ראיון של מיכאל פאר עם ניצן
מקומות שטבעי לחיות בהם נא להכיר משפחה נוספת שתבנה את ביתה בשכונת הרפת: ניצן (שובל) ועמית אבירי ,החיים על הכרמל ,מחכים בקוצר-רוח לתחילת הבניה .אז איך באמת בת קיבוץ שעזבה מזמן ובחור שמנהל אטרקציה תיירותית על הכרמל שלמים עם החלטתם להקים את ביתם בבית-אלפא? עמית מספר :אני בן .33נולדתי וגדלתי בחווה ישנן בריכות חצובות בסלע ,בתים הבנויים מאבן ,ונוף מרשים בכל כיוון .אנו מקיימים סדנאות ופעילויות לאנשים ,על צמחי מרפא ,יוגה ,אמנות – כאשר הדגש הוא על התוכן .ישנה בארץ אוכלוסיה גדולה שמחפשת מקומות שקטים ונעימים. אני קשור עם מדריכים ומנחים בעלי רמה, שכל אחד מהם נבחר בקפידה ,ומזמן אותם לפעילות בהתאם למתארחים ,שזו להם הזדמנות להיפגש עם אנשים מעניינים ,עם אוכל טעים. בקיצור ,מדובר בחוויה מיוחדת ,שגורמת להם לשוב אלינו בכל פעם. אני משקיע מחשבה רבה בשימור הקיים ברמה שאליה הגענו ,ובמקביל מבקש להעלות רעיונות נוספים וחדשים לפיתוח המקום והפיכתו לאבן שואבת לסוגים נוספים. מערכת השיווק הכי טובה היא שביעות הרצון של המתארחים ,ואופן השירות שלנו נועד לגרום לכך שיעבירו זאת מפה לאוזן .אני מגדיר זאת: לגרום לכך שכל אורח יהפוך לשגריר של המקום! כאמור ,הגעתי למקום ולתחום הודות לאבא, כאשר התחלתי בגיל צעיר לאחר הצבא לעבוד איתו ולצידו ,שימשתי יד ימינו .הוא לימד אותי הרבה והכשיר אותי .חודש לאחר פטירתו המקום הוצת ,ובאותו זמן הכרתי את ניצן ,באמת צירוף אירועים לא פשוט .כאשר אבא נפטר ,היה לי ברור שאני לוקח על עצמי את ניהול החווה ומוליך אותה קדימה .הנקודה הזו בחיי שימשה נקודת מפנה. הברכיים לא שקשקו?הברכיים קצת שקשקו ,אבל היה לי ברור שקודם כל אני קם על הרגליים ומשקם את המקום שנפגע ,וכל החלטה אחרת אקבל כאשר אמצא בנקודה טובה ,ולא מתוך משבר .ההצתה התרחשה על רקע לאומני ,וצרוף של שני אירועים כאלה – פטירת אבי והצתת החווה – יכלה בקלות לשבור ולרסק אותי .אלה שהציתו אמרו לעצמם :הנה בעל-הבית הלך ,זו ההזדמנות לנעוץ במושב בני-ציון בשרון .לאחר הצבא עברתי לאזור הכרמל הגבוה ,שם הקים אבי לפני כ20- שנה חווה אקולוגית ייחודית בשם" :הר יללת התנים". מה מסתתר מאחורי השם המסקרן הזה?זהו ה !STORT OF MY LIFE-האתר ממוקם בלב הכרמל ,על הר שֹוקף ,מאוד קרוב למלון "יערות הכרמל" .פינת חמד אמיתית ,שלימים הפכה לחוות אירוח ,המיועדת למשפחות וקבוצות ,בסימן של אקולוגיה ,טבע ותרבות. אבא נפטר באופן מפתיע לפני שש שנים .עד אז עבדתי לצידו ,גדלתי והתפתחתי במקום ,ולאחר פטירתו לקחתי לידי את ניהול המקום .זה העיסוק המרכזי בחיי. בשנים האחרונות ישנם הרבה מאבקים סביב המקום הזה .כך למשל ,מיד לאחר פטירתו של אבי ,אירעה במקום הצתה גדולה ,בזדון ,של גורמים שלא ראו בעין יפה את התפתחות החווה שלנו ,וחשבו שבעת שהמשפחה נמצאת באבל ,זה הזמן לפגוע בנו .הם קיוו שיצליחו לגרום לנו לנטוש את המקום ,אבל אנו התאוששנו והיינו נחושים להמשיך את פועלו של אבא. שמו של המקום ידוע בקרב ישראלים המבקשים סוג של נופש בטבע .חברות היי-טק, צוותים חינוכיים ,עמותות (למשל כאלה המבקשות לקיים סדנאות לאנשים שנפגעו באירועי לחימה) ,צוותי הדרכה ,וגם משפחות. המקום יכול לקבל ולשרת עד 100איש .אני המנכ"ל ,העובד הראשי ,המשווק ,ולידי פועל צוות עוזרים .