1 רועי בר ` פרופ / מבוא לקשר כימי ת המולקולאריו האורביטלות תורת : הכימי ה

‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫‪. 71‬‬
‫‪1‬‬
‫הקשר הכימי ‪ :‬תורת האורביטלות המולקולאריו ת‬
‫בשני הפרקים הקודמים למדנו על התיאור הקוונטי של אטומים‪ .‬פתרנו קודם את משוואת שרדינגר המדויקת‬
‫של אטום מימן‪ .‬בעזרת שיטת הווריאציה הצלחנו לתאר בקרוב סביר את מצב היסוד של אטום ההליום‪ .‬כמוכן‬
‫למדנו את עיקרי המשפט הויריאלי ובפרק הקודם למדנו על קירוב בורן אופנהיימר‪ .‬כעת‪ ,‬בידינו הכלים ללמוד‬
‫על מהות הקשר הכימי‪ .‬אנו נתחיל בניתוח כללי של הקשר הכימי הנובע מהמשפט הויריאלי‪ .‬אחר‪-‬כך‪ ,‬נראה‬
‫‪+‬‬
‫כיצד המסקנות הכלליות עובדות בקשר הכימי הפשוט ביותר‪ :‬קשר חד‪-‬אלקטרוני ב‪ .H2 -‬לבסוף נדון בתיאור‬
‫מקורב של קשרים כימיים‪.‬‬
‫עקרונות יסוד ל קשר הכימי‬
‫ניישם את המשפט הויריאלי לאטום ‪ A‬כלשהו במצב היסוד בעל מספר כלשהו של אלקטרונים‪ .‬האנרגיה שלו‬
‫היא האנרגיה שמשתחררת כאשר מרכיבים אותו מאלקטרונים וגרעינים נפרדים‪ .‬הפוטנציאל בין כל המרכיבים‬
‫(בין האלקטרונים לבין עצמם ובין האלקטרונים לגרעין) הוא קולוני (‬
‫) לכן‪ ,‬לפי המשפט הויריאלי‬
‫האנרגיה של האטום במצב היסוד שלו מקיימת‪:‬‬
‫כלומר‪ ,‬כאשר מכניסים לאטום אלקטרונים האנרגיה המשתחררת שווה מספרי למינוס האנרגיה הקינטית‬
‫האלקטרונית‪ .‬כמוכן‪ ,‬היא שווה למחצית האנרגיה הפוטנציאלית‪ .‬מזה נובע‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בשיעור השווה בדיוק‬
‫‪‬‬
‫בשיעור‬
‫( היא שלילית)‪.‬‬
‫עם הרכבת האטום משתחררת אנרגיה‬
‫הרכבת האטום כרוכה בעלייה של האנרגיה הקינטית האלקטרונית‬
‫ל‪-‬‬
‫הרכבת האטום כרוכה בירידה של של האנרגיה הפוטנציאלית האלקטרונית‬
‫‪.‬‬
‫השווה בדיוק ל‪-‬‬
‫כעת ננתח מה קורה לאנרגיות האלקטרוניות כשנוצר קשר כימי בין שני אטומים‬
‫ו‪ . -‬עבור‬
‫קיים גם כן‪:‬‬
‫כאשר נוצרת המולקולה מתקיים אותו קשר‪:‬‬
‫אנרגיית האטומיזציה ‪ Atomization Energy‬של מולקולה‪ ,‬היא האנרגיה הדרושה לפרק אותה במצב היסוד‬
‫לאטומים מהם היא מורכבת‪ .‬היא שווה פשוט להפרש בין אנרגיות האטומים החופשיים ואנרגיית המולקולה‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫מכל האמור לעיל‪ ,‬רואים שמתקיים‪:‬‬
‫מולקולה יציבה היא בעלת אנרגיה נמוכה מהאנרגיה של מרכיביה לכן‪ ,‬עבור מולקולה יציבה אנרגיית‬
‫האטומיזציה היא שלילית‪:‬‬
‫מכאן רואים שביצירת קשר כימי האנרגיה הקינטית של המערכת עולה והאנרגיה הפוטנציאלית יורדת ובשיעור‬
‫כפול‪.‬‬
‫נשים לב‪ ,‬שהאנרגיות המוזכרות כאן כוללות לא רק את האנרגיות האלקטרוניות אלא גם גם את האנרגיות‬
‫הקינטית והפוטנציאלית של הגרעינים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬האנרגיה הקינטית של הגרעינים היא מאד קטנה ביחס לזו‬
‫של האלקטרונים ולכן ניתן להזניח אתה‪ ,‬כמקובל בקירוב בורן אופנהיימר‪ .‬מכל האמור‪ ,‬ניתן לקבוע את עיקרון‬
‫הקישור הכימי‪:‬‬
‫עיקרון הקישור הכימי (מסקנות על‪-‬פי המשפט הויריאלי)‪:‬‬
‫ביצירת קשר כימי יציב משתנה האנרגיה של המולקולה ב‪-‬‬
‫‪ ,‬גודל שלילי (אקזותרמיות)‪ .‬ואז‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .1‬אנרגית הדחייה הקולונית של הגרעינים עולה כי הם מתקרבים‪:‬‬
‫‪ .2‬האנרגיה הקינטית של האלקטרונים תמיד עולה (‬
‫יורדת‪:‬‬
‫‪ .3‬האנרגיה הפוטנציאלית האלקטרונית‬
‫(‬
‫)‬
‫‪ .4‬התוצאה בסעיף ‪ 3‬ו ‪ 4‬נובעת מכך שהאלקטרונים במולקולה יותר צמודים לגרעינים שלהם‬
‫מאשר באטומים‪ .‬ההתכווצות הזו גורמת לאנרגיה הקינטית לעלות (לפי עיקרון אי הודאות)‬
‫ולאנרגיה הפוטנציאלית לרדת (כי האלקטרונים השליליים צמודים יותר לגרעין החיובי)‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אין זה מדוייק לומר שהעובדה שהגרעינים מתחלקים באלקטרונים פירושו‬
