‫א‪ .‬מהו מחקר מדעי ?‬ ‫המילון מגדיר "מחקר"‪:‬‬ ‫"עיון נמרץ וירידה לשורש העניין בנושא מסוים‪ .‬בדרך‬ ‫כלל‪ ,‬תוצאות החקירה נכתבות ומוסברות בדו"ח‪,‬‬ ‫במאמר או בספר"‪.‬‬ ‫מחקר קיים בתחומים רבים ומגוונים בחיים‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫למחקר‪..‬‬ ‫מחקר משטרתי או אזרחי אף הוא נחשב למחקר‬ ‫במסגרת קורס זה אנו מתמקדים במחקר המדעי‪ .‬לצורך‬ ‫זה יש להגדיר מהו בעצם מדע ומה מטרתו‪.‬‬ ‫המדע חוקר תופעות‪ .‬תופעות טבע הן הבסיס של‬ ‫המדע‪ .‬המדע חקר אותן לאורך כל ההיסטוריה‪.‬‬ ‫)תופעות חברתיות נחקרו פחות‪ ,‬למעשה התחילו‬ ‫לחקור אותן רק לפני כ‪ 150 -‬שנה(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המדע מהו ?‬ ‫הגדרה‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫המדע מוגדר כ"גוף ידע" הנצבר באופן שיטתי‬ ‫ואובייקטיבי בתחום מסוים מאורגן ומבוסס על עובדות‪,‬‬ ‫תצפיות או ניסויים שהופכים לחוקים כללים ותיאוריות‪.‬‬ ‫המדע מצוי במעבדות‪ ,‬בספריות‪ ,‬בכתבי‪-‬עת )תקופונים(‪,‬‬ ‫בספרים ובמוחותיהם של המדענים‪-‬המומחים‪.‬‬ ‫מה המדע חוקר ? תופעות טבע ותופעות חברתיות ‪.‬‬ ‫מדעי הטבע )מדעים מדוייקים(‪ ,‬מדעי החיים‪ ,‬מדעי‬ ‫ההתנהגות ומדעי החברה‪.‬‬ ‫יצירה עיונית נחקרת במדעי הרוח‪,‬‬ ‫מהו לא מדע ? יצירה עיונית‪ :‬שיר‪ ,‬סיפור ‪ ,‬אומנות וכו'‪.‬‬ ‫הוראה עצמה נחשבת ליצירה‪.‬‬ ‫מה מניע אותנו לחקור‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ג'ון דיואי ‪ -‬פילוסוף מהמאה ה‪ 19 -‬אמר כי ‪4‬‬ ‫שלבים הופכים אדם להיות מדען‪:‬‬ ‫‪ .1‬סקרנות‬ ‫‪ .2‬שאילת שאלות‬ ‫‪ .3‬חקירה‬ ‫‪ .4‬מתן תשובה‪.‬‬ ‫מאפייני ותכונות המדע‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אובייקטיביות‪-‬עמדותיו האישיות של החוקר אינן באות‬ ‫לידי ביטוי במחקר‪ .‬המדען חייב להיות משוחרר מנגיעה‬ ‫אישית )מאוד קשה‪ ,‬כי עצם הבחירה בנושא מעידה על‬ ‫נגיעה אישית(‪.‬‬ ‫אמפיריות‪ -‬המדע אוסף נתונים אמפיריים על פי עובדות‪,‬‬ ‫חושי‪..‬‬ ‫ומגיע למסקנות על סמך ניסיון חושי‬ ‫דיוק בשימוש במושגים‪ ,‬ודיוק במדידות‪ .‬הדבר חיוני במדע‬ ‫כדי להגיע למסקנות נכונות ותקיפות‪.‬‬ ‫שיטתיות ‪ -‬עבודה מסודרת בשלבים‪ ,‬כשחייבים לעבור‬ ‫את כל השלבים‪ ,‬כדי לחקור )אם כי שיטתיות אינה ערובה‬ ‫לגילויים מדעיים כמו במקרה של גילוי הפניצילין(‪.‬‬ ‫מאפייני ותכונות המדע‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פומביות ורפליקציה – פומביות המדע מביאה ליכולת שיחזור‬ ‫)רפליקציה( של המחקר ולבדיקת מהימנותו‪ .‬המחקר חשוף‬ ‫לביקורת חיצונית מוחלטת וזה מאפשר לבדוק את טיבו ואת‬ ‫הגילויים שלו‪ .‬היכולת לשחזר את המחקר מעיד על שהמחקר זה‬ ‫אומר שהמחקר עשוי היטב‪.