מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי
סטטיסטיקל 157 מדדי איכות חיים ,קיימות וחוסן לאומי 2015 על המדדים והתהליך בהמשך להחלטת ממשלת ישראל מאפריל ( 2015החלטה מס' )2494ולאחר הפרסום הראשון של המדדים במרץ ,2016הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת את מדדי איכות חיים ,קיימות וחוסן לאומי בתחומים: איכות התעסוקה ,ביטחון אישי ,בריאות ,דיור ותשתיות ,חינוך ,השכלה וכישורים ,רווחה אישית וחברתית ,סביבה, מעורבות אזרחית וממשל ורמת חיים חומרית. בעלון זה מוצגת תמצית הממצאים של 9התחומים מתוך הפרסום מדדי איכות חיים ,קיימות וחוסן לאומי .2015בכל תחום היו 8מדדים .לכל מדד הוגדר כיוון המגמה הרצוי של שינוי בנתוני המדד. הנתונים למדדים אלה נלקחו מתוך מאגרי המידע של הלמ"ס ,ומבוססים על מידע מינהלי ועל סקרים שוטפים המבוצעים על ידה .המדדים מציגים מגמה מתחילת שנות ה 2000-ומאפשרים לבחון את השינוי במצב איכות החיים בישראל ,להשוות בין קבוצות אוכלוסייה שונות ולבצע השוואה בין-לאומית. בחירת המדדים איכות חייו של אדם תלויה בגורמים רבים כגון בריאות ,קשרים חברתיים ,אמון ,עבודה ,הכנסה ,תחושת ביטחון ועוד .ככל שצרכיו של אדם על פני ממדי החיים השונים מקבלים מענה ראוי ,כך משתפרת איכות חייו .המטרה של מדדי איכות חיים היא להציג מדידה רב-ממדית של רווחה ואיכות חיים ,תוך התייחסות לכלל ההשפעות הכלכליות ,החברתיות והסביבתיות על החיים .מדידה זו תהווה בסיס לפיתוח סטטיסטיקה המשלימה את נתוני הצמיחה הכלכלית והמשקפת באופן מקיף ומלא את מצב איכות החיים של האוכלוסייה. סיכום מדדי איכות חיים 2015 עד כה פותחו 49מדדים .מתוכם 7מדדים חדשים פותחו ב :2015-מיומנויות בוגרים (אוריינות קריאה ,אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת) ,זכאות לתעודת בגרות בגיל ,26שביעות רצון ממערכת הבריאות, אמון במערכת המשפט ובממשלה ,אלימות בכביש. 23מדדים נותרו לפיתוח .בנוסף יפותחו מדדים עבור שני תחומי מדידה חדשים :פנאי ,תרבות וקהילה וטכנולוגיה ומידע. שינוי ביחס לכיוון המגמה הרצוי בהשוואה לשנה הקודמת ,ב 21-מהמדדים שפותחו נרשם שיפור ,ב 13-נרשמה הרעה וב 5-מדדים לא נרשם שינוי משמעותי במגמה .לעומת זאת ,בהשוואה לשנת הבסיס (לרוב )2002ב 34-מדדים נרשם שיפור ,ב4- נרשמה הרעה ובמדד אחד לא נרשם שינוי משמעותי. חישוב אחוז שינוי ממוצע עבור כל מדד חושב אחוז השינוי של המגמה בהשוואה לשנת הבסיס ובהשוואה לשנה הקודמת .חישוב זה מאפשר הצגה אחידה של השינויים במדדים השונים ושל השינויים בתחומי איכות החיים השונים .בחלק מן התחומים ניתן היה לחשב את אחוז השינוי הממוצע בתחום כולו .נתונים אלה מוצגים בלוח קצר עבור כל תחום. הסבר לסימנים המופיעים בלוחות ערך שלילי באחוז שינוי לעומת השנה הקודמת/שנת הבסיס מייצג שינוי בניגוד לכיוון הרצוי. כיוון החץ מראה על ירידה או על עלייה בערך המדד. חץ אדום -מגמה שלילית (כלומר בניגוד לכיוון המגמה הרצוי) חץ ירוק -מגמה חיובית (כלומר תואם לכיוון המגמה הרצוי) סימן ~ -מגמה ללא שינוי או שינוי של פחות מנקודת האחוז במדדים שמקורם בסקרים מדגמיים. 