הורות זו זכות

‫חדשה‬
‫משפחה‬
‫הארגון לקידום זכויות המשפחה‬
‫‪www.newfamily.org.il‬‬
‫טלפון‪03-5660504 :‬‬
‫הורות זו זכות‬
‫מדריך לבניית הורות‬
‫זכויות וחובות ההורה‪ ,‬הסכמי הורות‪,‬‬
‫הסכמי הפריה‪ ,‬פונדקאות אימוץ ועוד‬
‫מסדרת מדריכי‬
‫ארגון משפחה חדשה‬
‫‪1‬‬
‫כתיבה‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫עריכה‪:‬‬
‫הפקה‪:‬‬
‫עיצוב‪:‬‬
‫עו”ד אירית רוזנבלום‬
‫עו”ד דפנה כהן‪-‬סטאו‬
‫עו”ד גלינה טלנקר‬
‫עו”ד אביטל ישר רוזנאי‬
‫אירית רוזנבלום‬
‫בת‪-‬חן גרינבלט‬
‫פרסום למל כהן‬
‫בכל האמור במדריך זה אין כדי לשמש תחליף‬
‫לייעוץ כלשהו‪ ,‬קל וחומר לייעוץ משפטי‬
‫ם כל הזכויות שמורות לארגון משפחה חדשה (ע”ר)‬
‫דברי הקדמה‬
‫אל קוראינו הנכבדים;‬
‫אנו שמחים להגיש לכם את המדריך ה‪16-‬‬
‫בסדרת מדריכי משפחה חדשה‪ ,‬סדרת מדריכים‬
‫לענייני המשפחה‪ ,‬העוסקת במגוון הזכויות‬
‫והחובות המאפיינות את התא המשפחתי‬
‫בישראל‪ .‬במהלך השנים אנו עמלים להקיף‬
‫את עולם זכויות המשפחה מכל זווית אפשרית‪.‬‬
‫המשפחה היא היישות המשפטית הדינמית‬
‫ביותר והיא לובשת ופושטת צורה בהתאם להלכי‬
‫הרוח והשתנות החברה בה היא מתקיימת‪ .‬אנו‬
‫עוסקים הן בשאלות משפחתיות פשוטות ביותר‬
‫כגון נישואין‪ ,‬זוגיות‪ ,‬צוואות‪ ,‬יחסי ממון‪ ,‬ועוד‪ ,‬והן‬
‫בשאלות מורכבות ביותר המתייחסת לנושאים‬
‫פילוסופיים כגון הזכות למשפחה‪ ,‬זכות החיים‬
‫וההמשכיות ועוד‪.‬‬
‫סדרת המדריכים של ארגון משפחה חדשה‬
‫מביאה מידע לקורא שאיננו משפטן‪ ,‬בתחומים‬
‫משפחתיים חדשים וישנים‪ ,‬אשר כל מטרתם‬
‫ועניינם לעדכן אותו ביחס למצב המשפחה‬
‫בישראל‪ .‬ארגון משפחה חדשה הוא הארגון‬
‫היחיד שפיתח אסטרטגיה של פתרונות‪ .‬מעבר‬
‫להיותנו ארגון חברתי הומאניטארי אשר חרט על‬
‫דגלו את כיבוד חירויות האדם‪ ,‬אנו גם פועלים‬
‫להשגת אותן חירויות בפועל‪ .‬ארגוננו רשם לעצמו‬
‫זכויות בינלאומיות במציאת פתרונות משפטיים‬
‫להסדרת חיי משפחה חוקיים‪ .‬כך למשל;‬
‫תעודת הזוגיות המונפקת באמצעותנו‪ ,‬לבני‬
‫זוג החיים יחד ומנהלים משק בית משותף‪ ,‬תעודה‬
‫המסדירה את מעמדם האזרחי כבני זוג בישראל‪.‬‬
‫כך גם הצוואה הביולוגית המסדירה את בקשתו‬
‫האחרונה של אדם להמשיך את מורשתו בדרך של‬
‫שימוש באיברי הפריון שלו וכך תמצית השורשים‪,‬‬
‫כתב הזוגיות ועוד‪ .‬במדריך הנוכחי ביקשנו להאיר‬
‫פן הולך ומתעצם בתחום זכות האדם להיות‬
‫הורה‪ ,‬זכות המהווה חלק מן האוטונומיה של‬
‫הפרט והאוטונומיה של המשפחה‪ .‬יישומה של‬
‫האוטונומיה של המשפחה בא לידי ביטוי בדרך‬
‫קבלת ההחלטות והאחריות לשאת בתוצאותיהן‪.‬‬
‫מעמדה החוקתי של המשפחה מטיל על הרשות‬
‫הציבורית את האחריות שלא להתערב ולא לפגוע‬
‫בזכות זו אלא לשם הגנתה בלבד‪ .‬הגשמת‬
‫ההורות היא חלק מן הזכות למשפחה ולעיתים‬
‫דרכה אינה שוגה בשושנים והיא רצופה קשיים‬
‫ומכשולים‪ .‬עם זאת בשנים האחרונות נסללו‬
‫דרכים חדשות המסייעות למי שלא יכלו להביא‬
‫לעולם ילדים בדרך של הורות טבעית‪ ,‬כגון בסיוע‬
‫טכנולוגיות רפואיות‪ ,‬פונדקאות ואימוץ‪ .‬על כל‬
‫אלה ועוד תוכלו לקרוא ולקבל הדרכה במדריך‬
‫הנוכחי‪.‬‬
‫המידע המופיע במדריך זה‪ ,‬נערך ונכתב על ידי‬
‫צוות עורכי הדין של ארגון משפחה חדשה‪ ,‬פרי‬
‫ניסיוננו המעשי שנצבר מהלך שנות פעילות רבות‬
‫ומפגש עם מאות אלפי בני משפחה‪.‬‬
‫תודתי נתונה לכל תומכינו ותורמינו‪ ,‬הודות‬
‫להם‪ ,‬אנו יכולים להוביל את השינוי החברתי‪,‬‬
‫למען זכויות המשפחה בישראל‪ ,‬לקרן החדשה‬
‫לישראל‪ ,‬לקרן ‪ NCJW‬לקרן לוי לאסן ולכל‬
‫הגופים המוסדות‪ ,‬בתי העסק והאנשים המסורים‬
‫המהווים אבן יסוד למפעל החברתי של המשפחה‬
‫החדשה‪.‬‬
‫אירית רוזנבלום‬
‫מנכ“ל‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪3‬‬
‫“אני יודעת שזכיתי לאהוב”‬
‫על הזכות להיות הורה‬
‫מאת‪ :‬עו”ד אירית רוזנבלום‬
‫אם יש דבר אחד המשותף לכולנו כבני אדם‬
‫החיים על כדור הארץ הזה – היא העובדה שכולנו‪,‬‬
‫נולדנו מתוך מעשה של אהבה‪ .‬גם ילדים שנולדו‬
‫בזכות טכנולוגיה מתקדמת ולאו דווקא מתוך‬
‫מעשה האהבה ‪ -‬כולם נוצרו ונולדו מתוך אהבה‪:‬‬
‫אהבה בין אם לאב‪ ,‬בין אם לאם‪ ,‬בין אב לאב‪,‬‬
