‫קלסר ‪ - 1‬פרקים א‪-‬ב‬ ‫פברואר ‪2014‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הקדמה‬ ‫חברת נתיבי ישראל מקדמת תכנון ליצירת מפרידנים בכביש ‪ 35‬לצורך גישה לשכונות‬ ‫החדשות של קרית גת מצפון לכביש ‪ 35‬בהתאם לתכנית המתאר של העיר‪ .‬גבולות‬ ‫הפרויקט הם בין ק"מ ‪ 16‬במערב )צומת פלוגות( לבין ק"מ ‪ 20‬במזרח )ממזרח לצומת‬ ‫להכניסה לאזה"ת קרית גת(‪ .‬התוכנית משדרגת את כביש ‪ 35‬שמתפקד כדרך ראשית‬ ‫– מדרך בעלת בקרת גישות הכוללת צמתים מרומזרים ולא מרומזרים לדרך בעלת‬ ‫בקרת גישות באמצעות מפרידנים בלבד‪.‬‬ ‫תכנית מספר ‪ 140/02/9‬הינה תוכנית מתאר להרחבת קרית גת צפונה‪ .‬התוכנית‬ ‫משתרעת על שטח של כ‪ 3,000 -‬דונם‪ ,‬בשטח שמצפון לדרך מס' ‪ ,35‬ממזרח לדרך ‪40‬‬ ‫וממערב למסילת הרכבת נען קריית גת‪ ,‬מדרום למושב מנוחה‪) .‬הפרויקט כולל כ‪-‬‬ ‫‪ 8,000‬יח"ד‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬פארק עירוני‪/‬אזורי‪ ,‬מוקד מסחר ושימושים עירוניים נוספים(‪.‬‬ ‫התוכנית משנה יעוד של קרקע חקלאית על מנת לייעד שטחים לפיתוח עירוני הכולל‬ ‫מגורים סביב פארק כלל עירוני‪.‬‬ ‫הפרויקט המתוכנן יספק רמת שרות נאותה לצורך איכלוס של תוספת יחידות דיור‬ ‫במסגרת הפרויקט קרית גת צפון‪.‬‬ ‫תוכנית זאת קבעה אבני דרך לקידומה‪ ,‬ביחס לפיתוח המערכת התחבורתית‪ ,‬הנשענת‬ ‫על דרך מס' ‪.35‬‬ ‫מאחר ומדובר על תוואי קווים‪ ,‬הכלוא בין שני חלקי העיר קרית גת‪ ,‬הקיימת והמתוכננת‬ ‫)קרית גת צפון( ובשטח התחום בין שני מחלפים עתידים – אינטל ופלוגות‪ ,‬אין למעשה‬ ‫דיון בחלופות המקרו‪ ,‬במסגרת התסקיר‪ .‬תוואי הכביש ידוע והדיון בחלופות מתמקד‬ ‫בשני המפרידנים מערבי ומזרחי‪.‬‬ ‫בכל החלופות אנו ממליצים על הרחבת כביש ‪ 35‬לדרך דו מסלולית דו נתיבית כולל‬ ‫נתיב עזר בכל צד של הדרך‪.‬‬ ‫כל החלופות המוצעות מפרידות בין התנועה העוברת )מזרח‪-‬מערב( לבין התנועות‬ ‫המקומיות‪ ,‬ומאפשרות הפרדות‪/‬התמזגות בלבד‪.‬‬ ‫הקונפליקטים הסביבתיים המרכזיים בפרוייקט מתמקדים בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫גישור מעל נחל לכיש‪.‬‬ ‫אקוסטיקה‪ ,‬איכות אוויר – לאור הקירבה לאזורי המגורים‪ ,‬מדרום לדרך מס' ‪.35‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הסדרת גישור נחל לכיש‬ ‫נחל לכיש הינו הציר הירוק המרכזי המקשר בין מתחמי הפארקים של קרית גת‬ ‫הוותיקה ושל השטחים המתוכננים במסגרת תוכנית קרית גת צפון‪ .‬הסדרת הגישור‬ ‫נשמרת תוך שימת דגש על העקרונות הבאים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שמירה על רציפותו של תוואי הנחל ואגן ההיקוות שלו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שמירה על החתך האופייני של הנחל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫טיפול בצמחיה פולשנית לאורך אפיק הנחל ובסביבתו בתחום התכנית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חיזוק צמחי גדה לאורך הנחל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שמירה ופיתוח של מעבר רציף ואיכותי של מטיילים לאורך הנחל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מעבר לרכב שירות לאורך הנחל‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫בהתאם למסמך המתודולוגיה‪ ,‬מפלס הרעש המותר יהיה תלוי במפלס הרעש הקיים‪,‬‬ ‫כאשר מפלס הרעש הקיים לעניין קריטריונים לרעש המותר מכבישים‪ ,‬הינו מפלס‬ ‫הרעש המחושב לרמות שירות ‪ ,C‬לשני הכיוונים‪ ,‬עבור הכבישים בקונפיגורציה הקיימת‪.‬‬ ‫מפלס הרעש המותר למבני מגורים‪ ,‬באזור מגורים‪ ,‬נקבעים לפי השיטה הבאה‪:‬‬ ‫אם מפלס הרעש לפני השינוי בדרך הייה נמוך מ‪ 70 dB(A)-‬מפלס הרעש מהדרך לאחר‬ ‫השינוי לא יעלה על )‪.64 dB(A‬‬ ‫אם מפלס הרעש לפני השינוי בדרך הייה מעל ל‪ 70 dB(A)-‬יהיה הקריטריון )‪.67 dB(A‬‬ ‫אמצעי המיגון האקוסטי מתוארים להלן‪:‬‬ ‫מערבה למפרידן המערבי‬ ‫בקטע זה צפויה חריגה קטנה )עד ל‪ (1.5 dB(A)-‬למספר בתים‪ ,‬הקרובים לכביש ‪.35‬‬ ‫בהתאם למתודולוגיה במצב כזה מומלץ להשתמש באספלט שקט לקטע כביש ‪ 35‬מול‬ ‫הבתים‪ ,‬בין חתכים ‪ ,5-50‬אשר מפחית את מפלסי הרעש מתחת לקריטריון‪.‬‬ ‫בין מפרידן מערבי למזרחי‬ ‫בקטע זה יש להקים קירות מיגון אקוסטי לאורך כביש ‪ 35‬עד למפרידן המזרחי‪ ,‬אשר‬ ‫יימשך על הרמפה של המפרידן‪ .‬לאחר הקמת הקירות צפויה חריגה קטנה של כ ‪0.5 -‬‬ ‫)‪ dB(A‬לבית מגורים ‪ R19‬הממוקם ליד כביש ‪ ,1‬דרומה לרמפה של המפרידן המזרחי‪.‬‬ ‫כביש ‪ 1‬דרומית למפרידן המזרחי‬ ‫צפויה חריגה קטנה של )‪ 0.5 dB(A‬רק לבית ‪ ,R19‬בקטע‪ ,‬הממוקם דרומה לרמפה‬ ‫)חתך ‪ .(141‬משום כך‪ ,‬בהתאם למתודולוגיה‪ ,‬בקטע כביש מס' ‪ 1‬דרומה לחתך ‪ 141‬יש‬ ‫להניח אספלט שקט‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫איכות אוויר‬ ‫א‪ .‬כל הריכוזים שחושבו במצב העתידי בחלופת שדרוג כביש ‪ 35‬בשנת היעד ‪2020‬‬ ‫צפויים לעמוד בכל ערכי הסביבה והיעד בקולטים שנבדקו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בחלופה "‪ "0‬צפויים ריכוזים גבוהים יותר מהריכוזים הצפויים בתרחיש שדרוג‬ ‫כביש ‪ 35‬ברוב הקולטים שנבדקו‪ .‬מתוצאות חישובי הפיזור של ריכוזי דו תחמוצת‬ ‫החנקן בממוצע שעתי עולה שצפויה חריגה בקולט אחד רק בתרחיש חלופה‬ ‫"‪ ."0‬הריכוז המרבי הצפוי בקולט זה‪ ,‬הממוקם במרחק של ‪ 25‬מטר משפת‬ ‫הכביש‪ ,‬במצב העתידי ללא שדרוג של הכביש )חלופה "‪ ("0‬הוא ‪122.4%‬‬ ‫מהערך הסביבה העומד בשיעור של ‪ 200‬מיקרוגרם‪/‬מ"ק‪ .‬הריכוז המקסימלי‬ ‫השעתי שנרשם על ידי שילוב של המודלים בתרחיש עתידי עם שדרוג של כביש‬ ‫‪ 35‬היה רק ‪ 92.3%‬מערך הסביבה‪.‬‬ ‫מתוצאות חישובי הפיזור של דו תחמוצת החנקן בממוצע שנתי עולה שהריכוזים‬ ‫המרביים בכל הקולטים עומדים בכל התרחישים בערך הסביבה השנתי העומד‬ ‫בשיעור של ‪ 40‬מיק'‪/‬מ"ק‪ ,‬למעט שצפויה חריגה באותו הקולט רק בתרחיש‬ ‫חלופה "‪ ."0‬הריכוז המרבי הצפוי במצב העתידי ללא שדרוג של הכביש‬ ‫)חלופה "‪ ("0‬הוא ‪ 101.5%‬מהערך‪ .‬הריכוז המקסימלי השנתי שנרשם על ידי‬ ‫שילוב של המודלים בתרחיש עתידי עם שדרוג של כביש ‪ 35‬הוא ‪ 71.2%‬מערך‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬השיפורים הצפויים באיכות האוויר המסתמן מהשוואת תוצאות חישובי הפיזור‬ ‫של חלופה "‪ "0‬עם חלופת ביצוע השדרוג לכאורה נובעים מהקמת מפרידנים‬ ‫במקום הצמתים המרומזרים לניהול יעיל של התנועה‪ .‬פרויקט השדרוג של‬ ‫הכביש יביא לתנועה חלקה יותר של כלי הרכב עקב הקמת המפרידנים והסרת‬ ‫כמעט כל הרמזורים הקיימים בחלופה "‪ ,"0‬כך שרוב הזיהום מעמידה בתור‬ ‫ברמזורים בחלופה "‪ "0‬לא ייפלט בחלופת ביצוע השדרוג‪.‬‬ ‫התסקיר המוגש הוכן בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה והדרישה להשלמות‪,‬‬ ‫כפי שבאים לידי ביטוי בנספח מס' ‪.1‬‬ ‫נספח מס' ‪ 2‬כולל את התכתובת שבוצעה לאחר גמר הליך התסקיר‪ ,‬מול המשרד‬ ‫להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫צוות הכנת המסמך‪:‬‬ ‫מנהל פרוייקט‬ ‫‪-‬‬ ‫אינג' אריה שקולר‬ ‫‪-‬‬ ‫משרד אורהד מהנדסים‬ ‫מתכנן ראשי‬ ‫‪-‬‬ ‫אינג' אלכס שמידט‬ ‫‪-‬‬ ‫חסון‪-‬ירושלמי מהנדסים יועצים‬ ‫אדריכלות נוף‬ ‫‪-‬‬ ‫אדר' יצחק חיל‪ ,‬אדר' רקפת שפילברג‬ ‫‪-‬‬ ‫קו בנוף – אדריכלות נוף בע"מ‬ ‫מבני דרך‬ ‫‪-‬‬ ‫אדר' מיקי יהושוע‬ ‫‪-‬‬ ‫ציפרוט יהושוע אדריכלות מבנים‬ ‫אקולוגיה‬ ‫‪-‬‬ ‫ניר מעוז‬ ‫‪-‬‬ ‫ניר מעוז אקולוגיה וסביבה‬ ‫הידרולוגיה‬ ‫‪-‬‬ ‫אינג' נמרוד חלמיש‬ ‫‪-‬‬ ‫אפיק הנדסת סביבה והידרולוגיה‬ ‫הידרולוגאולוגיה‬ ‫‪-‬‬ ‫ד"ר ישעיהו גרייצר‬ ‫‪-‬‬ ‫יעוץ גיאולוגי‪ ,‬הידרוגיאולוגי והידרוקרבונים‬ ‫אקוסטיקה‬ ‫‪-‬‬ ‫ד"ר מיכאל מוגילבסקי‬ ‫‪-‬‬ ‫אקוסטיקה הנדסית וסביבתית‬ ‫סטטוטוריקה‬ ‫‪-‬‬ ‫כרמית שולמן‬ ‫‪-‬‬ ‫זאב עמית‪ -‬צבי יושע תכנון ערים בע"מ‬ ‫איכות אוויר‬ ‫‪-‬‬ ‫יוסי באזיס‬ ‫‪-‬‬ ‫א‪.‬א‪.‬א יעוץ סביבתי‬ ‫ריכוז ועריכה‬ ‫‪-‬‬ ‫אייל קליידר‬ ‫‪-‬‬ ‫אייל קליידר – תכנון סביבתי‬ ‫‪5‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫הקדמה ‪2................................................................................................................‬‬ ‫פרק א' – תאור הסביבה אליה מתייחסת התוכנית ‪10 ..................................................‬‬ ‫‪ 1.1‬רקע כללי ‪11 .................................................................................................‬‬ ‫‪ 1.1.2‬ניתוח השימושים הקיימים ‪15 .....................................................................‬‬ ‫‪ 1.2‬תוכניות ארציות ומחוזיות ‪19 .............................................................................‬‬ ‫‪ 1.3‬תוכניות מקומיות ומפורטות ‪29 .........................................................................‬‬ ‫‪ 1.3.1‬תוכנית יעודי הקרקע ‪29 ............................................................................‬‬ ‫‪ 1.3.2‬פירוט תכניות המתאר המקומיות והמפורטות ‪29 ..........................................‬‬ ‫‪ 1.3.3‬כיוונים ומרחקים בין המפרידנים ‪34 ............................................................‬‬ ‫‪ 1.3.4‬תוכניות בהכנה ‪36 ....................................................................................‬‬ ‫‪ 1.4‬נפחי תנועה ותחבורה ‪38 .................................................................................‬‬ ‫‪ 1.4.1‬גיאומטריה ‪38 ..........................................................................................‬‬ ‫‪ 1.4.2‬נתוני תנועה – מצב קיים ‪39 .......................................................................‬‬ ‫‪ 1.5‬מפלסי רעש רקע – מצב קיים ‪42 .....................................................................‬‬ ‫‪ 1.5.1‬קולטים למדידת רעש קיים ‪42 ...................................................................‬‬ ‫‪ 1.5.2‬שיטת מדידת הרעש ‪48 ............................................................................‬‬ ‫‪ 1.5.3‬מכשור המדידה ‪48 ..................................................................................‬‬ ‫‪ 1.5.4‬מפלסי הרעש המדודים ‪49 ......................................................................‬‬ ‫‪ 1.6‬ערכי טבע וערכים חזותיים ‪54 ..........................................................................‬‬ ‫‪ 1.6.1‬בתי גידול וצומח ‪54 ..................................................................................‬‬ ‫‪ 1.6.2‬ניתוח חזותי ‪62 .........................................................................................‬‬ ‫‪ 1.7‬הידרולוגיה ‪91 ..............................................................................................‬‬ ‫‪ 1.7.1‬סקר הידרולוגי ‪91 .....................................................................................‬‬ ‫‪ 1.7.2‬תאור אפיקי הנחלים‪100 ...........................................................................‬‬ ‫‪ 1.7.3‬אפיקי הנחלים ‪ -‬נוף ‪108 ...........................................................................‬‬ ‫‪ 1.8‬אתרי מורשת ואנדרטאות ‪108 ..........................................................................‬‬ ‫‪ 1.9‬עתיקות ‪113 ...................................................................................................‬‬ ‫‪ 1.10‬תנאים מטאורולוגיים בסביבת הפרויקט מצב איכות האוויר הקיים ‪116 ...............‬‬ ‫‪ 1.10.1‬מאפיינים מטאורולוגיים‪116 .....................................................................‬‬ ‫‪ 1.10.3‬שושנות וטבלאות מהירות וכיוון רוחות ומצבי יציבות ‪118 ............................‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ 1.10.4‬אחוז מצבי שקט ‪159 ...............................................................................‬‬ ‫‪ 1.10.5‬שינויים מטאורולוגיים מקומיים‪ ,‬משוערים או ידועים‪ ,‬עקב נתוני טופוגרפיה‬ ‫באזור‪ ,‬כולל תופעות של ערפילים‪159 ............................................................... .‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח מס' ‪ – 1‬הנחיות המשרד להגנת הסביבה ומסמך דרישה להשלמות‬ ‫נספח מס' ‪ – 2‬מסמכים שהועברו לאחר גמר הליך הכנת התסקיר‬ ‫נספח מס' ‪ – 3‬תצהירים‬ ‫נספח מס' ‪ – 4‬תאומים ואישורים‬ ‫נספח מס' ‪ – 5‬סקר גיאוהידרולוגי‬ ‫נספח מס' ‪ – 6‬תכתובת עיריית קריית גת בנושא גן הבנים‬ ‫נספח מס' ‪ – 7‬מפות איזופלטות ומפות שריג‬ ‫טבלאות‬ ‫טבלה מס' ‪ - 1.3.1‬תכניות בנין עיר ‪34 ...................................................................‬‬ ‫טבלה מס' ‪ - 1.5.1‬מפלסי הרעש הקיים שווי הערך המדודים ‪45 ............................‬‬ ‫טבלה מס' ‪ - 1.5.2‬מפלסי הרעש הקיים שווי הערך )‪ Leq(15min‬המדודים‬ ‫בנקודת הייחוס ‪50 .......................................................................................... Re‬‬ ‫טבלה מס' ‪ - 1.5.3‬מפלסי הרעש הקיים המדודים שווי הערך לשעת שיא ‪51 ............‬‬ ‫טבלה מס' ‪ – 1.7.1‬נתונים הידרוגיאולוגיים נבחרים של קידוחים באזור קרית גת ‪93 ....‬‬ ‫טבלה מס' ‪ – 1.7.2‬ספיקות שיא של נחלים לכיש ושלווה בהסתברויות שונות ‪103 .....‬‬ ‫‪7‬‬ ‫תרשימים‬ ‫תרשים מס ‪ – 1.1.1‬תרשים סביבה‪ ,‬קנ"מ ‪12...................................................... 1:50,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.2‬תוכנית כללית על רשת טופוגרפית‪13................................. 1:20,000 ,‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.3‬תוכנית כללית על רקע תצ"א‪ ,‬קנ"מ ‪14................................. 1:20,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.4‬שימושי קרקע )כללי( ‪17...................................................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.5‬שימושי קרקע )מפורט(‪ ,‬קנ"מ ‪18............................................1:2,500‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.2.1‬תמ"א ‪ 34‬ב' ‪ 4‬קנ"מ ‪25........................................................ 1:50,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.2.2‬תמ"א ‪ – 35‬מרקמים‪ ,‬קנ"מ ‪26.............................................. 1:50,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.2.3‬תמ"א ‪ – 35‬הנחיות סביבתיות‪ ,‬קנ"מ ‪26................................. 1:50,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.2.4‬ריכוז תוכניות מתאר ארציות‪ ,‬קנ"מ ‪27................................... 1:25,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.2.5‬תמ"מ ‪ 4/14‬ותיקון ‪ ,48‬קנ"מ ‪28........................................... 1:100,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.3.1‬יעודי קרקע‪ ,‬קנ"מ ‪37.......................................................... 1:10,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.4.1‬ספירות תנועה‪ ,‬מצב קיים – שעת שיא בוקר ‪40....................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.4.2‬ספירות תנועה‪ ,‬מצב קיים – שעת שיא אחה"צ ‪41.................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.5.1‬תכנית רובע בני ישראל ‪44.............................................. 35/101/02/9‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.5.2‬קולטים למדידת רעש קיים ‪52............................................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.1‬יחידות הצומח וצמחים ייחודיים‪ ,‬קנ"מ ‪59............................... 1:10,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.2‬מסדרונות אקולוגיים‪ ,‬קנ"מ ‪61.............................................. 1:30,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.3‬מיקום הפרוייקט על רקע מפת יחידת נוף ארצית – המשרד להגנת‬ ‫הסביבה ‪64..................................................................................................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.4‬מפת יחידת נוף ארצית – המשרד להגנת הסביבה – סביבת‬ ‫התוכנית ‪65..................................................................................................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.5‬יחידות הנוף – קנה מידה מקומי‪ ,‬קנ"מ ‪66................................ 1:2,500‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.6‬רגישות נופית – קנ"מ ‪67........................................................ 1:2,500‬‬ ‫תכנית מס' ‪ – 1.6.7‬קרית גת צפון – פארק – נספח נוף ‪68.................................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.8‬נחל לכיש‪ ,‬קרית גת‪ ,‬פארק אליאב ‪72................................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.9‬מפת ניצפות ‪81............................................................................. 1‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.10‬מפת ניצפות ‪82............................................................................ 2‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.7.2‬סימון קידוחים על רקע מפה טופוגרפית ‪99.........................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.7.2‬אגני ניקוז ראשיים‪ ,‬קנ"מ ‪105 ..............................................1:100,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.7.3‬פשט הצפה של נחל לכיש בהסתברות ‪ 2%‬וחתכי רוחב לדוגמא ‪106 .....‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.7.4‬פשט הצפה של נחל שלווה בהסתברות ‪ 2%‬וחתכי רוחב לדוגמא ‪107 ....‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.8.1‬מיקום אנדרטת הבנים ‪110 ................................................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ –1.8.2‬מפה מנדטורית ‪111 ...........................................................................‬‬ ‫‪8‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.8.3‬תמ"א ‪ – 21‬אתרי מלחמת העצמאות‪112 .............................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.8.4‬מיקום אנדרטת חיילי הפלוגה הדתית ‪112 ...........................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.9.1‬אתרי עתיקות בסביבת התוכנית ‪114 ..................................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.9.2‬תל עירני ‪115 ...................................................................................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.1‬נתונים שנתיים של שכיחות מהירות וכיווני רוח ‪119 ..............................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.2‬נתונים שנתיים של שכיחות מצבי יציבות וכיווני רוח ‪122 .......................‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.3‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬ינואר‪ ,‬שעות הלילה ‪125 .............06:00 - 00:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.4‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬ינואר‪ ,‬שעות הבוקר ‪127 ............. 12:00 - 06:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.5‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬ינואר‪ ,‬שעות הצהרים ‪129 ...........18:00 - 12:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.6‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬ינואר‪ ,‬שעות הערב ‪131 .............. 24:00 - 18:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.7‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬אפריל‪ ,‬שעות הלילה ‪133 ...........06:00 - 00:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.8‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬אפריל‪ ,‬שעות הבוקר ‪135 ........... 12:00 - 06:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.9‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬אפריל‪ ,‬שעות הבוקר ‪137 ........... 18:00 - 12:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.10‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬אפריל‪ ,‬שעות הערב ‪139 .......... 24:00 - 18:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.11‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬יולי‪ ,‬שעות הלילה ‪141 ............. 06:00 - 00:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.12‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬יולי‪ ,‬שעות הבוקר ‪143 ............. 12:00 - 06:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.13‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬יולי‪ ,‬שעות הצהרים ‪145 ........... 18:00 - 12:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.14‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬יולי‪ ,‬שעות הערב ‪147 ............. 24:00 - 18:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.15‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬אוקטובר‪ ,‬שעות הלילה ‪149 ..... 06:00 - 00:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.16‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬אוקטובר‪ ,‬שעות הבוקר ‪151 ..... 12:00 - 06:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.17‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬אוקטובר‪ ,‬שעות הצהרים ‪153 .. 18:00 - 12:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.18‬קריית גת‪ ,2012_2008 ,‬אוקטובר‪ ,‬שעות הערב ‪155 ......24:00 - 18:00‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.19‬קריית גת ‪ 2012 - 2008‬כל השעות‪ ,‬כל השנים ‪157 ............................‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פרק א' – תאור הסביבה אליה מתייחסת התוכנית‬ ‫‪10‬‬ ‫‪ 1.1‬רקע כללי‬ ‫כביש ‪ 35‬מתחיל בצומת ברכיה באשקלון‪ ,‬עובר דרך חבל לכיש‪ ,‬קרית גת‪,‬‬ ‫כביש חוצה ישראל‪ ,‬חוצה את הקו הירוק במחסום תרקומיה ומסתיים במפגש‬ ‫עם כביש ‪ 60‬ליד חברון‪ .‬אורכו של הכביש כ‪ 58 -‬ק"מ‪.‬‬ ‫תסקיר זה עוסק בשני מפרידנים בכניסה לקרית גת ובהרחבת קטע דרך מס'‬ ‫‪ ,35‬לשלשה נתיבים‪ ,‬לאורך של כ – ‪ 4‬ק"מ‪:‬‬ ‫מפרידן מערבי ‪ -‬יאפשר חיבור לכניסה הראשית של קרית גת דרך שד' לכיש‬ ‫היום ובעתיד תוך הסטה של השדרה לכיכר המרכזית של העיר‪ .‬מצפון לדרך‬ ‫מס' ‪ 35‬יתחבר המפרידן למתחם קרית גת צפון‪ .‬כיום בשטח מתחם ה"זרע"‪.‬‬ ‫מפרידן מזרחי – מחבר את דרך מס' ‪ 35‬לדרך הדרום שעוברת במקביל‪ ,‬ממערב‬ ‫למסילת הברזל ויאפשר כניסות הן למרחב הבינוי המוצע בתוכנית קרית גת‬ ‫צפון והן לכניסה המזרחית לעיר‪ .‬מפרידן זה ישנה את תצורת המפרידן הקיים‬ ‫היום‪.‬‬ ‫מצורפים התרשימים הבאים‪:‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.1‬תרשים סביבה‪ ,‬קנ"מ ‪1:50,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.2‬טופוקדסטר‪ ,‬קנ"מ ‪1:10,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.3‬אורטופוטו‪ ,‬קנ"מ ‪1:5,000‬‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫תרשים ‪ 1.1.1‬לא כולל פירוט של קווי תשתית עיליים וטמונים‪ ,‬אתרי עתיקות‪,‬‬ ‫אתרי מורשת‪ .‬הנ"ל מפורטים‪ ,‬כל אחד בתחומו‪ ,‬בפרק הרלוונטי‪ ,‬בהרחבה‪.‬‬ ‫תרשים ‪ 1.1.2‬לא כולל פירוט של מרחבי תכנון‪ ,‬מסלולי טיול‪ ,‬מוקדי פריחה‬ ‫וצומח נדיר‪ ,‬מקבצי עצים וכו'‪ .‬הנ"ל מפורטים‪ ,‬כל אחד בתחומו‪ ,‬בפרק הרלוונטי‪,‬‬ ‫בהרחבה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תרשים מס ‪ – 1.1.1‬תרשים סביבה‪ ,‬קנ"מ ‪1:50,000‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.2‬תוכנית כללית על רשת טופוגרפית‪,‬‬ ‫‪1:20,000‬‬ ‫‪pdf.1-1-2‬‬ ‫מקופל‬ ‫‪13‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.3‬תוכנית כללית על רקע תצ"א‪ ,‬קנ"מ‬ ‫‪1:20,000‬‬ ‫‪pdf.1-1-3‬‬ ‫מקופל‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ 1.1.2‬ניתוח השימושים הקיימים‬ ‫שימושי הקרקע מתוארים ממזרח למערב‪:‬‬ ‫מקטע מזרחי ‪ -‬ממזרח למפרידן המזרחי – עד גבול תוכנית מחלף אינטל‬ ‫ממקטע מרכזי – בין המפרידנים‬ ‫מקטע מערבי – בין המפרידן המערבי לתוכנית מחלף פלוגות‬ ‫מגורים‬ ‫החלק המזרחי‬ ‫ללא מגורים‬ ‫חלק מרכזי‬ ‫במקטע זה ממוקמת מסת הבינוי המשמעותית ביותר בקירבתה לכביש ‪.35‬‬ ‫בין מסילת הרכבת לדרך הדרום חורשת אקליפטוסים ואחריה שכונת מגורים‬ ‫חדשה יחסית של מבנים צמודי קרקע‪ ,‬קומה ‪ ,1-2‬עד לבית הספר בן צבי‪ .‬מבנה‬ ‫המגורים הצפוני ביותר במרחק של ‪ 60‬מטר מציר הכביש‪ .‬מרחק בית הספר‬ ‫מכביש ‪ 35‬כ – ‪ 200‬מטר‪.‬‬ ‫מערבית לו בנייה צמודת קרקע המשלבת בניה משתנה בגבהים של ‪ 1-3‬קומות‬ ‫וכן שני בנייני מגורים בני ‪ 4‬קומות‪.‬‬ ‫מרחק המבנים הקרובים לכביש עומד על ‪ 50‬מטר מציר הדרך‪.‬‬ ‫החלק המערבי של המתחם המזרחי כולל את מתחם "נווה חנה" – פירוט‬ ‫במוסדות הציבור‪.‬‬ ‫ממערב לנווה חנה בניה בשיכונים של ‪ 4-5‬קומות‪ .‬שלשת מבני המגורים‬ ‫הקרובים ביותר לכביש ‪ ,35‬במרחק של ‪ 100‬מטר מציר תוואי הדרך‪.‬‬ ‫מקטע מערבי‬ ‫בתחום מקטע זה אצטדיון הכדורגל של קרית גת ובניה חדשה – "רובע הבנים"‪.‬‬ ‫השכונה מתוכננת כך שגרעין של כל קבוצת מבננים הוא מבנה בן ‪ 16‬קומות‪,‬‬ ‫אותו מקיפים צמודי קרקע‪ ,‬בני ‪ 2-3‬קומות‪ ,‬במרחק של כ – ‪ 220‬מטר מציר‬ ‫הכביש‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מוסדות ציבור‬ ‫מקטע מרכזי‬ ‫בית הילדים "נווה חנה" מטפל בכ ‪ 120‬ילדים ובני נוער אשר אינם יכולים‬ ‫להתגורר בביתם בשל בעיות שונות במשפחותיהם‪ .‬במתחם אין פעילות לימודית‬ ‫והוא משמש למגורים בלבד ולחוגים‪.‬‬ ‫ממערב למתחם נווה חנה גן ילדים "נצח שלמה" – ‪ 170‬מ'‬ ‫בית ספר "מפי עוללים" בעבר‪ ,‬שמשמש כיום כישיבה ‪ 200 -‬מ'‪.‬‬ ‫תעשיה ומסחר‬ ‫אזור התעשייה של קרית גת ממוקם מדרום לדרך מס' ‪ 35‬וממזרח לדרך הדרום‬ ‫ומסילת הרכבת‪.‬‬ ‫חוות הזרע‬ ‫מצפון לדרך מס' ‪ 35‬שטח חוות הזרע – חוות מבחור‪ ,‬על שטח של ‪ 3,500‬דונם‪.‬‬ ‫החווה הוחכרה ממינהל מקרקעי ישראל לחברת הזרע של פולאר השקעות‪,‬‬ ‫לתקופה שהסתיימה ב־‪ ,2002‬ועד היום לא חודשה‪.‬‬ ‫חקלאות‬ ‫כל השטח שמצפון לדרך מס' ‪ ,35‬למעט שטחי חוות הזרע‪ ,‬הינם שטחים‬ ‫חקלאיים פתוחים‪ .‬שטחים אלו מיועדים לשטחי תוכנית קרית גת צפון‪.‬‬ ‫במסגרת תוכנית זו מוצע שימור אזור נחל לכיש‪ ,‬כחלק מפארק מתמשך בין‬ ‫התוכנית חדשה לקרית גת הותיקה‪ ,‬דרך גן הבנים שממערב לשד' לכיש‪.‬‬ ‫בית עלמין‬ ‫בית העלמין של קרית גת ממוקם ממזרח לרחוב ישראל פולק‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.4‬שימושי קרקע )כללי(‬ ‫‪17‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.1.5‬שימושי קרקע )מפורט(‪ ,‬קנ"מ ‪1:2,500‬‬ ‫מקופל‬ ‫‪LANDUSE 200X90 - 2500.pdf - 1-1-5‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ 1.2‬תוכניות ארציות ומחוזיות‬ ‫ניתוח יעודי הקרקע המאושרים על פי תכניות מתאר ארציות רלוונטיות ותכניות‬ ‫מתאר מחוזיות‪ ,‬הנמצאים בקרבת התכנית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ -3‬תכנית מתאר ארצית לדרכים‬ ‫התוכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 26/8/1976‬בי‪.‬פ ‪ .2247‬התוכנית‬ ‫מסמנת את דרך מס' ‪ 35‬כדרך ראשית קיימת‪ ,‬את דרך מס' ‪ 40‬כדרך ראשית‬ ‫קיימת‪ .‬במפגש דרך מס' ‪ 35‬ודרך מס' ‪ 40‬מסומן מחלף‪ .‬ממזרח לתחום‬ ‫התכנית קובעת תמ"א ‪ 3‬את דרך מס' ‪ 6‬כדרך מהירה מוצעת‪ .‬על פי הוראות‬ ‫תמ"א ‪ 3‬תיקון מס' ‪ 7‬דרך ראשית הינה דרך המקשרת בין אזורים שונים‬ ‫בארץ ואוספת תנועה מדרכים ראשיות אחרות ומדרכים אזוריות ומקומיות‪.‬‬ ‫דרך מהירה הינה דרך המקשרת בין מוקדי פעילות היוצרים נפחי תנועה‬ ‫גדולים והאוספת תנועה מדרכים ראשיות ואזוריות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תמ"א ‪ -8‬תכנית מתאר ארצית לגנים לאומיים‪ ,‬שמורת טבע ושמורות‬ ‫נוף‬ ‫התכנית מאושרת על ידי הממשלה מיום ‪ .21.6.1981‬על פי תשריט התוכנית‬ ‫השטח מצפון מזרח למסילת הברזל הנו שמורת נוף‪" ,‬תל גת"‪ ,‬מספר תכנית‬ ‫נ\‪ .61\6‬תחום השמורה ע"פ תמ"א ‪ 8‬ממוקם בצמוד ומצפון לדרך מס' ‪35‬‬ ‫ולגבול התכנית‪.‬‬ ‫שמורת נוף הינה יעוד אשר מבחינת ערכי נוף וטבע או חשיבותו לצורכי נופש‬ ‫או מטעמי איכות הסביבה לא יהיה מיועד לבנייה ולשימוש אחר לצורכי‬ ‫מגורים‪ ,‬תעשייה או עסק אחר‪ ,‬למעט בנייה או שימוש אחר המותרים לפי‬ ‫התוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫תמ"א ‪/10‬ג‪ -1/‬תכנית מתאר ארצית חלקית לתחנות כח ורשת‬ ‫חשמל‪ -‬מעבר קווי חשמל עיליים מרוטנברג לתחמ"ג פ"ת‬ ‫התוכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ .2/11/1991‬התוכנית מייעדת שטח‬ ‫הממוקם מחוץ לתחום התכנית)כ‪ 500-‬מ'(‪ ,‬ממערב לצומת פלוגות כשטח‬ ‫למעבר קווי חשמל‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ -1 /14‬תכנית מתאר ארצית חלקית לשטחי כריה וחציבה‪-‬‬ ‫מחוז דרום‬ ‫התכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 15/7/1999‬י‪.‬פ ‪ .4784‬באזור‬ ‫הפרויקט בסמוך לדרך מס' ‪ , 35‬לא נמצאו אתרים על פי תכנית זו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬תמ"א ‪ -16‬תכנית מתאר ארצית סילוק אשפה‬ ‫התוכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ .11/9/1989‬התוכנית קובעת כי‬ ‫מדרום לדרך מס' ‪ 35‬בסמוך למסילת ברזל ולאזור התעשייה תמוקם תחנת‬ ‫מעבר‪ ,‬אשר תשמש לריכוז אשפה מאזור איסוף ‪ 6.4‬לשם העברתה לאתר‬ ‫סילוק או לאתר טיפול שישרת את אזור האיסוף שבו נמצאת התחנה‪ .‬תחנת‬ ‫המעבר ע"פ תמ"א ‪ 16‬ממוקמת כ‪ 500 -‬מ' מגבול התכנית‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ -21‬תכנית מתאר ארצית – אתרי מלחמת העצמאות‬ ‫התכנית פורסמה ברשומות ביום ‪ .8.12.1982‬על פי תשריט התכנית מסומן‬ ‫אתר מס' ‪ 103‬באזור מועצה מקומית קרית גת‪ .‬שם האתר "עיראק אלמנשייה‬ ‫שיין עירני" והינו ממוקם באזור התעשייה של העיר‪ .‬בהתאם להוראות‬ ‫התכנית אתר זה הינו אחד האתרים המרכזיים ב"כייס פלוג'ה" שהיה נצור על‬ ‫ידי כוחותינו‪ .‬האתר ממוקם מחוץ לתחום תכנית המפרדינים במרחק של כ‪-‬‬ ‫‪150‬מ'‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ -22‬תכנית מתאר ארצית ליער וליעור‬ ‫התכנית אושרה על ידי הממשלה ביום ‪ .1.11.1995‬על פי התכנית השטח‬ ‫לאורך תוואי נחל לכיש הינו שטח נטיעות בגדות נחלים‪ -‬שטח המיועד‬ ‫לנטיעת עצים ושיחים‪ ,‬תוך שמירת המאפיינים הטבעיים של השטח‪ .‬האזור‬ ‫המוגדר כשטח נטיעות בגדות נחלים המלווה את נחל לכיש‪ ,‬חל בחלקה‬ ‫במערבי של התכנית באזור החציה של נחל לכיש את דרך מס' ‪.35‬‬ ‫בסמיכות לתחום התכנית )מרחק של כ‪ 300 -‬מ'( מדרום למחלף פלוגות‬ ‫)מפגש דרך מס' ‪ 40‬ודרך מס' ‪ ,(35‬ישנו שטח המיועד כיער נטע אדם קיים‪.‬‬ ‫ח‪ .‬תמ"א ‪ 23‬תיקון מס' ‪ -10‬תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל‪-‬‬ ‫מסילות ברזל באזור הדרום‬ ‫התכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 26/01/1999‬בי‪.‬פ ‪ .4724‬התכנית‬ ‫מציינת מסילת ברזל לביטול ומוסיפה ממזרח תוואי מסילת ברזל כפולה‪.‬‬ ‫תוואי מסילת הברזל חוצה את תחום תכנית המפרידנים בחלקה המזרחי‪.‬‬ ‫באזור התעשייה קריית גת מצוינת תחנת קריית גת מזרח‪ .‬מדרום לקריית גת‬ ‫‪20‬‬ ‫מצוין איתור תחנת גת מערב וכן מסילה לכיוון מערב המתחברת למסילת‬ ‫החוף‪ ,‬דרומית לאשקלון‪.‬‬ ‫ט‪ .‬תמ"א ‪/31‬א‪ -19/‬דרך מס' ‪ 6‬בקטע מדרך מס' ‪ 3‬ודרומה ועד דרך מס'‬ ‫‪.350‬‬ ‫התוכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 25/5/2000‬בי‪.‬פ ‪ . 4884‬מטרת‬ ‫התכנית הינה קביעת תוואי דרך מס' ‪ 6‬במקטע שבנדון‪ ,‬תוך מתן הוראות‬ ‫והנחיות לסלילתה‪ .‬התוכנית כוללת הוראות לשינוי תכנית המתאר המחוזית‬ ‫תמ"מ‪ 4/‬ולשינוי תכניות המתאר המקומיות והמפורטות במרחב תכנון מקומי‬ ‫שיקמים וכוללת הוראות של תוכנית מפורטת‪ .‬תוואי דרך מס' ‪ 6‬ממקום‬ ‫מזרחית לתחום התכנון של הפרוייקט‪ .‬גבול תכנית תמ"א ‪/31‬א‪ 19/‬נושק‬ ‫ממזרח לגבול תכנית המפרידנים‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫תמ"א ‪ 34‬ותכניות המשנה‬ ‫תמ"א ‪ -34‬תכנית מתאר ארצית למשק המים )ביוב(‬ ‫התכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 15/7/2003‬בי‪.‬פ ‪ .5206‬תשריט‬ ‫התמ"א מציג את תוואי נחל לכיש החוצה את דרך מס' ‪ .35‬מצפון לתוואי‬ ‫הנחל ומחוץ לתחום תכנית הדרך‪ ,‬מסומן מובל קולחים קיים ומאגר קולחים‬ ‫קיים‪.‬‬ ‫תמא‪ /34/‬ב‪ -3 /‬תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים‪ -‬נחלים‬ ‫וניקוז‬ ‫התכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 18/12/2006‬בי‪.‬פ ‪ .5606‬עיון‬ ‫בתשריט מראה כי את דרך מס' ‪ 35‬חוצה נחל לכיש המדורג כעורק ניקוז‬ ‫משני לתכנון‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות גם את נחל שלווה המתחבר אליו כעורק‬ ‫ניקוז משני‪ .‬חציית שני הנחילם חלים בתחום בתכנית בחלקה המערבי‬ ‫)בסמוך למפרידן המערבי( ובאזור המפרידן המזרחי‪.‬‬ ‫מטרת התכנית הינה המשך קיומם ותפקודם של נחלים וסביבתם‪ ,‬הן לצורך‬ ‫שיקום‪ ,‬שימור ופיתוח ערכי נוף בד בבד עם הבטחת תפקודם כעורקי ניקוז‬ ‫ופשטי הצפה‪ .‬התכנית קובעת הוראות לשימושי קרקע בתחום עורק הנחל‬ ‫ובשטחים הסמוכים לו בפשטי ההצפה‪ .‬כן קובעת את הנחלים שלגביהם‬ ‫יוכנו תכניות לנחל ולסביבותיהם‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫תמא‪ /34 /‬ב‪ -4 /‬תכנית מתאר ארצית משולבת למשק המים‪ -‬איגום‪,‬‬ ‫מים עיליים‪ ,‬החדרה העשרה והגנה על מי תהום‪.‬‬ ‫התוכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 16/8/2007‬י‪.‬פ ‪ .5704‬על פי מפה‬ ‫מס' ‪ 2‬גליון ‪ -2.1‬מפת אזורי פגיעת מי תהום‪ ,‬ניתן לראות כי שטח תכנית‬ ‫הדרך מוגדר כאזור בעל פגיעות מי תהום בינונית‪ .‬שטחה העירוני של קריית‬ ‫גת מוגדר כאזור רגיש להחדרת נגר עילי למי התהום‪.‬‬ ‫תמא‪/34 /‬ב‪ -5/‬תכנית מתאר ארצית למשק המים‪ -‬מערכות מים‬ ‫התכנית אושרה על ידי הממשלה ביום ‪ .3.8.2009‬על פי תשריט מספר ‪2‬‬ ‫למסמכי התכנית ישנו קו מים מאושר מצפון ובצמוד לדרך מס' ‪ 35‬בכיוון‬ ‫מערב‪ -‬מזרח מתחנת שאיבה ראשית "עוצם" מזרחה לכיוון בריכת מים‬ ‫קיימת‪ .‬בנוסף קיים קו מים מאושר היורד דרומה באזור אזור התעשייה קריית‬ ‫גת‪ .‬שני הקווים חלים בתחום התכנית‪.‬‬ ‫יא‪ .‬תמ"א ‪ -35‬תכנית מתאר ארצית משולבת לבנייה‪ ,‬פיתוח ושימור‬ ‫התוכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 27/12/2005‬בי‪.