Source for saving someone else`s life
Organ Donation: Do You Have to Risk Your Life to Save Someone ?Else Shmulie Reichman .1משנה מסכת סנהדרין פרק ד משנה ה לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחד מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא .2תורת חיים מסכת בבא בתרא דף יא עמוד א הוסיפו לו עשרים ושתים שנה .כמנין אותיות התורה רמז שהוסיפו לו בשביל התורה לקיים מה שנאמר בתורה כל המקיים נפש אחת כאלו קיים עולם מלא וכי האי גונא איתא בזוהר פרשת בלק שהוסיפו לו לרבי יוסי על שנותיו .עשרים ושתים שנה רמז נמי שבזכות התורה הוסיפו לו לקיים מה שנאמר כי יקרא קן צפור לפניך כדאיתא התם .3חתם סופר מסכת בבא בתרא דף יא עמוד א הוסיפו לו כ"ב שנים .נראה משום דפירש"י קול דמי אחיך צועקי' דמו ודם זרעותיו .וא"כ מכ"ש לענין הטובה שמחשבי' לו זרעותיו ויען כי מצות פרו ורבו היא לכל הפחות בן א' ובת א' .וא"כ האשה ו"ז בניה וי"ד בני בניה שראוי' להוליד ה"ל כ"ב נפשות הוסיפו לו בעה"ז כ"ב שנים ועיקור שכרו שמור לעה"ב בלי ספק עמ"ש תוס' לעיל יוד ע"א ד"ה ואיזו וכו' וק"ל .4דברים פרק ד פסוק ט ּורּו ִמלְ ָּׁ֣ב ְבךָ֔ ֹּ֖כל י ֵ ְָּׁ֣מי חיֶ ֶּ֑יך וְהֹוד ְע ָּ֥תם לְ בנֶ ֹּ֖יך ֲשר־ר ָּׁ֣אּו עֵ י ֹ֗ ֶניך ּופֶ ן־יס֙ ֙ ן־ת ְש ַּ֨כח אֶ ת־ה ְדב ִ ִ֜רים א ֶ ּוש ֹ֨מר נ ְַׁפ ְׁשך ְמ ֹ֗אד פֶ ִ ַ֡רק ִה ָּׁ֣שמֶ ר לְ ָ֩ך ְׁ וְלִ ְבנֵ ָּ֥י ב ֶנֶֽיך: .5דברים פרק ד פסוק טו ֵיכֶ֪ם ְבח ֵרֹּ֖ב ִמ ָּ֥תֹוְך ה ֵ ֶֽאש: מּונה ְביֹ֗ ֹום ִד ַּ֨ ֶבר יְקוָ֧ק ֲאל ֶ ל־ת ָ֔ וְׁנִ ְׁשמַ ְׁר ֶּ֥תם ְׁמ ֹ֖אד לְׁ נ ְַׁפשתֵ יכֶ֑ם ִ ָּׁ֣כי ֹ֤לא ְר ִאיתֶ ֙ם כ ְ Source for saving someone else’s life: .6תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עג עמוד א גופא :מנין לרואה את חברו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו תלמוד לומר לא תעמד על דם רעך .והא מהכא נפקא? מהתם נפקא :אבדת גופו מניין -תלמוד לומר והשבתו לו! -אי מהתם הוה אמינא :הני מילי -.בנפשיה ,אבל מיטרח ומיגר אגורי -אימא לא ,קא משמע לן .7רש"י מסכת סנהדרין דף עג עמוד א אבדת גופו -כגון נטבע בנהר מניין שאתה מצווה על השבתו. תלמוד לומר והשבותו לו -קרא יתירא הוא למדרש :השב את גופו לעצמו. הני מילי בנפשו -אם זה הרואהו יכול להצילהו יצילהו. Hashavas Aveidah + 1/ Loh Sa'amod as a Technical Drasha .8חידושי הר"ן מסכת סנהדרין דף עג עמוד א אבל מיטרח ומיגר אגורי אימא לא קמ"ל .לאו למימרא דלא תעמוד על דם רעך משמע הכי דהא אפשר דלא אתא קרא אלא לגופיה ,אלא דמיתורא דקראי הוא דמרבינן גופי' וממוניה ומ"ה כתיבי תרי קראי והשבותו לו ולא תעמוד על דם רעך: .9רבינו יהונתן על הרי"ף מסכת סנהדרין (לפי דפי הרי"ף) גמרא דף יז עמוד א ולמאי איצטריך לא תעמוד על דם רעך אלא ודאי לרבות שחייב להוציא ממונו לשכור פועלים להצילו. .10בחכמת שלמה עה"ג (חו"מ סי' תכ"ו ,על הא דרואה את חבירו טובע בים וכו' ,בזה"ל ,נראה לפענ"ד דין חדש ,דהיינו דוקא אם אינו דרך בזיון להמציל ,אז מחויב להצילו בגופו ,אבל אם הוי הצלה דרך בזיון להמציל ,אם א"י לשכור אחרים להצילו ,אז אינו מחויב להצילו בגופו, אם