ניתן להורידו כאן - הבלוג של איתן בולוקן
תרגום כתבי דוגן: הרהורים ואתגרים בהכת כתב היד העברי הרצאה במסגרת הכס הישראלי השי לשפה ,חברה ותרבות באסיה אויברסיטת חיפה 21.12.2016 ד"ר איתן בולוקן החוג ללימודי מזרח-אסיה אויברסיטת תל-אביב האתגרים הכרוכים בתרגום כתביו של מורה הזן היפי דוֹ ֶגן – 1בן המאה השלוש-עשרה – הם גדולים מאד .לעיתים דמה כי השאיפה לעריכת תרגום עברי בהיר ומדויק לכתביו ,כזה אשר יהיה אמן לתוכן כמו גם לסגון ,איה יותר ממשאלת לב .הדבר כון לכל עבודת תרגום ,אך יתכן ששפתו של דוגן מציבה אתגר גדול במיוחד .הדקדוק המסועף ,אוצר הדימויים הרחב ,התחביר הזיל והקטוע ,המבואות מתוך ספרות הצ'אן העפה ,ומעל לכל אלה – שאלת הבת כוותו של דוגן ,שכן ,ברוח דבריו של ג'ורג' שטייר ) ,(Steiner 1923-לא יתן לתרגם בלא להבין 2.חיבוריו של דוגן הם מהעמוקים שכתבו במסורת הזן ובאותה השימה גם מבין המתמיהים ביותר. במקרים רבים ותר המתרגם משתומם לוכח כתב המקור .מכיר ביומרתו הגדולה. בחלקה הראשון של ההרצאה אדגים – גם אם בקצרה – את המורכבות שבעבודת התרגום לכתבי דוגן ,לאורם של כמה ביטויי מפתח מתוך הפתיחה לחיבור בֶ ְדוּ ַוה ") 弁道話שיחה על מלאכת הדרך"( ,שכתב בשת .1231חיבור זה חשב למרכזי בהגות אסכולת הסוֹטוֹ עד לימו .זהו החיבור 3 הראשון שכתב דוגן בשפה היפית ,לאחר שובו ממסעותיו בסין בשת .1227 חלקה השי של ההרצאה יוקדש להבהרת הדרכים בהם אי מציע להתמודד עם הקושי האיהרטי לעבודת תרגום כתבי דוגן ,ובתוך כך לעבודת התרגום בכללותה – מלאכה אשר אופייה בצורה קולעת על ידי פול ריקר ) (Ricoeur 2005-1913כ"הימור קשה ולעיתים אף בלתי אפשרי" 4.כאן אטען כי כתבי המקור – כתביו של דוגן – רומזים רבות על המתודולוגיה המתבקשת למען תרגומם. בפתיחה לחיבור בֶ ְדוּ ַוה דוגן כתב כך: 諸佛如來、ともに妙法を單傳して、阿耨菩提を證するに、最上無爲の 、妙術あり。これただ、ほとけ佛にさづけてよこしまなることなきは すなはち自受用三昧、その標準なり。この三昧に遊化するに、端坐參 禪を正門とせり。5 להלן התרגום לפסקה זו: כל הבודהות מוסרים ישירות את הדהרמה המופלאה ומגשימים ערות אשר אין מעליה באומותם המופלאה אשר באין עשייה .להעברה ישירה זו מבודהה 1מורה הזן ֵאיהֵ י דוֹ ֶגן היה ממייסדי תועת הזן ,ובפרט חשב למכוה של אסכולת הסוֹטוֹ-זן ,ביפן של המאה השלוש- עשרה .דוגן חשב עד היום אחד מהוגי הדעות הגדולים והמורכבים בתולדות יפן וכן אחד ממשורריה הגדולים. George Steiner, After Babel: Aspects of Language and Translation (New York: Oxford University 2 Press, 1998), 312. 3הבֶ ְדוּוַה היו החיבור הראשון שדוגן כתב בשפה היפית .לפיכן ,בשת ,1227דוגן כתב את החיבור" :הלכות ישיבת פוּקַ זזֶ גִ י (普勧坐禅儀בשפה הסיית .החיבור בֶ ְדוּוַה לא כלל בתחילה באסופת כתביו של דוגן – זן מומלצות לכל" ) ַ "אוצר עין הדהרמה האמיתית" )שוֹבּוֹ ֶגְזוֹ – (正法眼蔵כי אם רק לאחר מותו תלמידיו צרפו אותו כחיבור הפותח לאוסף .