‫אהבה בין בוגר לרך הנולד‪ ,‬אהבה בין חומר הגוף‬
‫לרוח הנשמה‪ .‬בבסיס ההכרעה להפוך להורה‬
‫נמצאת האהבה הטהורה לעולם הזה‪ ,‬שלמרות‬
‫הכול נמצא שוב ושוב ראוי והולם להבאת ילד‬
‫חדש שיגדל בו ואולי גם ייקח חלק בתהליך של‬
‫שינויו ושיפורו‪ ,‬למען הדורות הבאים‪.‬‬
‫הזכות להיות הורה כוללת בתוכה את הזכות‬
‫לחיים‪ ,‬הזכות לפרטיות ואת הזכות למימוש עצמי‬
‫והיא נובעת מהיכולת הטבעית שיש לנו לפריון‬
‫ולהולדה‪ .‬אולם יחד עם זאת‪ ,‬הזכות להורות‬
‫מצמיחה עבורנו זכויות וחובות משפטיות חדשות‬
‫שיש ללמוד אותן ולהפנימן בעידן “המשפחה‬
‫החדשה”‪ .‬כך למשל הזכות להורות אינה‬
‫מצטמצמת‪ ‬רק להבאת הילדים לעולם אלא‬
‫מתרחבת גם לזכות ההורה‪ ‬לגדל ולחנך את‪ ‬ילדיו‬
‫בהתאם‪ ‬לרצונותיו‪ :‬לקבוע את שמו של הילד ואת‬
‫מקום מגוריו ולהקנות לו חינוך בהתאם לאורחות‬
‫חייו ומצפונו‪.‬‬
‫הזכות להיות הורה היא זכות שבצידה גם חובה‪:‬‬
‫החובה לדאוג לילד‪ ,‬לטובתו ולשלומו הנפשי‬
‫והפיזי‪ .‬לדאוג לצורכי חינוכו‪ ,‬לימודיו‪ ,‬הכשרתו‬
‫לעבודה וכן שמירת נכסיו‪ ,‬ניהולם ופיתוחם‪.‬‬
‫חובה על ההורה לספק את צורכי מחייתו של‬
‫‪4‬‬
‫ילדו; מזון‪ ,‬לבוש‪ ,‬לינה וצרכי חיים חיוניים אחרים‬
‫במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו‪ .‬על‬
‫ההורה חלה החובה למנוע התעללות בילד או‬
‫חבלה בגופו‪ ,‬ואסור להורה‪ ,‬על פי החוק‪ ,‬לנטוש‬
‫את ילדו או להזניחו‪.‬‬
‫רוב המדינות והחברות בעולם מכירות בהיעדר‬
‫הזכות המוסרית שלנו למנוע את חווית ההורות‪,‬‬
‫מכל אדם באשר הוא אדם‪ .‬הכרה זו מבוססת‬
‫על ההנחה שזכויות וחובות ההורה אינן תלויות‬
‫במינו‪ ,‬בצבע עורו‪ ,‬דתו או נטיותיו‪ ,‬וכי גם מי שלא‬
‫בונה את התא המשפחתי שלו “על פי הספר”‬
‫יכול להיות הורה נפלא‪ .‬למעשה‪ ,‬זהו אינטרס‬
‫מדינתי מובהק להגן על הזכות להורות ולדאוג‬
‫לאושרם של הילדים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ידוע כי סין מנעה את זכות ההורות‬
‫במשך שנים בשל צפיפות אוכלוסין ואף גרמניה‬
‫הנאצית הגבילה את זכות ההורות תוך ניסיון‬
‫לשפר את “טוהר הגנים של הגזע הארי”‪ .‬אפילו‬
‫בישראל‪ ,‬הנחשבת לגן‪-‬עדן בקנה מידה עולמי‬
‫בכל הקשור להגנה ולקידום הזכות לפוריות‬
‫ולהעמדת צאצאים‪ ,‬הוצעה בעבר‪ ,‬בעקבות‬
‫התגברות מקרי האלימות וההתעללות של הורים‬
‫כלפי ילדיהם‪ ,‬כי ההורות תותנה בלימוד מסוים‬
‫ומבחן תפקודי‪ ,‬על פי אותו היגיון העומד מאחורי‬
‫התנאים החלים על המבקשים לאמץ ילדים‪.‬‬
‫מהפכת המשפחה החדשה‪ ,‬מתרחשת בעשורים‬
‫האחרונים בכל העולם המערבי וכבר הגיעה‬
‫לישראל מזמן‪ .‬מי שמוביל אותה הוא את ואתה‪-‬‬
‫כי כל אחד מאיתנו הוא חלק ממשפחה‪ :‬נולדנו‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫"זה שיש לך ילדים לא הופך אותך להורה‪,‬‬
‫הורות היא אומנות וגם מקצוע ואנו לומדים‬
‫ומשתלמים בה מידי יום"‪.‬‬
‫אירית רוזנבלום‬
‫מתוך משפחה‪ ,‬אנחנו משתדלים להקים משפחה‪,‬‬
‫לעיתים “מפרקים” את המשפחה שלנו‪ ,‬ויש מי‬
‫מאיתנו המבקשים להקים להם משפחה אחרת‬
‫תחת זו שאבדה‪ .‬במיוחד בחברה הישראלית‪,‬‬
‫המקיימת יחסים מורכבים בין הדת למדינה‪ ,‬יש‬
‫ללמוד לאזן בין המגמה הנפוצה להרחיק‪ ‬את‬
‫התא המשפחתי‪ ‬במידת האפשר משלטון‬
‫המשפט והכללים המשפטיים ולהעמיק‪ ‬במידת‬
‫האפשר את האוטונומיה שלו‪ ,‬לבין הצורך הדחוף‬
‫בהגנה על התא המשפחתי והתאים המשפחתיים‬
‫על כל גוניהם ושונותם‪:‬‬
‫להקמת משפחה ולהולדת ילדים‪ .‬למרות שבירת‬
‫הקוד המשפחתי הפטריארכאלי ועל אף עליית‬
‫המודעות לזכויות הילד‪ ,‬יש לזכור כי מבחינה‬
‫משפטית‪ ,‬ילד איננו יישות עצמאית‪ :‬מצד אחד‬
‫יש לו זכויות וחובות‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬כיוון שאין לו‬
‫אוטונומיה שלמה ויכולת קבלת החלטות מלאה‪,‬‬
‫אי אפשר להתחשב רק ברצונו ולכן בדרך כלל‬
‫מוצאים את הקרובים לו ביותר‪ ,‬את הוריו‪ ,‬כמי‬
‫שאחראים לו‪ .‬מבחינת מעמדם המשפטי ילדים‬
‫הם האוכלוסייה החלשה ביותר בחברה‪ ,‬והדבר‬
‫מקנה חשיבות אדירה לתפקיד ההורה‪.‬‬
‫בישראל משפחה קלאסית נורמטיבית היא רק‬
‫גבר ואישה יהודים הנשואים זה לזו כדת משה‬