‬פ ‪ .5474‬על פי‬ ‫תשריט המרקמים גיליון מס' ‪ ,3‬חלקו המערבי של הפרויקט עד לאזור‬ ‫מסילת הברזל‪ ,‬כלול רובו ככולו בתחום מרקם עירוני‪ .‬חלקו המזרחי של‬ ‫הפרויקט המצרני למסילת הברזל כלול בתחום מרקם כפרי‪ .‬דרך מס' ‪35‬‬ ‫ע"פ תשריט זה מוגדרת כדרך ראשית וכן מסומנת מסילת ברזל החוצה את‬ ‫דרך מס' ‪ 35‬מצפון לדרום‪ .‬בנוסף‪ ,‬דרך מס' ‪ 35‬נחצית ע"י רצועת נחל לכיש‪.‬‬ ‫תשריט הנחיות סביבתיות של תמ"א ‪ ,35‬גליון מספר ‪ ,3‬קובע כי השטח‬ ‫המצרני לרצועת הנחל הנו שטח בעל רגישות נופית‪ -‬סביבתית גבוהה‪.‬‬ ‫יב‪ .‬תמ"א ‪ -37‬תכנית מתאר ארצית לגז טבעי‬ ‫התכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 21/3/2001‬י‪.‬פ ‪ .4973‬מטרת‬ ‫התכנית הנה קביעת תוואי מערכת ההולכה ומתן הנחיות להכנת תכנית‬ ‫מפורטת עבור מערכת ההולכה‪ .‬מעיון בתשריט התכנית עולה כי ממזרח‬ ‫לצומת פלוגות לאורך דרך מס' ‪ 40‬מסומן תוואי מערכת ההולכה העובר‬ ‫בסמוך לצנרת תשתית‪.‬‬ ‫יג‪ .‬תמ"א ‪/37‬א‪ 1/‬תכנית מתאר חלקית ברמה מפורטת למערכת‬ ‫ההולכה מכלול יבשתי‪ -‬דרומי‬ ‫התכנית מייעדת קרקע לרצועת צינורות גז ולתחנות גז של מערכת ההולכה‪,‬‬ ‫תוך קביעת מגבלות על שימושי הקרקע‪ ,‬הוראות להקמת מערכת ההולכה‬ ‫וקביעת תנאים למתן היתרי בניה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בהתאם לתמ"א ‪ 37‬תוואי מערכת‬ ‫ההולכה סמוך לאזור הפרויקט‬ ‫)מרחק של כ‪ 500 -‬מ'( וממוקם ממערב‬ ‫לדרך מס' ‪.40‬‬ ‫יד‪ .‬תת"ל‪/9/4,3 /‬א‪ -‬מסילת רכבת מלוד עד באר שבע‪ .‬קטע נען‪ -‬באר‬ ‫שבע‬ ‫התכנית אושרה על ידי הממשלה ביום ‪ .29.11.2004‬מטרת התכנית הינה‬ ‫הרחבת תוואי מסילת הרכבת הקיימת בין לוד לבאר שבע‪ .‬האזור מפגש‬ ‫מסילת הברזל עם דרך מס' ‪ 35‬מסומן מפגש דרך מאושרת עם מסילת‬ ‫ברזל‪ .‬מצפון לשטח הפרויקט מצוין גשר בחציית המסילה מעל נחל לכיש‪.‬‬ ‫טו‪ .‬תמ"מ ‪ -14 /4‬תכנית מתאר מחוזית – מחוז דרום‬ ‫התוכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 23/1/2000‬בי‪.‬פ‪ .‬התוכנית מראה‬ ‫את דרך מס' ‪ 35‬כדרך ראשית בין מחלף פלוגות למחלף על דרך מס' ‪.6‬‬ ‫השטח מצפון לדרך הנו ביעוד חקלאי‪ .‬השטח מדרום לדרך מס' ‪ 35‬בסמוך‬ ‫למחלף פלוגות הינו ביעוד יער מזרחה ממנו מיועד השטח כאזור בינוי עירוני‬ ‫ואזור תעשיה מקומי‪ .‬מסילת ברזל חוצה את דרך מס' ‪ 35‬מצפון לדרום‬ ‫בסמוך לאזור התעשייה ולשטח הבינוי העירוני של קריית גת‪ .‬כמו כן ישנו‬ ‫סימון של שטח למעבר קווי חשמל ממזרח לשטח הבינוי העירוני ובסמוך‬ ‫לדרך מס' ‪.6‬‬ ‫טז‪ .‬תמ"מ ‪ -48 /14 /4‬תכנית מתאר מחוזית מחוז דרום‪ -‬שינוי מס' ‪-48‬‬ ‫קרית גת‪ -‬הגדלת אזור הבינוי העירוני‪.‬‬ ‫התוכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 24/10/2007‬בי‪.‬פ ‪ .5728‬מטרת‬ ‫התוכנית ליעד קרקע לאזור בינוי עירוני‪ .‬הוראות התכנית מחייבות הכנת‬ ‫תכנית מתאר מקומית‪ ,‬מכוחה יוצאו היתרי בניה‪ .‬הוראות התכנית קובעות‬ ‫הנחיות בדבר תכולת תכנית המתאר המקומית והנחיות שעליה לכלול‪.‬‬ ‫יז‪ .‬תת"ל‪/9/4,3 /‬א‪ -‬מסילת רכבת מלוד עד באר שבע‪ .‬קטע נען‪ -‬באר‬ ‫שבע‬ ‫התכנית אושרה על ידי‬ ‫הממשלה ביום ‪ .29.11.2004‬מטרת התכנית הינה‬ ‫הרחבת תוואי מסילת הרכבת הקיימת בין לוד לבאר שבע‪ .‬האזור מפגש מסילת‬ ‫הברזל עם דרך מס' ‪ 35‬מסומן מפגש דרך מאושרת עם מסילת ברזל‪ .‬מצפון‬ ‫לשטח הפרויקט מצוין גשר בחציית המסילה מעל נחל לכיש‪.‬‬ ‫יח‪ .‬תמ"מ ‪ -14 /4‬תכנית מתאר מחוזית – מחוז דרום‬ ‫התוכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 23/1/2000‬בי‪.‬פ‪ .‬התוכנית מראה את‬ ‫דרך מס' ‪ 35‬כדרך ראשית בין מחלף פלוגות למחלף על דרך מס' ‪ .6‬השטח‬ ‫‪23‬‬ ‫מצפון לדרך הנו ביעוד חקלאי‪ .‬השטח מדרום לדרך מס' ‪ 35‬בסמוך למחלף‬ ‫פלוגות הינו ביעוד יער מזרחה ממנו מיועד השטח כאזור בינוי עירוני ואזור‬ ‫תעשיה מקומי‪ .‬מסילת ברזל חוצה את דרך מס' ‪ 35‬מצפון לדרום בסמוך לאזור‬ ‫התעשייה ולשטח הבינוי העירוני של קריית גת‪ .‬כמו כן ישנו סימון של שטח‬ ‫למעבר קווי חשמל ממזרח לשטח הבינוי העירוני ובסמוך לדרך מס' ‪.6‬‬ ‫יט‪ .‬תמ"מ ‪ -48 /14 /4‬תכנית מתאר מחוזית מחוז דרום‪ -‬שינוי מס' ‪-48‬‬ ‫קרית גת‪ -‬הגדלת אזור הבינוי העירוני‪.‬‬ ‫התוכנית פורסמה לאישור ברשומות ביום ‪ 24/10/2007‬בי‪.‬פ ‪ .5728‬מטרת‬ ‫התוכנית ליעד קרקע לאזור בינוי עירוני‪ .‬הוראות התכנית מחייבות הכנת תכנית‬ ‫מתאר מקומית‪ ,‬מכוחה יוצאו היתרי בניה‪ .‬הוראות התכנית קובעות‬ ‫בדבר תכולת תכנית המתאר המקומית והנחיות שעליה לכלול‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫הנחיות‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.2.1‬תמ"א ‪ 34‬ב' ‪ 4‬קנ"מ ‪1:50,000‬‬ ‫‪25‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.2.2‬תמ"א ‪ – 35‬מרקמים‪ ,‬קנ"מ ‪1:50,000‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.2.3‬תמ"א ‪ – 35‬הנחיות סביבתיות‪ ,‬קנ"מ‬ ‫‪1:50,000‬‬ ‫‪26‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.2.4‬ריכוז תוכניות מתאר ארציות‪ ,‬קנ"מ ‪1:25,000‬‬ ‫מקרא‬ ‫‪27‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.2.5‬תמ"מ ‪ 4/14‬ותיקון ‪ ,48‬קנ"מ ‪1:100,000‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ 1.3‬תוכניות מקומיות ומפורטות‬ ‫‪ 1.3.1‬תוכנית יעודי הקרקע‬ ‫מצורף תרשים ‪ – 1.3.1‬יעודי קרקע‪ ,‬קנ"מ ‪.1:10,000‬‬ ‫‪ 1.3.2‬פירוט תכניות המתאר המקומיות והמפורטות‬ ‫פירוט תכניות המתאר המקומיות והמפורטות ממערב למזרח‪ ,‬החלות בתחום‬ ‫התכנית‪:‬‬ ‫ד‪ -286/02/6/‬מחלף פלוגות‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 22.5.03‬י‪.‬פ‪ 5187 .‬התכנית חלה בתחום מפגש דרך מס'‬ ‫‪ 40‬ודרך מס' ‪ .35‬מטרת התכנית הינה יצירת מסגרת תכנונית להקמת מחלף‬ ‫בצומת פלוגות על דרכים ‪ 40‬ו ‪ 35 -‬ע"י שינויים ביעודי קרקע וקביעת הוראות‬ ‫לביצוע הדרך‪ .‬התכנית קובעת הנחיות להתאמת התכנון הנופי של המחלף‪,‬‬ ‫קובעת הוראות והנחיות לשמירה על הנוף והנחלים וטיפול בגדה הצפונית של‬ ‫נחל לכיש‪.‬‬ ‫‪ -140/02/9‬תכנית מתאר קריית גת צפון‬ ‫התכנית אושרה )עדיין לא פורסמה בילקוט הפרסומים(‪ .‬מטרות התכנית‪:‬‬ ‫הרחבת אזורי הבינוי למגורים ושימושים עירוניים אחרים הדרושים לחיזוקה של‬ ‫קריית גת כמוקד עירוני ואזורי‪ .‬הרחבת אזורי הבינוי למגורים ושימושים עירוניים‬ ‫אחרים הדרושים לחיזוקה של קריית גת כמוקד עירוני ואזורי‪ .‬יצירת כניסות‬ ‫חדשות לעיר מצפון וממזרח ופיתוח קשרים תחבורתיים בין המערכת העירונית‬ ‫לארצית‪ .‬דגש על קשר פיזי ותפקודי בין השכונות הותיקות בקרית גת להרחבה‬ ‫המוצעת‪ .‬התכנית קובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הנחיות להכנת תכניות מפורטת למתחמים‬ ‫שעליהם לכלול‪ ,‬בין השאר טיפול נופי‪ ,‬צירים להולכי רגל ואופניים‪ ,‬פיתוח צמוד‬ ‫דופן‪ ,‬בניה משמרת מים‪ ,‬הנחיות למיגון אקוסטי וסקר ריחות‪ ,‬נספח נופי לפארק‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫‪ -1/140/02/9‬קרית גת צפון מתחם ‪ 01‬אזור "חוות הזרע" צפון שלב א'‬ ‫התכנית אושרה בתנאים‪ .‬מטרת התכנית הינה הקמה ופיתוח של שכונת מגורים‬ ‫כולל מבנים ומתקנים לשירות הציבור ושטחי פארק עירוני‪ .‬סעיף ‪ 6.7‬להוראות‬ ‫התכנית עוסק בהוראות והנחיות הנוגעות לאיכות סביבה‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ -37/101/02/9‬שכונת מגורים נופש וספורט‬ ‫התכנית הינה בתוקף מיום ‪ 22.3.2004‬י‪.‬פ‪ .5284 .‬מטרת התכנית הינה יצירת‬ ‫מסגרת תכנונית להקמת שכונת מגורים נופש וספורט ע"י שינוי ביעודי קרקע‪,‬‬ ‫איחוד וחלוקת מגרשים בהסכמת בעלים‪ ,‬קביעת הנחיות‪ ,‬זכויות ומגבלות בניה‪.‬‬ ‫התכנית קובעת הנחיות בהיבטים סביבתיים הנוגעים לקביעת יעודים והנחיות‬ ‫לשטחי פארק עירוני ושצפ"ים‪ .‬כמו כן קובעת הוראות לעניין אקוסטיקה באזורי‬ ‫המגורים וטיפול באשפה‪.‬‬ ‫‪ -1/108/03/9‬מגורים‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 24.8.1978‬י‪.‬פ‪ .2463 .‬מטרת התכנית הינה קביעת אזורי‬ ‫מגורים )‪ 3-12‬קומות( עם שטחי חניה‪ ,‬שטח ציבורי פתוח‪ ,‬מגרשי משחקים‪ ,‬שטח‬ ‫לבנייני ציבור‪ ,‬שטח למסחר והצעת בינוי‪.‬‬ ‫‪ -5/39/31‬שיכון ציבורי‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ .31.5.1995‬מטרת התכנית קביעת תכנית ברת תוקף‬ ‫לשיכון ציבורי לביצוע פעולות מדידה ורישום בפנקסי המקרקעין בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫התכנית‪ .‬התכנית חלה מדרום לרובע בני ישראל‪.‬‬ ‫‪ -35/101/02/9‬רובע בני ישראל‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 23.10.200‬י‪.‬פ‪ .4927 .‬מטרת התכנית הינה יצירת מסגרת‬ ‫תכנונית להגדלת מספר יחידות הדיור והוספת שטחים למבני ציבור בשכונת‬ ‫מגורים קיימת ע"י שינויים ביעודי קרקע‪ ,‬איחוד וחלוקת מגרשים וקביעת הנחיות‬ ‫ומגבלות בניה‪ .‬עקב הצמידות לדרך מס' ‪ 35‬ולדרך לכיש‪ ,‬קובעת התכנית‬ ‫הנחיות בדבר הקמת קירות אקוסטיים וערכי רעש מותרים‪.‬‬ ‫‪ -5/39/22‬תכנית לרישום שיכונים ציבוריים‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪.22.3.1988‬‬ ‫מטרת התכנית קביעת תכנית ברת תוקף‬ ‫לשיכון ציבורי לביצוע פעולות מדידה ורישום בפנקסי המקרקעין בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫התכנית‪ .‬התכנית קובעת אזור מגורים של ‪ 3-4‬קומות ב‪ 4 -‬חלקות‪.‬‬ ‫‪ -5/39/6‬תכנית לרישום שיכונים ציבוריים‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ . 26.8.1976‬מטרת התכנית קביעת תכנית ברת תוקף‬ ‫לשיכון ציבורי לביצוע פעולות מדידה ורישום בפנקסי המקרקעין בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫התכנית‪ .‬התכנית חלה מדרום לרובע בני ישראל‪.‬‬ ‫‪/9‬במ‪ -124/‬שכונת גליקסון‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 29.7.1993‬י‪.‬פ‪ .4128 .‬מטרת התכנית הינה יצירת מסגרת‬ ‫תכנונית להקמת אזורי מגורים על ידי קביעת יעודי קרקע והנחיות בניה‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ -5/39/37‬שכונת גליקסון‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ .27.10.1998‬התכנית חלה בתחום גוש ‪ 1832‬חלקות ‪234-‬‬ ‫‪ .236‬מטרת התכנית קביעת תכנית ברת תוקף לשיכון ציבורי לביצוע פעולות‬ ‫מדידה ורישום בפנקסי המקרקעין בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫‪ -5/39/5‬מתחם שכונת גליקסון‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ .27.10.1998‬מטרת התכנית קביעת תכנית ברת תוקף‬ ‫לשיכון ציבורי לביצוע פעולות מדידה ורישום בפנקסי המקרקעין בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫‪ -4/123/03/9‬שכונת גליקסון – מוסד נווה חנה‬ ‫התכנית הינה בתוקף מיום ‪ 15.9.1985‬י‪.‬פ‪ .3248 .‬התכנית הינה תכנית נקודתית‬ ‫החלה על מספר חלקות המשמשות את מוסד נווה חנה‪ .‬מטרת התכנית הינה‬ ‫שינוי יעוד מדרכים‪ ,‬חניה ציבורית ושצ"פ לשטח לבנייני ציבור‪ .‬הוראות התכנית‬ ‫קובעות הנחיות לעניין שמירה על איכות הסביבה בהתאם לתקנות איכות‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫‪ - 5/41/4‬תכנית לרישום שיכונים ציבוריים‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ .17.2.2005‬מטרת התכנית קביעת תכנית ברת תוקף‬ ‫לשיכון ציבורי לביצוע פעולות מדידה ורישום בפנקסי המקרקעין בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫‪ -31/101/02/9‬רובע גליקסון‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 9.3.2009‬י‪.‬פ ‪ 4432‬מטרת התכנית הינה יצירת מסגרת‬ ‫תכנונית להרחבת אזור מגורים ע"י שינוי יעודי קרקע והנחיות בניה‪.‬‬ ‫‪ -41/101/02/9‬רובע החורש‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 9.3.2009‬י‪.‬פ‪ .5694 .‬מטרת התכנית הינה קביעת מסגרת‬ ‫תכנונית לתוספת יחידות מגורים בבניה צמודת קרקע בשכונה קיימת‪ .‬הוראות‬ ‫התכנית קובעות כי כל בניה בעלת השלכות סביבתיות‪ ,‬יהא על הבקשה להיתר‬ ‫להיות מתואמת עם היחידה לאיכות הסביבה‪ .‬יזמי התכנית מתחייבים לנקוט‬ ‫בכל האמצעים ולבצע את דרישותיהם של הרשות לאיכות הסביבה‪.‬‬ ‫‪ -29/101/02/9‬קובע פ"ז‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 5.11.2000‬י‪.‬פ‪ .4931 .‬מטרת התכנית הינה יצירת מסגרת‬ ‫תכנונית להקמת פארק מרכזי ושטחים לבנייני ציבור מרכזיים ע"י שינויים ביעודי‬ ‫קרקע וקביעת הנחיות ומגבלות בניה‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ -5/39/12‬תכנית לרישום שיכונים ציבוריים‬ ‫התכנית הינה בתוקף מיום ‪ .15.3.1983‬התכנית חלה באזור התעשייה קריית גת‬ ‫ממזרח וממערב לדרך הדרום‪ .‬מטרת התכנית הינה קביעת תכנית ברת תוקף‬ ‫לשיכון ציבורי לביצוע פעולות מדידה ורישום בפנקסי המקרקעין בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫‪/9‬בת‪ -5/‬אזור התעשייה קריית גת‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 26.5.1994‬י‪.‬פ‪ .4217 .‬מטרת התכנית הינה יצירת מסגרת‬ ‫תכנונית להקמת תחנות תדלוק ושינויים במגבלות בניה באזור תעשיה‪ .‬הוראות‬ ‫התכנית קובעות הנחיות להוצאת היתרי בניה לתחנת התדלוק ומחייבת הכללת‬ ‫היבטים סביבתיים‪.‬‬ ‫‪ -251/02/6‬תכנית מתאר מקומית מועצה אזורית יואב‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 1.12.2006‬י‪.‬פ‪ .5480 .‬מטרת התכנית הינה הכנת תכנית‬ ‫מתאר לתחום המועצה האזורית יואב ע"י שינויים ביעודי קרקע‪ ,‬קביעת הוראות‪,‬‬ ‫הנחיות ומגבלות בניה‪.‬‬ ‫‪ -101/02/9‬תכנית מתאר קרית גת‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 25.10.1975‬י‪.‬פ‪ .2572 .‬מטרת התכנית הינה להתוות את‬ ‫רשת הדרכים בשטח התכנית‪ .‬קביעת יעודי קרקע והשימוש בבניינים‪ .‬קביעת‬ ‫הגבלות החלות על שטח התכנית‪ .‬קביעת שטחים לתעשייה‪ ,‬מסחר‪ ,‬מגורים‪,‬‬ ‫מוסדות ציבור ושטחים ציבוריים‪.‬‬ ‫‪ -6/104/03/9‬אזור התעשייה‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 4.9.1980‬י‪.‬פ‪ .2655 .‬מטרת התכנית הינה חיבור מפעל‬ ‫איסכור באמצעות שלוחת מסילת ברזל אל מסילה ראשית של רכבת ישראל‪,‬‬ ‫חלוקה מחדש של מגרשים לתעשייה ומלאכה‪ ,‬שטח ציבורי פתוח וכבישי גישה‬ ‫למגורים‪.‬‬ ‫‪ -5/39/15‬תרש"צ‪ -‬אזור התעשייה‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ .6.3.1986‬מטרת התכנית הינה קביעת תכנית ברת תוקף‬ ‫לשיכון ציבורי לביצוע פעולות מדידה ורישום בפנקסי המקרקעין בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫‪ 43/104/03/9‬הסדרת מפעל איסכור‬ ‫התוכנית בתוקף מיום ‪ 6.7.2009‬י‪.‬פ‪ .5973 .‬מטרת התכנית הינה הסדרת מפעל‬ ‫איסכור ואתר הנצחה אזור תעשיה קרית גת‪.‬‬ ‫‪ -4/104/03/9‬אזור התעשייה‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 3.7.1975‬י‪.‬פ‪ .2123 .‬מטרת התכנית הינה חלוקת השטח‬ ‫בהתאם ליעודים‪ :‬מלאכה ותעשיה‪ ,‬מסחר‪ ,‬אזור למוסדות ציבור‪ ,‬שצ"פ‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ – 5/39/9‬תרש"צ‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ .22.10.1981‬מטרת התכנית הינה קביעת תכנית ברת‬ ‫תוקף לשיכון ציבורי לביצוע פעולות מדידה ורישום בפנקסי המקרקעין‪.‬‬ ‫‪ -21/104/03/9‬אזור התעשייה‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ ,19.1.1984‬י‪.‬פ‪ .3015 .‬מטרת התכנית הינה התויית דרכים‬ ‫חניות וקביעת רוחבן‪ ,‬חלוקת השטח למגרשים‪.‬‬ ‫‪ 46/101/02/9‬הרחבת בית העלמין של קריית גת‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ 21.7.2011‬י‪.‬פ‪ .6270 .‬מטרת התכנית הינה הרחבת בית‬ ‫העלמין של קריית גת ומתן פתרונות לצורכי קבורה של כלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪ -257/02/7‬מרכז תעסוקה אזורי‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ ,1.3.2001‬י‪.‬פ‪ .4967 .‬מטרת התכנית הינה יצירת מסגרת‬ ‫תכנונית להקמת מרכז תעסוקה אזורי על ידי איחוד וחלוקת מגרשים ללא‬ ‫הסכמת בעלים‪ ,‬שינויים ביעודי קרקע וקביעת הנחיות ומגבלות בניה‪ .‬הוראות‬ ‫התכנית קובעות בין השאר‪ ,‬הנחיות ליעוד אזור תעסוקה ובין היתר חובת מניעת‬ ‫מפגעים סביבתיים ועמידה בהוראות ודיני איכות הסביבה‪ .‬סעיף ‪ 7.3‬להוראות‬ ‫התכנית עוסק במתן הנחיות הנוגעות לאיכות סביבה‪ -‬מניעת מטרדי רעש וזיהום‬ ‫נחלים‪ .‬סעיף ‪ 10‬להוראות התכנית קובע הוראות והנחיות הנוגעות לאיכות‬ ‫הסביבה‪ -‬טיפול בפסולת‪ ,‬רעש‪ ,‬איכות אויר וכדומה‪.‬‬ ‫‪ -177/03/6‬חוות נסיונות‬ ‫התכנית בתוקף מיום ‪ ,6.12.1979‬י‪.‬פ‪ .2585 .‬מטרת התכנית הינה איתור שטח‬ ‫לשימוש חקלאי לחוות נסיונות‪.‬‬ ‫ד‪ -272/02/6/‬דרך גישה לקיבוץ גת‬ ‫התכנית מופקדת ‪ 26.6.2008‬י‪.‬פ‪ .5824 .‬מטרת התכנית הינה יצירת מסגרת‬ ‫תכנונית לסלילת דרך מקומית המחברת את דרך ‪ 353‬עם דרך מס' ‪ 35‬על ידי‬ ‫שינויים בייעודי הקרקע וקביעת הוראות לביצוע הדרך‪ ,‬כולל נגישות לשדה‬ ‫משה‪ .‬על אף שהתכנית הופקדה לא נערך דיון בהתנגדויות‪ .‬קק"ל הגישה‬ ‫התנגדות לתוכנית והמועצה האזורית החליטה שהיא אינה מעוניינת להמשיך‬ ‫ולקדמה‪ .‬בישיבה שהייתה לאחרונה בלשכת התכנון בעניין‪ ,‬הוחלט לקדם את‬ ‫התכנית ולאלץ המגישים לענות להתנגדות‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫תכנית ‪) 139/02/9‬לשעבר ‪ -(296/02/6‬תחנת דלק "מבחור"‪ -‬הזרע )על‬ ‫דרך מס' ‪(35‬‬ ‫התכנית מופקדת מיום ‪ 10.7.03‬י‪.‬פ‪ .5205 .‬התכנית הועלתה‬ ‫לדיון בולנת"ע‬ ‫מספר פעמים‪ .‬בישיבת הולנת"ע האחרונה) דיון מס' ‪ (450‬מיום ‪,15.2.2011‬‬ ‫עמדת מנהל התכנון הייתה כי אין לאשר יוזמות נקודתיות בסמוך לנחל לכיש‬ ‫במנותק מהתכנון המתארי של קריית גת צפון‪ .