‫‪Organ Donation: Do You Have to Risk Your Life to Save Someone‬‬
‫?‪Else‬‬
‫‪Shmulie Reichman‬‬
‫‪ .1‬משנה מסכת סנהדרין פרק ד משנה ה‬
‫לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך שכל המאבד נפש אחד מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא וכל‬
‫המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא‬
‫‪ .2‬תורת חיים מסכת בבא בתרא דף יא עמוד א‬
‫הוסיפו לו עשרים ושתים שנה‪ .‬כמנין אותיות התורה רמז שהוסיפו לו בשביל התורה לקיים מה שנאמר בתורה כל‬
‫המקיים נפש אחת כאלו קיים עולם מלא וכי האי גונא איתא בזוהר פרשת בלק שהוסיפו לו לרבי יוסי על שנותיו‬
‫‪.‬עשרים ושתים שנה רמז נמי שבזכות התורה הוסיפו לו לקיים מה שנאמר כי יקרא קן צפור לפניך כדאיתא התם‬
‫‪ .3‬חתם סופר מסכת בבא בתרא דף יא עמוד א‬
‫הוסיפו לו כ"ב שנים‪ .‬נראה משום דפירש"י קול דמי אחיך צועקי' דמו ודם זרעותיו‪ .‬וא"כ מכ"ש לענין הטובה שמחשבי'‬
‫לו זרעותיו ויען כי מצות פרו ורבו היא לכל הפחות בן א' ובת א'‪ .‬וא"כ האשה ו"ז בניה וי"ד בני בניה שראוי' להוליד‬
‫ה"ל כ"ב נפשות הוסיפו לו בעה"ז כ"ב שנים ועיקור שכרו שמור לעה"ב בלי ספק עמ"ש תוס' לעיל יוד ע"א ד"ה ואיזו‬
‫וכו' וק"ל‬
‫‪ .4‬דברים פרק ד פסוק ט‬
‫ּורּו ִמלְ ָּׁ֣ב ְבךָ֔ ֹּ֖כל י ֵ ְָּׁ֣מי חיֶ ֶּ֑יך וְהֹוד ְע ָּ֥תם לְ בנֶ ֹּ֖יך‬
‫ֲשר־ר ָּׁ֣אּו עֵ י ֹ֗ ֶניך ּופֶ ן־יס֙ ֙‬
‫ן־ת ְש ַּ֨כח אֶ ת־ה ְדב ִ ִ֜רים א ֶ‬
‫ּוש ֹ֨מר נ ְַׁפ ְׁשך ְמ ֹ֗אד פֶ ִ‬
‫ַ֡רק ִה ָּׁ֣שמֶ ר לְ ָ֩ך ְׁ‬
‫וְלִ ְבנֵ ָּ֥י ב ֶנֶֽיך‪:‬‬
‫‪ .5‬דברים פרק ד פסוק טו‬
‫ֵיכֶ֪ם ְבח ֵרֹּ֖ב ִמ ָּ֥תֹוְך ה ֵ ֶֽאש‪:‬‬
‫מּונה ְביֹ֗ ֹום ִד ַּ֨ ֶבר יְקוָ֧ק ֲאל ֶ‬
‫ל־ת ָ֔‬
‫וְׁנִ ְׁשמַ ְׁר ֶּ֥תם ְׁמ ֹ֖אד לְׁ נ ְַׁפשתֵ יכֶ֑ם ִ ָּׁ֣כי ֹ֤לא ְר ִאיתֶ ֙ם כ ְ‬
‫‪Source for saving someone else’s life:‬‬
‫‪ .6‬תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עג עמוד א‬
‫גופא‪ :‬מנין לרואה את חברו שהוא טובע בנהר או חיה גוררתו או לסטין באין עליו שהוא חייב להצילו תלמוד לומר לא תעמד‬
‫על דם רעך‪ .‬והא מהכא נפקא? מהתם נפקא‪ :‬אבדת גופו מניין ‪ -‬תלמוד לומר והשבתו לו! ‪ -‬אי מהתם הוה אמינא‪ :‬הני מילי‬
‫‪ -.‬בנפשיה‪ ,‬אבל מיטרח ומיגר אגורי ‪-‬אימא לא‪ ,‬קא משמע לן‬
‫‪ .7‬רש"י מסכת סנהדרין דף עג עמוד א‬
‫אבדת גופו ‪ -‬כגון נטבע בנהר מניין שאתה מצווה על השבתו‪.‬‬
‫תלמוד לומר והשבותו לו ‪ -‬קרא יתירא הוא למדרש‪ :‬השב את גופו לעצמו‪.‬‬
‫הני מילי בנפשו ‪ -‬אם זה הרואהו יכול להצילהו יצילהו‪.‬‬
