‫דברי כ"ק מרן אדמו"ר מאמשינוב שליט"א‬
‫בביקור אצל הגה"צ רבי יצחק מאיר מארגנשטערן שליט"א‬
‫לרגל אירוסי בנו עם בת כ"ק אדמו"ר מקאזמיר שליט"א‬
‫ערב שבת בהעלותך ט"ו סיון תשע"ג‬
‫א] כשנכנס אדמו"ר שליט"א כיבדו הגה"צ הרי"ם‬
‫שליט"א לשבת על כסא מכובד‪ ,‬ונמנע אדמו"ר שליט"א‬
‫ונטל כסא פשוט ואמר אדמו"ר שליט"א "ס'איז גוט‪,‬‬
‫ס'איז גוט"‪[ ,‬זה טוב‪ ,‬זה טוב]‪ ,‬וכששוב הפציר‪ ,‬חזר אמר‬
‫אדמו"ר שליט"א "ס'איז גוט‪ ,‬ס'איז גוט"‪ ,‬והתיישב על‬
‫הכסא הפשוט‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬את היסוד הזה‬
‫ראיתי בשם האמשינובע רבי [רבי שמעון שלום זי"ע] ‪-‬‬
‫"דעביד נייחא לה"‪ .‬יש לזה ראיה ממה שכתוב בשער‬
‫רוח הקודש מהאר"י הקדוש‪ ,‬כתוב שם שהאר"י‬
‫הקדוש ראה את האות ג' הפוכה על המצח של מי שלא‬
‫קיים את המצוה‪ ,‬כי מנע ממנה ג'מילות חסד‪ ,‬רואים‬
‫מדבריו שמהות המצוה היא גמילות חסד‪.‬‬
‫והושיט אדמו"ר שליט"א ידו אל הגה"צ הרי"ם‬
‫שליט"א ואמר‪ :‬מזל טוב‪ ,‬דער אייביטשער זאל העלפן‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬דער חיבור צווישן משפיע און מקבל‬
‫איז דורך דער ענין [של חסד]‪[ .‬החיבור בין המשפיע‬
‫והמקבל הוא על ידי הענין הזה [של חסד]]‪.‬‬
‫זאל זיין א גוט'ע התחלה‪ ,‬און מען זאל צו קומען צו וואס‬
‫מען דארף‪ ,‬אין אלע ענינים‪[ .‬ה' יעזור שההתחלה תהיה‬
‫התחלה טובה‪ ,‬ושיגיעו ממנה אל כל מה שצריך‪ ,‬בכל‬
‫הענינים]‪.‬‬
‫ד] אדמו"ר שליט"א‪ :‬אויף'ן פסוק "וישמע משה את‬
‫העם בוכה למשפחותיו"‪ ,‬וואס שטייט דאך אין היינטיגע‬
‫סדרה‪ ,‬אין ספרים שטייט אז דער גאנצער מכוון דערפון איז‬
‫געווען אז דער איחוד שפעטער זאל זיין אויף א‬
‫שטארקערערן אופן‪ .‬תשובה ברענגט דאך "חילא סגי"‪ .‬דאס‬
‫איז דער גאנצער ענין פון "דרמי ביה תיגרא"‪ ,‬אלעס איז‬
‫נאר מען זאל צו קומען אז דער איחוד שפעטער זאל זיין‬
‫אין א שטארקער'ער אופן‪.‬‬
‫ב] אדמו"ר שליט"א ביאר את השפעת ענין עשיית‬
‫שידוך‪ ,‬ואמר‪ :‬פשוט‪ ,‬דער שורש פון א שידוך טוהן איז‬
‫דאך משום פרישות‪ ,‬משום צניעות‪ ,‬רב הוה מנגיד מאן‬
‫דמקדש בלא שידוכי משום פריצותא‪ ,‬דער היפך פון דעם‬
‫איז א הנהגה פון צניעות‪ ,‬פון פרישות‪ ,‬פון בושה‪[ .‬שמקורה‬
‫מיראה]‪ .‬דער כח פון יראה איז דאך דער בסיס אין די‬
‫דרגות‪ ,‬אין די בחינות פון דער וועלט‪ ,‬פאר די הימל'דיגע‬
‫מציאות [פון השראת השכינה]‪ ,‬און א אידישע שטוב איז‬
‫דאך א מקום פון השראת השכינה‪ ,‬א מקדש מעט‪.‬‬
‫דער אייבישטער זאל טאקע העלפן‪ ,‬מען זעהט טאקע אז‬
‫אפילו די שווערע ענינים זענען אויכעט אלעס נאר כדי צו‬
‫צו ברענגען צו די השלמה פון דעם ענין‪ .‬עס זאל אלעס א‬
‫דורך גיין מיט חסד און מיט רחמים‪ ,‬מען זאל טאקע אויף‬
‫בויען א אידישע שטוב אזוי ווי דער אייבישטער וויל‪.‬‬
‫[פשוט‪ ,‬שורש ענין עשיית שידוך הוא הרי משום‬
‫פרישות‪ ,‬משום צניעות‪ ,‬רב הוה מנגיד מאן דמקדש‬
