גליון 84 - דברים תשע"ה

‫בס"ד‬
‫עבודת ה' ברוח חסידית‬
‫שאלה‪:‬‬
‫גליון ‪ | 84‬ח' אב תשע"ה | פרשת דברים‬
‫איך נצליח‬
‫לאהוב כל יהודי?‬
‫תפסיק להיאנח‬
‫הרב אהרן שפירא‬
‫רבה של פרדס כץ‬
‫עזוב אותך משטויות‬
‫חמול על אחיך‬
‫הרב משה צוריאל‬
‫ישיבת ההסדר ראשון לציון‬
‫בית המקדש סימל את אחדותנו‪,‬‬
‫לשם עלו שבטי י־ה בחגי ישראל‪ ,‬ונעשו אז חברים‬
‫זה לזה (חגיגה כו)‪ .‬על־ידי שכולם התפללו לכיוון‬
‫אחד‪ ,‬הנקרא "תלפיות"‪" ,‬תל שכל פיות פונים בו"‪,‬‬
‫אז הרגשנו שיש לנו אבא‪ ,‬יש לכולנו מוקד משותף‪,‬‬
‫ומזה באה אהבת ישראל‪ .‬אמרו על הנסים שהיו‬
‫פעם (אבות ה)‪" :‬לא אמר אדם צר לי המקום שאלין‬
‫בירושלים"‪ .‬פלא שחז"ל לא כתבו "לא היה צר"‪,‬‬
‫אלא "לא אמרו"‪ ,‬כלומר ‪ -‬לא התלוננו ולא קטרגו‬
‫על צמצום המקום‪ .‬זה דומה לאחים ואחיות הצפופים‬
‫סביב לשולחן אכילה אחד ואינם מביטים בעין רעה‬
‫על שאר הנוכחים‪ ,‬שהרי אחים ואחיות הם!‬
‫כולנו עמדנו בהר סיני וקיבלנו את התורה‪ .‬כולנו (גם‬
‫הגרים שהצטרפו אלינו) משועבדים לרעיון "א־לוהי‬
‫ישראל"‪ ,‬העם הנבחר‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אנו עם נרדף‪ ,‬בתוך‬
‫סירה קטנה אחת‪ ,‬וזה מוליד רגשי אחוה‪ .‬אך כאשר‬
‫התחילו כיתות בישראל‪ ,‬זה פוסל דיינו של זה וזה‬
‫פוסל דיינו של זה‪ ,‬ובעלי שחץ החשיבו את עצמם‬
‫מעולים יותר משאר העם‪ ,‬באה פורענות על העם‪.‬‬
‫עלינו לחמול איש על רעהו‪ .‬לא לחפש חסרונות ולא‬
‫להביט בשנאה‪ ,‬אלא ללמד זכות איש על רעהו‪ ,‬כמו‬
‫על אחים ואחיות‪ .‬זיכרון זה של המקדש שווה הרבה‬
‫יותר מאשר סתם "צום"‪ .‬ואם נתקן זאת‪ ,‬ישיב ה' את‬
‫שבותנו במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הרב צבי מאיר זילברברג‬
‫"שיחות התחזקות"‬
‫עיקר גדול באהבת כל יהודי הוא לדון לכף זכות‪,‬‬
‫אולם זהו דבר שלעתים נראה לנו קשה מאוד‪ .‬שכן‬
‫לאדם יש יצר חזק מאוד לראות דוקא את החסרונות‬
‫שבזולת‪ ,‬שהם גלויים ובולטים לעין‪ .‬האם עלינו‬
‫פשוט לעצום את עיני השכל שלנו ולהתעלם מהם?‬
‫אדרבה‪ ,‬מי שדן לכף חובה נחשב "מבין" גדול‪ ,‬שכן‬
‫הוא נקרא "בעל חוש ביקורת"‪.‬‬
‫אך האמת היא כי דבר זה כולו שווא ושקר‪ ,‬שטות‬
‫ממש‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל "אין אדם חוטא אלא אם‬
‫נכנסה בו רוח שטות"‪ .‬חוטא הוא מלשון חסרון‪,‬‬
‫כלומר רוח שטות היא שגרמה לי לראות בו חסרון‪.‬‬
‫וכך היה אצל צדיקי האמת‪ ,‬שככל שנתעלו יותר‪ ,‬היו‬
‫רואים רק מעלות ולא חסרונות‪.‬‬
‫ולמעשה‪ ,‬כל יחיד מישראל בנוי מאלפי־אלפי‬
‫פרטים בלי שיעור וסוף‪ .‬כל תכונה והנהגה בנויים‬
‫על דרגת הנשמה‪ ,‬הכישרונות‪ ,‬הגלגולים הקודמים‬
‫שלו והדורות שייצאו ממנו‪ ,‬על הסביבה שבה נולד‪,‬‬
‫גר ולמד‪ ,‬על העבר של הוריו ועל השליחות שלו‬
‫בעולם‪ ,‬וכן עד אין קץ‪ .‬ואם כן‪ ,‬בשעה שיהודי אחר‬
‫רואה בו חסרון‪ ,‬יתכן שלפעמים זוהי בעצם מעלה‬
‫נפלאה‪ ,‬ובהנהגה זו הוא חביב מאוד לפני ה' יתברך‪.‬‬
‫ואף אם המעשה הזה אינו לגמרי לפי רצון ה'‪ ,‬אבל‬
‫לפי מצבו של היהודי הזה וכל פרטי הפרטים שלו‪,‬‬
‫אין עליו שום תביעה בשמיים על החסרון הזה‪,‬‬
‫ואדרבה‪ ,‬כל זה בעצם מעלה עצומה שיש לו דוקא‬
‫חסרון כזה ולא חסרונות אחרים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫רגעים קדושים‬
‫בשוק הרועש‬
‫אהרן רזאל‬
‫מצפות לישועה‬
‫סיפור של געגוע‬
‫כל השנה‪ ,‬ובמיוחד בימי בין המצרים‪ ,‬רבים‬
‫מעוררים ומתעוררים‪ ,‬מחזקים ומתחזקים בענין‬
‫אהבת ישראל‪ ,‬אך פחות מתייחסים לדרך שמשיגים‬
‫כלל גדול זה ומדה נפלאה זו‪.‬‬
‫בספרו "שני המאורות" מביא רבי יצחק אייזיק‬
‫מהומיל עדות מפי הבעל שם טוב‪ ,‬שמצות "ואהבת"‬
‫היא לתקוע מחשבתו ודעתו בדברים המעוררים את‬
‫האהבה‪ ...‬אמנם מדובר שם על מצוות "ואהבת את‬
‫ה' אלקיך"‪ ,‬אולם כיוצא בו הוא במצוות "ואהבת‬
‫לרעך כמוך"‪ .‬וכן הרמב"ם כותב בנוגע לאהבת ה'‪:‬‬
‫"היאך היא הדרך לאהבתו?" ותשובתו‪" ,‬בשעה‬
‫שיתבונן האדם‪ ,".‬היא התשובה גם בנוגע לאהבת‬
‫ישראל‪ .‬והיינו שיתבונן במעלת נשמת ישראל ‪-‬‬
‫חלק אלקי ממעל ממש‪ .‬כשרואים אדם – במקום‬
‫להסתכל חיצונית ולראות בשר ודם בעל מעלות‬
‫וחסרונות‪ ,‬יש להתעלות ולראות חלק אלקי ממעל‬
‫ממש‪ ,‬רק שמלובש בגוף‪ .‬‬
‫בספר התניא פרק לב ('לב' התניא) מציג האדמו"ר‬
‫הזקן "דרך ישרה וקלה לבא לידי קיום מצות‬
‫'ואהבת לרעך כמוך'‪ ,‬לכל נפש מישראל למגדול‬
‫ועד קטן"‪ ,‬והיא ההבנה כי מצד הנשמות אין באמת‬
‫פירוד‪" ,‬כולן מתאימות ואב אחד לכולנה‪ ."...‬יש‬
‫בכל אחד ואחד בחינות ומדרגות שאין בחברו‪,‬‬
‫וכולם צריכים זה לזה‪ .‬נמצא שיש יתרון ומעלה‬
‫בכל אחד ואחד‪ ,‬עד שאפילו מי שגבוה מחברו‬
‫צריך לו‪.‬‬
‫בד בבד עם האבלות על חורבן בית המקדש‬
‫וירושלים וגלות ישראל‪ ,‬הבה נשתדל לתקן את‬
‫סיבת החורבן והגלות‪ ,‬שהרי "טובה פעולה אחת‬
‫מאלף אנחות"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫התחלת בהרגשה‬
‫וסיימת בהחלטה‬
‫שו"ת נפשי בשאלתי‬
‫אהבת חינם זה כל הסיפור‪...‬‬
‫עבריכת‬
‫ה ן‬
‫מצרים‬
‫הצטרפו לאלפי משפחות המחוללות שינוי בקירוב לבבות‪.‬‬
‫באמצעות מתנה ערכית‪ .‬מצטרפים ומתחברים!‬
‫מצטרפים‬
‫מקבלים‬
‫קופצים‬
‫מתקרבים‬
‫במוקד הטלפוני‬
‫ערכות חג לחלוקה‬
‫לשכנים חילוניים‬
‫יחד ללב היהודי‬
‫להצטרפות‪:‬‬
‫‪072-2280426‬‬
‫קרוב ללב‬
‫החיבור שנוגע בכולנו‬
‫שני איסורים מיוחדים קיימים לפני תפילת‬
‫שחרית‪ :‬לא לאכול כלום ולא לומר שלום‬
‫לחברו‪.‬‬
‫כך אומרים חז"ל‪" :‬מאי דכתיב "לא תאכלו‬
