מודל עבודה - מאיירס-ג`וינט

‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫שירות ילד ונוער‬
‫הלב פתוח לרווחה‬
‫יש מצ"ב (מעבר מוצלח לבגרות) –‬
‫מרכזים לנוער‪ :‬מודל העבודה‬
‫האגודה לקידום החינוך‪,‬‬
‫ריכוז מידע וכתיבה‪ :‬דגנית לוי‬
‫כסלו תשע"ה‬
‫ירושלים‬
‫משרד הבריאות‬
‫שירותי בריאות הציבור‬
‫המחלקה לחינוך וקידום בריאות‬
‫ירושלים (ע"ר)‬
‫‪ 03‬בנובמבר ‪4302‬‬
‫השותפים לבניית מודל העבודה‬
‫‪ ‬שלומי כהן – עמותת אשלים‬
‫‪ ‬אפרי ברט – עמותת אשלים‬
‫‪ ‬מיכל אטינגר – עמותת אשלים‬
‫‪ ‬נעמי אבוטבול – משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫‪ ‬גילי דנה – משרד החינוך‬
‫‪ ‬רותי וינשטיין – משרד הבריאות‬
‫‪ ‬שלומית ניר טור – משרד התרבות והספורט‬
‫‪ ‬מאירה הלפר – המשרד להגנת הסביבה‬
‫‪ ‬אלי בוסקילה – האגודה לקידום החינוך‬
‫‪ ‬מיכל שביט – האגודה לקידום החינוך‬
‫‪ ‬מרב בוכולטר – מכון צפנת‬
‫‪ ‬ישראל כ"ץ – מכון צפנת‬
‫‪ ‬פאולה כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי – מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‬
‫‪ ‬דגנית לוי – מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .0‬רקע ‪0 ....................................................................................................................‬‬
‫‪ 0.0‬הרקע להקמת מרכזי 'יש מצ"ב'‪0 ........................................................................‬‬
‫‪ 0.4‬אוכלוסיית היעד ‪0 .............................................................................................‬‬
‫‪ 0.0‬מטרות ויעדים ‪4 ................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬התפיסה המארגנת של התכנית‪' :‬התפתחות חיובית של בני נוער' ‪4 ...............................‬‬
‫‪ 4.0‬עבודה בתפיסה אינטגרטיבית ‪0 ...........................................................................‬‬
‫‪ 4.4‬שיתוף בני נוער בקבלת החלטות ‪0 .......................................................................‬‬
‫‪ 4.0‬ראייה מערכתית ‪2 .............................................................................................‬‬
‫‪ 4.2‬עקרונות פעולה נוספים לפי התפיסה של 'התפתחות חיובית של בני נוער'‪2 ...............‬‬
‫‪ .0‬תחומי פעילות‪5 ......................................................................................................‬‬
‫‪ .2‬מבנה ארגוני ובעלי תפקידים ‪6 .................................................................................‬‬
‫‪ 2.0‬הרמה הארצית ‪6 ...............................................................................................‬‬
‫‪ 2.4‬הרמה העירונית והמחוזית ‪7 ...............................................................................‬‬
‫‪ 2.0‬צוות המרכז ‪8 ...................................................................................................‬‬
‫‪ .5‬כניסת התכנית לרשות ‪06 ........................................................................................‬‬
‫‪ 5.0‬תנאי בסיס לכניסה לרשות ‪06 .............................................................................‬‬
‫‪ 5.4‬תהליך הקמת המרכז ‪08 ....................................................................................‬‬
‫‪ .6‬הפעלת מרכז 'יש מצ"ב' ‪01 ......................................................................................‬‬
‫‪ 6.0‬היקף הפעלה ‪01 ................................................................................................‬‬
‫‪ 6.4‬יישוג משתתפים‪ ,‬קליטה ושימור ‪01 ....................................................................‬‬
‫‪ 6.0‬מיפוי המאפיינים והצרכים של המשתתפים ‪40 .....................................................‬‬
‫‪ 6.2‬תכנית עבודה שנתית למרכז ‪40 ...........................................................................‬‬
‫‪ 6.5‬רמות סיכון ואינטנסיביות הטיפול ‪44 ..................................................................‬‬
‫‪ 6.6‬תכנית אישית לנער‪40 ........................................................................................‬‬
‫‪ 6.7‬עבודה עם הורים‪40 ...........................................................................................‬‬
‫‪ 6.8‬יישום עקרון הפעולה‪ :‬שיתוף בני נוער בקבלת החלטות ‪42 .....................................‬‬
‫‪ .7‬מודל לוגי של התכנית ‪42 .........................................................................................‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪48 ..........................................................................................................‬‬
‫נספח ‪ :0‬פורמט לבניית תכנית עבודה שנתית למרכז ‪03 ..................................................‬‬
‫‪ .1‬רקע‬
‫מסמך זה מציג את מודל העבודה של המרכזים לנוער 'יש מצ"ב' (מעבר מוצלח לבגרות)‪,‬‬
‫אשר הופעלו כפיילוט בין נובמבר ‪ 4303‬לאוקטובר ‪ ,4300‬ביישובים ערד‪ ,‬יפיע‪ ,‬קרית ארבע‪,‬‬
‫תל אביב ובאר שבע‪ .‬פיילוט זה לווה במחקר הערכה והממצאים מוצגים במסמך נפרד‬
‫(כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי ועמיתיה‪.)4302 ,‬‬
‫מודל העבודה נכתב בשתי פעימות‪ :‬הפעימה הראשונה נכתבה על ידי מכון צפנת בשנת ‪4304‬‬
‫(בוכבלטר וכ"ץ‪ ;)4304 ,‬הפעימה השנייה נכתבה על ידי צוות המחקר שליווה את הפעלת‬
‫הפיילוט של המרכזים ממכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל בשנת ‪.4302‬‬
‫‪ 1.1‬הרקע להקמת מרכזי 'יש מצ"ב'‬
‫המרכזים מציעים מענה כוללני בקהילה באמצעות מגוון פעילויות בשעות אחר הצהרים‬
‫והערב לבני נוער 'בהתחלת‪-‬אמצע רצף הסיכון'‪ .‬מדובר בבני נוער הלומדים במערכת החינוך‬
‫הפורמלית‪ ,‬חלקם מתפקדים בבית הספר במידה משביעת רצון‪ ,‬אך מתמודדים עם קושי‬
‫כלשהו אישי ו‪/‬או משפחתי ועשויים להיות בעלי סממנים של סיכון ומצוקה‪ .‬בני נוער אלה‬
‫לא "חצו את הגבול" ובעיותיהם בבית הספר או מול החוק אינן מוגדרות חמורות‪ .‬למרות‬
‫הצורך‪ ,‬מתבגרים אלו "נופלים בין הכסאות" וכמעט שלא זכו לפיתוח שירותים ותפיסות‬
‫עבודה על ידי משרדי ממשלה שיסייעו להם בקהילה (מדינת ישראל (דו"ח שמיד)‪ ;4336 ,‬בן‬
‫רבי ועמיתיה‪ .)4338 ,‬בשנים האחרונות‪ ,‬עם הפעלתה של 'התכנית הלאומית לילדים ולנוער‬
‫בסיכון' (להלן 'התכנית הלאומית')‪ ,‬התאפשר להפעיל ברשויות מסגרות לשעות אחר‬
‫הצהרים לבני הנוער הללו‪ ,‬שיתנו מענה כוללני וארוך טווח‪ .‬כך‪ ,‬מרכזי נוער הפכו לאחד‬
‫המענים הדומיננטיים שנבחרו על ידי הרשויות במסגרת מעני 'התכנית הלאומית'‪.‬‬
‫כאמור‪' ,‬יש מצ"ב' הוא מודל של מרכז נוער הבא לתת מענה לאוכלוסייה זו‪ .‬המודל פותח‬
‫בשותפות רב מערכתית של עמותת אשלים‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים החברתיים (שירות‬
‫ילד ונוער) (להלן 'משרד הרווחה')‪ ,‬משרד החינוך (מינהל חברה ונוער)‪ ,‬משרד הבריאות‬
‫(המחלקה ל חינוך וקידום בריאות)‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה (חינוך וקהילה)‪ ,‬משרד התרבות‬
‫והספורט (ספורט עממי) והאגודה לקידום החינוך‪.‬‬
‫‪ 1.1‬אוכלוסיית היעד‬
‫‪ .1‬בני נוער‪ :‬מתבגרים בגיל ‪ ,08-04‬הלומדים במסגרת חינוכית פורמלית והמזוהים על ידי‬
‫צוות מקצועי בקהילה או בבית הספר כנתונים 'בהתחלת‪-‬אמצע רצף הסיכון'‪ .‬יכולים‬
‫להשתתף כל בני הנוער שזקוקים למענה זה‪ .‬ייתכנו הבדלים בין המרכזים במאפיינים‬
‫וברמת הסיכון של בני הנוער‪ ,‬כל עוד המאפיינים תואמים את הגדרת אוכלוסיית היעד‪.‬‬
‫‪ .2‬הורים‪ :‬הורי בני הנוער המשתתפים במרכזים‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ 1.1‬מטרות ויעדים‬
‫מטרה‪:‬‬
‫הפחתת היקף בני הנוער ברמות הסיכון השונות‪ ,‬קידום מצבם על רצף הסיכון וסיוע‬
‫בהתמודדותם עם תהליכי ההתבגרות ועם המשימות ההתפתחותיות העומדות בפניהם‪.‬‬
‫יעדי התכנית‪:‬‬
‫יעדים ברמת בני הנוער המשתתפים במרכזים‪:‬‬
‫‪ .0‬שיפור וחיזוק הרווחה האישית‪ :‬חיזוק תחושת המסוגלות‪ ,‬השייכות‪ ,‬כישורי החיים‬
‫והמיומנויות החברתיות‪.‬‬
‫‪ .4‬שיפור הקשר בין המתבגרים להוריהם‪.‬‬
‫‪ .0‬איתור‪ ,‬מניעה וטיפול במצבי סיכון בתחומים החברתי‪ ,‬ההתנהגותי‪ ,‬הרגשי והלימודי;‬
‫וקידום אורח חיים פעיל ובריא של בני הנוער‪.‬‬
‫‪ .2‬שילוב בני הנוער במסגרות חברתיות ונורמטיביות בקהילה‪.‬‬
‫יעדים ברמת המרכז והתכנית‪:‬‬
‫‪ .5‬השתתפות בני נוער בהתאם למאפייני אוכלוסיית היעד ולהיקף בני הנוער שנקבעו‪.‬‬
‫‪ .6‬הפעלת המרכז על פי תכנית עבודה שנתית שנקבעה בהתאם לעקרונות ולדרכי הפעולה‬
‫של התכנית‪.‬‬
‫‪ .7‬פיתוח מענה של מרכז נוער לבני נוער 'בהתחלת‪-‬אמצע רצף הסיכון'‪.‬‬
‫‪ .1‬התפיסה המארגנת של התכנית‪' :‬התפתחות חיובית של בני‬
‫נוער'‬
‫תפיסת העל של התכנית 'יש מצ"ב' הינה 'התפתחות חיובית של בני נוער' ( ‪'Positive youth‬‬
‫'‪ .)development‬תפיסה זו מדגישה התמקדות בפוטנציאל החיובי שיש במשתתפים והדגשת‬
‫הכוחות שלהם על פני התמקדות בבעיות ובקשיים ( ‪Gestsdottir & Lerner, 2007; Shek et‬‬
‫‪al., 2007; Lerner & Lerner, 2005; Catalano et al., 2004; Quinn, 1999; Reid & Tremblay,‬‬
‫‪ .)1994‬בספרות מפורטים עקרונות המבוססים על תפיסה זו‪ ,‬המשותפים לתכניות לבני‬
‫הנוער שהוערכו כמוצלחות‪ ,‬תוך שימוש בשיטות עבודה שנחשבות לאפקטיביות לקידום בני‬
