נושא•)המשך( עוד•באמירת• ק”ש•של•ערבית• אחר•עלות• השחר נושא בירור

‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫עי’ תוס’‬
‫תוס’ ח‪ :‬ד”ה ולא‬
‫קודם הנץ החמה‬
‫קודם הנץ החמה‬
‫זמן ק”ש דשחרית‬
‫ישנים‬
‫דזמנו‬
‫לכן נקרא ובשכבך‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫מח’ רש”י ותוס’‬
‫קודם הנץ‬
‫ויוצא משום לילה ושחרית‬
‫דאחר עלות עדיין אפשר לצאת ק”ש של ערבית‬
‫נרדמו עד אחר עלות השחר ולא קראו‬
‫ק”ש‬
‫של‬
‫ערבית‬
‫חתונה‬
‫‪,,‬‬
‫רש”י‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫ר’ זירא‬
‫‪,,‬‬
‫רבן גמליאל‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫רבנן‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫דמצותה כל הלילה‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫רש”י‬
‫‪,,‬‬
‫רש”י‬
‫‪,,‬‬
‫היינו כר”ע‬
‫נתינת רשות לצאת‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫רש”י‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫ט”ז ניסן‬
‫אלא שר”ע סובר דזמן אכילה נקבע ע”י זמן חיפזון דישראל‬
‫רש”י‬
‫משחשיכה‬
‫ט”ו ניסן ‪ -‬יו”ט‬
‫** נ”ל ‪ -‬תנ”ה‬
‫לדברי ר’ אבא‬
‫דגאולה היתה‬
‫בערב ויציאה‬
‫היתה ביום‬
‫‪,,‬‬
‫י”ד אחר חצות‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫ט”ז ניסן‬
‫ר’ אליעזר ור’ יהושוע‬
‫מחרת בבקר‬
‫ולת”ק אוכל רק עד‬
‫חצות‬
‫‪,,‬‬
‫לילה‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫ראב”ע ור”ע‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫בפסח‬
‫‪,,‬‬
‫ט”ו ניסן‬
‫היינו עמוד השחר‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫ביום שחיטתו‬
‫בפסח‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫שמות יב‪ :‬יא‬
‫‪,,‬‬
‫במכת בכורות‬
‫נושא‬
‫מח’ תנאים‬
‫בזמן אכילת‬
‫קרבן פסח‬
‫לר”ע ‪ -‬כל‬
‫הלילה‬
‫לראב”ע ‪ -‬עד‬
‫חצות‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫ח‬
‫במכת בכורות‬
‫יא‬
‫* בתוך‬
‫הסוגריים מובא‬
‫מח’ תנאים‬
‫מקבילה למח’‬
‫ר”ע וראב”ע‬
‫נושא‬
‫בירור דעתו‬
‫של ר”ג במש’‬
‫דקתני דק”ש‬
‫דערבית = כל‬
‫הלילה‬
‫א ‪ -‬האם החכ’‬
‫דאמרו עד חצות‬
‫מסכימים אתו‬
‫ורק עשו סייג‬
‫ב ‪ -‬או‪ -‬דחצות‬
‫של הרבנן הוא‬
‫מעיקר הדין‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר‬
‫‪,,‬‬
‫שמות יב‪ :‬יא‬
‫“וככה תאכלו‬
‫אותו מתניכם‬
‫חגורים נעליכם‬
‫ברגליכם ומקלכם‬
‫בידכם ואכלתם‬
‫אותו בחפזון פסח‬
‫הוא לה’”‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫* יש להאיר‬
‫דבכל זאת באותו‬
‫פרק זמן דקודם‬
‫הנץ הוא יוצא‬
‫ק”ש של ערבית‬
‫דקרינא ביה‬
‫“ובשכבך” למרות‬
‫שלגבי השכיבנו‬
‫לאו זמן שכיבה‬
‫לפי השר מקוצי‪,‬‬
‫ואולי משום כך‬
‫רש”י פירש מה‬
‫שפירש‬
‫שקורא ק”ש של לילה ויוצא בזה‬