‬אי לכך הוחלט כי מיקומה של‬ ‫תחנת התדלוק והסדרי התנועה יקבעו בהתבססות על מערך הדרכים הכולל‬ ‫על פי תכנית המתאר של קריית גת צפון )‪ (140/02/9‬והתכנית המפורטת שתוכן‬ ‫למתחם ‪ 6‬בתכנית זו‪.‬‬ ‫תוואי נחל לכיש‬ ‫מתיאום שנערך מול מנכ"ל רשות ניקוז לכיש‪ ,‬מר איציק יוגב‪ ,‬נמסר כי לתוואי‬ ‫נחל לכיש לא קיימת הכרזה ולא הוכנה עבורו תכנית נחל‪ .‬צוות התכנון התבקש‬ ‫להטמיע את תוואי הנחל המופיע בתכנית מתאר קריית גת צפון‪.‬‬ ‫‪ 1.3.3‬כיוונים ומרחקים בין המפרידנים‬ ‫להלן פירוט של כיוונים ומרחקים בין המפרידנים המוצעים ודרך מס' ‪ 35‬לבין‬ ‫שטחים המיועדים בתכניות מתאר מקומיות או בתכניות מפורטות עבור מבני‬ ‫מגורים‪ ,‬ממבני חינוך ובריאות קיימים ומתוכננים‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ - 1.3.1‬תכניות בנין עיר‬ ‫מספר‬ ‫מספר‬ ‫שם התכנית‬ ‫מיקום התכנית‬ ‫התכנית‬ ‫כיוונים ומרחקים של המפרידנים‬ ‫למבני מגורים‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬חינוך‬ ‫ובריאות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1/140/02/9‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪37/101/02/9‬‬ ‫קרית גת צפון מזרחית לדרך ‪ 40‬כ‪650-‬‬ ‫מטר‬ ‫מהמפרידן‬ ‫המערבי‬ ‫מתחם ‪ 01‬אזור צפונית לדרך ‪ 35‬קיים שטח בייעוד מגורים‪.‬‬ ‫"חוות‬ ‫הזרע" קריית גת צפון‬ ‫צפון שלב א'‬ ‫מתחם ‪01‬‬ ‫שכונת מגורים מדרום לדרך ‪ 35‬כ‪ 1-‬ק"מ מהמפרידן המערבי קיים‬ ‫נופש וספורט‬ ‫ממזרח‬ ‫‪34‬‬ ‫ובצמוד שטח בייעודי מגורים‪ .‬כ‪ 950 -‬מ'‬ ‫לדרך מס' ‪40‬‬ ‫מהמפרידן‬ ‫המערבי‬ ‫שטח‬ ‫קיים‬ ‫ביעוד למבני ציבור‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪35/101/02/9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5/39/22‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5/39/6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪/9‬במ‪124/‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5/39/37‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5/39/35‬‬ ‫רובע‬ ‫בני מדרום‬ ‫ישראל‬ ‫לדרך התכנית מצרנית לדרך מס' ‪35‬‬ ‫מס' ‪ 35‬וממזרח ולדרך לכיש‪ .‬המרחק מהמפרידן‬ ‫המערבי לאזור ביעוד מגורים הינו כ‪-‬‬ ‫לדרך לכיש‬ ‫‪ 50‬מ'‪ .‬המרחק בין דרך מס'‬ ‫‪35‬‬ ‫לשטח ביעוד מגורים וממבני ציבור‬ ‫הינו – כ‪ 50-‬מ'‪ .‬חלק ממבני המגורים‬ ‫הינם בשימוש קיים וחלקם לשטח‬ ‫המיועד למגורים שעדיין לא הוקמו‪.‬‬ ‫מדרום‬ ‫לדרך מרחק של כ ‪ 75 -‬מ' בין דרך מס' ‪35‬‬ ‫מס' ‪ 35‬וממזרח לקרקע בייעוד מגורים ומרחק של‬ ‫לדרך לכיש‬ ‫כ‪-‬‬ ‫‪300‬‬ ‫מ'‬ ‫מהמפרידן‬ ‫לקרקע‬ ‫בשימוש למגורים‪.‬‬ ‫מדרום‬ ‫לדרך כ‪ 300-‬מ' מהמפרידן קרקע בשימוש‬ ‫מס' ‪ 35‬וממזרח למגורים‪.‬‬ ‫דרך‬ ‫לרוחב‬ ‫לכיש‬ ‫לדרך מרחק של כ‪ 50 -‬מ' מדרך מס' ‪35‬‬ ‫שכונת‬ ‫מדרום‬ ‫גליקסון‬ ‫מס' ‪ 35‬וממערב לקרקע בשימוש למגורים ושטחי‬ ‫לדרך לכיש‬ ‫ציבור‪ .‬בחלקה המערבי של התכנית‬ ‫מרחק של כ‪ 25 -‬מ'‬ ‫מקרקע‬ ‫בשימוש למגורים‪.‬‬ ‫שכונת‬ ‫גליקסון‬ ‫מרחק של כ‪ 250-‬מ' מדרך מס' ‪35‬‬ ‫קרקע בשימוש למגורים‪.‬‬ ‫גוש‬ ‫‪ 1832‬ח' ‪234-‬‬ ‫‪236‬‬ ‫שכונת‬ ‫גליקסון‬ ‫מרחק של כ‪ 500 -‬מ' מהמפרידן‬ ‫המזרחי לקרקע בשימוש למגורים‪.‬‬ ‫–‬ ‫מרחק של כ‪ 75 -‬מ' מדרך ‪35‬‬ ‫מתחם‬ ‫לקרקע בשימוש למגורים‬ ‫‪35‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪4/123/03/9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5/41/4‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪41/101/02/9‬‬ ‫רובע החורש‬ ‫‪12‬‬ ‫‪29/101/02/9‬‬ ‫רובע פ"ז‬ ‫של‬ ‫כ‪15-‬‬ ‫מ'‬ ‫בין‬ ‫שטח‬ ‫שכונת‬ ‫מרחק‬ ‫גליקסון מוסד‬ ‫המשמש למבני ציבור לדרך מס'‬ ‫נוה חנה‬ ‫‪.35‬‬ ‫מרחק של כ‪ 50 -‬מ' בין דרך מס' ‪35‬‬ ‫לשטח המשמש למגורים‪ 200 .‬מ'‬ ‫בין‬ ‫המפרידן‬ ‫המזרחי‬ ‫לשטח‬ ‫בשימוש למגורים‪.‬‬ ‫מדרום לדרך ‪ 35‬כ‪ 600-‬מ' מהמפרידן המזרחי שטח‬ ‫ממערב‬ ‫ביעוד למגורים‪ .‬כ‪ 50 -‬מ' מדרך‬ ‫למסילת הברזל‬ ‫הדרום לקרקע ביעוד מגורים‬ ‫מדרום לדרך ‪ 35‬כ‪ 540-‬מ' בין המפרידן המזרחי‬ ‫ממערב למסילת לשטח ביעוד מגורים‪ .‬כ‪ 610-‬מ' בין‬ ‫הברזל‬ ‫המפרידן‬ ‫המזרחי‬ ‫לשטח‬ ‫שרותי ציבור‬ ‫‪ 1.3.4‬תוכניות בהכנה‬ ‫בהתאם לבדיקה שנעשתה מול מהנדה העיר‪ ,‬לא קיימות תוכניות בהכנה‬ ‫בסביבת התוכנית המוצעת‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ביעוד‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.3.1‬יעודי קרקע‪ ,‬קנ"מ ‪1:10,000‬‬ ‫‪pdf.1-3-1‬‬ ‫מקופל‬ ‫‪37‬‬ ‫‪ 1.4‬נפחי תנועה ותחבורה‬ ‫חברת נתיבי ישראל מתכננת לשדרג את דרך ‪ 35‬בקטע קרית גת לדרך ראשית‬ ‫ממוחלפת ללא רמזורים עם צמתי פניות ימניות לכל היותר‪ .‬מהירות התכן בקטע‬ ‫זה הינה ‪ 100‬קמ"ש‪.‬‬ ‫מטרות הפרויקט הן לאפשר לכביש ‪ 35‬לתפקד עם קיבולת תנועה גבוהה יותר‬ ‫ולספק פתרונות תחבורתיים נאותים‪ ,‬לשימושי הקרקע הקיימים והמתוכננים‬ ‫משני צדדיו‪ .‬התנועה העוברת לאורך כביש ‪ ,35‬קרית גת ושכונות הצפוניות‬ ‫המתוכננות על ידי ממ"י של קרית גת‪.‬‬ ‫קטע הכביש הכלול במסגרת הפרויקט הוא דו‪-‬מסלולי דו‪-‬נתיבי‪ .‬צמתים קיימים‬ ‫לאורך הקטע צומת פלוגות‪ ,‬צומת לכיש מרומזר וצומת עם דרך דרום‪.‬‬ ‫בנוסף קיימת הפרדה מפלסית בין מסילת ברזל לכביש מס' ‪.35‬‬ ‫תכנית מספר ‪ 140/02/9‬הינה תוכנית מתאר להרחבת קרית גת צפונה‪ .‬התוכנית‬ ‫משתרעת על שטח של כ‪ 3,000 -‬דונם‪ ,‬בשטח שמצפון לדרך מס' ‪ ,35‬ממזרח‬ ‫לדרך ‪ 40‬וממערב למסילת הרכבת נען קריית גת‪ ,‬מדרום למושב מנוחה‬ ‫)הפרויקט כולל כ‪ 8,000 -‬יח"ד‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬פארק עירוני‪/‬אזורי‪ ,‬מוקד מסחר‬ ‫ושימושים עירוניים נוספים(‪ .‬התוכנית משנה יעוד של קרקע חקלאית על מנת‬ ‫לייעד שטחים לפיתוח עירוני הכולל מגורים סביב פארק כלל עירוני‪.‬‬ ‫הפרויקט המתוכנן ייתן רמת שרות מספקת לצורך איכלוס של תוספת יחידות‬ ‫דיור במסגרת הפרויקט קרית גת צפון‪.‬‬ ‫‪ 1.4.1‬גיאומטריה‬ ‫התוואי האופקי הקיים של כביש ‪ 35‬בקטע בו מתוכנן הפרוייקט עומד‬ ‫בקריטריונים של מהירות תכן ‪ 100‬קמ"ש‪ .‬התוואי האנכי שטוח והשיפוע האורכי‬ ‫המירבי אינו עולה על ‪.2.5%‬‬ ‫הכביש הקיים הוא דו מסלולי עם שני נתיבים לכל כיוון‪ ,‬ואי‬ ‫תנועה מרכזי‬ ‫ברוחב כ – ‪ 6.0‬מ' לרבות מעקה בטיחות מסוג ניו ג'רסי בקטע הבין עירוני ו‪/‬או‬ ‫מפרדה בנויה בקטע העירוני‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪ 1.4.2‬נתוני תנועה – מצב קיים‬ ‫נפח התנועה ב ‪ 14 -‬שעות ) ‪ (6:00-20:00‬כ – ‪ 92,500‬כלי רכב )כ – ‪103,700‬‬ ‫יר"מ(‪ ,‬נכנסים לצמתים )צומת פלוגות‪/35 ,‬שדרות לכיש‪/35 ,‬דרך הדרום ו‪-‬‬ ‫‪/35‬שדרות פולק(‪ .‬נפחי התנועה בשעת שיא בוקר כ – ‪ 1,300‬יר"מ בממוצע‬ ‫לכיוון מזרח ו ‪ 700 -‬יר"מ לכיוון מערב‪ .‬בשעת שיא אחה"צ כ ‪ 700 -‬יר"מ בממוצע‬ ‫לכיוון מזרח ו ‪ 950 -‬יר"מ לכיוון מערב‪.‬‬ ‫רמת השירות בקטעי הכביש היא ‪ ,A-B‬רמת השירות בצמתים הינה ‪) B-C‬מלבד‬ ‫צומת פלוגות‪ ,‬שם רמת השירות עומדת על ‪(C-D‬‬ ‫חלוקת התנועה לפי סוגי כלי רכב‪:‬‬ ‫מוניות‬ ‫‪4.8%‬‬ ‫אוטובוסים‬ ‫‪5.9%‬‬ ‫פרטי‬ ‫‪67.8%‬‬ ‫מסחרי‬ ‫‪15.7%‬‬ ‫משא רגיל‬ ‫‪5.8%‬‬ ‫ספירות תנועה עדכניות בוצעו ב – ‪ 10/2010‬ו‪ 11/2011-‬ומוצגות להלן‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ - 1.4.1‬נתוני תנועה לכביש ‪ 35‬לרמת שירות ‪ - C‬מצב קיים‬ ‫מספר כלי רכב לשעה‬ ‫כביש‬ ‫‪35‬‬ ‫מסלול‬ ‫מהירות‬ ‫רכב‬ ‫משאיות‬ ‫משאיות‬ ‫קל‬ ‫בינוניות‬ ‫כבדות‬ ‫מערב‪-‬מזרח ‪2185‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪49‬‬ ‫מזרח‪-‬מערב ‪2185‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪39‬‬ ‫תנועה‪,‬‬ ‫אוטובוסים‬ ‫אופנועים‬ ‫‪25‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪90‬‬ ‫קמ"ש‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.4.1‬ספירות תנועה‪ ,‬מצב קיים – שעת שיא בוקר‬ ‫‪40‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.4.2‬ספירות תנועה‪ ,‬מצב קיים – שעת שיא אחה"צ‬ ‫‪41‬‬ ‫‪ 1.5‬מפלסי רעש רקע – מצב קיים‬ ‫‪ 1.5.1‬קולטים למדידת רעש קיים‬ ‫מובא להלן תיאור של תכניות שימושי הקרקע וייעודי הקרקע בהקשר לבדיקת‬ ‫הרעש הסביבתי מהכבישים במסגרת התכנית‪ .‬מידע סטאטוטורי מלא מוצג‬ ‫בפרקי שימושי ויעודי הקרקע‪.‬‬ ‫בסביבת התכנית המוצעת נמצאות שכונות מגורים קיימות של קריית גת‪,‬‬ ‫הממוקמות דרומית לדרך מס' ‪ .35‬רוב רובם של המבנים הקרובים לדרך ‪ 35‬הם‬ ‫בעלי ‪ 2-5‬קומות )כולל קומת הקרקע(‪ .‬בחלק הצפון מערבי של קרית גת‪.‬‬ ‫קיימים מבנים גבוהים בני ‪ 12-15‬קומות‪.‬‬ ‫בקטע בין חתכים ‪ 88.5-132‬קיים קיר מיגון אקוסטי בגובה של כ ‪ 2.1 -‬מ' מעל‬ ‫פני הכביש תמונות מצורפות( הקיר וברובו אינו מגן על קומות עליונות של‬ ‫הבתים הקרובים‪.‬‬ ‫קיר מיגון אקוסטי קיים‬ ‫‪42‬‬ ‫ייעודי הקרקע‬ ‫קיימות שתי תכניות להקמת מגורים בסביבת דרך ‪:35‬‬ ‫תכנית רובע בני ישראל ‪ 35/101/02/9‬מדרום לכביש )תרשים מס' ‪ (1.5.1‬התכנית‬ ‫אושרה ולפיה יוקמו‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מבני מגורים בעלי ‪ 12‬קומות במגרש ‪.03-08‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מבני מגורים בעלי ‪ 4‬קומות במגרש ‪.09‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מבני ציבור בעלי ‪ 2‬קומות במגרש ‪ .20‬כעת לא הוגדר‪ ,‬באם יוקמו מבנים‬ ‫רגישים או לא רגישים לרעש‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מבני מגורים בני שתי קומות במגרשים ‪ ,10-17‬שימוקמו רחוק יותר מכביש‬ ‫‪ ,35‬מבתי המגורים הקיימים‪ ,‬אשר גם גבוהים יותר‪ .‬משום כך אין צורך‬ ‫בבדיקת רעש‪ ,‬אליו ייחשפו בתים אלה‪.‬‬ ‫בהתאם להוראות תכנית המבנים יוקמו בתנאי שימומשו אמצעי מגון אקוסטי‪,‬‬ ‫המוגדרים בתקנון‪ ,‬כולל‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קירות מגון אקוסטי לפי תוכנית הבינוי‪ ,‬תרשים מס' ‪1.5.1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫טיפול דירתי לבתים וקומות שמפלסי רעש בחזיתות שלהם יעלו על ‪64‬‬ ‫)‪ dB(A‬עבור בתי מגורים ו ‪ 59 dB(A) -‬למוסדות ציבור רגישים לרעש‪,‬‬ ‫לשעת שיא בתנועה ורמת שירות ‪.C/B‬‬ ‫תכנית שכונות מגורים חדשות לפי פרויקט "קריית גת צפון" שימוקמו צפונה‬ ‫לכביש ‪ ,35‬בין כביש ‪ 40‬ומסילת הרכבת‪ .‬בשכונות אלה מתוכננים מגורים של‬ ‫‪ 2-12‬קומות‪ .‬התכנית אושרה ובהתאם לתקנון התכנית על יזם לנקוט באמצעים‬ ‫להפחתת רעש מדרך מס' ‪.35‬‬ ‫‪43‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.5.1‬תכנית רובע בני ישראל ‪35/101/02/9‬‬ ‫‪44‬‬ ‫נקודות למדידת הרעש הקיים‬ ‫המדידות בוצעו בתאריך ‪ 29/10/12‬בנקודת ייחוס ‪ Re‬ובנקודות ליד המבנים‬ ‫הקיימים‪ ,‬אשר מייצגים מבחינת רעש קיים את כל המבנים הנמצאים בסביבת‬ ‫הפרויקט‪ .‬בנוסף לכך נערכה מדידת רעש קיים בשטח‪ ,‬הנועד למבנים עתידיים‬ ‫בשכונות קירית גת צפון‪ .‬נקודות המדידה מתוארות בטבלה מס' ‪ 1.5.1‬ומוצגות‬ ‫בתרשים מס' ‪ 1.5.2‬ובאיורים הנלווים‪.‬‬ ‫המדידות בוצעו לחלק מהמבנים שעבורם נערך חיזוי רעש עתידי לאחר ביצוע‬ ‫הפרוייקט‪ .‬לנקודות המדידה ניתנו אותם שמות‪ ,‬למרות שמדידות הרעש בוצעו‬ ‫בגובה ‪ 1.6‬מ' מעל פני הקרקע‪ ,‬וחיזוי הרעש העתידי בוצע לאותם בתים‪ ,‬לקומות‬ ‫העליונות‪.‬‬ ‫טבלה מס' ‪ - 1.5.1‬מפלסי הרעש הקיים שווי הערך המדודים‬ ‫נקודות‬ ‫למדידת‬ ‫רעש‬ ‫מפלס‬ ‫סטאטוס‬ ‫סוג‬ ‫זמן‬ ‫הבניין‬ ‫הבניין‬ ‫המדידה‬ ‫שווה‬ ‫רעש מקורות‬ ‫הערך הרעש‬ ‫מדוד‪dB(A) ,‬‬ ‫דומיננטיים‬ ‫‪R10‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪7:05-7:20‬‬ ‫‪55.6‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪R14‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪7:25-7:40‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪R17‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪7:45-8:00‬‬ ‫‪56.8‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪R8‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪8:05-8:20‬‬ ‫‪58.2‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪R6‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪8:30:8:45‬‬ ‫‪52.9‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪R4‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪8:50-9:05‬‬ ‫‪50.8‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪9:10-9:25‬‬ ‫‪51.3‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪R23‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪9:40-9:55‬‬ ‫‪54.5‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪45‬‬ ‫בניין ‪ R10‬למדידת רעש קיים וחיזוי רעש עתידי‬ ‫‪R10‬‬ ‫בניין ‪R14‬‬ ‫‪R14‬‬ ‫בניין ‪R17‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪R17‬‬ ‫בניין ‪R6‬‬ ‫‪R6‬‬ ‫בניינים ‪ R3‬ו‪R4-‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪ 1.5.2‬שיטת מדידת הרעש‬ ‫מפלסי הרעש הקיימים )רעש הרקע( נמדדו בשעות שיא התנועה בבוקר‬ ‫בתאריך ה ‪ 29.10.12 -‬בין השעות ‪ 6:45-10:15‬בנקודת הייחוס ובשעות ‪7:00-‬‬ ‫‪ 10:00‬בנקודות ליד הקולטים‪ .‬המדידות בוצעו באמצעות מיקרופון הממוקם‬ ‫בגובה של ‪ 1.6‬מ' מעל פני הקרקע‪.‬‬ ‫המדידות בוצעו באופן רציף לכל אורך מדידת הרעש‪ ,‬ומכשירי המדידה תיעדו‬ ‫באופן אוטומטי‪ ,‬את קריאות מפלסי רעש )‪ Leq(2 s‬ב ‪ dB(A) -‬בקצב של קריאה‬ ‫אחת לכל שתי שניות‪.‬‬ ‫משך המדידה בנקודת הייחוס היה יותר מ ‪ 3 -‬שעות ו ‪ 15 -‬דקות בכל נקודה‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫‪ 1.5.3‬מכשור המדידה‬ ‫מדידות הרעש בוצעו בעזרת הציוד הבא‪:‬‬ ‫שני מנתחי ספקטרום בזמן אמיתי מדגם ‪ ,959‬תוצרת חברת ‪ ,Svan‬פולין‪.‬‬ ‫מכשיר כיול למפלסי רעש‪ ,‬דגם ‪ ,CAL200‬תוצרת חברת ‪ ,Larson Davis‬ארה"ב‪.‬‬ ‫המיכשור עומד בכל התקנים הישראליים והבינלאומיים למכשירי מדידת רעש‬ ‫מדויקים‪ .‬לפני ואחרי מדידת הרעש בוצע כיול המכשירים לפי הוראות היצרן‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ 1.5.4‬מפלסי הרעש המדודים‬ ‫פלט מפלסי הרעש המדוד בנקודת הייחוס מוצג להלן‪ .‬בהמשך מוצג מפלס‬ ‫רעש שווה ערך שעתי רץ )‪ Leq(1 h‬ב‪.dB(A)-‬‬ ‫פלט מפלסי הרעש המדוד בנקודת הייחוס‬ ‫‪85‬‬ ‫)‪Leq(2s‬‬ ‫‪80‬‬ ‫)‪Leq(1h)max=59.8 dB(A‬‬ ‫)‪Leq(1h‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪65‬‬ ‫מפלס רעש שווה הערך המרבי המדוד )‪ Leq(1h‬הינו )‪59.8 dB(A‬‬ ‫)‪Sound pressue level dB(A‬‬ ‫‪75‬‬ ‫ונוצר‪ 60‬בין‬ ‫השעות ‪ .7:00-8:00‬מפלסי רעש שווי ערך )‪ Leq(15min‬מוצגים בגרף באיור‪55‬מס'‬ ‫‪ .1.5.8‬וגם בטבלה מס' ‪.1.5.2‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪10:15‬‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪9:45‬‬ ‫‪9:30‬‬ ‫‪9:15‬‬ ‫‪9:00‬‬ ‫‪8:45‬‬ ‫‪8:30‬‬ ‫‪8:15‬‬ ‫‪8:00‬‬ ‫‪7:45‬‬ ‫‪7:30‬‬ ‫‪7:15‬‬ ‫‪7:00‬‬ ‫‪6:45‬‬ ‫‪Time‬‬ ‫פלט של מפלסי הרעש )‪ Leq(15min‬בנקודת הייחוס‬ ‫)‪Leq(15min‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪70‬‬ ‫)‪Leq(15min‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪10:30‬‬ ‫‪10:15‬‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪9:45‬‬ ‫‪9:30‬‬ ‫‪9:15‬‬ ‫‪9:00‬‬ ‫‪8:45‬‬ ‫‪8:30‬‬ ‫‪8:15‬‬ ‫‪8:00‬‬ ‫‪7:45‬‬ ‫‪7:30‬‬ ‫‪7:15‬‬ ‫‪7:00‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪6:45‬‬ ‫‪Time‬‬ ‫)‪Sound pressue level dB(A‬‬ ‫‪65‬‬ ‫טבלה מס' ‪ - 1.5.2‬מפלסי הרעש הקיים שווי הערך )‪ Leq(15min‬המדודים‬ ‫בנקודת הייחוס ‪Re‬‬ ‫נקודת‬ ‫מדידת‬ ‫רעש‬ ‫‪Re‬‬ ‫זמן המדידה‬ ‫מפלס‬ ‫רעש‬ ‫שווה‬ ‫הערך המדוד‪dB(A) ,‬‬ ‫מקור הרעש הדומיננטי‬ ‫‪7:00‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪7:15‬‬ ‫‪59.1‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪7:30‬‬ ‫‪60.6‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪7:45‬‬ ‫‪59.8‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪8:00‬‬ ‫‪59.3‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪8:15‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪8:30‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪8:45‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪9:00‬‬ ‫‪57.8‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪9:15‬‬ ‫‪58.8‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪9:30‬‬ ‫‪57.3‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪9:45‬‬ ‫‪58.3‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪10:00‬‬ ‫‪57.4‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪10:15‬‬ ‫‪56.4‬‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫מפלסי הרעש המדודים בנקודות אחרות ומקורות דומיננטיים של הרעש המדוד‬ ‫מוצגים בטבלה מס' ‪ .1.5.1‬ניתן לראות כי כביש ‪ 35‬היא המקור הדומיננטי של‬ ‫הרעש בכל הנקודות‪.‬‬ ‫מפלסי רעש לשעת השיא בנקודות ליד הבתים חושבו באמצעות השיטה‬ ‫המתוארת במסמך "מתודולוגיה לתכנון אקוסטי של כבישים‪ ,‬מאי ‪) "2011‬להלן‬ ‫המתודולוגיה(‪ .