‬המפקחים המחוזיים של חמשת משרדי הממשלה השותפים בתכנית‬ ‫והפרויקטור ‪ .‬פורום זה משמש לדיווח ולדיון בסוגיות הקשורות בפיתוח המרכז‪ .‬נקבע‬ ‫שהוועדה תתכנס בהתחלת שנה (בחודשים אוקטובר‪-‬נובמבר) ולקראת סוף שנת‬ ‫הלימודים (בחודשים אפריל‪-‬מאי)‪ .‬בהתאם לצורך תתכנס הוועדה פעמים נוספות‪.‬‬ ‫‪ ‬צוות ביצוע יישובי‪ :‬בצוות חברים מנהלת המרכז‪ ,‬העובדת הסוציאלית‪ ,‬נציגים‬ ‫מהמחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬הנוער והחינוך וגורמים נוספים במידת הצורך‪ .‬תפקיד‬ ‫הצוות ללוות את העבודה השוטפת של המרכז‪ ,‬לסייע בפיתוח המרכז והעבודה‬ ‫המשותפת עם שירותים נוספים ביישוב ולדון ולסייע בפתרון דילמות מקומיות‬ ‫ופרטניות‪ .‬נקבע שהצוות יתכנס כל ‪ 2-0‬שבועות‪ .‬על פי הצורך יוזמנו גם נציגי משרדי‬ ‫הבריאות‪ ,‬הגנת הסביבה והספורט‪.‬‬ ‫למחלקות השונות ברשות ולמפקחים המחוזיים מטעם משרדי הממשלה השותפים תחומי‬ ‫אחריות בנוגע לתכנית‪:‬‬ ‫‪ ‬המחלקה לשירותים חברתיים אחראית על יישום התכנית ביישוב‪ .‬מנהלת המחלקה או‬ ‫נציגה מטעמה מלוות מקצועית את מנהלת המרכז‪ ,‬מסייעת בקשר עם שירותים נוספים‬ ‫ביישוב ואחראית לתקציב המרכז‪ .‬מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים מבצעת את‬ ‫אחריותה בתכנית בסיועה המקצועי של המפקחת המחוזית משירות ילד ונוער (משרד‬ ‫הרווחה)‪ .‬חשוב להדגיש שמצופה ממנהלת המחלקה לסייע למנהלת המרכז ביצירת‬ ‫שיתופי פעולה ופיתרון קונפליקטים‪ ,‬ובכלל זה לסייע בעבודה סדירה של צוות הביצוע‬ ‫וועדת ההיגוי היישובים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ ‬מחלקת הנוער אחראית להכשרה המקצועית של מדריכי הנוער; בסיועו המקצועי של‬ ‫המפקח המחוזי ממינהל חברה ונוער (משרד החינוך)‪.‬‬ ‫‪ ‬מחלקת הספורט אחראית על גיוס והעסקת מדריך הספורט של המרכז ומלווה אותו‬ ‫מקצועית; בסיועו המקצועי של המפקח המחוזי ממשרד התרבות והספורט‪.‬‬ ‫‪ ‬מקדמת בריאות נפתית‪/‬מחוזית אחראית לתחום קידום בריאות ומלווה מקצועית את‬ ‫מקדמת הבריאות‪.‬‬ ‫‪ ‬רכז רשותי בתחום הגנת הסביבה מלווה מקצועית את מדריך הגנת הסביבה והצוות‬ ‫בייזום פרויקטים ופעילויות בתחום; בסיועו המקצועי של מנהל ההדרכה המחוזי‬ ‫ממשרד הגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪ 2.1‬צוות המרכז‬ ‫אחד מעקרונות הפעולה של המרכז הוא עבודה בתפיסה אינטגרטיבית‪ ,‬הכוללת עבודה‬ ‫בצוות רב מקצועי ויצירת שפה משותפת בין דיסציפלינרית‪ .‬בהתאם‪ ,‬הצוות הקבוע כולל‬ ‫אנשי מקצוע מפרופסיות שונות‪ .‬במרכז שבעה אנשי צוות קבועים‪ :‬מנהלת‪ ,‬עובדת‬ ‫סוציאלית‪ ,‬שני מדריכי נוער‪ ,‬מקדמת בריאות‪ ,‬מדריך ספורט ומדריך הגנת הסביבה‪.‬‬ ‫השאיפה לאייש את כל התפקידים תוך פרק זמן קצר ככל הניתן‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש שני סוגים של‬ ‫אנשי צוות לא קבועים‪ :‬האחד‪ ,‬מטפלים שונים ‪ -‬אנשי מקצוע המציאים פעילויות לזמן‬ ‫מוגדר במרכז‪ ,‬כגון מטפלת באומנות או מטפלת משפחתית; והשני‪ ,‬מתנדבים (כגון שנת‬ ‫שירות) ומורות חיילות‪ .‬אלו אנשי צוות לא מקצועיים המתנדבים לרוב כשנה במרכז‪.‬‬ ‫היקפי המשרות של הצוות הקבוע‬ ‫בלוח ‪ 0‬מופיעים היקפי המשרות של אנשי הצוות הקבוע לפי תפקיד‪ .‬אלו משתנים בהתאם‬ ‫להיקף ההפעלה של המרכז‪ .‬במרכז גדול היקף זה עומד על ‪ 033‬משתתפים ובמרכז קטן‬ ‫ההיקף הינו ‪ 63‬משתתפים‪:‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לוח ‪ :1‬היקפי המשרות של אנשי הצוות הקבוע לפי היקף ההפעלה של המרכז‬ ‫היקף הפעלה של ‪ 01‬משתתפים‬ ‫היקף הפעלה של ‪111‬‬ ‫התפקיד‬ ‫משתתפים‬ ‫‪63%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫מנהלת‬ ‫‪53%‬‬ ‫‪83%‬‬ ‫עובדת סוציאלית‬ ‫‪ 63%‬כל מדריך‬ ‫‪ 033%‬כל מדריך‬ ‫מדריך נוער (‪)4‬‬ ‫בהתאם לתקציב המועבר ליישוב ממשרד התרבות והספורט‬ ‫מדריך ספורט‬ ‫‪ 6‬שעות שבועיות‬ ‫‪ 6‬שעות שבועיות‬ ‫מקדמת בריאות‬ ‫מדריך הגנת הסביבה מתוך תקציב הפעילות של תחום הגנת הסביבה‬ ‫בנוסף‪ ,‬הוגדר היקף המשרה של מטפלים שונים‪ :‬במרכז גדול – ‪ ;53%‬במרכז קטן – ‪.45%‬‬ ‫תחומי אחריות‪ ,‬הקשר ארגוני ורקע מקצועי נדרש מהצוות הקבוע‬ ‫ישנם כמה תחומים במרכז הנמצאים באחריותם המשותפת של כלל אנשי הצוות הקבוע‪.‬‬ ‫בהמשך יפורטו תחומי אחריות נוספים של כל אחד מאנשי הצוות‪ ,‬בהתאם לתפקידו במרכז‪.‬‬ ‫תחומי אחריות משותפים לכלל התפקידים בצוות הקבוע‪:‬‬ ‫‪ .0‬יישום עקרונות ודרכי העבודה של מודל 'יש מצ"ב' והנחיות מטה התכנית והפרויקטור‪.‬‬ ‫‪ .4‬יצירה וטיפוח של קשרים אישיים ודיאלוג עם בני הנוער‬ ‫‪ .0‬בדיקת הצרכים‪ ,‬הרצונות ותחומי העניין של המשתתפים – כל עובד בהתאם לפרופסיה‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬השתתפות בבניית תכנית עבודה שנתית למרכז‪.‬‬ ‫‪ .5‬השתתפות בבניית תכניות התערבות אישיות למשתתפים (ראו הסבר בפרקים ‪ – 6.5‬רמות‬ ‫סיכון ואינטנסיביות הטיפול ו‪ – 6.6-‬תכנית אישית לנער)‪.‬‬ ‫‪ .6‬עבודה בצוות רב מקצועי והשתתפות בישיבות הצוות (המנהלת ומדריכי הנוער ישתתפו‬ ‫בישיבות צוות שיתקיימו כל שבוע; מקדמת הבריאות ומדריכי הספורט והגנת הסביבה‬ ‫ישתתפו בישיבת צוות פעם בחודש)‪.‬‬ ‫‪ .7‬השתתפות בהדרכות ובהכשרות במרכז וארציות (עבור מדרכי הנוער – גם הכשרות מטעם‬ ‫מחלקת הנוער ומינהל חברה ונוער)‪.‬‬ ‫‪ .8‬הימצאות בקשר עם בתי הספר ועם ההורים‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬ ‫כעת יפורטו תחומי האחריות‪ ,‬ההקשר הארגוני להעסקה והרקע המקצועי הנדרש מכל אחד‬ ‫מאנשי הצוות הקבוע‪.‬‬ ‫מנהלת המרכז‬ ‫תפקיד זה טומן בחובו מורכבות גדולה‪ ,‬כיוון שהוא דורש יכולת תמרון בין רכיבי התפקיד‬ ‫השונים‪ .‬תפיסת העבודה האינטגרטיבית משמעה פעולה תוך התייחסות למספר ולגיוון רב‬ ‫של סביבות וגורמים – קודם כל בני הנוער במרכז והוריהם ובנוסף‪ ,‬השותפות ברמת הרשות‬ ‫והפיקוח המחוזי‪ ,‬מערכת החינוך הפורמלית ושירותים בקהילה‪ .‬המנהלת אחראית ליצירת‬ ‫עבודת צוות רב מקצועי פנימה במרכז‪ .‬מורכבות התפקיד קשורה גם בשלבי העבודה – החל‬ ‫‪1‬‬ ‫מהקמה ובנייה של מרכז והמשך בניהול שוטף של מרכז פועל‪ .‬אופיו המורכב של התפקיד‬ ‫הופכו במידה רבה מתפקיד ניהולי גרי דא לתפקיד מנהיגותי המחייב את הנושאת בו להיות‬ ‫בעלת רוח יזמית‪ ,‬עתירת חזון ויכולת השפעה כלפי אלו איתם היא נמצאת בממשק ישיר‬ ‫ועקיף‪.‬‬ ‫תחומי אחריות‪:‬‬ ‫‪ .0‬הקמה וניהול כולל של המרכז והפעילות בו‪ ,‬לרבות ניהול התקציב‪.‬‬ ‫‪ .4‬אחריות לבנייה ולהתוויית דרכי העבודה במרכז לפי עקרונות ודרכי העבודה של מודל 'יש‬ ‫מצ"ב' והנחיות מטה התכנית והפרויקטור‪.‬‬ ‫‪ . 0‬עמידה בקשר עם מטה התכנית והשמעת קולה ביחס להפעלת המרכז שתחת ניהולה‪.‬‬ ‫‪ .2‬גיוס הצוות הקבוע של המרכז; ניהולו כצוות רב מקצועי; אחריות לתפקודו והדרכתו‬ ‫השוטפת ובכלל זה דאגה לקיומן של ישיבות צוות שבועיות באופן סדיר‪.‬‬ ‫‪ .5‬אחריות לביצוע תכנית העבודה השנתית של המרכז‪.