אסטרטגיות לזיכרון - מינהל החינוך - פתח תקווה
בס"ד אסטרטגיות זיכרון אור עולה בבוקר על אגם רחוק ( זוכרת ) כן אני זוכרת ולא אחדל ולא אשתוק. אור שמבשר את ההשכמה והזריחה ( זוכרת ) רק לראות עוד פעם יותר מזה איני צריכה. שמש ,הביאו שמש אם ָש ַמי מעוננים עוצמת את עיני אבל השמש היא בפנים. אור בצהריים על האדמה ( זוכרת) על חלקת המים ועל שתיל ועל קמה. אור יורד בערב על שדות חיי ( זוכרת ) עוד אני זוכרת זה אור יומי זה אור ימי. (אור /נעמי שמר) אסטרטגיות זיכרון מאגר הזיכרון מכיל את המידע העומד לרשותו של האדם לאורך זמן רב .מידע זה מורכב מתחומים שונים כמו :מידע -עובדות כמו מבנה מערכת הראיה ,תהליכים -לדוגמה ,נסיעה באופניים ,עמדות -הדעה של האדם אודות נושא מסוים ,למשל ,גובה הצ'ק שצריך להביא לחתונה ,רגשות -אהבה ,קנאה ,פחד ,בושה ,חוויות -אירועים אפיזודים שהאדם נוכח בהם ,כמו טיול שערכנו לצפון ,ומילים -אוצר המילים הלקסיקלי .הזיכרון קשור באגירת ניסיון העבר וניסיון ההווה לצורך שימוש בהם בעתיד .קניית ידע חדש מותנית בזכירה של ידע ישן ומתבססת עליו ,משום כך ,לא נוכל להתקדם בתהליך הלמידה בלי להישען על הזיכרון. בזיכרון קיימים שלושה מרכיבים :קידוד ,אחסון ושליפה הקידוד = עיבוד משמעותי של המידע -קליטת המידע .מידע מילולי בדרך כלל מקודד לפי משמעותו .קשה לאדם לשחזר את המבנה התחבירי של משפט ששמע ,אך קל לשחזר את תוכנו של המשפט .מכאן המלצה לאלו האמורים לזכור חומר לימוד -להעמיק בתוכן ,משם שהמוח אינו מתוכנת לזכור מילים אלא את משמעותן .ככל שהטקסט מקושר עם משמעויות רבות יותר ,קל יותר לזוכרו. אחסון המידע במקום המתאים -הפעולה השנייה היא האחסון בזיכרון ארוך הטווח .לכך יש טכניקות שונות ,הבולטת שבהן היא השינון. בתרבויות שבהן מקובל לזכור ולא להעלות מידע על הכתב ,הזיכרון טוב יותר .באופן כללי, ככל שיש יותר מוטיבציה לזכור ,הזיכרון מאוחסן זמן רב יותר .כך למשל כל אחד יכול לזכור את עצמו זוכר עשרות ואולי אף מאות מספרי טלפון קודם להמצאת הסלולרי ואילו כיום כמעט ואינו נדרש לכך משום שרוב מספרי הטלפון מאוחסנים במכשיר נייד כזה או אחר. שליפה של המידע בהתאם לרמזים -השליפה היא העברת הזיכרון חזרה מהזיכרון לטווח ארוך אל זיכרון העבודה .ייתכן שמידע אגור במוח ,אך שליפתו לא תצלח .הכול מכירים את התחושה כאשר דבר מה "מצוי על קצה הלשון" ,אך אין מצליחים לזוכרו במדויק .רמזים מועילים רבות לשליפה .ואכן ,קל הרבה יותר לענות על השאלה "האם אתה מכיר ילדים בשמות דניאל ,ירון ויואב ?" מאשר על ההוראה "מנה את שמות הילדים שאתה מכיר". הקשר הוא אחד מהדרכים לשליפה מוצלחת יותר .ברגע שאדם יהיה בעת שליפה באותו מקום בו הצפין את המידע יהיה לו קל יותר לשולפו. ולפני שנציג מודלים שונים של זיכרון נעשה הפוגה קטנה בבדיחה הממחישה את האופי האסוציאטיבי של הזיכרון המתאפיין בחיבורים בין פריטים על בסיס רשת סמנטית אסוציאטיבית. שני זוגות זקנים יושבים במרפסת בית אבות .אומר אחד הזקנים לחברו" :שמעתי שהייתם בסדנא לשיפור הזיכרון ,איך היה ?" "נפלא" ענה חברו" .למדנו טכניקות לשיפור הזיכרון ,והפכו אותנו ממש למהנדסי זיכרון !"" .מה שם הסדנא שהייתם בה ?" ממשיך הראשון. הזקן שהיה בסדנה הרים את עיניו ,ניסה לזכור ,פכר את אצבעותיו, ולאחר שלא הצליח שאל את חברו" :תגיד :איך קוראים לפרח הזה שיש לו קוצים בגבעול ועלי כותרת אדומים וצהובים?" "שושנה?" מנסה הראשון .עיניו של הזקן אורו והוא פנה אל אשתו ושאל אותה" :שושנה תגידי איך קראו לסדנה שהיינו בה בשבוע שעבר?" מודל א :הזיכרון הוא שרשרת של מחסנים המכילים מידע מודל ידוע מתייחס אל הזיכרון כאל שרשרת מחסנים ,המכילים מידע .המודל זה מתייחס ליכולת הקיבול של המחסנים השונים ,למשך זמן הקיבול וכדומה. מחסן הזיכרון לטווח קצרצר -חישתי • הראשון בשרשרת המחסנים שנתאר כאן ,הוא מחסן הזיכרון לטווח קצרצר .סוג זה של זיכרון -כשמו כן הוא :הוא פעיל מרגע שהמידע מגיע מאיבר החוש רק למשך כמה עשרות מילישניות (מילי +שנייה = אלפית השנייה) בהם הוא עובר עיבוד מיידי מהיר .