‫וישראל‪ .‬הבעיה המרכזית היא שהגדרה זו אינה‬
‫מתאימה לכ‪ 42%-‬מהמשפחות בישראל‪ .‬היינו‪,‬‬
‫כמעט מחצית מהמשפחות בישראל נמצאות‬
‫מחוץ לקונצנזוס‪ .‬מדובר במשפחות חד הוריות‪,‬‬
‫חד מיניות‪ ,‬זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים או‬
‫שלא נישאו כלל‪ ,‬זוגות בני דת שונה‪ ,‬משפחות‬
‫עובדים זרים‪ ,‬לא יהודים ועוד מיני צירופים של בני‬
‫זוג שלא יכולים או לא מעוניינים להינשא בטקס‬
‫הדתי המקובל‪.‬‬
‫ברור שהחיים עצמם חזקים יותר מכל החוקים‬
‫והנורמות החברתיות ועל כן‪ ,‬לא מדובר כאן בדיון‬
‫אידיאולוגי בשאלה מהי משפחה‪ ,‬אלא בהגדרה‬
‫המשקפת את המציאות שכבר חיה ונושמת‪ .‬צדק‬
‫השופט מישאל חשין כשקבע‪:‬‬
‫בחינה כוללת של התאים המשפחתיים המפורטים‬
‫מציירת דיוקן חדש לגמרי של המשפחה‬
‫הישראלית הטיפוסית שאחד ממאפייניה‬
‫המשותפים הוא היותה נזילה יותר‪ ,‬שבירה יותר‪,‬‬
‫ופחות נוקשה ממבנה המשפחה המסורתי‪ .‬מכאן‬
‫שיש לבחון מחדש את יסודות הרומנטיקה והרגש‪,‬‬
‫ההסדר הכלכלי והבחירה החופשית בכל הקשור‬
‫“משפט הטבע הוא‪ ,‬שילד יגדל בבית אביו ואימו‪:‬‬
‫הם שיאהבו אותו‪ ,‬הם שיאכילו וישקו אותו‪ ,‬הם‬
‫שיחנכו אותו‪ ,‬הם שיעמידו אותו על רגליו עד אם‬
‫גדל והיה לאיש‪ .‬זו זכותם של אב ואם‪ ,‬וזו זכותו של‬
‫הקטן‪ .‬זכותם זו של אם ושל אב הייתה ונתקיימה‬
‫לפני היות חוק וחוקה‪ .‬משפט הטבע הוא‪ ,‬המשפט‬
‫שבלבבנו פנימה‪ .‬וגם אם ייאמרו הדברים בחוק או‬
‫בחוקה‪ ,‬לא יהיו הם אלא הד ובת‪-‬קול לאותה זכות‬
‫מן‪-‬הטבע‪ .‬זכות זו מי תהום‪-‬רבה יתנו בה חיים‪ ,‬והם‬
‫שיקיימו את יער המשפט הצומח עליהם ומשפט‬
‫המדינה ילך בעקבות משפט הטבע”‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪5‬‬
‫הזכות להיות הורה‬
‫רותי ונועם סטודנטים צעירים‪ ,‬יוצאים כבר שנתיים‬
‫ואף חושבים לבנות לעצמם קן משפחתי‪ ,‬בשלהי‬
‫הקיץ‪ ,‬עשו אהבה וכבר בבוקר למחרת התעורר‬
‫חשדה של רותי ‪ -‬אולי יש כאן הריון‪ ,‬בו ביום רכשה‬
‫את ערכת בדיקת ההיריון הביתית ואכן התאמתו‬
‫הציפיות‪ ,‬הריון ראשון‪ ,‬כך סתם‪ ,‬האומנם ?! רותי‬
‫חשה מבולבלת‪ ,‬לא מוכנה‪ ,‬ומפוחדת‪ ,‬התקשרה‬
‫לנועם והכינה אותו לכך שיש אפשרות שהיא‬
‫בהריון‪ .‬נועם מצידו ניגש לדברים בענייניות רבה‬
‫והציע שתעשה בדיקה אצל רופא ואז יחליטו‬
‫מה הם עושים‪ .‬או אז אמר נועם‪ ,‬שזה לא כל‬
‫כך מתאים להם עכשיו וצריך לחשוב טוב‪ .‬רותי‬
‫חשה את כובד האחריות עליה‪ ,‬ומייד פנתה לאמה‬
‫להתייעץ ולקבל תמיכה‪ .‬אמא של רותי‪ ,‬שהיא‬
‫כבר סבתא ותיקה‪ ,‬כלל לא התכוננה לבשורה‬
‫שכזו‪ ,‬היא יצאה מגדרה מרוב התרגשות ורותי‬
‫ידעה‪ ,‬כי הגיעה לחוף מבטחים‪ .‬הקלות העצומה‬
‫של היכולת להיכנס להיריון‪ ,‬נתפסת על ידי רבים‬
‫מאיתנו כעניין של מה בכך‪ ,‬ולא היא‪.‬‬
‫לעומת סיפורה של רותי‪ ,‬סיפורה של רעומה‪,‬‬
‫הנאבקת כבר שמונה שנים להיכנס להיריון תוך‬
‫שהיא עוברת טיפולי פריון‪ ,‬נשמע הרבה יותר‬
‫מורכב‪ .‬חברה עודד נטש אותה במשך הזמן‪,‬‬
‫משום שלא יכול היה לעמוד יותר במרוץ המטורף‬
‫שלה אחרי הילד‪ .‬אלו שני סיפורים שונים זה מזה‪,‬‬
‫עם תוצאה המבקשת להיות דומה‪ .‬כולנו מודעים‬
‫ומכירים את האפשרות‪ ,‬להתברך ביכולות טבעיות‬
‫ובריאות‪ ,‬של הבאת ילדים לעולם‪ ,‬כאשר מנגד‬
‫עקרות‪ ,‬סבל‪ ,‬מאבק באיתני הטבע‪ ,‬חוסם את‬
‫דרכם של אנשים להורות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בפרק זה‪ ,‬נאיר בפניכם את הצד של הזכות להיות‬
‫הורה‪ .‬הרגע שאחרי לידתו של אדם‪ ,‬הוא הרגע‬
‫הדרמטי ביותר של ההורה היולד‪ .‬מה פירוש‬
‫הדבר להיות הורה ואילו זכויות וחובות עומדות‬
‫לנו כהורים‪.‬‬
‫הורות בכלל והורות ביולוגית טבעית‬
‫ההורות הטבעית‪ ,‬היא הדרך בא אנו מביאים‬
‫ילדים לעולם‪ ,‬הורות טבעית היא כל הורות אשר‬
‫בה קיימת התאמה גנטית בין ההורה לילדו‪ .‬על‬
‫אף שישנן דרכים בהם מסייעת הטכנולוגיה‬
‫הרפואית להביא ילד לעולם‪ ,‬קיימת גם הורות‬
‫חוקית ומשפטית‪ ,‬שווה להורות הטבעית‪ ,‬אם היא‬
‫נעשית בדרך של אימוץ או באמצעות “פונדקאות”‬
‫התוצאה הסופית היא שאנו הופכים להיות הורים‬
‫של ילדינו‪ ,‬נושאי מורשתנו‪.‬‬
