‫תרגום כתבי דוגן‪:‬‬
‫הרהורים ואתגרים בהכ‪‬ת כתב היד העברי‬
‫הרצאה במסגרת הכ‪‬ס הישראלי הש‪‬י לשפה‪ ,‬חברה ותרבות באסיה‬
‫או‪‬יברסיטת חיפה‬
‫‪21.12.2016‬‬
‫ד"ר איתן בולוקן‬
‫החוג ללימודי מזרח‪-‬אסיה‬
‫או‪‬יברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫האתגרים הכרוכים בתרגום כתביו של מורה הזן היפ‪‬י דוֹ ֶגן‪ – 1‬בן המאה השלוש‪-‬עשרה – הם‬
‫גדולים מאד‪ .‬לעיתים ‪‬דמה כי השאיפה לעריכת תרגום עברי בהיר ומדויק לכתביו‪ ,‬כזה אשר יהיה‬
‫‪‬אמן לתוכן כמו גם לסג‪‬ון‪ ,‬אי‪‬ה יותר ממשאלת לב‪ .‬הדבר ‪‬כון לכל עבודת תרגום‪ ,‬אך יתכן‬
‫ששפתו של דוגן מציבה אתגר גדול במיוחד‪ .‬הדקדוק המסועף‪ ,‬אוצר הדימויים הרחב‪ ,‬התחביר‬
‫ה‪‬זיל והקטוע‪ ,‬המבואות מתוך ספרות הצ'אן הע‪‬פה‪ ,‬ומעל לכל אלה – שאלת הב‪‬ת כוו‪‬תו של‬
‫דוגן‪ ,‬שכן‪ ,‬ברוח דבריו של ג'ורג' שטיי‪‬ר )‪ ,(Steiner 1923-‬לא ‪‬יתן לתרגם בלא להבין‪ 2.‬חיבוריו‬
‫של דוגן הם מהעמוקים ש‪‬כתבו במסורת הזן ובאותה ה‪‬שימה גם מבין המתמיהים ביותר‪.‬‬
‫במקרים רבים ‪‬ותר המתרגם משתומם ל‪‬וכח כתב המקור‪ .‬מכיר ביומרתו הגדולה‪.‬‬
‫בחלקה הראשון של ההרצאה אדגים – גם אם בקצרה – את המורכבות שבעבודת התרגום לכתבי‬
‫דוגן‪ ,‬לאורם של כמה ביטויי מפתח מתוך הפתיחה לחיבור בֶ ְ‪‬דוּ ַוה ‪") 弁道話‬שיחה על מלאכת‬
‫הדרך"(‪ ,‬שכתב בש‪‬ת ‪ .1231‬חיבור זה ‪‬חשב למרכזי בהגות אסכולת הסוֹטוֹ עד לימ‪‬ו‪ .‬זהו החיבור‬
‫‪3‬‬
‫הראשון שכתב דוגן בשפה היפ‪‬ית‪ ,‬לאחר שובו ממסעותיו בסין בש‪‬ת ‪.1227‬‬
‫חלקה הש‪‬י של ההרצאה יוקדש להבהרת הדרכים בהם א‪‬י מציע להתמודד עם הקושי האי‪‬הר‪‬טי‬
‫לעבודת תרגום כתבי דוגן‪ ,‬ובתוך כך לעבודת התרגום בכללותה – מלאכה אשר אופיי‪‬ה בצורה‬
‫קולעת על ידי פול ריקר )‪ (Ricoeur 2005-1913‬כ"הימור קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי"‪ 4.‬כאן‬
‫אטען כי כתבי המקור – כתביו של דוגן – רומזים רבות על המתודולוגיה המתבקשת למען תרגומם‪.‬‬
‫בפתיחה לחיבור בֶ ְ‪‬דוּ ַוה דוגן כתב כך‪:‬‬
‫‪諸佛如來、ともに妙法を單傳して、阿耨菩提を證するに、最上無爲の‬‬
‫、‪妙術あり。これただ、ほとけ佛にさづけてよこしまなることなきは‬‬
‫‪すなはち自受用三昧、その標準なり。この三昧に遊化するに、端坐參‬‬
‫‪禪を正門とせり。5‬‬
‫להלן התרגום לפסקה זו‪:‬‬
‫כל הבודהות מוסרים ישירות את הדהרמה המופלאה ומגשימים ערות אשר אין‬
‫מעליה באומ‪‬ותם המופלאה אשר באין עשייה‪ .‬להעברה ישירה זו מבודהה‬
‫‪ 1‬מורה הזן ֵאיהֵ י דוֹ ֶגן היה ממייסדי ת‪‬ועת הזן‪ ,‬ובפרט ‪‬חשב למכו‪‬ה של אסכולת הסוֹטוֹ‪-‬זן‪ ,‬ביפן של המאה השלוש‪-‬‬
‫עשרה‪ .‬דוגן ‪‬חשב עד היום אחד מהוגי הדעות הגדולים והמורכבים בתולדות יפן וכן אחד ממשורריה הגדולים‪.‬‬
‫‪George Steiner, After Babel: Aspects of Language and Translation (New York: Oxford University 2‬‬
‫‪Press, 1998), 312.‬‬
‫‪ 3‬הבֶ ְ‪‬דוּוַה הי‪‬ו החיבור הראשון שדוגן כתב בשפה היפ‪‬ית‪ .‬לפ‪‬יכן‪ ,‬בש‪‬ת ‪ ,1227‬דוגן כתב את החיבור‪" :‬הלכות ישיבת‬
‫פוּק‪ַ ‬זזֶ ‪‬גִ י ‪ (普勧坐禅儀‬בשפה הסי‪‬ית‪ .‬החיבור בֶ ‪ְ‬דוּוַה לא ‪‬כלל בתחילה באסופת כתביו של דוגן –‬
‫זן מומלצות לכל" ) ַ‬
‫"אוצר עין הדהרמה האמיתית" )שוֹבּוֹ ֶג‪ְ‬זוֹ ‪ – (正法眼蔵‬כי אם רק לאחר מותו תלמידיו צרפו אותו כחיבור הפותח‬