‫‪Hashavas Aveidah + 1/ Loh Sa'amod as a Technical Drasha‬‬
‫‪ .8‬חידושי הר"ן מסכת סנהדרין דף עג עמוד א‬
‫אבל מיטרח ומיגר אגורי אימא לא קמ"ל‪ .‬לאו למימרא דלא תעמוד על דם רעך משמע הכי דהא אפשר דלא אתא קרא‬
‫אלא לגופיה‪ ,‬אלא דמיתורא דקראי הוא דמרבינן גופי' וממוניה ומ"ה כתיבי תרי קראי והשבותו לו ולא תעמוד על דם‬
‫רעך‪:‬‬
‫‪ .9‬רבינו יהונתן על הרי"ף מסכת סנהדרין (לפי דפי הרי"ף) גמרא דף יז עמוד א‬
‫ולמאי איצטריך לא תעמוד על דם רעך אלא ודאי לרבות שחייב להוציא ממונו לשכור פועלים להצילו‪.‬‬
‫‪ .10‬בחכמת שלמה עה"ג (חו"מ סי' תכ"ו‬
‫‪ ,‬על הא דרואה את חבירו טובע בים וכו'‪ ,‬בזה"ל‪ ,‬נראה לפענ"ד דין חדש‪ ,‬דהיינו דוקא אם אינו דרך בזיון להמציל‪ ,‬אז‬
‫מחויב להצילו בגופו‪ ,‬אבל אם הוי הצלה דרך בזיון להמציל‪ ,‬אם א"י לשכור אחרים להצילו‪ ,‬אז אינו מחויב להצילו בגופו‪,‬‬
‫אם הוי לו בזיון‪ ,‬או טרחא יתירה‪ ,‬דהוא זקן וכדומה‪ ,‬והטעם‪ ,‬כיון דילפינן הצלת גופו מוהשיבותו לו וכו'‪ ,‬א"כ כיון דמטעם‬
‫השבת אבידה הוא‪ ,‬כמו באבידה‪ ,‬קיי"ל והתעלמת‪ ,‬פעמים שאתה מתעלם‪ ,‬כמו שדרשו חכז"ל‪ ,‬כגון זקן ואינו לפי כבודו‪,‬‬
‫א"כ ה"נ מהשבת גופו פטור כה"ג‪ ,‬ואין לומר וכו' מכח הפסוק דלא תעמוד על דם רעך‪ ,‬מחויב להצילו‪ ,‬דא"כ מנ"ל להש"ס‪,‬‬
‫דחייב להצילו בשכר‪ ,‬מכח דפריך‪ ,‬דאי בגופו‪ ,‬מוהשיבותו נפקא‪ ,‬דלמא לכך נצרך לא תעמוד‪ ,‬אף על אינו לפ"כ וכו'‪ ,‬וראי'‬
‫ברורה לזה‪ ,‬ממה דאמרינן (בסנהדרין ע"ה ע"א)‪ ,‬דפריך אלא למ"ד פנוי' היתה מאי כולי האי‪ ,‬ומשני ר"פ משום פגם‬
‫משפחה וכו'‪ ,‬והלא המשפחה בעצמם מחויבים להצילם בגופם ובממונם‪ ,‬אלא ודאי דהיכי דאיכא פגם פטורין וכו'‪ ,‬כן‬
‫‪.‬נלפענ"ד נכון וברור ודו"ק היטב עכ"ל‬
‫‪ .11‬תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף עה עמוד א‬
‫אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת‪ ,‬והעלה לבו טינא‪ .‬ובאו ושאלו לרופאים‪ ,‬ואמרו‪ :‬אין לו‬
‫תקנה עד שתבעל‪ .‬אמרו חכמים‪ :‬ימות‪ ,‬ואל תבעל לו‪ - .‬תעמוד לפניו ערומה? ‪ -‬ימות ואל תעמוד לפניו ערומה‪ - .‬תספר עמו‬
‫מאחורי הגדר? ‪ -‬ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר‪ .‬פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני‪ .‬חד אמר‪ :‬אשת‬
‫איש היתה‪ ,‬וחד אמר‪ :‬פנויה היתה‪ .‬בשלמא למאן דאמר אשת איש היתה ‪ -‬שפיר‪ .‬אלא למאן דאמר פנויה היתה מאי כולי‬
‫האי? ‪ -‬רב פפא אמר‪ :‬משום פגם משפחה‪ .‬רב אחא בריה דרב איקא אמר‪ :‬כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות‪.‬‬
