מיתוק הדינים והגבורות
ב"ה | ערש"ק פרשת בלק ה'תשע"ו -שנת הקהל "אראנו ולא עתה זה דוד ,אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח .דרך כוכב מיעקב זה דוד ,וקם שבט מישראל זה מלך המשיח .ומחץ פאתי מואב זה דוד . .וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח . .והיה אדום ירשה זה דוד . .והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח". החידוש דדורנו (בדורנו נהפך חודש תמוז לענין של שמחה ,כיון שע"פ כל הסימנים דורנו הוא דור ראשון לגאולה) ב .הפיכת הצום לששון ושמחה בגאולה האמיתית והשלימה ,מודגש במיוחד בהחידוש שבדורנו זה: וכדברי בעל השמחה והגאולה במכתבו הידוע 15ש"לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז ,כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה ,שומרי מצוה ,וגם את אשר בשם ישראל יכונה" ,גאולה של כל בני לשראל, שקשורה גם עם הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, ובפרט שעל ידי זה התחיל שלימות הענין של "יפוצו מעינותיך חוצה" גם בחצי כדור התחתון [= אמריקה] ,ובאופן שממנו מתפשטים המעיינות בכל קצוי תבל ,שזוהי ההכנה הכי אחרונה לביאת משיח צדקנו116 וההסברה בזה – שכיון שעל פי כל הסימנים שבדברי חז"ל אודות דרא דעקבתא דמשיחא, דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ו(במילא) דור הראשון של הגאולה ,לכן ,גם בבוא הזמן שאירע החורבן והגלות (החל מי"ז תמוז) מודגש בעיקר (לא תיקון הענין הבלתי-רצוי 115אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר מוהריי"ץ ח"ב ע' פ. 116אגרת הקודש דהבעש"ט – כתר שם טוב בתחלתו. שבזה ,אלא) ה"טוב" שבדבר ,שזוהי ההכנה לגאולה האמיתית והשלימה. הגיע זמן גאולתכם (מבאר דשנת תנש"א היא השנה ש"מלך המשיח נגלה בה", ועומדים על "סף התחלת ימות המשיח") ג .וחידוש נוסף בדורנו זה גופא – בשנה זו: נוסף לכך שנמצאים בסמיכות ממש לגאולה האמיתית והשלימה ,הרי ,שנה זו היא ראשי תיבות "(תהא) שנת נפלאות אראנו" -השנה שבה יקויים היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", וכבר ראו בפועל "נפלאות" המעידים שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו" ,ועד ל"שעה שמלך המשיח בא . .והוא משמיע להם לישראל ענוים הגיע זמן גאולתכם" ,17ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא",18 שכבר בא ,היינו ,שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח ,על סף התחלת הגאולה ,ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה1 וכיון שכן ,בודאי שבי"ז תמוז (שחל בשבת) ובכל ג' השבועות של "בין המצרים" בשנה זו מודגש ענין הגאולה ,ולא רק ההכנה לגאולה, אלא שהגאולה באה בפועל ממש ביום השבת קודש זה ,עוד לפני התחלת (בין ה)מצרים, ובמילא ,יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים. 117ילקוט שמעוני ישעיה רמז ,תצט .