שירה דהמלאכים
ב"ה | ערש"ק פרשת בשלח ה'תשע"ז • 93
העלי' דכל הדור ("בתר רישא גופא אזיל")10
– כמודגש בהמשך הימים ,שמיום העשירי
(יום ההילולא) באים ליום האחד עשר לחודש
האחד עשר.
והשלימות העיקרית בזה נעשית בעשירי
והאחד עשר בחודש אחד עשר בשנה זו –
שנת הארבעים ושתים (תש"י-תשנ"ב) –
שכבר נשלמו כל העליות דמ"ב ימי ההילולא,
וכל העליות שעל ידי מעשינו ועבודתינו במ"ב
השנים שהם בדוגמת מ"ב המסעות במדבר
העמים שבדור זה (דור האחרון של הגלות
ודור הראשון של הגאולה) ,ותיכף ומיד ממש
נעשית הכניסה לארץ טובה ורחבה בגאולה
האמיתית והשלימה.
תפילה מתוך שירה
(כעת צריכה להיות התפילה מתוך שירה של שמחה)
ד .מההוראות מהאמור לעיל בנוגע למעשה
בפועל:
להוסיף ולהשלים בכל הענינים השייכים
ליום ההילולא ,לימוד תורתו (ובאופן ד"עשרה
שיושבים ועוסקים בתורה") והליכה בדרכיו
ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה,
כולל ובמיוחד המשך ההתוועדויות דיום
ההילולא ,מתוך שמחה ושירה ,כההוראה
והנתינת-כח דיום השבת שבו נעשית
השלימות דיום ההילולא – שבת שירה1
והוראה נוספת וגם כן עיקרית בענין השירה
בנוגע לעבודת התפלה באופן של שירה
(כידוע שרבינו הזקן היה מתפלל בקול ושירה)
– שנוסף על השירה הקשורה עם העליה
מלמטה למעלה ,צריך להיות עכשיו (לאחרי
גמר כל העליות) השירה שמצד הדביקות
וההתכללות בהעליון ,כהכנה והתחלה ל"שיר
חדש" דלעתיד לבוא.
ובמיוחד בנוגע להתפלה על הגאולה
האמיתית והשלימה (ובפרט לאחרי שכבר
"כלו כל הקיצין" ,ונשלמו כל עניני העבודה,
כדברי כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו) –
שנוסף על רגש הכוסף והתשוקה והגעגועים
להגאולה (עד עתה) ,צריך להיות עכשיו גם
ובעיקר רגש השמחה מזה שהגאולה באה
בפועל ממש ברגע זה ממש.
קטעים קצרים מתוך הספר תורה אור להאדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע ,מובאים באופן השווה לכל נפש,
עם הרחבת הביאור ממקורות נוספים בתורת החסידות מותאם לתאריך והזמן" .טעמו וראו כי טוב הוי'".
שירה דהמלאכים
יבאר דרך עבודת מלאכי השרת בקרבתם לפני ד' בהתפעלות אלוקית ,עד שנבלע בהם
התענוג והשמחה בד' ,וכמו המן שהיה נבלע באיברים הגשמיים
(תורה אור הוספות ויקהל קיג ,ג)
עבודת המלאכים
(מבאר ענין מזון המלאכים ,שהוא ענין התענוג אלקי
שמתענגים ונעשה להם מזון)
110עירובין מא ,א .וראה סוטה מה ,ב.
