‫ב"ה‬
‫‪87‬‬
‫כסלו‬
‫ה' תשע"ז‬
‫ספר התניא קדישא‬
‫ללמוד דא"ח ובעיקר תניא לפני התפילה‪ ,‬ולחשוב‬
‫בטלית ובתפילין‪ ,‬ולהתפלל אח"כ בענין זה"‪.‬‬
‫מדברי הרבי הריי"צ נ"ע‪" :‬כשיצא כ"ק רבנו מהסכנה‬
‫כשמאתיים ועשרים שנה מפעמת קדושת התניא בעולם הזה‪,‬‬
‫זה הזמן להתחזק בלימוד ספר התניא‪ ,‬ביחיד וברבים‪.‬‬
‫לפני הסתלקותו של המגיד ממעזריטש‪ ,‬הוא לקח‬
‫ובעבודתו הקדושה זכה‪ ,‬כי התניא שהוא אותיות‬
‫את ידו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע ואמר לו‪:‬‬
‫"איתן" יעורר את ה"איתן" שבנשמה‪ ,‬אצל כל מי‬
‫"י"ט כסלו הוא יום ההילולא שלנו"‪ .‬ואכן בי"ט כסלו‬
‫שלומד את ספרו הקדוש‪ ,‬ויפעל בו התחזקות בעבודת‬
‫תקל"ג נסתלק הרב המגיד‪ ,‬וכעבור עשרים ושש שנים‪,‬‬
‫השי"ת"‪.‬‬
‫בי"ט כסלו תקנ"ט יצא אדמו"ר הזקן ממאסרו‪.‬‬
‫הידועה בשנת תקנ"ט‪ ,‬הנה כרוז יצא בין החסידים‪,‬‬
‫לקרוא בכל שבוע ושבוע פרק אחד מספר התניא‬
‫כמו הפרשה של חמשה חומשי תורה‪( ,‬שכן נ"ג פרקי‬
‫התניא מכוונים כנגד נ"ג פרשיות התורה)"‪.‬‬
‫התניא‪ ,‬מבאר כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬הוא גילוי‬
‫תורת הבעש"ט הק' בהבנה והשגה‪ ,‬זו החדרת "פנימיות‬
‫התורה" בשכל האדם ובנפשו פנימה‪ .‬ענין זה מקרב‬
‫("ספר השיחות" תש"ג)‬
‫את בוא הגאולה הקרובה‪ ,‬כפי שאמר מלך המשיח‬
‫ההדפסה הראשונה של "ספר של בינונים ‪ -‬תניא"‬
‫לבעש"ט הק' ב"עליית הנשמה" ‪ -‬שעל שאלתו ‪-‬‬
‫נגמרה ביום שלישי כ' כסלו תקנ"ז בסלאוויטא‪.‬‬
‫"אימתי קאתי מר?" ‪ -‬ענה מלך המשיח‪" :‬לכשיפוצו‬
‫מעינותיך חוצה"‪ .‬כשיבוא משיח‪ ,‬כותב הרמב"ם "ולא‬
‫("היום יום")‪.‬‬
‫יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"‪ .‬לפיכך‬
‫ה"תניא" ‪ -‬המאסר והגאולה‪...‬‬
‫ ההכנה לזה ‪ -‬היא לימוד "ידיעת ה' ‪ -‬כפי כח האדם"‬‫‪ -‬בשכלו והבנתו‪ ,‬בלימוד "ספר התניא" ‪ -‬המלמדנו‬
‫סיפר הרבי הריי"צ נ"ע באחת משיחותיו‪ :‬ידועה‬
‫ידיעת ה' ‪ -‬בהבנה והשגה‪.‬‬
‫האימרה כי מספר הימים בהם היה אדמו"ר הזקן‬
‫במאסר (חמישים ושלשה ימים) הם כנגד מספר פרקי‬
‫לימוד ה"תניא" ‪ -‬וסגולותיו‬
‫התניא‪ ,‬יום לפרק יום לפרק‪ .‬מאסר אשר מיומו הראשון‬
‫אמר הרבי הרש"ב‪" :‬פרק תניא בעל‪-‬פה מביא שפע‬
‫היה "ענין של נפשות"‪ ,‬שהרי כידוע הובילוהו בעגלה‬
‫ברכה והצלחה"‪ .‬הגאון החסיד ר' הלל מפאריטש‬
‫שחורה המיועדת למורדים במלכות ונידונים למיתה‪.‬‬
‫בי"ט כסלו תקצ"ב אמר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק‪:‬‬
‫בעל "פלח הרימון" אומר‪" :‬ספר התניא הוא סגולה‬
‫"אברהם אבינו ידע‪ ,‬כי עליו להוליד בן‪ ,‬אשר מזרעו‬
‫להחדרת האמונה‪ .‬כאשר לומדים עם התינוק במלאות‬
‫יהיה העם הנבחר‪ .‬וגם ידע את כחו של נמרוד שהוא‬
‫לו שלש שנים‪ ,‬את אותיות הא"ב מתוך ספר התניא‪,‬‬
‫"גיבור ציד" להמריד נגד ה'‪ ,‬ויכול להיות שנמרוד בסיוע‬
‫מובטח לו שיהיה 'מאמין'!" הרה"צ המהרי"ל הכהן‬
‫אמר‪" :‬התניא הוא קטורת לכל המגפות הרוחניות של‬
‫השטן וסיעתו ינצחוהו וימיתוהו‪ ,‬ובכל זאת מסר את‬
‫"ספר התניא ‪ -‬התשובות‬
‫ענין של ביטחון בה'‪ ,‬אלא גם מסירות נפש‪ ,‬שהרי הוא‬
‫לכל השאלות"‬
‫"עם ספר התניא נצא לקראת משיח צדקנו"‪ .‬בספר‬
‫הפקיר וסיכן את נפשו בפועל לפרסם את אלוקותו‬
‫כותב אדמו"ר הזקן בהקדמתו לספר התניא‪" :‬על‬
‫"לשמע אוזן" מביא בשם הרבי הרש"ב‪" :‬באם קורה‬
‫יתברך בעולם‪ ,‬מבלי לחשוב מחשבות כלל מה יהיה‬
‫כן רשמתי כל התשובות על כל השאלות‪ ..‬כי בהן‬
‫ח"ו משהו אצל יהודי‪ ,‬הרי שבכוחו של כל אחד לפתוח‬
‫אחרי כן‪.‬‬
‫ימצא מרגוע לנפשו ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו‬
‫את ספר התניא ולומר‪" :‬רבי‪ ,‬הושיעה"!"‬
‫נפשו בסכנה ממש‪ .‬התנהגות אברהם לא ביטאה רק‬
‫כך גם הסבא‪ ,‬אדמו"ר הזקן‪ ,‬ידע את כוחו של‬
‫השטן‪ ,‬המקטרג על שיטתו ודרכו של מורנו הבעש"ט‬
‫והרב המגיד נ"ע‪ ,‬כי מאז שהתחיל לדבר ברבים את‬
‫המאמרים של ספר התניא‪ ,‬בשנת תקמ"ב‪ ,‬נתחזקה‬
‫עקבתא דמשיחא"‪ ,‬והרה"צ ר' זושא מאניפולי אמר‪:‬‬
‫כשמאתיים ועשרים שנה מפעמת קדושת התניא‬
‫בעבודת ה'‪ ..‬ומי שדעתו קצרה להבין‪ ..‬יפרש שיחתו‬
‫בעולם הזה‪ ,‬ובהיותנו בחודש הגאולה‪ ,‬שמחים‬
‫לפני הגדולים שבעירו והם יבוננוהו"‪.‬‬
‫בשמחת חג הגאולה וראש השנה לחסידות ‪ -‬י"ט‬
‫אדמו"ר ה"אמצעי" אמר‪" :‬עם ספר התניא פתח‬
‫כסלו‪ ,‬זה הזמן להתחזק בלימוד ספר התניא‪ ,‬ביחיד‬
‫אבא היכל חדש במתיבתא דרקיעא! "‬
‫ההתנגדות באופן מבהיל"‪" - ...‬סבי הפקיר וסיכן את‬
‫ואמר הרבי הרש"ב‪" :‬המחשבה ב"דברי אלוקים‬
‫נפשו הקדושה‪ ,‬לסדר את ספר התניא תורה שבכתב‬
‫חיים" עם טלית ותפילין‪ ,‬פועלת הרבה בתפילה שאחר‬
‫של תורת חסידות חב"ד‪ ,‬וכה עמד בסכנת נפשות‬
‫כך ובהתנהגותו במשך כל היום‪ ...‬ולזאת הכרח גדול‬
‫וברבים‪ .‬ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננהו‪ ,‬בבנין‬
‫בית המקדש השלישי‪ ,‬אמן ואמן!‬
‫עד שנת תקנ"ט‪ ,‬שנוסף גם סכנת גופו הקדוש‪ ,‬וסבל‬
‫יסורי מות נ"ג ימים כנגד נ"ג הפרקים שבספר התניא‪.‬‬
‫"‬
‫"‬
‫דבר מלכות‬
‫מתורתו של כ"ק אדוננו מורנו ורבינו‬
‫הדרן על שו"ע אדמו"ר הזקן‬
‫בסעיף האחרון המסיים את השולחן ערוך‬
‫שלו‪ ,‬כותב רבינו הזקן‪ ,‬וז"ל‪" :‬פרות המהלכות‬
‫על התבואה לפי שירט להן הדרך‪ ,‬אינו עובר‬
‫על לא תחסום אם חסמן‪ ,‬אף על פי שהתבואה‬