הגדיל לעשות הזיר הראשי השלושים וחמישה למזר ֶאיהֵ יגִ 'י ,הֶ ְג'וֹ קוֹזֶ ן ,(1627-1693) 版橈晃全שהציב את החיבור בֶ ְדוּוַה בפתיחת מהדורת השוֹבּוֹ ֶגְזוֹ שערך )מהדורת 95החיבורים( בשת .1690גרסה זו הופצה מחדש בסוף לאיהֵ יגִ 'י – ֶגְטוֹ סוֹקוּצ'וֹ – (1729-1807) 玄透即中ומוכרת המאה השמוה-עשרה על ידי הזיר הראשי החמישים ֶ שוּקוּסצוּ שוֹבּוֹ ֶגְזוֹ .(本山版縮刷正法眼蔵 ַ כיום כמהדורה הרשמית הפוצה )הוֹ ְַ זן-הַ ן 4פול ריקר ,על התרגום ,מצרפתית :שי רוז'סקי ,עריכה מדעית :עירן דורפמן ,רסליג :תל אביב .24 ,2006 יטי .(旧字体כתב המקור 5הסימיות במאמר זה תואמות את וסח המקור ולכן מופיעות בתצורתן הקדומה )קיוּגִ ' ַ ומוּרה קוֹדוֹ ,ראו: ַ המצוין לעיל לקוח מכתב היד של קוֹ ֶזן כפי שמופיע במהדורת השּוֹבּוּ ֶגְזוֹ בעריכת ַקוַ Eihei Dōgen Zenji. "Bendōwa," in: Dōgen zenji zenshū 2, ed. Kawamura Kōdō (Tokyo: Shunjūsha, 1993), 460. 2 לבודהה ישה אמת מידה אחת והיא הסמאדהי של ההתהוות העצמית הפועלת 6 מעצמה .תרגול זן בישיבה זקופה הוא שער מהימן לחירות מעגת בסמאדהי זה. התרגום שהקראתי כעת היו פרי כברת הדרך שעשתה באיזון הרובד המילולי של כתב המקור לבין הרובד המהותי – תוכן דבריו של דוגן ופשרם .להלן אותה הפסקה ,אך הפעם בתרגום מילולי מלא – כזה שמציג את המרחב הסמטי לכמה מביטויי המפתח: כל הבודהות-טאטהאגטה מוסרים יחד ,באופן ישיר ,את הדהרמה /התורה /הדרך המופלאה /המעודת ,ומאמתים /מגשימים /ממשים את האוטרה-סמיאק- סאבודהי /את הערות המוחלטת ,באומות /מיומות /בדרכם /המופלאה אשר אין מעליה ואשר איה וצרת /איה עשית /שבאין עשייה .אמת המידה האחת להעברה ישירה זו בין בודהה לבודהה ,היא הסמאדהי של פעילות הקבלה וההתהוות העצמית /סמאדהי התהוות העצמית הפועלת מעצמה .תרגול זן בישיבה זקופה הוא השער האמיתי /הכון /המתאים /המהימן בעבור תמורה מעגת /האה בסמאדהי זה. דוגן פותח את דבריו במוח ,諸佛如來שפירושו המילולי "כל הבודהות טאטהאגטה" )סס': .(buddhāḥ tathāgatāḥלמען הפשטה בחרתי לתרגם זאת כ"כל הבודוהת" ,שכן טאטהאגטה )"זה אשר בא כך"( היו כיוי וסף לבודהה .מוחים מסוג זה – לרוב שמות עצם שכיחים מתוך הספרות המהאיית – אים מהווים בעיה מרכזית בתרגום שכן יתן לקלוע לפשרם גם אם על דרך ההפשטה. בעיה מורכבת יותר מופיעה בהמשך המשפט .כאן דוגן מציין את מושא ההעברה של הבודהות – מה הם מעבירים האחד אל השי ,וכותב .ともに妙法を單傳して :שם-העצם 妙法קשה מאד לתרגום :לשתי הסימיות האלה שדה סמטי רחב והן מופיעות במגוון כתבים ובמגוון הקשרים. הסימית 妙פירושה "שגב" ,מעודן"" ,מסתורי" ואף "מופלא" 7.גם הסימית 法קשה מאד לתרגום ופירושה רבים" :תורה"" ,חוק"" ,אמצעי"" ,אמת"" ,דרך" ואף "תופעה" 8.