‫על מימושים‪ ,‬המשכים‪...‬ואיינשטיין בריבוע‬ ‫פעם היו שואלים אותנו‪ :‬מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול? אז עכשיו‪ ,‬כשאנחנו כבר יותר מגדולים‪,‬‬ ‫השאלה היא מה באמת עשינו? איך אנו מסכמים את חיינו ומסיקים לקחים בקשר להמשכם?‬ ‫סיכום בדרך כלל מתייחס להישגים‪ .‬האם אנו מרוצים ממה שהשגנו? מה בדיוק רצינו להשיג? מה זה‬ ‫בכלל מרוצים?‬ ‫כיוון שאנחנו "אינטליגנטים מהריאלי" איננו יכולים להגדיר הישג ללא ניתוח מדעי‪ .‬ובכן‪ ,‬כדי להעריך‬ ‫נכונה הישגים‪ ,‬יש להשוותם ליכולת‪ .‬כלומר‪ ,‬השאלה האמיתית היא האם מימשנו את יכולתנו‪ ,‬העפלנו‬ ‫מספיק גבוה בסולמו המפורסם של מאסלו או‪ ,‬בקיצור‪ ,‬מימשנו את עצמנו‪.‬‬ ‫אם הקשבתם בשעורי האלגברה של אריה כרוך‪ ,‬הייתם יכולים לנסח את זה באופן מדעי‪:‬‬ ‫מרוצות =רמת המימוש= פונקציה של הפער בין ההישגים והיכולת‬ ‫נשמע פשוט? המתן‪ ,‬המתן‪ .‬ראשית‪ ,‬מה בדיוק היא היכולת שלנו? אני מתאר לי שרבים בטוחים‬ ‫שהיכולת שלהם היא מאוד גבוהה (הרבה יותר גבוהה מאשר אחרים חושבים עליהם) ולכן לעולם לא יהיו‬ ‫מרוצים! שנית‪ ,‬צריך להתחשב בנסיבות‪ ,‬שזה תרוץ מצוין להצדיק חוסר הישגים‪ .‬שלישית‪ ,‬מה קורה‬ ‫כשההישגים עוברים את היכולת? רביעית‪ ,‬לפי הנוסחה לעיל‪ ,‬חסרי יכולת‪ ,‬או טיפשים‪ ,‬תמיד יהיו‬ ‫מרוצים‪ ,‬בלי קשר להישגיהם‪ ...‬בקיצור‪ ,‬כל הנושא של מדידת פערים בין הישגים ויכולת גובל באבסורד‬ ‫ובטח שלא יוכל להנחות אותנו בהמשך ימינו‪.‬‬ ‫נושא ההישגים ושביעות הרצון הוא הרבה יותר פשוט לאלה שמאמינים בעולמות עליונים ובאתיקה של‬ ‫שכר ועונש שמוכתבת מגבוה‪ ,‬שלפי סטטיסטיקה עדכנית באמריקה הם מונים ‪ !07%‬אצלם זה‬ ‫חשבונאות פשוטה של מספר נקודות הזכות שנצברו לטובתם‪ ,‬ושתקנינה להם גמול ראוי בעולם שכולו‬ ‫טוב‪ .‬גם המתכון להמשך החיים ברור אצלם‪ :‬להמשיך לצבור נקודות עד יום הפירעון‪ .‬אצלי‪ ,‬ואצל שאר‬ ‫‪ ,07%‬זה לא עובד‪.‬לצערי‪ ,‬אמונתי נותצה ע"י הכופר שפינוזה‪ .‬הנ"ל‪ ,‬עוד לפני ‪ 077‬שנה טען שזה מה‬ ‫שיש‪ ,‬זה גם כל מה שיש‪ .‬אין מעל ואין מעבר‪ ,‬וגם אין המשך‪ .‬הכול פשוט ניגמר פה‪...‬‬ ‫עכשיו הסתבכנו קשות! איך נדע אם אנו מרוצים מהחיים ואיך נוכל לנווט את שאריתם?