משפטים

‫ליתר ביאור‪:‬‬
‫כיון שנמצאים ב”זמן השיא” (“די העכסטע צייט”)‬
‫של ביאת משיח צדקנו‪“ ,‬הנה זה (מלך המשיח) בא”‪,11‬‬
‫רואים כבר (מעין ו)התחלת פעולתו של מלך המשיח‬
‫על העמים‪" ,‬ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים‬
‫וכתתו חרבותם לאתים וגו'" – עי"ז שהקב"ה נותן‬
‫בלב המלכים דאוה"ע ("לב מלכים ושרים ביד ה'"‪)12‬‬
‫להחליט ולהכריז יחדיו ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו‬
‫חרבותם לאתים"‪.‬‬
‫וזהו הטעם שהחלטה והכרזה זו היתה בזמן זה‬
‫דוקא – בגלל שייכותו המיוחדת להגאולה האמיתית‬
‫והשלימה ע"י משיח צדקנו בפועל ממש‪.‬‬
‫"ואלה המשפטים" ‪ -‬מסיני‬
‫(גם המשפטים המובנים בשכל אנושי יש לקיימם מצד הציווי מסיני)‬
‫ויש לקשר זה עם פרשת השבוע‪ ,‬פרשת משפטים‪:‬‬
‫תוכנה של פרשת משפטים הוא – כשמה – דינים‬
‫שבין אדם לחבירו שחיובם מובן בשכל האדם‪“ ,‬דברים‬
‫האמורים בתורה במשפט שאילו לא נאמרו היו כדאי‬
‫לאומרן”‪ ,13‬ועד כדי כך‪ ,‬ש"אלמלא לא ניתנה תורה‬
‫היינו למדין צניעות מחתול וגזל מנמלה"‪ .14‬ויתירה‬
‫מזה‪ ,‬שחיובם מובן (לא רק בשכלם של בנ"י‪" ,‬עם חכם‬
‫ונבון"‪ , 15‬אלא) גם בשכלם של אומות העולם‪ ,‬ועד‬
‫שיתכן שבכמה דינים דנין אומות העולם כדיני ישראל‪.‬‬
‫ואעפ"כ אין לקיימם מצד חיוב השכל בלבד‪ ,‬אלא‬
‫מצד שכך ציווה הקב"ה למשה בסיני‪ .‬וכפי שמפרש‬
‫רש"י עה"פ "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"‪,‬‬
‫"ואלה ‪ . .‬מוסיף על הראשונים‪ ,‬מה הראשונים מסיני‬
‫אף אלו מסיני"‪.‬‬
‫‪ .11‬שה"ש ב‪ ,‬ח ובשהש"ר עה"פ‪.‬‬
‫‪ .12‬לשון הרגיל – ע"פ משלי כא‪ ,‬א‪ .‬וראה לקו"ש חי"ג ע' ‪ 285‬הערה‬
‫‪ 1‬ובשוה"ג‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫‪ .13‬פרש"י אחרי יח‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ .14‬עירובין ק‪ ,‬סע"ב‪.‬‬
‫‪ .15‬ואתחנן ד‪ ,‬ו‪.‬‬
‫שינוי בהנהגת אומות העולם‬
‫(החלטת מנהיגי אומות העולם אינה נובעת מהשכל האנושי כי אם‬
‫מהפסק דין ע"פ תורה שהגיע זמן הגאולה )‬
‫ומזה מובן גם בנוגע למאורע הנ"ל – החלטת והכרזת‬
‫מנהיגי אומות העולם ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו‬
‫חרבותם לאתים" – בערב שבת פרשת משפטים‪:‬‬
‫"וכתתו חרבותם לאתים" הוא ענין המובן ומחוייב‬
‫גם בשכל האדם ("משפטים")‪ ,‬שהרי‪ ,‬שכל אנושי‬