לעת עתה, ובהקשר פסקת הפתיחה ,החלטתי להותיר את הסימית 法בהגייתה המקורית – דהרמה – אם כי לעיתים ,בהתאם להקשר ,יתן כמובן לתרגמה אחרת. שאלת הותרת מוחים מרכזיים ,כמו דהרמה ,בשפת הססקריט – גם אם מופיעים כעת בהגייתם היפית – עולה פעמים רבות בעבודת תרגום כתבי דוגן .המגמה הבולטת בתרגום כתביו לשפות לטייות ,למשל ,היא להשיב אותם אל המקור בססקריט. המוח , 妙法שמופיע ברבים מכתביו של דוגן כמו גם בספרות המהאיאה בכללותה ,מתורגם בפרשות המודרית כ) 優れた仏法 -הדהרמה המופלאה או המובחרת( 9וגם כ不可思議の法 - )דרך או תורה בלתי תפסת( 10.כאמור ,למילה – 妙法אותה "דהרמה/תורה מופלאה" – דוגן 6התרגומים לעברית המופיעים במאמר זה הים כתב יד בכתובים. Nakamura Hajime, ed. Kōsetsu bokkyōgo daijiten 3 (Tokyo: Shoseki 2010), 1587. 7 Ibid., 1494. 8 9 Tamaki Kōshirō, Gendaigoyaku shōbōgenzō 1 (Tokyo: Daizō shuppan, 1995), 27. 10 Kishizawa Ian, Shōbōgenzō josetsu: Bendōwa (Tokyo: Iwanami shoten, 1965), 49. 3 מצרף את הפועל 單傳してאשר פירושו "העברה ישירה" או "מסירה ישירה" )המתורגמת ליפית מודרית כ .(単に伝える -כך שיתן לסכם ולומר כי תרגום חציה הראשון של פסקת הפתיחה היו" :כל הבודהות מוסרים ישירות את הדהרמה המופלאה". מורכבות וספת עולה בסיומו של המשפט הראשון .כאן דוגן מציין את אופן העברת התורה וכותב . 阿耨菩提を證するに最上無爲の妙術あり :במשפט זה ישם כמה מוחים קשים מאד לתרגום .הראשון 阿耨菩提 ,היו קיצור ל) 阿耨多羅三藐三菩提 -סס'anuttara-samyak- : ,(saṃbodhiשפירושו התעוררות מוחלטת ,או התעוררות שאין מעבר לה .בהקשר להתעוררות זו, דוגן משתמש בתואר הפועל ,證するにאותו יתן לתרגם כ"הגשמה"" ,אימות"" ,מימוש" או "הוכחה" .כלומר" :הבודוהת מגשימים/מאמתים/ממשיים את ההתעוררות שאין מעבר לה". השאלה בדבר תרגום הסימית 證עולה תדיר בכתביו של דוגן שכן היא מרכזית למכלול הגותו. דוגן הג לציין את ההתעוררות או התובה הדתית באמצעותן של כמה סימיות ,אשר לכל אחת מעד סמטי שוה .פעמים רבות הוא ציין את ההתעוררות על ידי הסימית ,證אך לעיתים גם באמצעות הסימיות ) 覺פקיחת עייים ,התעוררות( ו) 悟 -תובה ,הבה עמוקה( שהיו שכיחות יותר כטרמיולוגיה סוטוריולוגית בתקופתו .עבור דוגן ,התעוררות דתית איה רק עיין אפיסטמולוגי או פסיכולוגי )כפי שעולה מהסימיות 覺ו ,(悟-אלא בעיקר עיין קיומי ,כלומר אתיקה או אופן קיום 11.לכן הבת פשר הסימית 證היה כה חשובה למלאכת תרגום כתבי דוגן. מיד לאחר מכן ,דוגן מתאר את המעשה אשר מגשים את אותה התעוררות מוחלטת של הבודהות וכותב .最上無爲の妙術あり:שתי התרכובות הללו ,最上無爲 :ו ,妙術 -מרכזיות לפסקת הפתיחה .בספרות הפרשית ,המוח 妙術מתורגם פעמים רבות כ,12目的を達するための手立 - כלומר אמצעי להשגת מטרה כלשהי ,וגם כ ,13素晴らしい方法 -כלומר טכיקה יוצאת דופן .עם זאת ,הסימית ,術אשר אותה הוג לתרגם ,כאמור ,כ"טכיקה" ,יתת לתרגום גם כ"-והג", "כשרון" ואף כ"אומות". 