‫לאוסף‪ .‬הגדיל לעשות ה‪‬זיר הראשי השלושים וחמישה למ‪‬זר ֶאיהֵ יגִ 'י‪ ,‬הֶ ְ‪‬ג'וֹ קוֹזֶ ן ‪ ,(1627-1693) 版橈晃全‬שהציב את‬
‫החיבור בֶ ‪ְ‬דוּוַה בפתיחת מהדורת השוֹבּוֹ ֶג‪ְ‬זוֹ שערך )מהדורת ‪ 95‬החיבורים( בש‪‬ת ‪ .1690‬גרסה זו הופצה מחדש בסוף‬
‫לאיהֵ יגִ 'י – ֶג‪ְ‬טוֹ סוֹקוּצ'וֹ ‪ – (1729-1807) 玄透即中‬ומוכרת‬
‫המאה השמו‪‬ה‪-‬עשרה על ידי ה‪‬זיר הראשי החמישים ֶ‬
‫שוּקוּסצוּ שוֹבּוֹ ֶג‪ְ‬זוֹ ‪.(本山版縮刷正法眼蔵‬‬
‫ַ‬
‫כיום כמהדורה הרשמית ה‪‬פוצה )הוֹ ְ‪ַ ‬זן‪-‬הַ ן‬
‫‪ 4‬פול ריקר‪ ,‬על התרגום‪ ,‬מצרפתית‪ :‬שי רוז'‪‬סקי‪ ,‬עריכה מדעית‪ :‬עירן דורפמן‪ ,‬רסלי‪‬ג‪ :‬תל אביב ‪.24 ,2006‬‬
‫יטי ‪ .(旧字体‬כתב המקור‬
‫‪ 5‬הסימ‪‬יות במאמר זה תואמות את ‪‬וסח המקור ולכן מופיעות בתצורתן הקדומה )קיוּגִ ' ַ‬
‫ומוּרה קוֹדוֹ‪ ,‬ראו‪:‬‬
‫ַ‬
‫המצוין לעיל לקוח מכתב היד של קוֹ ֶזן כפי שמופיע במהדורת השּוֹבּוּ ֶג‪ְ‬זוֹ בעריכת ַקוַ‬
‫‪Eihei Dōgen Zenji. "Bendōwa," in: Dōgen zenji zenshū 2, ed. Kawamura Kōdō (Tokyo: Shunjūsha,‬‬
‫‪1993), 460.‬‬
‫‪2‬‬
‫לבודהה יש‪‬ה אמת מידה אחת והיא הסמאדהי של ההתהוות העצמית הפועלת‬
‫‪6‬‬
‫מעצמה‪ .‬תרגול זן בישיבה זקופה הוא שער מהימן לחירות מע‪‬גת בסמאדהי זה‪.‬‬
‫התרגום שהקראתי כעת הי‪‬ו פרי כברת הדרך ש‪‬עשתה באיזון הרובד המילולי של כתב המקור‬
‫לבין הרובד המהותי – תוכן דבריו של דוגן ופשרם‪ .‬להלן אותה הפסקה‪ ,‬אך הפעם בתרגום מילולי‬
‫מלא – כזה שמציג את המרחב הסמ‪‬טי לכמה מביטויי המפתח‪:‬‬
‫כל הבודהות‪-‬טאטהאגטה מוסרים יחד‪ ,‬באופן ישיר‪ ,‬את הדהרמה‪ /‬התורה‪ /‬הדרך‬
‫המופלאה‪ /‬המעוד‪‬ת‪ ,‬ומאמתים‪ /‬מגשימים‪ /‬ממשים את הא‪‬וטרה‪-‬סמיאק‪-‬‬
‫סאבודהי‪ /‬את הערות המוחלטת‪ ,‬באומ‪‬ות‪ /‬מיומ‪‬ות‪ /‬בדרכם‪ /‬המופלאה אשר אין‬
‫מעליה ואשר אי‪‬ה ‪‬וצרת‪ /‬אי‪‬ה ‪‬עשית‪ /‬שבאין עשייה‪ .‬אמת המידה האחת‬
‫להעברה ישירה זו בין בודהה לבודהה‪ ,‬היא הסמאדהי של פעילות הקבלה‬
‫וההתהוות העצמית‪ /‬סמאדהי התהוות העצמית הפועלת מעצמה‪ .‬תרגול זן‬
‫בישיבה זקופה הוא השער האמיתי‪ /‬ה‪‬כון‪ /‬המתאים‪ /‬המהימן בעבור תמורה‬
‫מע‪‬גת‪ /‬ה‪‬אה בסמאדהי זה‪.‬‬
‫דוגן פותח את דבריו במו‪‬ח ‪ ,諸佛如來‬שפירושו המילולי "כל הבודהות טאטהאגטה" )ס‪‬ס'‪:‬‬
‫‪ .(buddhāḥ tathāgatāḥ‬למען הפשטה בחרתי לתרגם זאת כ"כל הבודוהת"‪ ,‬שכן טאטהאגטה )"זה‬
‫אשר בא כך"( הי‪‬ו כי‪‬וי ‪‬וסף לבודהה‪ .‬מו‪‬חים מסוג זה – לרוב שמות עצם שכיחים מתוך הספרות‬
‫המהאי‪‬ית – אי‪‬ם מהווים בעיה מרכזית בתרגום שכן ‪‬יתן לקלוע לפשרם גם אם על דרך‬
‫ההפשטה‪.‬‬
‫בעיה מורכבת יותר מופיעה בהמשך המשפט‪ .‬כאן דוגן מציין את מושא ההעברה של הבודהות –‬
‫מה הם מעבירים האחד אל הש‪‬י‪ ,‬וכותב‪ .ともに妙法を單傳して :‬שם‪-‬העצם ‪ 妙法‬קשה מאד‬
‫לתרגום‪ :‬לשתי הסימ‪‬יות האלה שדה סמ‪‬טי רחב והן מופיעות במגוון כתבים ובמגוון הקשרים‪.‬‬
‫הסימ‪‬ית ‪ 妙‬פירושה "‪‬שגב"‪ ,‬מעודן"‪" ,‬מסתורי" ואף "מופלא"‪ 7.‬גם הסימ‪‬ית ‪ 法‬קשה מאד‬
‫לתרגום ופירושה רבים‪" :‬תורה"‪" ,‬חוק"‪" ,‬אמצעי"‪" ,‬אמת"‪" ,‬דרך" ואף "תופעה"‪ 8.‬לעת עתה‪,‬‬