‫ולינסבה מינסב! ‪ -‬לא מייתבה דעתיה‪ ,‬כדרבי יצחק‪ ,‬דאמר רבי יצחק‪ :‬מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה‬
‫‪.‬לעוברי עבירה‪ ,‬שנאמר מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם‪ .‬הדרן עלך בן סורר ומורה‬
‫‪Rejecting the Chochmas Shlomo Regarding Sanhedrin 75a‬‬
‫‪ .11‬רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ט‬
‫מי שנתן עיניו באשה וחלה ונטה למות ואמרו הרופאים אין לו רפואה עד שתבעל לו‪ ,‬ימות ואל תבעל לו אפילו היתה פנויה‪,‬‬
‫ואפילו לדבר עמה מאחורי הגדר אין מורין לו בכך וימות ולא יורו לדבר עמה מאחורי הגדר שלא יהו בנות ישראל הפקר‬
‫ויבואו בדברים אלו לפרוץ בעריות‬
‫‪ .12‬תלמוד בבלי מסכת ביצה דף לו עמוד ב‬
‫משנה‬
‫ואלו הן משום שבות‪ :‬לא עולין באילן‪ ,‬ולא רוכבין על גבי‬
‫בהמה‬
‫‪.‬גמרא‬
‫‪.‬ולא רוכבין על גבי בהמה ‪ -‬גזרה שמא יצא חוץ לתחום‬
‫‪ .13‬תלמוד בבלי מסכת יבמות דף צ עמוד ב‬
‫ת"ש‪ ,‬א"ר אלעזר בן יעקב‪ :‬שמעתי‪ ,‬שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה‪ ,‬ולא לעבור על דברי תורה ‪ -‬אלא לעשות סייג‬
‫לתורה; ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים‪ ,‬והביאוהו לב"ד וסקלוהו‪ ,‬לא מפני שראוי לכך ‪ -‬אלא שהשעה‬
‫צריכה לכך; ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה‪ ,‬והביאוהו לבית דין והלקוהו‪ ,‬לא מפני שראוי לכך ‪ -‬אלא‬
‫‪.‬שהשעה צריכה לכך! מיגדר מילתא שאני‬
‫‪ .14‬רש"י מסכת יבמות דף צ עמוד ב‬
‫‪:).‬שהיה רוכב על סוס ‪ -‬ואלו הן משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין ע"ג בהמה (ביצה דף לו‬
‫‪.‬וסקלוהו ‪ -‬כמחלל שבת גמור‬
‫‪.‬צריכה לכך ‪ -‬היתה עת צרה והיו פרוצין בעבירה‬
‫‪.‬שהטיח ‪ -‬בעל‬
‫‪ .15‬בית הבחירה למאירי מסכת יבמות דף צ עמוד ב‬
‫כבר ביארנו שכל שנעשה בהוראת שעה דרך גדר וסייג וקדוש השם עוקרין בו דבר מן התורה אף בקום עשה והוא הענין‬
‫שסמך בו אליהו בהר הכרמל לשחוט קדשים בחוץ ולהקריב בבמות בשעת איסורן כדי לעשות גדר וסייג להכחיש את נביאי‬
‫הבעל ולהחזיר את העם בתשובה ומכאן אמרו אליו תשמעון אפילו אמר לך נביא עבור על אחת מן המצות בהוראת שעה‬
‫שומעין לו חוץ מעבודה זרה שאפילו העמיד חמה באמצע רקיע אין שומעין לו אפילו לשעה הא במצוה אחרת ולשעה‬
‫שומעין לו כמו שביארנו בסנהדרין צ' א' ועל זו אמרו שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא‬
‫לעשות סייג לתורה ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בשני יוניים שהיו פרוצין באותו זמן בעבירות והביאוהו לבית דין‬