14 כלומר ,דוגן מתאר אומות כלשהי ,מופלאה ויוצאת דופן ,אשר "איה וצרת"" ,איה עשית" או ש"איה בעשייה" ,שכן המוח 無爲יכול להיתרגם בכל הצורות האלה. ברצוי להתרכז כעת בדוגמה אחרוה מתוך פסקת הפתיחה של הבֶ ְדוּוַ ה ,וזאת לאור השורה: 、これただ、ほとけ佛にさづけてよこしまなることなきは 。すなはち自受用三昧、その標準なり "להעברה ישירה זו מבודהה לבודהה ישה אמת מידה אחת והיא הסמאדהי של ההתהוות העצמית הפועלת מעצמה". 11לדיון במוביו הרבים של מוח זה ראוZengaku daijiten 1. Komazawa Daigakunai Zengaku Daijiten : Hensansho, ed. (Tokyo: Taishūkan shoten, 1978), 524. Ibid., vol.2, 1191. 12 Masutani Fumio, Shōbōgenzō 8 (Tokyo: Kōdansha gakujutsu bunko, 2005), 267. 13 Ibid., 268. 14 4 כאן מופיע אחד מהמוחים החשובים להגותו של דוגן ,ה ,自受用三昧 -אותו אי מתרגם כ"סמאדהי ההתהוות העצמית הפועלת מעצמה" .כאמור ,דוגן טוען כי סמאדהי זה היו אמת המידה )קריטריון( להליכה בדרך הבודהה .עם זאת ,תרגום המוח לעברית ותר בעיה מורכבת. המוח 自受用三昧זכה למגוון תרגומים במרוצת השים .הוא מורכב מחמש סימיות אשר לכל אחת פירושים רבים ועמוקים .יתן לחלק את המוח למילה 自受用ולמילה .三昧 -המילה 三昧 )סס' (samādhi :יתת גם היא לתרגומים שוים :השגה מדיטטיבית גבוהה ,ריכוז עמוק ,איחוד בין התודעה ומושאיה וכן איסוף התודעה לכדי התמקדות רציפה .פרשים מודריים מתרגמים את המוח כ 統一する -כלומר "האחדה" 15וכ 心を一点に定め集中する -כלומר "איסוף התודעה לכדי שהייה בקודה אחת" 16.כך שללא ספק למוח 三昧חשיבות גדולה מבחית ההיבט הפסיכולוגי של התרגול אותו הציע דוגן .אך האם הישיבה שדוגן מדבר עליה ,כתוכן ההעברה מבודהה לבודהה – אותה אמות מעודת שהוזכרה קודם לכן – היא אכן תרגול בריכוז והדממה? האם לכך כוותו? האם כך יש לתרגם זאת? בדיקת פשר יתר הסימיות של המוח 自受用三昧רומזת שכוותו של דוגן שוה .המילה 自受用 אשר משמשת למעשה כתואר למילה סמאדהי ,מראה כי דוגן מצביע על חוויה דיאמית ולא רק על אידיאל של ריכוז קודתי .פשר הסימיות 自受用היו ,17自ら受用するכלומר "מתהווה ופועל מתוך מעצמו בטבעיות" .במובן זה ,הסמאדהי עליו מצביע דוגן הוא התרחשות סימולטית של 18 התהוות עצמית אשר פועלת מתוך עצמה ,ולא ריכוז או השקטה לכדי מצב סטטי. בהדגשתו את המוח "סמאדהי ההתהוות העצמית הפועלת מעצמה" בפתח חיבורו הראשון ביפית ,דוגן מצביע על כך שתרגול ישיבת הזן איו אך ורק תרגול בריכוז ,השקטה או שליטה, אלא יש בו גם מן הפעילות הספוטאית והטבעית .הישיבה עבורו היא סמאדהי ההקפדה הגמישה ,השליטה היוחה ,ריכוז ויוחות יחד .שילוב איכויות זה איו זר להגותו של דוגן ,אשר הושפע רבות מהשילוב בין תרגולי ה-וִ י ַפּ ְש ַיַא וה-שַ מַ ְטהַ ה כפי שחשף אליהם בצעירותו ,כשהיה תלמיד במסורת הלוטוס )יפיתֶ :טְדַּ י( .