המקום ידוע ,התפוסה בדרך כלל מלאה. החווה מספקת פרנסה ,ואני מרגיש חשיבות להמשיך את החלום של אבא .אבא היה טיפוס של יזם ,בעצמו מורה דרך ,אוהב הארץ ,אוהב אנשים ,ומתוך כל אלה הוא הגה את רעיון המקום ,הקים אותו במי-ידיו מכלום ,פיתח וקידם אותו. 15 הוא אולי לא מודע לכך ,אבל בשבילי זו חוויה מרגשת. בימים הקרובים אסיים את הלימודים לתואר השני ,אני כבר אוצרת מוכרת של תצוגות. לצערי אין לי זמן לעסוק בתכשיטים ,בשל עיסוקינו הרבים .בנוסף לכך יש לנו שני ילדים קטנים. איפה באמת מצאתם זמן לילדים בתוךעומס האירועים שתיארתם? שאלה באמת טובה. את הסכין ,להרתיע את המשפחה ולסלק אותה מהשטח .נפחיד את הבן שלו .המשוגע הלך ,זה הזמן .ההחלטה שקיבלתי הייתה :לא זזים מכאן, ממשיכים ואפילו מתקדמים. ***** ניצן מספרת :עזבתי את בית אלפא לפני למעלה מעשר שנים .יצאתי לטייל ,הסתובבתי הרבה זמן ,ראיתי עולם .הסיבוב האחרון כלל שנתיים באוסטרליה ,ממנה חזרתי לתל-אביב, ולאחר שש שנים אמרתי לעצמי שהגיע הזמן ללימודים .החלטתי להגשים חלום ,שאז נראה מופרך ,ללמוד תולדות האמנות בחיפה. למה מופרך?כי מצד שני אמרתי :מה בדיוק אעשה עם התואר הזה? במה אעסוק? אבל לא ויתרתי לעצמי ובמבט לאחור אני יודעת עד כמה הבחירה הייתה מוצלחת .וואו ,מאוד נהניתי מהלימודים, זו הייתה חוויה מרתקת ,המתנה הכי גדולה שיכולתי לחלום עליה ,בחירה שהתגלתה כמוצלחת ביותר. כבר בשנה השנייה ללימודים התחלתי לעבוד בתחום ,כמדריכה במוזיאון לאמנות "ינקו דאדא" בעין-הוד ,ומאז אני שם. ממש התחלה לא פשוטה ,זה סגנון לא קללהתרשם ממנו ולהתחבר אליו ,איך עשית את הביקור במוזיאון הזה לחוויה מעניינת? (השניים מביטים על הקירות בדירתנו הצנועה ,סוקרים את התמונות ,ועמית מוסיף: אני רואה שגם אתם מחוברים לאמנות .אני מבהיר שהבעיה שלנו היא בעיקר השטח הקטן של הקירות)... ניצן :מאז סיימתי תואר ראשון ,המשכתי לתואר שני ,עם התמחות באֹוצרּות .אצרתי כמה תערוכות בזמן האחרון ,חלקן מוצלחות מאוד, שהגיעו להתייחסות בעיתונות .אני שמחה וגאה. במקביל ללימודים גם פתחתי עסק לעיצוב תכשיטים ,משהו להתקיים ממנו. את מבינה מאיפה באו לך כל האלה?היצירתיות? מי שיודע היכן גדלתי ולמדתי ,לא צריך להתפלא -אימא שלי ,שרה; דודה שלי, עדנה .זה משהו שתמיד היה וקיים במשפחה. מגיל צעיר אני זוכרת נסיעות למוזיאון בירושלים .השיח הזה התקיים בבית .כאשר אני נכנסת למשרדו של שאול ,מנהל הקהילה ,אני מבחינה על הקירות בתמונות של שרה ועדנה! ***** איפה אתם מתגוררים כעת?עמית :בקיבוץ בית אורן .החלטנו לעשות הפרדה בין העבודה בחווה לחיים הפרטיים, שאותם אנו רוצים לקיים בנפרד .תמיד טוב בסוף היום להגיע לבית ,שיש בו חיבור לחשמל ,ומסביב שכנים ,בתוך קהילה קטנה. כלומר שבזמן השריפה הגדולה התגוררתםבבית אורן ,איך עברתם את האירוע הטראומתי? עמית :זה ריאיון בפני עצמו .ניצן הייתה בבית ,עוד לא היו לנו ילדים .חזרנו מטיול בברצלונה ,שם בדיוק הצעתי לה נישואין .קניתי לעצמי שם מגפיים חדשות .טלפנתי אליה מהאוניברסיטה ,סיפרתי על השריפה הענקית המשתוללת ,וביקשתי :קחי את המגפיים החדשות וסעי לחווה! נפגשנו בחווה ,שם התחלנו להבין את גודל השריפה והיקפה .היה ברור שיש לפנות את החווה מכל מי שלא יוכל לסייע בהתגוננות .אמרתי לה :סעי לעין-הוד! ניצן :אספתי איתי עובדים ומתנדבים מהחווה והמשכתי הלאה .עברתי בין הנקודות שאליהן הגיעה השריפה בסופו של דבר. ***** איך בעצם הכרתם?