להורדה מקוונת - חב"ד און ליין
ב"ה ּבית חיינו יום בו נעשה נשיא ומנהיג דורנו שיחות ,אגרות ויומנים בענינא דיומא ...שני ענינים ביום ב' ניסן :א) יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר נשיאי החסידות ,מן הבעל שם טוב ורבנו (מוהרש"ב) זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ,ובמילא ב) יום בו נעשה הזקן המייסדים תורת החסידות הכללית בנו יחידו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ותורת חסידות חב"ד ומפיצים אותם ,ומנהיגי הכ"מ -נשיא ומנהיג דורנו. עם ישראל ,וביחד עם זה משתדלים בגמילת והנה בכל שנה ושנה מתעוררים הענינים בזמניהם שלהם. ודעת לנבון נקל אשר ויהי בשלושים שנה שעברו עד עתה, שלושים ב' ניסן (תר"פ-תש"ט) ,הנה עלה עלה ,בעילוי אחר עילוי ,שלושים מעלות .ומבואר ע"פ דברי רז"ל ,אשר גם אחרי ההסתלקות הרי צדיקים ילכו מחיל אל חיל ,וצדיקא דאתפטר דאשתכח בכולהו עלמין ,וגם בעולם הזה ,יתיר מבחיוהי ,לכן גם השפעותיו לכל השייכים אליו מתעלות יותר ויותר ,וכדי שיתקבלו בפנימיות צריכים גם לה"כלים" של השייכים אליו להיות מזוככים ביותר. ובפרט לתקופת השנה ,ביום ב' ניסן הבע"ל ,על כל אחד ואחד מהשייכים לכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ לחזק ההתקשרות שלו אליו ,ע"פ הדרכים אשר הורנו במכתביו שיחותיו ואמרותיו, ביתר שאת ויתר עז. חסד בממונם בגופם ובנפשם גם עם אנשים פשוטים -ועד נשיא דורנו ,הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ,המפיץ מעינות תורת החסידות חוצה ביתר שאת וביתר עז ומתענין ומשתדל גליון קמה יו"ל לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ומתעסק בטובת קטן וקטנה בישראל. ודוגמת מה שהם עושים ,מצווים ודורשים מאת כל אחד ואחת מהשייכים אליהם לעשות: להיות שר ופקיד - ,להתעסק בתורת החסידות ועש"ק פ' בא ,ה'תשע"ז מאה וארבע־עשרה שנה להולדת כ"ק אדמו"ר יוצא־לאור על־ידי ולהפיצה ,ולהשפיע על סביבתו בחזוק התורה והיהדות -וביחד עם זה להיות איש חיל ,איש המעשה בענינים של קבלת עול בפועל. וביום ב' ניסן ,יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ויום הכנסו בנשיאות של כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ,הוא הוא היום המסוגל לכל ולהתבונן ולקבוע במוחו ולבו אשר לא עזב ח"ו הרועה ,הוא אחד ואחת לקבל על עצמו ועצמה ללכת נשיאנו כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ,את צאן מרעיתו וגם עתה בדרכיהם אשר הורו .בקבלה בר קיימא על כל עומד הוא ומשמש בקודש להגן עליהם ולהשפיע להם את כל השנה כולה ,וע"פ הבטחתם ,בכתב ובעל פה, הנצרך להם בגשמיות וברוחניות... הרי זה כלי לקבל ברכתם בגשמיות וברוחניות. ממכתב כ"ה אדר ה'שי"ת ממכתב כ"ה אדר ה'שי"ת והתלמידים־השלוחים ישיבות תומכי־תמימים ליובאוויטש באה"ק להצטרפות לרשימת תפוצה: [email protected] להקדשות+972-7-95742151 : בשעה 9:30לערך נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות יו"ד שבט במקום נכח קהל גדול מאד שלא בערך אפילו לי"ט כסלו והזאל הי' מלא ודחוס מפה אל פה ,בפרט על בימת כ"ק אד"ש ּבית חיינו מפאת הדוחק על הבימה ארכה כניסתו (וכן יציאתו) של כ"ק אד"ש זמן רב יומן מימי ו'-י"ב שבט ה'תשמ"ו -כקביעות ימים אלו "וביום שמחתכם" ,בתחילה הי' כ"ק אד"ש בפנים רציניות כשהוא יום חמישי ,ו' שבט מסמן בראשו הק' להגביר השירה ,ולפתע החל לעודד את השירה היום נסע כ"ק אד"ש לאוהל וחזר לערך בשעה .6:35 בידו הק' ונעשה שמח מאוד ,תוך כדי שהוא מורה לכו"כ לומר יום שישי ,ז' שבט היום הכניסו לכ"ק אד"ש ספרים חדשים :ספרי המאמרים טעמו וראו ש"פ בא ה'תשמ"ט לאדמו"ר הריי"צ (תר"פ-פ"א ,תרפ"ב-פ"ג) וספר תמונות מהדלקות נרות חנוכה "י שלוחי כ"ק אד"ש ברחבי העולם ,הספר נקרא באנגלית "יהי אור" ,ג' ספרים אלו נעשו ע"פ הוראות כ"ק נשיא הדור נותן מלחמו לדל אד"ש בחדשיים האחרונים. ביארצייט (ועאכו"כ) של צדיק ,נפעלת עלי' שלא בערך בנשמתו של הצדיק, ותורתו מעשיו ו"כל ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו" עולים ונכללים למעלה ,ו"מתגלה ומאיר מלמעלה גילוי בבחי' למטה . .ופועל ישועות בקרב הארץ". בחזקה את השירה בידו הק' ,וביד השני' החזיק כ"ק אד"ש ספר שנראה כמו ספר התמונות הנ"ל .