‫בלא שידוכי משום פריצותא‪ ,‬אזי ההיפך מזה היא‬
‫הנהגה של צניעות‪ ,‬של פרישות‪ ,‬של בושה‪[ .‬ששורשה‬
‫הוא מכח היראה כמאמר הכתוב למען תהיה יראתו על פניכם‬
‫לבלתי תחטאו ואמרו חז"ל זו הבושה]‪ .‬וכח היראה הוא הרי‬
‫הבסיס של השראת השכינה בדרגות בבחינות של‬
‫העולם הזה‪ .‬ובית יהודי הוא הרי המקום של השראת‬
‫השכינה‪ ,‬מקדש מעט [לכן היסוד שלו הוא על ידי עשיית‬
‫שידוך ששורשו הוא מכח היראה]]‪.‬‬
‫[על הפסוק "וישמע משה את העם בוכה‬
‫למשפחותיו"‪ ,‬שכתוב הרי בפרשת השבוע‪ ,‬כתוב‬
‫בספרים שכל המכוון של זה היה כדי שהאיחוד‬
‫לאחר מכן יהיה באופן יותר חזק‪ .‬תשובה הרי מביאה‬
‫"חילא סגי" [כח מרובה]‪ .‬זהו כל הענין של "רמי ביה‬
‫תיגרא"‪ ,‬כדי שיגיעו על ידי זה שהאיחוד לאחר מכן‬
‫יהיה יותר חזק‪.‬‬
‫ג] הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬ראיתי בספר שמביא‬
‫בשם הרבי [בשם אבי זקנו הרש"ש זי"ע] בקשר למצוה של‬
‫נישואין בכלליות‪ ,‬שזה קשור לענין של גמילות חסד‪.‬‬
‫ה' יעזור באמת‪ ,‬רואים שאפילו הענינים הקשים הם‬
‫גם כן הכל רק כדי להביא את ההשלמה של הענין‪,‬‬
‫שהכל ילך עם חסד עם רחמים‪ ,‬שבאמת יבנו בית‬
‫כמו שה' רוצה]‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬שטייט פון עלטער זיידין‪ ,‬צו קומען‬
‫צו די השלמה פון די מדה פון יסוד צדיק איז דורך זיין‬
‫קשור צו די כח פון חסד‪" - .‬דעביד נייחא לה"‪[ .‬מאא"ז‬
‫כתוב שכדי להגיע אל ההשלמה של המדה של יסוד‬
‫צדיק‪ ,‬אזי זה צריך להיות קשור עם כח החסד‪ ,‬שיהיה‬
‫‪1‬‬
‫"דעביד נייחא לה"] ‪.‬‬
‫‪ 1‬וזה לשונו הקדוש (מובא בספר "אמרות טהורות" בתחילת הספר‬
‫פרשת בראשית עמוד ח') "תיקונא דמדתא דא דיסוד וכו'‪" ,‬דעביד נייחא‬
‫לה"‪" ,‬לה" דייקא‪" .‬דעביד נייחא לה" עולה [בגימטריא] "צדיק"‪ .‬שאז‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬אמן‪.‬‬
‫הוא שלימות מדתא דא‪ .‬וכדאיתא על רש"י דהמתרגם "עם אתתי'"‬
‫טועה‪ ,‬ואך "ית אתתי'"‪ ,‬הוא "לה" דייקא‪ .‬ואז הוא בסידורא דבריאה‪,‬‬
‫הוא ההשתלשלותא וההשפעה לזולתו‪ ,‬בסודא ד"חפץ חסד הוא"‪,‬‬
‫לעשות חסד וכו'‪ ,‬הוא המשפיע‪ ,‬והיא וכו' המקבלת‪ ,‬ואין כאן בושה‪,‬‬
‫ואדרבה הוא המהנה אותה"‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ה] הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬בספרי האיזביצער ‪,‬‬
‫ובספרי רבי צדוק‪ ,‬רואים שהם אחזו שיש מושג ששייך‬
‫נבואה אצל צדיקים בזמן הזה בבחינה של "על פי ה'‬
‫יחנו ה' על פי ה' יסעו"‪ .‬זה לא נבואה בדרגה שכתובה‬
‫ברמב"ם‪ ,‬אבל משמע שהם אחזו שיש דרגה מסוימת‬
‫של נבואה גם בזמן הזה‪ .‬לגבי ההנהגה של היהודי‬
‫הקדוש ותלמידיו שהתפללו מאוחר‪ .‬האם זה באמת‬
‫הפשט שהם אחזו שיש דרגה של נבואה בזמן הזה?‬
‫[שמשמים הורו להם בכל פעם לנהוג כך‪ ,‬כמו אליהו בהר‬
‫הכרמל]?‬
‫‪2‬‬
‫אליהו בהר הכרמל אלא זהו ציוי לכל הדורות‪ ,‬שבכל‬