‫שהאלקטרונים נוטים להתמקם באיזור שבין הגרעינים‪ ,‬ובכך לסוכך על הגרעינים והקטין‬
‫את א נרגיית הדחיה הקולונית‪ .‬אם כבר‪ ,‬דווקא ההיפך הוא הנכון‪ ,‬יציאה של אלקטרונים‬
‫למרחב בין הגרעינים נועדה להקטין את האנרגיה הקינטית והיא דווקא מגדילה את‬
‫האנרגיה הפוטנציאלית…‬
‫)‪.‬‬
‫לקורא המעוניין‪ ,‬מומלץ לקרוא פרטים נוספים על מהות הקשר הכימי במאמר החלוצי של סלייטר (‪,)Slater‬‬
‫‪1‬‬
‫מאבות התורה של מבנה אלקטרוני של אטומים‪ ,‬מולקולות ומוצקים‪ .‬ומאמר מעניין וקל יותר לקריאה של פרנק‬
‫ריו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪J. C. Slater, The Virial and Molecular Structure, J. Chem. Phys. 1, 687 (1933).‬‬
‫‪1‬‬
‫‪F. Rioux, The covalent bond examined using the virial theorem, Chem. Educator. 8,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10 (2003).‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫הקשר הכימי של ‪H 2 +‬‬
‫מורכבת שני גרעיני מימן (פרוטונים) ואלקטרון‪ .‬נניח כי הגרעינים נייחים במרחק‬
‫מולקולת ה‪-‬‬
‫זה מזה‪.‬‬
‫נחשב את האנרגיה של מצב היסוד של האלקטרון‪ .‬אנו משתמשים כאן בעובדה שהגרעינים כבדים אלפי מונים‬
‫מהאלקטרון ועל‪-‬כן ניתן להזניח את תנועתם‪ .‬זהו קרוב בורן‪-‬אופמהיימר‪.‬‬
‫ההמילטוניאן של האלקטרון הוא אם כך‪:‬‬
‫̂‬
‫|‬
‫כאשר‬
‫ו‪-‬‬
‫מיקום הגרעין‬
‫|‬
‫̂ |‬
‫̂‬
‫̂ |‬
‫מיקום גרעין‬
‫̂‬
‫ולכן‪| :‬‬
‫̂‬
‫̂‬
‫‪ .‬נשים לב שההמילטוניאן הזה יכול‬
‫|‬
‫להרשם בשתי דרכים‪:‬‬
‫̂‬
‫̂‬
‫כאשר ̂‬
‫̂‬
‫̂‬
‫̂‬
‫או‬
‫̂‬
‫̂‬
‫̂ הינו ההמילטוניאן של אלקטרון ליד אטום ‪ A‬כאשר אטום ‪ B‬איננו קיים ו‪̂ -‬‬
‫̂‬
‫̂ הינו‬
‫ההמילטוניאן של אלקטרון ליד אטום ‪ B‬כאשר אטום ‪ A‬איננו קיים‪.‬‬
‫‪ ,‬כלומר כאשר שני הגרעינים מרוחקים‬
‫על מנת למצוא קירוב למצב היסוד‪ ,‬נצא מתוך הידיעה שכאשר‬
‫|‬
‫זה מזה‪ ,‬האלקטרון בקרבת‬
‫|‬
‫|‬
‫הינו במצב יסוד כאשר הוא במצב‬
‫) (‬
‫ואילו בקרבת‬
‫|‬
‫הינו במצב‬
‫) (‬
‫‪ .‬כאשר הגרעינים קרובים עד כדי מרחק של קשר כימי‪ ,‬פונקצית הגל של‬
‫האלקטרון במצב היסוד הוא בקרוב סופרפוזיציה של שתי האפשרויות שלו‪ ,‬להיות ב‬
‫) (‬
‫כאשר‬
‫ו‪-‬‬
‫) (‬
‫ו‪( ) -‬‬
‫) (‬
‫או להיות ב ‪:‬‬
‫) (‬
‫האמפליטודות של הסיכויים להיות באחד משני המצבים‪ .‬במולקולה‬
‫הן אורביטלות ‪ .1s‬כדי לאפשר הכללה של הפיתוח עבור מולקולות מעבר ל‪-‬‬
‫נאפשר לשתי האורביטלות האטומיות להיות שונות זו מזו‪ .‬במקרה זה‪ ,‬נניח פשוט‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫אנו נניח שהאורביטלים ממשיים‪ .‬ערך התצפית של האנרגיה הוא‪:‬‬
‫⟩ |̂ | ⟨‬
‫⟩ | ⟨‬
‫כאשר אינטגרל החפיפה‬
‫מוגדר כך‪:‬‬
‫⟩‬
‫אנרגיות התצפית‬
‫שתי האורביטליות‬
‫ו‪-‬‬
‫|‬
‫⟨‬
‫|‬
‫⟩‬
‫⟨‬
‫מוגדרות על‪-‬ידי‪:‬‬
‫⟩‬
‫|̂ |‬
‫⟩‬
‫⟨‬
‫‪3‬‬
‫|̂ |‬
‫⟨‬
‫)‬
‫(‬
‫‪ ,‬הבה‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫למעשה‪ ,‬ב‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫חייב להתקיים‬
‫יותר‪ .‬אינטגרל הרזוננס‬
‫אולם כאמור‪ ,‬אנו לא נכפה זאת בשלב הנוכחי ובכך נקבל טיפול כללי‬
‫נתון על‪-‬ידי‪:‬‬
‫⟩‬
‫|̂ |‬
‫⟨‬
‫|̂ |‬
‫⟩‬
‫⟨‬
‫נשים לב שקיים‪:‬‬
‫⟩‬
‫כאן‬
‫⟩‬
‫|‬
‫⟨‬
‫|‬
‫⟩‬
‫̂|‬
‫|‬
‫⟨‬
‫|̂ |‬
‫⟩‬
‫⟨‬
‫הינה האנרגיה של האורביטלה בהנחה שהגרעין השני מרוחק לאינסוף‪ .‬נשים לב שהאינטגרל‬
‫|‬
‫גרעיני‬
‫⟨ שווה לערך תצפית אנרגיית המשיכה הקולונית לגרעין‬
‫|‬
‫גדול אנרגיה זו פרופורציונית ל‪-‬‬
‫של אלקטרון במצב‬
‫‪ .‬שיקולים דומים ישימים לאינטגרל ⟩‬
‫| |‬
‫להניח בקרוב‪::‬‬
‫בדומה‪ ,‬אפשר לראות כי‪:‬‬
‫⟩‬
‫⟨‬
‫| |‬
‫⟩‬
‫̂|‬
‫|‬
‫⟨‬
‫|̂ |‬
‫⟩‬
‫⟨‬
‫או‪ ,‬באופן שקול‪:‬‬
‫⟩‬
‫|‬
‫⟨‬
‫|‬
‫⟩‬
‫̂|‬
‫|‬
‫⟨‬
‫|̂ |‬
‫⟩‬
‫⟨‬
‫ואפשר למצע את שני הביטויים האקוויוולנטים‪ ,‬כדי ליצור ביטוי סימטרי‪:‬‬
‫⟩‬
‫|‬
‫|‬
‫⟨‬
‫(‬
‫)‬
‫ואם נסמן‪:‬‬
