שיתהפך לטובה תקות חוט השני בקנה דילך
רוח ה' עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים להאיר לארץ ולדרים עליה מאור האורות הנחל נובע מקור חכמה ט"ו שבט תשע"ז | גליון ז' בעל השדה וגודל יקר יופי השדה וגידוליו אי אפשר לספר אשרי עין ראתה זאת הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה בקנה דילך תחילת ימי ההדפסה על ידי התלמיד הגדול מוהרנ"ת זיע"א ותלמידו רבי נחמן מטולטשין זצ"ל תקות חוט השני אנפין נהירין בכתיבה תמה בלשון המליץ לאמץ ולחזק את הכל בכפל בשורת אחרית התקוה שיתהפך לטובה גילוי השגחתו ית' בפרטי פרטיות באופן נפלא ונעלם בסיפור התקרבות עובר ארחות ימים בס”ד בס"ד לצדיקים יש דרך סלולה עבורכם סולרש מזמין אותך ליהנות ממבצע חורף מיוחד מסע אל שבילי הנשמה הצטרפו למסע מדהים אל שבילי הנשמה, לציוני הצדיקים הקדושים באוקראינה ופולין. מסע של תפילה וישועות ,חוויות ,שמחה והתרגשות לילה ח י נ במלוןם -להאיר את הנשמה באור גדול. נ ס יון מגוון מסלולים לבחירתכם: טיסות בלבד כרטיסי טיסה במחירים הזולים ביותר! קבוצות מודרכות ליחידים וזוגות קבוצות אישיות קבוצות מאורגנות עם מיטב המדריכים/ות תכנון טיול כולל הכל ליחידים ארגון קבוצות משפחתיות וחברתיות מ ינ ות ש ירו ת שנות עם נשתמעופה ה א מזמינים 2לילות באחד ממלונות הרשת האמינים ו נו סעי ם רק עם הוותי ק י ם בעיצומה ההרשמה מסע פולין ביומא דהילולא / ומקבלים לילה נוסף חינם מיוחד לזוגות חווייה רוחנית אולם אירועים מפואר מיוחד לאורחי המלון חדרים גם לקבוצות של הרה"ק רבי אלימלך מליזענסק זיע"א ליזענסק -אומן מגוון מסלולים במחירים משתלמים לממהרים להזמין למלון מחירי חורף מיוחדים למארגני קבוצות ולבודדים הטסים בדרך צדיקים ארוחות שף סוויטות יפהפיות קרוב לציון מקווה פרטי אורחי המלון נהנים מחוויית אירוח מושלמת והכל כלול במחיר סעודות כיד המלך שמירה 24/7 מתחם מחומם שתיה חמה וכיבוד קל כל היום כשרות מהודרת המבצע תקף לחורף -החל מראש חודש כסלו ,לא כולל מועדים //בהזמנת ארוח מלא //המלון פתוח כל השנה לפרטים והרשמה: קברי צדיקים טיסות לכל קבוצות חוויה עם נשמה העולם באירופה השכרת רכב שרותי קרקע ופנים 02-54-10-100 www.zadikimtours.com סניף ירושלים :רח' ארזי הבירה | 49סניף בני ברק :רח' רבי עקיבא 62 שנות תעופה עם נשמה www.solarsh.co.il לחופש מושלם התקשר עכשיו: הבית שלך באומן ובמירון [email protected] 052-7180448 • 04-6712299 • +1-917-3833965 w w w . s o l a r s h . c o . i l בס"ד רוח ה' עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים להאיר לארץ ולדרים עליה מאור האורות הנחל נובע מקור חכמה ט"ו שבט תשע"ז | גליון ז' בעל השדה וגודל יקר יופי השדה וגידוליו אי אפשר לספר אשרי עין ראתה זאת תבשרנו | 6לבשר טוב הבאים ישרש יעקב יציץ ציץ ופרח ישראל ומלא פני תבל תנובה בקנה דילך תחילת ימי ההדפסה על ידי התלמיד הגדול מוהרנ"ת זיע"א ותלמידו רבי נחמן מטולטשין זצ"ל תקות חוט השני אנפין נהירין בכתיבה תמה בלשון המליץ לאמץלאמץ ולחזק את הכל בכפל בשורת אחרית התקוה שיתהפך לטובה גילוי השגחתו ית' בפרטי פרטיות באופן נפלא ונעלם בסיפור התקרבות עובר ארחות ימים פליאות התלמיד הגדול המגלה לכל שוכני האילן את שורשו בקינו לעלות עמו למעלה מכל הארצות שלוה שמחה נחת הצלחה | 15המשיח שלי | 20בעל השדה ילדים נעמי קצבורג גחלי אש מהרה"ח ר' נחמן בורשטיין זצ"ל ליום גינוסא דמלכא יום לידת מוהרנ"ת זיע"א פרנסה רפואות שלום בית פרי הארץ לגאון ולתפארת | 28ועכשיו 'הצילני' זיווג ועכשיו מתחילים לצעוק הצילני ...קדשני... /הרה״ח ר׳ יעקב נתן אנשין שליט״א | 32תקות חוט השני עריכה והו"ל ע"י: מכון "מאור הנחל" שע"י: ארגון "שיח השדה" טל'1700-706-702 : דוא"ל: [email protected] לע"נ הרה"ח ר' חיים אלימלך ב"ר יוסף אליהו הלוי ז"ל לזכות והצלחת כל חולי ישראל ולהמתקת כל הדינים מעל כל העולם כולו עיצוב עמודי פנים: אנפין נהירין בכתיבה תמה בלשון המליץ לאמץ הזרויים והדוויים בזריחת תקות השני -ליקו"מ סי' כ"ג | 40כי מרחמם ינהגם שיחת חברים לפתוח שער למאמר "כי מרחמם ינהגם" ,מהרה"ח ר' אהרן חשין שליט"א | 44מבשרת ציון מבשרת ירושלים ניצוצי אורה מתולדותיו של החסיד המופלא רבי נתן בן רבי פנחס יהושע בייטלמאכער זצ"ל | 58ספר סופר וסיפור ליז'ענסק מסע של ישועות כ”א אדר יומא דהילולא של רבי אלימלך מליזענסק מגוון מסלולים ואפשרויות מחירים מיוחדים הנחות קבוצתיות השתלשלות תחילת ימי ההדפסה על ידי התלמיד הגדול מוהרנ"ת זיע"א ותלמידו רבי נחמן מטולטשין זצ"ל | 84שיתהפך הכל לטובה גילוי השגחתו ית' בפרטי פרטיות באופן נפלא ונעלם בסיפור התקרבות עובר ארחות ימים טיסות וחבילות לכל יעד טיסות קברי צדיקים לכל העולם באירופה קבוצות מאורגנות נסיעות פנים מסעות הילולא ומועדים לינה ואירוח שירות ומקצועיות לפרטים והרשמה: משהו נפלא קורה לך! 02-633-8444 www.ntours.net [email protected] לבשר טוב ונשקה האילן כולו... פליאות הצדיק הגדול כלליות שבעת הבעטלר׳ס ותלמידו פי שנים ברוחו המגלים לכל שוכני האילן הדבקים בו והמרגישים עליותיו וירידותיו את גדולת האילן המושרש בקנו לעלות עמו למעלה מכל הארצות אם ישכנו כל ציפורי שמיא וכל יצורי תבל תחת צילו של האילן הבעטליר שנכלל באילן שאין לו מקום לעתיד כשלחודשיו יבכר ,ויתחדש תדיר חיותו ,2להעפיל ולהתנשא “...וחקרו לאיזה צד צריכים לילך לבוא אל אותו האילן ,ונפל מחלוקת ביניהם על זה ,כי כת אחת אמרה שצריך לילך בדרך זה״,9 באשר יש מגדולי הצדיקים שהם שורש נשמת בני העליה ,וכל טבעם בעולם להשביע ארזי ה׳ מעליית האילן .וכת אחת מגדולי הצדיקים אמרה שצריך לילך בדרך אחר ,כי הם שורש וגזע הנשמות היבשות הנמצאים בשלהי האילן ,וכל ענינם להשקות בית השלחין. כל אחד לפי שורשו בחיות האילן ,4כי יש נשמות שיונקים מצמרת לא כן עבדי משה ,הבעטליר הגדול ,שיודע ונכלל באילן שאין לו מקום ,10שהוא זכה לפלפולה של תורה -נסתרות תעלומות החכמה, ושורשו בק׳ן׳ ציפור הנמצא בראש האילן ,ואשר שם נביעת מעיין משנה התורה שממנו שורש העליות והירידות כולן. הגדול ,תחתיו פלאות התענוגים והשעשועים ,ימצאו בו את מבטחם מכל היזק ,1והוא יָ ֵעז את כל העולם בצילי פארותיו. למעלה ראש ,לנחול מתנה כפליים לתושיה להאיר אור הנערב. ושניים ישלם; לעלות באילן ,ולהשיל פירותיו לתחתית המניעות, שפלות הארץ - 3ומשם יסוב וגבה למעלה למעלה. לעת עתה ,טרם התגלות גובה האילן ,כל דיירי ארעא מקבלים ממנו האילן ,לבקש ולחפש איה מקומו ,5בפנימיות טעמו וריחו .6והנשמות הנמוכות המושרשות ברגלי וגזע האילן ,מאיר להם שגם במקומם מלא כבוד ה׳ ,וגם המה יטעמו מפרי האילן. וזאת המתנה קיבלנו ממשה ,שנתן לנו בטובת עינו ,7שכל כמה שעולה גבוה מעל גבוה ,כך הוא יורד ‘מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים׳ ,8ליתן לנו הנדחים והמושפלים באחרית ותחתית הארץ כח ועוז להתנער מעפר הארץ ,ולעלות עמו למעלה מכל הארצות.סיפו״מ מעשה י״ג יום ה׳. 1 ליקו״מ סי׳ ס״ו אות א׳. 2 ליקו״מ סי׳ ס״ו אות ד׳. 3 שהם אחוזים באילן ,ענפיו עליו ופירותיו הדרים באילנו ,שבצמצום 4 לחלוחיתו יכמשו ,ובפריחתו יארכו פארותם. ליקו״מ ח״ב סי׳ ז׳. 5 סיפו״מ מעשה י״ג יום ג׳ ,וליקו״מ ח״ב סי׳ א׳. 6 גמ׳ נדרים ל״ח ע״א. 7 ליקו״ה הל׳ חלוקת שותפים ה״ה. 8 לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 6 ועל כן לא זו בלבד שנותן במתנה לגדולים היושבים לפני ה׳ את לחם המשנה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק -הארת פי שנים ,אלא עיקר תכלית עבודתו ועלייתו הוא בכדי לירד אל נשמות ישראל האחוזים בתחתית האילן ,להעלותם לתת גם להם פי שנים ,שתמיד יחזיקו על עומדם לד׳ל׳ות עיניהם למרום ,בין בעליה ובין בירידה. לחבר מגובה האילן אפילו עלים ושריגים ופירות הנושרים והתלמיד הגדול משרת משה ,הדר באילנו משנים קדמוניות ,11וגם 9 10 11 שם יום ה׳. שם יום ה׳. ראה חיי״מ אות של״ג ,גם אמר להרב רבי נתן והרב רבי נפתלי בעת עתה לנצח לא ימוש מאהלו .לכן ,אף שלעת עתה נמצא באילן שיש לו מקום ,אבל מגודל התכללותו בקן העליון של רבו ,עומד על דעתו שרואה שכל ד׳ל׳יותיו ועליותיו הכל בשביל ישראל ,שמשה יואיל להשקות מבארו את הרדופים והמגורשים מהרועים דס״א,12 שאינם מניחים להשקות האילן.13 וזה עבודת התלמיד שירד לעולם בתחתיות ד׳ל׳י׳ בארו כדי לשרת זה האיש משה שד׳ל׳ה ד׳ל׳ה לנו ,14להשקות ולד׳ל׳ות לכל את מימיו הנאמנים .שהן עליו סמכו מיום ברוא עולם 15לתקן כל המכות הכפולות 16שנגזרו בעקבות משיחא ,על ידי שמשקה אותם בנחמה ותקוה הכפולה שמקבל מגובה האילן ,שגם עכשיו בד׳ל׳ותנו, ביובש חיות האילן ,שאיננו רואים את לחלוחית האילן ,ועלינו נפרצו בתכלית הפירוד 17ונפזרו עצמינו ,ואמרנו יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו. משם בארה יגלה לנו לישא עינינו לגובה האילן ,שיש בו כח לחבר אפילו עלים ושריגים ופירות הנושרים ,וממנו נקבל את הכח להתחדש לקוות ולצפות להיות תחת צל האילן הגדול ,שיכספו ויכלה נפשם לחצרות ה׳ ,ואז ברוב עבודתם להתגעגע ולצפות לה׳, שנתקרבו אליו ,הלא יש לי עמכם הכרות מכבר ,רק שזה זמן כביר אשר לא התראינו פנים זה עם זה ,ועכשו אנו רואין עצמנו זה עם זה“ .מיר קענען זיך שוין פון לאנג ,נאר סע שוין אלאנגע צייט אז מיר האבן זיך שוין ניט גיזעהן ,און היינט זעהין מיר זיך״, וכמש״כ בעלים לתרופה מכתב כ״א ,כי ענין התקרבות שלנו אליו זכרונו לברכה ,הוא מעשה משנים קדמוניות וכו׳ וכו׳ ,ודי למבין. שמות ב׳ י״ט. 1 2 סיפו״מ מעשה מחגר. 13 שמות שם. 1 4 כו״א חו״ב אות מ״א ,וליקו״מ סי׳ ס״ו. 15 ליקו״ה הל׳ גיטין ה״ג. 1 6 גמ׳ סוכה כ״ט ע״ב. 17 על אף הרגשתם שכביכול אינם מחוברים ,ואינם רואים מאומה, יזכו שלא זו בלבד שיתחברו אל האילן ,אלא שיעלו לראשו שעל ידם יהיו נעשים שעשועים במעלה האילן שלא היו מימי קדם. ונשקה האילן כולו ואז תפתח האדמה פיה לטובה ,18ושיר האילן 19יושר בהרי יהודה: ארוממך ה׳ כי ד׳יל׳תני ,אודך ה׳ כי אנפת בי ,ישוב אפך ותנחמני, שמד׳ל׳ותי ועניותי מאוד -ולי יהושיע .שמחרפוני צוררי כל היום איה אלוקיך ,לזה הזיקו יד ולזה הזיקו רגל ,20והאלוקים חשבה לטובה, שמתכלית שפלותי ירשתי משנה בארצי. וכשישובו אסירי התקוה לבצרון עיגול האמונה -על ידי שיתחזקו וחזרו והתחזקו ,21לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי – שכל מונעי המים לאילן יתבטלו ויהיו כלא -ונשקה האילן כולו – הבאים ישרש יעקב יציץ ציץ ופרח ישראל ,ומלאו פני תבל תנובה -שגם הרחוקים מאוד מהאילן ,יבואו וימצאו את הדרך ,שישא אותם הבעטליר הגדול אל האילן הקדוש ,ונעשה שם שמחה גדולה וחדוה רבה מאוד -כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים. גמ׳ סנהדרין ל״ז ע״ב. 18 ליקו״מ ח״ב סי׳ ס״ג. 1 9 להכות ולהצמית את ידם -בחי׳ האילנות הגדולים ,ולהמיט רגלם -בחי׳ 20 הדשאים הנמוכים [ועי׳ סיפו״מ ג׳]. ליקו״ה הל׳ ראשית הגז ה״ה ,וע״ע בהל׳ הכשר כלים ה״ד. 2 1 | 7לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז התלמיד שדר באילן רבו משנה לשנה צילום אומנתי :דוד דנברג בחמשה עשר בשבט לשנת תק”ם ,נשבה רוח חדשה בעשבין ודשאין ,אלו נשמות ישראל דאתרביאו בגן דלעילא ,וירדה נשמה חדשה לעולם ,נשמת התלמיד הגדול ,שכל ענינו להחיות נשמות ישראל ולזרזם לקנות בלבם לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 8 הה ְמ ָּתנָ ה ,לילך קמעא קמעא ,מתון מתון ,עד שיזכו להיכלל באור היובל מידת ַ המאיר על פני השדה ,המאחד כל ההפכים -את כל העליות והירידות -לדרך אחת וכוללת ,שהולכת ומתגלית מדור לדור עד התיקון השלם במהרה | 9לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז הר”ר חיים אנשין הי”ו עשבים הגדלים על הגגות הנה ימים באים ,ימי חידוש בריאת האילנות ,אשר לאחר שנתייבשו הזרעים בעפר ,והגיעו לכדי כליון ,דווקא אז מתחדשים להיהפך לאילנא רברבא, להצמיח מעדנות נוטפות דבש .האדם ומאורעותיו משולים לאילן ,וכל מעברי האילן ,מרגע זריעתו עד צמיחת הפירות, נמצאים בו בהאדם“ ,כי האדם עץ השדה” ,על כן נלך לחפש בגנזי המלך, את אשר ילמד האדם באחרית הימים, להחיות נפשו כהכנה לעת גאולתנו ופדות נפשנו ,אשר בהם נתהפך מריקבון שאין לו דורשים ,לשלמות פרי מבושל שמתהללים ומתפארים בו. הצדיקים המופלגים בבחי’ משה משיח, שאמנם גם הם מוסיפין תמיד מאוד בעבודתם ביראה עילאה דעילאה ,אולם עמלו להשיג סוד ה’ בפנימיות דפנימיות, על ידי כתישת כל אבריהם והרגשם בביטול גמור לרצונו ית’ ,עד שנגלה לפניהם תעלומות הכמוס באוצרות, וזכו לקבל במתנה גמורה מלעילא לידע תהלוכות הבורא בתעלומותיו ,ושם הגלה נגלה ,אשר עיקר בריאת העולם הוא כדי לגלות רחמנותו על כל ברואי עולם ,איש לא נעדר .וככל שעולים מעלה יותר, כך מתגלה להם גילויים נוראים במידת הרחמנות השופעת מלמעלה ללא גבול. עתה בצוק העיתים ,עלו וצמחו פירות באושים שעלה בהם התולע ,עד שנדמה שנשכחו מלבם של הצדיקים מבעלי השדה העליונה -אשר עובדים תמיד את ד’ במידת הדין ,וכל יום מוסיפין עוד ועוד בעבודתם הנוראה ללמד יראתם לתלמידיהם הנטועים בהר ה’ .כי מרוב ריחוקם של העשבים התועים מיראת הצדיקים הנשגבה ,ובאין להם הכלים לרכוש זאת היראה ,גבה טורא ביניהם, עד שהתרחקו אלו מאלו ונתייאשו להצמיח מהקוץ והדרדר פרי נאה לגאון ולתפארת. וכל הכתרים היקרים לא קיבלו לעצמם, אלא לתתם על ראשי כל העם ,ולהכתירם בכתר הרחמנות .כי לעצמם אין הצדיקים צריכים לרחמנות ,כי עומדים בהיכל ה’ בדין נורא“ :כי הצדיקים שהם הפועלים הבלתי עצלים בעבודתם נאמן לשלם שכרם על פי משפט שאין שייך לכנות ולקרוא זאת בשם רחמנות שמרחם ונותן להם” (ביאור הליקוטים סד ,לב) ,אלא עיקר עבודתם לגלות זאת הרחמנות על פירות הנושרים מן האילן“ ,שמחמת זה באמת תסובב על הבריאה רק לגלות רחמיו ורחמנותו על התועים והנבוכים” (ביאה”ל ,שם) .נמצא כל אשר קבלו ,הוא אך לטובת בני העקב הננשכים על ידי הנחש בתוקף מרירות עולם התוהו ,להמשיך רחמים לכל הפירות ועשבים שנדמו לכל רואיהם כגידולי פרא הנשכחים ונאבדים ,לתמכם ולסעדם ,בהגלות להם את אשר רואים ממקומם העצום ,שטוב ה’ לכל ורחמיו על כל מעשיו. וטענתם בפיהם ,מה לעשבים -שמאסו בהם הבונים -בחצרות ה’ ,הרי אלו דשאים שצמחו מעצמם בלי שיתן אדם דעתו כלל להצמיחם בעולם ,ושמא דינם לאבדון ח”ו ,שמא כדי שלא יקלקלו, או שמא כדי לא לחלל היכל ה’ בנמוכי רוח ,כי אלו הם “הרשעים שהם מגולגלים בעשבים הגדלים על הגגות ,ואין להם עליה ,כי אין קוצרין אותן העשבים ...ואין אומרים עליהם ברכת ה’ בשעה שעוברין עליהם ,ועל כן אין להם עליה” (ליקו”מ רכ”ז). אך מאידך ,עלו ושגבו מעלה מעלה מ’חלוקת ש’מאי ה’לל נמצא שיש לכאורה פלוגתא ומריבה בין הצדיקים .יש מהצדיקים החפצים לשמור על טהרת ההיכל ,ונדמה לכאורה שממקומם חושבים את הפחותים כבאים לבזות את המלך ,ועל כן סבורים הרחוקים שאין להם מקום אצל צדיקים אלו ,על אף שבאמיתות הדברים גם צדיקים אלו רואים בהם זכות ,אך דרכם ישׁה דרך גם להרחוקים, הפ ִר ָ היראה טרם ְ ֵ שיוכלו לראות ביראת הצדיקים ופחדם מכל צלו של חטא ,גם מקור של אהבה במקום התרחקותם ,כי קשתה. אך לעומתם זועקים בעוז המוסרים עצמם לגמרי לגמור בשלמות גידול השדה; אילן אילן ,במה אברכך ,ממקומנו אנו יודעים שגם אם “אין אומרים עליך ברכת ה’ בשעה שעוברין עליך” ,עדיין פירותיך מתוקים ,וכל תנועה ותנועה חשובה בעיני המלך מלכו של עולם מאד מאד. מחלוקת זו בין הצדיקים הגדולים ,נטועה בשרשי אילנא קדישא ,ששם גדילין פירות נשמות ישראל בשדה העליונה, והם מתחדשים בראש השנה לאילנות. וכאן באו בית שמאי ובית הלל ,וחלקו ביניהם אימתי ואיך יחוגו נשמות ישראל, שהם כלל העשבים שבכרם ישראל ,היאך יתגלה ויתגדל יופי פאר פירות נשמתם. "באחד בשבט ,ראש השנה לאילן ,כדברי בית שמאי" (ר”ה א) ,זהו דרך השגתם של כלל הצדיקים הגדולים במעלה מאד ,אשר מוסיפים יראה קדושה בכל יום ,שאומרים לאילן גדל מראש חודש, מיום שכולו עליה ,לעלות משם בכל יום במעלות היראה ,עד שבכל יום תוסיפו להאיר בתוספת על תוספת ללא כל גירעון ח”ו ,בתבערה שכולה קודש. אך “בית הלל אומרים ,בחמשה עשר בו" .אלו הצדיקים לבית הלל שנבראו לרפאות אלו המוכים וחבולים ,להמציא להם מזור ותרופה ,בהודיע לאדם גודל יקרתו ,שיכול להתחדש אף באמצעו של חודש. יש מהצדיקים החפצים לשמור על טהרת ההיכל ,ונדמה לכאורה שממקומם חושבים את הפחותים כבאים לבזות את המלך ,ועל כן סבורים הרחוקים שאין להם מקום אצל צדיקים אלו ,על אף שבאמיתות הדברים גם צדיקים ישה דרך גם להרחוקים, הפ ִר ָׁ היראה טרם ְ אלו רואים בהם זכות ,אך דרכם ֵ לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 10שיוכלו לראות ביראת הצדיקים ופחדם גם מקור של קרבה. כי אף אמנם אז שכינת ישראל במילואה, סיהרא בשלימותא ,מכל מקום ,מיד לאחר יום זה הולכת הלבנה ומתמעטת בהחשכת אורה ותפארתה ,ואז באים מופלגי הדורות לגלות כלי קירוב חדשים ,לנחם ולעודד את כל הדשאים והעשבים בגן, לאמר ,הגם שכבר ממחרת יום זה תרדו להתמעט בעובי ההסתר ,מכל מקום חזקו ויאמץ לבבכם ,כאילן זה ,שהגם שנראה לעיניים ריקבונו וחסר תכליתו ,ואדרבא, נראה שרק הולך ומתקלקל תכלית האדם הזורעו ,שראה בזרעים ובהשקעת האילן במי הגשמים הרבים כתקווה לצמיחה ,מכל מקום ,דווקא ביום בו כביכול כל המלכות מסמנת תחילת מיעוטה ,דייקא אז הוא יום חגה הגדול ,לאמר ,הרחמים הגדולים מתגלים דווקא בתוך מיעוט והצמצום. ועל כן סוברים הצדיקים לבית הלל ,אשר דווקא ביום שמבשר את בוא שקיעת השמש שבסופו ,והתחלה מיעוט הירח עד לכדי נקודה קטנה בלבד ,דווקא אז זוכים לפתוח שערי שמים חדשים לגמרי, לפרוח ולגדל פירות מתוקים שלא עלו כלל על דעת הבונים .כי דייקא אז לוחשין הצדיקים ברמזי ים חכמתם ,שהעיקר הוא היום שלאחר החמשה עשר ,כי אז מתחיל האילן לגדול באמת ,לעשות פרי משובח. ותדע ,שמזו המחלוקת הקדושה נשתלשלה כל המחלוקת שבעולם בכלליות ובפרטיות של פירות נשמות ישראל .כי כאשר האדם אינו מעלה את מחלוקת הלל ושמאי למקומם הגבוה ,למקום שבהם הם מאוחדים לגמרי ברצון הבורא ,באופן ש’אלו ואלו דברי אלוקים חיים’ ו’זה וזה כוונתו לשמים’ ,אלא רואה במחלקותם פירוד ח”ו ,על ידי ראיה של חוקות הטבע מה שנראה לעיניים בשכל האנושי ,שזה אומר טהור וזה אומר טמא ,והאיך יתאחדו בדעתם ,על כן מזה הולך ומשתלשל פירודים קשים ומרים ,בדמות מחלוקת בין אדם לחברו ,בין איש לאשתו ובין אב לבן, כי עם פירודם בשורשם העליון בשדה העליונה ,בא פירוד הלבבות כאן בעולם, בשדה התחתונה. וכפירות האילן כך האדם ,שבכל יום ויום משתנה אצלו טעם פריו ותקוות אמונתו. פעמים שהוא מתוק לחיך ,וטועמים בכל החושים טעם נועם זיו ד’ ,ואלו הם הימים שזוכים להתעלות לסוד המחלוקת לשם שמים ,עד שמאחדים ביניהם באחדות הבורא ,כי אז מתנסך האדם ביין חוורין עתיק ,בהתגלות אליו עוצם האחדות במקום שנראה כתוקף הפירוד ,כי התאחדות ההפכים הוא דעת נפלא שכולו עולם הבא .וכאשר האדם זוכה להתעלות באמונותו ,להשכיל אשר כל המחלוקת בהיכל ה’ הוא לשם שמים בלי שום פירוד בכוונת המכוון ,אזי זוכה וגם בהילוכו בעולם הגשמי הוא טוב ונוח לכל הבריות בלי שום פירוד כלל. אך לעומת זה יש ימים אחרים ,שמרגישין בפרי טעם מרור וחשוך מאוד ,עד ששוכחין לגמרי שיתכנו בפרי גם טעם מתוק לחיך. ובפרט באלו אחרית הימים ,שכל הסטרין אחרנין שולחים בנו את כל חיציהם המורעלים שבאמתחתם ,ומנסים את נשמות ישראל ,עד שאין הם מאמינים כלל שהנה ימים באים ,אשר בהם נהפך הפרי ממר למתוק מאד ,ומאיר לעיניים לנצח, בסוד מחלוקת הלל ושמאי ,ששבשרשה כולה אחד ללא שום פירוד. לחדשיו יבכר פריו לא יתום והרב העליון בעל השדה אשר חגר מתניו עד שלא נמסרה שדה הצופים אשר ברכו ה’ – לטייב ולהשביח את האלן גם בפריחתו וגם בכמשתו ,ותהי עליו המשרה להשביע מיבולו לכל ,ומימיו אשר מן המקדש יצאו לחדשיו יבכר ולא יתום פריו. כי משה הרועה עלה ונתעלה למ’חלוקת ש’מאי ה’לל (ר”ת מ’ש’ה’) ,שורש האילן, והעמוד על דעתו ואשר לא ימוש מאהלו, כמו “הענפים באילן ממש שהוא מרגיש בעצמו כל העליות וירידות שיש להצדיק” (תו’ סו’) ,עד שמרגיש תמיד ,בין בחורף שבמהלכו נופלין כל העלין ,ובין בקיץ שאז גודל האילן הקדוש ,תמיד מרגיש היכן עומד רבו ,עד שזכה להיכלל ולאחוז עצמו בשלמות האילן .ומשם פי שנים ברוחו נתון יתן לנו פריו ,לידע ולהודיע כי דייקא בעת תחילת גידול הפירות נדע ונאמין בשורש מחלוקת שמאי והלל ,שלא די שאין שם פירוד ,אלא יש במחלקותם התכללות נפלאה ,רוח דלעילא עם הרוח דלתתא ,גם ברצוא וגם בשוב. כי עיקר ‘פי שניים’ מתגלה בתוך התלמיד, כי הצדיק מרוב שעלה בשורש מחלוקת שמאי והלל ,לא ייתכן לכנותו כלל במספר מפורד ‘שניים’ ,כי נכלל באחדות ,ושם, ב’ הרוחות בתכלית השלמות עד שאין ביניהם שום הבדל ופירוד .רק התלמיד שנמצא בחיתוך ובמעשה הנסירה ,כי מצד אחד יש בו הרוח דלתתא ,מחמת שבא מלמטה ,אבל מאידך ,כיון שאינו עוזב את האילן יהיה מה שיהיה ,זוכה לינוק בפלאות מהרוח דלעילא של רבו, עד שזוכה לכללליות ב’ הרוחות בכפלי כפליים לתושיה (ביאה”ל תו’ סו חדר א’ ב’ ג’). לעשבים חזקים הוא מאיר ומעורר לילך תמיד במעלות היראה כבית שמאי, בבחינת ‘איה’ ,בגלותם להם שהלכה כבית שמאי לעתיד לבוא .ולעומתם ,להנפשות החלושות הוא מרעיף טללי תחיה תמידים, כבית הלל ,לאמר להם ,שובו לבצרון אסירי התקוה ,כי תמיד אם תבקשו תוכלו להתקרב אליו ית’ ,יהיה מה שיהיה .עד שזוכה לבלול היטב עיסת שמאי והלל, ולאחד ביניהם באומנות נפלאה. וממקום גבוה מאד ,מכניס בנו התלמיד הגדול דרכים פלאיות ,שבהם הוא מוכיח לנו שכמו שבכל מה שהעין רואה והלב חומד ,אפשר לתפוס המחשבה ולהניעה להיכן שיחפוץ כאילו אוחז אפסר בידו, ואפשר במחשבה להכחיש כל המדמה של הטבע ,למרות שרוב בני העולם הסובבים אותנו שוהים בטעות הטבע וחיים לפיו, ולהתעלות לעולמות אחרים שמלמדים תורת אריך אנפין גבוהה יותר ,עד חוזרים וממשיכים משם דעת עליון הממלא כל אך לעומתם זועקים בעוז המוסרים עצמם לגמרי לגמור בשלמות גידול השדה; אילן אילן ,במה אברכך ,ממקומנו אנו יודעים שגם אם “אין אומרים עליך ברכת ה’ בשעה שעוברין עליך” ,עדיין פירותיך מתוקים ,וכל תנועה ותנועה חשובה בעיני המלך מלכו של עולם מאד מאד. | 11לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז ההווייה באלקות ,עד שיכול כל אדם למצוא רמזים דווקא בתוך הטבע הנגלית לעין. ומש’ח’ר’י המה ימצאנוני וביום ‘ט”ו בשבט’ שמתגלה הבת ש’ח’ור’ שבעין ,ואז כל עניינו לעורר מלתתא השחר ,שכל ענינו הוא שיהא הוא מעורר מלתתא הש’ח’ר’ ,כי כל חפצו הוא “אלי אתה אש’ח’ר’ך” “ -ומש’ח’ר’י המה ימצאנוני” -לשון שניים ,כי כאשר כוללים את הרוח החיה דלעילא מכוח רבו יחד עם צמצום שחרות הרוח דלתתא בתוך מלכות העשיות הפשוטות מכוח עצמו ,אזי מוצאים הדרך להלך בשני יסודות ההליכה ההכרחיים ,בעליה – רוח דלעילא ,ובירידה – רוח דלתתא ,ברצוא ושוב ,למעלה בית שמאי ,למטה בית הלל ,ואחדותם אח”כ לעץ אחד. ומתוך התכללות הרוחות מתגלה תעלומות וסוד הפרי “שיש בזה דברים נפלאים סודות נסתרים ונוראים מאוד רזין עלאין” (תו’ פח’ ח”ב) ,שלא לאכול פרי קודם שנתבשל כל צרכו (ליקו”מ תנינא, פח) לא לדחוק את השעה ,לרצות לאכול את הפרי ולהרגיש בו מיד מתיקותו ועדן גנו ,אלא צריך להמתין הרבה עד שיתבשל כל צרכו .ובכך תלוים כל התיקונים ,לא לדחוק את השעה. כי אדם הראשון ודוד המלך בדקות למעלה למעלה אשר אין שם תפיסה כלל ואכלו פגה ,היינו מאכל שלא נתבשל כל צרכו [פגה -פרש”י שבת קכג’ :תאנה שלא נתבשלה כל צרכה .ובענין דוד המלך שאכל פגה -עיין סנהדרין קז]. ועל כן ,אעפ”י שמצדם בוודאי זכו לתקן עצמם בשלימות ונתבשלו כל צורך תיקונם ,אבל דורם טרם זכה לקנות מהם הדרכים להתבשל גם הם כל צרכם בהמתנה ואריכות אפם ,ועל כן כאשר הגיע עת גאולתם היה בחיפזון ,בבבחינת “ולא יכלו להתמהמה”. לכן בגאולה ראשונה בחפזו”ן תלכ”ו, כי אע”פ שיוסף אסף את כל התבואה במצרים ,והגיע קרוב לשלמות המאכל ותיקון הפירות וגם הטמנתם באוצרות לאכילה במועד מאוחר -היפך אכילה פזיזה לאותה שעה -מכל מקום עדיין לא זכו אז לשלמות בשילת המאכל ,בבחי’ “ויפ’ג’ ליבו כי לא האמין להם” ,היפך תכלית אריך אנפין ,ששם מוצא הלב מרגוע שלם בלא הפוגה של כאב לב, נמצא שעדיין בבחי’ דקה אכלו פגה. לכן טרם זכו ישראל עד הנה להתיקון בשלימות ,כיון שעדיין לא נתגלה שורש כל הדרכים והשבילים באחדותם הפשוט למעלה ,שורש מ’חלוקת ש’מאי וה’לל, שמשם שורש כל העליות והירידות בנשמות ישראל .ומכיון שהדרכים טרם נכבשו ולא נתבשלו כל צורך אחדותם, לכן נשארו הדרכים מפורדים לגמרי, כאשר דרך העליה בצוף מתיקות עבודתו ית’ נראית כמכחישה כליל את דרך הירידה וההליכה על חורבות וחרבות ,וכן להיפוך ,שנראה הפירוד בעין ,כשכל דרך ופלוגתא מפסדת ומכחשת לחברתה ,זה כשר וזה פסול. לכן בעת רוח הסערה שבאחרית ימינו אנו ,הרי מתוקף השתלשלות וצמצומי מחלוקת הדרכים ,נתפרדה החבילה ונתהווה ריחוק ופירוד בין עשרת הספירות המקודשות ,להיות לכאורה כל הדרכים הקדושות מנוגדות ומפורדות כביכול זו מזו ,כי מרוב ההעלמה נראה לכאורה תהום המפריד בין פחד ואימת הבורא שבמידת היראה לבין האהבה והאבהות שבמידת החסד ,וכן נראה לכאורה הפרש גדול בין שאר המידות. וכה נתפזרו ,עד שלא נמצא עוד המאמין שייתכן לאחד מנוגדים כאלו תחת קורת גג אחד באחדות הגמור בהיכל המלך ,עד שנתבלבלו כל הדרכים לכל השרים. כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם ושמתי כל ערי לדרך ומסילותי ירומון אך קרוב יום הגואל ,שבו יקבץ בעל התפילה את כל המידות להיותם מאוחדים שוב באחדות גמור בלי שום פירוד ,עת יתגלה שער החמישים הכלול מעליה וירידה כאחת ,והוא שורש לכל הדרכים שבעולם ,אז יתגלה דרך בעל התפילה, שמכל הדרכים נשארה דרכו איתנה ללא שום בלבול .שער הנו”ן בעצמו היורד עמקים עד למלכות תתאה ,ושם מאיר אור תמידי למצוא את ד’ ,עד ששום רוח אינה יכולה לעקור את האילן ,כי להיכן שיפילו אותו ,לאיזה דרך ושביל שיהיה, ימצא משם את ה’. והכל ע״י רכות הקנים העליונים .כי לעומת שאר הדרכים היונקות מטה משער החמישים ,שבהם יש חשש ופחד מלדחוק ולמהר ,מאחר שרוצה לגמור דייקא עם הדרך המאירה לו בתוך הספירות והמידות ,ואצה לו הדרך מאד פן יפסיד מה שצריך להספיק להתעלות לשלמות המידה והמעלה ,הרי המקורב למקבלי השדה לשנים המרובות ולתלמידיהם האוחזים בשורשיו דשולחו עלי עליון היובל לרצות את ד’ בלי שום תגמול שכר ,אזי נכלל ממילא בעולם כזה שהוא ההיפוך הגמור מחפזון הדרכים, מאחר והאור הנובע בו בתמידות זועק ללא הפסק ,שאינו רוצה דייקא “לסיים ולגמור” עם דרך מסויימת המאירה לו דייקא ,אלא רוצה את ד’ בלי שום גמול, באיזה דרך ושביל שיהיה ,תמיד ירצה ויעבוד את ד’. וכל מה שמתקרב יותר גאולת שדה מגרש עריהם מתגלה יותר ויותר ש”אסור לתלוש פרי קודם בישולה וכן אסור לאכלה” ,כי אע”פ שמצד אחד צריך למהר עצמם מאוד ולזרז עצמו ,כי לעשבים חזקים הוא מאיר ומעורר לילך תמיד במעלות היראה כבית שמאי, בבחינת ‘איה’ ,בגלותם להם שהלכה כבית שמאי לעתיד לבוא .ולעומתם, את הנפשות החלושות הוא מחבק בטללי אהבה תמידים ,כבית הלל ,לאמר להם ,עתה הלכה כבית הלל ,ועל כן צאו לחופשי אסירי התקוה כי תמיד אם לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 12תבקשו תוכלו להתקרב אליו ית’ ,יהיה מה שיהיה. “צריכין זריזות גדול בעבודתו יתברך ,ולרוץ מאד מאד ,כדי שיזכה על ידי זריזות עבודתו לתקן ולהשלים גם חסרון העבודה של הימים שעברו .כי עכשיו צריך לרוץ במהירות גדול זה הדרך שהיה יכול לילך בזמן שהיה רחוק מהשם יתברך” (ליקוטי מוהר”ן מט) ,מכל מקום ,צריכה להיות זו הזריזות באריכות אפיים דייקא ,באופן של קמעא קמעא .כי מי השילוח הולכים לא”ט ,מחמת כי אז מתחברים לנביעת הארת היובל עד אין סוף ,שעצם אורו הוא מתון מתון ,ארבע מאה עלמא דכיסופא .כי שם כלול כאחד שמאי -שהוא המהירות והזריזות להכין לשבת כבר מיום ראשון בשבת ,יחד עם הלל -שהוא קיווי אחר קיווי בהמתנה גמורה למצוא את הטוב גם בערבי שבתות ממש. ותדע ,שסוד הזריזות וההמתנה שמאירים כחדא ,נעוץ בשורש נשמת משיח ,ששם התאחדו ב’ קצוות אלו .מצד אחד “ויאיצ”ו בו המלאכים” ,אך מאידך “ויתמהמה” .כי משיח יגלה זה האחדות המופלא בעולם, לידע כל אדם לזרז עצמו מאד בעשיה קדושה בלתי פוסקת ,בתורה ותפילה ומעש”ט ,אך באותה מידה ויותר על כך, יתאזר ללכת קמעא קמעא .כי בסודו וההמתנה כאחת. בלולה המהירות ַ וכן תמצא ביעקב אבינו במלחמתו עם מחנה עשיו ,שהסטרין אוחרנין רצו לגמור מהר התיקון ,וע”כ אמרו “נלכה ונסעה נגדך” .אבל יעקב אבינו ,רוח אפנו בחיר הבחירים ,הוא ידע שהדרך לכבוש את הר שעיר הוא רק ע”י “אתנהלה לאטי לרגל המלאכה” ,כי רק אז יש מקום לפעמי הגאולה “עד אשר אבא אל אדני שעירה” – “ואימתי ילך ,בימי המשיח” (רש”י ,שם), כי אז בא יבוא אורו הבהיר של “כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכו” (ישעיה נב’ -יא). וכדאייתינהו להכי ,תראה פלאות בכך שמגלה הרבי הגדול “אבל כשמברך בכוונה יוכל לינצל” .כי כשמברך על הפרי בעודו יודע שהפרי אינו מבושל ,הוא כמכריז, רוצה אני את ה’ בכל אופן .כי גם שעדו עליו כל מיני מצרים ,ונכשל וקטף הפרי קודם בישולה ,שמראה לכאורה על דחיקת השעה ופחזותו לטעום מהאור העליון בלא עתו ,מכל מקום ,אינו זורק מעצמו הכל לאמר ,אם נפלתי אפול עוד ,אלא עוצר עצמו בתנועה קלה ,ומתעורר באתערותא דלתתא להכריז מציאותו ית’ בעולם על ידי הברכה בכוונה. אינו עוד כעבד שחפץ רק בשכרו המזומן לו ,ודוחק את השעה כי רוצה למשש ולהביט בכספו ,אלא אדרבא ,כאשר האדם מתבודד עם קונו על פני השדה ,אזי אור היובל המאיר שם ,משחרר את האדם חפשי מכל שעבוד של עבדות ,עד שרוצה את ד’ בלי שום תגמול ,כמו בן. נמצא אם הוא מגלה רצונות שהוא חפץ באמת לקום מעפרו ולהחיות בחיות אלוקית את תכלית הירידה ,הרי זהו בעצמו התיקון הגבוה ביותר .כי זוכה לילך לאט לאט בשבילי שער החמישים, הממ ְּתנִ ים את האדם ,עד שבעקשנותו ַ להתנער מעפרו בפעולת ברכתו ,במקום ובזמן סכנת החיפזון דייקא -נמשכים עליו הרחמים העליונים שאין בהם שום תערובת דין כלל ,ועל כן יוכל לינצל מהסכנות שבפרי שאינו מבושל ,על ידי שמתעלה לשורש המחלוקת ,ואינו נשאר במראית העין שבטבע המריבה החומרית, ושם למעלה הכל באחדות גמור. לכן טוב לשוח בשדה דייקא ,באשר שם מתנגן שירת העשבים ,שמנגנים תמיד לה’ בלי שום כוונת גמול“ .אם היית זוכה לשמוע את קול השירות והתשבחות של העשבים איך כל עשב ועשב אומר שיר לד’ יתברך בלי שום פניה ובלי שום מחשבות זרות ,ואינם מצפים לשום תשלום וגמול כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם ,וטוב מאד ביניהם לעבוד את ד’ ביראה”. אינם מצפים לשום תשלום וגמול בחמשה עשר בשבט מתחלת צמיחת הזרעים באדמה ,עד לחודש ניסן ,שאז ילבלבו בשלימות ניגונם. כי הנה ידוע להבא בסוד יראי ה’ ,שגמר התיקון של השנה הוא בחנוכה ,שאז נשלם התיקון שהחל ביום הכיפורים (עי’ ליקו”מ תנינא ,ז) ,ומחמשה עשר בשבט מתחיל תיקון חדש של השנה .לכן מתחלת צמיחת הפירות ועשבים ביום זה ,ושלימותו יהיה בניסן ,כי בניסן עתידין ליגאל. ואז ,ביומי דניסן“ ,טוב ויפה מאד כשיוצאים לשיח בשדה שיחה זו תפילה ותחינה ותשוקה וגעגועים לד’ ואז כל שיח ושיח השדה המתחילים לחיות ולצמוח אז כולם נכספים ונכללים בתוך שיחתו ותפילתו” (שיחות הר”ן צח) ,כי בעשבי השדה מאיר אור היובל (תו’ יא’) ,שהוא אור שבו כל העבדים יוצאים לחפשי ,לאמר ,שאז העבודה אותו ית’ ועל כן ,רק הבעל תפילה שלקח את התפילה וההמתנה לכלי זיינו העיקרי ,הוא אשר זוכה לחזק ברכיים כושלות ,גם את אלו הרשעים ,שנפזרו עצמהם לפי שאול, ללמדם ולהורותם באור העתיד לבוא בקרוב ,שאסור לדחוק את השעה לרצות את ה’ על תנאי אם יתן אדרוש בו ,ואם לאו – לאו ח”ו .אלא ההיפך ,לעבוד את הבורא באור היובל הגדול ,ששם מנסים לאחוז עצמו ויהי מה .אם מפילים אותו מתורה, פונה עצמו לחסד ,ואם מפילים אותו מכל הקדושות והחמדות הגנוזות ,אזי מחזק עצמו בשוועה ,רצונות וכיסופין ,ואינו נופל בדעתו לעולם .כי שם מתאחדים כל הדרכים כולן למאוחדים קודש לה’. לכן עתה בחמשה עשר בשבט ,ביום הולדת התלמיד הגדול ,בא יבוא אורו הגדול לתקומה גדולה ,באשר יתחדש בעולם סוד התפילה בינו לבין קונו כדבר איש אל אחיו הקרוב ,בהארת ויצא יצחק לשוח בשדה (ר”ת יובל) ,עד שיחון אותו הבורא ית’ ממרומים ,להזמיננו להיכנס אל תוך היכלו החמישים ,שבלול מעליה וירידה והמתנה כאחת ,מפלוגתא כאחת ,מזריזות ַ ואחדות כאחת .עד שנזכה לקבוע מקומנו אצלו לעולם ,כאתרוג נאה שאינו נוטש את האילן בכל מעבריו ורוחותיו“ ,הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש” (ישעיה כח) – כי המאמין כי מרוב ההעלמה נראה לכאורה תהום המפריד בין פחד ואימת הבורא שבמידת היראה לבין האהבה והאבהות שבמידת החסד ,וכן נראה לכאורה הפרש גדול בין שאר המידות .וכה נתפזרו ,עד שלא נמצא עוד המאמין שייתכן לאחד מנוגדים כאלו תחת קורת גג אחד באחדות הגמור בהיכל המלך ,עד שנתבלבלו כל הדרכים לכל השרים. | 13לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז באמת לא ימהר ,אל אפי’ “שיתמהמה עם כל זה אחכה לו”. בפתע פתאום מסוגל יום חמשה עשר -שבו מתחדשים העשבים והאלנות שמצפים שנבוא בינותם ,כדי להביאם ולהשיב נשמתם למקורם העליון ,בהישמע ביניהם תפילת יהודי שמכחיש הטבע ומאמין באחדות הבורא (ליקו”מ תנינא א) -להתחדש ברוח חדשה ,לצאת היערה ולהתחנן בו מעומקא דלבא על גאולת שדה המקנה ,שירחם ויזרז היום הגדול והנורא“ ,בפתע פתאום” (ספר המידות) בוא יבוא היום ויתגלה פאר הדר גאון עוז משיח צדקנו ,שיהיה שלם בכל מידותיו בשדה התחתונה שלו ,וישמור על כל התורה שממנה גרידא ישאב כל חכמתו ותורתו והרמזים שימצא בה ,אך לצד זאת ובאחדות מופלגת ,ילך ויחפש בגנזיא דמלכא רזי העולם ,למצוא אוצרות גנוזים של רחמנות המושפעת מאור אין סוף – שלעתיד הכל מתרפאים ומתתקנים. הבורא ית’ הוא רחמן ,בעבור זאת ברא את עולמו ,ודרכו ניתן לפעול באופן כפול ומכופל בשיעור של לאין סוף, על ידי שנעורר רחמנותו ית’ על פני השדה ,שמשם מקבל משיח אורו ,על ידי שמשיח לבו אל ה’ כשהוא מהלך בשדות וביערות ,ושופך לבו תמידית אל הבורא ית’ .מי יכול לומר שיכול להועיל יותר מהבורא בעצמו ,הוא ואין בלתו יעורר בעתו את הבירור האמיתי עם בוא גואל .וכפי שגילה הנשר הגדול שמשיח בעצמו ינהיג בכל יום שעה התבודדות. משיח יגיע למדרגת אריכות אפים בשלמות ,למדרגה כה גבוהה ,שמשה התחנן עבורה ואתחנ”ן תפילות ,עד שהבורא בעצמו הפציר בו להמתין עד עת בוא גואל ,שבוא יבוא הוא בעצמו, ויכנס לארץ ישראל עד שיאמר עליו הבורא בעצמו ,בני ,אני היום ילידיתך. כל כוחו יהיה ניגונו המופלא שיתער לעתיד ,שעמו יכבוש וינצח את כל העולם ,שיפלו לפני החן וחמאת לבו הרך ,והוא יחכה וימתין במלוא אריכות אפו עד להכנעת כל דבר אך על ידי חן וריצוי ,כדי לכבוש את לב העולם כולו אליו ית’. תפארתנו וגדולתנו נראה עם בא המשיח .כולם ירצו לילך בדרכיו ,ולכל אחד לפי דרגתו וטהרת לבו ינדב מלך המשיח דרכים מופלאות מתורת ארץ ישראל -תורת הרבי הגדול ,שדרכו בעצמו מנביע הבורא אל כל העולמות את הנחל הנובע בכל עת תדיר ללא הפסק מקור חכמה ,אותו נחל העדן - המוזכר בגעגועים מאות פעמים בספר הזוהר -דנגיד ונפיק על ידי יסוד העולם ,ומגנתא דעדן מתפזרין בוסמין נאין בכל העולמות. משיח יכניס את כל ישראל אל תוך גן העדן שלו ,שבו יספר פלאות לכל אחד ממה שעבר עליו ,שבאלו המאורעות והתלאות שעברו על כל אחד ואחד יתברר נכונה ,שהיו כולם כר ויסוד עצום ,לטוב שהולך להתעורר על האדם עם התגלות משיח בעולם, שיתברר שהיו הם הנה כעין התנסות, כמו החיסון שעושים לתינוקות, שמציל אותם בכל חייהם ממחלות שהיוו איום על בריאות האדם ,כן כל מה שעבר על כל אדם היו תרופות ומרפא פאר ,לקראת התיקון הפרטי השלם ,שיכלל בזכותנו בתוך התיקון הכולל -יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח -וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ. יחוס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע יהי פסת בר בראש הרים ,ירעש כלבנון פריו רנו שמים וגילי ארץ ופצחו הרים רינה כי ניחם ה’ עמו וענייו ירחם. כי אז יימאס השקר ותייקר האמת עד מיצותה ,ולפי האמת כל מה שברא הקב”ה לכבודו ברא ,וכל המריבות, הפלוגתות והמחלוקות יתבררו כתיקון נפלא ונורא מאד ,שאף אמנם הייסורים שעובר על האדם במקום החלל הפנוי הגבוה מכולם ,שהוא חלל המחלוקת - הם ייסורים גדולים העולים על ייסורי הגוף ,אך כפום צערא אגרא ,לילך ולקבל עבורם שכר הגילוי ,שבהם נראה את ה’ עין בעין ,עין לא ראתה אלוקים זולתך. עד שבזכות עקשנותו להתנער מעפרו בפעולת ברכתו ,במקום ובזמן סכנת החיפזון דייקא -נמשכים עליו הרחמים העליונים שאין בהם שום תערובת דין כלל ,ועל כן יוכל לינצל מהסכנות שבפרי שאינו מבושל ,על ידי שמתעלה לשורש המחלוקת ,ואינו נשאר במראית העין שבטבע המריבה החומרית, ושם למעלה הכל באחדות גמור. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 14 את המשיח שלי כבר הבאתי לעולם "מיין חלק משיח ,האב איך שוין אראפ געבראכט אויף דער וועלט" דיבורים נפלאים ונוראים בוערים כגחלי אש מגדולת התלמיד הגדול פי שנים ברוחו מוהרנ"ת זיע"א לכבוד יום הולדתו החל ביום חמשה עשר בשבט נחקק בעט סופר ע"י החסיד הותיק רבי נחמן ישראל בורשטיין זצ"ל צילום :דוד דנברג | 15לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז שיחת מרעים עם הגה''צ ר' יעקב מאיר שכטר -באדיבות ר׳ עזרא לנדא מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, העני מדעת וממעש ,אשר ברוב חסדו חסד חינם ממש, חנני גם אותי במתנת חינם ונדבת חסד לגשת אל הקודש ,ולנגוע בקצה המטה אשר טבלתי אותה ביערת הדבש והנה אורו עיני כי טעמתי מעט מהדבש הטהור הנפלא הזה הממתיק ופוקח עיני עיורים ופותח שבילי השכל לראות ולהסתכל ולהתבונן במה שהורשינו בגדולותו יתברך ותורתו הק' ,ובגדולת נביאיו וצדיקיו האמיתיים שבכל דוד ודור ,והצדיקים הם הם מרכבתו של מקום (כפירש"י סוף פרשת לך עיי"ש) וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה ,כי זה כל האדם ,כמאחז"ל (עי' ברכות ו') ,ולקיים מצוות "ובו תדבק" ודרשו חז"ל הדבק בחכמים ותלמידיהם וכו' ,וגם אחז"ל שגילה לו הקב"ה למשה רבינו ע"ה אפילו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש וכו'. ובכן בגודל נפלאות תמים דעים ,זכיתי גם אנכי להעלות במצודתי אפרקסותא דעניא כמה מרגניתא טבא וקצת גרגירי פרפראות נאים מענינים השייכים ליום ט"ו בשבט יום גנוסיא דמלכא לידת מוהרנ"ת זצ"ל מאן מלכי רבנן ("מלכות" עם האותיות גי' "נתן" עם הכולל), הוא מורינו הוא מאורנו מחמד עינינו גאון עוזנו פאר תפארתנו ,אשר יצק מים על ידי אור העולם אדמו"ר הקדוש והנורא מוהר"ן זצוק"ל ,ונשא אותנו כאשר ישא האומן את היונק ,דולה ומשקה מתורת רבו לכל ישראל ,והוא האכיל והשקה אותנו מהלחם והמן והבאר של הנחל הנובע מקור חכמה ,והוא הטעים אותנו מעדנים ומטעמים משולחן מלכים ובשרא שמינא מפתורא דר' נחמן, והוא הלביש אותנו מלבושים נאים מאני מכבדותא מאור לבושי השגותיו הנוראים של אור שבעת הימים ,ועל ידו נשתמש באור הגנוז תורת אדמו"ר זצוק"ל עדי יתגלה אורו לכל באי עולם בהתגלות אורו של משיח בב"א. מודעת זאת אשר רביז"ל גילה התקרבות ר' נתן אליו וגודל נשמתו באמרו עליו בזה"ל "איך זע א לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 16 ר' נחמן בצעירותו באדיבות מכון ברסלב הר המור נייע נשמה אויף דער אוקריינע סמוך לברסלב" (ובלה"ק :אני רואה נשמה חדשה בסביבות אוקריינה סמוך לברסלב) .וכבר ידוע לנו מכתבי האריז"ל שזעירין אינון נשמות חדשות בעקבתא דמשיחא ,ועפי"ז אפשר להבין במקצת מפלאות הצופה ומביט עד סוף כל הדורות שבמכוון מאתו ית' אדון כל הנשמות נתגלה נשמת מוהרנ"ת ז"ל ויצאה לאור העולם בשנת תק"ם בעשתי עשר ומי לנו תלמיד מובהק נאמן כמוהרנ"ת ז"ל אשר לא מש מתוך האהל של רבו אדמו"ר ז"ל ,והיה דר באילנו אילנא רברבא ותקיפא וגדל וצמח שם משנה לשנה ,והיה תמיד מקושר אליו במוחו ודעתו ובכל מעשיו ועניניו חודש הוא חודש שבט בחמשה עשר בו שהוא ר"ה לאילנות זמן חניטת הפירות רמז להתחדשות הנשמות דאיתרביאו בגן ובשדה העליונה( ,עי' בליקו"מ בתורה ח' וס"ה) ,וגם הוא מ' יום קודם בריאת העולם לפי דעת ר' יהושע( .