‫דור הש"י מצוה לצדיקים שהם בדרגות כאלה שיכולים‬
‫להתבונן ולתת לב אם צורך מצוה הוא – שהם ינהגו כך‬
‫כמו שנהג אליהו בהר הכרמל‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬פשוט ווייזט אויס פון רש"י אז ווען‬
‫עס איז דא טאקע א נבואה פון א נביא לצורך שעה עובר‬
‫זיין אויף דברי תורה‪ ,‬איז די אלע פגמים וואס ווערן‬
‫געטוהן דורך די עבירה ‪ -‬וועלן ווערן געטוהן דא‪.‬‬
‫[פשוט נראה מדברי רש"י‪ ,‬שכאשר יש באמת נבואה‬
‫מנביא לצורך שעה לעבור על דברי תורה‪ ,‬אזי כל‬
‫הפגמים שנעשים על ידי העבירה – נעשים גם כאן]‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬ער זאגט נישט דער לשון פון נבואה‪.‬‬
‫[הוא – הספר "מי השילוח" מהאיזביצער – לא אומר שם‬
‫את הלשון של נבואה]‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬כי זה עדיין נקרא "דבר‬
‫עבירה" לפי רש"י‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬הוא לא אומר בפירוש‬
‫נבואה‪ ,‬אבל מה באמת הגדר של מה שהוא אומר?‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬יוא‪ .‬ווייל לויט רש"י דאס איז א‬
‫"עבירה"‪ .‬נאר מען דארף דאס טוהן‪[ .‬כן‪ .‬כי לפי רש"י זה‬
‫נקרא "עבירה"‪ .‬אלא שצריכים לעשות זאת]‪.‬‬
‫רש"י אומר בסוף ברכות [דף ס"ג‪ ,‬א על הפסוק "עת לעשות‬
‫לה' הפרו תורתך"] ‪" -‬הפרו תורתו עושי רצונו‪ .‬כגון אליהו‬
‫בהר הכרמל [מלכים א' י"ח] שהקריב בבמה בשעת איסור‬
‫הבמות‪ ,‬משום דעת לעשות סייג וגדר בישראל לשמו של‬
‫הקדוש ברוך הוא"‪ .‬רואים מכאן שהוא משווה את‬
‫הענין של "עת לעשות לה' הפרו תורתך"‪ ,‬שיש אדם‬
‫שהוא עושה רצונו בזה שהוא הפרו תורתך – אשר זה‬
‫ענין ששייך בכל הדורות – ורש"י משווה את זה לענין‬
‫של אליהו בהר הכרמל שהיה ענין של נבואה לשעתה‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬אז יוצא שבכל נבואה לשעה‬
‫לפי רש"י צריך כפרה לאחר שמקיימים את הנבואה?‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬א כפרה ווייס איך נישט‪ ,‬ווייל מען‬
‫האט דאך דאס געדארפט טוהן‪ .‬א כפרה גייט דאך נאר מיט‬
‫תשובה‪ ,‬אן תשובה איז נישטא קיין כפרה‪ .‬און תשובה איז‬
‫נישט שייך צו טוהן‪ ,‬מען האט דאך דאס געדארפן טוהן‪.‬‬
‫[כפרה – אינני יודע אם צריך עבור דבר כזה‪[ ,‬כשקיימו‬
‫את הנבואה לשעתה]‪ ,‬כי הרי היו צריכים לעשות זאת‪.‬‬
‫כפרה יכולה ללכת רק עם תשובה‪ .‬בלא תשובה אין‬
‫כפרה‪ .‬ותשובה לא שייך לעשות כאן כי הרי היו‬
‫צריכים לעשות זאת]‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬עס איז זייער שווער צו זאגן אז מען‬
‫מיינט א ענין פון נבואה‪ .‬עס איז זייער שווער צו זאגן‪.‬‬
‫[מאד קשה לומר שהכוונה [שיש בימינו] ענין של‬
‫נבואה‪ .‬מאד קשה לומר זאת]‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬הראה בפנים הגמרא שם‬
‫דברי רש"י נוספים‪" :‬בכל דרכיך ‪ -‬אפילו לעבור עבירה‪:‬‬