‫על הדם"? לא תאכלו קודם שתתפללו על‬
‫דמכם" (ברכות י)‪ .‬ו"כל הנותן שלום לחברו קודם‬
‫שיתפלל כאילו עשאו במה‪ ,‬שנאמר‪" :‬חדלו לכם‬
‫מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא"‪,‬‬
‫אל תקרי ַב ֶמה אלא ָב ָמה" (ברכות יד)‪ .‬האדמו"ר‬
‫הזקן (לקוטי תורה פנחס דף עט) מסביר ששני‬
‫האיסורים האלו נובעים מאותו שורש‪.‬‬
‫ֶהגיֹון לִ בּי‬
‫אל תערבב לפני התפילה‬
‫| משה שילת |‬
‫כשהנשמה רק באף‬
‫בעת השינה מסתלקת הנשמה והדעת‪ ,‬והגוף‬
‫נותר ללא קדושה‪ .‬כשאדם קם בבוקר הוא‬
‫נמצא במצב מגושם ומלא בישות‪ ,‬הוא האליל‬
‫של עצמו ("במה נחשב הוא") ועליו לעבוד‬
‫בשביל לתת לנשמה להתרחב ולהתפשט בקרבו‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬הוא במצב של "נשמה באפו" ‪ -‬מה יש‬
‫לנשמה לחפש דווקא באף?‬
‫האף מחובר למוח והוא הביטוי הגלוי של‬
‫המוח בו שוכנת הנפש האלוקית‪ .‬לכן כשאדם‬
‫מעולף מעירים אותו על־ידי ריח חריף‬
‫וכשרוצים לבדוק האם אדם חי שמים לו נוצה‬
‫ליד אפו ורואים אם היא זזה‪ .‬לאחר שנת הלילה‪,‬‬
‫הנשמה מקופלת ונסתרת‪ ,‬ולא מתגלה ממנה‬
‫אלא קצה חוט בלבד‪ .‬התפילה היא זו שמכניסה‬
‫את האלוקות שנמצאת "באפו" של האדם אל כל‬
‫גופו‪ ,‬לאט לאט‪ ,‬שלב אחרי שלב יחד עם התקדמות‬
‫התפילה‪.‬‬
‫לפני התפילה‪ ,‬קודם שמתפללים על הדם‪ ,‬אסור‬
‫לאכול‪ .‬צריך קודם להיות אדם‪ ,‬להכניס את האל"ף‬
‫– "אלופו של עולם" לתוך הדם באמצעות התפילה‬
‫ואז מותר ואף צריך לאכול "פת שחרית"‪ .‬כשהחיות‬
‫של האדם קשורה קודם כל לנשמתו‪ ,‬אז עליו להוסיף‬
‫ולחזקה בגשמיות על־ידי האוכל‪ .‬אבל אכילה לפני‬
‫התפילה משבשת את הכל‪ ,‬במקום לחזק את הנשמה‬
‫מגבירה האכילה את הפירוד בין הגוף לנשמה‪" :‬שלא‬
‫ליתן סטרא דדמא בישא לשלוט בו ושוב לא יכול‬
‫להאיר בו כח נשמתו לגמרי"‪.‬‬
‫ועוד אומר האדמו"ר הזקן (לקוטי תורה נשא דף כו)‬
‫שעבודת האכילה היא להעלות את הצומח והחי‬
‫למדריגת האדם‪ ,‬ודבר זה יכול להתרחש רק לאחר‬
‫שהאדם עצמו נקרא אדם‪ .‬לפני התפילה‪ ,‬האדם‬
‫עצמו ניצב כחלק ממערכת הטבע‪ ,‬ואיננו מסוגל‬
‫להעלות ולתקן אותה‪.‬‬
‫נראה שאותו עקרון יסביר את איסור שאילת‬
‫שלום לפני התפילה‪ :‬הקדוש ברוך הוא נקרא‬
‫"שלום"‪ ,‬ואנחנו מזכירים את שמו כשאנחנו‬
‫פוגשים חברים‪ ,‬בשביל להנכיח אותו בתוך‬
‫התרחשות יומיומית של חיים‪ .‬האלוקות מלווה‬
‫אותנו לכל מקום‪ ,‬ודווקא היא זו המתקנת את‬
‫האנושיות ומשכינה שלום בתוכנו ובינינו‪ .‬אמירת‬
‫שלום לפני התפילה כמוה כאכילה לפני התפילה‪,‬‬
‫במקום להשרות שכינה היא יכולה להוציא את‬
‫השכינה לגלות‪.‬‬
‫הרעב והצמא‬
‫יחד עם זאת נפסק בהלכה כי "הרעב והצמא הרי‬
‫הם בכלל החולים – אם יש בו יכולת לכווין דעתו‬
‫יתפלל ואם לאו אם רצה אל יתפלל עד שיאכל‬
‫וישתה" (שו"ע הלכות תפילה פט‪,‬ד)‪ .‬לא רק חולה‬
‫ממש אלא גם רעב וצמא נחשב כחולה ומותר לו‬
‫לאכול‪ .‬אכילה שכזו‪ ,‬שהיא לצורך כוונה בתפילה‪,‬‬
‫איננה מקדימה בסדר ובחשיבות את הגוף‪ ,‬אלא‬
‫הפוך‪ :‬משעבדת את הגוף לנשמה ומגייסת אותו‬
‫לשורותיה‪ .‬צריך רק זהירות שהכוונה לא תהיה‬
‫'תירוץ' לאכילה אלא רק במקרה שהאכילה אכן‬
‫הכרחית לכוונה‪ .‬וכשזה אכן כך אזי‪:‬‬
‫"ע ִדיף לֶ ֱאכֹל ִּב ְׁש ִביל לְ ִה ְת ַּפּלֵ ל ֵמ ֲא ֶׁשר לְ ִה ְת ַּפּלֵ ל ִּב ְׁש ִביל לֶ ֱאכֹול‪"...‬‬
‫ָ‬
‫סוד שבתשעה באב תהילה טאוב‬
‫תשעה באב שחל בשבת‪ .‬איך זה מסתדר לנו? סעודות‪ ,‬שירים ובגדי שבת‬
‫ביום הכי כואב בשנה‪.‬‬
‫היו שנים בהן את תשעה באב הייתי עוברת בירושלים‪ ,‬לפחות בחלקו של‬
‫היום‪ .‬כבר שנים שלא‪ .‬אולי הכאב הכי חד אצלי הוא מראה החולין של הרחוב‬
‫הראשי ו"עסקים כרגיל" לכאורה‪ .‬מנקודה זו צף הצער שלי יותר מכל‪ ,‬על‬
‫השכחה הגדולה שלנו‪ ,‬על הריחוק הנורא‪ ,‬על קהות החושים‪.‬‬
‫צריך מבט פנימי כדי לראות שבשיא השבר‪ ,‬בעין הסערה‪ ,‬מתחבאת אמת‬
‫גדולה יותר‪ ,‬מתחבאת מתנה‪ ,‬הבנה שהיא אור גדול‪ ,‬שלא ניתן לגלות לולא‬
‫עובר עלינו מה שעובר‪.‬‬
‫מזכיר בעדינות‬
‫כאב הריחוק והחיסרון שחש כל אחד במסלול חייו הפרטיים והכלליים‬
‫כל־כך שורף‪ ,‬לפעמים נדמה שאי־אפשר להכיל אותו‪ .‬דווקא השנה באה לה‬
‫השבת ומביאה איתה אור מיוחד‪ .‬לוחשת לנו את סוד הנצח‪.‬‬
‫עליה למימד אחר‪ .‬כשחל תשעה באב בשבת יש לנו‬
‫שבת מעין עולם הבא‪ִ .‬‬
‫הזכות לחיות את היום הזה אחרת‪ .‬לראות איך לב החורבן ‪ -‬תוכו רצוף אהבה‪.‬‬
‫כמו שמספר המדרש על הכרובים שהתגלו בשעת החורבן בשיא קרבתם‪.‬‬
‫מעורים זה בזה‪.‬‬
‫שבת היא "ברית עולם ביני ובין בני ישראל"‪ ,‬היא האור הפנימי של הקשר‬
‫בין ה' ובינינו‪.‬‬
‫יש דברים שקיימים תמיד‪ ,‬היו לפני הכל ויהיו אחרי הכל‪ .‬יש רובד שבו כל‬
‫טלטלות העולם מתעמעמות אל מול אור גדול שזורח בעדינות ומזכיר שיש‬
‫תכלית ויש אהבה‪ .‬תמיד‪.‬‬
‫אם את יוצרת בקודש‪,‬‬
‫מכניסה את הרוח לתוך החומר‪,‬‬
‫(אדמו"ר ה'צמח צדק'‪ ,‬היום יום י' שבט)‬
‫כמו לכעוס נורא על מישהו ולהרגיש רחוקים‪ ,‬אבל אחרי שקצת מתרחקים‪,‬‬
‫להיזכר שכל הכעס נולד בגלל עומק האהבה‪ ,‬עומק הקשר והאכפתיות‪ ,‬שהם‬
‫הקרקע של כל הסיפור‪ .‬המרחק צומח על־גבי הקרקע הזו ויביא איתו פירות‬
‫מתוקים וטובים יותר‪.‬‬
‫לגמרי אפשרי‬
‫ָאבל על מי‪ ,‬מי אמור‬
‫בחלוף כל אריכות הגלות הזו‪ ,‬אני קצת מבולבלת‪ ,‬מי ֵ‬
‫לנחם את מי‪ :‬אנחנו אותו על שהתרחקנו או הוא אותנו על שרחק מאיתנו?‬
‫אומר המדרש‪" :‬למי צריכים לנחם? למי שמתה אשתו‪ ,‬למי שנשבו בניו‪ ,‬למי‬
‫שנשרף ביתו‪ ,‬נחמוני נחמוני עמי"‪.‬‬
‫אנו זוכים ורואים בשוב ה' את שיבת ציון‪ .‬עם ישראל שב אל הארץ‪ ,‬קם‬
