‫כל ישראל חברים‪-‬אליאנס‬
‫"כל ישראל חברים‪-‬אליאנס" (כי"ח) הנו ארגון חינוכי בישראל‪ ,‬הפועל לקידום חברה ערכית ושוויונית‬
‫בשני צירים מרכזיים‪ :‬האחד ‪ -‬חינוך יהודי עם דגש על אחריות ומעורבות חברתית‪ ,‬והשני ‪ -‬מצוינות‬
‫חינוכית‪ ,‬לכלל התלמידים‪" .‬כל ישראל חברים‪-‬אליאנס" הינו חלק מארגון אליאנס העולמי שנוסד ב‪-‬‬
‫‪ 1860‬בצרפת‪ ,‬ושחרת על דגלו סולידריות ודאגה לזכויות היהודים והענקת חינוך איכותי לכל‪.‬‬
‫כי"ח פועל כיום ביותר מ‪ 90-‬בתי‪-‬ספר בכל רחבי הארץ‪ ,‬ומשפיע על חייהם של למעלה מ‪-‬‬
‫‪ 50,000‬תלמידים‪.‬‬
‫"שער" הוא שמו של האגף למצוינות חינוכית של כי"ח‪ .‬החל משנת ‪ ,2001‬האגף פועל בבתי‪-‬ספר‬
‫בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל‪" .‬שער" מקיים תכניות חינוכיות בבתי‪-‬ספר תיכוניים‬
‫שש‪-‬שנתיים מתוך תפיסה מערכתית המכירה בשונות ומקדמת שוויון הזדמנויות‪ ,‬ובגישה הוליסטית‬
‫ייחודית‪ :‬כדי להביא לשינוי עמוק וארוך‪-‬טווח‪ ,‬האגף מלווה תהליכים פדגוגים תוך התייחסות לכל‬
‫המרכיבים הקשורים בתהליך‪ .‬אנו מאמינים שכל תלמיד ותלמידה הם יהלום ‪,‬שבאמצעות ההדרכה‬
‫והתמיכה הנכונים יכול להבריק ולהצליח‪ .‬אגף "שער" פועל בשיתוף פעולה עם משרד החינוך‬
‫ביותר מ‪ 35-‬בתי ספר ברחבי ישראל‪ ,‬ומשפיע על חייהם של למעלה מ‪ 23,000-‬תלמידים ו‪2,000-‬‬
‫מורים‪.‬‬
‫סודקות את תקרת הזכוכית‬
‫בתי‪-‬ספר באזורים של פריפריה חברתית ניצבים בפני קשיים רבים הנובעים ממחסור בתקציבים‪,‬‬
‫מרמת מודעות נמוכה של ההורים לחשיבות ההשכלה‪ ,‬ממיעוט במודלים של קריירה בסביבה ולעיתים‬
‫גם מקשיים בהשגת כוח האדם החינוכי המתאים‪ ,‬בייחוד לרמות הגבוהות של הלמידה‪ .‬בתי‪-‬ספר‬
‫אלה נאבקים פעמים רבות על עצם הזכאות לבגרות יותר מאשר על קידום לבגרות איכותית פותחת‬
‫דלתות‪ .‬נערות באזורים אלה נתונות לאפליה כפולה‪ :‬הן שייכות לקבוצה‬
‫מודרת בחברה הכללית‪ ,‬ובנוסף מוחלשות בסביבתן המידית‪ ,‬שכן חברות‬
‫מסורתיות לא תמיד מעודדות נערות להגיע להישגים אקדמאים ומקצועיים‪.‬‬
‫נערות בעלות פוטנציאל או הישגים בלימודי מדעים מן הפריפריה החברתית‬
‫אינן זוכות לתמיכת הסביבה‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬פעמים רבות אינן מעזות‬
‫לחלום‪ ,‬לשאוף‪ ,‬ובהכרח לא מממשות את מלוא הפוטנציאל הגלום בהן‪.‬‬
‫תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית" היא יוזמה ייחודית במענה לסוגיה זו‬
‫ונועדה להוות צוהר לעתיד טוב יותר לנערות אלו‪ .‬אנו עובדים בשיתוף‬
‫פעולה עם משרד החינוך ועיריות בבחירת בתי‪-‬הספר‪ ,‬ומתקדמים לאיתור‬
‫נערות בעלות פוטנציאל ללימודי מדעים‪ .‬במסגרת הגישה ההוליסטית שלנו‪,‬‬
‫התכנית יוצרת תהליך מקיף‪ ,‬שמשכו עולה על חמש שנים )חטיבה‪-‬תיכון(‬
‫ומתמקד בשלושה היבטים עיקריים הפועלים בו‪-‬זמנית בהתאם לשכבת הגיל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודלים לחיקוי ‪ -‬העלאת רף השאיפות של הנערות מעצמן בתחומי השכלה וקריירה‪ .‬היבט‬
‫זה מאופיין בעיקר במפגש קרוב עם נשים מצליחות מעולם ההיי‪-‬טק הישראלי‪" ,‬אימוץ" על‬
‫ידי חברות מובילות ופעילות של בניית אתרים בתמיכתן של יזמות היי‪-‬טק מתנדבות‪.‬‬
‫העצמה – העלאת תחושת המסוגלות העצמית של הנערות‪ .‬היבט זה מאופיין על‪-‬ידי‬
‫סדנאות העצמה עצמית ומגדרית ומאוחר יותר ליווי לקראת גיוס או שירות לאומי משמעותי‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי דרך הרחבת אופקים‪ ,‬העצמה ובניית מוטיבציה‪ ,‬לנערות תהיינה הבנה יותר‬