‫נידושה מאליה דרך הילוכן עליה‪ ,‬הואיל ואינו‬
‫מתכוין להעבירן שם בשביל כך‪ .‬וכן כל כיוצא‬
‫בזה"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬פרות המהלכות על גבי תבואה וזו‬
‫נידושה מאליה תוך כדי הילוכן‪ ,‬אין בחסימת‬
‫פיהן משום "לא תחסום שור בדישו" במידה‬
‫וההילוך במקום זה אינו מכוון לצורך הדישה‪,‬‬
‫אלא רק לשם קיצור דרכן לדוש במקום אחר‪.‬‬
‫שכן‪ ,‬במקרה שכזה וכיוצא בו‪ ,‬הרי זה בבחינת‬
‫"דבר שאינו מתכוין"‪.‬‬
‫ומקור דין זה הוא ממה שכתב הרמב"ם‬
‫בפרק י"ג מהלכות שכירות הלכה ד'‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫"ופרות המהלכות על התבואה לפי שירט להן‬
‫הדרך‪ ,‬אינו עובר עליהן משום בל תחסום"‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬ההשוואה בין לשונו של רבינו הזקן‬
‫ללשונו של הרמב"ם מלמדת‪ ,‬כי רבינו הזקן‬
‫מוסיף שלושה ענינים שאינם נמצאים בדינו‬
‫של הרמב"ם‪.‬‬
‫שכן‪:‬‬
‫א) המילים "אף על פי שהתבואה נידושה‬
‫מאליה דרך הילוכן עליה"‪ ,‬אינן מופיעות‬
‫בלשונו של הרמב"ם‪ .‬ועל כן‪ ,‬היה מקום לפרש‬
‫בכוונת דבריו‪ ,‬כי לא מדובר כלל שהפרות‬
‫דשות תוך כדי הילוכן‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬החידוש‬
‫במה שאינו עובר על חסימת פיהן הוא‪ ,‬בכך‪,‬‬
‫שלמרות שהילוכן של הפרות במקום זה הוא‬
‫למטרת דישה (במקום אחר)‪ ,‬בכל זאת עדיין‬
‫אין זה בכלל "בדישו"‪.‬‬
‫ומשום כך מוסיף רבינו הזקן את המילים‬
‫הללו‪ ,‬ללמדנו‪ ,‬כי המדובר הוא שאכן הפרות‬
‫דשות תוך כדי הילוכן (וכך מפרש המשנה‬
‫למלך בדברי הרמב"ם שם)‪ ,‬ואף על פי כן "אינו‬
‫עובר על לא תחסום אם חסמן"‪.‬‬
‫ב) בעוד שהרמב"ם אינו מנמק מדוע "אינו‬
‫עובר עליהן משום בל תחסום"‪ ,‬הרי שרבינו‬
‫הזקן מנמק זאת "הואיל ואינו מתכוין להעבירן‬
‫שם בשביל כך"‪ .‬ואם כי הרמב"ן (בב"מ דף‬
‫פ"ט ע"א) מביא כטעם (אחר לכאורה) לכך‬
‫את דרשת הירושלמי (תרומות פרק ט' סוף‬
‫הלכה א') "בדישו‪ ,‬ולא בדורכו"‪ ,‬הרי שלדעת‬
‫רבינו הזקן יש לומר‪ ,‬כי דרשת הירושלמי "ולא‬
‫‪2‬‬
‫בדורכו" אינה גזירת הכתוב‪ ,‬אלא מילתא‬
‫בטעמא ‪" -‬הואיל ואינו מתכוין להעבירן שם‬
‫בשביל כך"‪.‬‬
‫ג) בסיומה של ההלכה מוסיף רבינו הזקן‬
‫את המילים "וכן כל כיוצא בזה"‪ .‬שכן‪ ,‬ידועה‬
‫מחלוקת הפוסקים לגבי פטורו של "דבר שאינו‬
‫מתכוין"‪ ,‬האם הוא נוהג במלאכות שבת‬
‫בלבד‪ ,‬או שמא אף בשאר איסורים‪ .‬לדעת‬
‫בעל השאילתות (שאילתא ק"ה) פטור זה הנו‬
‫במלאכות שבת בלבד‪ ,‬משום שרק בשבת הדין‬
‫הוא ש"מלאכת מחשבת אסרה תורה"‪ ,‬ו"דבר‬
‫שאינו מתכוין" אינו בכלל "מלאכת מחשבת"‬
‫(שבת דף ק"י ע"א‪ ,‬תוספות ד"ה תלמוד)‪.‬‬
‫ואילו לדעת רוב הפוסקים‪ ,‬אף בשאר איסורים‬
‫"דבר שאינו מתכוין" פטור‪ .‬ומשום כך מוסיף‬
‫רבינו הזקן את המילים הללו‪ ,‬ללמדנו‪ ,‬שמכיון‬
‫שטעמו של הירושלמי הדורש "ולא בדורכו"‬
‫אינו מחמת גזירת הכתוב אלא משום "דבר‬
‫שאינו מתכוין" (אף שאין מדובר באיסור‬
‫שבת)‪ ,‬נמצינו למדים שאף "כל כיוצא בזה"‬
‫בשאר איסורים‪" ,‬דבר שאינו מתכוין" פטור‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬דין זה שאינו מתכוין פטור‪ ,‬הוא‬
‫דוקא כאשר פעולת ההיתר שהוא מכוין לה‬
‫אינה גוררת עמה בהכרח מלאכת איסור‪.‬‬
‫שאז‪ ,‬גם אם קרה וכתוצאה ממעשה ההיתר‬
‫נוצרה מלאכת איסור‪ ,‬הרי שמלאכה זו היא‬
‫בבחינת "דבר שאינו מתכוין"‪ .‬אולם במידה‬
‫ופעולת ההיתר גוררת עמה בהכרח מלאכת‬
‫איסור שהיא "פסיק רישי'" (שבת דף ע"ה‬
‫ע"א)‪ ,‬מתייחסת הכוונה לפעולת ההיתר גם‬
‫לתוצאת האיסור הבלתי נמנעת‪ ,‬ואין זה "דבר‬
‫שאינו מתכוין"‪.‬‬
‫ועל פי זה יש להבין בנידון דידן‪ ,‬מדוע "אינו‬
‫עובר על לא תחסום אם חסמן וכו'‪ ,‬הואיל‬
‫ואינו מתכוין וכו'"‪ .‬שכן‪ ,‬למרות שהמוליך את‬
‫הפרות על התבואה אכן אינו מכוין לדישה‬
‫אלא לקיצור דרך בלבד‪ ,‬הרי שהדישה היא‬
‫תוצאה הכרחית ובלתי נמנעת של הילוך זה‪,‬‬
‫והיא איננה בבחינת "דבר שאינו מתכוין" לו‪.‬‬
‫ומדוע מנמק זאת רבינו הזקן בכך ש"אינו‬
‫מתכוין להעבירן שם בשביל כך"?‬
‫ובהכרח איפוא לומר‪ ,‬שכלל זה ש"פסיק‬
‫רישי'" אסור‪ ,‬הוא דוקא כאשר פעולת ההיתר‬
‫גוררת עמה בהכרח את האיסור עצמו‪ ,‬ולא‬
‫את הרקע לאיסור שהוא היתר לכשלעצמו‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר למשל אדם גורר בשבת‬
‫חפץ על גבי הקרקע כך שבהכרח יווצר חריץ‬
‫באדמה‪ ,‬הרי שלמרות שהוא אינו מתכוין‬
‫ליצירת החריץ‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬מכיון שיצירת‬
‫החריץ האסורה משום חרישה היא "פסיק‬
‫רישי'"‪ ,‬אין זה "דבר שאינו מתכוין"‪ .‬או למשל‪,‬‬
‫כאשר מצורע נושא מקל על גבו הצרוע כך‬
‫שבהכרח יוסר ממנו הנגע‪ ,‬הרי שלמרות שהוא‬
‫אינו מתכוין להסרת הנגע‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬מכיון‬
‫שהסרת הנגע האסורה היא "פסיק רישי'"‪,‬‬
‫אין זה "דבר שאינו מתכוין" (ויש צורך בלימוד‬
‫מיוחד כדי להתיר זאת‪ ,‬בשבת דף קל"ג ע"א)‪.‬‬
‫אולם בנידון דידן‪ ,‬כיון שהאיסור הוא רק‬
‫לחסום את פיהן של פרות העוסקות בדישה‪,‬‬
‫ואין כל איסור לדוש בפרות שפיהן אינו חסום‪,‬‬
‫נמצא‪ ,‬דמאחר שחסימת פיהן של הפרות‬
‫עצמה אינה תוצאה הכרחית של הילוכן‬
‫על התבואה‪ ,‬שהרי בידו שלא לחסום‪ ,‬ומה‬
‫שהכרחי זאת רק הדישה שהיא פעולה מותרת‬