במשך תחלת שנת ה'תנש"א הכריז כ"ק אדמו"ר מלובאוויטש שליט"א במשך כמה פעמים ע"פ דברי המדרש ,שמשיח עומד על גג בית המקדש (וביאר שהכוונה היא על המקדש מעט העיקרי הנמצא בחו"ל, ונקרא גג – "דגגות לא נתקדשו") ומודיע להם לישראל "הגיע זמן גאולתכם". 118שה"ש ב ,ח ובשהש"ר על הפסוק. לע"נ הרה"ח ר' משה נחום בן ר' מרדכי מענדל ע"ה קדנר נלב"ע אחש"פ כ"ב ניסן ה'תשע"א • וזאת למודעי • לא כל הביאורים הובאו בשלימותם כפי שנאמרו ונדפסו ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח .וחלקם עובדו ע"י חברי המערכת -כך שגם מי שאינו רגיל בסגנון שיחות-הקודש ומאמרי כ"ק אד"ש יוכל להבין פשוטם של דברים .ייתכן שנפלו אי אילו טעויות בהבנת הדברים, ושגיאות מי יבין .אשר על כן ,מי שיתקשה בהבנת הדברים -מוטב שיעיין במקורי הדברים כפי שנסמנו בתחילת הביאור ,ויונעם לו. לע״נ שרה לאה בת פייגא נעשא • לזכות גדי וזוגתו נעמי שסל וכל יוצאי חלציהם, ולזכות מנחם מענדל וחיה רוחמה דיין לזחו"ק לתגובות והערות: הודעות770128410749 : קו שיעורים 'לכשיפוצו'+972799130745 : יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! קטעים קצרים מתוך הספר לקוטי תורה להאדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע ,מובאים באופן השווה לכל נפש, עם הרחבת הביאור ממקורות נוספים בתורת החסידות מותאם לתאריך והזמן" .טעמו וראו כי טוב הוי'". מיתוק הדינים והגבורות יבאר דביום השבת מתגלה בחינה נעלית ביותר – "רעוא דכל רעוין" ,ומתענגים ישראל בגילוי אלקות המתגלה בנפשם ממש .וגם אז הוא מיתוק כל הדינים והגבורות דששת ימי המעשה (לקוטי תורה פרשת בלק עב ,ב) ב' פירושים הפכים (יביא ב' פירושים הפכים במילה "תרועת" ,וב' ענינים במלך) "וד' אלוקיו עמו ותרועת מלך בו" (בלק י ,י). הנה בפירוש "תרועת" יש שני פירושים. פירוש הא' לשון שבירה ופירור ,כמו "תרועם בשבט ברזל" .1ופירוש הב' לשון חיבה וריעות – ואף ששני פירושים אלו הפכים הם מכל מקום שניהם אמת. דהנה יש להבין ענין ה"מלך" ,דמצינו דלפעמים 2 נקרא המלך בלשון גבורה ומשפט ,כמו דכתיב "מלך במשפט יעמיד ארץ" ,וחז"ל אמרו" 3דינא דמלכותא דינא"; ולפעמים נקרא המלך בלשון חסדים כמו דכתיב" 4באור פני מלך חיים". אך הענין הוא ,דיש ב' בחינות במדת מלך, וכמ"ש בזהר בפרשת ויחי (דף רל"ט ע"א) "כד 11 12 13 14 תהילים ב ,ט. משלי כט ,ד. ב"ב נה ,א ,נדרים כח ,א ,ועוד. משלי טז ,טו. מלכא יתיב על כורסייא ,איקרי מלך עילאה ,וכד נחית לעבדוי -מלך זוטא איקרי"=[ .כאשר יושב המלך על כסאו נקרא מלך עליון .וכאשר יורד לעבדיו נקרא מלך קטן]. ששת ימי המעשה (בימות החול התגלות בחי' מלך בעולמות הוא ע"י גבורות וצמצומים) דכאשר המלך יורד לעבדיו ,הוא בששת ימי החול ,כשמתלבש האור האלקי בעולמות בריאה יצירה ועשיה 5להחיותם ,ואז נקרא מלך זוטא. וירידה זו להחיות עולמות נעשית ע"י גבורות וצמצומים [=דעל מנת להחיות עולמות צריך האור להתצמצם ולהתמעט עד שיוכל להתלבש בעולמות להחיותם ולא יתבטלו במציאות מריבוי האור המאיר עליהם]. 15עולמות בריאה יצירה עשיה :ג' עולמות אלו הם העולמות שם נמצאים המלאכים ונשמות ישראל .