המוח 自受用三昧מבטא שילוב זה היטב ,אך עם זאת, תרגומו ההולם לעברית ותר שאלה גדולה. לאור הדוגמאות שהובאו עד כה ברצוי לשוב ולשאול ביתר שאת :האם על המתרגם לצדד ברובד המילולי לדבריו של דוגן – אשר מורחב במקרה זה גם אל המשמעויות הפיקטוגרפיות – או שמא עליו לשאוף להעברת משמעות דבריו ,ובכך להוג בחירות גדולה בעבודתו? האם יש להתעקש על תרגום במובו הצר – העברה של תוכן מילולי ) – (metaphrasisאו להתעקש על תרגום במובו הרחב – פרשות ) (paraphrasisלמכלול המשמעויות שמופיעות ברבדים השוים של הכתוב? Tamaki Kōshirō, 28. 15 Suganuma Akira, Dōgen jiten (Tokyo: Tōkyōdō shuppan, 1977), 78. 16 Zengaku daijiten 1, 434. 17 18חשוב לציין כי המוח 受用משמש גם כקיצור למוח " 受用身גוף העוג של הבודהה לאחר התעוררותו" )סס': .(saṃbhogakāyaאחד מ"שלושת גופי הבודהה" ) 三身סס' .(trikāya :כלומר שהמוח 自受用三昧מקשר בין ישיבת הזאזן למתן ביטוי לגוף ההתעוררות של הבודהה. 5 כאן טוב להטות אוזן להמלצותיהם של כמה מגדולי מתרגמי עבר בוגע לשאלה בסיסית זו .אי מוצא שדבריהם קולעים גם כשיגשים לתרגום כתבי מקור כה זרים ,הרוויים במחוזות זיכרון כה רחוקים מהתרבות לתוכה הם מתורגמים ,כמו כתביו של דוגן . המשורר האגלי בן המאה השבע-עשרה ,ג'ון דריידן ) ,(Dryden 1700-1631טען כי מיומות התרגום היא למעשה טיפוח של גמישות גדולה בין המילולי לפרשי .דריידן הזהיר בדבר חיקוי של המקור ,וטען שעל המתרגם ליצור וסח שיהיה שקול אליו ) 19.(equivalenceאין טעם בתרגום מילולי אם איו חי בשפה המארחת ,ולכן יש להוג בגמישות המאפשרת את הפרשות השקולה למוח תון .יחד עם זאת ,ההיסטוריה מראה כי הדרישה למציאת הוסח השקול איה מהווה פתרון קוהרטי דיו בעבור קהילת המתרגמים ,שכן גם כיום יש המצדדים בחיצותה של "שקילות קשה" ) – (formal equivalenceהצמודה יותר אל המילולי – ולעומתם אלה המצדדים ב"שקילות דיאמית" ) ,(dynamic equivalenceהוטה יותר אל הפרשי. 20 כך שהשאלה בעיה עומדת. במאה השמוה-עשרה ,וילהלם פון הומבולדט ) (Humboldt 1835-1767טען כי על המתרגם להיות אמן למכלול הטקסט :סגוו ,מקצבו ומשמעותו ,ולא לאחוז ברובד המילולי .בדומה לדריידן ,פון הומבולדט צדד במציאת המוח השקול בשפה המארחת ,אך טען שעל המתרגם להיות קשוב לטקסט בכללותו ולאו דווקא להתייסר בדבר הבהרת חלקיו הפרטיים .מכאן גם עולה חשיבות קיומם של תרגומים רבים לאותו הטקסט ,שכן הדבר מאפשר מגוון קודות מבט 21 ומרחיב את שערי הגישה דרכם יכול הקורא לוע אל עבר כתב המקור. גישתו של פון הומבולדט משתקפת בדבריו של שופהאואר ) ,(Schopenhauer 1860-1788אשר סבר כי על המתרגם להשתחרר מעול השקילות המילולית – בעיקר כאשר העבודה היא אל מול כתבי שירה .מכאן אמירתו המפורסמת" :לא יתן לתרגם שירה .יתן רק לכתוב אותה מחדש". 22 ברוח דומה ,פרידריך שליירמאכר ) (Schleiermacher 1834-1768טען כי תפקידו של המתרגם להיות קשוב לזיקה המתמדת שבין הקורא ,המתרגם והמחבר .