‫נוער (כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי וואזן‪-‬סיקרון‪Eccles & Templeton, 2004; Lauver et al., ;4338 ,‬‬
‫‪ .)2004; Garret et al., 2003; Catalano et al., 2004‬ב'יש מצ"ב' נבחרו שלושה מהעקרונות‬
‫להיות עקרונות הפעולה המובילים והמרכזיים בתכנית‪ :‬עבודה בתפיסה אינטגרטיבית (פרק‬
‫‪ ,)4.0‬שיתוף בני נוער בקבלת החלטות (פרק ‪ )4.4‬וראייה מערכתית (פרק ‪ .)4.0‬המידע על שאר‬
‫העקרונות יפורטו בפרק ‪ ,4.2‬ויישומם הינו חלק מהיישום הכולל של התפיסה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 1.1‬עבודה בתפיסה אינטגרטיבית‬
‫עבודה לפי עקרון זה דוגלת בראיית בני הנוער על מכלול צורכיהם ויכולותיהם‪ ,‬עבודה בצוות‬
‫רב‪-‬מקצועי ויצירת שפה משותפת בין הדיסציפלינות השונות‪ .‬עבודה בתפיסה אינטגרטיבית‬
‫שמה את השותפות במרכז בשני אופנים עיקריים‪:‬‬
‫‪ ‬שותפות בין דיסציפלינות ברמות פעולה שונות‪ :‬משרדי הממשלה השותפים בתכנית‬
‫(ברמה הארצית והיישובית) תורמים לתכנית את עולמות התוכן הייחודיים להם ואת‬
‫תפיסות העבודה המנחות אותם‪ .‬השותפות הרחבה והמגוונת כוללת את התחומים‬
‫רווחה‪ ,‬חינוך בלתי פורמלי‪ ,‬ספורט‪ ,‬קידום בריאות והגנת הסביבה‪ .‬שותפות זו מאפשרת‬
‫התייחסות רחבה ומעמיקה למאפיינים‪ ,‬לצרכים וליכולות של בני הנוער והוריהם‪ ,‬כמו‬
‫גם מתן מענים מותאמים‪.‬‬
‫‪ ‬עבודה בצוות רב מקצועי‪ :‬הצוות הקבוע במרכז כולל מנהלת‪ ,‬עובדת סוציאלית‪ ,‬שני‬
‫מדריכי נוער‪ ,‬מדריך ספורט‪ ,‬מקדמת בריאות ומדריך הגנת הסביבה‪ .‬מבנהו הייחודי של‬
‫הצוות כצוות רב מקצועי מאפשר מפגש בין שפות‪ ,‬תחומי דעת ותפיסות עבודה‪ .‬הוא‬
‫מאפשר חיבור יוצא דופן בין מענים ומאפשר למשתתפים מגוון של דמויות משמעותיות‬
‫ליצירת קשר‪ .‬הצוות אמור לפעול כיחידה מקצועית אחת‪ ,‬תוך הכרה בשונות שבתוכו‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬תפיסת מנהלת המרכז את העבודה בשותפות בכל הדרגים‪ ,‬הינה בעלת חשיבות‬
‫מכרעת‪ .‬עליה להבין שהשותפות הינה ערך בתכנית וכי היא אינה רק דרך לאיגום משאבים‬
‫או למימוש סעיף תקציבי‪ .‬ככל שהמנהלת תכיר בחשיבות השותפות להצלחת המרכז כך‬
‫יגדל הסיכוי שיתממש עיקרון עבודה זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬עירוב מוקדם ככל הניתן של השותפים‬
‫השונים ברמת היישוב והפיקוח המחוזי יסייע גם הוא‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכרחי להבין שעבודה לפי‬
‫עיקרון זה דורשת תחזוקה מתמדת‪.‬‬
‫‪ 1.1‬שיתוף בני נוער בקבלת החלטות‬
‫לפי עקרון זה יש לפעול להעצמת בני הנוער ושיתופם בתהליכי תכנון וקבלת החלטות‬
‫בתפקוד השוטף של המרכז‪ :‬יש להקשיב לקולם של בני הנוער ולערב אותם בתהליכי התכנון‬
‫וה יישום‪ ,‬תוך תמיכה והנחיה של מבוגר‪ .‬בספרות נסקרו דרכים שונות לשיתוף בני נוער‪:‬‬
‫שיתוף בקבלת החלטות; קבלת משוב ועצות מהם; השמעת קולם בפורומים שונים; לקיחת‬
‫תפקידים שונים במרכז; עירובם בתכנון והוצאה לפועל של פעילות‪ ,‬כאשר אחד הערוצים‬
‫המרכזיים לכך הינו פעילויות לתרומה ולמעורבות בקהילתם ( ‪NCFY, 2006; Villarruel et‬‬
‫‪.)al., 2003; Quon Huber et al., 2003‬‬
‫התפיסה של 'התפתחות חיובית של בני נוער' רואה חשיבות במעורבות של בני הנוער בקהילה‬
‫ובסביבת חייהם הקרובה‪ .‬המעורבות בקהילה מאפשרת להתאמן במיומנויות מחיי היום‪-‬‬
‫יום‪ ,‬כמו עם אתגרים של קבלת החלטות וניהול זמן‪ .‬אימון ורכישה של מיומנויות אלה‬
‫עשויים לפתח ולהגביר תחושה של מסוגלות עצמית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הספרות המקצועית מדגישה‬
‫‪0‬‬
‫שמעורבות בקהילה פותחת הזדמנות לתרומה‪ ,‬נתינה והתייחסות לצורכיהם של אחרים‪,‬‬
‫דבר חשוב וייחודי בקרב בני נוער בסיכון‪ .‬הספרות גם טוענת כי לפעילויות אלה אפקט‬
‫מניעתי של התנהגויות סיכון (‪.)Guerra & Bradshaw, 2008; Eccles & Gootman, 2002‬‬
‫‪ 1.1‬ראייה מערכתית‬
‫עקרון זה מדגיש שיתוף פעולה בין התכנית‪ ,‬ההורים‪ ,‬מערכת החינוך הפורמלית ושירותים‬
‫נוספים בקהילה ואחריות משותפת לטובת הנער‪ :1‬האופי ההוליסטי של ההתנהגות‬
‫האנושית מחייב לראות את מכלול צורכי בני הנוער והטיפול בהם כקשורים אלה באלה‬
‫ולהתבונן בנער בשלל ההקשרים בהם הוא חי‪' .‬יש מצ"ב'‪ ,‬חותרת לקשר ולפעולה במרחבים‬
‫שונים בסביבת הנער‪ ,‬שהעיקריים ביניהם הם הבית‪ ,‬המשפחה ובית הספר‪ .‬לפי עקרון זה‪,‬‬
‫העבודה עם ההורים היא חלק בלתי נפרד מהעבודה עם בני הנוער ונדרשים שיתופי פעולה‬
‫עם בתי הספר ושירותים נוספים בקהילה‪ .‬עבודה בצורה זו מסייעת לכל גורם לתת מענה‬
‫טוב יותר‪ ,‬ליצור רצף מענים ולהגביר את המודעות למגוון הצרכים והמאפיינים של בני‬
‫הנוער‪ .‬כפועל יוצא מכך עולים התמיכה והמשאבים לטובת אוכלוסיית היעד‪.‬‬
‫‪ 1.2‬עקרונות פעולה נוספים לפי התפיסה של 'התפתחות חיובית של בני‬
‫נוער'‬
‫כאמור‪ ,‬בספרות מפורטים עקרונות פעולה נוספים‪ ,‬שהם חלק מהתפיסה של 'התפתחות‬
‫חיובית של בני נוער' ועל המרכזים להתייחס אליהם כחלק מהיישום הכולל של תפיסה זו‪:‬‬
‫‪ ‬הרחבת נגישות השירות והגברת האטרקטיביות שלו‪ :‬באמצעות הגמשת שעות הפעילות‬
‫והתאמתן לצורכי המשתתפים; בניית סדר יום מובנה; הרחבת הנגישות הפיזית;‬
‫הרחבת הנגישות הרגשית; גיוס ויישוג‪.‬‬
‫‪ ‬מתן מגוון פעילויות המאפשרות רכישת מיומנויות‪ :‬לשם התאמה טובה לצרכים‬
‫ולרצונות של המשתתפים; הרחבת ההתנסויות של המשתתפים בתהליכי תכנון‪ ,‬הפעלה‬
‫וקבלת החלטות; אימון במיומנויות מחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫‪ ‬צוות עובדים מקצועי‪ ,‬איכותי וקבוע‪ :‬אחד הנכסים של השירות הוא כוח האדם‪,‬‬
‫המהווה פעמים רבות קריטריון מרכזי להצלחה‪ .‬לפי עיקרון זה יש לבחור כוח אדם‬
‫מתאים‪ ,‬להשקיע ולתמוך בו ולדאוג ליציבות ולהימנעות ככל האפשר מתחלופה גבוהה‬
‫של עובדים‪ .‬מאפיינים חשובים של העובדים הם יכולת ליצור קשר משמעותי עם בני‬
‫נוער; ראיית גיל ההתבגרות ובני הנוער בכלל בצורה חיובית ואופטימית; תחושת‬
‫‪ 1‬מטעמי נוחות‪ ,‬לאורך המסמך‪ ,‬בכל אזכור של "נער" הכוונה היא לנער או לנערה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מחויבות ושליחות; איזון בין היכולת להיות עקבי ומסודר לבין גמישות ומוכנות‬
‫לשינויים‪.‬‬
‫‪ ‬יצירת קשר משמעותי בין בני הנוער לבין מבוגרים‪ :‬יחסים משמעותיים עם מבוגר‬
‫מעניקים לבני הנוער תחושה של ביטחון‪ ,‬נגישות למידע‪ ,‬מודל חיובי להתייחסות‬
‫ומיומנויות תקשורת‪ .‬בספרות נמצאו כמה תנאים ליצירת קשר משמעותי בין בני הנוער‬
‫לבין הצוות‪ :‬מיומנויות תקשורת טובה עם בני נוער; התמקדות בכוחות ובמימוש‬
‫הפוטנציאל של בני הנוער; היכרות עם דרכי החשיבה והתפיסה של בני הנוער ועם‬
‫תרבות פופולרית; יחס מספרי הולם של בני נוער לעובד כדי לאפשר זמן והזדמנות לקשר‬
‫אישי‪.‬‬
‫‪ ‬הערכה שיטתית ומסודרת של העבודה כדרך להפקת לקחים ולשיפורה‪ :‬הומלץ על‬
‫ביצוע הערכה שיטתית ומסודרת שתסייע בתכנון יעיל ותוביל לתובנות ולביצוע תיקונים‬
‫ושיפורים במהלך ההפעלה‪ .‬בכלל זה תכנון ובקרה פנימיים‪ .‬בהתאם לעקרונות אלה‪,‬‬
‫ההסתכלות על בני נוער תהיה חיובית ויש לפעול לזיהוי וליצירת הזדמנויות לפיתוח‬
‫ולשימוש במיומנויות‪ ,‬ביכולות‪ ,‬בכוחות ובקשרים מיטיבים אשר יסייעו במעבר מוצלח‬
‫לבגרות ובקידום תחושת מסוגלות‪.‬‬
‫‪ .1‬תחומי פעילות‬
‫בפעילויות משולבים אלמנטים מחמישה תחומים יחד‪ .‬כך נבנית שפה משותפת בין הצוות‬
‫הרב מקצועי וכלל אנשי המקצוע‪:‬‬
‫‪ ‬רווחה‪ :‬תפקיד גורמי הטיפול להעריך את מצב בני הנוער‪ ,‬לזהות את הכוחות והיכולות‬
‫שלהם‪ ,‬להגדיר את רמת הסיכון והמישורים בהם הם זקוקים לסיוע‪ ,‬לבנות תכנית‬
‫התערבות לבני הנוער המזוהים כזקוקים למענה אינטנסיבי ולטפל באמצעות מתודות‬
‫טיפוליות שונות‪ .‬גורמי הטיפול הקבועים במרכז כוללים את העובדת הסוציאלית ואת‬
‫מנהלת המרכז‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם מטפלים שונים שיועסקו לפי הצורך‪ ,‬כגון מטפלת באומנות‬
‫או בתיאטרון ומטפלת משפחתית‪ .‬המנהלת והעובדת הסוציאלית ימצאו בקשר עם‬
‫שירותים בקהילה לטובת בני הנוער‪ ,‬כגון עם המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬בתי הספר‬
‫ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬חינוך בלתי פורמלי‪ :‬מדריכי הנוער במרכז אחראים ליזום ולהפעיל פעילויות חברתיות‬
‫וחינוכיות‪ ,‬ללוות את בני הנוער בשעות שבמרכז פעילות חופשית וחברתית‪ ,‬וליצור קשר‬
‫אישי עם בני הנוער‪ ,‬כולל לאתר צרכים ולסייע להם ולהתאים לבני הנוער את הפעילויות‬
‫שמציעה מחלקת הנוער ברשות‪ .‬בנוסף‪ ,‬המדריכים יעמדו בקשר שוטף עם הצוות‬
‫החינוכי בבתי הספר בהם לומדים בני הנוער ובמידת הצורך יהיו שותפים לדיונים‬
‫הממוקדים בהם‪ .‬המדריכים החברתיים יזמו עם בני הנוער פעולות של מעורבות‬
‫חברתית בקהילה לחיזוק גורמי החוסן ותחושת המסוגלות‪ ,‬המועילות והשייכות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ ‬קידום אורח חיים פעיל ובריא‪ :‬מדריך הספורט ומקדמת הבריאות יקנו כלים לניהול‬
‫אורח חיים פעיל ובריא באמצעות הפעלת בני הנוער בפעילות ספורטיבית על ידי מדריך‬
‫הספורט‪ .‬פעילות הספורט תשמש גם לקידום ערכים נוספים‪ ,‬כמו עבודת צוות‪ ,‬אחריות‬
‫ושיפור היחסים הבין אישיים בקרב בני הנוער; ובאמצעות איתור והפחתת התנהגויות‬
‫מסכנות בריאות (כגון עישון ושתיית אלכוהול); הכנת אוכל בריא על ידי בני הנוער‬
‫בהנחיית מקדמת בריאות‪ ,‬המשוחחת עם בני הנוער על הרגלי אכילה בריאים‪ .‬מדריך‬
‫הספורט ומקדמת הבריאות הם חלק מלא מצוות המרכז‪ ,‬הלוקחים חלק גם בהיבטים‬
‫טיפוליים באמצעות תחומי פעילות נורמטיביים‪.‬‬
