וארא

‫ב"ה | ערש"ק פרשת וארא ה'תשע"ז • ‪91‬‬
‫הגלות ודור הראשון של הגאולה)‪ ,‬כעדותו‬
‫של נשיא דורנו שכבר כלו כל הקיצין‪ ,‬והכל‬
‫מוכן לסעודה דלעתיד לבא‪ ,‬שולחן‪-‬ערוך עם‬
‫הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר‪.‬‬
‫ג' תקופות‬
‫(עפ"ז מוסיף ומחלק הזמן דנשיאות אדמו"רי חב"ד לג'‬
‫תקופות כלליות)‬
‫ג‪ .‬ויש לומר‪ ,‬שכללות הזמן הקשור עם יום‬
‫ההילולא העשירי בשבט (שבעים שנה בחיים‬
‫חיותו בעלמא דין‪ ,‬והמשך השנים שלאחרי זה‪,‬‬
‫יותר מארבעים שנה‪ )13‬נחלק לג' תקופות שהם‬
‫על דרך ובדוגמת ג' התקופות הכלליות במשך‬
‫כל הדורות‪ :‬לפני מתן תורה‪ ,‬מתן תורה וימות‬
‫המשיח‪:14‬‬
‫תקופה ראשונה‪ ,‬ארבעים שנה (תר"ם‪-‬‬
‫תר"פ)‪ ,‬בזמן נשיאותו של אביו‪ ,‬שאז התחיל‬
‫שלימות הענין דהפצת המעיינות חוצה ובפרט‬
‫‪ 113‬זמן נשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח‬
‫(המו"ל)‪.‬‬
‫‪ 114‬ראה בהקדמה (המו"ל)‪.‬‬
‫ע"י התייסדות ישיבת תומכי תמימים (בניהולו‬
‫של בנו יחידו) – על דרך ובדוגמת עבודת‬
‫האבות בהכנה והתחלת הענין דמ"ת‪.‬‬
‫תקופה שניה‪ ,‬שלושים שנות נשיאותו בחיים‬
‫חיותו בעלמא דין (תר"פ‪-‬שי"ת)‪ ,‬שבהם היה‬
‫החידוש המיוחד שלו בתור נשיא דתורת‬
‫חסידות חב"ד בהפצת המעיינות חוצה ממש‪,‬‬
‫ועד להחידוש בעשר שנים האחרונות (גמר‬
‫ושלימות עבודתו) בהפצת המעיינות חוצה‬
‫בחצי כדור התחתון (אמריקא) (שבו לא היה‬
‫מתן‪-‬תורה‪ – )15‬על דרך ובדוגמת החידוש‬
‫דמתן‪-‬תורה‪.‬‬
‫ותקופה שלישית‪ ,‬המשך הנשיאות לאחרי‬
‫הסתלקותו (מיום י"א שבט תשי"א) ‪ ,‬שניתוסף‬
‫ביתר שאת וביתר עוז בהפצת המעיינות חוצה‬
‫בכל קצוי תבל‪ ,‬ועד לגמר ושלימות העבודה‪,‬‬
‫שהכל מוכן כבר לסעודה דלעתיד לבוא –‬
‫ימות המשיח‪.‬‬
‫‪ 115‬ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך‪.‬‬
‫וש"נ‪.‬‬
‫קטעים קצרים מתוך הספר תורה אור להאדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע‪ ,‬מובאים באופן השווה לכל נפש‪,‬‬
‫עם הרחבת הביאור ממקורות נוספים בתורת החסידות מותאם לתאריך והזמן‪" .‬טעמו וראו כי טוב הוי'"‪.‬‬
‫"גילוי אור ד'"‬
‫יבאר ענין גילוי ד' אל האבות ואל כל אחד מישראל‪ ,‬והוא ענין היציאה מהגלות הרוחנית‬
‫בעבודת ד'‬
‫(תורה אור וארא נה‪ ,‬א)‬
‫וארא לשון עתיד‬
‫(להבין מהו הגילוי ד"וארא" – הנמשך לכל אחד מישראל)‬
‫"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל‬
‫שדי ושמי הוי"ה לא נודעתי להם" (פרשתנו‬
‫ו‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫הנה "וארא" הוא (גם) לשון עתיד‪ ,‬שתמיד‬
‫יש בחינת גילוי זה בכל זמן ולכל אדם‪.‬‬