‬‬ ‫‪ .6‬אחריות לצד הטיפולי במרכז (יחד עם העובדת הסוציאלית)‪.‬‬ ‫‪ .7‬אחריות על בניית תכניות התערבות אישיות למשתתפים ומעקב אחר יישומן‪.‬‬ ‫‪ .8‬גיוס מתנדבים ושילובם בעבודת השוטפת של המרכז‪.‬‬ ‫‪ .1‬אחריות לקשר עם ההורים של בני הנוער המשתתפים‪.‬‬ ‫‪ .03‬ניהול השותפות ברמה היישובית עם שירותים בקהילה ועם המפקחים המחוזיים של‬ ‫משרדי הממשלה השותפים בתכנית‪ :‬איתור וגיוס שותפים רלוונטיים; בניית קשרי אמון‬ ‫ועבודה עמם; תחזוקת השותפות; כינוס והובלת צוות הביצוע וועדת ההיגוי היישוביים‪.‬‬ ‫מנהלת המרכז תבצע תפקיד זה בסיוע מנהלות המחלקות לשירותים חברתיים והחינוך‬ ‫ברשות‪.‬‬ ‫‪ .00‬אחריות לתחזוקת המבנה ולציודו‪.‬‬ ‫‪ .04‬שותפה לצוות מנהלות המרכזים הארצי‪.‬‬ ‫‪ .00‬שותפה (לא קבועה) לוועדת ההיגוי הארצית‪.‬‬ ‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬ ‫‪ .0‬הקצאת המשרה תעשה מתקציב התכנית ממשרד הרווחה‪.‬‬ ‫‪ .4‬כפופה למנהלת המחלקה לשירותים חברתיים ברשות ומונחת על ידה‪ ,‬בשיתוף‬ ‫הפרויקטור‪.‬‬ ‫‪ . 0‬בחירת המנהלת תעשה על ידי מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬בשיתוף המפקח‬ ‫המחוזי מטעם משרד הרווחה (שירות ילד ונוער) והפרויקטור‪.‬‬ ‫רקע מקצועי נדרש (לפי המכרז שפורסם על ידי מטה התכנית)‪:‬‬ ‫‪ .0‬בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית (עדיפות לבוגרת תואר שני בתחום רלוונטי)‪.‬‬ ‫רשומה בפנקס העובדים הסוציאליים‪.‬‬ ‫‪ .4‬ניסיון ניהולי מוכח ויכולת הנעת צוות רב מקצועי והדרכתו‪.‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪ .0‬כושר הת בטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬בעלת יוזמה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניסיון בעבודה עם מתבגרים (עדיפות לאוכלוסייה בסיכון)‪.‬‬ ‫‪ .5‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬ ‫עובדת סוציאלית‬ ‫העובדת הסוציאלית (יחד עם המנהלת) אחראית לפן הטיפולי במובנו הרחב‪ .‬המענים‬ ‫הטיפוליים הניתנים במרכז יכולים לכלול גם מענים מעולמות תוכן שמעבר לטיפול‬ ‫הסוציאלי‪ ,‬כגון חינוכי‪-‬לימודי ובריאותי‪ .‬כמו כן‪ ,‬המענים המוצעים מגוונים‪ :‬פרטניים או‬ ‫קבוצתיים; קצרי טווח או ארוכי טווח; למתבגרים בלבד או למתבגרים ולהוריהם יחד; על‬ ‫ידי העובדת הסוציאלית או איש צוות אחר מהצוות הקבוע או הלא קבוע במרכז‪ .‬השיקול‬ ‫המרכזי המנחה בבחירת הטיפול הוא מאפייניו וצרכיו האישיים והמשפחתיים של הנער‪.‬‬ ‫מרכז 'יש מצ"ב' שואף להיות מסגרת לא מתייגת עבור המשתתפים‪ .‬בני הנוער שמשתתפים‬ ‫במרכז ברוב המקרים אינם מגיעים על מנת לקבל טיפול פסיכו‪-‬סוציאלי‪ ,‬גם אם הם זקוקים‬ ‫לכזה‪ .‬משימתה של העובדת הסוציאלית עדינה במיוחד בהקשר זה‪ .‬עליה לפעול‪ ,‬תוך תיאום‬ ‫עם שאר אנשי הצוות‪ ,‬להיכרות עם הנער והבנת צרכיו‪ .‬עליה להיות דמות נגישה ומוכרת‬ ‫למשתתפים כדי לבסס את האמון בה‪ ,‬דבר שיאפשר היענות להצעה לסיוע ולטיפול‪.‬‬ ‫תחומי אחריות‪:‬‬ ‫אחריות לצד הטיפולי בהתייעצות עם מנהלת המרכז‪:‬‬ ‫‪ .0‬מיפוי המאפיינים והצרכים של בני הנוער‪.‬‬ ‫‪ .4‬ביצוע שיחות היכרות עם המתבגרים‪.‬‬ ‫‪ .0‬איתור מצבים והתנהגויות סיכון וזיהוי משתתפים הזקוקים למענה אינטנסיבי‪.‬‬ ‫‪ .2‬בניית תכניות התערבות אישיות ; תיעוד תהליך ההתערבות; מעקב ובחינה של היישום‬ ‫והתוצאות‪.‬‬ ‫‪ .5‬דאגה למתן טיפול פרטני וקבוצתי לבני הנוער במרכז (בחלק מהמקרים‪ ,‬מתן טיפול‬ ‫בעצמה)‪.‬‬ ‫‪ .6‬עבודה עם הורים באמצעות מתודות שונות (כגון טיפול משפחתי וקבוצתי להורי בני הנוער‬ ‫במרכז – להורים לחוד ולהורים ולמתבגרים יחד)‪.‬‬ ‫‪ .7‬קיום קשר רציף עם גורמי טיפול שונים ברשות‪.‬‬ ‫‪ .8‬הפנייה של משתתפים לשירותים נוספים בקהילה במידת הצורך‪.‬‬ ‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬ ‫‪ .0‬הקצאת המשרה תעשה מתקציב התכנית ממשרד הרווחה‪.‬‬ ‫‪ .4‬כפיפות למנהלת המרכז‪.‬‬ ‫‪ .0‬בחירתה תעשה על ידי מנהלת המרכז‪ ,‬מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים ברשות‪,‬‬ ‫המפקח המחוזי מטעם משרד הרווחה (שירות ילד ונוער) והפרויקטור‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫רקע מקצועי נדרש (לפי המכרז שפורסם על ידי מטה התכנית)‪:‬‬ ‫‪ .0‬בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית (עדיפות לבוגרת תואר שני במגמה טיפולית)‪.‬‬ ‫רשומה בפנקס העובדים הסוציאליים‪.‬‬ ‫‪ .4‬כושר התבטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬בעלת יוזמה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬ ‫‪ .0‬ניסיון בעבודה עם מתבגרים והורים בסיכון‪.‬‬ ‫‪ .2‬עדיפות לבעלת ניסיון בהנחיית קבוצות מתבגרים והורים‪-‬מתבגרים‪.‬‬ ‫‪ .5‬בעלת יכולת ליזום‪ ,‬להכין ולבצע תכנית של מניעה או טיפול בתחום הרווחה‪.‬‬ ‫‪ .6‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬ ‫מדריכי נוער‬ ‫למדריך הנוער מקום משמעותי במרכז‪ .‬הוא דמות נגישה‪ ,‬החותרת לדיאלוג‪ ,‬שסמכותה‬ ‫ניתנת לה מתוך הקשר והאמון שנבנה עם בני הנוער‪ .‬כחלק מהצוות הרב מקצועי הקבוע‪ ,‬על‬ ‫מדריך הנוער לפעול בשיתוף פעולה מלא עם שאר אנשי הצוות המגיעים מרקעים מקצועיים‬ ‫שונים‪ .‬אתגר מרכזי הוא לראות את הפעולה החינוכית‪-‬חברתית שבאחריותו כחלק‬ ‫אינטגרלי מפעולות אחרות המתקיימות במרכז‪.‬‬ ‫תחומי אחריות‪:‬‬ ‫‪ .0‬יישוג משתתפים למרכז‪.‬‬ ‫‪ .4‬עמידה בקשר עם בתי הספר בהם לומדים המשתתפים והשתתפות‪ ,‬לפי הצורך‪ ,‬בדיונים‬ ‫הממוקדים בבני הנוער‪.‬‬ ‫‪ .0‬ייזום וביצוע פעולות חברתיות‪ -‬חינוכיות ברוח עקרונות ודרכי העבודה של התכנית‪ ,‬בהן‬ ‫פעילויות של מעורבות חברתית בקהילה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ליווי בני הנוער בזמן הפעילות החופשית והחברתית‪.‬‬ ‫‪ .5‬אחראים לקשר עם מחלקת הנוער ברשות והמפקח המחוזי של משרד החינוך (מינהל‬ ‫חברה ונוער)‪.‬‬ ‫‪ .6‬היכרות עם התכניות של מחלקת הנוער וסיוע בהתאמתן למשתתפים‪.‬‬ ‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬ ‫‪ .0‬בכל מרכז יעבדו שני מדריכי נוער‪ .‬באחריות הרשות המקומית לממן ולהעסיק את‬ ‫המדריכים‪.‬‬ ‫‪ .4‬כפיפות למנהלת המרכז‪ .‬בהיבט המקצועי יונחו על ידי מחלקת הנוער העירונית ומשרד‬ ‫החינוך‪.‬‬ ‫‪ .0‬בחירתם תעשה על ידי מנהלת המרכז‪ ,‬מנהל מחלקת הנוער ברשות והמפקח המחוזי‬ ‫מטעם משרד החינוך (מינהל חברה ונוער)‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫רקע מקצועי נדרש (לפי המכרז שפורסם על ידי מטה התכנית)‪:‬‬ ‫‪ .0‬בעל רי שיון לעיסוק בתפקיד‪' :‬היתר הדרכה' מטעם מינהל חברה ונוער במשרד החינוך;‬ ‫והשתתפות בקורס הכוון למדריכי נוער‪.‬‬ ‫‪ .4‬עדיפות ל בעל תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי‪ ,‬חינוך‪ ,‬עבודה קהילתית או מדעי‬ ‫ההתנהגות‪.‬‬ ‫‪ .0‬עדיפות ל בעל ניסיון בהדרכה של בני נוער במסגרת חינוך בלתי פורמלית‪.‬‬ ‫‪ .2‬ישנה חשיבות להיות המדריך חלק מהקהילה ו‪/‬או תושב השכונה בה מופעל המרכז‪.