‬המפלסים מוצגים בטבלה מס' ‪.1.5.3‬‬ ‫‪50‬‬ ‫טבלה מס' ‪ - 1.5.3‬מפלסי הרעש הקיים המדודים שווי הערך לשעת שיא‬ ‫נקודות‬ ‫למדידת‬ ‫רעש‬ ‫סטאטוס‬ ‫סוג‬ ‫זמן‬ ‫הבניין‬ ‫הבניין‬ ‫המדידה‬ ‫תיקון‬ ‫למפלס מפלס‬ ‫רעש‬ ‫רעש‬ ‫מדוד‪ ,‬לשעת‬ ‫שיא‪,‬‬ ‫)‪dB(A‬‬ ‫)‪dB(A‬‬ ‫‪R10‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪7:05-7:20‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪56.3‬‬ ‫‪R14‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪7:25-7:40‬‬ ‫‪-0.8‬‬ ‫‪60.0‬‬ ‫‪R17‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪7:45-8:00‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪57.3‬‬ ‫‪R8‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪8:05-8:20‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪59.2‬‬ ‫‪R6‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪8:30:8:45‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪54.0‬‬ ‫‪R4‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪8:50-9:05‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪52.9‬‬ ‫‪R3‬‬ ‫קיים‬ ‫מגורים‬ ‫‪9:10-9:25‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫‪53.6‬‬ ‫‪R23‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מגורים‬ ‫‪9:40-9:55‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪57.7‬‬ ‫‪51‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.5.2‬קולטים למדידת רעש קיים‬ ‫מקרא‪:‬‬ ‫‪ R6‬קולטים למדידת רעש‬ ‫כביש ‪35‬‬ ‫‪52‬‬ ‫מערבה למפרידן מערבי‬ ‫בין המפרידנים‬ ‫‪53‬‬ ‫‪ 1.6‬ערכי טבע וערכים חזותיים‬ ‫‪ 1.6.1‬בתי גידול וצומח‬ ‫תחום התכנית מצוי במרחב עירוני מפותח‪ ,‬בו ניכרת השפעת שימושי הקרקע‬ ‫האנטרופוגנים בשטחים הפתוחים הבלתי מבונים‪ .‬התכנית הנדונה מהווה חלק‬ ‫מכביש ‪ 35‬הקיים‪ .‬תכסית השטח לאורך הכביש והמפרידונים המתוכננים‬ ‫כוללת‪ :‬שטח בנוי‪ ,‬שטח חקלאי‪ ,‬שטחים מגוננים ורצועת נחל‪ .‬סקר אקולוגי‬ ‫באזור התכנית בוצע במהלך יוני ‪ 2013‬לעת זו מרבית הצומח החד שנתי כבר‬ ‫היה במצב של קמל‪ .‬כמו כן נאספו נתונים מבסיסי המידע הבאים‪:‬‬ ‫רט"ג – תצפיות במיני צמחים ובעלי חיים‬ ‫רותם – תצפיות המינים אדומים ונדירים‬ ‫ביוגיס – תצפיות בצמחים ובעלי חיים‬ ‫בתרשים ‪ 1.6.1‬מוצגות יחידות התכסית המהוות בסיס לתיאור בתי הגידול ומצאי‬ ‫הצומח המפורט להלן‪:‬‬ ‫יחידה ‪ - 1‬נחל לכיש צפון‬ ‫במקטע זה הנחל עובר בתוואי צר מאוד שרוחבו מטרים בודדים‪ ,‬בין השטח‬ ‫החקלאי לבין הכביש‪ .‬מקטע הנחל סובל מרמת הפרות גבוהה יחסית‪ ,‬הניכרת‬ ‫במגוון הצומח המצוי בתחומו וכולל מינים רודראלים וסגטאלים כגון‪ :‬ינבוט‬ ‫השדה‪ ,‬קייצת מסלסלת‪ ,‬יבלית מצויה‪ ,‬שומר פשוט‪ ,‬לכיד הנחלים‪ ,‬גדילן מצוי‪,‬‬ ‫ירוקת החמור‪ ,‬הגה מצוי‪ ,‬צלף קוצני לצידם מינים בעלי זיקה לבתי גידול לחים‬ ‫ושדות מושקים כגון‪ :‬חומעה מסלסלת‪ ,‬לשישית הצבעים‪ ,‬חוח עקוד‪ ,‬ארכובית‬ ‫שבטבטית‪ ,‬חפורית הפקעים‪ .‬לאורך הנחל וגדותיו נטועים עצי זית מפותחים‬ ‫ביניהם מספר פרטים של חרוב מצוי‬ ‫וקיקיון מצוי )פולש( ופרטים רבים של‬ ‫המין הפולש שיטת עלי ערבה‪.‬‬ ‫תמונה ‪:1‬‬ ‫ערוץ נחל לכיש מצפון לכביש ‪35‬‬ ‫‪54‬‬ ‫יחידה ‪ - 2‬נחל לכיש דרום‬ ‫מדרום לכביש ‪ 35‬תוואי הנחל צר ועמוק רוחבו כ ‪ 3 -‬מ' וגובה כתפי הנחל כ – ‪6‬‬ ‫מ'‪ .‬במקטע זה סובל הנחל מרמת הפרות גבוהה ביותר הערוץ וכתפיו מכוסים‬ ‫ביער של שיטה כחלחלה ושיטת עלי ערבה )פולשים( היוצרים סבך קשה‬ ‫למעבר‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאורך הנחל הצטברו כמויות גדולות של פסולות‪ .‬באזור חציית‬ ‫הכביש ניתן למצוא צומח עשבוני הכולל מיני באשה רבים‪ ,‬נפוצים‪ :‬שלמון יפואי‪,‬‬ ‫שומר פשוט‪ ,‬הגה מצוי‪ ,‬ינבוט השדה‪ ,‬חוח עקוד‪ ,‬לכיד הנחלים‪ ,‬קורטום‬ ‫דק‪,‬לפתית מצויה‪ ,‬כף אווז האשפות‪ ,‬קייצת מסלסלת‪ ,‬חבלבל המשי‪ ,‬חבלבל‬ ‫השדה‪ ,‬גזיר מזיק ודו מוץ חום‪ .‬בגדות הנחל ובמרחב שילוב של עצים נטע אדם‬ ‫ופחיטי תרבות כגון‪ :‬חרוב‪ ,‬זית‪ ,‬אזדרכת‪ ,‬אשחר רחב עלים ומינים פולשים‪:‬‬ ‫שיטה כחחלה‪ ,‬שיטת עלי ערבה‪ ,‬פרקינסוניה שיכנית‪ .‬בין העצים מתפתחת‬ ‫בתה עשבונית‪ :‬שיבות שועל נפוצה‪ ,‬זקנן שעיר‪ ,‬קורטום דק‪ ,‬צלף מצוי‪ ,‬ינבוט‬ ‫השדה‪ ,‬שום גבוהה )מוגן(‪ ,‬כלך מצוי‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :2‬ערוץ נחל לכיש‬ ‫מדרום לכביש ‪35‬‬ ‫יחידה ‪ 3 -‬חקלאות‬ ‫גידולים חקלאיים כוללים גידולי שדה עונתיים ומטעים למיניהם‪ .‬בשולי השדות‬ ‫צומח סגטאלי בשליטת יחידת הצומח ינבוט השדה – חוח עקוד מלווים‪ :‬הגה‬ ‫מצוי‪ ,‬שומר פשוט‪ ,‬קורטום דק‪ .‬בחלק מן החלקות ניתן למצוא עצי בר ועצים‬ ‫בוגרים בגבול השדה ולאורך דרכים חקלאיות כגון‪ :‬שדרות ברוש מצוי‪ ,‬שיזף‬ ‫מצוי‪ ,‬אשחר רחב עלים‪ ,‬תאנה‪ ,‬חרוב מצוי ועץ שיקמה בוגר במצבת כיבוש‬ ‫‪55‬‬ ‫הכפר "עיראק אל מנשיה" נ‪.‬צ‪ .179820/613027 .‬בחלק המערבי באזור נחל‬ ‫לכיש ריכוז שיטת עלי ערבה‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :3‬עצי שיזף על גבול השטח החקלאי והכביש‬ ‫יחידה ‪ - 4‬גינון בצידי דרך‬ ‫רצועה של כ‪ 15 -‬מ' ושטחים מגוננים בסמוך לכבישים בהם נטעו מיני עצים‬ ‫ושיחים כחלק מאחזקת הדרך כגון‪ :‬חרוב‪ ,‬ברוש‪ ,‬אלת המסטיק‪ ,‬אוג חרוק‪,‬‬ ‫הרדוף הנחלים‪ ,‬בוגונבילייה‪ ,‬ברוש מצוי‪ ,‬וושינגטוניה‪ ,‬זית‪ ,‬שיח אברהם מצוי‬ ‫ועוד‪ .‬ממערב לחוות הזרע עוברת תעלת ניקוז מבטון בה מתפתח עומד של סוף‬ ‫מצוי‪ .‬אל רצועות הגינון חדרו מינים פולשים כגון‪ :‬קיקיון מצוי‪ ,‬שיטה עלי ערבה‪,‬‬ ‫אזדרכת מצויה ושיטה כחלחלה‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :4‬נטיעות בצידי הדרך‬ ‫‪56‬‬ ‫יחידה ‪ - 5‬מופר‬ ‫שטח בשולי אזור התעשייה בו בוצעו הפרות בשטח הכוללות עבודות עפר‬ ‫והשלכת פסולת‪ .‬צומח רודראלי וסגטאלי‪ :‬קורטום דק‪ ,‬ינבוט השדה‪ ,‬הגה מצוי‪,‬‬ ‫שומר פשוט‪ .‬ומספר עצים כגון חרוב מצוי ושיזף מצוי‪.‬‬ ‫יחידה ‪ - 6‬נחל שלווה‬ ‫רצועת נחל שלווה העוברת בתחום העיר ומדרום לכביש ‪ 35‬עד להתחברותה‬ ‫לנחל לכיש‪ .‬ברצועת הנחל עוברת דרך שירות ובתחומו מתבצעות עבודות‬ ‫אחזקה הכוללות כיסוח וחישוף צמחייה‪ .‬ברצועת הנחל מינים רודראלים‬ ‫וסגטאלים כגון‪ :‬קנה מצוי‪ ,‬ינבוט השדה‪ ,‬הגה מצוי‪ ,‬חוח עקוד‪ ,‬ירוקת החמור‪,‬‬ ‫קייצת מסלסלת‪ ,‬גדילן מצוי‪ ,‬ברקן סורי‪ ,‬בר גביע חלק‪ ,‬שיטה כחלחלה ושיטת‬ ‫עלי ערבה‪ .‬בגדות הנחל נטיעות של עצי זית והתבססות עצי אשחר רחב עלים‪,‬‬ ‫אזדרכת ושיטה‪ .‬בין העצים בתה עשבונית בשליטת מיני דגניים כגון‪ :‬שיבולת‬ ‫שועל נפוצה‪ ,‬זקנן שעיר‪ ,‬נשרן צפוף‪ ,‬נשרן הדוחן‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :5‬ערוץ נחל שלווה‬ ‫יחידה ‪ – 7‬בנוי‬ ‫שטח בנוי של העיר קריית גת הכולל מבני מגורים ואזורי תעשייה‪.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫יחידה ‪ - 8‬חורשת אקליפטוס‬ ‫חורשה‬ ‫של‬ ‫עצי‬ ‫אקליפטוס‬ ‫מסמרי בוגרים‪ .‬החורשה סובלת‬ ‫מהפרות שונות הכוללות סימני‬ ‫פגיעה בעצים חפירה והשלכת‬ ‫פסולת‪ .‬בתת החורשה כיסוי של‬ ‫צומח עשבוני כגון" קורטום דק‪,‬‬ ‫ינבוט השדה‪ ,‬הגה מצוי‪ ,‬חרדל‬ ‫השדה‪ ,‬שיבולת שועל נפוצה‪,‬‬ ‫צלף מצוי‪ ,‬נשרן צפוף‪ ,‬זקנן שעיר‬ ‫ואמיתה מקייצת‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :6‬חורשת אקליפטוס בצמוד למסילת הרכבת‬ ‫יחידה ‪ - 9‬תל ערני‪/‬גת‬ ‫תל ארכיאולוגי בגובה של כ – ‪ 150‬מ' בו מצויים עצים כגון‪ :‬שיזף מצוי‪ ,‬אשחר‬ ‫רחב עלים‪ ,‬זית‪ ,‬אשל הפרקים ותאנה‪ .‬לאורך המדרונות משוכות צבר‪ .‬בין‬ ‫העצים מתפתחת בתה עשבונית הכוללת מינים כגון‪ :‬עקצר מצוי‪ ,‬בן חיטה רב‬ ‫אנפין‪ ,‬ברומית יפנית‪ ,‬ברומית זנב שועל‪ ,‬גזר יושב‪ ,‬סיפן סגול )נדיר‪ ,‬מוגן(‪ ,‬סיפן‬ ‫התבואה )מוגן(‪ ,‬קצח ריסני‪ ,‬כמנון ענף )נדיר מאוד(‪ ,‬מרווה ריחנית )מוגן(‪ ,‬מרווה‬ ‫דגולה‪ ,‬צפרנית מגוונת‪ ,‬צפרנית מפשקת‪ ,‬מרוות יהודה )אנדמי(‪ ,‬מרווה מלבינה‪,‬‬ ‫צפרנית לילית‪ ,‬אשבל מעורק )אנדמי(‪ ,‬דרכמונית מצרית‪ ,‬גזיר דקיק וסבונית‬ ‫השדות‪ ,‬שעמון מצולע‪ ,‬שערור שעיר )אנדמי( וצורית אץ ישראלית )אדום(‪.‬‬ ‫בגבול הכביש עובר דרך עפר‬ ‫ולצידה מינים כגון" שיבולת‬ ‫שועל‬ ‫מצויה‪,‬‬ ‫שומר‬ ‫פשוט‪,‬‬ ‫בוצין מפורץ‪ ,‬כלך מצוי‪ ,‬קורטום‬ ‫דק‪ ,‬צלף קוצני‪ ,‬ינבוט השדה‬ ‫וטיון דביק‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :7‬תל ערני‬ ‫‪58‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.1‬יחידות הצומח וצמחים ייחודיים‪ ,‬קנ"מ ‪1:10,000‬‬ ‫‪59‬‬ ‫מסדרונות אקולוגים‬ ‫התכנית הנדונה נמצאת ברובה מחוץ למסדרון אקולוגי ארצי )תרשים מס'‬ ‫‪ .(1.6.2‬בחלקה המערבי נחצית התכנית )וכביש ‪ (35‬ע"י ערוץ נחל לכיש המהווה‬ ‫חלק ממסדרון אקולוגי ארצי העובר משפלת יהודה מערבה למישור החוף‬ ‫)שקדי ושדות ‪ .(2000‬נחל לכיש חוצה את הכביש במעביר מים שרוחבו כ‪ 7 -‬מ'‬ ‫וגובהו כ‪ 4 -‬מ' ‪ .‬במעביר נראו עקבות של בעלי חיים כגון‪ :‬כלבים‪ ,‬תנים וחזירי‬ ‫בר‪ .‬בתקרת המעביר מצויים קיני בוץ של סנוניות‪ .‬נחל לכיש הנו מסדרון אקולוגי‬ ‫חשוב ומהווה ציר ירוק פתוח במרחב בו מתוכננות תשתיות רבות שיצמצמו את‬ ‫היקף השטחים הפתוחים‪ .‬שמירתו של הנחל כרצף בלתי מופר חשובה לא רק‬ ‫בערוץ הזרימה אלא גם בגדותיו ובכלל המרחב הסמוך‪ .‬לצורך שיפור תפקודו‬ ‫כמסדרון אקולוגי יש צורך בממשק פעיל לצורך ביאור מינים פולשים ממרחב‬ ‫הנחל‪.‬‬ ‫בעלי חיים שנצפו במרחב הנחל והתכנית בין כביש ‪ 6‬לכביש ‪ 40‬כוללים את‬ ‫המינים הבאים‪:‬‬ ‫יונקים‪ :‬ארנבת מצויה‪ ,‬שועל מצוי‪ ,‬גירית מצויה‪ ,‬קרקל )בסיכון(‪ ,‬נמיה‪ ,‬חתול‬ ‫ביצות )בסיכון(‪ ,‬עטלף פירות‪ ,‬צבוע מפוספס )בסיכון(‪ ,‬צבי ישראלי )בסיכון(‪,‬‬ ‫סמור )בסיכון(‪ ,‬דרבן‪.‬‬ ‫זוחלים‪ :‬צפע מצוי‪ ,‬זעמן שחור‪ ,‬חרדון מצוי‪ ,‬מניפנית מצויה‪ ,‬חומט מנומר‪ ,‬זיקית‬ ‫מובהקת‪.‬‬ ‫עופות‪ :‬חסידה לבנה‪ ,‬חיוויאי‪ ,‬זרון שדות‪ ,‬עפרוני מצוייץ‪ ,‬עפרוני ענק‪ ,‬חוגלה‪ ,‬תור‬ ‫צוארון‪ ,‬צוצלת‪ ,‬תור מצוי‪ ,‬עורב אפור‪ ,‬בולבול‪ ,‬סנונית ב‪.‬מ‪ ,.‬עקב חורף‪ ,‬פרוש‬ ‫מצוי‪ ,‬סיקסק‪ ,‬בז מצוי‪ ,‬נץ מצוי‪ ,‬מאיינה הודית )פולש(‪.‬‬ ‫נחל שלווה עובר בתחום המרחב העירוני‪ ,‬בחלקו המזרחי במובל סגור‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן בערוץ מוסדר לאורך כביש ‪ 35‬ובמקביל לבינוי הקיים‪ .‬הנחל סובל מרמת‬ ‫הפרות גבוהה‪ ,‬גם בשל פעולות התחזוקה השוטפות‪ ,‬ואינו מקושר לשטחים‬ ‫פתוחים ממזרח‪ .‬לפיכך תפקודו כמסדרון אקולוגי מקומי מוגבל יחסית‪.‬‬ ‫‪60‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.2‬מסדרונות אקולוגיים‪ ,‬קנ"מ ‪1:30,000‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪ 1.6.2‬ניתוח חזותי‬ ‫כללי‬ ‫על פי המתודולוגיה להערכת רגישות וערכיות שטחים פתוחים של המשרד‬ ‫לאיכות הסביבה )קפלן‪ ,‬מ‪ ,.‬זלוצקי‪ ,‬מ‪ ,(2003 .‬בקנה מידה ארצי‪ ,‬שטח הפרויקט‬ ‫וסביבתו נכללים ביחידת נוף המוגדרת "מישור פלשת"‪ ,‬והיא בעלת רגישות‬ ‫בינונית נמוכה‪ .‬רגישות נמוכה ורגישות בינונית‪-‬נמוכה ‪ -‬מתאפיינות בנוף מישורי‪,‬‬ ‫הן מעובדות בדרך כלל ונעדרות ערכי טבע ומורשת מיוחדים‪ .‬הן בעלות ערך‬ ‫מבחינת קיומו של נוף חקלאי פתוח‪ .‬שיוך תחום התכנית ליחידת נוף ארצית‬ ‫מתואר בתרשים מס' ‪ 1.6.3‬ותרשים מס' ‪ .1.6.4‬יחידות הנוף בקנה מידה מקומי‬ ‫מתוארות בתרשים מס' ‪ .1.6.5‬מפת רגישות נופית בקנה מידה מקומי מתוארת‬ ‫בתרשים מס' ‪.1.6.6‬‬ ‫ערכי טבע בתחום התוכנית ובסביבתה‬ ‫יחידות הנוף בתחום התכנית ובסביבתו‪ ,‬הראויות לציון במסגרת היותן ערכי‬ ‫טבע‪ ,‬הן אפיקי נחל לכיש ונחל שלווה‪ ,‬תל עירני‪ ,‬ושטחי החקלאות בסביבת‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫נחל לכיש‬ ‫נחל לכיש הינו נחל אכזב ברובו )למעט קטעים בודדים הניזונים ממי מעיינות(‪,‬‬ ‫הנובע כ ‪ 10 -‬ק"מ מערבית לחברון ונשפך לים התיכון דרומית לנמל אשדוד‪.‬‬ ‫הנחל חוצה את כביש ‪ 35‬בתחום התכנית כ ‪ 150 -‬מ' מערבית למפרידן המערבי‬ ‫המתוכנן‪.‬‬ ‫מצפון לכביש ‪ 35‬מתפתל הנחל בין שדות מעובדים ובסביבת חממות ומחסנים‬ ‫של חוות הזרע‪ .‬לאורך אפיק הנחל ובסביבתו גדלים צמחי בר‪ ,‬האופייניים‬ ‫לסביבת שדות מעובדים ושטחים מוברים )צמחים סגטליים(; צמחים האופייניים‬ ‫לבתי גידול משובשים וצידי דרכים )צמחים רודרליים( וצמחיה פולשנית )תמונה‬ ‫‪ .(1‬מיני הצמחים מפורטים בסעיף ‪ .1.6.1‬אזור זה ממערב לפסי הרכבת עד‬ ‫כביש ‪ 40‬מיועד למגורים ולפארק עירוני של קריית גת‪ .‬הפיתוח בסביבות הנחל‬ ‫בקטע הצפוני מתוכנן ע"י משרד אדר' נוף "ירון ארי" כחלק מהפארק העירוני‬ ‫‪62‬‬ ‫המיועד בסמיכות לשכונת המגורים המתוכננת של העיר קריית גת )תכנית מס'‬ ‫‪ - 1.6.7‬קרית גת צפון –פארק – נספח נוף ‪ -‬באדיבות משרד "ירון ארי"(‪.‬‬ ‫חתך נחל לכיש החוצה שדות מעובדים מצפון לכביש ‪35‬‬ ‫‪63‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.3‬מיקום הפרוייקט על רקע מפת יחידת נוף ארצית – המשרד להגנת הסביבה‬ ‫‪64‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.4‬מפת יחידת נוף ארצית – המשרד להגנת הסביבה – סביבת התוכנית‬ ‫‪65‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.5‬יחידות הנוף – קנה מידה מקומי‪ ,‬קנ"מ‬ ‫‪1:2,500‬‬ ‫מקופל‬ ‫‪pdf.2200_910_1-6-5‬‬ ‫‪66‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.6‬רגישות נופית – קנ"מ ‪1:2,500‬‬ ‫מקופל‬ ‫‪pdf.2200_910_1-6-6‬‬ ‫‪67‬‬ ‫תכנית מס' ‪ – 1.6.7‬קרית גת צפון – פארק – נספח נוף‬ ‫באדיבות משרד "ירון ארי"‬ ‫‪pdf.1550_910_1.6.7‬‬ ‫מקופל‬ ‫‪68‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :1‬מעביר מים מתחת לכביש ‪ ,35‬מבט מצפון‪ ,‬יולי ‪2013‬‬ ‫נחל לכיש חוצה את כביש ‪ 35‬מצפון לדרום מערבית לגן הבנים הקיים‪ ,‬שם‬ ‫נשפך אליו נחל שלווה‪ .‬אזור זה‪ ,‬לרבות מפגש הנחלים‪ ,‬רווי צמחים סגטליים‬ ‫וצמחים רודרליים וסבוך במיוחד במינים פולשניים של שיטה‪ ,‬שלרוב אינם‬ ‫מאפשרים מעבר אדם )תמונות מס' ‪.(2‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :2‬מפגש הנחלים לכיש ושלווה‪ ,‬מבט מערבה‪ ,‬יולי ‪2013‬‬ ‫‪69‬‬ ‫בהמשך המערבי מתפתל הנחל בנוף פתוח‪ ,‬בין רובע הבנים של קריית גת‬ ‫לכביש ‪ .35‬קטע זה מאופיין בחתך צר )מטרים ספורים( ובצמחייה קסרוסגטלית‬ ‫דלילה )תמונה מס' ‪ 3‬והחתך המצורף(‪ .‬קטע זה מתוכנן כפארק ע"ש לובה‬ ‫אליאב ע"י משרד אד' נוף "תכנון נוף" סמוך לרובע הבנים )תכנית מס' ‪1.6.8‬‬ ‫באדיבות משרד "תכנון נוף"(‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :3‬נחל לכיש דרומית לכביש ‪ 35‬בגבולה המערבי של התכנית‪,‬‬ ‫מבט מכביש ‪ 35‬דרומה‪ ,‬דצמבר‪2012 ,‬‬ ‫חתך נחל לכיש בשדה בור מדרום לכביש ‪ 35‬סמוך לצמת פלוגות‬ ‫שטח אגן הניקוז של נחל לכיש הוא כ‪ 1020 -‬קמ"ר והוא כולל ‪ 3‬נחלים גדולים‬ ‫ראשיים‪ :‬נחלי האלה‪ ,‬גוברין ולכיש ויובלי משנה רבים‪ .‬אגן הנחל מחולק ל‪4-‬‬ ‫יחידות נוף‪ ,‬המאופיינות ומונחות התייחסות נופית על פי תכנית אב נחל לכיש‬ ‫שאושרה בשנת ‪) 2000‬סגל‪ ,‬ע‪ :(2000 .‬אזור ההר‪ ,‬אזור הביניים‪ ,‬מישור החוף‬ ‫ורצועת החוף‪ .‬תחום התכנית ביחידת מישור החוף‪ ,‬בה נכללות הערים קריית‬ ‫גת‪ ,‬קריית מלאכי ואשדוד ושטחים חקלאיים‪ ,‬אשר על פי תכנית האב‪ ,‬יש‬ ‫‪70‬‬ ‫להדגיש ולנצל את נוכחותם על ידי ניקוי האפיקים והגדות‪ ,‬ע"י נטיעות וע"י‬ ‫הסדרת שבילים ומוקדי שהייה‪ .‬כמו כן‪ ,‬על פי תכנית האב‪ ,‬יש לפתור את בעיות‬ ‫הזיהום ביחידה זו של הנחל ולהבטיח את מניעתן בעתיד; באזורים הכפריים‬ ‫להשמיש את הנחל כפארק לינארי אקסטנסיבי‪ ,‬ובערים לפתח באפיקים‬ ‫פארקים אינטנסיביים שיכללו אגמים‪ ,‬מדשאות‪ ,‬פינות משחק‪ ,‬מתקני ספורט‪,‬‬ ‫מסעדות וכד'‪.‬‬ ‫בתכנית האב לשיקום נחל לכיש עקרונות מנחים לפיתוח בסביבות הנחל‪:‬‬ ‫בתחום השימור‪ :‬התייחסות לנחל וליובליו בתחום אגן ההיקוות‪ ,‬בראייה כוללת‬ ‫כמכלולים של ערכי טבע ונוף; שימור הנחל כנחל אכזב‪ ,‬למעט קטעים לחים‬ ‫ורטובים קיימים‪.‬‬ ‫בתחום השיקום‪ :‬ניקוי הנחל‪ ,‬מניעת מפגעים ושיקום המערכות האקולוגיות‬ ‫בקטעים מתאימים‪.‬‬ ‫בתחום הפיתוח‪ :‬התייחסות לנחל כציר ירוק רצוף‪ ,‬החוצה יחידות נוף מגוונות‪.‬‬ ‫תפקידו לקשר בין מכלולים ומוקדים איכותיים המתאימים לשמש לנופש‬ ‫ולתיירות‪ .‬פיתוח מוגבל של מוקדים בהם ישונה אופיו הטבעי של הנחל ע"י‬ ‫הזרמת מים ופיתוח נוף "תרבותי"‪ ,‬בחריגה מתפישת השימור‪.‬‬ ‫רגישות נופית ‪ -‬רצועת נחל לכיש בתחום של פשט ההצפה ‪ 1:100‬שנה מוגדרת‬ ‫כבעלת רגישות נופית גבוהה‪ .‬יש לשמר את אגן ההיקוות של הנחל ואת רציפותו‬ ‫כציר ירוק המהווה מסדרון אקולוגי וערך טבע‪ .‬יש להימנע מזיהומו ולמזער נזקים‬ ‫נופיים‪ .‬יש לאפשר שילוב דרכי מטיילים והנאת האדם מערך טבע זה )תגובת‬ ‫קק"ל‪ ,‬נספח מס' ‪.(4‬‬ ‫‪71‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.8‬נחל לכיש‪ ,‬קרית גת‪ ,‬פארק אליאב‬ ‫מקופל‬ ‫‪pdf.2000_910_1-6-8‬‬ ‫‪72‬‬ ‫נחל שלווה‬ ‫בתחום התכנית אפיקו של נחל שלווה עובר דרומית לכביש ‪ .35‬הוא חוצה את‬ ‫מסילת הרכבת )תמונה מס' ‪ (4‬ואת דרך דרום )תמונה מס' ‪ (5‬באזור המפרידן‬ ‫המזרחי המתוכנן ע"י מעברים תת"ק‪ ,‬באזור של חורשת איקליפטוסים‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :4‬חציית נחל שלווה את מסילת הרכבת‪ ,‬מבט מזרחה‬ ‫תמונה מס' ‪ :5‬חציית נחל שלווה את דרך דרום‪ ,‬מבט מערבה‬ ‫‪73‬‬ ‫נחל שלווה ממשיך מערבה תת‪ -‬קרקעית ועל פני השטח לסירוגין באזור מגורים‬ ‫של קריית גת‪ .‬על פני הקרקע ערוץ הנחל עובר במעביר מים חפור‪ ,‬אשר‬ ‫קרקעיתו וגדותיו לעתים מבוטנות ולעתים עשויות מדרונות עפר‪ ,‬תחומים בגדרות‬ ‫רשת משני הצדדים‪ .‬בסביבת השטח הבנוי ערוץ הנחל וסביבתו עמוסים‬ ‫בפסולת בנין ואשפה‪ .‬הצמחייה האופיינית לאזור זה היא צמחים רודרלית‬ ‫משולבת עם צמחיה פולשנית )מיני שטים ואזדרכת( )תמונות מס' ‪ 6‬ו‪.