‫לכשלעצמה‪ ,‬הרי שאין זה "פסיק רישי'" ההופך‬
‫את שאינו מתכוין לאיסור למתכוין‪ ,‬ומשום‬
‫כך "אינו עובר על לא תחסום אם חסמן וכו'‪,‬‬
‫הואיל ואינו מתכוין להעבירן שם בשביל כך""‪.‬‬
‫ומתוך כך יש להסיק דין חדש‪ .‬שכן‪ ,‬כשם‬
‫שישנו איסור "לא תחסום שור בדישו"‪ ,‬שלא‬
‫לחסום את פיו של שור שעוסק בדישה‪ ,‬כך‬
‫ישנו איסור "לא תדוש בחסימה"‪ ,‬שלא לדוש‬
‫בשור שפיו חסום (ב"מ דף צ' ע"ב‪ ,‬שולחן‬
‫ערוך חו"מ סימן של"ח סעיף ג')‪ .‬ונמצא‪ ,‬דדין‬
‫זה ש"פרות המהלכות על התבואה וכו'‪ ,‬אינו‬
‫עובר על לא תחסום אם חסמן וכו'‪ ,‬הואיל‬
‫ואינו מתכוין וכו'"‪ ,‬הוא רק כאשר החסימה‬
‫מתבצעת לאחר שהפרות כבר מהלכות על‬
‫התבואה ודשות אותה‪ ,‬שאז‪ ,‬פעולת הדישה‬
‫ההכרחית שהיא מותרת לכשלעצמה אינה‬
‫בבחינת "פסיק רישי'"‪ .‬אולם‪ ,‬אם הפרות‬
‫מהלכות על התבואה כאשר פיהן חסום‬
‫מכבר‪ ,‬הרי שאז עובר המוליכן ב"לא תדוש‬
‫בחסימה" למרות שאינו מכוין לדישה‪ ,‬כיון‬
‫שהדישה האסורה בפרות שפיהן חסום היא‬
‫תוצאה בלתי נמנעת מהילוכן על התבואה‪,‬‬
‫ואין זה "דבר שאינו מתכוין"‪.‬‬
‫השיחה נדפסה ב"לקוטי שיחות" כ"ז שיחה לפרשת כי תצא‬
‫הדרך לחב"ד‬
‫מאת‪ :‬חיים רייך‬
‫הבריסקער שהפך לחסיד‬
‫הגאון ר' שמואל גד יצחק יודייקין‬
‫שליט"א מבני‪-‬ברק‪ ,‬נולד וגדל כ'מתנגד'‬
‫במלוא מובן המילה‪ .‬אבל היום‪ ,‬אחרי‬
‫שנחשף לתורת החסידות ולאורו הגדול‬
‫של הרבי‪ ,‬הוא מכנה את נשיא הדור‬
‫"מלך‪-‬המשיח שליט"א"‪ ,‬זכה להוציא‬
‫ספר עב‪-‬כרס בן ‪ 700‬עמודים ובו שיחותיו‬
‫ומכתביו של הרבי על ספר התניא‪ ,‬ומדביק‬
‫בהתלהבותו ובהנהגתו ‪ -‬אף שבמראהו‬
‫החסידי איננו נראה כזה ‪ -‬את כל רואיו‬
‫ומכיריו‪.‬‬
‫איך נחשפת לתורת החסידות?‬
‫"משנת תשנ"ב התחלתי ללמוד בעיון‬
‫את כתבי הרמ"ק‪ .‬בערב פסח תשנ"ז מכרו‬
‫בבית הכנסת את הספר 'שער הייחוד‬
‫והאמונה' לר' אהרון סטראשילא במחיר‬
‫זול‪ .‬הסתכלתי ברפרוף והוא היה נראה לי‬
‫מעניין‪ ,‬אז רכשתי אותו והחלטתי לעבור‬
‫עליו במשך החג‪ .‬כשלמדתי בספר אורו‬
‫עיני‪ ,‬ודברים רבים שלמדתי עד אז ולא היו‬
‫נהירים לי‪ ,‬נהיו לי ברורים‪ .‬פשוט הרגשתי‬
‫אור גדול בנפשי‪.‬‬
‫מהקדמת הספר הבנתי שמחברו הוא‬
‫תלמיד אדמו"ר הזקן‪ ,‬אך לא ידעתי מהו‬
‫מעמדו ומה ההתייחסות אליו בחסידות‬
‫חב"ד‪ .‬גם לא הייתי מודע כלל‪ ,‬לכלל תורת‬
‫חסידות חב"ד‪ ,‬זולת ספר התניא וספרי‬
‫לקוטי‪-‬שיחות שנתקלתי בהם‪ .‬אחרי החג‬
‫המשכתי בלימוד תורת הרמ"ק‪ ,‬אך כל‬
‫הזמן הציק לי שאינני מצליח להבין את‬
‫הדברים כדבעי‪ ,‬כפי שהייתי רגיל בלימוד‬
‫תורת הנגלה‪ .‬במסגרת חיפושי אחרי שיטה‬
‫בקבלה‪ ,‬בה אפשר להבין את הדברים‬
‫באופן מושכל כפי למוד הנגלה‪ ,‬הגעתי‬
‫להתייעצות עם ראש ישיבת 'שער השמים'‬
‫ר' פישל אייזנבך זצ"ל‪ ,‬שרק אחר‪-‬כך נודע‬
‫לי כי למד בישיבת 'תורת אמת'‪.‬‬
‫הרב אייזנבך הבין מיד לנפשי ואמר לי‬
‫ללמוד את תורת אדמור"י חב"ד‪ ,‬וטען‬
‫שעל‪-‬ידי‪-‬כך אוכל להבין את כל כתבי‬
‫האר"י וגם את תורת הרש"ש‪ .‬שמחתי מאד‬
‫על תשובתו‪ ,‬בזכרי את האור הגדול שהאיר‬
‫בנשמתי בפסח ונסעתי לכפר חב"ד‪ .‬נכנסתי‬
‫לחנות קה"ת ושם הסבירו לי על קצה‬
‫המזלג אודות ר' אהרון מסטרשילא‪ .‬רכשתי‬
‫אז את רוב ספרי אדמור"י חב"ד ומאז אני‬
‫משקיע את עצמי בלימוד תורת החסידות"‪.‬‬
‫‪ 1.1‬צילום‪chabad.info :‬‬
‫מה חידשה לך תורת החסידות?‬
‫"ב"ה זה זמן רב שהנני מגדיר עצמי‬
‫כחסיד חב"ד‪ .‬באופן כללי ביותר‪ ,‬בכל‬
‫המגזרים בעולם היהודי השומר תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬נכונה האימרה 'ראיתי בני עליה‬
‫והמה מועטים'‪ ,‬ורוב הציבור זורם באיזה‬
‫מערך התנהגותי שבלוני כפי המוסכם‬
‫באותו מגזר ודי לו בכך שעונה על ציפיות‬
‫החברה שנמצא בתוכה‪ .‬מי שגם מצליח‬
‫לבלוט בהישגיו ודאי שמתמלא בהרגשה‬
‫של סיפוק אישי‪ .‬יחידי סגולה‪ ,‬נפשם כמהה‬
‫למעבר למוסכמות‪ ,‬ומחפשים תובנות‬
‫שכליות לחובתם בעולמם ומשתוקקים‬
‫להרגשה של קדושה והתעלות בעת קיום‬
‫תורה ומצוות‪.‬‬
‫ספר התניא בא להבהיר באופן פנימי‬
‫ומושכל את תכלית הבריאה ואת העבודה‬
‫הפנימית בזיכוך עצמו בפנימיותו‪ ,‬מעבר‬
‫להתנהגות המעשית ואת ההשלכות‬
‫הכלל עולמיות הנובעים מכך ומכוון‬
‫להבנת השלכת כל מעשה הן לטוב והן‬
‫למוטב ח"ו‪ ,‬הן בנפש הפרטי והן בשורשיו‬
‫בעולמות העליונים‪ .‬הוא גם מווסת ומכוון‬
‫את המערך הרגשי של העובד באהבת ה'‬
‫בדרגותיו השונות וכן את יראת ה' ואף‬
‫מכוון למצב של שמחה תמידית ‪ -‬וודאי‬
‫בעת קיום המצוות ‪ -‬ומדריך את העובד‬
‫במלחמה התמידית המתחוללת בקרבו‪.‬‬
‫הידיעה שנמצאים בגופו שתי 'ישויות'‬
‫שונות המתמודדות על השליטה בגוף ולא‬
‫נפש אחת מבולבלת שרגע אחד רוצה טוב‬
‫ורגע אח"כ רוצה היפך הטוב‪ ,‬מקלה מאד‬
‫את התמודדות‪ ,‬ומורה דרך למי שחטא‬
‫ופגם‪ ,‬כיצד יתקן את אשר פגם בכמה רמות‬
‫של עבודה וכו'‪.‬‬
‫בכלל תורת החסידות מלמדת כיצד‬
‫להתבונן בגדלות ה' להבין את סדר‬
‫ההשתלשלות ואחר‪-‬כך להבין היטב את‬
‫הביטול של העולמות בדרגותיו השונות‬
‫בכדי שעל‪-‬ידי הלימוד הפנימי בזה‪ ,‬וכפי‬
‫שהדברים באים בעבודה‪ ,‬יאירו ויגלו את‬
‫הנפש האלוקית ויזככו את הנפש הבהמית‬
‫ויגיעו לביטול אמיתי בדרגותיו השונות‬
‫ובסופו של דבר יגיעו לרמת תודעה אמיתית‬
‫ש'אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני'"‪.‬‬
‫כיצד הגיבו החברים והידידים‬