‫ולהבין ענין גילוי זה שבכל דור ודור בכל אדם‬
‫מישראל‪:‬‬
‫עובר במעי אימו‬
‫(מקדים דהגלות נמשל לעיבור והגאולה ללידה‪ ,‬ומבאר‬
‫עניינם)‬
‫לע"נ הרה"ח ר' משה נחום בן ר' מרדכי מענדל ע"ה קדנר נלב"ע אחש"פ כ"ב ניסן ה'תשע"א‬
‫• וזאת למודעי •‬
‫לא כל הביאורים הובאו בשלימותם כפי שנאמרו ונדפסו ע"י כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א מלך המשיח‪ .‬וחלקם עובדו ע"י חברי המערכת ‪ -‬כך‬
‫שגם מי שאינו רגיל בסגנון שיחות‪-‬הקודש ומאמרי כ"ק אד"ש יוכל‬
‫להבין פשוטם של דברים‪ .‬ייתכן שנפלו אי אילו טעויות בהבנת הדברים‪,‬‬
‫ושגיאות מי יבין‪ .‬אשר על כן‪ ,‬מי שיתקשה בהבנת הדברים ‪ -‬מוטב‬
‫שיעיין במקורי הדברים כפי שנסמנו בתחילת הביאור‪ ,‬ויונעם לו‪.‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫אריה בן אמיליה‬
‫לתגובות והערות‪:‬‬
‫הודעות‪770128410749 :‬‬
‫קו שיעורים 'לכשיפוצו'‪+972799130745 :‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!‬
‫הנה הגלות נמשל לעבור‪ ,‬וגאולת ימי‬
‫המשיח שיהיה במהרה בימינו נמשל ללידה‪,‬‬
‫כמ"ש‪" 1‬כי חלה גם ילדה ציון את בניה"‪.‬‬
‫‪ 11‬ישעי' סו‪ ,‬ח‪.‬‬
‫כי הנה אמרו רז"ל‪ ,2‬דרש ר' שמלאי‪ ,‬למה‬
‫הולד דומה במעי אמו ‪ -‬לפינקס מקופל ראשו‬
‫בין ברכיו‪ ,‬ואוכל ממה שאמו אוכלת‪ ,‬ופיו‬
‫סתום וטבורו פתוח‪ ,‬וכשיצא לאויר העולם‬
‫נפתח הסתום ונסתם הפתוח‪.‬‬
‫דהיינו שיש להעובר כל חתוך האברים ‪-‬‬
‫ראש ועינים ואזנים כו'‪ ,‬אלא שראשו מקופל‬
‫ומונח בין ברכיו‪ ,‬שאינו משמש כלום‪ ,‬שאינו‬
‫מחשב ומהרהר‪ .‬וכן עינים לו ולא יראה‪ ,‬ואזנים‬
‫ולא ישמע‪ ,‬וגם המאכל שלו‪ ,‬אף שאוכל ממה‬
‫שאמו אוכלת‪ ,‬אינו הולך לו דרך הפה רק דרך‬
‫הטבור לבני מעיים בלבד להגדיל הגוף‪.‬‬
‫בני ישראל בעת הגלות‬
‫(מבאר בנמשל ענין הגלות ברוחניות)‬
‫‪ 12‬נדה ל‪ ,‬ב‪.‬‬
‫והנה ככל הדברים האלה‪ ,‬כך נמשלו בני‬
‫ישראל בעת הגלות‪ ,‬כמ"ש בזהר‪" 3‬ד(בזמן‬
‫הגלות) סליק קודשא בריך הוא לעילא"‬
‫– פירוש‪ ,‬שמסלק שכינתו וגילוי אלהותו‬
‫מהתחתונים‪ ,‬ודומה לעיני בשר כאלו העולם‬
‫דבר בפני עצמו‪ .‬ואין רואים אור ד'‪.‬‬
‫ואפילו השפעת מצות ומעשים טובים שהם‬
‫מזון לנפש‪ ,‬אינו עובר להם דרך הנשימה‬
‫לשלוח חיות ללב ולמוח‪ ,‬למען דעת ד'‬
‫ולאהבה אותו ולעבדו בכל לבבם בלב שלם‪ ,‬כי‬
‫אם כענין שנאמר‪" 4‬ותהי יראתם אותי מצות‬
‫אנשים מלומדה" בקרירות כו'‪ .‬וזהו עיקר‬
‫‪ 13‬חלק ג' ז‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 14‬ישעי' כט‪ ,‬יג‪.‬‬
‫הגלות ברוחניות‪.‬‬
‫תכלית הגלות‬
‫(ענין הלידה הוא ימות המשיח – דאז יתגלה אור ד')‬
‫והנה תכלית השלימות של ימות המשיח‬