‫בכל המקרים הללו חלות עלינו כהורים אותן‬
‫חובות וזכויות כפי שמובאות ברשימה זו‪.‬‬
‫הורות היא אפוטרופסות טבעית‬
‫ההחלטה להיות הורה מסורה לאדם לבדו ועל‬
‫אף שמדובר בהחלטה משותפת‪ ,‬כיום מאפשרת‬
‫הטכנולוגיה הרפואית את קבלת ההחלטה להיות‬
‫הורה‪ ,‬גם לאדם יחיד‪ ,‬כך לגבי אישה המסתייעת‬
‫בזרע של תורם אנונימי מבנק הזרע‪ ,‬או גבר‬
‫המסתייע בתרומת ביצית ורחם של פונדקאית‬
‫(כיום גברים בישראל אינם יכולים לקבל תרומת‬
‫ביצית או להסתייע בפונדקאית ישראלית ואם הם‬
‫רוצים לעשות כן‪ ,‬עליהם לעשות זאת בחו”ל)‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬החוק בישראל קובע‪ ,‬כי ההורים‬
‫הביולוגים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫"מי שצריכים ילדים הם הורים גרועים‪,‬‬
‫מי שרוצים ילדים הם הורים מצויינים"‪.‬‬
‫סטיבן הרפר‬
‫ילדיהם הקטינים‪ .‬לצד האפוטרופסות הטבעית‬
‫קיימת אפוטרופסות משפטית‪.‬‬
‫אפוטרופסות משפטית מהי‬
‫ילד שאין לו הורים‪ ,‬או שהוריו אינם מתפקדים‪ ,‬או‬
‫שהם אינם מסוגלים למלא כלפיו את חובותיהם‬
‫או שהם נמנעים מלמלא את חובותיהם כהורים‪,‬‬
‫ללא סיבה ‪ -‬ניתן למנות לו אפוטרופוס‪.‬‬
‫האפוטרופוס המתמנה לקטין חייב לנהוג לטובת‬
‫הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים‪.‬‬
‫האחריות ההורית‬
‫ההורות מטילה על ההורה חובות כמעט בכל‬
‫מישורי החיים‪ .‬החוק קובע רשימה של חובות‬
‫וזכויות בהן מחויב ההורה ואם לא ימלא אותן‬
‫הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק‪.‬‬
‫בכל עניין הנתון לאפוטרופסות‪ ,‬חייבים שני‬
‫ההורים (כשיש לילד שני הורים רשומים) לפעול‬
‫תוך הסכמה‪ .‬הסכמתו של אחד מהם לפעולתו‬
‫של האחר יכולה להינתן מראש או בדיעבד‪.‬‬
‫ההנחה היסודית היא כי כל אחד מההורים הסכים‬
‫לפעולת ההורה האחר‪ ,‬כל עוד לא הוכח היפוכו‬
‫של דבר‪.‬‬
‫בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים‬
‫לפעול על דעת עצמו‪.‬‬
‫מי הוא “קטין”‪ -‬קטין הוא מי שטרם מלאו לו‬
‫‪ 18‬שנה‪.‬‬
‫זכויות ההורה‪:‬‬
‫•קביעת שם הילד ‪ -‬ילד מקבל מלידה את שם‬
‫משפחת הוריו‪ .‬שם פרטי של ילד נקבע אף‬
‫הוא על ידי הוריו‪.‬‬
‫•קביעת מקום מגוריו של הילד‪.‬‬
‫•מתן חינוך לילד‪ ,‬בהתאם לאורחות חייו ומצפונו‪,‬‬
‫הן בבית והן בחינוך מחוץ לבית כולל רישומו‬
‫למוסדות החינוך של המדינה‪.‬‬
‫•זכות ההורה למנוע חקירה או חיפוש על ילדו‬
‫מטעם גורם כלשהו‪.‬‬
‫•זכות ההורה למנוע העסקתו של ילדו כנער‪,‬‬
‫בניגוד לחוק‪.‬‬
‫•זכות ההורה להוריש רכושו לילדו‪ ,‬זוהי זכות‬
‫טבעית על פי חוק‪ ,‬אם לא השאיר אחריו צוואה‬
‫הקובעת אחרת‪.‬‬
‫•הזכות לקבוע מי מההורים יחזיק בילד ויגדל‬
‫אותו במקרה של פרידה‪ ,‬נתונה להורים‪ .‬הסכמה‬
‫כזו שביניהם‪ ,‬חייבת את אישור בית המשפט‪.‬‬
‫•הורה יכול לתת הסכמתו למסור את ילדו‬
‫לאימוץ (ראה פרק אימוץ)‪.‬‬
‫חובות ההורה‬
‫•דאגה לטובת הקטין‪ ,‬כדרך שהורים מסורים‬
‫היו נוהגים‪.‬‬
‫•חובה על הורה לספק צורכי מחייתו של ילדו‪,‬‬
‫לדאוג לבריאות ושלמות גופו‪.‬‬
‫•אסור להורה לנטוש את ילדו‪ .‬הורה הנוטש או‬
‫משאיר‪ ,‬שלא כדין‪ ,‬ילד שטרם מלאו לו שנתיים‪,‬‬
‫ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע‬
‫בו‪ ,‬צפוי לחמש שנות מאסר‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪7‬‬
‫הזכות להיות הורה‬
‫•אסור להורה להזניח את ילדו ‪ -‬על ההורה‬
‫מוטלת חובה לספק לילדו מזון‪ ,‬לבוש‪ ,‬צרכי‬
‫לינה וצרכי חיים חיוניים אחרים‪ .‬הורה לילד‬
‫שטרם מלאו לו ‪ ,14‬שלא ממלא חובתו זו‪ ,‬צפוי‬
‫למאסר שלוש שנים‪.‬‬
‫•המציע או נותן תמורה‪ ,‬בעד הרשות להחזיק‬
‫בילד שלא מלאו לו ‪ 14‬שנים‪ ,‬והמבקש או‬
‫מקבל תמורה בעד מתן רשות להחזיק בילד‬
‫כאמור‪ ,‬צפוי לשלוש שנות מאסר‪.‬‬
‫•אסור להורה או אפוטרופוס‪ ,‬למסור את ילדו‬
‫שטרם מלאו לו ‪ 14‬שנים‪ ,‬למי שאינו הורהו או‬
‫אפוטרופוס שלו‪ ,‬מי שנוהג כך‪ ,‬צפוי לשנתיים‬
‫מאסר וזאת למעט מסירה מותרת לצורכי‬
‫אימוץ או על פי צו בית משפט או מטעמים‬
‫סוציאליים בפיקוח פקיד סעד‪.‬‬
‫•חובת ההורה לרשום את ילדו למוסד חינוכי‬
