ל​מצגת - בנק ישראל

‫סקירה על מצב המשק‬
‫ועדת הכספים‬
‫ד"ר קרנית פלוג‪ ,‬נגידת בנק ישראל‬
‫‪ 2‬בינואר‪2017 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫על מה נדבר‪:‬‬
‫‪ ‬המצב המאקרו כלכלי‬
‫‪ ‬המדיניות המוניטרית‬
‫‪ ‬תמונת המצב הכלכלית‪-‬חברתית‬
‫‪ ‬המערכת הפיננסית לאור הרפורמות‬
‫‪2‬‬
‫הסביבה המאקרו כלכלית‬
‫ישראל צומחת בקצב נאה‪ ,‬גבוה מהמדינות‬
‫המפותחות‬
‫תמ"ג ישראל‪ ,‬המדינות המפותחות והמתפתחות‬
‫תחזית‬
‫‪%‬‬
‫‪10‬‬
‫ש"ש שנתי‪2000-2017F ,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫מדינות‬
‫מתפתחות‬
‫‪4‬‬
‫ישראל‬
‫מדינות‬
‫מפותחות‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪-4‬‬
‫*ממוצע פשוט ל‪ 21-‬מדינות עשירות מה‪( OECD -‬מפותחות) ולמשקים המתעוררים לפי הגדרת ‪( IMF‬מתפתחות)‬
‫‪4‬‬
‫מקור‪ ,IMF:‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫יצוא סחורות ושירותים – ישראל מול העולם‬
‫יצוא ישראל ללא יהלומים והזנק ‪2008 = 100 ,1995-2017F‬‬
‫תחזית‬
‫מדד‬
‫ישראל‬
‫הסחר‬
‫העולמי‬
‫‪125‬‬
‫‪115‬‬
‫‪105‬‬
‫‪95‬‬
‫‪85‬‬
‫‪75‬‬
‫‪65‬‬
‫‪55‬‬
‫‪45‬‬
‫‪35‬‬
‫‪25‬‬
‫‪5‬‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקרן המטבע‪ ,‬תחזיות בנק ישראל וקרן המטבע‬
‫שוק העבודה מפגין ביצועים טובים‬
‫‪%‬‬
‫שיעורי ההשתתפות‪ ,‬התעסוקה והאבטלה‬
‫‪82‬‬
‫רבעוני‪ ,‬גילאי ‪1995-2016 ,25-64 ,‬‬
‫‪80‬‬
‫‪78‬‬
‫‪79.9‬‬
‫שיעור השתתפות‬
‫‪76.8‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪76‬‬
‫שיעור התעסוקה‬
‫‪74‬‬
‫‪%‬‬
‫‪9.5‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪72‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪70‬‬
‫שיעור האבטלה‬
‫‪6.5‬‬
‫‪68‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪66‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪64‬‬
‫‪3.9‬‬
‫*נתוני ‪ 2016-Q4‬הנם ממוצע לחודשים אוקטובר ונובמבר‬
‫‪6‬‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪3.5‬‬
‫בשנים האחרונות השכר עולה‬
‫שיעור השינוי ב‪12-‬‬
‫השכר הריאלי למשרת שכיר‬
‫החודשים האחרונים‬
‫‪1995-2016‬‬
‫‪₪‬‬
‫‪10,000‬‬
‫סקטור עסקי ‪3.5%‬‬
‫סה"כ ‪3.0%‬‬
‫‪9,500‬‬
‫שירותים ציבוריים‪2.2%‬‬
‫‪9,000‬‬
‫‪8,500‬‬
‫‪8,000‬‬
‫‪7,500‬‬
‫* הנתונים מנוכי עונתיות‪ .‬ממוצע נע ‪12‬חודשים‪ ,‬מחירי ‪.2015‬‬
‫‪7‬‬
‫מקור‪ :‬בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫תחזיות בנק ישראל ‪ – 2016-2018‬התרחיש המרכזי‬
‫‪2015‬‬
‫**‪2016F‬‬
‫**‪2017F‬‬
‫תוצר‬
‫‪2.5‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪3.2‬‬
‫‪3.1‬‬