להבין שרש ענין "לחם אבירים אכל איש",
לחם שמלאכי השרת אוכלין שהוא המן,
כדאיתא בגמ' יומא דף ע"ה ע"ב:
1
הנה נודע דמבחינת מלכות דאצילות
נמשך עונג אלקי ויורד למטה עד שהנשמות
ומלאכים מתענגים גם כן ממנו ,בהשגות
אלקות שמשיגים ,והשגה זו בעונג זה נמשל
למזון ומאכל שהמזון ישיב את הנפש ויחיה
לע"נ הרה"ח ר' משה נחום בן ר' מרדכי מענדל ע"ה קדנר נלב"ע אחש"פ כ"ב ניסן ה'תשע"א
• וזאת למודעי •
לא כל הביאורים הובאו בשלימותם כפי שנאמרו ונדפסו ע"י כ"ק
אדמו"ר שליט"א מלך המשיח .וחלקם עובדו ע"י חברי המערכת -כך
שגם מי שאינו רגיל בסגנון שיחות-הקודש ומאמרי כ"ק אד"ש יוכל
להבין פשוטם של דברים .ייתכן שנפלו אי אילו טעויות בהבנת הדברים,
ושגיאות מי יבין .אשר על כן ,מי שיתקשה בהבנת הדברים -מוטב
שיעיין במקורי הדברים כפי שנסמנו בתחילת הביאור ,ויונעם לו.
לזכות
ר' צבי מרדכי וזוגתו שלומית
י"י וזוגתו מרים דבורה ויו"ח גודמן
•
לזכות התמימים דישיבת תות"ל 'קווינס'
לתגובות והערות:
הודעות770128410749 :
קו שיעורים 'לכשיפוצו'+972799130745 :
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
11מלכות דאצילות :הספירה האחרונה שבעולם האצילות,
תפקידה הוא להעביר את כל הגלויים העליונים הנמצאים
בעולם האצילות לעולמות שלמטה ממנה ,שהם עולמות בריאה
יצירה עשיה .ולכך נקראת "מלכות" ,כמו שהמלך שולט על
העם ,ועל ידו עוברים כל העניינים שצריכים העם ,כן מלכות
דאצילות היא המחייה את העולמות שלמטה ממנה ומעבירה
להם את כל הגלויים.
אותה בתוספת אור וחיות ונבלע ונכלל בנפש
כו'.
כך בחינת עונג העליון שנהנין בהשגות
אלקות נבלע עונג זה בנשמות ונעשה להם
כמזון וחיות ממש ועל דרך שאנו אומרים
"ישבעו ויתענגו מטובך" .והרי זה כמו בחינת
המן שהיה נבלע באיברים הגשמיים.
"בעלי השיר"
(מבאר דרך עבודתם בהשגה המביאה התפעלות הלב)
וזה האור נבלע בהם בבחינת פנימיות
דהיינו בהשגה דוקא ואח"כ נולד להם בחינת
התפעלות לכל חד לפום שיעורא דיליה כמו
מיכאל מתפעל באהבה ותחתיו רבבות אלפים
מדריגות .וכן במדת הפחד בגבריאל כו' .וכל
אחד ואחד לפי השגתו כך מתפעל.
וזהו הנקרא שיר שהמלאכים אומרים בכל
יום .וכמאמר רז"ל "כל בעלי השיר יוצאין
בשיר" פירוש יוצאין מהכלי שלהם מגודל
ההתפעלות ע"י השגתם בעונג נפלא כו'
והשיר הוא מלמטה למעלה בבחינת העלאה
[=פירוש :יציאת המדריגה התחתונה
ממדרגתה והתקרבותה למדרגה שלמעלה
ממנה] ,ודוקא בכל אחד ואחד לפי מדרגת
השגתו כך אומר שירה.
"שירו לד' שיר חדש"
נתבאר לעיל עבודת המלאכים בשירה ורננה לפני ד' יתברך לפי מעלתם בקודש
לקמן יבאר עבודת האדם דשבת שירה ,והוא שישיר האדם וירנן לד' בשמחה ביודעו
שהגאולה האמיתית והשלימה באה תיכף ומיד ממש – אז ישירו לד' שיר חדש
(משיחת ה'דבר מלכות' שבת שירה – פרשת בשלח ה'תשנ"ב)
"לכו נרננה"
נמשך עניין השיר גם בשאר השבתות.
(מבאר ענין שבת שירה ,שעליית העולמות נעשית בשיר)
א .מעלתו המיוחדת של יום השבת קודש זה
שבו מודגש הענין ד"לכו נרננה" (רינה ושירה)
– להיותו "שבת שירה".