‫למהפך שחל בך?‬
‫"כפי שציינתי‪ ,‬עוד טרם שהיכרתי את‬
‫תורת החסידות‪ ,‬צללתי לעולם הקבלה‬
‫והוצאתי לאור כמה ספרים ערוכים מתורת‬
‫הרמ"ק‪ .‬על ספרים אלו קיבלתי הסכמות‬
‫חשובות ביותר מגדולי ומאורי הדור‪ .‬אולם‪,‬‬
‫ההסכמות החשובות שקיבלתי‪ ,‬בצירוף‬
‫העובדה שספרים שחיברתי בנגלה דתורה‬
‫על סוגיות הש"ס בשם 'דברי שלום' (בעיקר‬
‫במשא ומתן פלפולי בסוגיות דאגדתא) ו'‬
‫חלקים שכבשו את עולם התורה בארץ‬
‫ובחו"ל בשנים תשמ"ח‪-‬תשנ"ד ומהם‬
‫נמכרו אלפים רבים של ספרים‪ ,‬הביאו לכך‬
‫שהציבור קיבל אותי בכבוד ודרך ארץ‪.‬‬
‫טרם שהתחלתי להדפיס ספרים בתורת‬
‫חב"ד‪ ,‬עברתי אצל גדולי הדור המקובלים‬
‫על הציבור הליטאי‪ ,‬וכולם למעט שניים‪,‬‬
‫נתנו לי את הסכמתם וברכתם‪ .‬חלק מהם‬
‫הרשו לי להזכיר את שמם‪ ,‬וחלק בקשו‬
‫ממני שלא להזכירם‪ .‬בשנת תש"ס הוצאתי‬
‫לאור את הספר 'שער היחוד והאמונה‬
‫ע"פ עמוד אש' הכולל ביאור על ה' פרקים‬
‫ראשונים של שער הייחוד והאמונה ערוך‬
‫מכתבי הרבי הרש"ב זצוקלה"ה ובפתיחת‬
‫הספר הובא ברכתם של הרבנים שליט"א‬
‫וזצ"ל‪ :‬רבי משה דושינסקיא‪ ,‬רבי משה‬
‫שטרנבוך‪ ,‬רבי מיכל זילבר‪ ,‬רבי שמואל‬
‫הלוי ואזנר‪ ,‬רבי יצחק שלמה אונגר‪ ,‬רבי נתן‬
‫גשטטנר‪ ,‬רבי יששכר מאיר‪ ,‬רבי דוב יפה‪,‬‬
‫רבי יהודה עדס‪ ,‬רבי יחיאל פישל אייזנבך‪,‬‬
‫רבי יעקב מאיר שכטר‪ ,‬רבי דניאל פריש‪ ,‬רבי‬
‫יוסף ליברמן‪ ,‬רבי משה שפירא ורבי גמליאל‬
‫הכהן רבינוביץ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫חיים של חסידות‬
‫היכולת הרוחנית‬
‫שבהתוועדות‬
‫פרק ו'‬
‫מאת הרב ישראל יצחק זלמנוב‬
‫תקציר הפרקים הקודמים‪ :‬שלומי תמה מדוע‬
‫שותים 'משקה' בהתוועדות‪ .‬שימי מראה לו את‬
‫דברי השל"ה לפיהם צדיקים וקדושי עליון גילו‬
‫סודות התורה דווקא בעת שכרותם‪ .‬הוא חוזר‬
‫לבית הכנסת החב"די ומשוחח עם המשפיע‬
‫שמונה באזניו כמה יסודות בהתוועדות חסידית‪.‬‬
‫המשפיע מבאר לו את שלושת הרבדים בקיום‬
‫מצוה ‪ -‬בגוף‪ ,‬בנפש ובנשמה‪ ,‬ומרחיב בקיום‬
‫מצות אהבת ישראל ברובד ה'נשמה'‪ ,‬המתגלה‬
‫על ידי התוועדות חסידית‪.‬‬
‫המשפיע מסביר כי יש כאלו שמשתתפים‬
‫בגופם ב'תרופה' = התוועדות חסידית‪ ,‬אך אינם‬
‫משתמשים ב'מרשם' המדוייק = לא משתתפים‬
‫באופן קבוע או עסוקים בכל מיני דברים טפלים‬
‫וצדדיים‪ ,‬העיקר שההתוועדות לא תעורר את‬
‫הנשמה‪ ,‬ולכן ההתוועדות לא פועלת עליהם‬
‫מאומה‪.‬‬
‫ביציאה מבית הכנסת פוגש שלומי את‬
‫גבאי בית הכנסת‪ ,‬שמספר לו סיפור חסידי‬
‫ופותח אפיק חדש בהבנתו של שלומי‪ :‬הסגולה‬
‫הרוחנית שקיימת בהתוועדות‪ .‬הוא קורא יחד‬
‫איתו תיאור מהתוועדות חסידית בימים עברו‪,‬‬
‫בה בעל התניא הביא לידיעת המסובים ש"מה‬
‫שהתוועדות חסידית פועלת‪ ,‬אפילו מלאך‬
‫מיכאל אינו יכול לפעול"‪ ,‬ומגיע איתו למסקנה‬
‫שהתוועדות חסידית מביאה לתובנה שיש דברים‬
‫שנעלים מהשגת כלי השכל‪.‬‬
‫"הייתי רוצה להמשיך ולשוחח איתך על‬
‫הנושא" אמר שלומי לגבאי החביב‪" ,‬אבל‬
‫אני ממהר מעט‪."...‬‬
‫"נו‪ ,‬בסדר" הפטיר הגבאי‪" .‬תוכל לפגוש‬
‫אותי כאן בין מנחה למעריב בדרך כלל‪.‬‬
‫תדע לך שעל כל הענין של התוועדות‬
‫חסידית יש הרבה מה לדבר" חתם‪ ,‬ונפרד‬
‫ממנו לשלום‪.‬‬
‫שלומי נחפז בדרכו‪ .‬הוא עבר כמה‬
‫‪4‬‬
‫רחובות‪ ,‬חצה במעבר החצייה ונכנס בשערי‬
‫הישיבה‪ .‬רגליו נשאו אותו לאוצר הספרים‪,‬‬
‫ושם‪ ,‬כצפוי‪ ,‬פגש את שימי‪ .‬הוא ישב ולמד‬
‫בניגון‪ ,‬אותו ניגון לבבי שבו למד מאז הכיר‬
‫אותו שלומי‪ .‬שימי הרים את עיניו לשמע‬
‫הפסיעות וחייך בנעימות למראה שלומי‪.‬‬
‫"נו‪ ,‬כבר קיבלת תשובות לכל השאלות‬
‫שלך?" התעניין‪.‬‬
‫"הבנתי שאני לא מבין" הפטיר שלומי‪,‬‬
‫והאכזבה נשמעה בקולו‪" .‬הכל נשמע לי כל‬
‫כך מיסטי‪ ,‬לא מחובר למציאות‪ ,‬קשה מאוד‬
‫להבין את זה בשכל"‪.‬‬
‫שכינה שרויה ביניהם‬
‫שימי הקשיב בקשב רב למילים היוצאות‬
‫מפיו של שלומי‪ .‬הוא לא מיהר לענות‪ ,‬אלא‬
‫הרהר לכמה רגעים ואחר אמר לאט‪" :‬ואת‬
‫דברי רבי חלפתא בן דוסא איש כפר חנניא‬
‫אתה כן מבין?"‪.‬‬
‫"מה?!" הופתע שלומי‪" .‬למה כוונתך?" ‪-‬‬
‫"יש משנה פשוטה בפרקי אבות‪ ,‬שם אומר‬
‫התנא הקדוש רבי חלפתא בן דוסא איש‬
‫כפר חנניא כמה מילים שנשגבות מבינתנו‪,‬‬
‫ונלאיתי למצוא מי שיסביר במילים‬
‫הגיוניות את משמעות דבריו"‪ .‬שימי דיבר‬
‫ביקוד אש‪ ,‬ושלומי מעט נבהל למשמע‬
‫סגנון דבריו‪ .‬מאזניו הרגישות לא נמלטו‬
‫ההדגשה של שימי במילים "התנא הקדוש"‪,‬‬
‫לאמור‪ :‬דבריו מקובלים עלי גם אם איני‬
‫מבין אותם לאשורם‪.‬‬
‫"עשרה שיושבין ועוסקין בתורה‪ ,‬שכינה‬
‫שרויה ביניהם" אמר שימי בניגון 'שלו'‪,‬‬
‫"שכינה שרויה ביניהם‪ .‬פעם הרגשת את‬
‫השכינה נמצאת בהיכל בית המדרש?‬
‫ב'חבורה' שלך? בלימוד ה'קצות' עם‬
‫החברים לכיתה?"‪.‬‬
‫בינו לבין עצמו‪ ,‬שלומי הודה כי‬
‫ציור‪ :‬זלמן קליינמן‬
‫‪1.‬‬
‫מעולם לא חשב על כך‪" .‬אז מה אתה‬
‫רוצה להוכיח?" ‪" -‬שרק מי שמתוודע‬
‫לעולם המושגים החסידי‪ ,‬יכול להבין את‬
‫המשמעות‪ ,‬ובעקבות זאת גם להבין את‬
‫נושא ההתוועדות"‪.‬‬
‫"מה הקשר בין זה לבין התוועדות?"‬
‫שלומי באמת לא הבין‪" - .‬בהתוועדות‬
‫יושבים עשרה יהודים ועוסקים בתורה‪,‬‬
‫מדברים דברי תורה‪ ,‬ועוסקים בדרכי הבאת‬
‫התורה לתוך חייהם‪ ,‬יש שם השראת‬
‫השכינה!" אמר שימי בהחלטיות‪.‬‬
‫"למה אתה מדבר כל כך בתוקף‪ "...‬הגיב‬