‫ובהקשר פסקת הפתיחה‪ ,‬החלטתי להותיר את הסימ‪‬ית ‪ 法‬בהגייתה המקורית – דהרמה – אם כי‬
‫לעיתים‪ ,‬בהתאם להקשר‪ ,‬יתן כמובן לתרגמה אחרת‪.‬‬
‫שאלת הותרת מו‪‬חים מרכזיים‪ ,‬כמו דהרמה‪ ,‬בשפת הס‪‬סקריט – גם אם מופיעים כעת בהגייתם‬
‫היפ‪‬ית – עולה פעמים רבות בעבודת תרגום כתבי דוגן‪ .‬המגמה הבולטת בתרגום כתביו לשפות‬
‫לטי‪‬יות‪ ,‬למשל‪ ,‬היא להשיב אותם אל המקור בס‪‬סקריט‪.‬‬
‫המו‪‬ח ‪ , 妙法‬שמופיע ברבים מכתביו של דוגן כמו גם בספרות המהאיא‪‬ה בכללותה‪ ,‬מתורגם‬
‫בפרש‪‬ות המודר‪‬ית כ‪) 優れた仏法 -‬הדהרמה המופלאה או המובחרת(‪ 9‬וגם כ‪不可思議の法 -‬‬
‫)דרך או תורה בלתי ‪‬תפסת(‪ 10.‬כאמור‪ ,‬למילה ‪ – 妙法‬אותה "דהרמה‪/‬תורה מופלאה" – דוגן‬
‫‪ 6‬התרגומים לעברית המופיעים במאמר זה הי‪‬ם כתב יד בכתובים‪.‬‬
‫‪Nakamura Hajime, ed. Kōsetsu bokkyōgo daijiten 3 (Tokyo: Shoseki 2010), 1587. 7‬‬
‫‪Ibid., 1494. 8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪Tamaki Kōshirō, Gendaigoyaku shōbōgenzō 1 (Tokyo: Daizō shuppan, 1995), 27.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪Kishizawa Ian, Shōbōgenzō josetsu: Bendōwa (Tokyo: Iwanami shoten, 1965), 49.‬‬
‫‪3‬‬
‫מצרף את הפועל ‪ 單傳して‬אשר פירושו "העברה ישירה" או "מסירה ישירה" )המתורגמת ליפ‪‬ית‬
‫מודר‪‬ית כ‪ .(単に伝える -‬כך ש‪‬יתן לסכם ולומר כי תרגום חציה הראשון של פסקת הפתיחה‬
‫הי‪‬ו‪" :‬כל הבודהות מוסרים ישירות את הדהרמה המופלאה"‪.‬‬
‫מורכבות ‪‬וספת עולה בסיומו של המשפט הראשון‪ .‬כאן דוגן מציין את אופן העברת התורה‬
‫וכותב‪ . 阿耨菩提を證するに最上無爲の妙術あり :‬במשפט זה יש‪‬ם כמה מו‪‬חים קשים מאד‬
‫לתרגום‪ .‬הראשון‪ 阿耨菩提 ,‬הי‪‬ו קיצור ל‪) 阿耨多羅三藐三菩提 -‬ס‪‬ס'‪anuttara-samyak- :‬‬
‫‪ ,(saṃbodhi‬שפירושו התעוררות מוחלטת‪ ,‬או התעוררות שאין מעבר לה‪ .‬בהקשר להתעוררות זו‪,‬‬
‫דוגן משתמש בתואר הפועל ‪ ,證するに‬אותו ‪‬יתן לתרגם כ"הגשמה"‪" ,‬אימות"‪" ,‬מימוש" או‬
‫"הוכחה"‪ .‬כלומר‪" :‬הבודוהת מגשימים‪/‬מאמתים‪/‬ממשיים את ההתעוררות שאין מעבר לה"‪.‬‬
‫השאלה בדבר תרגום הסימ‪‬ית ‪ 證‬עולה תדיר בכתביו של דוגן שכן היא מרכזית למכלול הגותו‪.‬‬
‫דוגן ‪‬הג לציין את ההתעוררות או התוב‪‬ה הדתית באמצעותן של כמה סימ‪‬יות‪ ,‬אשר לכל אחת‬
‫מ‪‬עד סמ‪‬טי שו‪‬ה‪ .‬פעמים רבות הוא ציין את ההתעוררות על ידי הסימ‪‬ית ‪ ,證‬אך לעיתים גם‬
‫באמצעות הסימ‪‬יות ‪) 覺‬פקיחת עי‪‬יים‪ ,‬התעוררות( ו‪) 悟 -‬תוב‪‬ה‪ ,‬הב‪‬ה עמוקה( שהיו שכיחות‬
‫יותר כטרמי‪‬ולוגיה סוטוריולוגית בתקופתו‪ .‬עבור דוגן‪ ,‬התעוררות דתית אי‪‬ה רק ע‪‬יין‬
‫אפיסטמולוגי או פסיכולוגי )כפי שעולה מהסימ‪‬יות ‪ 覺‬ו‪ ,(悟-‬אלא בעיקר ע‪‬יין קיומי‪ ,‬כלומר‬
‫אתיקה או אופן קיום‪ 11.‬לכן הב‪‬ת פשר הסימ‪‬ית ‪ 證‬הי‪‬ה כה חשובה למלאכת תרגום כתבי דוגן‪.‬‬
‫מיד לאחר מכן‪ ,‬דוגן מתאר את המעשה אשר מגשים את אותה התעוררות מוחלטת של הבודהות‬
‫וכותב‪ .最上無爲の妙術あり:‬שתי התרכובות הללו‪ ,最上無爲 :‬ו‪ ,妙術 -‬מרכזיות לפסקת‬
‫הפתיחה‪ .‬בספרות הפרש‪‬ית‪ ,‬המו‪‬ח ‪ 妙術‬מתורגם פעמים רבות כ‪,12目的を達するための手立 -‬‬
