( חובות רעים (4 17 סעיף מבחינתנו אפשר להשתמש במונח חוב אבוד. בפתיחת
סעיף )4(17חובות רעים מבחינתנו אפשר להשתמש במונח חוב אבוד .בפתיחת הסעיף נאמר "חובות אבודים שנתהוו בעסק או משלח יד" -סעיף )4(17הוא חריג הוא מתיר כהוצאה חובות אבודים .הסעיף קובע כי ההוצאה תותר רק כשמקור ההכנסה הוא עסק או משלח יד .כלומר ,אם החוב נוצר כאשר מקור ההכנסה אחר ,ההוצאה לא תותר על פי .)4(17 שיטת הדיווח היא בסיס מצטבר ,כי המטרה של ההוצאה היא לבטל את ההכנסה שנרשמה. מפני שעלי לשלם מס על סכום נמוך יותר מההכנסה שנרשמה בספרים. אין התאמה בין החשבונאות לחוקי המס .בחשבונאות אולי עשיתי הפרשה לפי ניסיון עבר, לצורכי מס ההוצאה תותר רק כאשר החוב יהפוך להיות חוב אבוד לאותה שנת המס. חובת ההוכחה על הנישום. איך יוכיח? פשיטת רגל ,בעל החוב מת ,חברה שמתפרקת היא בכינוס. מה צריך לעשות על מנת לגבות את החוב? כדי לשכנע את פקיד השומה צריך להביא עדויות ,מסמכים ,כדי להוכיח שאכן החוב אבוד. פס"ד סוכנות השרון להספקת דלק החברה סיפקה דלק בעזרת סוכנים ואחד הסוכנים שהזמין אצלה כמות גדולה של דלק ,נקלע לקשיים כספיים .החברה והסוכן הגיעו להסדר לפיו הסוכן יעביר לרשות החברה נכס ששוויו חלק מהחוב והחברה תוותר לו על היתרה. פקיד השומה לא התיר לחברה לנכות את יתרת החוב כחוב אבוד לפי )4(17בטענה שהחברה לא נקטה באמצעים כלשהם בכדי לנסות לגבות את החוב. בהתחלה החייב הודיע כי לא ישלם את חובו .האם החוב שלו הפך להיות חוב אבוד? בסוף ננקטו כל האמצעים (הוצאה לפועל ,תביעה משפטית) והם נכשלו .פה ברור שהוא אבוד, האם יש חובה להגיע לנקודה הזו? לסוף? בית המשפט אומר שזו לא הנקודה היחידה שבה החוב יהפוך לאבוד .יש לבחון את מכלול הנסיבות( .יכול להיות שהוא ברח ,יכול להיות שהוצאות הגבייה תעלנה על הוצאות החוב) זה שהחוב מתישהו יהפוך לאבוד זה ברור העניין זה העיתוי. בית המשפט קבע: חובת ההוכחה כי החוב הפך לחוב רע מוטלת על הנישום .עליו להצביע על מכלול נסיבות התומכות במסקנה כי אין עוד תקווה לגבות את החוב. במקרה שלנו הסתבר שזה היה עבריין ,החברה חששה להסתבך ,לא יכלו להגיש תביעה משפטית מבחינה טכנית לא היו להם מסמכים. ככל שהחוב יותר גדול צריך יותר הוכחות על מנת לשכנע שאכן הוא אבוד.דוגמא : -11.2014מכירת סחורה באשראי ,נתקבלו צ'קים דחויים זמן פירעון 4.2015 ב 5.2015הצ'קים לא נפרעו יצרתי קשר עם בעל החוב 9.2015 -אסיפת נושים .אישרו לבעל החוב לפרוס את החובות שלו ונתן צ'קים דחויים. – 5.2016אחרי שכל הצ'קים הדחויים שנתן לא נפרעו הסתבר שהוא פושט רגל. מועדי הגשת הדוחות: דו"ח לשנת מס ( -2014יש להגיש עד מרץ/אפריל ,הדוחות לא מוגשים כולם בתאריכים הללו באישור של פקיד השומה)6.2015 - דו"ח לשנת מס 7.2016 -2015 מתי החוב אבוד? כשהגשתי את הדו"ח לשנת 2015ידעתי שהנישום פשט את הרגל ,אבל הדו"ח מייצג את השנה הקודמת! החוב נעשה רע רק בשנת 2016ולכן יוכר כחוב אבוד רק בשנת 2016אפילו שהגשתי את דו"ח 2015לאחר שכבר ידעתי על פשיטת הרגל של בעל החוב. בנתונים הללו הסתבר שהחוב הפך להיות חוב רע רק בשנת המס 2016ולכן הוא יוכר כהוצאה בשנת המס .2016 מה כוונת המחוקק במונח "חובות רעים שנתהוו בעסק או משלח יד" ? נניח אני חברה שמוכרת ספרים ,החוב האבוד שיכול להיות לי -מישהו שקנה ספרים ולא שילם. כלומר ,נובע מהפעילות היומיומית של החברה .