ב"ה | ערש"ק פרשת וארא ה'תשע"ז • 91 הגלות ודור הראשון של הגאולה) ,כעדותו של נשיא דורנו שכבר כלו כל הקיצין ,והכל מוכן לסעודה דלעתיד לבא ,שולחן-ערוך עם הסעודה דלויתן ושור הבר ויין המשומר. ג' תקופות (עפ"ז מוסיף ומחלק הזמן דנשיאות אדמו"רי חב"ד לג' תקופות כלליות) ג .ויש לומר ,שכללות הזמן הקשור עם יום ההילולא העשירי בשבט (שבעים שנה בחיים חיותו בעלמא דין ,והמשך השנים שלאחרי זה, יותר מארבעים שנה )13נחלק לג' תקופות שהם על דרך ובדוגמת ג' התקופות הכלליות במשך כל הדורות :לפני מתן תורה ,מתן תורה וימות המשיח:14 תקופה ראשונה ,ארבעים שנה (תר"ם- תר"פ) ,בזמן נשיאותו של אביו ,שאז התחיל שלימות הענין דהפצת המעיינות חוצה ובפרט 113זמן נשיאותו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח (המו"ל). 114ראה בהקדמה (המו"ל). ע"י התייסדות ישיבת תומכי תמימים (בניהולו של בנו יחידו) – על דרך ובדוגמת עבודת האבות בהכנה והתחלת הענין דמ"ת. תקופה שניה ,שלושים שנות נשיאותו בחיים חיותו בעלמא דין (תר"פ-שי"ת) ,שבהם היה החידוש המיוחד שלו בתור נשיא דתורת חסידות חב"ד בהפצת המעיינות חוצה ממש, ועד להחידוש בעשר שנים האחרונות (גמר ושלימות עבודתו) בהפצת המעיינות חוצה בחצי כדור התחתון (אמריקא) (שבו לא היה מתן-תורה – )15על דרך ובדוגמת החידוש דמתן-תורה. ותקופה שלישית ,המשך הנשיאות לאחרי הסתלקותו (מיום י"א שבט תשי"א) ,שניתוסף ביתר שאת וביתר עוז בהפצת המעיינות חוצה בכל קצוי תבל ,ועד לגמר ושלימות העבודה, שהכל מוכן כבר לסעודה דלעתיד לבוא – ימות המשיח. 115ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תצב ואילך. וש"נ. קטעים קצרים מתוך הספר תורה אור להאדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע ,מובאים באופן השווה לכל נפש, עם הרחבת הביאור ממקורות נוספים בתורת החסידות מותאם לתאריך והזמן" .טעמו וראו כי טוב הוי'". "גילוי אור ד'" יבאר ענין גילוי ד' אל האבות ואל כל אחד מישראל ,והוא ענין היציאה מהגלות הרוחנית בעבודת ד' (תורה אור וארא נה ,א) וארא לשון עתיד (להבין מהו הגילוי ד"וארא" – הנמשך לכל אחד מישראל) "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי הוי"ה לא נודעתי להם" (פרשתנו ו ,ג). הנה "וארא" הוא (גם) לשון עתיד ,שתמיד יש בחינת גילוי זה בכל זמן ולכל אדם. ולהבין ענין גילוי זה שבכל דור ודור בכל אדם מישראל: עובר במעי אימו (מקדים דהגלות נמשל לעיבור והגאולה ללידה ,ומבאר עניינם) לע"נ הרה"ח ר' משה נחום בן ר' מרדכי מענדל ע"ה קדנר נלב"ע אחש"פ כ"ב ניסן ה'תשע"א • וזאת למודעי • לא כל הביאורים הובאו בשלימותם כפי שנאמרו ונדפסו ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח .וחלקם עובדו ע"י חברי המערכת -כך שגם מי שאינו רגיל בסגנון שיחות-הקודש ומאמרי כ"ק אד"ש יוכל להבין פשוטם של דברים .ייתכן שנפלו אי אילו טעויות בהבנת הדברים, ושגיאות מי יבין .