‫המכללה האקדמית לישראל‬ ‫תואר שני במנהל מערכות בריאות‬ ‫שם הקורס‪ :‬מבוא לאפידמיולוגיה‬ ‫קוד הקורס‪6100018 :‬‬ ‫נקודות זכות‪2 :‬‬ ‫שם המרצה‪ :‬פרופ' ליאון אפשטיין‬ ‫דרישות קדם‪ :‬אין‬ ‫תאור הקורס‬ ‫הקורס מקנה רקע כללי בעקרונות והמושגים האפידמיולוגיים‪ ,‬הבנה בנוגע לטבען של מחלות‬ ‫כרוניות וזיהומיות והתהליכים הקשורים אליהן בקהילה ובאוכלוסייה‪.‬‬ ‫מטרות הקורס‬ ‫בתום הקורס‪ ,‬הסטודנט‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ידע להסביר את ההתפתחות ההיסטורית שהובילה לעשייה בשירותי בריאות הציבור‬ ‫והאפידמיולוגיה‪.‬‬ ‫יכיר מושגים אפידמיולוגיים ומקורות מידע לפרסומים סטטיסטיים‪.‬‬ ‫ידע לאסוף ולהשתמש בנתונים אפידמיולוגיים נבחרים תכנון והערכה של שירותי בריאות‬ ‫קהילתית ויישום בתחום הסיעוד‪.‬‬ ‫יכיר וישתמש במדדים אפידמיולוגיים‪.‬‬ ‫יכיר סוגים שונים של מחקרים באפידמיולוגיה אנליטית‪ ,‬ניסויית ותיאורית‪.‬‬ ‫יכיר דפוסים בינלאומיים של בריאות וחולי ומגמות של מחלות לאורך זמן‪.‬‬ ‫יוכל לקבוע אסטרטגיות אפקטיביות של סינון‪ ,‬מיפוי )‪ (screening‬ומניעה של מחלות‬ ‫כרוניות וזיהומיות‪.‬‬ ‫יוכל לקבל החלטות קליניות על פי מחקרים אפידמיולוגיים‪.‬‬ ‫השפעות סביבתיות ותעסוקתיות על הציבור ועל בריאות קהילתית‪.‬‬ ‫ידע להשתמש בעקרונות אתיים כבסיס לביקורת מחקרים‪.‬‬ ‫מבנה הקורס‬ ‫הקורס יועבר באמצעות הרצאות‪ ,‬דיונים ומטלות לביצוע בבית‪ .‬בהרצאות ישולבו מצגות אודיו‪-‬‬ ‫ויזואליות שיציגו שיטות באפידמיולוגיה ומדיניות בריאות ויישום קליני המבוסס על נתונים‬ ‫אפידמיולוגיים‪.‬‬ ‫דרישות הקורס והערכה‬ ‫‪ 5‬תרגילי בית‪-‬‬ ‫בחינה מסכמת‪-‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫מדיניות הקורס‬ ‫השתתפות בשיעורים חובה‪.‬‬ ‫מידע על הקורס יפורסם באתר המתאים ברשת המכללה‪ .‬חובת הלומדים להתעדכן באמצעות‬ ‫האתר‪.‬‬ ‫המכללה האקדמית לישראל‬ ‫תואר שני במנהל מערכות בריאות‬ ‫נושאי הקורס‬ ‫‪ .1‬מושגים באפידמיולוגיה; רמות‪/‬דרגות של מניעה; מחלות אפידמיות מול מחלות‬ ‫אנדמיות‪ ,‬סיבתיות‪ ,‬גורמי סיכון‪ ,‬מבחנים דיאגנוסטיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מדדים לבריאות וחולי‪ :‬שיעורים‪ ,‬יחסים‪ ,‬תקנון‪ ,‬שכיחות‪ ,‬שיעורי מחלה ותמותה‪,‬‬ ‫היארעות‪ ,‬המצאות‪ ,‬תוחלת חיים‪.‬‬ ‫‪ .3‬אפידמיולוגיה תיאורית; אדם‪ ,‬מקום וזמן‪ ,‬מעקב והישרדות‪ ,‬דמוגרפיה‪.‬‬ ‫‪ .4‬מקורות מידע על נתונים על בריאות קהילתית‪ ,‬מפקד תושבים‪ ,‬רשומות על נתוני בריאות‪,‬‬ ‫פרסומים סטטיסטיים שנתיים‪.‬‬ ‫‪ .5‬התפרצות מחלות‪ .‬הביטים אפידמיולוגיים של מחלות זיהומיות‪.‬‬ ‫‪ .6‬בדיקות סינון‪ ,‬מהימנות ותוקף‪ ,‬רגישות‪ ,‬סגוליות‪ ,‬ערך מנבא‪ ,‬הערכה של תכניות סינון‪.‬‬ ‫‪ .7‬מחקרים קליניים‪ ,‬היבטים אתיים בהקשר למחקר קליני‪.‬‬ ‫‪ .8‬אפידמיולוגיה אנליטית‪ :‬מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים‪ ,‬מחקרי חתך‪,‬‬ ‫קבוצות בקרה‪ ,‬מחקרי עוקבה‪.‬‬ ‫‪ .9‬סיבתיות‪ ,‬הערכת הסיכון‪ ,‬שונות והטיה‪.‬‬ ‫‪ .10‬אפידמיולוגיה של מחלות לב וכלי דם‪.‬‬ ‫‪ .11‬אפידמיולוגיה של מחלות סרטן ואפידמיולוגיה גנטית‪.‬‬ ‫‪ .12‬אפידמיולוגיה תעסוקתית וסביבתית‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫ספרות מומלצת‪:‬‬ ‫מודן‪ ,‬ב‪ .)1998( .‬אפידמיולוגיה‪ .‬פפירוס‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫‪Greenberg R. S., Daniels S. R., Flanders W. D., Eley, J.W., Boring III J.R. (2001).‬‬ ‫‪Medical Epidemiology (3rd ed.). Mcgraw Hill Companies, Inc.: New York.‬‬