‫החל מגיל ‪ 5‬לפי חוק בישראל‪.‬‬
‫•על ההורה מוטלת חובה לרשום את ילדו לאחת‬
‫מקופות החולים בישראל‪ ,‬על מנת להבטיח לו‬
‫שירותי בריאות ניאותים‪.‬‬
‫•הורה אחראי לפעולותיו המשפטיות של קטין‬
‫ונדרשת הסכמתו לביצוען‪.‬‬
‫ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין;‬
‫•נתינת ערבות;‬
‫•פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי‪-‬‬
‫הוריו (כגון רכישת מניות בחברה של ההורים‪,‬‬
‫מכירת נכס מקרקעין וכדומה) למעט קבלת‬
‫מתנות‪.‬‬
‫אסור להורה להמיר את דתו של ילדו (כלומר‬
‫לשנות דתו של ילד) שינוי דת אפשרי רק אם‬
‫שני הוריו נתנו מראש הסכמתם בכתב או שבית‬
‫המשפט‪ ,‬לפי בקשת אחד ההורים‪ ,‬אישר מראש‬
‫את שינוי הדת‪ .‬בכל מקרה ניתן להמיר דת של‬
‫ילד רק לדת ההורים או אחד מהם‪.‬‬
‫מת אחד ההורים‪ ,‬האפוטרופסות תהיה להורה‬
‫השני באופן טבעי‪.‬‬
‫הפעולות המחייבות הסכמה של הורה‬
‫ואישור בית משפט‬
‫•העברה‪ ,‬שעבוד‪ ,‬חלוקה או חיסול של נכס או‬
‫של דירה;‬
‫•פעולה הרשומה בפנקס המתנהל לפי חוק (כגון‬
‫רישום בטאבו או רישום רכב במשרד הרישוי);‬
‫•נתינת מתנות (כגון המכונית המשפחתית‪,‬‬
‫תכשיטים של אמא וכיוב’) מותר לתת מתנות‬
‫‪8‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫הורות יחידנית‬
‫(חד–הורית) מבחירה‬
‫אלינור רווקה בת ‪ ,38‬נפרדה לפני חודשיים‪ ,‬מרן‬
‫בן זוגה לחיים בשנתיים האחרונות‪ ,‬עימו תכננה‬
‫להביא גם ילדים‪ .‬עתה אלינור חוששת שזמנה‬
‫אוזל ולא תספיק למצוא בן זוג להורות‪ .‬באותו יום‬
‫נתקלה אלינור בכתבה באינטרנט בה סופר על‬
‫נשים שהביאו לעולם ילדים באמצעות בנק הזרע‪.‬‬
‫אחרי שהחליטה שהיא רוצה ילד כך או אחרת‪,‬‬
‫תוהה אלינור‪ ,‬כיצד תוכל לממש את זכותה להיות‬
‫אמא‪ ,‬מה יהיה מעמדו המשפטי של הילד‪ ,‬האם‬
‫תוכל לקבל סיוע מהמדינה?‬
‫כשרות הילד ‪ -‬נושא ההורות היחידנית‪ ,‬כלומר‬
‫הורות ללא שותפות פעילה של בן זוג‪ ,‬מעורר‬
‫לעיתים חששות אצל אלה השוקלים הורות‬
‫כזאת‪ .‬רבים סבורים בטעות‪ ,‬כי ילד כזה ייחשב‬
‫לממזר או שיתעורר ספק בדבר השתייכותו‬
‫הדתית‪ .‬מרבית התפיסות הללו נובעות מחוסר‬
‫היכרות עם החוק‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬ילד שנולד לאם יהודייה פנויה‪,‬‬
‫הוא יהודי ואינו נחשב לממזר‪ .‬עם זאת ילד הנולד‬
‫לאב לא ידוע‪ ,‬כמו ילד שנולד מתורם זרע לא ידוע‪,‬‬
‫נחשב על פי ההלכה היהודית ל‪-‬שתוקי כלומר‪,‬‬
‫קיימת שתיקה באשר לזהות אביו‪ .‬שתוקי‪ ,‬אינו‬
‫כשר לנישואין עד שלא הוכח‪ ,‬כי אביו היה כשר‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש לערוך בירור הלכתי לגבי כשרות אביו‪.‬‬
‫הורות יחידנית מבחירה ‪ -‬היא הורות של הורה‬
‫יחיד‪ ,‬המגדל את ילדיו ללא בן זוג‪ ,‬מתוך בחירה‪.‬‬
‫במקרים רבים אדם בוגר מגיע להחלטה שאיננו‬
‫רוצה לוותר על חווית ההורות גם כשאין לו בן‬
‫או בת זוג‪.‬‬
‫משפחה חד‪-‬הורית ‪ -‬נחשבת רק משפחה‬
‫העונה על הגדרת החוק‪ .‬חוק משפחות חד‬
‫הוריות ‪ 1992 -‬קובע ש”הורה יחיד” הוא תושב‬
‫ישראל אשר בהחזקתו ילד והוא אינו נשוי‪ ,‬ואין לו‬
‫ידוע בציבור‪ ,‬עם זאת הורה יחיד הוא גם מי שחי‬
‫בנפרד‪ ,‬שנתיים לפחות‪ ,‬מבן זוג לו הוא נשוי ופתח‬
‫בהליך חוקי‪ ,‬על מנת להשתחרר מנישואיו‪.‬‬
‫החוק מעניק הטבות כלכליות למשפחות חד‪-‬‬
‫הוריות בנושאים ועניינים שונים ובהתאם לגורמים‬
‫והסיבות שהביאו את ההורה לחיות לבד (כגון;‬
‫אלמנות‪ ,‬גירושין או בחירה מרצון)‪.‬‬
‫הטבות כלכליות למשפחות חד הוריות‬
‫לידה אם נפטרה יולדת בשעת הלידה או בתוך‬
‫שנה מיום הלידה‪ ,‬הפך האב או מי שמורשה‬
‫להחזיק בילד‪ ,‬להורה יחיד והוא זכאי לתשלום‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי בעד היילוד‪ ,‬בתנאי‬
‫שהיולדת הייתה זכאית למענק לידה או לדמי‬
‫לידה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יהיה זכאי האלמן או המחזיק בילד‪,‬‬
‫לקצבה מיוחדת‪ ,‬בעד כל יילוד שנולד באותה‬
‫לידה ונמצא בישראל‪ .‬כך גם יהיה זכאי האלמן‬
‫לתגמול מיוחד במקום הקצבה‪ ,‬אם עקב מות‬
‫בת זוגו נאלץ להפסיק עבודתו‪.‬‬
‫מענק לימודים לילד‬
‫המוסד לביטוח לאומי משלם מענק לימודים‬