‫כלומר אמצעי להשגת מטרה כלשהי‪ ,‬וגם כ‪ ,13素晴らしい方法 -‬כלומר טכ‪‬יקה יוצאת דופן‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הסימ‪‬ית ‪ ,術‬אשר אותה ‪‬הוג לתרגם‪ ,‬כאמור‪ ,‬כ"טכ‪‬יקה"‪ ,‬ית‪‬ת לתרגום גם כ‪"-‬והג"‪,‬‬
‫"כשרון" ואף כ"אומ‪‬ות"‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫כלומר‪ ,‬דוגן מתאר אומ‪‬ות כלשהי‪ ,‬מופלאה ויוצאת דופן‪ ,‬אשר "אי‪‬ה‬
‫‪‬וצרת"‪" ,‬אי‪‬ה ‪‬עשית" או ש"אי‪‬ה בעשייה"‪ ,‬שכן המו‪‬ח ‪ 無爲‬יכול להיתרגם בכל הצורות האלה‪.‬‬
‫ברצו‪‬י להתרכז כעת בדוגמה אחרו‪‬ה מתוך פסקת הפתיחה של הבֶ ְ‪‬דוּוַ ה‪ ,‬וזאת לאור השורה‪:‬‬
‫、‪これただ、ほとけ佛にさづけてよこしまなることなきは‬‬
‫。‪すなはち自受用三昧、その標準なり‬‬
‫"להעברה ישירה זו מבודהה לבודהה יש‪‬ה אמת מידה אחת והיא‬
‫הסמאדהי של ההתהוות העצמית הפועלת מעצמה"‪.‬‬
‫‪ 11‬לדיון במוב‪‬יו הרבים של מו‪‬ח זה ראו‪Zengaku daijiten 1. Komazawa Daigakunai Zengaku Daijiten :‬‬
‫‪Hensansho, ed. (Tokyo: Taishūkan shoten, 1978), 524.‬‬
‫‪Ibid., vol.2, 1191. 12‬‬
‫‪Masutani Fumio, Shōbōgenzō 8 (Tokyo: Kōdansha gakujutsu bunko, 2005), 267. 13‬‬
‫‪Ibid., 268. 14‬‬
‫‪4‬‬
‫כאן מופיע אחד מהמו‪‬חים החשובים להגותו של דוגן‪ ,‬ה‪ ,自受用三昧 -‬אותו א‪‬י מתרגם‬
‫כ"סמאדהי ההתהוות העצמית הפועלת מעצמה"‪ .‬כאמור‪ ,‬דוגן טוען כי סמאדהי זה הי‪‬ו אמת‬
‫המידה )קריטריון( להליכה בדרך הבודהה‪ .‬עם זאת‪ ,‬תרגום המו‪‬ח לעברית ‪‬ותר בעיה מורכבת‪.‬‬
‫המו‪‬ח ‪ 自受用三昧‬זכה למגוון תרגומים במרוצת הש‪‬ים‪ .‬הוא מורכב מחמש סימ‪‬יות אשר לכל‬
‫אחת פירושים רבים ועמוקים‪ .‬יתן לחלק את המו‪‬ח למילה ‪ 自受用‬ולמילה‪ .三昧 -‬המילה ‪三昧‬‬
‫)ס‪‬ס'‪ (samādhi :‬ית‪‬ת גם היא לתרגומים שו‪‬ים‪ :‬השגה מדיטטיבית גבוהה‪ ,‬ריכוז עמוק‪ ,‬איחוד‬
‫בין התודעה ומושאיה וכן איסוף התודעה לכדי התמקדות רציפה‪ .‬פרש‪‬ים מודר‪‬יים מתרגמים‬
‫את המו‪‬ח כ‪ 統一する -‬כלומר "האחדה"‪ 15‬וכ‪ 心を一点に定め集中する -‬כלומר "איסוף‬
‫התודעה לכדי שהייה ב‪‬קודה אחת"‪ 16.‬כך שללא ספק למו‪‬ח ‪ 三昧‬חשיבות גדולה מבחי‪‬ת ההיבט‬
‫הפסיכולוגי של התרגול אותו הציע דוגן‪ .‬אך האם הישיבה שדוגן מדבר עליה‪ ,‬כתוכן ההעברה‬
‫מבודהה לבודהה – אותה אמ‪‬ות מעוד‪‬ת שהוזכרה קודם לכן – היא אכן תרגול בריכוז והדממה?‬
‫האם לכך כוו‪‬תו? האם כך יש לתרגם זאת?‬
‫בדיקת פשר יתר הסימ‪‬יות של המו‪‬ח ‪ 自受用三昧‬רומזת שכוו‪‬תו של דוגן שו‪‬ה‪ .‬המילה ‪自受用‬‬
‫אשר משמשת למעשה כתואר למילה סמאדהי‪ ,‬מראה כי דוגן מצביע על חוויה די‪‬אמית ולא רק על‬
‫אידיאל של ריכוז ‪‬קודתי‪ .‬פשר הסימ‪‬יות ‪ 自受用‬הי‪‬ו ‪ ,17自ら受用する‬כלומר "מתהווה ופועל‬
‫מתוך מעצמו בטבעיות"‪ .‬במובן זה‪ ,‬הסמאדהי עליו מצביע דוגן הוא התרחשות סימולט‪‬ית של‬
‫‪18‬‬
‫התהוות עצמית אשר פועלת מתוך עצמה‪ ,‬ולא ריכוז או השקטה לכדי מצב סטטי‪.‬‬
‫בהדגשתו את המו‪‬ח "סמאדהי ההתהוות העצמית הפועלת מעצמה" בפתח חיבורו הראשון‬
‫ביפ‪‬ית‪ ,‬דוגן מצביע על כך שתרגול ישיבת הזן אי‪‬ו אך ורק תרגול בריכוז‪ ,‬השקטה או שליטה‪,‬‬
‫אלא יש בו גם מן הפעילות הספו‪‬טא‪‬ית והטבעית‪ .‬הישיבה עבורו היא סמאדהי ההקפדה‬
‫הגמישה‪ ,‬השליטה ה‪‬י‪‬וחה‪ ,‬ריכוז ו‪‬י‪‬וחות יחד‪ .‬שילוב איכויות זה אי‪‬ו זר להגותו של דוגן‪ ,‬אשר‬