2 איכות התעסוקה עלייה בשיעור התעסוקה ,בהכנסה ובשביעות הרצון ממקום העבודה במקביל לגידול בפער בין יהודים לערבים בתעסוקה חלקית שלא מרצון מגמות במדדים נבחרים בתחום איכות התעסוקה 2015 הכיוון הרצוי אחוז שינוי לעומת השנה הקודמת כיוון השינוי לעומת השנה הקודמת אחוז שינוי לעומת שנת הבסיס 2002 כיוון השינוי לעומת שנת הבסיס שיעור התעסוקה ↑ 0.5 ↑ 24.8 ↑ שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון ↓ 13.0 ↓ 72.7 ↓ הכנסה חציונית ברוטו מעבודה של משקי בית* ↑ 2.6 ↑ 22.2 ↑ שביעות רצון מעבודה ↑ 1.0 ↑ 8.5 ↑ שביעות רצון מהכנסה ↑ -0.9 ~ 31.6 ↑ שיעור הנפגעים בתאונות עבודה* ↓ 2.8 ↓ 50.7 ↓ שיעור אבטלה ממושכת (מעל שישה חודשים) ↓ -4.8 ↑ 25.8 ↓ ממוצע* ↑ 3.5 ↑ 31.8 ↑ *מעודכן ל2014- בישראל נמצא במגמת עלייה -מ 49.7%-ב 2000-ל 60.7%-ב.2015- yשיעור y yשיעור התעסוקה ב 2015-עמד על 64.5%בקרב יהודים לעומת 42.4%בקרב ערבים .הפער בין יהודים y לערבים הלך וגדל לאורך השנים ,מ 14.4-נקודות האחוז ב 2000-ל 22.1-נקודות האחוז ב.2015- yשיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות נמוך באופן ניכר מהשיעור המקביל בקרב נשים יהודיות לאורך y כל השנים .ב 2015-עמד שיעור התעסוקה של נשים ערביות על 25%לעומת 62%בקרב נשים יהודיות. התעסוקה1 1 שיעור התעסוקה ,לפי קבוצת אוכלוסייה2015-2000 , 70 60 50 30 אחוזים 40 20 סה"כ 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 ערבים 0 2000 יהודים 10 1שיעור התעסוקה הוא אחוז המועסקים מכלל אוכלוסיית בני 15ומעלה. 3 yשיעור המועסקים בני 20ומעלה המרוצים ממקום עבודתם נמצא במגמת עלייה -מ 82%-ב2002- y ל 88%-ב.2015- 2 בני 20ומעלה המרוצים* מהכנסתם מעבודה ,לפי קבוצת אוכלוסייה2015-2002 , 80 70 60 אחוזים 50 40 סה"כ 30 יהודים ואחרים** ערבים 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 20 * מרוצים ומרוצים מאוד ** אחרים -כוללים נוצרים לא-ערבים ואנשים שאינם מסווגים לפי דת במרשם האוכלוסין. yבין השנים 2002ו 2014-ההכנסה החציונית ברוטו של משק בית מעבודה עלתה בכ ,22%-מ12,901- y ש"ח ל 15,764-ש"ח ,במחירים קבועים .הפער בין ההכנסה החציונית ברוטו מעבודה באוכלוסייה היהודית לזו שבאוכלוסייה הערבית הצטמצם -מ 47.4%-ב 2002-ל 42.7%-ב.2014- yשיעור הנפגעים בתאונות עבודה ירד מ 3,192-ל 100,000-מועסקים ב 2000-ל 1,936-ב.2014- y ביטחון אישי עלייה בתחושת הביטחון ,ירידה בשיעור הנפגעים מפעולות איבה וירידה במקרי רצח; עלייה במקרים של היפגעות מהטרדה מינית ובמספר ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים משנת 2012 מגמות במדדים נבחרים בתחום ביטחון אישי 2015 אחוז שינוי כיוון השינוי אחוז שינוי כיוון השינוי הכיוון לעומת לעומת לעומת הרצוי לעומת השנה שנת הבסיס השנה הקודמת הבסיס 2002 הקודמת שיעור היפגעות מעברת אלימות או מאיום בשימוש באלימות ↓ 9.3 ↓ 1.5 ↓ תחושת ביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה ↑ 11.0 ↑ 10.1 ↑ שיעור היפגעות מהטרדה מינית ↓ -30.8 ↑ -11.5 ↑ שיעור הרוגים בתאונות דרכים