‫וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא מפני שהשעה צריכה לכך ושוב מעשה באחד שהטיח את אשתו תחת התאנה‬
‫‪:‬והביאוהו לבית דין והלקוהו מפני שהשעה צריכה לכך‬
‫‪ .16‬רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כד הלכה ד‬
‫יש לבית דין להלקות מי שאינו מחוייב מלקות ולהרוג מי שאינו מחוייב מיתה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג‬
‫לתורה‪ ,‬וכיון שרואים בית דין שפרצו העם בדבר יש להן לגדור ולחזק הדבר כפי מה שיראה להם הכל הוראת שעה לא‬
‫שיקבע הלכה לדורות‪ ,‬מעשה והלקו אדם שבעל אשתו תחת אילן‪ ,‬ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יוונים‬
‫והביאוהו לבית דין וסקלוהו‪ ,‬ומעשה ותלה שמעון בן שטח שמונים נשים ביום אחד באשקלון ולא היו שם כל דרכי הדרישה‬
‫וחקירה וההתראה ולא בעדות ברורה אלא הוראת שעה כפי מה שראה‬
‫‪ .17‬רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יח הלכה ו‬
‫‪.......‬גזירת הכתוב היא שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא על פי שנים עדים‪ ,‬וזה שהרג יהושע‬
‫עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה‪ ,‬אבל הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה‬
‫בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה‪ ,‬שמא מן העמלין מרי נפש הוא המחכים למות שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין‬
‫עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי שיהרג וכללו של דבר גזירת מלך היא‬
‫‪ .18‬נימוקי יוסף מסכת סנהדרין דף יח עמוד א‬
‫והני עבירות לאו דוקא אינהו גופייהו אלא כל אביזריהו נמי יהרג ואל יעבור‬
‫‪ .19‬אבן האזל הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ט‬
‫ט] מי שנתן עיניו באשה וחלה ונטה למות ואמרו הרופאים אין לו רפואה עד שתבעל לו‪ ,‬ימות ואל תבעל לו אפילו היתה‬
‫‪.‬פנויה‬
‫עיין במרכה"מ בהל' ב' שכתב שהוא גרם לעצמו‪ ,‬ואין זה מספיק דעכ"פ עתה הוא מסוכן‪ ,‬ונראה דצריך לומר שהוא עתה‬
‫גורם לעצמו והיינו דצריך עתה לייתובי דעתי' וכמו שאמרו בסוכה דף כ"ה ע"ב גבי מצטער‬
‫‪Rejecting the Chochmas Shlomo Regarding Sanhedrin 73a‬‬
‫‪ .20‬דף על הדף סנהדרין דף עג עמוד א‬
‫אפשר לומר שגם דין זקן ואינה לפי כבודו בכלל תירוץ הגמרא הוא‪ ,‬שמחוייב לחזור על כל צדדים שלא יאבד דם‬
‫רעהו‪ ,‬כולל הצלה בעצמו‪ .‬אלא שהגמרא העדיפה לחדש חידוש גדול יותר‪ ,‬באדם רגיל שאינו יכול להציל בעצמו‪,‬‬
‫שחייב אפילו לשכור אחרים‪ ,‬כי זהו חידוש גדול יותר מהצלה גם אם היה פטור ממנה בגין סיבה כלשהי‪.‬‬