‫הושפע רבות מהשילוב בין תרגולי ה‪-‬וִ י ַפּ ְש ַי‪ַ‬א וה‪-‬שַ מַ ְטהַ ה כפי ש‪‬חשף אליהם בצעירותו‪ ,‬כשהיה‬
‫תלמיד במסורת הלוטוס )יפ‪‬ית‪ֶ :‬ט‪ְ‬דַּ י(‪ .‬המו‪‬ח ‪ 自受用三昧‬מבטא שילוב זה היטב‪ ,‬אך עם זאת‪,‬‬
‫תרגומו ההולם לעברית ‪‬ותר שאלה גדולה‪.‬‬
‫לאור הדוגמאות שהובאו עד כה ברצו‪‬י לשוב ולשאול ביתר שאת‪ :‬האם על המתרגם לצדד ברובד‬
‫המילולי לדבריו של דוגן – אשר מורחב במקרה זה גם אל המשמעויות הפיקטוגרפיות – או שמא‬
‫עליו לשאוף להעברת משמעות דבריו‪ ,‬ובכך ל‪‬הוג בחירות גדולה בעבודתו? האם יש להתעקש על‬
‫תרגום במוב‪‬ו הצר – העברה של תוכן מילולי )‪ – (metaphrasis‬או להתעקש על תרגום במוב‪‬ו‬
‫הרחב – פרש‪‬ות )‪ (paraphrasis‬למכלול המשמעויות שמופיעות ברבדים השו‪‬ים של הכתוב?‬
‫‪Tamaki Kōshirō, 28. 15‬‬
‫‪Suganuma Akira, Dōgen jiten (Tokyo: Tōkyōdō shuppan, 1977), 78. 16‬‬
‫‪Zengaku daijiten 1, 434. 17‬‬
‫‪ 18‬חשוב לציין כי המו‪‬ח ‪ 受用‬משמש גם כקיצור למו‪‬ח ‪" 受用身‬גוף העו‪‬ג של הבודהה לאחר התעוררותו" )ס‪‬ס'‪:‬‬
‫‪ .(saṃbhogakāya‬אחד מ"שלושת גופי הבודהה" ‪) 三身‬ס‪‬ס'‪ .(trikāya :‬כלומר שהמו‪‬ח ‪ 自受用三昧‬מקשר בין‬
‫ישיבת הזאזן למתן ביטוי לגוף ההתעוררות של הבודהה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫כאן טוב להטות אוזן להמלצותיהם של כמה מגדולי מתרגמי עבר ב‪‬וגע לשאלה בסיסית זו‪ .‬א‪‬י‬
‫מוצא שדבריהם קולעים גם כש‪‬יגשים לתרגום כתבי מקור כה זרים‪ ,‬הרוויים במחוזות זיכרון כה‬
‫רחוקים מהתרבות לתוכה הם מתורגמים‪ ,‬כמו כתביו של דוגן ‪.‬‬
‫המשורר הא‪‬גלי בן המאה השבע‪-‬עשרה‪ ,‬ג'ון דריידן )‪ ,(Dryden 1700-1631‬טען כי מיומ‪‬ות‬
‫התרגום היא למעשה טיפוח של גמישות גדולה בין המילולי לפרש‪‬י‪ .‬דריידן הזהיר בדבר חיקוי של‬
‫המקור‪ ,‬וטען שעל המתרגם ליצור ‪‬וסח שיהיה שקול אליו )‪ 19.(equivalence‬אין טעם בתרגום‬
‫מילולי אם אי‪‬ו חי בשפה המארחת‪ ,‬ולכן יש ל‪‬הוג בגמישות המאפשרת את הפרש‪‬ות השקולה‬
‫למו‪‬ח ‪‬תון‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההיסטוריה מראה כי הדרישה למציאת ה‪‬וסח השקול אי‪‬ה מהווה‬
‫פתרון קוהר‪‬טי דיו בעבור קהילת המתרגמים‪ ,‬שכן גם כיום יש המצדדים ב‪‬חיצותה של "שקילות‬
‫קשה" )‪ – (formal equivalence‬הצמודה יותר אל המילולי – ולעומתם אלה המצדדים ב"שקילות‬
‫די‪‬אמית" )‪ ,(dynamic equivalence‬ה‪‬וטה יותר אל הפרש‪‬י‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫כך שהשאלה בעי‪‬ה עומדת‪.‬‬
‫במאה השמו‪‬ה‪-‬עשרה‪ ,‬וילהלם פון הומבולדט )‪ (Humboldt 1835-1767‬טען כי על המתרגם‬
‫להיות ‪‬אמן למכלול הטקסט‪ :‬סג‪‬ו‪‬ו‪ ,‬מקצבו ומשמעותו‪ ,‬ולא לאחוז ברובד המילולי‪ .‬בדומה‬
‫לדריידן‪ ,‬פון הומבולדט צדד במציאת המו‪‬ח השקול בשפה המארחת‪ ,‬אך טען שעל המתרגם‬
‫להיות קשוב לטקסט בכללותו ולאו דווקא להתייסר בדבר הבהרת חלקיו הפרט‪‬יים‪ .‬מכאן גם‬
‫עולה חשיבות קיומם של תרגומים רבים לאותו הטקסט‪ ,‬שכן הדבר מאפשר מגוון ‪‬קודות מבט‬
‫‪21‬‬
‫ומרחיב את שערי הגישה דרכם יכול הקורא ל‪‬וע אל עבר כתב המקור‪.‬‬
‫גישתו של פון הומבולדט משתקפת בדבריו של שופ‪‬האואר )‪ ,(Schopenhauer 1860-1788‬אשר‬