ל 100,000-תושבים ↓ -0.5 ↑ 110.3 ↓ שיעור פצועים קשה בתאונות דרכים ל 100,000-תושבים ↓ -1.2 ↑ 72.1 ↓ מקרי רצח* ל 100,000-תושבים ↓ 15.4 ↓ 146.2 ↓ שיעור פצועים בפעולות איבה ל 100,000-נפשות ↓ 323.6 ↓ 604.8 ↓ שיעור הרוגים בפעולות איבה ל 100,000-נפשות ↓ 24.2 ↓ 1,597.0 ↓ *מעודכן ל2014- yבשנת 81% ,2015מבני 20ומעלה חשו בטוחים ללכת לבדם בשעות החשכה באזור מגוריהם לעומת y 74%ב.2002- 4 3 שיעור ההרוגים והפצועים בפעולות איבה2015-2000 , 30.0 5.0 4.5 25.0 שיעור פצועים ל 100,000-נפשות 3.5 20.0 3.0 15.0 2.5 2.0 10.0 1.5 שיעור הרוגים ל 100,000-נפשות הרוגים פצועים 4.0 1.0 5.0 0.5 0.0 0.0 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000 yהשיאים במספר פעולות האיבה ובמספר הפצועים וההרוגים היו בשנים שבהן התרחשו מבצעים צבאיים, y מלחמות ואירועים ביטחוניים רבים :האנתפאדה השנייה ב ,2001-מלחמת לבנון השנייה ב ,2006-מבצע עופרת יצוקה ב 2008-ומבצע צוק איתן ב .2014-מספר ההרוגים ל ,100,000-נפשות היה הגבוה ביותר בשנים 2003-2001בזמן האנתפאדה השנייה .מספר הפצועים הגבוה ביותר היה בתקופת מלחמת לבנון השנייה ב.2006- yשיעור ההרוגים בתאונות דרכים ירד מ 7-הרוגים ל 100,000-תושבים ב 2000-ל 4-הרוגים ב .2015-עם y זאת ,מ 2012-חלה עלייה של 15%בשיעור ההרוגים ושל 5%בשיעור הפצועים. yשיעור הנפגעים מהטרדה מינית ב 2015-היה 2.6%בקרב בני 20ומעלה 4.1% ,בקרב נשים. y yבשנת 2015שיעור הנפגעים מאלימות או מאיום בשימוש באלימות בקרב גברים גבוה יותר מאשר בקרב y נשים ( 4.7%ו ,2.6%-בהתאמה). 57%yמבני 20ומעלה נפגעו מהתנהגות אלימה בכביש ב .2015-ערבים נפגעו פחות מיהודים ואחרים ,הן y בקרב גברים והן בקרב נשים. 4 שיעור בני 20ומעלה שנפגעו מהתנהגות אלימה בכביש ,לפי מין וקבוצת אוכלוסייה2015 , 67.2% 57.4% 36.6% 25.2% גברים נשים יהודים ואחרים נשים גברים ערבים 5 בריאות עלייה בתוחלת החיים ,ירידה בתמותת תינוקות וירידה באחוז המעשנים מכלל האוכלוסייה; יותר מ 30%-מהילדים בכיתה ז סובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר; כשני שלישים מבני 20ומעלה מרוצים מתפקוד מערכת הבריאות מגמות במדדים נבחרים בתחום בריאות 2015 אחוז שינוי לעומת השנה הקודמת הכיוון הרצוי תמותת תינוקות ↓ תוחלת חיים בקרב גברים ↑ תוחלת חיים בקרב נשים ↑ הערכה עצמית של בריאות ↑ תחושת דיכאון ↓ דיווח עצמי על עישון* ↓ ↑ ממוצע* כיוון השינוי לעומת השנה הקודמת ̴ 0.0 -0.2 0.0 -0.5 25.9 -5.3 ↑ 1.9 ↑ ↓ ~ ~ ↓ אחוז שינוי לעומת שנת הבסיס 2002 כיוון השינוי לעומת שנת הבסיס 74.2 3.4 3.2 9.1 40.7 28.1 ↓ ↓ 23.7 ↑ ↑ ↑ ↑ ↓ *מעודכן ל2014- yבשנת ,2015שיעור תמותת התינוקות (עד גיל שנה) ל 1,000-לידות חי היה 2.1 ;3.1בקרב יהודים ו6.4- y בקרב ערבים. yבשנים 2015-2000עלתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב 3.4-שנים ובקרב הנשים ב 3.2-שנים (מ76.7- y ל 80.1-בגברים ומ 80.9-ל 84.1-בנשים). 