‫‪Suicide and the Minchas Chinuch‬‬
‫‪ .21‬מנחת חינוך מצוה רלז‬
‫נראה לכאורה‪ ,‬דאם אחד מאבד עצמו לדעת ויכול אחד להצילו‪ ,‬אפשר דאינו מוזהר על הלאו‪ ,‬לא מיבעיא דעל העשה‬
‫והשבותו לרבות אבידת גופו ודאי אינו מצווה‪ ,‬כי העשה דהשבת אבידה אינה נוהגת בממון באבידה מדעת כמבואר‬
‫בשו"ע חו"מ סי' [רס"א ס"ד]‪ ,‬אלא אף על הלאו הזה אינו מוזהר‪ ,‬דמקשה הש"ס בסנהדרין שם למה לי הלאו על‬
‫טובע בנהר הא מוהשבותו לו נפקא ליה לרבות אבידת גופו‪ ,‬הא יכול לומר דנפקא מינה במאבד עצמו לדעת דאינו‬
‫מצווה על אבידת גופו‪ ,‬כמו דאינו מצווה על אבידת ממונו מדעת‪ ,‬א"כ על כן כתבה התורה הלאו הזה‪ ,‬אלא על כרחך‬
‫דגם בלאו הזה אינו מוזהר ומצווה‪ ,‬כן נראה לי ברור‪ .‬ועיין בתוס' שם ד"ה להצילו‪ ,‬שהקשו למה לי הפסוק לא תעמוד‬
‫וגו' הא נפקא ליה מרוצח דניתן להצילו בנפשו‪ ,‬ועי"ש שתירצו דאי מרוצח לא הוי אלא עשה כתבה התורה דיעבור‬
‫בלאו‪.‬‬
‫ונראה דאף דאין לוקין‪ ,‬מ"מ כתבה התורה לאו במקום עשה‪.‬‬
‫ולכאורה צ"ע מאי מקשה [הגמרא] דלמה לי לא תעמוד וגו' והא מוהשבותו נפקא‪ ,‬הא איצטריך לעבור עליו בלא‬
‫תעשה דאי מהתם אינו רק עשה‪ ,‬אך כיון דהתורה ריבתה דזה הוא בכלל השבת אבידה א"כ כמו גבי אבידת ממון‬
‫עובר ג"כ על לא תוכל להתעלם [שם כ"ב‪ ,‬ג']‪ ,‬וריבתה התורה דגם על אבידת גופו עוברים ג"כ בלאו זה דלא תוכל‬
‫וגו'‪ .‬ולתרץ דכתבה התורה הרבה לאוין [אי אפשר]‪ ,‬כיון דאין לוקין לא מוקמינן בלאוי יתירי‪ ,‬ואפשר דהש"ס משני טפי‬
‫עדיף דאפילו למיטרח ולמיגר‪ ,‬וצ"ע‪ ,‬ובעזרת השי"ת עוד חזון למועד‪.+‬‬
‫‪ .22‬רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א הלכה ד‬
‫ומוזהרין בית דין שלא ליקח כופר מן הרוצח ואפילו נתן כל ממון שבעולם ואפילו רצה גואל הדם לפטרו שאין נפשו של‬
‫זה הנהרג קנין גואל הדם אלא קנין הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שנאמר ‪+‬במדבר ל"ה ל"א ‪ -‬ל"ג‪ +‬ולא תקחו כופר לנפש רוצח‪,‬‬
‫ואין לך דבר שהקפידה תורה עליו כשפיכות דמים‪ ,‬שנאמר ולא תחניפו את הארץ‪ ,‬כי הדם הוא יחניף את הארץ‪.‬‬
‫‪ .23‬רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יח הלכה ו‬
‫הגונב כלי שרת מן המקדש והמקלל בקוסם והבועל ארמית אין בית דין נזקקין להן‪ ,‬אלא הקנאין פוגעין בהן וכל‬
‫שהורגן זכה‪ ,‬וכן כהן ששמש בטומאה לא היו אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין אלא פרחי כהונה היו מוציאין אותו‬
‫חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגזירין‪ ,‬גזירת הכתוב היא שאין ממיתין בית דין ולא מלקין את האדם בהודאת פיו אלא‬