‫‪ ‬קידום הגנת הסביבה‪ :‬מדריך הגנת הסביבה יפעל לחיזוק תחושת השייכות והאחריות‬
‫על הסביבה‪ ,‬ליצירת מיזמים קהילתיים סביבתיים המפותחים על ידי בני הנוער‬
‫ופעילויות בנושא קיימות‪ .‬גם מדריך הגנת הסביבה שותף להיבטים הטיפוליים במרכז‪,‬‬
‫דרך הכלים של תחום אחריותו‪.‬‬
‫‪ ‬עבודה עם הורים‪ :‬קשר מיטיב בין ההורים לילדיהם המתבגרים חיוני להתפתחות‬
‫המתבגרים ולחוסנם‪ .‬לכן ישנה חשיבות מכרעת לתכנון התערבויות לקידום הקשר‬
‫הורים‪-‬מתבגר‪ ,‬באמצעות מתודות שונות‪ ,‬כגון הדרכת הורים‪ ,‬טיפול משפחתי וקבוצת‬
‫הורים‪ .‬הובלת העבודה עם ההורים תעשה על ידי אנשי הצוות השונים‪ ,‬בהתאם לצורך‪.‬‬
‫‪ .2‬מבנה ארגוני ובעלי תפקידים‬
‫חלק זה יתאר את השותפות הבין ארגונית בשלוש רמות‪ :‬ברמה הארצית‪ ,‬ברמה העירונית‬
‫והמחוזית וברמת צוות המרכז; ויתייחס למבנים הארגוניים ולבעלי התפקידים‪.‬‬
‫‪ 2.1‬הרמה הארצית‬
‫רמה זו אחראית להובלת התכנית‪ ,‬לפיתוחה ולדאגה להמשך קיומה ונכללים בה‪:‬‬
‫‪ ‬ועדת היגוי ארצית‪ :‬חברים בה נציגי חמשת משרדי הממשלה השותפים‪ ,‬האגודה‬
‫לקידום החינוך והפרויקטור‪ ,‬והיא אחראית על התכנית‪ .‬תפקידה לגבש את מודל‬
‫העבודה; לקבוע מדיניות; לדון בסוגיות פרקטיות ועקרוניות שעולות; ללוות את‬
‫ההפעלה השוטפת של התכנית ביישובים; לפעול להטעמה ביישובים בהם כבר מופעלת‬
‫מנהלות‪2‬‬
‫התכנית ולהרחיבה ליישובים נוספים‪ .‬מומלץ שיתקיים קשר ישיר בין‬
‫המרכזים לחברי ועדת ההיגוי הארצית‪ .‬בנוגע ליישובים חדשים – הליווי יהיה הדוק‬
‫יותר ואילו ליישובים ותיקים – יינתן מרחב פעולה רב יותר‪ .‬נקבע שהוועדה תתכנס כל‬
‫חודשיים‪ .‬לשלוש פגישות של הוועדה יוזמנו בנוסף נציגי מפקחים מחוזיים ונציגה מבין‬
‫‪ 2‬מטעמי נוחות‪ ,‬לאורך המסמך‪ ,‬בכל אזכור של "מנהלות" הכוונה היא למנהל או למנהלת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מנהלות המרכזים‪ .‬בישיבות אלה ינתן מקום להעלאת דילמות מיישום התכנית‬
‫ביישובים‪.‬‬
‫‪ ‬צוות ביצוע ארצי‪ :‬חברים בו נציגי משרד הרווחה‪ ,‬משרד החינוך והפרויקטור‪ .‬הצוות‬
‫נותן מענה לסוגיות שוטפות ודחופות יותר‪ .‬נקבע שהצוות יתכנס כל חודש וחצי‪-‬‬
‫חודשיים ויפעל באופן שוטף בין הפגישות‪.‬‬
‫‪ ‬פרויקטור‪ :‬מלווה את מנהלות המרכזים; מקשר בין הרמה הארצית והמרכזים; מסייע‬
‫בחיזוק הקשר עם המפקחים המחוזיים ומוסר דיווח אחת לחודש לוועדת ההיגוי‬
‫הארצית על הפעלת המרכזים‪.‬‬
‫‪ 2.1‬הרמה העירונית והמחוזית‬
‫ברמה העירונית והמחוזית קיימים מבנים מקבילים לאלו שברמה הארצית‪ .‬אחריותם‬
‫מתמקדת ביישום התכנית באותו יישוב‪.‬‬
‫‪ ‬ועדת היגוי יישובית‪ :‬בוועדה חברים מנהלת המרכז‪ ,‬נציגים מהמחלקות לשירותים‬
‫חברתיים‪ ,‬הנוער והחינוך‪ ,‬נציגי משרדי הבריאות‪ ,‬הספורט והגנת הסביבה ברמה‬
‫היישובית‪ ,‬המפקחים המחוזיים של חמשת משרדי הממשלה השותפים בתכנית‬
‫והפרויקטור ‪ .‬פורום זה משמש לדיווח ולדיון בסוגיות הקשורות בפיתוח המרכז‪ .‬נקבע‬
‫שהוועדה תתכנס בהתחלת שנה (בחודשים אוקטובר‪-‬נובמבר) ולקראת סוף שנת‬
‫הלימודים (בחודשים אפריל‪-‬מאי)‪ .‬בהתאם לצורך תתכנס הוועדה פעמים נוספות‪.‬‬
‫‪ ‬צוות ביצוע יישובי‪ :‬בצוות חברים מנהלת המרכז‪ ,‬העובדת הסוציאלית‪ ,‬נציגים‬
‫מהמחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬הנוער והחינוך וגורמים נוספים במידת הצורך‪ .‬תפקיד‬
‫הצוות ללוות את העבודה השוטפת של המרכז‪ ,‬לסייע בפיתוח המרכז והעבודה‬
‫המשותפת עם שירותים נוספים ביישוב ולדון ולסייע בפתרון דילמות מקומיות‬
‫ופרטניות‪ .‬נקבע שהצוות יתכנס כל ‪ 2-0‬שבועות‪ .‬על פי הצורך יוזמנו גם נציגי משרדי‬
‫הבריאות‪ ,‬הגנת הסביבה והספורט‪.‬‬
‫למחלקות השונות ברשות ולמפקחים המחוזיים מטעם משרדי הממשלה השותפים תחומי‬
‫אחריות בנוגע לתכנית‪:‬‬
‫‪ ‬המחלקה לשירותים חברתיים אחראית על יישום התכנית ביישוב‪ .‬מנהלת המחלקה או‬
‫נציגה מטעמה מלוות מקצועית את מנהלת המרכז‪ ,‬מסייעת בקשר עם שירותים נוספים‬
‫ביישוב ואחראית לתקציב המרכז‪ .‬מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים מבצעת את‬
‫אחריותה בתכנית בסיועה המקצועי של המפקחת המחוזית משירות ילד ונוער (משרד‬
‫הרווחה)‪ .‬חשוב להדגיש שמצופה ממנהלת המחלקה לסייע למנהלת המרכז ביצירת‬
‫שיתופי פעולה ופיתרון קונפליקטים‪ ,‬ובכלל זה לסייע בעבודה סדירה של צוות הביצוע‬
‫וועדת ההיגוי היישובים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ ‬מחלקת הנוער אחראית להכשרה המקצועית של מדריכי הנוער; בסיועו המקצועי של‬
‫המפקח המחוזי ממינהל חברה ונוער (משרד החינוך)‪.‬‬
‫‪ ‬מחלקת הספורט אחראית על גיוס והעסקת מדריך הספורט של המרכז ומלווה אותו‬
‫מקצועית; בסיועו המקצועי של המפקח המחוזי ממשרד התרבות והספורט‪.‬‬
‫‪ ‬מקדמת בריאות נפתית‪/‬מחוזית אחראית לתחום קידום בריאות ומלווה מקצועית את‬
‫מקדמת הבריאות‪.‬‬
‫‪ ‬רכז רשותי בתחום הגנת הסביבה מלווה מקצועית את מדריך הגנת הסביבה והצוות‬
‫בייזום פרויקטים ופעילויות בתחום; בסיועו המקצועי של מנהל ההדרכה המחוזי‬
‫ממשרד הגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ 2.1‬צוות המרכז‬
‫אחד מעקרונות הפעולה של המרכז הוא עבודה בתפיסה אינטגרטיבית‪ ,‬הכוללת עבודה‬
‫בצוות רב מקצועי ויצירת שפה משותפת בין דיסציפלינרית‪ .‬בהתאם‪ ,‬הצוות הקבוע כולל‬
‫אנשי מקצוע מפרופסיות שונות‪ .‬במרכז שבעה אנשי צוות קבועים‪ :‬מנהלת‪ ,‬עובדת‬
‫סוציאלית‪ ,‬שני מדריכי נוער‪ ,‬מקדמת בריאות‪ ,‬מדריך ספורט ומדריך הגנת הסביבה‪.‬‬
‫השאיפה לאייש את כל התפקידים תוך פרק זמן קצר ככל הניתן‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש שני סוגים של‬
‫אנשי צוות לא קבועים‪ :‬האחד‪ ,‬מטפלים שונים ‪ -‬אנשי מקצוע המציאים פעילויות לזמן‬
‫מוגדר במרכז‪ ,‬כגון מטפלת באומנות או מטפלת משפחתית; והשני‪ ,‬מתנדבים (כגון שנת‬
‫שירות) ומורות חיילות‪ .‬אלו אנשי צוות לא מקצועיים המתנדבים לרוב כשנה במרכז‪.‬‬
‫היקפי המשרות של הצוות הקבוע‬
‫בלוח ‪ 0‬מופיעים היקפי המשרות של אנשי הצוות הקבוע לפי תפקיד‪ .‬אלו משתנים בהתאם‬
‫להיקף ההפעלה של המרכז‪ .‬במרכז גדול היקף זה עומד על ‪ 033‬משתתפים ובמרכז קטן‬
‫ההיקף הינו ‪ 63‬משתתפים‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫לוח ‪ :1‬היקפי המשרות של אנשי הצוות הקבוע לפי היקף ההפעלה של המרכז‬
‫היקף הפעלה של ‪ 01‬משתתפים‬
‫היקף הפעלה של ‪111‬‬
‫התפקיד‬
‫משתתפים‬
‫‪63%‬‬
‫‪83%‬‬
‫מנהלת‬
‫‪53%‬‬
‫‪83%‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫‪ 63%‬כל מדריך‬
‫‪ 033%‬כל מדריך‬
‫מדריך נוער (‪)4‬‬
‫בהתאם לתקציב המועבר ליישוב ממשרד התרבות והספורט‬
‫מדריך ספורט‬
‫‪ 6‬שעות שבועיות‬
‫‪ 6‬שעות שבועיות‬
‫מקדמת בריאות‬
‫מדריך הגנת הסביבה מתוך תקציב הפעילות של תחום הגנת הסביבה‬
‫בנוסף‪ ,‬הוגדר היקף המשרה של מטפלים שונים‪ :‬במרכז גדול – ‪ ;53%‬במרכז קטן – ‪.45%‬‬
‫תחומי אחריות‪ ,‬הקשר ארגוני ורקע מקצועי נדרש מהצוות הקבוע‬
‫ישנם כמה תחומים במרכז הנמצאים באחריותם המשותפת של כלל אנשי הצוות הקבוע‪.‬‬
‫בהמשך יפורטו תחומי אחריות נוספים של כל אחד מאנשי הצוות‪ ,‬בהתאם לתפקידו במרכז‪.‬‬
‫תחומי אחריות משותפים לכלל התפקידים בצוות הקבוע‪:‬‬
‫‪ .0‬יישום עקרונות ודרכי העבודה של מודל 'יש מצ"ב' והנחיות מטה התכנית והפרויקטור‪.‬‬
‫‪ .4‬יצירה וטיפוח של קשרים אישיים ודיאלוג עם בני הנוער‬
‫‪ .0‬בדיקת הצרכים‪ ,‬הרצונות ותחומי העניין של המשתתפים – כל עובד בהתאם לפרופסיה‬
‫שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬השתתפות בבניית תכנית עבודה שנתית למרכז‪.‬‬
‫‪ .5‬השתתפות בבניית תכניות התערבות אישיות למשתתפים (ראו הסבר בפרקים ‪ – 6.5‬רמות‬
‫סיכון ואינטנסיביות הטיפול ו‪ – 6.6-‬תכנית אישית לנער)‪.‬‬
‫‪ .6‬עבודה בצוות רב מקצועי והשתתפות בישיבות הצוות (המנהלת ומדריכי הנוער ישתתפו‬
‫בישיבות צוות שיתקיימו כל שבוע; מקדמת הבריאות ומדריכי הספורט והגנת הסביבה‬
‫ישתתפו בישיבת צוות פעם בחודש)‪.‬‬
‫‪ .7‬השתתפות בהדרכות ובהכשרות במרכז וארציות (עבור מדרכי הנוער – גם הכשרות מטעם‬
‫מחלקת הנוער ומינהל חברה ונוער)‪.‬‬
‫‪ .8‬הימצאות בקשר עם בתי הספר ועם ההורים‪ ,‬לפי הצורך‪.‬‬
‫כעת יפורטו תחומי האחריות‪ ,‬ההקשר הארגוני להעסקה והרקע המקצועי הנדרש מכל אחד‬
‫מאנשי הצוות הקבוע‪.‬‬
‫מנהלת המרכז‬
‫תפקיד זה טומן בחובו מורכבות גדולה‪ ,‬כיוון שהוא דורש יכולת תמרון בין רכיבי התפקיד‬
‫השונים‪ .‬תפיסת העבודה האינטגרטיבית משמעה פעולה תוך התייחסות למספר ולגיוון רב‬
‫של סביבות וגורמים – קודם כל בני הנוער במרכז והוריהם ובנוסף‪ ,‬השותפות ברמת הרשות‬
‫והפיקוח המחוזי‪ ,‬מערכת החינוך הפורמלית ושירותים בקהילה‪ .‬המנהלת אחראית ליצירת‬
‫עבודת צוות רב מקצועי פנימה במרכז‪ .‬מורכבות התפקיד קשורה גם בשלבי העבודה – החל‬
‫‪1‬‬
‫מהקמה ובנייה של מרכז והמשך בניהול שוטף של מרכז פועל‪ .‬אופיו המורכב של התפקיד‬
‫הופכו במידה רבה מתפקיד ניהולי גרי דא לתפקיד מנהיגותי המחייב את הנושאת בו להיות‬
‫בעלת רוח יזמית‪ ,‬עתירת חזון ויכולת השפעה כלפי אלו איתם היא נמצאת בממשק ישיר‬
‫ועקיף‪.‬‬
‫תחומי אחריות‪:‬‬
‫‪ .0‬הקמה וניהול כולל של המרכז והפעילות בו‪ ,‬לרבות ניהול התקציב‪.‬‬
‫‪ .4‬אחריות לבנייה ולהתוויית דרכי העבודה במרכז לפי עקרונות ודרכי העבודה של מודל 'יש‬
‫מצ"ב' והנחיות מטה התכנית והפרויקטור‪.‬‬
‫‪ . 0‬עמידה בקשר עם מטה התכנית והשמעת קולה ביחס להפעלת המרכז שתחת ניהולה‪.‬‬
‫‪ .2‬גיוס הצוות הקבוע של המרכז; ניהולו כצוות רב מקצועי; אחריות לתפקודו והדרכתו‬
‫השוטפת ובכלל זה דאגה לקיומן של ישיבות צוות שבועיות באופן סדיר‪.‬‬