(7 -‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :6‬חציית נחל שלווה את רחוב הכרמל מבט מערבה‬ ‫תמונה מס' ‪ :7‬נחל שלווה לצד רחוב יהודה‪ ,‬מבט לצפון‪-‬מזרח‬ ‫‪74‬‬ ‫לאחר חצייתו את רחוב שבטי ישראל במעביר מים מתחת לכביש‪ ,‬ממשיך הנחל‬ ‫מערבה בשטח ירוק פתוח בין שכונת מגורים מדרום לכביש ‪ 35‬מצפון לאורך כ‪-‬‬ ‫‪ 780‬מ'‪ .‬באזור זה שילוב של צמחיה סגטלית‪ ,‬צמחיה רודרלית וצמחיה פולשנית‪.‬‬ ‫קטע זה של הנחל אמנם מיועד בחלקו לבניית שכונת מגורים‪ ,‬אך כעת גדתו‬ ‫הצפונית של הנחל‪ ,‬רגישה בשל סמיכותה לכביש וסכנת הפרת המדרון התלול‪.‬‬ ‫חתך נחל שלווה מדרום לכביש ‪) 35‬חתך ‪(78‬‬ ‫סמוך לחצייתו של נחל שלווה את שד' לכיש ערוץ הנחל וחלק מגדותיו עשויים‬ ‫ריפרפ מאבן לקט‪ .‬באזור זה‪ ,‬הסמוך לשד' לכיש‪ ,‬דרדרת של אבנים ופסולת‬ ‫בנין ואשפה בערוץ הנחל עד כ‪ 70-100-‬מ' מערבית לשד' לכיש‪ ,‬שם כאמור‪,‬‬ ‫נשפך נחל שלווה אל נחל לכיש באזור סבוך של מיני שיטים )תמונות מס' ‪.(8-10‬‬ ‫רגישות נופית‬ ‫רצועת נחל שלווה באזורים המבונים והמיועדים לבניה מופרת כולה‪ ,‬מאופיינת‬ ‫במובלי מים תת‪-‬קרקעיים או פתוחים‪ ,‬לרוב חפורים ומבוטנים‪ ,‬ללא חזות נופית‬ ‫האופיינית לנחל‪ ,‬ועל כן אזור זה מוגדר כבעל רגישות נופית נמוכה‪ .‬באזור זה‪,‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬יש להקפיד על רציפות ניקוז מי הנחל ולהימנע מזיהומו‪.‬‬ ‫רצועת הנחל הסמוכה לשד' לכיש ובאזור גן הבנים מוגדרת כבעלת רגישות‬ ‫בינונית‪ .‬באזור זה‪ ,‬הנצפה כעת מגן הבנים וייצפה מהמפרידן המערבי המתוכנן‪,‬‬ ‫קיימת הזדמנות להחזיר לנחל חזות נופית וסביבה אקולוגית האופייניות לנחל‪.‬‬ ‫באזור זה יש לעודד ניקוי הנחל‪ ,‬שיקומו והחזרת ערכיותו כציר נופי ואקולוגי‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :8‬חציית נחל שלווה את שד' לכיש‪ ,‬מבט מערבה‪ ,‬יולי ‪2013‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :9‬נחל שלווה‪ ,‬מבט משד' לכיש מזרחה‪ ,‬יולי ‪2013‬‬ ‫‪76‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :10‬נחל שלווה‪ ,‬מבט משד' לכיש מערבה אל עבר סבך השטים‪ ,‬יולי‬ ‫‪2013‬‬ ‫תל עירני‬ ‫תל עירני הוא תל שרידי עיר מוקפת חומה מול קריית גת‪ ,‬מצפון לכביש ‪,35‬‬ ‫מזרחית למסילת הרכבת )תמונה מס' ‪ .(11‬למרות שהתל נמצא מחוץ לתחום‬ ‫התכנית‪ ,‬סמיכותו אל תחום התכנית מחייבת התייחסות כמשאב בעל ערך‬ ‫מורשת וערך נופי‪.‬‬ ‫הארכאולוג ויליאם פוקסוול אולברייט ערך במקום חפירה וזיהה אותו כעיר‬ ‫הפלישתית גת‪ .‬זיהוי זה נתן לקיבוץ גת הנמצא מצפון לתל ולעיר קריית גת‬ ‫הנמצאת מדרומו‪ ,‬את שמם‪.‬‬ ‫שטח התל כ ‪ 250 -‬דונם ועיקרו תל גדול ונמוך ומעליו תל מצומצם וגבוה‬ ‫ששטחו כ ‪ 20 -‬דונם‪.‬‬ ‫בחפירות שנערכו בתל בשנים ‪ 1962 - 1956‬נמצאו ממצאים מתקופת הברזל ב'‪,‬‬ ‫ושרידי יישוב מהתקופה הכלקוליתית‪ ,‬הברונזה הקדומה א'‪ ,‬הברונזה הקדומה‬ ‫ב' והברונזה הקדומה ג'‪ .‬לא נמצאו כל ממצאים מהתקופה הפלישתית לפיכך‬ ‫סוברים החוקרים כי הזיהוי של התל כגת הפלישתית הוא מוטעה וכי העיר גת‬ ‫היא קרוב לוודאי בתל צפית‪ .‬במפות מופיע התל כעת בשם תל עירני‪ .‬השם‬ ‫העברי נובע משמו הערבי של התל ‪ -‬תל שיח' אחמד אל עריני‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫למרגלותיו שכן הכפר עירק אל מנשיה אשר סביבו התרחשו קרבות קשים‬ ‫במלחמת העצמאות‪ .‬ב‪ 18-‬באוקטובר ‪ 2012‬פלוגת מפץ‪ ,‬מגדוד ‪ ,198‬ביצעה‬ ‫עבודות שיקום על התל‪ :‬נבנה שביל העולה לתל והוקמה אנדרטה בראשו לזכר‬ ‫הנופלים מחטיבת אלכסנדרוני במבצע חיסול‪ .‬סטטוס האתר‪ :‬מוכרז תקין‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :11‬מבט אל תל עירני מכביש ‪ ,35‬מבט לכיוון צפון מזרח‪ ,‬פברואר‬ ‫‪2013‬‬ ‫נוף חקלאי‬ ‫בתחום התכנית מצפון לכביש ‪ 35‬שטחי חקלאות מעובדים המאופיינים בעיקר‬ ‫בגידולי שדה‪ ,‬מעט מטעים ושורות ברושים מידי פעם החוצצות בין השדות‬ ‫וביניהן לכביש ‪.35‬‬ ‫רגישות נופית – רגישותו של הנוף החקלאי בתחום התכנית נחלק לשני סוגים‪:‬‬ ‫רגישות נמוכה הוגדרה באזורים עליהם חלות תכניות בינוי )תמונה מס' ‪,(12‬‬ ‫ורגישות בינונית הוגדרה עבור הנוף החקלאי הנותר‪ ,‬המשמר משאב נוף חקלאי‬ ‫פתוח המייחד את נופי ארצנו )תמונה מס' ‪.(13‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :12‬שדות‬ ‫מעובדים מצפון‬ ‫לכביש ‪ 35‬סמוך‬ ‫לצמת פלוגות‪,‬‬ ‫רגישות נופית נמוכה‬ ‫‪78‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :13‬שדות מעובדים ושורות ברושים מצפון לכביש ‪ ,35‬רגישות נופית‬ ‫בינונית‬ ‫ניתוח חזותי‬ ‫תרשים מס' ‪ 1.6.9‬מתאר את ניצפות אזור התוכנית‪ ,‬מהכביש ואליו‪.‬‬ ‫כביש ‪ 35‬באזור התכנית נמתח בכיוון כללי מזרח‪-‬מערב בשיפוע מתון היורד‬ ‫מערבה‪ .‬פני השטח משני צידי הכביש מישוריים בדר"כ‪ .‬הכביש מתעקל קלות‪,‬‬ ‫דרומה באזור המזרחי של התכנית‪ ,‬וצפונה באזור המערבי של התכנית‪ ,‬ועל כן‬ ‫תוואי הכביש אינו נראה לכל אורכו לנוסעים בו‪ ,‬אלא נגלה בהדרגה‪.‬‬ ‫תיאור חזות הסביבה מכביש ‪ 35‬על פי חלוקה לקטעים‬ ‫מכביש ‪ 6‬עד הכניסה המזרחית לאזור התעשיה )רח' לשם( –‬ ‫המבט מהכביש צפונה ודרומה פתוח ורחב‪ ,‬הן לנוסעים מערבה והן לנוסעים‬ ‫מזרחה‪ .‬הנוף בעל צביון כפרי‪-‬חקלאי‪ ,‬מאופיין בשדות מעובדים של גד"ש ומעט‬ ‫מטעים‪ ,‬מצפון לכביש מושב שדה משה‪ ,‬סככות ומתקני חקלאות שונים‪ ,‬הנראים‬ ‫באופק ומשלימים את הנוף הכפרי )תמונה מס' ‪ .(14‬סמוך לכביש ‪ ,6‬גבעה‬ ‫נטועת אורנים ועצי נוי צעירים‪ ,‬המתרוממת לגובה ‪ 20-30‬מ' מעל הכביש ונראית‬ ‫לנוסעים בכביש ‪ 35‬מאזור התכנית מזרחה )תמונה מס' ‪.(15‬‬ ‫‪79‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :14‬מבט מכביש ‪ 35‬לצפון‪ -‬מערב‪ ,‬שדה משה ברקע‬ ‫תמונה מס' ‪ :15‬מבט מכביש ‪ 35‬לדרום‪ -‬מערב‪ ,‬גבעה המשקיפה על אזור‬ ‫התכנית‬ ‫‪80‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.9‬מפת ניצפות ‪1‬‬ ‫‪pdf.[1]2500_910_1-6-9‬‬ ‫מקופל‬ ‫‪81‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.6.10‬מפת ניצפות ‪2‬‬ ‫‪pdf.[1]2400_910_1-6-10‬‬ ‫מקופל‬ ‫‪82‬‬ ‫מרחוב לשם עד דרך דרום )אזור המפרידן המזרחי המתוכנן(–‬ ‫הנוף מצפון לכביש ממשיך להיות כפרי‪ ,‬מאופיין בעיקר במטעים ומעט גד"ש‪,‬‬ ‫אך מוסתר ברובו לנוסעים ע"י שורת ברושים המפרידים את השדות מהכביש‪.‬‬ ‫תל עירני‪ ,‬המתרומם כ‪ 20-‬מ' מצפון לכביש‪ ,‬נראה לנוסעים ממזרח למערב‬ ‫סמוך לשד' ישראל פולק‪ ,‬ולנוסעים ממערב למזרח מהגשר אשר מעל פסי‬ ‫הרכבת‪.‬‬ ‫הנוף מדרום בחלקו המזרחי מאופיין במתקני חקלאות )חממות וסככות( ובחלקו‬ ‫המערבי אזור תעשייה‪ ,‬המופרד מהכביש בשורת עצי זית ועצי נוי אחרים )ר'‬ ‫תמונה מס' ‪.(16‬‬ ‫בקטע זה כביש ‪ 35‬מתרומם ממזרח למערב עד להיותו גשר מעל מסילת‬ ‫הרכבת ודרך דרום‪.‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :16‬מבט מכביש ‪ 35‬לדרום‪ -‬מערב‪ ,‬אזור תעשייה‬ ‫גשר מסילת הרכבת‬ ‫המבט מהגשר צפונה פתוח ומרשים‪ ,‬כולל את תל עירני‪ ,‬את השדות המעובדים‬ ‫ואת מסילת הרכבת )תמונה מס' ‪.(17‬‬ ‫המבט מהגשר דרומה כולל את בתי העיר קריית גת בדרום‪-‬מערב )תמונה מס'‬ ‫‪ ,(18‬צמרות חורשת איקליפטוסים הסמוכה למסילת הרכבת‪ ,‬ואת אזור התעשיה‬ ‫בדרום‪-‬מזרח‪.‬‬ ‫‪83‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :17‬מבט מגשר הרכבת צפונה‬ ‫תמונה מס' ‪ :18‬מבט מגשר הרכבת דרומה אל עבר בתי העיר‬ ‫‪84‬‬ ‫מדרך דרום עד חוות הזרע )גבולה המזרחי(‬ ‫הנוף מצפון ממשיך להיות כפרי‪ ,‬מאופיין בעיקר בגד"ש‪ ,‬מוסתר לפרקים ע"י‬ ‫שורת ברושים‪.‬‬ ‫מדרום לכביש בנייה צמודת קרקע ובנייה רוויה של העיר קריית גת‪ ,‬מוסתרות‬ ‫לרוב ע"י קיר אקוסטי וצמרות עצי נוי‪ ,‬המפרידים בין בתי העיר לכביש )תמונה‬ ‫מס' ‪.(19‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :19‬מבט מכביש ‪ 35‬דרומה‬ ‫מחוות הזרע עד שדרות לכיש )אזור המפרידן המערבי המתוכנן(‬ ‫מצפון לכביש נראות חממות וסככות של חוות הזרע במרחק של כ ‪ 25 -‬מ'‬ ‫מהכביש‪ ,‬מוסתרות מידי פעם ע"י שורת ברושים )תמונה מס' ‪ .(20‬אזור הכניסה‬ ‫לחוות הזרע עמוס במגוון צמחי תרבות‪ ,‬שיחים גבוהים ועצים‪ ,‬החוסמים את‬ ‫המבט צפונה )תמונה מס' ‪.(21‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :20‬מבט מכביש ‪ 35‬לצפון‪-‬מערב‪ ,‬חממות חוות הזרע‬ ‫‪85‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :21‬מבט מכביש ‪ 35‬לצפון‪-‬מערב‪ ,‬הכניסה לחוות הזרע‬ ‫מדרום לכביש נראית בנייה רוויה של ‪ 4-5‬קומות במרחק של כ ‪ 100 -‬מ'‬ ‫מהכביש‪ .‬בין הבתים לכביש שטח פתוח ועצי נוי מסוגים שונים‪ .‬בקטע זה אין‬ ‫קירות בין הבתים לכביש‪ .‬מערבית לשדרות לכיש )הכניסה לעיר( סבך של עצי‬ ‫זית‪ ,‬עצי נוי אחרים ומיני צמחיה פולשנית‪ ,‬המסתירים את המבט דרומה אל‬ ‫העיר‪ .‬באזור זה עובר אפיקו של נחל שלווה‪ ,‬שאינו נראה לעין לנוסעים בכביש‪,‬‬ ‫אך הצמחייה הסבוכה עשויה להעיד על קיומו )תמונה מס' ‪.(22‬‬ ‫הכניסה לעיר בשדרות לכיש מטופחת ומקדמת את הבאים בשערי העיר בברכת‬ ‫"ברוכים הבאים" מגוננת‪ ,‬עצי תמר ומקבץ דקלי וושינגטוניה על משטחי דשא‪ .‬גן‬ ‫הבנים נצפה היטב לנוסעים בכביש ‪ 35‬ולפונים לעיר בשדרות לכיש‪ ,‬כולל‬ ‫האנדרטה שבמרכזו‪ ,‬ועצי הנוי המקיפים אותה )תמונה מס' ‪.(23‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :22‬מבט מכביש ‪ 35‬לדרום‪-‬מזרח אל עבר נחל שלווה‬ ‫‪86‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :23‬מבט מכביש ‪ 35‬לדרום מערב אל עבר נחל לכיש ובתי העיר‬ ‫משדרות לכיש עד צמת פלוגות –‬ ‫מצפון לכביש שטחי חקלאות מעובדים‪ ,‬בעיקר גד"ש‪ ,‬מוסתרים בדר"כ ע"י‬ ‫שורת ברושים ומיני שיטים‪ .‬גם אפיקו של נחל לכיש‪ ,‬העובר בקטע זה סמוך‬ ‫לחוות הזרע‪ ,‬מוסתר ע"י סבך שיחים גבוהים וברושים‪.‬‬ ‫מדרום לכביש שטח בור חשוף‪ ,‬בו עובר נחל לכיש‪ ,‬הנראה מהכביש כחריץ‬ ‫באדמה‪ .‬באופק בנייה חדשה של קריית גת‪ ,‬המשלבת בניית צמודת קרקע עם‬ ‫בנייה רוויה‪ .‬בתי העיר יוצרים את קו הרקיע בקטע זה‪ ,‬כמעט ללא צמחיה‬ ‫)תמונה מס' ‪.(24‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :24‬הכניסה לעיר קריית גת‪ ,‬מבט דרומה‬ ‫‪87‬‬ ‫אגני נצפות‬ ‫כאמור‪ ,‬אזור התכנית וסביבתה מישוריים בדר"כ‪ ,‬ועל כן אגני הנצפות מעטים‬ ‫בסביבת התכנית‪ .‬נקודות תצפית ראויות לציון‪:‬‬ ‫תל עירני – מהתל תצפית מרהיבה וארוכת טווח על כל הסביבה במפתח של‬ ‫‪ 360‬מעלות‪ .‬המבט מהתל כולל בטווח הקרוב צמחית בר עונתית‪ ,‬גיאופיטים‬ ‫ומשוכות צבר‪ ,‬בטווח הבינוני נוף פתוח של שדות מעובדים‪ ,‬מטעים ומעט עצים‪,‬‬ ‫ובטווח הרחוק לכיוון דרום מערב נראה כביש ‪ 35‬והאזור המזרחי של התכנית‪.‬‬ ‫באופק אזור התעשייה ובתי העיר קריית גת )תמונה מס' ‪.(25‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :25‬מבט מתל עירני לדרום מזרח אל עבר אזור התכנית‪ ,‬פברואר‬ ‫‪2013‬‬ ‫גבעה מזרחית לאזור התכנית‪ ,‬סמוך לכביש ‪ – 6‬מגבעה זו‪ ,‬הנטועה עצי אורן‬ ‫בוגרים ועצי נוי צעירים‪ ,‬תצפית מרהיבה על‬ ‫הנוף הכפרי סביב‪ ,‬וממנה ניתן‬ ‫להשקיף מרחוק על האזור המזרחי של התכנית )תמונה מס' ‪.(26‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :26‬מבט מהגבעה הסמוכה לכביש ‪ 6‬מערבה אל אזור התכנית‪ ,‬יולי‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪88‬‬ ‫נבחנה נצפות אזור התכנית ממוקדים רגישים אחרים באזור‪:‬‬ ‫משדה משה – הישוב מורם אך מעט מאזור התכנית‪ .‬עצים‪ ,‬מטעים‪ ,‬חממות‬ ‫וסככות מסתירים בדר"כ את טווח הראייה מהיישוב אל כביש ‪ 35‬ואזור התכנית‪.‬‬ ‫התצפית אל הכביש‪ ,‬הנגלית מידי פעם אל אזור התכנית‪ ,‬רחוקה ואינה‬ ‫משמעותית ונבלעת בנוף הכפרי הפתוח סביב )תמונה מס' ‪.(27‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :27‬מבט משדה משה לדרום‪-‬מזרח‪ ,‬אזור התכנית ברקע‪ ,‬יולי ‪2013‬‬ ‫מהשדות המעובדים מצפון לכביש ‪ -‬ניתן לראות היטב את אזור התכנית‪ .‬אזור‬ ‫זה משמש כעת את החקלאים בלבד‪ ,‬אך בעתיד חלקו יפותח במסגרת השכונות‬ ‫החדשות של קריית גת ושביל מטיילים לאורך נחל לכיש )תמונה מס' ‪.(28‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :28‬מבט מהשדות המעובדים מצפון לכביש דרומה אל עבר אזור‬ ‫התכנית‪ ,‬יולי ‪2013‬‬ ‫‪89‬‬ ‫מהעיר קריית גת מדרום לכביש – באזור המזרחי של התכנית‪ ,‬העיר נמוכה‬ ‫מהכביש ומופרדת ממנו בקיר אקוסטי החוסם את המבט אל אזור התכנית‬ ‫)תמונה מס' ‪.(29‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :29‬מבט מרחוב השומרון בעיר לצפון מערב‪ ,‬ברקע הקיר האקוסטי‪,‬‬ ‫יולי ‪2013‬‬ ‫משדרות לכיש ואזור גן הבנים ‪ -‬הכביש נצפה היטב‪ ,‬אך טווח הראייה מוגבל‬ ‫מזרחה בשל סוללת עפר מגוננת ומערבה בשל עצים וצמחיה גבוהה‪.‬‬ ‫מהבתים החדשים באזור המערבי של התכנית‪ ,‬חלקו המערבי של אזור התכנית‬ ‫נצפה היטב‪ ,‬במיוחד מהדירות הגבוהות בבנייה הרוויה‪.‬‬ ‫מהנחלים לכיש ושלווה – הנחלים נמוכים מהכביש‪ ,‬מלווים בדר"כ בצמחיה‬ ‫סבוכה שמסתירה את המבט אל הכביש ואל אזור התכנית )תמונה מס' ‪ .(30‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬לאחר יישום תכניות הפיתוח מדרום ומצפון לכביש‪ ,‬ולאחר מיגור‬ ‫הצמחייה הפולשנית והסדרת שבילי טיול לאורך הנחלים‪ ,‬המבט אל הכביש‬ ‫ואזור התכנית עשוי להיפתח‪ ,‬למעט מכיוון דרום מערב‪ ,‬שם הקיר האקוסטי‬ ‫המתוכנן יהווה מחסום ויזואלי‪.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫תמונה מס' ‪ :30‬מבט ממפגש נחל שלווה עם שד' לכיש אל עבר הכביש‪ ,‬יולי‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪ 1.7‬הידרולוגיה‬ ‫‪ 1.7.1‬סקר הידרולוגי‬ ‫כל המידע שמתייחס לתוכנית המוצעת מפורט בפרק ג' – תאור התוכנית‬ ‫המוצעת‪ .‬המידע בפרק זה מתייחס למצב הקיים בלבד‪ ,‬ללא תכנון‪.‬‬ ‫קידוחי מים ורדיוסי מגן‪ ,‬מעיינות ומאגרי שיטפונות‬ ‫סעיף זה מתאר את עיקרי הממצאים של הסקר הידרוגיאולוגי ראשוני ומוקדם‬ ‫בנושא הנדון – מצורף בנספח מס' ‪ .(5‬התייחסות מיוחדת לקידוחי שאיבת מים‪,‬‬ ‫וקידוחי מחקר – ניטור‪ ,‬הממוקמים באיזור התוכנית‪.‬‬ ‫הסקר מתייחס בעיקר לתחום של ‪ 3‬ק"מ לכל צד מקטע כביש זה‪.‬‬ ‫הקידוחים הממוקמים במרחק של כ ‪ 3‬ק"מ מקטע תוואי כביש מס' ‪ 35‬בקטע‬ ‫הנדון‪ ,‬סומנו על גבי מספר מפות של מיקום קידוחים‪ ,‬מפות טופוגרפיות ומפה‬ ‫גיאולוגית‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫הסקר מיועד להעריך את התנאים ההידרוגיאולוגיים‪ ,‬אופי האקוויפרים‬ ‫והקידוחים בהתייחס לסלילה ושיפור והרחבת כביש מס' ‪ ,35‬ובנית מפרידנים‬ ‫לאורך קטע הכביש‪.‬‬ ‫האקוויפרים והאקוויטרד‪ ,‬המצויים באיזור הפרוייקט‬ ‫אקוויפרים מחבורת יהודה‪ ,‬קנומן עליון – טורון ואקוויפר קנומן תחתון‬ ‫אקוויטרד )סמי אקוויפר( איאוקני‬ ‫אקוויפרים מקומיים‪ ,‬בעדשות חלוקים מגיל ניאוגן – קוורטר‪ ,‬וחלוקים בקירבת‬ ‫נחל לכיש‬ ‫אקוויפר פלייסטוקני של מישור החוף‬ ‫א‪ .‬אקוויפרים מחבורת יהודה‪ ,‬קנומן עליון – טורון ואקוויפר קנומן תחתון‬ ‫איזור קריית גת וקטע כביש מס' ‪ ,35‬אותו מתכוננים לפתח‪ ,‬מצוי בין הרי חברון‬ ‫במזרח וחוף הים במערב‪ .‬מבחינה הידרוגיאולוגית‪ ,‬קיימים באיזור נרחב זה‬ ‫מספר אקוויפרים‪ ,‬המצויים בעומק כולל באיזור קריית גת‪.‬‬ ‫במזרח‪ ,‬בהרי חברון‪ ,‬נחשפות שכבות גיאולוגיות מחבורת יהודה הבנויים מאבן‬ ‫גיר ודולומיט‪ ,‬היוצרים את אקוויפר חבורת יהודה – קנומן טורון‪ .‬אקוויפר זה ניזון‬ ‫מגשמים היורדים על הרי חברון ושם הוא מהווה אקוויפר פריאטי‪ ,‬הזורם‬ ‫בשכבות חבורת יהודה מערבה‪ ,‬אל רגלי ההרים וסינקלינוריום של השפלה‪ ,‬שם‬ ‫הוא הופך לאקוויפר כלוא‪ .‬רום מפלס המים באקוויפר חברת יהודה‪ ,‬נע בין ‪10-‬‬ ‫‪ 20‬מ' ‪ .+‬מי אקוויפר זה זורמים דרומה בכיוון באר שבע וכן צפונה למעיינות‬ ‫הירקון‪ .‬בזרימת המים ממזרח למערב מליחות המים עולה עקב השפעת‬ ‫השכבות הקרטוניות מגיל הסנון‪ ,‬על ידי דליפת מים מלוחים מלמעלה‪ .‬מכאן‬ ‫שבקידוח קוממיות ‪) 1‬טבלה ‪ (1.7.1‬שעומקו ‪ 610‬מ' והוא חודר לאקוויפר הקנומן‬ ‫טורון‪ ,‬מי האקוויפר מלוחים‪ ,‬וריכוז הכלוריד הינו מעל ‪ 1000‬מג‪/‬ל‪ .‬קיים גם‬ ‫אקוויפר עמוק יותר בחלק התחתון של חבורת יהודה‪ ,‬מגיל קנומן תחתון‪.‬‬ ‫קידוח קריית גת ‪ 1‬שעומקו ‪ 896‬מ' שואב מאקוויפר הקנומן התחתון )טבלה‬ ‫‪ ,(1.7.1‬ומצויים בו מים שפירים במליחות של כ ‪ 400‬מג‪/‬ל כלוריד‪.‬‬ ‫שני אקוויפרים אלה‪ ,‬קנומן עליון טורון וקנומן תחתון‪ ,‬השייכים לחבורת יהודה‪,‬‬ ‫מצויים בעומק רב באיזור קריית גת‪ ,‬וקטע כביש מס' ‪ 35‬אותו מתכננים לפתח‪,‬‬ ‫לא יכול להשפיע לרעה על שני אקוויפרים אלה‪.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫טבלה מס' ‪ – 1.7.1‬נתונים הידרוגיאולוגיים נבחרים של קידוחים באזור‬ ‫קרית גת‬ ‫ב‪ .‬אקוויטרד )סמי אקוויפר( איאוקני‬ ‫באיזור שבין הרי חברון – האנטיקלינוריום של חברון‪ ,‬לבין החלק האמצעי –‬ ‫מערבי של סינקלינת השפלה‪ ,‬נחשפים שכבות קרטוניות מגיל האיאוקן בעובי‬ ‫של כמה מאות מטרים‪ .‬החלק התחתון של שכבות האיאוקן – תצורת עדולם‬ ‫מגיל איאוקן תחתון ‪ -‬תיכון )פרט עדולם(‪ ,‬בנוי מקרטון עם אופקי בינים דקים‬ ‫של צור וקרטון צורני‪ ,‬מהווה במקומות את האקוויטרד )סמי אקוויפר( האיאוקני‪.‬‬ ‫גם בתצורת מרשה הבנויה מקרטון לעתים חווארי‪ ,‬יכול באופן מקומי להיווצר‬ ‫אקוויטרד בעל איכות ירודה‪.‬‬ ‫נעשו מאמצים לשאוב מים מאקוויטרד איאוקני באיזור לכיש קריית גת‪ ,‬ולא‬ ‫הצליחו לשאוב כמויות משמעותיות של מים מאקוויטרד זה‪.‬‬ ‫באחד מהקידוחים‪ ,‬לכיש ‪ ,1‬המצוי ב נ‪.‬צ‪) 186.03/607.60 .