‫יבוא אזרחי (ללא יהלומים ואו"ם)‬
‫‪1.4‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪3.0‬‬
‫צריכה פרטית‬
‫‪4.3‬‬
‫‪5.9‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.2‬‬
‫השקעה בנכסים קבועים (ללא או"מ)‬
‫‪0.0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3.0‬‬
‫צריכה ציבורית (ללא יבוא ביטחוני)‬
‫‪4.0‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪4.2‬‬
‫‪1.5‬‬
‫יצוא (ללא יהלומים והזנק)‬
‫‪-2.7‬‬
‫‪2.2‬‬
‫‪2.9‬‬
‫‪4.3‬‬
‫אינפלציה‬
‫‪-0.9‬‬
‫‪-0.3‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫ריבית בנק ישראל‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪0.5‬‬
‫האבטלה‬
‫‪5.3‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪4.6‬‬
‫‪4.6‬‬
‫**תחזית רבעונית של חטיבת המחקר של בנק ישראל (דצמבר ‪)2016‬‬
‫‪8‬‬
‫**‪2018F‬‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל‬
‫המדיניות המוניטרית‬
‫מדיניות בנק ישראל‬
‫מטרות בנק ישראל‪:‬‬
‫‪ ‬שמירה על יציבות מחירים‪ ,‬כמטרה מרכזית‬
‫‪ ‬תמיכה במדיניות הכלכלית ובמיוחד בצמיחה‪ ,‬בתעסוקה ובצמצום הפערים‬
‫‪ ‬תמיכה ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה‬
‫כלי המדיניות של בנק ישראל בתקופה האחרונה‪:‬‬
‫כלים מוניטריים‪:‬‬
‫‪ ‬ריבית בנק ישראל‬
‫‪ ‬התערבות ישירה בשוק מטבע החוץ‬
‫כלים יציבותיים‪:‬‬
‫‪ ‬צמצום הסיכונים בשוק המשכנתאות באמצעות מגבלות שונות‬
‫‪10‬‬
‫האינפלציה צפויה לחזור לתחום היעד במחצית‬
‫השנייה של ‪2017‬‬
‫תחזית המחקר‬
‫האינפלציה השנתית‪ ,‬הציפיות לאינפלציה ומניפה לאינפלציה‬
‫הצפויה לפי חטיבת המחקר‬
‫‪2006-2017‬‬
‫‪%‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫הציפיות לאינפלציה*‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫האינפלציה בפועל‬
‫‪0‬‬
‫‪-1‬‬
‫‪-2‬‬
‫*ציפיות ‪3-5 Forward‬שנים‬
‫‪11‬‬
‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬
‫האינפלציה בניכוי סעיפי אנרגיה ומזון‪ ,‬פירות‬
‫וירקות ורגולציה‬
‫‪%‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.0‬‬
‫אינפלציה ללא אנרגיה ורגולציה‬
‫אינפלציה ללא אנרגיה‪ ,‬פירות‬
‫וירקות ורגולציה‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫‪-1.0‬‬
‫אינפלציה שנתית‬
‫‪-1.5‬‬
‫‪12‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ועיבודי בנק ישראל‬
‫שערי החליפין‪ :‬שקל‪-‬דולר‪ ,‬שקל אירו ונומינלי אפקטיבי‬
‫‪2009-2016‬‬
‫‪10/16‬‬
‫‪07/16‬‬
‫‪04/16‬‬
‫‪01/16‬‬
‫‪10/15‬‬
‫‪07/15‬‬
‫‪04/15‬‬
‫‪01/15‬‬
‫‪10/14‬‬
‫‪07/14‬‬
‫‪04/14‬‬
‫‪01/14‬‬
‫‪10/13‬‬
‫‪07/13‬‬