‫על פי שנים עדים‪ ,‬וזה שהרג יהושע עכן ודוד לגר עמלקי בהודאת פיהם הוראת שעה היתה או דין מלכות היה‪ ,‬אבל‬
‫הסנהדרין אין ממיתין ולא מלקין המודה בעבירה שמא נטרפה דעתו בדבר זה‪ ,‬שמא מן העמלין מרי נפש הוא‬
‫המחכים למות שתוקעין החרבות בבטנם ומשליכין עצמן מעל הגגות שמא כך זה יבא ויאמר דבר שלא עשה כדי‬
‫שיהרג וכללו של דבר גזירת מלך היא‬
‫‪ .24‬רדב"ז הלכות סנהדרין פרק יח‬
‫גזירת הכתוב הוא וכו'‪ .‬תניא מי שבא לב"ד ואמר הלקוני אין מלקין אותו והכי אמרינן בכל דוכתא אין אדם משים עצמו‬
‫רשע והטעם שכתב רבינו לא שייך גבי מלקות ולפיכך כתב וכללו של דבר גזירת המלך היא ואין אנו יודעים הטעם‬
‫ואפשר לתת קצת טעם לפי שאין נפשו של אדם קניינו אלא קנין הקדוש ברוך הוא שנאמר הנפשות לי הנה (יחזקאל‬
‫י"ח) הילכך לא תועיל הודאתו בדבר שאינו שלו ומלקות פלגו דמיתה הוא אבל ממונו הוא שלו ומש"ה אמרינן הודאת‬
‫בעל דין כמאה עדים דמי וכי היכי דאין אדם רשאי להרוג את עצמו כן אין אדם רשאי להודות על עצמו שעשה עבירה‬
‫שחייב עליה מיתה לפי שאין נפשו קניינו‪ .‬ועם כל זה אני מודה שהיא גזירת מלכו של עולם ואין להרהר‪:‬‬
‫‪ .25‬שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קעד‬
‫כן אינו ראיה של כלום גם לחדוש המנ"ח לפטור להציל מאבד עצמו לדעת‪ ,‬דהא ל"ד כלל לאבדת ממון מדעת‪,‬‬
‫שלהשליך לחוץ במקום הפקר שיאבד ממנו הוא דבר שרשאי אדם לעשות כן בשל עצמו ואין מחוייבין למנעו מרצונו‬
‫ולהשיב‪ ,‬ואף אם ישליך למקום אבוד מן העולם שיש איסור בל תשחית‪ ,‬הרי עכ"פ לא שייך לחייב בשביל זה להשיב לו‬
‫דוקא אלא היה שייך לחייב ליקח ממקום האבוד ולהניחו אף במקום הפקר‪ ,‬וזה הא לא חייבה תורה לאדם להציל‬
‫דברים מהשחתה דהתורה אסרה רק להשחית בידים ולא להציל מהשחתה כשאין לחייבו מצד הפסד הבעלים‪ ,‬אבל‬
‫לאבד נפש הא אינו רשאי אף נפש עצמו ולכן ודאי לא שייך שבשביל מה שהפקיר נפשו שאין לו הרשות לזה יפטרו‬
‫אחרים מלהצילו‪ ,‬ואף בממון אם היה מציאות כה"ג שהיה עליו איסור להפקיר נמי היו מחוייבין להחזיר לו‪ ,‬שלכן אין‬
‫צורך לקרא דלא תעמוד על דם רעך בשביל זה דאף מקרא והשבותו לו דהיינו אומרים שהוא רק כדין ממון נמי היינו‬
‫יודעין שמחוייבין להציל גם מאבד עצמו לדעת‪ .‬ונמצא שגם לסברת המנ"ח ליכא שום ראיה‪ .‬ולכן ברור ופשוט שחייבין‬
‫להצילו ואף לחלל שבת על הצלתו‪ ,‬ואמרו לי שכן מפורש בספרו של הגאון מהרי"ל דיסקין ובספר חלקת יואב‬
‫בפשיטות דמחוייבין להציל גם בחלול שבת גם את מי שאיבד עצמו לדעת והוא ברור לדינא‪.‬‬
