‫אתגרי המדיניות הכלכלית‬ ‫לטווח הקצר והארוך‬ ‫ועידת כלכליסט‬ ‫ד"ר קרנית פלוג‪ ,‬נגידת בנק ישראל‬ ‫‪30.12.2015‬‬ ‫‪1‬‬ ‫על מה נדבר‬ ‫‪‬המדיניות המוניטרית – מיקוד בטווח הקצר (במחזור העסקים)‬ ‫להשגת יציבות מחירים‪ ,‬צמיחה ותעסוקה‬ ‫‪‬המדיניות הכלכלית (פיסקאלית ומבנית) – מיקוד בטווח הארוך‬ ‫להשגת צמיחה מכלילה ובת קיימא‬ ‫‪2‬‬ ‫אתגרי המדיניות המוניטרית בתנאי אי וודאות‬ ‫מטרות בנק ישראל‬ ‫‪‬שמירה על יציבות מחירים‪ ,‬כמטרה מרכזית‬ ‫‪‬תמיכה במדיניות הכלכלית ובמיוחד בצמיחה‪ ,‬בתעסוקה‬ ‫ובצמצום הפערים‬ ‫‪‬תמיכה ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה‬ ‫‪4‬‬ ‫תחזיות בנק ישראל ‪ – 2015-2016‬התרחיש המרכזי‬ ‫‪2015‬‬ ‫**‪2016F‬‬ ‫**‪2017F‬‬ ‫תוצר‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫יבוא אזרחי (ללא יהלומים ואו"ם)‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫צריכה פרטית‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫השקעה בנכסים קבועים (ללא או"מ)‬ ‫‪-1.8‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫צריכה ציבורית (ללא יבוא ביטחוני)‬ ‫‪2.2‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫יצוא (ללא יהלומים והזנק)‬ ‫‪-2.0‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫אינפלציה‬ ‫‪-0.8‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫ריבית בנק ישראל‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫**תחזית רבעונית של חטיבת המחקר של בנק ישראל (דצמבר ‪)2015‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל‬ ‫אי וודאות בתחזית הצמיחה לטווח הקצר‪-‬בינוני‬ ‫תחזיות ‪ IMF‬לצמיחה העולמית‬ ‫מניפה לקצב צמיחת התוצר‬ ‫‪%‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪%‬‬ ‫תחזית יוני ‪15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫תחזית דצמבר‪15‬‬ ‫מקור‪ :‬חטיבת המחקר בבנק ישראל וקרן המטבע‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫אוק‪15-‬‬ ‫תרחיש בסיסי‬ ‫אפר‪15-‬‬ ‫מלוא מוטת המניפה מכסה ‪ 90%‬מההתפלגות הצפויה‬ ‫‪6‬‬ ‫תחזית ספטמבר ‪15‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מלוא מוטת המניפה מכסה ‪ 66%‬מההתפלגות הצפויה‬ ‫אי ודאות בתחזיות הצמיחה – לא רק בישראל‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫אומדן לשנת ‪2015‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪3.8 3.7‬‬ ‫‪5.2 5‬‬ ‫‪4.3 4.3 4.2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.5 3.5 3.3‬‬ ‫‪3.1‬‬ ‫‪4 3.8‬‬ ‫‪2.4 2.3 2.4 2.4‬‬ ‫‪2.1 2‬‬ ‫סחר עולמי‬ ‫מדינות