‫‪04/13‬‬
‫‪01/13‬‬
‫‪10/12‬‬
‫‪07/12‬‬
‫‪04/12‬‬
‫‪01/12‬‬
‫‪10/11‬‬
‫‪07/11‬‬
‫‪04/11‬‬
‫‪01/11‬‬
‫‪10/10‬‬
‫‪07/10‬‬
‫‪04/10‬‬
‫‪01/10‬‬
‫‪10/09‬‬
‫‪07/09‬‬
‫‪04/09‬‬
‫‪01/09‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪70‬‬
‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬
‫‪13‬‬
‫מדד‬
‫‪₪‬‬
‫‪130‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪120‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪€/₪‬‬
‫‪110‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪4.5‬‬
‫נומינלי אפקטיבי‬
‫‪90‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪80‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪$/₪‬‬
‫סקר מחירי הדירות ויתרת ההלוואות למטרות מגורים‬
‫ינואר ‪2005-2016 ,100=2008‬‬
‫מדד‬
‫‪220‬‬
‫סקר מחירי‬
‫הדירות‬
‫‪200‬‬
‫‪180‬‬
‫‪160‬‬
‫יתרת הלוואות למטרות‬
‫מגורים‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪07/16‬‬
‫‪01/16‬‬
‫‪07/15‬‬
‫‪01/15‬‬
‫‪07/14‬‬
‫‪01/14‬‬
‫‪07/13‬‬
‫‪01/13‬‬
‫‪07/12‬‬
‫‪01/12‬‬
‫‪07/11‬‬
‫‪01/11‬‬
‫‪07/10‬‬
‫‪01/10‬‬
‫‪07/09‬‬
‫‪01/09‬‬
‫‪07/08‬‬
‫‪01/08‬‬
‫‪07/07‬‬
‫‪01/07‬‬
‫‪07/06‬‬
‫‪01/06‬‬
‫‪07/05‬‬
‫‪01/05‬‬
‫‪14‬‬
‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬
‫‪80‬‬
‫כלי המדיניות של בנק ישראל‬
‫‪2007-2015‬‬
‫"הוועדה המוניטרית מעריכה‬
‫שהמדיניות המוניטרית תיוותר‬
‫מרחיבה למשך זמן רב"‬
‫ריבית בנק‬
‫ישראל‬
‫‪08/16‬‬
‫‪03/16‬‬
‫‪10/15‬‬
‫‪05/15‬‬
‫‪12/14‬‬
‫‪07/14‬‬
‫‪02/14‬‬
‫‪09/13‬‬
‫‪04/13‬‬
‫‪11/12‬‬
‫‪06/12‬‬
‫‪01/12‬‬
‫‪08/11‬‬
‫‪05/15‬‬
‫‪12/14‬‬
‫‪08/16‬‬
‫‪03/16‬‬
‫‪10/15‬‬
‫‪10/15‬‬
‫‪05/15‬‬
‫‪12/14‬‬
‫‪07/14‬‬
‫‪02/14‬‬
‫‪09/13‬‬
‫‪02/14‬‬
‫‪09/13‬‬
‫‪04/13‬‬
‫‪11/12‬‬
‫‪04/13‬‬
‫‪11/12‬‬
‫‪06/12‬‬
‫‪01/12‬‬
‫‪06/12‬‬
‫‪01/12‬‬
‫‪08/11‬‬
‫‪08/11‬‬
‫‪03/11‬‬
‫‪10/10‬‬
‫‪03/11‬‬
‫‪10/10‬‬
‫‪05/10‬‬
‫‪12/09‬‬
‫‪07/09‬‬
‫‪02/09‬‬
‫‪09/08‬‬
‫‪04/08‬‬
‫‪03/11‬‬
‫‪10/10‬‬
‫‪05/10‬‬
‫‪12/09‬‬
‫‪07/09‬‬
‫‪02/09‬‬
‫‪09/08‬‬
‫‪04/08‬‬
‫‪11/07‬‬
‫‪06/07‬‬
‫‪01/07‬‬
‫‪05/10‬‬
‫‪07/09‬‬
‫‪02/09‬‬
‫‪09/08‬‬
‫‪04/08‬‬
‫‪06/07‬‬
‫‪11/07‬‬
‫‪11/07‬‬
‫‪07/14‬‬
‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬
‫הגבלת‬
‫שיעור‬
‫המימון‬
‫(‪)LTV‬‬
‫הגבלת‬
‫חלק‬
‫המשכנתא‬
‫בריבית‬
‫משתנה‬
‫‪– LTV‬‬
‫הפרשה‬
‫נוספת‬
‫בגין‬
‫הלוואות‬
‫לדיור‬
‫‪06/07‬‬
‫צעדים מקרו‪-‬‬
‫יציבותיים‬
‫העלאת‬
‫דרישות‬
‫ההון‬
‫מהבנקים‬
‫הגדלת‬
‫שיעורי‬
‫השקלול‬
‫לצורך‬
‫הקצאת הון‬
‫בהתאם ל‪-‬‬