בשונה מעולם האצילות המיוחד לגמרי עם אלקות ואינו נרגש כמציאות בפני עצמו ,הרי שעולמות אלו נראים כמציאות נפרדת -חוץ ממציאותו של ד'. גילוי דשבת רעוא דכל רעוין (בשבת הוא גילוי הענג העליון – בחינת חסדים) (ע"י התגלות רעוא דכל רעוין נפעלים ב' עניינים) מה שאין כן בשבת ,המלך הוא בבחינת "כד יתיב על כורסייא" .6והיינו שבשבת הוא ענין עליית העולמות ,שעולים ומתייחדים בשרשם העליון, ועל זה נאמר "באור פני מלך חיים" "ואנפהא נהירין בנהירא עילאה" ,שאז הוא התגלות עונג העליון הנקרא "רעוא דכל רעוין"=[ 7רצון כל הרצונות]. וזהו שבימות החול ,הוא ענין הצעקה אל ד' בתפילה ,לצאת מן המיצר אל המרחב ,מה שאין כן בשבת אין שייך צעקה ,רק אדרבה ,ההתענגות בד' מן הגילוי שמתגלה בשבת .וזהו שכתוב "הוי"ה אלקיו עמו" -עמו ממש ,שבשבת מתגלה בנפש אלקות בבחינת גילוי ממש ,מה שאין כן בחול אין מתגלה אלקות בנפשו בבחינת גילוי ,כי אם הוא צועק מנקודת לבבו לד' ,ורוצה שיתגלה בו בבחינת גילוי .אבל בשבת הוא הגילוי ממש. וזהו "תרועת מלך בו" ,שהוא לשון ריעות וחיבה .דקאי על בחינת ישראל ,דכאשר הם בבחינת "שבת" ,אז ד' אלקיהם עמם ממש ,דהיינו שנשמות ישראל מתענגים על ד' כנ"ל .שזהו "תרועת מלך בו" ,היינו שנמשך גילוי בחינת ריעות וחיבה מבחינת "רעוא דכל רעוין" לנשמות ישראל להתענג על ד'. וגם דעל ידי התגלות "דרעוא דכל רעוין" בשבת נמתקים כל הדינין וגבורות הנמשכים מבחינת הדין" ,דינא דמלכותא" בששת ימי המעשה. וזהו "תרועת מלך בו" -כפירוש הראשון שהוא לשון 'שבירה' ו'פירור' .דהיינו שמתפררים הגבורות וזהו מיתוקן ,וכמ"ש" 8אתה פוררת בעזך ים" .ותרועה ופירור זה הוא ע"י התגלות בחינת "רעוא דכל רעוין" ,שהוא ענין ריעות וחיבה .נמצא ב' הפירושים עולים בקנה אחד. 16ראה זוהר פרשת תרומה דף קל"ה. 17ראה זוהר ח"ג רפח ,ב. 18תהילים עד ,יג. גילוי הפנימיות דהצום נתבאר לעיל דע"י הגילוי הנעלה דשבת נמתקים כל הדינים והגבורות ומאיר גילוי הענג העליון. לקמן יבאר דאף שהצומות בחיצוניותם הם ענין בלתי רצוי ,הרי בפנימיות הם הכנה לגאולה, ובגאולה ימתקו כל הדינים ויהפך הצום לששון ושמחה ,ומעט מזה מתחיל בזמן הזה ככל שמתקרבים לגאולה (משיחת ה'דבר מלכות' שבת פרשת בלק שנת ה'תנש"א) פנימיות דהצום (אף שבחיצוניות הצום עניינו בלתי רצוי, הרי בפנימיותו עניינו יום רצון לד' והכנה לגאולה) א .יש לבאר ענין הצום די"ז בתמוז בקשר לגאולה האמיתית והשלימה: יום התענית – בחיצוניותו הוא ענין בלתי-רצוי, עינוי שהוא היפך הרצון והעונג ,אבל בפנימיותו הוא ענין טוב ,כלשון הכתוב" 9יום רצון לד'". שכן ,אף שענין החורבן והגלות בחיצוניותו הוא ענין בלתי רצוי ,הרי בפנימיות הכוונה והתכלית 19ישעי' נח ,ה .