ועיין בליקו"מ ח"ב תו' ז' שר' יהושע הוא בחי' תלמיד). וממילא מובן למשכיל אשר נשמה חדשה כזו חלקה נפלה לה בנעימים לחזות וליהנות מנועם זיו השכינה ,אם כל חי ,שורש נשמות ישראל ,המנהיג הרחמן האמיתי ,הרועה הנאמן של צאן קדשים בני ישראל ,ולהיות נמנה בראש מקודשיו ומקוראיו מקורביו ומקושריו ,ובמכוון לזה נולד מוהרנ"ת ז"ל בהחודש אשר מזלו 'דלי' לרמז בזה ,כי הוא הוא ראש בחירי תלמידיו המובהקים של אדמו"ר ז"ל אשר דלה דלה מבאר מים חיים להיות דולה ומשקה מתורת רבו ,ממימי הנחל הנובע וכו' להשקות עדרי צאן המסתופפים בצל אילנא רברבא ,עץ החיים דנפקין מתמן כל נשמתין ,ודאיתרביאו בגן של בעל השדה ,ועי' בסיפומ"ע בהמעשה ג' מחיגר שהחכם הזהיר בצוואתו להשתדל בעיקר להשקות אילנות ,ומי כמוהו כמוהרנ"ת אשר מכל אנשי רביז"ל הרבה ביותר לעסוק בזה להשקות אילנות ועצים יבשים (כי האדם עץ השדה) ובכל מקום אשר נ'ת'ן' ויתן שם מימיו צמחו וגדלו פירות וגידולים נאים ונפלאים ,והכל בכח ה"דלי" אשר שאב ממימי הנחל והפיץ מעינותיו חוצה. ומעתה גם נבין רמז נפלא מה שאמרו במשנה (ר"ה פרק א') ודקדקו בלשונם הק' ר"ה לאילן בלשון יחיד "לאילן" הרומז לאתרוג פרי עץ הדר, אילן הידוע( ,מובא בספה"ק בני יששכר ,ומרמז שם למה שקיבל מאבותיו להתפלל בט"ו בשבט שיזמין השי"ת אתרוג נאה ומהודר על סוכות עיי"ש) ,ואיתא בליקו"ה ממוהרנ"ת ז"ל (הל' חזקת מטלטלין הל' ה' אות ט"ו) מה שדרשו חז"ל על פסוק "פרי עץ הדר" זה אתרוג הדר באילנו משנה לשנה ,ופירש שם אשר לולב מרמז על הצדיק, ואתרוג מרמז על התלמיד הדבוק ברבו כל השנה, בחי' יהושע לא ימיש מתוך אהלו של רבו ,ומי לנו תלמיד מובהק נאמן כמוהרנ"ת ז"ל אשר לא מש מתוך האהל של רבו אדמו"ר ז"ל ,והיה דר באילנו אילנא רברבא ותקיפא וגדל וצמח שם משנה לשנה ,והיה תמיד מקושר אליו במוחו ודעתו ובכל מעשיו ועניניו ,והרבה לנסוע אליו פעמים רבות אין מספר ביגיעות וטרחות עצומות ובמסירות נפש אין דומה לו( ,ופרשיות מסעותיו הם פרק לימוד מיוחד לדורות בענין הנסיעה לצדיק האמת). ובזה יראנו נפלאות המסבב סיבות ,שבפורים הראשון להתקרבותו אל רביז"ל עכבוהו מן השמים בדרך נסיעתו אליו ז"ל ולא הגיע אצלו על קריאת המגילה רק בעת סעודת פורים ,ואז אמר לו רביז"ל "שושן פורים איז אויך פורים" (שושן פורים הוא גם כן פורים) ושמעתי מפי אחד מזקני אנ"ש שרביז"ל סיים אז מאמרו הנ"ל למוהרנ"ת ז"ל "אין דאס איז דיין זאך" (וזהו ענין שלך) ,ומהמובן בזה הוא; שושן פורים הוא פורים דמוקפים חומה מימות יהושע בן נון אשר צוה לו רבו משה רבינו ע"ה "צא הלחם בעמלק" ואיתא בליקו"ה (שבת הל' ה') שכל ענין מלחמתו של עמלק הוא להעלים ולהסתיר שמו של הצדיק האמת מן העולם ,ולכן הצדיק בעצמו שהוא בחי' אין חבוש מתיר עצמו וכו' אינו יכול לצאת כנגד עמלק בגלוי ובפועל ממש כי אם על ידי תלמידו בחי' יהושע שהוא עוסק דייקא להגדיל ולפרסם שם הצדיק בחי' משה בעולם בפועל ממש, והכל בכוחו וזכותו של הצדיק ,בחי' "והיה כאשר ירים משה ידו" וכו', אשר סמך ידו על תלמידו ונ'ת'ן' מהודו עליו והאצילו מחכמתו פי שניים ברוחו ,וכידוע עסק בזה מוהרנ"ת ז"ל כל ימי חייו להגדיל ולפרסם שם רביז"ל ולהודיע טבעו בעולם ולהפיץ מעיינותיו הק' חוצה ,ולא הסתכל כלל על כל המונעים והחולקים והמחרפים והמבזים שם כבודו ,ולחם תמיד מלחמות ה' ולא נח ולא שקט כרגע עד יומו האחרון שאמר אז (על"ת מכתב ההסתלקות) "שיש עונשים קשים ומרים כמו שיש ,אין צים סוף גליסט זיך נאך ציא קריגען אויף אזוי איין רבי" (ולבסוף מתחשק עוד לחלוק על רבי כזה). ועיין עוד בהמעשה מהחיגר הנ"ל ,מענין האילן שאם היו משקים אותו לא היה נשאר שריד ופליט מכל השדים והקליפות ואפיקורסות וכפירות (הנמשכים מבחי' המן עמלק) אשר הם חותרים וחופרים תמיד סביבות האילן לבל ינ'ת'ן' שם מים עיי"ש ,ולעומתם חתר וחפר ויגע מוהרנ"ת ז"ל אשר נולד ביום ר"ה לאילן כנ"ל ,ומצא בארות מים מתחת לאילן הק' הזה אשר שתול על פלגי מים והשתדל בכל כוחו ועוזו ובמסירות נפש עצומה לגולל את האבן מעל פי הבאר ויוכל האילן לקבל מימיו ויציף ויפרח בעולם עם כל סגולותיו הטמונות בו (ועיין בהמעשה הנ"ל) ,אשרי להמסתופפים וחוסים בצל אילנא רברבא קדישא ,לקיים "בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי". וכעת נבין במקצת מה שרביז"ל ציוה דייקא למוהרנ"ת ז"ל ,לדבר עם ראש המשכילים והאפיקורסים שבעיר אומן ,שמו הירש בער שהיה מצח הנחש קליפת עמלק כידוע ,ורביז"ל בחכמתו הכניע אותו וסייעתו ונתקרבו אליו במקצת ,ולא נתן רשות לאף אחד מאנשיו לשוחח אתו מלבד למוהרנ"ת ז"ל ציוה בפירוש לדבר עמו ולהשיב לו מענה על כל שאלותיו ומבוכותיו בעניני חקירת האלקות שלו אשר תעה בהם ,כי הוא היה בחי' יהושע שאמר לו משה "צא הלחם בעמלק" ובאמת כח וזכות רבו אדמו"ר ז"ל עמד בעדו וחפץ ה' בידו הצליח ונחה עליו רוח ה' להאיר גם בשורש פורה ראש ולענה הזה את אור האמונה הק' ,עד שפעם אחד בשוחחם יחד מענין מציאות הבורא התלהב מאוד מוהרנ"ת ז"ל ונזרקו מפיו הק' דיבורים נוראים חוצבים להבות אש ואמר אז להירש בער הנ"ל "וואס רעדסטו מיט מיר פון גאט איך זאג דיר ואראה את ה'" (מה אתה סח עמי מאלקות אני אומר לך ואראה את ה')[ ,ועיין בליקו"מ תנינא תורה ז' שהשגת התלמיד בחינת יהושע הוא בחינת ואראה את ה' ,עי"ש] ודיבור הנורא הזה אשר יצא מפיו הקדוש כחץ מקשת בלבת אש קלע אל המטרה ,והירש בער נתרגש נוראות למשמע אוזנו והאמין לו (כאילו גם הוא בעצמו רואה) ,כל כך התנוצץ בו אור האמונה מאמיתת דברי מוהרנ"ת ז"ל. ועי' בתורה ס"ב "ויסב" שאצל המאמין הדבר גלוי כאילו הוא רואה בעיניו וכו' ,מחמת גודל אמונתו השלימה עי"ש היטב באריכות ויונעם לנפשיך .ומובא בהליקוטים בכת"י שבליקו"ה ,אמונה ר"ת נ'פתחו ה'שמים ו'אראה מ'ראות א'לקים -ע"פ התורה הנ"ל "מי שזוכה לאמונה שלימה הרי כל השמים פתוחים לפניו ורואה מראות אלוקים עין בעין" וכו' עי"ש .וכידוע שהירש בער הנ"ל נפטר לבסוף בתשובה כנדפס כבר [כו"א סיפורים נפלאים]. וכן היו כל דיבוריו ושיחותיו של מוהרנ"ת ז"ל עם כל אחד ואחד רק בכינוס עם הגה''צ ר' יעקב מאיר שכטר -באדיבות מכון ברסלב הר המור איינגעבאקן ביי מיר אין הארצן... כזה היה ר’ נחמן ,דמות שכל מהותה מבטאת את היותו מקושר ואפוי בלב הגדול ,וכפי שהיה אומר רבי לוי יצחק זצ”ל ,שהכת השלישית האפויה בלבו ,היא הכת שאינה באה לרבינו הקדוש בכדי לקבל ממנו ,אלא בשביל לתת.. וגדולה שימושה של תורה יותר מלימודה ,שימוש תמידי בזכותו לצקת מים על ידי שני גדולי ראשי חבורתינו ,מראשי מעתיקי השמועה בדור עקבתא דמשיחא ,הרב החסיד רבי אברהם שטערנארץ זצ”ל ,והרב החסיד רבי לוי יצחק בנדר זצ”ל .מהם ינק מהם את פנימיות הדברים הנמשמעים מפה אל פה ,ומפיהם שמע על כל הדקויות במשנתו של הנחל נובע ,כפי שהם קיבלו מחסידי ברסלב מדור העבר. וכחסיד אמיתי שראה את ייעודו ב’לתת לרבינו’ ,היה משקה את כל מה שדלה מרבותיו .וכשהיה פוצה את פיו ,שמעו בדבריו את חיותו מנצחיות אור האורות שמזריח ומאיר עולם ומלואו .ולא היו אלו דיבורים בעלמא ,אלא תסיסה של לב שמלא על גדותיו באהבה אין קץ שמשתפכת ברכותה ועוצמתה על שומעיו ,ללא יכולת מעצור. עצם מראהו של ר’ נחמן ביטא את התקשרותו העצומה לתקות חייו ותקות כל הדורות ,ועל אחת כמה וכמה מי שזכה לשמוע את תפילותיו הנלבבות בקיבוץ הקדוש במירון ,כשכל זכות הרגשתו ברבינו הק’ התבטאה בתפילתו הנלבבת ,התלהבותו מתיקוני ראש השנה הנוראים שנפעלים על ידי הקיבוץ אל הצדיק ,תיקונים בכל העולמות כולם. רבים היו שזכר תפילותיו לא מש מליבם ,וכל השנה ערגו וכמהו לתפילתו הזכה ,שעשתה רושם בכל ימות השנה ,בהפצתו במסירות נפש את ענין רבינו הק’ .וכפי שאכן זכה שכל נטיעות שנוטעין ממנו יהיו כמוהו ,כשילדיו שיחי’ עושה ומעשה כל אחד בדרכו למען השארת הדעת הקדושה בכל העולם. | 17לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז "תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה" (כנ"ל באות ו') ואעפ"י שרבים קמו עליו ולא נתנוהו מנוח מעת תחלת התקרבותו עד סוף ימיו ,מכל מקום לא משו שפתיו מתפלות שירות ותשבחות ובקשות ,והיה מודה על העבר וצועק על להבא עד שהאיר את כל ישראל בתפלותיו הק' והנוראות (כנ"ל באות ו' ז'), אשר חיברם בפקודת אדמו"ר ז"ל כמבואר בהקדמת הספר עיי"ש. בשיחה נלבבת עם אברכי אנ''ש להאיר בו אמונה ברורה וחזקה בבחינת ואראה את ה' ,וכן לחזק ולאמץ ברכים כושלות מרדיפת הס"מ וחילותיו שהם הסט"א והקליפות מחנה עמלק, הרודפים אחר חלושי כח שבמחנה ישראל ומכניסים בקרבם כל מיני כפירות ופגמים רח"ל ,וכן כל קוטב ספריו הקדושים נבנו על יסוד מוצק קדוש זה של התחזקות והתעוררות ושוב התחזקות ומשיבת נפש לכל אחד ואחד שיוכל לעמוד על עמדו לבלי ליפול ח"ו מכל דרגא ודרגא ,אשר קליפת המן-עמלק אורב עליו ללכדו ברשתו .וע"כ האריך מוהרנ"ת בספריו הקדושים לאין שיעור וגילה עצות עמוקות ויקרות איך להיות איש חיל מלומד מלחמה, במלחמת קליפת עמלק ימ"ש ונתקיים בו הכתוב 'ויחלוש יהושע את עמלק וכו' לפי חרב' (בחינת חרב פיפיות) ,כי במתק שפתיו ונועם מאמריו החליש והתיש כח תוקף קליפת עמלק אצל הרבה אנשים אשר קרבתו יחפצון ,והרבה הרבה ניצלו מרדת שחת ע"י ספריו הקדושים כידוע. והנה מאחר שכל ענינו ועסקו של רביז"ל היא עבודה שבלב זו תפלה כמאמרו ז"ל ,וכל עיקר עצותיו להציל עצמו מטרף שיני הס"מ הוא תפלה וצעקה להשומע תפלה ,ועל כן במכוון לזה נולד מוהרנ"ת ז"ל בט"ו בשבט שהוא שלושים יום קודם פורים שאז כידוע מתחיל כבר הארת פורים ומתנוצץ הארת מרדכי ואסתר אשר על ידי תפלתם וזעקתם זכו להכניע את המן -עמלק ימ"ש ולהאיר אור ימי הפורים בכל שנה ושנה לדורות עולם וזכרם לא יסוף מזרעם ,ודרשו חז"ל על מרדכי הצדיק (מגילה י"ב) למה נקרא שמו "בן יאיר" שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו "בן שמעי" ששמע קול תפלתו "בן קיש" שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו עיי"ש, נמצא שכל השמות סובבים על ענין התפלה. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 18 וכן מוהרנ"ת ז"ל בכוחו של רביז"ל ה'בעל תפלה', היו ידיו פרישן בצלו כל ימיו בתפלות ותחנונים נגד הרדיפות והתלאות הנוראות שעברו עליו מימין ומשמאל כידוע ,עד שזכה להיות תפלתו שגורה בפיו ,וגם הכין חרב פיפיות לכל ישראל בספר תפילותיו הק' הלא הוא חיבורו הטהור "ליקוטי תפילות" אשר האיר עיני ישראל והרבה זכו על ידו לגן עדן כאשר אמר מוהרנ"ת ז"ל בעצמו כידוע ,ואיתנח סימנא שנת הדפסת התפלות ע"י מוהרנ"ת ז"ל לפרט "תחת אהבתי ישטנוני 'ואני תפלה'" [תקפ"ב] אשר מרמז בזה כל הנ"ל שאין כוחו אלא בפה [חרב פיפיות] נגד כל המשטינים והמלשינים והשונאים והרודפים שעמדו עליו וסוף כל סוף נצחם בתפלות פיו וברוח שפתיו ,ודייקא על ידי מלחמותיו נתחברו התפלות כמו ספר תהילים שנתחבר ברוח הק' ע"י דוד המלך ע"ה בהיותו נרדף ע"י שונאיו ,וזכה שספר זה נדפס הרבה פעמים ומחיה נפשות ישראל אשר זכרו לא ימיש מפינו לעולם[ ,וכבר איתמר בפירוש מפיו הק' שתפילותיו הם גבוהים מרוה"ק כי הם נמשכים משער הנו"ן]. ומכל זה נבין ונשכיל במאמרו הק' של מוהרנ"ת ז"ל "מיין חלק משיח האב איך שוין אראפ געבראכט אויף דער וועלט" (חלק המשיח שבי כבר הבאתי לעולם) ,כי מובא בליקו"מ תנינא (תורה ל"ב) שכל אחד כפי קדושתו וטהרתו בקדושת הברית כן יש לו בחי' משיח ,וכן איתא בליקו"מ (תורה ב') שעיקר כלי זיינו של משיח הוא התפילה צריך לקבלו ע"י שמירת הברית ,ומובא בכמה מקומות בספרי רביז"ל ששניהם שקולים הם ותלויים זה בזה ,שלימות התפילה תלוי בשמירת הברית וכן להיפך ,כי הן מרמזין על תרין משיחין יוסף ודוד, יסוד ומלכות ,ברית ותפילה ,ושניהם תלויים בריח כמובא בתורה הנ"ל בבחינת הנאמר במשיח והריחו ביראת ה' (ישעי' י"א). ומוהרנ"ת ז"ל בגודל פרישותו וקדושתו בשמירת הברית וריבוי זעקותיו ותפילותיו להשי"ת זכה שנתקיים בו והריחו ביראת ה' ע"י רבו -האוצר של יראת שמים וקלט הריח הטוב של הבשמים ראש ,שאמר "גאר מיין זאך איז תפילה" כנ"ל באות ו' ,וגם אמר "גאר מיין זאך איז תיקון הברית" (כל עניני הוא תפילה ,כל עניני הוא תיקון הברית) וע"כ נתקיים בו נרדי נ'ת'ן' ריחו ודרשו רז"ל עזב לא נאמר אלא נתן (שבת פ"ח) ,כי הוא העלה את הריח הטוב של ערוגת הבושם הנפלא, ונ'ת'ן' והכניס אפילו לתוך פשוטי המון עם שהם בחינת נרדי ,בחינת חלבנה ,בחינת כל הנחשלים, אשר עמלק רודף תמיד אחריהם להכשילם ,גם בהם עזב והשאיר ריחות טובות שנשמותיהם החלושות נהנות מהם ע"י ספריו הקדושים ובפרט ספר התפילות שהוא הכלי זיין העיקרי בעקבתא דמשיחא נגד קליפת עמלק ,אשר קרך ,פגם הברית, [וכידוע מהר"ח ויטאל זצ"ל שעבודת התפילה היא עיקר בדור האחרון ,והטעים זאת בפסוק "תכתב זאת לדור אחרון" ,ומוהרנ"ת ז"ל בעבודת התפילה שלו וחיבור התפילות -סמך גאולה לתפילה והביא חלק המשיח שבו לעולם ,בבחינת 'קרבה אל נפשי גאלה' ,המובא בשם אור ישראל הבעש"ט זצוק"ל]. ועכשיו נראה בחסדו ית' עוד פלאות רמזים ,כי ידוע שיום ט"ו בשבט חל הרבה פעמים בשבת שירה שהוא פרשת בשלח ,ולפעמים בסמוך לו, ויש בזה הרבה לרמז מה שעיקר השארתו של רביז"ל היה דייקא ע"י מוהרנ"ת ז"ל ,כי 'שירה' בגי' 'תפלה' ,וזה היה כל מהותו אשר קיים בנפשו וע"כ תראה נפלאות שבריש פר' בשלח מדבר מענין עצמות יוסף המרמז על קבר הצדיק יסוד עולם ,בחי' ציוה"ק של רביז"ל אשר קיום השארה הזאת לדורות עולם של פקידת קברו הק' היה העיקר ע"י מוהרנ"ת ז"ל ,ואשר חזה ברוח קדשו להוסיף יום אחד מדעתו הק' באסיפת הקיבוץ הק' אליו ז"ל על ר"ה .ובמכוון מאתו ית' נסתבב שהנסיעה הראשונה של קיבוץ אנ"ש על ציוה"ק אחרי הסתלקותו ז"ל היה דייקא בער"ח שבט ,אחד מארבעה ראשי שנים לדברי בית שמאי ,החודש אשר בו נולד מוהרנ"ת ז"ל ,ועדיין שייך יום זה לחודש טבת החודש אשר בו נסתלק מוהרנ"ת ז"ל .ואפשר עוד לרמז בזה ,כי מקום גניזת רביז"ל הוא בעיר אומן כידוע ,וראה זה פלא ,כי תיבת "לאילן" עם הכולל והאותיות בגימ' "לאומן" ,לרמז ביום לידתו שהוא "ר"ה לאילן" ענין נסיעת "ר"ה לאומן" שיסד מוהרנ"ת ז"ל בתקוה שיתקיים הדבר עד ביאת הגוא"צ בב"א[ .ועוד דבר פלא שמעתי מפי זקני אנ"ש שישבו בעיר אומן שמקובל להם מזקני אנ"ש הקודמים ,שבאותו הבית שנסתלק שם רביז"ל ואשר נחרב ברבות הימים ,צמח וגדל להפליא אילן גדול ונאה ועמד מכוון ממש במקום המדויק ששם עלתה נשמתו הטהורה לגנזי מרומים ,ובוודאי הלא דבר הוא ,ולכן אפשר לצרף גם פלא זה לרמז הנפלא הנ"ל של ר"ה "לאילן – לאומן"]. וכן נתבונן נא ונמצא עוד כמה רמזים נפלאים בפ' בשלח – שירה ,שמדבר שם מענין עצמות יוסף [קבר הצדיק] ומענין שירה [בגימ' תפלה] אז 'ישיר' [אותיות 'ישיר' רמז לתיקון הכללי הכולל י' שירי זמרה ונגינה] ומענין לקיטת ואכילת ה'מן' [המן עם האותיות בגימ' 'אומן' עם הכולל] ומענין מלחמת עמלק [פגה"ב – אשר קרך – מקרה לילה רח"ל] ,והנה ידוע שהיתה פקודת אדמו"ר ז"ל לומר על ציוה"ק אשר באומן ,העשרה מיני נגינה ו'שירה' הידועים ומפורסמים לכל בשם "תיקון הכללי" המתחיל בתיבת 'מכתם' גימ' 'נתן' שזכה לחבר תפלה נוראה המתחלת בתיבת "אשירה" [כעין השירה המתחלת ג"כ בתיבת "אשירה"] על יסוד התגלות היו"ד מזמורי 'שירה' ושם כבוד רביז"ל חתום בסיום המזמור הראשון בתיבת "נצח" גימ' "נחמן" (כמובא ברוקח שכן דרך מחברי ספרים לרמז שם שמותיהם). וכתב ב"ימי מוהרנ"ת" (ח"ב מ') שבדרך נסיעתו לאומן (שנסע אז להסתלק שם כידוע) שיתף אותו עמו (לענין בריאת העולם בששת ימי בראשית) באומרו "הלא נוסעים כאן 'נחמן נתן' וכו'" עיי"ש, ועיין נפלאות בריש בראשית רבה שדורש את הפסוק "ואהיה אצלו אמון" – אומן ,לענין בריאת העולם ע"י התורה ,עיי"ש היטב .וכן מובא בספר "כוכבי אור" (חכמה ובינה ל"ט) שרביז"ל צירף אותו אליו במאמרו הק' "נחמן נתן לאכט אויס דער גאנצער וועלט" עיי"ש[ ,ושמעתי מפי זקני אנ"ש ,שמוהרנ"ת ז"ל אמר לאנשיו שהוא ימצא תמיד אצל ציון רביה"ק וגם ציין וסימן איה מקום מנוחתו באהל ציוה"ק], מכל זה מובן למשכיל שגם מוהרנ"ת ז"ל שייך לכל התיקונים הנוגעים לפקידת קברו של רביז"ל באומן וע"כ נתקיים בו נרדי נ'ת'ן' ריחו ודרשו רז"ל עזב לא נאמר אלא נתן (שבת פ"ח) ,כי הוא העלה את הריח הטוב של ערוגת הבושם הנפלא ,ונ'ת'ן' והכניס אפילו לתוך פשוטי המון עם שהם בחינת נרדי ,בחינת חלבנה, בחינת כל הנחשלים, אשר עמלק רודף תמיד אחריהם להכשילם ,גם בהם עזב והשאיר ריחות טובות שנשמותיהם החלושות נהנות מהם ע"י ספריו הקדושים ונסיעת ר"ה ,ולכן הרבה כל כך למסור נפשו ומאודו במסירות נפש עצומה עבור נסיעה קדושה זו יותר משאר תלמידיו ואנשיו של אדמו"ר ז"ל כמובא באריכות ב"ימי מוהרנ"ת" ומכתבי מוהרנ"ת עיי"ש, ועיין בספר "כוכבי אור" שאמר בפירוש שאם היה הדרך לשם מחופה בסכינים היה רוחש על ידיו ועל רגליו כדי לבוא לשם על ר"ה ,עיי"ש. וכל זה זכה יען שנתאחד ונתקטר בחד קטירא עם נשמת אדמו"ר ז"ל שהשפיע בו הארת פי שנים ברוח (עיין תורה ס"ו) ,והבין דבר מתוך דבר והשיג ברוח קדשו גודל יקר הערך והנחיצות וההכרחיות של נסיעה ופקידה זאת אשר בזה תלויים הרבה תיקוני נשמות ועליית עולמות וקירוב הגאולה ,וכן אמר בפירוש "שכל נסיעה ונסיעה של כל אחד ואחד יהיה לה חלק בקץ הגאולה" (כוכבי אור). ועתה נראה איך שהשי"ת סיבב נפלאות ,אשר יום ל"א ללידת מוהרנ"ת ז"ל חל דייקא ביום שושן פורים, כי עד ל' יום היה בחשש ספק נפל ,אשר מטעם זה אין פודין בכור בתוך ל' יום כידוע ,ולא נעשה וולד בר קיימא אלא בשושן פורים שהוא יום ל"א ללידתו, וכבר ידוע לנו מה שהפליג רביז"ל בשבח חכמתו המופלגת כמובא בחיי"מ ,ומובא בליקו"מ תנינא (תורה י"ט) שבכל חכמה מהשבע חכמות יש אבן נגף שהוא בחי' עמלק שהיה פילוסוף ומחקר וכפר בעיקר וכו' שיכולים ליפול עי"ז בחקירות וכפירות רח"ל, רק הצדיק הגדול הוא יכול להכניס עצמו בזה ללמוד השבע חכמות וכו' ,כי שבע' יפול' צדיק' וקם' ס"ת עמל"ק שהוא האבן נגף של הז' חכמות ,אבל הצדיק אע"פ ששבע יפול צדיק ע"י הז' חכמות ,אך וקם ע"י אמונה כי צדיק באמונתו יחיה וכו' ,וזה שכתוב במשה רבינו ע"ה ויהי ידיו אמונה במלחמת עמלק ,כי ע"י אמונה החליש את עמלק דהיינו החכמות והחקירות עיי"ש ,וממילא מובן מזה לענינינו אשר על כן היה מוהרנ"ת ז"ל עד שושן פורים בחשש ספק נפל [ספק בגי' עמלק] לרמז כל הנ"ל כי שבע יפול צדיק ע"י הז' חכמות שהיה בקי בהם לפני התקרבותו לרביז"ל, (כי שמעתי מזקני אנ"ש שמוהרנ"ת ז"ל עוד לפני התקרבותו לאדמו"ר ז"ל היה כבר בקי בשבע חכמות הידועים). ואפשר גם לצרף בזה ענין חלום הסולם הידוע שראה מוהרנ"ת ז"ל קודם התקרבותו לרביז"ל ,שהוא עולה על הסולם ונופל ,שוב עולה ונופל מבלי להחזיק מעמד עד שבא אחד ואמר לו "דראפע זיך אין האלט זיך" (עלה וטפס והחזק עצמך) ,ואח"כ כשנתקרב לרביז"ל וראה שהוא האחד שאמר לו כנ"ל ,אז היתה לו תקומה שנעשה תלמיד וותיק לרבו ,בחי' יהושע, שהוא ענין שושן פורים [מוקף חומה מימות יהושע בן נון] כנ"ל באות ד' ,ולכן נעשה בר קיימא דייקא ביום שושן פורים כנ"ל שהוא בחי' וקם ע"י האמונה שהאיר בו אדמו"ר ז"ל ואמר לו בפורים הראשון "שושן פורים איז אויך פורים" וזה ענין מוהרנ"ת ז"ל. ועל פי זה יובן גם לרמז בר"ת וס"ת של הפסוק ש'בע' י'פול' צ'דיק' ו'קם' עם התיבות בגי' "נחמן נתן" עם התיבות ,כי הם הם הרבי והתלמיד האמיתי בחי' משה ויהושע בדור האחרון בדורו של משיח ,והם אשר לחמו מלחמות ה' בעמלק והשליכו נפשם מנגד עבור כל ישראל והוציאו רבים מישראל מבין שיני הס"מ ,על ידי עצותיהם העמוקות היורדות ונוקבות עד התהום ומעלות משם נשמות טרופות ודרוסות מצפרניו וחיציו של הדו"ב אורב והאר"י במסתרים המזנב לכל הנחשלים ,והם אשר גילו והאירו ע"י דבריהם וספריהם בעולם אור האמונה הפשוטה והחזקה נגד החקירות והכפירות והמבוכות הנמשכים מקליפת עמלק ,בוודאי כאשר יגיע קיצו וסופו של עמלק להמחות מן העולם ולהעביר רוח הטומאה מן הארץ ויתגלה אורו של משיח ,אז יראו עין בעין גדולתם ותפארתם של רביז"ל ומוהרנ"ת ז"ל, ואשר פעלו בזה העולם ,אשרי להמתקרבים אליהם ואנשיהם ולומדים ספריהם ומקיימים עצותיהם והולכים בדרכיהם ,והמחובר לטהור טהור ,אשרי חלקם ונחלתם בזה ובבא לנצח. | 19לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז פרי הארץ לגאון ולתפארת לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 20 ואת המתים ,הן בזאת ע'ש'יר'תו יענה דלא תשכח, דאף כי תורתך הפרו ולפי שאול עצמיהם נפזרו ,חי ה' וגאלתיך אנוכי ,כי בפע"ם הזאת ,רג"ל הרביעי דנתתי לו אורך ימים עולם ועד ,ויע'ב'ור' מלכם לפניהם וה' בראשם ,כי מזה ראש האמנה ,הוא יברך ויתקן מן העולם ועד העולם ,ובזה כל בית ישראל ישובו ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאוד מאוד ,הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ וצדקה תצמיח ,הבאים ישרש יעקב יציץ ציץ ופרח ישראל ,כלבנון ירעש פרים ,ותנובתם מלאו פני תבל. אשרי אדם ע'וז' לו בך מסילות בלבבם ,עוברי עמק הבכא מעין ישיתוהו ,גם בר'כ'ות יעטה מור"ה ,כי ברך אברכך וא׳ר׳ב׳ה׳ הרבה את זרעך ,כצמח השדה רבבה ,ובכל תשובות שני דור ודור הקמתי מושיעים, דעשו ס'וכ'ות לשמור האלומות ,ולעמוד על ראשי"ת התבואו"ת ,עד דלכתפיי"ם השביחו ,גדלו והצליחו וגם עשו פרי .ועתה לעת ערבים ,ברוב וקץ הימים, נשאו וראש הרימו גלות הר'ב'י'ע'י' להפר ולעקור ולשרש כל תנובות שדי ,כי קול נהי נשמע איך שוד שודדה הארץ ואבלה האדמה ,כי עוונותם ע'ב'ר'ו ראשם ,ונחקקו בע'ב'ר' עצמות"ם ,ואפי' קבלני השדה למועד"י השני"ם העוברים לפניהם ,לא אמרו עליהם ברכת ה' ,כי נשכחו כמת מלב ,היו ככלי אובד .הגיע עת [המשך מאמר "קץ מגולה"] לעשות לה' ,ליתן ע'וז' למלכו להירום קרן משיח"ו, להגביה ס'וכ'תו לע'ש'תר'ות קרניים ,ברוך ה' אשר לא עזב חסדו את החיים | 21לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז [אחרי כל דברי האמת האלה ,שדווקא מתחתית הקו[ ,שכנסת ישראל נפלה לכלליות ד' גלויות ,ע"י שמיחלים ומתחזקים אפי'] במקום שכביכול לא מאיר אור הקו ,קוה וחזור וקוה אל ה', מעגלים את הקו ממקומם (דהיינו ,שמעלים את כל מעמדם ומצבם הנדכא בשפלות תחת יד מלכות בלא תגא) לתוחלת ותחילת הקו [ותבן אלה (שבאופן אחד) עיקר כוונה התחילה דתכלית העיגול יהיה נעשה על ידם] וכל זה נעשה ע"י עוצם מסירות נפש בעל השדה המתייגע וממשיך בעוז כ'וח'ו הגדול מאויר המח'כ'ים דארץ ישראל בחי' גן ה' שדה העליונה לארץ אויביהם ,דאף גם בהיותם שם לא מאסתים ולא ג'על'תים ,וכידרשו ויבקשו את ה' אלוקיהם ע"י חכמים יודעי העיתים שמחדש על ידיהם תורה שבע"פ חכמ"ה העדיפ"ה – 1לדעת מה יעשה ישראל בפרטיות ובפרטי פרטיות, (וכנ"ל שעל ידיהם יהיה תיקון השדה לחזור ולהכלל בתכלית ותחילת הקו ).הן תיקון כל הג'ל'ויות תלוי בסופרים הראשונים אשר זכו לתורה שבע"פ המושרש למעלה מהסיפור ,לרוח דחכמה סתימאה עילאה, והוא הגלגל הכולל המגלה בגילוי אחר גילוי את נסתרות ה' אלוקינו ,התורה הפרטית הצפון בלב כל אחד בארץ ַה ֶמקּו'וֶ 'ה' אשר ה' דורש אותה תמיד, מכלל דבעי דרישה ,לנו ולבנינו למגלה מכ'ס'ה עתיק עד עולם. ~ ואם עד הנה התבאר הנג'ל'ות תיקון החיים כולכם היום~ ,מעתה~] לכו שמעה ואספרה בהנסתרות לה' וחביון עוזו ,ברוך ה' אשר לא עזב חסדו את החיי"ם ואת המתי"ם – בזלאטיפליע נודע לי קצת והעיקר יודע עכשיו כי כמו שהוא יודע עכשיו לא ידע שום וכו'( ,חיי"מ קנ"ב) ובכל ענין זה יש דברים גנוזים מאד ,גנזיא דמלכא ,אשר לא זכה להשיג בכל העניינים האלה אשר בשביל זה הכרח לטלטל כל כך ולסבול יסורים כל כך ,והכל בשביל תקון העולמות ,תקון הנשמות והנפשות של 1 “חכם עדיף מנביא” (ב”ב יב). החיים ,ובפרט נשמות המתים שבזה עסק ביותר בסוף ימיו ,כאשר אמר בפירוש שמה שעושה עימנו הוא דבר קטן אצלו וזה אנו צריכין לעשות ,אבל הוא צריך לעסק בתקון נשמות המתים כי יש נשמות ערטילאין וכו' כמבאר במקום אחר (שיחות הר"ן כג ,קצה). ואם אמנם לא שמענו ולא ידענו בכל זה אפלו כטפה מן הים ,וגם מעט דמעט שחמל עלינו והודיע לנו גם מזה אי אפשר לבאר כי אם מעט דמעט ברמז ,אף על פי כן לא נמנעתי מלרשם מה דאפשר כי היא טובה גדולה להחפצים באמת השוקדים על דלתותיו כשיודעים מה שיודעים ממה שעבר עליו ואשר יצא מפיו הקדוש בענינים האלה, והמשכילים המעינים בדברינו בעין האמת יבינו מעט גדלת הבורא יתברך על ידי כל זה וגדלת הצדיקים( .חיי"מ קנ"א) מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך – הן כצעקתה הבאה אלי – מכולהו ילדי הע'ב'ר'ים אשר טבעו בשח"ת עשו ,ארץ ע'ר'ב'ה ושוחה ,ארץ ציה וצלמוות לא ע'ב'ר' בה איש ולא ישב שם( .מעוף ציה ואפלה מנודח) ,ואף שכל דור ודור הקימותי להם רועים ורעום שחבשו את הנשברות, חזקו את הנחלות ,השיבו את הנדחות, טהרו את עשנם מקברם וכיבו את אשם, וברם נשבר ליבי בקרבי רחפו כל עצמותי, מסערת ה' חמה יצאה וסער מתח'ול'ל' על ראש רשעים יח'ול' באחרית הימים באופן שגם הם ע"י קיום החכמה הזו יחזרו ביתר שאת ועוז לשרשם ומקורם – החכמה תחיה. ה' אלוקי אתה ארוממיך ,כעצות מרחוק עשית ,נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אגידה ואדברה עצמו מספר ,דכל אלה סתומים וחתומים הדברים ,דאע"פ שבכל דור ודור אלו הגיבורים יראי ה' חושבי שמו ,גמלו חסדים לנפשם ביגיעות וטרחות ,עד שגילו חסדיך הראשונים ויציצו ציץ פרחים וגמלו לתקן כל שבר עמו ,2ומי דזכו לנפשייהו דחונה מלאך ה' היינו עוונות שנמשכו מנפילת ושבירת 2 שבעה מיני הארזים. סביב ליריאיו ,3זכו נמי דבזכותם וכוחם יחלצם לכל בנייך הנטיעות ,אשר נפלו לתופת גיא בן הינום ,דע"י עסקם לפתוח מעיינות ולעדור השדות להשביר בר להשביע לכל יושבי ארץ החיים ,לרפאות נטיו רגלם מצליעתם ולהשקות ברכיהם דשלהו ,ע"י זה הפליאו עצה ותושיה להרבות עוצמה להחליף כח לשוכני דומה יושבי ארץ תלאובות .באופן שגם הם יט'עמ'ו ויראו השיבו וחיו. ובאחרית אלה הימים כי גברו המים מאוד מאוד ,כהושלכו מצולה בלבב ימים וכל משבריך וגליך עליהם עברו ,ובבטן שאול מים עד נפש אפפונו ,ותהום יסובבונו, הארץ בריחיה בעדם לעולם ,הן הכרם דהיה לידידי בקרן בן שמן ,ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק ,ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ,ויק'ו' לעשות ענבים ויעש ביאושים ,כי בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ,ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה ,כי עכשיו בהתגברות עשיו עם ישמעאל שהפליאו בכפלי 4מחץ מכותיהם[ 5אשר זה נמשך ונשתלשל ,מהמחיצה הנוראה ונפלאה שבתחילת הצמצום] וכעדת מרעים הקיפוני בשתיים הרעים ,ומעירובם אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלוקים סלה .וכששמעתי דיבת רבים מגור מסביב כמים נשפכתי והתפרד"ו כל עצמות"י היה ליבי כדונג נמס בתוך מעי, כי אמרתי נגרשתי ונגרזתי מנגד עיניך. כי כשירדו לתחתיות ומחשכים מצולות ומשנה שבר שברם ,מקול הברה הב הב של החובלים המגרשים מלהסתפח בנחלת ה' דע"י שנפלו ונמשכו לתרין עיין מהרש”א יבמות שצדיקים יראי ה’ 3 זכותם מגן אפי’ להנופלים בשאול אבדון. כי בהב הב זעקתם ,פניהם אל הים 4 הקדמוני וסופם אל הים האחרון ,דהחריבו ב’ מקדשות (סוכה נ”ב ,).ועלה באשם כי נאבדו רשעים בתאוות ליבם ,ולא זו אף ותעל צחנתם כי הגדילו לעשות בחלישות הדעת באמרם להם אין ישועתה לכם באלוקים סלה. תורה ד’ ח”א שהפגם מגיע עד העצמות 5 מעב”ר אל עב”ר ,תורה כ”ב שנובחין הב הב כנגד נעשה ונשמע ,תורה כ”ג כפילות הצעקה ועוד ועוד. אבל אתה מרום לעולם -מצאתי לי איש כלבבי שמתקיפות חוזק רוחו ,שלא נמצא לו דמיון במקרא זולת בשליחות משה שיהיה משיח ,דמקבל בכל עת מארעא דישראל תתגלה חסידותו – רוחו הטובה לכל א'ר'ב'ע' רוחות העולם ,אשר פרשתי אתכם עד שתרוממנ"ה שם כל קרנות עמך כולם צדיקים. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 22 מרעין המעורבין -לעוון וחטאה ,חבלי השווא ועבות העגלה[ ,דהיינו דפגמו אפי' בכפל תועפות שנשפע בנחלת ה' ארץ ישראל ,שעי"ז נשלם ההתפארות והכבוד של השי"ת בתיקון כל הנשמות בשלמות] נגע פעם חבלתם אפי' בארץ ההשגחה הכפולה 6ובמקום שהמה יראו כבוד ה' והדר אלוקינו כיששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון ניתן לה ,נבדלו לרעה משבטי ישראל לגפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע 6 ולא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב ,כי ערוך מאתמול תפתה העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה ,נשמת ה' כנחל גפרית בוערה בה ...אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. תורה ע”ו ח”א תורה י”ג ח”א. ביום ההוא יהיה צמח ה' לצבי ולכבוד לפליטת ישראל ,איש צמח שמו יצמח מאדמת ישראל ,כי עובד העיר 7אשר מעולם לא נגע באתרוגין ולא טעם ענבין אוכמין ולא נהנה מהחיטין השדופין – 8עיבד וניקה עורו 9עד שעליו נחו כל הרוחות והנשימות הנשפעים מארץ הע'ב'ר'יים ,עליו המשרה להוציא את הע'וב'ר'ים בעמק הבכא ,עד שירונו יושבי סלע מראש הרים יצווחו ,10כי ע"י מימיו העמוקים עצתו השלימה יושפע הסוד [חכמתם ובינתם] לעמי -אנחנו פה כולנו חיים ,לצאת מטומאת וטבע ארץ העמים ,באופן שדייקא מהם יעטה המורה ביתר שאת נשמת שדי סוד העיבור ,עי"ז נמשך חו"ט התק'ו'ה ,זאת הברכה אשר משם ה' יראה ללבב 11לכל יושבי חלד ,שירדו בלא תקומה לשאול ושחת עשו ,ע"י שבחיים חיותם נתע'ר'ב'ו בגויים וילמדו ממעשיהם ,שיעלו מחיל אל חיל( ,מחכמתו ,שאין מנוחה לא בעולם הזה ולא בעוה"ב) ויראו אל אלוקים בציון – חיים עד העולם. 7 8 9 1 0 1 1 ע”פ הפסוק “והעובד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל” (יחזקאל מ”ח י”ט) ,ובב”ב קכ”ב .ופירש”י למלך המשיח. גמ’ סנהדרין ע’“ ,עץ של אדה”ר אתרוג היה ענבים היה חיטין” וכו’ חיי”מ רל”ד ראה ישעיה מ”ג על התחיה. ע”פ תורה קפ”ו ח”א ,שבהררי ציון ,ארעא קדישא נשפע על משיחו ,הכלי אתערדל”ת ,והאור – אתערדל”ע ,כאחד. דע"י דבתחילת תיקוניו ויואל משה למסור עצמו להמורת רוח הנמשך מהחלל ,ומי חכם ויבן שע"י השלכת נפשו מנגד להכנס למצרי וגבולות העמים ,מזה הדבר יונק ראש הצרים דיגברו מאוד מאוד להעלים רוחו הנח והזך בעצבון רוחם ,הן בזה מבקש לכסותו לגמרי עד שגם אנחנו חשבנוהו נגוע ומעונה מוכה אלוקים 12דאתחזיא לנא דאתגדעון פארותיו .אבל אתה מרום לעולם -מצאתי לי איש כלבבי שמתקיפות חוזק רוחו ,13שלא נמצא לו דמיון במקרא זולת בשליחות משה שיהיה משיח ,14דמקבל בכל עת מארעא דישראל תתגלה חסידותו – רוחו הטובה ישעיה נ”ב 12 גמ’ ?מה בין תקיפי דבבל לחסידי 1 3 ארעא דישראל. ישעיה י”א “והכה ה’ בעים רוחו” 1 4 ופירש”י לא נמצא לו וכו’ לכל א'ר'ב'ע' רוחות העולם ,אשר פרשתי אתכם עד שתרוממנ"ה שם כל קרנות עמך כולם צדיקים. כי הוא מלך משוח וקרנו רכיכא כי נותן עצת ה' השלימה שלעולם יהיה אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כא'ר'ז' (ר"ח ,)15ואל יירא מקול הק'ר'נ'ות ושפעת הקלגסים הבאים כנגדו ,ואף שירדתי לקצבי הרים וסוף חבוש לראשי ,ותהום יסובבני ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך ,אך אוסיף להביט אל היכל קדשך ,דבתורת חסדו – דגלי מסכתו ,העדינו העצ"ו 16שם טמון כפילא העדיפה ריבוי וע'וש'ר' שדייקא בגבורות יצח”ק (ר”ח) ,נתגלה 15 כי אתה אבינו ,א’כן ר’וח ה’וא ב’אנוש. ראה גמ’ עירובין נג .סוכה מט. 1 6 שכשיושב ועוסק בתורה מתעדן כתולעת וכו’, ובתורה רפ”ג דיש לדוד תורת חסד כי גלי מסכתא. 17 הארזים. דרווח העוה"ז אין לשער ,18דמי שירש את עיר התמרים 19בשלימות ,אינו צריך להוציא על זה הוצאות משלו רק ממה שהכין לפניו הבורא ית' יכול להרחיב ידו ולהרויח הרבה מאד ,עין לא ראתה .שמוצא בארץ ההיא מאה ש'ע'ר'ים רק ע"י שאני על משמרתי אעמודה ואתיצבה דאינו ירא משום דבר ואינו משגיח על שום ביטול ובילבול בעבודתו ,כי לא איכפת ליה שום דבר, רק עושה את שלו בעבודתו את ה' ית' (תורה קנ"ה) .ובזאת תמימותו ופשיטותו לא יתבזבז שולחנו אלא אדרבה ימצא לציין לעשרת הארזים שנשלמו ע”י 1 7 הוספת חכמ”י. תורה נ”ב ח”ב 18 תוס׳ בבב”מ שבתמרים אין הוצאות 1 9 משלו ,אבל בענבים כן. כי הוא מלך משוח וקרנו רכיכא כי נותן עצת ה' השלימה שלעולם יהיה אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כא'ר'ז' (ר"ח), ואל יירא מקול הק'ר'נ'ות ושפעת הקלגסים הבאים כנגדו ,ואף שירדתי לקצבי הרים וסוף חבוש לראשי ,ותהום יסובבני ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך ,אך אוסיף להביט אל היכל קדשך | 23לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז אוצרי אוצרות הטמונים בו בעצמו, ויעשרהו המלך בעושרו הגדול שבילי והתבוננות התורה ,אשר לא תחסר כל בהם. ובעת אשר הרוח סערה מתגבר להתקרב אל הארזים לעוקרם ,בחלישות הדעת ורוח נכאה שלא היתה מצויה מעולם ,ואף שהארזים הגדולים הנטועים עלי מים, חזקים על עומדם ,לבל יזוזו ממקומם כלל ,אבל התלוים בהם העצים הנמוכים וכל שכן אזובי הקיר שיבש מהם כל לחלוחיתם ,נפוצו ונתפזרו ונשתברו מאותה הרוח. ואתה מרום לעולם ה' דהצדיק כתמר יפריח ,ירית מלכותא קדישא ,הוא מגלה דאף שבנגלות המלכות חצבה עמודיה שבעה ארזים ,אעפ"כ באמת שם דווקא נגלה הג' ארזים הנסתרים ,שבעוצם רכותם מתגלה שגם החיצוניות הקשה שבכל העולמות באמת כל כולה קודש – פנימיות ורכות .כהארבה דלבושיה מיניה וביה נתקן כל הח'ל'ל'ים העמוקים אשר אין ארוכה למכתם. 20 דבכל הדורות אלו שנפלו למוקדי עולם ונפ'זר'ו' ע'צ'מ'ותיהם לפי שאול ,לא הגיע נגע מכתם מע'ב'ר' לע'ב'ר' העצמות, הן כל אסיין וקרטנין 21ריפאום ותיקנום ברפואות התשובה ,ושבו וחיו בית ישראל ולא תמותו ,אלא יחזרו לשדה הברכה, תכין דגנם כי כן תכינה תלמיה רוה נחת גדודיה ,ברביבים תמוגגנה צמחה תברך ,ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגורנה ,לבשו כרים הצאן ,מרעיתי אדם אתם 22ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו .והשתא בגלותא בתראה, דצריה – ר'ב' דע'ר'וב'א הגביהו כנשר [חכמה דאדום ותבונה דהר עשו] להניד ולקלקל הק'ינ'ים שבראש האילנות, ומי יוכל לסבול את קול הצער והצעקה, מפני שנטלה גאוותן וראשן של ישראל,23 ובפגם הזה לא יכלו היונים למצוא ישעיה ל”ג 20 תיקו”ז י”ג כ”א. 2 1 גמ’ יבמות ס”א .אתם קרויים אדם ואין 22 אומות העולם קרויים אדם. תורה ל’ ח”א ותורה ה’ ח”ב. 23 לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 24 מנוח ,לשוב אל ארובותיהם וקיניה"ם, הן הפגם היה למעלה בגבוה החמישים. ובכן אנושה מכתם וע"ז האחרון דהכביד, ~עורי עורי לבשי עוז ,עורי כימי קדם דורות עולמים ,הלא את השמה מעמקי ים דרך לע'ב'ור' גאולים ,כי מי עמד בסוד ה', אלוקי מקרוב אני ,ולא אלוקי מרחוק?דבדא רוחא דנשיב בשדה העליון כלולים כל הרפואות הר'ק'וח'ים ממר'ח'ק' מאד מאד ,יכלכל מחלהו – אף מכה שאין לה רפואה מקרוב.24 כי כל הרופאים משגיחי ומגדלי השדה, עושים בכל עת לה' ,להכניס אלו שהפרו תורתך הנגלות לתוך השדה – .25מעת אשר אבדה עצה מבנים ונסרחה חכמתם, דמרו ועיצבו את רוח קודשו וחאבו במחשבה עילאה ,26דכל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים ,וכסרחון מותרם גבר מאד מאד להכתיר ולעקל כל חכמתם – לא אמרו הע'וב'ר'ים ברכת ה' אליכם,27 לתקנם מקדמת שלף יבש ,כי כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים ,ושוב מיני חושך לא יאמינו ,כי אמרו יבשו עצמותנו אבדה תקוותנו נגזרנו לנו. ויזכור ימי עולם משה עמו ,איה המעלם מים את רואה צאנו ,איה השם בקירבו את 28 רוח קודשו ,דהוא שיהיה רוח ה' הכולל נחה עליו ,וציר הנאמן לשולחו – הבעל תפילה ,פאר ישראל 29שירש את המלכות דק' בחי' ארץ ישראל ,דשם השפע כפולה, ברוח אחרת שבו יוציא ויביא ,לעורר את טוב ריח הנשמות 30להעביר רוח הסערה הכפולה[ ,דבכפלות שלהם( ,דבאמת לאמתה אין באחד שלהם אפי' חצי ,דאין אדם מת וחצי תאוותו ביד"ו ,אפי' יו"ד אחד) באחרית הימים ,לא די שעשיו וישמעאל נועצו יחדיו להפיל את חומת בת ציו"ן, ראה תורה נ”ז 24 גמ’ סוף ברכות ורות. 2 5 ליקו”ה פו”ר א’ אות י’. 26 תורה רכ”ז 2 7 תורה ח’ ,י’ ,קמא ,ח’ ע”ב תנינא. 28 כמובא בשיחה של פאר ישראל תפילין 29 של תורה סז ח”ב .ובשיחה שאחד הגדולים שאל את רבינו למה הגיע לארץ ישראל .ובתורה מ’ ח”ב שפע כפולה התפארות וכו’. תורה ח’ ח”ב 3 0 שקשתה תשובתם וחזרתם ,אבל עיקר התגברותם – כי יגורתי מפני אפם להפיל חומת ירושלים לחמות ויגיעות הממון לאבד מהם אחרית חוט התק'ו'ה ,31ושם בקשיות ל"ב (האחרונים הזה )32נתנני ה' בידי לא אוכל קום - 33כל באיה לא ישובון 34 ולא ישיגו אורחות חיים ,עד דייתי ההוא דיפיץ מתרי אוסיא ,מיא – רוחא דהוא אשר יצא ואשר יבוא לפניהם ,דבתחילת התיקון [הרועה השמיני פלא הגדול, שגופו צח ואור בתכלית בלי שום הבל סרחון עלמא ,הן נכלל בתכלית בעצם וריח הנשמה] יגלה להם עוצם פגמיהם וקילקולם להרגיש גודל סרחון גוף הנגוף. [ויתביישו בבושה הגדולה מכל הבושות [ואע"פ שמגלה להם תכלית ירידתם לבור תחתיות מחשכים מצולות .לא יפסק השפע שלהם מכל העולמות אלא אדרבה למתים תעשה פלא ,רפאים יקומו י'וד'וך' סלה ,יספרו בקבר חסדך ,וצדקתך בארץ נשיה ].דמכפל 35הבושה עצמה שוב ישובו ויקבלו את אור נשמתם כבתחילה כי יגמור ויגל עיניהם לראות נפלאות, והריחו ביראת ה' להאכילם לשבעה מזונא דנשמתא.36 דע"י שבפעולותיו הנגלות עם החיים, מקבלים כל יושבי ארץ הלכודים והאחוזים בפח היקוש את רוח החכמה העליונה ,שאע"פ שנשפע מלמעלה, עם כ"ז נחשב להם כאילו ירימו תרומה מלתתא .ומזה רוח הריח הטוב 37של ארץ הצבי ,מזדככים בתכלית כל רוח שטות, הבל המה מעשי תעתועים ,שמעלים ומגלים שלהבת תעלומות ליבם– 38 ה'ב'ל'ים חדשים להשי"ת ,עי"ז בעל תורה כ”ג ח”א על כפילות תאוות 31 הממון. כתבי האריז”ל שהל”ב האחרונים רק 32 משיח יכול לתקן ,וראה חיי”מ שביציאתו מזלאטיפליע – הממון ,אמר הפסוק “והסירותי לב האבן מבשרכם” ליקו”ה קידושין ג’. 3 3 תורה ח’ ח”ב. 3 4 כמבואר בתורה כ”ב בסעיף ה’ ו’ 35 ובסופה ,ובתורה צ”ח ,ובסיפו”מ סוף מעשה מבעל תפילה. שיחו”ה כ”ג. 3 6 עיין תורה ח’ תנינא. 37 עיין תורה כ”א קמא. 38 ויזכור ימי עולם משה עמו ,איה המעלם מים את רואה צאנו ,איה השם בקירבו את רוח קודשו ,דהוא שיהיה רוח ה' הכוללנחה עליו ,וציר הנאמן לשולחו – הבעל תפילה ,פאר ישראל שירש את המלכות דק' בחי' ארץ ישראל ,דשם השפע כפולה ,ברוח אחרת שבו יוציא ויביא ,לעורר את טוב ריח הנשמות להעביר רוח הסערה הכפולה השדה מקבל גבורות ומקיפים חדשים,39 לצפות מרחוק ומשם יביא לחמו להיטיב המתים חפשי ,שגם הם ילכו מחיל אל חיל, כי ע"י הטבת לב החיים שיאמינו בעוז רוח צפון לבבם ,בזה מתרוממים כל יורדי דומה להעלות ממקומם ריח ורוח חדשה לה'. ואף כי אלו התיקונים שגבו בכל עידן ועידנים ,להתם חטא ואשם הסדורים כאלו השנים שית האלפין ,40אבל עיקרם נזכרים ונעשים ביום הכסא ,הרת עולם ראש השנים (יומא אריכתא ששם נשפע תקופות הימים והשנים) .ובראש השנה שלי העולה על הכל ,נגלה לעין כל הדבר הנסתר מתחילה ,דלא זו בלבד שע"י אורו רוב החכמה ,ממשיך ומאיר עלינו להתעורר מלמטה ,אלא אף הם רב חילם וחלקם בהמשכת התיקון של הרב ,כי ע"י שמתקבצים אליו ,מביא כל אחד את "אבן 41 ראשו" הפרטית לאבן שתיה הכללית, ראש הפינה .כי אף שהרב משליך 42נפשו מנגד עבור כל אבנייך לפוטרם מבעלי הדינים המונעים המשכת מקור ומוצא המים מן כל האילנות 43בכולי שתא .מ"מ ביום זה תחילת ותכלית מעשיך ,צריך להיכנס לתכלית דלי דלות ,ראשית רשות כל השנים האדומים מתחילת העולם ועד 44 סופו. שבנשגבות פעולתו לא מיבעיא אתם כולכם תלויים בר"ה שלי ,שע"י תפילת שורש הדין שלו ,ילין עוז בצואר הנחש לפלוט את כל הנחשלים פליטי הענן ,שגם המנושכים האבודים והנדחים יתאספו להיות שכנים לבתי הקדושה .45אלא כל העלם העולם תלוי בזה ,להפוך את אחרית המרה ,החדה כחרב פיפיות (משלי ה') מצח הנחש ,עצמות חיותו אלו שבכל ראש השנה אי אפשר לתקנם ,גם הם יתהפכו עיין תורה מ”ט קמא ותורה ה’ תנינא, 3 9 שמקבל הצדיק התחדשות מהתלמידים. ילקו”ש ישעיה ר’ שפ”ט “אם יהיו 4 0 חטאיכם ..כשנים הסדורים”. עיין תורה ס”א קמא 41 עיין תורה ה’ תנינא. 42 עיין מעשה מחיגר. 4 3 סוכה מה :ובמאמר דנן בעלי הדינים. 44 תורה ח’ 4 5 לדעה את ה' כמים המכ'ס'ים לים. כי ע"י שיבואו להשתתף ולהביא את צימצומי 46פרקי שירתם ,47ירוממו וישלימו את כלליות שירו ביתר שאת לראש טורי אמנן .ועי"ז חוזר חלילה דאבני בית הקדושה יתרחבו ויתפשטו על כל העולם, להכניס את הכל למקיף הס'וכ'ה' 48הזך והקודש של הר מרום הרים. דאחרי שבמאמר "קץ מגולה" שפיר חזית בעיניך שכפי שכל אחד ואחד מישראל משלים את חלקי תורתו שבע"פ כן כובש החלקים דיליה אשר נפלו מהחטאים הראשונים לחבלי 49מצרי אומות העולם, לקדושת ארץ הנושבת ומלאה בעצה השלימה ,הלא הגם את תראה אחרי ראית – שבר"ה קמה אלומתו וגם ניצבה – התעצמו פעולותיו ללקט ולאסוף את כל חלוקי אבניהם המתוקנים ,לאבנו השלימה הכוללת ,ומציוני כל הנפשות אשר נתאחדו לרועה אב"ן 50ישראל ,ניתן הכח לכל ה(א) בנים משחיתים לא אמון בם ,אשר לאבן אופל וצלמות ירדו מראש הדורות ,כי לא הגיע מהם אתערותא כלל ,כל ימי חלדיהם. לתקנם בשלמות ,שגם מאבניהם המנופצות בלא שום לחליחות 51יתגלה זוהר התק'ו'ה, לשוב ולהיכנס להר זה קנתה ימינך .כי תורה תצא מציון ודבר ה' מירושלים. דאחרי שכל האבות הראשונים מקבלי השדה לחדשי השנים ,ח'פ'ר'ו' הב'א'ר'ות, והמשיכו המעיינות – לטייב הזמורות להשביח רוב התבואות ,הח'יט'ין וה'ש'ע'ור'ין – אשר מהח'ט'אים הראשונים ביום נטעך תש'ג'ש'ג'י נחמצו ,נסדקו ונש'ב'ר'ו – הסר מס'ו'כ'ת'ו והיה לב'ע'ר', פרץ גדרו והיה למרמס ,דבכל שנה ושנה ביום שמחתכם ומ'וע'ד'יכם ,השקו בר'ג'ל'ם ,זרעו במים רבים ,עד דהרעיפו השמים ממעל ושחקים יזלו צדק ,תפתח ס”א ח”א 46 ס”ג ח”ב 47 כ”א ח”א 4 8 ע”א ח”ב 4 9 תורה כ”ב שבראש השנה ע”י עבודתנו 5 0 נשענים כל הבנים על אבינו שבשמים. ליקו”ה שבת ו’ ט”ו 51 ארץ וצדקה תצמיח ,גדלו והצליחו וי'ש'ר'נה נטיעות הכרמים ,סידרו זרעי אמונים. דהחסידים הראשונים תיקנו נחלה המבוהלת אכילות הבוסר שה'ק'ה'ו כל ש'נ'ו'ת' דור דורים ,דבכל פעם ושנה כיוונו וצימצו שחריתם – צפיתם ,להתפלל בהמ'ת'נ'ה' ובח'נ'ינה ,52עד שהע'מ'יד'ו וכוננו כל היקום על זה שלוש ר'ג'לים ,ולא זו אף זו הן טרם חילו פני מלכם ,שה"ו ולא דחקו 53עד שדעתם התח'ול'ל'ה ,ובזה נגעו ולא נגעו בתיקונים הנעלמים והעתידיים, גם כל ח'ל'י וכל מכה אשר לא כתובה – נט"ע רבע"י ח'ל'ל'א דאגוזא ,אבל עיקר העבודה היה בסדר הזמני"ם והמ'וע'ד'ים, שאפ' שם כמה שבני הג'ול'ה יבואו לראות ולש'ח'ר' 54,ממקומם וש'עת'ם' ,האדון ה', בחיזוק ע'ו'ז' ובתעצומות לבם ,פעם בפעם, כפי כן יפעל אל דיפתח להם באֹר הפנים ,עד בב"ת עיניהם ,על מנת שיתהדרו בע'ז'ו'ז' חדש ,לבוא ולעבור בר'ג'ל'יהם ,ואתנהלה לאטם ,ובזה מתונתא -לחות הארץ בכל ג'ול'ה שהורקנו ,אדרבה עובדי השדה עמדה להם השעה -ושכינה כנגדם ,לבשל ולגמור כל תנובת הארץ באופן שכולם ישבעו מפרי עמלם ,ולא ישובו לפרוץ אל ה' לרוץ ולחבל בין הכרמים ולהחיש ולמהר המ'ו'ע'ד'ים אלא לעבוד את האדמה באמונת העתים ,הן תיקנו ש'ע'ר'יהם עד דהע'מ'יד'ו כל רגליים לראות פניך בכל תשובות השנים, הגיע עת לבשר מ'ו'ע'ד' מועדי"ם וחצי (ליקו"ה עבוד"א ה"ג תכלית ביטול הזמנים), הן בפע"ם הזאת – ברגל הרביעי ,הכ'ס'א'די'ע'מ'וד' לעולם ,כיע'ב'ר'ו בש'ע'ר'ים למאוד מאוד יפרצו - .