‫ונופל וקם‪ ,‬ומי רוצה יותר ממי את הקירבה והאהבה? הדוד או הרעיה? נראה‬
‫שעצם הפניית המבט שלנו אל צער השכינה כבר הופכת אותנו לאוהבים‬
‫וקרובים יותר‪ .‬איננו מחפשים את מילוי החיסרון שלנו בלבד‪ .‬איננו מרוכזים‬
‫בכאב שלנו‪ .‬אנחנו כואבים את הפירוד והריחוק‪.‬‬
‫אנחנו מבקשים מציאות חדשה של שבת עולמית – שבה הקשר בין השמים‬
‫והארץ גלוי ובהיר‪ .‬אנחנו מתגעגעים קדימה‪ .‬כשמדובר בקשר של נצח זה‬
‫לגמרי אפשרי‪.‬‬
‫יש הרבה מגעים לשלום‪ .‬לבבות קרועים מבקשים פני שכינה ואורו זורח‬
‫עלינו קמעה קמעה‪ .‬זה ניכר כמעט בכל פינה‪ ,‬ומי אמר שאין דילוגים? אני‬
‫מוכנה לדילוג שיבוא בדמות שבת קודש ויזכיר לכולנו בקול גדול‪" :‬אהבת‬
‫עולם אהבתיך"‪.‬‬
‫את מ‬
‫במ וזמנת להש‬
‫אי‬
‫ר‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ט‬
‫ייך‬
‫ייל ‪om‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪nashim.yotz‬‬
‫ואנו נ‬
‫חזור אלייך‬
‫ומעוניינת להציג את יצירותייך ביריד 'נשים יוצרות' אומנותי וייחודי‬
‫התחלת לחפש‪,‬‬
‫וכבר נתמלאת שמחה‬
‫צלם‪ :‬יוחנן כץ‬
‫​​בנוהג שבעולם‪,‬‬
‫אדם המחפש‬
‫דבר שאבד ‪ -‬עצוב‪.‬‬
‫מוצא אותו – שמח‪.‬‬
‫לא כן בעבודת הבורא‪.‬‬
‫אישית‬
‫הרגעים האלה‬
‫| אהרן רזאל |‬
‫כשנכנסתי לישיבה בצפת‪ ,‬שאל אותי הרב במה אני עוסק‪ .‬אמרתי לו "מנגן אני"‪.‬‬
‫אמר לי "בוא אגלה לך את סוד כוחו של הניגון"‪ .‬אמרתי לעצמי‪ ,‬הרב מבקש‬
‫להראות לי שמכיר הוא בעולם הניגון‪ ...‬ולא ידעתי עוד את גודל הסוד‪.‬‬
‫אמר לי‪" :‬לנפש האדם אין מנוחה‪ .‬אין מרגוע‪ .‬תמיד מחפשת‪ ,‬מבקשת ואיננה‬
‫שבעה‪ .‬שואפת לשם וכשמגיעה‪ ,‬כבר מבקשת לה מקום אחר‪ .‬לא כן כששומעת‬
‫מוסיקה‪ ,‬כששרה ניגון‪ .‬דע לך שאלו הרגעים היחידים בהם הנפש נמצאת במקום‬
‫ששואפת היא להיות"‪.‬‬
‫לכל בעל נפש יש רגעים כאלה‪ .‬ואם תשאלו איזה רגעים‪ ,‬רק אומר‪ ,‬אותם רגעים‬
‫שאינם כשאר רגעים‪ .‬אותם רגעים בהם הלב נפתח ושערי דמעה נפתחים‪ ,‬שמים‬
‫וארץ נפגשים‪.‬‬
‫והנה אני בהכנסת ספר תורה של אחי‪ ,‬שהיתה לפני כמה שבועות בנחלאות‪.‬‬
‫ת ה לוכה עוברת בלב רחוב אגריפס‪ .‬שוק מחנה יהודה‪ .‬כל השנה הרחובות‬
‫ע מ וסים‪ .‬מכוניות‪ ,‬אוטובוסים‪ .‬אנשים הנושאים סליהם הכבדים‪ .‬קשי־יום‪.‬‬
‫פ ק קים‪ ,‬צפירות‪ ...‬והנה חוסמים את הכביש לכבוד התורה‪ ,‬ואין כועס ואין‬
‫ממהר‪ .‬לאורך הרחוב ילדים עם לפידי אש בידיהם‪ ,‬ובאמצע רוקדים ומפזזים‬
‫עם ספר התורה החדש‪ .‬אין מי שלבו לא יוצא למראה המדהים‪ .‬הרוכלים יוצאים‬
‫מחנויותיהם וזורקים סוכריות‪ .‬עומדים צפופים בצד ומחייכים‪ .‬יוצאים הנוסעים‬
‫ממכוניותיהם ומבקשים להצטרף‪ ,‬להיות חלק‪ .‬רצים ומנשקים‪ .‬מביאים ילדיהם‬
‫ורוקדים‪ .‬שעת רצון‪ .‬פתאום מתגלה מעין מחזה מאחרית־הימים‪ .‬מתברר שבכל‬
‫אדם חסר סבלנות או ממהר יש מעין קופת חסכון בנפש‪ .‬רזרבות‪ .‬שם נשמרים‬
‫רגשות השמחה‪ ,‬השלווה והאמונה ויוצאים ברגעים כאלה‪.‬‬
‫פעם בתפילת שחרית התבוננתי במילים "ישמח לב מבקשי ה'"‪ .‬חשבתי לעצמי‬
‫שצריך היה לומר‬
‫"ישמח לב מוצאי ה'"‪.‬‬
‫בנוהג שבעולם‪ ,‬אדם המחפש דבר שאבד ‪ -‬עצוב‪ .‬מוצא אותו – שמח‪.‬‬
‫לא כן בעבודת הבורא‪ .‬התחלת לחפש‪ ,‬וכבר נתמלאת שמחה‪.‬‬
‫וזהו‪" :‬ישמח לב מבקשי ה'"‪ ,‬רגע כזה שהחיפוש והמציאה הולכים ובאים יחדיו‪.‬‬
‫"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב‪( "...‬תענית כ"ו ע"ב)‬
‫ט"ו באב‬
‫הזדמנות למעוכבי שידוך‬
‫ביום שישי ט"ו באב (‪ )31.7‬יעלו‬
‫עשרה תלמידי חכמים‬
‫לציונו של התנא יונתן בן עוזיאל בעמוקה‪,‬‬
‫ויעתירו ויזכירו את שמות מעוכבי השידוך‬
‫לזיווג הגון בקרוב‬
‫הצטרפו‬
‫לרבים‬
‫שנושעו‬
‫אשתקד‬
‫למסירת שמות ותרומות כנסו לאתר המאובטח של יד לאחים‪www.yadlachim.co.il :‬‬
‫או חייגו‪1800-620-640 :‬‬
‫שתי נשים מספרות על הצער‪ ,‬הכיסופים והגעגועים לביאת המשיח‬
‫ציור בית המקדש שצייר מרדכי הי"ד‬
‫ותחזינה עינינו‬
‫אורה ויינגורט‬
‫ה ר כבת דהרה במהירות אל עבר הנורא מכל‪,‬‬
‫אושוויץ‪.‬‬
‫בקרון שנועד בדרך כלל להובלת בהמות‪ ,‬עמדו‬
‫צ פ ופים יהודים רבים‪ .‬יהודים ממוצא הונגרי‪,‬‬
‫ובהם מפוני הגטו ב"אונגוור"‪ ,‬בשלהי חודש אייר‬
‫תש"ד‪.‬‬
‫בין היהודים הללו היו בני משפחת סבתי‪ .‬היא‪,‬‬
‫אחיה ואחיותיה‪ ,‬ואף הוריה לבית עהרמאן‪.‬‬
‫גורלה של סבתי שפר באותם רגעי תופת‪ .‬היא‬
‫מ צ אה חריץ קטן אליו נצמדה‪ ,‬וממנו הציצה‬
‫החוצה‪.‬‬
‫מ צ בה של אחותה הקטנה היה קשה יותר‪.‬‬
‫באותם ימי נסיעה חלתה‪ ,‬וגופה קדח‪ .‬מתוך כך‬
‫פנתה הילדה לסבתי ובקשה ממנה‪" :‬רדי‪ ,‬אני רוצה‬
‫לראות את ירושלים"‪.‬‬
‫סבתי הבינה כי מצבה של אחותה קשה‪ .‬מתוך‬
‫שחומה עלה היא החלה להזות‪ ,‬וכנראה שהגיהינום‬
‫ש ס ביבה העלה אסוציאציות של עולם הבא‪ ,‬גן‬
‫ע ד ן ואף ירושלים‪ ,‬שהייתה עבורם חלום רחוק‬
‫באותם הימים‪.‬‬
‫מ ת וך כך ניסתה סבתי להרגיע את אחותה‪,‬‬
‫ו ל הסיח את דעתה‪ ,‬באומרה‪" :‬המשיכי לנוח‪,‬‬
‫כ ש נגיע לירושלים אתן לך לראות‪ ."...‬ואולם‪,‬‬
‫אביה‪ ,‬ר' שמעון זאב הי"ד היסה אותה ואמר‪" :‬לא‬
‫בתי‪ ,‬רדי מהחלון ותני לה לראות‪ ,‬זו אכן הדרך‬
‫לירושלים‪."...‬‬
‫א ת הסיפור הזה נוהג אבי לספר ברגעי שיא‬
‫ש ל שמחות משפחתיות‪ ,‬הנערכות בבית הוריי‬
‫ב י רושלים עיר הקודש‪ .‬על אחד מקירות ביתם‬
‫ת ל וי שרטוט מיוחד במינו של בית המקדש‪.‬‬
‫זהו ציור אותו צייר אח של סבתי‪ ,‬מרדכי הי"ד‪,‬‬
‫בהיותו כבן שמונה־עשרה בשנים שקדמו לשואה‪.‬‬
‫את הציור הוא ערך מתוך עיון במקורות‪ ,‬משניות‬