‫שלומי‪" ,‬אני יכול לשמוע את דבריך גם בלי‬
‫הטון התקיף‪ ."...‬הוא התיישב מולו‪ ,‬מחליט‬
‫לא לצאת מ'אוצר הספרים' (בלי נדר‪)...‬‬
‫בלי תשובה הגיונית‪ ,‬שכלית‪ ,‬קרה‪ ,‬נטולת‬
‫רגשות‪.‬‬
‫"מה?!" הופתע שלומי‪.‬‬
‫"למה כוונתך?" ‪" -‬יש‬
‫משנה פשוטה בפרקי‬
‫אבות‪ ,‬שם אומר התנא‬
‫הקדוש רבי חלפתא בן‬
‫דוסא איש כפר חנניא כמה‬
‫מילים שנשגבות מבינתנו‪,‬‬
‫ונלאיתי למצוא מי שיסביר‬
‫במילים הגיוניות את‬
‫משמעות דבריו"‪.‬‬
‫"אני מדבר בתוקף כי קצת מרגיז אותי‬
‫ההתייחסות שלך לענין כל כך נעלה וקדוש‪.‬‬
‫אתה חוקר את זה במשקפיים הגיוניות‪,‬‬
‫שכליות‪ ,‬בקרירות‪ ,‬בלי רגשות‪ ,‬כאילו אין‬
‫לך נשמה‪ ,‬כאילו אתה פרופסור למחקר‬
‫התרבות החסידית"‪...‬‬
‫שקדמו לה"‪.‬‬
‫מסוגל להניע את עצמו ברגעים הראשונים‪.‬‬
‫שלומי נדהם‪ .‬בדיוק כך הוא ניגש לבחון‬
‫את הנושא‪" ...‬על סמך מה אתה קובע‬
‫זאת?" שאל את שימי בלי קול‪.‬‬
‫"וזה מספיק‪ ,‬ההשראה הזו? מה עם‬
‫מעשי האדם? מה עם לימוד התורה יום‬
‫יום? מה עם החלק שלי‪ ,‬שמגיע ממני‪,‬‬
‫שתלוי בי?" הקשה שלומי‪" .‬זה נראה לי‬
‫מידי קל ‪ -‬ואולי‪ ,‬בהסתייגות‪ ,‬גם לא נכון‬
‫לומר שהתוועדות פועלת את ההתעוררות‪,‬‬
‫בה בשעה שאני לא עושה כלום מצידי"‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬אחרי הביטול הכללי שיש‬
‫ליהודי שמשתתף בהתוועדות ‪ -‬צריך‬
‫להגיע לשלב הבא‪ ,‬שהוא בעצם השלב‬
‫העיקרי‪ :‬עבודה פרטית‪ ,‬בסדר מסודר‪,‬‬
‫ב"סור מרע ועשה טוב"‪ .‬לקבל החלטות‬
‫טובות בתחומים בהם צריך להימנע‬
‫מעשיית רע או להתחזק בקיום מצוות‬
‫ומעשים טובים‪.‬‬
‫"לא צריך הרבה כדי להבין זאת" ענה לו‬
‫שימי‪" .‬גם אני שאלתי בעבר את השאלות‬
‫שלך‪ ,‬אבל היחס שלי היה אחר לחלוטין‪ .‬אי‬
‫אפשר לבקר מנהג של יהודים‪ ,‬של חסידים‬
‫מדורי דורות‪ ,‬בלי הכבוד הראוי‪ ,‬בלי הרגש‬
‫הנכון שמתלווה לשאלות ולבדיקה שאתה‬
‫עורך"‪ .‬שלומי שתק‪.‬‬
‫"ההכאה הכללית"‬
‫"ובמיוחד שדווקא להתוועדות יש‬
‫מקור מהמשנה‪ .‬מקובל מפי בעל התניא‪,‬‬
‫ששמע מרבותיו פתגם נוסף הקשור לדברי‬
‫המשנה אודות השכינה ששרויה בין עשרה‬
‫שעוסקים בתורה ‪ -‬שאילו נמצא מלאך‬
‫אחד עומד במקום שיש בו עשרה מישראל‬
‫ביחד‪ ,‬גם אם הם לא מדברים דברי תורה‬
‫(!) תיפול עליו אימה ופחד בלי גבול"‪.‬‬
‫"מדוע? הרי הם לא מדברים בדברי‬
‫תורה?" תמה שלומי בקול‪.‬‬
‫"כי המלאך מרגיש ומכיר את השכינה‬
‫ששורה עליהם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הוא היה‬
‫מתבטל ממציאותו לגמרי! אז נכון שאנחנו‬
‫לא מלאכים‪ ,‬אבל מותר לנו קצת להבין‬
‫את הגובה הרוחני של יהודי‪ ,‬ושל עשרה‬
‫יהודים ביחד‪ ,‬ובפרט ‪ -‬כדברי המשנה ‪-‬‬
‫אם הם יושבים ועוסקים בתורה"‪ .‬שימי‬
‫נעמד ממקום מושבו והחל מהלך מצד‬
‫לצד ברחבי אוצר הספרים‪ .‬נראה לשלומי‬
‫כי הוא חוכך בדעתו האם לומר לו דברים‬
‫נוספים או להסתפק במה שאמר עד עתה‪.‬‬
‫הוא החליט‪" .‬ההתוועדות החסידית‬
‫גורמת ופועלת על היהודי שמשתתף בה‬
‫את "ההכאה הכללית"‪ .‬כאשר משתתפים‬
‫בהתוועדות חסידית‪ ,‬יש כבר ההחלטה‬
‫בנפש ואת ההרגשה של הצורך להשתנות‪.‬‬
‫זה נובע במפורש מהשראת השכינה‪,‬‬
‫שמזרימה כוחות וחיות לנפש היהודי בעת‬
‫ההתוועדות‪ .‬גם אם לא מרגישים זאת מיד‪,‬‬
‫בתקופה לאחר מכן ניתן לייחס התעוררות‬
‫רוחנית להשתתפות בהתוועדות בימים‬
‫שימי הנהן בראשו‪ ,‬כמסכים‪" .‬נכון‪.‬‬
‫הנשמה של המשתתפים בהתוועדות‬
‫מתעוררת‪ ,‬כמו אותה בת קול שיוצאת‬
‫ומכרזת בכל יום "אוי להם לבריות מעלבונה‬
‫של תורה"‪ ,‬ואת זאת שומעת הנשמה‬
‫ומתעוררת ללימוד תורה‪ .‬כאשר האור‬
‫האלוקי שורה ונמצא בגלוי בהתוועדות‪,‬‬
‫בדרך ממילא הנשמה מתעוררת‪ .‬אולם‪ ,‬כל‬
‫זה מהווה רק הקדמה והכנה"‪.‬‬
‫עצם השהיה בהתוועדות‬
‫מביאה ליהודי את הביטול‬
‫הכללי‪ .‬מעין הלם מוחלט‬
‫לתאוותיו ומשאלותיו‬
‫הגשמיים והחומריים‪.‬‬
‫כמו מכה רצינית שמישהו‬
‫מקבל והוא לא מסוגל‬
‫להניע את עצמו ברגעים‬
‫הראשונים‪.‬‬
‫"הקדמה והכנה למה? ללימוד התורה?"‪.‬‬
‫ "להכל‪ .‬היית פעם בהלם מוחלט?"‬‫שאל לפתע שימי שאלה שלא מן הענין‪.‬‬
‫שלומי הנהן‪ ,‬לא מבין לאן חותר שימי‪.‬‬
‫ "כשאדם נמצא בהלם מוחלט‪ ,‬הוא לא‬‫מסוגל לחשוב על פרטים‪ .‬כל כולו מונח‬
‫בהפתעה או בדבר שגורם לו מעין שיתוק‬
‫מחשבתי‪.‬‬
‫כך גם בהתוועדות‪ :‬עצם השהיה‬
‫בהתוועדות מביאה ליהודי את הביטול‬
‫הכללי‪ .‬מעין הלם מוחלט לתאוותיו‬
‫ומשאלותיו הגשמיים והחומריים‪ .‬כמו‬
‫מכה רצינית שמישהו מקבל והוא לא‬
‫השלת התרדמת הרוחנית‬
‫ההתוועדות החסידית מעירה את האדם‬
‫משינה רוחנית עמוקה‪ ,‬כמו קוראת לו‬
‫להשיל מעליו את התרדמת הרוחנית בה‬
‫הוא שרוי‪ ,‬ומראה לו נתיב רוחני מואר בו‬
‫יוכל ללכת בבטחה‪ .‬כל זה נובע מהיכולת‬
‫הרוחנית הנפלאה שקיימת בהתוועדות‪,‬‬
‫מהשראת השכינה שנותנת ומעניקה כח‬
‫לכל יהודי באשר הוא לגלות את נשמתו‬
‫במעמד יהודים נוספים"‪ .‬שימי סיים את‬
‫המונולוג הארוך‪ ,‬שנאמר תוך כדי הליכה‬
‫מצד לצד ובנפנופי ידיים‪.‬‬
‫פניו של שלומי הסמיקו‪" .‬אתה מעניק‬
‫הרגשה לא נעימה" מחה באזני שימי‪" ,‬אני‬
‫מסכים לתוכן דבריך‪ ,‬אבל קשה לי עם‬
‫העובדה שעד היום לא נחשפתי למהלך‬
‫החשיבה החסידי‪ .‬זה כמו לבוא ולשנות‬
‫בתוכי מוסכמות ותובנות‪ ,‬לשנות את דרך‬
‫החיים שלי‪ ,‬אני מרגיש לא מספיק ראוי‬
‫ולא מספיק עובד השם לאור כל הדברים‬