‬‬ ‫‪ .5‬בעל יכולת ליצור ולקיים קשר אישי עם בני הנוער‪.‬‬ ‫‪ .6‬בעל יכולת להדריך ולהעשיר את בני הנוער בתחום הערכי‪-‬חברתי‪-‬קהילתי‪.‬‬ ‫‪ .7‬בעל יכולת ליזום‪ ,‬להכין ולבצע תכנית חינוכית‪.‬‬ ‫‪ .8‬כושר התבטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬ ‫‪ .1‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬ ‫מקדמת בריאות‬ ‫מקדמת הבריאות מהווה חלק מרכזי במימוש ייעודו של המרכז כמקום הפועל בצורה רב‬ ‫מקצועית‪ ,‬המקדמת אורח חיים פעיל ובריא‪ .‬למקדמת הבריאות תפקיד בשתי רמות‪:‬‬ ‫האחד‪ ,‬עבודה ישירה עם המשתתפים; והשני‪ ,‬הפיכת תפיסת העולם של קידום בריאות‬ ‫ואורח חיים פעיל ובריא לחלק אינטגרלי מהפעלת המרכז‪ .‬בהיבטים רבים מקדמת הבריאות‬ ‫פועלת בדומה למדריכי הנוער‪ ,‬אך מנקודת ראות של תחום אחריותה‪.‬‬ ‫תחומי אחריות‪:‬‬ ‫‪ .0‬סיוע באיתור ובהתמודדות עם צרכים ומצוקות הקשורות לתחום הבריאות ולהתנהגויות‬ ‫סיכון‪.‬‬ ‫‪ .4‬ייזום וביצוע פעולות מקדמות בריאות ברוח עקרונות ודרכי העבודה של התכנית‪.‬‬ ‫‪ .0‬להוות כתובת לבני הנוער‪ ,‬להורים ולצוות בתחום הבריאות‪.‬‬ ‫‪ .2‬אחראית לקשר עם מקדמת הבריאות הנפתית‪/‬המחוזית‪.‬‬ ‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬ ‫‪ .0‬הקצאת המשרה תעשה מהתקציב שהועבר לתכנית ממשרד הבריאות‪ ,‬דרך משרד‬ ‫הרווחה‪.‬‬ ‫‪ .4‬כפופה למנהלת המרכז‪ .‬בהיבט המקצועי תונחה על ידי משרד הבריאות‪.‬‬ ‫‪ .0‬בחירתה תעשה על ידי מנהלת המרכז ומקדמת הבריאות הנפתית‪/‬המחוזית‪.‬‬ ‫רקע מקצועי נדרש‪:‬‬ ‫‪ .0‬בעלת תואר בבריאות הציבור (עדיפות במגמת קידום בריאות)‪.‬‬ ‫‪ .4‬כושר התבטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬בעלת יוזמה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬ ‫‪ .0‬ניסיון בעבודה עם מתבגרים (עדיפות לאוכלוסייה בסיכון)‪.‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪ .2‬בעלת יכולת להדריך ולהעשיר את בני הנוער והצוות בתחום קידום בריאות ואורח חיים‬ ‫פעיל ובריא‪.‬‬ ‫‪ .5‬בעלת יכולת ליזום‪ ,‬להכין ולבצע תכנית מקדמת בריאות‪.‬‬ ‫‪ .6‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬ ‫מדריך ספורט‬ ‫למדריך הספורט‪ ,‬בדומה למקדמת הבריאות‪ ,‬תרומה משמעותית במימוש ייעודו של המרכז‬ ‫כמקום הפועל בצורה רב מקצועית‪ ,‬המקדמת אורח חיים פעיל ובריא‪ .‬מדריך הספורט פועל‬ ‫להכנסת פעילות גופנית לתכנית העבודה השנתית של המרכז וכחלק מהפעילות החופשית‬ ‫והחברתית השוטפת בו‪ .‬מדריך הספורט משמש כמעין מדריך נוער נוסף במרכז‪ ,‬אך‬ ‫באוריינטציה של ספורט‪.‬‬ ‫תחומי אחריות‪:‬‬ ‫‪ .0‬ייזום וביצוע פעולות מקדמות אורח חיים פעיל ובריא ברוח עקרונות ודרכי העבודה של‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫‪ .4‬להוות כתובת לבני הנוער‪ ,‬להורים ולצוות בתחום אורח חיים פעיל ובריא‪.‬‬ ‫‪ .0‬אחראי לקשר עם מנהל מחלקת הספורט ברשות והמפקח המחוזי ממשרד התרבות‬ ‫והספורט‪.‬‬ ‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬ ‫‪ .0‬הקצאת המשרה לטובת 'יש מצ"ב' תעשה מתקציב מחלקת הספורט העירונית‪ ,‬מתקציב‬ ‫שהועבר לה לשם כך ממשרד התרבות והספורט‪.‬‬ ‫‪ .4‬כפוף למנהלת המרכז‪ .‬בהיבט המקצועי יונחה על ידי משרד התרבות והספורט‪.‬‬ ‫‪ .0‬בחירתו תעשה על ידי מנהלת המרכז ומנהל מחלקת הספורט ברשות‪.‬‬ ‫רקע מקצועי נדרש‪:‬‬ ‫‪ .0‬בעל הכשרה של מורה לחינוך גופני או בוגר בית ספר למדריכים ומאמנים‪.‬‬ ‫‪ .4‬כושר התבטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬בעל יוזמה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬ ‫‪ .0‬ניסיון בעבודה עם מתבגרים (עדיפות לאוכלוסייה בסיכון)‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעל יכולת להדריך ולהעשיר את בני הנוער והצוות בתחום אורח חיים פעיל ובריא‪.‬‬ ‫‪ .5‬בעל יכולת ליזום‪ ,‬להכין ולבצע תכנית לקידום אורח חיים פעיל‪.‬‬ ‫‪ .6‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬ ‫מדריך הגנת הסביבה‬ ‫כדי להרחיב ולחזק את תחושת השייכות והאחריות על הסביבה‪ ,‬יועסק מדריך שיוביל תחום‬ ‫זה‪ ,‬בדומה לעבודתם של מדריך הספורט ומקדמת הבריאות‪ .‬תפקידו כולל עבודה ישירה עם‬ ‫בני הנוער של ייזום פרויקטים בתחום ומתן מידע‪ ,‬ועבודה כוללנית במרכז של הפיכת תפיסת‬ ‫‪02‬‬ ‫העולם של הגנת הסביבה וקיימות לחלק מדרך העבודה השוטפת של המרכז‪ .‬למדריך הגנת‬ ‫הסביבה מאפיינים דומים לזה של מדריך הנוער‪ ,‬אך הוא פועל מנקודת ראות של תחום‬ ‫אחריותו‪.‬‬ ‫תחומי אחריות‪:‬‬ ‫‪ .0‬ייזום וביצוע מיזמים קהילתיים סביבתיים ופעולות המקדמות הגנת הסביבה וקיימות‬ ‫ברוח עקרונות ודרכי העבודה של התכנית‪.‬‬ ‫‪ .4‬להוות כתובת לבני הנוער‪ ,‬להורים ולצוות בתחום הגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪ .0‬אחראי לקשר עם הרכז הרשותי בתחום הגנת הסביבה ומנהל ההדרכה המחוזי מהמשרד‪.‬‬ ‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬ ‫‪ .0‬הקצאת המשרה תעשה מהתקציב שהועבר לתכנית ממשרד הגנת הסביבה‪ ,‬דרך משרד‬ ‫הרווחה‪.‬‬ ‫‪ .4‬כפוף למנהלת המרכז‪ .‬בהיבט המקצועי יונחה על ידי המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪ .0‬בחירתו תעשה על ידי מנהלת המרכז והרכז הרשותי בתחום הגנת הסביבה‪.‬‬ ‫רקע מקצועי נדרש‪:‬‬ ‫‪ .0‬בעל ידע מוכח בתחום הגנת הסביבה וקיימות‪.‬‬ ‫‪ .4‬כושר התבטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬בעל יוזמה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬ ‫‪ .0‬ניסיון בעבודה עם מתבגרים (עדיפות לאוכלוסייה בסיכון)‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעל יכולת להדריך ולהעשיר את בני הנוער והצוות בתחום הגנת הסביבה וקיימות‪.‬‬ ‫‪ .5‬בעל יכולת ליזום‪ ,‬להכין ולבצע תכנית לקידום הגנת הסביבה וקיימות‪.‬‬ ‫‪ .6‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬ ‫הכשרה והדרכה‬ ‫תהליכי הכשרה והדרכה הינם תהליכים חשובים בהתמקצעות ובשיפור של כל פעולה‬ ‫ארגונית‪ .‬מנהלות המרכזים אמונות על ההדרכה השוטפת של צוות המרכז‪ .‬הדרכה זו תעשה‬ ‫כחלק מישיבות הצוות ובנוסף להן‪ .‬למנהלת חופש בחירה כיצד לבנות את ההדרכה‪ ,‬מי‬ ‫ישתתף בה – רק הצוות הקבוע במרכז או גם המתנדבים (יחד או בנפרד מהצוות הקבוע)‪.‬‬ ‫ההדרכה תינתן על ידי המנהלת ובמידת הצורך והאפשר על ידי גורם נוסף‪ .‬העובדת‬ ‫הסוציאלית תהיה שותפה להדרכה בנושאים הקשורים לתחום הטיפולי המועברים‬ ‫בהדרכה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תינתן הכשרה על ידי מנחה חיצוני‪ .‬היקף ההכשרה ומועדה יקבעו בהתאם לתקציב‬ ‫שיקצה מטה התכנית למטרה זו; תכני ההכשרה ייקבעו בהתאם לצורכי הצוות‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫ניתן לציין כמה תכנים משותפים לכלל המרכזים‪:‬‬ ‫‪ ‬פיתוח עבודת הצוות כצוות רב מקצועי ועבודה בראייה אינטגרטיבית‪.