‫ב"ה | ערש"ק פרשת בשלח ה'תשע"ז • ‪93‬‬
‫העלי' דכל הדור ("בתר רישא גופא אזיל"‪)10‬‬
‫– כמודגש בהמשך הימים‪ ,‬שמיום העשירי‬
‫(יום ההילולא) באים ליום האחד עשר לחודש‬
‫האחד עשר‪.‬‬
‫והשלימות העיקרית בזה נעשית בעשירי‬
‫והאחד עשר בחודש אחד עשר בשנה זו –‬
‫שנת הארבעים ושתים (תש"י‪-‬תשנ"ב) –‬
‫שכבר נשלמו כל העליות דמ"ב ימי ההילולא‪,‬‬
‫וכל העליות שעל ידי מעשינו ועבודתינו במ"ב‬
‫השנים שהם בדוגמת מ"ב המסעות במדבר‬
‫העמים שבדור זה (דור האחרון של הגלות‬
‫ודור הראשון של הגאולה)‪ ,‬ותיכף ומיד ממש‬
‫נעשית הכניסה לארץ טובה ורחבה בגאולה‬
‫האמיתית והשלימה‪.‬‬
‫תפילה מתוך שירה‬
‫(כעת צריכה להיות התפילה מתוך שירה של שמחה)‬
‫ד‪ .‬מההוראות מהאמור לעיל בנוגע למעשה‬
‫בפועל‪:‬‬
‫להוסיף ולהשלים בכל הענינים השייכים‬
‫ליום ההילולא‪ ,‬לימוד תורתו (ובאופן ד"עשרה‬
‫שיושבים ועוסקים בתורה") והליכה בדרכיו‬
‫ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה‪,‬‬
‫כולל ובמיוחד המשך ההתוועדויות דיום‬
‫ההילולא‪ ,‬מתוך שמחה ושירה‪ ,‬כההוראה‬
‫והנתינת‪-‬כח דיום השבת שבו נעשית‬
‫השלימות דיום ההילולא – שבת שירה‪1‬‬
‫והוראה נוספת וגם כן עיקרית בענין השירה‬
‫בנוגע לעבודת התפלה באופן של שירה‬
‫(כידוע שרבינו הזקן היה מתפלל בקול ושירה)‬
‫– שנוסף על השירה הקשורה עם העליה‬
‫מלמטה למעלה‪ ,‬צריך להיות עכשיו (לאחרי‬
‫גמר כל העליות) השירה שמצד הדביקות‬
‫וההתכללות בהעליון‪ ,‬כהכנה והתחלה ל"שיר‬
‫חדש" דלעתיד לבוא‪.‬‬
‫ובמיוחד בנוגע להתפלה על הגאולה‬
‫האמיתית והשלימה (ובפרט לאחרי שכבר‬
‫"כלו כל הקיצין"‪ ,‬ונשלמו כל עניני העבודה‪,‬‬
‫כדברי כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו) –‬
‫שנוסף על רגש הכוסף והתשוקה והגעגועים‬
‫להגאולה (עד עתה)‪ ,‬צריך להיות עכשיו גם‬
‫ובעיקר רגש השמחה מזה שהגאולה באה‬
‫בפועל ממש ברגע זה ממש‪.‬‬
‫קטעים קצרים מתוך הספר תורה אור להאדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע‪ ,‬מובאים באופן השווה לכל נפש‪,‬‬
‫עם הרחבת הביאור ממקורות נוספים בתורת החסידות מותאם לתאריך והזמן‪" .‬טעמו וראו כי טוב הוי'"‪.‬‬
‫שירה דהמלאכים‬
‫יבאר דרך עבודת מלאכי השרת בקרבתם לפני ד' בהתפעלות אלוקית‪ ,‬עד שנבלע בהם‬
‫התענוג והשמחה בד'‪ ,‬וכמו המן שהיה נבלע באיברים הגשמיים‬
‫(תורה אור הוספות ויקהל קיג‪ ,‬ג)‬