5 תוחלת חיים בלידה ,לפי קבוצת אוכלוסייה ומין2015-2000 , 86 84 82 78 שנות חיים 80 76 יהודים יהודיות 74 ערבים ערביות 72 2015 2014 2013 2012 2011 2010 *2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000 * משנת 2009לוח התמותה מחושב על סמך שיעורים סגוליים עד גיל .94בשנים הקודמות הלוח חושב על סמך שיעורים סגוליים עד גיל .84 6 yבשנת 84% 2015מבני 20ומעלה דיווחו שמצב בריאותם "טוב מאוד" או "טוב" ( 55%או ,29%בהתאמה). y 21%yמתלמידי כיתות א ו 31%-מתלמידי כיתות ז סבלו מעודף משקל ומהשמנת יתר ב .2015-שיעורים y דומים נצפו בשנים .2014-2011 yבשנת 27% 2015מבני 20ומעלה חשו מדוכאים לעתים קרובות או מדי פעם ,ו 7%-חשו דיכאון לעתים y קרובות. yבשנת ,2014אחוז המעשנים לפחות סיגריה אחת ביום עמד על 23.2% 1,17.1%מהגברים ו11.4%- y מהנשים .באוכלוסייה הערבית מעשנים 39.3%מהגברים ו 4.8%-מהנשים ,לעומת 19.7%מהגברים ו 12.7%-מהנשים באוכלוסייה היהודית. yבשנת 71% 2015מבני 20ומעלה 2היו מרוצים מתפקוד מערכת הבריאות 15% ,מהם העריכו שהתפקוד y הנו 'טוב מאוד' ו 56%-העריכו שהתפקוד הוא 'טוב' 60% .מבני 20ומעלה סברו שמערכת הבריאות תספק את הטיפול הטוב ביותר במקרה של מחלה קשה 18% ,מהם האמינו בכך במידה רבה ו42%- במידה מסוימת. 6 בני 20ומעלה הסבורים שתפקוד מערכת הבריאות בישראל הוא טוב מאוד או טוב ,לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה2015 , 90% 76% 73% 71% 55% 54% 54% 57% 56% 16% 15% 15% 15% 16% 15% 65+ 45-64 20-44 נשים גברים סך הכל 66% 70% 69% 69% 58% 60% 54% טוב טוב מאוד 12% יהודים ואחרים 32% ערבים קבוצת אוכלוסייה גיל מין 1המדד מחושב לפי אחוז המשיבים בחיוב לשאלה “האם אתה מעשן כיום לפחות סיגריה אחת ביום?” .הסקרים נערכים בקרב בני 20ומעלה בדרך כלל אחת לשנתיים משנת .2002 2חישוב המדד לא כולל את אוכלוסיית הנדגמים שלא השיבו על השאלה ומהווים כ 12%-מכלל אוכלוסיית הנדגמים. 7 דיור ותשתיות פערים בין עשירונים באחוז ההוצאה על דיור מתוך ההכנסה הפנויה ,עלייה בשביעות רצון מהדירה ומסביבת המגורים וירידה בשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית מגמות במדדים נבחרים בתחום דיור ותשתיות 2015 הכיוון הרצוי אחוז שינוי לעומת השנה הקודמת כיוון השינוי לעומת השנה הקודמת אחוז שינוי לעומת שנת הבסיס 2002 כיוון השינוי לעומת שנת הבסיס אחוז משקי בית המוציאים יותר מ30%- מההכנסה הכספית נטו על דיור* ↓ -2.1 ↑ 6.3 ↓ שביעות רצון מהדירה ↑ 1.2 0.7 ↑ 7.8 3.2 ↑ שביעות רצון מאזור המגורים ↑ ~ ↑ אחוז מהאוכלוסייה ללא חיבור לטיפול בשפכים* ↓ 0.0 ~ 177.3 ↓ שביעות רצון מהתחבורה הציבורית ↑ צפיפות דיור ↓ -1.7 0.1 ↓ ~ -10.6 7.7 ↓ ↓ ממוצע* ↑ 0.1 ~ 31.9 ↑ *מעודכן ל2014- yבשנת 33.5% ,2014מסך משקי הבית ,הוציאו 30%או יותר מהכנסתם הכספית נטו על דיור55% 1, y ממשקי הבית בעשירון התחתון לעומת כ 14%-ממשקי הבית בעשירון העליון. 7 אחוז משקי בית המוציאים על דיור 30%או יותר מסך ההכנסה הכספית נטו למשק בית, לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית ,בשנים נבחרות 55 51 28 2014 2013 2008 2004 2001 2014 2013 2008 2004 2001 2014 2013 2008 2004 עשירון עליון עשירון שביעי 32 26 2001 14 15 17 15 14 26 28 50 52 48 עשירון תחתון 1הכנסה כספית נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית .גודל משק הבית משפיע על רמת החיים שאפשר לקיים מהכנסה נתונה .על מנת ליצור בסיס מתאים יותר להשוואת רמת החיים של משקי בית עם מספר נפשות שונה ,נהוג להשוותם לפי הכנסה לנפש סטנדרטית .לצורך כך נבנה סולם הקובע כיחידת בסיס משק בית בן שתי נפשות .ככל שעולה מספר הנפשות ,ניתן משקל שולי הולך ופוחת לכל נפש המתווספת למשק הבית (יתרון הגודל). 8 yשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית ירדה מ 44%-ב 2002-ל 40%-ב.2015- y yבשנת 86% 2015מבני 20ומעלה היו מרוצים באופן כללי מדירתם 39% ,מרוצים מאוד ו 47%-מרוצים. y 84%היו מרוצים מאזור מגוריהם 37% ,מרוצים מאוד ו 47%-מרוצים. yאחוז האוכלוסייה שאינה מחוברת לטיפול בשפכים ירד מ( 7.7%-כ 485,000-תושבים) ב 2000-ל2.2%- y (כ 180,000-תושבים) ב.2014- yצפיפות הדיור בקרב יהודים נמוכה יותר מאשר בקרב ערבים ( 0.82לעומת 1.36נפשות לחדר ב,2015- y בהתאמה). 8 בני 20ומעלה המרוצים* מהתחבורה הציבורית באזור המגורים בערים המונות 100,000תושבים ויותר, 2015 64% 56% אשקלון פתח תקווה ממוצע ארצי ראשון לציון באר שבע ירושלים רמת גן נתניה אשדוד חיפה תל אביב-יפו חולון בני ברק בת ים רחובות 35% 39% 40% 40% 41% 42% 43% 44% 46% 51% 52% 54% 65% * מרוצים ומרוצים מאוד חינוך ,השכלה וכישורים ירידה בשיעור המתקשים במתמטיקה במבחני פיזה ,אם כי הוא עדיין גבוה יותר מממוצע מדינות ה ;OECD-עלייה בשיעור בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה; מיומנויות הבוגרים ברמה נמוכה יותר מהרמה הממוצעת במדינות ה( OECD-קיימים פערים גדולים בין יהודים וערבים) מגמות במדדים נבחרים בתחום חינוך ,השכלה וכישורים 2015 אחוז שינוי לעומת השנה הקודמת כיוון השינוי לעומת השנה הקודמת אחוז שינוי לעומת שנת הבסיס 2002 כיוון השינוי לעומת שנת הבסיס שיעור המתקשים במתמטיקה במבחן פיזה ↓ 6.3 ↓ 31.3 ↓ השכלה על-תיכונית ↑ -4.2 ↓ 19.3 ↑ שיעורי למידה בגיל 17-15 ↑ -0.5 ↓ 1.6 ↑ הכיוון הרצוי 9 yשיעור בני 30בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה עלה מ 44%-ב 2001-ל 51.8%-ב.2015- y 9 שיעור בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה בקרב בני ,30לפי קבוצת אוכלוסייה2015-2001 , 70 60 50 30 סה"כ 20 יהודים 10 ערבים אחוזים 40 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 0 yלפי מחקר פיזה ,שיעור המתקשים במתמטיקה נמצא במגמת ירידה מ 42%-ב 2006-ל 32%-ב,2015- y אך הוא עדיין גבוה יותר ממוצע ה .)23%( OECD-שיעור המתקשים בבתי ספר דוברי ערבית גבוה באופן ניכר מהשיעור בבתי ספר דוברי עברית ( 64%לעומת ,22%בהתאמה). yהמדדים הבאים מבוססים על תוצאות סקר המיומנויות ( 1.2015-2014 )PIAACשיעור האוכלוסייה y ברמות הגבוהות באוריינות קריאה ( ,)37%באוריינות מתמטית ( )36%ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת ( )27%נמוך מהשיעורים המקבילים בממוצע ה 43% ,46%( OECD-ו ,31%-בהתאמה) .