אשר על כן ,מי שיתקשה בהבנת הדברים -מוטב שיעיין במקורי הדברים כפי שנסמנו בתחילת הביאור ,ויונעם לו. לעילוי נשמת אריה בן אמיליה לתגובות והערות: הודעות770128410749 : קו שיעורים 'לכשיפוצו'+972799130745 : יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! הנה הגלות נמשל לעבור ,וגאולת ימי המשיח שיהיה במהרה בימינו נמשל ללידה, כמ"ש" 1כי חלה גם ילדה ציון את בניה". 11ישעי' סו ,ח. כי הנה אמרו רז"ל ,2דרש ר' שמלאי ,למה הולד דומה במעי אמו -לפינקס מקופל ראשו בין ברכיו ,ואוכל ממה שאמו אוכלת ,ופיו סתום וטבורו פתוח ,וכשיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח. דהיינו שיש להעובר כל חתוך האברים - ראש ועינים ואזנים כו' ,אלא שראשו מקופל ומונח בין ברכיו ,שאינו משמש כלום ,שאינו מחשב ומהרהר .וכן עינים לו ולא יראה ,ואזנים ולא ישמע ,וגם המאכל שלו ,אף שאוכל ממה שאמו אוכלת ,אינו הולך לו דרך הפה רק דרך הטבור לבני מעיים בלבד להגדיל הגוף. בני ישראל בעת הגלות (מבאר בנמשל ענין הגלות ברוחניות) 12נדה ל ,ב. והנה ככל הדברים האלה ,כך נמשלו בני ישראל בעת הגלות ,כמ"ש בזהר" 3ד(בזמן הגלות) סליק קודשא בריך הוא לעילא" – פירוש ,שמסלק שכינתו וגילוי אלהותו מהתחתונים ,ודומה לעיני בשר כאלו העולם דבר בפני עצמו .ואין רואים אור ד'. ואפילו השפעת מצות ומעשים טובים שהם מזון לנפש ,אינו עובר להם דרך הנשימה לשלוח חיות ללב ולמוח ,למען דעת ד' ולאהבה אותו ולעבדו בכל לבבם בלב שלם ,כי אם כענין שנאמר" 4ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה" בקרירות כו' .וזהו עיקר 13חלק ג' ז ,ב. 14ישעי' כט ,יג. הגלות ברוחניות. תכלית הגלות (ענין הלידה הוא ימות המשיח – דאז יתגלה אור ד') והנה תכלית השלימות של ימות המשיח שהוא בחינת לידה והתגלות אור ד' בקרב איש ולב עמוק כמ"ש "ונגלה כבוד ד' וראו כל בשר" הוא תלוי במעשינו ובעבודתנו בימי הגלות,והוא ע"י התעוררות אהבה המסותרת בלבו של אדם ,עד שתחפוץ בחפצה ותשוקה ונפש שוקקה באהבת ד' בהתגלות לבו. וזהו “וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי” – “וארא” לשון עתיד ,פירוש שימשיך ויגלה להגדיל המדות אהבה ויראה כו’ שהן הם בחי’ האבות. הקשר ד'שבט' לגאולה (מבאר ב' פירושים בשם החודש 'שבט' בקשר לגאולה) א .שבת זו היא שבת מברכים חודש שבט, ויש לבאר הרמז בשמו של החודש בנוגע לענין הגאולה: 5 “שבט”( :א) מלשון “שבטי מושלים” , 6 ובפרט הממשלה דמלכות בית דוד ,כמ"ש "לא יסור שבט מיהודה . .עד כי יבוא שילה" (מלך המשיח) ,עליו נאמר" 7וקם שבט (מלך רודה ומושל) מישראל"" ,זה מלך המשיח",8 (ב) מלשון ענף אילן ,9כמ"ש" 10ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה"" ,יצא שבט מלוכה משורש ישי מזרע דוד הוא מלך המשיח"111 פועל ישועות בקרב הארץ (מבאר הענין דיום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ זיע"א בקשר לגאולה) סיום תקופת הגלות נתבאר לעיל דהגלות נמשלה לעיבור והגאולה ללידה ,וביאר עניינם בעבודת ד'. לקמן יבאר דכללות הדורות נחלקים לג' תקופות כלליות בהכנה לענין הגאולה ,והדורות האחרונים שלפני הגאולה נחלקים גם כן לג' תקופות ,וכעת אוחזים בתקופה האחרונה ש"הכל מוכן לסעודה" דהגאולה הקדמה לשיחה: מבואר בחסידות (ובמקור שיחה זו בארוכה) :דכללות הדורות מאז בריאת העולמות נחלקים לג' תקופות כלליות: א .