‫מחייב קיומו של העולם ע"פ צדק ויושר‪ ,‬ע"י שלילת‬
‫מלחמה שמביאה הרס וחורבן‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬ועד‬
‫שיביא לשבירת כלי המלחמה ("וכתתו חרבותם")‬
‫והפיכתם לכלים שמביאים תועלת לישובו של עולם‬
‫("אתים")‪.‬‬
‫ואעפ"כ‪ ,‬במשך כל הדורות התנהלו ריבוי מלחמות‬
‫בין אומות העולם שגרמו הרס וחורבן בעולם – בניגוד‬
‫להמתחייב בשכל האנושי!‬
‫ועפ"ז יש לומר‪ ,‬שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות‬
‫העולם בערב שבת פרשת משפטים ע"ד המעמד ומצב‬
‫ד"וכתתו חרבותם לאתים"‪ ,‬היא‪ ,‬כתוצאה מהחלטת‬
‫והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא"‪,‬‬
‫החל מהפסק דין של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‬
‫שמכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זמן הגלות‬
‫ומוכנים כבר לקבלת פני משיח צדקנו‪,‬‬
‫וכן הפסק דין של הרבנים ומורי‪-‬הוראה בישראל‬
‫שהגיע זמן הגאולה‪“ ,‬יעמוד מלך מבית דוד וכו’‬
‫בחזקת שהוא משיח”‪ 16‬ועד להמעמד ומצב ד"הרי‬
‫זה משיח בודאי"‪ –16‬פסק דין "מסיני"‪ ,‬שנמשך וחדר‬
‫גם בגדרי העולם‪ ,‬עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם‬
‫מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם"‪,‬‬
‫שיש בהם התוקף ד"דינא דמלכותא דינא") על דבר‬
‫המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים"‪.‬‬
‫‪ .16‬רמב"ם הל' מלכים ספי"א‪.‬‬
‫לע"נ הרה"ח ר' משה נחום בן ר' מרדכי מענדל ע"ה קדנר נלב"ע אחש"פ כ"ב ניסן ה'תשע"א‬
‫• וזאת למודעי •‬
‫לא כל הביאורים הובאו בשלימותם כפי שנאמרו ונדפסו ע"י כ"ק‬
‫אדמו"ר שליט"א מלך המשיח‪ .‬וחלקם עובדו ע"י חברי המערכת ‪ -‬כך‬
‫שגם מי שאינו רגיל בסגנון שיחות‪-‬הקודש ומאמרי כ"ק אד"ש יוכל‬
‫להבין פשוטם של דברים‪ .‬ייתכן שנפלו אי אילו טעויות בהבנת הדברים‪,‬‬
‫ושגיאות מי יבין‪ .‬אשר על כן‪ ,‬מי שיתקשה בהבנת הדברים ‪ -‬מוטב‬
‫שיעיין במקורי הדברים כפי שנסמנו בתחילת הביאור‪ ,‬ויונעם לו‪.‬‬
‫ב"ה | ערש"ק פרשת משפטים ה'תשע"ז • ‪95‬‬
‫לעילוי נשמת‬
‫אריה בן אמיליה‬
‫לתגובות והערות‪:‬‬
‫הודעות‪770.284.0749 :‬‬
‫קו שיעורים 'לכשיפוצו'‪+972799130745 :‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!‬
‫קטעים קצרים מתוך הספר תורה אור להאדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע‪ ,‬מובאים באופן השווה לכל נפש‪,‬‬