‫‪ .5‬אחריות לביצוע תכנית העבודה השנתית של המרכז‪.‬‬
‫‪ .6‬אחריות לצד הטיפולי במרכז (יחד עם העובדת הסוציאלית)‪.‬‬
‫‪ .7‬אחריות על בניית תכניות התערבות אישיות למשתתפים ומעקב אחר יישומן‪.‬‬
‫‪ .8‬גיוס מתנדבים ושילובם בעבודת השוטפת של המרכז‪.‬‬
‫‪ .1‬אחריות לקשר עם ההורים של בני הנוער המשתתפים‪.‬‬
‫‪ .03‬ניהול השותפות ברמה היישובית עם שירותים בקהילה ועם המפקחים המחוזיים של‬
‫משרדי הממשלה השותפים בתכנית‪ :‬איתור וגיוס שותפים רלוונטיים; בניית קשרי אמון‬
‫ועבודה עמם; תחזוקת השותפות; כינוס והובלת צוות הביצוע וועדת ההיגוי היישוביים‪.‬‬
‫מנהלת המרכז תבצע תפקיד זה בסיוע מנהלות המחלקות לשירותים חברתיים והחינוך‬
‫ברשות‪.‬‬
‫‪ .00‬אחריות לתחזוקת המבנה ולציודו‪.‬‬
‫‪ .04‬שותפה לצוות מנהלות המרכזים הארצי‪.‬‬
‫‪ .00‬שותפה (לא קבועה) לוועדת ההיגוי הארצית‪.‬‬
‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬
‫‪ .0‬הקצאת המשרה תעשה מתקציב התכנית ממשרד הרווחה‪.‬‬
‫‪ .4‬כפופה למנהלת המחלקה לשירותים חברתיים ברשות ומונחת על ידה‪ ,‬בשיתוף‬
‫הפרויקטור‪.‬‬
‫‪ . 0‬בחירת המנהלת תעשה על ידי מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬בשיתוף המפקח‬
‫המחוזי מטעם משרד הרווחה (שירות ילד ונוער) והפרויקטור‪.‬‬
‫רקע מקצועי נדרש (לפי המכרז שפורסם על ידי מטה התכנית)‪:‬‬
‫‪ .0‬בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית (עדיפות לבוגרת תואר שני בתחום רלוונטי)‪.‬‬
‫רשומה בפנקס העובדים הסוציאליים‪.‬‬
‫‪ .4‬ניסיון ניהולי מוכח ויכולת הנעת צוות רב מקצועי והדרכתו‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫‪ .0‬כושר הת בטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬בעלת יוזמה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬
‫‪ .2‬ניסיון בעבודה עם מתבגרים (עדיפות לאוכלוסייה בסיכון)‪.‬‬
‫‪ .5‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬
‫עובדת סוציאלית‬
‫העובדת הסוציאלית (יחד עם המנהלת) אחראית לפן הטיפולי במובנו הרחב‪ .‬המענים‬
‫הטיפוליים הניתנים במרכז יכולים לכלול גם מענים מעולמות תוכן שמעבר לטיפול‬
‫הסוציאלי‪ ,‬כגון חינוכי‪-‬לימודי ובריאותי‪ .‬כמו כן‪ ,‬המענים המוצעים מגוונים‪ :‬פרטניים או‬
‫קבוצתיים; קצרי טווח או ארוכי טווח; למתבגרים בלבד או למתבגרים ולהוריהם יחד; על‬
‫ידי העובדת הסוציאלית או איש צוות אחר מהצוות הקבוע או הלא קבוע במרכז‪ .‬השיקול‬
‫המרכזי המנחה בבחירת הטיפול הוא מאפייניו וצרכיו האישיים והמשפחתיים של הנער‪.‬‬
‫מרכז 'יש מצ"ב' שואף להיות מסגרת לא מתייגת עבור המשתתפים‪ .‬בני הנוער שמשתתפים‬
‫במרכז ברוב המקרים אינם מגיעים על מנת לקבל טיפול פסיכו‪-‬סוציאלי‪ ,‬גם אם הם זקוקים‬
‫לכזה‪ .‬משימתה של העובדת הסוציאלית עדינה במיוחד בהקשר זה‪ .‬עליה לפעול‪ ,‬תוך תיאום‬
‫עם שאר אנשי הצוות‪ ,‬להיכרות עם הנער והבנת צרכיו‪ .‬עליה להיות דמות נגישה ומוכרת‬
‫למשתתפים כדי לבסס את האמון בה‪ ,‬דבר שיאפשר היענות להצעה לסיוע ולטיפול‪.‬‬
‫תחומי אחריות‪:‬‬
‫אחריות לצד הטיפולי בהתייעצות עם מנהלת המרכז‪:‬‬
‫‪ .0‬מיפוי המאפיינים והצרכים של בני הנוער‪.‬‬
‫‪ .4‬ביצוע שיחות היכרות עם המתבגרים‪.‬‬
‫‪ .0‬איתור מצבים והתנהגויות סיכון וזיהוי משתתפים הזקוקים למענה אינטנסיבי‪.‬‬
‫‪ .2‬בניית תכניות התערבות אישיות ; תיעוד תהליך ההתערבות; מעקב ובחינה של היישום‬
‫והתוצאות‪.‬‬
‫‪ .5‬דאגה למתן טיפול פרטני וקבוצתי לבני הנוער במרכז (בחלק מהמקרים‪ ,‬מתן טיפול‬
‫בעצמה)‪.‬‬
‫‪ .6‬עבודה עם הורים באמצעות מתודות שונות (כגון טיפול משפחתי וקבוצתי להורי בני הנוער‬
‫במרכז – להורים לחוד ולהורים ולמתבגרים יחד)‪.‬‬
‫‪ .7‬קיום קשר רציף עם גורמי טיפול שונים ברשות‪.‬‬
‫‪ .8‬הפנייה של משתתפים לשירותים נוספים בקהילה במידת הצורך‪.‬‬
‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬
‫‪ .0‬הקצאת המשרה תעשה מתקציב התכנית ממשרד הרווחה‪.‬‬
‫‪ .4‬כפיפות למנהלת המרכז‪.‬‬
‫‪ .0‬בחירתה תעשה על ידי מנהלת המרכז‪ ,‬מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים ברשות‪,‬‬
‫המפקח המחוזי מטעם משרד הרווחה (שירות ילד ונוער) והפרויקטור‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫רקע מקצועי נדרש (לפי המכרז שפורסם על ידי מטה התכנית)‪:‬‬
‫‪ .0‬בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית (עדיפות לבוגרת תואר שני במגמה טיפולית)‪.‬‬
‫רשומה בפנקס העובדים הסוציאליים‪.‬‬
‫‪ .4‬כושר התבטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬בעלת יוזמה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬
‫‪ .0‬ניסיון בעבודה עם מתבגרים והורים בסיכון‪.‬‬
‫‪ .2‬עדיפות לבעלת ניסיון בהנחיית קבוצות מתבגרים והורים‪-‬מתבגרים‪.‬‬
‫‪ .5‬בעלת יכולת ליזום‪ ,‬להכין ולבצע תכנית של מניעה או טיפול בתחום הרווחה‪.‬‬
‫‪ .6‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬
‫מדריכי נוער‬
‫למדריך הנוער מקום משמעותי במרכז‪ .‬הוא דמות נגישה‪ ,‬החותרת לדיאלוג‪ ,‬שסמכותה‬
‫ניתנת לה מתוך הקשר והאמון שנבנה עם בני הנוער‪ .‬כחלק מהצוות הרב מקצועי הקבוע‪ ,‬על‬
‫מדריך הנוער לפעול בשיתוף פעולה מלא עם שאר אנשי הצוות המגיעים מרקעים מקצועיים‬
‫שונים‪ .‬אתגר מרכזי הוא לראות את הפעולה החינוכית‪-‬חברתית שבאחריותו כחלק‬
‫אינטגרלי מפעולות אחרות המתקיימות במרכז‪.‬‬
‫תחומי אחריות‪:‬‬
‫‪ .0‬יישוג משתתפים למרכז‪.‬‬
‫‪ .4‬עמידה בקשר עם בתי הספר בהם לומדים המשתתפים והשתתפות‪ ,‬לפי הצורך‪ ,‬בדיונים‬
‫הממוקדים בבני הנוער‪.‬‬
‫‪ .0‬ייזום וביצוע פעולות חברתיות‪ -‬חינוכיות ברוח עקרונות ודרכי העבודה של התכנית‪ ,‬בהן‬
‫פעילויות של מעורבות חברתית בקהילה‪.‬‬
‫‪ .2‬ליווי בני הנוער בזמן הפעילות החופשית והחברתית‪.‬‬
‫‪ .5‬אחראים לקשר עם מחלקת הנוער ברשות והמפקח המחוזי של משרד החינוך (מינהל‬
‫חברה ונוער)‪.‬‬
‫‪ .6‬היכרות עם התכניות של מחלקת הנוער וסיוע בהתאמתן למשתתפים‪.‬‬
‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬
‫‪ .0‬בכל מרכז יעבדו שני מדריכי נוער‪ .‬באחריות הרשות המקומית לממן ולהעסיק את‬
‫המדריכים‪.‬‬
‫‪ .4‬כפיפות למנהלת המרכז‪ .‬בהיבט המקצועי יונחו על ידי מחלקת הנוער העירונית ומשרד‬
‫החינוך‪.‬‬
‫‪ .0‬בחירתם תעשה על ידי מנהלת המרכז‪ ,‬מנהל מחלקת הנוער ברשות והמפקח המחוזי‬
‫מטעם משרד החינוך (מינהל חברה ונוער)‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫רקע מקצועי נדרש (לפי המכרז שפורסם על ידי מטה התכנית)‪:‬‬
‫‪ .0‬בעל רי שיון לעיסוק בתפקיד‪' :‬היתר הדרכה' מטעם מינהל חברה ונוער במשרד החינוך;‬
‫והשתתפות בקורס הכוון למדריכי נוער‪.‬‬
‫‪ .4‬עדיפות ל בעל תואר ראשון בחינוך בלתי פורמלי‪ ,‬חינוך‪ ,‬עבודה קהילתית או מדעי‬
‫ההתנהגות‪.‬‬
‫‪ .0‬עדיפות ל בעל ניסיון בהדרכה של בני נוער במסגרת חינוך בלתי פורמלית‪.‬‬
‫‪ .2‬ישנה חשיבות להיות המדריך חלק מהקהילה ו‪/‬או תושב השכונה בה מופעל המרכז‪.‬‬
‫‪ .5‬בעל יכולת ליצור ולקיים קשר אישי עם בני הנוער‪.‬‬
‫‪ .6‬בעל יכולת להדריך ולהעשיר את בני הנוער בתחום הערכי‪-‬חברתי‪-‬קהילתי‪.‬‬
‫‪ .7‬בעל יכולת ליזום‪ ,‬להכין ולבצע תכנית חינוכית‪.‬‬
‫‪ .8‬כושר התבטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬
‫‪ .1‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬
‫מקדמת בריאות‬
‫מקדמת הבריאות מהווה חלק מרכזי במימוש ייעודו של המרכז כמקום הפועל בצורה רב‬
‫מקצועית‪ ,‬המקדמת אורח חיים פעיל ובריא‪ .‬למקדמת הבריאות תפקיד בשתי רמות‪:‬‬
‫האחד‪ ,‬עבודה ישירה עם המשתתפים; והשני‪ ,‬הפיכת תפיסת העולם של קידום בריאות‬
‫ואורח חיים פעיל ובריא לחלק אינטגרלי מהפעלת המרכז‪ .‬בהיבטים רבים מקדמת הבריאות‬
‫פועלת בדומה למדריכי הנוער‪ ,‬אך מנקודת ראות של תחום אחריותה‪.‬‬
‫תחומי אחריות‪:‬‬
‫‪ .0‬סיוע באיתור ובהתמודדות עם צרכים ומצוקות הקשורות לתחום הבריאות ולהתנהגויות‬
‫סיכון‪.‬‬
‫‪ .4‬ייזום וביצוע פעולות מקדמות בריאות ברוח עקרונות ודרכי העבודה של התכנית‪.‬‬
‫‪ .0‬להוות כתובת לבני הנוער‪ ,‬להורים ולצוות בתחום הבריאות‪.‬‬
‫‪ .2‬אחראית לקשר עם מקדמת הבריאות הנפתית‪/‬המחוזית‪.‬‬
‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬
‫‪ .0‬הקצאת המשרה תעשה מהתקציב שהועבר לתכנית ממשרד הבריאות‪ ,‬דרך משרד‬
‫הרווחה‪.‬‬
‫‪ .4‬כפופה למנהלת המרכז‪ .‬בהיבט המקצועי תונחה על ידי משרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .0‬בחירתה תעשה על ידי מנהלת המרכז ומקדמת הבריאות הנפתית‪/‬המחוזית‪.‬‬
‫רקע מקצועי נדרש‪:‬‬
‫‪ .0‬בעלת תואר בבריאות הציבור (עדיפות במגמת קידום בריאות)‪.‬‬
‫‪ .4‬כושר התבטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬בעלת יוזמה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬
‫‪ .0‬ניסיון בעבודה עם מתבגרים (עדיפות לאוכלוסייה בסיכון)‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫‪ .2‬בעלת יכולת להדריך ולהעשיר את בני הנוער והצוות בתחום קידום בריאות ואורח חיים‬
‫פעיל ובריא‪.‬‬
‫‪ .5‬בעלת יכולת ליזום‪ ,‬להכין ולבצע תכנית מקדמת בריאות‪.‬‬
‫‪ .6‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬
‫מדריך ספורט‬
‫למדריך הספורט‪ ,‬בדומה למקדמת הבריאות‪ ,‬תרומה משמעותית במימוש ייעודו של המרכז‬
‫כמקום הפועל בצורה רב מקצועית‪ ,‬המקדמת אורח חיים פעיל ובריא‪ .‬מדריך הספורט פועל‬
‫להכנסת פעילות גופנית לתכנית העבודה השנתית של המרכז וכחלק מהפעילות החופשית‬
‫והחברתית השוטפת בו‪ .‬מדריך הספורט משמש כמעין מדריך נוער נוסף במרכז‪ ,‬אך‬
‫באוריינטציה של ספורט‪.‬‬
‫תחומי אחריות‪:‬‬