הוי לו בזיון ,או טרחא יתירה ,דהוא זקן וכדומה ,והטעם ,כיון דילפינן הצלת גופו מוהשיבותו לו וכו' ,א"כ כיון דמטעם השבת אבידה הוא ,כמו באבידה ,קיי"ל והתעלמת ,פעמים שאתה מתעלם ,כמו שדרשו חכז"ל ,כגון זקן ואינו לפי כבודו, א"כ ה"נ מהשבת גופו פטור כה"ג ,ואין לומר וכו' מכח הפסוק דלא תעמוד על דם רעך ,מחויב להצילו ,דא"כ מנ"ל להש"ס, דחייב להצילו בשכר ,מכח דפריך ,דאי בגופו ,מוהשיבותו נפקא ,דלמא לכך נצרך לא תעמוד ,אף על אינו לפ"כ וכו' ,וראי' ברורה לזה ,ממה דאמרינן (בסנהדרין ע"ה ע"א) ,דפריך אלא למ"ד פנוי' היתה מאי כולי האי ,ומשני ר"פ משום פגם משפחה וכו' ,והלא המשפחה בעצמם מחויבים להצילם בגופם ובממונם ,אלא ודאי דהיכי דאיכא פגם פטורין וכו' ,כן .נלפענ"ד נכון וברור ודו"ק היטב עכ"ל .11תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עה עמוד א אמר רב יהודה אמר רב :מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת ,והעלה לבו טינא .ובאו ושאלו לרופאים ,ואמרו :אין לו תקנה עד שתבעל .אמרו חכמים :ימות ,ואל תבעל לו - .תעמוד לפניו ערומה? -ימות ואל תעמוד לפניו ערומה - .תספר עמו מאחורי הגדר? -ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר .פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני .חד אמר :אשת איש היתה ,וחד אמר :פנויה היתה .בשלמא למאן דאמר אשת איש היתה -שפיר .אלא למאן דאמר פנויה היתה מאי כולי האי? -רב פפא אמר :משום פגם משפחה .רב אחא בריה דרב איקא אמר :כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות. ולינסבה מינסב! -לא מייתבה דעתיה ,כדרבי יצחק ,דאמר רבי יצחק :מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה .לעוברי עבירה ,שנאמר מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם .הדרן עלך בן סורר ומורה Rejecting the Chochmas Shlomo Regarding Sanhedrin 75a .11רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ט מי שנתן עיניו באשה וחלה ונטה למות ואמרו הרופאים אין לו רפואה עד שתבעל לו ,ימות ואל תבעל לו אפילו היתה פנויה, ואפילו לדבר עמה מאחורי הגדר אין מורין לו בכך וימות ולא יורו לדבר עמה מאחורי הגדר שלא יהו בנות ישראל הפקר ויבואו בדברים אלו לפרוץ בעריות .12תלמוד בבלי מסכת ביצה דף לו עמוד ב משנה ואלו הן משום שבות :לא עולין באילן ,ולא רוכבין על גבי בהמה .גמרא .ולא רוכבין על גבי בהמה -גזרה שמא יצא חוץ לתחום .13תלמוד בבלי מסכת יבמות דף צ עמוד ב ת"ש ,א"ר אלעזר בן יעקב :שמעתי ,שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ,ולא לעבור על דברי תורה -אלא לעשות סייג לתורה; ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים ,והביאוהו לב"ד וסקלוהו ,לא מפני שראוי לכך -אלא שהשעה צריכה לכך; ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה ,והביאוהו לבית דין והלקוהו ,לא מפני שראוי לכך -אלא .שהשעה צריכה לכך! מיגדר מילתא שאני .14רש"י מסכת יבמות דף צ עמוד ב :).שהיה רוכב על סוס -ואלו הן משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין ע"ג בהמה (ביצה דף לו .וסקלוהו -כמחלל שבת גמור .צריכה לכך -היתה עת צרה והיו פרוצין בעבירה .