‫עם הרחבת הביאור ממקורות נוספים בתורת החסידות מותאם לתאריך והזמן‪" .‬טעמו וראו כי טוב הוי'"‪.‬‬
‫כיצד להגיע‬
‫ל'אהבה ויראה' אמיתיים?‬
‫יבאר ענין "משכלה ועקרה" בעבודה דזהו מי שלא הגיע לאהבה ויראה אמיתיים להשי"ת‪ ,‬והדרך להגיע אל‬
‫האמת הוא ע"י שיתבונן שכל עבודתו בתורה ומצוות הוא מאת ד'"‪.‬‬
‫(תורה אור משפטים עח‪ ,‬ד ואילך)‬
‫ארץ החיים‬
‫(כמו אשר מן הארץ הגשמית צומח אוכל להחיות האדם‪ ,‬כן מהארץ‬
‫הרוחנית נמשך חיות בעבודתו ית')‬
‫"לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך‬
‫אמלא" (פרשתנו כג‪ ,‬כו)‪.‬‬
‫להבין פסוק זה בעבודת השי"ת‪ .‬הנה מודעת זאת‪ ,‬כי‬
‫יש למעלה בחינת "ארץ החיים"‪ ,‬שממנה נשפע חיים‬
‫ומזון לכללות נשמות ישראל לאהבה את ה'‪ ,‬לעשות‬
‫כל מצותיו‪ ”,‬אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"‪ ,1‬חיים‬
‫אמיתיים‪ .‬דוגמת הארץ הלזו התחתונה הגשמית‪,‬‬
‫שמצמחת כל מיני מגדים להחיות בהם נפש כל חי‬
‫חיים גשמיים‪ .‬וזולתה אין קיום וחיות לכל הדרים‬
‫עליה כי לא יועיל הון ועושר זהב וכסף אם לא יהיה‬
‫צמח האדמה ח"ו‪ .‬וכך כל חיות רוחני הנמשך לאדם‬
‫לתורה ולעבודה הכל הוא ע"י ארץ החיים העליונה‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬כמו על דרך משל הארץ הלזו הגשמית‪ ,‬אין‬
‫כח צמיחתה מצד עצמה (=מן האדמה שבה)‪ ,‬אלא מן‬
‫זריעת הגרעין וכח הצומח אשר ניתן בה להיות ממנה‬
‫‪ .1‬ויקרא יח‪ ,‬ה‪.‬‬
‫ועל ידה נגדל ונצמח כל הזרעים שבתוכה‪.‬‬
‫וכך החיים הרוחניים הנמשכים ונשפעים מארץ‬
‫החיים‪ ,‬הרי הם נמשכים ממקור וחיי החיים ברוך הוא‪,‬‬
‫כי הוא הנותן כח בארץ העליונה להוציא צמחה‪.‬‬
‫עבודת ד' אמיתית‬
‫(אל ירגיש האדם ש"הוא" האוהב וירא מהשי"ת‪ ,‬כי אם ידע שהכל הוא‬
‫מתנת אלקים)‬
‫וזאת ישים האדם אל לבו וידע נאמנה‪ ,‬ויאמין באמונה‬
‫שלימה‪ ,‬כי כל אהבה ויראה הנמשכים אליו הוא קיבל‬
‫מהשי"ת‪ ,‬שנותן כח הצומח בארץ העליונה להצמיח‬
‫אהבת ד' ויראתו על פניו‪ .‬ואינם נמשכים מכח האדם‬
‫העובד עצמו‪ .‬ועל כן כל עיקר עבודת האדם לא תהיה‬
‫לאהוב ד' מעצמו – שיהיה הוא העובד והוא האוהב‬
‫כו'‪ .‬כי אם כמו שכתוב "ועבדתם את הוי"ה אלקיכם"‪.‬‬
‫פירוש שתהיה עבודתכם כל כך עד שבחינת הוי"ה –‬
‫שהוא "היה הוה ויהיה"‪" ,‬ואני הוי"ה לא שניתי [= לא‬