‫‪ .0‬ייזום וביצוע פעולות מקדמות אורח חיים פעיל ובריא ברוח עקרונות ודרכי העבודה של‬
‫התכנית‪.‬‬
‫‪ .4‬להוות כתובת לבני הנוער‪ ,‬להורים ולצוות בתחום אורח חיים פעיל ובריא‪.‬‬
‫‪ .0‬אחראי לקשר עם מנהל מחלקת הספורט ברשות והמפקח המחוזי ממשרד התרבות‬
‫והספורט‪.‬‬
‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬
‫‪ .0‬הקצאת המשרה לטובת 'יש מצ"ב' תעשה מתקציב מחלקת הספורט העירונית‪ ,‬מתקציב‬
‫שהועבר לה לשם כך ממשרד התרבות והספורט‪.‬‬
‫‪ .4‬כפוף למנהלת המרכז‪ .‬בהיבט המקצועי יונחה על ידי משרד התרבות והספורט‪.‬‬
‫‪ .0‬בחירתו תעשה על ידי מנהלת המרכז ומנהל מחלקת הספורט ברשות‪.‬‬
‫רקע מקצועי נדרש‪:‬‬
‫‪ .0‬בעל הכשרה של מורה לחינוך גופני או בוגר בית ספר למדריכים ומאמנים‪.‬‬
‫‪ .4‬כושר התבטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬בעל יוזמה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬
‫‪ .0‬ניסיון בעבודה עם מתבגרים (עדיפות לאוכלוסייה בסיכון)‪.‬‬
‫‪ .2‬בעל יכולת להדריך ולהעשיר את בני הנוער והצוות בתחום אורח חיים פעיל ובריא‪.‬‬
‫‪ .5‬בעל יכולת ליזום‪ ,‬להכין ולבצע תכנית לקידום אורח חיים פעיל‪.‬‬
‫‪ .6‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬
‫מדריך הגנת הסביבה‬
‫כדי להרחיב ולחזק את תחושת השייכות והאחריות על הסביבה‪ ,‬יועסק מדריך שיוביל תחום‬
‫זה‪ ,‬בדומה לעבודתם של מדריך הספורט ומקדמת הבריאות‪ .‬תפקידו כולל עבודה ישירה עם‬
‫בני הנוער של ייזום פרויקטים בתחום ומתן מידע‪ ,‬ועבודה כוללנית במרכז של הפיכת תפיסת‬
‫‪02‬‬
‫העולם של הגנת הסביבה וקיימות לחלק מדרך העבודה השוטפת של המרכז‪ .‬למדריך הגנת‬
‫הסביבה מאפיינים דומים לזה של מדריך הנוער‪ ,‬אך הוא פועל מנקודת ראות של תחום‬
‫אחריותו‪.‬‬
‫תחומי אחריות‪:‬‬
‫‪ .0‬ייזום וביצוע מיזמים קהילתיים סביבתיים ופעולות המקדמות הגנת הסביבה וקיימות‬
‫ברוח עקרונות ודרכי העבודה של התכנית‪.‬‬
‫‪ .4‬להוות כתובת לבני הנוער‪ ,‬להורים ולצוות בתחום הגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ .0‬אחראי לקשר עם הרכז הרשותי בתחום הגנת הסביבה ומנהל ההדרכה המחוזי מהמשרד‪.‬‬
‫הקשר ארגוני להעסקה‪:‬‬
‫‪ .0‬הקצאת המשרה תעשה מהתקציב שהועבר לתכנית ממשרד הגנת הסביבה‪ ,‬דרך משרד‬
‫הרווחה‪.‬‬
‫‪ .4‬כפוף למנהלת המרכז‪ .‬בהיבט המקצועי יונחה על ידי המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ .0‬בחירתו תעשה על ידי מנהלת המרכז והרכז הרשותי בתחום הגנת הסביבה‪.‬‬
‫רקע מקצועי נדרש‪:‬‬
‫‪ .0‬בעל ידע מוכח בתחום הגנת הסביבה וקיימות‪.‬‬
‫‪ .4‬כושר התבטאות בכתב ובעל פה‪ ,‬בעל יוזמה‪ ,‬חריצות ויכולת עבודה בצוות‪.‬‬
‫‪ .0‬ניסיון בעבודה עם מתבגרים (עדיפות לאוכלוסייה בסיכון)‪.‬‬
‫‪ .2‬בעל יכולת להדריך ולהעשיר את בני הנוער והצוות בתחום הגנת הסביבה וקיימות‪.‬‬
‫‪ .5‬בעל יכולת ליזום‪ ,‬להכין ולבצע תכנית לקידום הגנת הסביבה וקיימות‪.‬‬
‫‪ .6‬נכונות לעבודה בשעות אחר הצהרים והערב‪.‬‬
‫הכשרה והדרכה‬
‫תהליכי הכשרה והדרכה הינם תהליכים חשובים בהתמקצעות ובשיפור של כל פעולה‬
‫ארגונית‪ .‬מנהלות המרכזים אמונות על ההדרכה השוטפת של צוות המרכז‪ .‬הדרכה זו תעשה‬
‫כחלק מישיבות הצוות ובנוסף להן‪ .‬למנהלת חופש בחירה כיצד לבנות את ההדרכה‪ ,‬מי‬
‫ישתתף בה – רק הצוות הקבוע במרכז או גם המתנדבים (יחד או בנפרד מהצוות הקבוע)‪.‬‬
‫ההדרכה תינתן על ידי המנהלת ובמידת הצורך והאפשר על ידי גורם נוסף‪ .‬העובדת‬
‫הסוציאלית תהיה שותפה להדרכה בנושאים הקשורים לתחום הטיפולי המועברים‬
‫בהדרכה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תינתן הכשרה על ידי מנחה חיצוני‪ .‬היקף ההכשרה ומועדה יקבעו בהתאם לתקציב‬
‫שיקצה מטה התכנית למטרה זו; תכני ההכשרה ייקבעו בהתאם לצורכי הצוות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ניתן לציין כמה תכנים משותפים לכלל המרכזים‪:‬‬
‫‪ ‬פיתוח עבודת הצוות כצוות רב מקצועי ועבודה בראייה אינטגרטיבית‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫‪ ‬עיצוב תפיסות תפקיד חדשות וייחודיות (לדוגמה של מדריך ספורט‪ ,‬מקדמת בריאות‬
‫ומדריך הגנת הסביבה)‪.‬‬
‫‪ ‬מתן כלים ברוח התפיסה של 'התפתחות חיובית של בני נוער' ועבודה אינטגרטיבית ורב‬
‫מערכתית‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח העבודה עם הורים והורים‪-‬מתבגרים‪.‬‬
‫‪ ‬מתן כלים ל בניית תכנית עבודה שנתית למרכז ואישית לבני הנוער על סמך נתוני מיפוי‬
‫המאפיינים והצרכים‪ .‬מתן כלים למעקב אחר יישום התכניות וזיהוי הצורך בעדכונם‪.‬‬
‫‪ ‬עבור המנהלות ובפרט מנהלות של מרכזים בהקמה‪ ,‬מתן הכשרה בנושאי ניהול תקציב‪,‬‬
‫ניהול והדרכת צוות‪ ,‬ניהול שותפויות ועוד‪.‬‬
‫יש לשאוף להדריך ולהכשיר את העובדים בכל שלבי העבודה‪ ,‬החל משלב הקמת המרכז‬
‫והמשך בהפעלתו השוטפת‪ .‬מומלץ שההדרכה וההכשרה יכללו כל מרכז בנפרד‪ ,‬בעלי‬
‫תפקידים שונים במרכזים (לדוגמה כל העובדות הסוציאליות)‪ ,‬וכל המנהלות כקבוצה‬
‫מקצועית אחת‪.‬‬
‫‪ .5‬כניסת התכנית לרשות‬
‫‪ 5.1‬תנאי בסיס לכניסה לרשות‬
‫להלן תנאי הבסיס לכניסת 'יש מצ"ב' לרשות‪:‬‬
‫‪ ‬איסוף מידע על אוכלוסיית בני הנוער ברשות‪ :‬על הרשות להציג מידע על היקף בני הנוער‬
‫ביישוב‪ ,‬מאפייניהם וצורכיהם‪ ,‬ועל היקף בני הנוער העונים על הגדרת אוכלוסיית היעד‪.‬‬
‫הכוונה להתבסס על המידע הקיים במחלקות ובשירותים השונים ברשות‪ .‬אם חסר‬
‫מידע באחריות הרשות יש לערוך מיפוי‪ .‬מטרת הבדיקה היא לבדוק את היקף בני הנוער‬
‫הנמצאים 'בהתחלת‪-‬אמצע רצף הסיכון' ביישוב ופיזורו ביישוב‪.‬‬
‫‪ ‬איסוף מידע על שירותים ברשות‪ :‬מיפוי המבנה הארגוני של הרשות ומיפוי השירותים‬
‫והתכניות הקיימות לבני נוער בכלל ולאוכלוסיית היעד בפרט‪ ,‬לרבות מרכזי נוער‬
‫למיניהם‪ .‬מטרת הבדיקה לבחון האם ואילו מענים קיימים לאוכלוסיית היעד ולהתאים‬
‫את המרכז לצורכי הרשות‪ .‬גם באיסוף מידע זה יש להתבסס על מידע קיים ברשות‬
‫כאשר מוטל על הפרויקטור להשלים מידע במידת הצורך‪.‬‬
‫‪ ‬בסיס לקיום השותפות‪ :‬בדיקה האם מתקיימים יחסי עבודה בין המחלקות הרלוונטיות‬
‫בעירייה (חינוך‪/‬רווחה‪/‬נוער) ומנגנוני עבודה משותפים כגון שולחנות עגולים‪,‬‬
‫ועדות‪/‬צוותי עבודה וכד'; סקירת התנסויות קודמות של עבודה משותפת (הפעלת‬
‫תכניות בשותפות); בחינת הנכונות לעבודה מערכתית ולשיתוף פעולה‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫‪ ‬יכולת המחלקה לשירותים חברתיים להוביל את התכנית‪ :‬בדיקה האם המחלקה‬
‫לשירותים חברתיים רוצה ויכולה לקחת על עצמה את הובלת השותפות הארגונית ואת‬
‫הליווי המקצועי של מנהלת המרכז‪.‬‬
‫‪ ‬חיבור למטרות ולעקרונות התכנית‪ :‬השתלבות מוצלחת של התכנית ברשות מחייבת‬
‫חיבור והזדהות של הגורמים השונים ברשות עם המטרות‪ ,‬העקרונות ודרכי העבודה של‬
‫התכנית‪.‬‬
‫‪ ‬מרחב פיזי מתאים להפעלת המרכז‪ :‬באחריות הרשות להעמיד לרשות התכנית מרחב‬
‫פיזי נאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מיקום המרכז‪ :‬יש לשאוף שהמבנה יימצא במקום מרכזי ברשות או בשכונה בה יש‬
‫ריכוז של בני נוער פוטנציאליים להשתתף במרכז‪ .‬בהקשר זה יש להגדיר האם‬
‫מדובר במרכז שכונתי או במרכז כלל יישובי; מקום שיש אליו אמצעי תחבורה‬
‫ציבורית זמינים; באזור המשרה ביטחון אישי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה המרכז‪ :‬המבנה צריך להתאים למספר בני הנוער אליו מיועד המרכז; ולכלול‬
‫מרחבים לעבודה קבוצתית ולעבודה פרטנית‪ ,‬מקום למפגש ולפעילות בלתי מובנית‪,‬‬
‫מרחב חיצוני לפעילות ספורט‪ ,‬הגנת הסביבה ופעילות חברתית‪ ,‬מטבח טיפולי‬
‫ומשרד לצוות‪ .‬קיים יתרון למרחב עם כניסה נפרדת שיכול לשמש לעבודה עם‬
‫הורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תחזוקת המבנה וציודו‪ :‬תהיה באחריות הרשות‪ .‬יש לבדוק היתכנות לכך‪.‬‬
‫‪ ‬יכולת להקצות תקציב לכוח אדם ולפעילות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מדריכי הנוער‪ :‬בדיקה האם הרשות יכולה לממן את משרתם של שני מדריכי‬
‫הנוער‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תחום הספורט‪ :‬בדיקה האם מחלקת הספורט תדאג להקצות מדריך ספורט‬
‫ותקציב לפעילות בתחום‪ .‬המשאבים ממחלקת הספורט מועברים אליה ישירות‬
‫ממשרד התרבות והספורט ואינם 'צבועים' לטובת 'יש מצ"ב'‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מקדמת בריאות‪ :‬בחינת יכולת משרד הבריאות‪/‬הרשות לממן את משרתה של‬
‫מקדמת הבריאות ותקציב לפעילות בתחום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדריך הגנת הסביבה‪ :‬חינת יכולת משרד הגנת הסביבה להקצות תקציב לפעילות‬
‫בתחום‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש להתייחס לכמה שיקולים נוספים‪:‬‬
‫‪ ‬הקמת מרכז חדש או הקמה על בסיס מרכז קיים‪ :‬תיתכנה שתי אפשרויות‪ :‬האחת‪,‬‬
‫הקמת מרכז מבראשית‪ ,‬במקום בו אין מרכז נוער פעיל; השנייה‪ ,‬הסבה של מרכז קיים‬
‫ל'יש מצ"ב'‪.‬‬
‫‪07‬‬
‫‪ ‬גודל הרשות‪ :‬יש לקחת בחשבון שהפעלת תכנית המבוססת על שותפויות רבות ברשות‬
‫גדולה היא מאתגרת בשל גודלה ובשל זמינות נמוכה יותר של הגורמים השונים לקיומם‬
‫של קשרי עבודה שוטפים‪.‬‬
‫‪ ‬שיתוף המפקחים המחוזיים‪ :‬יש לערב ולשתף את דרג הפיקוח המחוזי של חמשת‬
‫משרדי הממשלה הלוקחים חלק בתכנית‪ ,‬בתהליך הבחינה וההחלטה על הפעלת‬
‫התכנית ברשות‪ .‬אלה יכולים לספק פרספקטיבה חשובה על הרשות ואם יוחלט על‬
‫כניסת התכנית‪ ,‬הרי שהם יהיו בעמדה טובה יותר מבחינת מעורבות ותחושת שייכות‪.‬‬
‫‪ 5.1‬תהליך הקמת המרכז ותחילת הפעלתו‬
‫עם ההחלטה על הקמת מרכז 'יש מצ"ב' ברשות יש לבצע סדרה של פעולות בטרם תחילת‬