כי אני אענה את השמים ,והשמים יענו את הארץ – דעכשיו ינתן תעצומות הב'ו'ע'ז' מיוב"ל המי"ם לשדה לחם היהודים ,והארץ תענה את יזרעאל ,לשיח ולהודות את ה' ברוח ח'ן' ות'ח'נ'ונ'ים' ,כי גדול יום יזרעאל – להעמיד ולהגדיל השעה רג"ל המלאכה, 5 2 5 3 5 4 תורה כ’. תורה כ’. תורה ל’. שבנשגבות פעולתו לא מיבעיא אתם כולכם תלויים בר"ה שלי, שע"י תפילת שורש הדין שלו ,ילין עוז בצואר הנחש לפלוט את כל הנחשלים פליטי הענן ,שגם המנושכים האבודים והנדחים יתאספו להיות שכנים לבתי הקדושה | 25לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז לאורך הימים השנים הקדמונים. מקר"ן האר"ץ לעול"ם קיימ"ת ועומד"ת, תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל יושבי ארץ ,כי בא יום ה' חשך ואפילה כש'ח'ר' פרוש על ההרי"ם כמוהו לא היה וכמוהו לא תוסיף ,כי גוי עלה על ארצי עצום ,ואין מספר שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה כי שודד דגן הוביש תירוש אומלל יצהר ,הגפן הובישה והתאנה אומללה רימון גם תמר ותוח ,כל עצי השדה יבושו ,כי הוביש ששון מבני אדם ,שמעו זאת הזקנים ,והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבותיכם ,יתר הגזם אכל הארבה, ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל ,אליך ה' אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה ליהטה כל עצי השדה, ויתן ע'וז' למלכו וירם ק'ר'ו' משיחו כה אמר ה' ולקחתי אני מצמרת הארזהרמה ,ונתתי מראש ינקותיו ר'ך' אקטף, ושתלתי אני על הר גבה ותלול ,בהר מרום ישראל אשתלנו ,ונשא ענף ועשה פרי ,והיה לארז אדיר ,ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף, בצל דליותיו תשכנה ,וידעו כל עצי השדה כי אני ה' השפלתי עץ גבה ,הגבהתי עץ שפל ,הובשתי עץ ל'ח' ,והפרחתי עץ יבש, אני ה' דברתי ועשיתי. הן כגאלת נחלתך קנית קדם פנית לפניה תשרש שרשיה ותמלא ארץ ,דבכל פעם השכנים הרעים הנוגעים בנחלה – שאגו בקרב המ'וע'ד'ים ,נשמע עליהם קול הרועים ובר'ג'ל'יהם במלחמה עמדו דהצוררים בשלוש פשעיהם לא יוסיפו לענותם ,ובדא אוליפו לכל ר'ג'ל'י הילדים ,להעלות לאיטם רינתם ותפילתם ,כי בש'ע'ר'ייך ירושלים .כען הוללים הוללו קרן הרימו ,הן כהביטו ויראו בשדי עריהם דעמדו והשביחו לגובה הכתפיים ,ועוד מעט וירעשתי כלבנון פרים – יהי פיסת בר בראש ההרים ,יכסו הרים צילה וענפיה ארזי אל ,ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד עולם ועד עולם עלמיא.55 עתה בקץ – רוב ימיהם ,מלכות הזלה [דעזותם יסגא, וראש כ"ף עשו רמיה (לאתחזאה קרנ"י פרזליה"ם לרכי"ן [כבמלכותא וכתרא קדישא] דלא מעוורי"ן עיני יושר המשפטים) בעו לאפרדא אחרית מע'וז' ישועות מש'י'ח'ו' ותפילתו ,מתפילת ה' דמתמן תצא ע'וז' למו ראשית תבואתו ].יבואו ב[כלליות ה']א'ר'ב'ע – לזלזל ולעקל לב ה'מ'ת'נ'ה' כל ציוני שיעוריהם – אשר הקימו ויקימו בונייך לימודי ה' לעם קדושים .הן כל כמה דיתריעו על הגובאי ועל הילק – עמלק עם יושבי צור ,דלא ישודו הארץ ויאבלו האדמה ,גם כי יזעקו וישעוו ,ס'כ'ו'ת' בענן מע'ב'ור' תפילתם – כי נשמו אוצרות נאספו מגורות יבשו כל אפיקי מים – פני ה' חילקם לא יוסיף להביטם. אל תיראי אדמה כי הגדיל ה' לעשות דבעת הצרה אשר לא נהיתה בהרמת כל עשרהקרנות - 56אחרית"ם וראשית"ם ,להכרית כל הת'ר'ו'ע'ו'ת' דמלמעלה ,מכל ההת'ע'ו'ר'ר'ו'ת' דמלמטה ,לכ'ס'ו'ת ,אמונת קהל קדושים בפחות ומהמורות חור פתן ומאורת צפעוני ,דיאבדו ויתעו 5 5 5 6 דניאל ז’ דניאל ז’ דעתה דבעל שדה המקנה בא להקים בר'ג'ל' האחת כל צמחי הרבב"ה ,לבל יכרתו מאחיהם ומש'ע'ר' מקומם ,עיניו יביטו לנ'וכ'ח' בר'כ'ות ה' ,אורך הימים עולם ועד ,דכל כמה דיזקן לקנות החכמ"ה מותכהנ"ה עיני"ו – לעייל לב'ו'ע'ז' הקשה הכאת הח'ל'יל'[ ,לרוץ לארצו בקשרי המלחמה – להיקראות ולהיות הוא הקטן מאחרית וראשית השנ"ה ,וח'יל'ל' ועקד אפי' פלג גופו להפיל כל קרן וחוזק כוח ועוצם ידי נחלת גוים ,לכן זכה להכנס לארץ ע'ו'ז' -קמיצת היד לגלות שם את ס'וכ'ת'ו האר'וכ'ה – ע'ש'תר'ות קרניים], ושילמתי לכם את השנים אשר אכל הא'ר'ב'ה' הילק והחסיל ח'יל'י הגדול אשר שילחתי בכם ,דכיתברך ע'ו'ז'ו מארוכו"ת הקני"ם חי ה' וגאלתיך אנוכי, להבריך אתכם בזאת ההמתנ"ה – אורך הימים, ובני ציון גילו ושימחו בה' אלוקיכם כי נתן לכם את המור"ה לצדק"ה. אשרי העם יודעי תרועה ,ה' באור פניך יהלכון ,בשמך יגילון כל היום ובצדקת"ך ירומו ,כי תפארת ע'ו'ז'מו אתה וברצונ"ך תרום קרננ"ו, דאף שכל הפנים המאירים נכ'ס'ים מהם ,יגילון בע'ו'ז'ך דנתת לעבדך הרך – ברבבו"ת נחל"י השמני"ם ,רשות ובדלות יעמדו ,לגלות צדקות ה', והימים האלהבכל שנה ושנה ,נזכרים ונעשים ,ואני אתן לכם – זאת ה'מ'ת'נ'ה' ,למלאות קרנכם בשמן הטוב דלא יחסר – לעולם יעמוד ,דבזאת ארב"ה הארבע"ה ,קרניככ"ם דיתרככו ויתארכו – תפרצו ימה וקדמה צפונה ונגבה ,דאפי' אויר הקשה דארץ הע'ז'ים [דולמדו צדק"ה לשפוך כמי"ם] יתברכו ויוברכו ,וכל בשר יבואו ברך בשרם 57להשתחוות לפני – כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצ'מ'יח' כן ה' יצ'מ'יח' צדק"ה ,נגד כל הגוים. 5 7 סוטה ה’ .וברש”י שם. הגיע עת לבשר מועד מועדים וחצי תכלית ביטול הזמנים לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 26 כשהדרך מחופה בסכינים פרקי מסירות נפש על אמונה יוקדת | קווים לדמותו של הרב החסיד רבי נחמן זאב אנגל זצ"ל בינות להמוני מתקבצים שנדחקים אל המטוסים העמוסים לעייפה ,בלט בזוהרו הפנימי ר' נחמן זאב זצ"ל ,גופו חלש, אבריו שבורים ,עקב המחלה הנוראה ה"י שקננה בקרבו ,אך תבערתו לראש השנה של ראש כל הצדיקים עולה על הכל ,לבו נושא את רגליו אומנה בשמחה פנימית עצומה שמאירה את פניו ,הוא עלה למטוס על מסכת החמצן מתוך קוצר נשימה ,כדוגמא חיה לנסיעה לאומן על דרך מחופה בחרבות וסכינים. ובאומן עצמה ,נתגלתה עוצם תמימותו ופשטותו של ר' נחמן זאב ,אותם דרש וקיבל מהרב והתלמיד ,אשר בדרכם הילך כל ימי חייו ,שנים אגר בקרבו תעצומות נפש לעמוד איתן באמונתו דייקא בתוקף הייסורים .אדם מהצד לא חש כלל בריסוק אבריו ,במוח נקי ובישוב הדעת השתתף יחד עם קהל המתקבצים בכל התפילות ב'קלויז', ורצונו להיות איש פשוט קיבל פנים חדשות ,כאשר על אף גופו החלש לא דרש מסובביו מאומה, וכן ישן עם כל המתקבצים באהלי הענק ,בהם מוצאים מנוחתם עוד אלפים רבים ,הודות לפעילותם של הר"ר אברהם אלחנן יגלניק והר"ר אליעזר קירשבוים ,מיסודו של הנגיד ר' ישראל זינגר .שמא יבקש ר' נחמן זאב מקום מיוחד לסעודות החג ,כדי לסעוד את לבו החלש ,אך לא כן גם עתה .בסעודות החג מצווה הוא מפי רבו לחדווה רבה ,ועל כן ביטולו מובילו לאולמות הענק של הנגיד ר' אליעזר שיינר ,ללא כל התחשבות במצבו האישי. כך מתגלים תעצומות הנפש העזות של מי שכל חייו חי את זכרון עלמא דאתי ,ואף בעת מחלתו הוא מדבר "היום שאחרי" בלי שום רעדה מחד ,אך עם אין-סוף אחריות ורחמנות מאידך .יעידו על כך החברותות הקבועות שלא משו ממיטת חוליו בבית החולים ,מחובר לעירוי ומחזיק גמרא ביד ,עד שהרופאים עוברים על ידו ביראת כבוד' ,הוא השמירה של המחלקה שלנו .'..הרבי הגדול שלח את אחד מאנשי כתתו ,להוכיח שגם בתוך כותלי בית החולים ומרתפי התרופות ,גם שם נמצא ה' יתברך. התמדה עצומה זו ליוותה אותו בכל משעולי חייו ,וכברסלבר אמיתי לא התהלך בגדולות .התמדתו העצומה 'קמו בניה ויהללוה' ,הן על זאת גאותו של ר' נחמן בעלמא דקשוט ,דורות מבורכים תלמידי חכמים הנאמנים ודבוקים באור האורות ,כפי שחינכם בחיי חיותו ,וכפי שהוכיח להם דוקא בתוך תעלומת ייסוריו היותו דבוק ברבו עד שבדם וורידיו זרמו תורות ותפילות ,ביטול והשתוקקות לרצותו יתברך .עד הרגע האחרון לא עזב את ההתחזקות בספרי רבינו הק' .וכפי שהעיד על עצמו שכל כוחו בתקופה הקשה ביותר ,נבעה אך ורק מהדיבורים המחזקים של רבינו ומוהרנ"ת שהיה לומד בהם ללא הפסק. באותם ימים הפכה להיות דמותו ל'הפצה מהלכת' ,כשרבים מסובביו לוחשים בערגה על ההתחזקות הרבה ששאבו מעצם ראייתו, איך שקיבל כל אחד במאור פנים, בהראות אהבתו לזולתו ,כביכול פגש אותו זה לראשונה. בלימוד התורה כמעט ולא נודעה לרבים. אך בניו אינם מסוגלים לשכוח את סעודות ליל השבת ,הסעודה מסתיימת ותוך מספר דקות ר' נחמן זאב נעלם ,לחברותא כמובן. לאחר ארבע שעות עמל רצופות הוא נכנס בחיוך רחב ,חיוך של גנרל שחזר מקרב שכולו ניצחון ,הוא ניצל כיאות את לילות השבת ,שבהם מאיר שורש אור העתיד, עד שהעיד הרועה הנאמן ,שיכול בהם גם אדם פשוט ,ברצותו ובחפץ כיסופיו, להגיע בהם למעלת תשובה ודבקות כמו בליל יום הכיפורים... גם יסורי הגוף הנוראים אותם סבל, עד כדי שכל מי ששהה במחיצתו, ראה את ההתכווצויות ,ואת הבעת הפנים המיוסרת ,אך כאילו והגוף מנותק מנביעתו הפנימית מתוך שורש הנחל ,שתיקה של אמונה, שתיקה של הסתמכות על רחמים מופלאים בתוך שק הייסורין ,ללא שום תלונה וללא הבעת תרעומת ,מתוך אמונה טהורה בה'. ביום ב' שבט תשע"ו ,נתעלה ר' נחמן זאב למרומים בדמי ימיו ,והוא בשנת המ"ז לחייו ,כשאת מיטתו מלווים אנשי שלומנו בדרכו אל הדבקות באור צחצחות, אלמנתו ובניו הצעירים והכואבים, שניצוצי האמונה שהבעיר בהם בחייו, ממשיכים ללוותם באמונת אומן ,בתקוה לעת השמע קול הבשורה בפתע פתאום: שאי עינייך וראי ,כולם נקבצו באו לך. | 27לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז ועכשיו מתחילים לזעוק “הצילני” הרה”ח ר’ יעקב נתן אנשין שליט”א אבוא לפניו שלא כדת לחלוחית של כיסופים ושמחה ,וגורם לנו להרגיש "עייף ויגע ולא ירא אלקים"... “הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקדושת מרדכי ואסתר” – הזעקה המהדהדת זה קרוב למאתיים שנה ,ביערות הסמוכות לנמירוב, ברסלב ,טפליק ,טולטשין ,צפת ,בני ברק, וירושלים... כי" :ריבונו של עולם ,כבר גילית אזנינו שכל הנסים והנפלאות שעשית לאבותינו אשר עליהם נקבעו הימים טובים הקדושים ,כולם נעשים ונתגלים ומאירים בכל דור ודור בכל אדם ובכל זמן ,ואנו צריכין להמשיך קדושת פורים וקדושת כל הימים טובים ,והארת הנסים ונפלאות שנעשו אז ,בכל שנה ושנה ,בכל דור ודור ,ובכל אדם ואדם בפרטיות" (ליקוטי תפילות ח"ב ,לז). והלא כך לימד מוהרנ”ת“ :כל הזועק להשם יתברך שלשים [או ארבעים] יום לפני פורים ,שיצילהו מקליפת המן עמלק ,ויזכהו לקדושת מרדכי ואסתר ,יזכה לראות את פני [= קדושת והארת] מרדכי הצדיק בעת קריאת המגילה”... ודבריו אלו עשו ועושים פירות; הם מלהיבים את לבבותיהם של אלפים מבני ישראל ,לנצל את תקופת טרום-פורים ,בזעקות גדולות ומרות ,ובכך להמשיך עליהם את הארת הניסים והנפלאות ,כבימים ההם בזמן הזה. "אעפ"י שעל פי דת של תורה בוודאי איני ראוי לבוא לפני המלך" אפשר לחגוג בפורים הבעל"ט את הניצחון על המן הפרסי משושן הבירה ,אך אפשר לחגוג בפורים גם את הניצחון על המן של שנת התשע"ז ...זה שמייבש את הלב מכל לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 28 וכנגד קליפה שכזאת, אין שום עצה ,רק :שער החמישים של הקדושה .רק מרדכי הצדיק" ,מר דרור", יכול לעמוד כנגדה ולהאיר בלב ישראל את עצת העצות; עצת התפילה וההתבודדות. וכדי לחגוג את הניצחון בימינו ,צריכים גם לעשות מה שעשו אבותינו בימים ההם; להטות אוזן לזעקתו של מרדכי היוצא בתוך העיר וזועק זעקה גדולה ומרה" .ועיקר צעקתו ,שהוא מודיע לאסתר שהיא בחינת כלל ישראל ,שעדיין לא תתייאש מן הרחמים ותבוא לפני המלך איך שהיא רחוקה ממנו שלא נקראת אליו זה שלשים יום – שהם כלל החודש שצריכין ישראל להקביל פני אביהם שבשמים על כל פנים פעם אחת בחודש, אבל לפעמים נתרחקין כל כך עד שאין זוכין לבוא לפניו אפילו פעם אחת בחודש בחינת ואני לא נקראתי וכו' – אף על פי כן צריכין להקיש על דלתי רחמים ,אולי יחוס אולי ירחם" (ליקוטי הלכות ,בכור בהמה טהורה ד, טז). וגם אם נפלנו להיכן שנפלנו ח"ו ,ומחמת השאור שבעיסה יצאנו מ"דת של תורה" רח"ל – גם אז אסור לנו לוותר ,ועלינו לומר לעצמנו" :ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת ,ודרשו רבותינו זכרונם לברכה 'שלא כדת של תורה' .כי אני יודע בעצמי שעל פי דת של תורה בוודאי איני ראוי לבוא לפני המלך להתפלל לפניו ,כפי מה שאני יודע חטאתיי ועוונותיי ,אך אף על פי כן אבוא לפניו שלא כדת ,וכאשר אבדתי אבדתי .היינו ,אם חס ושלום אינו לרצון תפילותיי והתבודדותי עתה לפניו ,מריבוי קלקולי .כאשר 'אבדתי' על ידי מעשי הרעים' ,אבדתי' ,ויעשה ה' יתברך עמי מה שירצה ,אני תמיד אייחל ואצעק לה' יתברך ,אולי ירחם" (שם). מר דרור מבּ ֹושם העליון קליפת המן עמלק ,היא קליפה נוראית – היום הגדול ,יום 'חמשה עשר בשבט' – הוא זה שעומד בפרשת דרכים, ומכריז בקול ,על כך שימי הפורים מתקרבים" .בעוד פחות מחודש יחולו ימי הפורים – שומעים המבינים את לחישתו הרועמת – וגם אם לא נקראת לבוא אל המלך זה שלשים יום ,חושה לדפוק על דלתות הרחמים" | היום בו עולה השרף באילנות ,הם מתחילים שנה חדשה. גם אם כלפי-חוץ החורף בעיצומו ,ועדיין שקועים האילנות בשנתם העמוקה .אך עמוק בתוך הגזע מתרחש שינוי ,ומתחוללת התחדשות. שער החמישים של הטומאה .קליפה שכוללת בתוכה את כל שערי הטומאה. בעוד ששאר הקליפות ,מתגברות כל אחת להחדיר את טומאתה שלה ,הרי שקליפה כללית ונוראית זו ,באה "להשמיד להרוג ולאבד". כאשר התמלא המן חמה ,ורצה להשמיד את מרדכי ,הוא לא הסתפק בתכנית חיסול פשוטה אלא" :וישלח ויבא את אוהביו ואת זרש אשתו ...ותאמר לו זרש אשתו וכל אוהביו יעשו עץ גבוה חמישים אמה". "כי ראה שישראל מרודים מאד מאד בתוקף הגלות ,ויש עליהם פגמים וקטרוגים כאלה ,עד שאז אם היה מתגבר עליהם בכח איזה קליפה קטנה בעלמא גם כן היה קשה לעמוד כנגדו, לגודל חלישות ישראל אז .אבל הוא ברשעתו ימח שמו ,התחכם אז ,והתגבר עליהם אז בכל מיני כוחות שיש לו ,וקיבץ זרש אשתו וכל אוהביו וכל עשרת בניו ,שהם כל העשרה כתרין דמסאבותא. ורצה להתגבר אז על מרדכי וישראל ,בכח כל החמישים שערי טומאה ,שהם כלל כל הסטרא אחרא שעמלק כלול מהם .ועל כן עשה עץ גבוה חמישים אמה ,ובכח כולם רצה להתגבר על ישראל אז בעת חלישותם הגדולה ,בעת תוקף הגלות" (ליקוטי הלכות ,ברכת הריח ד ,ה). וכאז כן עתה: קליפה נוראית זו לא די לה בכל סוגי שערי הטומאה ,אלא היא חותרת אל הנקודה היהודית הפנימית ,אל השורש העליון ,שער החמישים. לא די לה בכך שהיא מכשילה ומטמאה ,אלא היא חותרת לכבות לגמרי את הזיק היהודי... הייאוש ,העייפות ,הקרירות והליצנות – אשר קליפה זו מחדירה – מאיימת לכלות ולהשמיד את הנקודה היהודית המפעמת בתוכנו .ואם לא די בכל זאת ,הרי היא חותרת בכל עת להסתיר ולהעלים את אורו של הצדיק האמת; הנקודה היהודית הכללית. וכנגד קליפה שכזאת ,אין שום עצה ,רק :שער החמישים של הקדושה .רק מרדכי הצדיק" ,מר דרור" ,יכול לעמוד כנגדה. רק הוא יכול להאיר בלב ישראל את עצת העצות; עצת התפילה וההתבודדות. "כי 'מרדכי ידע את כל אשר נעשה' עד היכן הדבר מגיע ,וראה שאין עצה ותחבולה לעמוד כנגד קליפה קשה וחזקה כזאת מכל הצדדים, כי אם על ידי ריבוי תפילה ותחנונים וצעקות וזעקות ושוועות .ומיד 'ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדולה ומרה' ...וכן בכל עיר ועיר ...כי כנגד קליפת המן עמלק ,שהוא בחינת אריכות הגלות של עכשיו שנקרא גלות אדום ,אין חכמה ואין תבונה ואין עצה כי אם להרבות בתפילה ותחנונים וצעקות ושוועות וזעקות בלי שיעור עד ישקיף וירא משמים. התבודדות ,עדן עין לא ראתה כי תפילה למעלה מהכל ,וכולל כל החמישים שערים ,כמבואר ,שתפילה היא בחינת 'עדן', עין לא ראתה ,שהוא שורש התורה ,שמשם שורש כל מעיינות החכמה של התורה הקדושה. כי התפילה היא בבחינת 'נתיב לא ידעו עיט', בחינת שער החמישים שאין מי שהשיג אותו. היינו :מי שעוסק בתפילה ומתחזק בכל עוז להרבות בתפילה ושיחות בינו לבין קונו ,הוא מעורר עדן העליון שהוא בחינת שער החמישים, בחינת 'נתיב לא ידעו עיט' .כי אין שום שכל שיוכל להשיג ולהבין עד היכן מגיע הכח של תפילות ישראל ,אפילו של הפחות שבפחותים, בפרט מה שמתפלל כל אחד על צרת נפשו שהוא רחוק מה' יתברך .כי אפילו המלאך הקדוש שמקבל תפילות מישראל וקושר מהם כתרים לרבו ,אינו יודע להיכן להעלות הכתר הנורא הזה ,רק הוא משביע אותו שיעלה מעצמו וישב בראש קונו ,כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה. ועל כן תפס מרדכי ,בחינת הצדיק האמת שבכל דור ,אומנות אבותינו לצעוק אל ה' הרבה ,זעקה גדולה ומרה ,ולהרבות בתפילות ובתחנונים .ועל ידי זה התגבר גם כנגד קליפת המן עמלק ,והשיב לו גמולו בראשו ותלה אותו ואת בניו על העץ ,שזכה להכניע ולהשפיל עד | 29לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז ועכשיו מתחילים לזעוק זה לא קריעת ים סוף “הצילני” ארץ את כל הרב דקליפה וכל אלופי עשיו רברבי עשיו .כי התגבר כנגדם על ידי תפילה ותחנונים ,שהם בבחינת שער החמישים של הקדושה. גאולת עולם בכוח התפילה ועל כן בגאולה האחרונה כתיב 'בבכי יבואו ובתחנונים אובילם' .כי עיקר הגאולה השלימה העתידה לבוא ,הוא על ידי תפילה, וכמו שכתוב קחו עמכם דברים ושובו אל ה', 'איני מבקש מכם אלא דברים' ,כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ,וכמובא בכל הספרים מגודל מעלת התפילה עד אין קץ" (ליקוטי הלכות ,העושה שליח לגבות חובו ג ,יג). וכך – בכוחו של הצדיק האמת הממשיך עלינו אור שער החמישים – אנו יכולים לעמוד גם כנגד ה"המן" שבכל דור ודור. בכח ההתחזקות האינסופית בתפילה ובתחנונים ,אנו בטוחים שגם אם היה מה שהיה ויהיה מה שיהיה ,תמיד ה' שומע אותנו ,ובוודאי יושיענו ויגאלנו שנית. "וזה עיקר שמחת פורים ,שאנו שמחים בחסדו, שאנו בטוחים שגם עתה ישמע תפלתנו ויגאלנו מהרה .וזהו 'קריאתה זהו הילולה' ,כי עיקר ההלל של פורים הוא קריאת המגילה, שמפרסם תוקף הנס ,שגם בעת אריכת הגלות ,בעת שנדמה שה' יתברך מסתיר פנים ממנו ,גם אז ה' יתברך שומע תפלתנו. כמו שהיה בימי מרדכי ואסתר ,שאז היה בסוף הגלות ,והרבה חשבו וטעו ונדמה להם שלא ישוב עוד ה' יתברך אלינו חס ושלום. "ומרדכי ואסתר התחזקו בתפילה גם אז, עד שזכו לנס .ואנו ממשיכין עלינו ההארה הגדולה הזאת בכל שנה ושנה ,להתחזק בתפילה תמיד בכל ימי אריכת הגלות הזה, שאף על פי ש'אכתי עבדי אחשורוש אנן', ומלכות הרשעה מושלת עלינו כל כך ,אף על לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 30 פי כן אנו בטוחים בחסדו ומחזקים עצמנו להתפלל תמיד עד שיכמרו רחמיו עלינו. וזה עיקר ההלל של פורים ,בחינת 'קריאתה זהו הילולא' ,כי זה עיקר ההארה שממשיכין בפורים ,שגם בעבדותנו באריכות הגלות נתחזק בתפילה תמיד ,שזה עיקר מחיית קליפת עמלק" (ליקוטי הלכות ,נחלות ד ,כה). לדפוק על דלתות הרחמים היום הגדול ,יום 'חמשה עשר בשבט' – הוא זה שעומד בפרשת דרכים ,ומכריז בקול על כך שימי הפורים מתקרבים" .בעוד פחות מחודש יחולו ימי הפורים – שומעים המבינים את לחישתו הרועמת – וגם אם לא נקראת לבוא אל המלך זה שלשים יום, חושה לדפוק על דלתות הרחמים"... יום זה של 'חמשה עשר בשבט' – הוא היום בו עולה השרף באילנות ,והם מתחילים שנה חדשה .גם אם כלפי-חוץ החורף בעיצומו, ועדיין שקועים האילנות בשנתם העמוקה. אך עמוק בתוך הגזע מתרחש שינוי, ומתחוללת התחדשות. ושניהם כאחד מכריזים ואומרים :גם אם הכל רדום ,גם אם מזג האוויר הרוחני הוא חורפי, ערפילי ,וקר ,גם אז אפשר להתחדש ולצמוח מחדש. ממש כמו פורים" :כי זה עיקר הנס הנפלא של פורים ,שאף על פי שעדיין לא נתבטל מלכות הרשעה ,שהוא בחינת מלכות אחשוורוש' ,ואכתי עבדי אחשוורוש אנן', אף על פי כן חמל עלינו ה' יתברך בעוצם נוראותיו ,ועשה לנו נס נורא כזה שגדול מכל הנסים ,שבזה אנו רואין עוצם חסדו וחמלתו עדיין עלינו בכל דור אפילו בגלות הארוך הזה" (ליקוטי הלכות ,בכור בהמה טהורה ד ,כה). ושניהם כאחד מכריזים ואומרים :גם אם הכל רדום ,גם אם מזג האוויר הרוחני הוא חורפי ,ערפילי ,וקר ,גם אז אפשר להתחדש ולצמוח מחדש. יהושע ,צא הלחם בעמלק לא לחינם ,יום ט"ו בשבט הוא יום הולדתו של רבי נתן .כי אכן הוא זה שמאיר את האור הנפלא הלזה .הוא זה שלוחם עם סברותיו ההרסניות של עמלק" ,וכאשר נראה ונודע לכל מביט ומסתכל בספריו הקדושים ,שאף על פי שמרבה לדבר מכל המידות טובות וישרות ,אבל עיקר ורוב דבריו יסובבו על ענין התחזקות ,לחזק ולאמץ כל הנחשלים והעייפים והיגעים ,אשר עמלק רודף אחריהם ,לבל יתייאשו עצמם מן הרחמים" (כוכבי אור ,חכמה ובינה ,לט). הוא זה שעוסק לגלות לפרסם ולהאיר את הארת מרדכי ,הצדיק האמת" .וכל שיחותיו וסיפוריו וענייניו ,הכל היה סובב והולך רק על קוטב ענין זה :להודיע ולפרסם גדולת קדושת מעלת רבינו זכר צדיק לברכה ,וגדולת קדושת מעלת מאמרי תורותיו הקדושים ושיחותיו וסיפורי מעשיותיו וכל ענייניו .להודיע לבני האדם גבורותיו ,להפיץ מעיינותיו חוצה" (הקדמת עלים לתרופה). "כי דייקא התלמיד של הצדיק האמת ,הוא יש לו כח להילחם בעמלק שרוצה להעלים ולהסתיר שם הצדיק הזה .כי בחינת יהושע תלמידו ,כל עסקו וכל תחבולותיו לפרסם ולהגדיל שמו הקדוש והנורא של הצדיק הזה בעולם" (ליקוטי הלכות ,שבת ד ,י). זה הזמן להעלות את השרף באילן; להתחדש בלימוד ספריו של רבינו הקדוש ותלמידו מוהרנ"ת ,ולצאת בעקבותיהם היערה ,לזעוק ולהתחנן. אנשי שלומנו קובעי העתים לתורה קורעים עצמם מדי יום מהבית ומעיסוקיהם השונים וקובעים עצמם בבית המדרש ללימוד עוד דף גמרא או סימן בשולחן ערוך. הצטרף גם אתה; לביזת הים-התלמוד! להתאמת שותף או שיעור מתאים כלבבך וכזמנך גש עכשיו לאחד מהגבאים ובעזהשי"ת הכל יסודר על הצד היותר טוב. שעה יומית של נצח התגלות אנפין הנהירין בשרשם העליון ,ומשם להנחיל נתיבות דרכם יימשך נקודת האמת המאירה באמונת אומן בדור האחרון כאשר אבדה אמונה ונכרתה מפיהם כתיבה תמה ,בשיחת חברים בישיבה הקדושה מוהר"ן -חיי עולם, לאמץ ולחזק את הכל בכפל בשורת אחרית התקוה ,מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה ושבו מארץ אויב ושבו בנים לגבולם ע"פ מאמר צוית צדק עדותיך ,ליקו"מ סימן כ"ג, וליקו"ה הל' גילוח ה"ד ,והל' יבום ה"א תקוות חוט השני לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 32 | 33לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז נקודת האמת, ואמונה סביבותיה לעצמו ,מקודם שנהפך בעצמו לצינור שממשיך את אורו יתברך דרכו אל העולם. בראשית ,מקדם ברֹא אלוקים ארץ ושמים ,עלה במחשבה לברוא ברואי עולם ,עת רוח הקודש על פני תהום נדדה ,ותוהו ובוהו שלט בכל .ברא במאמרו שחקים ,וברוח פיו צבאם, ועל כולנה ,בחיר ברואי בראשית, הוא האדם ,שנברא בצלם דמות תבניתו ,ומקום משכנו נקבע בעדן מקדם בהתענגו על זיו השכינה. ידיעת ודביקות רוממותו פשוטה היתה באחדותה ,כאשר האדם בגופו הטהור לפני החטא הכיל בתוכו כלים מופלאים דרכם התחבר במלואו ממש למעלתו העליון ,העדין והזך במחיצת הבורא ,בנגלות בפניו אשר בתוך גופו החומרי את כל צפונותיו ית' הגנוזים, שבהקו באור הגנוז ,כולו שמן אפרסמון טהור ,גוונין יקירין קדישין האירו והזריחו מאורם בהתמזגות עד אין סוף.1 ובשנות הההתנסות הקשים ,שבהם נעמד האדם למבחן וניסיון ,בזה העת יָ ֵמר ליבו עד מאוד ,ויבהילוהו רעיוניו אל תוהו ובוהו ,כאשר יִ כָ סה ממנו אורו יתברך לגמרי ,ואף זכרון התענגות נפשו מזיו הדרו ,תשתכח ממנו ,וזה הוא לנסיונו העיקרי ,האם ימשיך לילך ולחפש בגנזי המלך בלא הרגש מאומה אלא בלתי אל אמונתו עיניו ,שמאמין בטוב הצפון לו גם בלא ראות עיניים והבנת הלב ,או שמא יתפתה לחזור אחורנית -אך זהו מעברו המוכרח אל עבר שורשו ,כאשר משם דייקא יְ גַ לֶ ה אורו ,כי עמדו בצירוף זה הוא מבחנו הכדאי הוא להתכלל באחדות העליונה.2 אך לא לכך היתה תכלית מחשבת הקדם ,כי אין רצונו יתברך שיהנה האדם מזיו אורו ,ללא שיצטרף ויתנסה ולּו בנסיון אחד ,להוכיח את היותו ראוי בשלימות האמת ,שמכוחה יֵ ָעשה צינור להמשיך אור האין סוף בזה העולם ,כי היאך יקבל האדם מבוראו כוח לשעבד ולהרים כל כוחות הטבעיים להשגחה גלויה ,בהיגלות לכל שהכל לכל בדבר ה' נבראו ,מבלי שיתנסה בעצמו לבחור הטוב קודם כל ע"פ לקו"ה יבום א' ב' שמקדם 1 לחטא אדה"ר נמשך הממון מבחי' גוונין עלאין, ויבואר לקמן. והערום מכל חית השדה פיתה את האדם ,בנגעו בציווי ה' יתברך 'אך מפרי עץ הדעת לא תאכלו ממנו', מהלֶ ך רוחו להניעו מהביט ֶ ושינה אל תכלית הנצח ,הלא היא ידיעת רוממותו יתברך ,אל עבר חכמות מדומות החוקרות ידיעה זו ואין מאמינים בה' בטוהר וצדק פשטות האמונה .כי מהחכמות המדומות קלה דרכו לנטות אל דרך עקלתון אשר סופה מי ישורנה .הנחש סבבו בערמתו בעץ הדעת טוב ורע ,בהסיתו ,שלא די בידיעה הרוחנית הנפלאת ,והחיבור אל מקור האורה ,אלא יבחר בטוב הנובע מאמת בהירה וצלולה הנראית מרא ָּה ,תחת הביטול ֵ לעיניים בזַ ּכּות עי' מי השילוח (בראשית ד"ה תהו 2 ובהו) שצריך לעבור על האדם בחייו תוהו שלא נגלה אורו כלל ,ובוהו שנתגלה ונתכסה ,ע"ש. האמוני אל מקור הטוב.3 וכשנתפתה לערמתו ,וַ יִ פקחו עיניו בדמותו לראות את האמת .והגוונין ַ עלאין ,הם ניצוצות הקדושה ,נפלו ונתערבו בכל קניני העולם ,כי לאחר שהתפתה לילך אחר שכלו וחכמתו, אזי "היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך" ,ובפרט בחסד וגבורה ששם הנחש מתלבש עצמו תחילה בכסות קודש ויונק משם ,עד שמתוך התפתות זו השתלשלו ונפלו הניצוצות מטה מטה ,לעקב הקשה מכל ,שעיקר עקיצתו הוא בכסף וזהב, שורש תאות ממון ,שבהם עיקר משכן הניצוצות ,ועיקר עבודתנו בעולם להשיבם אל מקורם העליון.4 ומני אז ועד לשלימות התיקון דלעתיד ,בוקעת השאלה רקיעים: 'איכה' ,ומהדהדת בכל העולמות. איככה אוכל וראיתי להיכן נסוגת בחכמותיך המדומות ,ואבדת דרכך בחקירה אחר האמת הנעדרת ביטול והכנעת האמונה. כי בעולם שלפני החטא היתה ידיעת אמיתתו יתברך פשוטה ,וידע שור קונהו ,גם חמור אבוס בעליו ,כל יצור הביט אל יוצרו ,בפשיטות ובבהירות גמורה ,ולא נראה לעין בשר חילוק בין ה'אמת' ל'אמונה' .אמנם לעינינו נראה פירודם בתכלית ההרחקה, כי ה'אמונה' היא כשאין אדם רואה פוריות עבודתו ,ותחסרהו מעט ליקו"ה גילוח ד' יב ,ע"ש שהנחש 3 הפך האמת והאמונה ופגם בהם שאין להאמין סתם כך כי אם כשאורו פשוט וברור .ובחשך כשלא ימצא אותו יתברך הרי שכבר לא יאמין בו יתברך. עיין לקו"ה יבום ה"א אות ד'. 4 אך לא לכך היתה תכלית מחשבת הקדם ,כי אין רצונו יתברך שיהנה האדם מזיו אורו ,ללא שיצטרף ויתנסה ול ּו בנסיון אחד ,להוכיח את היותו ראוי בשלימות האמת, שמכוחה יֵ ָעשה צינור להמשיך אור האין סוף בזה העולם לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 34 מאלוקים ,5ונדרשת ממנו אמונה בלתי מורגשת במוחשיותה .לעומת ה'אמת', שהיא ידיעת וראיית הדרת גאונו עין בעין ,ועטרת הכבוד השוכנת בתוך כל תהלוכי העולם החומרי ,ובכל הפעולות המעשיות שעל הארץ ללא מסך ומבדיל. עפר המזבח ועפר החומר לאחר החטא ,אין בידינו היכולת לאחוז האמת והאמונה בפשיטות ,כי אם ע"י סיבובים רבים ,מחמת שזוהמת הנחש נגעה באמונה הפשוטה ,והפרידה כביכול בין ה'אמת' ל'אמונה' .6ולכן נתקלל 'עפר תאכל כל ימי חייך', בכל מקום אשר אליו יפנה ימצא שם מבוקשו ,7שכל הארץ פרוסה תחת רגליו ,ומתעלה אל דמיון שכולה שלו ,והאמת הפשוטה נתכסה אצלו. כי אמונה הוא חיבור לזאת האמת שמאמין בה ,נמצא שעל ידי אמונתו בדברי הנחש ,נתן דריסת רגל להיכלות שקריו המפורדים ,ששם מציג בפניו הנחש אמת מפורדת ,המסיתו להעדיף את ראית העיניים על אמונת הלב, עד שבסיבת אמונתו מדמה בנפשו שמא הגיע לאמת המדומה האמורה, שבו מציאות הטוב גלוי לעיניים ,בלי כורח האמונה ,נסיונה וצירופה מסיגיה. ולראיה שמוצא מבוקשו על אתר. עי' ליקו"מ פט. 5 לקו"ה גילוח ד ,י"א ,דלכך צריך 6 להלביש האמונה בכסויים רבים ומניעות רבות עיין פל"ח סימן כ"ג שהביא דברי 7 הרעיא מהימנא שתמיד טועם עפר ותמיד יש לו ללא חסר כלל. וריחוק זה מנקודת האמת ,מכבה ומשתיק את הצמאון לאמת הרוחנית העליונה ,לאחר שחדל הוא את החסרון והכיסוף אל טוב האמת השלימה. ובריחוקו ממנה כי רב אך שקר מסובבו, בדאייתו בכנפי הדמיון שאמת היא זו, וננשל ממנו אור תכלית טוהר וזכות אמיתות האמונה. והנה ,זכה האדם שמקדם לחטא ,להיות ע'פ'ר'ו מקודש בתכלית ,וחציבת גופו נשתכללה מע'פ'ר' המזבח,8 שגם העפריות והחומריות שבו היתה מקודשת בתכלית ,ובזה הגיע אל רום דרגת בני אנוש. אך כאשר נזרקה בו הזוהמא ,9לרגל 'הנחש השיאני ואוכל' ,ואחיזת הרשע נגעה בשפע האור הישראלי,10 בהרחקתו משורש האמת והאמונה, ובשל כך יחפש אחר תכלית אחרת, ואזי ימנע מאיתו הארת וגדולת רוממות ידיעתו ,כי אם דרך סיבובים ופיתולים רבים ,ומניעות רבות שבקודש יסודם.11 עי' בספר הליקוטים פר' בראשית 8 פ"ג ,ונרמז בזוהר פ' קדושים דף פ"ג בר"מ ,דאדם קדמאה לא הוה מהאי עלמא כלל. ועל אף שחטא זה הוא דק מן הדק, 9 ואין בשכלנו המצומצם לכנוס אל עומק החכמה הגלומה בזה ,אשר כל סודות התורה והבריאה גנוזים שם ,מ"מ נסמכנו כננס ע"ג ענק בדברי מוהרנ"ת בליקו"ה הל' גילוח ה"ד. עי' אות י"א שם ,שזה בחי' עצת 1 0 רשעים. וצמצומי אמונה אלו ניתנים ע"י 1 1 הצדיק המלביש לבושי כבוד להאמונה ,בצמצומיו וסיבוביו הרבים ,ובכך מונע מהנחש להטיל בה זוהמתו .כי הצדיק ,הוא היודע סתרי מעלה ,וכמו המכיר סחורה במדינה רחוקה ,ומודיע במדינתו מאמינים לו ,והאינו מאמין הרי הוא כסיל פתי ומשוגע ,כך יש להאמין לצדיק הבקיא בשבילי ומעל כל ,נענש בגזירת המיתה לדורות, 'עפר אתה ואל עפר תשוב' ,כי עיקר החיים נמשך מהתכללות אמת ואמונה יחד בקשר לא ינותק ,וכשנפרדים ע"י החטא ,נגרמת מיתה היפך החיים.12 התחלת התיקון על ידי יעקב שלימא התחלת התיקון השלם הוא על ידי יעקב שכל מבקש האמת לא יפול ברשת זו טמנו -כוח ועוצם יד ֵׂשכל האדם המדומה ,שבתורת האמת הנגלית ימצא תמיד דרך הקודש הכבושה והסלולה לאמת וצדק המביא רק לביטול חכמת החכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו ,אלא בדרישת הנאת עצמם ,שזה זה בעצמו בחינת אמונת ישראל החפצה רק לחלק שלל ולהחיות הרבים. כי כל ביתה לבוש דרקיעא כשבילי דנהרדעא. בפנימיות ,לאחר החטא ,טמונה 1 2 במיתה מתנה גדולה ,באשר גוף האדם נפגם מזוהמת הנחש ,ובמיתת האדם מתבלה הגוף בעפר ,ומתבטלת זוהמת הנחש ,ולכן על אף שבעיננו ,עיני בשר ,נראית המיתה כחסרון ,אמנם בפנימיותה טובה גדולה היא שעל ידה שוב ישוב הוא אל תכלית הנצח שהיא התאחדות אמת ואמונה ,ובכך נתקן ונתעלה חטא אדם הראשון, ובפרט כאשר זוכר אדם מתכליתו עוד בחייו ,הרי שמאחד האמת ואמונה יחד בהתאחדות שלימה ופשוטה[ ,עיין אור החיים (בראשית ג ,יד) שלאחר החטא צריך להפשיט מלבושי הגוף שנגע בהם זוהמא וזה ע"י המיתה ,וידועים דברי התלמיד הגדול שהטובה הגדולה ביותר היא לזכות לדבוק בנקודת אמת נצחית זו]. התחלת התיקון השלם הוא על ידי יעקב שכל מבקש האמת לא יפול ברשת זו טמנו -כוח ועוצם יד ֵׂשכל האדם המדומה ,שבתורת האמת הנגלית ימצא תמיד דרך הקודש הכבושה והסלולה לאמת וצדק | 35לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז חוט השניי"ם תושיה בכפליים ובאחרית הימים ,מתעצמת וגוברת המלכות הרביעית ,תהום שאין לה חקר ,להפיל האמת ארצה ,ובנפילתה, גברו ושטפונו גלי מים הזידונים, והטילונו אל עמקי תהום נשיה ,ואין בכוחנו הדל לחתור אל האמת הפשוטה, בתיקון תאוות ממון ,ובהשלמת התאווה הכללית על ידה ,וההויה כולה התע'ב'תה. ובארץ ציה עייפנו עד מאוד בחסרון מים חיים להרוות הצמאון ,בשל הרדיפה אחר תאות ממון .ומחמת עומק נפילתינו ,אין בכוחנו לשנס מתנינו להתנער מעפר ולקום ללחום מלחמת התקוה .אבדנו פנינו שבקדושה, ונשקעו פנינו כל כך ,עד שנכללו בפנים דס"א ,העצבות ,היאוש והמרה שחורה, וממנה מרירות הדרך לכליון ואבדון עולמים. ובשלהי דשלהי ,בנפול האמת ארצה, נואש האדם לתור דרך אל דביקות האמונה הטהורה ,עד כי תימוט מלכות האמונה ,וכבר כלו כל הקיצים ,וכשל כח הסבל להשיב מלחמה שערה במלחמת הקדושה הטהורה ,שפל ותחתית הנפילות כולן. ועתה אין ביד האמת הפשוטה להכשיר כח ואומץ לאובדי הדרך .ומרירותא דעלמא ,זועקת מסוף העולם ועד סופו, באבֹד נעימות אור שבעתיים ,כלפי עביות וגשמיות .חדלנו מכיסופנו ורצוננו האמיתיים והטהורים ,ואף נתיב ליבנו פנה אל מעבר להרי החשך, בבקשה ובחיפוש אחר הבל הארציות. אך הוא כשלון חרוץ ,להפוך הנפילה לדרך ,והכשלון למטרה ,לבלי שינקוף הלב לשוב אל המקורות האבודות, הנשכחות. ופעמיים תסוב הזעקה ,על נפילת קדושת האמת ,ומשנהו הסתרת התכלית העליונה ,החיפוש והגעגוע אל נעלמות ונסתרות האמונה ,ובאו בנים עד משבר וכוח אין לזעוק על משנה שברם ,ומי יכול לסבול קול הזעקה "קלני מראשי קלני מזרועי" ,בנתינת אפר תחת פאר הגוונין. ומתוך בור אין מים בו ,קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך יזריח ,איש צמח שמו ,ברית מלח עולם ,יסוד הפשוט.13 אמרו צדיק כי טוב ,הרואה והצופה אל שורש אור צחצחות .ומאידך מצפה ומבקש בכל עת להתחדשות ידיעה ברורה ופשוטה באמת ,שורש אמיתות הממון ,אמונת אומן במקורה העליון. וכל עסקו בזה העולם להמציא תקווה ואחרית ,מתוך שאול מרירות העולם, להכניס אל לב אובדי התקווה, התנוצצות אמונה ,שמתוך קדרות הערפל ,מאציל הוא התנוצצות תקווה בטוב האחרית שבוא תבוא ,להזריח לנו הארת פי שנים.14 תקוות חוט השני ליקו"מ סי' ס"ז ,וביאוה"ל תו' ח'. 13 וע"י אמונתינו בחושך ,מכח הצדיק, 1 4 הרי שאף הצדיק ברום דרגתו משיג בכל עת השגות חדשות וגבוהות ממקומות גבוהים יותר ויותר ,להאיר לנו במקומותינו החשוכים ביותר, וע"ע ליקו"ה הל' הכשר כלים ה"ד. בפנימיות תעלומיה ומעין התיקון האחרון החל בכבישת הארץ ,שמשרתו יהושע אשר נכלל פי שניים ברוחו ,15כשלחו המרגלים לתור את הארץ 16ביקשה מהם בזעקת כפליים כיולדה' ,והחייתם את א'ב'י וא'מ'י' - אות האמת ,אשר על ידה תושג האחדות העליונה. וכיון שהארץ היתה בבחינת פגם האמת 17 והאמונה ,על כן השיבו המרגלים ותקנו כי בממון יש שתי דרכים ,האחד לטוב ,ושכנגדו למוטב .הממון דקדושה, דרך הטוב ,להשתמש בממון כאמצעי לקדש המטרה ,ואף כשהמטרה איננה נראית ומורגשת בחוש ,לא יפול ברוחו, כי העיקר הוא הבקשה והחיפוש אחריה. הדרך השניה ,להשתמש בממון בדרך תאווה ,ולא להביט אל התקווה והאחרית ,אלא לחפוץ בתוצאת הע'מ'ל' מיד ליד ללא שהות ,שכל פעולתו ע'ל מ'נת ל'קבל ,ולכן לא די שאין החיפוש נקרא חיפוש ,אלא שיֹאבד כל כך שלא יזכה לראות לבסוף בפרי עמלו ,וסופו שכל עמלו לשוא .והיות ואליה הוא נושא את נפשו ,הרי שכל חייו סובבים צער ומכאוב. אמנם כלפי התיקון הפשוט לתאות ממון ,מועילה האמת הפשוטה דזעיר אנפין ,דרכה ישיג את האחדות העליונה עי' תו' ל' שהתלמיד מקבל מהרב 1 5 שלמות התיקון ,גם את הנאוה והפנים העליונים וגם שחרות וצמצום הבת ,שלמות התיקון בתאוות ממון .ועי' תו' קנג ,ודי בזה למבין. המבררים הנוגה ,ספר הליקוטים. 16 שכידוע (בכתבים) נשלחו בהארת פי 17 שניים לתקן סיבובי הנגה ,אלהי כסף וזהב מעשי ארץ כנען. ומתוך בור אין מים בו ,קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עלייך יזריח ,איש צמח שמו ,ברית מלח עולם ,יסוד הפשוט לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 36 ולסלול דרך אל הטוב הנצחי .אולם אחר הנפילה בתאוות ממון ,ובבור התחתית שאחריה -איבוד התקוה, אבדה את מטרתה לגמרי ,ואין ביד האמת הפשוטה ליתן כח ותרופה לעייפים והיגעים הנחשלים אחריך. ולכך אמרו לה "ויש תקווה לאחריתך", שהתרופה למכתה האנושה והנוראה, היא פנימיות האמת ,האמת לאמיתה, שהיא שורש האמונה -ארך הפנים העליונים ,18שעמוק בפנימיותה, בעוצם החשיכה הגדולה ,חבוי וגנוז ניצוץ תקווה ,אותה לא תאבד בשום פנים ,וממנה תפרוש היא כנפי נשרים אבירים ,ותדאה אל חשקת נשמתה העליונה ,ואף תשלימה בבוא העת. "ואת תקוות חוט השני תקשרי לך", שלא תעזוב ותשכח את האמונה הפשוטה באמיתות התקווה ,שאף כי אמנם כבר נפלה מהאמת ,והחשך יכסה ארץ ,וחסרון דאגת הפרנסה מחשיך הפנים בכפליים ,דייקא שם -ועלייך יזרח אור ה'. ועליך -בגו חשוכא - יזרח אור ה' כי עכשיו שלקינו בכפלים ,דייקא מתוך העדר ראיית הארת פניו ,נתגלה חיפוש ובקשת אמונה אמיתית יותר גבוה מעל גבוה .ועיקרה של האמונה העליונה היא אמונת האחרית ,אמונה בשורש האמת האחרונה ,שנשארת קיימת לעד לאחר שכל סובביה הוכחשו ,אשר שלימותה בחֹזקת ואיתנות התקווה במקום שאין 1 8 בכתרא. ששורש האמונה נשרשת ונעוצה העין רואה .שנקבלה בחיפוש רוח הקודש של הצדיק שיזריח לנו הארת פי שנים מ'האמת לאמיתה' העליונה. והמשרה על שכמו להאיר באתערותא דלתתא שלא לערער התקוה העליונה, ואף כאשר מביט על עצמו ואין הוא חש כלל שייכות אל תקות האחרית ,ואין ישועתה לו באלוקים סלה ,ישא עיניו אל יושב שמים ,ואתה ה' מגן בעדי, כי הוא עזרך ויוציא מרשת רגלינו, ומנחל עדניו ישקה שיקוי אמונת האמת המקווה והמצופה ,והאין נראית, והיא תשיב על פנינו רוח תקוה חדשה, להעמידנו על במתי ארץ ,וימלאו פני תבל תנובה. ואף כי כאשר ָש ַׂתם תפילתי ,ועניות דתפילה אינה יכולה לצאת אל הפועל, וקול הזעקה נשקט מעול פשעי ,אבל בריבוי הארת פי שנים תבוא הזעקה בעצם זכרון התקוה ,ונשיאת העינים אל ה' ,כי פנימיות הזכרון הוא הזעקה, כי זעקה מעוררת הזכרון ,וזכרון התקווה הוא היציאה מחבלי הלידה, לצעוד מעתה אל הטוב הנצחי ,האמיתי. כי קודם שמרוויחים ועומדים על היקום בקדושה ,19צריכים לילך ולעבור וליפול באותה חשכות בקץ החושך סיגי עפרות הזהב הכפולה ומכופלת, ולצעוק כפליים לצאת ולחזור לאור היקרות ביתר עז ושאת ,כי כל נפילת בתולת ישראל ,כאשר החושך יכסה ארץ היתה כדי להחיותה בתקוות חוט השני ,לתלות עיניים לפני האמת הרחוקה -פני שובע שמחות. זהו ממונו של אדם שמעמידו על 1 9 רגליו .סנהדרין י. ולהתפלל אליו יתברך לעבור משם בשלום ,ולהנצל מחשכות נוראה זו. וגם כי נפלה בתולת ישראל ,אבל אמרו צדיק כי טוב ,להתנוצץ לנו אמת לאמיתה דא״א ,דייקא כאשר החושך יכסה ארץ להחיותה בתקוות חוט השני, להאיר הפנים ולהחיות רוח ,שובע שמחות את פניך ,שיוכל להמשיך חוט השני ע"י חתיכת אבן שילקט ובכפליים לתושיה יקום דור וחי .בהדר שירת קודש .בהגלות התורה בכתיבה תמה ,לשמור דלתות ישראל ,שמתוך אבן חושך וצלמוות ששם נסתרה אבן ישראל מהאמונה השבורה והנפולה,20 ישראל יעשה חיל ,לשזור בקיווי אחר קיווי ובחיפוש אחר חיפוש ולקשר נקודת בכלליות אמונתם ושורש אמונת כל ישראל ,אשר שם יחידה תמה ונקיה. ובהתגלות לימוד הבעל תפילה בשלמות לכל באי עולם ,ואף לצדיקים מעשרה אנשי המלך יאיר גוונם ותורתם על ידי עשירות אמונתו -אזי המלך ימלוך בכיפה וכל העולם ישובו אל השם יתברך ,ויעסקו אך בתורה ותפילה ותשובה ומעשים טובים, כי בזריחת אור פני כל ישראל מול שעשועי פנים העליונים ,כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה ,כי יש שכר לפעלתך ויש תקוה לאחריתך, ושבו בנים לגבולם ,קומי אורי כי בא אורך ,וכבוד ה' עליך זרח. 20 ליקו"ה הל' שבת ו-טו. ובהתגלות לימוד הבעל תפילה בשלמות לכל באי עולם ,ואף לצדיקים מעשרה אנשי המלך יאיר גוונם ותורתם על ידי עשירות אמונתו -אזי המלך ימלוך בכיפה וכל העולם ישובו אל השם יתברך, ויעסקו אך בתורה ותפילה ותשובה ומעשים טובים | 37לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז עומד בניסיון לדמותו של חסיד רחמן חמישים דקות "תודה" החסיד שכל חייו היו מעשה אחד גדול. עם התפשטות אור רבינו הק' בכל היכלי התורה בעיר התורה והחסידות בני ברק, מזדקרות ביתר שאת פירות ההדר שנשתלו בגנה של בני ברק מזה שנות דור .יהודים פשוטים ,מאלו שיזכו להניח הכתר על ראשו של משיח ,תמימות המביאה לדבקות באור האורות ,והמבהיקים מזכותם ונקיותם לכל המביטים בפניהם באשר הם. אחד המיוחדים שבהם היה ר' נחמן משה פוקסברומר זצ"ל ,שקבע את מקום לימודו בכולל ברסלב הנודע לתהלה ברחוב אלשיך ,ואת תפילותיו הנלבבות ערך בהיכל ישיבת ברסלב הקדושה בבני ברק, במקום בו התהלכו האריות שבחבורה מדורי דורות. ענוותנותו היתה לשם דבר ,כאשר לא מש הארת הפנים מעל פניו .לכולם האיר, לכולם הזריח ,ומעולם לא פגע בזולתו, גם כאשר היו חלוקים עמו בדעה ,יתר על כך ,מעולם לא גילה לזולתו שיש לו דעה אחרת ,הכל כדי לא לפגוע ח"ו. תמיד כשדברו עמו דיבר רק מרבינו והיה דבוק לרבינו ולתלמידיו .כבר בצעירותו היה דבוק להרה"ח רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל ,כאשר נסע אליו בקביעות מבני ברק לעיר הקודש והמקדש .ומספר בנו ר' אהרן: "תמיד חזר אבא על דברי ר' לוי יצחק, לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 38 שחמישים הדקות הראשונות של שעת ההתבודדות צריכים להקדיש עבור תודה והודאה לבורא ית' על טובו וחסדיו גם בעומק הדוחק ,ואז לפתע "נפתח השער" ואפשר לבקש בעשר הדקות הנותרות כל אשר על לבו בדבקות נוראה ,באופן כזה שיתקבלו בחן נפלא". כי "עיקר מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה וחדוה .ואפילו החרטה טוב מאד שתהיה מחמת שמחה ,שמרוב שמחתו בהשם יתברך, הוא מתחרט ומתגעגע מאד ...ומתעורר לו בכיה מחמת רוב השמחה ,וזה עיקר מעלת הבכיה ,שתהיה מחמת שמחה" (ליקוטי מוהר"ן – קעה). עד לכדי כך ינק לתוך לשד עצמותיו את דברי רבותיו ,עד שבימי תלאותיו ידע להלך בחכמה ותבונה נפלאה בין התפילה והבקשה לבין ההשלכה על רחמנותו ית'. "גם בשנתיים האחרונות לחייו – מספר בנו -כשהיה במתח נורא והתחנן רבות על חייו ,היה מפסיק הרבה פעמים מהתפילה - ללמוד בכל ספר שהיה תחת ידו ,או לדבר עם כל אדם שהיה בסביבתו ,כדי לפקח דעתו". "באחרית שנותיו המופלאות ,כשתקפו אותו הייסורים מאד ,גילה לי מצפוני לבו הטהורים ,שהוא מרגיש שהבעל דבר רוצה להכניס לו מרירות בתפילתו עקב ייסוריו הקשים ,והוא חושש מאד שמא יביאהו ח"ו בתפילתו לדברי טרוניה על הנהגת הבורא, ובמקום כזה הוא מפסיק מיד לבכות ,ועובר מיד לעסוק בדבר אחר שבקדושה ,עד שהוא מרגיש שמחשבות הטרוניא בורחות מאליהם". לכבוד התנא האלוקי מעל לכל היתה דבקותו ביחידי הדורות, כשאת עיתותיו ושבתותיו הוא קובע בציון העיר וקדיש רשב"י זיע"א במירון .