הפרשנות המצומצמת היא חובות שנוצרו במהלך העסקים השוטף (לקוחות ,ספקים). פס"ד שיריון החברה ומשקיע נוסף הקימו חברה שלישית קראו לה "תיאל" .בין החברות היו קשרים עסקיים ,שיתוף פעולה בקבלת הזמנות וניהול המפעלים .חברת שיריון(עוסקת במתכת) נתנה הלוואה לחברת תיאל וזאת במטרה לאפשר לה להמשיך לפעול .חברת תיאל נקלעה לקשיים וכספי ההלוואה לא הוחזרו. פקיד השומה טען שהחוב לא יותר כהוצאה לפי סעיף .)4(17אם זה לא )4(17זה הפסד הון. בית המשפט העליון קבע כי הנסיבות מצביעות על כך שהחוב לא נוצר במהלך העסקים הרגיל, לא חלק מעיסוקה ופעילותה של חברת שיריון ולכן אין זה חוב רע במשמעותו בסעיף .)4(17 מישור החיוב במס בהכנסות הוניות ופירותיות שונה בעבר הרחוק בפן ההוני זה היה .0 פס"ד רחובות הירוקה -הרחבה של פס"ד שיריון חברת רחובות ירוקה היא חברה יזמית קבלנית (בונה פרויקטים) והייתה עסקה מיוחדת. החברה נתנה הלוואה לחברות קשורות לצורך מימון חלקי של פרויקט בניה שהחברה הייתה אמורה להיות שותפה בו. בסופו של דבר הפרויקט לא יצא לפועל ,החברה שקיבלה את ההלוואה נכנסה להליך של פירוק וכספי ההלוואה לא הוחזרו. פקיד השומה לא התיר לחברה לנכות כהוצאה את החוב האבוד על פי ס' )4(17שכן לטענתו החוב הרע לא נוצר במהלך העסקים השוטף. החברה טענה 2טענות: .1מכיוון שהיא הייתה זכאית לקבל חלק מפרויקט בניה ההלוואה מהווה תשלום על מלאי ולכן היא זכאית לנכות מהכנסתה את ירידת ערך המלאי( .אני קניתי מלאי בשווי 30 היום שווה , 0מבקשת לנכות את ירידת המלאי) אבל במקרה הזה בית המשפט לא קיבל את הטענה מכיוון שלטענתו לא נרכש בפועל מלאי אלא מדובר בהלוואה שירדה לטמיון .לא הגיעו לשלב של רכישת מלאי. .2יש לסווג את ההלוואה שלא נפרעה כחוב רע ,כמשמעותו בסעיף .)4(17טענה זו נתקבלה על ידי בית המשפט" .ממבט על נסיבות העסקה וכוונת הצדדים שוכנע בית המשפט כי במתן ההלוואה ביקשה המערערת (החברה) לקבל דריסת רגל בפרויקט וזאת כחלק מפעילותה העסקית הפירותית" .כספי ההלוואה נועדו לרכישת מקרקעין והיו חלק מהפעילות העסקית מסחרית של החברה .החוב יוכר כחוב רע לפי .)4(17 פה בית המשפט הסתכל על המהות של הכסף ,למה יועד בסופו של דבר. דוגמא: אדם שקנה סחורה מהספק שלו .הספק רשם הכנסות הוא מכר באשראי וציפה לקבל כסף. אותו אדם ראה שאין לו כסף ונשאר עם חובות ,ברח מהארץ .הוא התחיל בחו"ל בעסקים והרוויח .יום אחד נזכר בספק ההוא שהיה חייב לו כסף ,הגיע לספק ושילם לו את החוב האבוד ההוא .במקור החוב היה אבוד -הוא ברח. משהחזיר את הכסף יש לרשום אותו השנה כהכנסה כחלק מהכנסות העסק )4(17 .