‫⟩‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫⟨‬
‫|‬
‫⟩‬
‫|‬
‫|‬
‫|‬
‫) (‬
‫⟨‬
‫אז‪:‬‬
‫)‬
‫קל לראות שאם‬
‫נחזור לאנרגיה )‬
‫)‬
‫חיובי אז‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫) (‬
‫שלילי וההפך‪.‬‬
‫( המינימום מתקבל ב‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫‪ .‬במרחק בין‬
‫⟨‪ .‬לכן אפשר‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫לכן‪:‬‬
‫ומכיוון ש‪-‬‬
‫‪ ,‬ו‪-‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫נקבל‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫או‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫בדומה‪ ,‬המשוואה השניה היא‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫ובצורה מטריציונית‪:‬‬
‫) ()‬
‫למשוואה זו יש פיתרון פשוט‪:‬‬
‫(‬
‫‪ .‬אולם ברור‪ ,‬כי פתרון זה אינו פיזיקאלי כי הוא מוביל למסקנה‬
‫שפונקציית הגל מתאפסת‪ .‬בתנאים מסויימים יש פתרונות נוספים‪ ,‬לא טריוויאלים‪ .‬משתי המשוואות למעלה‬
‫נוכל לקבל שני תנאים על היחס ‪ A‬ו‪:B-‬‬
‫על מנת ששני הביטויים יתנו את אותה התשובה‪ ,‬חייב להתקיים‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫()‬
‫משוואה זו מכונה "המשוואה הסקולארית" וממנה קובעים את האנרגיות העצמיות‪ .‬דרך נוספת לקבל תנאי זה‬
‫היא באמצעות המשפט המתמטי שלמשוואה יש פתרון לא‪-‬טריוויאלי כאשר דטרמיננטת המקדמים שווה אפס‪.‬‬
‫זהו אם כך תנאי על הערך של ‪ .‬רק ערכים של‬
‫שיגרמו לדטרמיננטת להתאפס מובילים לפתרון הפיזיקאלי‪.‬‬
‫נדרוש אם כך‪:‬‬
‫|‬
‫|‬
‫מכאן שוב‪ ,‬מקבלים את אותה משוואה הסקולארית שלמעלה‪ .‬כעת נפתח משוואה זו לקבלת משוואה ריבועית‬
‫על ‪ .‬נפתח סוגריים‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫(‬
‫)‬
‫ולבסוף‪ ,‬נקבל משוואה ריבועית ב‪ , -‬שפתרונותיה הם הערכים העצמיים‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫למשוואה הריבועית יש שני פתרונות‪:‬‬
‫)‬
‫הקירוב לאנרגיית מצב היסוד‬
‫)‬
‫(√‬
‫(‬
‫)‬
‫הוא הפתרון הנמוך יותר‪ .‬המקדמים‬
‫(‬
‫ו‪-‬‬
‫מתקבלים מ‪-‬‬
‫הבה נלמד את הפתרון באופן מפורט יותר‪ ,‬במספר מקרים‪.‬‬
‫עד כה לא הנחנו ששתי האורביטלות האטומיות זהות‪ ,‬כפי שהדבר קיים במקרה של‬
‫המקרה הזה‪ ,‬כמקרה פרטי של הפיתוח‪ ,‬כלומר כעת נניח‪:‬‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫‪ .‬כעת נסתכל על‬
‫‪ .‬המשוואה הסקולארית‪:‬‬
‫(‬
‫()‬
‫הופכת כעת לפשוטה יותר‪-‬‬
‫)‬
‫ב‪-‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪ ,‬בו משתמשים בשתי אורביטלות אטומיות מטיפוס‬
‫מקור הסימון‬
‫(‬
‫הוא שלילי‪ ,‬ומצב היסוד הוא אם כך‪:‬‬
‫לאורביטלה המולקולארית יידון בהמשך‪ .‬והמצב ה"מעורר"‪:‬‬
‫אם נשווה את צפיפות‪-‬הסיכויים של האלקטרון באורביטלה המולקולארית הקושרת‬
‫לצפיפות‪-‬הסיכויים של‬
‫כל אחת מהאורביטלות האטומיות ממנה היא מורגבת נגלה שהיא נוטה לרכז מטען בין הגרעינים (ראה ציור)‪.‬‬
‫בדיוק ההפך קורה באורביטלה האנטי‪-‬קושר‬
‫‪ ,‬שם המטען מורחק מהאיזור הבין‪-‬גרעיני‪ .‬העובדה שכבר ציינו‬
‫כי ביצירת הקשר הכימי האלקטרונים דווקא נצמדים יותר לגרעינים ניתנת להלקח בחשבון על‪-‬ידי כיול של‬
‫האורביטלות ‪ 1s‬שדברנו בהם‪ .‬אז נאבד את הפשטות של המודל אבל נקבל תוצאות ריאליסטיות יותר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪ 1 ( r‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪ A ( r‬‬
‫‪2 0.5‬‬
‫)‪ B ( r‬‬
‫‪5‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4.54 10‬‬
‫‪4‬‬
‫‪r‬‬
‫איור ‪ :7‬אורביטלה קושרת‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪ 2 ( r‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪ A ( r‬‬
‫‪2 0.5‬‬
‫)‪ B ( r‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪r‬‬