‫דעהו ‪ -‬תן לב אם צורך מצוה הוא‪ ,‬כגון אליהו בהר‬
‫הכרמל ‪ -‬עבור עליה"‪ - .‬והנה אליהו בהר הכרמל הרי‬
‫בוודאי היה רק נבואה לשעה‪.‬‬
‫וויאזוי עס ווערט מסודר דער ענין ווייס איך נישט‪ ,‬אפשר‬
‫אז דאס ווערט מסודר דורך העכער בחינות‪ ,‬דורך בחינות‬
‫וואס זענען העכער פון גילוי פון תורה‪.‬‬
‫[כיצד נעשה הענין הזה מסודר – אינני יודע‪ .‬יתכן‬
‫שזה נעשה מסודר על ידי בחינות גבוהות‪ ,‬על ידי‬
‫בחינות שהם יותר גבוהות מהגילוי של התורה]‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬יוא‪[ .‬כן]‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬ועם כל זה אומר רש"י "תן‬
‫לב אם צורך מצוה הוא"‪ ,‬משמע מרש"י שהש"י אומר‬
‫"בכל דרכיך דעהו" לכל צדיק שיתן לבו אם יש צורך‬
‫מצוה‪ ,‬כמו הענין שהיה אצל אליהו בהר הכרמל‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬לא שהפסוק בכל דרכיך דעהו מדבר רק על‬
‫אבער די מציאות איז אז אף על פי כן [אפילו שזה עבירה]‬
‫מען דארף דאס טוהן‪ - .‬פארקערט‪ ,‬דאס איז די גרויסקייט‬
‫פון דעם‪.‬‬
‫[אבל המציאות היא שאף על פי כן – אפילו שזה דבר עבירה – עם כל‬
‫זה צריך לעשות זאת [כשיש נבואה לשעתה על זה]‪ .‬להיפך‪ ,‬זו היא‬
‫הגדלות]‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬רבי חיים וואלאז'ינער בנפש‬
‫החיים אומר שאחרי בית שני אין ענין כזה‪ .‬ואילו מרבי‬
‫צדוק משמע שיש‪.‬‬
‫‪ 2‬זה לשון הספר "מי השילוח" (החדש) מהרה"ק מאיזביצא זי"ע (פרשת‬
‫בהעלותך – מהספר "בית יעקב" בשלח אות מ"א ויתרו אות א' וט"ו)‬
‫"על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו‪ ,‬את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד‬
‫משה" וכו'‪ ,‬וכן בכל דור ודור מי שהוא צדיק הדור רואה רצון השם‬
‫יתברך‪ ,‬כמו שכתוב שפתי צדיק ידעון רצון‪ ,‬והיהודי הקדוש זללה"ה‬
‫בדורו ראה רצון השם יתברך באיחור זמן תפלה וכו'‪ ,‬וכשראה רצון‬
‫השם יתברך בזה לכן נתאחר בתפלתו‪ .‬ונשמתו מאירה בגן עדן מזה‪ ,‬כי‬
‫כיוון לאור רצון השם יתברך‪ ,‬אף כי יכול זאת בשנוי זמנים להשתנות‬
‫וכו'"‪ .‬עכלה"ק‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬איך בין נישט זיכער אז דאס איז א‬
‫מחלוקת‪[ .‬אינני בטוח שזו מחלוקת]‪.‬‬
‫ו] הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬אז איזה גדר יכול‬
‫להיות?‬
‫‪2‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬דער אמת איז דאך אז מצד‬
‫חיוב פון תפילה‪ ,‬איז דאך לכאורה ווי די גמרא‬
‫[עירובין דף ס"ה‪ ,‬א' על אחד האמוראים] אז ווען ער איז‬
‫געווען א יוצא לדרך האט א פאר טעג [שפעטער]‬
‫געדאוונט‪ .‬און נאך פארשידענע סיבות מען האט‬
‫געדאוונט‪.‬‬
‫להשתמש בו לצורך מצוה או אפילו לצורך הנאת‬
‫הגוף‪ ,‬אזי זה כבר לא נחשב לבטלה]‪.‬‬
‫דער‬
‫זאגט‬
‫וואס‬
‫נישט‬