‫שייך בו שום שינוי]‪ ,‬וכולא קמיה כלא חשיב [= כל‬
‫העולמות אינם תופסים מקום אצלו] ‪ -‬תהיה אצלכם‬
‫בבחינת "אלקיכם" – אלקים שלכם‪.‬‬
‫דהיינו שיהיה שורה וקבוע במוח ומחשבה‪ ,‬ומורגש‬
‫ונתפס בשכלו באמת לאמתו כאלו עיניו רואות גילוי‬
‫אלקותו יתברך ממש‪ .‬וזהו באמת עבודה גדולה‬
‫שיוכל מוחו הגשמי לקבל ולתפוס בו גילוי אלקותו‬
‫ית'‪.‬‬
‫מה שאין כן כשאין עבודתו על דרך זה‪ ,‬רק שרוצה‬
‫לאחוז במדות אהבה ויראה להיות אוהב וירא כו'‪ ,‬הנה‬
‫היא לא תצלח בידו‪ ,‬ולעולם לא יוליד שום אהבה‬
‫ויראה אמיתיים‪ ,‬כי אם דמיונות שוא שהוא דבר‬
‫שאין לו קיום אלא לפי שעה‪.‬‬
‫וזהו ענין "משכלה" שיולדת וקוברת – דהיינו‬
‫שאין אהבתו ויראתו כי אם דמיונות שוא ולפי שעה‪.‬‬
‫"ועקרה" היינו שאינה יולדת אהבה ויראה כלל‪ .‬וזהו‬
‫"לא תהיה משכלה ועקרה בארצך"‪ ,‬היינו בארץ שלך‪.‬‬
‫כי סבת היות בחינות אלו משכלה ועקרה‪ ,‬הוא מחמת‬
‫כי הם בארצך‪ ,‬ואינם באים מהארץ העליונה‪.‬‬
‫"וכתתו חרבותם לאתים"‬
‫נתבאר לעיל דכל החיות הרוחני המגיע ליהודי בתורה ועבודת השי"ת מקורו ב"ארץ החיים" העליונה‪,‬‬
‫ומקור החיים הוא א"ס ברוך הוא‬
‫לקמן יבאר‪ ,‬בנוגע למאורעות שונים המתרחשים בין אומות העולם‪ ,‬שהסיבה האמיתית לכך הוא משום‬
‫עבודתם של בני ישראל וההתקרבות לגאולה האמיתית והשלימה‬
‫(משיחת ה'דבר מלכות' ש"פ משפטים ה'תשנ"ב)‬
‫לימוד הוראה מענייני העולם‬
‫(מבאר מאורעות שהתרחשו בעולם בשנת תשנ"ב ולומד מהם הוראה‬
‫בעבודת האדם לקונו)‬
‫א‪ .‬ידוע‪ 2‬שכל המאורעות שבעולם הם בהשגחה‬
‫פרטית‪ ,‬ויש בהם לימוד והוראה בעבודת האדם‬
‫לקונו‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה בנוגע למאורעות כלליים‬
‫ועיקריים הקשורים עם מדינות גדולות וחשובות‬
‫(שבהם נמצא רוב מנין ורוב בנין דבנ"י בזמן הגלות)‬
‫בעלי השפעה ומנהיגות כל העולם כולו‪ ,‬שגם הלימוד‬
‫וההוראה ממאורעות אלו הוא בענין כללי ועיקרי‬
‫בעבודת האדם לקונו‪.‬‬
‫ועל דרך זה בנוגע להמאורעות דימים אלה‪:‬‬
‫לכל לראש – המאורע שאירע בערב שבת זה‪,‬‬
‫שבו התאספו והתכנסו יחדיו ראשי מדינות גדולות‬
‫וחשובות בעולם‪ ,‬ובראשם נשיאי שתי המעצמות‬
‫הגדולות‪ ,‬והחליטו והכריזו על תקופה חדשה ביחסי‬
‫מדינות העולם – ביטול מצב של מלחמות בין מדינות‬
‫העולם‪ ,‬שיתבטא גם בצמצום וביטול כלי נשק‪ ,‬ועד‬
‫לשלום ואחדות‪ ,‬שיתוף פעולה ועזרה הדדית בין‬