סיפא. )4(17סיפא- ישנם מקרים בהם חובות הוכרו כאבודים בשנת מס מסוימת ולאחר מספר שנים החייב בכל זאת שילם את חובו .הסעיף קובע כי הסכומים שהתקבלו ייחשבו כהכנסה מעסק או משלח יד בשנת קבלתם. ס' )5(17א –תשלומים לקרן השתלמות לעצמאיים לעודד את החיסכון לעצמאיים .גם במשיכה יש להם פטור חלקי ממס לפי )16(9א .כלומר ,נתנו להם מעמד דומה לשכירים. הסעיף מתיר לעצמאי (לפי הפקודה נישום שיש לו הכנסה מעסק או משלח יד) והפקיד סכומים בקרן השתלמות לעצמאיים רשאי לנכות מהכנסתו כהוצאה מוכרת חלק מהסכומים שהפקיד. הסעיף מרחיב את האמור ברישא ומתיר כהוצאה את סכומי ההפקדה למרות שבמהותם הם לא הוצאה בייצור הכנסה. "הכנסה קובעת" -מוגדרת בסעיף "הכנסתו החייבת של היחיד מעסק/משלח יד לפני הניכוי לפי פסקה זו ועד לסכום של 263,000בשנת המס ."2016 הסעיף קובע כי יותרו כהוצאה סכומים ששילם יחיד לקרן לאחר שהופחת מהם סכום השווה ל 2.5%מהכנסתו הקובעת והסכום שיותר בניכוי לא יעלה על 4.5%מההכנסה הקובעת. נישום א')2016( : הכנסה מעסק 1,000,000 - הוצאות לפי (17לא כולל )5(17א) – ()600,000 263,000 > 400,000זו התקרה בסעיף ולכן ההכנסה הקובעת לנישום זה תהיה .263,000 הפקיד תשלומים לקרן השתלמות לעצמאים – 20,000 למה החליט על קרן השתלמות? בגלל שחלק מהסכום אני אוכל להתיר כהוצאה מותרת וכשאמשוך את הכל יש פטור חלקי. חישוב סכום ההוצאה המותרת בניכוי לפי )5(17א: שולם20,0000 - הפחתה2.5%*263,000 =)6575( - 4.5%*263,000 =11,835 >13,425תקרת הסכום המותר הוצאות מותרות בניכוי11,835 - חישוב ההכנסה החייבת של הנישום: 1,000,000 הכנסות ()600,000 הוצאות הוצ' לפי )5(17א ()11,835 הכנסה חייבת 388,165 כמה כדאי לעובד להפקיד ? 11,835+6,575כלומר אם היה מפקיד 7%מההכנסה הקובעת. כיצד תשתנה תשובתך אילו הסכום ששולם לקרן היה ?10,000 10,000 שולם הפחתה ()6575 11,835 < 3,425 הוצאה מותרת . 3,425 נישום ב': הכנסה מעסק הוצ' לפי 17 הכנסה נטו 600,000 ()400,000 263,000 <200,000 לכן ההכנסה הקובעת היא .200,000 חישוב סכום ההוצאה המותרת בניכוי לפי 5(17א): 15,500 שולם הפחתה (2.5%*200,000 =)5000 4.5%*200,000 =9000 > 10,500 הוצאה מותרת 9,000 חישוב הכנסה חייבת: 600,000 הכנסות ()400,000 הוצ' נתון ()9,000 הוצ' 5(17א) הכנסה חייבת 191,000 סעיף -)6(17הוצאות בנקיטת אמצעים למניעת סחף קרקע ונגד שיטפונות הוצאות אלו מותרות בניכוי .אלו הוצאות הוניות כי הן למען שמירת הקיים לנצח .הסעיף מתיר כהוצאה ,הוצאה שמהותה היא הונית. סעיף -)7(17מתיר כהוצאה הוצאות בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר מתיר כהוצאה עלות של :מקלטים ,ממדים .המדינה רוצה לעודד אותנו לבנות את אמצעי ההגנה האלה .המבנה יכול לשמש כמקלט וגם יכול להשתמש בנכס הזה. למרות שמדובר בהוצאה הונית מובהקת. פס"ד קולנוע רינה החברה רכשה מבנה (בית הקולנוע) שהיה בו מקלט .