ניצן :בלימודים באוניברסיטה ,בקורס המבוא לרנסנס. עמית :בדיוק החלטתי להתפתח בתחום נוסף לניהול החווה ,והתחלתי ללמוד אמנות ולימודי הסביבה .אחד הקורסים היה "מבוא לרנסנס", שם הבחנתי בניצן והתחלתי לחזר אחריה .היא הייתה די עקשנית ,אבל לאחר זמן נענתה לחיזוריי ,ומאז הכול היסטוריה ,כמו שאומרים... ***** 16 יתממש .אנו שייכים לקבוצת היזמים העצמאיים ונחפש עיסוקים ומקומות עבודה מתאימים .כל אחד ייצור לעצמו סביבת עשייה. אני מתחבר מצוין לטבע ,ובכל פעם שאנו באים לבקר כאן ,אנחנו יוצאים לטייל בגלבוע או בשטחים שמצפון ,ברמת יששכר. ניצן :המקצוע בו התמחיתי הוא אוצרות, ואתחיל לבדוק את המוזיאונים הקיימים, ברדיוס הקרוב והרחוק יותר ,ולראות כיצד אוכל להשתלב. מתבקשת שאלה :איך עוזבים את כלהדברים הנפלאים שהקמת ואתם מפעילים, ועוברים לבית-אלפא? עמית :אנחנו לא מוותרים על כלום .החווה תמשיך להיות שלי ,אמשיך להפעיל אותה כל עוד אוכל וארצה .החיים מובילים אותנו. ניצן :אנחנו מתייחסים לסגנון החיים שלנו, כאשר נימצא בבית-אלפא ,כאל עבודת-חוץ ,כפי שעושים לא מעט מבין המשפחות שנקלטו בקיבוץ .נוסעות כל יום למקום עבודתן מחוץ לקיבוץ ,וחוזרות בסוף היום. יש כאן הרבה יתרונות שאין בבית אורן: הקהילה פה הרבה יותר גדולה ,ולילדים תהיה חברה גדולה יותר .כאן יש הרבה ילדים ושם רק מעט בכל שנתון .זה פחות מפריע בגיל הרך ,אבל בגיל בית ספר אין אחר הצהרים כמעט עם מי לשחק ולבלות .בנוסף לכך ,כאן יש לי משפחה שתוכל לעזור. לי תמיד היה ברור שאחזור לבית-אלפא. השתייכתי בזמנו ל"קבוצת ה ,"80-אבל בשיחות שהתקיימו נדרשתי לחזור הביתה בדיוק כאשר הייתי בעיצומם של הלימודים לתואר ראשון, והדבר לא התאפשר .באותו זמן זו לא הייתה אופציה ,משום שלמדתי כל יום .נאלצתי לדחות - והנה זה מגיע. אנחנו אמורים לבנות ברפת ,מקווים שהבנייה תתחיל בקרוב ,ואז אפשר יהיה ממש לחשב את הזמן לקראת בואנו. אנחנו מחכים לשכונה הזו כבר חמש שנים. בינתיים לא בער לנו ,כי ההמתנה דווקא הסתדרה טוב עם העיסוקים והלימודים שלנו. עמית :מה שאותי קנה בהחלטה לבחור בבית- אלפא ,היא התחושות שרוצים שנבוא לכאן, רוצים שנהיה חלק מהקהילה -זה המסר שקלטנו .יש כאן חיי קהילה מפותחים ,ראינו מקום שרוצה להתפתח ומעוניין שנהיה חלק מממנו ,נשתלב ונתרום. שמנו לב למאמץ המושקע בבית אלפא להחזיר את הבנים הביתה ,ולקלוט אותם באופן המוצלח ביותר .זו הזדמנות שהחלטנו לא לפספס אותה הפעם. מבחינתנו ברגע שהבית יושלם ,אנו עוברים לכאן .אני אמשיך לנסוע לחווה בכל יום ובכל עת שהדבר יידרש .לכל אחד מאיתנו ישנה מחשבה גם על "תכנית ב'" למקרה שהרצון העיקרי לא ***** כדאי להיכנס לאתר באינטרנט ולהתרשם. להקליד "הר יללת התנים" ,להתרשם מיופיו של המקום ולקרוא את שפע ההצעות שהחווה מציעה .המקום כאילו מבודד ,אם כי אינו רחוק מאתרים אחרים בכרמל .החווה מוגדרת :חופשה אקלוגית ,ללא טכנולוגיה. ניתן להתנתק בו מהמחשב ,לסגור את הנייד – תסכימו איתי שכבר אלה יוצרים מציאות חיים ואווירה שלא ניתן להגיע אליה בשום עיר או יישוב. בלוגו של החווה ,מתחת לכותרת הראשית, נכתב" :מקום שכדאי להיות בו" ,מסתבר שגם בית-אלפא... אני מאחל לניצן ועמית שהשכונה תצא לדרך ,והבית במהרה בימינו יוקם .מרכז חייכם יעבור לכאן וקליטתכם תיעשה באופן המוצלח ביותר. כתב :מיכאל 17
© Copyright 2024