לכן טען בדבר שי סוגי מתרגמים: אלה המיחים ככל האפשר למחבר ומסיטים את הקורא לקראתו ,ואלה המיחים ככל האפשר 23 לקורא ,ומסיטים לקראתו את המחבר. פראץ רוזצוויג ) ,(Rosenzweig 1929-1886אשר תרגם את הת"ך לגרמית )יחד עם מרטין בובר( הושפע משליירמאכר ,אך טען לעומתו כי אין להפריד בין שי סוגי המתרגמים ,שכן כל תרגום מחייב את התועה הסימולטאית :העת המקור אל עבר הקורא ,והעת הקורא אל עבר המקור .לדעתו ,אין שתי תועות אלה מוגדות זו לזו ,אלא משלימות האחת את השייה .מתרגם Christopher Kasparek, "The Translator's Endless Toil," The Polish Review 28:2 (1983): 83-4. 19 Ibid., 84. 20 Wilhelm von Humboldt, "From the Introduction to His Translation of Agamemnon," trans. Sharon 21 Sloan, in Theories of Translation: An Anthology of Essays from Dryden to Derrida, ed. Rainer Schulte and John Biguenet (Chicago: The University of Chicago Press, 1992), 55-9. Arthur Schopenhauer, "On Language and Words," trans. Peter Mollenhauer, in Theories of 22 Translation: An Anthology of Essays from Dryden to Derrida, ed. Rainer Schulte and John Biguenet (Chicago: The University of Chicago Press, 1992), 33. Friedrich Schleiermacher, "From On the Different Methods of Translating," trans. Waltraud Bartscht, 23 in Theories of Translation: An Anthology of Essays from Dryden to Derrida, ed. Rainer Schulte and John Biguenet (Chicago: The University of Chicago Press, 1992), 42. 6 הטוב – אם כך – הוא זה אשר משכיל לאתר את קודת המפגש החמקמקה שבין המחבר 24 וקוראיו. אכן ,מציאת הוסחה לעבודת התרגום היא יומרה גדולה .עם זאת ,חרף המורכבות עליה מצביעים הוגים אלה ,אי מוצא שכתבי המקור – במקרה זה כתביו של דוגן – רומזים פעמים רבות על המתודולוגיה המתבקשת בעת תרגומם 25.במילים אחרות :כתב המקור מעיד על המתודולוגיה החיוית למען תרגומו .כעת ,על המתרגם להיות קשוב דיו כדי להבחין בכך .עליו לשאול את עצמו מה אין בכתב המקור ומה חסר בו ,לא פחות מאשר מה יש בו ומה פשרו .במובן זה ,עבור המתרגם ,למידת כתב המקור איה רק שקידה שכלתית למען העברת תוכן מילולי משפה אחת לאחרת ,אלא תאי הכרחי למען הכרת עולמו הלא מילולי של המחבר .למידת כתב המקור מבהירה את שמצוי בו אך גם את שעדר ממו .שי ממדים אלה חיויים לעבודת התרגום. וֹקוֹאן" ַ אסיים בדוגמה טובה לכך ,כפי שעולה באמירתו הבאה של דוגן ,הלקוחה מהחיבור " ֶג ְג' ) 現成公案הגשמת הקואן( שכתב בשת :1233 。身心に法いまだ參飽せざるには、法すでにたれりとおぼゆ 法もし身心に充足すれば、ひとかたはたらずとおぼゆるなり。