‬‬ ‫‪05‬‬ ‫‪ ‬עיצוב תפיסות תפקיד חדשות וייחודיות (לדוגמה של מדריך ספורט‪ ,‬מקדמת בריאות‬ ‫ומדריך הגנת הסביבה)‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן כלים ברוח התפיסה של 'התפתחות חיובית של בני נוער' ועבודה אינטגרטיבית ורב‬ ‫מערכתית‪.‬‬ ‫‪ ‬פיתוח העבודה עם הורים והורים‪-‬מתבגרים‪.‬‬ ‫‪ ‬מתן כלים ל בניית תכנית עבודה שנתית למרכז ואישית לבני הנוער על סמך נתוני מיפוי‬ ‫המאפיינים והצרכים‪ .‬מתן כלים למעקב אחר יישום התכניות וזיהוי הצורך בעדכונם‪.‬‬ ‫‪ ‬עבור המנהלות ובפרט מנהלות של מרכזים בהקמה‪ ,‬מתן הכשרה בנושאי ניהול תקציב‪,‬‬ ‫ניהול והדרכת צוות‪ ,‬ניהול שותפויות ועוד‪.‬‬ ‫יש לשאוף להדריך ולהכשיר את העובדים בכל שלבי העבודה‪ ,‬החל משלב הקמת המרכז‬ ‫והמשך בהפעלתו השוטפת‪ .‬מומלץ שההדרכה וההכשרה יכללו כל מרכז בנפרד‪ ,‬בעלי‬ ‫תפקידים שונים במרכזים (לדוגמה כל העובדות הסוציאליות)‪ ,‬וכל המנהלות כקבוצה‬ ‫מקצועית אחת‪.‬‬ ‫‪ .5‬כניסת התכנית לרשות‬ ‫‪ 5.1‬תנאי בסיס לכניסה לרשות‬ ‫להלן תנאי הבסיס לכניסת 'יש מצ"ב' לרשות‪:‬‬ ‫‪ ‬איסוף מידע על אוכלוסיית בני הנוער ברשות‪ :‬על הרשות להציג מידע על היקף בני הנוער‬ ‫ביישוב‪ ,‬מאפייניהם וצורכיהם‪ ,‬ועל היקף בני הנוער העונים על הגדרת אוכלוסיית היעד‪.‬‬ ‫הכוונה להתבסס על המידע הקיים במחלקות ובשירותים השונים ברשות‪ .‬אם חסר‬ ‫מידע באחריות הרשות יש לערוך מיפוי‪ .‬מטרת הבדיקה היא לבדוק את היקף בני הנוער‬ ‫הנמצאים 'בהתחלת‪-‬אמצע רצף הסיכון' ביישוב ופיזורו ביישוב‪.‬‬ ‫‪ ‬איסוף מידע על שירותים ברשות‪ :‬מיפוי המבנה הארגוני של הרשות ומיפוי השירותים‬ ‫והתכניות הקיימות לבני נוער בכלל ולאוכלוסיית היעד בפרט‪ ,‬לרבות מרכזי נוער‬ ‫למיניהם‪ .‬מטרת הבדיקה לבחון האם ואילו מענים קיימים לאוכלוסיית היעד ולהתאים‬ ‫את המרכז לצורכי הרשות‪ .‬גם באיסוף מידע זה יש להתבסס על מידע קיים ברשות‬ ‫כאשר מוטל על הפרויקטור להשלים מידע במידת הצורך‪.‬‬ ‫‪ ‬בסיס לקיום השותפות‪ :‬בדיקה האם מתקיימים יחסי עבודה בין המחלקות הרלוונטיות‬ ‫בעירייה (חינוך‪/‬רווחה‪/‬נוער) ומנגנוני עבודה משותפים כגון שולחנות עגולים‪,‬‬ ‫ועדות‪/‬צוותי עבודה וכד'; סקירת התנסויות קודמות של עבודה משותפת (הפעלת‬ ‫תכניות בשותפות); בחינת הנכונות לעבודה מערכתית ולשיתוף פעולה‪.‬‬ ‫‪06‬‬ ‫‪ ‬יכולת המחלקה לשירותים חברתיים להוביל את התכנית‪ :‬בדיקה האם המחלקה‬ ‫לשירותים חברתיים רוצה ויכולה לקחת על עצמה את הובלת השותפות הארגונית ואת‬ ‫הליווי המקצועי של מנהלת המרכז‪.‬‬ ‫‪ ‬חיבור למטרות ולעקרונות התכנית‪ :‬השתלבות מוצלחת של התכנית ברשות מחייבת‬ ‫חיבור והזדהות של הגורמים השונים ברשות עם המטרות‪ ,‬העקרונות ודרכי העבודה של‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫‪ ‬מרחב פיזי מתאים להפעלת המרכז‪ :‬באחריות הרשות להעמיד לרשות התכנית מרחב‬ ‫פיזי נאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מיקום המרכז‪ :‬יש לשאוף שהמבנה יימצא במקום מרכזי ברשות או בשכונה בה יש‬ ‫ריכוז של בני נוער פוטנציאליים להשתתף במרכז‪ .‬בהקשר זה יש להגדיר האם‬ ‫מדובר במרכז שכונתי או במרכז כלל יישובי; מקום שיש אליו אמצעי תחבורה‬ ‫ציבורית זמינים; באזור המשרה ביטחון אישי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מבנה המרכז‪ :‬המבנה צריך להתאים למספר בני הנוער אליו מיועד המרכז; ולכלול‬ ‫מרחבים לעבודה קבוצתית ולעבודה פרטנית‪ ,‬מקום למפגש ולפעילות בלתי מובנית‪,‬‬ ‫מרחב חיצוני לפעילות ספורט‪ ,‬הגנת הסביבה ופעילות חברתית‪ ,‬מטבח טיפולי‬ ‫ומשרד לצוות‪ .‬קיים יתרון למרחב עם כניסה נפרדת שיכול לשמש לעבודה עם‬ ‫הורים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחזוקת המבנה וציודו‪ :‬תהיה באחריות הרשות‪ .‬יש לבדוק היתכנות לכך‪.‬‬ ‫‪ ‬יכולת להקצות תקציב לכוח אדם ולפעילות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדריכי הנוער‪ :‬בדיקה האם הרשות יכולה לממן את משרתם של שני מדריכי‬ ‫הנוער‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחום הספורט‪ :‬בדיקה האם מחלקת הספורט תדאג להקצות מדריך ספורט‬ ‫ותקציב לפעילות בתחום‪ .‬המשאבים ממחלקת הספורט מועברים אליה ישירות‬ ‫ממשרד התרבות והספורט ואינם 'צבועים' לטובת 'יש מצ"ב'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקדמת בריאות‪ :‬בחינת יכולת משרד הבריאות‪/‬הרשות לממן את משרתה של‬ ‫מקדמת הבריאות ותקציב לפעילות בתחום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדריך הגנת הסביבה‪ :‬חינת יכולת משרד הגנת הסביבה להקצות תקציב לפעילות‬ ‫בתחום‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש להתייחס לכמה שיקולים נוספים‪:‬‬ ‫‪ ‬הקמת מרכז חדש או הקמה על בסיס מרכז קיים‪ :‬תיתכנה שתי אפשרויות‪ :‬האחת‪,‬‬ ‫הקמת מרכז מבראשית‪ ,‬במקום בו אין מרכז נוער פעיל; השנייה‪ ,‬הסבה של מרכז קיים‬ ‫ל'יש מצ"ב'‪.‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪ ‬גודל הרשות‪ :‬יש לקחת בחשבון שהפעלת תכנית המבוססת על שותפויות רבות ברשות‬ ‫גדולה היא מאתגרת בשל גודלה ובשל זמינות נמוכה יותר של הגורמים השונים לקיומם‬ ‫של קשרי עבודה שוטפים‪.‬‬ ‫‪ ‬שיתוף המפקחים המחוזיים‪ :‬יש לערב ולשתף את דרג הפיקוח המחוזי של חמשת‬ ‫משרדי הממשלה הלוקחים חלק בתכנית‪ ,‬בתהליך הבחינה וההחלטה על הפעלת‬ ‫התכנית ברשות‪ .‬אלה יכולים לספק פרספקטיבה חשובה על הרשות ואם יוחלט על‬ ‫כניסת התכנית‪ ,‬הרי שהם יהיו בעמדה טובה יותר מבחינת מעורבות ותחושת שייכות‪.‬‬ ‫‪ 5.1‬תהליך הקמת המרכז ותחילת הפעלתו‬ ‫עם ההחלטה על הקמת מרכז 'יש מצ"ב' ברשות יש לבצע סדרה של פעולות בטרם תחילת‬ ‫הפעילות עם בני הנוער‪ .‬התיאור להלן מציג תהליך סדור וברור‪ .‬בפועל‪ ,‬תהליכים מסוג זה‬ ‫אינם ליניאריים‪ ,‬והתחלות מטבען מורכבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬התהליך יכול להשתנות מרשות לרשות‪.‬‬ ‫תיאור התהליך שיוצג להלן מתייחס להקמת מרכז חדש‪ .‬אולם‪ ,‬גם בהסבת מרכז קיים ל‪-‬‬ ‫'יש מצ"ב'‪ ,‬יש צורך בתהליך דומה‪ .‬תהליך זה כולל את השלבים שלהלן‪:‬‬ ‫‪ ‬עריכת תיאום ציפיות בין המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬שירותים נוספים ברשות (כגון‬ ‫מחלקות החינוך והנוער) והמפקחים המחוזיים של משרדי הממשלה השותפים לבין‬ ‫הפרויקטור‪.‬‬ ‫‪ ‬בחירת מנהלת למרכז‪.‬‬ ‫‪ ‬עבודת מנהלת המרכז כלפי חוץ ברשות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫איתור השירותים והגורמים ברשות ובדרג הפיקוח המחוזי הרלוונטיים למרכז‬ ‫וגיוסם לטובת המרכז והעבודה המשותפת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יצירת קשרי עבודה עם שירותים וגורמים אלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת צוות ביצוע יישובי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקמת ועדת היגוי יישובית‪ .