מתפתחות‬ ‫אוק‪15-‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫יול‪15-‬‬ ‫ינו‪15-‬‬ ‫אוק‪14-‬‬ ‫יול‪14-‬‬ ‫תחזית לשנת ‪2016‬‬ ‫‪5.5 5.3‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫אפר‪15-‬‬ ‫מדינות מפותחות‬ ‫צמיחה עולמית‬ ‫‪4.7 4.7 4.7 4.5‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪3.7 3.8 3.8 3.6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2.4 2.4 2.4 2.4 2.2‬‬ ‫סחר עולמי‬ ‫שווקים מתפתחים‬ ‫אוק‪15-‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מקור‪WEO IMF :‬‬ ‫יול‪15-‬‬ ‫אפר‪15-‬‬ ‫מדינות מפותחות‬ ‫ינו‪15-‬‬ ‫אוק‪14-‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪% 4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫צמיחה עולמית‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪% 4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה*‬ ‫‪2006-2015‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ציפיות ‪3-5 Forward‬‬ ‫אינפלציה בפועל‬ ‫*ממוצע חודשי‬ ‫‪8‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫סביבת האינפלציה נמוכה בהשפעת גורמים‬ ‫בעלי אופי חד פעמי – ש"ש ‪ 12‬חודש‬ ‫ירידה במחירי האנרגיה והסחורות העולמיים‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫אינפלציה ללא‬ ‫אנרגיה ורגולציה‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אינפלציה ללא‬ ‫אנרגיה‪ ,‬מזון‪ ,‬פירות‬ ‫וירקות ורגולציה‬ ‫‪-0.5‬‬ ‫‪-0.9‬‬ ‫אינפלציה‬ ‫שנתית‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מקור‪ :‬למ"ס ועיבודי בנק ישראל‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪-1.5‬‬ ‫שער החליפין האפקטיבי מיוסף‬ ‫שערי החליפין‪ :‬שקל‪-‬דולר‪ ,‬שקל‪-‬אירו ונומינלי אפקטיבי‬ ‫מדד‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪2012-2015‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪€/₪‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪90‬‬ ‫שע"ח נומינלי אפקטיבי‬ ‫‪85‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪$/₪‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫*חודשי‪ ,‬סוף תקופה‬ ‫‪10‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫כלי המדיניות של בנק ישראל‬ ‫‪2007-2015‬‬ ‫רכישות אג"ח‬ ‫‪ 18‬מיליון ש"ח‬ ‫ריבית בנק ישראל‬ ‫"הוועדה המוניטרית מעריכה‬ ‫שהמדיניות המוניטרית תיוותר‬ ‫מרחיבה למשך זמן רב"‬ ‫‪10/15‬‬ ‫‪05/15‬‬ ‫‪12/14‬‬ ‫‪07/14‬‬ ‫‪02/14‬‬ ‫‪09/13‬‬ ‫‪04/13‬‬ ‫‪11/12‬‬ ‫‪06/12‬‬ ‫‪01/12‬‬ ‫‪08/11‬‬ ‫‪03/11‬‬ ‫‪10/10‬‬ ‫‪05/10‬‬ ‫‪12/09‬‬ ‫‪07/09‬‬ ‫‪02/09‬‬ ‫‪09/08‬‬ ‫‪04/08‬‬ ‫‪11/07‬‬ ‫‪06/07‬‬ ‫‪01/07‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫התערבות בשער חליפין‬ ‫‪3,000‬‬ ‫התערבות ‪+‬‬ ‫רכישות במסגרת תכנית הגז‬ ‫התערבות‬ ‫‪2,500‬‬ ‫צבירת מלאי יתרות‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪05/15‬‬ ‫‪12/14‬‬ ‫‪07/14‬‬ ‫‪02/14‬‬ ‫‪09/13‬‬ ‫‪04/13‬‬ ‫‪11/12‬‬ ‫‪06/12‬‬ ‫‪01/12‬‬ ‫‪08/11‬‬ ‫‪03/11‬‬ ‫‪10/10‬‬ ‫‪05/10‬‬ ‫‪12/09‬‬ ‫‪07/09‬‬ ‫‪02/09‬‬ ‫‪09/08‬‬ ‫‪04/08‬‬ ‫‪11/07‬‬ ‫‪06/07‬‬ ‫‪10/15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫‪01/07‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שוק הדיור‬ ‫‪2007-2015‬‬ ‫‪270‬‬ ‫יתרת הלוואות‬ ‫למטרות מגורים‬ ‫ומחירי הדירות‬ ‫‪220‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪01/15‬‬ ‫‪01/14‬‬ ‫‪01/13‬‬ ‫‪01/12‬‬ ‫‪01/11‬‬ ‫‪01/10‬‬ ‫‪01/09‬‬ ‫‪01/08‬‬ ‫‪01/07‬‬ ‫‪01/06‬‬ ‫‪01/05‬‬ ‫‪01/04‬‬ ‫‪01/03‬‬ ‫‪01/02‬‬ ‫‪01/01‬‬ ‫‪01/00‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪45,000‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫‪35,000‬‬ ‫‪30,000‬‬ ‫‪25,000‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫התחלות בנייה‬ ‫וגמר בנייה‬ ‫‪01/15‬‬ ‫‪01/14‬‬ ‫‪01/13‬‬ ‫‪01/12‬‬ ‫‪01/11‬‬ ‫‪01/10‬‬ ‫‪01/09‬‬ ‫‪01/08‬‬ ‫‪01/07‬‬ ‫‪01/06‬‬ ‫‪01/05‬‬ ‫‪01/04‬‬ ‫‪01/03‬‬ ‫‪01/02‬‬ ‫‪270‬‬ ‫הגדלת שיעורי‬ ‫השקלול לצורך‬ ‫הקצאת הון‬ ‫בהתאם ל‪LTV-‬‬ ‫‪– LTV‬‬ ‫הפרשה‬ ‫נוספת בגין‬ ‫הלוואות‬ ‫לדיור‬ ‫‪220‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪01/15‬‬ ‫‪01/14‬‬ ‫‪01/13‬‬ ‫‪01/12‬‬ ‫‪01/11‬‬ ‫‪01/10‬‬ ‫‪01/09‬‬ ‫‪01/08‬‬ ‫‪01/07‬‬ ‫‪01/06‬‬ ‫‪01/05‬‬ ‫‪01/04‬‬ ‫‪01/03‬‬ ‫‪01/02‬‬ ‫‪01/01‬‬ ‫‪01/00‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫‪01/01‬‬ ‫העלאת‬ ‫דרישות‬ ‫ההון‬ ‫מהבנקים‬ ‫הגבלת שיעור‬ ‫ההחזר החודשי‬ ‫(‪ ,)PTI‬חלק‬ ‫המשכנתא‬ ‫בריבית משתנה‬ ‫ו זמן הפירעון‬ ‫הסופי‬ ‫הגדלת‬ ‫שיעורי‬ ‫השקלול‬ ‫לצורך‬ ‫הקצאת הון‬ ‫בהתאם ל‪-‬‬ ‫‪LTV‬‬ ‫הגבלת‬ ‫שיעור‬ ‫המימון‬ ‫(‪)LTV‬‬ ‫הגבלת‬ ‫חלק‬ ‫המשכנתא‬ ‫בריבית‬ ‫משתנה‬ ‫‪01/00‬‬ ‫צעדים מקרו‪-‬‬ ‫יציבותיים‬ ‫‪70‬‬ ‫‪70‬‬ ‫סיכום ביניים‬ ‫‪ ‬המדיניות המוניטרית ממוקדת ביעדיה – יציבות מחירים ותמיכה‬ ‫בפעילות ובתעסוקה‬ ‫‪ ‬המדיניות המוניטרית פועלת בתנאי אי וודאות‪ ,‬על בסיס תמונת מצב דינמית‬ ‫המתגבשת על בסיס נתונים‪ ,‬מודלים‪ ,‬וניסיון וידע מצטברים‬ ‫‪ ‬כדי להשיג אפקטיביות נדרש איזון בין השפעה