וכחסיד שנאפה בלב הצדיק ראה חובה וזכות לעצמו ליטול חלק בקירוב הבאים אל הצדיק ,ועמל ללא לאות בכל משך שהותו במירון ,לסייע בהכנות להכנסת אורחים, לכבוד העולים והשוהים בשבת סמוך לציון הרשב"י. קשר בל ינותק עמוק ואפוף מסתורין הלך ונבנה משך שנות דור בין ר' נחמן משה לבין התנא האלוקי רבי שמעון .מסופר שכבר בצעירותו נהג לנסוע עד מירון ,אך כדי לנשק את הציון בהשתטחות מלאת דבקות ,ומיד היה שב על עקבותיו ,עדות חיה ,לאמונתו התמימה בראיית פני הצדיק, שדי בכך לאמונתו בישועה מובטחת. בנו החשוב הרה"ח ר' אהרן מספר שבשנים האחרונות ,לצד מחלתו הקשה שקיננה בגופו ,הגביר את התקשרותו לרבי שמעון בר יוחאי ולבאים להסתופף בצלו ,כאשר התנדב לכל בתי ההכנסת אורחים במירון במסירות נפש ,כאשר כמה שעות מחלק מזון בבית ההכנסת אורחים של הרה"ח החסיד הגדול שבמאור פנים הסעיד את לבם של המתקבצים על ציונו הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי הזריח באחרית שנותיו את תקות חוט השני אל עמקי הנסיון והצירוף ,ומתוך יסורים איומים האיר פנים לכל אדם ,כשמגלה עבורם תקוה ואמונה אדירה | על ימי דבקותו בהרה"ח ר' לוי יצחק בנדר שהיו לו לנר ואבוקה באחרית ימיו ,על ביטולו לכלל הצדיקים ,על פחד ומורא שלא לבוא בטרוניה על הנהגת הבורא ועל מסירות נפשו עד הנשימה האחרונה מילין זעירין לדמותו של הרב החסיד היקר רבי נחמן משה פוקסברומר זצ"ל ר' מאיר קרליבך ,עולה לציון ואומר כמה קאפיטל תהילים ,ומיד כבר אץ רץ לחלק מזון בבית התבשיל של הרה"ח ר' שרגא שניצר, לכל אדם בהארת פנים מופלאת כאילו ציפה שיבואו להשביע הלב אצלו .לאחר כמה שעות שוב שב לנשק את ציון ר' אלעזר, מלמל כמה מילים של תקווה ואמונה ,וכבר הוא נמצא לצדו של הצדיק רבי עובדיה, לעזרו בתמיכה הגונה ,בחלוקת דגים טריים ומופלפלים ומרק תימני מהביל לכל דכפין. "ככה היה מדדה לאט לאט ,חותך ,סוחב תבניות ,מקלף בצלים ,הכל כדי שיוכל לסכם בינו לבין עצמו בקול הנשמע לסובביו: "היום עשיתי חסד" ,ומכוח זה הולך ללמוד ולהתפלל" – מסכם בנו בהתפעלות. כזה הוא ר' נחמן משה ,מידות מעל הכל .כי זאת היא סימנה המובהק של ביטול אמיתי לרבי הרחמן. כך נראה חסיד אמיתי ,שמאמין בצדיקים כאילו הוא רואה אותם בעיניו .מכיריו מעידים שתמיד מצאו אותו בקברי הצדיקים כאשר פשטות ותמימות נראית על פניו, כאשר ניכר שהוא חש את הצדיקים כאילו עומדים לנגד עיניו ,ביראת כבוד מופלגת. בקדושי אקדש אך הקב"ה מנסה את אוהביו ,ודייקא ר' נחמן משה נבחר להתנסות במחלה ה"י ,ולא פעם אחת אלא פעמיים התפרצה המחלה שהתפשטה בכל גופו .ור' נחמן משה עמד בנסיון ,מזריח את תקות חוט השני אל עמקי הנסיון והצירוף ,ומתוך יסורים איומים הוא מאיר פנים לכל אדם ,ומגלה תקוה ואמונה אדירה. רוח חיים נושבת תוככי אבריו המרוסקים; הוא סובב את הראש כזה ,ובחיוך מאיר עשה בקולו 'פששש '..ונענע עם היד" .חסיד שעומד בנסיון הביטול. ואז ,דווקא אז ,ראו עד כמה בעורקיו זורם דם חסיד מבוטל אמיתי. ובפליאות תמים דעים המלקט בשושנים נסתלק ר' נחמן משה להתדבק באמונה עילאה במוצאי שמחת תורה שנה זו ,כשהוא בן ב"ן שנים .ועם מוצאי החג ליוו את מיטתו השלימה כל אנשי הבעל תפילה הקווים לגאולה ,יחד עם אלמנתו והיתומים שיחיו, לחלקת אנ"ש דבני ברק בביה"ח סגולה. ומספר בנו ר' אהרן" :תמיד כשהרגיש שנוצרת תחושה שהוא מורם מעם ,ביטל זאת בחכמה .בחודשים האחרונים כשהיה שרוי ביסורים קשים ,דיבר הרבה דיבורי אמונה, והיה מפליא בעצמו מאיפה הכוחות שמקבל לדבר כל כך באמונה מתוך יסורים בלתי נתפסים ,הוא הבין מיד שמסביבו מתחילים להגדילו ולפארו על כך ,והרי מכך ברח כל ימיו ,לכן לאחר שדיבר דברי אמונה כשכינה המדברת מתוך גרונו ,הסביר תיכף ומיד מהכן שורשם :הרבי הטהור אומר "האמנתי כי אדבר" ,כשמדברים באמונה -מאמינים, עכשיו אני בנסיון קשה של אמונה ,לכן אני משתדל לדבר אמונה בלי סוף ,כדי שאזכה להגיע לזה.. "בשנה האחרונה לחייו ,כאשר חזרנו מימי ההתקבצות הנעלים בימי ראש השנה באומן לארץ ישראל ,מיהרנו מיד לנסוע לאבא ישר משדה התעופה ,בהיוודע לנו מצבו הקשה מאד ,הוא לא תיקשר ,רק הסתובב קצת לכיוון .למחרת התברר שההמחלה פרצה במימדים נוראים בראשו ה"י ,התכופפתי ולחשתי באוזנו שקיימנו ציווי רבינו להשתתף אצלו בראש השנה ,ולפתע כאילו ובעת פטירתו גילו טפח מגדלותו .מספר בנו" :לפני פטירתו רמז לי שרוצה שהפטירה שלו תהיה מתוך שמחה ,בנגינת שירי שבח להבורא ית' .כששאלתיו מדוע ,ענה בתמימות ,כדי שחלילה לא אגיע להרגשת טרוניה כלפי הקב"ה". וכולם ראו כולם שמעו" .בעת מהלך ההלוויה הכואבת במוצאי שמחת תורה באו מול המלווים עדת חסידים כשהם רוקדים בלהבת קודש בליווי כלי שיר וזמרה .היו אלו חסידי מחנובקא ,שרקדו לכבוד התורה ולומדיה יחד עם כ"ק האדמו"ר ממחנובקא שליט"א, שנמנה על נכדי רבינו הקדוש זיע"א". יהיה זה המאמר הנושא את תקות חוט השני זכר ועילוי לנשמתו הטהורה ,כשזיו פניו ותקותו האינסופית ממשיכים להאיר ולהזריח את העולם אותו השאיר אחריו, בתקות עולמים לגאולת עולמים. | 39לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז ם י פ ו ס י כ ב אחלה פניך לא נשמעו ולא נראו מהווסד הארץ ר’ נתן כותב על המאמר ‘כי מרחמם ינהגם’“ :עיין שם ותראה פלאות ,כי דברים כאלה המבוארים שם ,לא נשמעו ולא נראו מיום הווסדה הארץ” .כמסופר שר’ נחמן מטולטשין ראה את ר’ נתן לומד התורה זו לאחר חצות הלילה בהתלהבות ותבערה עצומה ,כביכול הוא שומע אותה זה עתה מרבינו ממש. ומדייק בספר פרפראות לחכמה ,שלכך הביא רבינו את הפסוק ‘כי סמך משה את ידיו עליו’ ,שרבינו הסמיך את ר’ נתן ללמד אותנו דעת זו של התחזקות. כי העיקר הוא ,למצוא את הצדיק האמת שהוא הרחמן האמיתי (כמובא בקיצור ליקו”מ) ,שרבינו מבאר ענינו" :מי שהוא רחמן ,הוא יכול להיות מנהיג ,וצריך לדעת איך להתנהג עם הרחמנות ,שלא לרחם על תינוק של ד' ימים ,ליתן לו מאכל הצריך לגדול" .וכפי המתבאר בפרפראות לחכמה, שנקט רבינו בדוקא תינוק בן ארבעה ימים, שהוא רומז כנגד דרי מטה ,נצח הוד יסוד מלכות (הרגלין) ,שצריך לדעת איך לדבר עם הדרי מטה. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 40 הרה”ח ר’ לוי יצחק בנדר אמר ,שאמנם מדובר בתורה על מנהיג הדור בחינת משיח ,אבל אעפ”כ יש לכל יהודי בחינה של מנהיג בביתו ועל הנלווים אליו ,וממילא זה נוגע גם כלפי ההנהגה של האדם על עצמו. אמרו אצל אנ”ש ,שגם אם נדמה לאדם שאם הוא יילך ביד קשה הוא יפעל יותר, אבל באמת עם רחמנות אפשר להצליח יותר ,וזוהי נקודה השייכת לכל אחד, להיות רחמן תמיד. אמנם בעיקר מדובר על רבינו הקדוש שכולו היה רחמנות עצומה על כלל ישראל, וכמשה רבינו המנהיג הראשון ,שביקש והתחנן שלא יכלו כל ישראל בחטא העגל, ולהפך הוא הכניס בהם דעת‘ ,אתה הראת לדעת’ ,כי זה עיקר הרחמנות להאיר דעת בעם ישראל הנפולים בעוונות רח”ל. מסופר על הרה”ח ר’ נחמן ב”ר לייב ,שהיו לו חיים קשים ,עניות ועוד צרות רבות, ואעפ”כ היה עובד ה’ מופלג .ואמרו לר’ נתן“ ,מסכן ר’ נחמן ,”...אמר ר’ נתן“ ,עליו יש לרחם? הרי הוא עובד ה’ ,הוא קם חצות, ואחז”ל שלא יראה פני גהנום ,הרחמנות היא על עשיר פלוני שנכשל בעוונות ,וגם חולק על רבינו ,עליו יש לרחם”. השארת הדעת אצל התלמיד רבינו אומר בתורה" ,צריך שישאיר אחריו ברכה ,בן או תלמיד .כדי שישאר דעתו למטה ג"כ ,בעת שנסתלק למעלה" .להאיר לדרי מעלה ולדרי מטה ,עד לתכלית התורה שזוכה דייקא משם לרצון העליון. ומבאר התלמיד הגדול שהכל קשור יחד בקשר נפלא .הדעת הזאת ,היינו הגילוי לדרי מטה שה' איתו ואצלו ,עי"ז האדם מתחזק לצאת מעוונותיו ,ואפילו לאלו שנפלו לחטאים גמורים רח"ל ,הצדיק הרחמן מגלה להם שה' איתם .היות שהאדם מתבלבל ,היצה”ר אומר לו “התנתקת מה’, כל המצוות שלך הולכות לסט”א” ,כי “הפשע מכניס כפירה לאדם” ,ולכן הוא שוכח שה’ תמיד איתו. כי האדם חושב ,מילא אם הייתי אנוס ,אבל הרי אני לא אנוס ,אני פשוט לא מתגבר, אני לא מצליח ,אז אולי לא ...אולי עלי זה לא נאמר... בא רבינו ומלמד שלא .אפי’ אחרי שעבר עליך מה שעבר -אתה יכול לחזור בתשובה. מרגליה בפומיה דחשובי התלמידים כי “גם אם נדמה לאדם שאם יילך ביד קשה הוא יפעל יותר ,אבל באמת עם רחמנות אפשר להצליח יותר” ,זוהי נקודה השייכת לכל אחד ,להיות רחמן תמיד | העצה למעשה להרוצים להתדפק על דלתות התשובה ,שהעיקר מה שהנחיל לנו הרבי הרחמן שתמיד ,איך שיהיה אתחזק ברצון שיחת חברים העולה גבוה להוריד משם הלכה למעשה בתורת הרבי הגדול > ישיבת 'ברסלב בני ברק' מפי המשפיע הרה"ח ר' אהרן חשין שליט"א ודאי שצריך מאוד להזהר על כל סעיף קטן בשולחן ערוך ,שלא לעבור על רצונו ית’, ובפרט שעי”ז יכול ליפול לייאוש גמור רח”ל ,אבל לאחר מעשה עדיין יש לו תקוה כל עוד נשמתו באפו ,ואם אדם מאמין ברבינו ,אז כל רגע הוא יכול להתחדש ,וזה עיקר הרחמנות של הצדיק ,שכל העולם יחזרו בתשובה. דעתו בעולם ,שיתמלא העולם בבני אדם שיודעים מידיעת ה’ יתברך ,ולדעת את ה’ הכונה לדעת שעל אף המצב שלנו ה”י, דייקא מתוך העבודה שלנו עולה לנחת רוח לה’ יתברך .וידוע הלשון בליקוטי עצות, שאפילו האדם יעבוד את ה’ אלף שנה בלי יצה”ר ,אינו דומה ליום אחד שעובד את ה’ עם יצה”ר. ר’ לוי יצחק היה מספר על ר’ משה צדוק, שהיה רוצח רח”ל ,ורק הברסלבער’ס קיבלו אותו לומר קדיש על אביו ,וכולם דיברו נגדם על כך שמקרבים אותו. ר’ נתן מבאר בהלכות שכנים ה”ד ,שב”פי ידבר חכמות” מרומז דרי מעלה ומטה ,כי הענין של דרי מטה זה לחזק אותם שה’ איתם ואצלם כדי שיתחזקו שלא לעזוב את הדיבור עם ה’ ,אלוקים זה בגימ’ עה”כ פה. וכ”כ בהל’ שותפין בקרקע ה”ה ,שעיקר העיקרים בהתחזקות זה שתמיד יהיה לו פה .וזה פי ידבר ,דרי מטה ,והגות לבי -זה דרי מעלה ,וזה חכמות ותבונות ,שתורת ההתחזקות הוא עיקר הדעת שמשאיר אחריו. אחר שסיים את אמירת הקדיש ,אמר לו ר’ יענקל מז’יטומיר“ ,אולי תניח גם תפילין”, ואחר כך הוא חזר בתשובה לגמרי ,ואפילו המתנגדים לא האמינו למראה עיניהם. ובזמן הגזירות כשנסגרו המקואות ע”י השלטונות ,אמר לו ר’ לוי יצחק לבנות מקוה בתוך אורוות הסוסים שלו ,כדי לכפר על עונותיו ,להחיות אנשים ,וכך הוא עשה במסירות נפש ממש. ואם לאדם הכי גרוע בעולם יש תקוה ,כ”ש אנחנו ,שאיננו הכי גרועים בעולם ,ויש לנו התבודדות ...זה האור של רבינו.. וזה מה שהרבי הגדול רוצה להמשיך הארת אור חוזר בשיחת חברים ביסוד הזה של לכלול ההשגות 'איה' ו'מלוא' נכנסה העצה הזאת שצריך לדבר עם חבירו ביראת שמים וזה בחינת תלמיד. אמנם מי שרוצה לדבר עם חבירו ביראת שמים ,הוא צריך שיהיה לו יראת שמים. כדי שיהיו דבריו נשמעין אצל חבירו, כשארז"ל (ברכות ו' ע"ב) כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין. ומובא בספר אמונת אומן ,שתמה ,מה יעשה אדם שמרגיש שאין לו יראת שמים? האם לא ידבר בכלל? כי ממילא אין בו תועלת? אלא האמת היא ,שהאדם צריך לדבר דיבורים של רבינו -לא דיבורים שלו עצמו ,והרי רבינו הוא ‘אוצר של יראת שמים’ .וכ”כ ר’ נתן בהלכות בשר בחלב ה”ה ,שאדם קטן בכוחו של רבינו יכול להחזיר את כל העולם בתשובה .וכמו שרבינו אמר שעץ קטן יכול להדליק עץ גדול. ואומר רבינו שמי שמדבר עם חברו ביראת שמים ,הוא מקבל מתנה ,כי הוא מעביר ומוציא את ההארה שמתנוצצת במוחו ,ובזכות זה הוא מקבל אורות מקיפין חדשים שלא השיג עד עכשיו .וזה ‘כי קרוב אליך הדבר מאוד’ ,הדבר רחוק מאוד ,ואתה רוצה לקרבו? ‘בפיך ובלבבך | 41לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז לעשותו’ -ע”י שתדבר תוכל להכניס את המקיפין הרחוקים. הגן עדן של ה’ יתברך בעצמו ההארה שצריך להכניס זה כמו הרבי הגדול מגלה שלשוכני עפר הוא מאיר שה’ איתם עמם ואצלם .ובהלכות שותפין בקרקע ה”ה מסביר מוהרנ”ת ,שיש ב’ בחינות ,מעלה - התעוררות ,מטה -התחזקות ,שזה כאילו ב’ היכלות שונות .ולכאורה ,מה באמת יותר חשוב ,איזה ענין קודם. על כך מבאר ,שזה היה הויכוח בין יעקב ליוסף ,את מי צריך לברך קודם ,מנשה הבעטל’ר העיור שלא יודע ולא כלום ,ותמיד מרגיש שלא התחיל לעבוד את ה’ ,ואפרים זה ‘הפרני בעניי’ ה’התחזקות’ ,ויוסף אמר תחזק את מנשה -את הגדול המתעורר, אבל יעקב אמר אני רוצה לברך את אפרים - לחזק את הקטן ,זה שצריך התחזקות ממש. וממנו ,מאפרים ,יצא יהושע -התלמיד ,דוקא מאפרים שיצא ממנו ‘זרעו מלוא הגויים’, ‘מלוא כל הארץ כבודו’ ,שדוקא ממנו יש לה’ יתברך חשיבות ,וזה עיקר הנחת רוח של ה’ יתברך שיש לו עבודה מהאנשים הפחותים. פעם אמרו לר’ נתן שהשל”ה זה פתח הגן עדן ,ור’ נתן אמר “הליקוטי הלכות זה הגן עדן של ה’ יתברך בעצמו” .ועפי”ז מובן שהשל”ה הוא ספר גבוה מאוד ,אבל הליקו”ה זה ספר של התחזקות שיורד עד למטה, שמראה לכולם שהם עושים נחת לה’ ,ולכן זה עושה לה’ הכי נחת רוח -גן עדן בעצמו. עליון בתחתון -תחתון בעליון הרבי שנכלל בשפע הכתר ממשיך לנו עכשיו מהרחמים הגדולים שיתגלה לעתיד ,ומשם מלמדנו שצריך לכלול העולמות ,עליון בתחתון ותחתון בעליון .שיהיה הבן כלול מבחי' תלמיד ,וכן התלמיד יהיה כלול מבחי' בן. בהלכות גביית חוב מיתומין ה”ה מבאר על כך תלמידו הגדול שיש בחינת איה ויש לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 42 בחינת מלוא .מלוא – העתים שהכל טוב בהם ,ואיה -זה כשהכל נסתר‘ ,אינני יודע מה קורה לי’ .כך העולם -אומר ר’ נתן - בגשמיות ורוחניות ,באם הולך לו ,שיש לו פרנסה ,יש לו התמדה וכו’ ,והנה בפתע פתאום ‘איני יודע’‘ ,קשה לי’ ,ועיקר המניעה לעבודת ה’ זה הפרנסה. והעצה היא ,שגם במצב של איה ,תמיד יעשה ‘זכרו נפלאותיו’ במלוא ,ואז יראה הניסים ויזכור החסדים ,כי בודאי לכולם ה’ עושה חסד ,וזה יחזק אותו גם מתי שלא הולך לו. כי אם אדם הולך רק עם איה ,שלא רואה כלום ,הוא יכול ליפול ,כי לא רואה כלום, לכן צריך לכלול העולמות בן בתלמיד. וזה הטעות משתלשלת מהמחקרים שחושבים שיודעים בידיעת ה’ יתברך ,ועי”ז נעשה טעות אצל עובדי ה’ ,שחושבים שהם מבינים מה זה לעבוד את ה’ ,ללמוד חמש עשרה שעות ביום וכו’ ,ואם לא – הכל איננו שווה לי. אבל זאת טעות ,ובאמת האנשים הגדולים הם אלו שמרחיקים את הנמוכים ,שרואים שרק הגדולים מצליחים ,אבל האמת היא שיש מקיפים -שאני לא יודע כלום ,ומי שיודע מה’ מבין שאדרבה אני לא מבין כלום .ואני רק מאמין שיש לה’ נחת רוח אינסופית ממני. ולכן הצדיק שזוכה לזה ,למקיף ,לאמונה - להעדר הידיעה ,הוא יכול להאיר לנמוכים שה’ איתם עימם ואצלם .והוא אומר לגדולים אני יודע מה שאתם יודעים ,אבל אני יודעיותר ממכם .שהרי אותו אחד שהתפלל שש שעות ,חושב שהוא כבר מבין מה זה תפילה, ומי שלא כמוהו לא מתפלל ,ואם הוא נפל אז הוא לא התפלל... אבל הצדיק מגיע אליו ואומר לו :גם אתה עוד לא התחלת מול ה’ כלום ,ולכן שיעשה כל אחד מה שהוא יכול ,ואז יש לכולם את אותה תקוה. ויש עוד בחינה בהלכות פדיון בכור ה”ה, שאדם שהולך עם התחזקות הוא איש חיל שלא מתבלבל מכלום ,כי אין שום ממשלה בעוה”ז ,הכל הכל נוצח. מעבודת ה’ ,כי הוא לא מבין שמלוא כל הארץ כבודו .ולכן הצדיק שממשיך תכלית הידיעה הוא יכול לחזק הנמוכים ,שע”י שיראה לגדולים שהם לא התחילו ,זה גופא יחזק את החלשים ,ולא יהיה להם חלישות הדעת מהגדולים ,שהרי גם הם לא התחילו, ובזה האדם ניצל מהעברות שרבינו הזכיר בתחילת התורה. הארת הרצון שלא נפסק לעולם ״ע״י ספרי ראבר״נ אפשר לזכות לאמונה תמה וברה ושבירת ומיצוי כל המידות. גם על ידם יבוא המעיין לידע טפח מגדולתו של אדמו״ר ומוהרנ״ת...״ (הקדמת ״חכמה ותבונה״) רוב הנפילות -אומר ר’ נתן בהל’ חלה ה”ד באים בדרך כלל מהאכילה שנופל לבחינתשינה ,ראשי התאות (תורה ס’ וס”ב) ,ונופל ליאוש‘ ,וואי איך נפלתי ,היכן אני מונח’. לכבוד הילולת מוהרנ״ת אנו יוצאים בהפצה מחודשת של הספר הנפלא שכבש לבבות בעמקותו ובהירותו ואז לא רק שלא זוכה להארת הרצון שבאה רק בשמחה ,אלא להפך הוא נופל יותר למטה .ובאמת כל זה מעשה בעל דבר, כי צריך להתחזק תמיד ,ובפרט בשעת האכילה ,אל תיפול בדעתך ,רק תדע ותאמין שאכילתך יקרה -כשרה ומברר וכו’ ,ויש לאכול בשמחה ובהתחזקות גדול ,ויזכה להארת הרצון. הביאור שפתח את שערי ההיכלות המופלאות של כתבי רבי אברהם ב״ר נחמן ,הפותחים לנו צוהר להבין מרחוק גדולת רבינו הקדוש ומוהרנ״ת. וא”כ תכלית התורה זה הארת הרצון ,שתזכה למקיפים ,לבן ותלמיד ,ור’ נתן מקשר בהל’ נט”י ה”ו ,שע”י הארת הרצון דייקא זוכים לנצח היצה”ר וזה מה שהצדיק ממשיך לנו דעת ,לא לעזוב הרצון אף פעם ,שתמיד יהיה רצונם וחשקם להגיע לה’ יתברך ולא יפלו לעולם. וזה מלא -פה -ימלא פי תהלתך ,כי עדין גם אם אני מי שאני ,אני יכול לרצות את ה’, לחלות פניו כבן את אב ירצה .הרצון נשאר תמיד ,וזה העצה למעשה להרוצים להתדפק על דלתות התשובה ,שהעיקר מה שהנחיל לנו אביר הרועים שתמיד אני יתחזק ברצון. ה’ יעזור לנו שנקבל את ההתחזקות של התורה הזאת ,שנזכור שה’ איתנו ,נדבר איתו ,ונמשיך את האור של יום הכיפורים סלח נא כל השנה ,שזה נחשב כבנין ביתהמקדש וכפרת העוונות ,וכל זה נפעל בהתבודדות הפשוטה שלנו. ומי שלא יודע את זה ,קרוב לודאי שיפול להשיג כאן אצל _____________________________ בימים אלו שוקד המכון על גמר עריכת הכרך הראשון על “ביאור הליקוטים״ בתקווה שיראה אור בזמן הקרוב אי״ה. המח י ר מ מ ש יך לרגל ט ״ ו ב ש ב ט: 8ב₪ 4 לבד במק ו ם 0 6 ₪ להשיג עכשיו בריכוזי אנ״ש ברחבי הארץ 1700-706-702 לפרטים והזמנות :״שיח השדה״ רבכר מ והעצה היא ,שגם במצב של איה ,תמיד יעשה ‘זכרו נפלאותיו’ במלוא ,ואז יראה הניסים ויזכור החסדים ,כי בודאי לכולם ה’ עושה חסד ,וזה יחזק אותו גם מתי שלא הולך לו .כי אם אדם הולך רק עם איה ,שלא רואה כלום ,הוא יכול ליפול ,כי לא רואה כלום ,לכן צריך לכלול העולמות בן בתלמיד. בס״ד סיד המופלא רבא ספרא בי רבי נתן יטלמאכער זצ”ל קט שערין ני צוצ ולד אורה מת ותיו ש ל י הח מבשרת ציון מבשרת ירושלים שביבי אור מאנשי הבעל תפילה שהתהלכו בימי קדם באבנים ובתים של ארץ ישראל, לבשר ולהזריח לבני ירושלים המסולאים בפז ,מאור האורות ,בימי אופל וחשכה - כבימי שמחה וחדווה ש בד” ל מן א ה ג ה ”ק רבי נח לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 44 | 45לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז בין סמטאותיה של ירושלים הילך בחרדת קודש החסיד שכולו להט קודש | נעוריו בין שרפי המעלה באומן האירו בפניו דרכים נעלות בנתיבי המנהיג הגדול | אצל אביו ראה פרק ברחמנות ,כאשר השיב בתשובה נשמה דוויה שלא ראו בו תקוה ,על ידי שחיבר עבורו שיר שתירץ בחרוזי מנגיניו עשרות ממבוכותיו ניצוצי אורה מתולדותיו של החסיד המופלא רבי נתן בייטלמאכער זצ”ל -ספרא רבא של הגה”ק רבי נחמן אבד”ק טשערין זיע”א מפי ספרים וסופרים -לרגל יומא דהילולא כ"ד שבט תשי"א דער רבי ,דער רבי ,זיין גרויסקייט... מסירות הנפש שיקדה בתלמיד הגדול מוהרנ”ת ,שפעה מזיווה אל ליבותיהם הכמהים של תלמידיו .גודל בערתו למען האדרת שמו ותורתו של הנחל נובע מקור חכמה, חלחלה אל עומק נשמתם של בני הנעורים שסבבוהו, והאירה לפניהם כעמוד אש בימי חושך ואפילה. מהמיוחדים שבהם ,וממקורביו הראשונים של מוהרנ”ת, היה החסיד הנודע רבי יצחק אייזיק יוסף סופר זצ”ל, אברך מופלג משכמו ומעלה ,שעצם סיפור התקרבותו היא מעשה בפני עצמה: ליל יום הכיפורים בעיר ברסלב ,לאחר התפילה שב מוהרנ”ת לביתו ,ובדרכו עבר דרך בית המדרש המרכזי, כשקול נעים מושך את תשומת ליבו .הביט מוהרנ”ת מבעד לחלון בית המדרש ,והבחין ברבי יצחק אייזיק הנתון בשרעפי קודש ,ושופך את ליבו בהתלהבות עצומה ובקול רם בפרקי ספר התהלים. מלווהו של מוהרנ”ת שח לתומו ,שרבי יצחק איזייק כבר עומד לקראת סיום הפעם השניה של ספר התהלים, כמנהג היראים לסיים בלילה הגדול פעמיים את ספר התהלים [שפרקיו עולים כמנין כ’פ’ר’] ,והתלהבות זו שמלווה אותו עתה -לא עזבה אותו מאז תחילת קריאת הספר הראשון ,כשהוא מלא בהתחדשות. התחדשות זו שנגלתה לעיניו של מוהרנ”ת הפעימה את רוחו ,הן ההתחדשות בתפילה עליו יסוב כל ענינו של הנחל נובע ,והגיב באמרו “נפש יקרה זו ,ראוי לאנשי שלומנו לקרבו” .לא ארכו ימים מועטים עד שמוהרנ”ת נכנס עמו בדברים ,שיצאו מן הלב הגדול ,ונכנסו אל הלב העורג. חודשים מספר חלפו ,אך התקרבותו של רבי יצחק אייזיק עדיין לא נודעה ברבים ,עד שאתא ובא יום הפורים ,יום בו מתגלית תבערת הנפש הברסלבאית לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 46 היוקדת מאז ועד היום ,רבי יצחק אייזיק קיים את חובת היום ,והגיע אל ביתו של מוהרנ”ת כשהוא מבוסם כדת היום ,המיית ליבו שכוסתה במשך חודשים ארוכים ,לא עמדה עוד אל מול התגעשות רוחו ,והוא זעק את נהמת לבו הכוסף“ ,דער רבי ,דער רבי ,זיין גרויסקייט” [ -הרבי, הרבי ,הגדולה שלו]. אך מסכת ההתקרבות אינה נבנית על התלהבות חולפת ,כדברי החסיד רבי שמואל שפירא זצ”ל ,אודות ההתלהבות שמלווה את המקורבים ,ואודות התקרבותו של עצמו“ ,העיקר הוא המלחמה שלאחריה ,המלחמה הנואשת אל מול היצר וחילותיו המבקש להפיל את האדם לשינה של שבעים שנה ,היא היא העבודה האמיתית”. לאחר אותו חג הפורים ,זכה רבי יצחק אייזיק להצטרף אל אנשי הצדיק בשלימות ,במלחמת היצר שלאחרי ההתקרבות .עקב צורך מסויים היה עליו לשהות בטולטשין ,וכשביקש לשוב לביתו שבברסלב הבחין שאין בידו פרוטה לפורטה ,והוא נאלץ לעשות את דרכו רגלית ,ועל אם הדרך עבר עליו מרירות דמרירות ,ועמד בכולם. מכח התחדשותו המופלאה זכה רבי יצחק אייזיק לדרגות נעלות ,עד כדי כך ששנה אחת בעת שקיים בחג הפורים את חובת היום ,התפאר בפני מוהרנ”ת“ ,אינני מתירא עוד מפני היצר הרע”. למחרת הפורים נכנס שוב לביתו של מוהרנ”ת ,ששאל אותו אם הוא זוכר את פליטת הפה מיום האתמול בשעה שהיה שתוי ,אך רבי יצחק אייזיק לא נרתע ,והשיב: “גם היום אני אומר כן” דיין טאטע איז געווען א צדיק במחיצתו של מוהרנ”ת התעלה רבי יצחק אייזיק ,ומתוך ביטול לתלמיד הגדול ,למד ביתר שאת את ההתחדשות בתפילה שלימד הנחל נובע ,וכפי שכתב מוהרנ”ת במכתבו מאודסה (על”ת מכתב ב) ,מיום כ”ו ניסן תקפ”ב“ ,שלום לכל אנשי שלומנו באהבה רבה באמת .אהובי אחי ורעי רבותי ותלמידי וחברי. מאוד ביקשתי להתפלל בעדי תמיד ,ואשר ביקש רבי יצחק אייזיק יוסף נרו יאיר ,לשלוח להם תפלה להתפלל על עוברי ימים .באמת אין דעתי צלולה עכשיו כלל לסדר תפלה .וגם כבר נמצא בספר שערי ציון תפלת הרמב”ן ז”ל תפלה על הים .רק שצריכין לשנות הלשון קצת כשמתפללין על אחרים כאשר תבינו שם בעצמכם .ומה שירצה כל אחד להוסיף מלבו יוסיף כרצונו בלשון לע”ז”. לפרנסתו עבד כסופר סת”ם ,והתפרסם עד מהרה כסופר מומחה מאוד .יראת השמים המופלגת שלו באה לידי ביטוי בשעת הכתיבה ,עד כדי כך שכשהיה מגיע בכתיבתו לשם ה’ ,היה מקדש את ה’ ,ומבטאו בדחילו ורחימו ,עד שנפל פחד ויראה גדולה על כל השומעים ,שהיו מתמלאים רטט וחלחלה. אחד מאלו שזכו להחזיק ברשותם זוג תפילין שנכתבו על ידו, שלח את התפילין שנים לאחר פטירתו לבדיקה אצל סופר מומחה .כשפתח הסופר את התפלין ,וראה את הנחת הפרשיות איך שמונחים בבתים מכוון כהלכה בכל הפרטים ודקדוקי הכתיבה ,התבטא הסופר בהתלהבות“ ,זאת עדות על צדקת הסופר ,תפילין כאלו אין צריכין בדיקה”. מוהרנ”ת שהכיר את תלמידו ,וידע להעריך את יראת השמים שניחן בה ,הרבה לשבח את כתיבת התפילין שלו ,והביע את רצונו שכלל אנשי שלומנו יתפללו מעוטרים בתפלין בכתב ידו של רבי יצחק אייזיק .ואכן רבים מחסידי ברסלב האדירו לקחת את פרשיותיו לתפיליהם. בשלהי חורף שנת תקפ”ח ,ביום ג’ פר’ תצוה אחד עשר באדר, נסתלק רבי יצחק אייזיק להתדבק בעלמא דחירותא באור האורות ,והלוויתו עברה בעיר ברסלב דרך ביתו של רבו הגדול מוהרנ”ת זיע”א ,שיצא ללוותו ,בספרו לבנו רבי פנחס יהושע משבחו של אביו“ ,דיין טאטע איז גיווען א צדיק ,ער איז גיווען א אמת’ער שומר הברית” [ -אביך היה צדיק ,הוא היה נוטר הברית באמת]. בהאלט זיך ווי דיין טאטע האט זיך בהאלטן... לאחר פטירתו של רבי יצחק אייזיק בדמי ימיו ,דאג מוהרנ”ת לבניו היתומים כאב רחום ,ולקח את בנו רבי פנחס יהושע וגידלו בביתו כבנו .רבי פנחס יהושע היה ישן אצלו בעליית הגג ,היות שמוהרנ”ת היה שוהה רוב העת בעלייה שבביתו ,ולא רצה לישון לבדו. רבי פנחס יהושע ניצל את אותם ימים בכדי להתחקות אחר עבודתו הנוראה של מוהרנ”ת ,לילות רבים נותר עירני בכדי להתבונן בסדר הנהגתו לאחר חצות הלילה ,כשהוא מסתכל על מוהרנ”ת ממקום מחבואו .אך מוהרנ”ת הבחין בו והעיר לו“ ,דו בהאלסט זיך פון מיר ,בהאלט זיך ווי דיין טאטע האט זיך בהאלטן” [ -מחביא אתה את עצמך ממני ,החבא כאביך שהתחבא והעלים את עצמו( - ]..הייה כאביך רבי יצחק אייזיק ,שעם כל גדלותו היה נסתר עד מאוד.)... מסירות נפשו בעבודת ה’ לוותה בשכל עצום ,וכל דבריו היו בפלס ובמשקל ללא צד נדנוד ספק [אודות דקדוקו בתפילה המליץ עליו הרב מטשערין את הפסוק (תהלים נג) “היש משכיל, ואף על פי כן דורש את אלקים” ,ולא כמו החוקרים והמדקדקים המשכילים שהם להיפך ,]..עד כי העידו עליו שידע את כל הגלגולים שעברו עליו. כמסורת שלמד בבית אבא ,מייקר היה את עבודת התפילה בכח ובחיות נפלאה ,והרב מטשערין השתומם בכל פעם בראותו את העבודה העצומה של רבי פנחס יהושע ,עד כדי כך שאמר “אז איך קום אריין אין שול ,און איך זעה ר’ פנחס’ן הייבט אויף זיינע הענט ביים דאוינען ,פאלט אויף מיר א ציטערנישט” [ -כשאני נכנס לבית הכנסת ורואה את רבי פנחס מרים ידיו בתפלתו כלפי מעלה, | 47לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז חיים יפים כולם ידעו עליו שהוא צדיק ,את ידיו היה מרים בתפילה ,וכשראוהו קבלו פחד גם כשהעניות בביתו הרקיעה שחקים הפך היגון ואנחה לשמחה עצומה “יש בי מה שאין לעשירים” איך היה נראה פעם ברסלב’ר חסיד אמיתי הביטו וראו על הרה”ח רבי פנחס יהושע מטשעהרין זי”ע ,אביו הקדוש של רבי נתן בייטלמאכער זי”ע מתוך שיחת הרב החסיד המופלא רבי לוי יצחק בנדר זי”ע רבינו הקדוש זיע”א אמר פעם“ :אביסל געלעבט און שיין געלעבט” “ -לחיות מעט -אבל שיהיו אלו חיים נאים” .אמנם בודאי צריכים אריכות ימים ,ואם זוכים לשניהם מה טוב ,אבל על כל פנים צריך לתפוס לפחות מעט חיים נאים. באומן היו יהודים עובדי ה’ ,צדיקים מופלגים שחיו חיים טובים ומאושרים ,אך בעניות מרודה ומופלגת, ועיניהם היו נשואות תמיד להשי”ת ,עד שגם הסובבים אותם לא ידעו כלל על עניותם ,וחשבו שלא חסר להם מאומה מרוב השמחה שקרנה מפניהם .וממילא לא סייעו בידם. לדוגמא ,רבי פנחס יהושע מטשעהרין, אביו של רבי נתן בייטלמאכער ,היה יהודי עובד ה’, שכולם ידעו עליו שהוא צדיק .בשעת התפילה היה מגביה ידיו כלפי מעלה כיסופים מרוב והשתוקקות והיה להשי”ת. מטשעהרין הרב אומר ,שכאשר הוא נכנס לבית הכנסת ורואה את רבי פנחס יהושע וידיו מורמות כלפי מעלה נופלת עליו אימה ופחד וחלחלה. אכן ידע הרב מטשעהרין וידעו הכל מגודל עוצם צדקותו וקדושתו הנשגבה של רבי פנחס יהושע .אבל יחד עם זאת היה עני מרוד כל כך ,שמרוב עניות לא היתה לו כתונת להחליף לשבת ,והיה לובש אותה זמן רב ,עד שגופו התמלא פצעים וחבורות... והשאלה כמו נשאלת מאליה :הכל יודעים על רבי פנחס יהושע שהוא צדיק ,והכל ידעו גם על עניותו הנוראה ,וטשעהרין היתה עיר ידועה באנשים אמידים בעלי יכולת .ואיך ומדוע לא באו לעזרתו ,והוא נשאר לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 48 בצדקות נשגבה ובעניות מופלגת... אמנם רבי פנחס יהושע היתה לו את ה”בקיאות” (מלשון “בקי ברצוא” וכו’) שהוא צריך להרים עיניו לשמים ולא נראה היה עליו כלל צער עניותו ,וככל הנראה טמון היה גם סוד בזה שרבי פנחס יהושע צריך היה להתמודד עם נסיון העוני שעמד בו בהצלחה רבה, אך היכן היו העשירים ,בני העיר?! ...בעיני ראיתי את היכל בית המדרש המפואר של טשעהרין ,כמו ארמון מרהיב ביפיו ,עומד על תילו ,ופרדס נאה מחוצה לו. ואם כן כיצד הניחו לאותו צדיק ,בן עירם ,שיעלו חבורות על בשרו מרוב עניות?!... ובאמת היא קושיא ,אך תירוץ לאנשים כערכנו אין .בודאי כך רצתה ההשגחה העליונה ,ויש בזה סוד כמוס בסדר הנבראים ,שלא נוכל לעמוד עליו. אך זאת יש להדגיש, כי שמחתו של ר’ פנחס יהושע בהשי”ת היתה ללא גבול .הוא חי חיים טובים ומאושרים כאחד מגדולי הנגידים .ואת אוירת השמחה הזאת השרה גם על בני משפחתו. כאשר בניו הקטנים לא היה להם מה לאכול ,ועלו על מיטתם ללא ארוחת ערב ,היה מנחם את אשתו :בואי ונודה לה’ בכך שיש לבנינו ,לפחות ,תיאבון לאכול שזה סימן ברור שהם בריאים ברוך ה’; כי יש ילדים, בפרט בני העשירים ,שגם תאבון לאכול אין להם עד שצריך לצאת עמהם חוץ לעיר ,ולפעמים גם להרחיק נדוד ,כדי שישאפו אויר נקי ובריא .כי טבעם ומזגם חלוש ..כמה עלינו להודות לה’ שלנו אין את הדאגה הזאת... (דיבורי אמונה ח”א שיחה כ’) נופל עלי פחד ורעדה]. שמעו הטוב וחכמתו המופלגת התפרסמו בעירו טשערין ,כך שאפילו המתנגדים בטשערין ,כשהיה להם דין ודברים בינם לבין עצמם או כשאירע ח”ו פירוד בשלום בית ,היו באים אליו שיעשה שלום ביניהם ,ותמיד היו יוצאים ממנו שבעי רצון. את חכמתו ניצל לקרב נפשות לה’ יתברך ,בדיבורי חן וטעם. כפי שמסופר בנכדת רבינו הק’ שהתפרצה לביתו של רבי פנחס יהושע באמצע ליל הסדר ,וסיפרה לו בבכי שבעלה נתפס ברשת ההשכלה וירד מן הדרך ,עד כדי כך שכבר הולך בגילוי ראש ,האשה לא הרפתה מרבי פנחס יהושע“ ,הרי עכשיו הזמן שיושבים כל ישראל אצל הסדר ,ובעלי יושב גלוי ראש ומעיין בספרי אפיקורסות ,ולא עולה על דעתו בכלל שצריך לעשות קידוש ,לעשות סדר.”... רבי פנחס יהושע שלא היה מסוגל לעמוד מנגד לדמעותיה, נכנס אל בעלה ומצא אותו יושב בגילוי ראש וקורא בספרי מינות ,רבי פינחס יהושע לא נבהל ,ופנה אליו בחביבות, “בני ,מדוע אתה יושב פה, והלא הזמן כעת לעשות סדר כמו כל עם ישראל” ,אך הבעל - שלצד עשירותו המופלגת היה בעל מוח ומחקר ,ולמד מורה נבוכים עד שנכנס בקושיות גדולות שהביאו אותו לכפור באמונה ח”ו -השיב לו שיש לו הרבה קושיות על האמונה, ענה לו רבי פנחס יהושע בנימה של רחמנות ורכות, “בני ,לעת עתה תעשה סדר ותתנהג ככל ישראל ,ואחר יו”ט בחוה”מ הכנס אלי ותאמר לי כל הקושיות שלך ,ובעז”ה אתרץ לך כל הקושיות”. ביום הראשון של חול המועד, נכנס לרבי פנחס יהושע, והעמיס עליו הררי קושיות שבלבלו את דעתו ,אמר לו רבי פנחס יהושע“ ,בני ,אפשר יש לך עוד קושיא ,אל תתבייש, שאל בני שאל” ,לאחר שהוסיף עוד שאלות ,אמר לו שוב“ ,אם יש לך עוד ,שאל ,אל תשאיר לך כלום” ,כך ישב אצלו במשך שעות רבות עד שסיים להרצות את כל טיעוניו. כשסיים ,אמר לו רבי פנחס יהושע“ ,לך לביתך ,ואני יתרץ לך את כל הקושיות בכתב” ,עם צאתו מהבית התיישב רבי פנחס יהושע וכתב לו שיר ופזמון בנוי להפליא ,שבו הוכיחו על דרכו וקורא לו לשוב לדרך אבותינו מעולם ,ובבתי השיר היו מתורצות כל הקושיות שהציב. מאותו יום הפך הבעל לאיש אחר ,ונעשה צדיק גמור .רבי פנחס יהושע המשיך לקרבו ולעסוק עמו בתורה ועבודת ה’, ואף קירב אותו להרב מטשערין שהראה לו חיבה יתרה .והיות והיה בעל מוח נפלא ,היה אוהב מאד לשמוע את חידושי התורה של הרה”ח רבי אברהם ב”ר נחמן מטולטשין שהיו בעמקות עצומה ,כשהוא עומד לפניו כפוף בהכנעה ,וכל דיבור ששמע מראבר”נ היה אצלו קודש קדשים. נודה לה’ שיש לילדים תאבון... מתלמידי מוהרנ”ת היו סוחרים ממולחים שעשו חיל במלאכתם והתפרנסו בכבוד ,אך גם היו מהם שהיו פרושים לגמרי מהעולם הזה ,ובילו ימים ולילות בתורה ובתפילה ,על אף שהתברכו בעניות מרודה .רבי פנחס יהושע ,שהיה עובד ה’ במסירות נפש ,זכה להמנות על הקבוצה השניה .ברשותו היתה רק חולצה אחת ,שכשהיה צריך להחליפה היה הופך אותה לצד השני ,היות ולא היתה לו חולצה אחרת .אך אצל מוהרנ”ת הוא למד לשמוח בכל נקודה של טוב שיש לו ,ולא להצטער על דאגות שאין ביכולתו למלאות. אף כי הדירה בה התגורר רבי פנחס יהושע היתה דלה מאוד, והעליבות בה זעקה ,אך גם בעלות השכירות הזו שעלתה חמשה רובלים לשנה לא הצליח לעמוד .וכך משנה לשנה גדל החוב ,עד שלאחר שבע שנים הגיע החוב לבעל הדירה לשלושים וחמשה רובלים ,שהיוו עבורו הון עתק .בעל הדירה שלא היה יכול עוד לוותר ,איים עליו שאם לא יפרע את חובו עד לתאריך מסוים יאלץ לפנות אותו מהדירה בכח. בצר לו ,ושלא כדרכו ,פנה רבי פנחס יהושע אל רבי אבאל’ה העשיר בבקשת עזרה .רבי אבאל’ה התגורר ידים, רחבת בטירה ובהכנסו לביתו הגדול נכנס ועבר מחדר לחדר עד הגיעו לחדר הפנימי שישב בו רבי אבא’לה ,ושטח לפניו את מר לבו. על אתר הוציא רבי אבא’לה חמשה רובלים מכיסו ,כשהוא אומר“ :את שאר החוב שלך, תוכל לאסוף משאר אנשי שלומנו” ,רבי פנחס יהושע הודה לו וקם ללכת .כשעבר בצאתו בחדר הבא ,קראו רבי אבאל’ה ואמר לו בהרהור“ :קח עוד חמשה רובלים” ,לקחם ויצא. כשהרחיק ללכת עד לחדר השלישי ,שמע שוב את קולו של רבי אבאל’ה הקורא לו ,ור’ אבאלה ,שוב“ ,קח עוד חמשה רובלים” ,לקחם ויצא .רבי פנחס יהושע פונה שוב ללכת, מגיע לחדר הרביעי ,ושוב הוא שומע את קולו הקורא לו ,ושוב נשנה הסיפור ,ר’ אבאל’ה נותן לו עוד חמשה רובלים ,וכך חזר שוב ושוב עד שנתן לו את כל שלושים וחמשה הרובלים... פעם אחת התחננה אליו אשתו שיתן לה מעט כסף עבור קניית אוכל לילדיהם הרעבים ,אך רבי פנחס יהושע ענה לה שעליהם לשמוח בחלקם“ ,בואו ונודה לה’ שיש לבנינו לפחות תאבון לאכול ,לאשתו של הגוברנטור מקייב ,ה’יקטערינא’ למשל ,יש ילדים חולניים ,והיא תמיד צריכה לקחתם למקומות ריפוי המשופעים באויר טוב לשם שיפור תיאבונם .ברוך ה’, | 49לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז זמני הנסיעות לשדה בס״ד ערה? קרירות? רוח ס הצטרף עוד היום! >> תבעיר את הלב היצר? דכדוך? מלחמת בשדה! עות החורפיות לנסי ל "שיח השדה" ש מחוץ לעיר ,בין אל אילנות .המקום ה גל להבעיר את מסו ה ברשפי שלהבת לב ה לשוח את הלב ה,י י קוננו ,וליישב פנ ל עת ,להשתוקק ת הד א התגעגע להשם ול יתברך. מהערים המרכזיות בארץ -רשימה חלקית - ירושלים: 14:00 מכולל הוראה שובו בנים רח' שבטי ישראל 48 20:40 מבית הכנסת הגדול דחסידי ברסלב רח׳ מאה שערים 19:30 מבית הכנסת אנשי מוהר"ן רח' רבינו גרשום 1 19:45 בית הכנסת אור הצדיק רח׳ בית ישראל 23 בני ברק: 19:15 מבית הכנסת ברסלב רח' אלשיך 5 22:00 מבית הכנסת ברסלב רח' אלשיך 5 3:00 (לפנות בוקר) מבית הכנסת משיבת נפש רח' חזון איש 12 מודיעין עילית: 3:20 בלילה שעתיים לפני הנץ מהקלויז רח' רשבי 21 19:25 אחרי מנחה מהקלויז רח' רשבי 21 23:00 מבית הכנסת נצח ישראל רח' מסילת יוסף 34וביציאה מהעיר ביתר עילית: בשעה13:45 : מכולל חצות רח' מוצפי האדמור מוזניץ .תחנות החוזה פינת ברוק .ברוק פינת דרכי איש .דרכי איש פינת ישמח .מבית הכנסת מקור הנחל רח' פחד יצחק .25רח' ברים פינת פחד יצחק בית שמש: בשעה21:45 : כיכר ריב"ל .תחנות נהר הירדן רח' מפילי אגוז ורש"י. ובית הכנסת אנשי הצדיק חפציבה בתאום צפת: בחצות הלילה בשעה12:30 : דרך תחנות קרית מאור חיים בא אחי נצא לשדה לדבר עם ה׳ לבירור על נסיעה לשדה באיזור מגוריך -שיח השדה: 1700-706-702 (באין מענה ניתן להשאיר הודעה) ילדינו בריאים ויש להם תיאבון.”... אך העניות המרוששת לא יכלה לו ולדבקות אמונתו, עד כדי מסירות נפש .כשבנו ר’ נחמן הגיע למצות, והיה זקוק לתפילין ,לא היה לו שום פתח של תקוה איך לקנותם .בדיוק באותו זמן נפטר אדם אחד בעירו, ויורשיו אמרו לרבי פנחס יהושע ,קח לך את התפלין של אבינו המנוח ,ובתמורה תאמר אחריו קדיש משך כל השנה .רבי פנחס יהושע הסכים וקיבל על עצמו לומר קדיש במשך שנה בתמורה לתפילי המנוח. לאחר זמן מה ,פנה עשיר מבני העיר לבניו טרם פטירתו, וצוה להם שאחר פטירתו יפרנסו את רבי פנחס יהושע מממונו משך שנה תמימה ,ובתמורה יאמר עבורו קדיש במשך כל השנה הראשונה. בני ביתו של רבי פנחס יהושע שמחו מאוד למשמע הדברים ,מעתה ירווח להם בביתם ,והם באו אליו בשמחה להודיעו על הבשורה הטובה ,אך רבי פנחס יהושע לא התרצה בשום אופן לעסקה זו“ ,הרי אני כבר אומר קדיש עבור התפילין”... ולא זו בלבד ,אלא שגם בעסקי הצדקה שלח את ידו, ובערב ראש השנה היה נוהג לתת פדיון לרבי אבא’לי תלמיד מוהרנ”ת ,על אף שרבי אבא’לי היה עשיר גדול (ראה ליקו”מ סי’ רכ). עד כדי כך שפעם אחת מצאו גבאי בית הכנסת של אנשי-שלומנו בקופת הצדקה בטשערין מטבע גדולה רענדל וחצי ,שנחשב לסכום מכובד מאוד .התפלאו הגבאים מי הוא הנדבן שתרם סכום גדול כל כך בהצנע, עד שבברור אחר ברור נודע שהיה זה רבי פנחס יהושע שהתנדב את חלבו ודמו בדרך הסתר והעלם. אוי שכואב לי ..אוי שכואב לי.. חייו היו מסכת של דבקות והתקשרות עצומה באור האורות ועצותיו הקדושים ,מתוך דיבוק חברים לקבל דין מן דין .בין ידידיו נמנה רבי ברוך אפרים זצ”ל מחבר הביאור על ליקוטי מוהר”ן “באבי הנחל” ,שהיה עמו בידידות וחביבות יותר משני אחים ממש. פעם אחת נכנס רבי ברוך אפרים לבקרו ,ורבי פנחס יהושע קיבל מכה תחת היד רח”ל ,וסבל כאב נורא, ורבי ברוך אפרים שומע אותו גונח בכאבו“ ,אוי עס טיטמיר ווייא ,אוי עס טיט מיר ווייא” [ -אוי שכואב לי אוי שכואב לי] ,שאלו רבי ברוך אפרים “מפני מה אתה מתאנח כך” ,השיב לו מפני שכואב לי ביותר.. התעורר לעומתו רבי ברוך אפרים ואמר לו “הלא אתה יכול לשיר את זה‘ :אוי שכואב לי ,אוי שכואב לי’ בלשון שירה וזמרה” ,וכך התחילו שני הצדיקים לזמר יחד ,עד שהגיעו לצחוק גדול ,ובדרך נס נבקעה המכה והתרפאה. מסכת מיוחדת היא ידידותו עם רבי אפרים ב”ר נפתלי, בראש השנה האחרון לחייו של רבי אפרים ,כשכבר לא יכול היה בכוחו להתפלל יחד עם אנ”ש ,הפציר באנ”ש לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 52 שיתפללו עליו ,באמרו “יש בכח אנ”ש בתפלתם להקים אותי מחליי הקשה”. ולפני פטירתו נכנסו אליו אנשי החברא קדישא ,ורבי אפרים פנה אליהם“ ,בודאי תרצו לקברני בסמוך לקברו של פלוני הגאון שנפטר בסמוך ,שהיה חולק בחייו על ענין רבינו הקדוש” ,ענו לו בני החברא קדישא בודאי בודאי ,ביקש מהם רבי אפרים“ ,קברוני נא ליד אחד שנסע על ראש השנה לאומאן ,יהיה מי שיהיה” ,ואכן עשו כצוואתו והוא נטמן ליד אחד מפשוטי אנ”ש. לאחר שנים מספר ,בשנת תר”מ ,הגיעה עתו של רבי פנחס יהושע .והוא נטמן סמוך לידיד נפשו רבי אפרים ב”ר נפתלי זצ”ל ,בחייהם ובמותם לא נפרדו. בנים ובני בנים ברסלבע’ר חסידים זכה רבי פנחס יהושע להמשיך את אורו של רבינו הקדוש ,בצאצאיו שמפארים עד ימינו את כלל קהילות אנ”ש לשם ולתפארת. בנו ר’ נחמן שהיה מחשובי אנשי שלומנו בקרימינטשוק, וחתנו ר’ אברהם מאנ”ש ברבוצק ,אשר תושבי עירו החשיבוהו מאד ,והחזיקוהו לאחד מל”ו צדיקים .אך כדרכם של אנשי הבעל תפילה לא נהג בגדולות, והתפרנס כשמש בבית הכנסת. בנו של ר’ אברהם הוא החסיד הנודע כאחד מהאריות שבחבורת עובדי ה’ שבאומאן רבי אליקים געציל ליבאוונא ,שהיה לחתנו של ר’ נחמן הזקן ב”ר אפרים נכד רבינו הק’ .בצעירותו נלקח בכח לעבודת הצבא, ובכוחות עילאיים עמד על משמר היהדות ולא סטה ממנה בניד כלשהו. ובבית גדול זה ,אצל רבי פנחס יהושע בנו של רבי יצחק אייזיק ,שכל מהותם וחיותם היתה התלמיד הגדול מוהרנ”ת זיע”א ,בבית זה נולד הארי החי רבי נתן בייטלמאכער ,שעתיד היה להאיר את פני ירושלים של מעלה. רוחו של מוהרנ”ת שהתלבשה בסבו הגדול הסופר רבי יצחק אייזיק ,נשתמרה בנכד .שאף נטל עמו את התפילין שקיבל בירושה מסבו ,והם השתמרו ברשותו עד לבריחה הידועה מהעיר העתיקה בשנת תש”ח בעת המלחמה. מילדותו התלווה לאביו רבי פנחס יהושע לנסיעותיו לאומן ,שם ינק וקיבל את רוחם הגדולה של תלמידי מוהרנ”ת .וכפי שסיפר שפעם אחת הצטרף לאביו בנסיעתו לקיבוץ הקדוש באומן בראש השנה ,ולפני התיבה עבר רבי נחמן מטולטשין ,וכשאזניו העדינות שמעו את שאגת הארי של רבי נחמן פותח באמירת “לדוד מזמור” בליל ראש השנה ,נפל לארץ מרוב הפחד והיראה ששרתה על רבי נחמן. להט נעורים זה שליווה את רבי נתן לא יכל לשקוט “רבי נתן בייטלמכר זה ענין אחר לגמרי”... “הוא היה בעל יודע ספר .אבל המדות שלו ,והצדקות שקיבל מרבינו הקדוש ,היו חידוש” מתוך שיחה מהרב החסיד רבי ישראל בער אודסר זצ”ל רבי נתן בייטלמאכער נשא לאשה את הצדקת מרת גיטעל’ע ע”ה ,אחר שנתאלמנה מרבי ישראל קרדונר זצ”ל, לא היה לו בנים ל”ע ,הוא נשא את גיטל’ה. כשהייתי מגיע לירושלים התאכסנתי אצל רבי נתן ,אז היה לי הכל .ישבתי אצלו וראיתי התנועות שלו והדיבורים שלו .זה ענין אחר לגמרי. הוא היה - - - האבא שלו היה רבי פנחס יהושע ,רבי פנחס יהושע היה מתלמידי מוהרנ”ת ,הוא היה אדם גדול ו’אמת’ ...מ’בית חרושת’ הזה ...ורבי נתן בייטלמאכער כשהיה מדבר מאביו רבי פנחס יהושע שמעתי שהוא גווע‘( ...ער גייט אויס’). והוא סחר ,הוא קנה ומכר דברים עתיקים אבל עם אמונה .עם כזה אמונה ,ובשמחה. בודאי היה כואב לו ,אבל ,כלום .תמיד היה בשמחה .אני זוכר ,ראיתי זמנים שלא היה לו על חתיכת לחם ...הוא היה שמח... נתתי לו ,היה אצלי עשר פרוטות ,אז נתתי אותם לו... המתיקות ,המתיקות מוהרנ”ת אמר; תפארתנו וגדולתנו יתגלה לעתיד לבוא. היה בעולם רבי נתן בייטלמאכר - - -היה ענין אחר לגמרי - - -ענין אחר לגמרי - - הוא ישב בעולם ,קנה ,מכר .אבל המוחוהלב היו -בכחו של רבינו הקדוש -הוא ורבי נתן ראיתי את התנועות שלו, והפנים שלו ,והדיבור שלו ראיתי כשנסעתי בחזרה לטבריה ,היה מונח בלבי הדיבור שלו ,מה שראיתי את התנועות של הפנים ,איך שהתגעגע אל התכלית האמת ,איך שהתגעגע לתקן ,לעשות, לעבוד את השם יתברך ...הוא גוע... והעבודה שלו היה גם כן כנהוג מוצנע. הוא ישב בחדר ,שמחדר הזה היה יציאה אל הגג ,אז היה יוצא בלילה בחצות ,כן, סיפרה לי גיטל’ה. יהושע’ על שם אביו ,הוא היה כבר ילד בן חמש. והיה לו גם בת ,אחר הבן היה לו בת .והוא השתעשע עם הבן ,עם הבת .והיה לו ראש טוב ,ולמד .אני השתעשעתי עמו כמו ילד שלי. כשבאתי לירושלים עיקר אכסנייתי היה אצל רבי נתן .הוא היה בעל מכניס אורחים ,אצלו היה מקום ,לא רק בשבילי.. רבי נתן היה בעל יודע ספר .אבל המדות שלו ,והצדקות שקיבל מרבינו הקדוש, היו חידוש. לי, סיפרה גיטל’ה שכשהוא קם בחצות הוא נזהר שלא תשמע ,והוא יוצא לגג להתבודדות, היה לו דלת אל הגג. הכלל ,הוא התפלא מה שהוא ראה אצל אביו ,והרגיש שהוא רחוק מן הכול ,הוא ראה כאלה. רבי פנחס יהושע ,הוא היה למדן ,הוא היה בקי בתנ”ך בעל פה .