‫‪LTV‬‬
‫הגדלת‬
‫שיעורי‬
‫השקלול‬
‫לצורך‬
‫הקצאת הון‬
‫בהתאם ל‪-‬‬
‫‪LTV‬‬
‫‪3,000‬‬
‫‪2,500‬‬
‫‪2,000‬‬
‫‪1,500‬‬
‫‪1,000‬‬
‫‪500‬‬
‫‪0‬‬
‫‪01/07‬‬
‫התערבות ‪+‬‬
‫רכישות במסגרת תכנית הגז‬
‫הגבלת שיעור‬
‫ההחזר החודשי‬
‫(‪ ,)PTI‬חלק‬
‫המשכנתא‬
‫בריבית משתנה‬
‫ו זמן הפירעון‬
‫הסופי‬
‫‪12/09‬‬
‫התערבות‬
‫צבירת מלאי יתרות‬
‫‪01/07‬‬
‫‪0.1‬‬
‫התערבות‬
‫בשער‬
‫החליפין‬
‫‪15‬‬
‫רכישות אג"ח‬
‫‪ 18‬מיליארד ש"ח‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫תמונת מצב כלכלית‪-‬חברתית‬
‫ישראל המדינה בעלת שיעורי העוני הגבוהים ביותר בקרב‬
‫המדינות המפותחות‬
‫שיעורי העוני במדינות ה‪*2014 ,OECD-‬‬
‫(ישראל ‪)2015‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫*בקרב משקי בית‬
‫‪19‬‬
‫מקור‪OECD :‬‬
‫תחולת העוני בקרב משקי בית‬
‫‪2015‬‬
‫תחולת העוני היחסי‬
‫בקבוצות אוכלוסייה‬
‫לפי מספר מפרנסים**‬
‫(בגיל העבודה)‬
‫‪%‬‬
‫‪53.3‬‬
‫‪48.6‬‬
‫‪74.4‬‬
‫‪%‬‬
‫‪70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25.9‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫‪11.2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ערבים*‬
‫חרדים‬
‫*ללא האוכלוסייה הבדואית בדרום‬
‫‪20‬‬
‫מקור‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‬
‫יהודים לא חרדים‬
‫‪ 2‬במשרה מלאה**‬
‫‪1‬‬
‫‪*0‬‬
‫*ראש משק בית לא עובד‪ ,‬בגיל העבודה‬
‫** משפחות עם שני מפרנסים לפחות‪ ,‬שבהן ראש משק הבית ובן‪/‬בת הזוג עובדים‬
‫לפחות ‪ 40‬שעות בשבוע‬
‫רמת אי השוויון בחלוקת ההכנסה הפנויה גבוהה‬
‫בהשוואה בינלאומית‬
‫מדד ג'יני לאי שוויון בחלוקת ההכנסות הפנויות‪2014 ,‬‬
‫(ישראל ‪)2015‬‬
‫‪0.50‬‬
‫‪0.40‬‬
‫‪0.30‬‬
‫‪0.20‬‬
‫‪0.10‬‬
‫‪0.00‬‬
‫* הנתונים לשנת ‪ 2014‬או העדכניים ביותר הזמינים‬
‫‪21‬‬
‫מקור‪OECD :‬‬
‫אי השוויון בהכנסה כלכלית דומה לממוצע ‪ OECD‬אולם השפעת‬
‫המדיניות‪ ,‬בייחוד תשלומי העברה‪ ,‬נמוכה בהשוואה בינלאומית‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0‬‬
‫*‪ ,2014‬או הנתונים העדכניים ביותר הזמינים‪ ,‬העמודות האפורות בגרף האמצעי אינן כוללות פירוק השפעת המדיניות בעקבות היעדר נתונים‬
‫איסלנד‬
‫נורבגיה‬
‫דנמרק‬
‫סלובניה‬
‫פינלנד‬
‫צ'כיה‬
‫בלגיה‬
‫סלובקיה‬
‫אוסטריה‬
‫לוקסמבורג‬
‫שבדיה‬
‫הולנד‬
‫הונגריה‬
‫גרמניה‬
‫צרפת‬
‫שוייץ‬
‫פולין‬
‫קוריאה‬
‫אירלנד‬
‫‪OECD‬‬
‫קנדה‬
‫איטליה‬
‫יפן‬
‫ניו זילנד‬
‫אוסטרליה‬
‫פורטוגל‬
‫יוון‬
‫ספרד‬
‫לטביה‬
‫בריטניה‬
‫אסטוניה‬
‫ישראל ‪2015‬‬
‫טורקיה‬
‫ארה"ב‬
‫מקסיקו‬
‫צ'ילה‬
‫מקסיקו‬
‫טורקיה‬
‫צ'ילה‬
‫קוריאה‬
‫ישראל‬
‫ארה"ב‬
‫שוייץ‬