‬אם קיים ביישוב מנגנון אחר של עבודה בין משרדית‬ ‫בנושא נוער‪ ,‬כגון 'שולחן עגול'‪ ,‬ניתן לשלב בו את משימות ועדת ההיגוי היישובית‬ ‫הקשורות לתכנית‪ ,‬וזאת על מנת לנצל פלטפורמות קיימות‪ ,‬להתחבר לעבודתן (גם‬ ‫בתו כן וגם במתכונת המפגשים) ולמנוע כפילויות ועומס יתר על חברי הוועדה‪.‬‬ ‫‪ ‬עבודת מנהלת המרכז כלפי פנים במרכז‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫איוש תפקיד העובדת הסוציאלית ואחד ממדריכי הנוער‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ציוד המרכז וארגונו הפיזי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ל מידת נתוני מיפוי המאפיינים והצרכים של בני הנוער ביישוב ונתוני מיפוי‬ ‫השירותים והתכניות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התחלת פעילות יישוג להבאת משתתפים למרכז‪.‬‬ ‫‪08‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניית תכנית עבודה שנתית ראשונית‪ .‬עם התחלת הגעתם של בני הנוער למרכז‪ ,‬יש‬ ‫לבחון את התאמת התכנית לצרכים ולרצונות שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫איוש המשרות של שאר אנשי הצוות הקבוע במרכז‪.‬‬ ‫‪ .6‬הפעלת מרכז 'יש מצ"ב'‬ ‫בפרק הנוכחי תוגדר מסגרת ההפעלה של המרכז ויפורטו דרכי העבודה בו‪.‬‬ ‫‪ 6.1‬היקף הפעלה‬ ‫כאמור‪ ,‬ישנם שני היקפי הפעלה אפשריים‪:‬‬ ‫‪ ‬למרכז גדול נקבע היקף הפעלה של מאה בני נוער‪.‬‬ ‫‪ ‬למרכז קטן נקבע היקף הפעלה של שישים בני נוער‪.‬‬ ‫המרכזים יפעלו בשעות אחר הצהרים והערב‪ .‬ההחלטה על השעות המדויקות בהן פתוח‬ ‫המרכז נתונה לשיקול דעתה של מנהלת המרכז‪ ,‬בהתאם לאופי היישוב‪ ,‬מיקום המרכז‬ ‫והצרכים של המשתתפים‪ .‬היקף השעות בו המרכז פועל נגזר גם הוא מהיקף ההפעלה‪:‬‬ ‫‪ 033 ‬משתתפים‪ :‬המרכז יהיה פתוח לפחות שלושים שעות בשבוע (ארבעה ימים‪ ,‬שמונה‬ ‫שעות כל יום או חמישה ימים‪ ,‬שש שעות כל יום)‪.‬‬ ‫‪ 63 ‬משתתפים‪ :‬המרכז יהיה פתוח לפחות עשרים וארבע שעות בשבוע (ארבעה ימים‪ ,‬שש‬ ‫שעות כל יום או חמישה ימים‪ ,‬כחמש שעות כל יום)‪.‬‬ ‫בשעות שהמרכז פתוח צריכים להיות במרכז לפחות שני עובדים מהצוות הקבוע‪ .‬יש לאפשר‬ ‫גמישות בשעות העבודה של אנשי הצוות‪ ,‬כדי לאפשר להם להיות בקשר עם בתי הספר‪,‬‬ ‫ההורים ושירותים נוספים בקהילה ולפעול ליישוג בני נוער נוספים למרכז‪.‬‬ ‫‪ 6.1‬יישוג משתתפים‪ ,‬קליטה ושימור‬ ‫גיוס ויישוג משתתפים‬ ‫ההגעה של בני נוער למרכז הינה וולונטרית‪ .‬חלקם מגיעים באמצעות חברים ('חבר מביא‬ ‫חבר') וחלקם לאחר עבודת יישוג של צוות המרכז‪ ,‬ובעיקר של מדריכי הנוער או הפניה של‬ ‫אנשי מקצוע בקהילה‪ .‬זירה נוספת ליישוג היא האינטרנט באמצעות פרסום המרכז ברשתות‬ ‫החברתיות‪ .‬יישוג וגיוס משתתפים הינן פעולות מתמשכות‪ ,‬שאינן נעשות רק במועד הקמת‬ ‫המרכז או בהתחלת שנה (אם כי אלו שני מועדים בהם מתקיימת פעילות יישוג מיוחדת)‪.‬‬ ‫בהקשר זה יש חשיבות לקשר עם שני גורמים עיקריים ברשות‪:‬‬ ‫‪ ‬בתי הספר‪ :‬ישנה חשיבות להגעת אנשי צוות המרכז לבית הספר ויישוג בני הנוער‬ ‫בסביבתם הטבעית‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪ ‬המחלקה לשירותים חברתיים‪ :‬לרוב ההפנייה תעשה בעבור מתבגר שמשפחתו מוכרת‬ ‫ומטופלת במחלקה‪.‬‬ ‫תהליך קליטת נער במרכז‬ ‫בתהליך הקליטה של נער חדש יש צורך ליצור עמו קשר ולבנות אמון ראשוני‪ ,‬כבסיס להמשך‬ ‫ההתערבות‪ .‬תהליך זה כולל כמה שלבים‪:‬‬ ‫‪ .0‬התחלת הגעת הנער למרכז‪ :‬בשלב זה ההשתתפות היא בפעילות החופשית והחברתית‪.‬‬ ‫פרק זמן זה חשוב לבדיקת הנער את המרכז ואת הצוות ולהתרשמות הצוות מהנער‪.‬‬ ‫‪ .4‬עריכת שיחת קליטה והיכרות עם הנער‪ :‬לאחר שנוצרת תחושת אמון ראשונית בין הנער‬ ‫לצוות המרכז יש לערוך שיחת היכרות‪ .‬שיחה זו מאפשרת לבחון האם המרכז הוא המענה‬ ‫המתאים לו (ואם לא – להפנותו לשירות אחר בקהילה) ולבדוק באלו מהמענים הקיימים‬ ‫במרכז הוא יוכל להשתלב‪.‬‬ ‫‪ .0‬יידוע ההורים‪ :‬ייתכנו דרכי פעולה שונות‪ .‬החל מיידוע ההורים על התחלת הגעת הנער‬ ‫למרכז וקבלת אישור מהם להמשך השתתפותו; והמשך ביצירת קשר עם ההורים רק‬ ‫אחרי קבלת הסכמה מהנער לכך‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיפוי המאפיינים והצרכים (ראו פרק ‪ – 6.0‬מיפוי הצרכים והמאפיינים של המשתתפים)‪.‬‬ ‫‪ . 5‬במקרים בהם מדובר בהפנייה על ידי גורם בקהילה (כמו המחלקה לשירותים חברתיים‬ ‫או בית ספר) – יצירת קשר עם הגורם המפנה לשם קבלת מידע והבנת הסיבה ומטרת‬ ‫ההפניה‪.‬‬ ‫‪ .6‬קבלת הועדה‪ 3‬עבור הנער מהמחלקה לשירותים חברתיים‪.‬‬ ‫‪ .7‬קיום דיון בישיבת צוות ובניית תכנית אישית על סמך כל המידע שנאסף על אודות הנער‪.‬‬ ‫שימור ההגעה של המשתתפים למרכז‬ ‫כשירות שההשתתפות בו וולונטרית‪ ,‬בני הנוער מצטרפים (ועוזבים) במועדים שונים בהתאם‬ ‫לרצונם‪ .‬השאיפה היא שהם ימשיכו להשתתף כל עוד השירות עונה על צורכיהם‪ ,‬ויעשו זאת‬ ‫בצורה רציפה לאורך זמן‪ .‬להלן כמה דרכים מומלצות לשימור ההגעה‪:‬‬ ‫‪ ‬תיעוד ודיווח לצורך בקרה אשר יכללו בין היתר רישום שמות המשתתפים שמגיעים בכל‬ ‫יום ובדיקה האם יש משתתפים שהפסיקו להגיע או שהגעתם אינה רציפה ולבדוק את‬ ‫הסיבות לכך; בחינה תקופתית של התכניות האישיות שנקבעו למשתתפים ועדכונן‬ ‫בהתאם לצורך; ביצוע מיפוי אחת לשנה של המאפיינים והצרכים של כלל המשתתפים‬ ‫ובניית התכנית השנתית למרכז לפי ממצאי המיפוי‪.‬‬ ‫‪ 3‬הועדה הינה שיטת הדיווח הנהוגה בכל השירותים של משרד הרווחה‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪ ‬קשר רציף עם שירותים בקהילה‪ ,‬קרי שמירה על קשר עם מסגרות רלוונטיות בקהילה‬ ‫ובעיקר עם המחלקה לשירותים חברתיים ועם צוותי בתי הספר לקבלת הפניות של בני‬ ‫נוער למרכז ולמעקב אחר מצב בני הנוער שכבר משתתפים בו‪.‬‬ ‫‪ ‬קשר עם ההורים‪ :‬ישנה חשיבות בשמירה על קשר קבוע עם ההורים‪ ,‬עירובם בטיפול‬ ‫שהנער מקבל במרכז ומתן מענה והתייחסות להורים בהתאם לצורך בדרכים שונות‪.‬‬ ‫כאשר ההורים משוכנעים בתרומת השירות ורוחשים אמון לעובדים בו‪ ,‬בדרך כלל‬ ‫יעודדו את הנער להתמיד בהגעה‪.‬‬ ‫‪ 6.1‬מיפוי המאפיינים והצרכים של המשתתפים‬ ‫למיפוי חשיבות ברמת הנער – כבסיס לבניית תכנית אישית והתאמה מיטבית של מענים;‬ ‫וברמת המרכז – כבסיס לבניית תכנית העבודה השנתית‪.‬‬ ‫‪ ‬במיפוי ייאסף מידע באמצעות טופס על המאפיינים האישיים והמשפחתיים של הנער‪:‬‬ ‫תפקוד בבית הספר‪ ,‬תפקוד התנהגותי‪ ,‬חברתי ורגשי‪ ,‬קשר עם ההורים ותפקוד הורי;‬ ‫והערכה של היבטים שונים של רווחה אישית‪ .‬בכל היבט יושם דגש על הכוחות ותחומי‬ ‫החוזק‪ ,‬לצד הקשיים והבעיות‪.‬‬ ‫‪ ‬יעשה מיפוי בשני מועדים‪ :‬האחד‪ ,‬כחלק מתהליך הקליטה של נער במרכז; והשני‪ ,‬פעם‬ ‫בשנה‪ ,‬בכל התחלת שנת פעילות‪ ,‬ימופו כלל המשתתפים במרכז‪.‬‬ ‫‪ ‬הטופס ימולא על ידי אחד מאנשי הצוות הקבוע‪ ,‬בשיתוף הנער‪.‬‬ ‫‪ ‬השאיפה היא שייבנה טופס אחיד‪ ,‬בסיסי וקבוע למיפוי שישמש את כל המרכזים‪.‬‬ ‫לטופס זה יוכל כל מרכז להוסיף פריטים בהתאם לצרכיו הספציפיים‪ .‬נכון לעת כתיבת‬ ‫מודל זה אין טופס מיפוי אחיד לכל המרכזים‪ .