‫נישט‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א סיים‪ :‬כי זה פועל איזה‬
‫תכלית‪ .‬ולבטלה זה רק כשאין בזה תכלית‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬איז ממילא‬
‫דער ענין פון תפילה‪ ,‬דער תיקון‬
‫אין א אנדערע זמן אויכעט‪ ,‬איז‬
‫איז כלול אין דעם גדר פון ברכה‬
‫[האמת היא שמצד הגדר של חיוב תפילה‪ ,‬הגמרא‬
‫אומרת [על אחד האמוראים] שכשהוא היה יוצא לדרך‬
‫הוא [לאחר מכן] לא התפלל כמה ימים‪ ,‬ועוד סיבות‬
‫שונות שבעבורם לא התפללו]‪.‬‬
‫אז מען האט געזעהן אז‬
‫פון תפלה‪ ,‬ווערט געטוהן‬
‫ווייס איך נישט צו דאס‬
‫לבטלה‪.‬‬
‫און אויף דעם איז דאך שוין שייך צדיקים זאלן זעהן‬
‫היינטיגע צייטן אויכעט‪ .‬דאס איז שוין נאר א בחינה פון‬
‫רוח הקודש‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬היינו שתפילה יש בזה‬
‫הלכות אחרות‪.‬‬
‫[אזי ממילא כאשר ראו [הצדיקים] שהענין של תפילה‪,‬‬
‫התיקון של תפילה‪ ,‬נפעל גם לאחר הזמן‪ ,‬אזי אני לא‬
‫יודע אם זה כלול בגדר של ברכה לבטלה‪ .‬ועל זה‬
‫כבר שייך שצדיקים יראו זאת גם בימינו‪ .‬זה כבר רק‬
‫בחינה של רוח הקודש]‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬יוא‪ .‬איך ווייס נישט צו דאס איז‬
‫ערגער פון יוצא לדרך אויב מען האט א מסוים'דיגע‬
‫התעוררות‪ ,‬א מסוים'דיגע ענין פון הכנה צו תפילה יעצט‪,‬‬
‫איך ווייס נישט צו דאס איז ווייניגער פון יוצא לדרך‪.‬‬
‫און אז מען האט טאקע געזעהן אז דורך דעם ווערט אויף‬
‫געטוהן דער ענין פון תפילה אזוי ווי עס דארף טאקע זיין‪,‬‬
‫עס ווערט אויף געטוהן די דביקות פון תפילה ‪ -‬נישט אין‬
‫זמן‪ ,‬ווייס איך נישט צו עס איז שייך אויף דעם דער ענין‬
‫פון ברכה לבטלה‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬אם כך יוצא שזה רק לגבי‬
‫תפילה?‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬יוא‪ ,‬ער רעדט דאך דארט נאר לגבי‬
‫תפילה‪ ,‬דער מי השילוח ברענגט דאך בפירוש נאר לגבי‬
‫תפילה‪[ .‬הוא הרי מדבר שם רק לגבי תפילה‪ .‬המי‬
‫השילוח מביא זאת בפירוש רק לגבי תפילה]‪.‬‬
‫[כן‪ .‬אני לא יודע אם זה יותר גרוע מיוצא לדרך‪ ,‬אם‬
‫יש התעוררות מסוימת‪ ,‬ענין מסוים של הכנה‬
‫לתפילה כעת‪ ,‬אני לא יודע אם זה פחות מיוצא‬
‫לדרך‪ .‬אזי כשראו באמת שעל ידי זה נפעל הענין של‬
‫תפילה כמו שצריך להיות‪ ,‬כשראו שהדביקות של‬
‫התפילה נפעלת כראוי לא בזמנה‪ ,‬אזי אינני יודע אם‬
‫שייך על זה ענין של ברכה לבטלה]‪.‬‬
‫ז] הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬את הפסוק "על פי ה'‬
‫יחנו ועל פי ה' יסעו" הוא מביא לגבי תפילה‪ ,‬אבל יש‬
‫מקומות אחרים בספרו שהוא מדבר לא רק מיוחד לגבי‬
‫‪3‬‬
‫תפילה‪ .‬ולמשל‪ ,‬יש את המאמר על זמרי בן סלוא ‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬פאר וואס? [מדוע?]‪.‬‬
‫‪ 3‬זה לשונו הקדוש בספרו "מי השילוח" (פרשת פנחס) "וירא פנחס בן‬