והוא היה ‘חכם עתיק’ ,ובר דעת גדול ,ו’אמת’ זה ענין אחר לגמרי ...אבל כל זה בכח של רבינו הקדוש ומוהרנ”ת. לה ילדים ,אז היו לה שני ילדים (עם רבי נתן) ,היה לו עמה בן ,וקרא לו ‘פנחס היה ענין ‘אחר’ לגמרי - - - רבי נתן לא היה לו בנים ,ונשא את גיטל’ה .גיטל’ה כבר היו לה חמש ילדים עם רבי ישראל ,ארבע בנות ובן יחיד ,הבן יחיד היה הבכור מרדכ’לה .היה לו מרדכי ואסתר .אסתר קראו לה אסתר’קה ,היא היתה בת שמונה שנים ,ורבי ישראל הנהיג אותן עם כזה צניעות .לא נשארו מהילדים ,אף אחד לא. וגיטל’ה היה לה בעל כזה ,וחמש ילדים, ונשארה ריק .ואחר כך נישאה לרבי נתן. ולרבי נתן לא היה בנים ,והיא לא היה רבי שלמה היה הולך אל רבי נתן בשבת .הוא למד שם בביתו ‘סיפורי מעשיות’ ,רבי שלמה - -המתיקות של אנשישלומינו - - -למשל רבי שלמה וועקסלער, היה כזה רבי שלמה - - -הוא הלך בכל שבת אצל רבי נתן - - - .אני ישבתי שם וראיתי - - - וכן היה הילדים ,הבן כשנעשה בן חמש אז לא עלינו נחלה פתאום ונפטר .וכן הבת גם כן נפטרה .אז נשארו ככה ,בלי ילדים .ממצב כזה שלא היה להם ילדים, ואחר כך שני ילדים ,וכזה ילד בן חמש שנים. הוא קיבל את זה באהבה - - - -נערך ע”י מערכת ‘דעם רבינ’ס קוואל’ - | 53לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז אצינד דארף מען פריילאך זיין.. אצינד דארף מען טרינקען וויין.. ["עכשיו צריכים בוודאי לשמוח ,עכשיו צריכים לשתות יין"] "תמיד תמיד היה לנו היהודים מכות גדולות וצרות גדולות ,היום אנו מקווים בה' יתברך שיגאלנו מהגלות" | מילים פשוטות שמביעות תמימות מופלגת בחיבור פשוט לרצון הבורא; כשצריכים לשמוח ,פשוט שמחים "אספר לכם איך פעם היו שמחים" זמר נאה לפורים על פי סדר א"ב מהחסיד רבי נתן בייטלמאכער זצ"ל ונזערע עלטערן האבן זיך פארצייטן גרויסע ניסים געשעהן ,און זיי האבן אין אלע זייערע שונאים אגרויסע נקמה געזעהן :אצינד דארף מען פריילאך זיין ,אצינד דארף מען טרינקען וויין .אצינד דארף מען טרינקען וויין ,ביזן ווייסן טאג אריין: סדים פון השם יתברך איז גאר נישט איבער צו דערציילן, כאטש אסתר המלכה האט געטאן דעם זאקאן פיילין, פון דעסטוועגן איז דער מלך אחשוורוש געווארן צו איר איבערגעבעטן .און איז געגאנגען אויף דער סעודה וואס זי האט געטאן צו אים אנגרייטן: ח א גתן ותרש צוויי באדינער ,זיי האבן געבראכן איין עצה צו טויטן דעם מלך אחשוורוש און דאס פארשטייט נישט קיינער .אבער מרדכי היהודי האט געהאט אין זייער לשון א ידיעה ,און דאס איז געווען צו דער מכה א רפואה: ראכט אסתר המלכה איין עצה און פאלט אויף א סברה ,עס איז פאראנען כמה וכמה דעות אין דער גמרא ,איטליכער דעה זאגט זיך איר מיין ,קומט אליהו הנביא און זאגט אז אסתר המלכה האט אלע כוונות מכוון געווען: ט רויס איז המן הרשע געווארן ביי מלך אחשוורוש און האט אנגעהויבן צו באגליקן ,גייט מרדכי פאר אים פיער און וויל זיך צו אים נישט בוקן .אזוי איז המן הרשע פארשטערט געווארן זיין גדולה ,האט אים מרדכי געזאגט שמייא דיך אפילו: אגט המן הרשע אויף דער סעודה מיט אפרייליך הארץ, אידישע פנימ'ער זענען כשולי קדרה געווארן שווארץ .דער מלך אחשוורוש האט נישט געקענט שלאפן א גאנצע נאכט, א חידוש איז אים געווען וואס אסתר המלכה האט המן הרשע אויף דער סעודה געבראכט: י י דעה איז ביי המן הרשע געבליבן אלע אידן מאכן צו פארלירן ,און האט אויף זיי ארויס געשיקט שלעכטע פאפירן .אבער דער נארישער המן הרשע האט זיך נישט באקלערט ,אז דער אידישער גאט קען מאכן אלץ פארקערט: כ ב ג ד ה בוד האט המן הרשע געהאט בעת ער איז אויף דער סעודה געווען ,כעס וכאב האט ער געליטן בעת ער האט מרדכי'ן דערזעהן .האבן איין עצה געגעבן זיינע ליב האבער מיט זיין ווייב זרש ,ער זאל מאכן מרדכי'ן איין תליה און זאל זיך אנפרעגן ביי מלכות אחשוורוש: מן הרשע האט געוואלט מיט זיין צארן אלע אידן מאכן צו פארלענדן ,מיט דער מיט האט ער זיך געוואלט היילן אלע זיינע וואונדן .האבן אלע אידן געקלאגט און געוויינט ,אבער דער אידישער גאט האט אבער נישט אזוי געמיינט: ל וער קען נאך אזוי ווי אונזער גאט האט געטאן באווייזן ,וואס ער האט פון אונז מבטל געווען אלע שלעכטע אוקאזן ,טאקע נאר אויף השם יתברך אליין האבן מיר געהאט א סמיכה ,און אויף אסתר המלכה וואס קומט ארויס פון די זרע מלוכה: מ י גייט אסתר המלכה צום מלך און טוט זיך שרעקן ,אזוי האט דער מלך אחשוורוש געטאן (צארעס) די גאלדענע רוט אויסשטרעקן .איז געקומען א מלאך און האט די רוט לאנג געמאכט ,אזוי ווי אין דער גמרא ווערט געבראכט: נ ו ז לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 54 עצט ווי דער המן הרשע האט זיך געטאן שארפן זיינע ציין, מען האט געליינט פאר מלך אחשוורוש וואס אמאל איז געווען .ווי אזוי מרדכי היהודי איז אים געשטאנען אין זיינעם נויט ,און האט אים מציל געווען פון דעם טויט: ען טראכט ביים מלך וואס זאל מען מרדכי'ן טוהן ,מיט דער מינוט קומט המן הרשע צו פליען .האט איהם דער מלך געזאגט וואס זאל איך אזא מענטשן געבן ,וואס איך וויל אים אויפהויבן: ארט זיך המן הרשע אין זיינעם הארצן און טוט זיך מיינען, האט ער געזאגט מען זאל נעמען דעם מלכות פערד און די קרוין און מען זאל אים באקרוינען .האט דער מלך צו אים געזאגט ער זאל פון מרדכי היהודי קיין זאך ניט פארבויגן ,אזוי איז אים פינצטער געווארן פאר די אויגן: אל מול המתנגדים ,וכשראה את אחד מהמתנגדים קורע ספר לקוטי מוהר”ן רח”ל ,לא היה מסוגל להתאפק הארץ הקדושה .ובעצת גדולי אנ”ש נתן לה רבי נתן גט כריתות ,למען לא תסבול בהעדרו [לאחר מכן נישאה ס אדיס מרדכי רבינו נאלאשייט און פר רסקו קאז וואליט ,סטאפייע סאקי און סין המן באני פאליט (דברי המן בלע"ז) .האט אסתר המלכה צו גענומען אלע בעדער פון שטאט ,האט המן הרשע געמוזט ווערן אליין א בעדער און הייצן די באד: ע ר פירט מרדכי'ן אויף דעם פערד און אליין גייט ער צו פוס ,עגמת נפש האט ער גענוג ווארן עס איז דאך זייער מיאוס .האבן אלע אידן געהאט א נחמה ,וואס זיי האבן געהאט אין זייער שונא א גרויסע נקמה: פ ירט המן הרשע מרדכי'ן אויף דעם פערד, שטייט זיין טאכטער פון ווייטנס און מיינט עס איז פארקערט .אויף זיין מפלה דארף זי זיך זיין טועה ,און האט אויף אים ארויף געווארפן א טאפ מיט צואה: צ ום הויז קומט המן הרשע מיט איין איינגעבויגענעם קאפ ,צרות האט ער פון דעם טאפ .האט אסתר המלכה אים געשיקט רופן ער זאל גיך אויף דער סעודה גיין ,און ער האט אפילו קיין צייט ניט געהאט אפוואשן דעם קאפ ריין: ק ומט המן הרשע אויף דער סעודה מיטן קאפ איינגעבויגן ,האט דער מלך אחשוורוש אנגעהויבן אסתר המלכה צו פרעגן .אסתר המלכה וואס זאל איך דיר געבן ,האט זי אים געזאגט שיינק מיר מיין לעבן: ר עייתי המלכה ווער קען זיך דיר שלעכטס טאן דערוועגן ,האט זי אים געזאגט האט דער המן הרשע וואס ער זיצט אקעגן .איז דער מלך אחשוורוש געגאנגען אין וויינגארטן שפאנצירן מחמת עס האט אים געטאן פארדריסן ,האט ער געזעהן אז מען האקט די בעסטע צווייגן פון דעם סאד און מען זאגט אז המן האט געהייסן: ש ייט .שייט .שייט .ווי המן הרשע איז געווען מרדכי'ן דער גרעסטער שונא מיטן גרעסטן פיינד ,שלום ושלוה איז צווישן זיי געווארן און המן איז געווארן מרדכי'ן דער גרעסטער פריינד .א ראיה וועל איך אייך אויסבריינגען, אז המן הרשע האט זיך געלאזט פאר מרדכי'ן אויפהיינגען: ת מיד האבן מיר אידן געהאט אויף זיך גרויסע שלעק און גרויסע צרות ,היינט האפן מיר אז השם יתברך זאל אונז אויסלייזן פון דעם גלות: ולהשקיט את סערת לבבו ,וקללו במר נפשו ,ולא עברו ימים רבים והלה שבק חיים. לרבי אלטער טעפליקער ,שהתאלמן תקופה קודם לכן מאשתו הראשונה מרת דישל ע”ה]. בהגיעו לגיל חמש עשרה נשא את מרת מלכה ,בתו של רבי נחמן מטולטשין ,ובד בבד המשיך בדבקותו והתקשרותו בכל תלמידי מוהרנ”ת. ימים ונהרות של מניעות עדו עליו עד שזכה להגשים את משאלתו ,לחונן את עפרה של ארץ הקודש .וכשזכה לעלות לארץ ישראל ,קבע את משכנו בעיר העתיקה בירושלים ,בין גדולי אנ”ש שפיארו את בתיה .ואנשי שלומנו שידכו לו את הצדקת המפורסמת מרת גיטל’ה השדכנית ,אלמנתו של החסיד רבי ישראל קארדונער זצ”ל. עט הסופרים בו התברך סבו רבי יצחק אייזיק נמסכה בדמו ,והוא נבחר על ידי הרב מטשערין לספרא רבא .וכך כתב את כל ספרי הרב מטשערין, פרפראות לחכמה ,יקרא דשבתא ועוד .הרב מטשערין שידע להעריך את כשרונותיו המופלגים עודד אותו בשכר נאה בסך רענדל [השוה לסך שלשה רובל כסף] עבור כל דף שכתב מכתביו. די שטיבער און די הייזער ככל אנשי שלומנו שהתלהטו כל ימיהם בגעגועים טמירים להתיישב בארץ הקודש ,ולחוש בפועל ממש את האבנים והבתים של ארץ ישראל, איווה אף רבי נתן לדור בארץ אשר עיני ה’ אלוקיך בה. אך ארץ ישראל נקנית ביסורין, וכך גברו ותכפו עליו מניעות לאין שיעור ,מוסף על כולנה היתה העובדה שלאשתו החולנית לא התאפשר לעבור את מסע היסורים בדרך לקנין ימים אלו בירושלים העתיקה היו חטיבה אחת של דבקות בעצותיו של הנחל המטהר ,כשלא ויתר על ההתבודדות אפילו ליום אחד ,וכך גם הרבנית גיטל’ה נהגה כמוהו, ופעם אחת בליל שבת ,חזרה הרבנית מהכותל המערבי ולא סיימה עדיין את שעת ההתבודדות ,וכשהיא נכנסה לחדרה לסיים השעה הקדושה ,המתינו כולם עבורה... אף לאחר שכבר עלה לארץ הקודש, הרי שנשמתו עדיין עורגת לחלקת מחוקק ספון ,כפי שהגדיר איש האלוקי רבי אברהם בר”נ “ושוור מהאי להאי” ...ומדי ערב ראש השנה השתתף עם החסיד רבי יצחק מאיר קורמן זצ”ל ,שהשקיע כל מרצו וכוחו לקיים צואת רבינו הקדוש לעשות כרוז לכל הסרים למשמעתו. ובכרוז שהדפיסו לקראת ראש השנה תש”י ,ושחתמו עליו גדולי אנ”ש | 55לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז בתאריך י”ב אלול תש”ב ,הם כותבים את מסת ליבם, ומעודדים את הנשאר בציון להשתתף בקיבוץ הקדוש בירושלים סמוך לאבן השתיה“ ,חוב קדוש על כל אחד מאנ”ש שיחי’ המכונה בשם ברסלבר חסיד ,לבוא ולנסוע ולהתקבץ יחד לירושלים ת”ו ,עד שנזכה להתקבץ על ראש השנה לאומאן”. גם את ידידיו הרבים שהותיר מעבר לים ,לא שכח רבי נתן ,ובמכתבו אליהם הוא מביע את רחשי לבבו (בנספח למכתב הרה”ח ר’ שמואל הורביץ זצ”ל ,מיום כ”א אדר ב’ תרפ”ז -מכתבי שמואל ח”ב לח): גם אני פורס בשלום ידידינו ואוהבינו נצמד בקירות לבבי, אוהב דבק מאח לי ,ותיק וחסיד כש”ת מוהר”ר ...נ”י ,באהבה רבה ועזה ידידו מאד החפץ בהצלחתו בגשמיות ורוחניות כחפצו ,והמעתיר בעדו ובעד כל בני ביתו ויוצאי חלציו, שיזכה בחיים טובים וארוכים ,ויזכה לקבל חג הפסח הבעל”ט בשמחה אמיתית ,וינצל ממשהו חמץ ובפרט מחימוץ המוח, ונזכה לראות הגואל צדק בקרוב אכי”ר. ובחתימתו את מכתבו ,אינו מזניח את הבאר ממנה שתה, הלא הם אביו וזקנו תלמידי מוהרנ”ת זיע”א ,וכך הוא חותם“ :נתן בלא”א המנוח מו”ה פנחס יהושע ז”ל ,נין ונכד המנוח הצדיק המופלג יצחק אייזיק יוסף ז”ל”. עשרה מיני נגינה אומנותו של רבי נתן בניגון על כינור היתה אומנות פנימית ,כדברי רבינו הק’ שהמנגן ביד על הכלי ,הוא מקבץ ומלקט ביד את הרוח טובה ,רוח נבואה ,מתוך עצבות רוח .וצריך להיות יודע נגן ,שידע לקבץ וללקוט ולמצוא חלקי הרוח כי צריך לעלות ולירד בידו על הכלי שמנגן ,כדי לכוין לבנות השמחה בשלימות (ליקו”מ נד). בכוחו העצום בנגינה השתמש רבי נתן בכל עת שהיו אנשי שלומנו מתאספים ,ודרך הניגנה דקדושה היה מעורר את ליבם לעבודתו יתברך. כמשל לשימוש בנגינה לקדושה בלבד היה רבי נתן מספר סיפור ששמע בימי חורפו ,שפעם אחת נגנו מנגני המלכות לפני הצאר ניקולאי מנגינה נפלאה מתוים שהיו כתובים לפניהם ,אך לא השכילו לנגנו בצורה מדוייקת, וכל כמה שניסו שוב ושוב לא עלה בידם ,והתייאשו מלנגן בשלימות .אמרו הנגנים למלך שרק בין היהודים יוכל למצוא נגן שינגן עבורו את הניגון בשלימות ,כיון שהיהודים קיבלו את חכמת הנגינה בירושה עוד מזמן בית מקדשם. חפשו שרי המלך עד שמצאו נגן מומחה ,יהודי פשוט, ונתנו לו לנגן ניגון זה ,ואכן ,היהודי ניגן את הניגון המורכב בצורה מעוררת השתאות .המלך שהתלהב מאוד מניגונו של היהודי חשק מאוד לקחתו לחתן ,אך היות והמלך לא היה מסוגל לקחת יהודי כחתן לביתו ,לכן אמר לו“ ,המר את דתך להיות כאחד מעמנו ,ותוכל להיות לחתני”. כמובן שהיהודי דחה את הצעת המלך מכל וכל ,ולמלך נגרם בזיון עצום ,שיהודי שפל אינו חפץ להשתדך עמו, בשעה שהוא יכול להיות לחתן המלך ולזכות בכל טוב. אולם המלך לא הניח לו ,והפציר בו עד כדי איומים שהוא מחויב לקבל את דתם. היהודי לא יכל לעמוד בלחצים הקשים שהפעיל עליו המלך ,והוא ענה למלך שהוא מסכים ,הכין המלך את המסיבה לקראת הטבלת היהודי בנהר להמרת הדת. בדרך עברו דרך גשר שחצה את הנהר ,וכל השרים והמלך והכמרים מלוים אותו בדרכו .כשהגיעו לגובה הגשר פרץ קיצור ליקו''מ של ר' נתן ,לאחר פטירתו עבר הספר לרשות ר' ישראל בער אודסר -נמסר באדיבות ר' חיים גולדרינג הי''ו היהודי מתוכם בריצה ,עלה על הגשר וקפץ לתוך הנהר וטבע בו. מעשה זה התפרסם עד מהרה והיווה קידוש ה’ עצום ,שיהודי פשוט מסר את נפשו על יהדותו ,וויתר להשתדך עם הקיסר ששמעו הולך בכל המדינות. נגינה כזו של מסירות נפש ,היה אומר רבי נתן ,היא נגינה שמלקטת את חלקי הרוח הטובה ,נגינה שמלמד אור האורות את אנשיו ,כשיר שיתער לעתיד. ואף כשהרב החסיד רבי לוי יצחק בנדר זצ”ל שידל את רבי אברהם יעקב גולדרייך ללמוד נגינה אצל רבי נתן ,באמרו “בעל מנגן כמוך מהראוי שישים לב לנגונים שלנו” ,דחה לו רבי נתן בצחות“ :הרי ידעת מה שאמר כבר רבנו שמשיח יגלה בעולם דרך חדש בנגינה ,ואם כן מה לך ללמדו.”... במשך השנים נעלם מאנ”ש מקום קבורתו ,ורק לפני כשנה התגלה באקראי ע”י בנו של הר”ר אברהם אייזנבך מו”ל הספר “שמות הצדיקים” החדש ,שהתרגש למצוא מצבה עלומה שמוזכר בה השם ‘ברסלבר’ ,ורק לאחר חקירה ודרישה גילה שמדובר ברבי נתן בייטלמאכער זצ”ל .ועל אתר תיקן את המקום ,שיפץ את המצבה ,וחידש את כתב האותיות ,להאיר בהתחדשות את זיו אורם של אנשי הבעל תפילה. אך בין אנ”ש היה מרבה רבי נתן לנגן בקדושה ,וליום הפורים אף חיבר זמר מיוחד שמתאר את סיפור המגילה [ראה מסגרת ,מאת מכון ‘גנזיא דמלכא’] .וכפי שמתאר הרה”ח רבי שמאל הורביץ את המעמד נורא ההוד ,כשרבי נתן היה מנגן את ניגונו“ ,אצינד זאל מען פריילאך זיין ,אצינד זאל מען טרינקען וויין” ,וניגן את חרוזי השיר על פי אותיות הא”ב ,ובכל אות ניגנו כולם את הפזמון“ ,אצינד זאל מען פריילאך זיין, אצינד זאל מען טרינקען וויין”. נוסח התפילה והנגונים שקיבל מאביו רבי פנחס יהושע ,שכאמור לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 56 התגורר בביתו של מוהרנ”ת ,היו שגורים על פיו .והרה”ח רבי שמואל הורביץ שזכה לאכול בביתו בליל הסדר ,מתאר את ההתלהבות והתעוררות בעת שרבי נתן אמר בקולו הנעים את נוסח ההגדה, בהתרגשות רבה והתעוררות נפלאה. בדרך סיפרתי מעשה מעיינות הדעת מהם ינק רבי נתן ,לא נשארו בבית גנזיו ,והיה דולה ומשקה לאנ”ש מתורתו של הנחל נובע מקור חכמה .וכפי שפירש רבי נתן את לשון רבינו הק’ בתחילת סיפורי מעשיות “בדרך ספרתי מעשה שכל מי שהיה שומעה היה לו הרהור תשובה” ,ש’דרך’ הוא סובב על כל אחד ,כי כל אחד יש לו דרך חיים מיוחדת ודרך חייו הוא ספור מעשה, ובדרך זה ספר רבינו מעשה שהם תורותיו ומעינות חכמתו ,שעל ידם כל מי שרק שומע אותם ‘יש לו הרהור תשובה’ ,ומוצא דרכם דרך תשובה בדרכו כראוי לו. בשלהי ימי השובבי”ם ,כ”ה שבט שנת תשי”א ,התעלה רבי נתן זצ”ל בשיבה טובה להתדבק באור צחצחות ,בלא שזכה להותיר אחריו זש”ק .ונטמן בבית העלמין בסנהדריה בירושלים ,על יד הגאון רבי אפרים זצ”ל דיין משערשאב .כשעל ציונו נחרט :פ”נ הרה”ח מוהר”ר נתן ב”ר פנחס יהושע בייטלמכר ברסלבר מהעיר העתיקה נפטר כ”ה שבט תשי”א ת.נ.צ.ב.ה. | 57לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז בתראה בקנה דילך בזע י מ א ותא ד א ו בגל ר יי ת ו א ספר סופר וסיפור "כמה שנמצא איתי טוב אדמו"ר מוהרנ"ת ז"ל חובה עלי להוציאו לאור ,כי כל דיבור ודיבור הנמצא מכתביו ,הן מפתחות וראשי פרקים כולם משיבין את הנפש בשבעה משיבי טעם ומלמד לאדם דעת ועצות להתקרב להשם יתברך מכל מקום אשר נתעה בעו"ה ולהנטותו לתחיה לנצח נצחים אמן כן יהי רצון". פרק מתוך הספר העומד לראות אור בקרוב על רבי נחמן מטולטשין זצ"ל ובנו הגאון האלוקי רבי אברהם חזן זצ"ל לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 58 | 59לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז ספר סופר וסיפור השתלשלות תחילת ימי ההדפסה על ידי התלמיד הגדול מוהרנ"ת זיע"א ותלמידו רבי נחמן מטולטשין זצ"ל לרגל יום חנוכת בית הדפוס בעליית הגג של התלמיד הגדול -ט"ו בשבט תקפ"א לפני מאה שבעים ושבע שנה החלו גלגלי הגאולה לנוע -סיפור התהוות מפעל ההדפסה הברסלבאי על ידי מוהרנ"ת ותלמידו המובהק רבי נחמן מטולטשין שנת ת"ר תיזכר בהיסטוריה היהודית כאחת השנים המסעירות .עוד טרם בואה אפפו אותה מסתורין וציפייה ,דורשי רשומות ומחשבי קיצין ידעו לבשר על הגואל שיפציע במהלך שנת הפלאות בשעה שהעולם היהודי כולו נושא עיניים לסימני גאולה גלויים ,כמלחמת גוג ומגוג וביאת משיח ,טוען רבי נתן בלהט 'הוא לא יבוא' ,כי סוד הקץ חתום וגנוז ולביה לפומיה לא גלי את נפלאותיה וצפונותיה של שנת ת"ר חוזה רבי נתן בתקומת מפעל ההדפסה. ואכן השנה הזו הופכת אבן דרך בהיסטוריית ההדפסה וההפצה שמאז ועד היום לא חדלה להתרחב ולהתפשט בכל העולם הר"ר דוד גבירצמן והר"ר אהרן קליגר החוט המשולש בראשית היו ספר סופר וסיפור .שלושה עמודי עולם אלו ,ומהם ומטה משתלשלת כל המציאות .אף ענינו של רבינו ז"ל מוכתר בכתר 'ספר סופר וסיפור'. הספר הלא הוא הגילוי הראשון של אור החכמה -רבינו הקדוש ,האור הראשון. חכמה היא בחינת 'פתח' שפותחת שערי החכמה .הסופר הוא רבי נתן ,התלמיד האפוי בלב רבו ,האמון על מלאכת ציור האור והפיכת אלומותיו לכלי המעשה. אותיות וצמצומים .וכעת נזקקים השניים הספר והסופר -לסיפור .האיש שבפיוובלבו יספר את המעשה הנורא ,וכאן המקום שמור לדמות המספר. מה תפקידו של מספר? כל ספר שוזר בין דפיו עלילה כלשהי ,ואם שומעים אנו סיפור ועלילה ,מישהו מספר ,מיהו? זוהי הדמות הנסתרת ,השוכנת בין הספר והסופר .דמות צללים היא אך אילולי שהיא קיימת -אין סיפור .מאידך ,אם נדע על קיומה -נגוז הסיפור .המספר חייב להיות נסתר. המספר מחולל את ה'סיפור' ,ומחזיר בעצם את העלילה מהסופר אל הספר .הוא נוטל את המילים הכתובות מהנייר אל המציאות. משום שהסופר הלא כתב את הספר, כלומר לקח את המציאות והלביש לה מילים .המספר עושה את הדרך ההפוכה - מחזיר את האור מתוך הכלים ומזמין את המעשה לפשוט את עדי המילים ולהפוך שוב למציאות ,חיה ,נושמת ,אמתית .ככל שהמספר משובח יותר ,כך הסיפור מוחשי ובר ממש. אורו של הרבי עובר דרך ספר סופר וסיפור .רבי נתן הוא ה'סופר' ור' נחמן מטולטשין הוא ה'מספר' .הוא הופך את כל ההוויה שבין הסופר והספר ,הרב והתלמיד, לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 60 מבוא ועושה אותו לסיפור חי וקיים במציאות. הוא מספר לנו ומפיו אנו שומעים וגם רואים את הקולות .את הסודות ואת האורות .ר' נחמן מדפיס ומפיץ ,מעתיק וממתיק ,מסדר ומיישב ,ולמרות שהוא מחזיק בקולמוס ומעמיס ניירות על מכבש הדפוס ,איננו מתפתה להתחזות לסופר ,או להמציא את הסיפור .הוא לא מחדש משל עצמו כמעט כלום ,והוא מחדש ,בוודאי שהוא מחדש .אין חידוש מחודש יותר מלחדש את הקיים ,לחדש בלי להמציא מחדש .לחדש את האמונה... כל עניינו של רבינו ז"ל חידוש .הוא הנשר הגדול המחדש עצמו בכל פעם מחדש לגמרי ,משיל את נוצותיו ומוליד את הווייתו מחדש ,בכל רגע ,בכל נשימה .הוא המחדש שממריא בחידושיו עד גלגל חמה. גם התלמיד ,רבי נתן ,הוא חידוש -חידוש של תלמיד שלא משאיר לעצמו כלום ,לא מוח ,לא ממון ולא כבוד ,יותר מכל תלמיד אחר מאז בריאת העולם .שהלא מבלי חידושיות אי אפשר לאדם רגיל לרדוף כל ימיו אחרי חידוש בלתי נלאה שכזה. ר' נחמן מטולטשין הוא חידוש של 'מספר סיפורים'. את ההשוואה הזו בין ההשתלשלות החוט המשולש -רבינו ז"ל ,רבי נתן ,ור' נחמן מטולטשין ,למושג 'ספר סופר וסיפור' מספר יצירה ,מחדש החסיד המופלא רבי שלמה וועקסלער זצ"ל .הוא מכנה את ר' נחמן מטולטשין 'מספר סיפורים' .זו עלולה אולי להישמע הגדרה מצמצמת ,ולא היא. ר' נחמן הוא המספר המופלא שבמתק לשונו מחייה את הכתב והופך אותו לקול דברים ,למחזה אור וקול .אילולא הסיפור עלול הסופר לסתום את הגולל על הספר. הסופר אמון על הלבשת האור ,יציקתו באותיות עופרת ,קיבועו בגווילי ספר, עיגונו בקרקע המציאות. רבי נתן הוא סופר ,הקולמוס רעו וידידו, על מחברותיו פוגשת התורה האינסופית של רבו לראשונה את גבולות הנייר, את שחרות הדיו .והוא מחבר בין תכלת שחרות אותיות המעשה והגויל ללובן העליון .הדפוס בראש מעיניו .אותיות של עופרת ,דפים ודפים' ,בויגין -בויגין' של מחברות ודפים. רבי נתן הוא בחינת 'צמצום ראשון', ורבי נחמן מטולטשין ממחיש את המראה הנורא הזה .האותיות פורחות לקראת ר' נחמן שבמתק לשונו שוזר את דרושי רבי נתן עם מדרשי רבותינו עד שכל שומעיו נוהים אחרי המחזה ,נאלמים תימהון "כל זאת מניין לך?" והוא כמשיב "מהבוידעם". בבוידעם גנוזות המחברות המועתקות של ליקוטי הלכות ,עד שקהילת קודש טרעוויצע מתעוררת להעלות אותם על מכבש הדפוס. המספר מוכרח להיות בעל שאר רוח ,אבל לשממה נידון סיפור אם הוא לא יתמלא רוח עד לכדי כך ,כאילו הלומד במרתפו בסוף העולם סיפור זה חש ומרגיש כאילו הוא רואה בעיניים ,עד שמבין לעומקה של הצעקה בסיפור .ללא שאר רוח הסיפור ייבש ויתרוקן מרוחו .המספר מהלך על חבל דק ,והוא מוכרח לשמור על הגבול שבין שאר רוח לשינוי טעם הסיפור. על מספר שכזה ראוי להגיד שבחו "שלא שינה" ,מפני שהוא מסוגל לשנות ,משום שהוא מתפתה לשנות... הסופר שמלא ברוח הניגון העליון ,הוא אשר יודע לצייר את כל רחשי לבו הבוער השמיימה ,עד שכל המתחבר לסיפורו נהפך גם הוא לחלק מהתבערה הגדולה אשר בברסלב בוערת. | 61לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז מלחמת האור בחושך מימות עולם נאחזים האור והחושך בכנפות הארץ ונאבקים על קיומם .זה מושך אליו וזה אליו ,כשזה קם זה נופל ולהיפך .נציגי המלחמה הזו מתים ויורשיהם תופסים את מקומם וממשיכים להילחם ממקום שפסקו אבותיהם .משמים משקיפים על שדה הקרב ,ושומרים על צעדיו" .הספרים הקדושים" מייצגים את צד הקדושה, ולעומתם מגייסת הסטרא אחרא את ספרי המינים והאפיקורסים .הספרים אינם רק תכריך דפים ,והמילים אינן רק גליון כתוב בדיו .בין דפי הספרים הקדושים רוחו של משיח מרחפת: ׁשֹורה ַעל ַאנְ ֵּפי ֶ יח הּוא "ּ...וב ִחינַ ת ָמ ִׁש ַ ְ דֹוׁשים ֶׁש ְּמגַ ּלִ ין אֹוריְ ָתאְּ ,ד ַהיְ נּו ַה ְּס ָפ ִרים ַה ְּק ִ ַ ּתֹורה ,וְ ָׁשם ְמ ָר ֵחף רּוחֹו ֶׁשל ָ ַה ָּפנִ ים ֶׁשל ֹלקים ְמ ַר ֶח ֶפת רּוח ֱא ִ יחִּ ,ב ְב ִחינַ ת "וְ ַ ָמ ִׁש ַ ֹלקים ָּדא רּוחֹו ֶׁשל 'רּוח ֱא ִ ַ ַעל ְּפנֵ י ַה ָּמיִ ם". יח'.... ָמ ִׁש ַ (ליקו"ת ,תורה לב) זו הסיבה שכאשר רואה סטרא אחרא ספר של קדושה המבקש לעלות על מזבח הדפוס והרשעים כים נגרש לא יוכלו השקט ,אתכל כוחותיה תמסור לבטל את ההדפסה ואת כל חיציה תריק על האנשים העוסקים במלאכה. רבי נתן רואה בהדפסת הספרים חוד החנית במלחמת האור והחושך .הספרים ה ק ד ו ש י ם , הדפסתם פרק א' וריבויים עד אין קץ הם ציר מרכזי לא רק בחיי רבי נתן ,הנושא משתלב בחידושיו ובתפילותיו ,הוא עולה ממכתביו ומהדהד מכל צעד ושעל שלו .העיסוק בריבוי הספרים הוא תורה שתלויים בה סוגיות רחבות... יאים דֹוׁשים ַה ְּמ ִב ִ "...וְ ִע ָּקר הּוא ַה ְּס ָפ ִרים ַה ְּק ִ ּתֹורהֶׁ ,שּלָ זֶ ה ְצ ִריכִ ין לִ ֵידי ַמ ֲע ֶשה לִ ֵידי ִקּיּום ַה ָ ְס ָפ ִרים ַר ִּבים ְמאֹד ַעד ֵאין ֵקץ ֶׁשּיּוכַ ל ּכָ ל ָא ָדם עֹובר ּובכָ ל ַמה ֶּׁש ֵ ֵאיְך ֶׁשהּוא ְּבכָ ל ַּד ְר ָּגא וְ ַד ְר ָּגא ְ ּובזִ ְקנּותֹו וְ כּו' ָעלָ יו ּכָ ל יְ ֵמי ַחּיֵ י ֶה ְבלֹו ְּבנַ ֲערּותֹו ְ ּוב ָעקּו ַחס וְ ָׁשלֹום ֶׁשּיּוכַ ל לְ ַה ֲחיֹות ֶאת ְּב ִטיבּו ְ ַע ְצמֹו ּולְ ָה ִׁשיב ֶאת נַ ְפׁשֹו ּולְ ַק ֵּבל וְ לִ ְׁשאֹב ֵמ ֶהם ֵעצֹות ֲא ִמ ִּתּיֹות ֵאיְך לְ ִה ְתנַ ֵהג ְּבא ֶֹפן ֶׁשּיִ ָּׁש ֵאר ַקּיָ ם ַעל ָע ְמדֹו וְ ִאם יִ ּפֹל ֹלא יֻ ָּטל"( .ליקוטי הלכות או"ח -הלכות ברכת השחר הלכה ה). רבי נתן הוא מצביא חרף העובדה שחייליו מעטים ונער קטון יספרם .את קרבותיו הוא מנהל בישוב הדעת נפלא ,בתפילה ותקווה. בעקשנות שנמסכת על פני שנים ארוכות. ר' נחמן מטולטשין הוא נושא כליו .זה האיש שמסר את כל עיתותיו ורגעיו כדי להלך עוד שעל בזה העולם לצד מורו ואלופו. שלוש שנים תמימות של גלות ,מחלוקת חרמות ונידויים חלפו עברו על רבי נתן ואנשיו ,ובכל אותן שנים היה גורלו של מפעל חייו תלוי ועומד על חוט השערה, כפסע בינו לבין גניזה עולמית .שנת תקצ"ט פותחת את דלת היציאה ממנהרת גלות ארוכה וחשוכה .כבר בתחילת השנה מורשה מוהרנ"ת לשוב לביתו שבברסלב ,הוא שב לשם רק כדי לפגוש את שדות המרעה שרויות בבצורת .שדה תורת הצדיקים שוממה ,בפרט חלקת השדה של תורת רבינו ז"ל .עשר שנים חלפו מאז הודפס לאחרונה ספר כלשהו מספרי רבינו ,עשר שנים מאז נדמו גלגלי הדפוס ,ובינתיים לא היתה גזירה ומניעה שלא הוטחה במפעל ההדפסה .רק לפני שנתיים ,בשנת תקצ"ז הושת איסור מפורש על הדפסתם של ספרי רבינו ז"ל. לגזירה זו אחראיים כמובן המשכילים הם בעזרת מערכות קשרים ובערוצי שוחד וחנופה סימנו שבעה קטגוריות של ספרים יהודיים האסורים להדפסה ,ביניהם ספרי הזוהר הקדוש ספרי הרב מלאדי בעל התניא וספרי רבינו ז"ל .באין ספרים -אין מאומה, מפעל ההדפסה שובת וממילא איך ייבראו נפשות חדשות .יש להתחיל אפוא את הכל מחדש לגמרי .לקומם את המפעל הגדול מהריסותיו ,לשוב אל האומנות הישנה ואל אחיזת המפוח ,לנפוח רוח חיים בנפשות המתעלפות. את השנה הזו מקדיש רבי נתן למלאכת שיקום ההריסות .שוב הוא יושב בביתו שחוזר להיות תל שהכל פונים אליו. כעת ,באין עיניים רעות החורשות מזימות עליו ועל באי ביתו ,מרשים לעצמם גם המקורבים שהתרחקו להציג רגלם על מפתן ביתו .בקיץ הוא עורך שוב ,לאחר הפסקה בת שלוש שנים ,את מסע הקיץ הקבוע במהלכו הוא סובב בין ריכוזי אנ"ש בעיירות הסמוכות .את כל כוחותיו משקיע כעת מוהרנ"ת באישוש הנפשות ,ועדיין מצפה מפעל ההדפסה לשעת רצון ,השעה הזו מפציעה בפתחה של שנת ת"ר. שלוש שנים תמימות של גלות ,מחלוקת חרמות ונידויים חלפו עברו על רבי נתן ואנשיו ,ובכל אותן שנים היה גורלו של מפעל חייו תלוי ועומד על חוט השערה לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 62 שנת התגלות המשיח לאחר שנים ארוכות של רדיפות ומאבקים אין קץ ,כאשר המשכילים הארורים מכלים את חיציהם באיש הבודד שניצב מולם בספריו ובמכתביו ,דומה כי סוף כל סוף נסללת לה דרך חדשה אל מזבח הדפוס .זוהי ללא ספק השנה המכוננת של מכונת ההדפה וההפצה הברסלבאית .המציאות בשעת מעשה אמנם לא מסגירה זאת ,אבל למפרע ניתן לראות את מפעל ההדפסה -המשוחרר ובן החורין יחסית -מכה את שורשיו באותה שנה משמעותית. שנת ת"ר איננה שנה רגילה .ציפייה ומסתורין אופפים אותה ,רמזים ממשיים על ביאת משיח וקץ הימים ממלאים את החלל ומסעירים את העולם היהודי לתפוצותיו. בכל מקום מתלחשים ומעבירים מפה לאוזן שמועות ורמזים .יודעי רז ממתיקים סוד אודות פעמי גואל הנשמעים ,ומחשבי קיצין מצביעים על השנה כעת פלאות וגאולה. משיח הוא שיחת היום ויש רבים וגם טובים המצביעים על בואו ,איך יבוא ,ומהיכן. סימוכין לדבריהם הם מוצאים בזוהר הקדוש ,שם נאמר כי בשנת ת"ר יתפתחון תרעי חכמתא. הרמזים והשמועות מצאו מסילות לליבותיהם של יהודים רבים והקרקע המייסרת על אדמות הגלות הנביטה את הציפיות למימדים מבהילים .על קרקע שכזו נקל להצמיח אגדות משיחיות ,וכבר היו דברים מעולם .מאה שנה קודם לכן סומנה שנת ת"ק כעיתוי המיועד להתגלותו של בן דוד .התקווה נכזבה וגם גבתה קרבנות. אחד היסודות העמוקים שקיבל התלמיד הגדול מרבו הנורא ,הוא בענין האיסור פרק ב' החמור של דחיקת השעה ,גם כאשר כל גאולת ישראל עומדת על הכף .התלמיד הגדול הבין ,שכל ענין עיכוב הגאולה נעוצה דווקא בפעולות של דחיקת השעה אף מצד גדולים וטובים ,אשר מתוך שרואים צרות ישראל המתרבות בדורנו רוצים לזרז הגאולה על ידי מעשה או קביעת זמן ,ומתוך דוחק העוני והמחסור לצד ייסורי הגוף והנפש שעתם דוחקת בהם לפעול ,ואינם מאריכים אפם ,לסמוך רק על גאולה מצידו יתברך ,להמשיך בפעולות פשוטות של תפילה ותורה בנתיבות הרבי הגדול ,עדי ירחם להשמיע קול שופר .ועל כן מנסים להעמיד הגאולה כתנאי לזמן מסוים או למעשים של תיקון בכוח כזירוז הגאולה. התלמיד הגדול ינק מבחיר הצדיקים שסוד הגאולה עצמה מגלם בתוכו עוצם פנימיות תורת אריכת אפים ,היפך דחיקת השעה, והוא להשליך תמיד את המלחמה על השי"ת ,ולצפות בקיווי אחר קיווי ,המתנה אחר המתנה ,עדי יתרצה לתת לנו מבוקשנו, על ידי שנפנה אליו אך ורק בתפילה ,וכך נלך ונתקיים במתנות נצחיות ברצוא ושוב, בתפילה והודאה .אם אנו רוצים להחיש את הגאולה ,יש לנו רשות אחת ,לילך כבר עתה בנתיבותיה ,בהתבודדות ובשפיכת לב עד לבקיעת לב העליון ,ובהליכה עם תורת הצדיק הגבוהה ,עדי יתרצה בראות רצוננו להבקיע אור הגאולה ואריכות האפיים בכל העולם כולו .רשות אחרת לא ניתנה לנו, אדרבא ,נאסרה עלינו. הגאולה בעצמה תלויה רק בבורא עצמו ,הוא אשר נשבע לנו שבוא יבוא היום שבו יתרצה לרצוננו הכמוס ,ויזמין את בניו רחומיו לחתונה הגדולה שהוא בעצמו ואין בלתו מכין לנו ,עין לא ראתה אלוקים זולתך, מוחנו הדל כעת לא יודע לצייר את אשר יהיה באותם הימים" ,עד שאי אפשר לידע מה יקרה באלו הימים ,עד שיקרו" (רמב"ם). הלך רוח מסוכן זה הדאיג מאוד את רבי נתן ,לא לחינם קבעו חז"ל "תיפח עצמן של מחשבי הקיצין" ,שהם משחקים ברגשותיהם של המון העם ומביאים את הנפש לידי קוצר רוח שאחריתה אכזבה מרה ותוצאותיה הרות אסון .היפך סוד הגאולה הנצחית .קיצים מדומים שהתבדו גבו קרבנות נפש ,רבי נתן התייחס לכך בכמה הזדמנויות באותה שנה, והוא מדגיש את הסכנה שבעיסוק זה ,ואת העובדה שמשיח יבוא בהיסח הדעת דיקא: "לְ ִענְ יַ ן ַה ִּק ִּציםֶׁ ,שּיֵ ׁש ּכַ ָּמה ְּגדֹולִ ים ֶׁש ְּמ ַח ְּׁש ִבין אֹומ ִרים ֶׁש ָראּוי ֶׁשּיָ בֹוא ָמ ִׁש ַיח ְּבאֹותֹו ַה ֵּקץ ִק ִּצים וְ ְ אֹומ ִרים אֹומ ִריםּ ,כְ מֹו ֶׁש ֵא ַרע ִּבזְ ַמּנֵ נּו ֶׁש ָהיּו ְ ֶׁש ֵהם ְ ַעל ּכַ ָּמה ְּפ ָר ִטים ֶׁש ָאז יָ בֹוא ָמ ִׁש ַיח ,וְ כֵ ן ַּבּדֹורֹות ֶׁשּלְ ָפנָ יו .וְ ַר ֵּבנּו זִ כְ רֹונֹו לִ ְב ָרכָ ה ֹלא ָהיָ ה ַמ ְסּכִ ים אֹומ ִרים ֵאיזֶ ה ַעל-זֶ ה ּכְ לָ ל ,וְ ָא ַמר ֶׁש ְּבכָ ל זְ ַמן ֶׁש ְ ֵקץ ָאז ְּבוַ ַּדאי ֹלא יָ בֹוא ָמ ִׁש ַיח ְּבׁשּום א ֶֹפן ְּבאֹותֹו אֹומ ִריםּ .וכְ ָבר ְמב ָֹאר ַּבּז ַֹהר ַה ָּקדֹוׁש ַה ֵּקץ ֶׁש ֵהם ְ ֶׁש ְּמ ַקּלֵ ל ְמאֹד ּכָ ל ַה ְמ ַח ְּׁש ֵבי ִק ִּצין ּכִ י ֵאין ֶּבן ָּדוִ ד אֹומ ִרים ָּבא ֶאּלָ א ְּב ֶה ַּסח ַה ַּד ַעת .וְ ִהּנֵ ה ַעכְ ָׁשו ְ ָהעֹולָ ם ֶׁשּיָ בֹוא ָמ ִׁש ַיח ִּב ְׁשנַ ת ת"ר לפ"ק ,וְ נִ ְד ֶמה ּוב ֱא ֶמת לָ ֶהם ֶׁשּיֵ ׁש ְר ָמזִ ים ַּבּז ַֹהר ַה ָּקדֹוׁש ַעל זֶ הֶ . ָאז ְּבוַ ַּדאי ֹלא יָ בֹוא ְּבׁשּום א ֶֹפן וְ יָ כֹול לִ ְהיֹות ֶׁשּיָ בֹוא ק ֶֹדם לִ ְׁשנַ ת ת"ר אֹו לְ ַא ֲח ָריוֲ ,א ָבל ִּב ְׁשנַ ת ת"ר ֹלא יָ בֹוא ְּבׁשּום א ֶֹפן ֵמ ַא ַחר ֶׁש ָהעֹולָ ם ְמ ַצ ִּפין לְ אֹותֹו ַהּזְ ַמן .וְ ַהּכְ לָ ל ְּבכָ ל ֵעת ּוזְ ַמן ֶׁשּנִ ְמ ָצ ִאים אֹומ ִרים ֶׁשּיָ בֹוא ְּבאֹותֹו ַהּזְ ַמן, ְמ ַח ְּׁש ֵבי ִק ִּצים ֶׁש ְ ָאז ַּדיְ ָקא ֹלא יָ בֹוא ְּבׁשּום א ֶֹפן ְּבאֹותֹו ַהּזְ ַמןַ .רק ּבֹוא יָ בֹוא ֹלא יְ ַא ֵחר ִּב ְמ ֵה ָרה ְּביָ ֵמינּו ְּב ֶה ַּסח ַה ַּד ַעת לְ ַג ְמ ֵריַ ,היְ נּו ֶׁשֹּלא יַ ְח ְׁשבּו ּכְ לָ ל ַעל אֹותֹו ַה ֵּקץ ּופ ְתאֹום יָ בֹוא ִּב ְמ ֵה ָרה ְּביָ ֵמינּו ָא ֵמן" (חיי ֶׁשּיָ בֹואִ , מוהר"ן -תקכז). ּות ִמימּות לְ ַה ֲא ִמין ֶׁש ְּבוַ ַּדאי "וְ ָה ִע ָּקר הּוא ְּפ ִׁשיטּות ְ הגאולה בעצמה תלויה רק בבורא עצמו ,הוא אשר נשבע לנו שבוא יבוא היום שבו יתרצה לרצוננו הכמוס ,ויזמין את בניו רחומיו לחתונה הגדולה שהוא בעצמו ואין בלתו מכין לנו ,עין לא ראתה אלוקים זולתך | 63לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז ּבֹוא יָ בֹוא ֹלא יְ ַא ֵחר ַאְך ָאסּור לְ ַחּכֹות לְ ׁשּום ֵקץ לֹומר ֶׁש ֵּמ ָה ָראּוי ֶׁשּיָ בֹוא ְּב ָׁשנָ ה זֹאת ּכְ מֹו ֶׁש ָּטעּו ַ ַה ְר ֵּבה ַעל ָׁשנָ ה זֹאת ְׁשנַ ת ת"ר לִ ְפ ָרט ָק ָטן ֶׁש ָא ְמרּו ֶׁש ְּב ָׁשנָ ה זֹאת יִ ְהיֶ ה ַה ֵּקץ וְ ִקלְ ְקלּו ַה ְר ֵּבה דּוע. ָּבזֶ הּ ,כִ י ָּג ְרמּו ּכַ ָּמה ּכְ ִפירֹות וְ ִחּלּול ַה ֵּׁשם ּכַ ּיָ ַ ּקֹוד ִמים ָא ְמרּו ּכַ ָּמה ִק ִּצים ּכְ גֹון וְ כֵ ן ַּב ָּׁשנִ ים ַה ְ ּוב ְׁשנַ ת תקפ"א ּוב ְׁשנַ ת תק"ס ִ ִּב ְׁשנַ ת תקנ"ז ִ וְ כּו' וְ כֵ ן ַה ְר ֵּבה. וְ ָׁש ַמ ְע ִּתי ֶׁש ַּגם ַעל ְׁשנַ ת ת"ק ָא ְמרּו ֶׁשהּוא ַה ֵּקץ אֹותם ָ וְ כֻ ּלָ ם ָח ְטאּו ָּבזֶ ה ַה ְר ֵּבה ּכְ מֹו ֶׁש ִּקּלְ לּו ּבֹותינּו זִ כְ רֹונָ ם לִ ְב ָרכָ ה וְ ָא ְמרּוִּ ,ת ַּפח ַע ְצ ָמן ֶׁשל ַר ֵ יע ַה ֵּקץ אֹומ ִרים ּכֵ יוָ ן ֶׁש ִה ִּג ַ ְמ ַח ְּׁש ֵבי ִק ִּצין ֶׁש ָהיּו ְ וְ ֹלא ָּבא וְ כּו'ֶ ,אּלָ א ָאנּו ְצ ִריכִ ין לְ ַקּוֹות ּולְ ַחּכֹות ֵאלָ יו ָּת ִמיד וְ ַאף ַעל ִּפי כֵ ן יִ ְהיֶ ה ִּב ְב ִחינַ ת ֶה ַּסח ַה ַּד ַעת ּכִ י הּוא ֵקץ ַה ְּפלָ אֹות ֶׁש ִאי ֶא ְפ ָׁשר לְ ָה ִבין ׁשּום ֶר ֶמז ְּור ִמיזָ א ָּבעֹולָ ם ָמ ַתי יָ בֹואּ ,כִ י לִ ֵּבּה פּומּה לָ א ָּגלֵ י" (הלכות מתנה הלכה ה' ,אות לְ ֵ לב -מט). את דברי הזוהר אודות פתיחת שערי החכמה המיועד לשנת ת"ר ,מתרגם רבי נתן להתגלות אורו של משיח בהתגלמותו בפלא המופלא של אור רבינו הקדוש אשר יחל סוף-סוף להבליח ולהבקיע לעצמו דרך במחשכי הגלות .בכתביו הוא מציין שמשמעות פתיחת שערי החכמה היא שאם יתחיל אדם דבר שבקדושה הוא יוכל לסיימו... ואכן בשנה זו מתחיל רבי נתן שוב ,אחרי התחלות בלי מספר ,יחד עם תלמידו ונאמן ביתו ר' נחמן מטולטשין ,את עסק ההדפסה. והפעם זו התחלה שאין אחריה הפסק... שנת ת"ר מסמנת את בנין מפעל ההדפסה, אבל אם אנו מבקשים את שורשיה של התקומה עלינו לשוב לשנת תקצ"ד ,שנה קודם פרוץ מאורעות המחלוקת הארורה. הרפואה למכה ,כפי שמסתבר למפרע, הוקדמה והפציעה כבר אז. היה זה בעת ביקור שערך דוד אשתו הראשונה של רבי נתן ,ר' חיים כהן מהעיר למברג, במעון אחיינו שבברסלב .כיוון שהתוודע למאמצי ההדפסה של מוהרנ"ת הנבלמים בשל התנכלויות המשכילים ,יעץ לו להדפיס את הספרים בלמברג ,העיר הגדולה ששמה נקשר במהדורות מהודרות של ספרי הקודש. למברג מצויה היתה אז מחוץ לגבולות אוקראינה ,ממילא אין ידם של המשכילים מגעת לשם והחירות נתונה להדפיס במקום גם את אותם ספרים שנאסרו על ידי חוק. רבי נתן נענה להצעה בלב מתרונן ,והרעיון ממשיך להירקם אט-אט בהתכתבות ארוכה המתפרסת על פני חמש שנים .בינתיים פורצת שנת תקצ"ה ומאורעותיה ,פעילותו של מוהרנ"ת מושבתת כמעט לחלוטין ,כל הדרכים נחסמות ודומה שהעולם מתהפך. בעיצומן של המאורעות נאלץ רבי נתן כזכור לבלות בגלות נעמרוב ,ומצב זה נמשך עד תחילתה של שנת תקצ"ט. שנת ת"ר פותחת אם כן שערים חדשים. רוח חרישית של תקווה מסתננת מבעד למחיצות הברזל ,ושוב אפשר כבר להגות במוח ובלב את חלום הדפוס .הקיץ של אותה השנה פוגש את רבי נתן והוא בן שישים ,צעיר ברוחו ותקיף בדעתו אך תשוש בגופו .הוא מתאונן כי זקנה קפצה עליו .אך דווקא בעת הזו הוא מחליט כי הגיעה השעה להחיות את רעיון ההדפסה בלעמברג. יודע רבי נתן שאת 'העסק' שלו אי אפשר לנהל מרחוק ,גלגלי הדפוס לא ינועו מאליהם ,גם הרצת מכתבים לא תצלח להניע עסק גדול שכזה .אם רצונו להוציא את הנחשק הקמוץ והסתום מהכוח אל הפועל עליו לעמוד על מזבח הדפוס בגופו, לפקח ולנהל את העסק בנוכחותו .למברג רחוקה ומצויה מעבר לגבול הפולני ,והרי כשמדובר בעניינו של רבינו ז"ל אין אצל רבי נתן מקום רחוק .מעולם לא נחשבה פיסת ארץ רחוקה מדי ולא היתה כברת דרך מיגעת וארוכה עבורו. רבי נתן ששיבר ורוצץ את גופו על אלפי פרסאות שכיתת עליהם את רגליו הנפוחות ,זחל עליהם בייסורי הגוף, היטלטל על פניהם בעגלות וסוסים ,רבי נתן מבקש לעצמו שוב את כנפי הרוח .מי יתנהו אבר כיונה ,והוא כבר נודד עד קצה העולם ,אפשר אולי יימצא שם סדק צר, אשנב זעיר ,לסנן בעדו את אור הגאולה. אבל הגוף כבר חלוש מדי .בגפו לא יחזיק גוף זה מעמד ,אין מנוס מלבקש לעצמו בן לוויה למסע. הספר בבעלות הר"ר אהרן ברגר -לבל הי"ו התמונות באדיבות הר"ר חיים זאנוויל גולדרינג הי"ו פונה אפוא רבי נתן למשמשו ר' נחמן מטולטשין ומברר האם יאות להצטרף אליו. משמעות ההצעה נהירה לר' נחמן היטב. מסע ללמברג הרחוקה משמע טלטולי דרכים מעיר לעיר ,מי יודע אם בעגלה אם ברגל .חציית הגבול ,השם יתברך יודע איך ובאיזה מופת .התעכבות שאין לה קצבה ברורה .כולי האי ואולי ...מחשבתו נודדת לביתו ,רעייתו וילדיו .אילו רק בו היו דברים אמורים ,ניחא ,אבל היא מה תהא עליה .והילדים מה יהא עליהם .בבית לא הניח פינה אחת חפה מרעבון .פרנסה לא תהיה לה .לחם לא יהיה .בגדים -מאן דכר שמיה. את גופו מוכן הוא להשליך ברגע זה אל כל מקום אשר תישאנו הרוח ,רוחא דלעילא. והרוח הזו שנטלה עימה את אליהו והותירה את אלישע לבדו ,אפשר הנה היא מנשבת מול היסוסיו ..הנה חוטפת ממנו את החשק, ומשליכה את ההצעה הנדירה על אחד ההרים... ורבי נתן הרי לא יבקש שוב ,בוודאי לא יפציר .כזה הוא ,רחמן. הרגע הקט הזה עתיד להיכנס לגנזך הדורות .אך ר' נתן אינו דוחק: התבוא עימי?ובתמימות שמגלמת בתוכה לב מלאת געגועים להוציא את משאלות לב התלמיד יודע רבי נתן שאת 'העסק' שלו אי אפשר לנהל מרחוק ,גלגלי הדפוס לא ינועו מאליהם ,גם הרצת מכתבים לא תצלח להניע עסק גדול שכזה. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 64 פקסימליה מתמונת חי"ק של הרה"ק מופת הדור רבי ישעיה מקערסטיר זיע"א על הספר הקדוש 'ליקוטי הלכות' החתימה על הספר ,הק' משה אריה מליסקא יע"א חתימת הרה"ק מקרעסטיר ,זה הספר אני קניתי מבנו של ר' משה ארי' מליסקא יע"א הק' ישעי' בן המנוח מו"ה משה שטיינער | 65לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז הגדול לאור עולם ,מטיל ר' נחמן את מטבעות לשונו השקולה: 'סוחר' הנשמות בלמברג בחודש סיוון של קיץ ת"ר מתחיל מסעם של רבי נתן ומשמשו ר' נחמן מטולטשין ללעמברג .השערים אמנם נפתחו קמעא, אך אין לשגות באשליות .עיניים שונות מוצמדות עדיין להאיש המרגיז ממלכות. יודעים שונאיו כי לא ינוח האיש ולא ישקוט עד אם כילה מלאכתו .הם יודעים זאת ,והוא יודע שהם יודעים. בצעד שקול של זהירות נעטף המסע כולו בתחפושת מושלמת ומוטמע בהווי ארצי שפוף ושגרתי .לא רבי נתן הברסלבאי נוסע כאן כדי להפוך עולמות ,רק 'סויחר' נודד יש כאן .מעייניו נתונים ל'סחורה' שלו ,שתגיע ליעדה כדבעי .גם ר' נחמן ה'משמש' אינו אלא 'סויחר' ,והם עושים יחד 'עסקים'. מכתביו של רבי נתן מאותה התקופה מנוסח בשפת צפנים ומי שאינו יודע את האיש ואת שיחו סבור שבעסקים עסקינן. התחנה הראשונה היא העיר ברדיטשוב .מכאן מריץ רבי נתן את מכתביו לחסידי ברסלב האמידים מקהילות מטשהערין וקרמינטשוק. בחורף העבר ביקר אצלם והכשיר את הקרקע וגבה התחייבויות עתידיות לעמוד לימינו בעסקי הדפוס לכשהדבר יתאפשר. כעת הוא מבשר על המסע ומזכיר להם את התחייבויותיהם .השהות בברדיטשוב נמשכת מספר ימים ,משם הם פונים העיר לעבר מזרחה ראדוויל "הלוואי -תהיה -לי -הזכות -שתיקחו -אותי -עמכם". על אלו המילים עתיד הוא להימלא אושר כל ימי חייו. פרק ג' היושבת על הגבול אותו הם מתעתדים לחצות לעבר שטח המצוי בשליטתה של אוסטריה. כאן ,על גבולות אוקראינה -פולין ,עובר גם הקו התוחם את גבולות שלטונם של המשכילים .עד כאן מגעת ידם הרעה, מצודתם פרוסה בכל מקום באוקראינה - רוסיה ויד להם בחלונות הגבוהים ובמוסדות השלטון .הם המושכים בחוטים ,מחוקקים חוקים ,ואף חולשים על כל נתיבי הייצוא והיבוא של ניירות מודפסים ,בגבולות המדינה וגם המיובאים מחוצה לה .רק מעבר לגבול ניתן לפעול בחופשיות .לעמברג יושבת בארץ החופש ,שם רשאי אתה להדפיס אותיות של אמונה ,ספרים של צדיקים ,כאן מותר ליהודי לנשום .אל ארץ החופש הזו נושאות כעת עיניהם של רבי נתן ור' נחמן. והגבול סגור ומסוגר .מאז מרד הפולנים בתק"צ השמירה על הגבולות הדוקה וערנית במיוחד .גם ברוסיה וגם באוסטריה חוששים ממגמות התקוממות פולנית .המעברים נסרקים בקפדנות ולא כל אחד ראשי לנוע בחופשיות. כעבור מספר ימי שהות אפופת חששות ברדוויל ,פונים רבי נתן ומשמשו לעבר הגבול .הם נתקלים בקשיים מסוימים ובסופו של דבר רבי נתן לבדו מורשה לחצות את הגבול ,כאשר מלווהו ר' נחמן נותר מאחור. מעבר לגבול מוצא את עצמו רבי נתן לבדו, מנותק ממשמשו ואינו יודע אנה יפנה. "וְ ַה ֵּׁשם יִ ְת ָּב ַרְך ֲעזָ ַרנִ י ֶׁש ָע ַב ְר ִּתי ַה ְּג ֶרענִ יץ ִּב ְק ָצת ּסּורים וְ כִ לְ יֹון ֵעינַ יִ םֲ ,א ָבל ְּת ִהּלָ ה לָ ֵאל ָע ַב ְר ִּתי יִ ִ נֹודע לִ י ֶׁש ֵאין עֹודי ָׁשם ַ ְּב ָׁשלֹום וָ ֶח ֶסדַ .אְך ְּב ִ ַמּנִ ִיחין לַ ֲעבֹר ֶאת ְמ ַׁש ְּמ ִׁשי ַר ִּבי נַ ְח ָמן נֵ רֹו יָ ִאיר, אתי ְּביֹום ג' ַהּנַ "ל ּוב ִ וְ ֻהכְ ַר ְח ִּתי לַ ֲעבֹר ְּב ַע ְצ ִמיָ . ּסּורים לְ פֹה לְ ַב ִּדי ...וְ ַע ָּתה ָּת ִבין ֵמ ַע ְצ ְמָך ּג ֶֹדל ַהּיִ ִ בֹואי לְ ַב ִּדי וְ ַר ִּבי נַ ְח ָמן נִ ְׁש ַאר ָׁשם. ֶׁש ָהיָ ה לִ י ְּב ִ חֹומת ַּב ְרזֶ ל ֵּבינֵ ינּו .וְ ַגם ַ וְ נִ ְפ ְס ָקה ִּפ ְתאֹם ּכְ מֹו ַמלְ ּבּוׁש ַה ֻּמכְ ָרח לִ י ,וְ ַה ְּג ֶרעט ֶׁשּלִ י נִ ְׁש ַאר ֶא ְצלֹו"... (עלים לתרופה -מכתב רפו) אבל רבי נתן האמון על בחינת "בצר הרחבת לי" ,מוצא תיכף ומיד בתוך הצרה והדוחק את ההרחבה .