שהטיח -בעל .15בית הבחירה למאירי מסכת יבמות דף צ עמוד ב כבר ביארנו שכל שנעשה בהוראת שעה דרך גדר וסייג וקדוש השם עוקרין בו דבר מן התורה אף בקום עשה והוא הענין שסמך בו אליהו בהר הכרמל לשחוט קדשים בחוץ ולהקריב בבמות בשעת איסורן כדי לעשות גדר וסייג להכחיש את נביאי הבעל ולהחזיר את העם בתשובה ומכאן אמרו אליו תשמעון אפילו אמר לך נביא עבור על אחת מן המצות בהוראת שעה שומעין לו חוץ מעבודה זרה שאפילו העמיד חמה באמצע רקיע אין שומעין לו אפילו לשעה הא במצוה אחרת ולשעה שומעין לו כמו שביארנו בסנהדרין צ' א' ועל זו אמרו שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בשני יוניים שהיו פרוצין באותו זמן בעבירות והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא מפני שהשעה צריכה לכך ושוב מעשה באחד שהטיח את אשתו תחת התאנה :והביאוהו לבית דין והלקוהו מפני שהשעה צריכה לכך .16רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כד הלכה ד יש לבית דין להלקות מי שאינו מחוייב מלקות ולהרוג מי שאינו מחוייב מיתה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה ,וכיון שרואים בית דין שפרצו העם בדבר יש להן לגדור ולחזק הדבר כפי מה שיראה להם הכל הוראת שעה לא שיקבע הלכה לדורות ,מעשה והלקו אדם שבעל אשתו תחת אילן ,ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יוונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו ,ומעשה ותלה שמעון בן שטח שמונים נשים ביום אחד באשקלון ולא היו שם כל דרכי הדרישה וחקירה וההתראה ולא בעדות ברורה אלא הוראת שעה כפי מה שראה .17רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יח הלכה ו .......גזירת הכתוב היא שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים ,וזה שהרג יהושע עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה ,אבל הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה ,שמא מן העמלין מרי נפש הוא המחכים למות שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג וכללו של דבר גזירת מלך היא .18נימוקי יוסף מסכת סנהדרין דף יח עמוד א והני עבירות לאו דוקא אינהו גופייהו אלא כל אביזריהו נמי יהרג ואל יעבור .19אבן האזל הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ט ט] מי שנתן עיניו באשה וחלה ונטה למות ואמרו הרופאים אין לו רפואה עד שתבעל לו ,ימות ואל תבעל לו אפילו היתה .פנויה עיין במרכה"מ בהל' ב' שכתב שהוא גרם לעצמו ,ואין זה מספיק דעכ"פ עתה הוא מסוכן ,ונראה דצריך לומר שהוא עתה גורם לעצמו והיינו דצריך עתה לייתובי דעתי' וכמו שאמרו בסוכה דף כ"ה ע"ב גבי מצטער Rejecting the Chochmas Shlomo Regarding Sanhedrin 73a .20דף על הדף סנהדרין דף עג עמוד א אפשר לומר שגם דין זקן ואינה לפי כבודו בכלל תירוץ הגמרא הוא ,שמחוייב לחזור על כל צדדים שלא יאבד דם רעהו ,כולל הצלה בעצמו .