‬‬ ‫שליטה ובקרה על התופעות ‪ -‬החוקר שולט בניסוי‪ ,‬מבקר ומשנה‬ ‫בהתאם‪.‬‬ ‫בהתאם‪.‬‬ ‫סיבתיות – מטרת המדע לחפש אחר קשרים וסיבות בין תופעות‬ ‫)שרשרת סיבתיות(‪.‬‬ ‫* סיבתיות היא אחד הדברים החשובים ביותר שהמדע שואף אליו‪.‬‬ ‫מטרת המחקר )המדע(‪ ,‬היא לגלות את החוקיות ואת הסיבות‬ ‫לתופעות הפיזיות והחברתיות שסביבנו )תיאורית הכאוס נוסחה‬ ‫מחוסר יכולת לער‪.‬קוב אחרי הסיבתיות של כל תופעה(‪.‬‬ ‫סוגי מחקרים‪ :‬המחקר עיוני‬ ‫• במחקר זה ההתמקדות היא רק בחומר עיוני‬ ‫כלומר‪ :‬בספרות המקצועית שבנושא‪ .‬עוסקים‬ ‫בעיקר בפרשנות וניתוח טקסטים‪ .‬סיכומם‬ ‫וגיבושם לרעיונות חדשים באופן שיטתי מבלי‬ ‫להסתמך יתר על המידה על נתונים אמפיריים‬ ‫ועל עובדות בשדה‪.‬‬ ‫• מחקר זה מאפיין בעיקר את המחקר במדעי‬ ‫הרוח ויהדות‪ ,‬בפילוסופיה בלימוד תנ"ך ספרות‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫סוגי מחקרים‪:‬המחקר האמפירי‬ ‫)הניסיוני( הכמותי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סוג מחקר זה הוא המחקר המדעי הקלאסי הקיים מזה‬ ‫למעלה מ‪ 300-‬שנה במדעי הטבע ואומץ ב‪ 150-‬שנה‬ ‫האחרונות על ידי מדעי החברה‪.‬‬ ‫את המחקר האמפירי מאפיינות תכונות שהוזכרו כמו‪:‬‬ ‫אובייקטיביות‪ ,‬אמפיריות‪ ,‬דיוק שיטתיות ועוד‪.‬‬ ‫חלק ממאפיינים אלה אומצו גם על ידי סוגים אחרים של‬ ‫המחקר )העיוני והאיכותי(‪.‬‬ ‫המחקר הכמותי בודק את ההתנהגות הגלויה של האנשים‪,‬‬ ‫ודרכו יוצר את מיפוי התופעה‪ -‬כימות התופעה‪ ,‬כיוון ומגמה‪.‬‬ ‫הסקת מסקנות הכללת תוצאות המחקר והפרשנות‬ ‫לממצאים נובעת ישירות ועד כמה שניתן באופן אובייקטיבי‬ ‫מתוצאות המחקר‪.‬‬ ‫סוגי מחקרים‬ ‫המחקר האמפירי האיכותני )לבחירה ‪(2‬‬ ‫• מה זה מחקר איכותני‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מחקר איכותני הוא מחקר עם אנשים ולא על אנשים‬ ‫מחקר איכותני הוא "מחקר האנוש"‪ -‬המתאים במיוחד‬ ‫לתחומי חינוך‪ ,‬סיעוד‪ ,‬אנתרופולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה‬ ‫ופסיכולוגיה )עמיה ליבליך בפתח דבר לשקדי ‪.(2003‬‬ ‫מחקר איכותני הוא "הסיפורים והמילים"‪ ,‬אלה הם‬ ‫כלים להבניית המציאות ותיאור החוויות הגלומות‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫היכולת לצרף מילים לסיפורים מוכרת כמאפיין‬ ‫משמעותי של החוקר האיכותני )שקדי ‪.(2003‬‬ ‫סוגי מחקרים‬ ‫המחקר האמפירי האיכותני‬ ‫מחקר איכותני מדגיש את הפרשנות הסובייקטיבית שאנשים נותנים‬ ‫למציאות החברתית‪/‬תרבותית שהם נמצאים בה‪.‬‬ ‫מחקר איכותני בודק תהליך במהלך התרחשותו‪ ,‬וזאת לעומת המחקר‬ ‫הכמותי הבודק את התוצרים של התהליך‪.