‫להורה יחיד ‪ -‬שאין עמו בן זוג או ידוע בציבור‪.‬‬
‫המענק משולם בתחילת שנת הלימודים לילדים‬
‫שמלאו להם ‪ 6‬שנים וטרם מלאו להם ‪ 14‬שנים‪.‬‬
‫על מנת לקבל את המענק יש לפנות לביטוח‬
‫לאומי ולהגיש תביעה למענק‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪9‬‬
‫"לפני שהיו לי ילדים היו לי שש תיאוריות‬
‫על גידול ילדים; עכשיו יש לי שישה ילדים‬
‫ואף לא תיאוריה אחת"‪.‬‬
‫ג’ון וילמוט‬
‫גמלת הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה‬
‫הורה יחיד שאין בידו להבטיח לעצמו ולילדו‬
‫הכנסה כדי מחיה והוא אינו זכאי לתשלום על פי‬
‫חוק אחר‪ ,‬יהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה‬
‫אם הכנסתו פחותה מההכנסה המינימאלית‬
‫הנדרשת למחיה‪ .‬גמלת השלמת הכנסה ‪-‬‬
‫אף היא תוספת הכנסה לזכאים והיא משולמת‬
‫כתוספת להכנסה למי שמקבל שכר ממקורות‬
‫אחרים‪ ,‬אולם שכרו זה נמוך משכר המינימום‪.‬‬
‫גביית דמי מזונות‬
‫“חוק המזונות“ נועד לסייע לאישה ולילד שיש‬
‫בידם פסק דין לתשלום מזונות‪ ,‬והם אינם מקבלים‬
‫את התשלום מן האב החייב במזונותיהם‪ .‬במקרים‬
‫אלו‪ ,‬יוכלו לעשות זאת האם וילדיה‪ ,‬באמצעות‬
‫המוסד לביטוח לאומי‪ .‬התשלום עבור כל ילד יהיה‬
‫עד מלאת לו ‪ 18‬שנה‪ .‬הזכאות לדמי המזונות‬
‫כפופה למבחן ההכנסות‪.‬‬
‫שיקום מקצועי‬
‫אלמנות ואלמנים זכאים נוסף על הגמלאות‪ ,‬גם‬
‫לשיקום מקצועי שנועד לכוון ולהכשיר אותם‬
‫להיקלט בשוק העבודה‪.‬‬
‫פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי‬
‫משפחות חד הוריות שמקבלות קצבה מן הביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬או תגמול ממשרד הביטחון‪ ,‬או תגמול‬
‫על פי חוק נכי רדיפות הנאצים ואין להן הכנסות‬
‫מעבודה או הכנסות אחרות‪ ,‬פטורות מתשלום‬
‫דמי ביטוח לאומי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫זכויות מטעם שירותי הרווחה למשפחות‬
‫חד הוריות‬
‫קדימות ברישום ובתשלום למעונות יום‪ ,‬כפופה‬
‫למבחן הכנסה‪ .‬מסלול מיוחד לאימוץ ילדים‪,‬‬
‫סיוע בהכשרה מקצועית‪ ,‬שירות ייעוץ לאזרח‬
‫(שיל)‪ ,‬קבלת שירותי רווחה ברשויות המקומיות‬
‫כולל טיפול אישי ומשפחתי‪ ,‬פעילות קבוצתית‬
‫בקהילה‪ ,‬פעילות קבוצתית בסדנאות מחוץ‬
‫לקהילה‪ ,‬מרכזים למשפחות חד הוריות‪.‬‬
‫זכויות במס הכנסה תוספת נקודת זיכוי‬
‫במס להורה יחיד עובד (בנוסף לנקודות זיכוי‬
‫המגיעות לו)‪.‬‬
‫זכויות בשיכון ודיור סיוע בדיור ושיכון למשפחות‬
‫חד הוריות חסרות דירה‪.‬‬
‫משרד החינוך מתן סיוע‪ ,‬מטעם בית הספר‪,‬‬
‫למשפחות חד הוריות בהתאם לצורך‪.‬‬
‫משרד הביטחון מסייע למשפחות שאיבדו את‬
‫יקיריהן והפכו למשפחות חד הוריות בכל נושא‬
‫ההנצחה וסיוע נפשי ורגשי וכן קבלת תגמולים‪.‬‬
‫עיריות ורשויות מקומיות ‪ -‬מתן הנחה עד ‪80%‬‬
‫בתשלומי הארנונה‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬הורה יחיד החי עם בן זוג גם אם‬
‫לא נשוי לו‪ ,‬אינו זכאי להטבות הנובעות מכוח‬
‫החוק והוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק במידה‬
‫ויסתיר מידע זה‪.‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫הורות משותפת‬
‫הורות משותפת‪ ,‬היא מושג חדש שאנו מקיימים‬
‫הלכה למעשה בחברה הישראלית‪ ,‬כמו גם בעולם‬
‫כולו‪ .‬הכוונה היא למערכת יחסים עניינית בין גבר‬
‫ואישה שהם הורים ביולוגיים לילד משותף‪ ,‬אולם‬
‫אין הם חיים כבני זוג ואינם מנהלים משק בית‬
‫משותף‪ .‬עם זאת שני ההורים הביולוגיים ולעיתים‬
‫בני זוגם (באחריות מופחתת) נוטלים על עצמם‬
‫אחריות מלאה על ילדם המשותף‪ ,‬כדרכו של‬
‫כל הורה‪.‬‬
‫שני הורים איש ואישה שאינם חיים יחד כבני‬
‫זוג‬
‫מיכל‪ ,‬רווקה בת ‪ ,38‬שעשתה קריירה מקצועית‬
‫מסחררת‪ ,‬חשה בתקופה האחרונה‪ ,‬החמצה‬
‫מסוימת‪ ,‬שלא הקדישה זמן לחיפוש אחר בן‬
‫זוג ובניית משפחה‪ .‬היא נוהגת לעבוד ‪ 18‬שעות‬
‫ביום ללא לאות‪ ,‬ללא ויתורים‪ ,‬תוך חיפוש אחר‬
‫השלמות‪ .‬אבל עכשיו באמצע החיים‪ ,‬היא חושבת‬
‫שיש לה מעמד כלכלי איתן‪ ,‬חברים וידידים והיא‬
‫בשלה להביא ילד לעולם‪ .‬בביקורה האחרון אצל‬
‫רופא הנשים‪ ,‬העלתה בפני רופאה את רצונה‬