‫עמוקה של עצמן ושל היכולות שלהן‪ ,‬יכוונו גבוה יותר וישקיעו בלימודיהן‪.‬‬
‫מצוינות לימודית ‪ -‬העלאת ההישגים של הנערות בחטיבת הביניים במטרה להגיע למקצוע‬
‫מדעי מוגבר בתיכון בצד ‪ 4‬או ‪ 5‬יחידות לימוד במתמטיקה‪ .‬היבט זה מאופיין על‪-‬ידי תגבורים‬
‫לנערות וחידוד הכישורים של הצוות החינוכי בבתי הספר דרך השתלמויות וסדנאות‪.‬‬
‫יעדים ומטרות‬
‫בישראל‪ ,‬המפתח להצלחה נמצא בתעודת הבגרות‪ ,‬המשמשת כרטיס כניסה ללימודים גבוהים‬
‫ופותחת דלתות ואפשרויות‪ .‬ככל שהתעודה איכותית יותר‪ ,‬כך האפשרויות גדולות יותר‪ .‬עבור‬
‫תלמידים מאזורים מוחלשים‪ ,‬הדרך לתעודת הבגרות הינה קשה במיוחד‪ .‬בעת העבודה החינוכית‬
‫שלנו בפריפריה‪ ,‬הבחנו במספר המועט של נערות אשר בוחרות ללמוד מקצועות מדעיים‪ .‬פעמים‬
‫רבות‪ ,‬השדר שמקבלות נערות אלה מסביבתן המשפחתית והשכונתית אינו מעודד החלטות חינוכיות‬
‫בסיסיות כדי לקדם את עצמן בעתיד‪ .‬מחסור במודלים קרובים של נשים אקדמאיות ובעלות קריירה‬
‫גורם לחלקן לצמצם את שאיפותיהן העתידיות‪ ,‬גם כאשר הן בעלות הכישרונות והיכולות להצליח‬
‫בתחום‪ .‬לפיכך‪ ,‬פיתחנו את מודל העבודה הייחודי של "סודקות את תקרת הזכוכית" במטרה לפרוץ‬
‫דרך לנערות אלו‪ ,‬לחזק את ביטחונן ביכולותיהן‪ ,‬להפגיש אותן עם נשים מצליחות היכולות להוות‬
‫עבורן מודל לחיקוי‪ ,‬לכוון אותן לבחירה שתוביל לתעודת בגרות איכותית‪ ,‬פותחת דלתות אקדמיות‬
‫ולסייע להן להתמיד בה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו ממקדים את המטרות ואת היעדים שלנו בהתאם‪:‬‬
‫מטרות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יעדים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫להכיר למשתתפות דמויות שישמשו כמודלים לחיקוי והשראה עבורן‬
‫לחזק את הדימוי והאמון העצמי של הנערות ביכולותיהן וביעדים שהן יכולות להציב לעצמן‬
‫לפתח מצוינות בלימודים בקרב המשתתפות‬
‫להעלות את מספר הנערות המסיימות בית‪-‬ספר תיכון עם תעודת בגרות איכותית אשר‬
‫תהווה מפתח להמשך לימודיהן‬
‫אחוז נשירה של פחות מ‪ 20%-‬במהלך שנת לימודים‬
‫בעת המעבר לתיכון‪ :‬לפחות ‪ 80%‬מהמשתתפות תלמדנה מתמטיקה ברמה של ‪ 4-5‬יח"ל‬
‫בעת המעבר לתיכון‪ :‬לפחות ‪ 80%‬מהמשתתפות יבחרו להגביר לפחות מקצוע מדעי אחד‬
‫בעת סיום התיכון‪ :‬לפחות ‪ 80%‬מהמשתתפות שבחרו להגביר מקצוע מדעי יסיימו בהצלחה‬
‫מטרת העל‪ :‬פתיחת אפשרויות אקדמיות ותעסוקתיות עבור נערות מהפריפריה החברתית‪.‬‬
‫הערכה ומדידה‬
‫מאז תחילתה‪ ,‬התכנית עוברת מחקר הערכה מקצועי על‪-‬ידי מעריכות חיצוניות‪ .‬מחקר ההערכה‬
‫מאפשר לנו ללמוד‪ ,‬לאמוד את התקדמות התכנית‪ ,‬לשמר הישגים ולשפר איפה שעולה הצורך‪ .‬להלן‬
‫נתונים נבחרים מהמחקר שנערך לשנת הלימודים תשע"ה‪:‬‬
‫‪ 90% ‬מהנערות שהשתתפו בתכנית בכתה‬
‫מתמטיקה‬
‫ט' התחילו את התיכון עם לימודי‬
‫‪91% 90% 90%‬‬
‫ברמה של ‪ 4-5‬יח"ל (כפי שניתן לראות‬
‫‪82%‬‬
‫בגרף משמאל)‬
‫‪69%‬‬
‫‪ ‬בקרב הנערות שבחרו מגמה בעת המעבר‬
‫לתיכון (‪ 92% ,)137=N‬בחרו ללמוד‬
‫לפחות מקצוע מדעי אחד‬
‫‪ ‬למעלה מ ‪ 90%-‬מהנערות מבטאות‬
‫תחושת מסוגלות לימודית גבוהה‬
‫תשע"ה תשע"ד תשע"ג תשע"ב תשע"א‬
‫‪ ‬למעלה מ ‪ 80%-‬מהנערות מדווחות על‬
‫אחוז הנערות בתכנית אשר עולות לתיכון עם לימודי מתמטיקה ‪4-5‬‬
‫תחושת מסוגלות כללית גבוהה‬
‫יח"ל – השוואה בין השנים‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪40%‬‬