יצוין כי בקרב היהודים ,שיעור האוכלוסייה ברמות הגבוהות באוריינות קריאה ובאוריינות מתמטית דומה לרמה הממוצעת במדינות ה ,OECD-ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת היא אף גבוהה יותר. 10 שיעור האוכלוסייה ברמות הגבוהות לפי מיומנות וקבוצת אוכלוסייה ,ישראל וממוצע ה,OECD- 2015-2014 44% 43% 43% 46% 37% 36% 33% 31% 27% 13% אוריינות קריאה אוריינות מתמטית 16% 4% פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת יהודים ערבים ישראל ממוצע הOECD- 1סקר המיומנויות PIAACהוא סקר בין-לאומי שעורך ארגון ה OECD-ביותר מ 30-מדינות .הסקר בודק את רמת המיומנות של בוגרים (מגיל 16 עד )65במיומנויות היסוד :אוריינות קריאה ,אוריינות מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. 10 מעורבות אזרחית וממשל עלייה בשיעורי ההצבעה בבחירות לכנסת ב 2015-ובשיעור המעורבים בפעילות התנדבותית מגמות במדדים נבחרים בתחום מעורבות אזרחית וממשל 2015 הכיוון הרצוי אחוז שינוי לעומת השנה הקודמת כיוון השינוי לעומת השנה הקודמת אחוז שינוי לעומת שנת הבסיס 2002 כיוון השינוי לעומת שנת הבסיס שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת* ↑ 6.6 ↑ -16.8 ↓ פעילות התנדבותית ↑ -10.4 ↓ 42.5 ↑ *שנת בסיס 1949 yבין השנים 2013-2001שיעורי ההצבעה בבחירות היו יציבים ,כ 65%-עם תנודות קלות .בבחירות 2015 y חלה עלייה בשיעור והוא הגיע ל.72.3%- 41%yמבני 20ומעלה מביעים אמון בממשלת ישראל 43% ,מהגברים ו 40%-מהנשים 43% .מהיהודים y והאחרים מביעים אמון בממשלה ,לעומת 32%מהערבים. 11 תחושת אמון בממשלה בקרב בני 20ומעלה לפי מין ,גיל וקבוצת אוכלוסייה2015 , 48% 43% 45% 38% 43% 40% 41% 32% יהודים ואחרים ערבים 65+ קבוצת אוכלוסייה 45-64 20-44 נשים גיל גברים סך הכל מין 64%yמבני 20ומעלה מביעים אמון במערכת המשפט 63% ,מהגברים ו 65%-מהנשים. y yשיעור המעורבים בפעילות התנדבותית עלה בהדרגה מ 15%-ב 2002-ל 21%-ב 24% .2015-מהיהודים y והאחרים עסקו בפעילות התנדבותית לעומת 8%מהערבים. 12 בני 20ומעלה העוסקים בפעילות התנדבותית ,לפי מין ,גיל וקבוצת אוכלוסייה2015 , 24% 16% 20% 23% 22% 20% 21% 8% יהודים ואחרים ערבים קבוצת אוכלוסיה 65+ 45-64 גיל 20-44 גברים נשים סך הכל מין 11 סביבה מרוצים מהפארקים ומהשטחים הירוקים אבל פחות מרוצים מהניקיון באזור המגורים מגמות במדדים נבחרים בתחום סביבה 2015 הכיוון הרצוי אחוז שינוי לעומת השנה הקודמת כיוון השינוי לעומת השנה הקודמת אחוז שינוי לעומת שנת הבסיס 2002 כיוון השינוי לעומת שנת הבסיס שביעות רצון מהניקיון באזור המגורים ↑ -3.2 ↓ -0.5 ~ רעש מפריע בדירה ↓ 6.7 ↓ 15.2 ↓ שביעות רצון מפארקים ומשטחים ירוקים באזור המגורים ממוצע ↑ 0.7 ~ 10.1 ↑ ↑ 1.4 ↑ 8.3 ↑ 20%yמהפסולת הועברה למחזור ( 1.02מיליון טונות פסולת) ב ,2015-לעומת 18.2%ב 908( 2014-אלף y טונות). yרק כ 4%-מהפסולת ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי 1עוברים למחזור 1,נמוך יחסית לממוצע הארצי y (.)18% 13 אחוז מחזור ברשויות מקומיות לפי דירוג חברתי-כלכלי2015 , 38 32 24 24 20 20 22 21 17 12 4 ממוצע ארצי 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 אשכול חברתי-כלכלי 1אשכול חברתי-כלכלי של יישוב מגורים מתבסס על המדד החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות לשנת 2008שפותח בלמ"ס ,על סמך ניתוח משתנים חברתיים וכלכליים נבחרים .