קיימים מחסנים שונים למידע המגיע באמצעות איברי חוש שונים ,כמו :העין, האוזן ,העור וכדומה. • מחסן מידע זה ,שמעבד את המידע כה מהר ,הוא בעל קיבולת מופלאה -באופן מעשי היא אינסופית. • דוגמה :כל מה שהעין רואה ברגע מסוים -ייאגר במחסן זה! משימה על מנת להמחיש את אופן הקיבולת העצום של המחסן המיידי ,בצעו את המשימה הבאה: • התבוננו בנקודה כלשהי בחדר ,ורשמו את כל מה אתם רואים (עד הפרט האחרון). • האם שמתם לב לכל מה שמופיע בנקודה זאת ,לפני שביצעתם את התרגיל? תרגיל זה ממחיש לנו את המידע הרב שנתפס בזיכרון המיידי בלי שנהיה מודעים לו. מחסן הזיכרון לטווח קצר משך פעילותו של מחסן הזיכרון לטווח קצר גדול יותר (כדקה שלמה) ,ובניגוד למחסן הקודם, אנו יכולים לשלוף ממנו מידע באופן רצוני .במילים אחרות להפעיל תהליך של היזכרות ולשלוף מידע מסוים מהזיכרון על פי הצורך .הוא מקבל מידע מן המחסן הקודם של הזיכרון המיידי ,אך לא את כל המידע שנצבר בו אלא רק מה שנתפס על ידי המוח כחשוב .למעשה, הזיכרון המיידי יכול להכיל בו-זמנית רק כשבעה פריטים .נשמע לא הגיוני? -נסו לזכור את הרצף הבא: 000100100001000100101 ודאי תגלו שהרבה יותר קל לעשות זאת ,אם מחלקים את הרצף לסדרה הבאה: 0001-001-00001-0001-001-01 בכך אתם לא שונים מכלל בני האדם ועונים לכלל ,שהוצג על-ידי חוקר בשם ג'ורג' מילר (מארה"ב) עוד בשנות החמישים .חוקר זה הוכיח כי כדי לזכור מידע רב יותר אנו מקבצים אותו לקבוצות .ואם תחשבו על כך לרגע ,תגלו כי אנו עורכים חלוקה זו בחיי היומיום מבלי לחשוב על כך. נסו לזכור את רשימת הספרות הבאה: 577967897679788675 הצלחתם? ומה אם תחלקו אותה לשלשות? 577 967 897 679 788 675 ולרביעיות? או אולי לשישיות? 577967 897679 788675 לדוגמה :איך אתם זוכרים מספרי טלפון? -האם אתם מחלקים אותם לשני חלקים או לשלושה? זיכרון לטווח ארוך מחסן הזיכרון לטווח ארוך -זהו הזיכרון שאליו אנו בדרך כלל מתכוונים ,כאשר אנו מדברים בחיי היומיום על זיכרון .הוא זה ששומר את חוויות הילדות שלנו ,דברים שלמדנו במהלך השנים ,ובמידה רבה הוא מאפיין את מי שאנחנו. זיכרון זה פעיל לתקופות ארוכות ,ולעתים כל ימי חיינו .קיבולתו עצומה ,ולראיה -נסו לחשוב על כל מה שאתם יודעים ,החל משירי ילדות וכלה בצד שמשתמשים בו במזלג ...מבחינתנו, אם כך ,הקיבולת היא אינסופית. האם חלק מן המידע המגיע למחסן זה ,אובד ונעלם עם השנים? -מי לא התנסה בחוויה הלא נעימה של ניסיון להיזכר לשווא במידע ,שידוע לנו כי פעם "הוא היה שם" .לפעמים הוא ישוב ויעלה -בדרך כלל ,כשנפסיק לנסות להעלות אותו 'בכוח' ,...ולפעמים ,הוא לא יחזור לעולם. מה קרה כאן? -ברור כי במקרה הראשון המידע לא אבד .נוכל לומר רק כי חווינו בעיית שליפה .בעיית השליפה עשויה לנבוע ממספר סיבות :אחסון לא אידאלי ,הגורם לקשיים במציאת המידע הנעלם ,או בעיה במנגנון השליפה עצמו .במקרה השני אין לדעת -ייתכן שמדובר בבעיה דומה ,ואולי המידע באמת לא קיים עוד... מודל ב' :זיכרון של ידע הצהרתי (דקלרטיבי) ,לעומת זיכרון של ידע פרוצדורלי. הבחנה שונה מתמקדת בהבדלים שבין סוגים שונים של זיכרון המתייחסים לסוגי תוכן שונים. כלומר מנגנוני זיכרון שונים מופעלים בהתאם לצרכים שונים. לדוג' תהליך הזיכרון המופעל בשעת זכירת אותיות ה abcשונה מתהליך הזיכרון של ברית המילה של האחיין ושונה מתהליך הזיכרון של שיעור בבית ספר .על פי גישה זו קיימים מספר מנגנוני ז יכרון והבחירה בשימוש במנגנון זה או במנגנון אחר נקבעת על פי סוג המידע שאנו רוצים לזכור. זיכרון של ידע הצהרתי -דקלרטיבי מאגר זיכרון של נושאים ,תכנים ,ידע עולם( ,חדשות ,שיחה ) דברים שיש להם נפח שיחה רחב והיקף תוכן .אנשים בעלי קושי בסוג זה של זיכרון ,יתקשו לענות על השאלות הבאות:כיצד גילה קולומבוס את אמריקה ? מדוע רותחים המים בקומקום ? בעיות בזיכרון דקלרטיבי מאפיינות אנשים הסובלים מפגיעות במבנה מוחי בשם היפוקמפוס (( )Hippocampusביוונית :סוסון-ים .השם ניתן לו בשל צורתו הייחודית) .בשל מיקומו האנטומי של ההיפוקמפוס ,הוא אחד הראשונים הנפגעים ממחסור בחמצן ,המתרחש במהלך שבץ מוחי או שטף דם במוח (פגיעה נפוצה בעקבות תאונות דרכים) .