26 כשהדהרמה עדיין לא טמעה לגמרי בגוף-פש ,חשים שדי בכך. כשהדהרמה טמעת היטב וממלאת את הגוף-פש ,או מביים שמשהו 27 חסר. מעבר למשמעויות העמוקות שיש לאמירה זו בכל הוגע לפילוסופיה של דוגן ,אי מוצא כי היא רומזת על האופן בו יש לגשת למלאכת תרגום דבריו .יש בה רמז לעקרון מעשי גדול ,אשר תקף לא רק להבת מחשבתו של דוגן ,אלא גם לאופן בו יש לתרגם את דבריו לשפה מארחת. דוגן הצביע פעמים רבות על ההעדר – על המרחב הפתוח אשר חורג מכל ביטוי בשפה .עבורו ,כמו קודמיו במסורת הצ'אן ,השימוש בשפה הוא אשר מלמד את מוגבלותה של השפה .למידת המילה מבהירה את "ריקותה" של המילה .לכן אמר במסורת הזן כי הדרך היא "מעבר למילים ומשפטים" 28.הבלתי יתן להגדרה ,הבלתי יתן לקוהרטיות – האיכויות החשובות" :חוסר", "מסתורין"" ,עומק" ו"עמימות" )יפית :יוּגֶּן( – כל אלה מאפייות רבים מכתביו של דוגן. תרגום כתביו של דוגן ,אם כך ,מצריך ידיעה קרובה של אלמטים פילוסופיים ואסתטיים אלה .יש לקחת בחשבון את האופים בהם דוגן עצמו יסח את דבריו ולהכיר היטב את יחסו המורכב לשפה .במובן זה ,משימתו של המתרגם איה בהכרח להבהיר ולההיר ,אלא לשמר את עמימות כתב המקור – להוליד אותה מחדש בשפה המארחת .כאן אי מרחיב את טעתו של וולפגג איזר 24פראץ רוזצווייג" ,המקרא ולותר" ,תרגום:יהושע עמיר ,בתוך הריים – מבחר כתבים )עמ' ,(42ירושלים :מוסד ביאליק ומכון ליאו בק ,הדפסה שלישית ,תשס"ח.2008 , 25שלמי תודה למורי ,פרופ' יעקב רז ,על כך שבמשך שים הסב את תשומת ליבי לחשיבות בחית המתודולוגיה שעולה מכתבי המקור עצמם .אי מוצא ששאלה זו כוה גם בדבר יחסו לעבודת התרגום. 26טקסט המקור לקוח מתוך: Eihei Dōgen Zenji. "Genjōkōan," in: Dōgen zenji zenshū 1, ed. Kawamura Kōdō (Tokyo: Shunjūsha, 1991), 4. 27הפועל おぼゆるיתן לתרגום גם כ"חושבים" ואף "חשים". .教外 28התורה הבודהיסטית – הדהרמה – ככזו אשר הולכת אל מעבר לכל לימוד; מעבר לכל רעיון אשר בשפה. 7 וטוען בעקבותיו,"יסוחיתן ל סח את הבלתיו ל( כי "מעשה הקריאה מותיר לIser ,2007-1926) 29 .כי הדבר תקף גם למלאכת התרגום הוא למעשה מביא,"ים כי משהו חסרו מבי[ א...] טמעת היטב "כשהדהרמה:כשדוגן כותב עבודת התרגום, במובן זה.ות לבטא את עמימות המקורכו ה:ו כלל גדול לעבודת התרגוםלפתח להיות,ות לבוא בדיאלוגכו שכן היא מבטאת את ה, מעשית אך גם אתית,יתהיא מלאכה שכלת במילים.בבד להיות עקשן וחסר כל פשרות- אך בד,טיות להכיר בחוסר הקוהר,מוכן לפשרה זו הפשרה הגדולה. אך עדיין לשאוף לתרגום,יתן לתרגם על המתרגם להכיר בכך שלא:אחרות ובכך שאכן,30ה זאת פול ריקריתן לתרגום" כפי שכי להכיר ב"בלתי:שעומדת בלב עבודתו וכח אך פשרה זו אל מול כתב המקור – הפשרה אל."תמיד משהו חסר" כפי שהדגיש זאת דוגן .ותו של מעשה התרגום – תושג רק לאחר שישתדל המתרגם שלא להתפשר בעבודתוחוסר היתכ רשימת מקורות יםמילו Kosetsu bokkyōgo daijiten 広説仏教語大辞典. Nakamura Hajime 中村元, ed. Tokyo: Shoseki. 