הרשויות המקומיות מוינו לעשרה אשכולות המיוצגים על ידי הערכים .10-1ערכים אלה מבטאים את הרמה החברתית-כלכלית היחסית של הרשות המקומית -ככל שהאשכול בעל ערך נמוך יותר במדד ,כן נמוך המעמד החברתי-כלכלי של אותה רשות מקומית. 12 yבשנת 54% 2015מבני 20ומעלה היו מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם. y 14 בני 20ומעלה המרוצים* מהניקיון באזור המגורים בערים המונות 100,000תושבים ויותר2015 , 63% 36% 37% 41% 43% 47% 51% 51% 53% 54% 54% 56% 66% 67% 57% ירושלים בני ברק בת ים באר שבע אשדוד אשקלון רמת גן פתח תקווה חיפה ממוצע ארצי חולון רחובות תל אביב-יפו נתניה ראשון לציון * מרוצים ומרוצים מאוד yב 56% ,2015-מבני 20ומעלה היו מרוצים מהפארקים ומהשטחים הירוקים באזור מגוריהם. y 31%yמבני 20ומעלה דיווחו על רעש מבחוץ המפריע להם בדירה. y רווחה אישית וחברתית עלייה לאורך השנים בשביעות רצון כללית מהחיים; מדדי תמיכה חברתית נמוכים בקרב האוכלוסייה הערבית ביחס לאוכלוסייה היהודית מגמות במדדים נבחרים בתחום רווחה אישית וחברתית 2015 הכיוון הרצוי אחוז שינוי לעומת השנה הקודמת כיוון השינוי לעומת השנה הקודמת אחוז שינוי לעומת שנת הבסיס 2002 כיוון השינוי לעומת שנת הבסיס שביעות רצון מהחיים ↑ 1.5 ↑ 7.0 ↑ ציפיות ביחס לעתיד ↑ -5.1 ↓ 7.1 ↑ תחושת יכולת להתמודד עם בעיות ↑ 3.5 ↑ 2.0 ↑ תחושת בדידות ↓ 10.8 ↓ 39.9 ↓ תחושה שאין על מי לסמוך בשעת משבר או מצוקה ממוצע ↓ 4.2 ↓ 84.3 ↓ ↑ 3.2 ↑ 34.6 ↑ 13 89%yמבני 20ומעלה היו מרוצים מחייהם ב .2015-יהודים ואחרים היו מרוצים מחייהם יותר מערבים y ( 91%לעומת ,82%בהתאמה) 52% .מבני 20ומעלה העריכו שחייהם יהיו טובים יותר בשנים הבאות. ערבים אופטימיים יותר מיהודים ואחרים ( 56%לעומת ,51%בהתאמה). 15 בני 20ומעלה לפי שביעות רצון מהחיים* והערכה שחייהם יהיו טובים יותר2015-2002 , 100 80 40 אחוזים 60 20 מרוצים מהחיים חייהם יהיו טובים יותר 0 2015 2014 2013 2012 2011 2010 2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 *מרוצים ומרוצים מאוד yב 2015-יהודים ואחרים חשו שהם מצליחים להתמודד עם בעיותיהם בשיעור גבוה ביחס לערבים (73% y לעומת ,46%בהתאמה). 23%yמבני 20ומעלה חשו בדידות לעתים קרובות או מדי פעם ב 27% ,2015-מהנשים לעומת 20% y מהגברים .תחושת הבדידות עולה עם הגיל 20% :בקרב בני 23% ,44-20בקרב בני 64-45ו 33%-בקרב בני 65ומעלה. 16 בני 20ומעלה החשים בדידות *,לפי מין ,גיל וקבוצת אוכלוסייה2015 , 33% 30% 27% 23% 22% יהודים ואחרים 23% 20% ערבים קבוצת אוכלוסייה 65+ 45-64 גיל 20-44 20% גברים נשים מין סך הכל *לעתים קרובות או מדי פעם yרק 5%מהיהודים והאחרים חשים שאין להם על מי לסמוך בשעת משבר או מצוקה לעומת 17% y מהערבים. 