אלא שהגמרא העדיפה לחדש חידוש גדול יותר ,באדם רגיל שאינו יכול להציל בעצמו, שחייב אפילו לשכור אחרים ,כי זהו חידוש גדול יותר מהצלה גם אם היה פטור ממנה בגין סיבה כלשהי. Suicide and the Minchas Chinuch .21מנחת חינוך מצוה רלז נראה לכאורה ,דאם אחד מאבד עצמו לדעת ויכול אחד להצילו ,אפשר דאינו מוזהר על הלאו ,לא מיבעיא דעל העשה והשבותו לרבות אבידת גופו ודאי אינו מצווה ,כי העשה דהשבת אבידה אינה נוהגת בממון באבידה מדעת כמבואר בשו"ע חו"מ סי' [רס"א ס"ד] ,אלא אף על הלאו הזה אינו מוזהר ,דמקשה הש"ס בסנהדרין שם למה לי הלאו על טובע בנהר הא מוהשבותו לו נפקא ליה לרבות אבידת גופו ,הא יכול לומר דנפקא מינה במאבד עצמו לדעת דאינו מצווה על אבידת גופו ,כמו דאינו מצווה על אבידת ממונו מדעת ,א"כ על כן כתבה התורה הלאו הזה ,אלא על כרחך דגם בלאו הזה אינו מוזהר ומצווה ,כן נראה לי ברור .ועיין בתוס' שם ד"ה להצילו ,שהקשו למה לי הפסוק לא תעמוד וגו' הא נפקא ליה מרוצח דניתן להצילו בנפשו ,ועי"ש שתירצו דאי מרוצח לא הוי אלא עשה כתבה התורה דיעבור בלאו. ונראה דאף דאין לוקין ,מ"מ כתבה התורה לאו במקום עשה. ולכאורה צ"ע מאי מקשה [הגמרא] דלמה לי לא תעמוד וגו' והא מוהשבותו נפקא ,הא איצטריך לעבור עליו בלא תעשה דאי מהתם אינו רק עשה ,אך כיון דהתורה ריבתה דזה הוא בכלל השבת אבידה א"כ כמו גבי אבידת ממון עובר ג"כ על לא תוכל להתעלם [שם כ"ב ,ג'] ,וריבתה התורה דגם על אבידת גופו עוברים ג"כ בלאו זה דלא תוכל וגו' .ולתרץ דכתבה התורה הרבה לאוין [אי אפשר] ,כיון דאין לוקין לא מוקמינן בלאוי יתירי ,ואפשר דהש"ס משני טפי עדיף דאפילו למיטרח ולמיגר ,וצ"ע ,ובעזרת השי"ת עוד חזון למועד.+ .22רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א הלכה ד ומוזהרין בית דין שלא ליקח כופר מן הרוצח ואפילו נתן כל ממון שבעולם ואפילו רצה גואל הדם לפטרו שאין נפשו של זה הנהרג קנין גואל הדם אלא קנין הקדוש ברוך הוא ,שנאמר +במדבר ל"ה ל"א -ל"ג +ולא תקחו כופר לנפש רוצח, ואין לך דבר שהקפידה תורה עליו כשפיכות דמים ,שנאמר ולא תחניפו את הארץ ,כי הדם הוא יחניף את הארץ. .23רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יח הלכה ו הגונב כלי שרת מן המקדש והמקלל בקוסם והבועל ארמית אין בית דין נזקקין להן ,אלא הקנאין פוגעין בהן וכל שהורגן זכה ,וכן כהן ששמש בטומאה לא היו אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין אלא פרחי כהונה היו מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגזירין ,גזירת הכתוב היא שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים ,וזה שהרג יהושע עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה ,אבל הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה ,שמא מן העמלין מרי נפש הוא המחכים למות שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג וכללו של דבר גזירת מלך היא .24רדב"ז הלכות סנהדרין פרק יח גזירת הכתוב הוא וכו' .תניא מי שבא לב"ד ואמר הלקוני אין מלקין אותו והכי אמרינן בכל דוכתא אין אדם משים עצמו רשע והטעם שכתב רבינו לא שייך גבי מלקות ולפיכך כתב וכללו של דבר גזירת המלך היא ואין אנו יודעים הטעם ואפשר לתת קצת טעם לפי שאין נפשו של אדם קניינו אלא קנין הקדוש ברוך הוא שנאמר הנפשות לי הנה (יחזקאל י"ח) הילכך לא תועיל הודאתו בדבר שאינו שלו ומלקות פלגו דמיתה הוא אבל ממונו הוא שלו ומש"ה אמרינן הודאת בעל דין כמאה עדים דמי וכי היכי דאין אדם רשאי להרוג את עצמו כן אין אדם רשאי להודות על עצמו שעשה עבירה שחייב עליה מיתה לפי שאין נפשו קניינו .