‫הפעילות עם בני הנוער‪ .‬התיאור להלן מציג תהליך סדור וברור‪ .‬בפועל‪ ,‬תהליכים מסוג זה‬
‫אינם ליניאריים‪ ,‬והתחלות מטבען מורכבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬התהליך יכול להשתנות מרשות לרשות‪.‬‬
‫תיאור התהליך שיוצג להלן מתייחס להקמת מרכז חדש‪ .‬אולם‪ ,‬גם בהסבת מרכז קיים ל‪-‬‬
‫'יש מצ"ב'‪ ,‬יש צורך בתהליך דומה‪ .‬תהליך זה כולל את השלבים שלהלן‪:‬‬
‫‪ ‬עריכת תיאום ציפיות בין המחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬שירותים נוספים ברשות (כגון‬
‫מחלקות החינוך והנוער) והמפקחים המחוזיים של משרדי הממשלה השותפים לבין‬
‫הפרויקטור‪.‬‬
‫‪ ‬בחירת מנהלת למרכז‪.‬‬
‫‪ ‬עבודת מנהלת המרכז כלפי חוץ ברשות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איתור השירותים והגורמים ברשות ובדרג הפיקוח המחוזי הרלוונטיים למרכז‬
‫וגיוסם לטובת המרכז והעבודה המשותפת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת קשרי עבודה עם שירותים וגורמים אלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת צוות ביצוע יישובי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת ועדת היגוי יישובית‪ .‬אם קיים ביישוב מנגנון אחר של עבודה בין משרדית‬
‫בנושא נוער‪ ,‬כגון 'שולחן עגול'‪ ,‬ניתן לשלב בו את משימות ועדת ההיגוי היישובית‬
‫הקשורות לתכנית‪ ,‬וזאת על מנת לנצל פלטפורמות קיימות‪ ,‬להתחבר לעבודתן (גם‬
‫בתו כן וגם במתכונת המפגשים) ולמנוע כפילויות ועומס יתר על חברי הוועדה‪.‬‬
‫‪ ‬עבודת מנהלת המרכז כלפי פנים במרכז‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איוש תפקיד העובדת הסוציאלית ואחד ממדריכי הנוער‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ציוד המרכז וארגונו הפיזי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ל מידת נתוני מיפוי המאפיינים והצרכים של בני הנוער ביישוב ונתוני מיפוי‬
‫השירותים והתכניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התחלת פעילות יישוג להבאת משתתפים למרכז‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫‪‬‬
‫בניית תכנית עבודה שנתית ראשונית‪ .‬עם התחלת הגעתם של בני הנוער למרכז‪ ,‬יש‬
‫לבחון את התאמת התכנית לצרכים ולרצונות שלהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איוש המשרות של שאר אנשי הצוות הקבוע במרכז‪.‬‬
‫‪ .6‬הפעלת מרכז 'יש מצ"ב'‬
‫בפרק הנוכחי תוגדר מסגרת ההפעלה של המרכז ויפורטו דרכי העבודה בו‪.‬‬
‫‪ 6.1‬היקף הפעלה‬
‫כאמור‪ ,‬ישנם שני היקפי הפעלה אפשריים‪:‬‬
‫‪ ‬למרכז גדול נקבע היקף הפעלה של מאה בני נוער‪.‬‬
‫‪ ‬למרכז קטן נקבע היקף הפעלה של שישים בני נוער‪.‬‬
‫המרכזים יפעלו בשעות אחר הצהרים והערב‪ .‬ההחלטה על השעות המדויקות בהן פתוח‬
‫המרכז נתונה לשיקול דעתה של מנהלת המרכז‪ ,‬בהתאם לאופי היישוב‪ ,‬מיקום המרכז‬
‫והצרכים של המשתתפים‪ .‬היקף השעות בו המרכז פועל נגזר גם הוא מהיקף ההפעלה‪:‬‬
‫‪ 033 ‬משתתפים‪ :‬המרכז יהיה פתוח לפחות שלושים שעות בשבוע (ארבעה ימים‪ ,‬שמונה‬
‫שעות כל יום או חמישה ימים‪ ,‬שש שעות כל יום)‪.‬‬
‫‪ 63 ‬משתתפים‪ :‬המרכז יהיה פתוח לפחות עשרים וארבע שעות בשבוע (ארבעה ימים‪ ,‬שש‬
‫שעות כל יום או חמישה ימים‪ ,‬כחמש שעות כל יום)‪.‬‬
‫בשעות שהמרכז פתוח צריכים להיות במרכז לפחות שני עובדים מהצוות הקבוע‪ .‬יש לאפשר‬
‫גמישות בשעות העבודה של אנשי הצוות‪ ,‬כדי לאפשר להם להיות בקשר עם בתי הספר‪,‬‬
‫ההורים ושירותים נוספים בקהילה ולפעול ליישוג בני נוער נוספים למרכז‪.‬‬
‫‪ 6.1‬יישוג משתתפים‪ ,‬קליטה ושימור‬
‫גיוס ויישוג משתתפים‬
‫ההגעה של בני נוער למרכז הינה וולונטרית‪ .‬חלקם מגיעים באמצעות חברים ('חבר מביא‬
‫חבר') וחלקם לאחר עבודת יישוג של צוות המרכז‪ ,‬ובעיקר של מדריכי הנוער או הפניה של‬
‫אנשי מקצוע בקהילה‪ .‬זירה נוספת ליישוג היא האינטרנט באמצעות פרסום המרכז ברשתות‬
‫החברתיות‪ .‬יישוג וגיוס משתתפים הינן פעולות מתמשכות‪ ,‬שאינן נעשות רק במועד הקמת‬
‫המרכז או בהתחלת שנה (אם כי אלו שני מועדים בהם מתקיימת פעילות יישוג מיוחדת)‪.‬‬
‫בהקשר זה יש חשיבות לקשר עם שני גורמים עיקריים ברשות‪:‬‬
‫‪ ‬בתי הספר‪ :‬ישנה חשיבות להגעת אנשי צוות המרכז לבית הספר ויישוג בני הנוער‬
‫בסביבתם הטבעית‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫‪ ‬המחלקה לשירותים חברתיים‪ :‬לרוב ההפנייה תעשה בעבור מתבגר שמשפחתו מוכרת‬
‫ומטופלת במחלקה‪.‬‬
‫תהליך קליטת נער במרכז‬
‫בתהליך הקליטה של נער חדש יש צורך ליצור עמו קשר ולבנות אמון ראשוני‪ ,‬כבסיס להמשך‬
‫ההתערבות‪ .‬תהליך זה כולל כמה שלבים‪:‬‬
‫‪ .0‬התחלת הגעת הנער למרכז‪ :‬בשלב זה ההשתתפות היא בפעילות החופשית והחברתית‪.‬‬
‫פרק זמן זה חשוב לבדיקת הנער את המרכז ואת הצוות ולהתרשמות הצוות מהנער‪.‬‬
‫‪ .4‬עריכת שיחת קליטה והיכרות עם הנער‪ :‬לאחר שנוצרת תחושת אמון ראשונית בין הנער‬
‫לצוות המרכז יש לערוך שיחת היכרות‪ .‬שיחה זו מאפשרת לבחון האם המרכז הוא המענה‬
‫המתאים לו (ואם לא – להפנותו לשירות אחר בקהילה) ולבדוק באלו מהמענים הקיימים‬
‫במרכז הוא יוכל להשתלב‪.‬‬
‫‪ .0‬יידוע ההורים‪ :‬ייתכנו דרכי פעולה שונות‪ .‬החל מיידוע ההורים על התחלת הגעת הנער‬
‫למרכז וקבלת אישור מהם להמשך השתתפותו; והמשך ביצירת קשר עם ההורים רק‬
‫אחרי קבלת הסכמה מהנער לכך‪.‬‬
‫‪ .2‬מיפוי המאפיינים והצרכים (ראו פרק ‪ – 6.0‬מיפוי הצרכים והמאפיינים של המשתתפים)‪.‬‬
‫‪ . 5‬במקרים בהם מדובר בהפנייה על ידי גורם בקהילה (כמו המחלקה לשירותים חברתיים‬
‫או בית ספר) – יצירת קשר עם הגורם המפנה לשם קבלת מידע והבנת הסיבה ומטרת‬
‫ההפניה‪.‬‬
‫‪ .6‬קבלת הועדה‪ 3‬עבור הנער מהמחלקה לשירותים חברתיים‪.‬‬
‫‪ .7‬קיום דיון בישיבת צוות ובניית תכנית אישית על סמך כל המידע שנאסף על אודות הנער‪.‬‬
‫שימור ההגעה של המשתתפים למרכז‬
‫כשירות שההשתתפות בו וולונטרית‪ ,‬בני הנוער מצטרפים (ועוזבים) במועדים שונים בהתאם‬
‫לרצונם‪ .‬השאיפה היא שהם ימשיכו להשתתף כל עוד השירות עונה על צורכיהם‪ ,‬ויעשו זאת‬
‫בצורה רציפה לאורך זמן‪ .‬להלן כמה דרכים מומלצות לשימור ההגעה‪:‬‬
‫‪ ‬תיעוד ודיווח לצורך בקרה אשר יכללו בין היתר רישום שמות המשתתפים שמגיעים בכל‬
‫יום ובדיקה האם יש משתתפים שהפסיקו להגיע או שהגעתם אינה רציפה ולבדוק את‬
‫הסיבות לכך; בחינה תקופתית של התכניות האישיות שנקבעו למשתתפים ועדכונן‬
‫בהתאם לצורך; ביצוע מיפוי אחת לשנה של המאפיינים והצרכים של כלל המשתתפים‬
‫ובניית התכנית השנתית למרכז לפי ממצאי המיפוי‪.‬‬
‫‪ 3‬הועדה הינה שיטת הדיווח הנהוגה בכל השירותים של משרד הרווחה‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ ‬קשר רציף עם שירותים בקהילה‪ ,‬קרי שמירה על קשר עם מסגרות רלוונטיות בקהילה‬
‫ובעיקר עם המחלקה לשירותים חברתיים ועם צוותי בתי הספר לקבלת הפניות של בני‬
‫נוער למרכז ולמעקב אחר מצב בני הנוער שכבר משתתפים בו‪.‬‬
‫‪ ‬קשר עם ההורים‪ :‬ישנה חשיבות בשמירה על קשר קבוע עם ההורים‪ ,‬עירובם בטיפול‬
‫שהנער מקבל במרכז ומתן מענה והתייחסות להורים בהתאם לצורך בדרכים שונות‪.‬‬
‫כאשר ההורים משוכנעים בתרומת השירות ורוחשים אמון לעובדים בו‪ ,‬בדרך כלל‬
‫יעודדו את הנער להתמיד בהגעה‪.‬‬
‫‪ 6.1‬מיפוי המאפיינים והצרכים של המשתתפים‬
‫למיפוי חשיבות ברמת הנער – כבסיס לבניית תכנית אישית והתאמה מיטבית של מענים;‬
‫וברמת המרכז – כבסיס לבניית תכנית העבודה השנתית‪.‬‬
‫‪ ‬במיפוי ייאסף מידע באמצעות טופס על המאפיינים האישיים והמשפחתיים של הנער‪:‬‬
‫תפקוד בבית הספר‪ ,‬תפקוד התנהגותי‪ ,‬חברתי ורגשי‪ ,‬קשר עם ההורים ותפקוד הורי;‬
‫והערכה של היבטים שונים של רווחה אישית‪ .‬בכל היבט יושם דגש על הכוחות ותחומי‬
‫החוזק‪ ,‬לצד הקשיים והבעיות‪.‬‬
‫‪ ‬יעשה מיפוי בשני מועדים‪ :‬האחד‪ ,‬כחלק מתהליך הקליטה של נער במרכז; והשני‪ ,‬פעם‬
‫בשנה‪ ,‬בכל התחלת שנת פעילות‪ ,‬ימופו כלל המשתתפים במרכז‪.‬‬
‫‪ ‬הטופס ימולא על ידי אחד מאנשי הצוות הקבוע‪ ,‬בשיתוף הנער‪.‬‬
‫‪ ‬השאיפה היא שייבנה טופס אחיד‪ ,‬בסיסי וקבוע למיפוי שישמש את כל המרכזים‪.‬‬
‫לטופס זה יוכל כל מרכז להוסיף פריטים בהתאם לצרכיו הספציפיים‪ .‬נכון לעת כתיבת‬
‫מודל זה אין טופס מיפוי אחיד לכל המרכזים‪ .‬מתוכנן שטופס המיפוי יפותח בעזרת‬
‫מנהלות המרכזים ויהיה קצר וידידותי‪ .‬לשם בניית הטופס יסקרו טפסים קיימים‬
‫במשרד הרווחה (במחלקות ובתכניות שונות)‪.‬‬
‫‪ 6.2‬תכנית עבודה שנתית למרכז‬
‫‪ ‬לקראת כל התחלת שנת פעילות תבנה תכנית עבודה שנתית‪ 4.‬התכנית תבנה על סמך‬
‫ממצאי המיפוי שנעשה‪ ,‬תוך פילוח קהלי יעד שונים; ובהתאם לעקרונות ולדרכי העבודה‬
‫של התכנית והנחיות מטה התכנית‪.‬‬
‫‪ ‬התכנית תציע מענים מסוגים שונים בתוכנם ובדרכי העברתם‪ ,‬כביטוי לתפיסה של‬
‫'התפתחות חיובית של בני נוער'‪ ,‬לפיה יש לספק שלל הזדמנויות והתנסויות‪ .‬בתכנית‬
‫השנתית יפורטו הפעילויות שיתקיימו במרכז‪ :‬אלו שיופעלו על ידי הצוות הקבוע ואלו‬
‫שעל ידי מטפלים שונים ואנשי מקצוע חיצוניים; פעילויות מובנות; תכנון הקצאת זמן‬
‫‪ 4‬ראו בנספח ‪ 0‬דוגמה לטופס לבניית תכנית עבודה שנתית‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫לפעילות חופשית; קהל היעד ומספר המשתתפים אליו מיועדת כל פעילות מבין כלל‬
‫המשתתפים והוריהם; האם המענה יהיה קבוצתי או פרטני; העלות והסעיף התקציבי;‬
‫ותאריך היעד לביצוע‪.‬‬
‫‪ ‬הפעילויות יהיו בחמישה מישורי פעילות‪ ,‬המשולבים אלה באלה בצורה אינטגרטיבית‪:‬‬
‫רווחה‪ ,‬חינוך בלתי פורמלי‪ ,‬עבודה עם הורים‪ ,‬קידום אורח חיים פעיל ובריא וקידום‬
‫הגנת הסביבה‪.‬‬
‫‪ ‬בניית תכנית העבודה השנתית תעשה בשיתוף הצוות הקבוע ובני הנוער‪ ,‬כחלק מעיקרון‬