‫עבודת המלאכים‬
‫(מבאר ענין מזון המלאכים‪ ,‬שהוא ענין התענוג אלקי‬
‫שמתענגים ונעשה להם מזון)‬
‫‪ 110‬עירובין מא‪ ,‬א‪ .‬וראה סוטה מה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫להבין שרש ענין "לחם אבירים אכל איש"‪,‬‬
‫לחם שמלאכי השרת אוכלין שהוא המן‪,‬‬
‫כדאיתא בגמ' יומא דף ע"ה ע"ב‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫הנה נודע דמבחינת מלכות דאצילות‬
‫נמשך עונג אלקי ויורד למטה עד שהנשמות‬
‫ומלאכים מתענגים גם כן ממנו‪ ,‬בהשגות‬
‫אלקות שמשיגים‪ ,‬והשגה זו בעונג זה נמשל‬
‫למזון ומאכל שהמזון ישיב את הנפש ויחיה‬
‫לע"נ הרה"ח ר' משה נחום בן ר' מרדכי מענדל ע"ה קדנר נלב"ע אחש"פ כ"ב ניסן ה'תשע"א‬
‫• וזאת למודעי •‬
‫לא כל הביאורים הובאו בשלימותם כפי שנאמרו ונדפסו ע"י כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א מלך המשיח‪ .‬וחלקם עובדו ע"י חברי המערכת ‪ -‬כך‬
‫שגם מי שאינו רגיל בסגנון שיחות‪-‬הקודש ומאמרי כ"ק אד"ש יוכל‬
‫להבין פשוטם של דברים‪ .‬ייתכן שנפלו אי אילו טעויות בהבנת הדברים‪,‬‬
‫ושגיאות מי יבין‪ .‬אשר על כן‪ ,‬מי שיתקשה בהבנת הדברים ‪ -‬מוטב‬
‫שיעיין במקורי הדברים כפי שנסמנו בתחילת הביאור‪ ,‬ויונעם לו‪.‬‬
‫לזכות‬
‫ר' צבי מרדכי וזוגתו שלומית‬
‫י"י וזוגתו מרים דבורה ויו"ח גודמן‬
‫•‬
‫לזכות התמימים דישיבת תות"ל 'קווינס'‬
‫לתגובות והערות‪:‬‬
‫הודעות‪770128410749 :‬‬
‫קו שיעורים 'לכשיפוצו'‪+972799130745 :‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!‬
‫‪ 11‬מלכות דאצילות‪ :‬הספירה האחרונה שבעולם האצילות‪,‬‬
‫תפקידה הוא להעביר את כל הגלויים העליונים הנמצאים‬
‫בעולם האצילות לעולמות שלמטה ממנה‪ ,‬שהם עולמות בריאה‬
‫יצירה עשיה‪ .‬ולכך נקראת "מלכות"‪ ,‬כמו שהמלך שולט על‬
‫העם‪ ,‬ועל ידו עוברים כל העניינים שצריכים העם‪ ,‬כן מלכות‬
‫דאצילות היא המחייה את העולמות שלמטה ממנה ומעבירה‬
‫להם את כל הגלויים‪.‬‬
‫אותה בתוספת אור וחיות ונבלע ונכלל בנפש‬
‫כו'‪.‬‬
‫כך בחינת עונג העליון שנהנין בהשגות‬
‫אלקות נבלע עונג זה בנשמות ונעשה להם‬
‫כמזון וחיות ממש ועל דרך שאנו אומרים‬
‫"ישבעו ויתענגו מטובך"‪ .‬והרי זה כמו בחינת‬
‫המן שהיה נבלע באיברים הגשמיים‪.‬‬
‫"בעלי השיר"‬
‫(מבאר דרך עבודתם בהשגה המביאה התפעלות הלב)‬
‫וזה האור נבלע בהם בבחינת פנימיות‬