וראה תניא אגה"ת ספ"ב. דכללות ענין החורבן והגלות אינו אלא כדי לבוא להעילוי והשלימות דהגאולה האמיתית והשלימה, היינו ,שהגלות הוא ענין חיצוני, ופנימיותו היא הגאולה. וכמרומז במיוחד בצום די"ז בתמוז ,ש-י"ז בגימטריא "טוב". ועד לשלימות הטוב בגאולה(האמיתית ו)השלימה. הפיכת ה"קללה" ל"ברכה" (הפיכת הצומות בגאולה מרומזת בפרשתנו) ויש לקשר ענין זה עם פרשת השבוע ,פרשת בלק ,שענינה הפיכת הקללה לברכה“ ,לא אבה ה’ אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ד’ אלקיך לך את הקללה לברכה”.10 שבזה מרמז גם על הפיכת הצומות בגאולה ,שיהפכו אז לימי ששון ושמחה ומועדים טובים – כפסק דין הרמב”ם 11ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל לימות המשיח", ויתירה מזה ,כפי שמוסיף "ולא עוד אלא שהם עתידים להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה, שנאמר 12כה אמר ד' צבאות צום הרביעי וגו' יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו". ומודגש בכך שנתפרש בפרשה על דבר ביאת המשיח – 13 כפסק דין הרמב"ם "המלך המשיח . .התורה העידה עליו . . 14 בפרשת בלעם . .ושם הוא אומר 110 111 112 113 114 תצא כג ,ו. הל' תעניות בסופן. זכרי' ח ,יט. הל' מלכים רפי"א. פרשתנו כד ,יז-יח. נבואה ע"י גוי "וישם ד' דבר בפי בלעם . .וישא משלו ויאמר" (בלק כג ,ה-ז) .בתוך דבריו מתנבא בלעם רבות על זמן אחרית הימים ,כאשר ימשלו ישראל על האומות ויקום מלך המשיח .מעלה מיוחדת יש לנבואת הגאולה שבפרשתנו על פני נבואות הגאולה של נביאי ישראל במשך הדורות, שכן נבואה זו נאמרה דווקא ע"י גוי – בלעם .בזמן הגאולה מלכי אומות העולם יכבדו וישרתו את ישראל "והיו מלכים אומניך" .לכן כאשר נאמרה הנבואה ע"י בלעם ,טעמו ישראל מטעמה של הגאולה ,כאשר נביאם של אומות העולם מוכרח להתנבא על טובת ישראל. (לקוטי שיחות ח"ב הוספות בלק) הנבואה העיקרית "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל" (בלק כג ,כג). הרמב"ם באגרותיו מעלה מן פסוק זה כי עתידה הנבואה לחזור לישראל לפני ביאת המשיח .וכך מפרש הפסוק: "כעת" – בעת נבואת בלעם עברו ב'תפ"ח שנים מבריאת העולם -כאשר יעברו ב'תפ"ח שנים נוספות מזמן נבואת בלעם תחזור הנבואה לישראל – וזהו "יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל" .אכן נתממשו דבריו של הרמב"ם ובשנת דתתקע"ו קמו נביאים לישראל :ר' שמואל הנביא; ר' אלעזר בעל "הרוקח" – ועוד .בשנת תנש"א הודיע כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א מלובאוויטש אשר בדורנו זה יתקיים הנבואה העיקרית – "הנה זה משיח בא". (לקוטי שיחות ח"ב בלק ,שיחת ש"פ שופטים ה'תנש"א) שכיבתו של הארי "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" (בלק כד ,ט) .עם ישראל משול בזמן הגלות לארי הכורע ושוכב .בני ישראל אינו בעצמותו ובגבורתו כבזמן בית המקדש אלא בבחינת תרדמה .אמנם אף בזמן הגלות נמשלים ישראל לארי וללביא – אשר כמו שארי ולביא אין שכיבתם משום דבר המכריחם ,כי אם ששוכבים ונחים מרצונם הטוב ,כמו כן גלותם של ישראל היא ברצונו של ד' -ד' הביאם למצב זה על מנת להביאם בסופו של דבר לעילוי דהגאולה האמיתית והשלימה. (לקוטי שיחות ח"ב הוספות פנחס)
© Copyright 2024