‫‪ .26‬שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צא ‪ -‬כ"ד‬
‫רבים מתלבטים בשאלה זו של טיפול בחולה גוסס‪ ,‬יש סוברים דכשם שמחללים שבת עבור חיי שעה כך חייבים‬
‫להכריח את החולה על זה כי הוא אינו בעלים על עצמו לוותר אף על רגע אחת‬
‫‪Loh Sa'amod As a Fundamental Principle‬‬
‫‪ .27‬רש"י מסכת סנהדרין דף עג עמוד א‬
‫קא משמע לן ‪ -‬לא תעמוד על דם רעך ‪ -‬לא תעמוד על עצמך משמע אלא חזור על כל צדדין שלא יאבד דם רעך‬
‫‪ .28‬נימוקי יוסף מסכת סנהדרין דף יז עמוד א‬
‫אלו שמצילין ת"ל לא תעמוד וכו'‪ .‬דמשמע לא תעמוד על עצמך אלא חזור בכל הצדדין שלא יאבד דם רעך אפילו לטרוח‬
‫ולשכור שכירים להצילו‪:‬‬
‫‪ .29‬רי"ף מסכת סנהדרין דף יז עמוד א‬
‫תניא מנין לרואה את חבירו שטובע בנהר או חיה גוררתו או ליסטין באין עליו שהוא חייב להצילו בנפשו ת"ל לא‬
‫תעמוד על דם רעך ולא מבעיא אצוליה בנפשיה דחייב אלא מיטרח ואגירי נמי חייב‬
‫‪ .30‬מהר"ם מלובלין מסכת סנהדרין דף עג עמוד א‬
‫אבל רש"י דפירש קא משמע לן לא תעמוד על דם רעך לא תעמוד על עצמך משמע אלא חזור על כל צדדים שלא יאבד‬
‫דם רעך משמע מדבריו דמלא תעמוד על דם רעך לחוד נפקי ליה דחייב למטרח ולמיגר אגורי אם כן והשבותו לו למה‬
‫לי‬
‫‪ .31‬ערוך לנר מסכת סנהדרין דף עג עמוד א‬
‫אך דלפ"ז קשה לפי מה שמשמע מפירוש רש"י בהא דמתרץ אבל מיטרח ומיגר אגורי אימא לא קמ"ל דממשמעות‬
‫דל"ת על דם רעך דריש כן א"כ אכתי והשבותו ל"ל‬
‫ובפשטות י"ל דאי מל"ת לא ידעינן אלא דמחוייב להציל נפש אבל להשיב תועה בדרך שאינו פקוח נפש לא ולהכי‬
‫מצרכינן והשבות‬
‫‪Aseh and Loh Sa'aseh‬‬
‫‪ .32‬פירוש המשנה לרמב"ם מסכת נדרים פרק ד משנה ד‬
‫ורפאות נפשות‪ ,‬הוא שירפא אותו ורפאות ממון הוא שירפא בהמתו‪ .‬ומותר לו לומר לו מה יועיל לבהמתו ולא נאסר עליו‬
‫אלא לרפותה בידו‪.‬‬
‫ולא נאסר זה לחולה עצמו מפני שהיא מצוה כלומר שחייב הרופא מן הדין לרפאות חולי ישראל והרי הוא בכלל אמרם‬
‫‪.‬בפירוש הכתוב והשבתו לו לרבות את גופו שאם ראהו אובד ויכול להצילו הרי זה מצילו בגופו או בממונו או בידיעתו‬
‫‪ .33‬רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק א הלכה יד‬
‫כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך‪ ,‬וכן הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באים עליו או‬
‫חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להצילו ולא הציל‪ ,‬או ששמע גוים או מוסרים מחשבים‬
‫עליו רעה או טומנין לו פח ולא גלה אוזן חבירו והודיעו‪ ,‬או שידע בגוי או באנס שהוא קובל על חבירו ויכול לפייסו בגלל‬