‬מתוכנן שטופס המיפוי יפותח בעזרת‬ ‫מנהלות המרכזים ויהיה קצר וידידותי‪ .‬לשם בניית הטופס יסקרו טפסים קיימים‬ ‫במשרד הרווחה (במחלקות ובתכניות שונות)‪.‬‬ ‫‪ 6.2‬תכנית עבודה שנתית למרכז‬ ‫‪ ‬לקראת כל התחלת שנת פעילות תבנה תכנית עבודה שנתית‪ 4.‬התכנית תבנה על סמך‬ ‫ממצאי המיפוי שנעשה‪ ,‬תוך פילוח קהלי יעד שונים; ובהתאם לעקרונות ולדרכי העבודה‬ ‫של התכנית והנחיות מטה התכנית‪.‬‬ ‫‪ ‬התכנית תציע מענים מסוגים שונים בתוכנם ובדרכי העברתם‪ ,‬כביטוי לתפיסה של‬ ‫'התפתחות חיובית של בני נוער'‪ ,‬לפיה יש לספק שלל הזדמנויות והתנסויות‪ .‬בתכנית‬ ‫השנתית יפורטו הפעילויות שיתקיימו במרכז‪ :‬אלו שיופעלו על ידי הצוות הקבוע ואלו‬ ‫שעל ידי מטפלים שונים ואנשי מקצוע חיצוניים; פעילויות מובנות; תכנון הקצאת זמן‬ ‫‪ 4‬ראו בנספח ‪ 0‬דוגמה לטופס לבניית תכנית עבודה שנתית‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫לפעילות חופשית; קהל היעד ומספר המשתתפים אליו מיועדת כל פעילות מבין כלל‬ ‫המשתתפים והוריהם; האם המענה יהיה קבוצתי או פרטני; העלות והסעיף התקציבי;‬ ‫ותאריך היעד לביצוע‪.‬‬ ‫‪ ‬הפעילויות יהיו בחמישה מישורי פעילות‪ ,‬המשולבים אלה באלה בצורה אינטגרטיבית‪:‬‬ ‫רווחה‪ ,‬חינוך בלתי פורמלי‪ ,‬עבודה עם הורים‪ ,‬קידום אורח חיים פעיל ובריא וקידום‬ ‫הגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪ ‬בניית תכנית העבודה השנתית תעשה בשיתוף הצוות הקבוע ובני הנוער‪ ,‬כחלק מעיקרון‬ ‫הפעולה של עבודה בצוות רב מקצועי‪.‬‬ ‫‪ ‬בבניית התכנית השנתית יש לקחת בחשבון את החופשים ממערכת החינוך‪ ,‬בהם קיים‬ ‫פוטנציאל להרחבת מספר בני הנוער המגיעים למרכזים ומתקיימות פעילויות מיוחדות‬ ‫(פעילות 'שיא')‪.‬‬ ‫‪ ‬למנהלות יינתן חופש פעולה לבנות את התכנית לפי הבנתן המקצועית‪ .‬עליהן לקבל את‬ ‫אישור הפרויקטור לתכנית שנבנתה; התכנית גם תוצג בפני צוות הביצוע וועדת ההיגוי‬ ‫היישובית לקבלת משוב‪.‬‬ ‫‪ 6.5‬רמות סיכון ואינטנסיביות הטיפול‬ ‫‪ ‬מצופה שישתתפו במרכזים בני נוער בעלי מאפיינים שונים על פני רצף הסיכון‪ ,‬כאשר‬ ‫המענים יינתנו דיפרנציאלית לפי רמת הצרכים והסיכון ואינטנסיביות הטיפול הנדרשים‬ ‫לכל נער‪.‬‬ ‫‪ ‬העובדת הסוציאלית‪ ,‬בשיתוף המנהלת‪ ,‬אמונה על בחינת הצרכים של כל בני הנוער ועל‬ ‫זיהוי בני הנוער הזקוקים למענה אינטנסיבי יותר מהאחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליה לבחון האם‬ ‫יש במרכז מענים שהולמים את צורכי בני הנוער או שיש צורך להפנותם לקבלת מענה‬ ‫בשירות אחר‪.‬‬ ‫‪ ‬אין הגדרה אחידה לגבי פרופיל המשתתפים הזקוקים למענה אינטנסיבי‪ .‬ההגדרה היא‬ ‫יחסית למשתתפים בכל מרכז ומרכז‪.‬‬ ‫‪ ‬מענה אינטנסיבי יכלול בכל המקרים מעורבות של העובדת הסוציאלית של המרכז‪,‬‬ ‫האחראית לבניית התכנית האישית לבני נוער אלה וליצירת קשר עם ההורים‪ .‬ברוב‬ ‫המקרים מענה אינטנסיבי יכלול גם הפנייה למטפלים שונים או פעילות טיפולית אחרת‪,‬‬ ‫ביקור בית‪ ,‬קשר עם המחנכת או יועצת בית הספר‪ ,‬שיחות פרטניות עם הנער וקביעה‬ ‫של איש צוות שאחראי לקשר השוטף עמו‪.‬‬ ‫‪ ‬ההנחה היא שכ‪ 03%-‬מהמשתתפים יזוהו כזקוקים למענה אינטנסיבי יותר מהאחרים‪.‬‬ ‫הנחת עבודה זו מתבססת על ממצאי מחקר ההערכה שליווה את הפיילוט ביחס להיקף‬ ‫אוכלוסיית בני הנוער שמשתתפים במרכזים אשר היו זקוקים למענה אינטנסיבי יותר‬ ‫ועל יכולת הטיפול של הצוות במרכז בבני נוער אלה (כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי ועמיתיה‪,‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪.)4302‬מענה לא אינטנסיבי יכלול השתתפות בפעילויות השונות המתקיימות במרכז;‬ ‫וקשר עם מדריכי הנוער ועם יתר אנשי הצוות הקבוע לפי הצורך‪.‬‬ ‫‪ 6.6‬תכנית אישית לנער‬ ‫‪ ‬יש לבנות תכנית אישית לכל נער‪ ,‬כחלק מתהליך הקליטה במרכז‪.‬‬ ‫‪ ‬התכנית האישית תבנה על בסיס המידע שייאסף במיפוי ובשיחת ההיכרות; ומידע‬ ‫מגורם מפנה‪ ,‬אם יש‪.‬‬ ‫‪ ‬בני הנוער יהיו שותפים לבניית התכנית האישית‪ ,‬כחלק מעקרונות העבודה לפי התפיסה‬ ‫של 'התפתחות חיובית של בני נוער'‪.‬‬ ‫‪ ‬יש לשאוף שגם ההורים יהיו שותפים לבניית התכנית האישית‪ .‬במקרים בהם ההורים‬ ‫לא השתתפו יש לציין בתכנית האישית את הסיבה לכך ומה כן נעשה עם ההורים‪.‬‬ ‫‪ ‬תבנה תכנית התערבות אישית למשתתפים שזוהו כזקוקים למענה אינטנסיבי באחריות‬ ‫העובדת הסוציאלית‪ .‬זו תהיה אחראית לבדוק את התכנית כל שלושה חודשים ובהתאם‬ ‫הצורך לעדכן אותה‪.‬‬ ‫‪ ‬תבנה תכנית התערבות אישית לשאר המשתתפים על ידי אחד מאנשי הצוות הקבוע‪ .‬יש‬ ‫לבדוק את התכנית כל שישה חודשים ובהתאם לצורך לעדכן אותה‪.‬‬ ‫‪ 6.6‬עבודה עם הורים‬ ‫‪ ‬יש חשיבות לשתף את ההורים בכל הקשור בטיפול בילדיהם במסגרת המרכז‪.‬‬ ‫‪ ‬כאמור‪ ,‬תהליך הקליטה של נער במרכז והכנת התכנית האישית עבורו יכללו ברוב‬ ‫המקרים יצירת קשר עם ההורים‪.‬‬ ‫‪ ‬בנוסף‪ ,‬יש לשאוף לערב את ההורים בנעשה במרכז באופן כללי ובקבלת החלטות‬ ‫הנוגעות למרכז; לשמוע מההורים את צורכיהם‪ ,‬את כוחותיהם‪ ,‬ואת הצעותיהם‬ ‫לשיפור תפקוד המרכז‪ .‬כמו כן ייבדקו דעותיהם לגבי מה יסייע להם לממש את תפקודם‬ ‫ההורי‪.‬‬ ‫‪ ‬כלל ההורים של המשתתפים במרכז יוזמנו לקחת חלק בפעילות חברתית המיועדות‬ ‫להורים ולמתבגרים יחד (למשל פעילות לקראת חג‪ ,‬פעילות בקהילה וכד')‪.‬‬ ‫‪ ‬בהתאם לצורך יוצע להורים להשתתף בפעילויות טיפוליות במרכז‪ .‬פעילויות אלה יהיו‬ ‫פרטניות או קבוצתיות להורים בלבד (כגון הדרכת הורים וקבוצת הורים טיפולית) או‬ ‫להורים ולמתבגרים יחד (כמו שיחה עם העובדת הסוציאלית של המרכז וטיפול‬ ‫משפחתי)‪.‬‬ ‫‪ ‬במקרה שהורים משתתפים בפעילות טיפולית במרכז וילדם מפסיק להשתתף בו‪ ,‬לא‬ ‫יופסק התהליך הטיפולי באמצע ויעשה מאמץ לשכנע את הנער לחזור להשתתף‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ ‬פיתוח המודל בתחום זה נעשה גם על ידי קבוצת עבודה יעודית לנושא זה‪ ,‬בהובלת ד"ר‬ ‫מוריה לוי‪.‬‬ ‫‪ 6.6‬יישום עקרון הפעולה‪ :‬שיתוף בני נוער בקבלת החלטות‬ ‫מתן הזדמנויות ל בני הנוער ושיתופם בתהליכי תכנון‪ ,‬הטמעה וקבלת החלטות הנוגעות‬ ‫למרכז הוא אחד מעקרונות הפעולה המרכזיים שנבחרו ב'יש מצ"ב'‪ .‬לפי עיקרון זה יש‬ ‫להקשיב לקולם של בני הנוער ולערב אותם בתכנון וביישום‪ ,‬תוך תמיכה והנחיה של מבוגר‪,‬‬ ‫ולראות בהם גם משאב לפיתוח ולא רק מושא לטיפול‪.‬‬ ‫בהנחיות המפורטות במודל העבודה משולבות דרכים שונות לשיתוף בני הנוער בתהליכי‬ ‫תכנון וקבלת החלטות‪ ,‬כגון שיתוף בבניית התכנית האישית‪ .‬מהספרות המקצועית ניתן‬ ‫ללמוד על דרכים שונות לשתף את בני הנוער (‪ ,)NCFY,2006‬הנבדלות אלה מאלה בעומק‬ ‫השיתוף‪:‬‬ ‫‪ ‬לשאול את בני הנוער מה הם צריכים ורוצים‪ ,‬ולהזמין אותם להציע דברים‪.‬‬ ‫‪ ‬לבקש מבני הנוער לבחור בין אפשרויות שונות‪.‬‬ ‫‪ ‬להזמין את בני הנוער להשתתף בתהליכי קבלת החלטות מינהליות‪.‬‬ ‫‪ ‬לבקש מבני הנוער משוב ועצות‪.