‫קנדה‬
‫ניו זילנד‬
‫לטביה‬
‫אסטוניה‬
‫אוסטרליה‬
‫בריטניה‬
‫יפן‬
‫‪OECD‬‬
‫ספרד‬
‫פולין‬
‫הולנד‬
‫שבדיה‬
‫הונגריה‬
‫איסלנד‬
‫איטליה‬
‫סלובקיה‬
‫פורטוגל‬
‫נורבגיה‬
‫יוון‬
‫צרפת‬
‫לוקסמבורג‬
‫גרמניה‬
‫דנמרק‬
‫צ'כיה‬
‫אוסטריה‬
‫סלובניה‬
‫בלגיה‬
‫אירלנד‬
‫פינלנד‬
‫קוריאה‬
‫איסלנד‬
‫שוייץ‬
‫נורבגיה‬
‫טורקיה‬
‫סלובקיה‬
‫קנדה‬
‫הולנד‬
‫דנמרק‬
‫שבדיה‬
‫הונגריה‬
‫ניו זילנד‬
‫צ'כיה‬
‫פולין‬
‫סלובניה‬
‫ישראל ‪2015‬‬
‫‪OECD‬‬
‫מקסיקו‬
‫אוסטרליה‬
‫לוקסמבורג‬
‫יפן‬
‫בלגיה‬
‫פינלנד‬
‫אוסטריה‬
‫צ'ילה‬
‫לטביה‬
‫צרפת‬
‫גרמניה‬
‫ארה"ב‬
‫אסטוניה‬
‫איטליה‬
‫ספרד‬
‫בריטניה‬
‫פורטוגל‬
‫יוון‬
‫אירלנד‬
‫מקור‪ :‬עיבודי בנק ישראל על נתוני למ"ס ו‪OECD-‬‬
‫‪22‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.6‬‬
‫עצמת השפעת מדיניות המסים‬
‫ותשלומי ההעברה על מדד ג'יני‪,‬‬
‫‪2014‬‬
‫מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה‪,‬‬
‫‪ ,*2014‬ישראל ‪2015‬‬
‫עצמת מדיניות כוללת‬
‫באחוזים‬
‫תרומת מערכת המס‬
‫תרומת תשלומי ההעברה‬
‫‪0.6‬‬
‫מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה כלכלית‪,‬‬
‫‪ ,*2014‬ישראל ‪2015‬‬
‫תשלומי ההעברה ומס ההכנסה כאחוז מהתמ"ג‬
‫‪2000-2015‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12.0‬‬
‫מס הכנסה*‬
‫(ציר שמאלי)‬
‫‪10‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪8‬‬
‫סך תשלומי ההעברה‬
‫(ציר ימני)‬
‫‪11.0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪10.5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪10.0‬‬
‫*בגין שכר‪ ,‬ביטוח לאומי ובריאות‬
‫** אומדנים והערכות‬
‫‪23‬‬
‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬
‫בשנים האחרונות הצטמצמו הפערים בשעות העבודה בין‬
‫משקי הבית‬
‫התפלגות משקי הבית לפי מספר מפרנסים ‪2001-2014‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪60‬‬
‫‪12‬‬
‫‪55‬‬
‫‪11‬‬
‫‪50‬‬
‫‪10‬‬
‫‪45‬‬
‫‪9‬‬
‫‪40‬‬
‫מפרנס יחיד (ציר שמאלי)‬
‫‪8‬‬
‫‪35‬‬
‫‪7‬‬
‫‪30‬‬
‫‪24‬‬
‫המקור‪ :‬סקר כח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי בנק ישראל‪.‬‬
‫שיעור התעסוקה לפי קבוצות אוכלוסייה‬
‫גברים‪ ,‬גילאי ‪64-25‬‬
‫‪%‬‬
‫נשים‪ ,‬גילאי ‪64-25‬‬
‫‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫יהודים שאינם חרדים‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪90‬‬
‫‪%‬‬
‫יהודיות שאינן חרדיות‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪60‬‬
‫ערבים‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪50‬‬
‫חרדים‬
‫‪40‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪25‬‬