‫איור ‪ :2‬אורביטלה אנטי‪-‬קושרת‬
‫עקום הפוטנציאל של‬
‫קיימת התלות של כל הגדלים (‪,S‬‬
‫תרד ככל ש‪-‬‬
‫כאשר‬
‫ו‪-‬‬
‫‪H‬‬
‫) במרחק הבין‪-‬גרעיני ‪ . R‬למשל‪ ,‬נצפה ש‪ ( ) -‬שהוא ‪ 1‬כאשר‬
‫גדל ואסימפטוטית תשאף לאפס‪.‬‬
‫לאנרגיה של אלקטרון במימן‬
‫שואף ) (‬
‫האנרגיה ) (‬
‫‪ .‬ואילו‪ ,‬כאשר‬
‫שווה‬
‫לאנרגיה של אלקטרון במצב ‪ 1s‬של מימן כשהוא בקרבת גרעין הליום (כי שני הפרוטונים מצויים באותה‬
‫נקודה)‪ .‬הפוטנציאל של אלקטרון בהליום‬
‫⟩‬
‫על פי המשפט הויריאלי‪:‬‬
‫| |‬
‫⟩‬
‫⟨‬
‫| |‬
‫הוא פי ‪ 2‬מהפוטנציאל של אלקטרון במימן‪ ,‬לכן‪:‬‬
‫⟩‬
‫|‬
‫⟨ לכן‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫|‬
‫⟨‬
‫)‬
‫(‬
‫‪8‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫)‬
‫בדיוק באותו אופן ) ( גם הוא שווה ל‪-‬‬
‫לאפס כאשר‬
‫כאשר‬
‫(‬
‫והוא יעלה ככל ש‪ R -‬גדל וישאף אסימפטוטית‬
‫‪ .‬מכיוון שכל הגדלים תלויים ב‪ -‬הרי שגם האנרגיה של אורביטלת מצב היסוד‬
‫תלויה‬
‫ב‪. R -‬‬
‫נבדוק מה קורה ל‬
‫‪ ,‬בהכרח‪:‬‬
‫במקרי הגבול של ‪ .‬ראינו שכאשר‬
‫‪,‬‬
‫ולכן‬
‫קיים‪:‬‬
‫זה באמת הגיוני‪ :‬כאשר שני הפרוטונים רחוקים‪ ,‬יתמקם האלקטרון על אחד מהם‪ ,‬והאנרגיה האלקטרונית‬
‫הכוללת היא זו של אטום מימן ‪-‬‬
‫קיים‪:‬‬
‫‪ .‬כאשר‬
‫)‬
‫זה קרוב גס לאנרגיית‬
‫את‬
‫בגבול‬
‫מדוייקת‪ ,‬שהיא‬
‫(‬
‫‪.‬‬
‫מעט יותר קשה להעריך (צריך להשתמש בכלל ל'הופיטל כי גם המכנה וגם המונה‬
‫מתאפסים) ונשאיר זאת כתרגיל‪.‬‬
‫עקום הפוטנציאל של‬
‫מתקבל מהוספה ל‪-‬‬
‫את אנרגיית הדחיה הגרעינית‪:‬‬
‫) (‬
‫) (‬
‫העקום מוצג באיור הבא‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫‪-.1‬‬
‫‪-.2‬‬
‫‪Exact‬‬
‫‪LCAO‬‬
‫‪-.4‬‬
‫‪LCAO‬‬
‫‪-.5‬‬
‫)‪V n(R) (E h‬‬
‫‪-.3‬‬
‫‪Exact‬‬
‫‪-.6‬‬
‫‪-.7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪R (a 0‬‬
‫איור‪ : 3‬משטחי הפוטנציאל של ‪( H2+‬מצב היסוד בשחור ומצב מעורר באדום) לפי קרוב ‪( LCAO‬מקווקו) ובפתרון מדוייק (קו רציף)‪.‬‬
‫רואים שבאופן איכותי‪ ,‬המודל תופס יפה את המציאות‪ .‬אבל באופן כמותי הוא מאד לא מדוייק‪ .‬במיוחד נשווה‬
‫גדלים לניסוי‪:‬‬
‫‪Experiment‬‬
‫‪“Exact” theory‬‬
‫‪MO theory‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.00‬‬
‫‪2.49‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.065‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪0.1‬‬
‫רואים שיש נקודת מינימום‬
‫)‬
‫ממצב בו‬
‫(‬
‫)‬
‫)‬
‫(‬
‫(‬
‫) (‬
‫)‪Zero point energy (eV‬‬
‫בעקום הפוטנציאל‪ .‬נקודה זו מכונה "אורך הקשר"‪ .‬עומק הבור במינימום הוא‬
‫‪ .‬זוהי "אנרגיית הקשר"‪ .‬היא בקירוב האנרגיה הדרושה ליצור את הקשר הכימי‬
‫כלומר מאטום‬
‫ופרוטון‬
‫‪+‬‬
‫‪H2‬‬
‫‪.‬‬
‫אחת הדרכים לשפר באופן ניכר את התיאור של הקשר הכימי‪ ,‬מבלי לשנות את המשוואות היא להשתמש‬
‫באורביטלות ‪ 1s‬עם פרמטר כיול‪ ,‬כך שהן יכולות להתכווץ‪ .‬זה יאפשר לאנרגיה הקינטית של האלקטרונים‬
‫לעלות‪ ,‬כפי שמחוייב על‪-‬ידי המשפט הויריאלי‪ ,‬ולאנרגיה הפוטנציאלית לרדת‪ .‬אמנם‪ ,‬כאשר מוספים שיקול זה‪,‬‬
‫כלומר לוקחים את האורביטלות האטומיות כך‪:‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫) (‬
‫(המקדם שומר על הנורמה) ומחפשים פיתרון הממזער את הארנגיה של מצב היסוד‪ ,‬מקבלים כי‬
‫אורך הקשר יוצא קרוב מאד לניסוי – ב‪-‬‬
‫ו עומק הבור יוצא‬
‫נשתמש במודל האורביטלות המולקולאריות של‬
‫אטומי מימן ובכל אטום אלקטרון אחד באורביטלה‬
‫ואז‬
‫‪ ,‬קרוב יותר גם הוא לערך הניסיוני‪.‬‬
‫לתיאור הקשר הכימי של‬
‫‪ .‬במצב‬
‫יש לנו שני‬
‫שלו‪ .‬אם נזניח את הדחייה בין האלקטרונים (או ניקח‬
‫‪9‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫אותה בחשבון על ידי שינוי ה‪-‬‬
‫‪11‬‬
‫שלה – כפי שעשינו בהליום) אז נוכל להניח שביצירת הקשר הכימי שני‬