‫חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו‪ ,‬וכל כיוצא בדברים אלו‪ ,‬העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך ‪.‬‬
‫‪ .34‬תוספות מסכת סנהדרין דף עג עמוד א‬
‫להצילו בנפשו כו' ‪ -‬משמעות הלשון שמצילין הנרדף בנפשו של רודף אבל לא יתכן לפרש כן ברודף אחר הבהמה‬
‫וכיוצא בה לפיכך נראה לפרש דמצילין את האדם מן העבירה בנפשו של עצמו אבל קשה מנערה המאורסה דקאמר‬
‫שניתן להצילה בנפשו וא"ת וכיון דמהכא ילפינן דרוצח ניתן להצילו בנפשו למה לי קרא בטובע בנהר וחיה גוררתו‬
‫השתא חברו הורג כדי להציל התם לא כ"ש ולא מסתבר למימר דחבירו הורג טפי לאפרושי מאיסורא אלא נראה דאי‬
‫מהכא ה"א עשה קמ"ל התם דעובר בלאו דלא תעמוד על דם רעך‪.‬‬
‫?‪Aseh Vs. Loh Sa'aseh- Active Vs. Passive‬‬
‫‪ .35‬משנה ברורה סימן תרנו ס"ק ט‬
‫(ט) אבל מצות לא תעשה וכו' ‪ -‬דבטול עשה הוא במניעה מלקיים ואינו עושה שום מעשה נגד רצון הש"י משא"כ‬
‫בלא תעשה אם יעבור‪…….‬‬
‫‪ .36‬שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קעד‬
‫ענף ד‪ .‬ובדבר אם יש חיוב לאחד לחתוך אברו בשביל הצלת נפש של חברו‪ ,‬כיון שפליגי רבוותא בזה אין לחייב‬
‫כהרדב"ז בתשובה שהביא בפת"ש יו"ד סימן קנ"ז ס"ק ט"ו ואין בידי הספר לעיין בדבריו‪ ,‬ונראה שהטעם הוא משום‬
‫דלא תעמוד על דם רעך הוא ככל הלאוין שמחוייב להוציא כל ממונו כדי שלא לעבור על לאו כדאיתא ברמ"א סימן‬
‫קנ"ז סעיף א'‪ ,‬וכתב הש"ך שם סק"ג ואם יש סכנת אבר צ"ע אי דמי לנפש או לממון ומסיק דנראה לקולא‪ ,‬ונראה‬
‫שהוא מטעם שלא נקט הרמ"א רבותא דאפילו אבר צריך לחתוך כדי שלא לעבור אלאו‪ ,‬אלמא דלחתוך אבר אינו‬
‫מחוייב בשביל לאו ויעבור ולא יחתוך אברו אף שהוא אבר שאין בו סכנה‪ .‬ואף שלחלל שבת בשביל סכנת אבר אסור‬
‫כדאיתא באו"ח סימן שכ"ח סעיף י"ז וה"ה שאסור להתרפא בשאר איסורי לאוין בשביל סכנת אבר‪ ,‬וזהו כוונת הש"ך‬
‫שציין לעיין באו"ח סימן שכ"ח סעיף י"ז שהוא לראיה לאסור ומ"מ לא חש לזה הש"ך ומסיק דנראה לקולא‪ ,‬נראה‬
‫פשוט שהתם שהחולי כבר יש בהאבר אין לו לעשות איסור לאו ולחלל שבת כדי לרפאות את אברו‪ ,‬אבל כשהוא‬
‫להיפוך שהוא אנוס לעבור על לאו אך בחתיכת אבר ינצל מלעבור על הלאו אינו מחוייב לחתוך האבר בשביל שלא‬
‫יעבור הלאו‪ .‬וסובר הרדב"ז מאחר שלא מצינו שעל לאו דלא תעמוד על דם רעך יהיה חמור מכל לאוין שבתורה שיהיה‬
‫מחוייב גם לחתוך אברו להציל חברו שאינו מחוייב דבלא ראיה להחמירו משאר לאוין אין לנו לומר חדוש כזה ולכן אינו‬
‫מחוייב לחתוך אבר בשביל הצלת חברו‪.‬‬