‫אלעזר בן אהרן הכהן‪ ,‬ויקח כו'‪ ,‬ולא יעלה חס ושלום על הדעת לומר‬
‫שזמרי היה נואף חס ושלום כי מן הנואף לא עשה הקב"ה פרשה בתורה‪,‬‬
‫אך יש סוד בדבר זה‪ ,‬דהנה יש ‪...‬מי שמרחיק עצמו מן היצר הרע ושומר‬
‫עצמו מן העבירה בכל כוחו עד שאין ביכולתו לשמור את עצמו יותר‬
‫מזה‪ ,‬ואז כשנתגבר יצרו עליו ועושה מעשה אז הוא בודאי רצון הש"י‪,‬‬
‫וכענין יהודה ותמר‪ ,‬ואיהי בת זוגו ממש‪ ,‬וזה הענין היה גם כאן‪ ,‬כי זמרי‬
‫היה באמת שומר עצמו מכל התאוות הרעות‪ ,‬ועתה עלתה בדעתו שהיא‬
‫בתו זוגו מאחר שאין בכוחו לסלק את עצמו מזה המעשה‪ ,‬ופנחס אמר‬
‫להיפך‪ ,‬שעדיין יש בכוחו לסלק עצמו מזה וכו'‪ ,‬כי באמת היה כאן‬
‫שקול הדעת‪ ,‬כי גם על פנחס היה מקום לבעל הדין לחלוק‪ ,‬שמצוי בו‬
‫מדה הנראה לעינים שהוא כעס כמו שבאמת טענו עליו זאת וכו'‪ ,‬וזהו‬
‫שנאמר ושם האיש ישראל המוכה‪ ,‬היינו שהקב"ה הראה לפנחס אחר‬
‫מעשה שעשה‪ ,‬עם מי היה המלחמה שלו‪ ,‬שאל יחשוב כי נואף גמור‬
‫היה חס ושלום‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬רבי עקיבא אייגר זאגט ברכות אז‬
‫מען טאר נישט עסן דעם זאך איז דאס שוין אויס ברכה‬
‫לבטלה‪ ,‬אפילו אויב דאס איז א ספק ברכה‪ .‬אויב מספק‬
‫טאר איך זיך נישט נוצן‪ ,‬אויב מען וועט זאגן אז אין‬
‫ברכות הנהנין איז ביי דער ספק בלייבט אז "אסור ליהנות‬
‫מהעולם הזה בלא ברכה"‪ ,‬ווערט דאס אויס ברכה לבטלה‪,‬‬
‫אפילו אויב דאס איז באמת א ברכה וואס מען דארף דאס‬
‫נישט טוהן‪ .‬ווייל דאס גופא וואס דער זאך ווערט גענוצט‬
‫אויף א מצוה‪ ,‬און אפילו פאר הנאת הגוף‪ ,‬איז דאס שוין‬
‫נישט לבטלה‪.‬‬
‫[רבי עקיבא איגר אומר בברכות כשאדם עושה‬
‫ברכה מפני שבלא הברכה אסור לו לאכול את‬
‫הדבר‪ ,‬אזי זה כבר לא ברכה לבטלה‪ ,‬אפילו אם זה‬
‫ספק האם הוא היה צריך לעשות את הברכה‪ .‬אם‬
‫מספק אסור לי להשתמש עם הדבר‪ ,‬כלומר אם נגיד‬
‫שבספק חיוב ברכות הנהנין נשאר א איסור של‬
‫"אסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה"‪ ,‬אזי זה לא‬
‫ברכה לבטלה‪ ,‬אפילו אם באמת זו ברכה שלא היתה‬
‫צריכה להיעשות‪ .‬כי זה גופא שהדבר נעשה כדי‬
‫ופנחס מחמת שהיה בא מזרע יוסף שנתברר בסיגופים ונסיונות בענין‬
‫זה‪ ,‬ולכך הרע בעיניו מאד על מעשה זמרי‪ ,‬ועל זה נאמר כי נער ישראל‬
‫ואוהבהו‪ ,‬וזה ממש ענין פנחס שהיה דן את זמרי לנואף בעלמא‪ ,‬על כן‬
‫דן אותו קנאין פוגעין בו‪ ,‬ונעלם ממנו עומק יסוד הדבר שהיה בזמרי‪ ,‬כי‬
‫היא היתה בת זוגו מששת ימי בראשית‪ ,‬כמו שמבואר בכתבי האר"י‬
‫ז"ל‪ ,‬עד שמשה רבינו עליו השלום לא הכניס את עצמו בזה לדונו‬
‫[לזמרי] במיתה‪ ,‬ונמצא שפנחס היה במעשה הזה כנער‪ ,‬היינו שלא היה‬
‫יודע עמקות הדבר רק על פי עיני שכל אנושי ולא יותר‪ ,‬ואף על פי כן‬
‫השם יתברך אוהבו והסכים עמו‪ ,‬כי לפי שכלו עשה דבר גדול בקנאתו‬
‫ומסר את נפשו"‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬דארט'ן איז עפעס אנדערש‪ .‬דארט'ן‬