על הגבול פוגש רבי נתן בבחור אחד מקרוביו שאביו מתגורר בראדוויל .הלה מתקרב אליו ונרתם בזריזות לעזרתו .הוא מלווה אותו אל העיר הגדולה בראד ,ואף מסייע לו באיתור אכסניה נאותה ומפרסם את בואו בעיר .בבראד פוגש רבי נתן בקרובי משפחתו ,הוא מתקבל בשמחה ובכבוד גדול על ידי מרבית החסידים בעיר ששמעו זה מכבר את שמעו וחרדו כעת לקראתו .לשמחתו הרבה כעבור יומיים מצטרף אליו שוב משמשו ר' נחמן ,שמצליח אף הוא בדרך כלשהי לחצות את הגבול לעבר אוסטריה. המסע המשותף ללעמברג הוא מסע חניכה. תוצאות של ממש בתחום ההדפסה הוא לא מניב ,אבל הוא בהחלט חונך את הגישה המחודשת אל מכונות הדפוס ואל היבול שהן ינפיקו בקרוב .זהו גם מסע החניכה של ר' נחמן לקראת תפקידו המשמעותי בכל תחום הדפסת הספרים .במהלך נסיעה לא רבי נתן הברסלבאי נוסע כאן כדי להפוך עולמות ,רק 'סויחר' נודד יש כאן. מעייניו נתונים ל'סחורה' שלו ,שתגיע ליעדה כדבעי .גם ר' נחמן ה'משמש' אינו אלא 'סויחר' ,והם עושים יחד 'עסקים'. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 66 מרובת נדודים זו המתפרסת על פני למעלה משלושה חודשים ,עושה התלמיד הצעיר 'שימוש' בסוגיית ההדפסות .את המסעות הבאים סביב עסקי ההדפסה הוא כבר יעשה לבדו .במהלך המסע זוכה ר' נחמן לרגעי חסד מיוחדים במחיצת רבו ,עיניו שוזפות הליכות ייחודיות ,מפגשים עם גדולי עולם, והתנהגויות מעניינות לוטות בסוד כמוס. יש במסע הזה גם פן מאושש ,לאחר שנות דיכוי וביזיונות ,כאשר ר' נחמן מורגל להלך בצידי דרכים לצד רבו הנרדף ,כשכל עדות להשתייכותו לאנשי מוהרנ"ת מקפיצה עליו את רוגזם של מתנגדים וליצנים ,ניתנת לו ההזדמנות לחוות לראשונה יחס מסוג שונה לגמרי. בשלושת העשורים שחלפו מאז הסתלקותו של רבינו ז"ל הספיק עוף השמים להוליך את הקול ,דיבוריו של הצדיק הולכים ונודדים בעולם ,נחקקים באוויר ,מתלבשים באותיות ,נוחתים אף במדינות רחוקות בבחינת "ושמעו הולך בכל המדינות". בבראד ,העיר הראשונה בה הם מבקרים מעבר לגבול ,זוכים רבי נתן ומשמשו לקבלת פנים חמה .במהלך הביקור הם פוגשים גם בחסידי הרה"ק איש האלוקים רבי אורי מסטרעליסק שנפטר זה מכבר ונודע בהערצתו המופלאה לרבינו ז"ל ,כעת יצאו אותם חסידים מגדרם לקראת האורחים כשהם מרעיפים עליהם כבור וייקר. מבראד המשיכו ללעמברג הקרובה ,רבי נתן התכוון לבוא בדברים עם בעלי הדפוס, אך שאיפתו לא יצאה לפועל במלואה .גיוס הכספים לא צלח וגם לא נוצרה התקשרות ממשית מול בית הדפוס .כעבור שבועיים של שהות במקום ולאחר עיכובים ושיבושים שונים ,הושגה רק הסכמתו של אחד מבני המקום לפקח על עסק ההדפסה. אחת ההתרחשויות המעניינות אירעה בשבת קודש עת כובד רבי נתן כמנהג המקום לשאת מדברותיו ,הוא סירב ורב העיר דרש במקומו ,רבי נתן לא היה שבע העיר למברג כיום רצון מהדרשה .לאחר מכן הוזמנו רבי נתן ומלווהו לבית הרב לסעודת שבת ,גם לזאת סירב מוהרנ"ת .ר' נחמן היה אחוז פליאה, הנהגה זו לא תאמה את דרך רבו הענוותן שאי התעקשות היא לו עיקרון ומורה דרך. והנה רבי נתן מתעקש. לתמיהתו ,הגיב רבי נתן בלשון הפסוק "אל תלחם את לחם רע עין" ,סתם ולא פירש. על דעת רבו עמד ר' נחמן רק כעבור שנה, כששב ללמברג כדי לאסוף את הכרכים המוכנים מבית הדפוס .בתוך כדי שיחה עם כמה מבני העיר ,התגלגלה גם אותה התרחשות נסתרת פשר והפסוק שנפסק מפי מוהרנ"ת ,האנשים התפעלו עד מאוד מרוח קודשו של רבי נתן אשר השכיל לירד תיכף ומיד לסוף מהותו של הרב שהיה ידוע בקמצנותו. ר' נחמן מאנשי התם הקדוש ,שזוכה לעלות מעלה מעלה ,עד שעובר את תכונות החכם ומתעלה על חכמתו .חכמתו היתה לו לאבוקת אור במהלכיו; בעיר לעמברג וככל הנראה במדינה כולה קיימת רגישות גבוהה למסמכים ואישורי שהייה .זרים מחויבים להצטייד בניירות המתאימות שיאשרו את שהותם במקום ,רבי נתן ומשמשו לא הספיקו להצטייד בניירת ושהותם במקום לוותה כל העת בחוסר שקט וחשש .מי שחששו מכך לא פחות מהזרים הם המארחים, בעלי האכסניות ובתי המלון .הללו ,מחשש לגורל בתי העסק שלהם ,הקפידו לוודא שאורחיהם מחזיקים בתעודות כשרות כדת .גם בעל הפונדק בו שהו שאל תיכף ומיד על תעודות ,ר' נחמן הגיב בפקחות מיניה וביה" :וכי אנשים יעזו לנסוע היום ללא רשיונות?!" .יותר לא הטריד אותם בעל המלון בקושיות .גם לא הוציא שקר מפיו, וגם המשיך בייסוד מפעל ההפצה העולמית. זווית נוספת מנשגבות הוד רבו ,נגלתה לו לר' נחמן לאחר שובם מלמברג לבראד לקראת סיום המסע .בעיר התנוסס בית המדרש המפורסם של ר' העניך .רבי נתן נושא על שכמו זה עידן כצוואה אישית מרבנו ז"ל; 'עליו לתקן בבית מדרש זה את נשמת זקניו'. תיקון זה קשור למעשה שנקשר בשמו של בית המדרש; על פי מסורת מסופר כי פעם ישבו בבית מדרש זה שני גיסים ולמדו ,תוך כדי פלפולם נקלעו לוויכוח שהתעצם ועלה על גדותיו עד שבלהט הדברים הטיחו זה בזה את גמרותיהם ...גיסים אלו נמנו על זקניו כעבור שבועיים של שהות במקום ולאחר עיכובים ושיבושים שונים ,הושגה רק הסכמתו של אחד מבני המקום לפקח על עסק ההדפסה. | 67לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז של רבי נתן ורבינו הטיל עליו את המשימה להביא לתיקון הפגם שפגמו במריבתם. כעת התכוון רבי נתן להמתיק את חבלי המריבה בין הלומדים ,עד שחבלים נפלו לי בנעימים ,על ידי תורת הצדיק ,שממשיך על אנשיו אור תלמידי החכמים שבארץ ישראל ,שאדרבא ,מאריכים אפם עד למאד ,עד "שמנעימים זה לזה בהלכה". הוא ביקש שיתקינו עבורו תבשיל ,נכנס לבדו לבית המדרש והוציא כל איש מעליו, מעשה ב'ליקוטי עצות' איזו הדפסה התכוון רבי נתן לבצע בלמברג? למעשה ניתן להבין שהוא התכוון קודם כל לביצועו של עצם המושג 'הדפסה' ,אך יחלו גלגלי הדפוס לנוע ויש די דפים ואותיות לאין מספר הממתינים להעלאתם על מזבח הדפוס .ובכל זאת היו לרבי נתן תוכניות סדורות; קודם כל הוא שאף להדפיס את ספרו "ליקוטי עצות". ספר זה הקטן בכמות וחידוש במהות, נבחר לפרוץ ראשונה אל שערי ההדפסה ומרחבי ההפצה .יצירה זו דורשת תשומת לב משום שהיא מסמנת נקודה היסטורית בשלל לבושי כתביה של תורת ברסלב .זו האכסניה הראשונה בה מופיעה תורת הגואל האחרון כערכים ולא רק כתורות ומאמרים. ספר פורץ דרך אל ההמון .מהר מאוד הוא מודפס שוב ושוב במהדורות שונות. המדפיסים מחבבים אותו; הוא קטן ,מסודר על פי אלף-בית ,מדבר בשפת ההמון ,מכיל עצות טובות לכל יהודי באשר הוא ,ומנוסח בצורה שהה שם כמה שעות ועסק בענייניו הטמירים .כשסיים ניכרה על פניו חדווה והתנוצצו מפיו דיבורים נלהבים בעניין "בעל השדה" ותיקוני הנפשות ,נפשות שבתוך השדה וסביבותיה. דווקא מסע זה שנועד ליצוק יסודות מעשיים להגשמת חזון הדפוס ,הניב יותר תנובה רוחנית והצטיין בעיקר ביבול של נפשות מאשר בצעדים ארציים והישגים בתחום המעשי .במהלך שהותם בלמברג - בראד ,חוללה נוכחותם של השניים רושם עז ,בעיקר על צעירי הצאן שנשבו ברוחו של מוהרנ"ת והחלו נוהים אחר אורו. לאורך המסע הזה הזדמנו לו לרבי נתן הזדמנויות רבות ומשובבות נפש להרצות מתורת רבו במקומות שעד לפני זמן מה לא היה מעלה על דעתו לשוח בהם מדברותיו של רביז"ל .רושם זה עתיד להכות שורשים במקום ולהצמיח פירות. פרק ד' שמאפשרת לו להיטמע במבחר ספרי המוסר המקובלים. אפשר לזהות את 'ליקוטי עצות' בין יצירותיו של רבי נתן כמקבילו של 'ספר המידות' בכתביו של רביז"ל .שניהם מיוסדים על סדר האלף בית .המידות לקוחות ממרחבי הש"ס ,מאמרי חז"ל והוויות הגמרא .בליקוטי עצות מצניע רבי נתן את מקור העצות ,מי שלא מכיר אינו יודע שהדברים חצובים מתוך ליקוטי מוהר"ן ,מתורתיו של רבי נחמן .וההארה הזו פורצת לעצמה דרך ,אפילו אצל גדולים מחכמי הספרדים ,דוגמת הפלא יועץ ,ועוד. תקופת המתנה ארוכה חלפה על ליקוטי עצות עד שנפתחה דרכו על הדפוס והשווקים .ארבע עשרה שנה קודם לכן, בשנת תקפ"ו ,עורך רבי נתן את הספר. בעריכה זו למעשה ,מבצע רבי נתן שכלול של יצירה קדומה יותר .רבי נתן מתייחס לליקוטי עצות כיצירה משלימה לספר 'הקיצור' ,דהיינו "קיצור ליקוטי מוהר"ן". הוא כותב על כך ביומנו: "א ַחר רֹאׁש ַה ָּׁשנָ ה תקפ"ו ַהּנַ "ל ּכָ ַת ְב ִּתי ֵמ ָח ָדׁש ַ תֹוס ֶפת ּקּוטי ֵעצֹות ֶׁשהּוא ֵס ֶפר ַה ִּקּצּור ְּב ֶ ַה ֵּס ֶפר לִ ֵ ְמ ֻר ָּבה וְ ַגם ָּבזֶ ה יֵ ׁש ַמ ֲע ֶשֹה ְׁשלֵ ָמה" (ימי מוהרנ"ת ח"א ,קג). חמש עשרה שנה לאחר הדפסת הקיצור ליקוטי מוהר"ן שראה אור בתקע"א ,חוגר שוב רבי נתן את מותניו ,ובקולמוסו בוקע את ים החכמה ,כדי להמשיך את מימיו אל תוך העיר ,אל בתי המדרש ואל שיגם ושיחם של העולם .לראשונה לובשת משנת רבינו ז"ל מידות לא רק של 'תורות ותפילות' .העצות מיוסדות על אדני התורות שבליקוטי מוהר"ן ,אך אינן בנויות על קשרי התורה .כעת אלו עצות שוות לכל נפש ,העומדות בהבנתם בפני עצמם ,וכאן החידוש הגדול. אין אם כן לראות את היצירה הזו כעומדת בפני עצמה ,בצמצום נפלא נוסף ,להביא את האור הגדול כשולחן ערוך בתמצית ה'למעשה' בעבודת ה' .הרי זה סודו ,לצמצם את אור האין סוף שקיבל מרבו ,לכלים אשר כל אחד יוכל להשביע רוח בהם. גם בזכות עצמו והן בשל היותו ספר הביכורים לאחר שנות בצורת ארוכות ומייסרות מבלי תנובת דפוס ,זוכה ליקוטי עצות ליחס מופלג מצד רבי נתן .עוד בטרם ובכל זאת היו לרבי נתן תוכניות סדורות; קודם כל הוא שאף להדפיס את ספרו "ליקוטי עצות". לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 68 נוצר הספר ,הוא משתעשע בכל בשורה על התקדמותו בשלבי ההדפסה .היום בו מגיעים לידיו עלים בודדים מ'הכרך הקטן' לדוגמא, הוא יום טוב ,חג .ניתן לחוש את גלי החדווה השוטפים דרך מכתב שהוא משגר בעת הזו לנכד רבינו ,ר' אברהם בער: מּוע ֵתנּו "ה ִּביטּו ְּוראּו וְ ִה ַּת ְּמהּו ְּת ָמהּוִ ,מי ֶה ֱא ִמין לִ ְׁש ָ ַ ֶׁשּנִ זְ ּכֶ ה ַע ָּתה ַא ַחר ּכָ ל ַה ְּתלָ אֹות וְ ַה ַה ְר ַּפ ְת ָקאֹות ּוב ְפ ָרט וְ ַה ָּצרֹות וְ ָה ְר ִדיפֹות ַעד ַהּנֶ ֶפׁש ֶׁש ָע ְברּו ָעלֵ ינּוִ , ִּב ְפ ָרט ָעלַ י ֶה ָענִ י וְ ָה ֶא ְביֹון נִ ְבזֶ ה ְּב ֵעינָ יו נִ ְמ ָאסֲ .א ֶׁשר יֹותר .וְ ַגם ֲע ַדיִ ן לא ָׁשב ּכֻ ּלָ ם ָח ְרקּו ִׁשּנָ ם ָעלַ י ְּב ֵ יֹותרַ .ע ָּתה ַע ָּתה ּבֹואּו ְּברּוכֵ י ה' ִשֹנְ ָא ָתם וְ כּו' ָעלַ י ְּב ֵ ׁשּועת ה' וְ ַח ְסּדֹו יטב וְ ַה ִּביטּו ְּוראּו יְ ַ וְ ִׁשיתּו לְ ַב ְבכֶ ם ֵה ֵ אֹותיו ַעד ֵאין ֵקץ ֶׁשּנִ זְ ּכֶ ה ַע ָּתה לִ ְראֹות ְּב ֵעינֵ ינּו וְ נִ ְפלְ ָ ּנֹוראֹות ָעלֶ ה לְ ֻד ְג ָמא ֲא ֶׁשר נֶ ְח ְק ָקה ַּב ֶּמ ְר ָח ִקים ִמ ְ מֹורנּו וְ ַר ֵּבנּו זִ כְ רֹונֹו לִ ְב ָרכָ ה לְ ָה ִאיר ּדּוׁשי ֲאדֹונֵ נּו ֵ ִח ֵ ּולְ ַגּלֹות ָה ֱא ֶמת וְ ָה ֱאמּונָ ה ָּבעֹולָ ם וְ כָ ל ַה ִּמּדֹות טֹובֹות ּולְ ִהּנָ ֵצל ִמּכָ ל ַה ִּמּדֹות ָרעֹות ַה ְמב ָֹא ִרים ָׁשם נֹוראֹות ּקּוטי ֵעצֹות ַהּזֶ הְּ .ב ֶד ֶרְך ֵעצֹות נִ ְפלָ אֹות וְ ָ ְּבלִ ֵ וְ ִה ְת ַחּזְ קּות ָעצּום ֶּב ֱא ֶמת ַעד ֵאין סֹוף וְ ֵאין ַּתכְ לִ ית. שי ה': ְּגדֹולִ ים ַמ ֲע ֵ ֹ ית ַא ָּתה ה' "אּלּו ִפינּו ָמלֵ א ִׁש ָירה ּכַ ּיָ םַ ,רּבֹות ָע ִשֹ ָ ִ ש ְמ ָחה ַה ַּדף ָק ָטן ָה ָרצּוף ּפֹה לקי .וִ ַיק ְּבלּו ַע ָּתה ְּב ִ ֹ ֱא ַ יע ֵאלַ י ִמ ָּׁשם ְׁשנֵ י ַּד ִּפין ּכָ זֶ ה וְ ִהּנַ ְח ִּתי ֶא ָחד ְּביָ ִדי. ֶׁש ִה ִּג ַ וְ ָה ִראׁשֹון ֲאנִ י ׁשֹולֵ ַח לָ כֶ ם לְ ַמ ַען ִּת ְראּו ְּב ֵעינֵ יכֶ ם יהם וִ י ַשֹ ְּמחּו לִ ָּבם ,וְ כַ ֲא ֶׁשר ֵה ֵחל ׁשּועת ה' יִ ְראּו ֵעינֵ ֶ יְ ַ ַה ֵּׁשם יִ ְת ָּב ַרְך לְ ַה ְראֹות ַח ְסּדֹו וְ טּובֹו ִעם ּכְ לַ ל יִ ְשֹ ָר ֵאל וְ ִע ָּמנּוּ .כֵ ן יִ ְגמֹר נָ א ַּב ֲע ֵדנּו ֶׁשּנִ זְ ּכֶ ה ֶׁשּיִ ְגמֹר ָׁשם ַהּכֶ ֶרְך ַה ָּק ָטן ַהּזֶ ה ְּב ָׁשלֹום וְ ַׁשלְ וָ ה וְ יִ ְת ַּפ ֵּׁשט ָּבעֹולָ ם חּוצה ַעד ֶׁשּנִ זְ ּכֶ ה ְּב ָסמּוְך לְ ַה ְת ִחיל נֹותיו ָ וְ יָ פּוצּו ַמ ְעיְ ָ וְ לִ ְגמֹר לְ ַה ְת ִחיל וְ לִ ְגמֹר וְ כּו' וְ כּו' עֹוד ּכַ ָּמה ְס ָפ ָריו ּנֹוב ִעים ֵמ ֶהםַ .עד יָ ִאיר ֲא ִמ ַּתת ָה ֱא ֶמת דֹוׁשים ַה ְ ַה ְּק ִ ְּבלֵ ב ּכָ ל ֶא ָחד וְ ֶא ָחד ִמּיִ ְשֹ ָר ֵאלַ .עד ֶׁשּיְ ֻקּיַ ם ִּב ְמ ֵה ָרה דֹוׁשים ֶׁש ִה ְב ִט ַיח ְּבכַ ָּמה לְ ׁשֹונֹות חֹותיו ַה ְּק ִ ַה ְב ָט ָ ְקדֹוׁשֹותִ :איְך ָהאּב אֹויס ִג ִיפ ְירט אּון וֶ ועל אֹויס ִפ ִירין וְ כּו' (עלים לתרופה ,מכתב שיט). ליקוטי עצות דפוס ראשון -מאוצרו של ר' אהרן לבל הי''ו ,נמסר באדיבות ר' חיים גולדרינג הי''ו המסע המשותף בשלהי הקיץ של שנת ת"ר מסמן רק קווים כלליים בדרך אל הישועה. מלבד הסיכום עם ר' יעקב הרץ מבארד שיפקח על הדפוס לא נרשמה התקדמות ממשית .רק בשלהי חורף תר"א מגיעה ההודעה מלמברג על התקדמות כלשהי בהדפסה ורבי נתן ממהר לגייס כספים להשלמת המלאכה .בתחילת הקיץ הגיעה הבשורה מבית הדפוס על התקדמות נוספת ומשמעותית יותר בהדפסה, ורבי נתן החליט לשלוח את ר' נחמן מטלטשין לבדו ללמברג ,להתייצב בבית הדפוס ולפקח על התקדמות העניינים מקרוב ולהביא עותקים ראשונים מהספר .הפעם הוא מצטייד בתעודות כשרות כדבעי ,למען יתאפשר לו לנוע בחופשיות ממקום למקום ולפקח ללא חמש עשרה שנה לאחר הדפסת הקיצור ליקוטי מוהר"ן שראה אור בתקע"א ,חוגר שוב רבי נתן את מותניו ,ובקולמוסו בוקע את ים החכמה ,כדי להמשיך את מימיו אל תוך העיר ,אל בתי המדרש ואל שיגם ושיחם של העולם. | 69לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז מורא על מלאכת הדפוס .בתחילת שנת תר"ב התקדמה המלאכה עוד יותר ור' נחמן נשלח שוב ללמברג. בתחילת חורפה של שנת תר"ב ,ביום ראשון של פרשת חיי שרה ,יוצא ר' נחמן מהעיר ברסלב לקראת דרכו הארוכה אל המדינה השכנה. ובמשך שעות ארוכות נמשכו בחבלי קסם אחרי שירתו האדירה ,יוצאים מגדרם ושוכחים את מקומם .וכך נמשכה השירה והפכה לריקוד נלהב שהתלהט ויקד עד הערב יום. קבלת פנים נלבבת זו מצליחה לחמם מרחוק אף את לב מוהרנ"ת ,המוצא בה פריסת שלום מהתגשמות תקוות חייו - התקבלות תורתו של רביז"ל והתפשטות עניינו בעולם. בלמברג ממתינים לו לר' נחמן ניצניו המלבלבים של מסע הקיץ בשנת ת"ר. הזרעים שנפלו אז נקלטו באדמה פורייה, וכעת משנבטו הם מבצבצים לקראתו .העיר מקבלת את פניו בחמימות ובהתלהבות. בני המקום מעריצים אותו ונאבקים על הזכות לארחו .הכל משתוקקים לקלוט דיבור מרבינו ז"ל ,ובכל מקום חרדים למוצא פיו .בשבתות הוא מוזמן לעיתים לכמה משפחות בו זמנית .וכשהוא מסב לשולחן השבת מיד נקבצים ובאים אורחים חשובים ,לשאוב ממנו ולשמוע עוד ועוד 'דיבורים'. מתוך מכתביו של רבי נתן מאותם שבועות של שלהי חורף תר"ב ,עולה שוב ושוב חרדתו הגדולה למשמשו החביב הנושא כעת על שכמו את העניין הגורלי ביותר מבחינת מוהרנ"ת .ליבו של רבי נתן עוקב אחר השניים הללו -ר' נחמן וה'ליקוטי עצות' .שוב ושוב הוא מבקש מבנו ומנמענים נוספים לדווח על לו על כל בדל מידע אודות ר' נחמן והתקדמותו במשימה, ומביע את סיפוקו על כל ידיעה שכזו. באחת השבתות בסעודת צפרא דשבתא פצח ר' נחמן בקולו הערב בניגונו של רבינו ז"ל על "אסדר לסעודתא" ,הניגון היה כה מופלא וענוג שהמסובים כולם נאלמו דום .הוא סחף את כל הנוכחים בשירתו המופלאה והעלה אותם לעלמין טמירין. והשירה הקיפה והדביקה את כל הסועדים, מפליאה התייחסותו הנרגשת לכל פרט ואף הקטן ביותר שאנשיו טורחים לציין במכתביהם אליו כבדרך אגב ,ורבי נתן כמוצא שלל רב 'מסתער' על אותה פריסת שלום ומפציר להביא לו עוד ועוד ידיעות על הקורה אותם .מוהרנ"ת קורא מבין השיטין וחוזה מתוך האותיות הקטנות. כלו מימי המחלוקת יש אשר ימשילו במידת מה את שליחותו של ר' נחמן בלמברג ,לשיגורה של היונה מחלון בריחוק מקום ,במשך כמעט שנה תמימה שנת תר"ב ,הוא אינו גורע עין מתלמידוומהליקוטי עצות המתרקם אי שם בלמברג. את המעקב האוהב הזה הוא מבצע בפיקחותו מתוך המכתבים הנשלחים אליו ומפיסות מידע קטנות שהופכות אצלו לחיזיון שלם .כך לדוגמה כשבועיים לאחר שיצא ר' נחמן ללמברג מדווח רבי נתן לבנו: יעה "וַ ה' יַ ְצלִ ַיח ַּד ְרּכֹו ,וַ ֲע ַדיִ ן ֵאין לִ י ׁשּום יְ ִד ָ ִמ ֶּמּנּוּ ,כִ י זֶ ה ָסמּוְך ֶׁשּיָ ָצא ִמ ְּב ֶר ְסלֶ ב ְּביֹום א' ַחּיֵ י ָשֹ ָרה .ה' יִ ְגמֹר ַּב ֲע ֵדנּו לִ ְגמֹר ֶח ְפ ֵצנּו ַהּנַ "ל ּכָ ָראּוי. וַ ֲאנַ ְחנּו לא נֵ ַדע ַמה ּנַ ֲע ֶשֹה". למחרת ,במכתב נוסף הוא מודה לו על הידיעות המבשרות טוב: יע לִ י הֹוד ַ "וְ ָהיָ ה לִ י לְ נַ ַחת ָּגדֹול ִּב ְפ ָרט ֲא ֶׁשר ִ ֵמ ַר ִּבי נַ ְח ָמן נֵ רֹו יָ ִאיר ,ה' יַ ְצלִ ַיח ַּד ְרּכֹו ְּבכָ ל ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר יִ ְדרְֹך לְ ָׁשם ּכִ ְרצֹונֹו יִ ְת ָּב ַרְך ,וְ נִ זְ ּכֶ ה יׁשּועתֹו ַהּנִ ְפלָ ָאה וְ לַ ה' לִ ְגמֹר ֶח ְפ ֵצי ָׁש ַמיִ ם ִּב ָ ׁשּועהּ ,כָ ֵעת ֵאין לְ ַח ֵּדׁש ָּד ָבר". ַהיְ ָ שבועיים לאחר מכן ,הוא מציין שוב: ּתֹוקק ּכֹוסף ִּומ ְׁש ֵ "וְ ִהּנֵ ה ֵמ ֵאלֶ יָך יָ ַד ְע ָּת ּכַ ָּמה ֲאנִ י ֵ יעה ְק ַטּנָ ה אֹו ְּגדֹולָ ה ִמ ִיד ִידי ַר ִּבי לִ ְׁשמ ַֹע ֵאיזֶ ה יְ ִד ָ נַ ְח ָמן נֵ רֹו יָ ִאיר ַה ֵּׁשם יִ ְת ָּב ַרְך יֹולִ יכֵ הּו לְ ָׁשלֹום טֹובה ִמּלְ ָפנָ יו יִ ְת ָּב ַרְך וְ יָ ׁשּוב ָ ית ְּקנֵ הּו ְּב ֵע ָצה וִ ַ ּובוַ ַּדאי ּכָ ל ֲא ֶׁשר ִּת ְׁש ַמע ֵאלָ יו לְ ָׁשלֹום ְמ ֵה ָרה ְ יע לִ י ִּבזְ ִריזּות ,וְ לַ ה' ּתֹוד ַ ּוב ַעל ֶּפה ִ ָּבזֶ ה ִּבכְ ָתב ְ ׁשּועה". ַהיְ ָ פרק ה' התיבה לאחר המבול; נח שולח את היונה לדעת הכלו המים ,האם ניתן כבר לפתוח את פתח התיבה אל העולם שבחוץ .וכשזו שבה ועלה זית בפיה ,יודע המשלח כי הוכשרה האדמה לדריסת רגלי אדם .גם רבי נתן משלח יונה ,וכשבנו מדווח לו על קבלת הפנים הנלבבת לה זכה תלמידו בלמברג הוא שומע בשורה על תום תקופת המבול האישית שלו .אפשר לפתוח את מכסה התיבה ,כלו מימי המחלוקת. במכתב לאנשי שלומנו לאחר שובו של ר' נחמן ,הוא מתאר בהתפעלות את אותה קבלת פנים: יש אשר ימשילו במידת מה את שליחותו של ר' נחמן בלמברג, לשיגורה של היונה מחלון התיבה לאחר המבול לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 70 "ּ...דעּו ֶׁשּיְ ִד ֵידנּו ַר ִּבי נַ ְח ָמן טּולְ ְט ִׁשינֶ ער ֲא ֶׁשר ְ ְׁשלַ ְח ִּתיו ִּב ְת ִחּלַ ת ַהח ֶֹרף ַּב ֲע ָס ֵקינּו ּכְ ָבר ָּבא ְּב ָׁשלֹום לְ ֵביתֹו לְ טּולְ ְט ִׁשין ַעל ֲחנֻ ּכָ ה ֶה ָע ַבר ַאְך ֲע ַדיִ ן לא יתיו ,וְ ָקרֹוב ֶׁשּיָ בֹוא לְ פֹה ִאם יִ ְר ֶצה ַה ֵּׁשם ַעל ְר ִא ִ טֹובהַ ,אְך ֶע ֶרב רֹאׁש ח ֶֹדׁש ְׁש ָבט ַה ָּבא ָעלֵ ינּו לְ ָ ִק ַּבלְ ִּתי ִמכְ ָּתב ִמ ְּבנִ י ֶׁשּיִ ְחיֶ ה ֶׁש ְּת ִהּלָ ה לְ ֵאל ַחי ּוב ִשֹ ְמ ָחה ַר ָּבה. נִ ְת ַק ֵּבל ָׁשם ְּבכָ בֹוד ָּגדֹול ְמאֹד ְ ּובחֹל ּובכָ ל ְס ֻע ָּדה ְּב ַׁש ָּבת ְ וְ ָׁש ַבת ָׁשם ְׁש ֵּתי ַׁש ָּב ִתיםְ . ֻהכְ ַרח לִ ְסעֹד ֵא ֶצל ִאיׁש ַא ֵחר ֵמרֹב ַה ִח ָּבה ֶׁש ִח ְּבבּוהּו. יהם ַהּנִ ּגּונִ ים ֶׁשּלָ נּו וְ נִ ְת ַק ְּבלּו ְמאֹד ַעד וְ זִ ֵּמר לִ ְפנֵ ֶ יהם ַהּנִ ּגּון ַה ָּקדֹוׁש ֶׁשל ֶׁש ַּפ ַעם ַא ַחת ְּב ַׁש ָּבת זִ ֵּמר לִ ְפנֵ ֶ מֹורנּו וְ ַר ֵּבנּו זִ כְ רֹונֹו ֲא ַס ֵּדר לִ ְס ֻע ָּד ָתא ֶׁשל ֲאדֹונֵ נּו ֵ לִ ְב ָרכָ ה .וְ ָר ְקדּו ִעּמֹו ּכָ ל ַהּיֹום ּכֻ ּלֹו .וְ ִד ֵּבר ִע ָּמ ֶהם מֹוה ַר"ן ּקּוטי ֲ ַה ְר ֵּבה ִמ ְּק ֻד ָּׁשתֹו ַה ְּגדֹולָ ה ,וְ ַה ִּס ְפ ֵרי לִ ֵ הֹוציא ֵמ ֶהם, ּכְ ָבר נִ ְמּכְ רּוַ .רק ָמעֹות ֵאין ִּת ְקוָ ה לְ ִ ּכַ ֲא ֶׁשר ֲא ַס ֵּפר לָ כֶ ם ִאם יִ ְר ֶצה ַה ֵּׁשם. לקינּו "וְ כָ ַת ְב ִּתי לָ כֶ ם זֹאת לְ ַמ ַען ַּד ַעת ּכִ י ְּד ַבר ֲא ֵ ּובזְ יֹונֵ נּו לּותנּו ִ יָ קּום לְ עֹולָ ם .וְ ַגם ַע ָּתה ְּבע ֶֹצם ִׁש ְפ ֵ ּתֹורתֹו ְּוק ֻד ָּׁשתֹו ַעד לֶ ָע ָפרֱ ,א ֶמת ֵמ ֶא ֶרץ ִּת ְצ ַמח וְ אֹור ָ ֵמ ִאיר ִּב ְק ֵצה ָהעֹולָ ם לְ ֵמ ָרחֹוק ְמאֹדּ ,כָ ָאמּור וְ א ַֹרח ׁשּועה ֶׁשּיְ ֻקּיַ ם ַצ ִּד ִיקים ּכְ אֹור נ ַֹגּה וְ כּו' וְ לַ ה' ַהיְ ָ אֹויְ ָביו ַאלְ ִּביׁש ּב ֶֹׁשת וְ ָעלָ יו יָ ִציץ". הדפוס באותם ימים הוא עסק של ממש. הדפסה עשויה להימשך חודשים וגם למעלה מכך .המלאכה עצמה מורכבת וסבוכה ,צריך להשיג אותיות מעופרת ולא תמיד יש כאלו בנמצא .יש לסדר אותן אל לוחות ולבנות אחד לאחד עמוד שלם ,מילה במילה ומשפט אחר משפט .תהליך ההטבעה על הנייר אף הוא מורכב ודורש מיומנות .נוסף על כך תלאות הממון ,ושיבושי הדרך והתכתבויות הלוך ושוב באמצעות מכתבים הנישאים על גבי עגלות דואר ושליחים .כל ההתנהלות הזו נמשכת זמן רב והדפסת ספר אחד עלולה להימשך ללא קץ .ואחרי כל המאמץ זה התוצאה עלולה שלא להיות משביעת רצון... יושב רבי נתן בביתו שבברסלב אך מעיניו נתונים להתקדמות הדפוס בלמברג .הדי הציפייה לחזות במלאכה המוגמרת נשמעים היטב מבין שיטי מכתביו ,גם בהלכות שהוא מחדש בתקופה זו עולה ונשזר שוב ושוב הנושא .רבי נתן אינו רק סופר ,הוא איש מלחמה .קולמוסו לעיתים חנית והוא רוחץ אותו בדם הדיו ,בדם ליבו הטהור שאינו מסוגל לשאת את התפשטות הכפירה .האפיקורסות היא אויבתו ,ומפיציה הם המשכילים הארורים .זירת המלחמה היא הדפוס שהולך ומתפתח בתקופה זו .החידושים הטכנולוגיים בתחום ההדפסה מביאים לייעול ושיפור תהליכי הדפוס ,מקלים על מחברים להעלות את הגיגיהם על מכבש הדפוס ומביאים מושגים חדשים בהפצה. המשכילים המשופעים בממון ובקשרים מנצלים זאת היטב ,ובינתיים ידם על העליונה. הם מפיצים את רעיונותיהם במהירות ובאיכות. כתביהם זמינים להמון העם שנופלים ברשתם ובחלקלקות לשונם המליצית .מנגד ניצב כמעט בדד ,לוחם האמונה חמוש בקולמוסו ובגווילי מחברותיו .גדודים של חיילי מלכות דקדושה נעים במהירות תחת קולמוסו המרחף בזריזות על פני השורות .הוא כותב ומחדש ,ושופך אור על גיליונות .אלו הם חיילות הקדושה אך צריך לסלול עבורם דרך אל העולם ,מישהו צריך להביאם אל הזירה, אל בית הדפוס .וכשמדובר בדבר שבקדושה הכל הרי מתנהל בכבדות. אבל כעת הרי יש לו לרבי נתן את ר' נחמן שלו ,יודע רבי נתן כי זה האיש לא ינוח ולא ישקוט עד אם כילה את מלאכתו .וכשר' נחמן מטולטשין מצוי שם בלמברג ,יש לקוות שהנחשק הגדול יושג והמלאכה תגיע לכלל גמר מלאכה. שלב ראשון בשליחות מסתיים ,ולקראת חג החנוכה עושה ר' נחמן מטולטשין את דרכו חזרה לביתו שמעבר לגבול .רבי יצחק בן מוהרנ"ת ממהר לדווח לאביו על שובו בשלום. בתקופה זו שוהה מוהרנ"ת באומן והוא מתכוון להתעכב שם עד ראש חודש שבט ,אולם כעת מששמע על שובו של ר' נחמן משתוקק רבי נתן לשוחח עימו פנים בפנים .הוא אינו מסתפק במכתבים ובהעברת מסרים ,ומאיץ בבנו לזרז את ר' נחמן לסור אליו לאומן לכמה ימים כדי לשמוע ממנו את כל סדר נסיעתו לפרטי פרטים. ספקות והתחבטויות שונות אופפות את מוהרנ"ת בנוגע לכל עסקי ההדפסה ולאופן הרצוי והנכון ,והוא פושט את ספקותיו מתוך השכל הגנוז בכל דבר .סיפור הנסיעה של ר' נחמן מטולטשין מכיל ככל הנראה מאותם רמזים המסוגלים להאיר נתיבותיו: "...וְ ַד ְע ִּתי ֶׁש ְּת ַצּוֶ ה לִ ִיד ִידי ַר ִּבי נַ ְח ָמן נֵ רֹו יָ ִאיר ֶׁש ָּבא ְּב ָסמּוְך ִמ ַּד ְרּכֹו ֶׁשּיָ ִשֹים לַ ֶּד ֶרְך ְּפ ָע ָמיו לָ בֹוא אּומאן ַעל ֶע ֶרב רֹאׁש ח ֶֹדׁש ְׁש ָבט ,וְ טֹוב ֶׁשּיַ ְק ִּדים לְ ַ ַע ְצמֹו לְ זָ ֵרז ַע ְצמֹו ֵּתכֶ ף ּכִ ְראֹות ּכְ ָתב זֶ ה ְּבא ֶֹפן ֶׁשּיּוכַ ל אּומאן ּכְ ֵדי ֶׁשּיְ ַס ֵּפר ָּפנִ ים לָ בֹוא ֵאיזֶ ה יָ ִמים ק ֶֹדם לְ ַ יעתֹו' ,וְ ַעל יְ ֵדי זֶ ה ֵא ַדע ֵאיְך ֶאל ָּפנִ ים ּכָ ל ֵס ֶדר נְ ִס ָ לְ ָה ִׁשית ֵעצֹות ְּבנַ ְפ ִׁשי ֵאיְך לְ ִה ְתנַ ֵהג .וְ עֹוד ְּבלא זֶ ה ּכֹוסף ְמאֹד ֶׁשּיָ בֹוא ֵאלַ י ּכְ ֵדי לְ ַד ֵּבר ִעּמֹו ַה ְר ֵּבה ֲאנִ י ֵ הֹוד ְע ִּתיָך ֵמ ָה ֵע ֶסק וַ ֲע ַצת ה' ִהיא ִּתקֹוםַ .על ּכֵ ן ַ ּובוַ ַּדאי יְ ַקּיֵ ם ַר ִּבי נַ ְח ָמן ּכַ ּנַ "ל, ַהּיֹום ּכָ ל זֶ הְ . יצ ִתי ַע ָּתה ּכִ י ַה ֵּׁשנָ ה ֻמּנַ ַחת ַעל ֵעינַ י ּכִ י ּולְ ג ֶֹדל נְ ִח ָ ְּת ִהּלָ ה לָ ֵאל ִּד ַּב ְרנּו ַה ְר ֵּבה ַּבּלַ יְ לָ ה ֶה ָע ַבר ַמ ֲע ִשֹּיֹות בּותינּו ֶאל נֹוראֹות ֶׁש ָע ְברּו ָעלֵ ינּו ֵמ ֵעת ִה ְת ָק ְר ֵ ָ ַהּק ֶֹדׁש."... בחודשי הקיץ של שנת תר"ב הושלמה מלאכת ההדפסת ספרי ליקוטי עצות ,ור' נחמן יצא במהלך השנה ומחצה האחרונות כמה פעמים לדרכו מהתם להכא ומהכא להתם. מספר שבועות לאחר מכן ,בתקופת תמוז, בחום ובזיעה ,עושה ר' נחמן את דרכו חזרה מלמברג כשהוא מוביל עימו את 'הסחורה' אליה נשואות עיני רבו זמן כה רב -הספרים שיצאו זה עתה תחת מכבש הדפוס: ית ֶאת יבי ּכַ ָּמה וְ כַ ָּמה ֶה ֱחיֵ ָ "ּ...ומ ֵאלֶ יָך ָּת ִבין ְּבנִ י ֲח ִב ִ ֵ נַ ְפ ִׁשי ְּב ִמכְ ָּת ְבָך ַה ָּק ָטן ַהּזֶ ה ֶׁש ִהזְ ּכַ ְר ָּת ָׁשם ִמ ִיד ֵידנּו חֹורה ְּבנֵ ס ָּגדֹול ְּת ִהּלָ ה ַר ִּבי נַ ְח ָמן ֶׁשּיִ ְחיֶ ה וְ ֶׁש ִּק ֵּבל ַה ְּס ָ לְ ֵאל ַחיִ .אלְ ָמלֵ א לא נִ ְת ַעּכַ ְב ִּתי ּפֹה ּכִ י ִאם ִּב ְׁש ִביל יעה יתי ָאז ְּב ַד ְרּכִ י לא ָהיָ ה לִ י יְ ִד ָ זֶ ה ַּדּיִ יּ .כִ י ִאם ָהיִ ִ ּוב ֱא ֶמת ֲאנִ י ָצ ִריְך לֵ ַידע זֹאת ַעד ַא ַחר ֵאיזֶ ה יָ ִמיםֶ . טֹובה ּכָ זֹאת. מּועה ָ ִמּזֶ ה ִמּק ֶֹדם לְ ַשֹ ֵּמ ַח ֵאת נַ ְפ ִׁשי ִּב ְׁש ָ יענִ י ַה ֵּׁשם יִ ְת ָּב ַרְך ָּת ִמיד ְּבשֹוֹרֹות טֹובֹות". ּכֵ ן יַ ְׁש ִמ ֵ וכשמתבשר מוהרנ"ת על ביאת ר' נחמן בשלום לביתו שבטולטשין עם הסחורה הוא מתבטא באופן מיוחד במינו: "הן ַהּיֹום זֶ ה ָסמּוְך ִק ַּבלְ ִּתי ִמכְ ָּתבֹו ָה ַא ֲחרֹון ַהּיָ ָקר ֵ יאת ַר ִּבי נַ ְח ָמן הֹוד ְע ַּתנִ י ָׁשם ִמ ִּב ַ יֹותרּ .כִ י ַ ְּב ֵעינַ י ְּב ֵ יְ ִד ִידי לְ ָׁשלֹום". המשכילים המשופעים בממון ובקשרים מנצלים זאת היטב ,ובינתיים ידם על העליונה .הם מפיצים את רעיונותיהם במהירות ובאיכות. כתביהם זמינים להמון העם שנופלים ברשתם ובחלקלקות לשונם המליצית .מנגד ניצב כמעט בדד ,לוחם האמונה חמוש בקולמוסו ובגווילי מחברותיו. | 71לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז הדפסת כרך א' מליקוטי הלכות. כבר בשעה שר' נחמן עושה את דרכו מלמברג הרחוקה מצויד במשלוח הספרים המיוחלים ,גומר רבי נתן בדעתו להעתיק את ההדפסה למקום אחר .הדפוס בלמברג אמנם קנה לעצמו שם של כבוד בעולם הספר היהודי ,אבל כאן לא היו שבעי רצון :הכתב מטושטש ונעשה שימוש רב מידי בלשונות קיצור .כמו כן באופן כלשהו הושמטו בשגגה ערכים חשובים ויסודיים, כגון הכרך הסתיים באות ת' בערך 'תורה', בעוד שערך 'תפילה' הושמט .וכך ,בטרם יבש דיו המהדורה הראשונה ורבי נתן רוקם את הדפסת המהדורה השנייה. מפת העיר יאס ,רומניה ספרי הליקוטי עצות על נייר גשמי הופיעו סוף סוף ...רבי נתן שהגיע זה עתה לאומן לאחר מסע קצר מברסלב לברדיטשוב ,זכה לאחר נהרות של דמעות עטופות בכיסופין בלתי פוסקות לשזוף עוד שלב בהתגשמותו אותיות עם נשמה מבין שלושת עמודי העולם ,ספר סופר וסיפור ,ר' נחמן הוא ה'סיפור' ,כלומר מספר הסיפור .ה'משמש' הזה מספר בהתגלמותו את דמות דיוקנו של רבי נתן ,ובכך הוא מעניק לנו את רבי נתן באופן כזה שלא יהיה אחד בעולם שיבקש להכיר אותו ואת מהלכיו ולא יעלה בידו .רבי נתן עצמו עסוק במלחמתו פ נ י ם חזון רבו הגדול. אך לא איש כרבי נתן ישבע מנוחה .אדרבה, כבר ברגע זה נסללה הדרך להגשמת נחשק גדול עוד יותר - נותן רבי נתן כעת עיניו בעיירה המולדבית 'יאס' ,אף היא עירם של מדפיסים נודעים, שמא משם תצמח קרנם של הספרים הקדושים .יאס עדיין מרוחקת כמה ימי נסיעה מסביבת ברסלב -טולטשין ,ובכל זאת קרובה יותר מלעמברג .לאחר שבא בדברים עם אנשי מקצוע מקומיים נקבעה התחלת מלאכת ההדפסה לאחר ימי ראש השנה תר"ג. פרק ו' ואחור ,משם מתהווה "רבי נתן" -התלמיד הנצחי ,הלוחם והמצביא .העני ומוכה ייסורי משיח .הסופר .הנע והנד .הנרדף .רבי נתן עסוק בכתיבת ה'ספר' ,אילולא הוא אפילו דף של גניזה לא נותר מה'ספר' .האור שב היה על עקבותיו לגניזתו .רבי נתן הוא בכל הווייתו "רבי נתן" .קולמוסו דוהר על פני השורות ואין לו את הפנאי לסדר את האותיות יותר משהקולמוס הצליח להשגיח עליהם במעופו .אילולא ר' נחמן המספר המוכשר ,לא היתה דמותו הענוותנית של רבי נתן משיירת מעצמה רשימו לדורות. ר' נחמן הוא האיש הראשון שנוגע ישירות במילותיו של הסופר ,בשורותיו ,בתווי הכתיבה ובסימניה ,ובעיקר ,בניגונו המתנגן מביניהם .הוא מתעסק בעריכת הכתבים בחיל וברעדה ,חותך אותו לפסוקים ומפסל ממנו פרשות" .וברוב הרגשת אבי זצ"ל שזכה להרגיש בהם" מטעים בנו רבי אברהם "קיבל על עצמו עניות מופלגת ועצומה כמה שנים וטרח ויגע להעתיק כל הששה כרכים באופן שיהיו ראויים להדפיס מהם ,כי מכתיבת מבין שלושת עמודי העולם ,ספר סופר וסיפור ,ר' נחמן הוא ה'סיפור' ,כלומר מספר הסיפור .ה'משמש' הזה מספר בהתגלמותו את דמות דיוקנו של רבי נתן לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 72 מוהרנ"ת זצ"ל ברוב מהירותו נדבקו הרבה מהאותיות זה לזה עד שהיה קשה להדפיס מהם". נדרש לכאן כדי להפוך אותיות אש לאותיות דפוס .רבי נתן מבקש; כתבוני לדורות. הסופר ,כמושבע ועומד מפי רבו ,חייב לחדש. שלא יעבור עליו יום מבלי חידוש .עד כדי כך שבאחד הימים ,כפי שהעיד וסיפר בעצמו ,לא עלה בידו לחדש מאומה .והיה זה ביום שישי ערב שבת קודש .יצא אפוא רבי נתן מחוץ לעיר "ובעזרת ה' עלה בידי איזה חידוש".... החידושים במעונו של רבי נתן 'עבודת השם' הם ,ואת העבודות שלו עושה רבי נתן תוך כדי חייו ,והחיים הלא המה נעים עימו יחד ממקום למקום ,במסעות ובנסיעות ,בטלטולי דרכים ובהשתדלויות אצל אישים שונים. בערים ובעיירות ,בדרכים ובשבילים .על פי צוואתו של רבינו הקדוש מייסד רבי נתן את חידושיו על סדר לימודו בשולחן ערוך. ההלכות מתחדשות ונארגות בכל פעם סביב 'תורה' או 'שיחה' של רבינו ז"ל .וכך חוזר רבי נתן על ארבעה חלקי שו"ע שוב ושוב ,לפחות שמונה פעמים נלמד השולחן ערוך תוך כדי יצירת הליקוטי הלכות ,ובכל מחזור ומחזור מתחדשים חידושים חדשים ונפלאים על סדר ההלכות. רבי נתן מחדש בכל מקום ובכל מצב, החידושים אינם עיסוק נפרד המלווה את חייו -הוא מחדש בעצם נשמתו ,וחידושיו יוצאים ועולים מכל מה שמתרחש עימו .תמיד מוחו הוגה בחכמה ,תמיד הוא נתון בתוך הזמן והזמן מתקדש במחיצתו ,ולכל רסיס מרסיסי הזמן הצמיד רבי נתן סדר לימוד. מתוך הלימודים עולים החידושים ורבי נתן כותב אותם על מחברותיו .המחברות הללו, ולעיתים הדפים הבודדים ,סובבים והולכים בין אנ"ש .התלמידים שותים בצמא את ההלכות ,מחדשים אבר כנשרים ומתרגמים את האותיות לתנועות נפש ,לעצות ,לדרכים חדשים שסוללות את עצמן וחוצבות עצמן יש מאין. אבל האותיות ,כיוון שאינן עוד אותיות אש אלא צורות עשויות דיו ,מאיימת עליהן סכנת הכחדה .מחברת נייר עלולה להיאבד, משמוש הידיים קשה לנייר ,הדיו עשוי לדהות ולהימחק .השיטה המצויה והיעילה ביותר לשימור כתבים היא העתקה .רבי נתן מסובב בתלמידים מעתיקים .כל הלכה שמתחדשת נכתבת לאלתר על ידו ,ולאחר מכן מועתק כתב היד לעותקים נוספים המתחלקים בין אנ"ש ונשמרים בכמה מקומות .הצורך העיקרי במפעל ההעתקות מתעורר לאחר החרמת הכתבים בתקצ"א. אח ורע לשימור אמיתות הלשון במקורו, מבלי לשייר מקום כלשהו לביטוי עצמו. ובכל זאת לעיתים רחוקות מתפרץ ה'מספר' אל תוך סיפורו ,ומשם ,מאותן התבטאויות זעירות שמעטרות זעיר פה זעיר שם את שולי הכתבים השערים וההקדמות ,אנו רואים מבעד לעיניו הטהורות את שחזה במושא סיפורו .רבי נתן כותב את התורה ,אך מי יספר לנו את הסיפורים המקיפים את התורה ,שהלא אף הם תורה הם ,וללמוד אנו צריכים. המעתיק העיקרי הוא ר' נחמן מטולטשין. העתקותיו ניחנות בבהירות יוצאת דופן ,כתב ידו נאה ומדויק ,ולעיתים נדמה ששורותיו יצאו ממכבש הדפוס .בתקופה מאוחרת יותר ,מבצע ר' נחמן העתקות שנועדו להכנת הכתבים לקראת הדפסתם .העתקות אלו מצטיינות בצורת עימוד מושלמת ,חלוקה לקטעים ,ואף "שומר הדף" -המילה הנוספת בתחתית העמוד המציגה את המילה מראש העמוד הבא. ר' נחמן אוצר במוחו וליבו את החידושים אבל גם את התנועות שנלוו להם ,גם את הניגון, גם את השבילים והנתיבות שהובילו אחר כך לחידושי ההלכות .את הנסיבות והמעשיות שנקשרו בחידוש ההלכות ,את ההווי וכל אותם עלים לתרופה שהם כביכול 'דברי חולין' הניבטים מבין השיטין ומאחורי השורות. תפקידו וייעודו הייחודי של ר' נחמן כהתגלמות הסיפור וכמספר הסיפורים ,מקבל ביטוי ייחודי נוסף ברצינות ובחרדת קודש בה הוא מתייחס לכל פירור הנושר משולחן רבו .ר' נחמן סופר ומונה כל מילה שיצאה אי פעם מפי רבו ,הכל דורש לימוד ,אסור להניח לדיבור שיישכח. הוא מלקט אפילו מראי מקום ,ציונים, מפתחות .הליקוט המדוקדק הזה נעשה מתוך רגשי אהבה והערצה אינסופיים לכל רשימה מעקבות רבו הגדול .על עובדה זו ניתן לעמוד מתוך התבטאויותיו הקצרות בסוף המפתחות לחלק אבן העזר מליקוטי הלכות: "כמה שנמצא איתי טוב אדמו"ר מוהרנ"ת ז"ל חובה עלי להוציאו לאור ,כי כל דיבור ודיבור הנמצא מכתביו ,הן מפתחות וראשי פרקים כולם משיבין את הנפש בשבעה משיבי טעם ומלמד לאדם דעת ועצות להתקרב להשם יתברך מכל מקום אשר נתעה בעו"ה ולהנטותו לתחיה לנצח נצחים אכי"ר". 'מספר' דגול זה משלב אומנות היצירה שמוקדשת כליל להכשרת הכתבים לקראת מכבש הדפוס ,יחד עם תמימות שאין לה אחת מן ההזדמנויות להציץ אל מעבר לפרגוד הספר ולפגוש בסיפור ,מעניק לנו ר' נחמן הלא הוא 'המסדר' ,בהלכה האחרונה שחידש רבי נתן קודם הסתלקותו .מתוך הדברים ניתן ללמוד משהו גם על הצורה בה 'למד' ר' נחמן את תורת רבו -בכריכה אחת עם דמותו של הרב עצמו: "א ַמר ַה ְמ ַס ֵּדר ִמ ֵּת ַבת ַ'ּגם' ַעד ּכָ אן וְ ַגם ִענְ יַ ן חֹל ָ מֹורנּו וְ ַר ֵּבנּו ַּב ַעל ּמּובא ְּבאֹות נּון ּכָ ַתב ֵ ּמֹועד ַה ָ ַה ֵ ַה ְמ ַח ֵּבר ַהּזֶ ה ב' יָ ִמים ק ֶֹדם ִה ְס ַּתּלְ קּותֹו ְּב ֵעת ֻחלְ ָׁשתֹו ֹחֹותיו וְ כָ ַתב ַה ָּגדֹולַ ,אף ַעל ִּפי כֵ ן ִה ְת ַּג ֵּבר ְּבכָ ל ּכ ָ ַמה ֶּׁש ִה ִּשיג ָאזּ ,כִ י זֹאת ָר ִאינּו ַעיִ ן ְּב ַעיִ ן ֶׁשּמֹחֹו ָהיָ ה ּתֹורה ַעד ָה ֶר ַגע ָה ַא ֲחרֹונָ ה ֶׁשל ִה ְס ַּתּלְ קּותֹו ָּדבּוק ְּב ַה ָ ֶׁשּנִ ְס ַּתּלֵ ק ְּביֹום ו' ֶע ֶרב ַׁש ַּבת ק ֶֹדׁש ָּפ ָר ַׁשת וַ ּיִ ַּגׁש ֲע ָש ָרה ְּב ֵט ֶבת ְׁשנַ ת תר"ה לפ"ק .וְ ָר ִאינּו ְּב ֵעינֵ ינּו ּתֹורה ָא ָדם ּכִ י יָ מּות וְ כּו' ֶׁש ִּקּיֵ ם ַמ ֲא ַמר ֲחזַ "ל זֹאת ַה ָ ּתֹורה ַעד יֹום מֹותֹוּ .כִ י עֹוד ֶׁש ַחּיָ ב ָא ָדם לַ ֲעסֹק ַּב ָ ּכִ ְמ ַעט ָּב ֶר ַגע ָה ַא ֲחרֹונָ ה ֶׁשל ִה ְס ַּתּלְ קּותֹו ָׁש ַמ ְענּו ּתֹורה ַאְך ֹלא ָהיָ ה ְּבכֹחֹו לִ כְ ּתֹב עֹוד ּדּוׁשי ָ ִמ ֶּמּנּו ִח ֵ וַ ֲא ִפּלּו לְ ַד ֵּבר ּכָ ל ַמה ֶּׁש ָהיָ ה ְּבמֹחֹו ֹלא ָהיָ ה ָּב ֶא ְפ ָׁשר. "וְ כָ ְך ָא ַמר ְּב ֵפרּוׁש ְּבזֶ ה ַהּלָ ׁשֹון ְּב ֵעת ֶׁשּנִ כְ נְ סּו ִעם אֹותם ַהּנֵ רֹות ֶׁש ֵהכִ ינּו ָאז לִ כְ בֹוד ַׁש ָּבתּ .וכְ ֶׁש ָר ָאה ָ הּורם ְמ ַעט ִמ ִּמ ָּטתֹו נִ ְתלַ ֵהב ְמאֹד ִּומּג ֶֹדל ִה ְתלַ ֲהבּותֹו ַ לֹומר ְּב ִה ְתלַ ֲהבּות מּוׁשב ְמ ַעט וְ ִה ְת ִחיל ַ ָ וְ נִ ְׁש ַאר נֹורא ְמאֹד ְּבזֶ ה ַהּלָ ׁשֹון ,נֵ רֹות ֶׁשל ַׁש ָּבת ,נֵ רֹות ֶׁשל ָ רבי נתן מחדש בכל מקום ובכל מצב ,החידושים אינם עיסוק נפרד המלווה את חייו -הוא מחדש בעצם נשמתו, וחידושיו יוצאים ועולים מכל מה שמתרחש עימו. | 73לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז נֹורא ּכַ ָּמה וְ כַ ָּמה ַׁש ָּבת ,וְ ָא ַמר זֹאת ְּב ִה ְתלַ ֲהבּות ָ ּתֹורה נִ ְפלָ ָאה ֵמ ִענְ יַ ן ַהּנֵ רֹות ְּפ ָע ִמים .וְ ִגּלָ ה לָ נּו ָאז ָ ִּד ְק ֻד ָּׁשה וְ כָ לַ ל ּכֻ ּלָ ם ְּב ֵפרּוׁש נֵ ר ַׁש ָּבת וְ נֵ ר יֹום טֹוב וְ נֵ רֹות ֶׁשל ֲחנֻ ּכָ ה. זֹאת נֶ ָח ָמ ֵתנּו וְ ַא ְׁש ֵרינּו ַמה ּטֹוב ֶחלְ ֵקנּו ַּומה ּגֹורלֵ נּו ַּומה ּיָ ָפה יְ ֻר ָּׁש ֵתנּו ֶׁשּזָ כִ ינּו לִ ַירׁש ּנָ ִעים ָ ּדּוׁשים ּכָ ֵאּלֶ ה וְ כָ ֵאּלֶ הַ ,א ְׁש ֵרינּו" ִמ ֶּמּנּו ּתֹורֹות וְ ִח ִ (ליקו"ה ,או"ח ח"ג הלכות ר"ח ,הלכה ז). "וְ ַא ַחר ּכָ ְך ָא ַמר ָאז ,יֵ ׁש לִ י ַע ָּתה ָּבזֶ ה ִּתּלֵ י ִּתּלִ ין ּוב ְמ ַעט יֹותר ִ ֶׁשל ֲהלָ כֹותַ ,אְך ֵאין לִ י ּכ ַֹח לְ ַד ֵּבר ֵ ֹאמר ַּומה זְ ַמן ָק ָצר לְ ֵע ֶרְך ָׁש ָעה נִ ְס ַּתּלֵ קַ .מה ּנ ַ ּנְ ַד ֵּבר אֹוי לָ נּו ַעל ִׁש ְב ֵרנּו נַ ְחלָ ה ַמּכָ ֵתנּוֲ .א ָבל וכשכותבים את התורה מתוך האותיות שחידש 'עזרא הסופר' ,וכשנוגעים במילים עצמן ללא מסך מבדיל ,אלא בבחינת "מפיו יקרא אלי ואני כותב על הספר" -הרי זו יתמו כאבי הרגלים הלב של העולם שוכן בברסלב ,ובטולטשין מתגעגע לב נוסף ,עורק נסתר מחבר בין שני הלבבות .כשרבי נתן חושק ,לר' נחמן בוער .רבי נתן מבקש להדפיס את ספרו הגדול 'ליקוטי הלכות' .הגיעה השעה שהספר שהועתק ונמסר במסורה ובמשורה בין התלמידים יראה אור עולם .די לו לר' נחמן בגילוי דעת מצד רבי נתן וכבר הוא מתקין עצמו ומוכן להשליך הכל כדי להגשים את הנחשק הגדול. ימי ר"ה של שנת תר"ג חלפו ולאחריהם החגים .מיד במוצאי חג הסוכות מתמסר רבי נתן כליל להגשמת מלאכת ההדפסה. הוא מריץ מכתב לרבי אברהם בער ולרבי אבלי ,ומזרזם לגבות מאנשי שלומינו את הסכומים שהבטיחו לו עבור ההדפסה .הוא מודיע על ההכנות שנעשות לקראת שליחת ר' נחמן מטולטשין ליאס .רבי נתן משווה את עסק ההדפסה ואת ההוצאות הבלתי נדלות שנלוות אליו לכל אחד מהצרכים החומריים המקיפים את האדם .בלשונו המליצית הוא פורט על נימי הנפש "... והעסק הוא מן הדברים שאין הידבקות רוחא ברוחא .ר' נחמן הוא גם המרגיש הגדול ביותר ,ומכל תלמידיו זה האיש בו מצליח רבי נתן להדביק יותר מכולם את הרגשותיו .כשסיים ר' נחמן את העתקת הליקוטי הלכות שאלו רבי נתן "האם הרגשת בספרי התנוצצות אלוקות?" והשיב "הן". מה כבר צריך כדי להביא גאולה? יש הכל. הנה בעיר ברסלב שוכן רבי נתן .ביאס יש בית דפוס .בטולטשין מתגורר ה'משמש' .אלא מאי -הדרכים? הארץ הזו שהוא מפסיע והולך עליה ,עיקשת היא .עגלה משמע מעות ,והרי אין לו מעות .ואם אין לך ,ר' נחמן ,מעות על פרק ז' להם שיעור כי גם על שני פמוטי כסף גדולים וחמש או שש 'לויט' מרגליות גדולים צריכים סך הרבה ,מכל שכן שאנו רוצים לקנות הרבה יותר"... עיני הרוח רואות למרחוק וכשהן מזהות את כיסופיו של רבי נתן באזור יאס ,הרגליים יישאו לשם את הלב הבוער תיכף ומיד .ר' נחמן לא מוכן להשתהות עוד ,אפילו לא עד לאחר שבת .הוא ייצא לברסלב עכשיו. ביום חמישי של פרשת 'לך לך' לאחר שחנה חנייה קצרה אצל רבי נתן ,שעה קלה קודם זמן המנחה ,יוצא ר' נחמן רגלי לדרך שאילו נעשתה בעגלה רתומה לסוסים נמשכת היתה כמה ימים .למחרת ,במכתב לבנו מתאר רבי נתן את רגעי הפרידה מתלמידו הנאמן: יבי ּכִ י ֶא ְתמֹול ָהלַ ְך ִמּפֹה יְ ִד ֵידנּו "וְ ַדע ְּבנִ י ֲח ִב ִ ַר ִּבי נַ ְח ָמן נֵ רֹו יָ ִאיר ִּב ְׁש ִביל ָה ֵע ֶסק ַה ָּקדֹוׁש ֵאיזֶ ה יתי ְּב ַר ְגלָ יו ִּבזְ ִריזּות ָׁש ָעה ָסמּוְך לְ ִמנְ ָחה יָ ָצא ִמ ֵּב ִ לְ ֶד ֶרְך ּכָ זֶ הּ ,כִ י ְּת ִהּלָ ה לָ ֵאל הּוא ִמ ְתלַ ֵהב ְּב ֵח ֶׁשק נִ ְפלָ א לָ ֵע ֶסק ַהּזֶ ה וְ לא ָר ָצה לְ ִה ְת ַעּכֵ ב ַעד ַא ַחר ַׁש ַּבת ק ֶֹדׁשָּ .ברּוְך ה' ֲא ֶׁשר ְּב ִׁש ְפלֵ נּו זָ כַ ר לָ נּו, ּוב ָּצר ִה ְר ִחיב לָ נּו ֶׁשּנִ ְמ ָצ ִאים ֲאנָ ִׁשים ֶׁש ִּמ ְתנַ ְּד ִבים ַ רֹואה נִ ְפלְ אֹות גּופם לָ זֶ הָּ ,בזֶ ה ֲאנִ י ֶ ּוב ָ עֹותם ְ ִּב ְמ ָ ית ַא ָּתה ה', ה' ֲא ֶׁשר ִאי ֶא ְפ ָׁשר לְ ָב ֵארַ .רּבֹות ָע ִשֹ ָ ַא ִּג ָידה וַ ֲא ַד ֵּב ָרה ָע ְצמּו ִמ ַּס ֵּפר". יציאה זו משוללת היגיון וסדר .רגליו מוליכות את ר' נחמן אחר ליבו הבוער .איך יגיע ליאס? מניין לו לדעת .איך ישלם עבור ההדפסה? היכן יתאכסן? הוא צורר את צרור השאלות אל שקו המושלך אחר גוו, ויוצא - - - בני גילו סמוכים בעיתים אלו של שנות החיים על שולחן חותנם ,לומדים ב'קלויז' או משתלבים בעסקי המשפחה ,דואגים את דאגת היום והמחר ,ומביאים טרף לביתם, מגדלים צאצאים ודוחקים לעצמם מקום בעולם; פינה בבית המדרש ,דירה נאה, מקום בין בעלי בתים חשובים או בקעה של כבוד תורה להתגדר בה .ור' נחמן, אברך בשלהי העשור השלישי לחייו ,קם ויוצא והולך ונודד .לא מזמן שב ממסעות שנמשכו חודשים ארוכים ,וכעת שוב יוצא. ואיזו מין יציאה זו? כשאדם מן היישוב יוצא היישוב יוצא עימו ,נצרר בצקלונו ,נגרר בעקבותיו ,פורס לפניו שטיח .צריך לדאוג לעגלה ולעגלון ,למזונות ולתוכניות ,להריץ מכתבים לקרובים בעיר היעד ,לדאוג לאכסניה נאה ,גם לקבוע תאריך חזרה ,ור' נחמן יוצא - - - תעתועי ערב יורדים על השביל ,גגות שכיפת קש חבוש לראשן מבצבצות משולי עיני הרוח רואות למרחוק וכשהן מזהות את כיסופיו של רבי נתן באזור יאס ,הרגליים יישאו לשם את הלב הבוער תיכף ומיד. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 74 עיירה שלא ידעה מימה שם וציון מקום .הדרך מטפסת בלאות על גיבנת של גבעה רצוצה. מלווים את השביל צעדים נמרצים ,מטביעים עקבותיהם בנחרצות בחול .העקבות מסמנות את נתיב ההליכה של ההולך הנמרץ המבקש להגיע אל העיירה הסמוכה בטרם חשיכה. בין העיירות הוא שופך את לבו' ,אבא ,אחלי ואזכה להיות שותף בגאולת שכינתך'. להבה בקפאון החורף שנת תר"ג נכנסה ויצאה אצל ר' נחמן בסימן הדפסת כרך ראשון של ליקוטי הלכות. במוצאי חג הסוכות יצא למסעות ההדפסה ורק בשלהי הקיץ ,משהושלמה מלאכת ההדפסה, שב לביתו רק כדי לצאת שוב ליאס ולהביא את הספרים הכרוכים .שנה תמימה בילה ר' נחמן סביב עסק ההדפסה ,כאשר כל העת, עוקבות מרחוק עיניו הצופיות והמייחלות של רבי נתן .כרך ראשון של 'ליקוטי הלכות' הולך ונרקם ושני אנשים בכל העולם יוצרים אותו יחדיו ,ממרחק קילומטרים זה מזה. ר' נחמן מטולטשין על משמרתו כמפקח על ביצוע המלאכה ביאס ,ורבי נתן מרחוק בגיוס הכספים ,בגעגועיו ,במכתביו ,במסעותיו, ובהלוואותיו. ר' נחמן הוא "פלג גופא" ,עצם מעצמותיו של אלופו ורבו רבי נתן .