‫האלקטרוני מאכלסים את האורביטלה המולקולארית הנמוכה ביותר‬
‫אם מדובר למשל ב‪-‬‬
‫קושרת‪ .‬כלומר ב‪-‬‬
‫‪ .‬זהו מודל לקשר קוולנטי‪:‬‬
‫‪ ,‬אז מאכלסים שני אלקטרונים את האורביטלה הקושרת ואלקטרון שלישי את האנטי‬
‫הקשר חלש יותר‪.‬‬
‫מושג " סדר הקשר "‪ ,‬כללי הונד‬
‫בכל קשר כימי מחצית ההפרש בין מספר האלקטרונים באורביטלים קושרים לאלה באנטי‪-‬קושרים שווה לסדר‬
‫הקשר‪ .‬ב‪-‬‬
‫סדר הקשר הוא‬
‫‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ -‬סדר הקשר הוא חצי‪.‬‬
‫סדר הקשר הוא ‪ ,1‬וב‪-‬‬
‫אנו נראה שבעיקרון אלקטרונים ממלאים את הרמות הנמוכות ככל שמתיר להם עיקרון פאולי‪ ,‬היינו שני‬
‫אלקטרונים מזווגים בכל רמה מולקולארית‪ .‬אולם‪ ,‬במקרה שיש מספר רמות מולקולאריות מנוונות‪ ,‬יש עדיפות‬
‫לכך שהאלקטרונים יהיו במצב ספין הגבוה ביותר שניתן‪ .‬למשל‪ ,‬אם יש שתי רמות מנוונות‪ ,‬ושני אלקטרונים‪,‬‬
‫אלקטרון אחד ייכנס לכל רמה מנוונת ויווצר מצב ספין טריפלט‪ .‬במצב ספין גבוה‪ ,‬עיקרון פאולי המפריד את‬
‫האלקטרונים בעלי אותו ספין מבחינה מרחבית מסייע להורדת האנרגיה כי בכך מוקטנת הדחייה‬
‫האלקטרוססטית‪.‬‬
‫אורביטלות לא שוות‬
‫נחזור לדיון באורביטלות כלליות‪ ,‬שאינן בהכרח זהות‪ .‬ראינו שהאנרגיות הם‪:‬‬
‫)‬
‫)‬
‫(√‬
‫(‬
‫בכדי לפשט את הדיון‪ ,‬נניח כעת‪ ,‬כי‪ :‬ניתן להזניח את ‪ .‬וכן נניח‬
‫)‬
‫(√‬
‫‪11‬‬
‫)‬
‫(‬
‫‪ .‬ואז‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫וכן‪:‬‬
‫ולאחר פישוט אנרגיית מצב היסוד והמצב המעורר היא‪:‬‬
‫√‬
‫) (‬
‫√‬
‫√‬
‫) (‬
‫√‬
‫כאשר‬
‫̅‬
‫מעניין לציין את המקרה בו אנטגרל הרזוננס‬
‫מתאפס‪ .‬אז נקבל שאין ייצוב של הקשר הכימי בין שתי‬
‫האורביטלות‪:‬‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫) (‬
‫אנו רואים‪ ,‬כי מידת הייצוב של הרמה התחתונה תלוי ב‪ . -‬אם‬
‫| | (כלומר‬
‫זניח) מידת הייצוב של הרמה‬
‫ןהקשר היכימי היא אפסית‪ .‬בשביל "תגובה כימית"‪ ,‬צריך להתקיים | | להיות משמעותי (סדר גודל של ‪ 1‬או‬
‫יותר)‪ ,‬לכן שתי רמות שלהן הפרש אנרגתי‬
‫מאד גדול או הרזוננס | | מאד קטן אינן מגיבות‪.‬‬
‫‪E2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪2 2   2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫‪E1‬‬
‫קשר קוולנטי‬
‫כאשר אינטגרל הרזוננס | | דומה בגודלו ל‪ , -‬יש ייצוב משמעותי של הרמה התחתונה‪ .‬רואים כי במצב היסוד‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫) (‬
‫√‬
‫עבור שני אורביטלי‬
‫‪ ,‬זהו מצב קושר‪ .‬ובמצב המעורר‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫) (‬
‫√‬
‫וזהו מצב אנטי קושר‪ .‬רואים כי המושגים הללו קיימים גם במקרה הלא‪-‬סימטרי‪ .‬אנו נדון בקשר זה בהמשך‪.‬‬
‫נשים לב שהסימן של‬
‫שלילי אז הקומבינציה של חיבור האורביטלות‬
‫קובע איזו קומבינציה היא קושרת‪ .‬אם‬
‫או‬
‫האטומיות נותנת אורביטלה מולקולארית קושרת (דוגמה‪ :‬שתי האורביטלות האטומיות הן‬
‫או‬
‫) אם‬
‫חיובי אז דווקא החסרת האורביטלות האטומיות נותנת אורביטלה מולקולארית הקושרת (דוגמה‪ :‬שתי‬
‫האורביטלות האטומיות הן‬
‫)‪ .‬הסבר "גרפי" של עניין זה ניתן בסעיף הבא‪ ,‬הדן בסימטריה של האורביטלה‬
‫המולקולארית‪.‬‬
‫הסימטריה של האורביטלים מולקולריים‬
‫נדמיין מולקולה דו‪-‬אטומית הומופולרית ששני גרעיניה‪ A ,‬ו‪ B-‬מצויים על ציר ‪ .Z‬נקבע את ראשית הצירים בדיוק‬
‫באמצע‪ ,‬בין שני הגרעימים כלומר‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫ההמילטוניאן הינו סימטרי ביחס ל‪-‬‬
‫‪‬‬
‫סיבוב בזווית כלשהי סביב ציר ‪ .‬אב‪-‬טיפוס לסימטריה מסוג זה הינו החלקיק על טבעת מישורית‬
‫(במישור‬
‫)‪ .‬מכך נובע שההמילטוניאן קומוטטיבי עם אופרטור התנע הזוויתי ̂ ‪ .‬הפונ' העצמיות‬
‫של ההמילטוניאן (האורביטלות המולקולאריות) הן גם פונקציות עצמיות של התנע הזויתי כלומר‪:‬‬