‫זאגט ער נישט אז ער האט דאס געטוהן אדעתא דהכי‪.‬‬
‫שטייט נישט אין מי השילוח אז ער האט דאס געטוהן‬
‫בהיתר‪ .‬ער זאגט אז באמת דער זאך איז געווען א ריינע‬
‫זאך‪ ,‬כלפי שמיא גליא אז דאס איז געווען באמת א ריינע‬
‫זאך‪ .‬אבער ער זאגט נישט אז זמרי האט דאס געטוהן‬
‫בהיתר‪.‬‬
‫כזה [שיש לו מקום למעלה] אפילו אם הוא עושה זאת‬
‫באיסור‪ ,‬אין על דבר כזה קנאין פוגעין בו‪ .‬ענין של‬
‫קנאות שיבערו על זה שחס ושלום יש ענין של מיעוט‬
‫כבוד שמים לא יכול להיות על דבר שיש לו מקום‬
‫למעלה‪ .‬ועל זה הוא אומר [לגבי הקנאות של פנחס‪ ,‬שאפילו‬
‫שלא היה שייך כאן ענין של קנאין פוגעין בו‪ ,‬עם כל זה מחדש]‬
‫שיש ענין של "נער ישראל ואהבהו"]‪.‬‬
‫[שם זה דבר אחר‪ .‬שם הוא לא אומר שזמרי עשה זאת‬
‫אדעתא דהכי‪ ,‬לא כתוב במי השילוח שהוא עשה‬
‫זאת בהיתר‪ .‬הוא אומר שבאמת הדבר הזה [שעשה‬
‫זמרי] היה דבר נקי‪ .‬כלפי שמיא גליא שזה באמת היה‬
‫דבר נקי‪ .‬אבל הוא לא אומר שזמרי עשה זאת‬
‫בהיתר]‪.‬‬
‫אבער ער זאגט נישט אז זמרי האט דאס געטוהן ווייל ער‬
‫האט געווסט אז ער דארפט דאס טוהן‪ .‬נאר פארקערט‪ ,‬ער‬
‫זאגט אז זמרי איז געווען אינגאנצן אויס גערייניגט‪ ,‬און ער‬
‫האט געהאט א משיכה וואס ער האט נישט געקענט האבן‬
‫קיין שליטה דערויף‪ ,‬אבער נישט אז ער האט מחליט געווען‬
‫ביי איהם אז מצד די הוראה פון תורה דאס דארף ווערן‬
‫געטוהן‪ .‬ער רעדט נאר אז עס האט געהאט א הארט‪ ,‬ער‬
‫זאגט נישט אז דאס איז נישט געווען א עבירה‪.‬‬
‫ער רעדט דארט'ן בעיקר וועגן דער ענין פון פנחס‪ ,‬אז וואס‬
‫פנחס האט געטוהן איז געווען אין א בחינה פון "נער‬
‫ישראל ואהבהו"‪ ,‬אפילו אז באמת איז נישט געווען שייך‬
‫דארטן דער ענין צו קנאין פוגעין‪ ,‬ווייל באמת האט דער‬
‫זאך האט געהאט א פלאץ‪ ,‬דער זאך האט געהאט א‬
‫הארט‪ ,‬אבער ער זאגט נישט אז דאס איז געווען בהיתר‪.‬‬
‫[אבל הוא לא אומר שזמרי עשה זאת בגלל שהוא ידע‬
‫שהוא צריך לעשות זאת‪ .‬להיפך‪ ,‬הוא אומר שזמרי‬
‫היה נקי לגמרי‪ ,‬וכאן היה לו משיכה שהוא לא היה‬
‫יכול שיהיה לו שליטה עליה‪ ,‬אבל לא שהוא החליט‬
‫באמת שמצד ההוראה של התורה – דבר זה צריך‬
‫להיעשות‪ .‬הוא רק אומר שהיה לזה מקום‪ ,‬אבל הוא‬
‫לא אומר שזה לא היה עבירה]‪.‬‬
‫[הוא אומר בעיקר על הענין של פנחס‪ ,‬שמה שפנחס‬
‫עשה היה נקי כנער‪ ,‬אפילו שהמעשה שזמרי עשה לא‬
‫היה שייך באמת לקנאין פוגעין‪ ,‬מפני שהמעשה הזה‬
‫היה לו מקום‪"[ ,‬כי היא היתה בת זוגו מששת ימי בראשית‪ ,‬כמו‬
‫שמבואר בכתבי האר"י ז"ל" – כלשון "מי השילוח" בפרשת‬
‫פנחס]‪ .‬המעשה הזה היה לו מקום‪ ,‬אבל הוא לא אומר‬
‫שזה היה בהיתר]‪.‬‬
‫און פשוט‪ ,‬אין היינטיגע צייטן קען נישט זיין אזא ענין אין‬
‫ענינים פון עריות‪ .‬היינטיגע צייטן אין דער ענין פון דעריות‬
‫קען נישט האבן קיין פלאץ קיין מאל‪ .‬נישטא אזא זאך‪.‬‬