כשהוא מצוי בדפוס שביאס הרי רבי נתן עצמו מצוי שם .ואם רבי נתן גופו מלופף בטרדות עד אין קץ ומנוע עגלה מברסלב ליאס ,מניין יהיו לך זהובים, מאות ואלפים ,כדי ליתן על הדפוס .ביאס ר' יהודי ,עושים עבודה עבור מעות ,מעות של ממש... הצעדים ניגפים באבן דרך והעקבות נאלמות דום .דממה עוטפת את השביל המתקהה, דממה יורדת על ההולך המהוסס ...הוא מתנער ומאיץ בעקבות. אם אהרהר מה יהיה ביאס ,צריך אני ליישב עוד אלף קושיות .מה יהיה אחרי יאס ,מה יהיה על המשפחה ,מה יהיה על דמי נסיעה בחזרה ...מוטב לוותר מעיקרא על שאלת 'מה יהיה' .בכל העולם צועקים מה יהיה ,מה יהיה .ואם אצעק גם אנוכי ,אשאר כאן על אם הדרך ,רחוק מברסלב ,רחוק מיאס ,רחוק מגאולה ,והרי 'אין מקום רחוק' .אם אין עגלה הרגליים תגמענה את המרחקים .והלא אתהר' נחמן אינך מבני העולם .אינך זקוק לפרנסה, אינך זקוק לעגלה ,ושוב אין מקום רחוק ממך. ור' נחמן מפסיע והולך .את מרבית הדרך הוא מתכוון לכבוש ברגליו .על הרגליים הללו שורה ברכה או אפשר זו גזירה" ,שלא יהיו לך כאבי רגליים לעולם" ,כך הבטיח רבי נתן .הצעידה הרגלית נועדה לחסוך בהוצאות נסיעה כדי לשמור מעות כדמי קדימה עבור המדפיסים ביאס. פרק ח' מלהתייצב בדפוס ,הרי הוא מתנחם בידא אריכתא המניעה כל העת את הגלגל .יתרה מזו ,ר' נחמן משמש גם כשומר הגחלת. ההתלהבות קנתה משכן קבע בליבו ,כמין אש תמיד בוערת בו והוא באתערותא דלתתא משמר את התקווה אף בלב רבו .כשיש לו לרבי נתן איש כר' נחמן ,חזונו אינו רק נחלתו הבלעדית ,יש לו סימוכין ויסודות באישיות נוספת מחוצה לו .הרגשות אלו מהדהדות ממכתביו הרבים של רבי נתן בשלהי החורף ותחילת הקיץ ,סביב ימי הפורים והפסח .יש לו לר' נחמן תמימות עיקשת שמצליחה להדק את החזון הענק אל מכבש הדפוס ולגרום למלאכה הארוכה הזו להתקדם בהתמדה ,חרף המניעות וההפרעות. שנת תר"ג אינה שופעת שלווה .גזירת גיוס הקנטוניסטים לצבא הצאר מתהדקת ובעיירים והעיירות נערכים שוב ושוב מסעות צייד אחר צעירים יהודיים .הפחד ניכר מכל פינה, והבהלה אורבת לכל אבא החרד לשלום ילדיו. העשירים מצליחים למלט את ילדיהם בעזרת שלמונים וקשרים .הקרבנות הם העניים המשלימים את המכסה בילדיהם האומללים. למטה מהם חסידי ברסלב ,קומץ זה סובל משני העברים -נוסף על עניותם המחרידה הם אף נרדפים ,דמם הפקר ובעיני ה'חולקים' אין מצווה גדולה מהסגרת ילד מילדי חסידי ברסלב לידי הצאר .הסכנה אורבת לרבי נתן גם מבית ולא רק מבחוץ .רודפיו עושים כל מאמץ כדי להניח יד על אחד מילדיו ,או למצער להסגיר אי מי מצאצאי אנשיו. מסע הצייד מתקרב במהלך חודשי החורף לסביבת ברסלב וטולטשין .רבי נתן חרד על נפש עולליו ונכדיו ,גם הדאגה לגורל בני אנ"ש נופלת על צווארו .ובינתיים גופו מיטלטל בדרכים ,בין טשעהרין קרומינטשוק טולטשין והגלילות ,במסעותיו בין ריכוזי אנ"ש .עליו להבעיר את הגחלת ,לנפח אפרוריות מהנפשות התשושות ,לרפא לבבות שבורים ,להורות דרך בעבודת השם לצורבים נלהבים .אדהכי והכי הוא מחדש מערכות וכותב את הלכותיו על סדר לימודו .מקצת ר' נחמן הוא "פלג גופא" ,עצם מעצמותיו של אלופו ורבו רבי נתן. כשהוא מצוי בדפוס שביאס הרי רבי נתן עצמו מצוי שם .ואם רבי נתן גופו מלופף בטרדות עד אין קץ ומנוע מלהתייצב בדפוס ,הרי הוא מתנחם בידא אריכתא המניעה כל העת את הגלגל. | 75לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז מכל המאורעות הללו עוברים אל הנייר ונרשמים לדורות במכתבים שהוא מריץ לבנו רבי יצחק ושאר אנ"ש הסובבים אותו. התמונה העולה מהמכתבים מיטלטלת בין מסע תלאה ובין תלאה למסע ,כשלאורך כל אותה שנת גזירות וטלטלות שוזר חוט התקווה את קרעי הזמנים ומאחד אותם בלמעלה מן השמש ומעבר לזמן -הלא היא תורת הנצחיות שכרך ראשון הימנה קורם עור ונקשר בגידים ביאס הרחוקה .נושא הדפסתו של ספר ליקוטי הלכות שורה על כל ההתכתבות הזו לאורך חודשי החורף ולאחר מכן ברוב חודשי הקיץ של השנה הזו .לא פעם ולא פעמיים במהלך חורף ארוך ואפל זה האפוף חרדות גיוס וכיוצא באלו ,נשען רבי נתן על הידיעה ששם ביאס שומר ר' נחמן על גחלת ההדפסה .העובדה הזו לבדה נחשבת מבחינתו המתקה גדולה לכלל ישראל והרחבה בתוך הצרה .אם ר' נחמן עודנו עסוק בהדפסת הליקוטי הלכות, הרי יש תקווה בכל העניינים. ביאס חולף על ר' נחמן מטולטשין חורף ארוך וקפוא .לבדו הוא שרוי שם כעדות מציאותית יחידה למלאכת ההדפסה שעדיין אינה אלא חזון מופשט .הכסף שבידו לא מספיק להוצאות הדפוס ,אך הוא בשלו .יודע היטב עד כמה חשובה ונחוצה לרבי נתן כל ידיעה על התקדמות ההדפסה, וכאשר הדבר הוא משגר מכתב ומדווח על כל התקדמות. העובדה שאין בידיו מעות לא מונעת ממנו להתייצב בבית הדפוס ולהאיץ בבעלי המלאכה לקדם את תהליך ההדפסה .נס מופלא הוא שאין ר' נחמן נתפס למחשבה הגיונית אחת בענייני ממון .אילו היה מחשב חשבונות ,מי יודע אימתי אם בכלל היה הספר רואה אור עולם .ובכל זאת מגיע רגע האמת .מחצית עונת החורף חלפה ועמל של חודשים הופך לתוצאות ממשיות .בבית הדפוס מגישים לר' נחמן דפים ראשונים לדוגמה ולהגהה לפני הדפסה ,כעת הם מצפים למעות ,בלעדיהן תעצר תיכף ומיד המלאכה .לעיכובי דפוס אין תאריך ,אם לא עכשיו אימתי. פרק ט' לא במהרה ינתק מי שמלווה את כל התהליך הזה בנאמנות, בבחינת "החוט המשולש" ,הוא הבן יקיר רבי יצחק בן מוהרנ"ת .רבי יצחק הוא שכנו של ר' נחמן ,מתגורר בטולטשין ומנהל את בית הדואר המקומי .הוא משמש כתובת לכל פניה והצטרכות בכל הנוגע להגשמת חזונו של אביו הגדול .מרבית ממכתביו מפנה רבי נתן לבנו .רבי יצחק נפש של חיפוש ובקשה ,לאורך השנים הוא רודף במכתביו כאייל וכצבי אחר אביו הגדול .כילד שעשועים הוא מצליח שוב ושוב להוציא מתחת ידי רבי נתן עוד ועוד דיבורים. וכדי לשאוב מבאר התקווה הבלתי נדלית די לגרום לכך שקולמוסו של לב העולם ייגע בנייר ,ושוב אי אפשר לעצור בעד נהרות הדיו .שכאשר רבי נתן מ דבר או כותב מאור האורות ,העט נובע ונובע --אבל רבי יצחק אינו רק יונק בלתי נדלה הוא גם הנפש הקרובה לרחשי הלב שלאבא .במכתבים הוא מתבקש שוב ושוב לטפל בענייני ממון וסידורים שונים ,גם ר' נחמן ממקומו שביאס פונה לעזרתו. רבי יצחק שיד לו בענייני העולם ומנהגיו, משמש מעין שגרירות 'מציאותית' בין שני הקטבים שמחוללים את החזון בלב בוער ובמסירות נפש .במכתבים שעוברים בין האב לבנו בחורף תר"ג עולה פעם אחר פעם סוגיית 'הסחורה' .הכוונה לספרי ליקוטי הלכות ההולכים ונדפסים ביאס .רבי יצחק משתדל להשיג מעות וכשמצטבר סכום ראוי הוא משגר ליאס ,לר' נחמן. לקראת חודש אדר מחזיק ר' נחמן ברשותו 'סחורה' ממשית ,איש מלבד ה'שותף' שלו, לא יידע לאמוד את ערכה .אלו הם דפים ראשונים של דוגמה מהספר הקדוש ליקוטי הלכות .עמודים של אור ,חזון רחוק כתוב שחור על גבי לבן .שניים מהדפים היקרים הללו ,עלים לדוגמא ,הוא כורך ומצרף למכתב שהוא ממען למורו ורבו ,החבילה נשלחת לטולטשין אל רבי יצחק. רבי נתן ,שלהבתו אצורה בתוכו .אמון על תורת ההמתנה לבלי להרוס ולדחוק את השעה ,ואומן בזיהוי הרגעים הכשרים להשתדלות ופעולה .כדי להבעיר את אישו הגדולה די שתשלח לו כמה 'עלים', דפים לדוגמה מספרו הגדול המתעכב זה שנים במעיה של תורת ההמתנה והאריכות אפיים. הדפים ששולח ר' נחמן מביאים ממרחקים רוח חדשה .חרף כל העיכובים והמניעות, הרעיון שנלקח עד היום ואמש מהיכל של כיסופים וגעגועי גאולה ,לובש צורה מציאותית .דפים אלו גורמים לפרץ שמחה וכדי לשאוב מבאר התקווה הבלתי נדלית די לגרום לכך שקולמוסו של לב העולם ייגע בנייר ,ושוב אי אפשר לעצור בעד נהרות הדיו. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 76 וחדווה המוצאת את ביטויה במכתבים שרבי נתן משגר תיכף ומיד .הבחירה בבית הדפוס שביאס מתבררת כנכונה ומשתלמת .הפעם, שלא כמו הדפסת הליקוטי עצות בלעמברג, התוצאות משביעות רצון .האומנים עשו מלאכה נאה ורבי נתן לא חוסך בהבעות התפעלות ושביעות רצון .את שמחתו הוא מבטא במכתב שהוא מריץ תיכף ומיד לרבי אברהם בער נכד רבינו ורבי אבאלי. בּור ָּתא "לְ כּו ֲחזּו ִמ ְפ ֲעלֹות ִמ ְפ ֲעלֹות ה' ּפּוק ָחזֵ י ְּג ְ ְּד ָמ ָרְךֲ .הלא לְ ַמ ְר ֵאה ֵעינֵ יכֶ ם יָ בֹוא ָרצּוף ּפֹה ָעלֶ ה ֶא ָחד לְ ֻד ְג ָמא ֵמ ִע ְס ֵקנּו ֲא ֶׁשר ָׁשלַ ח לָ נּו ַר ִּבי נַ ְח ָמן יהם וִ י ַשֹ ְּמחּו ִמ ְּמקֹומֹו ֶּד ֶרְך ְק ִהּלַ ת ְּב ָראד .יִ ְראּו ֵעינֵ ֶ ּות ִהּלָ ה לָ ֵאל ָה ָא ָּמנּות עֹולֶ ה יָ ֶפה ְּומ ֻה ָּדר לְ ָב ָבםְ . ְּומ ֻס ָּדר ְּומ ֻת ָּקן ּכָ ָראּוי .יִ ָּמלֵ א ִפי ְּת ִהּלַ ת ה' ֲא ֶׁשר ַעד ּכֹה ֲעזָ ָרנּוּ .כֵ ן יְ זַ ּכֵ נּו לִ ְגמֹר וְ לַ ֲחזֹר ּולְ ַה ְת ִחיל ְס ָפ ִרים ֲא ֵח ִרים ּולְ ַסּיְ ָמם וְ יִ ְהיֶ ה לָ נּו ָּת ִמיד ֵחלֶ ק ִּבזְ כּות ָה ַר ִּבים לָ נֶ ַצח" (עלים לתרופה -מכתב תט"ו). יחד עם השמחה העצומה דורכות רגליו של רבי נתן על קרקע המציאות .זו רק פריסת שלום ועדיין החלום מרחף בשמי רום וכמה רקיעים ומניעות מבדילים בינו לבין קרקע המציאות .הרקיעים הללו מורכבים בעיקר מממון. במכתב זה מאיץ רבי נתן בנמעניו לאזור חלציהם לסיוע בהתקדמות ההדפסה .להיטותו של ר' נחמן להשלים את ההדפסה ללא שהיות, ְד ְב ָקה אף בשורותיו של רבי נתן שהתלהבותו של תלמידו המוסר נפשו ממרחקים מעודדת את רוחו .אפשר ואפשר להתגבר ולשבר עוד מחיצות ומסכים ולהשלים את המלאכה ללא שהיות - - - "הּנֵ ה ִק ַּבלְ ִּתי ִמכְ ָּתב ֵמ ַר ִּבי נַ ְח ָמן ַהּנַ "ל וְ ָצוַ ח ִ לח לֹו ָמעֹות ֵּתכֶ ףּ .כִ י ִאם יְ ַק ֵּבל ָמעֹות ּכִ כְ רּוכְ יָ א לִ ְׁש ַ ּכָ ָראּוי יּוכַ ל לִ ְגמֹר ִּבזְ ִריזּות ָּגדֹולַ .על ּכֵ ן ַא ַחי וְ ֵר ַעי עֹורר ָאזְ נֵ יכֶ ם ּולְ ַב ְבכֶ ם יעכֶ ם ּכָ ל זֹאת ּולְ ֵ הֹוד ֲ אתי לְ ִ ָּב ִ לח לִ י ֶׁש ִּת ְראּו לְ ִה ְׁש ַּת ֵּדל ּכָ ל ֶא ָחד ְּבכָ ל ּכ ֲֹחכֶ ם לִ ְׁש ַ ּוב ְפ ָרט ֵמ ָה ֲאנָ ִׁשים ֶׁש ִה ְב ִטיחּו ָמעֹות ֵּתכֶ ף ִּומּיָ דִ . לח ּכַ ֲא ֶׁשר ָר ַׁש ְמ ִּתי לָ כֶ ם ָּב ִא ֶּג ֶרת ַה ָּקדּום לִ ְׁש ַ יֹותי ֶא ְצלְ כֶ םּ ,ולְ ַמ ַען ַה ֵּׁשם יִ ְת ָּב ַרְך לְ זָ ֵרז ְמאֹד ּוב ְה ִ ִ ְמאֹד וְ ַאל יִ ְת ַמ ְה ְמהּו ּכְ לָ לּ .כִ י ָה ֻא ָּמנִ ים ָא ִצים לֵ אמֹר ּכָ לּו ַמ ֲע ֵשֹיכֶ ם". ליקו''ה דפוס ראשון -באדיבות ר' חיים גולדרינג הי''ו הדחיפות והנחישות שעלתה ממכתבו של ר' נחמן ממשיכה ללוות את רבי נתן שממהר לרתום אל העגלה את כל הכוחות העומדים לרשותו .הוא מריץ מכתביו לאנ"ש ובתענית אסתר הוא משגר מכתביו ברוח זו לבנו יקירו, רבי יצחק .את מכתבו פותח רבי נתן בלשונות שמחה וגיל השוזרים יחדיו את שמחת פורים הממשמש ובא עם שמחת ההתקדמות בהדפסה .הוא מזכיר שוב את הסיבה לנחיצות הכסף ,ומתנצל על שהוא דוחק בבנו להשיג הבחירה בבית הדפוס שביאס מתבררת כנכונה ומשתלמת. הפעם ,שלא כמו הדפסת הליקוטי עצות בלעמברג ,התוצאות משביעות רצון .האומנים עשו מלאכה נאה ורבי נתן לא חוסך בהבעות התפעלות ושביעות רצון. | 77לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז עוד מעות וללוות למען ההדפסה. "וְ ִהּנֵ ה ַעל יְ ֵדי ִמכְ ָּתב ֶׁש ִּק ַּבלְ ִּתי נִ ְתיַ ַּׁש ְב ִּתי ֶׁש ַה ֶהכְ ֵר ַח לִ ְבלִ י לְ ַצ ֵער ֶאת ַר ִּבי נַ ְח ָמן ּכָ ל ּכָ ְך עֹומד ְּומ ַצ ֶּפה ַעל ָמעֹות ְּבכָ ל יֹום ּכְ מֹו ֶׁשּכָ ַתב ֶׁש ֵ ְּב ִמכְ ָּתבֹו ֶׁש ָהיָ ה ְמ ַצ ֶּפה ְּבאֹותֹו ַהּיֹום ֶׁשּיַ ִּגיעּו ּמֹותר ַעד ַּת ְׁשלּום ָמעֹות ַעל ּכֵ ן ִהנְ נִ י ׁשֹולֵ ַח לְ ָך וְ ַה ָ ֲע ָשֹ ָרה ֲח ָצ ֵאי ְפרֹויַ יאלִ ין ֶׁשעֹולֶ ה לְ ֵע ֶרְך ֲח ִמ ָּׁשה יע רּוּבל ָח ָדׁש ַּתלְ וֶ ה ִמ ֶּׁשּלְ ָך חּוץ ַמה ֶּׁש ַּמ ִּג ַ ָע ָשֹר ָ חֹורה". לְ ָך ֵמ ִא ִּתי ְּב ַעד ַה ְּס ָ מבין השיטין ניתן לחוש בחיבה ובהערכה שיש לרבי נתן לשמש העיקש המתייצב בדד ואינו מניח את משמרתו אפילו בימי חג ומועד .החגים ,חנוכה וכעת גם פורים, חולפים על ר' נחמן והוא שרוי לבדו ,רחוק מעירו ומשפחתו ביאס הרחוקה .אבל הוא מלך פורץ גדר החורף הארוך מסתלק לאיטו .חיים חדשים מבצבצים תחת מעטה הקיפאון .הירוק שב ושולט בצמרות העצים ,הבריות מתירות לעצמן יציאה מהמאסר שכפו על עצמן בבתים המוסקים .השלגים מפשירים ומשקעים את הדרכים בבוץ ורפש .באקלים זה עולה ניחוחו של חג הפסח .שלושים יום קודם החג סוחרים שבים לבתיהם אחר מסעות שארכו חודשים .תלמידים עושים דרכם מבית מישיבות רחוקות ,ועובדי ה' המבלים שבועות וחודשים בחצר רבם מופיעים שוב בין שבילי העיירות. ביאס הרחוקה מכין עצמו ר' נחמן לשוב לביתו לקראת פרוס הפסח .שנה זו מעוברת היתה, חודשים אינו בודד .התבטאויות עדינות של רבי נתן חושפות עד כמה "החייל הבודד" שלו, שמור היטב בחדרי מחשבותיו הקדושות. הנה התבטאות מרתקת משולי המכתב: "ּ - - -גַ ם ִאּגֶ ֶרת זֶ ה ִה ְרוַ ְח ָּת ַעל יְ ֵדי ַמה ֶּׁש ֲאנִ י לח ָמעֹות לְ ַר ִּבי נַ ְח ָמן ּכִ י ְּבלא זֶ ה לא ְמזָ ֵרז לִ ְׁש ַ ָעלָ ה ַעל ַּד ְע ִּתי לִ כְ ּתֹב לְ ָך ִאּגֶ ֶרת ַהּיֹוםַ .על ּפּורים ִמּלְ ַקּיֵ ם ִמ ְצוַ ת ּכֵ ן ַאל יִ ְמנָ ֲעָך ִשֹ ְמ ַחת ִ יחת ַה ָּמעֹות וְ ַה ִּמכְ ָּתבַ ,א ְּד ַר ָּבא ָּבזֶ ה ִּת ְשֹ ַמח ְׁשלִ ַ וְ ָת ִגיל ִעם ַהּנִ ּגּון ֶׁש ַר ִּבי נַ ְח ָמן ֶׁשּיִ ְחיֶ ה ְמנַ ֵּגן ָׁשם ׁשֹוׁשּנַ ת יַ ֲעקֹב ָצ ֳהלָ ה וְ ָשֹ ֵמ ָחה ֶׁש ַא ָּתה זֹוכֶ ה ַ פּורים לְ ִמ ְצוָ ה זֹאת". ְּב ִ התכתבות זו נמשכת בין ברסלב לטולטשין. במקביל משגר רבי נתן מכתבים נוספים לקומץ הגיבורים הסובבים אותו, בין הנמענים גם רבי אפרים מהעיר קרומינשטוק .גם כאן ,במכתב מיום שני פרשת שמיני הממוען לרבי יצחק ,עולה שוב חלקו החיוני של ר' נחמן ,לא רק בחלק המעשי של הדפסת הספר -גם בהבערת תוקף הרצון ההכרחי להגשמת יעוד טמיר ונשגב זה .רבי נתן מודה לבנו על שליחת הכסף לר' נחמן ,מדווח על פניותיו בכתב לר' אפרים ,ומזכיר את פרץ השמחה שהתעורר אצלו ובקרב כל אנ"ש לאור דיווחי ר' נחמן על התקדמות ההדפסה ביאס: ׁשּוקת ַר ִּבי נַ ְח ָמן ְּב ֵע ֶסק זֶ ה ּות ַ ׁשּוק ִתי ְ "ּומע ֶֹצם ְּת ָ ֵ לח לֹו ִמּיָ ד ָמעֹות ַמה ְּד ֶא ְפ ָׁשר עֹורר לִ ִּבי לִ ְׁש ַ נִ ְת ֵ יטב וְ כָ ַת ְב ִּתי ִמכְ ָּת ִבים וְ נִ ְתיַ ַּׁש ְב ִּתי ָּבזֶ ה ֵה ֵ ַהּנַ "ל" יצא ר' נחמן מהעיר ברסלב ברגליו לפני כמחצית השנה בידיים ריקות ממעות, כשבצרורו תכריך כתבים ,וכעת הוא שב אליה וידיו מלאות .כשהוא מצויד בכמה כרכים בלתי כרוכים 'לדוגמה' ,עושה ר' נחמן את דרכו לביתו .הוא נושא בחיקו את חן העולם. חדווה שלא מן העולם הזה נושאת את רגליו בואכה גבול מולדביה רוסיה-אוקראינה. מאות ואלפי כיסופים וגעגועים מתכנסים אל ההליכה הזו ,מלווים אותה ,שוזרים אותה. מבקש ר' נחמן לצאת בריקוד ,והדרך מרקדת עימו .הבריאה משיבה לעומתו אור חוזר .הכל הולך ונוהה עימו במין עליית עולמות שכזו. הוא אוחז בידיו נתח מגן עדן .העתק של עתיד לבוא ,פריסת שלום מאור של משיח .מבקשת השמחה להתפרץ ור' נחמן אוצר בה" .לאט לך, גבול לפניך". יודע ר' נחמן היטב שהמשוכה האמתית עודנה לפניו -הגבול. פרק י' ארוכים בילה בניכר .הימים הנוקפים אינם משפיעים לטובה על הדרכים .השעה אינה כשרה לעריכת מסעות ,במיוחד לאלו שאין ידם משגת כדי שכירת עגלה משובחת שתצלח את פגעי החורף .ר' נחמן עורך את חישוביו ומבין כי עיירה מולדבית זו שהפכה במהלך החורף האחרון למשכנו הקבוע ,תאלץ לשמש לו אכסניה גם בחג הפסח .הוא יעשה כאן את שמונת ימי החג, בגפו. אין לדעת מאיזה חומר קרוצה רעייתו של המשמש הנאמן .דומה שאף היא נפשה לקוחה מאותה קרקע של תום ואמונה. חודשים ארוכים חלפו עליה כשהיא לבדה נושאת את עול הבית .סוחריה של טולטשין נעדרים לעיתים כשהם מבלים בדרכיהם לירידים הרחוקים .יש סוחרים שסחורתם נוטלת אותם אל מעבר לים ,הם יעדרו לזמן ממושך יותר .בעלה הוא סוחר מזן אחר .המשא ומתן שלו חוצה ימים ואף עולמות .הוא סוחר לארצות רחוקות ולימים עתיקים .סוחר במטבעות שאינן נסחרות בין התגרנים והסיטונאים .בעלה הוא סוחר של חיי נצח .כעת ,ימים ספורים לפני החג מתוודעים בני ביתו שבעלה לא ישוב לקראת החג. חודשים ארוכים של עניות ודחקות לא הביאו אותה אל סף דלתו של רבי נתן. מעולם לא ההינה לבקש ,שהלא רבי נתן עצמו מניין לו? אבל כעת כלו כל הקיצין. בבית אין מאום ,ואם לא ישיגו עבורה מעות ,עלולה היא ועולליה לגווע כפשוטו. בצר לה התדפקה על דלת רבי נתן והתחננה שישיג עבורה משהו כדי מחייתה .על אתר הבהיל רבי נתן מכתב לבנו רבי יצחק, בבקשה לדאוג לה .לימים ,כששב ר' נחמן ממסעותיו ,התפארה בפניו שמעולם לא היה לה רחבות הדעת ופרנסה בשפע ר' נחמן עורך את חישוביו ומבין כי עיירה מולדבית זו שהפכה במהלך החורף האחרון למשכנו הקבוע ,תאלץ לשמש לו אכסניה גם בחג הפסח. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 78 כאותם ימי מסירות נפש שלו ,עד שהברכה שרתה בבית בפועל. גבול תמים זה המשמש לכאורה חיץ בין מדינות ,תוחם למעשה את גבולותיה של ממלכת המשכילים הארורה מהם הוא חושש, שרק לא יעצרו בידו .הגבול כבר פרוס באופק. משני עבריו מבנים קטנים וביניהם חיילים. הצרור הכבד בוער בידיו .מה הוא מחזיק שם? חומר תעמולה אסור שעשוי לטלטל את כיסא הצאר ירום הודו?! מידע חשאי שעתיד לחולל סערה?! הבתים הקטנים מתקרבים ,ניתן לראות בבירור את תווי הפנים של הזקיפים .הספרים רוטטים בצקלונו כעדים מרשיעים .הוא חשוף -- - -הגבול מבשר רעות.חלישות נוראה צונחת מהלב אל הרגליים. המועקה מזדחלת פנימה ומסלקת את שיריי החדווה .הוא מסוגל לשמוע את קול השערים הניגפים .שער ועוד שער .סורג ועוד סורג .כל הדרכים סגורות בפניך ר' נחמן .כל השבילים מובילים אליך .אין דרך להחדיר את האור אל החושך ,הכל שורץ שועלים. "מה לך נדהם?"הד או שמא קול ממשי ,אולי מחשבה" .שא רגליך וברח לך ,מלט נפשך מרוצחים אלו. ברח לך והצל את הספרים הקדושים ,כל עוד הינך בן חורין". הידיים הלאות מיטיבות אחיזתן בצרור הספרים .העיניים מצטמצמות במבט עורג- מיצר אל מעבר לעמדות הגבול .וכעת לברוח, מהר ,פן יהיה מאוחר. הדרך ריקנית ,השטח גלוי ,אין שביל נסתר ואין עיירה להימלט אל בתיה .ספק הולך ספק רץ ספק בורח .שלושים קילומטרים עשה ר' נחמן בגמיעה אחת .ללא נשימה ומבלי לעצור אפילו לחנייה קצרה .ורק כאשר בתיה של 'יאס' הסתירוהו שוב מפני הדרך הראשית, התיר לעצמו אנחת רווחה. שוב זו 'יאס' ,העיירה שריתקה אותו למשך כל חודשי החורף ,מי שיער שישוב הנה כה מהר. לכל הפחות הוא מתמצא בעיר .את האכסניה נטש כבר וכעת לא ישוב לשם .שבת קודש תפרוס עוד מעט את כנפיה ,עליו למצוא אפוא מקום חנייה .ככל שהוא מבקש להדביק את צעדי הגאולה ,הגלות מחזרת אחריו .הנה הוא שוב אורח נוטה ללון ,הלך תשוש מבקש אכסניה .בחודשים הארוכים שעשה כאן רכש מכרים ומוקירים רבים ,את סעודת ליל שבת הוזמן לעשות במעונו של תלמיד חכם ובר אוריין. פרק י"א הפה של רבי נתן שבת נועם הנשמות ,השבת משפיעה שפע כפולה ,לחם משנה ,משנה תורה .אצל רבי נחמן ה'ליקוטי הלכות' מתפלל מגרונו - כשהוא נכנס לאפריונה של שבת ,הליקוטי הלכות לובש שיראין .ליקוטי הלכות נולד מתוך חתירה תמידית לחידוש ,כל כולו חידוש והתחדשות .והשבת כל עניינה חידוש מעשי בראשית .וכשחידוש פוגש בחידוש, מתחדשים חידושים כפולים ומכופלים, "משנה תורה". מסב אורח על שולחן מארחו בסעודת ליל שבת והם משוחחים בדברי תורה ,לבקשת בעל הבית מטעים ר' נחמן את הסעודות בחידושים נפלאים .פיו מפיק נועם וכל דיבוריו רעיונות נפלאים ,מתובלים במדרש ואגדה ,משובצים בתוך פסוקים ,מבזיקים מכל פינות התנ"ך. הפרשה נשזרת מפיו כשרשרת של פנינים. כל פסוק מתיישב בערוגתו ,משובץ ברעיון שיש בו עצה למעשה ,אפוף סוד אך בהיר במשמעותו .יש לו למארח אוזניים מקשיבות, טעם של תלמיד חכם ויודע ספר .לפניו אברך צעיר ,מהיכן שופע המעין הזה? בעיניים של מבין הוא מפשפש אחר הנביעה .נהר יוצא מעדן ,איה הוא העדן? "מהיכן אתה לוקח את כל החידושים האלה?" "מהיכן אתה לוקח את כל החידושים האלה?" בשתיקה מחויכת ,כמו ציפה לרגע הזה ,דולה האורח תכריך בלתי כרוך מצרורו. | 79לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז בשתיקה מחויכת ,כמו ציפה לרגע הזה, דולה האורח תכריך בלתי כרוך מצרורו. "הרי שלך לפניך .את הכל הוצאתי מהכרך הזה". תפוס בשרעפי התפעלות ,מרים בעל הבית עיניים מצועפות מתוך הספר. וכאן השיח לו הרב שיחה נאה על האופן בו התוודע לרבי נתן ועל קשר מיוחד שהיה לו לרבינו ז"ל .השיחה מובאת בספר 'אבניה ברזל': "אביו היה רב בלמברג והוא היה עדיין אברך ,ורביז"ל נתאכסן לא רחוק מביתם. "איני מבין אותך .עם ספרים אלו חששת לחצות את הגבול?! אני במקומך חוצה הייתי את הגבול בנחת לאור יום"... חיזוק נוסף ,אף הוא מבחוץ ,קיבל ר' נחמן בעיצומה של אותה השבת. בבוקרו של יום השבת כשהוא מהלך בסמטה מסמטאותיה של יאס תקפו צימאון ,נכנס בשערי בית כנסת מבתי כנסיותיה של העיר ,הרווה צימאונו ,והנה המרא דאתרא לקראתו. "מאיין בא ר' יהודי?" ר' נחמן שטרם עמד על כוונת השואל, הבליע תשובתו בשם עירו. "מטולטשין". "וטולטשין זו היכן יושבת?" "סמוך לברסלב". "אפשר מכירים אתם את נתל'ע חסיד ברסלב?" ניכרים המתנגדים בנימת דיבורם ,ורב זה דומה שאינו מן המתנגדים .התיר ר' נחמן אפוא קשרי פיו וסיפר כי ממנו הוא נוסע והוא תלמידו. והמשיך" ,חיצים מחיצים שונים דוקרים את ליבי על שעוד לא הייתי עדיין אצל ציונו הקדוש". וכשהראה ר' נחמן לאותו רב את ספר ליקוטי הלכות שבידו ,התבטא בהתפעלות "זה המוח של הרבי והפה של ר' נתן". התרחשות מוכרח הוא שישמר בתוך גבולות (אבניה ברזל). אספקלריא של רבי נתן .כל רגע וכל שבריר גן עדן הענווה והשפלות .גם רגע עדין זה לא נמלט ממליצתו של אומן עדינות הנפש הזה: "וויס איך וואס "...הוא מפטיר בהלצה" .מה "אני גם אומר כך". היום בו שב ר' נחמן לביתו שבטולטשין והספרים הקדושים בידיו ,היה יום חג .הוא לא ליקוטי הלכות כרך א' דפוס ראשון יאסי תר''ג נחוג בחוצות והיה רגיל לכנוס אצל רביז"ל ורבינו לא ומלבד קומץ תלמידים הנאמנים לרבי נתן, היה אומר תורה ואפילו שום דיבור לא לא בא העולם בסודו .אבל קומץ זה שימש היה מדבר מחמת חולאת הריאה שקשה כנציגיהם של רבבות בני העולם שעתידים לו דיבור ,ורק כל הדיבורים היו כלולים לחוב את חיי נפשם ליום הגדול הזה. בתנועותיו ורמזיו ,ולפעמים כשרצה לדבר ובפרט לספר מעשה ובפרט מעשה מארץ ישראל ,תיכף נתקבצה כל העיר .ופעם אחת בסעודה שלישית של שבת סיפר מעשה מארץ ישראל ובא רביז"ל לדביקות גדול כל כך ,עד כלות הנפש ,והיה חושך ואני הכרתי והרגשתי שקרוב ליציאת נשמתו והבאתי נר ונפסק הדביקות ושב לחיותו .כשנודע לרביז"ל נתן לי תודה וסיפר לי אז מרבי נתן ואמר" :איי האב איך א נתל'ע" (אה ,יש לי נתל'ע) ,וכשאתה תיסע אלי לברסלב אעשה ממך חידוש כמו נתל'ע .אבל גשמיות וחשכת העולם הזה נתן שכחה בלבי ושכחתי מלנסוע. משתלמים היו לו לר' נחמן חודשים הארוכים שעשה חוץ לביתו ועירו ,ימים שבילה בדרכים ותקופות שעשה בניכר, רק כדי לחזות בזיו פניו של רבי נתן בשעה שקיבל לידיו את הספר המודפס. תולים בני החבורה בר' נחמן עיניים אוהדות ,דומה הוא לאיש חיל השב מצבא המלחמה .לגיבור המציג את שללו שבזז במערכותיו .נדמה הוא להם כאיש שמסר נפש והשיג את מבוקשו .יש מהחברים שמפטירים בקנאת סופרים של עין טובה "נו ,כעת יש לנהוג בו כבוד ,בר' נחמן מטולטשין". "הלא היית צריך להיות אצל הגבול ולהתפלל ולחכות על רגע של הישועה ,מדוע ברחת הלא באותו מעמד ,שח ר' נחמן את כל אשר קרהו ואת פרשת הגבול והבריחה בחזרה ליאס, ורבי נתן שהאזין לו ברב קשב ,העיר שלא טוב ר' כשציטט נחמן אמירה זו בפני רבי נתן ,נענה לו בהסכמה: לא זמן רב התארכה לו המנוחה, ועד שנתיישב ר' נחמן קמעא בביתו ועירו שוב אצה לו הדרך יאסה. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 80 ורבי נתן משקיף על העולם תמיד מתוך אתה עושים כזה עניין ...נעמט איהם אן שמייסט איהם אן( "...קחוהו והלקוהו!) עשה כשהתרחק מהגבול: כשהגיעה הזמן של הישועה היית רחוק". פרק י"ב הרב 'נחמן סוחר' לא זמן רב התארכה לו המנוחה ,ועד שנתיישב ר' נחמן קמעא בביתו ועירו שוב אצה לו הדרך יאסה .בשלהי חודש תמוז עשה ר' נחמן את דרכו בשנית מטלוטשין ליאס ,כריכת הספרים הושלמה וכעת הוא שב להביא משלוח ראשון של עשרות ספרים כרוכים. השנה בקרב חסידי ברסלב אינה אלא פרק זמן הקושר בין שני עיקרים -ראש השנה דאשתקד וראש השנה ההווה ,ובינתיים פורחים הזמנים והעיקר להוציא אותם עבור רווחים נאים בשוק הנצח ,להתקין עצמך לקראת ראש השנה הממשמש ובא" .אצלי העיקר הוא ראש השנה ,ותכף כשחולף ועובר ראש השנה .אני מטה אזני ושומע אם מכין בכותל לעורר לסליחות לשנה הבאה .כי אין שום זמן כלל ,כי כל השנה חולף ועובר כהרף עין"... ענינו של רביז"ל קורם עור וגידים במסתרים, בין פה לאוזן ,בעיקר בלב .לעת עתה אנשים בודדים נושאים אותו בליבם ומוחם ,ומפזרים את הזרעים על תלמים שהם חורשים בנעליהם הנודדות על פני העולם .עין כי תעקוב אחר ההתרחשות לא תבחין איך האבנים הקטנות נערמות לכדי קירות וכתלים שיוצרים של שנת תר"ג מביע רבי נתן שוב ושוב את ובוראים יש מאין את ה"בניין הקדוש" .אבל כמיהתו לשמוע על שובו בשלום של משמשו הבניין הולך ונרקם בין הערים והעיירות הנאמן ר' נחמן מטולטשין ,עם הספרים שהתלמיד הנאמן נוסע ביניהם ברצוא ושוב. הכרוכים. ברסלב בתחילת חודש אב שב ר' נחמן עם משלוח שוב ושוב הוא מיטלטל בין לטשעהרין ,טולטשין וטעפליק ,והחוט הסמוי הספרים ,הבשורה המרנינה השיגה את רבי אורג את כל המסעות ושוזר אותם לכדי עולם נתן כששהה באומן בדרכו לציון הקדוש. נפלא ,בריאה חדשה שפציעה ועולה מאחורי מעתה היה רבי נתן מזרז את בנו ואת כל הפרגוד ,עולם חדש שמנגן בו כינור של ע"ב הנוגעים בדבר להביא לאומן כמה ספרים נימים .וכשיש ליקוטי הלכות בעולם ,הרי לקראת ראש השנה .במכתבו האחרון לשנה זו אין זה שוב אותו עולם ,עולם אחר מתעורר הוא מצרף בקשה מיוחדת המופנית לר' נחמן. לתחייה .גלגלה ההשגחה העליונה את מלאכת הדפסת הליקוטי הלכות ,מראשית השנה ועד אחריתה ,כדי שתהיה לחדש בה את הבריאה לקראת ראש השנה של שנת תר"ד. מֹורנּו ָה ַרב נַ ְח ָמן "ות ְפרֹס ִּב ְׁשלֹום יְ ִד ִידי ַהּוָ ִתיק ֵ ִ סֹוחר ֶׁשּיִ ְחיֶ הִ ,אם ֲע ַדיִ ן לא יָ ָצא ִמ ֵּביתֹו ִּת ְר ֶאה ֵ חֹורה ֶא ָחד אֹו ְׁשנַ יִ ם ַעל ּכָ ל ֶׁשּיָ ִביא ִעּמֹו ֵאיזֶ ה ְס ָ אֹותם ק ֶֹדם ֶׁשּיִ ְת ַק ְּבצּו ָּפנִ יםּ ,כִ י ֲאנִ י ָצ ִריְך ְמאֹד לִ ְר ָ רבי נתן שומר באדיקות על גחלת הקיבוץ ָהעֹולָ ם לְ פֹה ִמּכַ ָּמה ְט ָע ִמים ,וְ ִאם ֶא ְפ ָׁשר ֶׁשּיָ ִביא הקדוש באומן ,מאסף לכל המחנות .שם הֹוצ ָאה ַקּלָ ה ִעם ּכָ ל ַה ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָשֹר ּכְ ִמכְ ָּת ְבָך ַמה ְּב ָ יתוועדו אנשי שלומנו מטראוויצע ואנ"ש טֹובה". ּטֹוב ,וְ ַה ֵּׁשם יִ ְת ָּב ַרְך יִ ְגמֹר ַהּכֹל לְ ָ מקהילת קודש טשהערין ,בו יפגוש חסיד ברסלב מקרומנטשוק את חברו שמטולטשין. זו גם הזדמנות חד שנתית להפיץ ביתר שאת את הספר החדש .כאשר יחזרו כל אחד למקומו ועירו ,יצטיידו בספרים וירחיבו את מעגל ההפצה .במכתביו מחודשי אב -אלול מאמר זה הינו פרק מתוך הספר העומד לראות אור בקרוב על רבי נחמן מטולטשין זצ"ל ובנו הגאון האלוקי רבי אברהם חזן זצ"ל שוב ושוב הוא מיטלטל בין ברסלב לטשעהרין ,טולטשין וטעפליק ,והחוט הסמוי אורג את כל המסעות ושוזר אותם לכדי עולם נפלא ,בריאה חדשה שפציעה ועולה מאחורי הפרגוד | 81לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז אלפים רבים שוחרי החסידות נחשפו לספרי הננמ”ח ביום גאולת איש האלוקי האדמו”ר בעל התניא זי”ע מיהו הגֵ ר שרכש את חלקת הקבר בנה עליו בית ומדוע קבע את הציון בין שני החלונות | מה היה חלקם של ה'דברי יואל' מסאטמר ,הגאון רבי משה פיינשטיין והרבי מליובאויטש זצ"ל בהצלת הציון | מה סיכמו ביניהם נשיא ברית המועצות ונשיא ארצות הברית בפגישתם בוועידת סאל"ט בוינה | הסיפור המלא בפרסום ראשון אדרבא ,ה’ יתברך מנהיג עתה העולם יפה יותר מקודם | ספרי ברסלב שנמכרו בעבר ועברו מיד ליד בחשאיות ,מופצים כיום בראש כל חוצות .אחת מנקודות המרכז בפריצת מערכת ההפצה חוצה נתונה לזכות יריד החסידות שנערך ע”י חסידי חב”ד, מדי שנה ביום י”ט כסליו לרגל שמחת גאולתו של אדמו”ר הזקן בעל התניא זיע”א ממאסרו שבוצעה כדי לקלקל את הפצת היהדות ומבועי החסידות בעולם “ה’ יתברך עשה עמנו חסד גדול שנתגלה מלאכת הדפוס בעולם ,שעי”ז מתרבים הספרים הקדושים, שעל ידם נמשך התורה בעולם ..שזוכים להמשיך תורה בחינת אורייתא דעתיקא סתימאה ,ועי”ז זוכין להשגחה שלימה ,ונמשך שפע טובה וברכה וכל טוב לבית ישראל”.. ליקו”ה הל’ קדושין ה”ג כמאה ושמונים שנה חלפו מאותם ימי טלטולים שעברו על ר’ נחמן מטולטשין בערבות אוקראינה, בתי הדפוס שהתפתחו באותם ימים עומדים בימינו כמוצג במוזאונים .והפצת החסידות חוצה הפכה מזרם דקיק לנהר אדיר ששוטף את העולם כולו באור של גאולה. ספרי ברסלב שנמכרו בעבר ועברו מיד ליד בחשאיות ,מופצים כיום בראש כל חוצות .אחת מנקודות המרכז בפריצת מערכת ההפצה חוצה נתונה לזכות יריד החסידות שנערך ע”י חסידי חב”ד ,מדי שנה ביום י”ט כסליו לרגל שמחת גאולתו של אדמו”ר הזקן בעל התניא זיע”א ממאסרו ,עקב עלילות שהעלילו עליו המתנגדים שרצו לראות בצמצום הארת החסידות ,ורוח הקודש למולם מרעים כן ירבה וכן יפרוץ ביום הגאולה בריבוי אור החסידות. נקודות ההפצה של ספרי הנחל נובע עומדים במרכז היריד, והספרים נחטפים ומוצאים את דרכם לכל בית בעם ישראל. ליטאים ,חסידים ובעלי כיפות סרוגות ,כולם זוכים לטעום את היין ההונגרי .הן ספרי עיון על ליקוטי מוהר”ן ,כמו הספר “פאר הליקוטים” ,שנמכר בהנחה מפליגה לרגל היריד, ובתוך יומיים נמכרו כאלף וחמש מאות ספרים, כשבכלות ימי היריד לא נותר אפילו ספר אחד. בתווך עמדה נקודת המכירה של ספרי המשפיע הגה”ח ר’ אברהם יצחק כרמל שליט”א ,ובו נמכרו ספרו “מקור חכמה” ,שמקיף את התורות הראשונות בליקוטי מוהר”ן ,בביאור רחב מן המסד ועד הטפחות, והספר “אשפוך לפניו שיחי” ,על עצת ההתבודדות, שנכתב בלשון משובבת נפש ,לקרב את עצת ההתבודדות בפיך ובלבבך לעשותו ,כשבתוך זמן מועט נמכרו למעלה משבע מאות ספרים. הפצה זו היא הפתיח להמשך הפצת הספרים הקדושים ביתר שאת ,כשהספר ‘אשפוך לפניו שיחי’ נמכר בכל שווקי הספרים ,וכובש את מקומו בכל ריכוזי הקהילות החסידיות כספר בסיס לעבודת התפילה ,וההתקשרות עם הקב”ה כאב רחמן ,בדרך רבינו הקדוש הנחל נובע מקור חכמה. ניתן להשיג את הספר ‘אשפוך לפניו שיחי’ בטל’050-412-9903 : כך ניצל הציון עולם שערך החסיד רבי מיכל דורפמן זצ"ל בארה"ב מסע שתדלנות חובק ציון רבינו הקדוש מהריסה כוללת כנגד כל הסיכויים שבסופו ניצל רב מכר תמונות מתאים לכל נדירות המשפחה פורמט אלבומי הפצה ראשית: נחמן לוי 052-7653662 ספר חובה בכל בית של חסיד ברסלב ■ ירושלים חנות ספרים ברסלב | 02-6286823חנות ספרים ‘ליכטנשטיין” | 02-5370818חנות ספרים ‘עין יעקב’ 02-5829171 ■ צפת מנשה | 054-848580ישעי’ ■ 054-8432924בית שמש אליעזר ■ 054-8429923אלעד מנחם | 054-8405287ר’ אליאור ■ 052-6426048אשדוד אברהם ■ 054-8490779ביתר יששכר | 054-8440392צמח דוד ■ 052-7140971פתח תקווה צמח 052-8335020 ■ נתיבות אלעזר 052-7168980יצהר אברהם ■ 055-6644695עמנואל יצחק ■ 052-7636333ברכפלד נתן ■ 052-7640256ראשון לציון צחי ■ 050-4103346יבניאל רועי ■ 054-9571357בני ברק נחמן לוי 052-7653662 לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 82 כי יש ענין שיתהפך הכל לטובה לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 84 מעגל אחר מעגל ,מעשה בתוך מעשה ,חוצה ארצות ימים ונהרות ,שבכולם עובר כחוט השדרה גיבור מאמין אחד שדבוק ברבי הגדול | מחורשת הארזים ברמת השרון ,דרך תפילות הימים הנוראים בפחון מזיע שטוף שמש בבית כלא צבאי ,משם לנמל התעופה בעמאן שבירדן שמחבר אותו לשליח חב"ד בטקסס הרחוקה ,עד לסגירת המעגל המופלא בבית קודש הקדשים ,בהשתטחו על גבי הציון הקדוש באומן | כולם היו שם בשבילו ,בכותל המערבי האיר לו פנים הרה"ח רבי שמעון טייכנר שליט"א ,ומשם לישיבת "חוט של חסד" של הרה"ח רבי שלום ארוש שליט"א ,והרועה הנאמן בעצמו ,שכאילו זעק באוזניו :יש ענין שיתהפך הכל לטובה -סופר למערכת ע”י בעל המעשה ומתפרסם בשינוי פרטים - | 85לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז מנפלאות רחמנות ה' יתברך שנמשך ע"י הצדיקים להפוך הכל לטובה לגלות את מלכותו יתברך לכל באי עולם ולקבץ את כל הפזורים מכל קצוות תבל לעבודתו ית' בגילוי השגחתו יתברך בפרטי פרטיות באופן נפלא ונעלם פרק א’ חורשת הארזים, רמת השרון יום כזה שובב את ליבם של הנערים בשכונת הפאר. השבילים בינות לעצים התמירים היו ריק מאדם ,ואבני החצץ העגלגלות למרגלות הדרך קסמו במרקמם העדין ,הטיול השליו תוך כדי שיחה מרגיעה השרתה עליהם אוירה נעימה .הישיבה הנינוחה בשעות הבוקר המוקדמות אל מול אדוות הרוח המניעה את צמרות העצים ,תוך כדי התבוננות באופק המסתורי ,היתה כעין מסע מרתק אל עולם צופן סוד. טרטור מנוע נשמע מאחוריהם ,אוטובוס דו מפרקי עצר על יד הפארק הסמוך ,ופרק מתוכו עשרות נופשים מיוזעים על ילדיהם ומטלטליהם. הנערים הביטו בהם בסקרנות ,הדמויות שירדו מהאטובוס לא היו מאלו שהכירו בשכונתם .חנוטות בחליפות ארוכות ,כיפות לראשיהם ,ופאות מסולסלות שעיטרו את צדעיהם. המבוגר שבחבורה כחכח בגרונו“ ,אה ,אולי נחזור ,השמש כבר עולה ומתחיל להיות חם” .הנערים שבו אל אחוריהם ,ונעלמו מהחורשה בצעדה מהירה אל עבר בתיהם. כי יש ענין שיתהפך הכל לטובה שהתגוררו בוילות מפוארות מול גלי הים .והיות שכסף לא היה מצרך חסר ,לא חסכו הוריו במאומה בבניית חווילות פאר מנקרות עינים. קורא לי ,נפשי מלאה בגעגועים לקרבת אלוקים ,הקריירה הזו לא קורצת לי ,מצידי הייתי עוזב הכל והולך לישיבה(!)” עידו ,ככל חבריו ,נולד לתוך מציאות חיים מפנקת ,ובילדות מאושרת שכזו לא חסר שום דבר .כבן יחיד התרוצצו סביבו משרתים שנשאו אותו על כפיים ,לכל אשר יחפוץ .מעמדו בחברה היה איתן ויציב ,ודומה היה כי חייו יזרמו על מי מנוחות. שגיא הצטחק בגיחוך מהול בבוז“ ,אין אפשרות כזו ,אם נכנסת למסגרת הלימודית של שלטונות הצבא ,חתמת על התחייבות לשרת שנים רבות ,אין אפשרות לעזוב באמצע”. המפגש בדמויות החרדיות לחוף הים עורר את זכרונו ,ימים עברו עת היה הולך עם סבו לבית הכנסת בשבת בבוקר .ניגוני התפילה הצטללו בזכרונו ,וגעגועים צפו בו אל אותם ימים .אך דברי ההסתה ששמע מחבריו התערבלו במוחו למהומה ,והוא חש בצורך לרכב על אופניו רחוק רחוק ,לשכוח ,לשכוח מהכל. אבל דוקא כאן למול הצמחייה הססגונית לא נתנו לו הזכרונות מנוח ,והרצון לשוב אל אותו בית כנסת בו התפלל סבו לא נתן לו מנוחה“ ,אולי אלך לבקר שם ,מאז נפטר סבא לפני חמש שנים לא ביקרתי בבית הכנסת אפילו פעם אחת”. ביקור רדף ביקור ,והוריו ,על אף שהיו קרובים למסורת ,אך לא שבעו נחת מהתקרבותו היתרה לדת ,והם ניסו להצר את צעדיו. אך לשוא ,נשמתו מצאה את שבקשה ,ולא היה ניתן לנתק אותו ממקור חיותו. עתודה אקדמאית ,חיפה אולם ההרצאות כבר התרוקן ,עידו נשאר לבדו בוהה בנקודה עלומה .טפיחה על השכם עוררה אותו מחלומותיו ,הוא הסב את פניו לאחור והבחין בחברו הטוב שגיא מתבונן בו בפליאה. גבעת הפרחים, רמת השרון השמש קפחה עליו בעוז ,והוא נאלץ שוב ושוב לנגב את אגלי הזיעה ממצחו ,הדרך הארוכה אותה עשה לבדו התישה את כוחותיו. מאורעות הבוקר סחררו אותו ,הפגישה הבלתי צפוייה עם החרדים, ולאחר מכן כשבעל כורחו הקשיב לדברי הנאצה אותם השמיעו חבריו נגד כל מי שכיפה על ראשו. את חבריו כינו “ילדי שמנת” -מסולת הארץ ,בניהם של אמידים לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 86 "מי שמחזק את עצמו תמיד ,הוא בא על ידי הירידה לשפלות אמיתי ומתקרב יותר לה' יתברך ,ובטוח בחסדי ה' וטובו שיתהפך הכל לטובה בכח וזכות הצדיקים האמיתיים שיש להם כח להפוך הכל לטובה ,ואזי זוכה לשמחה גדולה תמיד ,ומתקרב לה' יתברך יותר" (ליקו"ה הל' פסח ה"ט) “עידו ,מה קורה לך ,אתה נראה קצת מדוכדך לאחרונה ,אתה נמצא במקום הטוב ביותר ,צעירים רבים היו חולמים להתקבל למגמה הזו”. עידו נאנח“ ,מי אומר שאני רוצה להיות כאן בכלל ,הוריי כפו עלי להתקבל ללימודים מקצועיים.”... פיו של שגיא נפער בתמהון“ ,מה? ומה אתה עצמך רוצה?!” תגובתו של עידו היתה שתיקה ארוכה ,ולאחר מכן אמר כמעט בלחש“ ,אומר לך את האמת ,הנשמה שלי לא רגועה ,בית הכנסת “ובכלל” ,המשיך שגיא“ ,תוציא מהראש שלך את החלומות על דת ובית הכנסת ,בצבא אין דת ולא אמונה ,תשכח מזה ,ועוד פחות מחודשיים מגיע זמן הגיוס שלנו להתכונן לשדה הקרב”. “אם כך” ,הגיב עידו בתוקף“ ,הרי שברור לי שאני לא ממשיך ,העתיד שלי לא יהיה במקום בו אין אלוקים ,אני בטוח שהאלוקים בעצמו יכוון את צעדיי למקום הנכון”. “שיהיה לך בהצלחה” ,ענה שגיא ,מביט בו ברחמנות“ ,אני מקוה שזה שגעון חולף ,ולא יארך הזמן עד שתצא מהדמיון שלך ,ותחזור לחיים המעשיים”. הכותל המערבי ,העיר העתיקה הדמעות עדיין לחלחו את פניו של עידו בעת שסב לאחור מבקש לשוב לביתו ,את ליבו הכואב שפך בתפילה חמה אל מול המקום ממנו לא זזה שכינה ,מבקש על דרכו האבודה, ועל צעדיו שיכוונו לטוב ולנכון .צר היה לו על חיי ההבל בהם הוא מוקף כבר שנים. הטבע המצב שלך מאוד מסובך ,אתה זקוק לכח עליון שיהפוך את הטבע .ורק הצדיק יכול להפוך הכל לטובה ,ולפתוח לך שערים חדשים ותקוה חדשה .בעוד שבוע חל חג השבועות ,אתה מוזמן לנסוע איתי לאומן, לרבי נחמן”. תחושת בטחון ליוותה אותו בעת שצעד לאחוריו ,ידע כי האלוקים לא יעזוב אותו לבדו ,וינחה אותו בעצה טובה איך להמשיך את מסלול חייו. “אומן” ,התפלא עידו“ ,מה זה יעזור לי עכשיו?” עודו משרך את רגליו בינות להמון האנשים שמלאו את הרחבה ,נלכדו רגליו מבלי משים בשקית שהניח מאן דהו על הרצפה ,ולולא יהודי יקר שנחלץ לעזרתו הרי שהיה נופל ונחבט כראוי. “בדיוק” ,סיבר ר’ שמעון את אזנו“ ,שם טמון הצדיק הגדול ,שיכול להפוך את הכל לטובה, תבוא ותראה.”... פרק ב’ היהודי האיר לו פנים“ ,הכל בסדר ר’ יהודי?”, שאל אותו ברוך. “כן ,כן ,ודאי” ,השיב עידו“ ,בעצם לא ,כן.”... היהודי לא נבהל“ ,שמי שמעון טייכנר ,ואם אתה מעוניין אני ישמח לעזור לך.”.. ישיבת חוט של חסד, ירושלים עידו הביט בו המום“ ,הרגע סיימתי להתפלל לאלוקים שיעזור לי למצוא את דרכי ,והנה הגעת כמלאך טוב ממרום ,אין לי מילים להודות לך”. על כסאות מאולתרים בחצר בית ברובע היהודי ישבו השניים ,כשעידו שוטח לפניו את ההתלבטויות והספקות .בעיניים דומעות סיים את סיפורו“ ,תבין אותי ,הרב טייכנר, אני כל כך רוצה להתקרב לאלוקים ,מאסתי בחיי ההבל בהם הייתי שקוע עד היום ,אבל מאידך שלטונות הצבא קשרו אותי אליהן בלי יכולת לעזוב ,מה אעשה?!” “אני מבין אותך מאוד” ,הזדהה איתו הרה”ח ר’ שמעון טייכנר שליט”א ,מחשובי ופארי החסידות“ ,אין לי פתרון בשבילך ,בדרך הרעש שבקע מבית המדרש דמה לזעפם של גלי הים ,גועש ורועש ומבקש לכלות הכל, אך עוצר אל מול גזרתו של הבורא .תפילה שכזו לא שמע עידו מעולם ,ניגונים וריקודים המביעים שמחה אין קץ ,המשולבים בהמיית געגועים פנימית ולבבית. | 87לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז מאותו יום ששב מאומן לאחר חג השבועות, נכנסה בעידו רוח חדשה .הספיקות בהם היה נתון עזבו אותו ,אומץ רוח מילא אותו ,חדור בהכרה ברורה ידע את הדרך בה עליו ללכת. רגליו הוליכו אותו כמאליהן ללמוד בישיבה, בלי לחשוב את חשבונות העולם הזה. ככל שהתקרב חודש אלול נשמעו בישיבה ללא הרף דיבורים על הנסיעה לאומן בראש השנה הקרב ובא ,ועידו ידע בצורה ברורה שהוא לא יוכל לוותר על השהייה בראש השנה במחיצת הצדיק הרחמן .ליבו השתלהב בכיסופים אדירים לנסיעה הקדושה ,תוך שהוא מודע היטב לגודל המניעות שיעברו עליו. שבוע וחצי לפני ראש השנה ,וחבריו בישיבה פונים אליו“ ,עידו ,ראש השנה מגיע ,כבר קנית כרטיס?” השאלה חלחלה אל תוכו ,יודע את גודל הסכנה בה הוא מכניס את עצמו .בשלטונות הצבא מחכים לו ,הוא כבר חתום על חוזה רב שנתי ,ולא יוכל להשתמט בקלות בטענת תורתו אומנתו. את הלימודים המקצועיים באמצע שנת הלימודים ללא רשות ,אתה חתום על שירות ‘קבע’ ,וכעת אתה רוצה לעבור לישיבה לבטל את זמנך”. השעות עברו עליו ביעף ,מעתיר דברי חן ופיוס ,מתחנן ומבקש בדברי אמתלאות .עם סיום ההתבודדות כבר תמו כוחותיו הפיזיים, אבל ליבו היה מלא בתקוה עצומה. בהארה של רגע ביקש עידו מהמפקד“ ,תן לי לדבר איתך למשך דקה בלבד ללא נוכחות החיילים”. למחרת ,ביום חמישי בצהריים ,נקרא עידו אל המפקד .עידו נכנס ברעד מה אל חדרו של המפקד ,שישב בכסאו פונה אל עידו, “חשבתי על מה שסיפרת לי ,אולי באמת כדאי לבדוק אצל פסיכיאטר מה המצב שלך, סידרתי לך פגישה ביום ראשון הבא עם הפסיכיאטר הצבאי”. המפקד נעתר לבקשתו ,ועידו החל לגולל סיפור שעלה במוחו באותו רגע ,הוא תיאר תסבוכים ובעיות נפשיות בהן הוא לוקה, וסיים בתקוה“ ,הבן אותי ,אדוני המפקד, אינני כשיר לשרת בצבא”. אך המפקד לא התרשם מדבריו ,וזימן את החיילים לחדר תוך שהוא פוקד עליהם“ ,קחו את המשתמט הזה לכלא ,אולי שם הוא ייזכר מי הוא ,ומה עליו לעשות”. * הימים הבאים עברו עליו במתח ,אינו יודע את נפשו ,אך האמונה בגודל כח הצדיק להפוך הכל לטובה החזיקה אותו ברגעים קשים אלו. ביום רביעי בערב נקרא עידו על ידי הסוהר, “מישהו מחפש אותך בטלפון”. לשכת הגיוס ,ירושלים ראש השנה חל ביום שני ושלישי ,וביום ראשון שלפניו הבין עידו שלא יוכל עוד לדחות את המועד .ברגליים כושלות עשה את דרכו ללשכת הגיוס מקוה שהנס יתרחש, והם יאפשרו לו לנסוע לראש השנה לאומן. הוא נכנס בפחד ללשכת הגיוס ,מעדכן את פרטיו אצל הפקיד בכניסה ,והפקיד לא ממצמץ לרגע“ ,בבקשה עידו ,הנה המדים שלך”. “למה מדים” ,נרתע עידו“ ,באתי הנה בסך הכל לבקש אישור לנסיעה לאומן ,אני לומד בישיבה ,אינני מתכוון להתגייס כלל”. כתגובה הזעיק הפקיד עזרה ,ומספר חיילים אחזו בו מוליכים אותו אל המפקד .