‫דהיינו בהשגה דוקא ואח"כ נולד להם בחינת‬
‫התפעלות לכל חד לפום שיעורא דיליה כמו‬
‫מיכאל מתפעל באהבה ותחתיו רבבות אלפים‬
‫מדריגות‪ .‬וכן במדת הפחד בגבריאל כו'‪ .‬וכל‬
‫אחד ואחד לפי השגתו כך מתפעל‪.‬‬
‫וזהו הנקרא שיר שהמלאכים אומרים בכל‬
‫יום‪ .‬וכמאמר רז"ל "כל בעלי השיר יוצאין‬
‫בשיר" פירוש יוצאין מהכלי שלהם מגודל‬
‫ההתפעלות ע"י השגתם בעונג נפלא כו'‬
‫והשיר הוא מלמטה למעלה בבחינת העלאה‬
‫[=פירוש‪ :‬יציאת המדריגה התחתונה‬
‫ממדרגתה והתקרבותה למדרגה שלמעלה‬
‫ממנה]‪ ,‬ודוקא בכל אחד ואחד לפי מדרגת‬
‫השגתו כך אומר שירה‪.‬‬
‫"שירו לד' שיר חדש"‬
‫נתבאר לעיל עבודת המלאכים בשירה ורננה לפני ד' יתברך לפי מעלתם בקודש‬
‫לקמן יבאר עבודת האדם דשבת שירה‪ ,‬והוא שישיר האדם וירנן לד' בשמחה ביודעו‬
‫שהגאולה האמיתית והשלימה באה תיכף ומיד ממש – אז ישירו לד' שיר חדש‬
‫(משיחת ה'דבר מלכות' שבת שירה – פרשת בשלח ה'תשנ"ב)‬
‫"לכו נרננה"‬
‫נמשך עניין השיר גם בשאר השבתות‪.‬‬
‫(מבאר ענין שבת שירה‪ ,‬שעליית העולמות נעשית בשיר)‬
‫א‪ .‬מעלתו המיוחדת של יום השבת קודש זה‬
‫שבו מודגש הענין ד"לכו נרננה" (רינה ושירה)‬
‫– להיותו "שבת שירה"‪.‬‬
‫ויומתק יותר ע”פ הידוע‪ 2‬ש"שיר" שייך‬
‫במיוחד ליום השבת‪ ,‬כפירוש הפנימי במאמר‬
‫המשנה במסכת שבת‪" 3‬כל בעלי השיר יוצאין‬
‫בשיר ונמשכין בשיר"‪ ,‬שכל עליה מדרגא‬
‫לדרגא (שיוצאים מהדרגא הקודמת ונמשכים‬
‫לעלות למעלה) היא ע"י שיר‪ ,‬ולכן גם עליית‬
‫העולמות‪ 4‬ביום השבת היא ע"י שיר‪1‬‬
‫ויש לומר‪ ,‬שעיקר עליית העולמות דיום‬
‫השבת ע"י השיר היא בשבת שירה‪ ,‬ומשבת זו‬
‫‪ 12‬תורה אור תשא (בהוספותקיג‪ ,‬א‪ .‬אוה"ת בראשית (כרך‬
‫גתקיד‪ ,‬א ואילך‪.‬‬
‫‪ 13‬ריש פ"ה‪.‬‬
‫‪ 14‬עליית העולמות‪ :‬מבואר בדרושי חסידות (ראה לקוטי‬
‫תורה דרושים לשבת תשובה סו‪ ,‬ג; ובכמה מקומותשבשבת‬
‫חוזרים כל העניינים לשורשן ומקורן‪ :‬וכמו על דרך משל אדם‬
‫שעשה מלאכה מסוימת ולאחר מכן נח מהמלאכה ההיא‪ ,‬הרי‬
‫כוחותיו שהיו שקועים במעשה המלאכה חוזרים לשורשן‬
‫ומקורן כפי שהם במחשבה ולא עוסקות יותר במעשה ‪-‬‬
‫ובדוגמת זה (כביכולבשבת חוזרים כל הדרגות הרוחניות‬
‫המהוות את העולם לשורשן ומקורן ומשם נמשך חיות‬
‫העולמות‪ .‬ועליות אלו נעשים על ידי שירה‪ ,‬וכפשטות ענין‬
‫השירה שהוא העלייה והפשטה מהחומר אל דרגות יותר נעלות‪.‬‬
‫שיר דהגאולה‬