‬‬ ‫הוא‪::‬‬ ‫תפקיד החוקר הוא‬ ‫לחקור את הדברים‪/‬תופעות במיקום הטבעי‪ ,‬למצוא משמעות או לפרש‬ ‫את התופעות במונחים שבני אדם משתמשים בהם‬ ‫)‪(Denzin & Lincoln, 2000‬‬ ‫"החוקר מעוניין בתהליכים יותר מאשר בתוצאות או בתוצרים"‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫"מחקר איכותני הוא "תיאורי"‪ ,‬הוא שואב את נתוניו מהמערך הטבעי‪,‬‬ ‫והחוקר הוא מכשיר המחקר העיקרי" )צבר בן‪-‬יהושע‪. (1990 ,‬‬ ‫מחקר איכותני הוא "מחקר עם אנשים" ולא "על‬ ‫אנשים"‪-‬‬ ‫• צבר בן יהושע מגדירה מחקר איכותני כ"מחקר‬ ‫עם נחקרים ולא על נחקרים" )‪ .(2000‬סוג מחקר‬ ‫זה מבטיח חילופים הדדיים בין החוקר לנחקר‬ ‫ומצמצם את פער הכוחות וחוסר הסימטריה‬ ‫ביניהם‪ .‬שיטת מחקר זו מרחיבה את הקשר בין‬ ‫החוקר לנחקריו ומובילה להדדיות‬ ‫• ושותפות )צבר בן יהושע‪.(1990 ,‬‬ ‫המחקר האיכותני‪ -‬למה?‬ ‫המחקר האיכותני‪ ,‬משלים את הגישה הכמותית בכך‬ ‫שהוא מנסה להבין את אופי התנהגותם של‬ ‫הנחקרים‪ ,‬והדרך בה הם מפרשים את דרך חייהם‬ ‫)פרוש אותו אין אנו רואים במיפוי התופעות(‪ .‬על‪-‬‬ ‫מנת להגיע להבנה זאת‪ ,‬המחקר האיכותני מביא‬ ‫את החוקר אל הנחקר )צבר בן‪-‬יהושע‪. (1990 ,‬‬ ‫שיטות מחקר כמותיות‬ ‫שאלת המחקר‬ ‫דדוקציה‬ ‫תיאוריה‬ ‫רקע תיאורטי‬ ‫השערות‬ ‫המחקר‬ ‫תפעול‬ ‫המחקר‬ ‫אינדוקציה‬ ‫חוק מדעי‬ ‫)דיון(‬ ‫סקר‪/‬‬ ‫מחקר‪/‬‬ ‫ניסוי‬ ‫עיבוד נתונים ‪/‬‬ ‫סטטיסטיקה‬ ‫)תוצאות(‬ ‫)שיטה(‬ ‫תיאור הנבדקים‬ ‫תיאור המשתנים‬ ‫תיאור כלי המחקר )שאלונים מבחנים ותצפיות‬ ‫תיאור הליך המחקר‬ ‫שאלות מחקר‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫א‪ .‬האם ובאיזה מידה קיים קשר בין ‪ X‬ל‪) ? Y -‬קשר(‬ ‫דוגמאות‪ :‬באיזה מידה יש קשר בין חרדה להישגים‬ ‫בלימודים ? באיזה מידה יש קשר בין תסכול לתוקפנות?‬ ‫באיזה מידה קיים קשר בין גיל תחילת הזחילה לבין גיל‬ ‫תחילת הדיבור אצל תינוקות?‬ ‫ב‪ .‬האם ובאיזה מידה ‪ X‬גורם ל‪) ? Y-‬השפעה(‬ ‫דוגמאות‪ :‬באיזה מידה רמת חרדה משפיעה על הישגים‬ ‫בלימודים ? באיזה מידה תסכול גורם לתוקפנות ? באיזה‬ ‫מידה תרופה מסוימת משפיעה על לחץ דם ?‬ ‫ג‪ .‬האם ובאיזה מידה קיים הבדל בין חלקים שונים ב‪X-‬‬ ‫ביחס ל‪) ?Y-‬סיבתיות(‬ ‫האם יש הבדל בין בנים לבנות בהישגים במתמטיקה?‬ ‫תיאוריה אמפירית מוגדרת‪:‬‬ ‫• כמערכת של טענות על קשרים בין מושגים‬ ‫מדעיים היוצרים עקרונות כללים וחוקים מדעיים‪.‬‬ ‫• אוסף חוקים זה מציג השקפה מסוימת על‬ ‫התופעה )השקפה זו אינה סובייקטיבית אלא‬ ‫נובעת כמסקנה לוגית מהחוקים(‪.‬‬ ‫• השקפה זו משמשת הסבר העבר וחיזוי‬ ‫התופעות בעתיד‪.‬‬ ‫היקף התיאוריה‪ :‬מה ההבדל בין חוק מדעי‬ ‫לתיאוריה ?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פרדיגמה היא תיאוריית‪-‬על‬ ‫מודל הוא תיאוריה המוצגת באמצעות תרשימים‬ ‫תיאוריה רגילה‬ ‫מיני תיאוריה‪ -‬תיאוריה בהיקף קטן‬ ‫חוק מדעי‬ ‫אופי ההשערות במחקר הכמותי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫השערה מוגדרת‪ :‬תשובה אפשרית כיוונית לשאלה‬ ‫המחקרית‪.