‫‪,,‬‬
‫רבנן‬
‫לקרות ק”ש‬
‫‪,,‬‬
‫אם רש”י‬
‫‪,,‬‬
‫דשכבך ‪ -‬כל זמן ששוכבים נוכל עדיין לקרות‬
‫לר’ זירא‬
‫היינו לישנא ראשונה‬
‫ולא נוכל לקרוא ק”ש‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫בניו‬
‫רש”י‬
‫איך לפרש בשכבך‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫מבית המשתה אמרו לו לא קרינו את שמע ‪ -‬משמע שרצו לדעת מה דעתו של ר”ג אביהם‬
‫‪,,‬‬
‫נושא‬
‫עוד באמירת‬
‫ק”ש של ערבית‬
‫אחר עלות‬
‫השחר‬
‫(המשך)‬
‫נושא‬
‫‪ /‬מבנה‬
‫הסבר המח’ בין‬
‫ר”ע לראב”ע‬
‫בענין סוף זמן‬
‫אכילת פסח‬
‫(המשך)‬
‫הכל מודים ‪ /‬על‬
‫מה נחלקו‬
‫מתי‪:‬‬
‫א ‪ -‬נגאלו‬
‫(נתינת רשות‬
‫לצאת)‬
‫ב ‪ -‬יצאו‬
‫ג ‪ -‬שעת חיפזון‬
‫‪ .1‬דמצרים‬
‫‪ .2‬דישראל‬
‫נושא‬
‫לקיחת הרכוש‬
‫ממצרים‬
‫מבנה‬
‫דרשות על‬
‫הפסוקים של‬
‫גאולת מצרים‬
‫(ציצית)‬
‫אברהם‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫יראה חבירו‬
‫‪,,‬‬
‫משיכיר בין זאב לכלב‬
‫תרגומו = ורוקינו‬
‫ק”ש של שחרית‬
‫‪,,‬‬
‫רש”י‬
‫רש”י‬
‫כמתחיל וגומר צמוד לנץ החמה‬
‫יג‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫* עי’ תוס’ ח‪:‬‬
‫סוף ד”ה לא‬
‫לו‬
‫‪,,‬‬
‫רש”י‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫נושא‬
‫•ב’ דעות בהא‬
‫שהשאילום את‬
‫כלי מצריים בעל‬
‫כורחם ‪ -‬בעל‬
‫כורחם של מי‬
‫א ‪ -‬של מצרים‬
‫ב ‪ -‬של ישראל‬
‫•ב’ דעות‬
‫בתיאור הא‬
‫דרוקנו את‬
‫מצרים‬
‫א ‪ -‬כמצודה‬
‫שאין בה דגן‬
‫ב ‪ -‬כמצולה‬
‫שאין בה דגים‬
‫לו‬
‫עי’ תוס’‬
‫נושא‬
‫הסבר לכפילות‬
‫לשון של אליהו‬
‫בתפילתו “ענני‬
‫ה’ ענני”‬
‫‪,,‬‬
‫רש”י‬
‫נושא ‪ /‬מבנה‬
‫‪,,‬‬
‫זמנים שונים‬
‫לתחילת זמן‬
‫ק”ש של שחרית‬
‫אחרי שעלה הו”א דסתמא כר”א דאמר רק עד הנץ החמה‬
‫ולא כר”א דאמר רק עד הנץ‬
‫נ”ל ‪ -‬מכך שרק לר”א זמנה עד הנץ בלבד‬
‫‪,,‬‬
‫רש”י י‪:‬‬
‫‪,,‬‬
‫רש”י ‪ -‬תוס’‬
‫חמור הבר‬
‫רש”י‬
‫נושא‬
‫•ק”ש כותיקין‬
‫•מעלת סמיכת‬
‫גאולה לתפילה‬
‫דמצוה להתפלל עם הנץ החמה‬
‫תוס’‬
‫‪,,‬‬
‫(תוס’) כותיקין‬
‫הוצרכתי להביא הדס לבית המלך‬
‫רש”י‬
‫לעולם הבא לראות גדולתן של ישראל יבחין כמה הרבה גדולתן יותר על האומות עכשיו‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫נושא ‪ /‬מבנה‬
‫במקום ערבית‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫פ’ א‬
‫‪,,‬‬
‫פ’ ב‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫פרק ב’‬
‫‪,,‬‬
‫קשה‬
‫‪,,‬‬
‫פרק א’‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫‪,,‬‬
‫•תשובות‬
‫לשאלה איך‬
‫אפשר לקיים‬
‫סמיכת גאולה‬
‫לתפילה אם‬
‫אומרים לפני‬
‫שמונה עשרה‬
‫“ה’ שפתי‬
‫תפתח”‬
‫•מיקומו של‬
‫“יהיו לרצון‬
‫אמרי פי” למה‬
‫דוקא בסוף י”ח‬
‫‪,,‬‬
‫וזה לכאורה מפסיק בין גאל ישראל לתפילה‬
‫‪,,‬‬
‫הדין של ר’ יוחנן שבתחילה‬
‫אומר ה’ שפתי‬