‬‬ ‫‪ ‬השמעת הקול של בני הנוער בפורומים שונים‪.‬‬ ‫‪ ‬מילוי משותף (נער ועובד) של טופס המיפוי‪.‬‬ ‫‪ ‬שיתוף בבניית התכנית האישית‪.‬‬ ‫‪ ‬תכנון והוצאה לפועל של פעילויות‪.‬‬ ‫‪ ‬ייסוד פורום נוער שילווה את ההפעלה השוטפת של המרכז‪.‬‬ ‫‪ ‬מילוי תפקידים במרכז או לקיחת אחריות על תחום במרכז‪.‬‬ ‫‪ ‬ליצור הזדמנויות למעורבות ולתרומה לקהילה‪ ,‬כאפיק לשיתוף בתכנון והוצאה לפועל‬ ‫של פעילויות‪.‬‬ ‫‪ .6‬מודל לוגי של התכנית‬ ‫המודל הלוגי הוא כלי מובנה לייצוג חזותי של תכנית העבודה המתוכננת ושל אסטרטגיית‬ ‫ההתערבות שעומדת בבסיסה‪ .‬זהו מודל מקובל לתכנון ולבניית תכנית התערבות ושינוי‬ ‫חברתי‪ ,‬אשר מציג באופן ממוקד ותמציתי את תיאוריית השינוי של התכנית‪ :‬מהן התוצאות‬ ‫שמבקשים להשיג (בהתבסס על הצרכים); מהן התפוקות שמיישמים כדי להשיג את‬ ‫התוצאו ת הללו; ומהן התשומות שמשקיעים כדי ליישם את התפוקות‪ .‬מעבר לתכנון‪ ,‬המודל‬ ‫משמש ככלי למעקב של תכנון מול ביצוע‪ ,‬להצגת התכנית לבעלי עניין וכבסיס לבניית תכנית‬ ‫מדידה‪ .‬ההגדרה הממוקדת והבהירה של התוצאות‪ ,‬התפוקות והתשומות מאפשרת להגדיר‬ ‫‪42‬‬ ‫מדדים ברורים שישמשו לבחינת אופן יישום התכנית והמידה שבה התכנית מתקדמת‬ ‫לקראת הגשמת מטרותיה‪ .‬בהקשר של כתיבת מודל העבודה‪ ,‬לשימוש במודל לוגי של תכנית‬ ‫יש תרומה משמעותית לחידוד והבהרה של המודל‪.‬‬ ‫נוסף ללוח המוצג להלן‪ ,‬המודל הלוגי השלם כולל גם הגדרה של הבעיה שעליה התכנית‬ ‫מבקשת לתת מענה‪ ,‬מטרות התכנית‪ ,‬אוכלוסיית היעד‪ ,‬תיאור התכנית ודרכי הפעלה‪ .‬מידע‬ ‫זה הוצג בפרקים הקודמים‪.‬‬ ‫מושגים מרכזיים במודל הלוגי‪:‬‬ ‫‪ ‬תשומות (‪ :)inputs‬המשאבים המושקעים בתכנית (למשל תקציב‪ ,‬כוח אדם‪ ,‬מתקנים‬ ‫וידע)‪.‬‬ ‫‪ ‬תפוקות (‪ :)outputs‬הפעילויות המכוונות להשגת התוצאות וסוג המשתתפים בהן‬ ‫(פעילויות כגון קורס‪ ,‬פורום ופרסום; משתתפים כגון ילדים בסיכון‪ ,‬הורים וצוות)‪.‬‬ ‫‪ ‬תוצאות (‪ :)outcomes‬התועלות‪ ,‬השינויים והשיפורים שהתכנית מבקשת או צפויה‬ ‫לחולל בקרב אוכלוסיית היעד (למשל שיפור ההישגים הלימודיים‪ ,‬שילוב בעבודה והפגת‬ ‫בדידות)‪ .‬ניתן להבחין בין‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוצאות סופיות (‪ :)final outcomes‬תוצאות שהוגדרו כחשובות בפני עצמן ולא רק‬ ‫כמובילות לתוצאה אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוצאות ביניים (‪ :)intermediate outcomes‬תוצאות המהוות אבן דרך חשובה‬ ‫לקראת השגת תוצאה סופית‪ ,‬אך אינן מספקות בפני עצמן (למשל שינוי עמדות‬ ‫מעסיקים כלפי העסקת אנשים עם מוגבלות כתוצאת ביניים ושילוב אנשים עם‬ ‫מוגבלות בעבודה כתוצאה סופית)‬ ‫‪45‬‬ ‫המודל הלוגי של התכנית 'יש מצ"ב'‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫תפוקות (‪)outputs‬‬ ‫תשומות (‪)inputs‬‬ ‫פעילויות‬ ‫ברמת אוכלוסיית היעד‪:‬‬ ‫משרדי הממשלה‬ ‫השותפים‪:‬‬ ‫‪ ‬יישוג בני נוער בסביבת המרכז‪,‬‬ ‫בבית הספר ודרך שירותים‬ ‫‪ ‬פרויקטור לתכנית‬ ‫נוספים בקהילה‬ ‫‪ ‬צוות בכל מרכז‬ ‫‪ ‬מיפוי המאפיינים והצרכים של‬ ‫(מנהלת‪ ,‬עובדת‬ ‫בני הנוער ובכלל זה הכוחות‬ ‫סוציאלית‪ ,‬מדריך‬ ‫ותחומי החוזק‬ ‫ספורט‪ ,‬מקדמת‬ ‫הגנת‬ ‫בריאות ומדריך‬ ‫‪ ‬בניית תכנית אישית לכל נער‬ ‫הסביבה)‬ ‫מותאמת צרכים‪ ,‬תיעוד‬ ‫ומעקב אחר ביצוע התכנית‬ ‫‪ ‬תקציב לפעילויות‬ ‫ועדכונה‬ ‫‪ ‬תקציב למטפלים‬ ‫‪ ‬יצירת קשר עם הורי בני הנוער‬ ‫שונים‬ ‫המשתתפים ופעילויות להורים‬ ‫‪ ‬תקציב להדרכות‪,‬‬ ‫(רק להורים – כגון הדרכה‬ ‫הכשרות ופיתוח ידע‬ ‫הורית או להורים ולמתבגרים‬ ‫(כולל מחקר הערכה‬ ‫יחד – כגון פעילות חברתית‬ ‫וכתיבת מודל העבודה)‬ ‫וקבוצה טיפולית משותפת)‬ ‫‪ ‬עבודת ועדת היגוי‬ ‫וצוות ביצוע ארציים‬ ‫ברמת הארגון‪:‬‬ ‫‪ ‬בניית תכנית עבודה שנתית‬ ‫הרשות המקומית‪:‬‬ ‫למרכז‬ ‫‪ ‬תקציב לציוד ותחזוקה‬ ‫‪ ‬ישיבות צוות‪ ,‬הדרכות‪,‬‬ ‫‪ ‬מבנה‬ ‫הכשרות וליווי מקצועי לצוותי‬ ‫‪ ‬תקציב למדריכי נוער‬ ‫המרכזים‬ ‫משתתפים‬ ‫בני הנוער‬ ‫הורי בני‬ ‫נוער‬ ‫הצוותים‬ ‫במרכזים‬ ‫תוצאות (‪)outcomes‬‬ ‫תוצאות ביניים‬ ‫ברמת אוכלוסיית היעד‪:‬‬ ‫‪ ‬איתור צרכים ומצבי סיכון‬ ‫‪ ‬קבלת מענה לפי התכנית האישית שנקבעה‬ ‫‪ ‬חיזוק תחושת המסוגלות העצמית‪ ,‬השייכות‪ ,‬כישורי החיים‪,‬‬ ‫והמיומנויות החברתיות‬ ‫‪ ‬שיפור המודעות של ההורים לקשר עם ילדם והקניית מיומנויות‬ ‫הוריות‪.‬‬ ‫ברמת הארגון‪:‬‬ ‫‪ ‬השתתפות בני נוער בעלי מאפיינים כפי שנקבע בהגדרת אוכלוסיית‬ ‫היעד ובהיקף שנקבע לכל מרכז‬ ‫‪ ‬תכנית העבודה השנתית נבנית בראייה אינטגרטיבית של‬ ‫המאפיינים והצרכים של המשתתפים‪ ,‬על סמך ממצאי המיפוי‬ ‫ועקרונות ודרכי הפעולה של התכנית‬ ‫‪ ‬צוות מיומן העובד כצוות רב מקצועי‬ ‫‪ ‬היכרות מעמיקה עם התפיסה של 'התפתחות חיובית של בני נוער'‬ ‫‪ ‬פיתוח ידע על דרכי עבודה מיטביות עם בני נוער והוריהם במסגרת‬ ‫מרכז נוער‬ ‫‪ ‬חידוד ההגדרה של משתתפים הזקוקים למענה אינטנסיבי‪,‬‬ ‫ובעקבות כך חידוד ההבחנה בין משתתפים אלה ליתר המשתתפים‬ ‫‪ ‬למידה כיצד לעבוד עם תכניות אישיות‬ ‫‪ ‬הנגשת שירותים ותכניות בקהילה לבני הנוער‬ ‫‪ 5‬תודה ליוני אלמוג‪ ,‬מנהל היחידה לתכנון מוכוון תוצאות ומדידה משותפת‪ ,‬במכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪ ,‬על הליווי המקצועי בבניית המודל הלוגי של התכנית‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫תפוקות (‪)outputs‬‬ ‫תשומות (‪)inputs‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬עובדת סוציאלית‬ ‫(לרוב מנהלת המחלקה‬ ‫לשירותים חברתיים)‬ ‫‪‬‬ ‫לליווי מקצועי של‬ ‫המנהלת‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬עבודת ועדת היגוי‬ ‫וצוות ביצוע יישוביים‬ ‫אחר‪:‬‬ ‫‪ ‬תרומות (כסף וציוד)‬ ‫‪ ‬מתנדבים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעילויות‬ ‫ועדת היגוי וצוות ביצוע –‬ ‫ארצי ויישובי‬ ‫ניהול שוטף והובלת התכנית‬ ‫על ידי הפרויקטור‬ ‫למידה של דרכי עבודה קיימות‬ ‫ומיטביות עם בני נוער‬ ‫והוריהם‬ ‫כתיבת מודל העבודה‬ ‫ביצוע מחקר הערכה שליווה‬ ‫את יישום הפיילוט‬ ‫משתתפים‬ ‫תוצאות (‪)outcomes‬‬ ‫תוצאות סופיות‬ ‫ברמת אוכלוסיית היעד‪:‬‬ ‫‪ ‬מניעה וטיפול במצבי סיכון‬ ‫‪ o‬שיפור הרווחה האישית‪ :‬קידום מצבם של בני הנוער על רצף‬ ‫הסיכון; וסיוע בהתמודדותם עם תהליכי ההתבגרות ועם‬ ‫המשימות ההתפתחותיות העומדות בפניהם‬ ‫‪ o‬שיפור הקשר בין המתבגרים להוריהם‬ ‫ברמת הארגון‪:‬‬ ‫‪ ‬פיתוח מענה חדשני של מרכז נוער עבור בני נוער 'בהתחלת‪-‬אמצע‬ ‫רצף הסיכון'‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫אטינגר‪ ,‬מ'‪ .4331 .‬תכנית למתבגרים במצבי סיכון בקהילה‪ .‬הוגש לועדה המקצועית באשלים‪.‬‬ ‫אשלים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫בוכבלטר‪ ,‬מ'; כ"ץ‪ ,‬י'‪ .4304 .‬תוכנית 'יש מצ"ב' מעבר מוצלח להתבגרות‪ .