‫במסכת מידות‪ ,‬ובכישרון רב הוא העלה את הדמיון‬
‫על הנייר‪ ,‬בהשערתו מהי תבנית ההיכל וצורתו‪.‬‬
‫מרדכי הי"ד נרצח באושוויץ יחד עם הוריו וחמש‬
‫מאחיו ואחיותיו‪ .‬שלש אחיות בלבד‪ ,‬בתוכן סבתי‬
‫ע"ה‪ ,‬שרדו את המלחמה‪ .‬אודים מוצלים מאש‪ .‬את‬
‫הציור הן מצאו בעליית הגג של ביתם‪ ,‬אליו הם‬
‫חזרו עם תום המלחמה‪ ,‬והעתק ממנו תלוי בקיר‬
‫הסלון שבבית הורי‪.‬‬
‫ז ו הי דוגמא קטנה לציפיה לביאת המשיח‪.‬‬
‫א ב שחינך את בנו הבכור לצייר את תבנית‬
‫ה ה יכל‪ ,‬יכול לראות גם בדרך לאושוויץ את‬
‫ה נ תיב לירושלים‪ .‬ציפיה זו לישועה מצטרפת‬
‫לפסיפס של כמיהות‪ ,‬געגועים וייחולים לגאולה‪,‬‬
‫"לא בתי‪ ,‬רדי מהחלון ותני לה לראות‪,‬‬
‫זו אכן הדרך לירושלים‪"...‬‬
‫ש ל יהודים בכל הדורות‪ :‬גדולי ישראל שהכינו‬
‫מלבושים חגיגיים לקבלת פני המשיח; אשה זקנה‬
‫ושמה יוכבד שישבה בפתח ביתה בצפת‪ ,‬והמתינה‬
‫לגואל מדי יום במה שמכונה "סימטת המשיח";‬
‫ר ב י לוי יצחק מברדיטשוב שכתב על הזמנת‬
‫נכדתו‪" :‬החתונה תתקיים בירושלים עיר הקודש‪.‬‬
‫ו א ם חס ושלום לא יגיע המשיח עד אז‪ ,‬בעיר‬
‫ז'לובין‪ ;"...‬ה"חפץ חיים" שתבע מכוהנים ללמוד‬
‫את סדר קדשים‪ ,‬כדי לדעת כיצד הם יוכלו לעבוד‬
‫בבית המקדש; ועוד רבים אחרים‪.‬‬
‫צ ר יכים אנו לשאת את עינינו מעבר לכותל‪,‬‬
‫אל עבר הר הבית‪ ,‬ולייחל לבניין המקדש‪ .‬מבעד‬
‫לרווחה שברוך ה' זכינו לה בדורנו‪ ,‬עלינו לעמוד‬
‫בציפיה לשלב הסופי – גאולה שלימה‪.‬‬
‫נ צ טרף לשלשלת הדורות של ציפיה‪ ,‬תביעה‪,‬‬
‫ובעיקר חלום‪ ,‬על הרגעים הגדולים הללו‪" .‬מיום‬
‫ה ל כי לחדר"‪ ,‬כתב הרבי מליובאוויטש‪" ,‬ועוד‬
‫קודם לזה‪ ,‬התחיל להתרקם בדמיוני ציור הגאולה‬
‫העתידה‪ ,‬גאולת עם ישראל מגלותו האחרון"‪.‬‬
‫ותחזינה עינינו‪.‬‬
‫געגועים עזים‬
‫ר‪ .‬פרידמן‬
‫באחד מלילות תשעה באב הגיע נפוליאון‪ ,‬קיסר‬
‫צ ר פת‪ ,‬לשכונת היהודים עם פמליית מלווים‪.‬‬
‫לתדהמתו ראה אותה לוטה באפלה‪.‬‬
‫סבב לו הקיסר בין סמטאותיה החשוכות‪ ,‬והנה‬
‫הבחין באור דל מרצד מבית כלשהו‪ ,‬מיד כיוון‬
‫לשם פעמיו‪ .‬נכנס המלך עם מלוויו פנימה‪ ,‬וראה‬
‫גברים יושבים על הרצפה‪ ,‬ולאור נר קטן מקוננים‬
‫מרה‪ ,‬כאשר מישהו קורא בקול נהי מתוך מגילה‪.‬‬
‫הביט נפוליאון במראה המוזר‪ ,‬והבין כי דבר־צרה‬
‫גדול ניתך על אנשים אלו‪ ,‬ועל כן מקוננים הם‬
‫יחדיו‪.‬‬
‫הביט הקיסר כה וכה וביקש ממלווהו לשאול את‬
‫המקוננים מהי הצרה הנוראה שהתרגשה עליהם‪.‬‬
‫פנה משרתו של הקיסר אל אחד היהודים ושאל‬
‫א ו תו לסיבת האבל‪ .‬השיב הלז‪" :‬מקוננים אנו‬
‫ע ל חורבן בית מקדשנו‪ ,‬ההיכל הגדול והקדוש‬
‫לה' אלוקינו‪ ,‬שבכל העולם כולו יצא זיוו והדרו‪,‬‬
‫ובעוונותינו עלה באש‪ .‬ומאז גלה יקרנו וניטלה‬
‫ע ט רה מראשנו‪ ,‬בוכים אנו ומבקשים שייבנה‬
‫מחדש ואלוקינו ירפא את אבלנו"‪.‬‬
‫לשמע התשובה עטה נפוליאון ארשת של צער‬
‫על פניו ושאל‪" :‬מתי ארעה צרה נוראה זו?"‬
‫השיבו לו‪" :‬לפני קרוב לאלפיים שנה!"‬
‫ב י קש הקיסר כי יחזרו לפניו על הדברים‪ ,‬כי‬
‫סבור היה שלא שמע נכון‪ .‬כשאימתו לפניו את‬
‫מה ששמע‪ ,‬כמו שכח את הכתר אשר הוא נושא‬
‫על ראשו‪ ,‬ספק כפיו בתימהון והכריז בקול לא לו‪:‬‬
‫" ע ם אשר מקונן על בית מקדשו שחרב לפני‬
‫אלפיים שנה‪ ,‬כאילו היה זה רק אתמול‪ ,‬בוודאי‬
‫ישוב לראות בבנינו!!"‬
‫***‬
‫ה צ יפיה למשיח ולבנין בית המקדש לא סרה‬
‫מ ע ם ישראל לרגע‪ .‬בכל יום מזכיר היהודי את‬
‫מלך המשיח בערגה‪ ,‬בכיסופים ובאנחה מעמקי‬
‫ה ל ב‪ ,‬מחכה לביאת המשיח‪ ,‬מייחל לו‪ ,‬ועיניו‬
‫כלות לזכות לבואו‪.‬‬
‫בתפילת שמונה־עשרה אנו משוועים‪" :‬את צמח‬
‫דוד עבדך מהרה תצמיח‪ ,‬וקרנו תרום בישועתך‬
‫כי לישועתך קוינו כל היום"‪ .‬הרמב"ם הכניס את‬
‫ה צ יפיה למשיח בין י"ג העיקרים של אמונתנו‬
‫ה ק דושה הנאמרים מדי יום ביומו‪" :‬אני מאמין‬
‫ב א מונה שלמה בביאת המשיח‪ ,‬ואף על פי‬
‫שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"‪.‬‬
‫הציפיה של גדולי ומאורי ישראל לביאת המשיח‬
‫ל א תתואר‪ .‬חייהם שלובים היו בציפיה לבוא‬
‫המשיח‪ .‬על הצדיק רבי משה טייטלבוים בעל ספר‬
‫הפרסום שלך בתפוצה של‬
‫רק‬
‫קרוב א יך‬
‫בס‬
‫"ד עבודת ה' ברוח חסידית‬
‫גיליון ‪7‬‬
‫| כז' כסלו תשע"ד |‬
‫פרשת מקץ | שבת חנוכה‬
‫שאלה‪ :‬חושך באנו לגרש?‬
‫איזה‬
‫וכיצד‬
‫נעשה זאת?‬
‫הדור‬
‫מצוות‬
‫חיים כהן ("החלבן")‬
‫הרב‬
‫המקדש מסמלים‬
‫בבית‬
‫הנרות שדלקו במנורה הגדול וזרעו אחריו זכו‬
‫ישראל‪ .‬אהרן הכהן‬
‫ועד היום מדליקים‬
‫את נשמות המנורה בבית המקדש‪,‬‬
‫לכך אהרן? המדרש‬
‫להדליק את‬
‫ישראל‪ .‬מפני מה זכה‬
‫הם את נשמות‬
‫חבל של ברזל על‬
‫קושר‬
‫(תנחומא) מסביר‪ :‬משום ש"היה וכל מי שלא היה יודע‬
‫על כל פתחי ישראל‪.‬‬
‫מותניו‪ ,‬ומחזר‬
‫יודע להתפלל‪ ,‬היה‬
‫שמע וכן מי שאינו‬
‫לקרות קריאת‬
‫בגופה של תורה היה‬
‫שאינו יודע לכנוס‬
‫מלמדו‪ ...‬וכן מי‬
‫החבויה בכל יהודי‪,‬‬
‫ראה את נשמת הקודש‬
‫אהרן‬
‫יתברך מתגוללים‬
‫מלמדו"‪ .‬היהלומים היקרים של ה'‬
‫של המלכות שראויה‬
‫וראה את ומאבדים את ההוד וההדר‬
‫בתיקון העולם‪ ,‬והם‬
‫באשפתות‬
‫שותפיו של הקב"ה‬
‫להם‪ .‬ישראל הם‬
‫אינם מתעוררים לכך‪.‬‬
‫יתברך‪ .‬ארס הכפירה‬
‫כולו צמא מאוד לה'‬
‫עם ישראל‬
‫חמישים שנה‪ ,‬פג‬
‫שהחלו לפני כמאה‬
‫והתסיסה החריפה‬
‫ידע את יוסף‪ ,‬או את‬
‫שלא‬
‫ועבר מן העולם‪ .‬ישנו דור שלם ואת שולחן ערוך‪ .‬דור‬
‫ויעקב‪ ,‬את הרמב"ם‬
‫קדושת ה' שבו‪ ,‬ויחד עם‬
‫אברהם יצחק‬
‫את סוד נשמתו‪ ,‬את‬