אנשים שנפגעו פגיעות כאלה ,יתקשו לזכור עובדות שהתרחשו סמוך למועד הפגיעה. בתוך הזיכרון הדקלרטיבי אנו מתייחסים לשני סוגי זיכרון נוספים : זיכרון סמנטי – מאגר זיכרון המכיל מילים ,נתונים ,שמות ומושגים .נתונים שעומדים בפני עצמם שאין להם הקשר תוכני .כיצד נגדיר את ההבדל בין זיכרון דקלרטיבי לסמנטי ? לדוגמא תלמיד שיודע את כל הפרק בהיסטוריה אך מתקשה להתמקד בפרטים :מי הלך ? לאיפה ? מכיוון שהקידוד הסמנטי קשה יותר כי אין במה להיאחז. זיכרון אפיזודי -זיכרון של חוויות חיים שחווינו אותן באופן אישי .הזיכרון האפיזודי מאורגן בצורת סיטואציות כאשר ה"אני" מופיע תמיד בסיטואציה או כשחקן או כצופה .לדוגמה ,אני אזכור את החתונה שלי או כשאני חלק מהאירוע ":מה אמרתי לדודה בלה בקבלת פנים ?" או כצופה -לדוגמה ,מסתכלת בריקודים. זיכרון של ידע פרוצדוראלי זיכרון של תבניות פעולה ,תהליכים ומודלים ,גם ברמה המוטורית .זיכרון של "איך" המושג על ידי שינון .כמו ,נהיגה במכונית ,לוח הכפל וכו' .לסוג זה של זיכרון קיימת השפעה רבה על המוח ומשום כך ,ידע מסוג זה נשמר בצורה טובה לאורך שנים גם כאשר קיימת ירידה מנטלית .משום כך ,קיימת מציאות של אדם ש"אינו זוכר כלום מעברו" ואינו מסוגל לתאר פעולה מסוימת אך מבצע את הפעולה ברצף הנכון (אוכל ,מתלבש,מפעיל מכשיר ) בדרך כלל קיים שימור של הפרוצדורה -גם אם מישהו לא זוכר ולא יכול לומר מה עשה בעבודתו ,אם יעמוד מול המכשיר יוכל ידע לתפעל אותו. ידע פרוצדרלי בא לידי ביטוי בזכירת משניות ,תפילות וכו' .וכן בחשבון ,לדוגמה ,בכפל ארוך הדורש רצף של פעולות. אנשים הפגועים בסוג זה של זיכרון ,מתקשים ללמוד סדרות של פעולות והתנהגויות בעלות אופי אוטומטי ,כגון רכיבה על אופניים או שחייה .פגיעות מסוג זה מקושרות למבנים אנטומיים אחרים במוח ,כגון :הגרעינים הבזליים (מבנה מוחי מורכב ,המצוי במרכז המוח, בעל קשר רב להתנהגויות המלוות בתנועה) ,והצרבלום (שנקרא גם המוח הקטן .הוא מצוי בצדו האחורי התחתון של מוחנו ,מעט מעל העורף). מדוע ניתנה לנו מתנת השיכחה ? השכחה מתרחשת כתוצאה מדעיכת הזיכרון .במילים אחרות כאשר אנחנו לא משתמשים במידע מסוים לאורך זמן ,המידע הופך להיות לא זמין ונדרש רענון כדי שהמידע ייזכר. "יכול אדם ללמוד תורה בעשרים שנה ולשכוח בשתי שנים ,כיצד? ישב שישה חודשים ולא חזר לאחריו ,נמצא אומר על טמא טהור ועל טהור טמא, שנים עשר חודשים ולא חזר לאחריו ,נמצא מחליף חכמים זה בזה, שמונה עשר חודשים ולא חזר לאחריו ,נמצא משכח ראשי מסכתותיו, עשרים וארבע חודשים ואינו חוזר לאחריו ,נמצא משכח ראשי פרקים. ומתוך שאמר על טמא – טהור ,ועל טהור – טמא ,ומחליף חכם בחכם, ומשכח ראשי מסכתותיו וראשי פרקיו – סופו יושב דומם( "...אבות דר"נ כ"ד ) בזיכרון קצר טווח שיכולת הקיבול שלו מוגבלת השכחה מתרחשת כדי לפנות מקום למידע חדש .וכך אומרים חז"ל " :לטובתו אדם לומד תורה ושוכח שאילו היה אדם לומד תורה ולא שוכח אותה ,היה מתעסק בתורה ב' וג' שנים ,וחוזר ומתעסק במלאכתו ,ולא היה משגירה (חוזר אחריה לרוכשה) לעולם כל ימי חייו .אלא מתוך שאדם לומד תורה ושוכחה ,אינו מזיז ואינו מזיע עצמו מדברי תורה" (קוהלת רבא א' ) .כלומר ,העובדה שהאדם שוכח את תלמודו היא זו שיוצרת את הדחף להמשיך להתקדם וללמוד עוד ועוד ,כאשר כל לימוד הוא מחד חזרה על הלימוד הקודם ומאידך הוא יוצר הבנה חדשה שלו ברמה אחרת" .השונה ואינו עמל דומה לזורע ואינו קוצר " (תוספתא אוהלות ,ט"ז ח' ) סיבה נוספת לשכחה היא עומס על מערכת הזיכרון שאינו מאפשר רישום מדויק של המידע. עומס זה יכול להיות רגשי -אחריות על תחומים רבים "כשהחכם מתעסק בדברים הרבה – מערבבין אותו מן החוכמה " (שמות רבא ו' ) או חרדה שאינה מאפשר למידה כמו פחד ממורה מסוים .החרדה מפעילה "הורמוני לחץ" שאינם מאפשרים שליפה של המידע מתוך הזיכרון .עד היום נשארה לי חוויה טראומטית מהמורה שלי לאנגלית בתיכון .מורה אנגלי, מבוגר וקשוח שכל שיעור איתו החל בהכתבה בה היה עלינו להשלים את המילים בדפים צהובים ישנים במשך חמש דקות בדיוק ואף לא שנייה נוספת .