2 vols. 2010. Dōgen jiten 道元辞典. Suganuma Akira 菅沼晃, ed. Tokyo: Tōkyōdō shuppan, 1977. Zengaku daijiten 禅学大辞典. Komazawa Daigakunai Zengaku Daijiten Hensansho, ed. 駒澤大学内禅学大辞典編纂所. Tokyo: Taishūkan shoten. 3 vols. 1978. מקורות ראשוניים Eihei Dōgen Zenji 永平道元禅師. "Bendōwa," 弁道話, in: Kawamura Kōdō 河村考道, ed. Dōgen zenji zenshū 道元禅師全集, vol. 2. Tokyo: Shunjūsha, 1993. pp: 460-81. -----------------------. "Genjōkōan," 現 成 公 案 , in: Kawamura Kōdō 河 村 考 道 , ed. Dōgen zenji zenshū 道元禅師全集, vol. 1. Tokyo: Shunjūsha, 1991. pp: 2-7. יפנית:מקורות משניים Kishizawa Ian 岸 沢 惟安 . Shōbōgenzō josetsu: Bendōwa 正 法眼 蔵序説 ：弁 道話 . Tokyo: Iwanami shoten, 1965. Masutani Fumio 増谷文雄 , trans, ed. Gendai-yaku shōbōgenzō 現代訳正法眼蔵 8, Tokyo: Kōdansha gakujutsu bunko, 2005. Tamaki Kōshirō 玉城康四郎. Gendaiyakugo shōbōgenzō 現代語訳正法眼蔵 1. Tokyo: Daizō shuppan, 1995. 29 Wolfgang Iser. The Act of Reading: A Theory of Aesthetic Response (Johns Hopkins University Press, 1980), 168. .61 , פול ריקר30 8 גלית א:ייםמקורות מש Iser, Wolfgang. The Act of Reading: A Theory of Aesthetic Response. Johns Hopkins University Press, 1980. Kasparek, Christopher. "The Translator's Endless Toil." The Polish Review 28:2 (1983): 83-7. Schleiermacher, Friedrich. "From On the Different Methods of Translating." trans. Waltraud Bartscht. In Theories of Translation: An Anthology of Essays from Dryden to Derrida, ed. Rainer Schulte and John Biguenet. 36-54. Chicago: The University of Chicago Press, 1992. Schopenhauer, Arthur. "On Language and Words." trans. Peter Mollenhauer. In Theories of Translation: An Anthology of Essays from Dryden to Derrida, ed. Rainer Schulte and John Biguenet. 32-5. Chicago: The University of Chicago Press, 1992. Steiner, George. After Babel: Aspects of Language and Translation. New York: Oxford University Press, 1998. Von Humboldt, Wilhelm. "From the Introduction to His Translation of Agamemnon." trans. Sharon Sloan. In Theories of Translation: An Anthology of Essays from Dryden to Derrida, edited by Rainer Schulte and John Biguenet. 55-9. Chicago: The University of Chicago Press, 1992. עברית:ייםמקורות מש .הריים – מבחר כתבים : בתוך, יהושע עמיר: תרגום," "המקרא ולותר.ץ פרא,צווייגרוז .41-55 ' עמ.2008 , תשס"ח, הדפסה שלישית, מוסד ביאליק ומכון ליאו בק:ירושלים תל אביב:ג רסלי, עירן דורפמן: עריכה מדעית,סקי' שי רוז: מצרפתית, על התרגום. פול,ריקר .2006 9
© Copyright 2024