‬‬ ‫השערות יכולות להיות מופרכות או מוכחות‪.‬‬ ‫השערה מופרכת נקראת השערת ‪ H0‬משום שהמחקר לא‬ ‫הוכיח את נכונות הטענה המחקרית ולא השתנה דבר‬ ‫)‪ .(H0‬במקרה זה אין חיזוק לתיאוריה‪.‬‬ ‫השערה מוכחת נקראת השערת המחקר או השערת ‪. H1‬‬ ‫למשל‪ :‬אם נשער שקיים הבדל בין בנים לבנות בהישגים‬ ‫במתמטיקה ונוכיח זאת‪ ,‬אזי נקבל השערת ‪ .H1‬זה יהפוך‬ ‫לחוק או כלל ויחזק את התיאוריה‪ .‬אם לא נוכיח זאת אין‬ ‫חיזוק לתיאוריה )‪ . (H0‬אם נוכיח ההיפך נחליש את‬ ‫התיאוריה‪.‬‬ ‫ניסוח השערת מחקר‬ ‫• יימצא הבדל ברמת חרדת מבחן בין נבחנים‬ ‫במקצועות ריאליים לנבחנים במקצועות‬ ‫הומאניים‪ :‬אצל הנבחנים במקצועות ריאליים‪,‬‬ ‫רמת החרדה תהיה גבוהה יותר מבין אלה‬ ‫הומאניים‪..‬‬ ‫הנבחנים במקצועות הומאניים‬ ‫• ההשערה צצה בעקבות דדוקציה ‪ -‬גזירה לוגית‬ ‫מתוך התיאוריה שנבחרה "חרדת מצב"‪-‬החשש‬ ‫מכישלון כהסבר להבדלים )על פי התיאוריה שניה‬ ‫לחרדת מבחנים("‪.‬‬ ‫שיטת המחקר הכמותי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תפעול )אופרציונליזציה(‪ :‬מה שיטת בדיקת ההשערה ? כיצד‬ ‫נבדקת שאלת המחקר? זהו חלק של ה"שיטות מחקר"‪ .‬תרגום‬ ‫למספרים את המושגים שאנו רוצים למדוד‪ .‬שאלה כמו‪ :‬באיזו‬ ‫מידה תפילה מורידה גשמים ‪ -‬אינה אופרציונלית ואי אפשר‬ ‫למדוד אותה ולכן איננה שאלה מחקרית‪.‬‬ ‫הניסוי או המחקר כוללים‪:‬‬ ‫בחירת המדגם‪ :‬כמובן שבחירת המדגם תיעשה לפי שיטות‬ ‫דגימה מקובלות שיילמדו‪.‬‬ ‫בחירת כלי מדידה ‪ -‬יש צורך כמובן לבחור כלי מדידה מתאים –‬ ‫שאלון חרדה מהימן ותקף‪.‬‬ ‫איסוף הנתונים כולל את העברת השאלון וריכוז הנתונים שבו‬ ‫באמצעות מחשב‪ ,‬לצורך הכנת העיבוד הסטטיסטי‪.‬‬ ‫כלי מחקר כמותיים‬ ‫שאלון סגור‬ ‫• שאלות שהנחקרים מתבקשים לדרג על פי סולם‬ ‫קבוע מראש‪ .‬השאלונים הניתנים לכלל הנחקרים‬ ‫הם אחידים והתשובות הנרשמות מקודדות על פי‬ ‫סולם מספרי או ערכי‪.‬‬ ‫שאלון פתוח‪ -‬משמש ככלי כמותי ואיכותי‬ ‫• שאלון בו הנחקר מביע את דעתו על הנושא הנחקר‬ ‫על פי שאלות מובנות מראש בכתב‪ .‬האספקט‬ ‫הכמותי ניתן לספור את כמות הפעמים ‪ /‬התופעות‬ ‫המוזכרות בתשובות הנשאלים‪.‬‬ ‫תצפית‬ ‫• כימות התופעות‬ ‫הנצפות‪.‬‬ ‫מבנה המאמר המדעי במחקר כמותי‬ ‫‪ .1‬רקע תיאורטי ‪ -‬תיאוריה‪ ,‬מושגים מדעיים‪ ,‬שאלת‬ ‫המחקר‪ ,‬השערה‪.‬‬ ‫‪ .2‬פרק השיטה ‪ -‬שיטת המחקר‪ .‬המתודולוגיה‬ ‫היבט מעשי מאוד להבנת העשייה המדידה‬ ‫))היבט‬ ‫והניסוי(‬ ‫‪ .3‬תוצאות ‪ -‬הסטטיסטיקה‪ ,‬הגרפים ‪ -‬עיבוד הנתונים‬ ‫הסטטיסטיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הדיון ‪ -‬חזרה לשיטה החוק‪ ,‬סיכום‪ ,‬מסקנות‪,‬‬ ‫משמעויות‪ ,‬נימוקים‪.‬‬