‫הרב חיים סבתו – שיעור א ‪ /‬כתובות‬ ‫ב"ה‬ ‫יום שלישי ל' שבט תשע"ו‬ ‫‪96‬‬ ‫שטר אמנה‬ ‫מקורות‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫גמרא כתובות י"ט עמוד א' עד י"ט עמוד ב' "אר"נ עדים שאמרו"‪ ,‬עם רש"י‪.‬‬ ‫מהו שטר אמנה – עיין רש"י ועיין תוספות רי"ד‪ .‬מה ההבדל?‬ ‫ריטב"א כתובות י"ט עמוד א' ד"ה "אמר אביי לעולם דקאמר מלוה וכגון שחב לאחרים"‪.‬‬ ‫תוספות כתובות י"ט עמוד א' ד"ה "וכגון שחב לאחרים"‪ .‬נא ללמוד את הריטב"א לפני התוספות!‬ ‫ריטב"א כתובות י"ט עמוד א'‬ ‫אמר אביי לעולם דקאמר מלוה וכגון שחב לאחרים – פירוש שחב לאחרים הבאים לגבות מן הלווים‬ ‫שלו מדרב נתן‪ ,‬והקשו הראשונים נוחי נפש למה אינו נאמן במגו דאי בעי מחיל והא קי"ל (לק' פ"ה ב')‬ ‫המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו פטור ובכוליה תלמודא אמרינן מגו שחב לבעל דבר‪ ,‬ויש מתרצים‬ ‫דאמנה עולה ומשים עצמו רשע וכיון דכן אין להאמינו בזה בשום מגו‪ ,‬ואחרים תירצו דכיון דבטענתו זו‬ ‫אינו מרויח כלום לעצמו אדרבה הוא מפסיד חובו אין לנו לומר בו דין מגו במקום שחב לאחרים‪,‬‬ ‫ובתוספות כתבו דהא לאו מגו הוא כי הוא סבור שאע"פ שאומר אמנה הוא לא יפסיד חובו בכך ואם היה‬ ‫מודה שהוא פרוע או שהיה מוחלו היה מפסידו לאלתר‪ ,‬והראב"ד ז"ל תירץ דליתיה להאי מגו כלל דלא‬ ‫מצי מחיל ליה כיון דמשתעבד ליה מדרבי נתן וכאילו הוא בעל חובו ממש‪ ,‬והכי אמרינן בפרק כל שעה‬ ‫(פסחים ל"א א') כי היכי דמשתעבדנא לאבוכון משתעבדנא לבע"ח דאבוכון מדר' נתן‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫במוכר שטר חוב דלא אשתעבד ליה ללוקח זה כלל‪ ,‬וזה הדין נראה נכון בעיני והקושיא מתפרקת בו‬ ‫כראוי‪ ,‬והיינו דנקטינן הכא וכדרבי נתן ולמה לי דר' נתן דהא אפי' לרבנן דלית להו דרבי נתן כשבא‬ ‫לגבות מן הלווים גובה כדין בני חורין או משועבדים‪ ,‬אלא ודאי דלרבנן כיון דלא משתעבד ליה להאי‬ ‫מלוה אי מחיל ליה מלוה דידיה מחיל ונאמן במגו מה שאין כן אליבא דרבי נתן‪ ,‬ואף לדברי הרמב"ם ז"ל‬ ‫כך יש לפרש שהוא כתב (פ"ו מהל' מכירה הי"ב) דטעמא דהמוכר שטר חוב וחזר ומחלו מחול היינו משום‬ ‫דמכירת שטרות מדרבנן‪ ,‬אם כן בזה שבא לגבות מדאורייתא אין מחילתו של מלוה כלום‪ .‬הילכך כשם‬ ‫שהאומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן כך האומר פרוע הוא אינו נאמן וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פ"ב מהל'‬ ‫מלוה ולוה ה"ו)‪ ,‬ומינה שמעינן נמי אליבא דידיה דלא מצי מחיל דאי לא שוברו זו היא מחילתו‪ ,‬ועוד למה‬ ‫אינו נאמן במגו‪ ,‬וההיא דפרק החובל (ב"ק פ"ט א') בהאשה שחבלה ואתי ניזק למגבי מכתובתה ואמרינן‬ ‫כל לגבי בעל ודאי מחלה ואטרוחי בי דינא לא מטרחינן‪ ,‬שאני התם שלא נתנה כתובה לגבות מחיים ואי‬ ‫אפשר לנו לעשות גוביינא ובעל נמי לא חשיב דמשעבד ליה מדרבי נתן כיון שאין חיובו ברור‪ ,‬ואם איתא‬ ‫אין לנו אלא שנכוף לאשה שתתן לו כתובתה בתורת גוביינא בטובת הנאה והא דמכר הוא ולפיכך אם‬ ‫מחלה אח"כ לבעל מחול וזה דעת הרשב"א ז"ל‪ ,‬אבל דעת מורי הרב ר' אהרן ז"ל דאפי' בהא יכול המלוה‬ ‫למחול לבעל חובו כדברי הראשונים ז"ל‪.‬‬