‬ ‫התשובה שאני מציע היא פשוטה – בואו נשכח את העבר‪ ,‬שממילא אין אפשרות לשנותו‪ ,‬ונתרכז בעתיד‪.‬‬ ‫ממה עוד אפשר ליהנות? אני יודע ממה כבר אי אפשר ליהנות‪ ,‬אבל אני לא יכול לפרט מטעמי צניעות‬ ‫הפרט‪...‬‬ ‫יש לי רעיון‪ ,‬בואו נסתכל על אלה שהשיגו הרבה ונראה מה הם ביקשו לעשות ברגעי חייהם האחרונים‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬איינשטיין‪ ,‬שדרך אגב‪ ,‬הושפע עמוקות משפינוזה‪ .‬כששכב על ערש דווי ונשאל מה משאלתו‬ ‫האחרונה‪ ,‬ביקש נייר ועפרון‪ .‬משקיבלם‪ ,‬שירבט משוואות מבולבלות‪ .‬הוא עשה זאת לא משום שרצה‬ ‫הישגים נוספים‪ ,‬אלא פשוט משום שרצה להמשיך לעשות‪ .‬הוא נהנה מעצם העשייה‪ ,‬מהעשייה לשמה‪.‬‬ ‫אז בואו נפסיק להתייגע בשאלה מה יכולנו לעשות ולא עשינו‪ ,‬וכנראה שכבר לא נעשה יותר‪ ,‬ופשוט‬ ‫נמשיך לעשות‪ ,‬ככל שנוכל ולא בדיוק חשוב מה‪ .‬חדוות העשייה לדעתי היא המקור האמיתי להנאה‪,‬‬ ‫אפילו כשאינה מביאה להישגים – בלי קשר ליכולת‪.‬‬ ‫עוד לא סיימתי‪ .‬העשייה היא אמנם החלק המרכזי בתיאורית המשך החיים שלי‪ ,‬אבל יש לה עוד שני‬ ‫מרכיבים‪ .‬המרכיב השני‪ ,‬ספורט‪ ,‬והוא קשור לעשייה‪ .‬מטרתו היא להעצים את תהליך העשייה והיצירה‪.‬‬ ‫פה אני מסתמך על ניסיוני האישי שראשיתו לפני שנים רבות בריצה וסופו (ניחשתם נכון‪ ,‬הברכיים) כיום‪,‬‬ ‫בשחייה‪ :‬אז הייתי מכין לי בעיות לרוץ עליהן‪ ,‬והיום נושאים לשחות עליהם‪...‬‬ ‫אתם בטח קצת מחייכים‪ .‬ואכן‪ ,‬החיוך או ההומור זה המרכיב השלישי‪ .‬ההומור זה האמצעי היחידי שיש‬ ‫לנו להתמודד עם האבסורד שבחיינו‪ ,‬ובכלל זה נוסחאות מוזרות למדידת מרוצות והגשמה עצמית‪.‬‬ ‫ההומור אינו תכלית החיים ובוודאי לא מהותם‪ ,‬הוא רק תבלינם‪ .‬בלעדיו הם הופכים לחסרי טעם‪ ,‬אפילו‬ ‫לאלה שהגשימו את עצמם‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬השילוש הלא קדוש שעליו אני מציע לבסס את שלהי חיינו כולל‪ :‬עשייה‪ ,‬ספורט והומור‪ .‬לצערי‪,‬‬ ‫אין פה שום דבר הרואי ו‪/‬או מקורי ‪ --‬אבל אצלי‪ ,‬לפחות‪ ,‬זה עובד‪.‬‬ ‫רוצים עוד הוכחה "מדעית"? אז בואו נחזור לאיינשטיין )אריק)‪:‬‬ ‫"מה אתה עושה כשאתה שישים ושמונה? את אותם הדברים אבל לאט"‬ ‫בי"ס ראלי ‪ 07‬פגישת מחזור‬ ‫פברואר ‪2702‬‬