‫שגיליתי בימים האחרונים"‪...‬‬
‫שימי הקשיב דומם‪ .‬מבע פניו השתנה‪,‬‬
‫וחיוך גדול עלה על לחייו‪" .‬ראה שלומי‪,‬‬
‫אני מחזיר בחזרה את המילים הבוטות‬
‫בהן התבטאתי אך לפני כמה דקות‪ .‬אתה‬
‫ממש לא חוקר בקרירות ובאדישות‪ ,‬אלא‬
‫'נכנסת' לתוך הנושא‪ ...‬ממש נוגע לך‬
‫הענין‪ ,‬אפילו הרבה יותר ממני‪ ,‬ואני מלא‬
‫הערכה כלפיך‪ .‬דומני שעליך לפנות בנושא‬
‫למישהו מוסמך יותר ממני‪ ,‬והוא יענה לך‬
‫על מה שהעלית כאן כעת"‪...‬‬
‫המשך בגליון הבא בע"ה‬
‫‪5‬‬
‫ציור‪ :‬זלמן קליינמן‬
‫מושגי יסוד בחסידות‬
‫כסלו‬
‫חודש הניסים והגאולה‬
‫מאת הרב ישבעם הלוי סגל‬
‫משפיע בכפר חב"ד‬
‫כסלו‪ ,‬חודש מבורך בניסים ונפלאות‬
‫בכל דברי ימי ישראל‪ ,‬ובמיוחד בכל הקשור‬
‫לגילוי פנימיות התורה ‪ -‬עולמה של תנועת‬
‫החסידות‪.‬‬
‫חג החנוכה‬
‫בכסלו נצחו החשמונאים את היוונים‪,‬‬
‫טיהרו את המקדש וחנכוהו בהשבת‬
‫עבודת ה' לדביר הבית‪.‬‬
‫המלחמה היתה ‪ -‬ביסודה ועיקרה ‪-‬‬
‫מלחמת תרבות בין היהדות לבין האליליות‬
‫היוונית‪ ,‬והנצחון היה של האמונה באלוקי‬
‫ישראל על הכפירה והיוונות האלילית (ראה‬
‫היום יום ב' טבת)‪.‬‬
‫תרבות יוון מייצגת את החכמה דקליפה‬
‫– שהן החכמות החיצוניות והפילוסופיה‬
‫היונית‪ ,‬שהיתה הניגוד לחכמת התורה‪,‬‬
‫ומגמתם היתה להתגבר על חכמת הקבלה‬
‫האלוקית ויסודותיה ‪ -‬האמונה בקב"ה‬
‫בתורתו ומצוותיו‪ ,‬שהיא למעלה מעלה‬
‫מבחינת ההשגה והשכל האנושי‪.‬‬
‫לכן כשחדרו היוונים למקדש בעזרת‬
‫המתיוונים מקרב עם ישראל‪ ,‬והעמידו‬
‫צלם בהיכל רח"ל‪ ,‬התאמצו לטמא את‬
‫השמנים‪ ,‬שבהם היו מדליקים את נרות‬
‫המנורה הטהורה‪ ,‬שנועדה להאיר את כל‬
‫העולם באור הקדושה האלוקית‪.‬‬
‫ובזה סימלו את מאבק ההשכלה הטמאה‬
‫המייצגת ומובילה אל הכפירה בה' ותורתו‪.‬‬
‫מטרת היוונים היתה "להשכיחם‬
‫תורתך"‪ ,‬להשכיח – מלומדי התורה – שהיא‬
‫"תורת ה'"‪ ,‬ושהמצוות הן חוקי רצון ה'‪,‬‬
‫שרק זה הוא הבסיס לקיומן‪.‬‬
‫וכאן קרה הנס‪ ,‬מתתיהו בן יוחנן כהן‬
‫גדול חשמונאי הכריז‪" :‬מי לה' אלי" ‪!...‬‬
‫ויצא למלחמה ביוונים‪.‬‬
‫ונאספו אליו חסידים ואנשי מעשה‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ובראשם בניו החשמונאים‪ ,‬אשר יצאו‬
‫למלחמה בחירוף נפש נגד צבא יוון האדיר‪,‬‬
‫והצליחו לגרשם מן הארץ‪ ,‬וחזרה מלכות‬
‫לישראל יתר על מאתים שנה (רמב"ם הל'‬
‫חנוכה פ"ג)‪.‬‬
‫באופן סמלי התבטא הנס במציאת מעט‬
‫שמן טהור למנורה‪ ,‬ועוד זאת שהמעט‬
‫הספיק לשמונה ימים‪.‬‬
‫נס פך השמן הגשמי‪ ,‬היה ביטוי לנס‬
‫העיקרי ‪ -‬הרוחני ‪ -‬נצחון האמונה‬
‫שבתורה‪ .‬התורה המשמשת "מזון" לנשמה‬
‫ גילוי אור אלוקי בפנימיותה‪ ,‬וכמו שכתוב‬‫"ותורתך בתוך מעי" (תניא פרק ה')‪.‬‬
‫"לחם"‪" ,‬מים"‪" ,‬יין" ו"שמן" ‪ -‬רומזים על‬
‫דרגות שונות בתורה‪.‬‬
‫"לחם ו"מים" רומזים על הנגלה שבתורה‬
‫(מקרא משנה וכו')‪ ,‬כמו שכתוב "לכו‬
‫לחמו בלחמי"‪ ,‬וכן כתיב‪" :‬הוי כל צמא לכו‬
‫למים"‪.‬‬
‫"יין" רומז על רזין דאורייתא (סודות‬
‫התורה) ‪" -‬יינה של תורה" (היום יום כ"ט‬
‫שבט)‪ ,‬ונרמז בגימטריא ‪" -‬יין" (‪" = )70‬סוד"‬
‫(‪.)70‬‬
‫"שמן" ‪ -‬רומז על רזין דרזין בתורה‪ ,‬גילוי‬
‫עצמותו ית' בתורה ‪" -‬אורייתא וקוב"ה‬
‫כולא חד" (התורה כפי שהיא מאוחדת‬
‫בקב"ה)‪ .‬ובכדי לנצח את הטומאה‬
‫והכפירה בה' אלוקי ישראל שהפיצו‬
‫היוונים‪ ,‬התחזקו החשמונאים ב"שמן"‬
‫התורה‪.‬‬
‫ועל נצחון האמונה האלוקית בלימוד‬
‫התורה וקיום המצוות‪ ,‬תיקנו רז"ל להדליק‬
‫נרות חנוכה ולהודות ולהלל לקב"ה לדורות‬
‫עולם‪.‬‬
‫חג החגים ‪ -‬י"ט כסלו‬
‫בכסלו חלים עוד חגים הקשורים בנצחון‬
‫האמונה הצרופה בה'‪.‬‬
‫כי עיקר ושלימות ה"שמן" שבתורה (רזין‬
‫דרזין) נעשה ב"חג החגים" י"ט בכסלו –‬
‫ראש השנה לחסידות‪.‬‬
‫כי גם כאשר בטלה הגזירה "להשכיחם‬
‫תורתך" (תפילת שמונה עשרה)‪ ,‬ע"י ה"שמן"‬
‫שבתורה‪ ,‬היתה זו רק השפעת והארת‬
‫האמונה על לימוד הנגלה שבתורה‪.‬‬
‫אבל בהתגבר החושך בעולם ע"י צרות‬
‫הגלות ‪ -‬הפרעות והטבח שעשו האויבים‬
‫בעם ישראל‪ ,‬מסעי הצלב‪ ,‬גזירות ת"ח‬
‫ות"ט ועוד‪ ,‬רח"ל‪ ,‬בהם נכחדו מאות‬
‫קהילות ישראל ובטלו לומדי תורה‪ ,‬גם ילדי‬
‫ישראל נאלצו לחפש פת לחם כדי לשרוד‪,‬‬
‫וכך גדלו דורות של בורים ועמי הארץ שלא‬
‫ידעו קרוא וכתוב‪ ,‬ונוצרה סכנה ממשית‬
‫לקיום העם היהודי‪.‬‬
‫ואז חשף ה' זרוע קדשו‪ ,‬והוריד לעולם‬
‫את נשמת מורנו הבעש"ט נ"ע ‪ -‬אור שבעת‬
‫הימים ‪ -‬אשר הפיח רוח חיים בעם ישראל‪,‬‬
‫כשגילה את ה"שמן" שבתורה ‪ -‬סודות‬
‫ופנימיות התורה‪ ,‬כלימוד חשוב ועיקרי‬
‫לכשלעצמו‪ ,‬ולא להסתפק בהשפעת‬
‫האמונה על לימוד הנגלה בלבד‪.‬‬
‫וכך הצליח מורנו הבעש"ט לקרב את‬
‫המוני בית ישראל אל האמונה בתורה‪,‬‬
‫וקיום מצוות מתוך תמימות ולב שלם‬
‫באהבת ישראל ושמחה‪.‬‬
‫בשנת תק"ז באחת מעליות הנשמה‬
‫שערך מורנו הבעש"ט לעולם העליון‪ ,‬שאל‬
‫את נשמת מלך המשיח‪" :‬אימתי קאתי‬
‫מר"? (מתי יבוא אדוני לגאלינו?)‪.‬‬
‫נענה‪" ,‬לכשיפוצו מעינותיך חוצה"‪.‬‬
‫כאשר מעיינות תורת החסידות (שמן‬
‫שבתורה) יתגלו‪ ,‬עד שגם אלו המוגדרים‬
‫כ"חוצה" ‪ -‬מחוץ ליהדות ורחוקים ממנה‬
‫‪ -‬יושפעו ממנה‪ ,‬אז תבוא הגאולה‪.‬‬
‫אלא שעל כל דבר טוב שבא לעולם‬
‫מתעורר קיטרוג בשמים כדי לאתגר‬
‫ולאלץ את בני ישראל להתאמץ יותר‬
‫ולהגיע להישגים ומעלות גבוהות יותר‪,‬‬