‫סבר כי על המתרגם להשתחרר מעול השקילות המילולית – בעיקר כאשר העבודה היא אל מול‬
‫כתבי שירה‪ .‬מכאן אמירתו המפורסמת‪" :‬לא ‪‬יתן לתרגם שירה‪ .‬יתן רק לכתוב אותה מחדש"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ברוח דומה‪ ,‬פרידריך שליירמאכר )‪ (Schleiermacher 1834-1768‬טען כי תפקידו של המתרגם‬
‫להיות קשוב לזיקה המתמדת שבין הקורא‪ ,‬המתרגם והמחבר‪ .‬לכן טען בדבר ש‪‬י סוגי מתרגמים‪:‬‬
‫אלה המ‪‬יחים ככל האפשר למחבר ומסיטים את הקורא לקראתו‪ ,‬ואלה המ‪‬יחים ככל האפשר‬
‫‪23‬‬
‫לקורא‪ ,‬ומסיטים לקראתו את המחבר‪.‬‬
‫פרא‪‬ץ רוז‪‬צוויג )‪ ,(Rosenzweig 1929-1886‬אשר תרגם את הת‪"‬ך לגרמ‪‬ית )יחד עם מרטין‬
‫בובר( הושפע משליירמאכר‪ ,‬אך טען לעומתו כי אין להפריד בין ש‪‬י סוגי המתרגמים‪ ,‬שכן כל‬
‫תרגום מחייב את הת‪‬ועה הסימולטא‪‬ית‪ :‬ה‪‬עת המקור אל עבר הקורא‪ ,‬וה‪‬עת הקורא אל עבר‬
‫המקור‪ .‬לדעתו‪ ,‬אין שתי ת‪‬ועות אלה מ‪‬וגדות זו לזו‪ ,‬אלא משלימות האחת את הש‪‬ייה‪ .‬מתרגם‬
‫‪Christopher Kasparek, "The Translator's Endless Toil," The Polish Review 28:2 (1983): 83-4. 19‬‬
‫‪Ibid., 84. 20‬‬
‫‪Wilhelm von Humboldt, "From the Introduction to His Translation of Agamemnon," trans. Sharon 21‬‬
‫‪Sloan, in Theories of Translation: An Anthology of Essays from Dryden to Derrida, ed. Rainer Schulte‬‬
‫‪and John Biguenet (Chicago: The University of Chicago Press, 1992), 55-9.‬‬
‫‪Arthur Schopenhauer, "On Language and Words," trans. Peter Mollenhauer, in Theories of 22‬‬
‫‪Translation: An Anthology of Essays from Dryden to Derrida, ed. Rainer Schulte and John Biguenet‬‬
‫‪(Chicago: The University of Chicago Press, 1992), 33.‬‬
‫‪Friedrich Schleiermacher, "From On the Different Methods of Translating," trans. Waltraud Bartscht, 23‬‬
‫‪in Theories of Translation: An Anthology of Essays from Dryden to Derrida, ed. Rainer Schulte and‬‬
‫‪John Biguenet (Chicago: The University of Chicago Press, 1992), 42.‬‬
‫‪6‬‬
‫הטוב – אם כך – הוא זה אשר משכיל לאתר את ‪‬קודת המפגש החמקמקה שבין המחבר‬
‫‪24‬‬
‫וקוראיו‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬מציאת ה‪‬וסחה לעבודת התרגום היא יומרה גדולה‪ .‬עם זאת‪ ,‬חרף המורכבות עליה מצביעים‬
‫הוגים אלה‪ ,‬א‪‬י מוצא שכתבי המקור – במקרה זה כתביו של דוגן – רומזים פעמים רבות על‬
‫המתודולוגיה המתבקשת בעת תרגומם‪ 25.‬במילים אחרות‪ :‬כתב המקור מעיד על המתודולוגיה‬
‫החיו‪‬ית למען תרגומו‪ .‬כעת‪ ,‬על המתרגם להיות קשוב דיו כדי להבחין בכך‪ .‬עליו לשאול את עצמו‬
‫מה אין בכתב המקור ומה חסר בו‪ ,‬לא פחות מאשר מה יש בו ומה פשרו‪ .‬במובן זה‪ ,‬עבור‬
‫המתרגם‪ ,‬למידת כתב המקור אי‪‬ה רק שקידה שכלת‪‬ית למען העברת תוכן מילולי משפה אחת‬
‫לאחרת‪ ,‬אלא ת‪‬אי הכרחי למען הכרת עולמו הלא מילולי של המחבר‪ .‬למידת כתב המקור‬
‫מבהירה את שמצוי בו אך גם את ש‪‬עדר ממ‪‬ו‪ .‬ש‪‬י ממדים אלה חיו‪‬יים לעבודת התרגום‪.‬‬
‫וֹקוֹאן"‬
‫ַ‬