‫מקור‪ :‬למ"ס ו‪OECD-‬‬
‫חרדיות‬
‫‪50‬‬
‫ערביות‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫על אף המגמה החיובית בתעסוקה‪ ,‬פערי השכר נשמרו‬
‫היחס בין שכר העשירון העליון לתחתון‪2014 ,‬‬
‫ישראל ‪2015‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫*נתון ל‪** 2015 -‬נתון ל‪ *** 2013 -‬חושב על פי סקרי הוצאות ‪ ,2014‬עם התאמה לגיל‬
‫‪26‬‬
‫קבוצות האוכלוסייה בישראל נבדלות במיומנויות‬
‫הבסיסיות שלהם בשוק העבודה‬
‫ציון‬
‫הציון במבחן המיומנויות ‪2014 ,PIAAC‬‬
‫‪310‬‬
‫‪290‬‬
‫‪270‬‬
‫‪250‬‬
‫‪230‬‬
‫‪210‬‬
‫‪190‬‬
‫‪170‬‬
‫‪150‬‬
‫מיומנויות כמותיות‬
‫אוריינות‬
‫ערבים‬
‫‪27‬‬
‫חרדים‬
‫יהודים שאינם חרדים‬
‫פתרון בעיות בסביבה טכנולוגית‬
‫‪OECD‬‬
‫מקור‪ :‬שי צור‪" ,‬מיומנויות היסוד של העובדים בישראל והפריון בענפי המשק"‪ .‬מתוך‪ :‬הסקירה הפיסקלית ולקט ניתוחים מחקריים‪,‬‬
‫אוגוסט ‪2016‬‬
‫אינדיקטורים לפערים ולאיכות החינוך‬
‫הישגי ישראל באוריינות קריאה‪ ,‬מתמטיקה‬
‫ומדעים בפיזה‪2015 ,‬‬
‫ממוצע‬
‫‪OECD‬‬
‫‪493‬‬
‫‪493‬‬
‫‪490‬‬
‫‪467‬‬
‫‪479‬‬
‫‪470‬‬
‫מדעים‬
‫קריאה‬
‫מתמטיקה‬
‫‪550‬‬
‫שיעור התלמידים מהרבע התחתון של התפלגות‬
‫התנאים הסוציו‪-‬אקונומיים שמשיגים ציונים מהרבע‬
‫העליון של התפלגות ההישגים בפיזה‪2012 ,‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪500‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪450‬‬
‫‪400‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪350‬‬
‫מיקום‬
‫במדרג מתוך‬
‫‪ 70‬מדינות‬
‫‪40‬‬
‫‪37‬‬
‫‪39‬‬
‫הפערים בהישגי התלמידים במבחן פיזה‬
‫במתמטיקה‪2015 ,‬‬
‫‪360‬‬
‫‪310‬‬
‫צ'ילה‬
‫ישראל‬
‫יוון‬
‫מקסיקו‬
‫סלובקיה‬
‫הונגריה‬
‫שבדיה‬
‫דנמרק‬
‫ארה"ב‬
‫איסלנד‬
‫ניו זילנד‬
‫נורווגיה‬
‫צרפת‬
‫בריטניה‬
‫סלובניה‬
‫צ'כיה‬
‫לוקסמבורג‬
‫אוסטריה‬
‫אוסטרליה‬
‫אירלנד‬
‫‪OECD‬‬
‫איטליה‬
‫ספרד‬
‫בלגיה‬
‫טורקיה‬
‫גרמניה‬
‫פורטוגל‬
‫פינלנד‬
‫קנדה‬
‫פולין‬
‫הולנד‬
‫אסטוניה‬
‫שוויץ‬
‫יפן‬
‫קוריאה‬
‫‪300‬‬
‫הישגי תלמידים דוברי עברית וערבית בפיזה‪2015 ,‬‬
‫מדעים‬
‫‪260‬‬
‫‪210‬‬
‫‪160‬‬
‫קריאה‬
‫‪488‬‬
‫‪401‬‬
‫מתמטיקה‬
‫‪495‬‬
‫‪507‬‬
‫‪391‬‬
‫‪391‬‬
‫‪60‬‬
‫ישראל‬
‫קוריאה‬
‫בלגיה‬
‫סלובקיה‬
‫שוויץ‬
‫פורטוגל‬
‫אוסטריה‬
‫צרפת‬
‫הונגריה‬
‫אוסטרליה‬
‫איטליה‬
‫איסלנד‬
‫קפריסין‬
‫לוקסמבורג‬
‫ניו זילנד‬
‫בריטניה‬
‫צ'כיה‬
‫הולנד‬
‫שוודיה‬
‫‪OECD‬‬
‫גרמניה‬
‫יוון‬
‫יפן‬
‫ארה"ב‬
‫קנדה‬
‫סלובניה‬
‫פולין‬
‫ליטא‬
‫ספרד‬
‫צ'ילה‬
‫נורווגיה‬
‫פינלנד‬
‫טורקיה‬
‫אסטוניה‬
‫דנמרק‬
‫אירלנד‬
‫לטביה‬
‫מקסיקו‬
‫‪28‬‬