באותם ימים ברגע שראיתי את הדף הצהבהב מיד נשכחו ממני כהרף עין כל המילים (ועד היום לא חזרו)... כיצד נזכור ? היכולת לזכור היא מרכיב קריטי בלמידה .ואכן הזיכרון הינו מרכיב פעיל הנמצא בשליטת האדם .על מנת להבין כיצד להפעיל אסטרטגיות של הפעלת הזיכרון ,ננסה להבין את התהליך של הפעלת מערכת הזיכרון .המודל שיוצג להלן הוא המודל של פרופ' קניאל בספרו "הפסיכולוגיה של השליטה על התודעה" אסטרטגיה לניהול מעגל הזיכרון פרופ' שלמה קניאל מודעות והתכוונות הפעלה נכונה של מעגל הזיכרון מתחילה בהפעלה מודעת של המעגל .החלטה שמשמעותה אמירה פנימית "את זה אני צריך לזכור" .החלטה כזו מצריכה מאמץ ותכנון .לפיכך ,השכחה הנה העדר פעילות יזומה המיועדת לזכירה. המודעות וההתכוונות מאפשרים שימוש בלקחי העבר ההופכים את האדם למערכת המתפתחת ולומדת כל הזמן. תכנון לפי ההחזר ( -סוג השליפה הנצרכת מהזיכרון ) • יש לבדוק את דרישות הזיכרון לפי התפוקה -מה אני צריך לזכור ? ולפי המשימה - בשביל מה אני צריך לזכור ? ולאחסן את המידע על פי הדרישות הצפויות בשלב ההחזר .אנו יודעים כי למידה לקראת מבחן שבו מבנה המבחן ידוע ונתון מראש קלה בהרבה .כמו שאומרים התלמידים ":אני מכירה את הסגנון של המורה הזאת" "הסגנון " הוא אשר יקבע את אופי הלמידה .אינו דומה לימוד למבחן שבו עלי להתמקד בפרטים ולזכור את לשון הטקסט ,כמו מבחן בתנ"ך או בוחן בסיפרות, למבחן המצריך שמירה בהיקפים נרחבים של מידע ,כמו מיצ"ב במדעים. • במצבי למידה רגילים המורים הם הקובעים את ההחזר לפיכך ,עלינו לאסוף את מירב המידע על מאפייני המבחן: א -האם יהיו שאלות בשיטת ההיכר (אמריקאי) או בהיזכרות? ב -האם המבחן יהיה בע"פ או בכתב ? ג -מתי המבחן ? ד -כמה זמן יוקצב למבחן ? ה -מה היקף הפירוט שיידרש למתן תשובות לשאלות המבחן ? ו -איך ישוקללו התשובות ? ארגון ארגון מבטא מערכת יחסים בין אובייקטים (יחידות מידע) שונות .תוכן המידע קובע את אפשרויות הארגון .את המושגים לקראת המי"צב במדעים ניתן לארגן על פי סדר אלף בית של שמות המושגים וניתן גם לארגן על פי נושאים :אנרגיה ותנועה ,תורשה ,מבנה החומר ועוד .דוגמא נוספת :במבחן בהיסטוריה בנושא השואה ניתן לארגן את המידע על פי רצף השנים -סדר האירועים בציר הזמן ,לחילופין ניתן לארגן את המידע על פי נושאים כמו השמדת היהודים ,נסיונות ההצלה או ארצות -ליטא ,הונגריה ,וגרמניה. • המטרה קובעת את הצורה העדיפה לארגון .הארגון הנכון יקבע בהתאם להחזר , לאופן שבו עלי לשלוף את המידע .שאלה במבחן המצריכה התייחסות לכמה ארצות בו זמנית ,מצריכה ארגון באופן כזה של המידע בזמן הלימוד למבחן. • הארגון מבטא רמה גבוהה של הבנה ,מכיוון שהוא בנוי על יחסים הגיוניים ברשת של קשרים .ככל שרשת הקשרים מורכבת יותר ומצריכה התייחסות אל המידע מכמה כיוונים ,כך ,זכירת המידע תחייב הבנה ברמה גבוהה יותר. ככל שגיל התלמיד צעיר יותר כך הארגון יעשה על ידי המורה (לדוגמה ,דף חזרה למבחן ) אצל תלמידים ל"ל מרבית הסיוע של המורה התומכת עוסק בהכרות עם מאפייני הבחינה ובארגון של החומר על פי מאפיינים אלו. הארגון היעיל הוא שילוב בין מאפייני המשימה לבין מאפייני הלומדים : מאפייני המשימה • מרבית המשימות מתאפיינות בתכונות מסוימות המובילות את הזוכרים למערכת מארגנת מסוימת. • דוגמאות : ▫ עליכם ללמוד בעל פה פיוט הבנוי על מבנה של אקרוסטיכון (כמו תפילת "לכה דודי") .השיר בנוי בצורה כזו שצירוף האות הראשונה מכל שורה יוצרת את שם המחבר. ▫ עליכם לזכור קבוצת עקרונות המתייחסים לשורה של מצבים ,לדוגמה ,סוגי אנרגיה. ▫ עליכם לזכור יחידת מידע בהיסטוריה המציגה שורת גורמים לתופעה אחת. כמו ,הסיבות לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. ▫ עליכם לשנן נוסחה במתמטיקה בה יהיה עליכם להשתמש לפתרון התרגילים במבחן במתמטיקה. מאפייני מאגר הזיכרון של הלומדים חשוב שהארגון ישען על פרטים משמעותיים הנמצאים אצל הלומדים במאגר הזיכרון .הארגון הטוב ביותר צריך להישען על סכמות קיימות .