‫̂ ‪ .‬את הפונ' העצמיות‪ ,‬עבורן‬
‫באות היוונית‬
‫‪‬‬
‫ואלה שלהן‬
‫נסמן באות היוונית‬
‫‪ ,‬ואלה שלהן‬
‫באות היוונית ‪.‬‬
‫לאופרטור הזוגיות (אופרטור זה מכונה גם אינוורסיה) )‬
‫לאופרטור שני ערכים עצמיי ם‬
‫(‬
‫)‬
‫( ̂ ‪ .‬כזכור‪,‬‬
‫‪ .‬הפונ' העצמיות של ההמילטוניאן (האורביטלות‬
‫המולקולאריות) הן גם פונקציות עצמיות של הזוגיות ולכן מקיימות‪:‬‬
‫)‬
‫‪‬‬
‫כלומר הן זוגיות (‬
‫(‬
‫(‬
‫)‬
‫̂‬
‫)‪ ,‬ונסמנן באינדקס‬
‫)‬
‫או שהן אי זוגיות (‬
‫לדוגמה ‪ ,‬האורביטלה המולקולארית הקושרת של‬
‫(כי היא מורכבת משתי אורביטלות‬
‫(‬
‫‪:‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫)‪ .‬ונסמנן באינדקס ‪u‬‬
‫יש‬
‫שהן סימטריות לכל סיבוב) והיא גם זוגית‪ .‬לכן היא מסומנת‬
‫(ה‪ 1-‬מסמל שזהו המצב הראשון‪ ,‬בעל אנרגיה מינימלית)‪ .‬גם הפונקציה האנטי קושרת היא מטיפוס‬
‫אבל היא אי‪-‬זוגית לכן תסומן‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫אורביטלה מולקולארית קושרת‪𝑠𝐵 :‬‬
‫אורביטלה מולקולארית קושרת‪𝑠𝐵 :‬‬
‫אילו היינו משתמשים באורביטלי‬
‫𝐴𝑠‬
‫𝐴𝑠‬
‫𝑢𝜎‬
‫של שני האטומים‪ ,‬האורביטלה המולקולארית במצב הקושר‬
‫היתה מטיפוס‬
‫לעומת זאת האנטי‪-‬קושרת היתה מטיפוס‬
‫‪ .‬כמוכן רואים באיור למטה שהיא איזוגית‬
‫‪ .‬כנ"ל עבור אורביטלי‬
‫אורביטלה מולקולארית קושרת 𝐵𝑥𝑝‬
‫אורביטלה מולקולארית אנטי‬
‫כאשר מכליאים שני אורביטלי‬
‫𝑔𝜎‬
‫קושרת 𝐵𝑥𝑝‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫𝐴𝑥𝑝‬
‫𝐴𝑥𝑝‬
‫𝑢𝜋‬
‫‪𝜋g‬‬
‫המצב שונה‪ .‬אז האורביטלה המולקולארית היא‬
‫(ראה איור להלן)‪.‬‬
‫הקושרת היא זוגית ( ) והאנטי קושרת אי‪-‬זוגית ( )‪ .‬נשים לב שהאורביטלה הקושרת מתקבלת מהחסרת‬
‫האורביטלות האטומיות‪.‬‬
‫אורביטלה מולקולארית קושרת‬
‫אורביטלה מולקולארית אנטי קושרת‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫קשר יוני‬
‫נסתכל על שני אטומים שלכל אחד מהם אלקטרון בודד ברמה הגבוהה ביותר ‪.‬מה קורה כאשר המרווח בין‬
‫הרמות‬
‫גדול מאד ביחס לאינטגרל הרזוננס | |? איזה סוג של קשר יתקבל כאן?‬
‫ראינו שבמודל האורביטלות המולקולאריות לא נוצר קשר כימי משמעותי כי המצב כמעט שאינו מתייצב‪ .‬במקרה‬
‫זה אנרגיות האורביטלות המולקולאריות שוות בקירוב לאנרגיות האורביטלות האטומיות‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫השתמשנו בעובדה ש‪-‬‬
‫קטן עבור הפונקציה‬
‫√‬
‫| |‬
‫√‬
‫) ( ובקרוב המבוסס על טור טיילור‬
‫√‬
‫) (‬
‫) (‬
‫) (‬
‫התקף ל‪-‬‬
‫) ( ‪:‬‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬
‫לחישוב האנרגיות‪:‬‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫√‬
‫̅‬
‫√‬
‫̅‬
‫̅‬
‫̅‬
‫כלומר האנרגיות משתנות אך במעט‪ .‬לחישוב המקדמים מקבלים‪:‬‬
‫)‬
‫√‬
‫(‬
‫)‬
‫√‬
‫(‬
‫) (‬
‫) (‬
‫רואים‪ ,‬שבנוסף לכך שאנרגיות האורביטלות המולקולאריות שוות כמעט לאנרגיות האורביטלות האטומיות‪ ,‬וגם‬
‫האורביטלות המולקולאריות עצמן דומות לאורביטלות האטומיות‪:‬‬
‫) (‬
‫נניח שבאטום‬
‫באורביטלה‬
‫האלקטרונים ימלאו את ) (‬
‫‪ ,‬אנרגיית היינון של‬
‫) (‬
‫) (‬
‫יש אלקטרון אחד ובאטום‬
‫) (‬
‫היא‬
‫) (‬
‫באורביטלה‬
‫‪ ,‬כלומר עובר אלקטרון מ‪-‬‬
‫ושל‬
‫‪14‬‬
‫היא‬
‫ל‪-‬‬
‫יש אלקטרון‪ .‬במקרה זה‪ ,‬שני‬
‫ויש פה קשר יוני‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .‬דוגמה‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫מקור נוסף לייצוב הקשר היוני הינו אנרגיית המשיכה שבין היון החיובי והשלילי שנוצר‪ .‬זהו‬
‫‪e2‬‬
‫‪R‬‬
‫באשר ‪R‬‬
‫המרחק בין הגרעינים‪ .‬זהו מקור ייצוב נוסף‪ ,‬שלא נלקח בחשבון במודל האורביטלות המולקולאריות בו אנו‬
‫משתמשים‪.‬‬
‫אורביטלות מולקולרייות במולקולות דו ‪ -‬אטומיות הומופולריות‬
‫נשתמש בתורה שלמדנו עבור ‪ H 2‬וננסה לראות מה קורה במקרה של שני אטומים זהים אחרים‪ .‬במקרה ש‬