‬קואורדינאטות ישנות‬ ‫‪ (136.03/107.60‬כ ‪ 8‬ק"מ מדרום מזרח לקטע כביש מס' ‪ 35‬קריית גת מפרידנים‬ ‫אותו מתכננים לפתח‪ ,‬קדחו לעומק ‪ 231‬מ' לשכבות מתצורות עדולם ומרשה‪,‬‬ ‫והצליחו לשאוב רק בספיקה של כ ‪ 9‬מק"ש‪.‬‬ ‫מי האקוויטרד האיאוקני הניזונים מגשמים היורדים באופן ישיר על מחשופי‬ ‫השכבות הקרטוניות זורמים באטיות רבה מערבה ומתנקזים אל האקוויפר‬ ‫הפלייסטוקני של מישור החוף‪ .‬רום מפלסי המים באקוויטרד האיאוקני באיזור‬ ‫קריית גת מוערך להיות ברום של ‪ + 90-120‬מטרים )טבלה ‪ ,(1.7.1‬לעומת‬ ‫אקוויפר חבורת יהודה שבו רום המפלסים נע לרוב בין ‪ + 10-20‬מ'‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫תוך כדי זרימת מי התהום בשכבות הקרטוניות של האקוויטרד )סמי אקוויפר(‬ ‫האיאוקני שהינן בעלות פרמיאביליות נמוכה מאד‪ ,‬המים ממליכים תוך‬ ‫התקדמותם כלפי מערב ומתנקזים לאקוויפר הפלייסטוקני של מישור החוף‪.‬‬ ‫עקב תופעה זו המים של האקוויפר הפלייסטוקני של מישור החוף בצידו המזרחי‬ ‫מלוחים יותר מהמים המצויים בצידו המערבי‪.‬‬ ‫בכל מקרה המים מהאקוויטרד האיאוקני‪ ,‬אינם משמשים כמי שתייה‪ ,‬וכמותם‬ ‫מצומצמת ולכן פעולות שיעשו להרחבת כביש מס' ‪ 35‬קריית גת מפרידנים‪,‬‬ ‫בקטע שבין ק"מ ‪ 16‬במערב לק"מ ‪ 20‬במזרח‪ ,‬לא ישפיעו לרעה על האקוויטרד‬ ‫האיאוקני‪ ,‬ולא על קידוחים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אקוויפרים מקומיים‪ ,‬בעדשות חלוקים מגיל ניאוגן – קוורטר‪ ,‬וחלוקים בקירבת‬ ‫נחל לכיש‬ ‫באיזור קריית גת – לכיש והסביבה‪ ,‬קיימות עדשות של שכבות הבנויות‬ ‫מחלוקים‪ ,‬קונגלומרטים עם חומר מלכד קרטוני חווארי‪ ,‬מגיל ניאוגן )מיוקן‬ ‫פליוקן( – קוורטר‪ .‬עדשות אלה מונחות מעל השכבות הקרטוניות מגיל איאוקן‪,‬‬ ‫ולעתים הן יוצרות אקוויפרים מקומיים רדודים‪.‬‬ ‫לאורך נחל לכיש מצויים במקומות אקוויפרים מקומיים בעדשות אלה‪ .‬באיזור‬ ‫לכיש‪ ,‬מצפון למושב לכיש‪ ,‬נחל לכיש חוצה עדשה של קונגלומרט וכן עדשות‬ ‫של חלוקים שהובאו על ידי אותו נחל במהלך זרימתו במשך תקופות ארוכות‪.‬‬ ‫באיזור זה נקדחו קידוחים רדודים לעומק ‪ 20-40‬מ'‪ ,‬מהם שואבים מים המשמשים‬ ‫להשקייה‪ ,‬בעיקר את שטחי הגפנים של מושב לכיש‪ .‬בחלקים אחרים לאורך‬ ‫נחל לכיש‪ ,‬הנחל חותר בשכבות הקרטוניות מבלי קיום עדשות של שכבות‬ ‫הבנויות מקונגלומרט ומבלי מרבצי חלוקים‪ ,‬ולכן לא מצויים בחלקים אלה‬ ‫אקוויפרים‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬המים הנשאבים מאקוויפר רדוד מסוג זה‪ ,‬יכולים לשמש‬ ‫למטרות השקייה ולא למטרות שתייה‪ .‬מכאן שגם באיזור קטע הכביש ‪ ,35‬גם‬ ‫באם ימצא שקיימות עדשות של קונגלומרט או מרבצי חלוקים מעל השכבות‬ ‫הקרטוניות מגיל איאוקן‪ ,‬הרי שפעולות שיעשו להרחבת כביש מס' ‪ 35‬קריית גת‬ ‫מפרידנים‪ ,‬בקטע שבין ק"מ ‪ 16‬במערב לק"מ ‪ 20‬במזרח‪ ,‬לא ישפיעו לרעה על‬ ‫אקוויפר רדוד שבאם ימצא בשכבות הקונגלומרט ו‪/‬או החלוקים תוך כדי קדיחת‬ ‫קידוחי מחקר עבור הרחבת הכביש ובניית מפרידנים‪.‬‬ ‫‪94‬‬ ‫ד‪ .‬אקוויפר פלייסטוקני של מישור החוף‬ ‫האקוויפר הפלייסטוקני של מישור החוף‪ ,‬מצוי למעשה רק ממערב לכביש‬ ‫קריית גת בקטע שבין ק"מ ‪ 16‬לק"מ ‪ .20‬או במילים אחרות‪ ,‬השכבות של‬ ‫אקוויפר זה נמשכות מזרחה לרוב בצורת אופק חלוקים‪ ,‬אולם לא מהווים‬ ‫אקוויפר משמעותי‪ .‬לעומת זאת לרוב מליחות המים בשכבות גבוהה‪ ,‬מאחר‬ ‫ולאופקים אלה מתנקזים המים מהאקוויטרד המכילים מים מליחים הבאים‬ ‫מהשכבות הקרטוניות מגיל האיאוקן‪.‬‬ ‫האקוויפר הפלייסטוקני של שפלת החוף המצוי ממערב לקטע כביש ‪35‬‬ ‫המתוכנן להרחבה‪ ,‬מורכב מסלעי אבן חול גירית )כורכר( וחול‪ ,‬עם אופקי‬ ‫ביניים של חרסית‪ ,‬טיט‪ ,‬וטיט חולי‪ .‬בסיס האקוויפר בנוי משכבה חרסיתית‬ ‫"סקיה" ) תצורת יפו של חבורת הסקיה (‪ ,‬המצויה לרוב ברום של כ ‪ (-) 180‬מ'‪,‬‬ ‫בקירבת החוף‪ ,‬והמתרוממת בשיפוע מתון של כ ‪ 1%‬כלפי מזרח‪.‬‬ ‫באיזור הקרוב לחוף הים‪ ,‬ניתן לחלק את האקוויפר לארבעה תת אקוויפרים‪ .‬כל‬ ‫אחד מתת האקוויפרים בנוי מחול ואבן חול גירית וביניהן חוצצות שכבות של‬ ‫חרסית או טיט‪ .‬החלוקה לתת אקוויפרים הולכת ונעלמת מאיזור החוף כלפי‬ ‫מזרח‪ .‬ככל שמתרחקים מהחוף מזרחה‪ ,‬מצטמצמים ו "נעלמים" חלק מהאופקים‬ ‫החוצצים של החרסית והטיט עד אשר‪ ,‬כל התת אקוויפרים מתאחדים ומהווים‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬יחידה אחת‪ .‬באיזור הרחוק מזרחה‪ ,‬מסתיימת השכבה החרסית של‬ ‫"הסקיה" המצויה בבסיס האקוויפר ובמקומה באים השכבות הקרטוניות מגיל‬ ‫איאוקן‪ .‬בצד המזרחי האקוויפר הפלייסטוקני הולך ומצטמצם‪ ,‬עד שעוביו מגיע‬ ‫למספר מטרים בודדים בלבד והוא כבר לא נחשב לחלק מהאקוויפר‬ ‫הפלייסטוקני של מישור החוף‪ .‬למרות זאת יכול להתקיים קשר במפלס פני‬ ‫המים המגיע מאקוויטרד האיאוקן במזרח‪ ,‬והמתחבר עם אקוויפר הפלייסטוקני‬ ‫של מישור החוף במערב‪ .‬בזרימת מי האקוויטרד האיאוקני אל האקוויפר‬ ‫הפלייסטוקני‪ ,‬עקב תרומת מים מליחים מהאקוויטרד האיאוקני לאקוויפר‬ ‫הפלייסטוקני‪ ,‬מליחות המים בצד המזרחי של האקוויפר הפלייסטוקני עולה‪.‬‬ ‫למעשה באיזור כביש מס' ‪ ,35‬לא קיים האקוויפר הפלייסטוקני של מישור‪ ,‬אלא‬ ‫אופקי חלוקים המחוברים לאקוויפר הפלייסטוקני‪ ,‬ובהם לרוב מים מליחים‪ ,‬כך‬ ‫שלמעשה פעולות שיעשו להרחבת כביש מס' ‪ 35‬קריית גת מפרידנים‪ ,‬בקטע‬ ‫שבין ק"מ ‪ 16‬במערב לק"מ ‪ 20‬במזרח‪ ,‬לא ישפיעו לרעה על האקוויפר‬ ‫הפלייסטוקני של מישור החוף ולא על קידוחי השאיבה מאקוויפר זה‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫קידוחים‬ ‫באיזור הפרוייקט המוצע‪ ,‬ועד למרחק של כ ‪ 3‬ק"מ‪ ,‬ממוקמים‪ ,‬בהתאם לנתוני‬ ‫הרשויות ‪ 9‬קידוחי שאיבה ומחקר )טבלה ‪ .(1.7.1‬יתכן שקיימים עוד קידוחים‬ ‫רדודים או בורות חפורים אשר לא מצויים בשימוש ‪ .‬הקידוחים חדרו לאקוויפר‬ ‫הפלייסטוקני של מישור החוף‪ ,‬לאקוויטרד )אקוויפר( איאוקן‪ ,‬לאקוויפר הקנומן‬ ‫התחתון‪ ,‬ואקוויפר הקנומן עליון טורון )טבלה ‪ .(1.7.1‬עומק הקידוחים נע בין כ‬ ‫‪ 38‬מ' לבין ‪ 896‬מ'‪.‬‬ ‫מתוך קידוחים אלה‪ 4 ,‬קידוחים הינם קידוחים מחקר‪ 2 ,‬קידוחים עמוקים מאד‬ ‫‪ 610-896‬מ' לקנומן תחתון וקנומן עליון טורון‪ ,‬ו ‪ 3‬קידוחים רדודים מאד לעומק‬ ‫‪ 24-38‬מ' לשכבות האיאוקן והפלייסטוקן‪.‬‬ ‫מובאים נתונים הידרולוגיים הקיימים ברשויות‪ ,‬על חלק מהקידוחים‪ ,‬בנוסף‬ ‫לאלה הכלליים המובאים בטבלה ‪ .1.7.1‬לגבי קידוחי שאיבה בהם משתמשים‬ ‫במים למטרות שתייה קיימים רדיוסי מגן לקידוחים‪ .‬לכל הקידוחים המופיעים‬ ‫במרחב של ‪ 3‬ק"מ מקטע כביש מס' ‪ 35‬קריית גת אותו מתכננים להרחיב‪ ,‬לא‬ ‫נקבעו רדיוסי מגן לקידוחים‪ ,‬מלבד קידוח אחד העמוק‪ ,‬מק קרית גת ‪ ,1‬לגביו‬ ‫נקבע רדיוס מגן א' של ‪ 20‬מ' )טבלה ‪.(1.7.1‬‬ ‫נתונים הידרוגיאולוגיים של קידוחים נבחרים‬ ‫להלן מובאים הנתונים ההידרולוגיים של קידוחים נבחרים הממוקמים בטווח‬ ‫מרחק של כ ‪ 3‬ק"מ מקטע כביש מס' ‪ 5‬קריית גת‪ ,‬אותו מתכננים להרחיב‪,‬‬ ‫שלגביהם קיימים נתונים נוספים משמעותיים לאלה המובאים טבלה ‪.1.7.1‬‬ ‫קיימים בקידוחים נתונים של רום מפלס המים במשך השנים וגם נתונים על‬ ‫מליחות המים‪ ,‬אולם לא על כמויות השאיבה‪ .‬במרבית הקידוחים לא שואבים‪,‬‬ ‫מאחר וחלקם הם קידוחי מחקר ובחלקם הספיקה נמוכה לאפשרות ניצול סביר‬ ‫של הקידוח‪.‬‬ ‫נתוני קידוח השאיבה מק קרית גת ‪1‬‬ ‫מס' זיהוי ‪ ,11112802‬נ‪.‬צ‪.178.862/611.873 .‬‬ ‫נקדח בשנת ‪ ,1981‬בתא ‪ ,220‬נקודת יחס ‪ + 129.8‬מ'‪ ,‬לעומק ‪ 896‬מ'‪ ,‬לאקוויפר‬ ‫הקנומן התחתון )טבלה ‪.(1.7.1‬‬ ‫הקידוח של חברת מקורות‪.‬‬ ‫רום מפלס המים במשך השנים‪ ,‬נע בין ‪ +12‬מ' ל ‪ +22‬מ'‪.‬‬ ‫ריכוז הכלורידים במשך השנים‪ ,‬נע בין כ ‪ 420-340‬מג‪/‬ל‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫רדיוסי המגן של הקידוח‪ ,‬לפי משרד הבריאות‪ :‬רדיוס מגן א' – ‪ 20‬מ'‪ ,‬רדיוסי מגן‬ ‫ב' ו ג' לא רלוונטיים‪ ,‬כי הקידוח חדר לאקוויפר הכלוא של הקנומן התחתון‪ ,‬ויש‬ ‫מעל האקוויפר שכבות עבות מאד חרסיתיות חוואריות וקרטוניות‪ ,‬המגינות מפני‬ ‫אפשרות זיהום האקוויפר )טבלה ‪.(1.7.1‬‬ ‫נתוני קידוח השאיבה מק קוממיות ‪1‬‬ ‫מס' זיהוי ‪ ,11712401‬נ‪.‬צ‪ ,174.270/617.390 .‬מס' ארצי ‪.12411722‬‬ ‫נקדח בשנת ‪ ,1963‬בתא ‪ ,211‬נקודת יחס ‪ + 79.63‬מ'‪ ,‬לעומק ‪ 610‬מ'‪ ,‬לאקוויפר‬ ‫הקנומן עליון – טורון )טבלה ‪.(1.7.1‬‬ ‫הקידוח של חברת מקורות‪.‬‬ ‫רום מפלס המים במשך שנות המדידה‪ ,‬נע בין ‪ +17.5‬מ' ל ‪ +26‬מ'‪.‬‬ ‫ריכוז הכלורידים במשך השנים‪ ,‬נע בין כ ‪ 1206 - 1158‬מג‪/‬ל‪.‬‬ ‫בקידוח מים מליחים ואין לו רדיוסי מגן‪.‬‬ ‫נתוני קידוח קרית גת ‪10/20‬‬ ‫מס' זיהוי ‪ ,11312901‬נ‪.‬צ‪ ,179.920/613.000 .‬מס' ארצי ‪.12911380‬‬ ‫נקדח בשנת ‪ ,1955‬בתא ‪ ,170‬נקודת יחס‬ ‫‪ + 123‬מ'‪,‬‬ ‫לעומק ‪ 26.2‬מ'‪,‬‬ ‫לאקוויטרד איאוקן‪) .‬טבלה ‪.(1.7.1‬‬ ‫קיימים נתוני הגדרה ליתולוגית של השכבות בקדיחת הקידוח‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ 3 – 0‬מ'‬ ‫טיט – טיט חולי‬ ‫‪12.2 – 3‬‬ ‫חרסית וטין ובשתיים‬ ‫‪ 19.9 – 12.2‬חלוקים‬ ‫‪ 24.8 – 19.9‬חבורת עבדת )איאוקן(‬ ‫רום מפלס המים במשך שנות המדידה‪ ,‬נע בין ‪ +97.5‬מ' ל ‪ +103.2‬מ'‪.‬‬ ‫ריכוז הכלורידים שנמדד בשנים ‪ 1956 ,1955‬נע בין ‪ 370-380‬מג‪/‬ל‪.‬‬ ‫אין נתונים על כמויות שאיבה ועד מתי היה הקידוח פעיל‪ ,‬מאז קדיחתו‪.‬‬ ‫נתוני קידוח קרית גת ‪10/24‬‬ ‫מס' זיהוי ‪ ,11112801‬נ‪.‬צ‪ ,178.940/611.380 .‬מס' ארצי ‪.12811182‬‬ ‫נקדח בשנת ‪ ,1955‬אולם לפי נתונים אחרים של מדידות מליחות המים‪ ,‬הקידוח‬ ‫נקדח בשנת ‪.1935‬‬ ‫‪97‬‬ ‫בתא ‪ ,83‬נקודת יחס ‪ + 129‬מ'‪ ,‬לעומק ‪ 37.8‬מ'‪ ,‬לאקוויפר הפליו פלייסטוקני‬ ‫של מישור החוף )טבלה ‪ .(1‬למעשה המשך של אופק חלוקים שנמשך ממערב‬ ‫למזרח המחובר לאקוויפר הפלייסטוקני במערב‪.‬‬ ‫רום מפלס המים במשך שנות המדידה‪ ,‬נע בין ‪ +102‬מ' ל ‪ +117‬מ' ‪.‬‬ ‫ריכוז הכלורידים שנמדד משנת ‪ 1935‬ועד ‪ 1968‬נע בין ‪ 1400-800‬מג‪/‬ל ‪.‬‬ ‫אין נתונים על כמויות שאיבה ועד מתי היה הקידוח פעיל‪ ,‬מאז קדיחתו‪.‬‬ ‫נתוני קידוח קרית גת ‪10/25‬‬ ‫מס' זיהוי ‪ ,11112901‬נ‪.‬צ‪ ,179.100/611.200 .‬מס' ארצי ‪.12911102‬‬ ‫נקדח בשנת ‪ ,1955‬בתא ‪ ,170‬נקודת יחס‬ ‫‪ + 133‬מ'‪,‬‬ ‫לעומק ‪ 24.4‬מ'‪,‬‬ ‫לאקוויטרד איאוקן )טבלה ‪.(1.7.1‬‬ ‫רום מפלס המים במשך שנות המדידה‪ ,‬נע בין ‪ +114‬מ' ל ‪ +118‬מ'‪.‬‬ ‫אין נתונים על כמויות שאיבה ועד מתי היה הקידוח פעיל‪ ,‬מאז קדיחתו‪.‬‬ ‫סיכום מסקנות והמלצות‬ ‫איזור התוכנית המוצעת‪ ,‬ממוקם מעל שכבות גיאולוגית קרטוניות מחבורת עבדת‬ ‫מגיל האיאוקן‪ ,‬כאשר במקומות תתכנה עדשות של קונגלומרט ו‪/‬א חלוקים מגיל‬ ‫ניאוגן – קוורטר‪ ,‬או משקעים אלוביאליים‪.‬‬ ‫הוצגו נתונים הידרולוגיים של קידוחים נבחרים הממוקמים בטווח מרחק של כ ‪-‬‬ ‫‪ 3‬ק"מ מהתוכנית המוצעת‪ ,‬שלגביהם קיימים נתונים נוספים משמעותיים לאלה‬ ‫המובאים בטבלה ‪ .1.7.1‬קיימים בקידוחים אלה נתונים של רום מפלס המים‬ ‫במשך השנים וגם נתונים על מליחות המים‪ ,‬אולם לא על כמויות השאיבה‪.‬‬ ‫במרבית הקידוחים לא שואבים‪ ,‬מאחר וחלקם הם קידוחי מחקר ובחלקם‬ ‫הספיקה נמוכה לאפשרות ניצול סביר של הקידוח‪.‬‬ ‫בקירבה מידית לתוכנית המוצעת אין קידוחי שאיבה שיש להם רדיוס מגן המגיע‬ ‫לאיזור התוכנית המוצעת‪ .‬לכן אין סכנה של זיהום מים לקידוחי שאיבה או‬ ‫לאקוויפרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סימון עבודות ההסדרה‬ ‫סימון עבודות ההסדרה מתוארות בפרק ג'‪.‬‬ ‫‪98‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.7.2‬סימון קידוחים על רקע מפה טופוגרפית‬ ‫‪99‬‬ ‫‪ 1.7.2‬תאור אפיקי הנחלים‬ ‫שני עורקי ניקוז משניים לפי תמ"א ‪ 34‬ב' ‪ 3‬עוברים בקרבת התכנית וחוצים את‬ ‫הכבישים והמפרידנים המתוכננים – נחל לכיש ונחל שלווה )תרשים מס' ‪.(1.7.2‬‬ ‫נחל לכיש‬ ‫שטח אגן הניקוז של נחל לכיש בחציית כביש ‪ 35‬הינו כ‪ 141 -‬קמ"ר; אחרי‬ ‫המפגש עם נחל נועם בקרבת צומת פלוגות‪ ,‬שטח האגן של נחל לכיש הינו כ –‬ ‫‪ 200.5‬קמ"ר‪ .‬תחילתו של נחל לכיש בקו פרשת המים הארצית‪ ,‬באזור חברון‪.‬‬ ‫רוב שטח האגן עד אזור קרית גת הינו שטח הררי המתאפיין בקרקעות הרריות‬ ‫)‪.(B‬‬ ‫אגן נחל לכיש משתרע מהרי חברון )רכס יהודה ושומרון( וממשיך בשפלה‪.‬‬ ‫מעלה הנחל נמצא באזור אקלימי ערבתי‪ .‬שימושי הקרקע באזור זה הם בעיקר‬ ‫חקלאות בעמק הנחל )ראה‪/‬י תמונה( ויער נטוע בגבעות‪ .‬אפיק נחל לכיש‬ ‫במעלה התכנית הינו מובהק‪ ,‬אבל באזורים בהם ישנו גידול גפנים באפיק הוא‬ ‫נמצא תחת השפעה חזקה של הפעילות החקלאית‪.‬‬ ‫עמק נחל לכיש במעלה האגן‪ .‬ניתן לזהות את שימושי הקרקע העיקריים‪ :‬גפנים‪,‬‬ ‫שטחי פליחה‪ ,‬גבעות טבעיות או יער נטוע‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫נחל לכיש בקטע שבין קרית גת וכביש ‪.40‬‬ ‫באזור התכנית )בחציית כביש ‪ 35‬ולאחר חצייה לאורך כביש ‪ (35‬אפיק הנחל‬ ‫הינו מובהק וזרימה מתרכזת בתוך האפיק ללא ‪ .overflow‬חתכי נחל לדוגמא‬ ‫ואזור מעביר מים וקו הצפה של נחל לכיש בהסתברות ‪ 2‬אחוז מוצגים בתרשים‬ ‫מס' ‪.1.7.3‬‬ ‫נחל לכיש במעביר מים בחציית כביש ‪ .90‬מימדי המעביר ‪ .9*3.65‬יציאה‬ ‫מהמעביר‬ ‫מוקדים חזותיים יחודיים בנחל מתוארים גם בפרק הנופי‪ ,‬סעיף ‪ 1.6.2‬ערכי טבע‪,‬‬ ‫כולל פיתולים‪ ,‬חתכים וצמחיה אופיינית‪.‬‬ ‫‪101‬‬ ‫ב‪ .‬נחל שלווה‬ ‫השטח של נחל שלווה‪ ,‬כולל יובלו הראשי ‪ -‬נחל נועם‪ ,‬בחציית גשר הרכבת הינו‬ ‫כ‪ 47.8-‬קמ"ר )נ‪.‬ר‪ .(1.‬במפגש עם נחל לכיש מצטרף נחל עוזה לנחל שלווה‪ ,‬כך‬ ‫ששטח האגן המשותף הינו כ – ‪ 58.5‬קמ"ר )נ‪.‬ר‪ .(2.‬אגן נחל שלווה ונועם כולו‬ ‫משתרע באזור השפלה באקלים ים‪-‬תיכוני‪ .‬שימוש הקרקע העיקרי באגן הוא‬ ‫חקלאי )תמונה מס' ‪ (4‬והעיר קרית גת מהווה פחות מ – ‪ 5%‬משטח האגן‪.‬‬ ‫בתחום קרית גת הנחל עובר באזור תעשיה וממשיך לאורך כביש ‪) 35‬תמונה מס'‬ ‫‪.(5‬‬ ‫השטח העירוני משפיע בצורה משמעותית על אופי הזרימה בנחלים‪ .‬מכיוון‬ ‫שקרית גת ממוקמת במורד הזרימה של הנחלים לכיש ושלווה‪ ,‬למעשה מדובר‬ ‫במשטר זרימה של הנחלים הנ"ל בשטח בנוי עירוני‪.‬‬ ‫נחל שלווה במעלה לקרית גת‬ ‫‪102‬‬ ‫טבלה מס' ‪ – 1.7.2‬ספיקות שיא של נחלים לכיש ושלווה בהסתברויות‬ ‫שונות‬ ‫שם הנחל‪ ,‬מיקום‬ ‫שטח אגן‬ ‫שיפוע‬ ‫ספיקות שיא לפי הסתברויות‬ ‫הניקוז‬ ‫אורכי‬ ‫)מ"ק‪/‬שניה(‬ ‫)קמ"ר(‬ ‫)‪(%‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪ , 1‬נחל שלווה‬ ‫‪47.9‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪ ,2‬נחל שלווה ‪+‬נחל עוזה‬ ‫‪58.5‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪ ,3‬נחל לכיש‪ ,‬חציית כביש ‪35‬‬ ‫‪141.5‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪ ,4‬נחל לכיש כולל שלווה‬ ‫‪199.6‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪ ,5-6‬נחל לכיש‬ ‫‪200.5‬‬ ‫‪0.02‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪145‬‬ ‫נחל שלווה בתחום קרית גת בקטע המקביל לכביש ‪ .35‬מבט למורד הזרימה‪.‬‬ ‫‪103‬‬ ‫נחל שלווה במעביר מים בשד' לכיש ‪ -‬כניסה למעביר‬ ‫‪104‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.7.2‬אגני ניקוז ראשיים‪ ,‬קנ"מ ‪1:100,000‬‬ ‫‪105‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.7.3‬פשט הצפה של נחל לכיש בהסתברות ‪ 2%‬וחתכי רוחב לדוגמא‬ ‫‪106‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.7.4‬פשט הצפה של נחל שלווה בהסתברות ‪ 2%‬וחתכי רוחב לדוגמא‬ ‫‪107‬‬ ‫‪ 1.7.3‬אפיקי הנחלים ‪ -‬נוף‬ ‫ניתוח נופי של אפיקי הנחלים בסעיף ‪.1.6.2‬‬ ‫‪ 1.8‬אתרי מורשת ואנדרטאות‬ ‫בתחום התוכנית ובסביבתה שני אתרי מורשת‪:‬‬ ‫גן הבנים – לזכר עולי אתיופיה שניספו בדרכם ארצה ‪ -‬אנדרטה‬ ‫מצבת ‪ 87‬חיילי הפלוגה הדתית – אתר מורשת ‪ -‬תמ"א ‪21‬‬ ‫גן הבנים‬ ‫גן הבנים ממוקם בגבול המפרידן המערבי‪ ,‬ממערב לשדרות לכיש ובין אצטדיון‬ ‫הכדורגל העירוני‪.‬‬ ‫הגן כולל אנדרטה לזכר עולי אתיופיה שניספו בדרכם ארצה ועצי נוי מרשימים‪.‬‬ ‫האנדרטה‪:‬‬ ‫אנדרטה בגובה ‪ 6‬מ' לזכר ‪ 4000‬בני העדה האתיופית שנספו בדרכם ארצה‬ ‫בשנות ה ‪ ,80-90 -‬הוקמה ע"י האמן חנוך בר יוסף בשנת ‪.1995‬‬ ‫באנדרטה מספר אלמנטים‪ :‬קבוצת עמודים המסמלת את ההליכה במדבר‪,‬‬ ‫עמודים נפולים‬ ‫המסמלים‬ ‫אלו‬ ‫את‬ ‫שנפלו‪,‬‬ ‫ראש‬ ‫מעטפת‬ ‫העמודים פונה‬ ‫לירושלים בשל‬ ‫הכמיהה להגיע‬ ‫לירושלים‪,‬‬ ‫צורת המעטפת‬ ‫מסמלת‬ ‫דגל‬ ‫את‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫והצבע השחור‬ ‫‪108‬‬ ‫הוא סמל האבל‪ .‬החומרים מהם נבנתה האנדרטה נתרמו בידי גופים שונים כגון‬ ‫מפעל הפלדה "איסכור"‪ ,‬מפעל הצינורות "צינור הדרום"‪ ,‬היסוד נבנה בידי "מי‬ ‫ערד" וחלק מעלותו נתרם בידי אינטל‪ .‬מידי שנה מתקיים טקס הזיכרון לנופלים‬ ‫מתקיים בתאריך ‪.8.5‬‬ ‫גן הבנים והאנדרטה‬ ‫גן הבנים – מבט משד' לכיש‬ ‫‪109‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.8.1‬מיקום אנדרטת הבנים‬ ‫מצבת ‪ 87‬חיילי הפלוגה הדתית –תמ"א ‪21‬‬ ‫נ‪.‬צ ‪. 613005 / 179819‬גובה‪129 :‬‬ ‫במקום נקברו בידי חטיבה ‪ 9‬המצרית ‪ 87‬חיילי "הפלוגה הדתית"‪ ,‬פלוגה ג'‪ ,‬של‬ ‫גדוד ‪ 33‬של חטיבת אלכסנדרוני‪ ,‬שנפלו בקרב במלחמת העצמאות בכיבוש‬ ‫הכפר עראק אלמנשיה בכ"ו בכסלו תש"ט כחלק ממבצע "חיסול"‪ .‬הלוחמים‬ ‫טיהרו את הכפר מבית לבית במשך הלילה ועם שחר‪ ,‬תוך שהם מבוססים בבוץ‪,‬‬ ‫הותקפו בידי טורי רגלים ושריון שהגיעו מכיס פאלוג'ה בעקבות כשלון פלוגה‬ ‫נוספת מגדוד ‪ 33‬לפוצץ את הגשר המוביל מפאלוג'ה לעיראק אל מנשיה‪.