אם עלינו לזכור מידע לגבי השפעת התנועה הקיבוצית על הישוב בארץ ,הרי הארגון היעיל יתבסס על סכמה קיימת של המושג "קיבוץ" שעניינה -סוג האוכלוסייה ,השקפת העולם ,המבנה החברתי ,סוג תעסוקה ועוד .הכרות בלתי מספקת עם הסכמה הבסיסית של המושג תקשה על הלומד לארגן את המידע. כמו כן ,הכרות עם נקודות החוזק והחולשה של מערך הזיכרון הספציפי של התלמיד (חזותי, שמיעתי ,מילולי ,תנועתי וכו') יסיעו לבניית אסטרטגית זיכרון יעילה .לדוגמה ,במשימה המצריכה זכירה של זוגות של מילים ,יהיו בעלי זיכרון חזותי יעיל שישתמשו בתמונה בכדי לקשור בין המילים ,ולעומתם ,יהיו מי שהתחום המילולי חזק אצלם ,ולכן הם יעדיפו לזכור את המילים באמצעות זכירת משפטים. הבנת החומר הנזכר חשובה מאוד לזכירה ,מכיוון שהיא מבטאת יצירה של סכמות מאורגנות בזיכרון .חשוב לדעת :הבנה אינה בבחינת הכול או לא כלום אלא היא בנויה על רצף .כלומר, יש לומדים שמבינים את הרעיון המוסבר להם אבל אינם יכולים להביעו במילים שלהם .יש לומדים היכולים להשתמש ברעיון אבל לא לענות על שאלות הסקת מסקנות מתוך הרעיון. ארגון נכון של החומר תוך שימוש בהיצג גרפי כמו ,טבלה מבטא דרגה גבוהה של הבנה. שילוב בין המשימות לבין הלומדים לפי ההחזר בדרך כלל ,יש להישען על שילוב של מאפייני הארגון של המשימה עם מאפייני מאגר הזיכרון של התלמיד ,אגב הקפדה על דרישות ההחזר. נחזור לדוגמה של הפיוט "לכה דודי" ,כאשר הפיוט ארוך ,זכירת הפיוט על פי ראשי תיבות לא תספק את כל דרישות הארגון .ולכן נצטרך להוסיף התייחסות לחוויה המרכזית המוצגת בשיר -פגישה בין החתן והכלה או שבת ולהצמידה לחוויה המוכרת לתלמיד .זאת מהות הבאת הדוגמאות בלימוד מדעים המסייעות להבנת וזכירת הנלמד .יש לקשר בין אופן הארגון לבין אופן התשאול במבחן ( ההחזר ) שיערך על השיר .כדי שהתלמיד יצליח בקלות לשלוף את המידע מתוך הזיכרון. שינון ורענון השינון מתבטא בחזרות רבות רצוי בקול או בדבור פנימי ,עד שמגיעים לאוטומטיזציה היוצרת מבנים שלמים וגדולים של החומר הנלמד .מבנים אלה יוצרים שינויים איכותיים בתהליך העיבוד ,ובעת השליפה יספיק צעד אחד ראשון כדי להפעיל את כל השלם .השינון מבטיח קשרים חזקים יותר במוח ,וכך החומר יחוזק גם במערכות הפסיכולוגיות וגם במערכות הפיזיולוגיות בעת-ובעונה-אחת .השינון הוא תנאי כמעט הכרחי לכל פעולת זיכרון מורכבת, וחשוב שייעשה רק לאחר שנוצרה ההבנה ,המתבטאת בצורת ארגון המשלבת בין האדם ובין המשימה .למרבה הצער ,אין כמעט דרכי קיצור ,וחייבים להשלים עם השעמום הכרוך בשינון. השינון היעיל מבוסס על העקרונות הבאים : .1רמה גבוהה של אוטומציה המתבטאת בביצוע במהירות .2חלוקת החומר ליחידות קטנות – הגדרת גודלה של יחידה "קטנה" תלויה בזוכרים עצמם בהתאם ליכולת ה"עיכול" שלהם. .8רענון – לאחר פרק זמן האדם שוכח את חלק מהחומר ועליו לשוב ולשנן בכדי להגיע אל השלם .6תוכנית לשינון : חלוקה ליחידות קטנות של חומר שינון ברווחי זמן גם לאחר שליטה מלאה (רענון) רמה גבוהה של אוטומציה השינון משעמם על כן יש לפזרו על פרקי זמן במנות קטנות. יש להשקיע זמן רב יותר ביחידות החשובות /קשות יש לאזן את מספר החזרות על פני הרשימה יש לוודא הקצאת זמן לחירום אסטרטגיות מעשיות לזיכרון (מעובד על פי הרצאה של מלכי קידן) האסטרטגיות שיובאו להלן הן סוג של "ארגז כלים" ,על המורה להתאים את האסטרטגיה הספציפית לתלמיד על פי מאפייני החומר הנדרש ,סוג ההחזר (כלומר מבנה המבחן ) ןמאפייני הזיכרון של הלומד (את סגנון הלמידה של התלמיד ניתן לזהות בעזרת שאלונים שיובאו להלן ) נוטריקון -הכנסת מושגי המפתח של התוכן הנדרש לתוך ראשי תיבות שניתן לקודדם ולשלפם במהירות .שליפת מילת קוד אחת גוררת שליפה של כל המידע וכך האסטרטגיה מונעת עומס על הזיכרון. oדוגמאות למידע פרוצדוראלי ( של תהליכי עבודה ) תהליכי עבודה של ניתוח משפט מחובר ומורכב בלשון : oדוגמאות למידע תכני (דקלרטיבי) לזכירת מבנה האקספוזיציה (הקדמה ) בסיפור הקצר ספירת מלאי -הכוונה לזכירה מודעת של מספר הרכיבים הפנימיים ביחידת המידע . זכירה מסוג זה מארגנת את המידע ותורמת לשליפה. oלדוגמה -זכירה של העליות על פי מספרם (חמש עליות). עבודת השליפה מתבצעת על פי כמות מצטברת .