‫מדינות העולם לטובת האנושות כולה‪.‬‬
‫‪ .2‬ראה כש"ט הוספות סקי"ט ואילך‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫וקדם למאורע זה (בהשגחה פרטית) נאומו של‬
‫נשיא מדינה זו לאומה כולה (באור ליום הרביעי‪,‬‬
‫"קמי שבתא"‪ ,3‬התחלת ערב שבת זה)‪ ,‬שבו הודיע‬
‫והכריז על פעולותיו בצמצום וביטול כלי נשק‪ ,‬וניצול‬
‫הכספים (שלא ינתנו לרכישת כלי נשק) כדי להוסיף‬
‫בעניני הכלכלה של בני המדינה – הכרזה שאושרה‬
‫ע"י "בית הנבחרים"‪ ,‬שבו נקבעים חוקי המדינה שיש‬
‫להם תוקף ע"פ תורה ("דינא דמלכותא דינא"‪.)4‬‬
‫ויש להתבונן בהלימוד וההוראה ממאורע זה‪ ,‬וגם‬
‫בפרטי הענינים דהמאורע – מקומו וזמנו‪ ,‬כולל‬
‫שייכותו לתוכנו של הזמן בתורה ‪ ,‬בפרשת השבוע‪,‬‬
‫כדלקמן‪.‬‬
‫"וכתתו חרבותם לאתים"‬
‫(מבאר דמאורעות הנ"ל מצביעות על תחילת קיום היעוד דימות‬
‫המשיח)‬
‫ב‪ .‬הלימוד וההוראה ממאורע זה הוא בענין כללי‬
‫ועיקרי בעבודתם של בנ”י (“מעשינו ועבודתינו‬
‫‪ .3‬פסחים קו‪ ,‬סע"א‪.‬‬
‫‪ .4‬גיטין יו"ד‪ ,‬ב‪ .‬וש"נ‪.‬‬
‫כל זמן משך הגלות”‪" – )5‬להביא לימות‬
‫המשיח"‪:6‬‬
‫מהיעודים דהגאולה האמיתית והשלימה‬
‫ע"י משיח צדקנו בשייכות להנהגת‬
‫אומות העולם – "וכתתו חרבותם לאתים‬
‫וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי‬
‫חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"‪.7‬‬
‫ולהוסיף‪ ,‬שענין זה יהי' ע"י פעולתו‬
‫של מלך המשיח עצמו – כמ"ש בהתחלת‬
‫הפסוק "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים‬
‫רבים" ("השופט הוא מלך המשיח ‪ . .‬שיהא‬
‫אדון כל העמים‪ ,‬והוא יוכיח להם ויאמר למי‬
‫שימצא בו העול ישר המעוות ‪ . .‬ומפני זה‬
‫לא תהי' מלחמה בין עם לעם כי הוא ישלים‬
‫ביניהם‪ ,‬ולא יצטרכו לכלי מלחמה‪ ,‬וכתתו‬
‫אותם לעשות מהם כלי לעבודת האדמה"‪,)8‬‬
‫שכן‪" ,‬באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה'‬
‫גו' ונהרו אליו כל הגוים והלכו עמים רבים‬
‫ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי‬
‫יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי‬
‫מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"‪,9‬‬
‫"והמורה הוא מלך המשיח‪ ,‬ועליו נאמר‬
‫ושפט"‪.‬‬
‫וכיון שבימים אלו מחליטים ומכריזים‬
‫ראשי מדינות בעולם על דבר צמצום וביטול‬
‫כלי נשק וההוספה בהענינים הדרושים‬