‫נשמה אצילית של דור‬
‫זה אינו יודע‬
‫נשמה גבוהה מאוד‪,‬‬
‫כולם‪ ,‬צמאה לאלוקות‬
‫זה הוא בעל‬
‫של‬
‫גאולה‪ ,‬שזועקת בקרב הלבבות ותפילה‪ .‬דורנו הוא הדור‬
‫למים חיים של תורה‬
‫אֲדֹנָ י ה' וְ הִ ׁ ְשלַ חְ ִּתי‬
‫ומתגעגעת‬
‫ֵנּה יָמִים ָ ּבאִים נְאֻם‬
‫שעליו נאמר‪ " :‬הִ‬
‫לַ ַּמיִ ם ִּכי אִ ם לִ ׁ ְשמֹעַ‬
‫ב לַ ֶּלחֶ ם וְ ֹלא צָ ָמא‬
‫רָ עָ ב ָּבָארֶ ץ‪ֹ ,‬לא רָ עָ‬
‫י ה'" (עמוס ח')‪.‬‬
‫ומבקש את דבר ה' אך‬
‫אֵ ת ִּדבְ רֵ הזה מחפש ומשוטט‬
‫שיאמץ אותם‪ ,‬אין מי‬
‫הדור‬
‫מדוע? מפני שאין מי‬
‫ויציע להם לשמוע‬
‫אינו מוצא‪.‬‬
‫ביתם בראש השנה‬
‫שידפוק בדלת‬
‫להדליק חנוכיה‪ ,‬אין‬
‫אין מי שמזמין אותם‬
‫תקיעת שופר‪,‬‬
‫להצטרף אליו ללמוד‬
‫ואכפתיות יקרא להם‬
‫הוא עצום ורב ברוך‬
‫מי שבאהבה‬
‫ישראל‬
‫מעט תורה‪ .‬מחנה שלומי תפיסותינו והרגלינו‪ ,‬נביט‬
‫אם רק נשנה את‬
‫ממש נזכה לקיים את‬
‫ה'‪ ,‬והנה‪,‬‬
‫עימו חסד – כי אז‬
‫על האחר ונעשה‬
‫לים מכסים"‪ .‬דרכו‬
‫הארץ דעה את ה' כמים‬
‫הפסוק "ומלאה‬
‫הזמן על התפתחותו‬
‫ה' היא לחשוב כל‬
‫של האדם עובד‬
‫ומעשים טובים‪ ,‬תיקון‬
‫ובמצוות‪ ,‬בקדושה‬
‫הרוחנית בתורה‬
‫במחנה שלומי ה' עוסק‬
‫ה'‪ .‬אמנם כל אחד‬
‫מידות ועבודת‬
‫אנו סובבים סביב‬
‫יכולתו‪ ,‬אולם לרוב‬
‫בתורה ומצוות כפי‬
‫מישראל ירגיש שמוטל‬
‫והנה‪ ,‬אם כל אחד‬
‫עבודתנו שלנו‪.‬‬
‫ואל לבבו את אותם‬
‫שצריך לאמץ אל ביתו‬
‫וירגיש‬
‫להם מי שיאמצם – כי‬
‫עליו חוב‪ ,‬ומבקשים את דבר ה' ואין‬
‫ותיקון הדור שלנו‪ ,‬בדרך‬
‫המשוטטים‬
‫היסוד להשלמת מצוות‬
‫אז זה יהיה‬
‫לגאולה השלמה‪.‬‬
‫לראות את ה' יום יום‬
‫הרב יובל הכהן אשרוב‬
‫מרכז "בסוד הדברים"‬
‫וחושך על פני תהום'‪,‬‬
‫ובהו‬
‫על הפסוק 'והארץ היתה תהו מצרים‪' ,‬בהו' – זו גלות‬
‫דרשו חכמינו ש'תהו' – זו גלות תהום' – זו גלות אדום‪.‬‬
‫זו גלות יון‪' ,‬על פני‬
‫בבל‪' ,‬חושך' –‬
‫להחשיך את עיניהם‬
‫כנגד יון? מכיוון שרצו‬
‫מדוע החושך‬
‫ישראל מן התורה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מי שרוצה‬
‫של‬
‫חיים' למחזיקים בה‪.‬‬
‫התורה נקראת‪' :‬עץ‬
‫החיות והשפע ישירות‬
‫את‬
‫להיות מחובר לחי החיים‪ ,‬לקבל הנתיבים שהתורה מסמנת‬
‫מתחבר דרך התורה ודרך‬
‫מהמקור‪,‬‬
‫לשפע האלוקי‪ ,‬ולגרום‬
‫לו‪.‬‬
‫שלנו‬
‫היוונים רצו לקטוע את החיבור יושבים‪ .‬הם זממו להחשיך‬
‫לנו לחתוך את הענף שעליו אנחנו הפילוסופיה שלהם ולאחר‬
‫איך? בהתחלה דרך‬
‫לנו את האור‪.‬‬
‫מאותה תפיסת עולם‪.‬‬
‫בכוח‪ ,‬דרך גזירות שנבעו‬
‫סגידה לטבע‪ ,‬סגידה‬
‫מכן‬
‫שלהם מיוסדת על‬
‫כאלה שאינם יכולים‬
‫הפילוסופיה‬
‫אז וגם היום‪ .‬ישנם‬
‫שהיתה קיימת‬
‫עותקים מודפסים‬
‫מחנכים! מדריכים!‬
‫מעוניינים לקבל עותקים של‬
‫לשימוש בפעולה או שיעור‪,‬‬
‫קרוב אליך‬
‫לתלמידים או לחבר'ה?‬
‫לחלק‬
‫סמסו ל‪054-4530951-‬‬
‫אליכם מדי שבוע!‬
‫ונביא אותו קרוב‬
‫בשבועות הקרובים‬
‫כל עלות‬
‫ההפצה תחל ללא‬
‫‪6‬‬
‫פיג'מה ברחוב‪,‬‬
‫ורוטשילד הבין‬
‫התוועדות‬
‫‪8‬‬
‫למה גמרא‪ ,‬למה?‬
‫הרב יהושע שפירא‬
‫‪4‬‬
‫מוזיקה נבואית‬
‫ראיון עם דניאל שליט‬
‫כל עוד רוחו בקרבו קם ה"ישמח משה"‬
‫ממקומו‪ ,‬לבש בגדי שבת‪ ,‬ואץ רץ‬
‫אל עבר דלת הבית‪ .‬בעיניים קורנות‬
‫הביט אל המבואה‬
‫"ישמח משה" מסופר כי כל ימיו השתוקק לביאת‬
‫המשיח‪ ,‬ובכל דרכיו ומעשיו ניכרה ציפיתו‪ .‬ביום‬
‫מ ן הימים הורגשה המולת ציפיה בביתו‪ .‬חתנו‬
‫ה ד גול‪ ,‬הגאון והצדיק רבי אריה ליפשיץ בעל‬
‫ה " אריה דבי עילאי" עמד להגיע לביקור‪ .‬בני‬
‫הבית ציפו לאורח בלב הומה‪ ,‬והבית כולו הוכן‬
‫ל כ בודו‪ .‬רק ה"ישמח משה" ישב ספון בחדרו‪,‬‬
‫ועסק בעבודת ה'‪ .‬והנה נפתחה דלת החדר ואחד‬
‫מבני הבית הכריז‪" :‬הוא הגיע! הוא הגיע!"‬
‫כל עוד רוחו בקרבו קם ה"ישמח משה" ממקומו‪,‬‬
‫ל ב ש בגדי שבת‪ ,‬ואץ רץ אל עבר דלת הבית‪.‬‬
‫בעיניים קורנות הביט אל המבואה‪ ,‬והנה הבחין‬
‫בחתנו החביב‪.‬‬
‫" א ה‪ ,‬הוא הגיע‪ ,"...‬התבטא באכזבה מרה‪...‬‬
‫" חשבתי שמשיח הגיע! זה לא הוא!"‪ ,‬והתעלף‬
‫מרוב צער וכיסופים‪.‬‬
‫לזאת ציפיה תקרא‪.‬‬
‫למכון צורבא מרבנן‬
‫מייסודו של הרב מרדכי אליהו זצ”ל‬
‫דרושה‬
‫בת שירות‬
‫תותחית‬
‫לתפקיד משרדי מאתגר‪,‬‬
‫לצורך הפצת תורה בעם ישראל‬
‫הנפוץ ביותר מבין עלוני השבת‬
‫כ‪ 250,000-‬קוראים מידי שבוע‬
‫היחיד שמופץ גם בישיבות ומוסדות חינוך‪,‬‬
‫וכן ב‪ 25,000 -‬תיבות דואר אלקטרוני מדי שבוע‬
‫ובנוסף מעל ‪ 200‬מפיצים פרטיים בכמות של כ‪ 20,000-‬עלונים!‬
‫מספר פרסומות מצומצם עם מיקוד חזק יותר לפרסום שלך‪ .‬פרסום בעמודים‬
‫רק ב‬
‫אביתר בנאי | שולי רנד |‬
‫מרכזיים‪ ,‬במיקומים אסטרטגיים ובמגוון דרכים‪ .‬רק ב‪-‬‬
‫חיבור‬
‫אהרן רזאל | הרב עדין אבן ישראל )שטיינזלץ( | הרב יהושע שפירא רק ב‬
‫אמיתי ולא מאולץ של כל הזרמים והמינים עם מגוון מיוחד של מדורים‪.‬‬
‫אינו מכיל‬
‫חדשות ורכילויות ולכן נכנס לכולם הביתה‪ .‬ו‪ ...‬רק‬
‫עוסק בעבודת ה' ברוח חסידית!‬
‫להצעת מחיר במיוחד בשבילכם‪:‬‬
‫שלחו ‪ SMS‬לאהרן‪ 052-4061065 :‬או שלחו מייל‪[email protected] :‬‬
‫'קרוב אליך' עכשיו קרוב ליותר קוראים!‬
‫משרדי המכון בעיר רחובות‪,‬‬
‫עבודה עם צוות ייחודי וחם באווירה משפחתית‬
‫(ניתן לשלב את התקן עם קומונה בסניף עזרא מרכז)‬
‫דרישות‪:‬‬
‫יכולות משרדיות וארגוניות‪,‬‬
‫תודעת שליחות‪ ,‬ידע במחשב‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫‪1-700-500-777‬‬
‫או שלחו הודעה ונחזור אליכן‪050-4422664 :‬‬
‫אודליה (בת שירות נוכחית)‪052-6552633 :‬‬