‫הפעולה של עבודה בצוות רב מקצועי‪.‬‬
‫‪ ‬בבניית התכנית השנתית יש לקחת בחשבון את החופשים ממערכת החינוך‪ ,‬בהם קיים‬
‫פוטנציאל להרחבת מספר בני הנוער המגיעים למרכזים ומתקיימות פעילויות מיוחדות‬
‫(פעילות 'שיא')‪.‬‬
‫‪ ‬למנהלות יינתן חופש פעולה לבנות את התכנית לפי הבנתן המקצועית‪ .‬עליהן לקבל את‬
‫אישור הפרויקטור לתכנית שנבנתה; התכנית גם תוצג בפני צוות הביצוע וועדת ההיגוי‬
‫היישובית לקבלת משוב‪.‬‬
‫‪ 6.5‬רמות סיכון ואינטנסיביות הטיפול‬
‫‪ ‬מצופה שישתתפו במרכזים בני נוער בעלי מאפיינים שונים על פני רצף הסיכון‪ ,‬כאשר‬
‫המענים יינתנו דיפרנציאלית לפי רמת הצרכים והסיכון ואינטנסיביות הטיפול הנדרשים‬
‫לכל נער‪.‬‬
‫‪ ‬העובדת הסוציאלית‪ ,‬בשיתוף המנהלת‪ ,‬אמונה על בחינת הצרכים של כל בני הנוער ועל‬
‫זיהוי בני הנוער הזקוקים למענה אינטנסיבי יותר מהאחרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליה לבחון האם‬
‫יש במרכז מענים שהולמים את צורכי בני הנוער או שיש צורך להפנותם לקבלת מענה‬
‫בשירות אחר‪.‬‬
‫‪ ‬אין הגדרה אחידה לגבי פרופיל המשתתפים הזקוקים למענה אינטנסיבי‪ .‬ההגדרה היא‬
‫יחסית למשתתפים בכל מרכז ומרכז‪.‬‬
‫‪ ‬מענה אינטנסיבי יכלול בכל המקרים מעורבות של העובדת הסוציאלית של המרכז‪,‬‬
‫האחראית לבניית התכנית האישית לבני נוער אלה וליצירת קשר עם ההורים‪ .‬ברוב‬
‫המקרים מענה אינטנסיבי יכלול גם הפנייה למטפלים שונים או פעילות טיפולית אחרת‪,‬‬
‫ביקור בית‪ ,‬קשר עם המחנכת או יועצת בית הספר‪ ,‬שיחות פרטניות עם הנער וקביעה‬
‫של איש צוות שאחראי לקשר השוטף עמו‪.‬‬
‫‪ ‬ההנחה היא שכ‪ 03%-‬מהמשתתפים יזוהו כזקוקים למענה אינטנסיבי יותר מהאחרים‪.‬‬
‫הנחת עבודה זו מתבססת על ממצאי מחקר ההערכה שליווה את הפיילוט ביחס להיקף‬
‫אוכלוסיית בני הנוער שמשתתפים במרכזים אשר היו זקוקים למענה אינטנסיבי יותר‬
‫ועל יכולת הטיפול של הצוות במרכז בבני נוער אלה (כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי ועמיתיה‪,‬‬
‫‪44‬‬
‫‪.)4302‬מענה לא אינטנסיבי יכלול השתתפות בפעילויות השונות המתקיימות במרכז;‬
‫וקשר עם מדריכי הנוער ועם יתר אנשי הצוות הקבוע לפי הצורך‪.‬‬
‫‪ 6.6‬תכנית אישית לנער‬
‫‪ ‬יש לבנות תכנית אישית לכל נער‪ ,‬כחלק מתהליך הקליטה במרכז‪.‬‬
‫‪ ‬התכנית האישית תבנה על בסיס המידע שייאסף במיפוי ובשיחת ההיכרות; ומידע‬
‫מגורם מפנה‪ ,‬אם יש‪.‬‬
‫‪ ‬בני הנוער יהיו שותפים לבניית התכנית האישית‪ ,‬כחלק מעקרונות העבודה לפי התפיסה‬
‫של 'התפתחות חיובית של בני נוער'‪.‬‬
‫‪ ‬יש לשאוף שגם ההורים יהיו שותפים לבניית התכנית האישית‪ .‬במקרים בהם ההורים‬
‫לא השתתפו יש לציין בתכנית האישית את הסיבה לכך ומה כן נעשה עם ההורים‪.‬‬
‫‪ ‬תבנה תכנית התערבות אישית למשתתפים שזוהו כזקוקים למענה אינטנסיבי באחריות‬
‫העובדת הסוציאלית‪ .‬זו תהיה אחראית לבדוק את התכנית כל שלושה חודשים ובהתאם‬
‫הצורך לעדכן אותה‪.‬‬
‫‪ ‬תבנה תכנית התערבות אישית לשאר המשתתפים על ידי אחד מאנשי הצוות הקבוע‪ .‬יש‬
‫לבדוק את התכנית כל שישה חודשים ובהתאם לצורך לעדכן אותה‪.‬‬
‫‪ 6.6‬עבודה עם הורים‬
‫‪ ‬יש חשיבות לשתף את ההורים בכל הקשור בטיפול בילדיהם במסגרת המרכז‪.‬‬
‫‪ ‬כאמור‪ ,‬תהליך הקליטה של נער במרכז והכנת התכנית האישית עבורו יכללו ברוב‬
‫המקרים יצירת קשר עם ההורים‪.‬‬
‫‪ ‬בנוסף‪ ,‬יש לשאוף לערב את ההורים בנעשה במרכז באופן כללי ובקבלת החלטות‬
‫הנוגעות למרכז; לשמוע מההורים את צורכיהם‪ ,‬את כוחותיהם‪ ,‬ואת הצעותיהם‬
‫לשיפור תפקוד המרכז‪ .‬כמו כן ייבדקו דעותיהם לגבי מה יסייע להם לממש את תפקודם‬
‫ההורי‪.‬‬
‫‪ ‬כלל ההורים של המשתתפים במרכז יוזמנו לקחת חלק בפעילות חברתית המיועדות‬
‫להורים ולמתבגרים יחד (למשל פעילות לקראת חג‪ ,‬פעילות בקהילה וכד')‪.‬‬
‫‪ ‬בהתאם לצורך יוצע להורים להשתתף בפעילויות טיפוליות במרכז‪ .‬פעילויות אלה יהיו‬
‫פרטניות או קבוצתיות להורים בלבד (כגון הדרכת הורים וקבוצת הורים טיפולית) או‬
‫להורים ולמתבגרים יחד (כמו שיחה עם העובדת הסוציאלית של המרכז וטיפול‬
‫משפחתי)‪.‬‬
‫‪ ‬במקרה שהורים משתתפים בפעילות טיפולית במרכז וילדם מפסיק להשתתף בו‪ ,‬לא‬
‫יופסק התהליך הטיפולי באמצע ויעשה מאמץ לשכנע את הנער לחזור להשתתף‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ ‬פיתוח המודל בתחום זה נעשה גם על ידי קבוצת עבודה יעודית לנושא זה‪ ,‬בהובלת ד"ר‬
‫מוריה לוי‪.‬‬
‫‪ 6.6‬יישום עקרון הפעולה‪ :‬שיתוף בני נוער בקבלת החלטות‬
‫מתן הזדמנויות ל בני הנוער ושיתופם בתהליכי תכנון‪ ,‬הטמעה וקבלת החלטות הנוגעות‬
‫למרכז הוא אחד מעקרונות הפעולה המרכזיים שנבחרו ב'יש מצ"ב'‪ .‬לפי עיקרון זה יש‬
‫להקשיב לקולם של בני הנוער ולערב אותם בתכנון וביישום‪ ,‬תוך תמיכה והנחיה של מבוגר‪,‬‬
‫ולראות בהם גם משאב לפיתוח ולא רק מושא לטיפול‪.‬‬
‫בהנחיות המפורטות במודל העבודה משולבות דרכים שונות לשיתוף בני הנוער בתהליכי‬
‫תכנון וקבלת החלטות‪ ,‬כגון שיתוף בבניית התכנית האישית‪ .‬מהספרות המקצועית ניתן‬
‫ללמוד על דרכים שונות לשתף את בני הנוער (‪ ,)NCFY,2006‬הנבדלות אלה מאלה בעומק‬
‫השיתוף‪:‬‬
‫‪ ‬לשאול את בני הנוער מה הם צריכים ורוצים‪ ,‬ולהזמין אותם להציע דברים‪.‬‬
‫‪ ‬לבקש מבני הנוער לבחור בין אפשרויות שונות‪.‬‬
‫‪ ‬להזמין את בני הנוער להשתתף בתהליכי קבלת החלטות מינהליות‪.‬‬
‫‪ ‬לבקש מבני הנוער משוב ועצות‪.‬‬
‫‪ ‬השמעת הקול של בני הנוער בפורומים שונים‪.‬‬
‫‪ ‬מילוי משותף (נער ועובד) של טופס המיפוי‪.‬‬
‫‪ ‬שיתוף בבניית התכנית האישית‪.‬‬
‫‪ ‬תכנון והוצאה לפועל של פעילויות‪.‬‬
‫‪ ‬ייסוד פורום נוער שילווה את ההפעלה השוטפת של המרכז‪.‬‬
‫‪ ‬מילוי תפקידים במרכז או לקיחת אחריות על תחום במרכז‪.‬‬
‫‪ ‬ליצור הזדמנויות למעורבות ולתרומה לקהילה‪ ,‬כאפיק לשיתוף בתכנון והוצאה לפועל‬
‫של פעילויות‪.‬‬
‫‪ .6‬מודל לוגי של התכנית‬
‫המודל הלוגי הוא כלי מובנה לייצוג חזותי של תכנית העבודה המתוכננת ושל אסטרטגיית‬
‫ההתערבות שעומדת בבסיסה‪ .‬זהו מודל מקובל לתכנון ולבניית תכנית התערבות ושינוי‬
‫חברתי‪ ,‬אשר מציג באופן ממוקד ותמציתי את תיאוריית השינוי של התכנית‪ :‬מהן התוצאות‬
‫שמבקשים להשיג (בהתבסס על הצרכים); מהן התפוקות שמיישמים כדי להשיג את‬
‫התוצאו ת הללו; ומהן התשומות שמשקיעים כדי ליישם את התפוקות‪ .‬מעבר לתכנון‪ ,‬המודל‬
‫משמש ככלי למעקב של תכנון מול ביצוע‪ ,‬להצגת התכנית לבעלי עניין וכבסיס לבניית תכנית‬
‫מדידה‪ .‬ההגדרה הממוקדת והבהירה של התוצאות‪ ,‬התפוקות והתשומות מאפשרת להגדיר‬
‫‪42‬‬
‫מדדים ברורים שישמשו לבחינת אופן יישום התכנית והמידה שבה התכנית מתקדמת‬
‫לקראת הגשמת מטרותיה‪ .‬בהקשר של כתיבת מודל העבודה‪ ,‬לשימוש במודל לוגי של תכנית‬
‫יש תרומה משמעותית לחידוד והבהרה של המודל‪.‬‬
‫נוסף ללוח המוצג להלן‪ ,‬המודל הלוגי השלם כולל גם הגדרה של הבעיה שעליה התכנית‬
‫מבקשת לתת מענה‪ ,‬מטרות התכנית‪ ,‬אוכלוסיית היעד‪ ,‬תיאור התכנית ודרכי הפעלה‪ .‬מידע‬
‫זה הוצג בפרקים הקודמים‪.‬‬
‫מושגים מרכזיים במודל הלוגי‪:‬‬
‫‪ ‬תשומות (‪ :)inputs‬המשאבים המושקעים בתכנית (למשל תקציב‪ ,‬כוח אדם‪ ,‬מתקנים‬
‫וידע)‪.‬‬
‫‪ ‬תפוקות (‪ :)outputs‬הפעילויות המכוונות להשגת התוצאות וסוג המשתתפים בהן‬
‫(פעילויות כגון קורס‪ ,‬פורום ופרסום; משתתפים כגון ילדים בסיכון‪ ,‬הורים וצוות)‪.‬‬
‫‪ ‬תוצאות (‪ :)outcomes‬התועלות‪ ,‬השינויים והשיפורים שהתכנית מבקשת או צפויה‬
‫לחולל בקרב אוכלוסיית היעד (למשל שיפור ההישגים הלימודיים‪ ,‬שילוב בעבודה והפגת‬
‫בדידות)‪ .‬ניתן להבחין בין‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות סופיות (‪ :)final outcomes‬תוצאות שהוגדרו כחשובות בפני עצמן ולא רק‬
‫כמובילות לתוצאה אחרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תוצאות ביניים (‪ :)intermediate outcomes‬תוצאות המהוות אבן דרך חשובה‬
‫לקראת השגת תוצאה סופית‪ ,‬אך אינן מספקות בפני עצמן (למשל שינוי עמדות‬
‫מעסיקים כלפי העסקת אנשים עם מוגבלות כתוצאת ביניים ושילוב אנשים עם‬
‫מוגבלות בעבודה כתוצאה סופית)‬
‫‪45‬‬
‫המודל הלוגי של התכנית 'יש מצ"ב'‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫תפוקות (‪)outputs‬‬
‫תשומות (‪)inputs‬‬
‫פעילויות‬
‫ברמת אוכלוסיית היעד‪:‬‬
‫משרדי הממשלה‬
‫השותפים‪:‬‬
‫‪ ‬יישוג בני נוער בסביבת המרכז‪,‬‬
‫בבית הספר ודרך שירותים‬
‫‪ ‬פרויקטור לתכנית‬
‫נוספים בקהילה‬
‫‪ ‬צוות בכל מרכז‬
‫‪ ‬מיפוי המאפיינים והצרכים של‬
‫(מנהלת‪ ,‬עובדת‬
‫בני הנוער ובכלל זה הכוחות‬
‫סוציאלית‪ ,‬מדריך‬
‫ותחומי החוזק‬
‫ספורט‪ ,‬מקדמת‬
‫הגנת‬
‫בריאות ומדריך‬
‫‪ ‬בניית תכנית אישית לכל נער‬
‫הסביבה)‬
‫מותאמת צרכים‪ ,‬תיעוד‬
‫ומעקב אחר ביצוע התכנית‬
‫‪ ‬תקציב לפעילויות‬
‫ועדכונה‬
‫‪ ‬תקציב למטפלים‬
‫‪ ‬יצירת קשר עם הורי בני הנוער‬
‫שונים‬
‫המשתתפים ופעילויות להורים‬
‫‪ ‬תקציב להדרכות‪,‬‬
‫(רק להורים – כגון הדרכה‬
‫הכשרות ופיתוח ידע‬
‫הורית או להורים ולמתבגרים‬
‫(כולל מחקר הערכה‬
‫יחד – כגון פעילות חברתית‬
‫וכתיבת מודל העבודה)‬
‫וקבוצה טיפולית משותפת)‬
‫‪ ‬עבודת ועדת היגוי‬
‫וצוות ביצוע ארציים‬
‫ברמת הארגון‪:‬‬
‫‪ ‬בניית תכנית עבודה שנתית‬
‫הרשות המקומית‪:‬‬
‫למרכז‬
‫‪ ‬תקציב לציוד ותחזוקה‬
‫‪ ‬ישיבות צוות‪ ,‬הדרכות‪,‬‬
‫‪ ‬מבנה‬
‫הכשרות וליווי מקצועי לצוותי‬
‫‪ ‬תקציב למדריכי נוער‬
‫המרכזים‬
‫משתתפים‬
‫בני הנוער‬
‫הורי בני‬
‫נוער‬
‫הצוותים‬
‫במרכזים‬
‫תוצאות (‪)outcomes‬‬
‫תוצאות ביניים‬
‫ברמת אוכלוסיית היעד‪:‬‬
‫‪ ‬איתור צרכים ומצבי סיכון‬
‫‪ ‬קבלת מענה לפי התכנית האישית שנקבעה‬