‫שני אורביטלי ‪ s‬ראינו שיש שני דרכים ליצור מהם אורביטלות מולקולאריות‪ .‬האחת קושרת שהיא הסכום‬
‫והשניה – אנטי קושרת – ההפרש‪:‬‬
‫אורביטלות שהן סימטריות לסיבוב סביב ציר המולקולה מכונות אורביטלות‬
‫‪ .‬אורביטלות אלה הן פונקציות‬
‫עצמיות של רכיב התנע הזוויתי ̂ ‪) ,‬ציר ‪ z‬הינו הציר עליו מצויים הגרעינים ‪ H A‬ו‪ ) H B -‬עם ערך עצמי‬
‫‪:m‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Lˆz‬‬
‫‪0‬‬
‫האורביטל האטומי ‪1s‬‬
‫ערך עצמי ‪0‬‬
‫מטיפוס‬
‫של האטום הימני באיור לעיל הינו פונקציה מטיפוס‬
‫‪ . m‬כך גם ‪ 1s‬של האטום השמאלי‪ .‬לכן סכום שתי האורביטלות הללו גם הוא פונקציה‬
‫וכך גם ההפרש של שתי האוביטלות האטומיות‪ .‬נקבל כי האורביטלה המולקולאריות הקושרת‬
‫והאנטי‪-‬קושרת הן מטיפוס‬
‫ש‪-‬‬
‫*‬
‫שכן הוא פונ' עצמית של‬
‫‪Lˆz‬‬
‫עם‬
‫‪ .‬מבחינת סימטריה ראינו ש‪-‬‬
‫סימטרית לאינוורסיה סביב מרכז הקשר בעוד‬
‫אנטי‪-‬סימטרית לאינוורסיה‪ .‬אורביטלות סימטריות צויינה באות ‪g‬‬
‫‪15‬‬
‫ואנטי סימטריות באות ‪ . u‬כך‪,‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫האורביטלה הקושרת היא מסוג ‪g‬‬
‫לאורביטלה האטומית ‪1s‬‬
‫‪16‬‬
‫ותרשם כך‪:‬‬
‫‪g‬‬
‫והאורביטלה האנטי קושרת – מטיפוס ‪ u‬ותרשם‬
‫*‬
‫‪u‬‬
‫‪.‬‬
‫במולקולה אין סימטריית אינוורסיה סביב מרכז הקשר כלל‪.‬‬
‫ל‪ 2He -‬יש ארבעה אלקטרונים שניים באורביטלה ‪1s‬‬
‫של אטום ימין ושניים של אטום שמאל‪ .‬לכן בהתקרבותם‬
‫בניסיון ליצור ‪ He 2‬מתקבלת הקונפיגורציה הבאה‪:‬‬
‫סדר הקשר כאן הוא אפס‪ .‬ואמנם אין קשר כימי בין שני אטומי הליום‪ .‬יתכן רק קשר ואן‪-‬דר ואס וגם הוא חלש‬
‫ביותר‪.‬‬
‫נסתכל במולקולת ‪ .Li2‬דנו כבר באטום הליתיום‪ .‬מצאנו שיש לו ‪ 2‬אורביטלות מאוכלסות‪1s :‬‬
‫אלקטרונים ו‪2s -‬‬
‫בה שני‬
‫בה אלקטרון‪ .‬כאשר שני אטומי ליתיום מתקרבים‪ ,‬האורביטלות הללו יתערבבו‪ .‬ראינו‬
‫שאורביטלות רחוקות באנרגיה אינן נוטות להתערבב‪ .‬לכן אפשר לטפל בערבוב של שתי האורביטלות ‪1s‬‬
‫בנפרד ושתי אורביטלות ‪ 2s‬בנפרד‪ .‬תמונת יצירת המולקולות האורביטליות מוצגת באיור להלן‪ .‬אורביטלות‬
‫שיש לה‬
‫‪2u‬‬
‫‪sA‬‬
‫‪sB‬‬
‫‪2g‬‬
‫‪1u‬‬
‫‪sA‬‬
‫‪sB‬‬
‫‪1g‬‬
‫מצב היסוד הוא‬
‫‪2‬‬
‫‪g‬‬
‫‪1 u2 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪g‬‬
‫‪ . 1‬סדר הקשר הוא – ‪.1‬‬
‫יש לשים לב‪ ,‬כי אורביטלות ‪ 2s‬של ‪Li‬‬
‫נמוכים באנרגיה מאורביטלות ‪ . 2p‬כך הדבר בכל האטומים רבי‬
‫אלקטרונים‪ :‬מצבים עם תנע זוויתי נמוך יותר מיוצבים ביחס לאלה עם תנע גבוהה‪ .‬הסיבה לכך היא שמצב עם‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫תנע זוויתי נמוך חודר יותר לגרעין ממצב עם תנע זוויתי גבוה‪ ,‬כלומר מצוי יותר ליד הגרעין ולכן "סובל פחות"‬
‫ממיסוך הגרעין על‪-‬ידי אלקטרונים אחרים‪.‬‬
‫המולקולה ‪ Be 2‬הינה בעלת ‪ 8‬אלקטרונים‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪u‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪g‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪u‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪g‬‬
‫‪ 1‬וסדר קשר אפס‪ .‬שנים רבות היו סבורים‬
‫שמולקולה זו לא קיימת‪ .‬בשנות השמונים בעקבות ניבוי על‪-‬ידי חישובים מדויקים‪ ,‬נעשה מאמץ ניסיוני‬
‫והמולקולה אותרה ותכונותיה נמדדו‪ .‬אנרגיית הקשר שלה קטנה מאד (כ‪ 2 -‬קק"ל)‪.‬‬
‫‪2u‬‬
‫‪sA‬‬
‫‪sB‬‬
‫‪2g‬‬
‫‪1u‬‬
‫‪sA‬‬
‫‪sB‬‬
‫‪1g‬‬
‫מעניין לציין‪ ,‬שבעירור (באמצעות לייזר‪,‬למשל) המולקולה נהיית בעלת קשר יציב יותר‪ .‬במקרה זה אלקטרון‬
‫באורביטלה אנטי‪-‬קושרת מעורר לאורביטלה קושרת וסדר הקשר עולה ל‪( 1 -‬אורביטלת‬
‫מולקולת ‪ B 2‬בעלת ‪ 11‬אלקטרונים‪ .‬מכיוון של‪ B -‬אורביטלי ‪p‬‬
‫)‪.‬‬
‫מאוכלסים אנו חייבים לקבוע את התרכבות‬