ויומתק יותר ע”פ הידוע 2ש"שיר" שייך
במיוחד ליום השבת ,כפירוש הפנימי במאמר
המשנה במסכת שבת" 3כל בעלי השיר יוצאין
בשיר ונמשכין בשיר" ,שכל עליה מדרגא
לדרגא (שיוצאים מהדרגא הקודמת ונמשכים
לעלות למעלה) היא ע"י שיר ,ולכן גם עליית
העולמות 4ביום השבת היא ע"י שיר1
ויש לומר ,שעיקר עליית העולמות דיום
השבת ע"י השיר היא בשבת שירה ,ומשבת זו
12תורה אור תשא (בהוספותקיג ,א .אוה"ת בראשית (כרך
גתקיד ,א ואילך.
13ריש פ"ה.
14עליית העולמות :מבואר בדרושי חסידות (ראה לקוטי
תורה דרושים לשבת תשובה סו ,ג; ובכמה מקומותשבשבת
חוזרים כל העניינים לשורשן ומקורן :וכמו על דרך משל אדם
שעשה מלאכה מסוימת ולאחר מכן נח מהמלאכה ההיא ,הרי
כוחותיו שהיו שקועים במעשה המלאכה חוזרים לשורשן
ומקורן כפי שהם במחשבה ולא עוסקות יותר במעשה -
ובדוגמת זה (כביכולבשבת חוזרים כל הדרגות הרוחניות
המהוות את העולם לשורשן ומקורן ומשם נמשך חיות
העולמות .ועליות אלו נעשים על ידי שירה ,וכפשטות ענין
השירה שהוא העלייה והפשטה מהחומר אל דרגות יותר נעלות.
שיר דהגאולה
(מבאר ענין השיר דלעתיד לבא שנעלה מכל השירות דעולם
הזה)
ב .ויש להוסיף בזה בנוגע לגאולה האמיתית
והשלימה:
5
איתא במכילתא "עשר שירות הן ,הראשונה
שנאמרה במצרים . .השניה על הים ,שנאמר
אז ישיר משה . .הששית שאמרה דבורה
וברק ,שנאמר ותשר דבורה וברק בן אבינועם
. .העשירית לעתיד לבוא ,שנאמר שירו לד'
שיר חדש . .כל השירות כולן קרואות בלשון
נקבה ,כשם שהנקבה יולדת כך התשועות
שעברו היה אחריהם שעבוד ,אבל התשועה
העתידה להיות אין אחריה שעבוד לכך קרואה
בלשון זכר".
6
ומהחילוקים שביניהם – שבשירה בלשון
נקבה נרגשת בעיקר העליה מלמטה למעלה,
שהמקבל מצד עצמו (נקבה) משתוקק
ומתגעגע לצאת ממדרגתו ולהכלל בדרגא
נעלית יותר ,מה שאין כן בשיר בלשון זכר
15שם .וראה גם יל"ש יהושע רמז כ.
16ראה גם סידור (עם דא"ח סז ,ב ואילך .אור התורה שה"ש
ע' ג .המשך תער"ב ח"ב ע' א'קכה .ועוד.
נרגשת בעיקר השפעת וגילוי
אור העליון מלמעלה למטה ,שעל
ידו נעשית הדביקות והתכללות
בהעליון .7כלומר ,עם היותו "שיר"
שענינו עליה מלמטה למעלה ,הרי
זה באופן שנרגש בו (לא כל כך
הגעגועים ,אלא בעיקר) הדביקות
וההתכללות בהגילוי דהעליון.