‫(מבאר ענין השיר דלעתיד לבא שנעלה מכל השירות דעולם‬
‫הזה)‬
‫ב‪ .‬ויש להוסיף בזה בנוגע לגאולה האמיתית‬
‫והשלימה‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫איתא במכילתא "עשר שירות הן‪ ,‬הראשונה‬
‫שנאמרה במצרים ‪ . .‬השניה על הים‪ ,‬שנאמר‬
‫אז ישיר משה ‪ . .‬הששית שאמרה דבורה‬
‫וברק‪ ,‬שנאמר ותשר דבורה וברק בן אבינועם‬
‫‪ . .‬העשירית לעתיד לבוא‪ ,‬שנאמר שירו לד'‬
‫שיר חדש ‪ . .‬כל השירות כולן קרואות בלשון‬
‫נקבה‪ ,‬כשם שהנקבה יולדת כך התשועות‬
‫שעברו היה אחריהם שעבוד‪ ,‬אבל התשועה‬
‫העתידה להיות אין אחריה שעבוד לכך קרואה‬
‫בלשון זכר"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ומהחילוקים שביניהם – שבשירה בלשון‬
‫נקבה נרגשת בעיקר העליה מלמטה למעלה‪,‬‬
‫שהמקבל מצד עצמו (נקבה) משתוקק‬
‫ומתגעגע לצאת ממדרגתו ולהכלל בדרגא‬
‫נעלית יותר‪ ,‬מה שאין כן בשיר בלשון זכר‬
‫‪ 15‬שם‪ .‬וראה גם יל"ש יהושע רמז כ‪.‬‬
‫‪ 16‬ראה גם סידור (עם דא"ח סז‪ ,‬ב ואילך‪ .‬אור התורה שה"ש‬
‫ע' ג‪ .‬המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכה‪ .‬ועוד‪.‬‬
‫נרגשת בעיקר השפעת וגילוי‬
‫אור העליון מלמעלה למטה‪ ,‬שעל‬
‫ידו נעשית הדביקות והתכללות‬
‫בהעליון‪ .7‬כלומר‪ ,‬עם היותו "שיר"‬
‫שענינו עליה מלמטה למעלה‪ ,‬הרי‬
‫זה באופן שנרגש בו (לא כל כך‬
‫הגעגועים‪ ,‬אלא בעיקר) הדביקות‬
‫וההתכללות בהגילוי דהעליון‪.‬‬
‫עליית התורה והעבודה‬
‫(מקשר הנ"ל ליום ההילולא דכ"ק אדמו"ר‬
‫מוהרייץ נ"ע מליובאוויטש)‬
‫ג‪ .‬וכל זה מודגש ביותר ביום‬
‫העשירי ויום אחד עשר בחודש אחד‬
‫עשר‪ 8‬בדורנו זה‪ ,‬ובפרט בשנה זו‪:‬‬
‫יום העשירי בחודש האחד עשר‬
‫בדורנו זה הוא יום ההילולא של‬
‫כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו‪ ,‬שבו‬
‫נעשית העליה ד”כל מעשיו ותורתו‬
‫‪9‬‬
‫ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו”‬
‫לדרגא נעלית יותר‪ ,‬ועד לעילוי‬
‫שבאין‪-‬ערוך‪ ,‬החל מהעלי' של נשיא‬
‫דורנו (בעל ההילולא)‪ ,‬ועל ידו גם‬
‫‪ 17‬ביאור הענין‪ :‬זכר ונקיבה עניינם הוא‬
‫"משפיע" ו"מקבל"‪ .‬וביאור ענין משפיע‬
‫ומקבל‪ :‬הנה מזה שהמקבל צריך לקבל ההשפעה‬
‫מהמשפיע מוכח שאין ההשפעה נמצאת בו מצד‬
‫עצמו אלא צריך לקבלה מחבירו ‪ -‬המשפיע‪,‬‬
‫נמצא המשפיע לענין זה עומד למעלה ממקבל‬