למשל , אם השאלה היא :מהן הסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה ? התלמיד מגדיר לעצמו :יש חמש סיבות ,הראשונה, השלכות הסכם ורסאי ,השנייה ,שיגעון הגדלות של היטלר, השלישית ,מדיניות הפייסנות של בריטניה וכו' .העובדה שיש לתלמיד מרכיב מארגן תורמת לקידוד ולשליפה ,כי ברור לתלמיד מה הוא שלף ומה עליו לשלוף בהמשך. תעודת זהות -זכירת מרכיבי היחידה על פי תבנית חוזרת של מאפיינים שחוזרת בכל היחידה .התבנית החוזרת מהווה רמז לשליפת כל הנתונים ומונעת יצירת עומס על מערכת הזיכרון. oלדוגמה ,התכנית הרלבנטיים לגבי העליות בהסטוריה :זמן העליה (מתי?) ארצות המוצא של העולים (מאיפה?) ,גיל העולים, רקע לעליה (מדוע ?) , מאפייני העולים (השכלה ,תעסוקה ) מפעלים התיישבותים .תבנית זאת מאגדת את מאפייני כל העליות וכך היא עוזרת לארגון ולהקלת השליפה. oדוגמה נוספת :מבנה ספר שופטים :חטא של בנ"י ,עונש על ידי שעבוד של עם זר ,חזרה בתשובה ותשועה בידי השופט שה' שולת למעוניינים בספרה של ציפי משולם "ארגז הכלים שלי -ארגון הידע" הוצאת רכגולד ,תמצאו דוגמאות רבות נוספות לארגון הידע בתחומי דעת שונים. אלגוריתם -סדר פעולות קבוע ,עבודה בעזרת כרטיסי ניווט ,כפי שעשינו ביחידות הקודמות .לדוגמה ,סדר הפעולות לזיהוי נושא בטקסט ,סדר הפעולות בפיתרון משוואה אלגברית ,סדר הפעולות בניתוח משפט בלשון ,סדר פעולות בביצוע ניסוי בביולוגיה וכו' .כלי זה מתאים בעיקר למידע פרוצדורלי של תהליכי עבודה. שימוש בצבע -תלמידים רבים קושרים צבע עם משמעות .ניתן להיעזר בכך ,בכדי ליצור ארגון של המידע והדגשים והבחנות בין סוגים שונים של מידע בתוך היחידה. אסטרטגיה זו עוזרת ביותר לתלמידים שסגנון הלמידה שלהם הוא חזותי. oלדוגמה ,עיבוד המידע בספר "שמירת שבת כהלכתה" של הרב נויבירט. בעזרת ההבחנה והסימון בצבעים של: המקרה ,ההלכה ,הנימוק ,דוגמה שימוש באמצעים מארגנים -הכנסת מילות קוד לתוך תבנית מארגנת מסיעת לשליפה .שכן ,התלמיד נעזר בשליפה של התבנית המארגנת בכדי לשלוף את המידע .עצם העיבוד של המידע לתוך תרשים זרימה מעמיק את הבנתו וכך תורם לשמירה בזיכרון ,שאף המבנה החזותי מסייע לו. oלדוגמה ,תרשים זרימה בנושא" :המצור על המצדה" אפשרויות נוספות לארגון המידע הן : o א .מיפוי מושגי -מפה סמנטית ,מיפוי מוח זוהי שיטה של עיבוד מידע נתון בעזרת מערכת רמזים וציורים המעלים אסוציאציות מתאימות אצל התלמיד .העיקרון הוא שהילד יוצר את הציורים בעצמו על פי האסוציאציות הפרטיות שלו. o טבלה -להשוואת נתונים על פי קריטריונים זכירה באמצעות לחן -המוזיקה והמקצב משפיעים מאוד על הזכירה בשל השימוש שלהם בלולאה הפונולוגית .גם הלימוד הישיבתי נעזר רבות בנעימה ובלחן , כך כל לימוד הגמרא מתבסס על נעימות המנגינה שמסייעת לשמירה על הריכוז לאורך זמן ותורמת לזכירת הסוגיה .דוגמה נוספת זכירת ה a,b,cבאמצעות לחן. חריזה -שימוש בצלילים של סוף המילה ,על מנת לזכור קבוצת מושגים הקשורה זו לזו. oלדוגמה, מושגים בגיאוגרפיה הקשורים לתהליכי מודרניזציה :עיור ,דיור ,פיזור שמיעת עצמי הוגה את המילים או מדבר את החומר -תלמידים שהצד השמיעתי דומיננטי אצלם יעזרו מאד בשמיעה של עצמם .,אסטרטגיה שמתבססת על המרכיב השמיעתי .כך יכול התלמיד ללמוד לבחינה כשהוא מסביר לעצמו בקול את החומר או לחילופין ללמד חבר או להקליט את עצמו. כתיבת החומר -תלמידים שהצד הקינסטתי דומיננטי אצלם יזכרו את החומר כשהוא "עובר דרך הידיים" .כלומר ,הם נעזרים בהעתקת החומר או בסיכומו עד לזכירתו .יש לציין שסיכום החומר תורם לעיבוד ולהבנה של המידע ובכך אף תהליך זה תורם לזכירה. זכירה דרך חלקי הגוף -התחושה הקינסתטית העמוקה של אברי הגוף תורת אף היא לזכירה .