‫אסיים בדוגמה טובה לכך‪ ,‬כפי שעולה באמירתו הבאה של דוגן‪ ,‬הלקוחה מהחיבור " ֶג ְ‪‬ג'‬
‫‪) 現成公案‬הגשמת הקואן( שכתב בש‪‬ת ‪:1233‬‬
‫。‪身心に法いまだ參飽せざるには、法すでにたれりとおぼゆ‬‬
‫‪法もし身心に充足すれば、ひとかたはたらずとおぼゆるなり。26‬‬
‫כשהדהרמה עדיין לא ‪‬טמעה לגמרי בגוף‪-‬פש‪ ,‬חשים שדי בכך‪.‬‬
‫כשהדהרמה ‪‬טמעת היטב וממלאת את הגוף‪-‬פש‪ ,‬א‪‬ו מבי‪‬ים שמשהו‬
‫‪27‬‬
‫חסר‪.‬‬
‫מעבר למשמעויות העמוקות שיש לאמירה זו בכל ה‪‬וגע לפילוסופיה של דוגן‪ ,‬א‪‬י מוצא כי היא‬
‫רומזת על האופן בו יש לגשת למלאכת תרגום דבריו‪ .‬יש בה רמז לעקרון מעשי גדול‪ ,‬אשר תקף לא‬
‫רק להב‪‬ת מחשבתו של דוגן‪ ,‬אלא גם לאופן בו יש לתרגם את דבריו לשפה מארחת‪.‬‬
‫דוגן הצביע פעמים רבות על ההעדר – על המרחב הפתוח אשר חורג מכל ביטוי בשפה‪ .‬עבורו‪ ,‬כמו‬
‫קודמיו במסורת הצ'אן‪ ,‬השימוש בשפה הוא אשר מלמד את מוגבלותה של השפה‪ .‬למידת המילה‬
‫מבהירה את "ריקותה" של המילה‪ .‬לכן ‪‬אמר במסורת הזן כי הדרך היא "מעבר למילים‬
‫ומשפטים"‪ 28.‬הבלתי ‪‬יתן להגדרה‪ ,‬הבלתי ‪‬יתן לקוהר‪‬טיות – האיכויות החשובות‪" :‬חוסר"‪,‬‬
‫"מסתורין"‪" ,‬עומק" ו"עמימות" )יפ‪‬ית‪ :‬יוּגֶּן( – כל אלה מאפיי‪‬ות רבים מכתביו של דוגן‪.‬‬
‫תרגום כתביו של דוגן‪ ,‬אם כך‪ ,‬מצריך ידיעה קרובה של אלמ‪‬טים פילוסופיים ואסתטיים אלה‪ .‬יש‬
‫לקחת בחשבון את האופ‪‬ים בהם דוגן עצמו ‪‬יסח את דבריו ולהכיר היטב את יחסו המורכב‬
‫לשפה‪ .‬במובן זה‪ ,‬משימתו של המתרגם אי‪‬ה בהכרח להבהיר ולה‪‬היר‪ ,‬אלא לשמר את עמימות‬
‫כתב המקור – להוליד אותה מחדש בשפה המארחת‪ .‬כאן א‪‬י מרחיב את טע‪‬תו של וולפג‪‬ג איזר‬
‫‪ 24‬פרא‪‬ץ רוז‪‬צווייג‪" ,‬המקרא ולותר"‪ ,‬תרגום‪:‬יהושע עמיר‪ ,‬בתוך ‪‬הריים – מבחר כתבים )עמ' ‪ ,(42‬ירושלים‪ :‬מוסד‬
‫ביאליק ומכון ליאו בק‪ ,‬הדפסה שלישית‪ ,‬תשס"ח‪.2008 ,‬‬
‫‪ 25‬שלמי תודה למורי‪ ,‬פרופ' יעקב רז‪ ,‬על כך שבמשך ש‪‬ים הסב את תשומת ליבי לחשיבות בחי‪‬ת המתודולוגיה שעולה‬
‫מכתבי המקור עצמם‪ .‬א‪‬י מוצא ששאלה זו ‪‬כו‪‬ה גם בדבר יחס‪‬ו לעבודת התרגום‪.‬‬
‫‪ 26‬טקסט המקור לקוח מתוך‪:‬‬
‫‪Eihei Dōgen Zenji. "Genjōkōan," in: Dōgen zenji zenshū 1, ed. Kawamura Kōdō (Tokyo: Shunjūsha,‬‬
‫‪1991), 4.‬‬
‫‪ 27‬הפועל ‪ おぼゆる‬יתן לתרגום גם כ"חושבים" ואף "חשים"‪.‬‬
‫‪ .教外 28‬התורה הבודהיסטית – הדהרמה – ככזו אשר הולכת אל מעבר לכל לימוד; מעבר לכל רעיון אשר בשפה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ וטוען בעקבותיו‬,"‫יסוח‬‫יתן ל‬ ‫סח את הבלתי‬‫ו ל‬‫( כי "מעשה הקריאה מותיר ל‬Iser ,2007-1926)
29
.‫כי הדבר תקף גם למלאכת התרגום‬
‫ הוא למעשה מביא‬,"‫ים כי משהו חסר‬‫ו מבי‬‫[ א‬...] ‫טמעת היטב‬ ‫ "כשהדהרמה‬:‫כשדוגן כותב‬
‫ עבודת התרגום‬,‫ במובן זה‬.‫ות לבטא את עמימות המקור‬‫כו‬‫ ה‬:‫ו כלל גדול לעבודת התרגום‬‫לפתח‬
‫ להיות‬,‫ות לבוא בדיאלוג‬‫כו‬‫ שכן היא מבטאת את ה‬,‫ מעשית אך גם אתית‬,‫ית‬‫היא מלאכה שכלת‬
‫ במילים‬.‫בבד להיות עקשן וחסר כל פשרות‬-‫ אך בד‬,‫טיות‬‫ להכיר בחוסר הקוהר‬,‫מוכן לפשרה‬
‫ זו הפשרה הגדולה‬.‫ אך עדיין לשאוף לתרגום‬,‫יתן לתרגם‬ ‫ על המתרגם להכיר בכך שלא‬:‫אחרות‬
‫ ובכך שאכן‬,30‫ה זאת פול ריקר‬‫יתן לתרגום" כפי שכי‬ ‫ להכיר ב"בלתי‬:‫שעומדת בלב עבודתו‬