‫‪ ‬חיזוק תחושת המסוגלות העצמית‪ ,‬השייכות‪ ,‬כישורי החיים‪,‬‬
‫והמיומנויות החברתיות‬
‫‪ ‬שיפור המודעות של ההורים לקשר עם ילדם והקניית מיומנויות‬
‫הוריות‪.‬‬
‫ברמת הארגון‪:‬‬
‫‪ ‬השתתפות בני נוער בעלי מאפיינים כפי שנקבע בהגדרת אוכלוסיית‬
‫היעד ובהיקף שנקבע לכל מרכז‬
‫‪ ‬תכנית העבודה השנתית נבנית בראייה אינטגרטיבית של‬
‫המאפיינים והצרכים של המשתתפים‪ ,‬על סמך ממצאי המיפוי‬
‫ועקרונות ודרכי הפעולה של התכנית‬
‫‪ ‬צוות מיומן העובד כצוות רב מקצועי‬
‫‪ ‬היכרות מעמיקה עם התפיסה של 'התפתחות חיובית של בני נוער'‬
‫‪ ‬פיתוח ידע על דרכי עבודה מיטביות עם בני נוער והוריהם במסגרת‬
‫מרכז נוער‬
‫‪ ‬חידוד ההגדרה של משתתפים הזקוקים למענה אינטנסיבי‪,‬‬
‫ובעקבות כך חידוד ההבחנה בין משתתפים אלה ליתר המשתתפים‬
‫‪ ‬למידה כיצד לעבוד עם תכניות אישיות‬
‫‪ ‬הנגשת שירותים ותכניות בקהילה לבני הנוער‬
‫‪ 5‬תודה ליוני אלמוג‪ ,‬מנהל היחידה לתכנון מוכוון תוצאות ומדידה משותפת‪ ,‬במכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪ ,‬על הליווי המקצועי בבניית המודל הלוגי של התכנית‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫תפוקות (‪)outputs‬‬
‫תשומות (‪)inputs‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬עובדת סוציאלית‬
‫(לרוב מנהלת המחלקה‬
‫לשירותים חברתיים)‬
‫‪‬‬
‫לליווי מקצועי של‬
‫המנהלת‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬עבודת ועדת היגוי‬
‫וצוות ביצוע יישוביים‬
‫אחר‪:‬‬
‫‪ ‬תרומות (כסף וציוד)‬
‫‪ ‬מתנדבים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פעילויות‬
‫ועדת היגוי וצוות ביצוע –‬
‫ארצי ויישובי‬
‫ניהול שוטף והובלת התכנית‬
‫על ידי הפרויקטור‬
‫למידה של דרכי עבודה קיימות‬
‫ומיטביות עם בני נוער‬
‫והוריהם‬
‫כתיבת מודל העבודה‬
‫ביצוע מחקר הערכה שליווה‬
‫את יישום הפיילוט‬
‫משתתפים‬
‫תוצאות (‪)outcomes‬‬
‫תוצאות סופיות‬
‫ברמת אוכלוסיית היעד‪:‬‬
‫‪ ‬מניעה וטיפול במצבי סיכון‬
‫‪ o‬שיפור הרווחה האישית‪ :‬קידום מצבם של בני הנוער על רצף‬
‫הסיכון; וסיוע בהתמודדותם עם תהליכי ההתבגרות ועם‬
‫המשימות ההתפתחותיות העומדות בפניהם‬
‫‪ o‬שיפור הקשר בין המתבגרים להוריהם‬
‫ברמת הארגון‪:‬‬
‫‪ ‬פיתוח מענה חדשני של מרכז נוער עבור בני נוער 'בהתחלת‪-‬אמצע‬
‫רצף הסיכון'‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אטינגר‪ ,‬מ'‪ .4331 .‬תכנית למתבגרים במצבי סיכון בקהילה‪ .‬הוגש לועדה המקצועית באשלים‪.‬‬
‫אשלים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫בוכבלטר‪ ,‬מ'; כ"ץ‪ ,‬י'‪ .4304 .‬תוכנית 'יש מצ"ב' מעבר מוצלח להתבגרות‪ .‬צפנת מכון למחקר‪,‬‬
‫פיתוח וייעוץ ארגוני‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫בן רבי‪ ,‬ד'; עמיאל‪ ,‬ש'; דולב‪ ,‬ט'; כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי‪ ,‬פ'; כהן‪-‬נבות‪ ,‬מ'; ריבקין‪ ,‬ד'‪.4338 .‬‬
‫עשור לאשלים‪ .‬פעילות‪ ,‬הישגים ואתגרים לעתיד‪ .‬אשלים וג'וינט ישראל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫ברמן‪ ,‬א'‪ .4300 .‬ועדת משנה לילדים ולנוער בקצה רצף הסיכון‪ .‬סיכום ביניים של עבודת הועדה‬
‫– שנת ‪ .2112‬התכנית הלאומית לילדים ולבני נוער בסיכון‪ ,‬משרד הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון‪ .4302 ,‬מסמך רקע להצעת גיבוש דרכי פעולה ואמות‬
‫מידה בין‪-‬משרדיות למסגרות בין‪-‬תחומיות לנוער בקהילה‪ .‬נכתב במסגרת ועדת נוער של‬
‫'התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון'‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫כאהן‪ -‬סטרבצ'ינסקי‪ ,‬פ'; לוי‪ ,‬ד'; שר‪ ,‬נ'; קונסטנטינוב‪ ,‬ו'‪' .4302 .‬יש מצ"ב' – מרכזים לנוער‪:‬‬
‫ממצאים מהערכת הפיילוט‪( .‬טרם פורסם)‪ .‬מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫כאהן‪-‬סטרבצ'ינסקי‪ ,‬פ'; ואזן‪-‬סיקרון‪ ,‬ל'‪ .4338 .‬ממצאים עיקריים ותובנות מתוך מחקר‬
‫הערכה של שלושה מודלים של מרכזים לנוער בסיכון‪ :‬מית"ר‪ ,‬עירונוער ומונתדא אל שבאב‪.‬‬
‫דמ‪ .38-500-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫מדינת ישראל‪ .4336 .‬דוח הועדה הציבורית לבדיקת מצבם שלילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה‬
‫בראשות פרופ' הלל שמיד (דוח שמיד)‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫סבו‪-‬לאל‪ ,‬ר'; חסין‪ ,‬ט'‪ .4300 .‬מצבי סיכון בקרב ילדים ובני נוער‪ :‬איתור ומיפוי המסגרת‬
‫התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון‪ .‬דמ‪ .00-581-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬מכון ברוקדייל‪,‬‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫‪Catalano, R.F.; Berglund, M.L.; Ryan, J.A.M.; Lonczak, H.S.; and Hawkins, J.D. 2004.‬‬
‫‪"Positive Youth Development in the United States: Research Findings on Evaluations of‬‬
‫‪Positive Youth Development Programs". The ANNALS of the American Academy of‬‬
‫‪Political and Social Science 591(1)98-124.‬‬
‫‪Eccles, J.S.; and Templeton, J. 2004. "Community Based Programs for Youth: Lessons‬‬
‫‪Learned From General Development Research and from Experimental and Quasi‬‬
‫‪Experimental Evaluations". Prepared for Urban Seminar Series, Urban Health‬‬
‫‪Initiatives, Harvard University.‬‬
‫‪Eccles, J., & Gootman, J. (Eds.). (2002). Community programs to promote youth‬‬
‫‪development. Washington, DC: National Academy Press. .‬‬
‫‪Garrett, S.B.; McKinney, K.; Kinukawa, A.; Redd, Z.; And Moore K.A. 2003. "Program‬‬
‫‪Implementation: What Do We Know?" Available at :‬‬
‫‪http://www.childtrends.org/Files/Implementationpaper_final_with_CT_footnotes.pdf‬‬
‫‪48‬‬
Gestsdóttir, S.; Lerner, R.M. 2007. "Intentional Self-Regulation and Positive Youth
Development in Early Adolescence: Findings from the 4-h Study of Positive Youth
Development.". Developmental Psychology 43(2):508.
Guerra, N. G., & Bradshaw, C. P. (2008). Linking the prevention of problem behaviors and
positive youth development: Core competencies for positive youth development and risk
prevention. In N. G. Guerra & C. P. Bradshaw (Eds.), Core competencies to prevent
problem behaviors and promote positive youth development. New Directions for Child
and Adolescent Development, 122, 1–17.
Lauver, S.; Little, P.M.D.; and Weiss, H. 2004. "Moving Beyond the Barriers: Attracting
and Sustaining Youth Participation in Out-of-School Time Programs". Harvard Family
Research Project (HFRP). Available at:
http://www.gse.harvard.edu/hfrp/projects/afterschool/resources/issuebrief6.html
Lerner, R.; and Lerner, J. 2005 "Positive Youth Development, Participation in Community
Youth Development Programs and Community Contributions of Fifth Grade Adolescents:
Findings From the First Wave of the 4-H Study of Positive Youth Development". The
Journal of Early Adolescence 25(1):17-71.
National Clearinghouse on Families and Youth. 2006. Team up with Youth! A Guide for
Youth Service Professionals! US Department of Health and Human Services.
Administered for Children and Families, Families and Youth Service Bureau. Available at:
http://www.ncfy.com/publications/teamup/youthserviceprofessionals.htm
Quinn, J. 1999. "Where Need Meets Opportunity: Youth Development Programs for Early
Teens". The Future of Children - When School Is Out 9(2):95-106.
Quon Huber M.S.; Frommeyer, J.; Weisenbach, A.; and Sazama, J. 2003. "Giving Youth a
Voice in their Own Community and Personal Development - Strategies and Impact of
Bringing Youth to the Table". In: Community Youth Development Programs: Policies and
Practices. Villarruel, F.A.; Perkins, D.F.; Borden, L.M.; and Keith, G.J. Sage Publication
Inc.
Reid, I.; and Tremblay, M. 1994. "Impact and Benefits of Physical Activity and Recreation
on Canadian Youth at Risk". Canadian Parks/Recreation Association. Faculty of
Physical Education and Recreation.
Available at: http://www.lin.ca/resource/html/impact.htm
Shek, D.T.L.; Siu, A.M.H.; Lee, T.Y. 2007. "The Chinese Positive Youth Development
Scale". Research on Social Work Practice 17(3):380-391.
Villarruel, F.A.; Perkins, D.F.; Borden, L.M.; and Keith, G.J. 2003. "Community Youth
Development: Youth Voice and Activism". In: Community Youth Development
Programs: Policies and Practices. Villarruel, F.A.; Perkins, D.F.; Borden, L.M.; and
Keith, G.J. (Eds.). Sage Publication Inc.
41
‫נספח ‪ :1‬פורמט לבניית תכנית עבודה שנתית למרכז‬
‫על מנת לבנות תכנית עבודה שנתית למרכז יש להכיר לעומק את מודל העבודה בכלל ובפרט את‬
‫פרק ‪ 6.2‬המפרט את דרך בניית התכנית השנתית‪.‬‬
‫שם הישוב‪:‬‬
‫השנה‪:‬‬
‫השותפים להכנת התכנית‪:‬‬
‫שם‬
‫הפעילות‬
‫תיאור‬
‫הפעילות‬
‫תחום‬
‫הפעילות‬
‫סעיף‬
‫תקציבי‬
‫ועלות‬
‫הגורם‬
‫המפעיל‬
‫(הצוות‬
‫הקבוע ‪/‬‬
‫איש‬
‫מקצוע‬
‫חיצוני)‬
‫תאריך‬
‫יעד‬
‫לביצוע‬
‫‪03‬‬
‫קהל‬
‫היעד‬
‫לפעילות‬
‫מספר‬
‫משתתפים‬
‫מתוכנן‬
‫(בני הנוער‬
‫והורים)‬
‫פעילות‬
‫קבוצתית‬
‫‪ /‬פרטנית‬
‫על איזה‬
‫צורך‬
‫ויעד‬
‫הפעילות‬
‫באה‬
‫לענות‬