‫שהוא בחינת לידה והתגלות אור ד' בקרב איש‬
‫ולב עמוק כמ"ש "ונגלה כבוד ד' וראו כל בשר"‬
‫ הוא תלוי במעשינו ובעבודתנו בימי הגלות‪,‬‬‫והוא ע"י התעוררות אהבה המסותרת בלבו‬
‫של אדם‪ ,‬עד שתחפוץ בחפצה ותשוקה ונפש‬
‫שוקקה באהבת ד' בהתגלות לבו‪.‬‬
‫וזהו “וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב‬
‫באל שדי” – “וארא” לשון עתיד‪ ,‬פירוש‬
‫שימשיך ויגלה להגדיל המדות אהבה ויראה‬
‫כו’ שהן הם בחי’ האבות‪.‬‬
‫הקשר ד'שבט' לגאולה‬
‫(מבאר ב' פירושים בשם החודש 'שבט' בקשר לגאולה)‬
‫א‪ .‬שבת זו היא שבת מברכים חודש שבט‪,‬‬
‫ויש לבאר הרמז בשמו של החודש בנוגע‬
‫לענין הגאולה‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫“שבט”‪( :‬א) מלשון “שבטי מושלים” ‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ובפרט הממשלה דמלכות בית דוד‪ ,‬כמ"ש‬
‫"לא יסור שבט מיהודה ‪ . .‬עד כי יבוא שילה"‬
‫(מלך המשיח)‪ ,‬עליו נאמר‪" 7‬וקם שבט (מלך‬
‫רודה ומושל) מישראל"‪" ,‬זה מלך המשיח"‪,8‬‬
‫(ב) מלשון ענף אילן‪ ,9‬כמ"ש‪" 10‬ויצא חוטר‬
‫מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה"‪" ,‬יצא שבט‬
‫מלוכה משורש ישי מזרע דוד הוא מלך‬
‫המשיח"‪111‬‬
‫פועל ישועות בקרב הארץ‬
‫(מבאר הענין דיום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ זיע"א‬
‫בקשר לגאולה)‬
‫סיום תקופת הגלות‬
‫נתבאר לעיל דהגלות נמשלה לעיבור והגאולה ללידה‪ ,‬וביאר עניינם בעבודת ד'‪.‬‬
‫לקמן יבאר דכללות הדורות נחלקים לג' תקופות כלליות בהכנה לענין הגאולה‪ ,‬והדורות‬
‫האחרונים שלפני הגאולה נחלקים גם כן לג' תקופות‪ ,‬וכעת אוחזים בתקופה האחרונה‬
‫ש"הכל מוכן לסעודה" דהגאולה‬
‫הקדמה לשיחה‪:‬‬
‫מבואר בחסידות (ובמקור שיחה זו בארוכה)‪ :‬דכללות הדורות מאז בריאת העולמות נחלקים‬
‫לג' תקופות כלליות‪:‬‬
‫א‪ .‬לפני מתן תורה – הנה אף שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה‪ ,‬עבודתם היתה‬
‫רק הקדמה והכנה לקיום תורה ומצוות לאחר מתן תורה‪ ,‬ולכן קיום התורה ומצוות שלהם‬
‫פעל רק ברוחניות העניינים‪ ,‬אך לא פעל שהחפצים הגשמים דעולם הזה יהפכו לקדושה‪ .‬ב‪.‬‬
‫לאחר מתן תורה – ניתן הכח להחדיר קדושה ואלקות בתוך הדברים הגשמיים‪ ,‬עד שיקבע‬
‫בהם הקדושה להיות חלק מהם (כגון‪ :‬תפילין‪ ,‬מזוזה‪ ,‬ספר תורה וכו')‪ .‬אך אף על פי כן אין‬
‫הקדושה והאלקות בגילוי עדיין‪ ,‬ואיננו יכולים לראות זאת בעינים גשמיות‪ .‬ג‪ .‬ימות המשיח‬
‫– גילוי כבודו של הקב"ה על פני כל הארץ‪ ,‬עד שבעיניים גשמיות ניתן לראות קדושה‬
‫ואלקות בדברים הגשמיים‪.‬‬
‫לקמן יבאר על דרך זה בפרטיות יותר ג' תקופות בנשיאותם דשלושת האדמו"רים‪ :‬כ"ק‬