לדוגמה ,זכירה של סימני הניקוד באמצעות תנועת הפה או חלקי הגוף השונים :חולם -ראש ,שורוק -בטן וכו' בניית משפטים מקשרים -הכנסת מושגים לתוך רצף של משפט עם משמעות. כאן הרמז הוא משפט שלם שאף לו יש משמעות שתורמת לזיכרון. oלדוגמה ,זכירת השמות של התיאורים בתחביר :על פי הזמן ,המקום והמצב אני אחליט (תכלית) על אופן הויתור בכמות הרצויה לי, בתנאים המתאימים לי ומהסיבות המתאימות. חיבור לידע קודם -מכיוון שכל חומר חדש מתבסס על חיבורו באופן אסוציאטיבי לסכמה של החומר ישן ,ניתן להעזר בבסיס של חומר ידוע בכדי לזכור את המידע החדש .כך למשל ,ניתן לזכור את המאפיינים של הספר הלבן השני על סמך ההבנה והזיכרון של הספר הלבן הראשון. זיהוי סגנונות למידה בסיוע חומרים של דליה שמביק ,הדס דיווק ,רוקסנה ניימן זיהוי סגנונות למידה מתייחס להבדלים אינדיבידואליים באופן שבו אנשים שונים רוכשים וקולטים ידע חדש ,מעבדים ומארגנים אותו .על מנת להתאים לתלמיד את האסטרטגיה הנכונה עלינו לזהות את סגנון הלמידה שלו ,לשם כך ניתן להיעזר בשאלונים .חשוב מאוד לציין ,כי למרבית האנשים אין סגנון למידה מועדף באופן בלעדי ,אלא הלמידה שלהם מתאפיינת בסגנון מעורב שבו יש מרכיב אחד דומיננטי לדוגמה ,מרכיב חזותי. היוודע אל הסגנון בו אתה לומד קרא כל משפט וחשוב כיצד הוא מתייחס אליך .על כל קו רשום את המספר המתאר אותך בצורה הטובה ביותר. - 5תמיד -לעיתים קרובות - 3לפעמים - 2לעיתים רחוקות 1 אני יכול לזכור מה אמר המורה בכיתה ,גם אם לא סיכמתי נקודות או שלא העתקתי מהלוח. 2 כשאני חושב על רעיון מצוין ,עלי לרשום זאת מיד או שאשכח אותו. 8 אני מבצע עבודה רבה יותר כאשר אני עובד ביחד עם אחרים. 6 מילים נחרטות בזיכרוני הכי טוב כאשר אני שומע אותן בשיר. 5 אני אוהב לבצע מטלות שלב אחד בכל פעם 7 מידע ששוחחתי עליו עם שותף ,אזכור טוב יותר ,מאשר מידע שקראתי או כתבתי אודותיו. 7 כשאני מנסה לזכור מילה אני מעלה את תמונתה בדמיוני. 9 הייתי רוצה שהמורה יסביר את קטע המידע החדש לפני שאקרא אותו לבד. 8 אני אוהב לבצע פרויקטים ביחד עם שניים -שלושה מבני הכיתה. 10 אין לי סבלנות לקרוא או להאזין להנחיות ,אני אוהב להתחיל בעבודה מיד. 11 קל לי להבין טבלאות ,מפות וגרפים. 12 אינני אוהב כאשר המורה משנה את תוכניתו/תוכניתה. 18 אני זקוק להפסקות תכופות בעת הלמידה. 16 תבנית או מבנה מסייעים לי לבצע מטלות. 15 קל לי יותר להבין אנשים כאשר אני מתבונן בהם. 17 אני לומד יותר כאשר אני לומד בקבוצה. 17 אני מעדיף שמנחה ייתן לי הנחיות ,מאשר לקרוא אותן בעצמי. 19 אני לומד ע"י הסברת החומר לחברי הכיתה. 18 קשה לי לשבת בכיתה מבלי לקום ולהסתובב בה. 20 אני לומד מקריאה אודות נושא ,יותר מאשר האזנה להרצאה או השתתפות בדיון עליו. 21 לפעמים אני רושם סיכומים ואחר כך לא מביט בהם יותר. -לעולם לא 22 אני יכול ללמוד מצפייה בסרטים. 28 אני נהנה מדיונים בכיתה ויכול ללמוד הרבה מאוד מהם. 26 אני לומד טוב יותר כאשר המורה מסבירה מידע חדש בשיעור. 25 אני נהנה כאשר המורה מקריאה לנו בשיעור. חזותי התנסותי -מוחשי שמיעתי מובנה חברתי 7 1 2 3 5 11 4 11 9 8 15 6 13 16 12 21 17 19 18 14 22 25 21 23 24 סה"כ סה"כ סה"כ סה"כ סה"כ היוודע אל הסגנון בו אתה לומד פענוח תוצאותיך: אם השגת 19נקודות או יותר בכל אחת מהקטגוריות ,יש לך העדפה ברורה לסגנון זה .עליך להתאים את למידתך ,כך שתנצל מעלה זו. חזותי" עליך: פחותלומד אםאואתה אם השגת 10 מהקטגוריות ,ברור שאינך אוהב סגנון לימוד זה .ייטב אם בכל "אחת נקודות תמצא סגנון לימודים אחר. לרשום הערות במהלך השיעורים וחזור עליהם לעיתים קרובות. לרשום סיכומים ותקצירים לחומר הנלמד בשיעור ,תוך שימוש במילים שלך. לסמן בעט סימון רעיונות חשובים בהערותיך במחברת או בספר. להכין כרטיסי תקציר למידע חדש שלמדת .התבונן בכרטיסיות לעיתים קרובות. להשקיע זמן רב ככל שתוכל בקריאה נרחבת ומעמיקה של המידע הנלמד. אם אתה לומד "שמיעתי" עליך: לספר למישהו אחר על מה שלמדת .ללמוד עם חבר. קרא בקול רם את הסיכומים שכתבת בכיתה. אמור לעצמך את עיקרי הדברים שכתבת ,במילים שלך. נסח את תשובותיך בעל פה בטרם תכתוב אותן. אם אתה לומד "התנסותי -מוחשי" עליך: בצע חשיבתך על גבי נייר ,רשום הערות ,רשום תקצירים ,בנה טבלאות וצייר תמונות. קח הפסקות לעיתים קרובות במהלך הלמידה .