עליית התורה והעבודה
(מקשר הנ"ל ליום ההילולא דכ"ק אדמו"ר
מוהרייץ נ"ע מליובאוויטש)
ג .וכל זה מודגש ביותר ביום
העשירי ויום אחד עשר בחודש אחד
עשר 8בדורנו זה ,ובפרט בשנה זו:
יום העשירי בחודש האחד עשר
בדורנו זה הוא יום ההילולא של
כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו ,שבו
נעשית העליה ד”כל מעשיו ותורתו
9
ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו”
לדרגא נעלית יותר ,ועד לעילוי
שבאין-ערוך ,החל מהעלי' של נשיא
דורנו (בעל ההילולא) ,ועל ידו גם
17ביאור הענין :זכר ונקיבה עניינם הוא
"משפיע" ו"מקבל" .וביאור ענין משפיע
ומקבל :הנה מזה שהמקבל צריך לקבל ההשפעה
מהמשפיע מוכח שאין ההשפעה נמצאת בו מצד
עצמו אלא צריך לקבלה מחבירו -המשפיע,
נמצא המשפיע לענין זה עומד למעלה ממקבל
ההשפעה ,והמקבל נמצא למטה הימנו .ולכן נקרא
ההשפעה המשכה מלמעלה למטה – שהמשפיע
נמצא למעלה והוא משפיע למקבל הנמצא למטה.
ועליית המקבל למשפיע לקבל ממנו ההשפעה
נקראת העלאה מלמטה למעלה – שהמקבל
שנמצא למטה ,מתעלה לדרגת המשפיעהנמצא למעלה .וזהו ביאור הענין שמבאר בפנים
ש"שירה" לשון נקבה הוא העליה של המקבל
מלמטה למעלה לקבל האור של המשפיע ,ו"שיר"
– לשון זכר ,הוא ההתכללות והדבקות באור
המגיע מהמשפיע מלמעלה למטה.
18י' שבט (יום ההילולא דכבוד קדושת
האדמו"ר מוהרייץ נ"ע ,חמיו של כבוד קדושת
האדמו"ר מלך המשיח שליט"א).
19תניא אגרת הקודש סז"ך וביאורה.
הם יכירוהו תחילה
"זה א-לי ואנווהו" (טו ,ב) .נאמר בגמרא,
דהילדים שנולדו במצרים תחת השעבוד – "הם
הכירוהו תחילה" .כמו כן יהיה לעתיד לבא :הילדים
שתחת קשיי הגלות והחושך הנורא קיבלו חינוך
יהודי בלתי מתפשר ,הילדים שהכירו את הקב"ה
עוד בהיותם בחושך הגלות -הם יכירוהו תחילה
לעתיד לבא ,הם אלו שיצעקו "הנה אלוקינו זה,
זה ד' קיוינו לו" (ישעיהו כה ,ט) -פעמיים "זה",
כיון שהגילוי דלעתיד לבא יהיה נעלה יותר מהגילוי
דקריעת ים סוף.
(לקוטי שיחות ח"ב ,ע' )519
גילוי מלכות ד'
"מקדש ד' כוננו ידיך ד' ימלוך לעולם ועד" (טו,
יז-יח) .אמרו חז"ל" :לעתיד לבוא – שכל המלוכה
שלו" .לעתיד לבא תתגלה מלכותו של ד' במלא
עוזה ותפארתה ,וזהו מה שאמרו מקדש ד' כוננו
ידיך – שכן גילוי מלכותו של ד' בשלימותה הינה
בבית המקדש ,כמאמר חז"ל שכל העולם נברא ביד
אחת ובית המקדש נבנה בשתי ידים – היינו שבית
המקדש הוא שלימות הגילוי דמלכותו של ד' ,כפי
שיראה לכל תיכף ומיד בבית המקדש השלישי
(לקוטי שיחות חל"א ,ע' )77
"אשר קרך"
"ויאמר כי יד על כס י-ה מלחמה לד' בעמלק
מדור דור" (יז ,טז) .מלחמת עמלק קיימת תמיד,
גם בזמן הזה ישנו מלחמה בעמלק במובנה הרוחני
והיא המלחמה בקרירות הנכנסת בעבודת ד' ("אשר
קרך בדרך") -העמלק טוען שאין מה להתלהב
בלימוד התורה והתפילה ,מצנן הוא את ההתלהבות
של יהודי בצפיה לביאת המשיח" ,הרי וודאי
יש לו זמן קבוע והוא יגיע בזמן זה – ומדוע יש
להתלהב?" .בעמלק זה צריכים להלחם ,וזהו הדרך
לזכות למחיית עמלק בפועל ,בגאולה האמיתית
והשלימה.
© Copyright 2024