הקהל הגדול – ניגן בהתלהבות ,ולפני כניסתו לספרי' עודד שובאת השירה בידו הק'. לתפלת קבלת שבת נכנס אד"ש לערך בשעת .5:10 מזה מובן בנוגע ליארצייט של נשיא הדור ,כבנדו"ד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו -שע"י העלי' שלא בערך שנפעלת בנשיא הדור ,נפעלת גם עלי' (שלא בערך) בכל אנשי הדור ,כי "הנשיא הוא הכל" ,ו"בתר רישא גופא אזיל". בעת אמירת "לכה דודי" ניגן הקהל וכ"ק אד"ש עודד את השירה בידו הק' על הסטענדער ,והמשיך בזה גם קצת לאחרי שגמרו "בואי בשלום". יום שבת קודש פ' בא ,ח' שבט בבוקר נודע פירוש הרש"י עליו יתעכב כ"ק אד"ש בהתוועדות ,אך הדבר לא הי' לגמרי ברור ,כיון שכ"ק אד"ש אמר על שני פסוקים שידבר על זה ובפרט מצד הענין ד"טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל" ,שממשיך ונותן מעניניו לכל הדור, לענין בנוגע ועאכו"כ עיקרי שלו – עלי' שבאין- ערוך כו'. או על זה. בעת שעלה למפטיר כיסה כ"ק אד"ש כמעט את לעודד את השירה בשתי ידיו הק' כשפניו הק' רציניות ביותר, בפעם הראשונה עודד בתנועה קצרה ואח"כ כמה פעמים בתנועות לתאר על הכתב. כשסיים כ"ק אד"ש את השיחה החמישית שתה כמעט את כל בהמשך הורה כ"ק אד"ש לנגן "שיבנה", אח"כ הורה כ"ק אד"ש לחזן טעלישעווסקי לנגן גם "ניעט ניעט" (דבר נדיר ביותר שכ"ק אד"ש יורה לו לנגן עוד ניגון), ועודד את השירה בתנועות חזקות. להתוועדות נכנס כ"ק אד"ש לערך בשעה .1:35בשיחה הראשונה, כשדיבר כ"ק אד"ש בקשר ל"שטורעם" של כ"ק אדמו"ר הריי"צ השירה אך כ"ק אד"ש הורה בידו הק' להמשיך. אח"כ אמר עוד שיחה קצרה אודות עניני העבודה השייכים במיוחד ליום ההילולא ולהכנות לזה כו', והזכיר ע"ד אמירת ברכה אחרונה. לאחר תפלת ערבית יצא כ"ק אד"ש לקידוש לבנה. את הסטנדר העמידו על יד המדרגות הקדמיות של ,770בסמוך לכביש. בשעה 6:30לערך נסע כ"ק אד"ש לביתו. יום ראשון ,ט' שבט כ"ק אד"ש הגיה היום את השיחה ע"ד ההוראות בקשר ליו"ד שבט ,ולא נסע לאוהל. לתפלת ערבית של ליל יו"ד שבט נכנס כ"ק אד"ש בשעה 6:45לערך .בדרכו חזרה לחדרו הק' הורה בידו הק' להגביר השירה. לערך בשעה 7:15נסע לביתו. נ"ע אודות ההשתדלות ללמד ילדים את אופן הקריאה של האותיות היום הורה כ"ק אד"ש למנהלי "ועד שיחות באנגלית" שהחלו עם הנקודות קמץ אל"ף ָא וכו' ,הגביה כ"ק אד"ש את קולו בחזקה, כעת לעבוד על הוצאת ספר מכל הקונטרסים שיצאו -להוסיף ודיבר בלשון של תביעה מתוך התרגשות גדולה ותוקף מיוחד. עוד כמה אנשים לעבודת העריכה ,ושיהי' זה דבר נכון אם הספר לאחר השיחה הורה כ"ק אד"ש לבנו של ר' זלמן יפה (ממנצ'סטר) לומר לחיים ,וכמה פעמים הצביע עליו כשהוא מסמן לו בידו הק' לומר על כוס גדול. בשיחה השני' התייחס כ"ק אד"ש לקביעות בימי החודש -ח' שבט שבו "מתו הצדיקים (הזקנים) שהיו בימי יהושע בן נון" והפליא במעלתם של הזקנים שהיו בדרגתו של יהושע ,ומצד עצמם היו ראויים להנהיג את ישראל יחד עם יהושע ,אלא שמחמת יהי' מוכן לערב שבת קודש זה פ' בשלח(!) כמובן שהנ"ל נכנסו לעבודה בכל כוחם כשהם עושים לילות כימים להכין את הספר תוך 5ימים! יום שני ,יו"ד שבט יום קבלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר שליט"א בשחרית ,באומרו את ה"יהי רצון" שלפני הקדיש דרבנן ,החל כ"ק אד"ש לנגן "שיבנה כו'". חסרון הדור שאינו מסוגל לקבל "שני דברים" הי' יהושע המנהיג. עשרה טנקים יצאו היום למבצעים בניו-יורק וחזרו לאחרי ומזה מובן גודל העילוי ביום הסתלקותם שבו מתגלים ומאירים השקיעה .למנחה נכנס כ"ק אד"ש בשעה הרגילה ובדרכו סימן כל עניניהם כו'. בידו הק' להגברת השירה. בסיום השיחה השני' אמר כ"ק אד"ש מאמר (כעין שיחה) ד"ה ויהי בעצם היום הזה גו'. 2 לעבר הר"ש חפר שעמד לשמאלו והורה לו לומר לחיים ,ואז החל הכוס ,הקהל החלו לנגן ,היו שניסו להסות את כל ראשו הק' בטלית (שלא כהשבתות הקודמות). אלא ,שאצל בני הדור נעשית עלי' זו באופן אחר נשמות בגופים ,לאורךימים ושנים טובות. בבד החל למחוא כפיו הק' .באמצע הסתובב פתאום כ"ק אד"ש יותר רחבות כשידיו הק' מונפות לעבר כל הקהל ,באופן שלא ניתן לפני הדלקת נרות ש"ק הלך כ"ק אד"ש לספריה ובדרכו עודד מתוכו אורחים רבים שהקדימו להגיע ליו"ד שבט לחיים (להרב וואגעל מאנגלי' הורה לומר לחיים על כוס גדול) ובד בשעה 9:30לערך נכנס כ"ק אד"ש להתוועדות. במקום נכח קהל גדול מאד שלא בערך אפילו לי"ט כסלו ,והזאל אחרי השיחה השלישית חילק כ"ק אד"ש את בקבוקי המשקה. הי' מלא ודחוס מפה אל פה ,בפרט על בימת כ"ק אד"ש .מפאת להר"ד חנזין שהכריז על כנס שיתקיים בפתח תקוה אמר כ"ק הדוחק על הבימה ארכה כניסתו (וכן יציאתו) של כ"ק אד"ש זמן אד"ש הצלחה רבה ,והחל אח"כ לנגן "והריקותי לכם ברכה". רב. בסיום השיחה הרביעית דיבר כ"ק אד"ש על יהודים שאינם רוצים בכניסתו חייך כ"ק אד"ש לכמה מהעומדים בדרכו .משהתיישב לצאת מהגלות שיקויים בהם "בשלח פרעה את העם" ,וסיים הביט במשך זמן ארוך על אדם מבוגר שעמד לימינו ולא הי' לו שבמקום לדבר על אפשרות זו ,מוטב שינגנו ניגון של שמחה .ניגנו מקום לשבת .בשלב מסוים אמר להריל"ג כמה מילים על כך והמשיך להביט לכיוונו .על פניו של כ"ק אד"ש הי' נראה שאינו שנתפרסם הדבר הגיע קהל רב ביותר ,אנשים נשים וטף .תור נפרד מרוצה מכל זה. הי' לנשים והבנות שנמשך עד לתוך רחוב קינגסטון ,ומדי פעם היו בעת הניגונים שבין השיחות קודש סימן כ"ק אד"ש בראשו הק' פעמים רבות לעבר כל הקהל להגברת השירה. לאחרי השיחה הראשונה ניגש הר' יאלעס ומסר לכ"ק אד"ש ב' מעטפות אותם הכניס כ"ק אד"ש בסוף הסידור. אמירת המאמר (כעין שיחה) ד"ה באתי לגני ארכה כרבע שעה. אח"כ ניגנו "דידן נצח" וכאן הי' כ"ק אד"ש שמח במיוחד ועודד בחזקה את השירה כמה פעמים בידו הק' .