‫להרות והרופא מאוד עודד אותה‪ ,‬הוא הציע לה‬
‫כמה אפשרויות‪ ,‬ביניהן‪ ,‬גם האפשרות שנראתה‬
‫לה טבעית ביותר‪ ,‬אף שאיננה קשורה בהכרח‬
‫במרפאת הרופא‪ .‬היא חושבת שתוכל למצוא‬
‫שותף כמוה‪ ,‬שיהיה מוכן להיות חלק מיצירה‬
‫של משפחה חדשה‪ ,‬מבלי שיתחייב מצד אחד‬
‫להיות לה בן זוג‪ ,‬אבל מצד שני הוא בהחלט מוכן‬
‫להתחייב להיות אב למופת‪.‬‬
‫מיכל מאמינה בגישתו של ארווין יאלום סופר‬
‫ופסיכיאטר יהודי אמריקאי הדוגל בגישת הטיפול‬
‫האקזיסטנציאליסטית‪ ,‬בה מודגשות השאלות‬
‫הקיומיות על אודות מהות האדם‪ ,‬משמעות חייו‪,‬‬
‫והתמודדותו איתם‪ .‬יאלום עושה אבחנה בין שלוש‬
‫מערכות קיומיות; יחסים בין בני זוג או חברים‪,‬‬
‫יחסי אהבה ויחסי מין‪ ,‬אלה הם שלושה עולמות‬
‫שונים וניתן לחלוק כל אחד מהם עם שותף אחר‪.‬‬
‫זוהי תפיסת עולמה של מיכל וכאשר פגשה את‬
‫דני בארגון משפחה חדשה‪ ,‬ראתה בו שותף‬
‫להורות‪ ,‬לילד משותף שיביאו לעולם‪.‬‬
‫ההחלטה להיות הורה‬
‫ההחלטה להיות הורה היא החלטה עצמאית‪,‬‬
‫ואיננה קשורה בהכרח‪ ,‬בבניית קשר זוגי ובוודאי‬
‫שלא מחייבת יחסי אהבה עם ההורה האחר‪.‬‬
‫הסטאטוס של הורה מבחירה נוצר מתוך החלטה‬
‫מודעת ומתוכננת מראש‪ .‬איש ואישה שאינם חיים‬
‫יחד כבני זוג‪ ,‬ויש להם מטרה משותפת‪ ,‬להיות‬
‫הורים לילד‪ .‬מדובר במבנה משפחתי בו ישנם‪,‬‬
‫שני הורים ושני בתים‪.‬‬
‫מציאת שותף להורות‬
‫ניתן לפנות לארגונים המסייעים ביצירת “שידוך”‬
‫בין שותפים אפשריים להורות‪ ,‬וכן להיעזר באתרי‬
‫אינטרנט המוקדשים למטרה זו (ראה אתר‬
‫האינטרנט של ארגון משפחה חדשה)‪.‬‬
‫אתגרים העומדים בפני שותפים להורות‬
‫לכל אחד מאיתנו השקפת עולם משלו לגבי‬
‫האופן שבו צריך לגדל ילדים ולדאוג להם‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בין שני אנשים שאינם מקיימים קשר זוגי‪ ,‬ואולי‬
‫אף אינם מכירים היטב אחד את השני‪ ,‬עלולות‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪11‬‬
‫הורות משותפת‬
‫להתעורר מחלוקות בנוגע להורות המשותפת‪.‬‬
‫עובדה זו עלולה להוות מכשול בדרך להורות‬
‫וקרקע פורייה לעימותים עתידיים‪.‬‬
‫על מנת לוודא שהאדם שבו בחרנו להיות שותפנו‬
‫להורות‪ ,‬הוא אכן השותף הנכון‪ ,‬חיוני לבנות הסכם‬
‫הורות‪.‬‬
‫הסכם להורות משותפת‬
‫חשיבות ההסכמות בין הורים‪ ,‬בקשר להולדת‬
‫ילדם וגידולו‪ ,‬היא בראש וראשונה לטובת הילד‪,‬‬
‫שאם לא כן‪ ,‬עלול הילד להיות קורבן לאי הבנות‬
‫ואי ההסכמות בין הוריו‪ ,‬גם אם כוונות ההורים‪,‬‬
‫היו תמיד טובות‪ .‬הורות‪ ,‬היא משימה שלא ניתן‬
‫להשתחרר ממנה‪ ,‬לכן‪ ,‬חשוב שתהיה מודעת‪,‬‬
‫רצונית ועניינית ועל מנת למנוע מחלוקות‪,‬‬
‫מאד רצוי להסכים על יסודות התנהלותה בדרך‬
‫הטובה ביותר‪ .‬ההסכמות חשוב שתחולנה החל‬
‫משלב ההיריון והלידה ועד הגיע הילד לגיל בגרות‪.‬‬
‫הסכם להורות משותפת מחייב את אישורו של‬
‫בית משפט‪ .‬הסכם הורות הוא הסכם מקצועי‬
‫המחייב מפגש בין עורך הדין וההורים ורצוי‪ ,‬כי‬
‫יתקיים כבר בשלב ההחלטה להביא ילד‪.‬‬
‫מה כולל הסכם הורות משותפת‬
‫לפני היריון ומהלך ההיריון ההורות המשותפת‬
‫מתחילה לפני הולדת הילד המשותף‪ .‬במסגרת‬
‫הסכם הורות ניתן לקבוע הסדרים ביחס לשלבים‬
‫שלפני הכניסה להיריון ומהלכו‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬
‫ניתן לקבוע את חובתם של ההורים לבצע את‬
‫כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות טרם הכניסה‬
‫להיריון ובמהלכו‪ ,‬לדווח לצד השני על תוצאותיהן‪,‬‬
‫ולחלוק בהוצאות כל הבדיקות הרפואיות‬
‫‪12‬‬
‫הנדרשות במהלך ההיריון‪.‬‬
‫בהסכם ניתן להתייחס גם לשאלה הקשה‪,‬‬
‫מה יחליטו ההורים המיועדים אם יתגלה פגם‬
‫בהתפתחות העובר‪ ,‬ואף ניתן לקבוע מנגנוני‬
‫החלטה לעניין ביצוע הפלה במקרים כאלה‪ .‬חשוב‬
‫לציין‪ ,‬כי הוראה בהסכם הורות משותפת הקובעת‬
‫שבני הזוג יחליטו במשותף על ביצוע הפלה‪ ,‬כוחה‬
‫יפה אך ורק לשם הוכחת כוונתם של ההורים‬
‫בעת חתימת ההסכם‪ .‬אך מאחר והאישה היא‬
‫האחראית הבלעדית על גופה עד לשלב הלידה‪,‬‬
‫הרי שההחלטה הסופית תמיד מצויה בידיה‪.‬‬
‫שם הילד ההורים יכולים לקבוע במסגרת ההסכם‬