‫לעילוי נשמת מאיר (מיש) אלימלך ז"ל‬
‫שיח תדרוש מאיתנו‬
‫מו לידה‪ .‬ביאת המ‬
‫מו לידה וגם כואב כ‬
‫שמח כ‬
‫כת ולא בטוח שכולם משתוקקים אליהם‪.‬‬
‫שינויים מרחיקי ל‬
‫ביאת המשיח תלויה לא‬
‫ה‬
‫במשיח אלא‬
‫באנשים שהוא צריך להנהיג‪,‬‬
‫אם א‬
‫נ‬
‫ח‬
‫נ‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ו‬
‫כ‬
‫נים?‬
‫ח בלי משיח זהו ביטוי שמתייחס לביאת המשיח כאל תהליך של לידה‪.‬‬
‫החבלים הם בעצם צירים‪ ,‬כאבים‪ .‬זהו דימוי שמופיע בתנ"ך והוא אומר שכשם‬
‫שחבלי לידה הם חלק מהתהליך הלידה‪ ,‬כך חבלי משיח הם חלק מעניין של‬
‫ביאת המשיח‪ .‬כשם שלגבי חבלי לידה יש אמצעים שתהיה לידה בלי כאבים‪ ,‬כך‬
‫יש גם תפיסה כזו לגבי חבלי משיח‪ .‬אפשר שיהיה משיח עם פחות כאבים‪ ,‬אלא‬
‫שזהו מצב שצריך להתכונן אליו‪.‬‬
‫ה וא איננו נובע מצד עצמו‪,‬‬
‫בדיוק כמו בלידה‪.‬‬
‫ו מדוע יש כאבים? ההסבר‬
‫הפשוט ביותר לכך‪ ,‬שהוא נכון גם‬
‫לגבי לידה‪ ,‬הוא שכל דבר שהוא‬
‫י צירה של מצב חדש‪ ,‬עולם‬
‫חדש‪ ,‬כל שינוי של סיטואציה‬
‫שהוא כללי‪ ,‬מקיף ורציני‪ ,‬איננו יכול להיעשות בלי שתהיה חריקה‬
‫של מעבר‪ .‬אנחנו יודעים‪ ,‬שגם עכשיו נוצרים הרי געש‪ .‬זה קורה מפעם לפעם‪,‬‬
‫אבל עד שנוצר הר כזה‪ ,‬האדמה צריכה להזדעזע‪ ,‬משהו צריך להיקרע‪ ,‬כוח‬
‫עצום צריך לפעול כדי לעשות את השינוי ופעולה כזו איננה עוברת חלק‪.‬‬
‫יש מצבים שבהם ים הופך ליבשה ויבשה לים אבל אלה הם תהליכים‪ ,‬שהם‬
‫אמנם אינם תהליכי זעזוע‪ ,‬אבל תמורת זאת הם לוקחים הרבה מאוד זמן‪ .‬יכול‬
‫ש יהיה שינוי דרסטי‪ ,‬אפילו בהיקף גדול‪ ,‬אבל הוא נעשה כרגיל במשך זמן‬
‫ארוך מאוד‪ .‬כדי שיקרה אותו הדבר בלי זעזוע‪ ,‬בלי מהפיכה‪ ,‬מה שנקרא "בדרך‬
‫אבולוציונית" במקום בדרך רבולוציונית‪ ,‬כדי שיקרה דבר כזה נדרש הרבה מאוד‬
‫זמן וככל שההבדל גדול יותר‪ ,‬יש צורך ביותר זמן‪ ,‬כדי להכשיר את המעבר הזה‬
‫משלב לשלב‪.‬‬
‫כשאנחנו מדברים על משיח‪ ,‬על שינוי במצב של העם היהודי‪,‬‬
‫ובמובן מסוים של העולם כולו‪ ,‬שנעשה תוך פרק זמן‬
‫ק צר יחסית‪ ,‬בהכרח שהשינוי הזה יהיה שינוי‬
‫כ ואב‪ .‬ככל שפרק הזמן הוא קצר יותר וככל‬
‫שהשינוי הוא דרסטי יותר‪ ,‬הכאב המתלווה‬
‫ה וא בהכרח‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬על פי הגדרה‪,‬‬
‫גדול יותר וחריף יותר‪.‬‬
‫י ש אמרה מפורסמת של חז"ל על ביאת‬
‫ה משיח‪" :‬אין בן דוד בא‪ ,‬אלא בדור שכולו‬
‫זכאי או בדור שכולו חייב"‪ .‬הרעיון שהמשיח‬
‫הרב עדין אבן ישראל‬
‫(שטיינזלץ)‬
‫בלגבי‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫יבוא בדור שכולו זכאי נראה מסתבר‪ ,‬נראה שיש לו מבנה מסוים‪ ,‬שהוא‪ ,‬אגב‪,‬‬
‫בדיוק ההגדרה של התהליך האבולוציוני‪ .‬דור שכולו זכאי מגיע על־ידי זה שהוא‬
‫משתכלל והולך‪ ,‬על־ידי זה שהוא מתעלה והולך מדרגה לדרגה עד למעמד של‬
‫המשיח‪ ,‬בתוך תהליך איטי‪ ,‬שהוא מעבר משלב אחד לשני בצעדים פחות או‬
‫יותר סבירים‪.‬‬
‫מ ה קורה לדור שכולו חייב?‬
‫ה קדוש ברוך הוא מעמיד‬
‫עליהם מלך‪ ,‬שגזירותיו קשות‬
‫כהמן וישראל עושים תשובה‪.‬‬
‫כ לומר‪ ,‬דור שכולו חייב מגיע‬
‫למצב בו אי־ אפשר לרדת למטה‬
‫ממנו ולכן הוא מחייב שינוי דרסטי‬
‫ב כל המבנה של החיים‪ ,‬של תפיסת‬
‫ה תהליך לא הלך בדרכים המקובלות‪,‬‬
‫עולם‪ ,‬ומשהו קורה אז‪ .‬אם‬
‫איטיים‪ ,‬שהדור או הדורות נעשים טובים‬
‫כ לומר על־ידי שינויים‬
‫יותר‪ ,‬יש מסלול אחר והוא מסלול חריף וחד־פעמי‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬העם היהודי‬
‫מגיע למצב כזה שאיננו יכול לרדת יותר והוא מגיע למעמד של לחץ מבפנים‬
‫ו מבחוץ‪ ,‬מגיע לדרגה כזו שהוא כאילו חייב התפוצצות ואז יש התפוצצות‪,‬‬
‫מהפיכה‪ ,‬ואז יכול לבוא משיח‪.‬‬
‫בשתי התפיסות משיח בא בדור שכולו זכאי‪ ,‬אלא שיש הבדל‬
‫בזכאות של אותו הדור‪ .‬יכול להיות שיהיה דור שכולו זכאי מפני שהוא‬
‫התקדם והלך במשך הדורות‪ .‬ויכול להיות דור שכולו זכאי על־ידי זה שהוא עבר‬
‫טרנספורמציה פתאומית‪ ,‬מכאיבה מאוד‪ ,‬שבאה על־ידי ייסורים‪ ,‬צרות‪ ,‬כאבים‪.‬‬
‫הייתה בדיחה על פסוק במקרא‪ ,‬שאולי שייכת גם לנקודה הזו‪ .‬הפסוק אומר‪:‬‬
‫"רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' ‪ -‬חסד יסובבנו"‪ .‬באותו פסוק יש מבנה‬
‫מוזר‪ ,‬מפני שיש אתנחתא אחרי "והבוטח בה'"‪ .‬זה נראה כאילו הפסוק נקרא‪:‬‬
‫" רבים מכאובים לרשע והבוטח בה'" והסיום הוא‪" :‬חסד יסובבנו"‪ .‬מישהו‬
‫אמר‪ ,‬שבין המכאובים של הרשע‪ ,‬הוא גם האיש הבוטח בה'‪ .‬גם זה‬
‫כואב לרשע‪...‬‬
‫ל פעמים אחד מחבלי משיח טמון בעצם בואו של המשיח‪ .‬ישנם אנשים‬
‫שבשבילם זו טרגדיה ללא ספק‪ ,‬זהו אחד הכאבים‪ .‬כאב הגאולה יכול להיות‬
‫לא רק לפני בואה‪ ,‬אלא עצם העובדה שאני רואה דבר שלא רציתי לראות אותו‪.‬‬
‫בן אדם אומר‪" :‬נלחמתי נגד זה במשך שבעים שנותיי ועכשיו זה בא"‪ .‬נו‪ ,‬אז‬
‫מה יכול להיות חבלי משיח קשים יותר מזה? זה ממש התיאור המופיע בנביא‪,‬‬
‫"הוי המתאווים ליום ה'"‪ ,‬מה אתם מחכים ליום ה'? "למה זה לכם יום ה'‪ ,‬הוא‬
‫חושך ולא אור"‪ .‬בדברי חז"ל מופיע שאחד החכמים אומר לעמים‪" :‬אתם ואנחנו‬
‫מחכים ליום ה'‪ .‬אני יודע למה אנחנו מחכים‪ ,‬אבל מדוע אתם מחכים?" משל‬
‫לתרנגול ועטלף‪ ,‬שיושבים בחושך ומחכים לאור‪ .‬אומר התרנגול לעטלף‪ :‬מילא‬
‫אני מחכה לאור‪ ,‬אבל אתה‪ ,‬מה לך לחכות לאור? מה אתה תעשה בו?‬
‫זאת אומרת‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬גם גאולה‪ ,‬עצם הגאולה יכולה להיות דבר מכאיב‪.‬‬