ועם כל זה אני מודה שהיא גזירת מלכו של עולם ואין להרהר: .25שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קעד כן אינו ראיה של כלום גם לחדוש המנ"ח לפטור להציל מאבד עצמו לדעת ,דהא ל"ד כלל לאבדת ממון מדעת, שלהשליך לחוץ במקום הפקר שיאבד ממנו הוא דבר שרשאי אדם לעשות כן בשל עצמו ואין מחוייבין למנעו מרצונו ולהשיב ,ואף אם ישליך למקום אבוד מן העולם שיש איסור בל תשחית ,הרי עכ"פ לא שייך לחייב בשביל זה להשיב לו דוקא אלא היה שייך לחייב ליקח ממקום האבוד ולהניחו אף במקום הפקר ,וזה הא לא חייבה תורה לאדם להציל דברים מהשחתה דהתורה אסרה רק להשחית בידים ולא להציל מהשחתה כשאין לחייבו מצד הפסד הבעלים ,אבל לאבד נפש הא אינו רשאי אף נפש עצמו ולכן ודאי לא שייך שבשביל מה שהפקיר נפשו שאין לו הרשות לזה יפטרו אחרים מלהצילו ,ואף בממון אם היה מציאות כה"ג שהיה עליו איסור להפקיר נמי היו מחוייבין להחזיר לו ,שלכן אין צורך לקרא דלא תעמוד על דם רעך בשביל זה דאף מקרא והשבותו לו דהיינו אומרים שהוא רק כדין ממון נמי היינו יודעין שמחוייבין להציל גם מאבד עצמו לדעת .ונמצא שגם לסברת המנ"ח ליכא שום ראיה .ולכן ברור ופשוט שחייבין להצילו ואף לחלל שבת על הצלתו ,ואמרו לי שכן מפורש בספרו של הגאון מהרי"ל דיסקין ובספר חלקת יואב בפשיטות דמחוייבין להציל גם בחלול שבת גם את מי שאיבד עצמו לדעת והוא ברור לדינא. .26שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צא -כ"ד רבים מתלבטים בשאלה זו של טיפול בחולה גוסס ,יש סוברים דכשם שמחללים שבת עבור חיי שעה כך חייבים להכריח את החולה על זה כי הוא אינו בעלים על עצמו לוותר אף על רגע אחת Loh Sa'amod As a Fundamental Principle .27רש"י מסכת סנהדרין דף עג עמוד א קא משמע לן -לא תעמוד על דם רעך -לא תעמוד על עצמך משמע אלא חזור על כל צדדין שלא יאבד דם רעך .28נימוקי יוסף מסכת סנהדרין דף יז עמוד א אלו שמצילין ת"ל לא תעמוד וכו' .דמשמע לא תעמוד על עצמך אלא חזור בכל הצדדין שלא יאבד דם רעך אפילו לטרוח ולשכור שכירים להצילו: .29רי"ף מסכת סנהדרין דף יז עמוד א תניא מנין לרואה את חבירו שטובע בנהר או חיה גוררתו או ליסטין באין עליו שהוא חייב להצילו בנפשו ת"ל לא תעמוד על דם רעך ולא מבעיא אצוליה בנפשיה דחייב אלא מיטרח ואגירי נמי חייב .30מהר"ם מלובלין מסכת סנהדרין דף עג עמוד א אבל רש"י דפירש קא משמע לן לא תעמוד על דם רעך לא תעמוד על עצמך משמע אלא חזור על כל צדדים שלא יאבד דם רעך משמע מדבריו דמלא תעמוד על דם רעך לחוד נפקי ליה דחייב למטרח ולמיגר אגורי אם כן והשבותו לו למה לי .31ערוך לנר מסכת סנהדרין דף עג עמוד א אך דלפ"ז קשה לפי מה שמשמע מפירוש רש"י בהא דמתרץ אבל מיטרח ומיגר אגורי אימא לא קמ"ל דממשמעות דל"ת על דם רעך דריש כן א"כ אכתי והשבותו ל"ל ובפשטות י"ל דאי מל"ת לא ידעינן אלא דמחוייב להציל נפש אבל להשיב תועה בדרך שאינו פקוח נפש לא ולהכי מצרכינן והשבות Aseh and Loh Sa'aseh .32פירוש המשנה לרמב"ם מסכת נדרים פרק ד משנה ד ורפאות נפשות ,הוא שירפא אותו ורפאות ממון הוא שירפא בהמתו .