‫עד התכלית הנעלית ביותר ‪ -‬שלימות‬
‫הגאולה האמיתית במימוש פנימיות רצון‬
‫ה' בבריאת העולם ‪ -‬ש"נתאוה הקב"ה‬
‫להיות לו דירה בתחתונים"‪.‬‬
‫לפיכך קמו למורנו הבעש"ט מנגדים‬
‫רבים שקיטרגו וטענו שהפצת פנימיות‬
‫התורה לאלו שאינם ראויים‪ ,‬הרי זה חילול‬
‫ה'‪.‬‬
‫ב) כי דורנו ‪ -‬דור אחרית הימים ‪ -‬זוכה‬
‫לגילוי פעמי (עקבות) המשיח‪.‬‬
‫משיח צדקנו נקרא "משיח" על שם‬
‫המשיחה בשמן כמ"ש "בשמן קדשי‬
‫משחתיו"‪ ,‬ועל ידו יהיה עיקר ושלימות‬
‫גילוי ה"שמן" (רזין דרזין) שבתורה‪ ,‬שילמד‬
‫"סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"‪ ,‬ועד‬
‫ש"באותו הזמן (בימות המשיח)‪ ..‬לא יהיה‬
‫עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"‪.‬‬
‫ועל אחת כמה וכמה בני ישראל ש"יהיו‬
‫חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים‬
‫וישיגו דעת בוראם כו'"‪.‬‬
‫שהרי "כבוד אלקים הסתר דבר"‬
‫כה‪ ,‬ב‪ ,).‬וחז"ל דרשו על הפסוק "וכבשים‬
‫ללבושך" ‪ -‬דברים שהם כבשונו של עולם‬
‫יהיו תחת לבושיך (חגיגה יג‪ ,).‬ואין מגלים‬
‫סתרי תורה אלא לצנועים וגם זאת בהסתר‬
‫וכו'‪.‬‬
‫היינו שעיקר הלימוד יהיה ברזין דרזין‬
‫שבתורה‪ ,‬ולכן ככל שהולכים ומתקרבים‬
‫להתגלות של משיח צדקנו‪ ,‬הולך ומוסיף‬
‫בגילוי דשמן (רזין דרזין) שבתורה שזוהי‬
‫ה"טעימה" ("טועמיה חיים זכו") מתורתו‬
‫של משיח‪.‬‬
‫מזה נשתלשל שכעבור כמה שנים‪ ,‬קמו‬
‫אנשי בליעל ‪ -‬על אף היותם בני ברית ‪-‬‬
‫שהעלילו על כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע ‪ -‬בעל‬
‫התניא והשולחן ערוך ‪ -‬והלשינו עליו‬
‫למלכות‪ ,‬והי' בסכנה של היפך החיים רח"ל‪,‬‬
‫וציפו שבזה ימנעו ח"ו את התפשטות‬
‫תורת החסידות בקרב ישראל‪.‬‬
‫גם התגלות תורת החסידות באה‬
‫בשלבים‪:‬‬
‫(משלי‬
‫ורבינו הזקן לא התחשב בקיטרוג שעליו‪,‬‬
‫ופעל במסירות נפש לפרסם את תורת‬
‫החסידות בקרב כל ישראל‪ ,‬גם למי שאינו‬
‫ראוי‪.‬‬
‫גישה זו תואמת את דברי האריז"ל‬
‫שאמר (ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות‪,‬‬
‫ועוד)‪" :‬דוקא בדורות אלו האחרונים מותר‬
‫ומצוה לגלות זאת החכמה"‪.‬‬
‫שתי סיבות עקרוניות הביאו את רבינו‬
‫הזקן בעל התניא והשו"ע למסור את נפשו‬
‫לגילוי תורת החסידות בדרא דעיקבתא‬
‫דמשיחא‪.‬‬
‫א) בגלל היות עם ישראל בשפל‬
‫המדריגה‪ ,‬שנתמעטו השנים נתמעטו‬
‫הדורות‪ ,‬ודורותינו אלה ב"עקבתא‬
‫דמשיחא" הם בחינת עקביים בלבד לעומת‬
‫הדורות הראשונים ‪ -‬בחינת ראש‪ ,‬ובלי‬
‫גילוי פנימיות התורה יש חשש שיתנתקו‬
‫ח"ו לגמרי מהיהדות‪ ,‬ובמצב של פיקוח נפש‬
‫הרי זה "מותר ומצוה לגלות זאת החכמה"‪,‬‬
‫כי "עת לעשות לה' הפרו תורתיך"‪.‬‬
‫א) ביסוד תנועת החסידות גילה מורנו‬
‫הבעש"ט ותלמידו המגיד ממעזריטש את‬
‫תורת החסידות הכללית‪.‬‬
‫וכך גילה מורנו הבעש"ט את עומק‬
‫כח האמונה הטהורה שלמעלה מהשכל‬
‫האנושי ‪ -‬בקרב כל ישראל‪ ,‬גם בקרב‬
‫האנשים הפשוטים ‪ -‬עמי הארצות‪ ,‬וקרבם‬
‫לעבודת ה' במעשים טובים ומידות טובות‪,‬‬
‫על יסוד האמונה התמימה שבנשמתם‪.‬‬
‫ב) רבינו הזקן ‪ -‬בעל התניא והשו"ע ‪-‬‬
‫תלמידו של הרב המגיד ותלמיד תלמידו של‬
‫הבעש"ט‪ ,‬יסד את תנועת חסידות חב"ד‬
‫(חכמה בינה דעת)‪ ,‬על יסוד ההתבוננות‬
‫השכלית בגדולת ה' ‪ -‬במוח‪ ,‬שכתוצאה‬
‫מזה יוולדו מידות טובות בלב ‪ -‬אהבת‬
‫ה' ויראתו‪ ,‬כמש"כ‪" :‬וידעת היום והשבות‬
‫אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים‬
‫ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד"‪ .‬והיינו‪,‬‬
‫שהרגשות שבלב ‪ -‬באהבת ה' ויראתו ‪-‬‬
‫יוולדו מהשכל שבמוח‪.‬‬
‫ה"אמונה" וה"שכל"‪ ,‬שתיהן דרכים‬
‫ישרות בעבודת ה'‪ ,‬אך הן מנוגדות זו לזו‬
‫במהותן‪ ,‬לכל אחת מעלתה וחסרונה‪.‬‬
‫האמונה היא כח עוצמתי הנובע מעצם‬
‫הנשמה ‪ -‬בבחינת "בלי גבול"‪ ,‬עד כדי‬
‫מסירות נפש‪.‬‬
‫אך דוקא משום עליונותה הרוחנית היא‬
‫בבחינת "מקיף" שאינה יורדת להתלבש‬
‫בשכל המוגבל במוח ובטבע המידות‬
‫שבלב וכו' (עד שעלול להיווצר מצב ש"גנבא א פום‬
‫מחתרתא ‪ -‬רחמנא קריא")‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬ההשכלה וידיעת גדולת ה'‬
‫בשכל הנברא ‪ -‬חדורה ומלובשת במוח‬
‫ולב האדם‪ ,‬ופועלת זיכוך והתעלות כוחות‬
‫הנפש שבאדם בפנימיותו‪.‬‬
‫אך דא עקא‪ ,‬ששכל האדם מוגדר ומוגבל‬
‫ ואין בו את העוצמה האלוקית והחוזק‬‫במסירות נפש כמו האמונה‪.‬‬
‫השלימות בעבודת ה'‬
‫השלימות בעבודת ה' ‪ -‬אפשרית רק‬
‫בשילוב ואיחוד האמונה עם השכל‪ ,‬על‪-‬אף‬
‫הניגוד שבהם‪ ,‬תוך מיצוי המעלות שבהם‪.‬‬
‫וזה חידש אדמוה"ז בתורת חסידות‬
‫חב"ד‪.‬‬
‫רבינו הזקן לא הציב את השכל (חב"ד)‬
‫במקום האמונה ‪ -‬חס ושלום ‪ -‬שעליה‬
‫יסד הבעש"ט את החסידות‪.‬‬
‫אדרבה‪ ,‬נקודת המוצא של תורת חב"ד‬
‫היא האמונה התמימה שלמעלה מטעם‬
‫ודעת ‪ -‬כתורת הבעש"ט‪ ,‬אך עם זאת אינה‬
‫מסתפקת ב"אמונה" בלבד ‪ -‬בדרך "מקיף"‪,‬‬
‫אלא דורשת הפנמה בכל כוחות הנפש ‪-‬‬
‫בשכל ובמידות וכו'‪.‬‬
‫והיינו‪ ,‬עיסוק במחקר אלוקי בשכל ביחד‬
‫עם אמונה שלימה ותמימה שלמעלה‬
‫מהשכל‪ ,‬תוך כדי ניתוב ההתבוננות‬
‫אל המידות הטובות שבלב ‪ -‬אהבת ה'‬
‫ויראתו‪ ,‬ועד לעשיה בקיום המצוות בפועל‬
‫ "עשיה לעילא"‪.‬‬‫איחוד של שני ההפכים כאחד!‬
‫איחוד זה אפשרי רק ע"י התגלות עצם‬
‫הנשמה שבאדם ‪ -‬חלק אלקה ממעל ממש‪,‬‬