מבעוד מועד ‪being ahead of the -‬‬ ‫‪ - curve‬לאור הפיגורים בהשפעת המדיניות המוניטרית‪ ,‬לבין תגובה מידתית‬ ‫להתפתחויות האמתיות ולא ל"רעש" בנתונים‬ ‫‪ ‬המדיניות המוניטרית יכולה לאפשר לממשלה למקד את‬ ‫פעילותה באתגרי הטווח הארוך‬ ‫‪13‬‬ ‫אתגרי הטווח הארוך– צמיחה מכלילה ובת קיימא‬ ‫אתגרי המדיניות בישראל – טווח בינוני ארוך‬ ‫‪ ‬הגברת קצב צמיחת פריון העבודה והעלאת כושר‬ ‫ההשתכרות‬ ‫‪ ‬הפחתת העוני ואי השוויון‬ ‫‪ ‬הורדת יוקר המחיה והגברת התחרות (כולל‬ ‫בשירותים הפיננסיים)‬ ‫‪ ‬הגדלת ההיצע בשוק הדיור‬ ‫‪ ‬ניהול מדיניות פיסקלית אחראית‬ ‫‪15‬‬ ‫הפריון בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית ואינו‬ ‫מדביק את הפער מהמדינות המפותחות‬ ‫התוצר לשעת עבודה בהשוואה בינלאומית‪2014 ,‬‬ ‫‪$‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪67.4‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪48.8‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪37.5‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫הולנד‬ ‫דנמרק‬ ‫אירלנד‬ ‫שבדיה‬ ‫אוסטרליה‬ ‫ספרד‬ ‫איטליה‬ ‫‪OECD‬‬ ‫יפן‬ ‫סלובניה‬ ‫ישראל‬ ‫צ'כיה‬ ‫קוריאה‬ ‫טורקיה‬ ‫פולין‬ ‫מקסיקו‬ ‫‪16‬‬ ‫מקור‪OECD :‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פריון העבודה ב‪ 1995-‬מול שיעור הגידול בו‬ ‫ב‪ 1996-‬עד ‪2014‬‬ ‫הפערים בגידול בפריון נובעים מגורמים שונים‪:‬‬ ‫ממוצע‬ ‫‪OECD‬‬ ‫הישגי ישראל באוריינות‪ ,‬קריאה‪ ,‬מתמטיקה‬ ‫ומדעים בפיזה‪2012 ,‬‬ ‫מדד ה‪“Doing Business”-‬‬ ‫‪550‬‬ ‫‪501‬‬ ‫‪496‬‬ ‫‪470‬‬ ‫‪486‬‬ ‫מדעים‬ ‫קריאה‬ ‫מתמטיקה‬ ‫‪40‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪494‬‬ ‫"‪"Doing Business‬‬ ‫רישום נכסים‬ ‫אישורי בנייה‬ ‫אכיפת חוזים‬ ‫חיבור לחשמל‬ ‫תשלומי מסים‬ ‫פתיחת עסק‬ ‫השגת אשראי‬ ‫סגירת עסק‬ ‫מסחר בין‪-‬מדינות‬ ‫הגנה על משקיעים קטנים‬ ‫‪500‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪466‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫מיקום במדרג‬ ‫מתוך ‪ 65‬מדינות‬ ‫‪%‬‬ ‫השקעה גולמית במונחי תוצר‬ ‫‪27‬‬ ‫)‪(2000-2014‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מלאי הון למועסק במגזר העסקי‬ ‫(‪ ,2011‬במחירי ‪)$PPP ,2005‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪OECD‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪19‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫סין‬ ‫צ'ילה‬ ‫טורקיה‬ ‫ישראל‬ ‫סלובקיה‬ ‫הונגריה‬ ‫קנדה‬ ‫בריטניה‬ ‫יוון‬ ‫פורטוגל‬ ‫אוסטרליה‬ ‫שוויץ‬ ‫ארה"ב‬ ‫יפן‬ ‫פינלנד‬ ‫צרפת‬ ‫אירלנד‬ ‫איטליה‬ ‫‪17‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‪ ,‬ראמ"ה‪Doing Business ,‬‬ ‫‪$‬‬ ‫‪400,000‬‬ ‫‪360,000‬‬ ‫‪320,000‬‬ ‫‪280,000‬‬ ‫‪240,000‬‬ ‫‪200,000‬‬ ‫‪160,000‬‬ ‫‪120,000‬‬ ‫‪80,000‬‬ ‫‪40,000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פער הפריון לעובד גדול במיוחד בענפים המייצרים לשוק‬ ‫המקומי ואינם חשופים לתחרות מחו"ל‬ ‫יחס פריון העבודה הענפי בין ישראל לממוצע‬ ‫ה‪ OECD-‬מול שיעור היצוא של הענף‪2010 ,‬‬ ‫יחס הפריון‬ ‫‪1.2‬‬ ‫ציוד אלקטרוני ואופטי‬ ‫כימיה‬ ‫‪1.1‬‬ ‫כלי הובלה‬ ‫‪1.0‬‬ ‫תחבורה‪ ,‬אחסנה ותקשורת שירותים עסקיים ונדל"ן‬ ‫פיננסים וביטוח‬ ‫חשמל ומים‬ ‫מסחר סיטונאי‬ ‫מינרלים אל‪-‬מתכתיים‬ ‫פלסטיק וגומי‬ ‫מכונות וציוד‬ ‫טקסטיל‪ ,‬עור ומוצריו והנעלה‬ ‫מתכות בסיסיות ומוצרי מתכת‬ ‫שירותי אירוח ואוכל‬ ‫מזון‪ ,‬משקאות וטבק‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫בנייה‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫עץ ומוצריו‬ ‫חקלאות‪ ,‬ייעור ודיג‬ ‫‪0.5‬‬ ‫נייר ומוצריו‪ ,‬הדפסה והוצל"א‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.8‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫שיעור היצוא של ישראל‬ ‫‪0.3‬‬ ‫* בשל זמניות נתונים כולל את ארה"ב ו‪ 19-‬מדינות מהאיחוד האירופאי ‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מקור‪ :‬ארגון ה‪ ,Eurostat ,OECD-‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי בנק ישראל‪.‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫קצב הצמיחה בעשורים הבאים צפוי להאט משמעותית עקב‬ ‫המגמות הדמוגרפיות ומיצוי תרומת העלייה בהשכלה‬ ‫סימולציית צמיחת התוצר לנפש בתרחישים שונים‬ ‫‪ ,2000-2059‬אלפי ש"ח– מחירי ‪2010‬‬ ‫אלפי ‪₪‬‬ ‫‪225‬‬ ‫קצב נוכחי‬ ‫‪200‬‬ ‫עם התכנסות בהשכלה‬ ‫ובשיעור ההשתתפות‬ ‫‪175‬‬ ‫פער של‬ ‫‪ 21,000‬ש"ח‬ ‫בתוצר לנפש‬ ‫‪150‬‬ ‫ללא התכנסות בהשכלה‬ ‫ובשיעור ההשתתפות‬ ‫‪125‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪2058‬‬ ‫‪2056‬‬ ‫‪2054‬‬ ‫‪2052‬‬ ‫‪2050‬‬ ‫‪2048‬‬ ‫‪2046‬‬ ‫‪2044‬‬ ‫‪2042‬‬ ‫‪2040‬‬ ‫‪2038‬‬ ‫‪2036‬‬ ‫‪2034‬‬ ‫‪2032‬‬ ‫‪2030‬‬ ‫‪2028‬‬ ‫‪2026‬‬ ‫‪2024‬‬ ‫‪2022‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2016‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫‪75‬‬ ‫תרומת מדיניות המיסים ותשלומי ההעברה לצמצום אי‬ ‫השוויון נמוכה בהשוואה בינלאומית‬ ‫מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה‪2012 ,‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫מקסיקו‬ ‫ישראל‬ ‫אסטוניה‬ ‫איטליה‬ ‫קוריאה‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫הונגריה‬ ‫אוסטריה‬ ‫פינלנד‬ ‫נורווגיה‬ ‫דנמרק‬ ‫מקסיקו‬ ‫קוריאה‬ ‫ישראל‬ ‫ארה"ב‬ ‫אוסטרליה‬ ‫אסטוניה‬ ‫שבדיה‬ ‫סלובקיה‬ ‫ספרד‬ ‫דנמרק‬ ‫פורטוגל‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫צרפת‬ ‫אוסטריה‬ ‫פינלנד‬ ‫אירלנד‬ ‫קוריאה‬ ‫איסלנד‬ ‫נורווגיה‬ ‫טורקיה‬ ‫דנמרק‬ ‫ניו זילנד‬ ‫פולין‬ ‫‪OECD‬‬ ‫ישראל‬ ‫בלגיה‬ ‫אסטוניה‬ ‫גרמניה‬ ‫איטליה‬ ‫ארה"ב‬ ‫פורטוגל‬ ‫אירלנד‬ ‫‪20‬‬ ‫מקור‪ :‬למ"ס ו‪OECD-‬‬ ‫עוצמת השפעת מדיניות המסים ותשלומי‬ ‫ההעברה על מדד ג'יני‪2012 ,‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫‪0.6‬‬ ‫מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה כלכלית‪2012 ,‬‬ ‫תרומת מדיניות המיסים ותשלומי ההעברה לצמצום‬ ‫העוני נמוכה בהשוואה בינלאומית‬ ‫שיעורי העוני בישראל לאחר מיסים‬ ‫ותשלומי העברה‪2012 ,‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪5%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫צ'כיה‬ ‫איסלנד‬ ‫הולנד‬ ‫צרפת‬ ‫גרמניה‬ ‫סלובקיה‬ ‫שוויץ‬ ‫אוסטריה‬ ‫בלגיה‬ ‫הונגריה‬ ‫‪OECD‬‬ ‫איטליה‬ ‫אוסטרליה‬ ‫קוריאה‬ ‫טורקיה‬ ‫ישראל‬ ‫קוריאה‬ ‫מקסיקו‬ ‫ישראל‬ ‫אוסטרליה‬ ‫איסלנד‬ ‫נורבגיה‬ ‫‪OECD‬‬ ‫פולין‬ ‫דנמרק‬ ‫בריטניה‬ ‫ספרד‬ ‫אוסטריה‬ ‫יוון‬ ‫גרמניה‬ ‫פינלנד‬ ‫הונגריה‬ ‫הונגריה‬ ‫צרפת‬ ‫איטליה‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫אסטוניה‬ ‫‪OECD‬‬ ‫סלובקיה‬ ‫ישראל‬ ‫ניו זילנד‬ ‫איסלנד‬ ‫‪21‬‬ ‫מקור‪ :‬למ"ס ו‪OECD-‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫שוויץ‬ ‫*נתוני ישראל לשנת ‪2014‬‬ ‫עוצמת השפעת מדיניות המסים ותשלומי‬ ‫‪ 40%‬ההעברה על שיעורי העוני‪2012 ,‬‬ ‫שיעורי העוני בישראל לפני מיסים‬ ‫ותשלומי העברה (הכנסה כלכלית)‪2012 ,‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫נדרשת תכנית אסטרטגית ממוקדת שתכלול‪:‬‬ ‫‪ ‬שילוב אוכלוסיות בתעסוקה ‪ -‬כולל הרחבת המדיניות הפעילה‬ ‫בשוק העבודה‬ ‫‪ ‬העלאת ההון האנושי ‪ -‬חינוך והכשרה מקצועית‬ ‫‪ ‬הסרת חסמים ועידוד מנועי צמיחה‪:‬‬ ‫• תשתיות (לדוגמא‪ :‬חיבור מפעלים לגז טבעי)‬ ‫• סביבה עסקית‬ ‫• תחרותיות‬ ‫• קידום רפורמות (נמלים‪ ,‬משק החשמל)‬ ‫• מחקר ופיתוח‬ ‫‪ ‬שדרוג וייעול מערכות השירותים הציבוריים‪ ,‬המיסים‪,‬‬ ‫ותשלומי ההעברה‬ ‫‪22‬‬ ‫אם נפעל בנחישות ליישום תכניות אסטרטגיות רב שנתיות‪,‬‬ ‫שרבות מהן קיימות אך מיושמות בעצלתיים‪ ,‬נוכל למצות את‬ ‫הפוטנציאל העצום שיש לכלכלת ישראל לטובת כל אזרחיה‬ ‫‪23‬‬ ‫תודה‬