ומותר לו לומר לו מה יועיל לבהמתו ולא נאסר עליו אלא לרפותה בידו. ולא נאסר זה לחולה עצמו מפני שהיא מצוה כלומר שחייב הרופא מן הדין לרפאות חולי ישראל והרי הוא בכלל אמרם .בפירוש הכתוב והשבתו לו לרבות את גופו שאם ראהו אובד ויכול להצילו הרי זה מצילו בגופו או בממונו או בידיעתו .33רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א הלכה יד כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך ,וכן הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להצילו ולא הציל ,או ששמע גוים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח ולא גלה אוזן חבירו והודיעו ,או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו ,וכל כיוצא בדברים אלו ,העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך . .34תוספות מסכת סנהדרין דף עג עמוד א להצילו בנפשו כו' -משמעות הלשון שמצילין הנרדף בנפשו של רודף אבל לא יתכן לפרש כן ברודף אחר הבהמה וכיוצא בה לפיכך נראה לפרש דמצילין את האדם מן העבירה בנפשו של עצמו אבל קשה מנערה המאורסה דקאמר שניתן להצילה בנפשו וא"ת וכיון דמהכא ילפינן דרוצח ניתן להצילו בנפשו למה לי קרא בטובע בנהר וחיה גוררתו השתא חברו הורג כדי להציל התם לא כ"ש ולא מסתבר למימר דחבירו הורג טפי לאפרושי מאיסורא אלא נראה דאי מהכא ה"א עשה קמ"ל התם דעובר בלאו דלא תעמוד על דם רעך. ?Aseh Vs. Loh Sa'aseh- Active Vs. Passive .35משנה ברורה סימן תרנו ס"ק ט (ט) אבל מצות לא תעשה וכו' -דבטול עשה הוא במניעה מלקיים ואינו עושה שום מעשה נגד רצון הש"י משא"כ בלא תעשה אם יעבור……. .36שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קעד ענף ד .ובדבר אם יש חיוב לאחד לחתוך אברו בשביל הצלת נפש של חברו ,כיון שפליגי רבוותא בזה אין לחייב כהרדב"ז בתשובה שהביא בפת"ש יו"ד סימן קנ"ז ס"ק ט"ו ואין בידי הספר לעיין בדבריו ,ונראה שהטעם הוא משום דלא תעמוד על דם רעך הוא ככל הלאוין שמחוייב להוציא כל ממונו כדי שלא לעבור על לאו כדאיתא ברמ"א סימן קנ"ז סעיף א' ,וכתב הש"ך שם סק"ג ואם יש סכנת אבר צ"ע אי דמי לנפש או לממון ומסיק דנראה לקולא ,ונראה שהוא מטעם שלא נקט הרמ"א רבותא דאפילו אבר צריך לחתוך כדי שלא לעבור אלאו ,אלמא דלחתוך אבר אינו מחוייב בשביל לאו ויעבור ולא יחתוך אברו אף שהוא אבר שאין בו סכנה .ואף שלחלל שבת בשביל סכנת אבר אסור כדאיתא באו"ח סימן שכ"ח סעיף י"ז וה"ה שאסור להתרפא בשאר איסורי לאוין בשביל סכנת אבר ,וזהו כוונת הש"ך שציין לעיין באו"ח סימן שכ"ח סעיף י"ז שהוא לראיה לאסור ומ"מ לא חש לזה הש"ך ומסיק דנראה לקולא ,נראה פשוט שהתם שהחולי כבר יש בהאבר אין לו לעשות איסור לאו ולחלל שבת כדי לרפאות את אברו ,אבל כשהוא להיפוך שהוא אנוס לעבור על לאו אך בחתיכת אבר ינצל מלעבור על הלאו אינו מחוייב לחתוך האבר בשביל שלא יעבור הלאו .וסובר הרדב"ז מאחר שלא מצינו שעל לאו דלא תעמוד על דם רעך יהיה חמור מכל לאוין שבתורה שיהיה מחוייב גם לחתוך אברו להציל חברו שאינו מחוייב דבלא ראיה להחמירו משאר לאוין אין לנו לומר חדוש כזה ולכן אינו מחוייב לחתוך אבר בשביל הצלת חברו.
© Copyright 2024