הסתובב בחדר ,אכול ושתה ,התקלח. רשום בקפידה את כל מה שנכתב על הלוח ,גם אם אתה חושב שאתה כבר יודע את החומר. אם אתה לומד "חברתי" עליך: עבוד עם שותף או בקבוצה. צור סביבת לימוד נינוחה ונעימה הפוך את הלמידה למשחק אם אתה לומד "מובנה" עליך: רשום את עיקרי הדברים שנכתבו על הלוח. ארגן את המידע שברשותך ,למד אותו שלב אחרי שלב. ערוך תוכנית בטרם תתחיל ללמוד .קבע מועד סיום. עבוד בצורה שיטתית ,יסודית ומאורגנת. אם אינך לומד "מובנה" עליך: התמקד בהבנת רעיון מרכזי ,בטרם תבחן פרטים. קשר את המידע לחייך ועשהו רלוונטי באופן אישי. עשה את הדברים בדרך שלך ,אך בדוק עם המורה. אל תבזבז זמן על רשימות. תרגיל לעיון וחזרה (את התשובות יש להעלות לאתר) תכננו תוכנית מפורטת לשינון וחזרה לקראת מבחן מסכם בהיסטוריה שיערך בעוד חודש בנושא העליות לארץ .התוכנית צריכה להתבסס על העקרונות לשינון ועל האסטרטגיות שהוצגו לעיל .נמקו את הצעתכם נספח (למעוניינים בלבד) שאלון הכרות לתלמיד -הכר את זיכרונך בחן את עצמך קרא/י את המשפטים המופיעים להלן ,וסמן/י על קו הרצף לצד כל משפט ,עד כמה הוא מאפיין אותך. אל תשכח/י לתת לעצמך נקודות בהתאם למיקום שלך על קו הרצף .לדוגמה ,אם סימנת את עצמך במספר ( 1כלל לא נכון) ,תן לעצמך נקודה אחת ,ואם סימנת את עצמך בספרה ( 7נכון מאוד לגביי) ,תן לעצמך 7נקודות. לעיתים קרובות אני מוצא את עצמי במצבים מביכים בגלל שכחה.7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי 1 כלל לא נכון לגביי לפעמים באמצע סרט אני מגלה שכבר ראיתי אותו פעם.7 5 6 8 נכון מאוד לגביי -כל יום אני מחפש/ת משהו ,שאני לא זוכר/ת היכן הנחתי אותו. 2 1 כלל לא נכון לגביי 7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי 1 כלל לא נכון לגביי אני לא זוכר/ת מספרי טלפון של חברים ,גם אם התקשרתי אליהם עשרות פעמים.7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי 1 כלל לא נכון לגביי אני שוכח/ת להגיש עבודות בזמן7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי 1 כלל לא נכון לגביי אני לא חושב אף פעם איך אני בעצם זוכר/ת.7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי 1 כלל לא נכון לגביי אין לי מושג מה עוזר לי לזכור.7 5 6 נכון מאוד לגביי -אני לא זוכר/ת את מערכת השעות שלי. 8 2 1 כלל לא נכון לגביי 7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי 1 כלל לא נכון לגביי אני יכול/ה ללמוד שעות למבחן ,ולזכור רק מעט ממה שלמדתי.7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי 1 כלל לא נכון לגביי הרבה פעמים קרה לי שנכשלתי במבחן ,משום שלא הצלחתי להיזכר בפרטים חשובים.7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי - כלל לא נכון לגביי אם ישאלו אותי מה למדנו בשבוע שעבר ,סביר להניח שלא אצליח להיזכר בכך. 7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי - 1 1 כלל לא נכון לגביי אני שוכח/ת למי השאלתי ספרים ,דיסקים ,לכן אני לא יודע/ת ממי לבקש חזרה ,כשאני מגלה שחסר לי משהו. 7 5 6 נכון מאוד לגביי - אני שוכח להגיע למפגשים חברתיים/חוגים/פגישות. 8 2 1 כלל לא נכון לגביי 7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי - כלל לא נכון לגביי אני שוכח תאריכים ,שחשובים לי מאוד. 7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי - כלל לא נכון לגביי 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי כלל לא נכון לגביי 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי 1 כלל לא נכון לגביי אני שוכח/ת שמות של סרטים ,אנשים ,ספרים. 7 5 6 נכון מאוד לגביי - 1 אני שוכח לפעמים להתכונן למבחנים. 7 - 1 אני שוכח להכין שיעורי בית. 7 - 1 8 2 1 כלל לא נכון לגביי אני מקשיב/ה בכיתה ולא כותב/ת דבר ,כי אני בטוח/ה שאזכור הכל .אבל לאכזבתי ,אני מגלה שחלק גדול מן הדברים נשכח ממני. 7 5 6 8 2 נכון מאוד לגביי כמה נקודות צברת? ____________________________ ככל שצברת פחות נקודות כל מצבך יותר טוב. 1 כלל לא נכון לגביי
© Copyright 2024