‫ההשפעה‪ ,‬והמקבל נמצא למטה הימנו‪ .‬ולכן נקרא‬
‫ההשפעה המשכה מלמעלה למטה – שהמשפיע‬
‫נמצא למעלה והוא משפיע למקבל הנמצא למטה‪.‬‬
‫ועליית המקבל למשפיע לקבל ממנו ההשפעה‬
‫נקראת העלאה מלמטה למעלה – שהמקבל‬
‫ שנמצא למטה‪ ,‬מתעלה לדרגת המשפיע‬‫הנמצא למעלה‪ .‬וזהו ביאור הענין שמבאר בפנים‬
‫ש"שירה" לשון נקבה הוא העליה של המקבל‬
‫מלמטה למעלה לקבל האור של המשפיע‪ ,‬ו"שיר"‬
‫– לשון זכר‪ ,‬הוא ההתכללות והדבקות באור‬
‫המגיע מהמשפיע מלמעלה למטה‪.‬‬
‫‪ 18‬י' שבט (יום ההילולא דכבוד קדושת‬
‫האדמו"ר מוהרייץ נ"ע‪ ,‬חמיו של כבוד קדושת‬
‫האדמו"ר מלך המשיח שליט"א)‪.‬‬
‫‪ 19‬תניא אגרת הקודש סז"ך וביאורה‪.‬‬
‫הם יכירוהו תחילה‬
‫"זה א‪-‬לי ואנווהו" (טו‪ ,‬ב)‪ .‬נאמר בגמרא‪,‬‬
‫דהילדים שנולדו במצרים תחת השעבוד – "הם‬
‫הכירוהו תחילה"‪ .‬כמו כן יהיה לעתיד לבא‪ :‬הילדים‬
‫שתחת קשיי הגלות והחושך הנורא קיבלו חינוך‬
‫יהודי בלתי מתפשר‪ ,‬הילדים שהכירו את הקב"ה‬
‫עוד בהיותם בחושך הגלות ‪ -‬הם יכירוהו תחילה‬
‫לעתיד לבא‪ ,‬הם אלו שיצעקו "הנה אלוקינו זה‪,‬‬
‫זה ד' קיוינו לו" (ישעיהו כה‪ ,‬ט) ‪ -‬פעמיים "זה"‪,‬‬
‫כיון שהגילוי דלעתיד לבא יהיה נעלה יותר מהגילוי‬
‫דקריעת ים סוף‪.‬‬
‫(לקוטי שיחות ח"ב‪ ,‬ע' ‪)519‬‬
‫גילוי מלכות ד'‬
‫"מקדש ד' כוננו ידיך ד' ימלוך לעולם ועד" (טו‪,‬‬
‫יז‪-‬יח)‪ .‬אמרו חז"ל‪" :‬לעתיד לבוא – שכל המלוכה‬
‫שלו"‪ .‬לעתיד לבא תתגלה מלכותו של ד' במלא‬
‫עוזה ותפארתה‪ ,‬וזהו מה שאמרו מקדש ד' כוננו‬
‫ידיך – שכן גילוי מלכותו של ד' בשלימותה הינה‬
‫בבית המקדש‪ ,‬כמאמר חז"ל שכל העולם נברא ביד‬
‫אחת ובית המקדש נבנה בשתי ידים – היינו שבית‬
‫המקדש הוא שלימות הגילוי דמלכותו של ד'‪ ,‬כפי‬
‫שיראה לכל תיכף ומיד בבית המקדש השלישי‬
‫(לקוטי שיחות חל"א‪ ,‬ע' ‪)77‬‬
‫"אשר קרך"‬
‫"ויאמר כי יד על כס י‪-‬ה מלחמה לד' בעמלק‬
‫מדור דור" (יז‪ ,‬טז)‪ .‬מלחמת עמלק קיימת תמיד‪,‬‬
‫גם בזמן הזה ישנו מלחמה בעמלק במובנה הרוחני‬
‫והיא המלחמה בקרירות הנכנסת בעבודת ד' ("אשר‬
‫קרך בדרך") ‪ -‬העמלק טוען שאין מה להתלהב‬
‫בלימוד התורה והתפילה‪ ,‬מצנן הוא את ההתלהבות‬
‫של יהודי בצפיה לביאת המשיח‪" ,‬הרי וודאי‬
‫יש לו זמן קבוע והוא יגיע בזמן זה – ומדוע יש‬
‫להתלהב?"‪ .‬בעמלק זה צריכים להלחם‪ ,‬וזהו הדרך‬
‫לזכות למחיית עמלק בפועל‪ ,‬בגאולה האמיתית‬
‫והשלימה‪.‬‬