‫וכח‬ ‫ אך פשרה זו אל מול כתב המקור – הפשרה אל‬.‫"תמיד משהו חסר" כפי שהדגיש זאת דוגן‬
.‫ותו של מעשה התרגום – תושג רק לאחר שישתדל המתרגם שלא להתפשר בעבודתו‬‫חוסר היתכ‬
‫רשימת מקורות‬
‫ים‬‫מילו‬
Kosetsu bokkyōgo daijiten 広説仏教語大辞典. Nakamura Hajime 中村元, ed. Tokyo:
Shoseki. 2 vols. 2010.
Dōgen jiten 道元辞典. Suganuma Akira 菅沼晃, ed. Tokyo: Tōkyōdō shuppan, 1977.
Zengaku daijiten 禅学大辞典. Komazawa Daigakunai Zengaku Daijiten Hensansho,
ed. 駒澤大学内禅学大辞典編纂所. Tokyo: Taishūkan shoten. 3 vols. 1978.
‫מקורות ראשוניים‬
Eihei Dōgen Zenji 永平道元禅師. "Bendōwa," 弁道話, in: Kawamura Kōdō 河村考道,
ed. Dōgen zenji zenshū 道元禅師全集, vol. 2. Tokyo: Shunjūsha, 1993. pp:
460-81.
-----------------------. "Genjōkōan," 現成公案 , in: Kawamura Kōdō 河村考道 , ed.
Dōgen zenji zenshū 道元禅師全集, vol. 1. Tokyo: Shunjūsha, 1991. pp: 2-7.
‫ יפנית‬:‫מקורות משניים‬
Kishizawa Ian 岸沢惟安 . Shōbōgenzō josetsu: Bendōwa 正法眼蔵序説：弁道話 .
Tokyo: Iwanami shoten, 1965.
Masutani Fumio 増谷文雄 , trans, ed. Gendai-yaku shōbōgenzō 現代訳正法眼蔵 8,
Tokyo: Kōdansha gakujutsu bunko, 2005.
Tamaki Kōshirō 玉城康四郎. Gendaiyakugo shōbōgenzō 現代語訳正法眼蔵 1. Tokyo:
Daizō shuppan, 1995.
29
Wolfgang Iser. The Act of Reading: A Theory of Aesthetic Response (Johns Hopkins University
Press, 1980), 168.
.61 ,‫ פול ריקר‬30
8
‫גלית‬‫ א‬:‫יים‬‫מקורות מש‬
Iser, Wolfgang. The Act of Reading: A Theory of Aesthetic Response. Johns Hopkins
University Press, 1980.
Kasparek, Christopher. "The Translator's Endless Toil." The Polish Review 28:2
(1983): 83-7.
Schleiermacher, Friedrich. "From On the Different Methods of Translating." trans.
Waltraud Bartscht. In Theories of Translation: An Anthology of Essays from
Dryden to Derrida, ed. Rainer Schulte and John Biguenet. 36-54. Chicago: The
University of Chicago Press, 1992.
Schopenhauer, Arthur. "On Language and Words." trans. Peter Mollenhauer. In
Theories of Translation: An Anthology of Essays from Dryden to Derrida, ed.
Rainer Schulte and John Biguenet. 32-5. Chicago: The University of Chicago
Press, 1992.
Steiner, George. After Babel: Aspects of Language and Translation. New York:
Oxford University Press, 1998.
Von Humboldt, Wilhelm. "From the Introduction to His Translation of Agamemnon."
trans. Sharon Sloan. In Theories of Translation: An Anthology of Essays from
Dryden to Derrida, edited by Rainer Schulte and John Biguenet. 55-9.
Chicago: The University of Chicago Press, 1992.
‫ עברית‬:‫יים‬‫מקורות מש‬
.‫הריים – מבחר כתבים‬ :‫ בתוך‬,‫ יהושע עמיר‬:‫ תרגום‬,"‫ "המקרא ולותר‬.‫ץ‬‫ פרא‬,‫צווייג‬‫רוז‬
.41-55 '‫ עמ‬.2008 ,‫ תשס"ח‬,‫ הדפסה שלישית‬,‫ מוסד ביאליק ומכון ליאו בק‬:‫ירושלים‬
‫ תל אביב‬:‫ג‬‫ רסלי‬,‫ עירן דורפמן‬:‫ עריכה מדעית‬,‫סקי‬'‫ שי רוז‬:‫ מצרפתית‬,‫ על התרגום‬.‫ פול‬,‫ריקר‬
.2006
9