‫אורביטלים אטומים מסוג זה‪ .‬נניח כי ציר המולקולה הוא ציר ‪ .Z‬אזי הציור הבא מראה את אופן ההתרכבות של‬
‫אורביטלים אטומים ואת האורביטלים המולקולריים המתקבלים‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫בתחתית האיור אורים איך נבנים‬
‫‪18‬‬
‫ו‪-‬‬
‫*‬
‫אורביטלי ‪ p‬הניצבים לציר המולקולה ( ‪px‬‬
‫מאורביטלי ‪. 2s‬‬
‫אח"כ מוצגת התמונה כאשר מחברים שני‬
‫ו‪ ) py -‬התוצאה היא אורביטלה המכונה‬
‫והיא איננה סימטרית‬
‫בסיבוב סביב ציר המולקולה‪:‬‬
‫‪2 py ,B‬‬
‫רואים מהציור שאורבילת‬
‫‪2 py ,A‬‬
‫‪2 py‬‬
‫‪2 p x ,B‬‬
‫‪u‬‬
‫‪2 p x ,A‬‬
‫‪2 px‬‬
‫‪u‬‬
‫קושרת היא בעלת סימטריה ‪ . u‬חיסור ייתן אורבילת‬
‫אנטי קושרת‪,‬‬
‫שהסימטריה של ‪: g‬‬
‫‪2 p y ,B‬‬
‫‪2 p y ,A‬‬
‫‪2 py‬‬
‫*‬
‫‪g‬‬
‫‪2 p x ,B‬‬
‫ניתן גם לחבר שתי אורביטלות ‪ . 2 p z‬מקבלים אורביטלת‬
‫‪2 p x ,A‬‬
‫‪2 px‬‬
‫*‬
‫‪g‬‬
‫‪:‬‬
‫‪2 pz ,B‬‬
‫‪2 pz ,A‬‬
‫‪2 pz‬‬
‫‪g‬‬
‫‪2 p z ,B‬‬
‫‪2 p z ,A‬‬
‫‪2 pz‬‬
‫*‬
‫‪u‬‬
‫נשים לב מהציור שבמקרה זה האורביטלה הקושרת היא דווקא החסרה של שתי האורביטלות האטומיות!‬
‫נוכל כעת לדון במבנה הרמות של ‪: B 2‬‬
‫‪18‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫נשים לב שאורביטלות ה‪-‬‬
‫‪g‬‬
‫‪2s‬‬
‫‪19‬‬
‫נמוכות באנרגיה מאורביטלות ה‪-‬‬
‫קרובה באנרגיה לאורביטלת‬
‫האנרגיה של ‪2 p z‬‬
‫‪g‬‬
‫‪2 pz‬‬
‫ו‪2 p x -‬‬
‫‪ .‬בין ‪2s‬‬
‫‪g‬‬
‫‪2 pz‬‬
‫‪ .‬דבר זה נובע מכך שאורביטלת ה‪-‬‬
‫הן מגיבות וכתוצאה יורדת האנרגיה של‬
‫‪g‬‬
‫‪2s‬‬
‫ועולה‬
‫אין תגובה בגלל הסימטריה השונה‪ .‬אחד הניבויים של המודל‬
‫הזה הוא שהספין של ‪ B 2‬הוא טריפלט (האלקטרונים ב‪2 px -‬‬
‫ו‪2 p y -‬‬
‫אינם מזווגים)‪ .‬דבר זה ניתן‬
‫לבדיקה באמצעות שדה מגנטי‪ .‬נתן לראות למשל שהרמה מתפצלת ל‪ -‬שלוש תת‪-‬רמות עם היטל ספין שונה‬
‫עבור ‪ . B 2‬סדר הקשר הוא ‪.1‬‬
‫המולקולה הבאה היא ‪ .C 2‬כאן מתווספים עוד שני אלקטרונים ברמות‬
‫והספין הכולל הוא אפס‪ .‬סדר הקשר‬
‫הוא ‪ .2‬ככל שהגרעין נהיה טעון יותר‪ ,‬כך אפקט המיסוך הגורם להפרדה בין האנרגיות‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬ה"דחיפה" של רמת‬
‫‪g‬‬
‫‪2 pz‬‬
‫כלפי מעלה נחלשת ורמות‬
‫‪g‬‬
‫‪2 pz‬‬
‫ו‪-‬‬
‫‪u‬‬
‫‪2 px‬‬
‫‪ s‬ו‪p -‬‬
‫גדל‪.‬‬
‫מתקרבות‪.‬‬
‫ב‪ C 2 -‬הם קרובות מאד והדבר מתבטא בכך שאנרגיות העירור של ‪ C 2‬קטנות מאד‪.‬‬
‫המולקולה הבאה היא ‪ . N 2‬שני אלקטרונים מתווספים לרמה ‪2 p z‬‬
‫‪ .‬כך מתקבלת מולקולה עם סדר קשר‬
‫‪ 3‬וספין אפס‪ .‬מצב היסוד האלקטרוני של קטיון החנקן הינו בעל תנע זוויתי אפס (יש פיצול לשתי רמות בשדה‬
‫מגנטי ולא יותר)‪ .‬זה אמנם מתאים לכך שהרמה המולקולארית הגבוהה המאוכלסת היא רמת ‪.‬‬
‫מה קורה ב‪ ?O 2 -‬נציין שכאן יש אפקט חדש במבנה הרמות‪ .‬רמות ה‪2s -‬‬
‫מרמות ה‪ 2p -‬עד שסדר האורביטלות משתנה‪ :‬דווקא אורביטלי‬
‫מאורביטלי‬
‫*‬
‫‪u‬‬
‫‪2 pz‬‬
‫‪u‬‬
‫‪2 px‬‬
‫(או‬
‫‪u‬‬
‫‪2 py‬‬
‫)‪ ,‬ואילו אורביטלי‬
‫*‬
‫‪g‬‬
‫‪2 px‬‬
‫‪g‬‬
‫כעת כל‪-‬כך רחוקות אנרגתית‬
‫‪2 pz‬‬
‫(או‬
‫נהיים נמוכים יותר באנרגיה‬
‫*‬
‫‪g‬‬
‫‪2 py‬‬
‫) נמוכים יותר מ‪-‬‬
‫‪.‬ל ‪ 12‬אלקטרוני הערכיות של ‪ O 2‬ממלאים את כל האורביטלים הקושרים ושני אלקטרונים ממלאים‬
‫‪19‬‬
‫מבוא לקשר כימי‪ /‬פרופ' רועי בר‬
‫את אורביטלי‬
‫*‬
‫‪g‬‬
‫‪2 py‬‬
‫*‬
‫‪21‬‬
‫‪ .‬סדר הקשר הוא כעת ‪ .2‬כמוכן האלקטרונים יכנסו כטריפלט אחד ל‬
‫*‬
‫‪g‬‬
‫‪2 px‬‬
‫ואחד ל‪-‬‬
‫(כללי הונד)‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬חמצן היא מולקולה מגנטית‪.‬‬
‫במולקולת ה ‪ F2‬יש עוד שני אלקטרונים הנכנסים לאורביטלות האנטי קושרות ורמת ה ‪-‬‬
‫*‬
‫מתמלאת‪ .‬סדר‬
‫הקשר יורד ל‪ 1 -‬והאלקטרונים מזווגים (אין מגנטיות)‪.‬‬
‫במולקולת ‪ Ne2‬סדר הקשר הוא אפס‪ ,‬ובאמת המולקולה איננה יציבה‪ ,‬אלא כמולקולת ואן‪-‬דר‪-‬ואלס‪.‬‬
‫‪21‬‬