החברה חישבה מהו חלק מהעלות המיוחס למקלט וסכום זה נקטע מהכנסתה לפי סעיף .)7(17 בית המשפט לא התיר הוצאה זו בניכוי שכן החברה לא נקטה בעצמה באמצעי זהירות מפני מלחמה אלא רכשה נכס שקיים בו מקלט .אם היא הייתה בונה עוד אחד זה היה סיפור אחר. #לא לשכוח שצריך שיהיה קשר בין המקלט לייצור ההכנסה!! פס"ד אפ-שר חברה שעסקה בהשכרת נכסים -הכנסותיה היו מעסק .בשנת המס 1983ביקשה לנכות מהכנסתה סכומים שהוצאו לבניית מקלט בבניין שבנייתו נסתיימה רק בשנת .1987מקלט בונים ראשון הרי. פקיד השומה לא התיר לה לנכות את ההוצאה מ 2-סיבות: .1מכיוון שבשנת 83אין הכנסות מהבניין אין לנכות הוצאות אלה .בית המשפט דחה את הטענה ,מכיוון שלחברה עסק פעיל של השכרה היא יכולה לנכות את ההוצאות כנגד הכנסותיה האחרות. .2מכיוון שהחברה חויבה לבנות מקלט לפי חוק ההתגוננות האזרחית ,הרי שהצורך בעידוד בניית מקלטים לא קיים במקרה זה ומכאן שההוצאה לא תותר .בית המשפט דחה טענה זו .הצורך בעידוד בניית מקלטים במדינת ישראל קיים ולכן אין להפלות בין נישום שבנה מקלט ליד בניין ישן מרצונו לבין נישום אחר שבנה מקלט על פי חוק ליד בניין חדש. סעיף -)11(17הוצאות בקשר להכנת הדוחות והטיפול בקשר למס בכל הליכי שומה וערעור האם זו הוצאה בייצור הכנסה? תשלום לרואה חשבון על מנת שיכין לי דוח למס הכנסה ,האם זו הוצאה בייצור הכנסה? לא! הגשת דוחות זו החובה שלי לפי חוק .אבל מכיוון שזה נעשה מדי שנה ולמחוקק יש אינטרס שאנשי מקצוע יטפלו בעניינים הללו כדי שיהיו יותר מדויקים ,אמר שהוצאה זו תותר בניכוי. הוצאות אלה שבמהותן הן לא בייצור הכנסה יותרו בניכוי על פי האמור ב.)11(17 בכל הליכי שומה וערעור!! אבל – אם אתה מטריד את בית המשפט לא תחשב ההוצאה כמותרת בניכוי. תום שנת המס 31.12.2016הדוח יוגש בשנת המס .2017 כלומר ,ב 2017ואילך הרואה חשבון מטפל לי בכל העניינים .זו השנה שבה קיבלתי את השירות. מבחינה חשבונאית עלי לרשום הוצאה ב 2016כי אנו חייבים לעשות הקבלה בין הוצאות להכנסות. ח' הוצאות שכר טרחה עורך דין 50,0000 ז' הפרשה למה הפרשה? כי נכון לשנה הזו הוא עדיין לא נתן שירות .השאלה האם היא תותר ב?2016 פס"ד ארקיע אומר: .1סכום ידוע .2וודאות .3התחייבות לצד ג' -אין התחייבות ! יש רק כלפי עצמי. ולכן לכאורה ההפרשה לא עומדת בתנאי ארקיע והיא לא מותרת ב 2016אלא ב .2017בפועל מס הכנסה מתעלם מארקיע ומאשר את ההפרשה בגלל מחזוריות. סיכום: הדוח לשנת המס 2016יוגש בשנת .2017כלומר ,כל הטיפול בענייני המס והכנת הדוחות והטיפול בתשלום המס לשנת 2016מתבצעים בשנת .2017 חשבונאית על מנת להקביל בין הוצאות להכנסות תירשם הפרשה בשנת 2016בגין הוצאה זו. נשאלת השאלה האם ההוצאה תותר בניכוי בשנת 2016לפי המבחנים שנקבעו בפס"ד ארקיע? התשובה לשאלה היא שלילית .אומנם הסכום ידוע וקיימת וודאות להוצאות ההוצאה ,אין התחייבות כלפי צד ג'. נושא זה נדון בפס"ד ימיר כלומר ההוצאה מותרת בשנת 2017ולא ב ,2016ואולם בפועל בגלל מחזוריות ההוצאה מס הכנסה מכיר בהפרשה ובלבד שהסכום שהופרש לא שונה מהותית מהסכום ששולם בפועל.
© Copyright 2024