לפני מתן תורה – הנה אף שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה ,עבודתם היתה רק הקדמה והכנה לקיום תורה ומצוות לאחר מתן תורה ,ולכן קיום התורה ומצוות שלהם פעל רק ברוחניות העניינים ,אך לא פעל שהחפצים הגשמים דעולם הזה יהפכו לקדושה .ב. לאחר מתן תורה – ניתן הכח להחדיר קדושה ואלקות בתוך הדברים הגשמיים ,עד שיקבע בהם הקדושה להיות חלק מהם (כגון :תפילין ,מזוזה ,ספר תורה וכו') .אך אף על פי כן אין הקדושה והאלקות בגילוי עדיין ,ואיננו יכולים לראות זאת בעינים גשמיות .ג .ימות המשיח – גילוי כבודו של הקב"ה על פני כל הארץ ,עד שבעיניים גשמיות ניתן לראות קדושה ואלקות בדברים הגשמיים. לקמן יבאר על דרך זה בפרטיות יותר ג' תקופות בנשיאותם דשלושת האדמו"רים :כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ,כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ זיע"א ,וכ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח. (משיחת ה'דבר מלכות' שבת פרשת וארא ה'תשנ"ב) ב .בדורנו זה התגלתה שייכות נוספת ועיקרית בין חודש שבט לגאולה :העשירי בשבט הוא יום ההילולא דכ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו: ענינו של יום ההילולא – כמ"ש רבינו הזקן בתניא 12ש"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו . .מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה . .ופועל ישועות בקרב הארץ" ,ועוד ועיקר ,שכולל הנתינת-כח על המשך הצמיחה ביתר שאת וביתר עוז לאחרי הסתלקותו כתוצאה מהזריעה ד"כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו", עד להצמיחה דהגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בדורנו זה (דור האחרון של 15יחזקאל יט ,יא. 16ויחי מט ,יו"ד ובפרש"י. 17בלק כד ,יז ובפרש"י. 18רמב"ם הל' מלכים רפי"א. 19ראה לדוגמא ישעי' כח ,כז. 110שם יא ,א. 111מצו"ד עה"פ. 112אגרת הקודש להאדמו"ר הזקן סי' ז"ך וכ"ח. לא מתרגלים לגלות "והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי . .וארא אל אברהם אל יצחק( "...ו ,ב). משה רבינו סבר שבני ישראל הורגלו כל כך לגלות והשיעבוד ,שגם אם יאמר להם "פקד פקדתי אתכם" (מילים שהיו שמורות אצל זקני ישראל כסימן לגאולה) – לא יאמינו לו בני ישראל, ולא יקלטו שאכן הגיע זמן הגאולה. אך ד' ענה לו "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב" ,בני ישראל הם הבנים של האבות הקדושים ,ומצד יחוס זה אינם יכולים להתרגל לחיים של גלות, ובוודאי שיאמינו ל"בשורת הגאולה". ללא חרטה "והוצאתי . .והצלתי . .וגאלתי . . ולקחתי . .והבאתי" (ו ,ו-ח) .הלשון הרביעית והחמישית רומזות לגאולה העתידה לבא – שבה יהיו שני תקופות: ימות המשיח ותחיית המתים .ההלכה בגמ' בשבת היא שכאשר אדם יורה חץ בשבת מרה"י לרה"ר ,מתחייב הוא כבר ברגע ה"עקירה" – דכיון שאין ביכולתו להחזיר החץ ,נחשבת ה"הנחה" כאילו כבר נעשתה .וכמו כן בענייננו, כיון שכבר מזמן יציאת מצרים נתחייב ד' לגאולה העתידה – אין הוא יכול להתחרט מזה ,עד שהגאולה כבר קיימת ורק צריכה להתגלות בפועל.
© Copyright 2024