‫היא בעצמה חבל וייסורים בשביל אנשים שאינם רוצים אותה או שלא כך הם‬
‫רואים אותה‪.‬‬
‫ל מעשה‪ ,‬כל המחשבה המהפכנית של העולם‪ ,‬הרוסית‪ ,‬הסינית‪ ,‬הקובנית‪,‬‬
‫ה אפריקאית וכיוצא‪ ,‬כל המחשבה שמבוססת על רעיון המהפכה‪ ,‬היא כולה‬
‫שינוי‪ ,‬ויוצאות ממנה וריאציות של נושא אחד‪ ,‬שהוא הנושא של ביאת המשיח‪.‬‬
‫לעשות אותו‪ ,‬אלא שהוא דבר שדורש שינוי כללי לפחות של עם ישראל‪.‬‬
‫יש תיאורים שהרמב"ם רואה כמטאפורה‪ ,‬שבתי ירושלים יהיו‬
‫כה גבוהים עד שאנשים יצטרכו לעוף אל תוך הבתים‪ ,‬ושהלחם‬
‫ו העוגות יצמחו מן הקרקע והבגדים יצמחו על העצים‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬שכל היהודים יעשו תשובה הוא מבין כפשוטו‪ .‬לפעמים נראה‬
‫שאנחנו יכולים לחשוב על עוגות מהקרקע בתור פטנט אפשרי‪,‬‬
‫ואילו מדינה שתנהג לפי חוקי התורה ושהיהודים יעשו תשובה‪,‬‬
‫לפעמים זה נראה כמו מטאפורה‪...‬‬
‫אפילו התמונה הקטנה של המשיח‪ ,‬התמונה המצומצמת‪ ,‬היהודית‪ ,‬גם היא‬
‫דורשת הרבה מאוד‪ ,‬שינוי ערכים גדול בצידו של העם היהודי בהיקף גדול‪.‬‬
‫ב חלק גדול מן המקרים מהפכנים מסוגים שונים ניסו לעשות‬
‫פרובוקציות כדי שהמצב יגיע לכלל התפוצצות‪ .‬כלומר‪ ,‬כדי שיגיע‬
‫יותר מהר "דור שכולו חייב"‪ ,‬ואז אפשר יהיה שהדברים יגיעו לידי פיתרון‪.‬‬
‫מ תוך תרי"ג מצוות‪ ,‬אנו נמצאים בערך עם מאתיים מהן‪ .‬למעשה‪ ,‬החיים‬
‫היהודיים של הזמן הזה‪ ,‬הם מקוטעים מאוד‪ ,‬הם חיים על פס צר‪.‬‬
‫ומהו בעצם העניין של המשיח? כשאנחנו מעיינים במקורות‪ ,‬יש שתי תמונות‬
‫ש ונות‪ .‬הרמב"ם הוא למעשה המקור היחידי שעוסק בבעיה הזו לא כבעיה‬
‫רחוקה‪ ,‬אלא כנושא‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬כמעט של הלכה‪ .‬אני מציע לכם לראות את‬
‫ה הבדל בין תיאור המשיח בספר המדע לרמב"ם מצד אחד ובין מה שמופיע‬
‫בספר שופטים בהלכות מלכים מצד שני‪ .‬זה דבר מעניין מאוד‪ ,‬מפני שיש שם‬
‫לכאורה שתי תמונות שונות של משיח‪.‬‬
‫אומרים שמחכים למשיח‪ ,‬שיבוא‪ ,‬שיפתור בעיות‪ ,‬שיגאל‪ .‬יפה‬
‫מאוד‪ .‬אבל מנהיג איננו יכול להיות בלי מונהגים‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬יבוא איש‪,‬‬
‫אין לאדם הגון תירוץ טוב מדוע איננו קורא את משנה תורה‬
‫לרמב"ם‪ .‬אפשר לטעון שהתלמוד הוא מסובך מפני שהוא כתוב בארמית‪ ,‬אבל‬
‫משנה תורה כתוב בעברית יוצאת מן הכלל‪ .‬מי שאומר שהוא לא יכול לקרוא‬
‫בלי ניקוד‪ ,‬אז הופיע רמב"ם עם ניקוד‪ .‬מי שאומר שהוא לא יכול לקרוא בלי‬
‫פירוש‪ ,‬יש לרמב"ם פירוש‪ ,‬ואפילו מי שלא יכול לקרוא עברית‪ ,‬יכול לקבל‬
‫אותו מתורגם בכמה שפות אחרות‪ .‬כך‪ ,‬שאני לא מוצא שום תירוץ טוב לאדם‪,‬‬
‫שיכול להסביר למה הוא לא קרא ספר‪ ,‬שהוא גם מאלף וגם יכול לעורר מחשבה‪.‬‬
‫א ני רוצה לחזור לעניין‪ .‬בתפיסת המשיח בספר המדע מופיעים ביטויים‬
‫כאלה‪ :‬המשיח יהיה מלך‪ ,‬יקום מלך בישראל‪ ,‬שיהיה חכם כשלמה ונביא גדול‬
‫כ משה רבנו והוא ינהיג את העולם ועוד‪ .‬בספר שופטים התפיסה מהו משיח‬
‫מופיעה בצורה מאוד ארצית‪ .‬שם ההגדרה היא שאם יקום אדם בישראל‪ ,‬שיילחם‬
‫מלחמות ה'‪ ,‬ינסה לקבץ את ישראל ולהקים מדינה הנוהגת על־פי חוקי התורה‪,‬‬
‫הרי זה בחזקת משיח‪ .‬אם הוא יצליח ויבנה את בית המקדש‪ ,‬יאסוף את נידחי‬
‫ישראל ויצליח לבנות מדינה הנוהגת על־פי התורה‪ ,‬הרי זה משיח ודאי‪.‬‬
‫ההגדרה של המשיח כאן היא לא הגדרה פרסונאלית‪ ,‬אלא מה שאפשר לקרוא‬
‫הגדרה אופרטיבית‪ .‬האיש שמצליח לעשות דברים מסוימים זהו משיח‪ .‬האיש‬
‫ה זה יכול להיות חכם כשלמה או לא חכם כשלמה‪ .‬המבחן האמיתי לשאלה‬
‫אם הוא משיח או לא איננו מבחן אישיות‪ ,‬אלא מבחן הצלחה‪ .‬איך זה מתיישב‬
‫ע ם הדמות האחרת של המשיח‪ ,‬שאמרתי‪ ,‬שגם אותה מביא הרמב"ם בספרו‬
‫הראשון? ובכן‪ ,‬הייתי אומר‪ ,‬שיש כאן קצת ההבדל שקיים בין דרישת המינימום‬
‫ובין הרצון והשאיפה‪ .‬אבל אפילו הנוסח הפשטני‪ ,‬הארצי‪ ,‬שמשתמש בו הרמב"ם‬
‫לגבי המשיח‪ ,‬כשהוא מבסס אותו כל הזמן על העיקרון הגדול שאין בין העולם‬
‫הזה וימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד‪ ,‬זהו עדיין משהו שלא רק לא קל‬
‫ש הוא יכול להיות מנהיג‪ ,‬מה הוא יעשה? הוא צריך את הקהל שלו‪ .‬משיח‬
‫צריך את העם שלו‪ ,‬ועם שאיננו מוכן לקראת משיח איננו יכול לקבל משיח‪.‬‬
‫הוא איננו יכול לעשות שום דבר עם משיח ולכן‪ ,‬המשיח‪ ,‬כמו שאומר הסיפור‪,‬‬
‫הוא נולד‪ ,‬הוא מת‪ ,‬בא אחר במקומו שגם הוא מחכה שתבוא השעה הראויה‪,‬‬
‫וכמו שראינו‪ ,‬השעה הראויה היא במובן מסוים שעה של תהליך הדרגתי של‬
‫חינוך‪ ,‬או של התפוצצות‪ .‬אנחנו כיהודים‪ ,‬אנחנו בודאי עם קשה עורף‬
‫ואחד מהכוחות שלנו‪ ,‬לטוב ולרע‪ ,‬זה העיוורון ללכת בעקשנות אל‬
‫הדרכים הלא־נכונות‪ ,‬לשבור את הראש ולהמשיך ללכת באיזושהי מידה‪ .‬זה‬
‫כנראה גם כן חלק מן היכולת‪ .‬זה לוקח זמן וכאבים כדי ללמוד‪.‬‬
‫משיח הוא תהליך מסובך‪ ,‬שתלוי קודם כל ברצונו של העם היהודי לקבל‬
‫משיח כשיתגלה‪ .‬כל עוד אנחנו לא רוצים‪ ,‬אחרים בודאי אינם רוצים‪ ,‬וכל עוד‬
‫אנחנו איננו מוכנים‪ ,‬בודאי שאחרים אינם מוכנים‪.‬‬
‫ז ה הסיכוי של הווייתנו‪ .‬הייתי אומר‪ ,‬מתוך השערה‪ ,‬שאנחנו‬
‫עדיין לא דור שכולו זכאי‪ ,‬לא נראה לי‪ ,‬אבל גם לא נראה לי שאנחנו‬
‫דור שכולו חייב‪ .‬אני מרגיש שאנחנו חיים בתקופה בדיוק של אותם‬
‫החבלים‪ .‬אנחנו עוברים את ההתכווצויות הללו של ייסורים‪ ,‬שהם בדיוק התהליך‬
‫הזה של הגאולה‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬אנחנו נמצאים‪ ,‬נלחצים לקראת מצבים מסוימים‪.‬‬