‫מקור‪ :‬ראמ"ה‬
‫דוברי דוברי‬
‫דוברי‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫ערבית עברית‬
‫ערבית‬
‫דוברי דוברי‬
‫דוברי‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫ערבית עברית‬
‫ערבית‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪110‬‬
‫דוברי‬
‫דוברי‬
‫ערבית‬
‫ערבית‬
‫‪600‬‬
‫דוברי‬
‫דוברי‬
‫עברית‬
‫עברית‬
‫‪300‬‬
‫ההוצאה השנתית לתלמיד נמוכה בישראל ביחס‬
‫למדינות ה‪OECD -‬‬
‫‪ ,PPP ,2013‬לפי דרג חינוך‪ ,‬אלפי דולרים‬
‫השכלה גבוהה‬
‫מקסיקו‬
‫צ'ילה‬
‫לטביה‬
‫ליטא‬
‫פולין‬
‫קוריאה‬
‫הונגריה‬
‫סלובקיה‬
‫צ'כיה‬
‫טורקיה‬
‫פורטוגל‬
‫איטליה‬
‫איסלנד‬
‫אסטוניה‬
‫סלובניה‬
‫ספרד‬
‫אירלנד‬
‫ניו זילנד‬
‫ישראל‬
‫‪OECD‬‬
‫בלגיה‬
‫צרפת‬
‫דנמרק‬
‫אוסטריה‬
‫גרמניה‬
‫יפן‬
‫אוסטרליה‬
‫הולנד‬
‫נורבגיה‬
‫קנדה‬
‫שבדיה‬
‫שוויץ‬
‫בריטניה‬
‫ארה"ב‬
‫לוקסמבורג‬
‫מקסיקו‬
‫טורקיה‬
‫צ'ילה‬
‫הונגריה‬
‫ליטא‬
‫סלובקיה‬
‫ישראל‬
‫לטביה‬
‫אסטוניה‬
‫פולין‬
‫צ'כיה‬
‫ספרד‬
‫קוריאה‬
‫סלובניה‬
‫איטליה‬
‫איסלנד‬
‫‪OECD‬‬
‫פורטוגל‬
‫ניו זילנד‬
‫יפן‬
‫אירלנד‬
‫אוסטרליה‬
‫דנמרק‬
‫גרמניה‬
‫שבדיה‬
‫צרפת‬
‫בריטניה‬
‫הולנד‬
‫ארה"ב‬
‫בלגיה‬
‫אוסטריה‬
‫נורבגיה‬
‫שוויץ‬
‫לוקסמבורג‬
‫מקסיקו‬
‫טורקיה‬
‫צ'ילה‬
‫צ'כיה‬
‫ליטא‬
‫הונגריה‬
‫סלובקיה‬
‫לטביה‬
‫פולין‬
‫ישראל‬
‫ספרד‬
‫אסטוניה‬
‫צרפת‬
‫פורטוגל‬
‫ניו זילנד‬
‫קוריאה‬
‫אירלנד‬
‫גרמניה‬
‫אוסטרליה‬
‫הולנד‬
‫איטליה‬
‫‪OECD‬‬
‫יפן‬
‫סלובניה‬
‫קנדה‬
‫בלגיה‬
‫איסלנד‬
‫שבדיה‬
‫בריטניה‬
‫אוסטריה‬
‫ארה"ב‬
‫דנמרק‬
‫נורבגיה‬
‫שוויץ‬
‫לוקסמבורג‬
‫* הנתונים לשנת ‪ 2013‬ואינם כוללים את היישום המלא של כלל הרפורמות התקציביות בשנים האחרונות בתחום החינוך‬
‫‪29‬‬
‫מקור‪Education at a glance 2016 OECD :‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫יסודי‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫חטיבת ביניים‬
‫ותיכון‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫הוצאה על הכשרה מקצועית בישראל ובמדינות‬
‫ה‪ ,2014 ,OECD-‬אחוזי תוצר‬
‫‪%‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫הונגריה‬
‫סלובקיה‬
‫אוסטרליה‬
‫צ'כיה‬
‫יפן‬
‫מקסיקו‬
‫פולין‬
‫ארה"ב‬
‫צ'ילה‬
‫לוקסמבורג‬
‫ישראל‬
‫סלובניה‬
‫קנדה‬
‫אסטוניה‬
‫הולנד‬
‫קוריאה‬
‫ניו זילנד‬
‫נורבגיה‬
‫ספרד‬
‫איטליה‬
‫שבדיה‬
‫‪OECD‬‬
‫בלגיה‬
‫שווייץ‬
‫גרמניה‬
‫פורטוגל‬
‫צרפת‬
‫אירלנד‬
‫אוסטריה‬
‫פינלנד‬
‫דנמרק‬
‫*נתוני שנת ‪ 2014‬או הנתונים העדכניים ביותר הזמינים‬
‫‪30‬‬
‫מקור‪OECD :‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.0‬‬