‫אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע‪ ,‬כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ זיע"א‪ ,‬וכ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח‪.‬‬
‫(משיחת ה'דבר מלכות' שבת פרשת וארא ה'תשנ"ב)‬
‫ב‪ .‬בדורנו זה התגלתה שייכות נוספת‬
‫ועיקרית בין חודש שבט לגאולה‪ :‬העשירי‬
‫בשבט הוא יום ההילולא דכ"ק מורי וחמי‬
‫אדמו"ר נשיא דורנו‪:‬‬
‫ענינו של יום ההילולא – כמ"ש רבינו הזקן‬
‫בתניא‪ 12‬ש"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר‬
‫עבד כל ימי חייו ‪ . .‬מתגלה ומאיר בבחינת‬
‫גילוי מלמעלה למטה ‪ . .‬ופועל ישועות בקרב‬
‫הארץ"‪ ,‬ועוד ועיקר‪ ,‬שכולל הנתינת‪-‬כח על‬
‫המשך הצמיחה ביתר שאת וביתר עוז לאחרי‬
‫הסתלקותו כתוצאה מהזריעה ד"כל מעשיו‬
‫ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"‪,‬‬
‫עד להצמיחה דהגאולה האמיתית והשלימה‬
‫ע"י משיח צדקנו בדורנו זה (דור האחרון של‬
‫‪ 15‬יחזקאל יט‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪ 16‬ויחי מט‪ ,‬יו"ד ובפרש"י‪.‬‬
‫‪ 17‬בלק כד‪ ,‬יז ובפרש"י‪.‬‬
‫‪ 18‬רמב"ם הל' מלכים רפי"א‪.‬‬
‫‪ 19‬ראה לדוגמא ישעי' כח‪ ,‬כז‪.‬‬
‫‪ 110‬שם יא‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ 111‬מצו"ד עה"פ‪.‬‬
‫‪ 112‬אגרת הקודש להאדמו"ר הזקן סי' ז"ך וכ"ח‪.‬‬
‫לא מתרגלים לגלות‬
‫"והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי‬
‫‪ . .‬וארא אל אברהם אל יצחק‪( "...‬ו‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫משה רבינו סבר שבני ישראל הורגלו‬
‫כל כך לגלות והשיעבוד‪ ,‬שגם אם יאמר‬
‫להם "פקד פקדתי אתכם" (מילים‬
‫שהיו שמורות אצל זקני ישראל כסימן‬
‫לגאולה) – לא יאמינו לו בני ישראל‪,‬‬
‫ולא יקלטו שאכן הגיע זמן הגאולה‪.‬‬
‫אך ד' ענה לו "וארא אל אברהם ואל‬
‫יצחק ואל יעקב"‪ ,‬בני ישראל הם הבנים‬
‫של האבות הקדושים‪ ,‬ומצד יחוס זה‬
‫אינם יכולים להתרגל לחיים של גלות‪,‬‬
‫ובוודאי שיאמינו ל"בשורת הגאולה"‪.‬‬
‫ללא חרטה‬
‫"והוצאתי ‪ . .‬והצלתי ‪ . .‬וגאלתי ‪. .‬‬
‫ולקחתי ‪ . .‬והבאתי" (ו‪ ,‬ו‪-‬ח)‪ .‬הלשון‬
‫הרביעית והחמישית רומזות לגאולה‬
‫העתידה לבא – שבה יהיו שני תקופות‪:‬‬
‫ימות המשיח ותחיית המתים‪ .‬ההלכה‬
‫בגמ' בשבת היא שכאשר אדם יורה‬
‫חץ בשבת מרה"י לרה"ר‪ ,‬מתחייב הוא‬
‫כבר ברגע ה"עקירה" – דכיון שאין‬
‫ביכולתו להחזיר החץ‪ ,‬נחשבת ה"הנחה"‬
‫כאילו כבר נעשתה‪ .‬וכמו כן בענייננו‪,‬‬
‫כיון שכבר מזמן יציאת מצרים נתחייב‬
‫ד' לגאולה העתידה – אין הוא יכול‬
‫להתחרט מזה‪ ,‬עד שהגאולה כבר קיימת‬
‫ורק צריכה להתגלות בפועל‪.‬‬