‬צפנת מכון למחקר‪,‬‬ ‫פיתוח וייעוץ ארגוני‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫בן רבי‪ ,‬ד'; עמיאל‪ ,‬ש'; דולב‪ ,‬ט'; כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי‪ ,‬פ'; כהן‪-‬נבות‪ ,‬מ'; ריבקין‪ ,‬ד'‪.4338 .‬‬ ‫עשור לאשלים‪ .‬פעילות‪ ,‬הישגים ואתגרים לעתיד‪ .‬אשלים וג'וינט ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫ברמן‪ ,‬א'‪ .4300 .‬ועדת משנה לילדים ולנוער בקצה רצף הסיכון‪ .‬סיכום ביניים של עבודת הועדה‬ ‫– שנת ‪ .2112‬התכנית הלאומית לילדים ולבני נוער בסיכון‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים‬ ‫החברתיים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון‪ .4302 ,‬מסמך רקע להצעת גיבוש דרכי פעולה ואמות‬ ‫מידה בין‪-‬משרדיות למסגרות בין‪-‬תחומיות לנוער בקהילה‪ .‬נכתב במסגרת ועדת נוער של‬ ‫'התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון'‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫כאהן‪ -‬סטרבצ'ינסקי‪ ,‬פ'; לוי‪ ,‬ד'; שר‪ ,‬נ'; קונסטנטינוב‪ ,‬ו'‪' .4302 .‬יש מצ"ב' – מרכזים לנוער‪:‬‬ ‫ממצאים מהערכת הפיילוט‪( .‬טרם פורסם)‪ .‬מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי‪ ,‬פ'; ואזן‪-‬סיקרון‪ ,‬ל'‪ .4338 .‬ממצאים עיקריים ותובנות מתוך מחקר‬ ‫הערכה של שלושה מודלים של מרכזים לנוער בסיכון‪ :‬מית"ר‪ ,‬עירונוער ומונתדא אל שבאב‪.‬‬ ‫דמ‪ .38-500-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫מדינת ישראל‪ .4336 .‬דוח הועדה הציבורית לבדיקת מצבם שלילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה‬ ‫בראשות פרופ' הלל שמיד (דוח שמיד)‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫סבו‪-‬לאל‪ ,‬ר'; חסין‪ ,‬ט'‪ .4300 .‬מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער‪ :‬איתור ומיפוי המסגרת‬ ‫התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון‪ .‬דמ‪ .00-581-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪,‬‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫‪Catalano, R.F.; Berglund, M.L.; Ryan, J.A.M.; Lonczak, H.S.; and Hawkins, J.D. 2004.‬‬ ‫‪"Positive Youth Development in the United States: Research Findings on Evaluations of‬‬ ‫‪Positive Youth Development Programs". The ANNALS of the American Academy of‬‬ ‫‪Political and Social Science 591(1)98-124.‬‬ ‫‪Eccles, J.S.; and Templeton, J. 2004. "Community Based Programs for Youth: Lessons‬‬ ‫‪Learned From General Development Research and from Experimental and Quasi‬‬ ‫‪Experimental Evaluations". Prepared for Urban Seminar Series, Urban Health‬‬ ‫‪Initiatives, Harvard University.‬‬ ‫‪Eccles, J., & Gootman, J. (Eds.). (2002). Community programs to promote youth‬‬ ‫‪development. Washington, DC: National Academy Press. .‬‬ ‫‪Garrett, S.B.; McKinney, K.; Kinukawa, A.; Redd, Z.; And Moore K.A. 2003. "Program‬‬ ‫‪Implementation: What Do We Know?" Available at :‬‬ ‫‪http://www.childtrends.org/Files/Implementationpaper_final_with_CT_footnotes.pdf‬‬ ‫‪48‬‬ Gestsdóttir, S.; Lerner, R.M. 2007. "Intentional Self-Regulation and Positive Youth Development in Early Adolescence: Findings from the 4-h Study of Positive Youth Development.". Developmental Psychology 43(2):508. Guerra, N. G., & Bradshaw, C. P. (2008). Linking the prevention of problem behaviors and positive youth development: Core competencies for positive youth development and risk prevention. In N. G. Guerra & C. P. Bradshaw (Eds.), Core competencies to prevent problem behaviors and promote positive youth development. New Directions for Child and Adolescent Development, 122, 1–17. Lauver, S.; Little, P.M.D.; and Weiss, H. 2004. "Moving Beyond the Barriers: Attracting and Sustaining Youth Participation in Out-of-School Time Programs". Harvard Family Research Project (HFRP). Available at: http://www.gse.harvard.edu/hfrp/projects/afterschool/resources/issuebrief6.html Lerner, R.; and Lerner, J. 2005 "Positive Youth Development, Participation in Community Youth Development Programs and Community Contributions of Fifth Grade Adolescents: Findings From the First Wave of the 4-H Study of Positive Youth Development". The Journal of Early Adolescence 25(1):17-71. National Clearinghouse on Families and Youth. 2006. Team up with Youth! A Guide for Youth Service Professionals! US Department of Health and Human Services. Administered for Children and Families, Families and Youth Service Bureau. Available at: http://www.ncfy.com/publications/teamup/youthserviceprofessionals.htm Quinn, J. 1999. "Where Need Meets Opportunity: Youth Development Programs for Early Teens". The Future of Children - When School Is Out 9(2):95-106. Quon Huber M.S.; Frommeyer, J.; Weisenbach, A.; and Sazama, J. 2003. "Giving Youth a Voice in their Own Community and Personal Development - Strategies and Impact of Bringing Youth to the Table". In: Community Youth Development Programs: Policies and Practices. Villarruel, F.A.; Perkins, D.F.; Borden, L.M.; and Keith, G.J. Sage Publication Inc. Reid, I.; and Tremblay, M. 1994. "Impact and Benefits of Physical Activity and Recreation on Canadian Youth at Risk". Canadian Parks/Recreation Association. Faculty of Physical Education and Recreation. Available at: http://www.lin.ca/resource/html/impact.htm Shek, D.T.L.; Siu, A.M.H.; Lee, T.Y. 2007. "The Chinese Positive Youth Development Scale". Research on Social Work Practice 17(3):380-391. Villarruel, F.A.; Perkins, D.F.; Borden, L.M.; and Keith, G.J. 2003. "Community Youth Development: Youth Voice and Activism". In: Community Youth Development Programs: Policies and Practices. Villarruel, F.A.; Perkins, D.F.; Borden, L.M.; and Keith, G.J. (Eds.). Sage Publication Inc. 41 ‫נספח ‪ :1‬פורמט לבניית תכנית עבודה שנתית למרכז‬ ‫על מנת לבנות תכנית עבודה שנתית למרכז יש להכיר לעומק את מודל העבודה בכלל ובפרט את‬ ‫פרק ‪ 6.2‬המפרט את דרך בניית התכנית השנתית‪.‬‬ ‫שם הישוב‪:‬‬ ‫השנה‪:‬‬ ‫השותפים להכנת התכנית‪:‬‬ ‫שם‬ ‫הפעילות‬ ‫תיאור‬ ‫הפעילות‬ ‫תחום‬ ‫הפעילות‬ ‫סעיף‬ ‫תקציבי‬ ‫ועלות‬ ‫הגורם‬ ‫המפעיל‬ ‫(הצוות‬ ‫הקבוע ‪/‬‬ ‫איש‬ ‫מקצוע‬ ‫חיצוני)‬ ‫תאריך‬ ‫יעד‬ ‫לביצוע‬ ‫‪03‬‬ ‫קהל‬ ‫היעד‬ ‫לפעילות‬ ‫מספר‬ ‫משתתפים‬ ‫מתוכנן‬ ‫(בני הנוער‬ ‫והורים)‬ ‫פעילות‬ ‫קבוצתית‬ ‫‪ /‬פרטנית‬ ‫על איזה‬ ‫צורך‬ ‫ויעד‬ ‫הפעילות‬ ‫באה‬ ‫לענות‬