,, ,, עי’ תוס’ תוס’ ח :ד”ה ולא קודם הנץ החמה קודם הנץ החמה זמן ק”ש דשחרית ישנים דזמנו לכן נקרא ובשכבך ,, ,, מח’ רש”י ותוס’ קודם הנץ ויוצא משום לילה ושחרית דאחר עלות עדיין אפשר לצאת ק”ש של ערבית נרדמו עד אחר עלות השחר ולא קראו ק”ש של ערבית חתונה ,, רש”י ,, ,, ר’ זירא ,, רבן גמליאל ,, ,, ,, רבנן ,, ,, ,, דמצותה כל הלילה ,, ,, ,, ,, רש”י ,, רש”י ,, היינו כר”ע נתינת רשות לצאת ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, רש”י ,, ,, ט”ז ניסן אלא שר”ע סובר דזמן אכילה נקבע ע”י זמן חיפזון דישראל רש”י משחשיכה ט”ו ניסן -יו”ט ** נ”ל -תנ”ה לדברי ר’ אבא דגאולה היתה בערב ויציאה היתה ביום ,, י”ד אחר חצות ,, ,, ,, ט”ז ניסן ר’ אליעזר ור’ יהושוע מחרת בבקר ולת”ק אוכל רק עד חצות ,, לילה ,, ,, ראב”ע ור”ע ,, ,, ,, בפסח ,, ט”ו ניסן היינו עמוד השחר ,, ,, ,, ,, ,, ביום שחיטתו בפסח ,, ,, ,, שמות יב :יא ,, במכת בכורות נושא מח’ תנאים בזמן אכילת קרבן פסח לר”ע -כל הלילה לראב”ע -עד חצות ,, ,, ח במכת בכורות יא * בתוך הסוגריים מובא מח’ תנאים מקבילה למח’ ר”ע וראב”ע נושא בירור דעתו של ר”ג במש’ דקתני דק”ש דערבית = כל הלילה א -האם החכ’ דאמרו עד חצות מסכימים אתו ורק עשו סייג ב -או -דחצות של הרבנן הוא מעיקר הדין ,, ,, ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר ,, שמות יב :יא “וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה’” ,, ,, ,, ,, * יש להאיר דבכל זאת באותו פרק זמן דקודם הנץ הוא יוצא ק”ש של ערבית דקרינא ביה “ובשכבך” למרות שלגבי השכיבנו לאו זמן שכיבה לפי השר מקוצי, ואולי משום כך רש”י פירש מה שפירש שקורא ק”ש של לילה ויוצא בזה ,, רבנן לקרות ק”ש ,, אם רש”י ,, דשכבך -כל זמן ששוכבים נוכל עדיין לקרות לר’ זירא היינו לישנא ראשונה ולא נוכל לקרוא ק”ש ,, ,, בניו רש”י איך לפרש בשכבך ,, ,, מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע -משמע שרצו לדעת מה דעתו של ר”ג אביהם ,, נושא עוד באמירת ק”ש של ערבית אחר עלות השחר (המשך) נושא /מבנה הסבר המח’ בין ר”ע לראב”ע בענין סוף זמן אכילת פסח (המשך) הכל מודים /על מה נחלקו מתי: א -נגאלו (נתינת רשות לצאת) ב -יצאו ג -שעת חיפזון .1דמצרים .2דישראל נושא לקיחת הרכוש ממצרים מבנה דרשות על הפסוקים של גאולת מצרים (ציצית) אברהם ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, יראה חבירו ,, משיכיר בין זאב לכלב תרגומו = ורוקינו ק”ש של שחרית ,, רש”י רש”י כמתחיל וגומר צמוד לנץ החמה יג ,, ,, ,, * עי’ תוס’ ח: סוף ד”ה לא לו ,, רש”י ,, ,, ,, נושא •ב’ דעות בהא שהשאילום את כלי מצריים בעל כורחם -בעל כורחם של מי א -של מצרים ב -של ישראל •ב’ דעות בתיאור הא דרוקנו את מצרים א -כמצודה שאין בה דגן ב -כמצולה שאין בה דגים לו עי’ תוס’ נושא הסבר לכפילות לשון של אליהו בתפילתו “ענני ה’ ענני” ,, רש”י נושא /מבנה ,, זמנים שונים לתחילת זמן ק”ש של שחרית אחרי שעלה הו”א דסתמא כר”א דאמר רק עד הנץ החמה ולא כר”א דאמר רק עד הנץ נ”ל -מכך שרק לר”א זמנה עד הנץ בלבד ,, רש”י י: ,, רש”י -תוס’ חמור הבר רש”י נושא •ק”ש כותיקין •מעלת סמיכת גאולה לתפילה דמצוה להתפלל עם הנץ החמה תוס’ ,, (תוס’) כותיקין הוצרכתי להביא הדס לבית המלך רש”י לעולם הבא לראות גדולתן של ישראל יבחין כמה הרבה גדולתן יותר על האומות עכשיו ,, ,, נושא /מבנה במקום ערבית ,, ,, ,, ,, ,, ,, ,, פ’ א ,, פ’ ב ,, ,, פרק ב’ ,, קשה ,, פרק א’ ,, ,, ,, •תשובות לשאלה איך אפשר לקיים סמיכת גאולה לתפילה אם אומרים לפני שמונה עשרה “ה’ שפתי תפתח” •מיקומו של “יהיו לרצון אמרי פי” למה דוקא בסוף י”ח ,, וזה לכאורה מפסיק בין גאל ישראל לתפילה ,, הדין של ר’ יוחנן שבתחילה אומר ה’ שפתי
© Copyright 2025