בהמשך הורה בחיוך להר"ח הכהן שי' גוטניק לומר לחיים בסמנו בתמי' בידו הק' מדוע עוברים מתור אחד למשנהו. כשעברו כמה כיתות קטנות מ"בית רבקה" האירו פני כ"ק אד"ש בצורה מיוחדת .הסדר הי' שכל אחת מהמורות עמדה מול כ"ק אד"ש בשעה שתלמידותי' עברו ,ולבסוף נענע כ"ק אד"ש בראשו לאות תודה למורה. לכו"כ שביקשו ברכה ענה כ"ק אד"ש אמן או בשו"ט וכדו' .יהודי תימני עבר ואמר לכ"ק אד"ש (בניגון תימני) "יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים" ,וענה כ"ק אד"ש "אמן"! לא אמר כלום ,וסימן לו בראשו הק' להגביר השירה .אח"כ ביקש לערך בשעה 1:07אמר כ"ק אד"ש להריל"ג להפסיק את התור. מהרב הכט מניו-הייבן לומר לחיים ,הנ"ל אמר על כוסית קטנה וכ"ק לפני שנכנס לחדרו שאל כ"ק אד"ש אשה זקנה שעמדה ליד הפתח אד"ש סימן לו בשתי ידיו הק' כשפניו הק' רציניות -למה אמר על הראשי של 770האם קיבלה דולר ,וכשענתה שלא נתן לה דולר. כוסית קטנה .כשאמר הנ"ל על כוס גדול הורה כ"ק אד"ש גם להר"א החלוקה נמשכה כשלש שעות. הכט לעשות כן. בעת המגבית הוציא כ"ק אד"ש כמה מטבעות מכיסו והכניסם לתוך מעטפה. ואח"כ סימן גם בידו הק' בתנועות חזקות כמה פעמים .בהמשך הורה כ"ק אד"ש לנגן "שיבנה" וגם כאן עודד בתנועות חזקות בידיו לכ"ק אד"ש שיש עוד נוסע וכ"ק אד"ש הוציא מכיסו חופן מלא הק' .אח"כ הורה כ"ק אד"ש לחזן טעלישעווסקי לנגן גם "ניעט מטבעות ונתנם להנוסע הנוסף. בידו הק' את השירה לעבר כמה מהעומדים .ביציאתו אמר כמה באנגלית שדחפו אותה ,וענה לה כ"ק אד"ש (גם באנגלית) שזה הי' מלים להרב יאלעס. בלי כוונה .אח"כ אמרה שכואב לה הלב וענה לה כ"ק אד"ש :היום בידו הק' לכל אחד ואחת (דבר נדיר ביותר)! בתחילת שנת הארבעים ההילולא שלו ביו"ד שבט תש"י (כשהי' בגלוי הסך- הכל מ"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו") ,לאחרי שראו "אותות ומופתים" ועברו כל הארבעים שנה ב"מדבר העמים" בגלות -מתחילה תקופה וסדר עבודה חדשה, "קאי אינש אדעתי' דרבי'", ונתן ה' לכם לב לדעת ואזנים לראות ועינים לשמוע". נגשה אליו אשה (שניסו לפנ"ז למנוע ממנה לגשת לכ"ק אד"ש) בניגון "כי בשמחה" יצא כ"ק אד"ש מההתוועדות כשהוא מעודד לחדרו ,ומיד יצא הריל"ג והודיע שכעת כ"ק אד"ש יחלק דולרים כמו"כ מובן בנוגע למשה שבדורנו ,נשיא דורנו: בשעה 3:15לערך יצא כ"ק אד"ש לנסוע לאוהל .בדרכו למכונית וביקשה צדקה ,כ"ק אד"ש נתן לה מטבע .אח"כ אמרה לו האשה היום בבוקר הגיע כ"ק אד"ש מביתו בשעה 10:31לערך ,נכנס שלב חדש בהבנה והתקשרות לנשיא הדור קיבלו. כמה מטבעות להר"ט פלס שחזר לאה"ק באותו יום .הריל"ג אמר יום שלישי ,י"א שבט ש"פ בא ה'תשמ"ט דולרים בידו ,והודיע שכ"ק אד"ש שלח את זה עבור אלו שלא כשנגנו "ניע זשוריצי" סימן כ"ק אד"ש בראשו הק' להגביר השירה, את השירה בתנועות חזקות. טעמו וראו כעבור כמה דקות יצא הריל"ג מחדרו של כ"ק אד"ש עם הרבה בשעה 1:20יצא כ"ק אד"ש לנסוע למקוה .ליד קופת הצדקה נתן ניעט" (דבר נדיר ביותר שכ"ק אד"ש יורה לו לנגן עוד ניגון) ,ועודד ּבית חיינו צריכים להיות בשמחה כי היום יש חתונה! (היום הוא חתונת הרה"ת ישראל שמעון קלמנסון עב"ג למשפחת ששונקין תחי' מתענך). כל יהודי בדור זה מגיע בהבנתו חדש לשלב והתקשרותו עם "רבי'" - נשיא דורנו ,ועד שעומד (קאי) "אדעתי' דרבי'" (אע"פ שגם אז הוא "רבי'" שלמעלה ממנו). יום רביעי ,י"ב שבט תפילת מנחה התפלל כ"ק אד"ש בביהכ"נ למטה. מיד הוציאו את השולחן הנמצא בפרוזדור מול המעלית ,סידרו בשעה 8:00בערב החלה יחידות בביהכ"נ למטה .ל 3-קבוצות: עליו את הדולרים ,וכעבור 2דקות יצא כ"ק אד"ש לבוש סירטוק אורחים ,ברי המצוה וחתנים .הח"כ משה קצב היה אמור לדבר עם משי וחגור באבנט והחל בחלוקה ,כשהוא נותן לכאו"א דולר אד"ש אחר שכל הציבור יעבור ,אבל בסופו של דבר לא הגיע ,ורק בידו הק' ומביט על כאו"א .בתחילה לא הי' קהל רב ,אך לאחרי בא לראות את 770בחצות הלילה. וזה חודר ומעלה כל מציאותו ,המוחין והמדות, בהנהגתו שנמשך ועד בפועל במחשבה דיבור ובמעשה ,שנעשים בתכלית השלימות. 3 ּבית חיינו "עד שלא ישקע שמשו של צדיק זה הוא מזריח שמשו של צדיק אחר ,עד שלא השקיע שמשו של משה הזריח שמשו של יהושע" (קהלת רבה א ,ה) מיד אחר הסתלקותו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע החל כ"ק אדמו"ר להנהיג את עדת ליובאוויטש ,אם כי הנהגה זו לא היתה באופן שהכל הבחינו בה ,ולא באופן רשמי ,וכ"ק אדמו"ר עצמו לא הסכים לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי. בהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"א ,הואיל כ"ק אדמו"ר לקבל על עצמו באופן רשמי את נשיאות ליובאוויטש ,דבר שהתבטא ע"י אמירת המאמר" ,באתי לגני". במשך השנים ,היו ביטויים שונים מכ"ק אדמו"ר שהתחלת נשיאותו החלה כבר ביו"ד שבט ה'שי"ת ,כמו ע"ד דוגמא המכתב מכ"ף שבט ה'תש"מ ששלח כ"ק אדמו"ר אל "צוות פקידי ועובדי 'אל-על' נמל התעופה 'קנדי' ה' עליהם יחיו". טעמו וראו ש"פ בא ה'תשמ"ט "בנועם ובתודה לבבית מאשר אני קבלת מכתבם -ברכה ואיחולים בקשר עם מלאות שלשים שנה שזכיתי לעמוד בראש תנועת חב"ד. "וברכה אשיב לכאו"א מהם וכולם יחד בסגנון חכמינו זכרונם לברכה :כל המברך מתברך בברכתו של הקב"ה שתוספתו מרובה על העיקר. הקשר בין הפרשה להתחלת שנת הארבעים יתברכו הם וכל אשר להם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה בכל המצטרך להם בגשמיות וברוחניות גם יחד. "בהזדמנות זו אביע רגשי תודה והכרה לכאו"א מהם בעד האהדה והסיוע לאנשי חב"ד במסגרת פעילותם בין נוסעי "אל על" לקרבם בקריאת התורה עצמה קוראים בשבת זו -פ' בא. ליהדות ,התורה ומצותי' אשר בודאי שימשיכו לשתף פעולה בזה ועוד יוסיפו בזה כהנה וכהנה". לעיל המבואר וע"פ מובן הקשר שבין הפרשה להתחלת שנת הארבעים: [יצויין שגם ה'כתר' של מספר שנות נשיאות כ"ק אדמו"ר ,שהיה תלוי על בימת כ"ק אדמו"ר ב'פאראד' ל"ג בעומר שנערכו במשך השנים, נמדד גם מיו"ד שבט דשנת ה'שי"ת]. תוכן הפרשה היא אודות (סוף גלות מצרים ו)יציאת מצרים ,שהשלימות בזה היא בכניסה לארץ ישראל שהי' ארבעים שנה לאח"ז, שאז "נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות גו'", לראות בשלימות "כל אשר עשה ה' לעיניכם בארץ מצרים גו'" ,ואח"כ (לאחרי סיום הארבעים שנה) נכנסו בפועל לא"י ,כנ"ל. לכל אורך השנה הראשונה שאחר ההסתלקות עד קבלת הנשיאות באופן רשמי ,כתבו חסידים – מכל קצוות תבל – "כתבי התקשרות", וביקשו במכתבים ,התחננו והפצירו מכ"ק אדמו"ר שיקבל על עצמו באופן רשמי את הנהגת ליובאוויטש ,ובכל פעם דחה כ"ק אדמו"ר את הבקשות באופנים שונים. לפנינו מספר מענות כ"ק אדמו"ר על בקשות מחסידים שונים שיקבל על עצמו את הנהגת ליובאוויטש בגלוי וברשמיות: כתי"ק זה נכתב כהוספה על מכתב לא' החסידים ,שביקש והתחנן מכ"ק אדמו"ר שיחוס על קהל עדת החסידים ויקבל על עצמו את ועד"ז הוא גם עתה ,בדור האחרון של הגלות -כמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"" ,כימי" לשון רבים ,כי "מזמן יציאת מצרים עד גאולה העתידה לבוא בב"א הם ימי צאתך מארץ מצרים" [אלא שבגאולה העתידה אפילו "נפלאות" יהיו בערך לנפלאות ביצי"מ, לגאולת המשך אבל מצרים ,שאז נפתח - פתיחת הצינור דגאולה] - שלאחרי התקופה האחרונה של ארבעים שנה בסוף גלות זה האחרון ,נעשה השלימות ד"ימי צאתך מארץ מצרים" ,כאשר לבנ"י יש ה"לב לדעת וגו'" ,ובמילא נכנסים מיד לא"י בגאולה האמיתית והשלימה. הנשיאות באופן רשמי וכו'. ומה שכותב "אנא חוסו עלינו און זייט כו'" – הרי לזה צ"ל היכולת, כחות העצמיים ,כחות ההיוליים ,כחות הגלויים ,ושלימות לבושי מחדו"מ .וכו' וכו'. * כתי"ק זה נכתב בהוספה למכתב לא' החסידים ,מיום יו"ד ניסן ה'שי"ת ,לא' החסידים שהפציר בכ"ק אדמו"ר לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי וכו'. פענוח הכתי"ק: קבלתי מכתבו מועש"ק .ודבריו מבהילים. וכבר עניתי לא' שזהו ענין ד"נ [דיני נפשות], וידוע כמה חקו"ד [חקירה ודרישה] צריך בד"נ וכולי האי ואולי כו' .והם כותבים ושונים כו' .ובל"ס [ובלי ספק] כוונתם רצוי' ,אבל כו' – .ומה שהזכרתי את כולם בהיותי על הציון ,ובל"נ ,אעשה כן גם מחר – הוא אלס גוטע פריינד ,ונהגתי כן זה כמה שנים בהכנסי להיכל כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ .וראה ס"ח סי' תתשכט :ופוטר את הרבים בקידוש בבגדים חמודות שהי' לובש. * כתי"ק זה נכתב בהוספה למכתב למשפיע ר' שלמה חיים שי' קסלמאן ,משנת ה'שי"ת על בקשתו שכ"ק אדמו"ר יקבל עליו את הנשיאות באופן רשמי וכו': פענוח הכתי"ק: ומה שכותב בכללות הענין שעלי החובה וכו' -הנה מה אוכל 4 לעשות ,ולא ניתנה האפשריות מבלי שאכנס במחלוקת .ומובןַ ,אז איך יאג זיך ניט נאך דעם. כששואלים אותו :האם עסקת בהכנות לי' בשבט ,האם למדת השיעורים וכו' -התשובה היא :לאו!... העצה למצב הבלתי-רצוי -אינה עי"ז ש"יבכה" – את מצבו ("זיצן און קלאגן") ...אדרבה -אמור "לחיים" מתוך שמחה וטוב לבב, ותקבל על עצמך -מכאן ולהבא -ללמוד את השיעורים וכו' ,ולעסוק בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה ּבית חיינו ומכאן באים ללימוד והוראה בעבודת האדם -בנוגע לענינו של "עמלק" ברוחניות ,קרירות וספק כו': ישנם כאלו שנופלים להם "ספקות" -האם צריכים לעסוק בענין זה או בענין אחר ,וכיו"ב ,וכל זמן שלא באים לידי החלטה סופית -יושבים וחושבים ומתבוננים כו' ,ולא עושים מאומה. טעמו וראו כששואלים אותו :האם עסקת בהכנות לעשירי בשבט ,האם למדת השיעורים וכו' -התשובה היא :לאו! ומדוע -מכיון שהי' עסוק ש"פ בא ה'תשמ"ט במחשבה והתבוננות בספקות שנתעוררו אצלו ,האם ענין פלוני שייך אליו ,או שמא עליו לעסוק בענין אחר וכו' ,ומה גם שלהיותו "חריף"... סדר עבודה חדש בעמדנו בשנת הארבעים הרי ,כשנופלת מחשבה מסויימת במוחו ,נופלת מיד מחשבה אחרת בכיוון הפכי ,וכן הלאה (כמבואר בארוכה בשערי אורה) .ובינתיים, ע"פ כל הנ"ל מובן, שבעמדנו על סף התחלת שנת הארבעים מהילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ,כש"נתן לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ,ו"קאי דרבי'" אדעתי' אינש צריך להתחיל אצלכאו"א סדר עבודה חדש בכל כחות הנפש ולבושי מחשבה דיבור ומעשה - בכל הענינים הקשורים עם נשיא דורנו ,וללכת "בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו", עם "שטורעם" כזה בעצם נשיא כוונת ופנימיות דורנו ,שבערך לעבודה עד עתה – העבודה מכאן ולהבא היא באופן חדש ד"לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע". שוקעת החמה ,ויוצאים הלבנה והכוכבים ,ומגיע העשירי בשבט ,והוא ,נשאר עם המחשבות והספקות... מתי נופלים לו ספקות שמא עליו לעסוק בענין אחר -כשבאה לידו הזדמנות לעסוק בענין פלוני! וכידוע מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר בענין הבחנה שכלית – ע"פ הסיפור אודות הרה"צ הרמ"נ מטשראנביל: פעם קיבל הרמ"נ סכום גדול וכשנכנס אליו א' החסידים וגילה מצוקת לבבו ע"ד דוחק הפרנסה ,בפרט כשצריך להכניס את בתו לחופה, הנה ,בראותו שהסכום שאליו זקוק החסיד מכוון לסכום שקיבל ,עלה בדעתו לתתו להחסיד הנ"ל ,אמנם ,מיד כשהחליט על כך -נתעורר ברעיונו ספק ,האם כדאי לתת סכום גדול כזה לאיש אחד ,בה בשעה שיכולים לחלקו לכמה משפחות כו' ,ולא ידע מה להחליט ,שכן ,ב' הסברות (לתת כל הסכום לחסיד הנ"ל ,או לחלק את הסכום לכמה משפחות) -צודקות וישרות ,ולאחרי ההתבוננות הגיע למסקנא שהסברא לחלק את הסכום לכמה משפחות אינה מהיצ"ט ,והראי' ,שבעת קבלת הסכום לא חשב על זה ,אלא ,לאחרי שהחליט -ע"פ עצת היצ"ט - לתת את כל הסכום לחסיד הנ"ל. כלומר :גם כאשר הסברא כשלעצמה יש לה מקום בשכל דתורה וקדושה כו' ,יתכן ,שבמקרה מסויים אינה עצת היצ"ט ,ומהבחינות לזה - מתי נפלה לו סברא זו ,כנ"ל. ומזה מובן בנדו"ד :כשמבקשים ממנו צדקה עבור ענין מסויים – נופלים לו ספיקות אולי צריך לתת עבור ענין פלוני ופלוני ,בה בשעה שלפנ"ז (קודם שבאו לבקש ממנו עבור ענין מסויים) לא נתן אפילו "קאפקע" ,ועד"ז בענינים כיו"ב ,אשר ,זוהי הבחינה מניין באים לו ספקות אלו. וכשאומרים לו ,מדוע אינך מקיים אח הוראת המשנה – "עשה לך רב" ,שאז ,היו נסתרים הספיקות כו' -לא שייך לדבר עמו על זה :מה לו ובכללות -לנצל הימים, ארוכים ימים שיהיו ומלאים ברוחניות (כך שגם בתחלתו הוא ארוך) - ממולאים עם לימוד התורה וקיום המצוות בהידור. ולקיום ההוראה "עשה לך רב" -הרי הוא רשכבה"ג ...והיכן ימצא מי שגדול ממנו שיוכל למנותו רב?!... "כל העולם כולו -ממשיך לטעון -לא נברא אלא לשמשני" ,וא"כ ,כיצד יתכן שפלוני יהי' ה"רב" שלי ,בה בשעה ש"לא נברא אלא לשמשני"?! וכמו"כ גם להשפיע על נועם ובדרכי אחרים, ובדרכי שלום ,ביחד עם תוקף המתאים -הפצת התורה והיהדות ,והפצת המעיינות חוצה ,בהתאם להוראות בעל ההילולא. "רב" ו"שמש" -הרי זה סתירה מיני' ובי'! ובכן ,העצה לכל זה היא -ביטול ומחיית עמלק, השורש ומקור לכל מיני רע" ,ראשית גוים", ואדרבה -יש לנצל את המצב דספק כו' כדי להוסיף עוד יותר בעניני קדושה: ובכללות -כמרומז בשמו של בעל ההילולא" :יוסף" העבודה ד"יוסף ה' ליבן אחר" ,לעשות שגם מ"אחר" יהי' בגלוי "בן" להקב"ה ,ו"יצחק" -מתוך צחוק ושמחה וטוב לבב. כשעושה חשבון ממצבו האמור -יכול לבוא לידי עצבות ח"ו ,ושוב ,לא יעשה מאומה. על כך אומרים לו :העצה למצב הבלתי-רצוי אינה עי"ז ש"יבכה" – את מצבו ("זיצן אוןקלאגן") ...אדרבה -אמור "לחיים" מתוך שמחה וטוב לבב ,ותקבל על עצמך -מכאן ולהבא ללמוד את השיעורים וכו' ,ולעסוק בהפצתהתורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה ,לכל מי שרעב וצמא לדבר ה' ,כדברי הנביא אודות המצב לפנינו פתק להמניחים על מאמרי "באתי לגני" מיו"ד שבט ה'תשל"ז שחל בשבת ,וכ"ק אדמו"ר אמר מאמר א' ביום הש"ק וא' במוצש"ק .ואח"ז הורה למניחים לצרף שני המאמרים יחד. (מאמר זה מיוסד על אות ז' מ"המשך ההילולא" ,בהתאם לשנה זו .מאמר זה הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר): נכון יותר לפרסם במאמר א' .כיסוד – הנאמר בפרסום יותר (במוצש"ק), ההוספות בחצע"ג או בשוליים. דאחרית הימים " -הנה ימים באים . .והשלחתי בהמובא בס'[פרים] – לציין ולהעתיק כבפנים דהס'. רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם [השינויים – דורשים בי'[אור] וכו' ,ואין הזמ"ג – שלי ,והשומעים שי' כשם לשמוע את דברי ה'". ולא עוד ,אלא שה"חשבון" אודות מעמדו ומצבו כו' ,צריך לנצלו להוסיף ביתר שאת בעבודתו מתוך שמחה וטוב לבב (ע"ד המבואר בתניא המשך בעמוד >>> 7 שאין ידוע להם -עפהנ"ל -הביאור ,כך וועט זיי ניט פעלען [לא יחסר להם] כשלא ידעו מהשינוים] (הכוונה בקטע האחרון -שע"י צירוף שני המאמרים ,יהיו חסרים השינויים שבין שני המאמרים ,ועל זה כ' כ"ק אדמו"ר ,שאין הזמ"ג לבאר השינויים ,ובמילא לא יהי' חסר כלום אצל השומעים אם לא ידעו כלל מה היו השינויים). 5 יהודי צדיק ,מנהיג הדור – כ"ק מו"ח אדמו"ר ּבית חיינו חושב אודות הדור והעולם כולו בידעו שדור זה מוטל על כתפיו . .יהודי צדיק ,מנהיג הדור -כ"ק מו"ח אדמו"ר -שחושב (גם) אודות הדור והעולם כולו ,בידעו שדור זה מוטל על כתפיו ("דער דור ליגט אויף זיינע פלייצעס") ,וצריך להאירו ב"נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר" ,שקאי על ה"מאור" שבתורה ,פנימיות התורה ,זוהי תורת החסידות ,וצריך לפעול בעולם את יתרון האור מן החושך ,להיות בו קרן אורה ,זו תורה (ומצוותי'); ובידעו מעמד ומצב העולם, טעמו וראו ש"פ בא ה'תשמ"ט שצריכים לשבור ("דורכברעכן") את ההעלם וההסתר שהי' באותו דור באותה שנה ובאותו מקום ,יודע הוא שלצורך זה זקוקים להכחות המיוחדים שניתנו לו. . .יהודי כזה -אינו יכול להתעלם מכל הנסיונות ולעשות את שלו מבלי לחשוב אודות המשך הדברים ,אם ינצל ויוכל להמשיך בעבודתו, עשה לך רב שיהיה בערך לתלמיד או כו' ח"ו ,כי ,אף שהוא מצדו עשה את שלו ("ער האט זיינס אפגעטאן ,ובמילא קען ער זיך לייגן שלאפן ,)"...ו"בהדי כבשי דרחמנא למה כאשר הולכים לשאול אצל שני -צריך להיות "רב" כזה שהוא בערך לענות על השאלה. לך" ,הרי ,צריכים לחשוב (גם) אודות המשך העבודה בהדור והעולם כולו! . .ובמילא ,כשרואה שיש על זה מניעה ועיכוב ,הרי ,אף שהוא מצדו לא התפעל מזה ,ועשה כל אשר ביכלתו ,עד כדי מס"נ ,מ"מ ,כשתופס ("ווען ער גיט זיך א כאפ") שצעד זה (להמשיך בעבודתו גם אם יאסרהו כו') עלול לגרום לכך שלאחרי כן יקחוהו לגמרי ("מ'וועט אים לדוגמא :אין מקום שבין חמש למקרא ילך לשאול שאלה בפשטות הכתובים אצל ראש ישיבה גדול שעוסק בלימוד סוגיות עמוקות בש"ס וכו'! ראשית, ה"ז גוזל מזמנו היקר של הר"י ,ומבלבל אותו מעיקר עסקו .והשנית ,אז יחסר גם אצל הבן חמש ,כי יצטרך להמתין עד שהראש ישיבה ינתק עצמו מלימודו ויתמסר לשאלת הילד. אלא הבן חמש צריך לפנות עם שאלתו למלמד (שלו) שלומד עם ילדים פשוטו של מקרא .וזה יחסוך זמן ,נוסף על העיקר - שהמלמד יוכל לענות יותר מהר ובאותיות המתאימות לילד. צונעמען") ובכך מסתיימת עבודתו ("דערמיט ענדיקט זיך זיין ארבעט") ח"ו ,ובמילא ,יכול להתעכב היעוד ד"ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד" לרגע מיותר ...ובמילא תתעכב שכינתא בגלותא ...לרגע מיותר ,ויתעכב עם ישראל בגלות לרגע מיותר ,ויתעכבו התורה ומצווה בגלות לרגע מיותר ,וכל הענינים שצריך משיח להביא עמו ("וואס משיח דארף מיט זיך בריינגען") יבואו באיחור של רגע אחד -כיצד יכול לוותר על כך?!... משיחת י"ב תמוז ה'השי"א ענינו הכללי של נשיא בישראל ,הוא "הנשיא הוא הכל", וענין זה נפעל באופן ד"פעולה נמשכת", שכן ,רועי ישראל "לא יפרדו מעל צאן מרעיתם" ענינו הכללי של נשיא בישראל -הן הבעש"ט ,הן אדמוה"ז ,והן שאר נשיאי ישראל -הוא" :הנשיא הוא הכל" ,כפי שמצינו אצל משה רבינו הנשיא הראשון בישראל" ,רעיא מהימנא" ,ה"רועה" עליו נאמר "בכל ביתי נאמן הוא" -שכתוב א' אומר "וישלח משה גו'" ,וכתוב שניאומר "וישלח ישראל גו'" ,ומפרש רש"י בפשוטו של מקרא" :הכתובים הללו צריכים זל"ז ,זה נועל וזה פותח ,שמשה הוא ישראל וישראל הם משה ,לומר לך שנשיא הדור ככל הדור ,כי הנשיא הוא הכל". וכל זה הוא בהדגשה כשמתחילות יתירה הארבעים שנה ,ש"קאי דרבי'" אדעתי' אינש לדעת "לב ומקבלים גו'" -צריך לכל לראש לנצל שכלו וכחותיו לחפש ולמצוא מענה על השאלות וכו' ,ובפרט -שנוסף אדעתי' אינש ל"קאי דרבי'" ע"י עבודה בכח עצמו ,מקבל גם כחות מלמעלה" ,נתן לכם לב לדעת גו'"; ועד כדי כך ,שכללות ההשפעה לבנ"י ,הן בנוגע לענינים רוחניים והן בנוגע לענינים גשמיים ,נמשכת ע"י הנשיא ,כפי שמצינו אצל משה רבינו ,שכאשר טען "מאין לי בשר" ,היינו שאינו יכול לצמצם א"ע בהשפעת בשר ,כ"א השפעה רוחנית בלבד" ,משה קבל תורה מסיני ומסרה כו'" ,א"ל הקב"ה "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל גו' ,ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם גו'" ,היינו ,שגם השפעת הבשר צריכה להיות ע"י רוחו של משה רבינו דוקא" ,מן הרוח אשר עליך" ,להיותו נשיא הדור ,ו"הנשיא הוא הכל" ,אלא שמפני גודל הירידה שבהשפעה זו ,ה"ז נעשה באמצעותם של הזקנים. אמנם ,אצל נשיאי ישראל שהיו לפני הבעש"ט ואדמוה"ז -יש נשיאים שההשפעה שלהם בגלוי התבטאה בנוגע לענינים רוחניים בלבד או בנוגע לענינים גשמיים בלבד ,ואילו אצל הבעש"ט ואדמוה"ז (וכן בנוגע לכל שאר הנשיאים ממלאי מקומם) -היתה השפעה בגלוי הן בנוגע לעניניהם הרוחניים של בנ"י ,בכל הקשור לעבודה ה' בלימוד התורה וקיום המצוות ,גילוי החסידות וכו' ,והן בנוגע לעניניהם הגשמיים של בנ"י עזר וסיוע בעניני פרנסה וכו' ,כידוע ומפורסם ,וענין זה נפעל באופן ד"פעולה נמשכת" ,באופן נצחי עד סוף כל הדורות ,שכן ,רועי ישראל "לא יפרדו מעל צאן מרעיתם". ואפילו כאשר צריכים לשאול -צריך לכל לראש לשאול אצל מי שהוא בערך לענות על שאלה זו, ורק לאחר שהלה אינו יכול לענות -לשאול אצל גדול ממנו וכו'. משיחת ש"פ תבוא ה'תשמ"ה השתדלותו של הרבי בטובתו של הזולת היתה עד כדי מסירות נפש . .מהענינים העיקריים באורחותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר ,הוא ,ההשתדלות בטובתו של הזולת. הסדר של הרבי הי' להשתדל לעשות טובה לכל יהודי הן ברוחניות והן בגשמיות - .הרבי לא הי' מקדים לעשות חקירה ודרישה אודות מצבו הרוחני ,אלא לכל לראש הי' עושה לו טובה בגשמיות ,למלא חסרונו בדבר שביקש ממנו ,או בדבר שחסרונו הי' ידוע לרבי בעצמו ,ואח"כ הי' משתדל להשפיע עליו ברוחניות. השתדלותו של הרבי בטובתו של הזולת היתה עד כדי מסירות נפש ,כולל גם מסירת הרצון (כי נפש פירושה רצון) -להניח שאר עניני קדושה שלו בשביל לעשות טובה ליהודי. 6 ולהעיר מפתגם הצ"צ אודות רבינו הזקן -בעל השמחה -שכל עניני המס"נ שלו הם כלא לגבי המס"נ לנתק את עצמו ("אפרייסן זיך") מהדביקות ש"ועמך לא חפצתי" ,ולהתמסר לעשיית טובה ליהודי (ולא רק ברוחניות ,אלא גם בגשמיות)! משיחת י"ט כסלו ה'תשי"א להיותו נשיא הדור ,דרא דעקבתא דמשיחא ,שתיכף צריך לבוא מלכא משיחא, הוצרך לפעול על כל הענינים שבדורו ,עד למטה מטה ביותר, כיון שכל הענינים שבדורו שייכים אליו ּבית חיינו וזהו החילוק הכללי בין הנהגתו של נשיא להנהגתו של סתם גדול בישראל: טעמו וראו יכול להיות גדול בישראל ,גדול לאמיתתו ,שלא יהי' אצלו ענין הנשיאות ,והיינו ,שיכול להיות שישנם יהודים שמאיזו סיבה שתהי' אין לו ש"פ בא ה'תשמ"ט שייכות עמהם. עבודה בעצמו עם עצמו אבל כאשר מדובר אודות נשיא בישראל -אזי "מיטתו שלימה" :כשם שיעקב אבינו ,וכן אדה"ר ,כלולות בו כל הנשמות ,וכל עניני העלי' שלו פועלים גם בכל הנשמות הכלולות בו -כן הוא גם ב"ניצוצו של יעקב אבינו" ,שזהו הנשיא שבכל דור ודור ,שכלולות בו כל נשמות לפעמים יכולה להיות קס"ד מישהו אצל כשמתעוררת אצלו שאלה, או ספק ,בענין בתורה או בנוגע לסדר עבודתו או בנוגע להנהגתו בחיים בכלל -שיכול לצאת י"ח עי"ז שישאל אצל אחר, הגדול ממנו ,והוא עצמו אינו צריך לעשות כלום - אינו צריך להתייגע בעצמו בחשבו שבזה שכבר שאל אצל השני הוא מטיל עליו את האחריות. הדור ,שבכל עניני פעולותיו ,אינו יכול לסבול שלא תהי' הפעולה בכל הנשמות שכלולות בו ,שהם כל נשמות הדור שהוא הנשיא שלהם. וזהו הביאור בהנהגת כ"ק מו"ח אדמו"ר ,שהקדיש ריבוי זמן ,וריבוי ענינים ,ועד לאופן של מסירות נפש (שפנימיות הפירוש בזה הוא מסירת הרצון) ,כדי להתעסק גם עם יהודים שהנהגתם היתה היפך רצונו ,ובזה גופא לא רק להתחיל לפעול אצלם עלי' ברוחניות ,כי אם עזר בגשמיות. כי ,להיותו נשיא הדור ,דרא דעקבתא דמשיחא ,שתיכף צריך לבוא מלכא משיחא ,הוצרך לפעול על כל הענינים שבדורו ,עד למטה מטה ביותר ,כיון שכל הענינים שבדורו שייכים אליו. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב בכל דור נמצאים נשיאי ישראל ע"ז ישנו היסוד והכלל – שהקב"ה נתן לכאו"א את הכח להתייגע בכחות עצמו ,ולחפש פתרון על השאלות וספיקות שלו, וחז"ל מבטיחים" :יגעתי אומר (ואם ומצאתי" "יגעתי ולא מצאתי -אל תאמין")! שהם הינם בעלי התכונות של מלכות ונשיאות בכל זאת יכול יהודי לשאול . . :כאשר מדובר על נשמת יהודי המלובשת בגוף ועוסקת בענינים גשמיים המגבילים אותה ומפריעים לה, כיצד איפה ניתן לדרוש ממנו גם כאן התנשאות מהתלבשות בגשמיות ובאופן אמיתי? והתשובה על כך היא ,שבכל דור נמצאים נשיאי ישראל ,שהם הינם בעלי התכונות של מלכות ונשיאות ,והם נותנים לכל יהודי את הכח לגלות בעצמו (עכ"פ מעין) מהתבונה של "ממלכת כהנים". ואע"פ שישנה ההוראה למד", הביישן "לא ו"עשה לך רב" וכיו"ב ה"ז לאחרי שהואעצמו התייגע ,ומצא את התירוצים שהם בכחו, ואח"כ ישנם בודאי עוד ענינים שאינו מבין (עדיין) לבד (ובפרט בתורה שהיא "ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים") ,אז אינו צריך להתבייש (ובודאי שאינו צריך לדמות לעצמו שיכול לבד לתרץ הכל) ולשאול אצל השני. לקו"ש חי"ח עמ' – 37תרגום חופשי היש שיעור להעדר השימת לב? לפנינו מענה כ"ק אדמו"ר ובו תמיהה חזקה על חומר שהיה אמור לצאת לאור באזור יו"ד שבט ,אשר לא היה מוזכר בו מילה ע"ד יו"ד שבט!! פענוח המענה: הפלא ופלא בכל אלה שראו החומר (ושהיו מחוייבים לראות) - כאן ובאהקת"ו -לא נמצא אף אחד שעלה על דעתו – לעילוי נשמת הוו"ח ,מסור ומקושר בלו"נ לכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ולכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו גאון בתורת החסידות והנגלה בעל מסירות נפש בישיבת תו״ת בבריה״מ הרה"ח יוסף משה ז"ל בהרה"ח אלחנן דובער הי"ד מאראזאוו נולד ג' שבט ה'תר"פ נלב"ע ח' שבט ה'תשע"א תנצב"ה אולי כדאי להזכיר בהמצו"ב ע"ד י"ש [על-דבר יו"ד שבט]!! היש שיעור להעדר השימת לב? >>> המשך מעמוד 5 בנוגע לבלבולים בתפלה ,ש"העצה היעוצה להתעוררות זו היא מענין זה עצמו כו'") -שכן ,למרות מצבו הירוד ,ספק כו' ,מ"מ ,זיכהו הקב"ה שיפול לו הרהור בתשובה וכו'. נדפס ע"י ולזכות בני משפחתו שיחיו והמעשה הוא העיקר: כאו"א ינצל את הזמן שנותר עד לעשירי בשבט כדי להשלים ולהוסיף בכל עניני ההכנה -הן בנוגע לענינים שיכולים (ובמילא צריכים) לעשותם ביום השבת ,והן בנוגע לענינים שעשייתם מיד לאחרי השבת כו'. ויה"ר שעצם קבלת החלטות טובות בכל הנ"ל תפעל כבר את ה"שכר" ,עד לשכר העיקרי -גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש. משיחת ש"פ בא ה'תשמ"ז 7 ועל כל אחד ואחת מאתנו כולנו לדעת, היינו להעמיק דעתו ולתקוע מחשבתו בזה, ּבית חיינו אשר הוא הוא הנשיא והראש רבים המחפשים ומבארים מעלות וגדולת נשיאי חב"ד בכלל ,ונשיא דורנו ,הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ,בפרט בענינים שונים: איש המסירות-נפש ,גאון ,בעל מדות ,צדיק ,בעל רוח הקודש ,מלומד בנסים ועוד ועוד. טעמו וראו ש"פ בא ה'תשמ"ט וגדלו ביותר שבחים אלו ,על פי ההגדרה בתורת החסידות ,מהו מסירות נפש ,מהו גאון וכו'. ובכל זה – העיקר חסר כאן .ונוסף על זה ,שהוא עיקר בעצם ,חשוב הוא ביחוד משום שנוגע ביותר ,וביחוד לנו ,קהל חסידיו ומקושריו .וזהו – מה שהוא הוא הנשיא ,ונשיא חב"ד. צריכה עכשיו להתחיל תקופה חדשה כי – נשיא בכלל ,נקרא ראשי אלפי ישראל ,הוא בחינת ראש ומוח לגביהם ,וממנו היא יניקה וחיות שלהם .ועל ידי הדביקה בו הענינים לכל נוסף הנ"ל טובות והחלטות בקשר ליום ההילולא עצמו צריכה עכשיו להתחילתקופה חדשה -ארבעים שנה מיום ההילולא שלו. קשורים ומיוחדים הם בשרשם למעלה מעלה. והנה כמה סוגים בנשיאים :אלו אשר השפעתם בבחינת פנימיות ,ואלו אשר השפעתם בבחינת מקיף .ובזה גופא חילוקים :אם השפיעו בתורת הנגלה או הנסתר או בשניהם יחדיו ,לימדו דרכי העבודה והחסידות ,המשיכו השפעות גשמיות וכו' וכו'. וישנם כאלו ,שהי' בהם כמה מבחינות הנ"ל ,או גם כולם. אחד כל ובפשטות: ואחת צריך לקבל על עצמו עניינים ופעולות חדשות בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה ,חדשות הן בכמות והן באיכות ,ועד לאופן חדש לגמרי ,בהתאם לזה שנפעל עכשיו "קאי אינש אדעתי' דרבי" ,ומקבלים מהקב"ה "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע". וזה הי' מאז ועד עתה ענין הנהגת נשיאי חב"ד ,מן כ"ק אדמו"ר הזקן ועד כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ועד בכלל ,אשר כללו כל הסוגים והחילוקים :השפיעו בפנימיות ובמקיף ,בתורה עבודה וגמ"ח ,ברוחניות ובגשמיות. ובמילא היתה התקשרותם עם השייכים אליהם בכל תרי"ג אברי נפש וגוף המקושרים. ועל כל אחד ואחת מאתנו כולנו לדעת ,היינו להעמיק דעתו ולתקוע מחשבתו בזה ,אשר הוא הוא הנשיא והראש ,ממנו ועל ידו הם כל ההשפעות בגשמיות וברוחניות ,ועל ידי ההתקשרות אליו (וכבר הורה במכתביו איך ובמה מתקשרים) קשורים ,ומיוחדים בשרש ושרש השרש עד למעלה מעלה כו'. מנחם שניאורסאהן ג' תמוז ה'שי"ת ובודאי שכאו"א יתבונן בזה באופן המתאים ,וימצא הענינים המתאימים לו להתעסק בהתחלת תקופה זו של ארבעים שנה ,וישנו הכלל ש"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" .שנותנים לכאו"א הכחות ע"ז. שהנסיעה מכאן במוצש"ק יו"ד שבט לההתוועדות -תהי' צלחה ידידות עמוקה ,רבת הוד ונפלאה ,שררה בין כ"ק אדמו"ר לרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס ,רבה הראשי של פילאדעלפיא -מגאוני וגדולי הרבנים בכותל המזרח של יהדות ארצות הברית. לפנינו מכתב אישי של הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס לכ"ק אדמו"ר ,בו מצוין בין השאר ההתוועדות דיו"ד שבט באותה שנה. מכתבו של הרב יאלעס: לזכות החתן הת' אברהם נחום שיחי' גערליצקי והכלה איטא שתחי' לאבקובסקי לרגל בואם בקשרי השידוכין בשעטו"מ נדפס ע"י ולזכות הורי החתן הרה"ת יוסף שמואל יהושע וזוגתו מרת הינדה שיחיו גערליצקי שלוחי כ"ק אדמו"ר בתל אביב "אור יום ג' וארא ,כ"ח טבת תשל"ג ,פה פילאדעלפיא יצ"ו הוכ"ק אדמו"ר נשיא הדור ואספקלריא המאירה שליט"א רצוף כאן המחאתי לחודש שבא הבעל"ט בטוב הנראה והנגלה .ונא מכ"ק אד"ש להזכירני ברחמים לסייעתא דשמיא בגו"ר בכלל ובפרט. וכן ביום הולדתי לאויש"ט ביום ה' שבט .וכן יה"ר שהנסיעה מכאן במוצש"ק יו"ד שבט לההתוועדות תהי' צלחה להגיע בזמנה בשעה התשיעית ,ואולי יגביל ועד-המסדר לשעה ט' ומחצה – מה טוב ומה נעים. אפרים אליעזר הכהן בן אסתר שיינדל לברה"ג ולהצלחה ,וז' גיטלא פעסי' בת חי' לברה"ג ולמאורת עיניה". מענות כ"ק אדמו"ר: את המילים "ר"כ המחאתי לחודש שבט הבעל"ט" לעילוי נשמת הגה"ח רבי מאיר צבי בהרה"ח מרדכי ז"ל גרוזמן מראשי ישיבת תות"ל המרכזית כפר חב"ד נלב"ע י"ז טבת ה'תשע"ז תנצב"ה סימן כ"ק אדמו"ר בעיפרון וכתב "קבלה" וליד זה סימן .V וכתב: לטלפנו )1אזכיר עה"צ (נכתב בקשר להודעתו ע"ד יום נדפס ע"י ולזכות בני משפחתו שיחיו לאורך ימים ושנים טובות הולדתו שתחתי' העביר כ"ק אדמו"ר קו בעיפרון ,ועל שמו ושם זוגתו לברכה). )2בשם [ועד המסדר (כ"ק אדמו"ר הקיף מילים 8 אלו בתוך מכתבו)] זמן ההתוועדות (היינו להודיע לו שאכן נענים לבקשתו המיוחדת ,וההתוועדות תחל בתשע וחצי במקום בתשע). נא לשמור על קדושת הגיליון המזכיר כתב בעט על גבי המכתב "הודעתי".
© Copyright 2024