‬‬ ‫ההרוגים הונחו כאן בקבר אחים ולאחר הסכמי שביתת האש עם מצרים ופינוי‬ ‫כיס פאלוג'ה הם הובאו למנוחת עולמים בקבר אחים בביתה קברות נחלת‬ ‫יצחק‪.‬‬ ‫האתר ממוקם מחוץ לגבולות התוכנית‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬ויקיפדיה – מרת עמית הורן – עידכון ‪9/25/2011 -‬‬ ‫‪110‬‬ ‫מנ ִ‬ ‫ַאק אל ַ‬ ‫ער‬ ‫הכפר ִ‬ ‫ְשיָה שכן מדרום לכביש ‪ 35‬ממזרח למפרידן המזרחי‪ .‬מצורף‬ ‫גבול התוכנית על גבי מפה מנדטורית משנת ‪ 1931‬בבסיס עם עידכונים‬ ‫משנת ‪ ,1943‬קנ"מ ‪ 1:20,000‬במקור‪.‬‬ ‫ניתן לראות כי קונטור הכפר עיראק אל מנשייה מחוץ לקו הכחול )אדום(‬ ‫של התוכנית‪ ,‬מדרום לו‪ ,‬בתחום אזור התעשייה של קרית גת‪ ,‬היום‪.‬‬ ‫כביש ‪ 35‬היה כאמור קיים במלואו‪ ,‬ככביש דרג ‪ .2‬כמו כן מסילת הברזל‬ ‫)שיושר עם השנים באזור המפרידן(‪ .‬ניתן לראות את נקודת החצייה של‬ ‫נחל לכיש )מבחור – על שמו נקראת חוות הזרע( ואת נפתול הנחל שקיים‬ ‫גם היום‪.‬‬ ‫תרשים מס' ‪ –1.8.2‬מפה מנדטורית‬ ‫‪111‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.8.3‬תמ"א ‪ – 21‬אתרי מלחמת העצמאות‬ ‫מתוך‪ :‬תמ"א ‪21‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.8.4‬מיקום אנדרטת חיילי הפלוגה הדתית‬ ‫‪112‬‬ ‫‪ 1.9‬עתיקות‬ ‫תל עירני הוא תל שרידי עיר מוקפת חומה מול קריית גת‪ ,‬מצפון לכביש ‪,35‬‬ ‫ממזרח למסילת הברזל‪ .‬זהו אתר העתיקות היחיד בתחום התוכנית‪.‬‬ ‫ארכאולוג ויליאם פוקסוול אולברייט ערך במקום חפירה וזיהה אותו כעיר‬ ‫הפלישתית גת‪ .‬זיהוי זה נתן לקיבוץ גת הנמצא מצפון לתל ולעיר קריית גת‬ ‫הנמצאת מדרומו את שמם‪.‬‬ ‫שטח התל כ ‪ 250 -‬דונם ועיקרו תל גדול ונמוך ומעליו תל מצומצם וגבוה‬ ‫ששטחו כ ‪ 20 -‬דונם‪.‬‬ ‫בחפירות שנערכו בתל בשנים ‪ 1956-1962‬נמצאו ממצאים מתקופות שונות‪ .‬לא‬ ‫נמצאו כל ממצאים מהתקופה הפלישתית לפיכך סוברים החוקרים כי הזיהוי של‬ ‫התל כגת הפלישתית הוא מוטעה וכי העיר גת היא קרוב לוודאי בתל צפית ‪.‬‬ ‫במפות מופיע התל כעת בשם תל עירני‪.‬‬ ‫השם העברי נובע משמו הערבי של התל ‪ -‬תל שיח אחמד אל עריני‪ ,‬למרגלותיו‬ ‫שכן הכפר עירק אל מנשיה‪ ,‬סביבו התרחשו קרבות קשים במלחמת העצמאות‪.‬‬ ‫במהלך השנה האחרונה בוצעו עבודות שיקום על התל‪ :‬נבנה שביל העולה לתל‬ ‫והוקמה אנדרטה בראשו לזכר הנופלים מחטיבת אלכסנדרוני‪ ,‬במבצע חיסול‪.‬‬ ‫‪113‬‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.9.1‬אתרי עתיקות בסביבת התוכנית‬ ‫מפרידן מערבי‬ ‫מפרידן מזרחי‬ ‫‪114‬‬ ‫מפרידן מזרחי‬ ‫תרשים מס' ‪ – 1.9.2‬תל עירני‬ ‫‪115‬‬ ‫‪ 1.10‬תנאים מטאורולוגיים בסביבת הפרויקט מצב איכות האוויר‬ ‫הקיים‬ ‫הפרק שלהלן מציג ניתוח מטאורולוגיה בסביבת תוכנית שדרוג כביש ‪ 35‬בקריית גת‪.‬‬ ‫‪ 1.10.1‬מאפיינים מטאורולוגיים‬ ‫הנתונים המטאורולוגיים לאפיון המטאורולוגיה של האזור נלקחו מתחנת הניטור בקריית‬ ‫גת‪ ,‬הממוקמת במרחק של כ‪ 1.6 -‬ק"מ מדרום לתוואי כביש ‪ ,35‬בבניין בית ספר יד‬ ‫יצחק‪ .‬התחנה מופעלת ע"י איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון‪.‬‬ ‫‪ 1.10.2‬פירוט בסיס הנתונים המטאורולוגיים‬ ‫אזור התעשייה של קריית‪-‬גת ממוקם בסמיכות מיידית לעיר בסקטור הדרום‪-‬מזרחי‪.‬‬ ‫לפי הנחיות ה ‪ EPA‬אורך החספוס של אזור תעשייה הוא ‪ 0.8‬מ' בעוד שאורך החספוס‬ ‫של שטח עירוני )עיר בגודל בינוני דוגמת קריית‪-‬גת( בנוי בצפיפות הוא ‪ 1‬מ'‪/‬ש'‪.‬‬ ‫בקריית‪-‬גת‪ ,‬בבית‪-‬ספר יד יצחק‪ ,‬ממוקמת תחנת ניטור‪ ,‬המופעלת ע"י איגוד ערים‬ ‫אשקלון( בה נערכות גם מדידות מטאורולוגיות‪ .‬גובה מד הרוח הוא ‪ 10‬מ' מעל הגג‪.‬‬ ‫קימות בסביבה מספר תחנות נוספות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תחנה בקבוץ גת‪ .‬אין בה מדידות רוח‬ ‫‪-‬‬ ‫תחנה בכפר מנחם‪ .‬אין בה מדידות טמפרטורה ולחות יחסית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תחנה בשדה‪-‬יואב הממוקמת כ‪ 12-‬ק"מ צפונה‪-‬מערבה לאזור התעשייה‪.‬‬ ‫בחרנו לעשות שימוש בנתוני התחנה בבית ספר יד יצחק בקריית‪-‬גת הממוקמת בנקודת‬ ‫ציון ‪ ( 31.6097N /34.7617E) 613100N / 177400E‬בגובה ‪ 130‬מ' מעל פני הים ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2008‬חסרו נתוני ‪ 9‬ימים‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬חסרו נתוני ‪ 5‬ימים‪ ,‬בשנת ‪ 2011‬חסרו‬ ‫נתוני ‪ 3‬ימים ובשנת ‪ 2012‬חסרו נתוני ‪ 13‬ימים ‪ .‬סה"כ חסרו נתוני ‪ 30‬ימים שהם כ‬ ‫‪.1.6%‬‬ ‫עקב המיקום הייחודי של התחנה בחרנו להשלים את הנתונים מתוך הרשומה עצמה‬ ‫בתאריכים זהים אך בשנים שונות )לדוגמא את החוסרים בשנת ‪ 2012‬השלמנו מנתוני‬ ‫‪.2011‬‬ ‫‪116‬‬ ‫פרמטרים סביבתיים‬ ‫בעגול שמחוגו ‪ 1‬ק"מ אפשר להבחין במבני העיר‪ .‬אורך החספוס נקבע ל ‪ 1‬מ' בכל‬ ‫שטח העיגול‪.‬‬ ‫בריבוע של ‪ 10*10‬קמ"ר מבחינים בסקטורים ‪ 90-0‬ו ‪ 360-150‬בשטחים בנויים בצפיפות‬ ‫)‪ ( 10%‬ובשטחים חוליים עם מעט צמחייה )‪ .( 90%‬בסקטור ‪ 150-90‬מבחינים בשטחים‬ ‫בנויים בצפיפות )‪ ,(10%‬אזור תעשייה )‪ ( 25%‬ושטחים חוליים עם מעט צמחייה )‪.(65%‬‬ ‫האלבדו של שטח עירוני ואזור תעשייה הוא ‪ ,0.18‬שטח חולי עם מעט צמחיה ‪. 0.2‬‬ ‫יחס בוון של שטח עירוני‪ ,‬אזור תעשייה ושטח חולי הוא ‪ .3‬מנתונים אלו הרכבנו את‬ ‫טבלת הפרמטרים הסביבתיים‪:‬‬ ‫סקטור‬ ‫אלבדו‬ ‫יחס בוון‬ ‫אורך חספוס במטר‬ ‫‪360-0‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הערכים הממוצעים לכל העגול שמשו אותי להרצת מודל ‪.RAMMET‬‬ ‫מצורפים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קובץ אקסל של נתונים‬ ‫‪-‬‬ ‫קבצים ‪SFC‬ו‪PFL-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קבצים ‪MET‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שרטוטי שושנות רוח ויציבות‬ ‫‪-‬‬ ‫טבלאות שכיחויות משולבות‬ ‫את השושנות והטבלאות חישבנו ושרטטנו מקובץ ‪) SFC‬שחושב בעזרת נתוני קרקע אך‬ ‫גם עם נתוני רום של בית‪-‬דגן( ‪ .‬היציבות האטמוספרית חושבה מנתוני אורך מונין‪-‬‬ ‫אובוכוב‪ .‬קבוצת יציבות ‪ G‬היא תת‪-‬קבוצה של ‪.F‬‬ ‫אמצנו את הדרישה של המשרד להגנת הסביבה באשר לרוחות שעוצמתן פחותה מ‪1-‬‬ ‫מ'‪/‬ש'‪ .‬עבור רוחות שעוצמתן פחותה מ ‪ 0.5‬מ'‪/‬ש' אמצנו ערך של ‪ 0‬מ'‪/‬ש' ועבור רוחות‬ ‫שעוצמתן מתחת ל‪ 1-‬מ'‪/‬ש' אמצנו ערך של ‪ 1‬מ'‪/‬ש'‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך עוצמת הרוח הממוצעת היא ‪ 1.8‬מ'‪/‬ש' ‪ ,‬שכיחות מקרי השקט היא כ‪-‬‬ ‫‪ 2.5%‬וזמינות הנתונים ‪.100%‬‬ ‫השתמשנו בקובצי ‪SFC‬ו ‪ PFL‬להרצת מודל ‪ AERMOD‬שהסתיימה ללא תקלות‪.‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪ 1.10.3‬שושנות וטבלאות מהירות וכיוון רוחות ומצבי יציבות‬ ‫בתרשימים ובטבלאות שלהלן שושנות רוח ונתוני שכיחות המאפיינות את משטר‬ ‫הרוחות ומצבי היציבות באזור הנדון‪ .‬הנתונים מבוססים על מדידות של פרמטרים‬ ‫מטאורולוגיים שבוצעו בתחנת הניטור בקריית גת בשנים ‪ 2008‬עד ‪ .2012‬מוצגים להלן‬ ‫נתונים שנתיים של מהירויות וכיווני רוח ומצבי יציבות‪ ,‬ובנוסף מוצגים חתכי נתונים עפ"י‬ ‫‪ 4‬החודשים ינואר‪ ,‬אפריל‪ ,‬יוני ואוקטובר המאפיינות ‪ 4‬עונות השנה ועפ"י שעות הבוקר‪,‬‬ ‫הצהרים‪ ,‬הערב והלילה‪.‬‬ ‫בממוצע שנתי‪ ,‬הרוחות בעלות השכיחויות הגבוהות ביותר הן הרוחות הדרום מזרחיות‬ ‫)‪ 12.1%‬שכיחות שנתית(‪ ,‬אחריהן הרוחות הדרומיות )‪ ,(11.5%‬הרוחות הצפון מערבית‬ ‫)‪ ,(10.6%‬והרוחות הדרום דרום מזרחיות )‪.(9.6%‬‬ ‫להלן שכיחויות שנתיות של מצבי היציבות‪ :‬מצב ‪ A‬הנה כ‪ ,8.9% -‬מצב ‪ B‬כ‪,17.6% -‬‬ ‫מצב ‪ C‬כ‪ ,15.2% -‬מצב ‪ ,2.1% D‬מצב ‪ ,7.8% E‬ומצב ‪.45.8% F‬‬ ‫הנתונים מוצגים בצורת שושנות רוח וטבלאות להלן‪.‬‬ ‫‪118‬‬ ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.1‬נתונים שנתיים של שכיחות מהירות וכיווני‬ ‫רוח‬ ‫שושנת‪-‬רוח שנתית‬ ‫קריית‪-‬גת ‪2012-2008 ,‬‬ ‫‪119‬‬ Frequency Distribution of Wind Speed and Wind Direction Kyriat-Gat 2008-2012 Speed m/s Wind Direction 0.5 - 2.1 2.1 - 3.6 3.6 - 5.7 5.7 - 8.8 8.8 - 11.1 >= 11.1 Total 348.75 - 11.25 0.025474 0.030127 0.009624 0.000091 0.000000 0.000000 0.065317 11.25 - 33.75 0.023445 0.009989 0.001163 0.000000 0.000000 0.000000 0.034597 33.75 - 56.25 0.019089 0.003307 0.000228 0.000000 0.000000 0.000000 0.022624 56.25 - 78.75 0.017082 0.002212 0.000525 0.000023 0.000000 0.000000 0.019841 78.75 - 101.25 0.016808 0.001300 0.000730 0.000068 0.000023 0.000000 0.018929 101.25 - 123.75 0.029169 0.002463 0.000388 0.000091 0.000000 0.000000 0.032111 123.75 - 146.25 0.109309 0.009807 0.001391 0.000251 0.000000 0.000000 0.120758 146.25 - 168.75 0.076309 0.016443 0.002668 0.000479 0.000000 0.000000 0.095899 168.75 - 191.25 0.094600 0.016854 0.003238 0.000479 0.000023 0.000068 0.115262 191.25 - 213.75 0.024539 0.018427 0.006044 0.002828 0.000388 0.000182 0.052408 213.75 - 236.25 0.020275 0.018336 0.010057 0.003740 0.000023 0.000000 0.052431 236.25 - 258.75 0.018610 0.021597 0.007937 0.002212 0.000114 0.000000 0.050470 258.75 - 281.25 0.019066 0.023171 0.005998 0.000935 0.000000 0.000000 0.049170 281.25 - 303.75 0.021689 0.033821 0.001733 0.000000 0.000000 0.000000 0.057243 303.75 - 326.25 0.032635 0.061485 0.011471 0.000046 0.000000 0.000000 0.105638 120 326.25 - 348.75 Sub-Total: 0.032385 0.041005 0.008552 0.000046 0.000000 0.000000 0.081988 0.580483 0.310345 0.071748 0.011289 0.000570 0.000251 0.974685 Calms: 0.025315 Missing/Incomplete: 0.000000 Total: 1.000000 Frequency of Calm Winds: 2.53% Average Wind Speed: 1.84 m/s 121 ‫תרשים מס' ‪ - 1.10.2‬נתונים שנתיים של שכיחות מצבי יציבות‬ ‫וכיווני רוח‬ ‫שושנת יציבות שנתית‬ ‫קריית‪-‬גת‪2012-2008 ,‬‬ ‫‪122‬‬ Frequency Distribution of Wind Direction and Stability Kyriat-Gat 2008-2012 Stability Class Wind Direction A B C D E F G Total 348.75 - 11.25 0.004972 0.010149 0.014619 0.001254 0.010080 0.024243 0.000000 0.065317 11.25 - 33.75 0.003421 0.005382 0.002235 0.000228 0.002395 0.020936 0.000000 0.034597 33.75 - 56.25 0.002144 0.001961 0.000889 0.000114 0.000867 0.016648 0.000000 0.022624 56.25 - 78.75 0.002007 0.001163 0.000684 0.000068 0.001026 0.014892 0.000000 0.019841 78.75 - 101.25 0.001391 0.001095 0.000889 0.000205 0.000730 0.014619 0.000000 0.018929 101.25 - 123.75 0.002349 0.002372 0.000889 0.000137 0.001482 0.024881 0.000000 0.032111 123.75 - 146.25 0.005337 0.007549 0.003786 0.001095 0.006773 0.096219 0.000000 0.120758 146.25 - 168.75 0.006317 0.009305 0.006523 0.001391 0.008507 0.063857 0.000000 0.095899 168.75 - 191.25 0.005816 0.012771 0.008347 0.001551 0.008324 0.078453 0.000000 0.115262 191.25 - 213.75 0.005337 0.009054 0.010126 0.003717 0.007458 0.016717 0.000000 0.052408 213.75 - 236.25 0.008256 0.011243 0.013410 0.003900 0.005975 0.009647 0.000000 0.052431 236.25 - 258.75 0.008256 0.014984 0.012885 0.002303 0.003991 0.008051 0.000000 0.050470 258.75 - 281.25 0.008415 0.019818 0.010354 0.001232 0.002030 0.007321 0.000000 0.049170 281.25 - 303.75 0.008735 0.024608 0.011563 0.000456 0.001710 0.010172 0.000000 0.057243 303.75 - 326.25 0.009008 0.027641 0.034163 0.001824 0.008233 0.024767 0.000000 0.105638 326.25 - 348.75 0.007389 0.017105 0.020754 0.001665 0.008461 0.026615 0.000000 0.081988 123 Sub-Total: 0.089149 0.176200 0.152116 0.021141 0.078042 0.458037 0.000000 0.974685 Calms: 0.025315 Missing/Incomplete: 0.000000 Total: 1.000000 Frequency of Calm Winds: 2.53% Average Wind Speed: 1.84 m/s ‫ ערב ולילה‬,‫ צהרים‬,‫ עונות השנה ושעות הבוקר‬4 ‫להלם נתוני שכיחות מהירות וכיוון רוח עפ"י‬ 124 06:00 - 00:00 ‫ שעות הלילה‬,‫ ינואר‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.3 '‫תרשים מס‬ NORTH 30% 24% 18% 12% 6% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 1.75% 125 126 12:00 - 06:00 ‫ שעות הבוקר‬,‫ ינואר‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.4 '‫תרשים מס‬ NORTH 20% 16% 12% 8% 4% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 2.49% 127 128 18:00 - 12:00 ‫ שעות הצהרים‬,‫ ינואר‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.5 '‫תרשים מס‬ NORTH 20% 16% 12% 8% 4% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 0.83% 129 130 24:00 - 18:00 ‫ שעות הערב‬,‫ ינואר‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.6 '‫תרשים מס‬ NORTH 20% 16% 12% 8% 4% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 6.13% 131 132 06:00 - 00:00 ‫ שעות הלילה‬,‫ אפריל‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.7 '‫תרשים מס‬ NORTH 25% 20% 15% 10% 5% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 8.67% 133 134 12:00 - 06:00 ‫ שעות הבוקר‬,‫ אפריל‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.8 '‫תרשים מס‬ NORTH 15% 12% 9% 6% 3% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 2.86% 135 136 18:00 - 12:00 ‫ שעות הבוקר‬,‫ אפריל‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.9 '‫תרשים מס‬ NORTH 30% 24% 18% 12% 6% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 0.00% 137 138 24:00 - 18:00 ‫ שעות הערב‬,‫ אפריל‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.10 '‫תרשים מס‬ NORTH 20% 16% 12% 8% 4% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 5.78% 139 140 06:00 - 00:00 ‫ שעות הלילה‬,‫ יולי‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.11 '‫תרשים מס‬ NORTH 30% 24% 18% 12% 6% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 1.47% 141 142 12:00 - 06:00 ‫ שעות הבוקר‬,‫ יולי‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.12 '‫תרשים מס‬ NORTH 20% 16% 12% 8% 4% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 0.37% 143 144 18:00 - 12:00 ‫ שעות הצהרים‬,‫ יולי‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.13 '‫תרשים מס‬ NORTH 30% 24% 18% 12% 6% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 0.00% 145 146 24:00 - 18:00 ‫ שעות הערב‬,‫ יולי‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.14 '‫תרשים מס‬ NORTH 35% 28% 21% 14% 7% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 0.43% 147 148 06:00 - 00:00 ‫ שעות הלילה‬,‫ אוקטובר‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.15 '‫תרשים מס‬ NORTH 30% 24% 18% 12% 6% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 3.32% 149 150 12:00 - 06:00 ‫ שעות הבוקר‬,‫ אוקטובר‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.16 '‫תרשים מס‬ NORTH 15% 12% 9% 6% 3% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 1.01% 151 152 18:00 - 12:00 ‫ שעות הצהרים‬,‫ אוקטובר‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.17 '‫תרשים מס‬ NORTH 35% 28% 21% 14% 7% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 0.09% 153 154 24:00 - 18:00 ‫ שעות הערב‬,‫ אוקטובר‬,2012_2008 ,‫ קריית גת‬- 1.10.18 '‫תרשים מס‬ NORTH 20% 16% 12% 8% 4% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 1.51% 155 156 ‫ כל השנים‬,‫ כל השעות‬2012 - 2008 ‫ קריית גת‬- 1.10.19 '‫תרשים מס‬ NORTH 15% 12% 9% 6% 3% WEST EAST WIND SPEED (m/s) >= 11.1 8.8 - 11.1 SOUTH 5.7 - 8.8 3.6 - 5.7 2.1 - 3.6 0.5 - 2.1 Calms: 2.53% 157 158 ‫‪ 1.10.4‬אחוז מצבי שקט‬ ‫נתוני אחוז מצבי שקט מופיעים בסוף כל טבלה לעיל ונקראים ‪.CALMS‬‬ ‫גובה שכבת הערבול‪ ,‬בהנחה שזהה לבית‪-‬דגן‪ :‬בעונת הקיץ החציון של גובה שכבת‬ ‫הערוב הוא כ ‪ 600 -‬מ'‪ .‬בחורף כ – ‪ 1,500‬מ' ובעונות המעבר כ – ‪ 1,100‬מ'‪ .‬שכבות‬ ‫הערוב הרדודות ביותר נמדדות בחודשים אפריל‪-‬מאי בימים של התמוחחות מסיבית‪.‬‬ ‫שכבת הערוב העמוקה ביותר נצפית בשעות הבוקר לאחר התמוטטות אינברסית‬ ‫הקרינה הלילית‪ .‬הן מצטמצמות לקראת ערב‪ .‬בלילות בהירים גובה שכבת הערוב לא‬ ‫עולה על עשרות מטרים בודדים‪.‬‬ ‫‪ 1.10.5‬שינויים מטאורולוגיים מקומיים‪ ,‬משוערים או ידועים‪ ,‬עקב נתוני‬ ‫טופוגרפיה באזור‪ ,‬כולל תופעות של ערפילים‪.‬‬ ‫לא צפויים שינויים מטאורולוגיים מקומיים מיוחדים עקב נתוני טופוגרפיה‪ ,‬עקב כך‬ ‫שהטופוגרפיה עד למרחק של ‪ 500‬מטר מכביש ‪ 35‬אינה מאופיינת בשינויים מיוחדים‪.‬‬ ‫מצבים מטאורולוגיים השכיחים והמחמירים ביותר לפיזור מזהמים ושכיחותם בעונות‬ ‫השנה ושעות ביממה‪.‬‬ ‫בממוצע שנתי‪ ,‬הרוחות בעלות השכיחויות הגבוהות ביותר הן הרוחות הדרום מזרחיות‬ ‫)‪ 12.1%‬שכיחות שנתית(‪ ,‬אחריהן הרוחות הדרומיות )‪ ,(11.5%‬הרוחות הצפון מערבית‬ ‫)‪ ,(10.6%‬והרוחות הדרום דרום מזרחיות )‪.(9.6%‬‬ ‫השכיחות של רוחות דרום מזרחיות בעונות השנה ושעות היממה מופיעה בטבלאות‬ ‫שהוצגו לעיל‪.‬‬ ‫להלן שכיחויות שנתיות של מצבי היציבות‪ :‬מצב ‪ A‬הנה כ‪ ,8.9% -‬מצב ‪ B‬כ‪,17.6% -‬‬ ‫מצב ‪ C‬כ‪ ,15.2% -‬מצב ‪ ,2.1% D‬מצב ‪ ,7.8% E‬ומצב ‪.45.8% F‬‬ ‫של מצב יציבות ‪ F‬בעונות השנה ובשעות היממה מופיעה בטבלאות שהוצגו לעיל‪.‬‬ ‫‪159‬‬