14 רמת חיים חומרית עלייה בהכנסה הפנויה ,בצריכה ובשביעות הרצון מהמצב הכלכלי; עלייה בחוב משקי בית כאחוז מהתמ"ג; במדד ג'יני לאי-שוויון חלה ירידה אך הוא עדיין גבוה מממוצע מדינות הOECD- מגמות במדדים נבחרים בתחום רמת חיים חומרית 2015 הכיוון הרצוי אחוז שינוי לעומת השנה הקודמת צריכה אינדיבידואלית למעשה ↑ 2.0 1.4 2.8 3.1 2.3 3.6 -1.6 2.8 2.0 מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות נטו* ↓ הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית* ↑ הכנסה כלכלית לנפש סטנדרטית* ↑ הכנסה ראלית לאומית פנויה לנפש ↑ חוב ממשלתי כאחוז מהתמ"ג ↓ חוב משקי בית כאחוז מהתמ"ג** ↓ שביעות רצון מהמצב הכלכלי ↑ ממוצע ↑ כיוון השינוי אחוז שינוי לעומת השנה לעומת שנת הבסיס 2002 הקודמת ↑ כיוון השינוי לעומת שנת הבסיס ↑ 23.0 3.1 17.9 26.7 24.6 42.4 -2.5 22.3 22.9 ↓ ↑ ↑ ↑ ↓ ↑ ↑ ↑ ↓ ↑ ↑ ↑ ↓ ↑ ↑ ↑ *שנת בסיס ** 2008מעודכן ל2014- yהצריכה האינדיבידואלית במחירים שוטפים הסתכמה ב 2015-ב 92,300-ש"ח לנפש לעומת 55,200 y ש"ח ב.2000- yחוב משקי הבית כאחוז מהתמ"ג עלה מ 43%-ב 2001-ל 50%-ב ,2008-ובהמשך ירד ל 48%-ב.2014- y yההכנסה הכספית השנתית נטו (לאחר ניכוי תשלומי החובה) לנפש סטנדרטית במשקי בית יהודיים y גבוהה פי שניים מזו שבמשקי בית ערביים. yבין השנים 2011-2008חלה עלייה מתונה במדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסת נטו לנפש סטנדרטית 2.ב2015- y עמד המדד על .0.360 1 17 בני 20ומעלה המרוצים* ממצבם הכלכלי ,לפי מין ,גיל וקבוצת אוכלוסייה2015 , 69% 62% 52% יהודים ואחרים ערבים קבוצת אוכלוסייה 65+ 59% 57% 59% 45-64 20-44 נשים גיל 60% 59% גברים סך הכל מין * מרוצים ומרוצים מאוד 1המדד מספק מידע על רמת החיים החומרית בפועל .לשם כך הוא בוחן לא רק את הצריכה הפרטית של משקי הבית ,אלא גם צריכה של מוצרים ציבוריים שונים המסופקים למשקי הבית ,וכן שירותים שאינם מתומחרים בכסף ,כגון ,במקרים מסוימים ,שירותי חינוך ,בריאות ומשק בית .צריכה אינדיבידואלית למעשה מהווה את סך כל ערך הסחורות והשירותים אשר משמשים למילוי הצרכים של חברי משק הבית וכוללת הוצאה לצריכה של משקי בית והעברות סוציאליות בעין למשקי בית. 2מדד ג'יני -מדד מקובל למדידת אי-שוויון בחלוקת ההכנסות לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית .ערכי המדד נעים בין 0לציון שוויון מלא לבין 1 לציון אי-שוויון מלא .המדד הותאם להגדרות ה OECD-שלפיהן מספר הנפשות הסטנדרטיות מחושב כשורש של מספר הנפשות בפועל (כך למשל מספר הנפשות הסטנדרטיות של משפחה בת 4נפשות הוא ,2ושל משפחה בת 8נפשות 2.83 -וכן הלאה). 15 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אתר אינטרנטwww.cbs.gov.il : דוא”ל[email protected] : טלפונים במרכזי המידע ירושלים02-6592666 : תל אביב-יפו03-5681933 : מדדי איכות חיים ,קיימות וחוסן לאומי 2015 כתיבה :מוריאל שפיר ועמית יגור-קרול עורכת סדרת סטטיסטיקל :חגית אנסבכר | עיצוב :סקורפיו | 88אדר תשע"ז פברואר 2017 צילום תמונת השער :דפנה פרידלנדר עבור משרד התיירות
© Copyright 2024