‫שיעורי התעסוקה עלו והמיסים ירדו‪ ,‬אך אי השוויון עדיין‬
‫גבוה‬
‫‪ ‬מס ההכנסה על יחידים ירד‪ ,‬ובמקביל בוצעה הפחתה בקצבאות‬
‫‪ ‬מדיניות זו פעלה בשני כיוונים מנוגדים‪ :‬מחד‪ ,‬היא הגבירה את התמריץ להשתתף‬
‫בשוק העבודה‪ ,‬ומאידך היא צמצמה את התרומה של המיסים והקצבאות להקטנת אי‬
‫השוויון בהכנסה הפנויה‪.‬‬
‫‪ ‬קיימים פערים גבוהים בשכר בין העשירונים‪ ,‬המבטאים בין היתר את פערי‬
‫המיומנויות של העובדים במשק הישראלי‬
‫‪ ‬מערכות החינוך וההכשרה המקצועית אינן מקנות במידה מספקת את המיומנויות‬
‫הנדרשות להשתלבות מוצלחת של כל חלקי האוכלוסייה בשוק העבודה‬
‫‪31‬‬
‫המערכת הפיננסית‬
‫המערכת הפיננסית‬
‫תיק הנכסים של הציבור לפי הרכב‬
‫מוסדי‪ ,‬באחוזי תוצר ‪12/2016‬‬
‫התפלגות האשראי במשק‪ ,‬צד המלווים‪,‬‬
‫יתרות‪09/2016 ,‬‬
‫קרנות פנסיה‬
‫חדשות‬
‫בנקים‬
‫‪1%‬‬
‫‪17%‬‬
‫קרנות פנסיה‬
‫ותיקות‬
‫מוסדיים‬
‫חברות כרטיסי‬
‫אשראי‬
‫תושבי חוץ‬
‫‪12%‬‬
‫‪11%‬‬
‫קופות גמל‬
‫‪12%‬‬
‫משקי בית‬
‫ואחרים‬
‫‪6%‬‬
‫‪1%‬‬
‫נכסים בידי‬
‫הציבור‬
‫במישרין‬
‫קרנות נאמנות‬
‫‪33‬‬
‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬
‫‪12%‬‬
‫ביטוח חיים‬
‫‪57%‬‬
‫ממשלה (אשראי‬
‫מוכוון)‬
‫‪8%‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪52%‬‬
‫מזה‪ :‬פיקדונות בבנקים‬
‫המהווים ‪31%‬‬
‫איך תראה המערכת הפיננסית בעתיד‬
‫‪ ‬יותר גופים פיננסים‬
‫‪ ‬יותר טכנולוגיה‬
‫‪ ‬יותר מידע ושקיפות עבור הלקוחות‬
‫‪ ‬יותר תחרות במגזר הקמעונאי והעסקים הקטנים‬
‫‪ ‬התעצמות של סיכונים קיימים וסיכונים חדשים‬
‫‪34‬‬
‫תפקידנו לאור השינויים במערכת הפיננסית‬
‫‪‬יישום אחראי של הרפורמות השונות לקידום התחרות לטובת‬
‫הציבור והמשק‪:‬‬
‫‪ ‬רפורמות רבות ותהליכים מורכבים מתרחשים כעת במערכת‬
‫הפיננסית‪ .‬עלינו לתת למערכת לעכל אותם ולהתייצב‬
‫‪ ‬הבטחת פיקוח יציבותי ראוי על הגופים במערכת הפיננסית‬
‫‪ ‬הקמת ועדה ליציבות פיננסית‪ ,‬שתהווה מסגרת מתאימה לתיאום‬
‫ולניטור סיכונים‪ ,‬ותקל על טיפול בהם מבעוד מועד‬
‫‪35‬‬
‫לסיכום‬
‫‪ ‬המצב המאקרו כלכלי טוב‪ ,‬במיוחד לאור הסביבה הגלובלית‬
‫‪ ‬המדיניות המוניטרית תומכת בפעילות ובחזרת האינפלציה ליעדה‬
‫‪ ‬תמונת המצב הכלכלית‪-‬חברתית מחייבת מדיניות אקטיבית לצמצום‬
‫הפערים תוך העלאת מיומנויות וההון האנושי של האזרחים‬
‫‪ ‬המערכת הפיננסית עוברת שינויים ותהליכים רבים בעקבות הרפורמות‬
‫שהועברו בעניינה‪ .‬אלו מחייבים לתת למערכת את התנאים לעכל וליישם‬
‫שינויים אלה; כמו גם ניטור של הסיכונים והמגמות‪ ,‬פיקוח מתאים‪,‬‬
‫ובחינת מצבה של המערכת לאחר ההסתגלות‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫תודה‬