‫ב"ה‬ ‫וביניהם אחיך‬ ‫קטע מרשימת כ"ק אדמו"ר‬ ‫אור ליום ג' ה' טבת תרפ"ט‪ .‬ריגא‬ ‫נכנסתי עפ"י הקריאה לחדר כק"ש [= כ"ק אדמו"ר הריי"צ]‪ ,‬אמר שחפץ הוא למסור לי פ"ש מאחי [= הוו"ח ר'‬ ‫ישראל ארי' לייב] (הדר בלנינגרד)‪ ,‬על שאלתי‪ ,‬אם קבל מכ' ממנו‪ ,‬ענני‪“ :‬שמעתי מאמר דא"ח ביחד עמו מאדנ"ע‪ .‬וזה‬ ‫הדבר‪ :‬בלילה הזה ראיתי את אדנ"ע‪ .‬מטפחת המשי בידו ובפנים צוהלים עד למאד‪ .‬בפעם האחרונה הי' כן מראהו בשנת‬ ‫תרס"ח‪ .‬ואמר לי‪ :‬מז"ט‪ ,‬פאר דער היטל‪ .‬זיי קענען אריינגען [= מזל טוב‪ ,‬עבור הכובע‪ .‬הם יכולים להכנס]‪ .‬פתחתי‬ ‫הדלת ונכנסו כמה אנשים‪ ,‬וביניהם אחיך‪ .‬מעט מעט קרב – או קרבתי אליו – וחבקתיו בידו אחת‪ .‬אדנ"ע שאלני‪ :‬ווער‬ ‫איז דער יונגערמאן? [= מיהו האברך?] אבל כעבור רגעים אחדים אמר‪ :‬א! איך קען דאך דיר [= אני הרי מכיר אותך]‪.‬‬ ‫אמר דא"ח “שחורה אני ונאוה" (קוטב הענין‪ :‬ירידת הנשמה בגוף הוא עצם הנשמה‪ ,‬והראיה באור דמל' ורדל"א‪ .‬ואף‬ ‫שיש להקשות ממקום פלוני צריך לעיין במאמר תקס"ו (או תקס"ב)‪ ,‬ענין דנסיון‪ ,‬שהדבר אינו במציאות‪ ,‬וכחלוק שבין‬ ‫נסיון וברור‪ .‬ד' צדיק יבחן וכמשל היוצר שאינו בוחן וכו')‪ .‬וצריך לשאול את אחיך עד"ז‪.‬‬ ‫אחר הדא"ח נגשתי אל אאדנ"ע ושאלתיו ע"ד איזה דבר‪ ,‬ונעלם ממני כל החיזיון‪.‬‬ ‫ראיתיו ברור – עד להפליא‪.‬‬ ‫באיזה עיר או מקום הי' זה – א[יני]"י[ודע]‪.‬‬ ‫פני אחיך לא ראיתי‪ .‬כובעו הי' מוטה מעט הצידה‪ ,‬ולעס בשפתיו‪ .‬א[יני]"י[ודע] אם פפירוסה‪ .‬צפרניו‪ ,‬או איזה דבר‬ ‫אחר‪...‬‬ ‫*‬ ‫על חזיון זה כתב כ"ק אדמו"ר לאביו הרב לוי יצחק‪ ,‬וענהו במכתב תשובה‪:‬‬ ‫ת"ח בעד כותבך בפרטיות‪ ..‬חפצי לידע מזה בפרטיות‪ ,‬כן מכל הדברים אשר דיבר במשך ימי החתונה בהנוגע אליך‪.‬‬ ‫הודיעני ג"כ תוכן החסידות שאמר לך‪ ,‬ששמע בחלום‪ ,‬ביחד עם ליבל יחי'‪ ,‬ומה דעתך לאיזה כוונה סיפר לך זה‪ .‬לדעתי‬ ‫טוב הדבר שתודיע מזה לליבל יחי'‪ ,‬הדברים כמו שהן‪ ,‬ויונעם לו‪...‬‬ ‫בכלל‪ ,‬אבקשך אהובי‪ ,‬להודיעני תמיד מהדברים שמדבר חותנך יחי' עמדך‪ ,‬כי למי לך לגלותך אם לא אלי‪ ,‬ובל תעלים‬ ‫ּבית חיינו‬ ‫פתחתי הדלת ונכנסו כמה אנשים‬ ‫ממני שום דבר‪ ,‬ובל תעשה חשבון בכל פעם‪ ,‬הנצרך לך להודיעם לי‪.‬‬ ‫שיחות‪ ,‬אגרות ויומנים‬ ‫בענינא דיומא‬ ‫‪ . .‬והי' שלום וכטו"ס כחפץ אוהבך מפנימיות נפשו‬ ‫לי"ש‬ ‫כשאמר את השיחה על פירוש רש"י אמר כ"ק אד"ש‪:‬‬ ‫שנזכה לבנין בית‪-‬המקדש השלישי שיהי' מוכן לפסח שני‪,‬‬ ‫ואז נתחיל בעבודה מתרומת הדשן‪ ,‬מחצות הלילה – והביט על‬ ‫השעון שלידו ואמר "וואס באלד האלטן מיר דאך אט דערביי"‬ ‫יומן מימי י"א‪-‬י"ז אייר ה'תשל"ח ‪ -‬כקביעות ימים אלו‬ ‫יום חמישי‪ ,‬י"א אייר (תענית בה"ב)‬ ‫אחר הצהריים לא נסע כ"ק אד"ש לביתו‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 8:35‬התפללו ערבית בגן‪-‬עדן‪-‬התחתון במניין‬ ‫מצומצם של אברכים‪ .‬בשעה ‪ 9:35‬נסע לביתו‪.‬‬ ‫יום שישי‪ ,‬י"ב אייר‬ ‫כ"ק אד"ש הגיע מביתו בשעה ‪ .11:30‬בשעה ‪ 3‬בערך נסע‬ ‫לאהל וחזר בשעה ‪ – 7:40‬כעשר דקות לפני כניסת השבת‪.‬‬ ‫נטל ידיו בגן עדן התחתון (כמו בפעם הקודמת)‪.‬‬ ‫שבת קודש פרשת אמור‪ ,‬י"ג אייר‬ ‫יארצייט הוו"ח ישראל ארי' ליב ע"ה‪ ,‬אחיו של‬ ‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫גליון קיז‬ ‫יו"ל לחיזוק ההתקשרות‬ ‫לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו‬ ‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬ ‫אחרי התפילה הכריז הריל"ג מטעם המזכירות שאין רשות‬ ‫לאף אחד להביע דעתו לגבי השני בנוגע לבית‪-‬הכנסת‪,‬‬ ‫ועש"ק פ' אמור‪ ,‬ה'תשע"ו‬ ‫ושאף אחד לא יארגן אגודות בבית‪-‬הכנסת‪ ,‬כי בית הכנסת‬ ‫שנת 'הקהל' ‪ -‬ופרצ"ת‬ ‫מיועד לתפילה וללמוד ולהתוועד‪.‬‬ ‫מיד אחרי התפילה הלך כ"ק אד"ש לביתו‪ .‬בחדר כ"ק‬ ‫(באה"ק‪ :‬בהר)‬ ‫מאה וארבע־עשרה שנה להולדת כ"ק אדמו"ר‬ ‫יוצא־לאור על־ידי‬ ‫אד"ש ב‪ 770‬דלק נר של שעווה במשך כל המעת לעת‪.‬‬ ‫למחרת ירד כ"ק אד"ש לקריאת‪-‬התורה בזאל למטה ואמר‬ ‫קדיש אחר שיר של יום‪ .‬בקריאת‪-‬התורה ישב‪ .‬אחרי שביעי‬ ‫קם ואמר את החצי קדיש‪ .‬אמר את הקדישים שאחר מוסף‪.‬‬ ‫לתפילת מנחה נכנס לזאל הקטן‪ ,‬ולפני' אמר משניות‬ ‫וקדיש דרבנן‪ .‬ישב ב"אשרי" וב"ובא לציון" ובקריאת‪-‬‬ ‫קבלת שבת ותפילת ערבית בזאל למטה‪ .‬הרב יהושע קארף‬ ‫התורה‪ .‬בין הפרקים אמר משניות‪ .‬אחרי התפילה אמר‬ ‫התפלל לפני העמוד‪ .‬אחרי "מזמור שיר ליום השבת" אמר‬ ‫את הקדישים‪ .‬אחרי התפילה התיישב לומר פרקי אבות‪.‬‬ ‫כ"ק אד"ש קדיש‪ ,‬כן אמר את הקדישים שבסיום התפילה‪.‬‬ ‫כשיצא אמר "גוט שבת" לכמה ילדים שעמדו בזאל‪.‬‬ ‫המשך בעמוד הבא >>>‬ ‫והתלמידים־השלוחים‬ ‫ישיבות תומכי־תמימים ליובאוויטש באה"ק‬ ‫להצטרפות לרשימת תפוצה‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫להקדשות‪+972-50-2599317 :‬‬ ‫>>> המשך מעמוד קודם ‪ -‬יומן ה'תשכ"ה‬ ‫ּבית חיינו‬ ‫כשנכנס לתפילת ערבית אמר משניות וקדיש (להשלים את הקדיש‬ ‫שלפני "הודו" בתפילת שחרית)‪.‬‬ ‫אחרי התפילה הודיעו שבשעה ‪ 10‬תתקיים התוועדות פתאומית‪.‬‬ ‫אחרי מנחה בירך את משפחת גולדמן (מדרום אפריקה) בנסיעה‬ ‫השמועה התפשטה במהירות והזאל למטה התמלא באנשים‪ .‬כ"ק‬ ‫טובה ובשמיעת בשורות טובות‪ ,‬ילדיהם נתנו לכ"ק אד"ש "שלום‬ ‫אד"ש נסע לביתו וחזר כעבור רבע שעה‪.‬‬ ‫עליכם" וכ"ק אד"ש חייך אליהם‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 10‬ירד להתוועדות‪ .‬אמר למזכיר הריל"ג שיביא את החומש‪.‬‬ ‫ציווה לנגן ניגון שלפני מאמר ואמר מאמר ד"ה "להבין ענין פסח‬ ‫שני"‪.‬‬ ‫בין השיחות חייך לכמה אנשים בעת שאמר "לחיים"‪ .‬אמר למזכיר‬ ‫הריל"ג שיביא את ה'לקוטי לוי יצחק' על הזהר‪.‬‬ ‫טעמו וראו‬ ‫מוצש"פ אמור ה'תשל"ח‬ ‫לבנין בית‪-‬המקדש השלישי שיהי' מוכן לפסח שני‪ ,‬ואז‬ ‫על השעון שלידו ואמר "וואס באלד האלטן מיר דאך‬ ‫לאחר פסח שני מגיע‬ ‫הענין של ל"ג בעומר‪,‬‬ ‫אט דערביי" [שתיכף אנחנו אוחזים כבר בזה]‪.‬‬ ‫ציווה לנגן‪( :‬ניגון דרשב"י) "הנה מה טוב" – ומחא‬ ‫הטעמים‬ ‫א'‬ ‫שזהו‬ ‫להתוועדות זו – כדי להזכיר‬ ‫שוב ולזרז אודות כל‬ ‫העניינים השייכים עם ל"ג‬ ‫בעומר‪.‬‬ ‫כפיים‪ .‬לכתחילה אריבער‪ .‬אחר כך אמר שיחה בענין‬ ‫שלימות הארץ‪ .‬ולפני' אמר "פאר מען וועט זינגען‬ ‫עוצו עצה וגו' דארף מען מקדיש זיין עטלעטכע‬ ‫וכמדובר כמ"פ אודות מה‬ ‫שרשב"י אמר ש"יכול אני‬ ‫לפטור את העולם כולו מן‬ ‫הדין" – שמכך גופא מובן‬ ‫שמדובר אודות מעמד ומצב‬ ‫בו ישנה קס"ד שתהי' מדת‬ ‫הדין‪ ,‬ואעפ"כ‪' ,‬מכניס' הוא‬ ‫את עצמו בזה ("לייגט ער‬ ‫זיך אריין אין דערויף")‬ ‫ואומר ש"יכול אני לפטור‬ ‫את העולם כולו מן הדין"‪.‬‬ ‫תפילת ערבית התקיימה בשעה הרגילה‪ .‬אחרי התפילה בירך כמה‬ ‫מהנוסעים לארגנטינה בנסיעה טובה ובשמיעת בשורות טובות‪ .‬מיד‬ ‫אחרי התפילה נסע לביתו‪.‬‬ ‫על דו"ח הפעולות מימים אלו הואיל כ"ק אד"ש לענות‪" :‬נת' ות"ח‬ ‫ודבר בעיתו – בסמיכות לל"ג בעומר‪ ,‬אזכיר עה"צ"‪.‬‬ ‫בימים אלו אמר הרב חודוקוב לרב מיכאל טייטלבוים (מנהל ישיבת‬ ‫כשאמר את השיחה על פירוש רש"י אמר שנזכה‬ ‫נתחיל בעבודה מתרומת הדשן‪ ,‬מחצות הלילה – והביט‬ ‫גדלותו האמיתית‬ ‫של רשב"י‬ ‫יום ראשון‪ ,‬י"ד אייר – פסח שני‬ ‫הגיע מביתו בשעה ‪ .11‬נסע לאהל בשעה ‪ 3:15‬וחזר בשעה ‪.8:20‬‬ ‫ווערטער צו דעם עניין‪[ "...‬לפני שינגנו עוצו עצה וגו'‬ ‫אהלי תורה) שהבחורים ילמדו את ההפטרה עם פירוש‬ ‫הרב חודקוב‬ ‫אמר לרב מיכאל‬ ‫טייטלבוים‬ ‫שהבחורים ילמדו‬ ‫את ההפטרה עם‬ ‫פירוש המצודות‬ ‫דוד וכדומה‬ ‫"ובפרט די וואס‬ ‫שטופען זיך צו‬ ‫מפטיר"‪.‬‬ ‫מפטיר" [ובפרט אלו שנדחפים למפטיר (לשמוע את‬ ‫כ"ק אד"ש קורא את ההפטרה)]‪.‬‬ ‫בשעות הערב התוועד בזאל למעלה המשפיע הרב‬ ‫שלום מרוזוב‪ .‬ההתוועדות‪ ,‬לרגל פסח שני‪ ,‬נמשכה עד‬ ‫לשעות הקטנות של הלילה‪.‬‬ ‫יום שני‪ ,‬ט"ו אייר‬ ‫אחרי מנחה אמר כ"ק אד"ש לרב חודוקוב שיקרא‬ ‫לרב אברהם פרשן‪ .‬כ"ק אד"ש דיבר עמו בגן‪-‬עדן‪-‬‬ ‫התחתון במשך כמה דקות‪.‬‬ ‫צריכים להקדיש כמה מילים לענין זה‪ .]...‬אחרי השיחה‬ ‫ציווה לנגן‪" :‬עוצו עצה"‪" ,‬הושיעה את עמך"‪" ,‬פרזות תשב"‪" ,‬אני‬ ‫אחר הצהריים לא נסע לביתו‪.‬‬ ‫מאמין"‪ ,‬התחיל לשיר "נייעט נייעט"‪ ,‬בניגונים אלו מחא כפיים‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 8:45‬התפללו ערבית בגן‪-‬עדן‪-‬התחתון במניין מצומצם של‬ ‫קרא לרש"ג ונתן לו בקבוק משקה עבור הדינר של הישיבה‬ ‫שיתקיים למחרת‪ .‬כ"ק אד"ש עירב מכוסו לבקבוק ונתן לו "לחיים"‪.‬‬ ‫בצאתו התחיל לשיר כ"ק אד"ש "כי בשמחה תצאו" וסימן בידו‬ ‫זאת אומרת‪ :‬על מה מנצל‬ ‫רשב"י את גדלותו‪ ,‬עד‬ ‫ש"ראיתי בני עלי' והם‬ ‫מועטין כו' אם שנים הן‬ ‫אני ובני"‪ ,‬ו"ואם חד הוא‬ ‫אנא הוא" – בכדי "לפטור‬ ‫את העולם כולו מן הדין"‪.‬‬ ‫המצודות דוד וכדומה "ובפרט די וואס שטופען זיך צו‬ ‫להגביר את השירה‪ .‬בדרך חייך לעבר ר' גרשון בער יעקובסון‪.‬‬ ‫ההתוועדות הסתיימה בשעה ‪.1‬‬ ‫כשיצא מהמעלית פגש במר הנרי ושאלו באם אמר "לחיים"? ענה‬ ‫אברכים‪ .‬בשעה ‪ 9:15‬נסע לביתו‪.‬‬ ‫יום שלישי‪ ,‬ט"ז אייר‬ ‫כשנכנס למנחה חייך לעבר הרב קלמן כהנא שנכח בזאל‪ .‬אחרי‬ ‫התפילה בירך כמה נוסעים בנסיעה טובה ובשמיעת בשורות טובות‪.‬‬ ‫אמר "שלום עליכם" לאשת הרנ"ג ז"ל‪ .‬אחר‪-‬כך אמר למזכיר‬ ‫הריל"ג שיקרא לרב כהנא‪ ,‬ודיבר עמו בגן‪-‬עדן‪-‬התחתון במשך‬ ‫כארבעים דקות‪.‬‬ ‫הלה שאמר פעם אחת וכ"ק אד"ש שאל מדוע לא פעמיים‪ .‬הלה אמר‬ ‫אחרי תפילת ערבית אמר למזכיר הריל"ג שיקרא לפרופסור ר'‬ ‫שבהתוועדות הבאה יאמר עוד פעם‪ ,‬וכ"ק אד"ש הגיב‪ :‬מדוע פעם‬ ‫ירמיהו ברנובר‪ ,‬ודיבר עמו בגן‪-‬עדן‪-‬התחתון‪ -‬כשלושים וחמש‬ ‫אחרת? אמור עתה! הביאו לו יין ואמר "לחיים"‪ ,‬ואחר‪-‬כך התחיל‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫כ"ק אד"ש לשיר "כי בשמחה תצאו"‪.‬‬ ‫יום רביעי‪ ,‬י"ז אייר‬ ‫כשנסע לביתו סימן בידו להגביר את השירה‪.‬‬ ‫נכנס לתפילת מנחה קצת באיחור‪.‬‬ ‫אם גם אחיך נמצא עמך הנני אומר לו ג"כ שלו' וברכה‬ ‫לפנינו קטעים ממכתב ששלחו הרה"ח מוהר"ר מאיר שלמה ע"ה וזוגתו הרבנית הצדקנית מרת רחל ע"ה ינובסקי אל נכדם – כ"ק אדמו"ר‬ ‫– בשנת תר"צ‪ .‬באותה תקופה התגורר ר' ישראל ארי' לייב בסמיכות מקום לכ"ק אדמו"ר‪ ,‬ובמכתביהם כתבו ג"כ אל נכדם הצעיר – בעל‬ ‫היארצייט‪:‬‬ ‫לזכות‬ ‫מרת חנה בת אסתר שתחי'‬ ‫לרגל יום הולדתה‬ ‫ז' אייר‬ ‫ולזכות כל בני משפחתה שי'‬ ‫להצלחה רבה ומופלגה בגו"ר‬ ‫ולהתקשרות באילנא דחיי‬ ‫יעצט גערי[ס] איך מיין טייערין ליבענקען [‪ ]...‬אייניקעל לייב'ן דוא קלייניקער אייניקל פאר וואס שרייבסט ניט דיין באבען און זיידין קיין‬ ‫געריס‪ ,‬דו ווייסט דאך אז בייא אונז איז אייערע בריף זייער טייער‪ ,‬מיר וואלטין זיך ניט אפזאגין אלע טאג צו באקומען א בריף און פרייען‬ ‫זיך מיט אייער בריף [‪ ]...‬בעט באלד ענפער און שרייב וואס מאכסטו מיט דיין געזונד‪.‬‬ ‫אלעס בעסטע‪ ,‬א כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬אייער באבע רחל‬ ‫תרגום ללה"ק‪ :‬עתה אאחל לנכדי יקירי [‪ ]...‬לייב אתה נכדי הקטן מדוע אינך פורש בשלום הסבתא וסבא שלך‪ ,‬יודע אתה שמכתבכם מאד‬ ‫יקרים אצלנו‪ ,‬לא היינו נמנעים מלקבל מכתב כל יום ומלשמוח עם מכתבכם‪ .‬אני מבקשת שתשיב ותכתוב מה שלומך ומבריאותך‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כל טוב‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬סבתתך רחל‬ ‫פענוח כת"י הרמ"ש ינובסקי‪ :‬אם גם אחיך נמצא עמך‬ ‫הנני אומר לו ג"כ שלו' וברכה וברכת כוח"ט לשנה‬ ‫הבאה על"ט [עלינו לטובה]‬ ‫כת"י הרמ"ש ינובסקי‬ ‫הרמז וההוראה מהשם דבעל היארצייט‬ ‫במהלך שיחת ט"ו אייר ה'תנש"א כשהזכיר כ"ק אדמו"ר את יום השבת שלפנ"ז ‪ -‬ש"ק י"ג אייר‪ ,‬לימד כ"ק אדמו"ר בהבלעה את הרמז‬ ‫ּבית חיינו‬ ‫וההוראה משמו של בעל היארצייט‪...‬‬ ‫להלן תמליל השיחה‪:‬‬ ‫ובפרט ‪ . .‬ש[יום זה] מגיע ג"כ בהמשך של שלשה ימים רצופים‪ ,‬שלפני [יום זה] הי' י"ד באייר‪ ,‬ולפנ"ז היה היום דשבת [י"ג אייר]‪ ,‬וכל‬ ‫טעמו וראו‬ ‫הענינים הקשורים עם “יש ששים רבוא אותיות לתורה"‪ ,‬וענינים הקשורים עם כך שכל יהודי עומד במעמד ומצב ‪ -‬כפי שנצטווה בשולחן‬ ‫ערוך ‪“ -‬גבור כארי"‪ ,‬ונמשך גם בעניני עוה"ז עד לענינים של “זשארגאן"‪ ,‬כפי שהפירוש של “ליב"‪ ,‬שכמדובר לעיל בזה נרמז פסק דין‬ ‫מוצש"פ אמור ה'תשל"ח‬ ‫הרמב"ם בנוגע לפועל ממש [“מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש ‪ . .‬מכין אותו עד שיאמר רוצה אני ‪ . .‬והוא גט‬ ‫"הכל צפוי"‬ ‫כשר"] ש"לב כל ישראל ער הוא" שתמיד רוצה לעשות את רצון הקב"ה ובאופן שעושה שינוי ופועל‪ ,‬שלא כפי דעת הרואים שאולי יש לו‬ ‫הביאור‬ ‫אבות‪:‬‬ ‫רצון אחר‪ ,‬אלא יש לו רצון אחד הפועל גם על שטרותיו‪.‬‬ ‫במשנה‬ ‫בפרקי‬ ‫יהודי יכול לחשוב שמאחר‬ ‫שישנם דברים שהינם חיוב‬ ‫מן התורה‪ ,‬וישנם דברים‬ ‫מדרבנן‪,‬‬ ‫אלא‬ ‫שאינם‬ ‫ודברים שאינם אלא מנהג‪,‬‬ ‫ודברים הנכללים בגדר‬ ‫דעהו"‪,‬‬ ‫דרכך‬ ‫ד"בכל‬ ‫ועד לדברים שהינם לא‬ ‫יותר מאשר בגדר ד"כל‬ ‫מעשיך יהיו לשם שמים"‬ ‫– במילא הוא לא ישקע‬ ‫בלהט ("ניט קאכן") במצוה‬ ‫קלה כבחמורה‪ ,‬ועאכו"כ‬ ‫שלא ישקע בלהט ב"מנהג‬ ‫חמורה‬ ‫כמו‬ ‫ישראל"‬ ‫שבחמורות‪.‬‬ ‫אחרי פטירת ר' ישראל ארי' ליב בי"ג אייר‬ ‫ה'תשי"ב‪ ,‬ועד לפטירת אמו הרבנית חנה‪ ,‬בו'‬ ‫תשרי ה'תשכ"ה‪ ,‬לא גילו את דבר פטירתו אל‬ ‫אמו הרבנית‪ ,‬מחשש שצער ידיעה זו יפגע‬ ‫בבריאותה‪.‬‬ ‫הדרך להעלמת דבר זה ממנה היתה‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬שכל מכתב שהגיע מאת זוגתו מרת‬ ‫גניא אל הרבנית חנה‪ ,‬היה עובר דרך אחיו‬ ‫כ"ק אדמו"ר‪ ,‬אשר היה מוסיף בשולי האגרת‬ ‫כמה מילים‪ ,‬וחותם “לייב"‪ ,‬כפי שהיה נוהג‬ ‫על כך היא ההוראה‬ ‫מ"מילי דחסידותא" של‬ ‫פרקי אבות – "הכל‬ ‫צפוי"‪ :‬הקב"ה‪ ,‬מלך מלכי‬ ‫המלכים‪ ,‬מביט על ההנהגה‬ ‫שלך בכל הפרטים ופרטי‬ ‫פרטים ("הכל צפוי")‪ ,‬וכפי‬ ‫שהרמ"א מביא מהמורה‬ ‫נבוכים (ואדה"ז מביא זאת‬ ‫בשו"ע שלו) שמלך מלכי‬ ‫המלכים הקב"ה ניצב לצדו‬ ‫של כל יהודי‪ .‬ז‪.‬א‪ .‬לא‬ ‫ברקיע השביעי‪ ,‬אלא אצלו‬ ‫בחדר על ידו‪ ,‬והוא רואה‬ ‫האם הוא פונה לצד ימין‬ ‫או לצד שמאל;‬ ‫בעל היארצייט לחתום בחייו‪.‬‬ ‫בטור הימני שלפנינו מובאים צילומי סיום‬ ‫מכתבים ששלח ר' ישראל ארי' ליב לכ"ק‬ ‫אדמו"ר ולרבנית חי' מושקא נ"ע עם חתימתו‬ ‫בכתב ידו‪ .‬ובטור השמאלי צילומי סיומי‬ ‫מכתבים שכתב כ"ק אדמו"ר לאמו הרבנית‬ ‫חנה נ"ע‪ ,‬בצורת כתב ידו של אחיו ר' ישראל‬ ‫ארי' ליב ז"ל‪.‬‬ ‫אני מאושר בעדך שהגעת למטרה‬ ‫ושאת כבר לא בין זרים‬ ‫ובידעו ענין זה – היפול‬ ‫בדעתו לחשוב האם דין‬ ‫פלוני בשו"ע הוא מן‬ ‫התורה או רק מדרבנן?! –‬ ‫הוא ניצב "באימה וביראה‬ ‫ברתת ובזיע" בכדי לכוון‬ ‫לרצון של מלך מלכי‬ ‫המלכים הקב"ה‪...‬‬ ‫אמא אהובה‪ ,‬ת״ל שבאת בשלום ושנגמרה הפרשה של חניות‬ ‫ונסיעות‪ ,‬הנני מקוה שתנוחי עכשיו מכל התלאות והסבל ותבריאי‪.‬‬ ‫איך היתה הנסיעה? לפי ששומעים כאן‪ ,‬תנאי הנסיעה הם לא‬ ‫נוחים‪ ,‬אמנם היו לך נסיעות יותר קשות‪ .‬איך את מרגישה עכשיו‬ ‫בבריאות? האם עבר עם הרגל שלך? הנני מחכה שבימים הקרובים‬ ‫יבוא מכתב ממך‪.‬‬ ‫תכתבי‪ ,‬אמא‪ ,‬בבקשה פעם בפרטיות איך שאת מרגישה ומה אמרו‬ ‫לך הרופאים‪ .‬לע״ע אינני יודע שום דבר על זה‪ .‬אני מבקש מאד‬ ‫שתשלחי גם תצלום שלך‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫הת' יחזקאל לייב הלוי שיחי'‬ ‫הורוביץ‬ ‫לרגל היכנסו לעול תומ"צ‬ ‫ח' אייר ה'תשע"ו‬ ‫ שנת הקהל את העם ‪-‬‬‫בשעטו"מ‬ ‫אצלנו אין חדשות‪ .‬דלי' היתה מצוננת‪ ,‬זה לא הי' דבר רציני‪ ,‬ועתה‬ ‫כבר כמעט לגמרי עבר‪ .‬הנני שולח צילומים שלה ‪ -‬זה מלפני ג'‬ ‫שבועות בערך‪ .‬את אמה ג״כ תראי על אחד מהצילומים ‪ -‬אני הייתי‬ ‫בעבודה בשעה שצלמום‪ ,‬בקרוב נצטלם כלנו ונשלח‪.‬‬ ‫אני מאושר בעדך שהגעת למטרה ושאת כבר לא בין זרים‪,‬‬ ‫ושתקבלי נחת ממנדיל ומוסיא‪ .‬חבל שלא היתה אפשריות‬ ‫להתראות עכשיו‪ .‬מקוה שבעתיד הקרוב זה יצא לפועל באיזה אופן‬ ‫שהוא‪ ,‬הנני מצפה ומחכה ליום הזה‪.‬‬ ‫כתבי‪ ,‬יקירתי‪ ,‬בפרטיות‪ ,‬אוהבך בכל לב‬ ‫לייב‬ ‫‪3‬‬ ‫ּבית חיינו‬ ‫מעורר שהשנה היא‬ ‫שנת הקהל‬ ‫טעמו וראו‬ ‫מוצש"פ אמור ה'תשל"ח‬ ‫ההוראה מפסח שני‬ ‫בעבודת האדם‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬שהוראה זו היא בהדגשה יתירה בפסח שני השתא‪:‬‬ ‫מצד הענין המיוחד דשנה זו ‪ -‬שנת הקהל‪ ,‬היינו‪ ,‬שפעולתו של‬ ‫כאו"א מישראל צ"ל באופן שפועל על כל ישראל‬ ‫כל ענין צריך להשתקף‬ ‫בעבודת‬ ‫("אפשפיגלען")‬ ‫האדם‪:‬‬ ‫אפי' כאשר הענין של‬ ‫פסח ראשון אצלו היה‬ ‫בתכלית השלימות (כפי‬ ‫מעמדו ומצבו בי"ד ניסן)‪:‬‬ ‫הוא עשה זאת "כמצוות‬ ‫רצונך"‪ ,‬עם כל הפרטים‬ ‫ופרטי הפרטים‪ ,‬בתכלית‬ ‫השלימות‪ ,‬מאחר שביהמ"ק‬ ‫הרוחני שישנו אצל כל‬ ‫אחד מישראל‪ ,‬ה"ושכנתי‬ ‫בתוכם" – "בתוך כל אחד‬ ‫ואחד"‪ ,‬קיים;‬ ‫ומכאן באים לנקודה משותפת עם עוד מצוות שנתחדשו באופן של אתערותא דלתתא ע"י אחדים מישראל‪:‬‬ ‫פסח שני ‪ -‬נתחדש ע"י אנשים‪ .‬ועד"ז מצינו בנוגע לנשים – פרשת נחלות‪" ,‬ראוי' היתה פרשה זו להכתב ע"י משה‪ ,‬אלא שזכו בנות‬ ‫צלפחד ונכתבה על ידן"‪ ,‬ע"י שטענו "למה יגרע שם אבינו גו' תנה לנו אחוזה גו'"‪.‬‬ ‫וענין זה מהוה הוראה נפלאה לכאו"א מישראל ‪" -‬החי יתן אל לבו" ‪ -‬עד כמה גדול כחו של כאו"א מישראל‪ ,‬שאפילו אחדים‬ ‫מישראל‪ ,‬אנשים או נשים‪ ,‬יהי' מי שיהי'‪ ,‬אפילו מי שהי' טמא או בדרך רחוקה כו'‪ ,‬בכחם וביכלתם לפעול הוספה בעניני תומ"צ‬ ‫עבור כל ישראל (כשתובעים שרצונם להתקרב להקב"ה ‪ -‬ע"י קרבן‪ ,‬או ע"י נחלה בארץ ישראל‪ ,‬וכיו"ב)‪ ,‬כאמור‪ ,‬שע"י מספר‬ ‫אנשים או נשים ניתוספו אצל כל ישראל פרשת פסח שני ופרשת נחלות‪.‬‬ ‫אך מאחר שיש לו הציווי‬ ‫שמיד לאחמ"כ עליו לחשוב‬ ‫אודות "מעלין בקודש"‪,‬‬ ‫והוא לוקח על עצמו את‬ ‫ההחלטה‪ ,‬ועליו להביאה‬ ‫בפועל‪ ,‬שאכן יהי' אצלו‬ ‫ה"מעלין בקודש" – צריך‬ ‫להיעשות אצלו ביהמ"ק‬ ‫בערך‬ ‫שאינו‬ ‫חדש‪,‬‬ ‫לביהמ"ק שהי' אצלו כאשר‬ ‫הי' בדרגתו הקודמת‪ ,‬ואזי‬ ‫צריך להיות הענין של פסח‬ ‫שני‪.‬‬ ‫ויש להוסיף‪ ,‬שהוראה זו (פעולתם של אחדים מישראל על כלל ישראל) היא בהדגשה יתירה בפסח שני השתא‪:‬‬ ‫מצד הענין המיוחד דשנה זו ‪ -‬שנת הקהל‪" ,‬הקהל את העם האנשים והנשים והטף"‪ ,‬היינו‪ ,‬שפעולתו של כאו"א מישראל צ"ל‬ ‫באופן שפועל על כל ישראל‪ ,‬האנשים והנשים והטף‪ ,‬שיתוסף אצלם בכל עניני יהדות‪ ,‬תורה ומצותי'‪.‬‬ ‫משיחת פסח שני ה'תשמ"ח‬ ‫כאשר יהודי מרגיש שחסר לו משהו בענין הקשור עם יראת שמים‪ ,‬תורה ומצוותי'‪,‬‬ ‫אינו סומך על אף א'‪ ,‬לא על משה רבינו ואפילו לא על הקב"ה (כביכול)‬ ‫אלא צועק ותובע‪“ :‬למה נגרע"!‬ ‫לכאורה‪ ,‬תביעתם של האנשים שלא יכלו להקריב קרבן פסח במועדו‪“ ,‬למה נגרע" ‪ -‬תמוהה ביותר‪ ,‬דממה‪-‬נפשך‪ :‬אם רצונו של הקב"ה‬ ‫שיקיימו את המצוה דקרבן פסח ‪ -‬בודאי יצוה הקב"ה למשה רבינו לומר להם זאת; ואם משה רבינו לא יאמר להם מאומה ‪ -‬הרי פירוש הדבר‬ ‫שאינם צריכים לקיים את המצוה דקרבן פסח‪ ,‬וא"כ‪ ,‬מה מקום לטענה ותביעה בדבר?!‬ ‫לע"נ‬ ‫הוו"ח עוסק בצ"צ‬ ‫רב פעלים וכו'‬ ‫ישראל ארי' לייב‬ ‫אחיו של‬ ‫כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו‬ ‫זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‬ ‫נפטר בדמי ימיו‬ ‫בי"ג אייר ה'תשי"ב‬ ‫תנצב"ה‬ ‫יתירה מזו‪ :‬מסופר במדרשי חז"ל שאותם ה"אנשים אשר ‪ . .‬לא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא" היו אלו שנשאו את ארונו של יוסף‪ ,‬או אלו‬ ‫שנטמאו מנדב ואביהוא ‪ -‬גדולי ישראל בזמן ההוא‪ ,‬שאצלם היתה האמונה במשה רבינו בתכלית התוקף ובאמיתיות הכי גדולה‪ ,‬במכ"ש וק"ו‬ ‫מכל שאר בנ"י עליהם נאמר “ויאמינו בה' ובמשה עבדו"‪ ,‬וא"כ‪ ,‬כאשר אינם שומעים מאומה (לא מהקב"ה ולא ממשה עבדו) אודות חיובם‬ ‫בקרבן פסח‪ ,‬פירושו של דבר‪ ,‬שאינם חייבים בזה‪ ,‬ומכיון שכן‪ ,‬היתכן לבוא בטענה ותביעה למשה רבינו ולומר לו‪ :‬שמע נא‪“ ,‬למה נגרע"‪,‬‬ ‫תן גם לנו מצוה זו ‪ -‬בה בשעה‬ ‫שבודאי מאמינים במשה רבינו‬ ‫שאם לא צוה להם מאומה אינם‬ ‫מצווים בזה?!‬ ‫לע"נ‬ ‫המשפיע הרה"ח ר'‬ ‫אברהם משה‬ ‫בהרה"ח ר' ראובן דובער‬ ‫ע"ה נפרסטק‬ ‫נלב"ע י' ניסן ה'תשע"ו‬ ‫תנצב"ה‬ ‫נדפס ע"י בני משפחתו שיחיו‬ ‫במלאת שלושים לפטירתו‬ ‫‪...‬אלא מכאן למדים אנו הוראה‬ ‫נפלאה ‪ -‬שכאשר יהודי מרגיש‬ ‫שחסר לו משהו בענין הקשור עם‬ ‫יראת שמים‪ ,‬תורה ומצוותי'‪ ,‬אינו‬ ‫סומך על אף א'‪ ,‬לא על משה רבינו‬ ‫ואפילו לא על הקב"ה (כביכול)‪,‬‬ ‫ואינו אומר “אין לנו להשען אלא‬ ‫על אבינו שבשמים"‪ - ...‬אלא‬ ‫לזכות‬ ‫החיילת בצבאות השם‬ ‫חי' מושקא שתחי'‬ ‫לרגל הולדתה בשעטו"מ‬ ‫ה' ניסן ה'תשע"ו‬ ‫ שנת הקהל את העם ‪-‬‬‫ולזכות אחי' ואחיותי' שיחיו‬ ‫נדפס ע"י ולזכות הוריהם‬ ‫הרה"ת שאול וזוגתו‬ ‫מרת יהודית שיחיו‬ ‫לידר‬ ‫‪4‬‬ ‫צועק ותובע‪“ :‬למה נגרע"!‬ ‫הפתגם “אנו אין לנו להשען אלא‬ ‫על אבינו שבשמים" ‪ -‬הוא א'‬ ‫הסימנים דחושך הגלות‪ ,‬עקבות‬ ‫משיחא‪ .‬ומבואר בספרים טעם הדבר ‪ -‬שבכך “מתרץ" את עצמו על העובדה שאינו עושה מאומה‪ ,‬מכיון שאין לנו אלא להשען על אבינו‬ ‫שבשמים!‪...‬‬ ‫כאשר מדובר אודות עניני יראת שמים ‪ -‬אומרת התורה‪“ :‬הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"‪ ,‬ולכן‪ ,‬רצונו של הקב"ה שיהודי יתבע וידרוש‬ ‫בהתאם להרגש שלו בעניני יראת שמים‪ ,‬וכאשר מראה את גודל תשוקתו וחפצו ‪ -‬ממלא הקב"ה את רצונו‪ ,‬כפי שרואים בנוגע לפסח שני‪,‬‬ ‫‬ ‫שבעקבות הטענה “למה נגרע" ‪ -‬נתחדש ציווי בתורה‪.‬‬ ‫נא לשמור על קדושת הגיליון‬ ‫משיחת פסח שני ה'תשד"מ‬