‫יכול להיות שאנחנו לא מבינים מספיק‪ ,‬אז אנחנו נלחצים עוד קצת‪ .‬לוחצים‬
‫אותנו השכנים מבחוץ; לוחמים אותנו אומות העולם; ילחצו אותנו עוד בכלכלה‬
‫ו בדברים אחרים וכל אלה זה כאילו השאלה‪ :‬נו‪ ,‬אז מה אתם לומדים? מפני‬
‫שסוף־סוף‪ ,‬כל החבלים הללו‪ ,‬כמו חבלי לידה‪ ,‬הם לא ייסורים בשביל ייסורים‪.‬‬
‫הם ניסיון להכין את המצב משלב אחד לשלב שני‪.‬‬
‫מתי החבלים יסתיימו? כמו שאמר אליהו הנביא לרבי יהושע בן לוי – היום‪.‬‬
‫אבל היום‪ ,‬אם בקולו תשמעו‪ .‬החבלים תלויים לא רק במאורע חיצוני‪ ,‬הם תלויים‬
‫בהשפעה של המאורעות עלינו‪ ,‬איך אנחנו נגיב על כל הדברים הללו ‪ -‬וזה תלוי‬
‫בנו‪.‬‬
‫תלוי בעיקר‪ ,‬כנראה‪ ,‬בנו‪ ,‬מתי יבוא המשיח‪.‬‬
‫מקדש בלהבות – סיפור הקרב האחרון גרשון בר‪-‬כוכבא ואהרן הורביץ | הוצאת מגיד‬
‫כולם מכירים את ה' באייר‪ ,‬היום שבו חזרנו למדינתנו כעם‪" .‬אבל איך יצאנו מפה ולמה? את זה לא‬
‫יודעים"‪ ,‬אומר ד"ר בר‪-‬כוכבא‪.‬‬
‫בספר "מקדש בלהבות – הקרב האחרון"‪ ,‬מציגים לראשונה ד"ר גרשון בר‪-‬כוכבא וראש המכון הגבוה‬
‫ללימודי ירושלים אהרן הורביץ‪ ,‬תמונה מפורטת ומרתקת של מהלכי המצור הרומי על ירושלים‪ .‬בליווי‬
‫תמונות ואיורים צבעוניים נפרש סיפור עוצר נשימה של גבורה‪ ,‬דרמה‪ ,‬הטעיה ותקווה שנכזבה עם‬
‫הפריצה אל חומות העיר‪.‬‬
‫עושר הממצאים הארכאולוגיים שנחשפו בעיר דוד וירושלים הקדומה בשנים האחרונות‪ ,‬והידע הרב‬
‫שצברו בר‪-‬כוכבא והורביץ יוצרים שילוב נדיר המצליח לתאר לך באופן חד ומוחשי את ימי חורבן‬
‫הבית ואבדן עצמאותו של עם ישראל לפני אלפיים שנה‪.‬‬
‫עלון שבועי לעבודת השם בדרך החסידות | ת‪.‬ד‪ 52589 .‬רמת גן | עיצוב‪ :‬סטודיו דוסה ‪| www.Dosa.co.il‬‬
‫לתגובות‪ ,‬יצירת קשר‪ ,‬והצטרפות לרשימת תפוצה‪ [email protected] | 054-4530951 :‬לפרסום‪ 052-4061065 :‬העלון טעון גניזה‬
‫קרוב אליך בפייסבוק!‬
‫נפשי בשאלתי‬
‫שו"ת‬
‫הרב יהושע שפירא‬
‫ראש ישיבת רמת גן‬
‫יש רבנים שמשמיעים בדרשות‬
‫שלהם כל מיני נבואות‪.‬‬
‫לפעמים אני מרגישה חסרת חשיבות‬
‫בעולם‪ .‬למה ה' נתן לי חיים‪,‬‬
‫אין נביאים בדורנו‪ .‬יש רבנים שמתוך לימוד‬
‫התורה שלהם הם יודעים את ההנהגה האלוקית‬
‫ומשרטטים קוים אל העתיד מתוך ניתוח המצב‬
‫בהווה‪ .‬יש כאן תקוות לגבי העתיד הרחוק אבל‬
‫לא ודאות לגבי הדרכים המדויקות והפרטים‪.‬‬
‫לעתים יש בדורנו גם התנוצצויות מסוימות של‬
‫רוח הקודש‪ ,‬אבל הן מעטות‪ ,‬אינן בעלות תוקף‬
‫של ודאות ואיננו יכולים לדעת מתי זו תקווה‪,‬‬
‫ומתי מעבר לכך‪.‬‬
‫אין מצווה ולא בטוח שיש תועלת לעסוק בכך‪.‬‬
‫גם אם נדע את הדבר הנכון‪ ,‬לעתים הדבר עלול‬
‫להרפות את ידינו ולגרום נזק‪ .‬עיקר העיקרים הוא‬
‫לעסוק בתורה ובמצוות ולקיים את מצוות "'תמים‬
‫תהיה עם ה' אלוקיך' – אל תחקור אחר העתידות"‪.‬‬
‫התחלת בהרגשה וסיימת בהחלטה‪ .‬ההרגשה‬
‫מוטעית‪ ,‬אך ההחלטה מקלקלת מאוד‪ .‬חייב‬
‫כל אדם לומר "בשבילי נברא העולם" וגם את‬
‫חייבת לומר ולהרגיש זאת‪.‬‬
‫דעי לך‪ ,‬כל שבעים אומות העולם‪ ,‬ועם‬
‫ישראל על חכמיו ונביאיו‪ ,‬לא נבראו אלא‬
‫בשבילך‪ .‬אמנם‪ ,‬יש צד שהאדם חייב לומר‬
‫"אנכי עפר ואפר"‪ ,‬אבל נדמה שאת הצד‬
‫הזה את מכירה טוב מדי‪ .‬כעת את נדרשת‬
‫להשלים בעומק‪ ,‬בשמחה‪ ,‬בפתיחות ובאמונת‬
‫חכמינו את החלק שבשבילך נברא העולם‪ .‬אין‬
‫משמעותי ממך‪ ,‬אין מופלא ממך‪ ,‬אין חשוב‬
‫אצל ה' מהמצוות שלך‪ ,‬ואין מה שמשפיע יותר‬
‫על כל ההיסטוריה‪ ,‬כולל בניין ירושלים וקירוב‬
‫הגאולה השלמה – יותר מעבודת ה' שלך‬
‫וההתמסרות שלך להביא גאולה לעולם‪.‬‬
‫מותר לי להאמין להם?‬
‫אם הם אינם משמעותיים?‬
‫מאור עינים‬
‫מאת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל‬
‫דירות‬
‫גדולות‬
‫גדולות‬
‫למשפחות‬
‫יש לך שאלה בעבודת ה'?‬
‫סמס ל‪054-4530951 -‬‬
‫איך זה שחז"ל אומרים דברים‬
‫הפוכים מהתורה שבכתב?‬
‫למשל‪ :‬לא תבשל גדי בחלב אימו‪ ,‬עין‬
‫תחת עין‪...‬‬
‫הדרך הנכונה להבין את הפער היא שיש לנו‬
‫שתי תורות‪ ,‬תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ .‬רבנו‬
‫הרב צבי יהודה היה נוהג לכנותן "אבא" ו"אמא"‬
‫– תורה שבכתב היא אבא‪ ,‬ותורה שבעל־פה היא‬
‫אימא‪.‬‬
‫התורה שבכתב היא תורה אלוקית עליונה‪ ,‬וכמו‬
‫שהאבא בדרך כלל משמיע את קול האידיאל‬
‫הרצוי שהוא פעמים רבות נשגב ממידת העולם‪,‬‬
‫ואילו האימא משדלת את הבנים ומחפשת דרכים‬
‫כיצד ליישב את האידיאל עם החיים‪ ,‬למצוא‬
‫מסלולים בהם הילדים ירגישו בנוח להתקדם בהם‬
‫כדי להגיע לאידיאל העליון‪ .‬כך התורה שבכתב‬
‫מביאה לנו אמת אלוקית‪ ,‬טהורה וזכה‪ ,‬והתורה‬
‫שבעל־פה מתרגמת אותה ליכולות האנושיות‪,‬‬
‫ומלמדת אותנו איך אפשר לממש את האידיאל גם‬
‫בתוך חיי העולם הזה‪.‬‬
‫הדפסה בהירה‪ ,‬באותיות מרובעות‪ .‬עם פיסוק מדוקדק‪,‬‬
‫חלוקה לקטעים‪ ,‬באופן שהקריאה נעשית ברורה ושוטפת‪.‬‬
‫בהערות – השלמת המובאות מפסוקים ומאמרי חז"ל‪,‬‬
‫ציטוטים מדברי ה'מאור עינים' במקומות אחרים‪,‬‬
‫המשלימים את ה'תמונה'‪.‬‬
‫להשיג‬
‫לראשונה‬
‫ב'יריד‬
‫החסידות'‬
‫י"ט כסלו תשע"ו‬
‫בנייני האומה ירושלים‬
‫בואו לקחת חלק‬
‫בפרויקט הדגל נווה פורת‬
‫לציבור הדתי‪.‬‬
‫כל הדירות לכיוון‬
‫הנוף‪ ,‬קהילה איכותית‪,‬‬
‫כולל מחסן וחניה‪.‬‬
‫בחריש‬
‫‪www.bemuna.co.il | 1-700-500-555‬‬
‫נותרו ‪ 7‬דירות אחרונות בלבד!‬
‫מתארגנת קבוצת רוכשים מקבלן‬
‫לדירות ‪ 4‬חדרים בחריש החל מ‪ ₪ 945,000-‬חריש‬
‫פיקס‬
‫(מחיר סופי‪ ,‬עם ערבויות בנקאיות)‬
‫‪052-429-5589‬‬
‫מקבלן‬