‫[ופשוט‪ ,‬בימינו לא יכול להיות ענין כזה [של מעשה‬
‫עבירה שיש לו מקום למעלה] בעניני עריות‪ .‬בימינו בעניני‬
‫עריות לא יכול להיות שיהיה לו שום מקום אף פעם‪.‬‬
‫אין כזה דבר]‪.‬‬
‫ער זאגט נאר אז עס איז דא א מציאות א מאל אז עס‬
‫קען זיך טוהן אזא זאך און אויבן דאס האט א פלאץ‪ ,‬דאס‬
‫האט א פלאץ‪ ,‬אבער נישט אז דאס איז מותר צו טוהן‬
‫דאס לשם שמים‪.‬‬
‫ח] הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬לגבי מה שדברנו בענין‬
‫התפילה‪ ,‬זה לא יכול להיות שזה היה על פי רוח‬
‫הקודש?‬
‫[הוא רק אומר שיש מציאות שיכול להיעשות כזה‬
‫מעשה‪ ,‬ולמעלה יש לזה מקום‪ ,‬אבל לא שמותר‬
‫לעשות זאת לשם שמים]‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬רוח הקודש יוא‪ ,‬אבער דער רוח‬
‫הקודש האט געמאכט אז מען האט דאס איינגעפירט די‬
‫הנהגה פון דער זאך איז געווען מצד ווייל מען האט געזעהן‬
‫אז עס טוהט זיך אזוי דער ענין פון תפילה‪ ,‬דער תיקון פון‬
‫תפילה‪ ,‬מען קומט צו אזוי צו די דביקות פון תפילה –‬
‫פארשטייט זיך אין א אופן אזוי ווי עס דארף צו זיין ‪-‬‬
‫האבן זיי געהאט דער כח דאס איינפיהרן‪ ,‬אבער דאס איז‬
‫נישט אז מען האט מתיר געווען א איסור ממש‪ .‬מען דארף‬
‫נישט צו קומען צו די גדרים פון מתיר זיין א איסור מיט‬
‫נבואה‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬אם זמרי התכוון לשם‬
‫שמים זה לא היה מותר לו?‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬ניין‪ .‬ער זאגט נישט אז זמרי האט‬
‫דאס געמעגט טוהן‪ .‬ער מיינט צו זאגן אזוי‪ ,‬אז קנאין‬
‫פוגעין בו איז לכאורה נאר אין א זאך וואס וואלט נישט‬
‫גידארפן האבן קיין פלאץ‪ .‬אפילו אויב ער טוהט דאס‬
‫באיסור‪ ,‬אבער באמת אויף אזא מין זאך – איז קנאין קען‬
‫נישט זיין‪ .‬קיין ענין פון קנאות קען נישט זיין‪ .‬דאס הייסט‪,‬‬
‫מען זאל באמת ווערן אנגעצינדן אז עס איז דא חס ושלום‬
‫א ענין פון מיעוט כבוד שמים – דאס קען נישט זיין‪ .‬איז‬
‫אויף דעם זאגט ער אז עס איז דא דער "נער ישראל‬
‫ואוהבהו" [לגבי פנחס]‪.‬‬
‫[רוח הקודש כן‪ .‬אבל הרוח הקודש עשתה שמה‬
‫שהנהיגו [הצדיקים] את ההנהגה הזו היה מפני שראו‬
‫שבאופן הזה נפעל הענין של תפילה‪ ,‬ונעשה התיקון‬
‫של תפילה‪ ,‬ומגיעים באופן הזה אל הדביקות של‬
‫התפילה – כמובן באופן [של דביקות] כמו שצריך‬
‫להיות ‪ -‬אזי היה להם את הכח להנהיג זאת‪ .‬אבל אין‬
‫הכוונה שהם התירו איסור ממש‪ ,‬אין צורך להגיע כאן‬
‫[[זה] לא [היה מותר לזמרי]‪ .‬הוא לא אומר שזמרי עשה‬
‫זאת בהיתר‪ .‬הוא מתכוין לומר שקנאין פוגעין בו‬
‫נאמר רק בדבר שאין לו שום מקום‪ .‬אבל על מעשה‬
‫‪4‬‬
‫לגדרים של התרת איסור עם נבואה]‪.‬‬
‫הגה"צ הרי"ם שליט"א‪ :‬היינו שיש לפעמים רוח‬
‫הקודש שנבנית בגדרי ההלכה עצמה‪ ,‬ולגבי תפילה זה‬
‫דבר שבנוי על גדרי ההלכה שיש אופן שזה מותר‪.‬‬
‫אדמו"ר שליט"א‪ :‬יוא‪[ .‬כן]‪.‬‬
‫‪5‬‬