‫לקיום כלכלת המדינה והעולם כולו – תוכן‬
‫היעוד "וכתתו חרבותם לאתים"‪ ,‬שבירת‬
‫כלי המלחמה לעשות מהם כלים לעבודת‬
‫האדמה‪" ,‬ארץ‪ 10‬ממנה יצא לחם" – הרי‬
‫זה סימן ברור על התחלת קיומו של יעוד‬
‫זה בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח‬
‫צדקנו‪.‬‬
‫"די העכסטע צייט"‬
‫(מבאר דכל הנ"ל הוא כיון שנמצאים בזמן השיא של ביאת‬
‫משיח)‬
‫‪ .5‬תניא רפל"ז‪.‬‬
‫‪ .6‬ל' חז"ל – במשנה ספ"ק דברכות‪.‬‬
‫‪ .7‬ישעי' ב‪ ,‬ד‪ .‬מיכה ד‪ ,‬ג‪.‬‬
‫‪ .8‬פי' הרד"ק עה"פ‪.‬‬
‫‪ .9‬ישעי' שם‪ ,‬ב‪-‬ג‪ .‬מיכה שם‪ ,‬א‪-‬ב‪.‬‬
‫‪ .10‬איוב כח‪ ,‬ה‪.‬‬
‫הלוואה לעשירים‬
‫"אם כסף תלוה את עמי" (כב‪ ,‬כד)‪ .‬ההבדל בין‬
‫צדקה לבין הלוואה‪ ,‬הוא‪ ,‬שצדקה היא רק לעניים‪,‬‬
‫אך הלוואה היא הן לעניים והן לעשירים; כיון שגם‬
‫עשיר כאשר הוא נצרך להלוואה – הרי לענין זה‬
‫לעני יחשב‪ .‬כמו כן בני ישראל בזמן הגלות‪ ,‬אף‬
‫כאשר הם עשירים – טוב להם בגשמיות וברוחניות‪,‬‬
‫צריכים הם לצפות לגאולה‪ ,‬כיון שלעומת האור‬
‫הנעלה שיתגלה בזמן הגאולה‪ ,‬כל בני ישראל ‪-‬‬
‫לעניים יחשבו‪.‬‬
‫(שיחת ש"פ אחרי תשמ"ו)‬
‫עבודה שבלב‬
‫"ועבדתם את ד' אלוקיכם" (כג‪ ,‬כה)‪ .‬נאמר‬
‫בדברי חז"ל‪" :‬איזוהי עבודה שבלב – זו תפילה‪.‬‬
‫ובזה רואים מעלתן של ישראל בהמצאם בחושך‬
‫הגלות‪ :‬דאף ש"תפילות כנגד תמידין תיקנום"‪,‬‬
‫הרי מכל מקום התמידין הקריבו רק הכהנים‪ ,‬אך‬
‫הלויים והישראלים לא יכלו להקריב קרבנות על גבי‬
‫המזבח; משא"כ בזמן הגלות נעשה ה"עבודה שבלב‬
‫זו תפילה" שייכת לכל אחד מישראל – אנשים‬
‫נשים וטף‪.‬‬
‫(שיחות ט"ו תמוז תשמ"ה ובחוקותי תשד"מ)‬
‫עתידה א"י שתתפשט‬
‫"לא תהיה משכלה ועקרה בארצך" (כג‪ ,‬כו)‪.‬‬
‫ניתן לשאול‪ :‬מדוע מדגיש הפסוק "בארצך"‪ ,‬האם‬
‫הפירוש שהבטחה זו תתקיים רק בארץ ישראל אך‬
‫בשאר העולם לא תתקיים? ההסבר לכך‪ :‬הוספת‬
‫התיבה "בארצך" אינה לשם הגבלת ההבטחה‪ ,‬כי‬
‫אם אדרבה לשם הדגשת מעלתה‪ :‬ההבטחה היא‪,‬‬
‫שכאשר יעשו ישראל רצונו של מקום ישתנו תכונות‬
‫הארץ‪ ,‬דכמו ש"יש ארץ מגדלת גיבורים ויש מגדלת‬
‫חלשים" (רש"י פר' שלח)‪ ,‬כן תהיה תכונת ארץ‬
‫ישראל שלא יתכן שיהיה בה משכלה ועקרה‪ .‬ויעוד‬
‫זה יתפשט על פני כל ארצות תבל‪ ,‬כיעוד דלעתיד ‪-‬‬
‫"עתידה א"י שתתפשט על פני כל הארצות"‪.‬‬
‫(לקוטי שיחות חל"א עמ' ‪)128‬‬