כל הדרך לא פסק עידו מלמלמל דיבורי תפילה לה’ שיושיע אותו ,וישחרר אותו מגיא צלמוות, ושיזכה להשתתף בקיבוץ הקדוש. “איך אתה מעז” ,גער בו המפקד“ ,עזבת לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 88 בסקרנות הרים את השפופרת מאזין לדובר שנמצא מעברו השני של הקו“ ,מה נשמע עידו היקר ,מדבר שלום ארוש”. ההתרגשות מילאה את כולו ,ראש הישיבה בעצמו מתקשר אליו לדרוש בשלומו .המתח שנאגר בתוכו בימים האחרונים התפרץ בבת אחת ,ובקול בוכים תיאר את הרגשתו באוזני הרה”ח רבי שלום ארוש שליט”א ,ראש ישיבת חוט של חסד“ :אין לי סיכוי ,הכל אבוד ,הם לא יתנו לי לצאת מכאן”. “כרגע אתה משוחרר לביתך” ,הבהיר המפקד כשהוא מוסיף“ ,אך זכור ,בעוד שלושה ימים עליך להתייצב לפגישה ,באם תאחר או תעדר תחשב כעריק על כל המשתמע מכך, ראה הוזהרת”. נרגש ומאושר מהישועה המפתיעה שהגיעה בזכות ההתבודדות ,עשה עידו את דרכו לעבר הטלפון הציבורי מחייג למספר של חבר מהישיבה“ ,לא תאמין ,שיחררו אותי עד ליום ראשון”. החבר לא הצליח לכלוא את התרגשותו, “עידו ,אני עכשיו בשדה התעופה ,נשאר מקום אחד פנוי בטיסה להיום בערב ,אתה תופס מונית ומגיע מייד לשדה התעופה”. שדה התעופה ,לוד דברי ראש הישיבה נסכו בו משנה מרץ ,ועידו החל את ההתבודדות הארוכה בחייו ,מתפלל בדמעות שליש שישתחרר מהצבא ,שיזכה לחזור ללמוד תורה בישיבה ,ועיקר העיקרים, שיתאפשר לו לנסוע לראש השנה לאומן. והקולות. בפינה צדדית מוצא את חברו ,והחבר מושיט לו את הכרטיס המיוחל“ ,עידו ,אתה עולה על המטוס”. “כמובן” ,הרגיעו אותו החברים בחיוך“ , ביום ראשון עליך להתייצב לפגישה דחופה, ביום ראשון בצהריים ערב ראש השנה ,אתה בפגישה חשובה מאוד אצל רבינו.”... ומבלי שיניחו לו לחשוב יותר מדי ניתנו ידים ועידו נסחף לאחד המעגלים המפזזים בשמחה הגדולה שמילאה את בית הנתיבות. הדרך לאומן עבר עליו כבחלום ,ובערב ראש השנה בזמן הפגישה המיועדת ,מצא עידו את עצמו נדחק בין רבבות חסידים המבקשים להכלל בתיקונו הנורא של הצדיק בראש השנה באומן. ימי הקיבוץ הנוראים בצילו של הצדיק הגדול עברו עליו בהתרוממות הרוח ,נושם בכל רגע את אויר הפסגות הנח והזך שנושב בינות למתקבצים הרבים על הראש השנה. הימים הנפלאים עברו ,ועידו מוצא את עצמו על המטוס בדרך לישראל ,כשהוא מודע לתווית שדבקה בו בבריחה הנועזת אותה ביצע בשבוע האחרון .תוית שמוגדרת במילה שבכל עת שנזכר בה ,היתה מעבירה בו צמרמורת עזה. “עריק”. מושב עלי ,שומרון השדה הומה בהמוני חסידים שעושים את דרכם אל משאת נפשם וחייהם ,כל המתנה בתור הופכת בין רגע למעגל ריקוד של שמחה ,ועידו מוצא את עצמו נסחף בזרם האנשים כשכולו מבולבל משטף השירים וכך בעודו יושב בג’יפ ,פתח את החלון ושאל בלבביות“ ,מה נשמע? מאיפוא הגעת? מה אתה עושה כאן?” “אבל ,אבל מה יהיה עם הצבא ,ביום ראשון עלי להתייצב לפגישה ,כנראה יש לי גם צו עיכוב יציאה מהארץ ,”...גמגם עידו. פרק ג’ “אל תדאג עידו” ,הרגיע אותו ר’ שלום, “תמשיך להתפלל ,תעשה על זה התבודדות, לא שעה ,לא שעתיים ,שש שעות התבודדות, שש שעות התבודדות זה מסירות נפש ,ואני בטוח שבכח הצדיק תראה ישועה למעלה מדרך הטבע ,אל תישבר”. עד מהרה שמדובר בבחור תמים הממתין לאוטובוס ,אך בשל הנוהל שעליו הופקד היה עליו לערוך זיהוי. שלוש מאות וארבעים ימי עריקות חלפו עליו בשהותו בישיבה ,חודשים על גבי חודשים בהם שכח מכל הסובב אותו .התורה משכה אותו אליה כבחבלי קסם ,שוקע בתורה ותפילה ,התבודדות ,קברי צדיקים .מעבר לזאת לא יצא מכתלי הישיבה כדי שלא להתפס בידי המשטרה הצבאית. כמעט שנה חלפה ,וחודש אלול שב והופיע ובכנפיו בשורת ראש השנה הקרב ובא. עידו עמד בתפילת שחרית בראש חודש אלול בישיבה ,אמירת ההלל בניגוני שמחה, ולאחריה לתפילת מוסף ,מאמץ את הכונה בתיבות התפילה .אך באמצע התפילה עולה בו משום מקום מחשבה הזויה“ ,עידו ,היום הולכים לעצור אותך”. הוא ניסה שוב ושוב לדחות את המחשבה ,אך זו לא הרפתה ממנו ,למרות נסיונו להמשיך בשגרת יומו כרגיל .בצהרי היום פנה אליו חבר וסיפר לו על מסיבת רעים ושיחת חברים שתערך בבית אחד מידידיו במושב עלי שבדרום השומרון“ ,אתה מוזמן ,עידו ,תבוא תהנה ,תשתחרר קצת מהדאגות”. החברים הגיעו ,השולחנות היו ערוכים בטוב טעם ,ושיחות הנפש המעמיקות אל תוך הלילה החיו אותו .ה’קומזיץ’ הסתיים בשעת לילה מאוחרת ,ועידו יצא בגפו לעבר תחנת האוטובוס הקרובה ששכנה מחוץ ליישוב. בעודו ממתין בתחנה עבר בכביש החשוך רכב בטחון ,הנהג הבחין באדם לא מזוהה העומד בתחנה ,ועקב המתיחות הבטחונית ששררה באותם ימים עוררה בו הדמות חשד שהתלבושת הדתית הינה תחפושת בלבד, אך בליבו ח”ו כוונות זדון. הרכב התקדם כמה עשרות מטרים ופנה בעיקול חד אל שביל שיצא מצידי הכביש, ממתין להתפתחות בעודו שומר על האדם שבתחנה. לא ארכו דקות רבות ונהמת מנוע בישרה את הגעתו של כוח לוחמה שהוזמן על ידי הנהג שמתצפת מהצד ,בכדי לברר את החשד. השומר שעצר לבחון את הדמות בתחנה הבין עידו סיפר לפי תומו שהגיע מ’קומזיץ’ אצל חבר במושב הקרוב“ ,נהדר” ,מגיב השוטר, “רק תן לי תעודת זהות בשביל הנוהל”. עידו החל להריח את הצרה המתקרבת בצעדי ענק ,אך להוותו לא היו עליו כל תעודות ,והוא מסר את פרטיו ,תוך כדי ששפתיו ממלמלות תפילה חרישית ,עידו מרמת השרון ...מספר זהות... השומר יצר קשר עם המוקד ,מבקש מהמוקדן “תן לי פרטים על מספר זהות .”..לא ארכו יותר משניות בודדות וקולו של המוקדן נשמע בבירור בקשר“ ,אתה בטוח? יש לך תצפית על החשוד?!” “כן” ,השיב השומר בלי שהצליח להבין במה מדובר. “אם כך” ,אמר המוקדן בהתרגשות, “תקפוץ עליו מייד ,ותאזוק אותו ,הוא עריק מהצבא.”... השוטר פנה לעידו“ ,תראה ,לא נעים לי ,אבל אני צריך לעצור אותך ,עלה בבקשה לרכב”. תוך כדי שהוא מתניע שאל השוטר את עידו, “אתה באמת עריק? כמה זמן אתה עריק?” ועידו בתמימות משיב“ ,אכן כך ,אני עריק כבר קרוב לשנה ,חזרתי בתשובה ,ברסלב, מכיר?” מרוב הלם בלם השוטר את הרכב ,מסב את ראשו לאחור“ ,אתה עריק כבר שנה?! ,אני לא מבין איך ,..אתם הברסלב’ים יש לכם תעצומות נפש על אנושיים ,אני לא מבין את זה בשכל”... תחנת המשטרה ,אריאל עידו כבר ידע היטב שכדאי הוא כוחו של הצדיק לסמוך עליו שהכל יתהפך לטובה, הקרין על אנשי השיטור משלוותו המופלאה, | 89לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז וכשהגיעו לתחנת המעצר ביקש עידו בתחנונים שיתאפשר לו להתפלל כעת תפילת ערבית ללא האזיקים שעל ידיו. לא היה כח בעולם שיכול לעמוד נגד תחנוניו, השוטר אישר לעידו לעמוד לתפילה לוהטת בפינת חדרו של קצין החקירות שלא שהה באותה שעה במשרד .רגעי ההתבודדות להם זכה באותה תפילה בערו בכיסופיו לראש השנה מחד גיסא ,והפחד מפני הצפוי לו בעוון עריקותו מאידך גיסא. הוא התפלל מתון מתון ,שופך את ליבו לפני קונו ,תוך שהוא שוכח מכל הסובב אותו. היות שכדי שאדם יזכה שהכל יתהפך לטובה, עליו להתחזק דווקא מתוך הירידה ,וכעומק הירידה וההתחזקות בה -כך יגדל המהפך לטובה. תוך כדי תפילתו נשמעו הלמות מגפיים מתקרבות אל המשרד ,ארבעה אנשים חסונים מ’המשטרה הצבאית’ עשו את דרכם לעבר החדר בו שהה עידו .בחדר החיצוני פגשו את השוטר שעצר אותו“ ,איפוא הוא?!” שאלו כבמקהלה. השוטר שנדבק בהתלהבותו של עידו ,וכבר הספיק לשמוע ממנו בדרך דברי התחזקות שהוריד וגילה רבו הנחל נובע מקור חכמה, ישב בניחותא לוגם מכוס הקפה שבידו, והשיב להם ברוגע“ ,הוא בפנים”. בלי לחשוב פעמיים פרצו הארבעה אל החדר, ובראותם את עידו עומד נינוח בצד החדר עמדו מופתעים כמוכי הלם .הם יצאו אל השוטר“ ,אתה בטוח שזה הוא?!” ולא יודע למה ,הביאו אותי מירושלים דוקא למחנה הזה”... “תפילין” ,קוטע אותו עידו“ ,תפילין הבאת?!” “בודאי” ,עונה הבחור ,מגלה את פליאות השגחתו יתברך ,ואת גודל כח ההתבודדות להפוך הכל לטובה“ ,יש לי הכל ,גם רש”י וגם ר”ת”. הוכנס אל תוך חדר שבו לא היה שום דבר מעבר לשמונה מיטות ריקות. לאחר שהבין כי לא ישוחרר עוד הערב ,שאל עידו את הסוהר אם יש בית כנסת במחנה, “ודאי ,יש כאן בית כנסת מפואר.”... עידו הובל אל בית הכנסת ,שלמעשה התברר כיציקת בטון מרובעת ,שלתוכה נזרקו מספר ספסלים וארון עץ מתפורר .הוא החל מחטט בארון בכדי למצוא שם זוג תפילין שישמשו אותו למחרת היום ,אך לצערו שקית התפילין אותו מצא העלה עובש ,ולא היה ספק כי תפילין אלו פסולות הם. ה’ ירחם ,תפילין ...עצרו אותו ללא שהביא איתו שום ציוד ,למחרת בבוקר עליו להניח תפילין ,מהיכן ישיג תפילין במחנה הנידח הזה... ראשו החל כואב ,אך הוא לא הניח לתחושת היאוש לחלחל אל ליבו ,הרי יש ענין שיתהפך הכל לטובה .בזאת כבר נוכח לראות כמה וכמה פעמים בדרך ניסית ופלאית ,ודוקא מעמק הבכא בו הוא שרוי תתנוצץ ישועת ה’ למעלה מדרך הטבע. השוטר הנהן בראשו בחיוך ,ולבינתיים סיים עידו את תפילתו ,פסע לאחור שלוש פסיעות, ולאחר מכן פנה אליהם ברוגע“ ,שלום חברים ,איך אתם מרגישים ,באתם לעצור אותי ...בבקשה ...שימו עלי את האזיקים ובואו נזוז.”... עידו חזר אל תאו ,משוטט בחדר הלוך ושוב, “אבא ,הבאת אותי לכאן ,אני לא יודע מה התיקון שלשמו נשלחתי לכאן ,אבל אני מבקש ממך אל תשאיר אותי יום אחד בלי תפילין כשרות ומהודרות ,אנא” .שעה ארוכה המשיך בהתבודדותו ,מתחנן ומבקש ,מעתיר ומפציר ,עד שעייפות תקפה אותו והוא נרדם. מוצב שבי שומרון ,שכם עם שחר זינק ממשכבו במתח ,ולגודל הפתעתו ראה ששיכנו לצידו בתא בחור חרדי ,חרדי ממש ...הוא היה פשוט בהלם, וניגש בהתרגשות לבחור“ ,הי ,מי אתה ,אתה אליהו הנביא ,אתה אמיתי או שזה חלום ,איך הגעת למקום הנידח הזה?!”.. המחנה הנטוש שכן אי שם על אם הדרך למרגלות העיר שכם ,מספר ביתנים עלובים למראה מפוזרים בינות לחולות .את עידו שיכנו באחד הביתנים שסורג כראוי ,והוא לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 90 “אתמול בלילה” ,מספר הבחור“ ,בשלוש לפנות בוקר הגיעו אליי הביתה ועצרו אותי, מחנה מעצר ,צריפין לאחר יומיים הועבר עידו למעצר במחנה הצבאי בצריפין .וככל שהלך והתקרב ראש השנה ,החל להפנים את המציאות הכואבת שהשנה הוא לא יזכה לנסוע לאומן. את הכאב שבליבו לא ניתן לתאר ,זכר הימים המופלאים אותם חווה בשנה שעברה היו חקוקים בליבו ,געגועים צורבים מילאו אותו, מי יתן לי אבר כיונה אעופה ציון הקדוש אומנה... נסתרות דרכי הוי’ ,ועתה חש עידו כביכול הוא מצוי בהסתרה שבתוך הסתרה ,הוא מרגיש את ההסתרה הנוראה בהכרח לשהות בימי ראש השנה הקדושים בינות למאות חיילים ערלי לב ,לא קדושה ולא תורה. והסתרה זו מגלמת בתוכה הסתרה כואבת פי כמה ,השאלה הכאובת שניקרה במוחו ללא הרף ,על מה ולמה עשה ה’ ככה לנתקו ממקור חיותו ומשאת נפשו ,לאיזו מטרה נשאר בארץ ולא זכה לנסוע לאומן עם רבבות אלפי ישראל. ימי ראש השנה הגיעו ,ועידו משרך את רגליו לבית הכנסת שעמד במרכזו של המחנה, מחשבותיו מפוזרות“ ,לחינם ,לחינם נפלתי לכאן.”... אך כהרף עין נזכר עידו“ ,יש לי תפקיד ,אם השי”ת שלח אותי בראש השנה למקום הנידח הזה ,לירידה הגדולה הזו ,אני ישתדל להמליך אותו מכאן ,דייקא”. בלב מאושש נכנס לבית הכנסת ,ובכניסתו נתקל בחייל צעיר שעשה את דרכו לעבר חדר האוכל .תחושת השליחות שפיעמה בו לא נתנה לו מנוח“ ,הי ,חייל ,ראש השנה היום ,בוא לבית הכנסת”. החייל הצטחק“ ,קרא לי בשמי ,אסי”. עידו לא נרתע“ ,תקשיב אסי ,אני ואתה הולכים היום להמליך את הקדוש ברוך הוא על כל העולם ,להכריז שהוא המלך ואנחנו עבדיו.”... מילים אלו היוו תחילתה של שיחה ארוכה שנמשכה לאחר התפילה בה השתתף אסי, גדושי דיבורי התחזקות והתעוררות שדלה עידו מתוכו ,מכל אשר שמע מאוצרו הגנוז של רבי נחמן. למחרת בבוקר כבר הלכו יחד לבית הכנסת, ואסי שהבחין בחוטים המתנפנפים מבעד למכנסיו של עידו ,שאל בפליאה“ ,מה הקטע של החוטים האלו.”... יכלו עוד לשתוק .עידו נקרא אל ההנהלה, ובמילים קצרות נאמר לו“ ,נוכחנו לראות את חוסר התאמתך לשירות ,אתה משוחרר על סעיף עשרים וארבע.”... פרק ד’ נהר התשליך ,אומן הצריף אותו קיבל עידו היה צר ומחניק, השמש ליהטה בעוז ,ועידו כדרכו לא נבהל משום דבר ,מזמין את החברים להתפלל איתו .תפילות ליל יום הכיפורים נערכו מתוך התלהבות עצומה ,ושירה שסחפה עשרות חיילים לדביקות ולתשובה. שמעה של התפילה התפרסם במחנה, ולמחרת היה מספר המתפללים בצריף הקטן כפול מאתמול ,ועידו מנצל כל הזדמנות להחיות את החיילים בדברי תורה ממעיינו של הנחל נובע ,כך נמשכה התפילה עד לסוף היום כשמחצית מתושבי המחנה מתגודדים סביב צריפו של עידו מקבלים על עצמם עול מלכות שמים. הנהלת המחנה היתה מודעת למעשיו של עידו ,ולמהפכת התשובה בה החל .ולאחר חג הסוכות בו הקים עידו סוכת ענק ,מארח את החיילים להתוועדויות דביקות ואמונה ,לא לאחר יומיים בהם שכב כמעט מעולף הובילו אותו חבריו בעל כרחו אל המרפאה באומן, שם הבחינו הרופאים בשושנה שהתפתחה ברגלו ,והורו לו ליטול תרופות אנטיביויטיות שיקלו מעליו את המחלה .התרופות שנטל הקלו עליו מחד גיסא ,אך החלישו אותו מאוד והוא נאלץ לשכב כל היום במיטה. עיניו כמעט נעצמו כשקולות ויכוח מחוץ לחדר הגיעו לאזניו ,סקרנותו גברה והוא קרא לחבריו“ ,מה קורה שם בחוץ?”. “הגיע לכאן אחד” ,סיפרו לו“ ,והוא מציע כרטיס טיסה לשבת חנוכה לאומן ,במאה ותשעים דולר בלבד ,כולל נסיעות פנים, מחיר כמעט אפסי ,אבל אנחנו לא כל כך סומכים עליו שהוא לא יעלם עם הכסף.”... לאחר שיחה נוספת כבר היה אסי לבוש בטלית קטן מצוייצת מתנתו של עידו ,רוח של טהרה נמשכה עליו ,וחדור התלהבות אמר לעידו “אני רואה את הלהבה של רבי נחמן ,ולא יכול לעמוד מולה ,אני אחריך באש ובמים ,כל שתאמר אליי אעשה”. יום כיפור הגיע ,וכבכל מקום מתעוררים הלבבות וחושקים להתפלל בבית הכנסת, ובית הכנסת של המחנה היה צר מלהכיל את הרבים שנאספו להתפלל .האחראי על הדת שהבחין בצפיפות פנה לעידו“ ,קח מפתח ,יש לך צריף מאחורי מחסן התחזוקה ,תעשה שם תפילות”. האחרון ברחבי אומן ,והסעודות שאכל בכל מקום מזדמן ,נתנו את אותותיהם בייסורי מעיים קשים ,חומו עלה ושכניו הגישו לו תה חם בנסיון להקל מעליו. שנה חלפה ,והפעם הדרך היתה פתוחה לפניו, שבוע וחצי לפני ראש השנה המריא לאומן, נפגש במשאת נפשו ,להדבק באור האורות בהתקשרות עצומה ,ולקיים את ציוויו לכל הסרים למשמעתו. ככל שהתקרבו הימים לראש השנה והדרכים נעשו יותר ויותר עמוסות ברבבות נשמות שהציפו את רחובות אומן ,הוכרח עידו למצוא אכסנייה קבועה בה ישהה בימי ראש השנה .ידידים שסייעו לו מצאו עבורו אכסנייה נאותה ,על יד נהר התשליך. מחלון חדרו השקיף על מי הנהר הזורמים בנחת ,ונפשו התרחבה מאושר“ ,אשריי שזכיתי להיות כאן ,גלגולים כה רבים עברתי עד שהגעתי ליום הגדול הזה” ,מהרהר בסיעתא דשמיא שמלווה אותו במציאת האכסנייה שהלמה את אפשרויותיו הכספיות הדלות. מקום קבוע לסעודות החג לא היה לעידו ,אך בכל סעודה הוזמן למקום אחר ,שם שמחו מארחיו לשמוע מפיו את חסדי ה’ ונפלאותיו, ומגדולת הצדיק הגדול שמהפך הכל לטובה. למחרת ראש השנה שכב עידו בחדרו, כשראשו כואב עליו .גלגוליו בכל השבוע ראשו של עידו היה סחרחר עליו ,ואפשרות של נסיעה נוספת לאומן ועוד לשבת חנוכה הבעירה אותו .על אתר קרא למוכר הכרטיסים אל החדר“ ,בפינת החדר אתה רואה את המזוודה שלי ,הכתומה ,בכיס החיצוני נמצאים המסמכים שלי ,תוציא משם מאה ותשעים דולר ,וגם הדרכון שלי שם בפנים ,תקח את השם שלי לרישום הכרטיס, ותשאיר לי את מספר הטלפון שלך בארץ להמשך קשר.”... ליותר מכך לא עמדו לו כוחותיו ,ומיד נרדם עידו כשתקוה גדולה ממלאה אותו ,וכי קלה היא בעיניך ,שבת חנוכה אצל הצדיק הגדול, שבת חנוכה באומן. רחוב ז’בוטינסקי ,רמת השרון לאחר מספר ימי התאוששות התכונן עידו לחזרה לארץ ,נפרד מהציון מבקש ומייחל להתראות שוב בעוד פחות משלושה חודשים.. בשדה התעופה המתינו עליו הוריו“ ,עידו ,בוא | 91לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז קצת הביתה ,תספר לנו מהחוויות שלך,”... עידו נענה להצעה ונכנס לרכב שהוביל אותו אל שכונת מגוריו ברמת השרון. על כוסות קפה מהבילים ישב עידו לצד הוריו משתף אותם בחוויה הגדולה ,מתאר להם את ההתלהבות ואת השמחה ששורה בחלל האויר בימי הקיבוץ הקדוש. שבת חנוכה ,אומן ליתרה מזאת לא היה עידו זקוק ,הוא כבר ראה את ההשגחה שמלווה אותו ,והיה בטוח שידו הרחומה של השי”ת תמשיך ללות אותו בארץ נכר. אמו ,שדעתה לא היתה נוחה מהנסיעה בלשון המעטה ,הודאגה לשמוע מהמחלה שתקפה אותו באומן“ ,ולמי פנית שם? יש בכלל רופאים באוקראינה?” “אל תדאגי אמא” ,מנסה עידו להרגיע, “בנו באומן מרפאה מודרנית ומשוכללת, הם טיפלו בי ,נתנו לי אנטיביוטיקה ,הכל בסדר.”.. תוך כדי הוא נזכר בכרטיס שקנה לשבת חנוכה ,והוא מספר להוריו על מוכר הכרטיסים ,וכשהם מבקשים לראות את הכרטיס ,פונה עידו לחפש במזוודה את מספר הטלפון של מוכר הכרטיסים .אך להוותו לא מצא שום סימן מזהה למוכר בכרטיסים המדומה ,הכסף הלך לאיבוד.. להוריו שכמו ציפו למקרה שכזה ,היו מילים רבות לומר על שפיותה של הנסיעה ,אך הם ביכרו שלא להגיב .עידו לעומתם ,היה מלא באמונה“ ,אני לא דואג ,כבר נוכחתי לראות את ההשגחה הפרטית שמלווה אותי על כל צעד ושעל ,עוד תראו שייצא מזה רק טוב, והכל יתהפך לטובה”. צלצול הטלפון קרע את הדממה המתוחה, עידו שחש אל הטלפון הקשיב לדובר, וכשפניו מחוייכות פנה להוריו“ ,הציעו לי עכשיו כרטיס חדש לשבת חנוכה ,כרטיס זול מאוד ,לא נורא ,אני יסתדר”. את סיבת מחירו הזול של הכרטיס לא סיפר עידו ,המדובר היה על נסיעה דרך מדינה שלישית ,עם המתנה בת חמש שעות בהלוך וחמש שעות בחזור בשדה התעופה הבינלאומי בעמאן שבירדן ,הוא ידע שאמו תתחלחל מהרעיון ,אך ליבו היה סמוך ובטוח שכל מכשול לא יארע לו בנסיעה זו. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 92 הקדוש ,כישהודי פונה אליו“ ,סליחה כבודו, אני יוצא עכשיו מאומן ,נשאר לי הרבה אוכל שהבאתי איתי ,ויש לי פה שקית עם סנדוויצים ,אולי אתה מעוניין?”. פרק ה’ בלב נרגש יצא עידו לדרך הארוכה לכיוון אומן ,עם הגיעו לעמאן קלט את מימדיה הענקיים של שדה התעופה הבינלאומי, חנויות לאין מספר ,אורות מנצנצים שמיועדים למשוך את ליבם של התיירים. אבל עידו חושק רק לדבר אחד ,לעבור את הנסיעה בשלום ,ולהגיע בקדושה ובטהרה לאומן. השבת באומן עברה עליו בנעימים, התרוממות הרוח שנוטעת בו כוחות חדשים. כמעט ולא יצא מהיכל הציון הקדוש ,מנצל את זמנו הקצר לאמירת תיקון הכללי בהשתפכות הנפש. הימים חלפו בחטף ,וזמן היציאה מאומן כבר הגיע ,עידו משתטח על הציון“ ,רבי ,בעוד מספר שעות עלי לצאת לנסיעה ארוכה, מבקש אני שלא אבוא לידי נסיון לרכוש אוכל שאיננו כשר במאת האחוזים ,ושבכל ההמתנה הארוכה אהיה עסוק בדברים חיוביים ,שלא להסחף אחר הבלבולים הרבים הממלאים את שדה התעופה ,אנא”. להעניק שירות למאות יהודים בו זמנית, ובעיתות לחץ חש הרב לברטוב שאיננו עומד בעומס ,ולבקשתו הגיעה אליו משפחה מהארץ שתסייע לו בתקופה הלחוצה ביותר, בשלהי השנה האזרחית. הבלבול באותה תקופה הוא גדול מאוד, החגאות הגוייות סוחפות את הנוער רח”ל. ובמקביל חלים בהם ימי החנוכה בהם נערכים מדי יום אירועי שמחה לאחר הדלקת נרות החנוכה ,ומשפחת סקלרסקי שהגיעה אליו מדי שנה ממקום מגוריהם במושב מירון, שהתה עמו באוסיטון חודש ימים ,ובאותו חודש פעלה רבות להאיר את הניצוץ היהודי בקרב הצעירים. הנסיעה למשך חודש לא היתה פשוטה בכלל ,לעזוב את העבודה ומוסדות הלימוד של הילדים למשך חודש ימים היתה כרוכה במאמץ לא פשוט .ועבור אם המשפחה שמלבד פעולות הקירוב ,היה עליה לדאוג לילדיהם שאחד מהם הוא נכה ,ומסיע את עצמו בעזרת כסא גלגלים ,וכן לתעסוקה לילדים במשך כל שעות היום ,עבורה היתה הנסיעה הזו בגדר מסירות נפש. אוניברסיטת אוסיטון, טקסס הרחבה שלפני הכניסה לאוניברסיטה הומה אדם ,אלפי סטודנטים מכל רחבי תבל התקבצו ללמוד באוניברסיטה היוקרתית ששמה הלך לפניה. רבים מביניהם היו יהודים ,אך יהודים שהניצוץ היהודי שבהם היה מכוסה ומוסתר, הוריהם היו מתבוללים שלא הכירו ביהדות, ולא טעמו את טעמה מעולם. עידו פתח את ספר התהלים ,ולאחר כשעתיים כבר עמד בעמוד האחרון ,בלב נרגש פנה אל הציון מעניק נשיקה נלהבת“ ,רבי ,אני רוצה שיהיה לי את הכח לזכור אותך תמיד ,ללכת איתך כל השנה ,ובעיקר עכשיו בנסיעה, היצר הרע תמיד מחפש את האדם במקומות כאלו ,אני רוצה לא להתבלבל משום דבר, ולקדש את שמך בעולם”. איש אחד ,איש של מסירות נפש ,היה שם למענם .החסיד הרב יוסף לברטוב ,שליח חב”ד שעשה את מלאכתו נאמנה ,והקים בית חב”ד בסמוך לאוניברסיטה ,יזם פעילויות וכנסים שדרכן חיזק את הזהות היהודית אצל הסטודנטים אובדי הדרך. הוא פנה לאחור יוצא בהתרגשות מהציון היקף העבודה הוא אדיר ,אין זה פשוט כלל כל שנה מחדש עלו בה הספיקות ,לנסוע או שלא לנסוע ,אך לבסוף גבר ההכרח והם נסעו .הנסיעה עצמה היתה קשה ביותר ,היות שמרכז השלוחים אינו מממן את הוצאות השליחים ,והם נאלצו להטלטל בטיסות זולות אך ארוכות -דרך מדינות שונות ,עד שהגיעו ליעדם באוסיטון. שדה התעופה עמאן, ירדן בבת אחת נחת עידו להמולה האדירה שממלאת כל פינה בשדה התעופה הענק שדומה לעיר גדולה ,מאות שערים ,קומות רבים מהם עולים ויורדים במדרגות נעות אלפי נוסעים בו זמנית ,ברגע קל ניתן להאבד בגודלו העצום. הדלתות האוטומטיות נפתחות לפניו, היציאה נאמר לו שהטיסה כבר סגורה ,ולא הועילו כל טענות מול עמדתם הקשוחה של הפקידים ,ובלית ברירה פנה לחפש טיסה חילופית לישראל. ועידו עושה את דרכו בצעדים מהירים אל המדרגות הנעות שיובילו אותו אל הקומה השניה .ולתדהמתו העצומה רואה עידו שישה ילדים קטנים יושבים על הרצפה בקומה הראשונה ,והוא פונה אליהם בחום“ ,ילדים מאיפה אתם?” “ממירון” ,השיבו הילדים. “אז מה אתם מחפשים כאן באמצע עמאן, בירדן?!” ,התפלא עידו. “איבדנו את אבא ואמא ,ואנחנו יושבים כאן לבד בין המוני ערבים ,כבר למעלה משלוש שעות” ,ענו הילדים בקול משתנק מבכי. צערם של הילדים הבודדים נגע לליבו ,עידו לא ידע בכלל מה יוכל לעשות כרגע ,אך הוא לא הרים ידיים .לקח את הילדיים לעבר ברזייה סמוכה ,ונתן להם לשתות לאחר שלא נשאר להם מים ,ומתיקו הוציא עבורם מיני מתיקה בכדי להרגיע אותם. שעתיים תמימות התעכב איתם לנחם ולהרגיע ,כאב לו להשאיר אותם לבד ,שניים מתוכם היו תינוקות קטנים ,אחד מהם היה נכה שלא יכל לעמוד בכלל על רגליו ,והגדול ביותר שעימו היה ניתן לתקשר היה רק בן שלוש עשרה. לאחר שנרגעו סיפרו לעידו את מה שקרה להם ,הם הגיעו בטיסת קונקשן מטקסס לניו יורק ,ומשם לישראל בהמתנה קצרה בירדן ,מיד כשהמטוס נחת בעמאן הזדרזו האם והילדים לרדת מהמטוס ,ולגשת לשער היציאה של המטוס שיקח אותם לישראל. האם שכבר היתה במטוס השני עם כל הילדים ציפתה לבואו של בעלה ,וכשראתה שהטיסה נסגרת ובעלה איננו מגיע החלה לעורר מהומה שימתינו לו .הדיילים לא הסכימו בשום אופן ,ולאחר דין ודברים אפשרו לה לצאת מהמטוס ולחזור לשדה התעופה. ובשעה שהאב מתרוצץ במשרדי החברה שבאחד הקומות ,יצאה האם לחפש אותו במבוכי הבנין הענק ,ואת הילדים השאירה בלית ברירה להמתין לה בקומה התחתונה. לאחר שהאם עלתה לקומה העליונה לא אפשרו לה השומרים לרדת שוב לקומה התחתונה ,והילדים ישבו שם בודדים ומפוחדים שעות ארוכות. עידו הבין שעליו ליטול את הענין לידיו, וביקש מהילדים תמונה כלשהיא של האב, בכדי שיוכל לאתר אותו ,אך לגודל המבוכה היו כל הדרכונים ברשות האב .לאחר חיפוש מדוקדק מצא הילד את ארנקו של האב, שאליו היה מוצמד רשיון הנהיגה שלו. ברוך פנה עידו לילד“ ,הקשב היטב ,אני מוכרח לצאת לחפש את ההורים שלך ,אעלה לקומה השניה ,ואני מבטיח לך שיהיה מה שיהיה בתוך עשרים דקות בדיוק אני חוזר אליך ,אל תדאג”. נקודת המשטרה ,שדה התעופה בעמאן האב התעכב במטוס לדאוג לעגלת התאומים עבור התינוקות ,ולעגלת הילד הנכה ,אך משום מה נוצר עיכוב בהבאת העגלות .רק לאחר שהכל השתחרר החל האב לרוץ לכיוון השער לישראל ,אך ברגע שהגיע לשער | 93לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז בזריזות עבר עידו את הביקורת ,ועלה לקומה השניה ניגש לנקודת המשטרה ,ומדווח להם בדרמטיות“ ,יש לי כאן סיפור על אזרח ישראלי חטוף ,הנה התמונה שלו ,ששת ילדיו נמצאים כאן לבד ,אני רוצה שתקשרו אותי באופן מיידי אל הקונסול הישראלי ,עכשיו קונסול”. השוטר נעתר לבקשתו וקישר אותו עם הקונסול ,ועידו הבהיר בנחרצות לקונסול שטיסתו לישראל יוצאת בעוד שעתיים ,והוא לא יוכל להתעכב יתר על המידה ,לכן עליו לשלוח נציג שיטפל בענין מחמת הסכנה בארץ זרה .בינתיים לקח ממנו השוטר את רשיון הנהיגה של האב ,והודיע במערכת הכריזה באנגלית משובשת שאדם שפרטיו הם כך וכך שייגש באופן מיידי לנקודת המשטרה. בעודו מדבר עם הקונסול הבחין עידו בדמות חרדית שמתקרבת לנקודת המשטרה, ולהפתעתו ראה והנה הוא האב שבתמונה, “הי ,אדוני” ,קרא אליו עידו“ ,אל תדאג, הילדים שלך אצלי.”... האב שכבר הספיק לפגוש את האם ,התקרב במרוצה אל עידו“ ,אתה בטוח שמצאת אותם, אנחנו כל כך דואגים ,השארנו אותם בתוך ים של ערבים ,כל רגע הוא מסוכן ,איפוא הם?!” “אל דאגה ,אנחנו עכשיו הולכים לילדים ,הם מחכים לכם בקוצר רוח ,נתתי להם בינתיים משהו לאכול ולשתות ,והבטחתי להם שתוך עשרים דקות אני חוזר ,נשארו עוד חמש דקות” ,עידו לא התמהמה ,ניגש לנקודת המשטרה ולקח את רשיון הנהיגה של האב, ופנה לרוץ לעבר הקומה התחתונה. לא ארכו שניות מועטות וההורים הבחינו בעשרות שוטרים שמזנקים בעקבותיהם רצים אחרי עידו בקולות רמים“ ,גנב”, “גנב” ,השוטרים הבחינו בעידו נוטל תעודה כלשהיא מנקודת המשטרה ובורח ,וחשדו שמדובר בגנב... אך לא היה לו זמן להתעכב איתם ,מאחר שנותרו לו ארבעה דקות בלבד להגיע אל הילדים“ ,אוסקוט” ,קרא לעברם תוך כדי שהוא לוקח את דרכונו של האב ,ומראה להם שהתעודה היא שלו .השוטרים לא נרגעו ,אך עידו לא התעכב והמשיך בריצתו משאיר את השוטרים מאחור. הדרך חזור לקומה התחתונה היתה כאמור בלתי אפשרית ,ורק בסוף הקומה בין החנויות היתה מעלית אחת ששימשה את הזבנים, והובילה לקומה התחתונה .עידו וההורים נבלעו בתוך המעלית ,אך כשיצאו ממנה נוכחו בשני שוטרים שדרשו מהם תעודה שמאפשרת להם להשתמש במעלית זו. האב שכבר הזיע מרוב לחץ ,ניסה להסביר לשוטרים שהוא מגיע מטקסס ונתקע כאן בעמאן ,והוא השאיר ילדים למטה ,אך השוטרים לא התייחסו לדבריו ,והאם עומדת בוכיה לבה יוצא אל ילדיה המפוחדים. ולבינתיים פיו של עידו אינו עוצר מלמלמל דיבורי תפילה שה’ יצליח דרכו ,והוא פונה אל השוטרים“ ,המזוודה שלי ,שכחתי כאן את המזוודה שלי ,אני צריך לקחת אותה”. נכנסים לטיסה. “הגעתי לעידו הצדיק?” בעמדם על כבש המטוס ביקש האב את פרטיו של עידו לשמירת קשר ,אך עידו ביטל במחי יד“ ,אין צורך ,שמי הוא עידו בן שרה ,ואשמח שתתפללו עלי במירון ,בציון הרשב”י זיע”א”. הדיילים כבר האיצו במשפחה להכנס למטוס, ועידו נפרד מהם בנפנוף יד. עידו מאשר בחיוך ,והרב סקלרסקי כולו נלהב“ ,אתה יודע כמה אני מחפש אותך ,כבר כמעט שנה שאני מתרוצץ בכל הארץ לברר את מספר הטלפון שלך ,אנו חייבים לך הכרת טובה עצומה”. השוטרים נענו לו מייד“ ,יא ,שוקרון ,יא סאהיב” .עידו לא בזבז זמן והבהיר לשוטרים ששני ההורים הם באים איתו“ ,תפאדל” ,ענו השוטרים. פרק ו’ את הפגישה המרגשת עם הילדים לא ניתן לתאר במילים ,לאחר הדאגה העצומה שמילאה את לבבותיהם .והיות ולא נשאר להם זמן רב לטיסה הבאה ,זירז אותם עידו, מסייע בעדם לעלות שוב לקומה השניה עם כל מטלטליהם ,ולא נח עד שראה אותם מושב מירון ,ישראל זה קורה לילה לילה בשעת חצות ,בעת הרצון הגדול ביותר ,בעת ששערי השמים והרחמים נפתחים לרווחה ,מתקבצים להם בני החבורה הקדושה בציון הקדוש של אור שבעת הימים רבינו נחמן מברסלב זי"ע ומעתירים ושופכים לבם בתפילה עבור ישועת ישראל. עכשיו יש לכולנו את הזכות וההזדמנות היחודית והנדירה ,להימצא ולהיזכר לילה לילה, בשעה הנעלית ביותר ,אצל צדיק הדורות פועל הישועות בקרב הארץ אין לנו פה ואין לנו יכולת ולשון לתאר אפס קצה מרוממות קדושת הציון הקדוש של הנחל נובע מקור חכמה ומעוצם קדושת מקום גניזת עצמותיו הקדושים. גם נשגבה מדעתנו להבין ולהשיג את משאלתו הגדולה של ראש בני ישראל וחפצו והשתוקקותו שיבואו להשתטח על קברו הקדוש. לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 94 ולמקרא דברים אלו שיצאו מפי איש האלקים האמת ,הרחמן האמיתי שמסר נפשו ממש כל ימיו להושיע את נשמות ישראל ,ופועל ישועות בקרב הארץ כל הזמן ,בוודאי ובוודאי שבכל תענוג ותענוג שאנחנו יכולים לזכות לעשות לו ,ובכל נחת רוח וחילוץ עצמות עמו ,הולכים ושופעים ישועות והמתקות נפלאות בעת ההיא ,להושיע כל נפש מישראל המייחלת ומצפה לישועה. "..וְ ִדּבֵ ר ַה ְרּבֵ ה ֵמ ִענְ יַ ן ִקבְ רֹו ,וְ גִ ּלָ ה ַּד ְעּתֹו ּכַ ָּמה ְּפ ָע ִמים ּבְ כַ ָּמה ִמינֵ י לְ ׁשֹונֹותֶׁ ,שּיָ בֹואּו ַעל ִקבְ רֹו לֹומר ְּת ִהּלִ ים ַעל ִקבְ רֹו וְ לִ לְ מֹד ָׁשם ָּת ִמיד ַ ּולְ ַה ְרּבֹות ָׁשם ּבִ ְת ִפּלָ ה וְ ַת ֲחנּונִ ים ,וְ ִדּבֵ ר ִעם ּכַ ָּמה ֲאנָ ִׁשים ֵמ ִענְ יָ ן זֶ ה: ֹאמר "וְ ָא ַמרֶׁ ,שּכְ ֶׁש ֶא ָחד יָ בֹוא ַעל ִקבְ רֹו וְ י ַ עֹוררּות ַהּלֵ ב ,יִ ְהיֶ ה לֹו ַּת ֲענּוג יטל ְּת ִהּלִ ים ּבְ ִה ְת ְ ַק ִּפ ְ מֹותיו ּגָ דֹול ִמּזֶ ה .וְ ָע ָׂשה ְּתנּועֹות ּבְ גּופֹו ּובְ ַע ְצ ָ ָאז ,וְ ָר ַמז ֶׁשּיִ ְהיֶ ה לֹו ִחּלּוץ ֲע ָצמֹות ָאז ּבְ ִקבְ רֹו ֹאמרּו ְּת ִהּלִ ים ַעל ִקבְ רֹו .וְ עֹוד ִּדּבֵ ר ּבְ זֶ ה ּכְ ֶׁשּי ְ ָה ִענְ יָ ן ּכַ ָּמה ְּפ ָע ִמים": (חיי מוהר"ן קסב) "כדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה “תראה עידו” ,אמר לבסוף הרב סקלרסקי, כמעט שנה עברה מאותו סיפור שכבר הספיק להשכח מזכרונו של עידו ,ובאחד הימים הוא מקבל טלפון ,ועל הקו הרב סקלרסקי ממירון, פעמים ,שרמז לכל אחד ואחד כמה גדולה מעלה של מי שיזכה לבוא על קברו הקדוש והנורא ,כי בודאי ישמע דבריו ויעזור ויושיע לו בכל מה דאפשר"! (שיחות הר"ן קנ"ו). אבל זאת שמענו ורואים אנו את לשונותיו הקדושים של צדיק הדורות ,איזה תענוג ואיזה נחת רוח נעשה בעת ההשתטחות על קברו הקדוש ובעת התפילה ולימוד התורה במקום. “שום דבר” ,השיב עידו“ ,בסך הכל עזרתי ליהודי ,זו השמחה שלי.”.. חלק מאברכי הישיבה הקדושה על ציון קדשו של רבינו זכותו יגן עלינו באומן באומן רואים ישועות וניסים בכל התחומים :חולים מיואשים מתרפאים לחיים טובים וארוכים ,מעוכבי זיווג נושעים ,חשוכי בנים נפקדים ,וצינורות הפרנסה נפתחים ...אך כל אלו רק תוצאות מהניסים השורשיים ,מהמהפיכה האמיתית שמתרחשת בשורש הכי עליון. כעת בסייעתא דשמיא זכינו ,ולאחר תקוות וכיסופים רבים ,התייסד והוקם "כולל חצות -אזכרה נגינתי" של רבינו הקדוש בהיכל הציון הקדוש ,בחינת 'ישיבה על קברו' ,בה מתאספים יחדיו קבוצת אברכים בני עליה מתושבי המקום ,אשר עוסקים יחד בתפילה ותורה בזמן הנעלה ביותר ,החל מחצות הלילה ועד עלות השחר ,ובעבודתם מעוררים הם תענוג לנפש צדיק יסוד עולם וחילוץ עצמות עצום ,ומוציאים מהכח אל הפועל תמידין כסדרן ,את תשוקתו של רועה ישראל המשגיח בעין חמלתו על כל אחד ואחד להושיעו מצרתו. זה ההזדמנות הגדולה הייחודית עכשיו של כולנו, ליטול חלק ולהיות שותף נאמן במפעל קודש זה ,אשר בזכות התרומה והחזקת הישיבה הקדושה הזו הננו נכללים בה ובקדושת המקום הקדוש והנורא הזה ,ונקשרים אליו בעבותות אהבה לעד ולנצח נצחים. | 95לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז “אם אתה צריך פעם משהו ,רוצה לבוא למירון ,יש לנו צימר בשבילך ,מחכים לך”. רק ברגע שהוריד את הטלפון נפל האסימון במוחו של עידו“ ,אמא שלי ,אם היא רק תשמע מנפלאותיו של הצדיק ,זה ישנה לה את ההסתכלות על ברסלב”. הוריו של עידו שמחו להזדמנות לנפוש בשבת במושב מירון יחד עם בנם ,ועידו תיאם עם משפחת סקלרסקי את מועד הגעתם למירון. לנסוע איתך לאומן” קייב ,אוקראינה המניעות שמתלוות כבדרך קבע לא פסחו על עידו ואימו ,ורק לאחר חודשים אחדים כשצינת החורף האוקראיני כבר התפוגגה לאחר סעודת השבת יחד עם המשפחה המארחת ,פנה עידו לאימו“ ,אמא ,את זוכרת את הנסיעה לשבת חנוכה שנה שעברה?”. בסדר ,כבר ראית איך שהצדיק הופך הכל לטובה ,אין מה לדאוג”. “אין כסף ,לא טוב “ ,ענה הנהג בגסות“ ,אתה להשאר כאן ,עכשיו”. “בבקשה” ,התחנן עידו“ ,תן לנו כמה דקות ,אולי נארגן משהו”. הרכב קירטע בכביש אוקראינה המשובשים, ונדמה היה כאילו הנהג אינו מכיר בכלל את הדרך ,נסיונות ההידברות עמו באנגלית עלו בתוהו ,והנהג נסע בכל הדרכים העוקפות האפשריות ,מבהיר לעידו באנגלית עילגת שזהו קיצור דרך. הכאב צבט בליבו ,ומפיו נפלטה שאגה אדירה“ ,רבי ,אני רוצה לבוא אליך”. העייפות מהנסיעה נתנה בהם את אותותיה והם נרדמו על נקלה ,מניחים לנהג להמשיך להוביל אותם כרצונו לאן שלא יהיה. טרטור מנוע נשמע מהכביש הקרוב ,ומכונית הדורה שעברה בו עצרה בחריקה ,גבר שישב בקידמת המכונית יצא ממנה בריצה לעבר המקום בו עמדו עידו ואימו. עידו ניסה להתרכז לומר מספר מילים ,להעתיר רחמים מלפני קונו, בשעה שראה את עיניה השואלות של אימו“ ,והיכן הם ההבטחות שלך ,איפה הצדיק שיהפוך הכל לטובה ,הא.”... הנהג שהבחין באדם המתקרב נבהל שהמשטרה הגיעה ,וזרק בבהילות את הארנק ,מתרחק בריצה מהמקום ,לעיניו המשתאות של האדם שזה עתה הגיע. “בודאי” ,ענתה אמו“ ,כשהפסדת את הכסף, ואחר כך מצאת כרטיס זול.”.. “נכון אמא ,רק שתדעי שנסעתי דרך עמאן, ירדן.”... יערות הייסין ,אוקראינה “בואו איתי” ,ניסה להרגיעם ,וכשראה שהם עדין מסומרים למקומם מרוב פחד ,נטל את חבילותיהם וסייע בעדם להגיע אל הכביש ,פותח עבורם את הדלת“ ,הכנסו בבקשה”. דקות ארוכות של נסיעה עברו עד שהם נרגעו והצליחו לפתוח את הפה“ ,אתה פשוט מלאך משמים ,איך הגעת לחור הנידח הזה להציל אותנו ,מי שלח אותך לכאן ,שטפו אותו במבול של שאלות. “לא ידעתי כלום” ,השיב האיש“ ,אני פשוט בדרך לקברו של רבי נחמן מברסלב ,ועברתי כאן.”... משהו לא הסתדר לעידו“ ,אני לא מבין ,רבי נחמן איננו קבור בברסלב, הוא קבור באומן ,והדרך כאן בכלל לא מגיעה לאומן”. “לא ידעתי ,האמת היא שאני לא מכיר כל כך ,בסך הכל רק לפני חודש נודע לי שאני יהודי ,ורק אז שמעתי מרבי נחמן מברסלב ,והחלטתי שאני חייב לבוא אליו”. “איך שמעת על רבי נחמן” ,שאל עידו בסקרנות. “אספר לך” ,ענה האיש“ ,אני גר בצרפת ,והוריי שלחו אותי ללמוד באוניברסיטה המפורסמת שבאוסיטון שבטקסס ,חבר יהודי הזמין אותי להגיע למסיבת חנוכה שנערכת על ידי בית חב”ד ,שם הכרתי את הרב סקלרסקי מארץ ישראל ,וסיפרתי לו לתומי שסבתי ,אם אימי ,היתה יהודיה ,והוא אמר לי שגם אני יהודי”. “אוי ואבוי” ,הזדעזה אמו“ ,ומה קרה?!” “תספרו לה” ,פנה עידו אל הרב סקלרסקי. עלו לטיסה לכיוון אוקראינה. אמו של עידו ישבה פעורת פה ,לא מסוגלת להכיל את הפלאות שעבר בנה בארץ נכר. ולסיום הסיפור הוסיף הרב סקלרסקי“ ,אני יספר לכם עוד משהו שעידו לא יודע”. עם צאתם משדה התעופה בקייב חשו היטב בהבדלי מזג האויר מארץ ישראל, והם התכרבלו במעיליהם ,ממתינים לנהג שהזמינו שיקח אותם ברכב המחומם אל היעד הנכסף ,אומן. “הנסיעה שלנו מדי שנה לטקסס ,לסייע בפעולות הקירוב ,כרוכה במסירות נפש בל תתואר ,ספיקות וחיבוטים רבים קודמים להחלטה על הנסיעה ,השנה היה החודש אותו בילינו בטקסס קשה מאוד ,ונוו”ב כמעט נשברה”. “כשהגענו לעמאן ,והילדים נאבדו לנו ,היא נשברה לגמרי ,ואמרה לי שאם אנחנו לא מוצאים את הילדים תוך חצי שעה ,זו תהיה הנסיעה האחרונה לטקסס”. “ואז הופיע כמלאך משמים ,הבן שלך ,מלווה בכוחות ואמונה עצומים ,בוער בשלהבת של רבו רבי נחמן ,ועזר לנו בכזו מסירות ואכפתיות ,ואת הילדים מצאנו בדקה העשרים ותשע”. אמו של עידו לא האמינה למשמע אזנה, ושאלה בסקרנות“ ,ו ...והשנה?!” “אין שאלה בכלל” ,ענה הרב סקלרסקי, “בזכותו של בנך ,אנו ניסע לטקסס גם השנה” אמו של עידו סובבה את פניה אל בנה, ובעיניים דומעות אמרה“ ,עידו ,אני רוצה לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 96 לאחר המתנה ארוכה ,ונסיונות חוזרים ונשנים להשיג את הנהג בטלפון ,הבין עידו שאין ברירה ועליו להשיג נהג חילופי במהירות האפשרית .הנסיון להשיג נהג מונית בקרבת שדה התעופה הביא למחירים גבוהים מדי, מחירים אותם דרשו נהגי המוניות מתיירים מזדמנים. בלית ברירה עלו על אוטובוס שהביא אותם אל תוך העיר קייב ,שם תרו אחר נהג מונית, ולאחר מספר נפנופי ידיים עצר להם נהג, והם שאלו על מחיר הנסיעה לאומן .הנהג הביט בהם ,מנסה לאמוד את יכולותיהם, “שלושים דולר.”... “מצויין” ,אמר עידו“ ,יוצאים לדרך” ,במחיר זול שכזה לא נתקל מעודו. אך אימו היתה חשדנית יותר“ ,מה פשר המחיר הזול” ,תמהה באזני בנה ,שעה שניסו להתרווח במכונית המוזנחת אליה נכנסו. לא היו לו תשובות ,אך הוא קיווה לטוב ,וחזר באזני אימו על אמונתו“ ,את תראי ,הכל יהיה קפיצה שביצע הרכב הקיץ אותם משנתם בבת אחת“ ,איפוא אנחנו?” ,מלמל עידו בפחד. “ליד העיירה הייסין ,בטיול קצר ביער” ,ענה הנהג כשהוא פורץ בצחוק פרוע. “מה זה” ,נלחץ עידו“ ,לאן לקחת אותנו, תחזור מיד לכביש” .אך הנהג כבר לא ענה, תוך כדי שהוא מבצע פניה חדה ימינה אל תוך היער ,ולאחר מטרים ספורים עוצר את המכונית המקרטעת ,ומכריז בקול“ ,תחנה, לצאת מהרכב”. עידו ואימו יצאו מן הרכב מבוהלים ,השמש כבר שקעה ,ואת החושך בעמקי היער היה ניתן למשש בידיים .הכביש שממנו הגיעו גם הוא היה חשוך ,ושום רכב לא חלף בו. הנהג לא המתין רבות ,ופנה אליהם בפנים מאיימות“ ,את הכסף”. אימו של עידו נרעדה ומסרה לנהג את ארנקה ,ועידו פרש את ידיו “אין לי כלום”. | 97לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז בס"„ “לאחר מכן” ,המשיך לספר“ ,הם הזמינו אותי לשבת ,ובסעודה סיפרו לי קצת על עצמם ,ובתוך הדברים הם שיתפו אותי בקשיים אותם הם עוברים בטקסס ,על הנסיעות הארוכות”. שאלתי אותם מאיפוא הכוחות האלו לבוא שוב ושוב ,תשובתם היתה סיפור מרתק על נסיעה לירדן ,על חסיד של רבי נחמן מברסלב שהציל אותם, ותודות לו הם חוזרים שוב לטקסס. כששמעתי את הסיפור התרגשתי מאוד ,ואמרתי לעצמי שבהזדמנות הראשונה אני מעוניין לבקר בקברו של רבי נחמן ,נחתתי בשדה התעופה בקייב בטיסה ישירה מניו יורק ,עצרתי מונית וביקשתי ממנו לנסוע לברסלב”. חצר הציון הקדוש, אומן שעות ארוכות של נסיעה משותפת עברו עליהם עד שהגיעו לאומן, והצרפתי אינו מפסיק מלהתרגש מצירוף המקרים המופלא ,שעידו קורא לו השגחה פרטית“ ,תבין” ,חזר עידו באזניו“ ,רבי נחמן אמר שיש ענין שיתהפך הכל לטובה ,לפעמים קורה לך משהו ואתה לא מבין מה זה, למה זה ,אבל יש ענין שהכל מתהפך לטובה”. המונית עצרה להם על ידי רחוב בחוץ ,ועידו ניגש אל העגלה מבחין בפתקית שהיתה מוצמדת אל העגלה, ועליה היה רשום שמו של בעליה, יוסף ,ומספר פלאפון. עידו לא היסס והתקשר למספר“ ,כבוד הרב יוסף ,התינוק שלך בוכה כאן מחוץ לציון.”.. “הו ,תודה שהתקשרת אלי” ,ענה הדובר מעבר לקו“ ,נכנסתי לרגע פנימה ,אצא מייד”. המלך ˜ור‡ לך אברך בעל הדרת פנים יצא מהציון ניגש במהירות לעגלה ,ומניף את התינוק“ ,נחמן שלי ,בכית ,אבא הלך להתפלל עליך”. הוא הסתובב אל עידו מבקש להודות לו על תשומת הלב ,אך לפתע הוא נעצר מתבונן בתווי פניו“ ,כבוד הרב?”. ‚„ולי החסי„ו˙ הכינו ˙מי„ עבור ˙למי„יהם ˘ב‡ו ממרח˜ סעו„ו˙ „˘נו˙ ומ˜ום נ‡ה ללון, ˙עˆום עינים ,ו˙ˆייר ‡˙ מ‡ור הפנים כ˘המלך בעˆמו מזמין .ב˜ˆרה ,חו˘ן. עידו הצטחק“ ,אני לא רב ,בסך הכל שמתי לב שהתינוק בוכה והתקשרתי אליך”. אך האברך לא ויתר“ ,אתה היית לפני שנתיים בראש השנה במחנה בצריפין ,חיזקת אותי ,סיפרת לי על רבי נחמן.”... מלון יו˜רה ב‡ומן | 5כוכבים ˘ל י˘וב ה„ע˙ עידו נדהם“ ,אסי ,חזרת בתשובה?!” “אכן” ,השיב האברך בהתרגשות, “הלכתי לישיבה לבעלי תשובה, נשאבתי אל חיי התורה ,ו ..כמובן, החלפתי מ’אסי’ ל’יוסף’ .נישאתי ונכנסתי לכולל ,ועיקר העיקרים ,בכל הזדמנות שיש לי אני מגיע לאומן, ‡רוחו˙ ˘ף ח„רים מפו‡רים כ˘רו˙ מהו„ר˙ מ˜ווה פרטי* ערכ˙ ˘˙יה חמה בכל ח„ר ס‡ונה רטובה ויב˘ה* פו˘˜ינ‡ ‡ ,17ומן בילינסקי ,והם ירדו מרוגשים ,אצים אל הציון הקדוש להודות על הניסים והנפלאות שזכו לחוות בדרך. הם נכנסו אל חצר הציון ,ואימו של עידו שומעת קול תינוק מייבב בצד. הקול הגיע מעגלת תינוק שעמדה לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 98 * ל‚ברים בלב„ | ל‡ורחי המלון בלב„ ד +972-2-5477600 להודות לרבי נחמן על השליח ששלח לי במחנה בצריפין”. אימו של עידו לא יכלה להכיל את רצף המאורעות המסחרר“ ,אכן ,יש ענין שיתהפך הכל לטובה”. המעגל נסג ר . [email protected] www.glattour.com | 99לבשר ענווים | ט״ו בשבט תשע״ז בס״ד וטסים! ברים עם אבא 5 מד ישועת ישראל דקות ל ם הבאים עלינו בימי השובבי" ולנו מתאחדים כ לטובה ולתשובה,ת ביום לישועת ומתפללים 5דקו שמים במילים ו שב ישראל עם אבינני אביו ,כעצת פשוטות כבן לפ הננמ״ח זיע״א ות של רביה״ק העצ מתבודדים וזוכים! לה בין המתפללים שבוע תתקיים הגר שועת עם ישראל מ דידקות ביום לי 5 פרשת שמות: פרשת וארא: כרטיס טיסה הגרלה על ביה״ק מוהר״ן לציון ר ברסלב זיע״א מ הגרלה על כר ק ר׳ לוי יצחק לציון הרה״ דיטשוב זיע״א מבר אומן ברדיטשוב טיס טיסה פרשת בא: פרשת בשלח: פרשת יתרו: על כרטיס טיסה הגרלה שבעת הימים לציון אור ש״ט הק׳ זיע״א רבינו הבע כרטיס טיסה הגרלה על ק ר׳ ישעיילה לציון הרה״ ערסטיר זיע״א מק כרטיס טיסה הגרלה על ק בעל התניא לציון הרה״ השו״ע זיע״א ו מז׳יבוז׳ קערסטיר האדיטש משאירים שם וטלפון ,מתפללים ונכנסים להגרלה! הכרטיסים נתרמו ע״י איש החסד היקר הנדיב החפץ בעילום שמו שליט״א לפרטים והרשמה להגרלה: 1700-706-702 (שלוחה )8או בפקס 08-6491133או בדוא"ל[email protected]: לבשר ענוים | ט״ו בשבט תשע״ז | 100 בכפוף לתקנון הנמצא במשרדי שיח השדה .טל"ח .הגרלה תתקיים מדי שבוע מותנה במינימום 500משתתפים פרשת משפטים: ליזענסק כרטיס טיסה ה על הגרל ה״ק ר׳ אלימלך לציון הר מליזענסק
© Copyright 2024