‫שהוא למעלה ‪ -‬באין‪-‬ערוך ‪ -‬מהאמונה‬
‫והשכל יחדיו‪ ,‬להיותם רק כוחות הנובעים‬
‫מעצם הנשמה ובטלים אליה‪ ,‬ובהתגלותה‬
‫יתאחדו כאחד‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬שחסידות חב"ד נובעת ומבוססת‬
‫על תורת הבעש"ט‪ ,‬ועם זאת גם מביאה‬
‫שלימות לתורת הבעש"ט‪ ,‬שמגלה בה את‬
‫עצמותו ית'‪ ,‬ועי"ז מחדירה אותה בכל‬
‫חלקי נפש האדם ‪ -‬בשכל ובמידות וכו'‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫לו לאות ולחברו למופת‪...‬‬
‫סקירת ספרים של הגאון האלוקי הוד כ"ק אדמו"ר מה"מ מליובאוויטש‬
‫תורת מנחם‬
‫ספר‬
‫ענינו של‬
‫משיח‬
‫מהפכה של הסברה‬
‫הספר 'ענינו של משיח' שופך אור חדש ומעניק כח להבין ולחיות‬
‫משיח בפועל ממש‪ .‬הספר מאגד בתוכו ‪ 600‬עמודי תוכן המציגים את‬
‫דבריו של הרבי אודות משמעותם של ימות המשיח‪ ,‬תקופתנו המיוחדת‪,‬‬
‫והשליחות של דורנו 'קבלת פני משיח צדקנו'‪ ,‬כמשנה סדורה ובהסברה‬
‫ברורה‪ .‬ספר מקיף‪ ,‬יסודי‪ ,‬מעמיק‪ ,‬וידידותי לקורא‪.‬‬
‫חצי יובל הוא פרק זמן משמעותי‪ .‬חצי יובל עבר מאז ו' אייר תנש"א‪,‬‬
‫היום בו התווה הרבי את "הדרך הישרה" להתגלות משיח ‪ -‬לימוד עניני‬
‫הגאולה‪ .‬מאז ועד היום יצא לאור יבול מרשים של ספרים העוסקים‬
‫בנושא‪ ,‬שהנגישו את עניני הגאולה לקהל הלומדים‪ .‬חצי יובל שנים עברו‬
‫מאז הכרזתו ההיסטורית של הרבי "סיימו את עבודת השליחות" והדבר‬
‫היחיד שנשאר ‪ -‬קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!‬
‫כעת‪ ,‬כעבור חצי יובל‪ ,‬הגיע הזמן לעלות שלב‪ .‬תורת הגאולה של הרבי‬
‫ניתנה לנו טיפין טיפין‪ ,‬רעיונות רעיונות‪ ,‬בפשט ובפנימיות‪ .‬וקשה ללומד‬
‫להרכיב תמונה ברורה ולעמוד על משמעותם של דברים‪.‬‬
‫על צורך זה בא הספר 'ענינו של משיח' לענות‪ .‬לסכם לבאר ולהנגיש את‬
‫עיקרי תורתו של הרבי כמשנה סדורה ואחידה‪ ,‬בצורה מקיפה ויסודית‪,‬‬
‫הרב ישראל זוסמן‪ ,‬טוען רבני‪ ,‬תמך במשך שנים‬
‫ברב הגאון שמואל יצחק גד יודייקין שליט"א בתור‬
‫השתתפות של יששכר וזבולון על‪-‬פי הנחייה מפורשת‬
‫של הגאון הגדול הרב שטיינמן שליט"א‪.‬‬
‫קרובתו שחלתה במחלה הקשה ל"ע‪ ,‬הייתה בהריון‬
‫מתקדם והרופאים הסבירו לה שהיא והעובר בסכנת‬
‫חיים‪ .‬היא ביקשה מהרב זוסמן להגיע לרבי ולבקש‬
‫ממנו ברכה עבורה ועבור העובר שלה ואמרה ש"מה‬
‫שיאמר הרבי ‪ -‬תעשה"‪ .‬הרב זוסמן הגיע לרבי ביום א'‬
‫כ"ו אד"ר תשנ"ב למעמד חלוקת הדולרים‪.‬‬
‫כשהגיע תורו סיפר לרבי את סיפור קרובתו בקצרה‪.‬‬
‫שאל הרבי לשמה ולשם אמה‪ .‬לפתע‪ ,‬עצם הרבי את‬
‫עיניו הקדושות לכמה שניות ממש‪ ,‬בהן חש שהרבי‬
‫נמצא בעולמות אחרים‪ ,‬וכעבור כמה שניות שב לעולם‬
‫הזה‪...‬‬
‫"הרופאים טעו בדיאגנוזה שלהם" אמר הרבי‬
‫והמשיך‪" :‬מה שיש לה זו לא המחלה ובמילא גם‬
‫השאלה השניה האם תפיל את עוברה ‪ -‬מיותרת‪.‬‬
‫יוולד לה בן שיהיה מיוחד"‪...‬‬
‫הבדיקות החוזרות אכן הראו כי קרובתו של הרב‬
‫זוסמן אינה חולה במחלה האיומה‪ .‬ההריון נמשך‬
‫ובסופו נולד ילד בריא בכל‪.‬‬
‫כששיתף הרב זוסמן את הרב יודייקין הליטאי‬
‫בסיפורו‪ ,‬ענה לו‪" :‬תן לי את כל הפרטים ואם יתבררו‬
‫כנכונים אתחיל ללמוד את חסידות חב"ד"‪ ,‬וכן היה‪...‬‬
‫(מתוך 'יהלומים מספרים' מס' ‪)4‬‬
‫המשך מעמוד ‪7‬‬
‫חסידות חב"ד והגאולה‬
‫התגלות עצם הנשמה (חלק אלקה ממעל) בכל‬
‫כוחות נפש האדם‪ ,‬אפשרית אך ורק בגילוי מהותו‬
‫ועצמותו של הקב"ה ‪ -‬בעולם‪ ,‬וזה נעשה ע"י לימוד‬
‫תורת חסידות חב"ד והליכה בדרכיה‪.‬‬
‫להביא את הדברים לכל עומקם‪ ,‬ויחד עם זאת בצורה מסודרת וידידותית‬
‫ובזה מתממשת פנימיות הכוונה בבריאת העולם‪,‬‬
‫ש"נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים"‪,‬‬
‫התגלות עצמות אין סוף ברוך הוא ‪ -‬בעולם הזה‬
‫התחתון והמוגבל‪ ,‬שגם הוא מתאחד בעצמותו ית' ‪-‬‬
‫ובשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד‪.‬‬
‫משיח באופן המתקבל לכל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו כולל ובמיוחד‬
‫זהו מימוש הגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬שהתחיל‬
‫בה הוד כ"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך‪,‬‬
‫ואחריו רבותינו נשיאינו עד הדור השביעי ‪" -‬כל‬
‫השביעין חביבין" ‪ -‬הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך‬
‫המשיח ‪ -‬מהרה יגלה‪ ,‬המגלה תורת חסידות חב"ד‬
‫בדורנו‪" ,‬תורה חדשה מאיתי תצא"‪ ,‬ולגאולה זו אנו‬
‫מחכים ומצפים שתהיה בחסד וברחמים מי"ד ממ"ש‪.‬‬
‫לקורא‪ ,‬ובמיוחד לקורא התורני‪.‬‬
‫הרבי הודיע כי השליחות היחידה כעת הינה‪" :‬להכין את עצמו ואת‬
‫כל בני ישראל לקבל פני משיח צדקנו‪ ,‬על ידי שהוא מסביר את ענינו של‬
‫ על ידי לימוד עניני משיח וגאולה‪ ,‬ובפרט באופן של חכמה בינה ודעת"!‬‫נקודה זו היא הציר המרכזי עליו סובב תוכן הספר‪.‬‬
‫הספר עוסק הן בתורת הרבי אודות משמעותם של ימות המשיח בכלל‪,‬‬
‫והן בדבריו הק' אודות המשמעות האקטואלית של הדברים עבורנו‪.‬‬
‫הספר נכתב ונערך ע"י המשפיע הרב שלום דובער וולף ואת ההוצאה‬
‫לאור נטלו על עצמם איגוד תלמידי הישיבות המרכזי ‪ 770‬וארגון‬
‫'התאחדות החסידים'‪.‬‬
‫לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכיה ‪ -‬תכתבו‬
‫ותחתמו‪.‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‪.‬‬
‫(עפ"י ספר ערכים בחסידות שי"ל בעז"ה בקרוב)‬
‫‪8‬‬