‫גם את שמו הפרטי של הילד ואת שם משפחתו‪.‬‬
‫ילד שהוריו לא נשואים‪ ,‬נושא את שם משפחתה‬
‫של אמו‪ ,‬אלא אם הוריו מעוניינים שיישא רק את‬
‫שם משפחתו של אביו או שם משפחה של האם‬
‫והאב במשולב‪.‬‬
‫הצהרת אבהות כאשר נולד ילד לאישה נשואה‬
‫מגבר שאינו בעלה‪ ,‬אזי בעלה של האם (שאינו‬
‫אבי הילד) נרשם באופן אוטומטי כאביו של הילד‪,‬‬
‫בין אם ירצו בכך ההורים ובין אם לא‪ .‬כאשר נולד‬
‫ילד להורים אשר אינם נשואים זה לזו‪ ,‬עליהם‬
‫להצהיר על זהות האב טרם רישומו של האב‬
‫כאבי התינוק בתעודת הלידה של הילד וביתר‬
‫המסמכים הרשמיים‪ .‬במסגרת הסכם ההורות‬
‫יתחייבו שני ההורים להצהיר‪ ,‬לאחר הולדת הילד‪,‬‬
‫על זהות אביו‪.‬‬
‫משמורת והסדרי הראייה על פי החוק‪ ,‬שני‬
‫הוריו הרשומים של ילד הם האפוטרופוסים‬
‫החוקיים שלו‪.‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫"הדבר הכי חשוב שאבא יכול לעשות‬
‫בשביל הילדים שלו‪,‬‬
‫הוא לאהוב את אמא שלהם"‪.‬‬
‫תיאודור הסבורג‬
‫על אף העובדה כי האחריות החוקית היא‬
‫משותפת‪ ,‬כאשר מדובר בהורים שאינם חיים יחד‪,‬‬
‫ביתו של הורה אחד מהווה את ביתו המרכזי של‬
‫הילד‪ .‬הורה זה מכונה “הורה משמורן”‪ .‬להורה‬
‫השני נקבעים “הסדרי ראייה” – כלומר מספר‬
‫פעמים במהלך תקופה (שבוע‪ ,‬חודש‪ ,‬שנה) בהן‬
‫הילד נמצא בחזקתו ובטיפולו של אותו הורה‪.‬‬
‫באמצעות ההסכם קובעים ההורים לעתיד‪ ,‬מי‬
‫מהם יקבל את המשמורת על הילד‪ ,‬ואלו הסדרי‬
‫ראייה ייקבעו להורה השני‪.‬‬
‫“משמורת משותפת” הסדר שקובע כי‪ ,‬לילד‬
‫יש שני בתים‪ ,‬באחד הוא גר עם הורה אחד ובשני‬
‫עם ההורה השני‪ ,‬והוא מתגורר בשני הבתים‬
‫לסירוגין‪ .‬מחקרים מצאו‪ ,‬שיש לבחון כל מקרה‬
‫לגופו‪ ,‬על מנת לאמוד את התאמתו של הילד‬
‫והתאמת ההורים להסדר כזה‪.‬‬
‫היות והסכם ההורות מעצב את הורותם‬
‫המשותפת של השותפים מהרגע הראשון ועד‬
‫לבגרותו של הילד‪ ,‬ניתן לקבוע הסדרים שונים‪,‬‬
‫בהתאם לגילו ולהתפתחותו של הילד‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬
‫יתכן וההורים יעצבו הסדרי ראייה שונים לילד‬
‫בגיל חצי שנה לעומת ההסדרים שיחולו כאשר‬
‫יגיע הילד לגיל תשע‪ .‬סוגיית המשמרות והסדרי‬
‫הראייה היא סוגיה מרכזית מאוד בהסכם ההורות‪,‬‬
‫על כן‪ ,‬חשוב לעצב הסדרים שיתאמו לאורח‬
‫חייהם של ההורים והילד‪.‬‬
‫חינוך הילד באמצעות ההסכם יכולים ההורים‬
‫להגדיר את העקרונות הבסיסיים לאורם חשוב‬
‫להם לחנך את ילדם המשותף‪ ,‬כגון זרם חינוכי‬
‫בו ילמד (ממלכתי‪ ,‬דמוקרטי‪ ,‬ממלכתי דתי ועוד)‬
‫מחויבותם של ההורים להתייעץ אחד עם השני‬
‫טרם קבלת החלטות ועוד‪.‬‬
‫מזונות הילד כלל הוצאות גידול הילד‪ ,‬החל‬
‫במזונו ולבושו‪ ,‬שכר לימוד לגן ולבית הספר‪,‬‬
‫שיעורים פרטיים‪ ,‬חוגים‪ ,‬הוצאות רפואיות‪,‬‬
‫צעצועים ומשחקים‪ ,‬ועד לכיסוי הוצאות מגוריו‬
‫של הילד הכוללות את חלקו של הילד בשכר‬
‫הדירה ובחשבונות השוטפים‪ .‬באמצעות‬
‫ההסכם מסדירים ההורים את סכומי המזונות‬
‫אשר יועברו לצורך גידולו של הילד ובוחרים‬
‫את המנגנון המתאים להם ביותר לצורך‬
‫העברת הסכומים ודאגה לרווחתו של הילד‪.‬‬
‫תוקפו המשפטי של הסכם ההורות‬
‫יש לאשר את ההסכם בפני בית המשפט לענייני‬
‫משפחה‪ ,‬לאחר הולדת הילד‪ ,‬בית המשפט יבחן‬
‫את ההסכם‪ ,‬על מנת לתת לו תוקף מחייב של‬
‫פסק דין‪.‬‬
‫על אף העובדה כי את ההסכם ניתן לאשר רק‬
‫לאחר הולדת הילד‪ ,‬חשוב לערוך את ההסכם טרם‬
‫ההיריון‪ ,‬על מנת לוודא כי השותף הנבחר הוא אכן‬
‫השותף הנכון לצורך כינון ההורות המשותפת‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬הסכם הורות משותפת‪ ,‬חייב‬
‫להכיל את ההסכמות היסודיות ביותר וכל מה‬
‫שהוא מעבר לכך‪ ,‬הוא עניין של רצון טוב‪ .‬אולם‬
‫ברגע שההורים אישרו את ההסכם בבית משפט‪,‬‬
‫הם מחויבים לו ואינם יכולים להפר אותו‪ .‬אם יפר‬
‫מי מהם את ההסכם‪ ,‬יוכל ההורה האחד להגיש‬
‫תביעה נגד האחר ולזכות בסעדים הקבועים בחוק‬
‫למימוש ההסכמות‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪13‬‬
‫מניעת הורות לפני שנוצרה‬
‫לעיתים‪ ,‬עוד בטרם הפך אדם להורה‪ ,‬שלא‬
‫מרצונו‪ ,‬הוא מבקש למנוע את הורותו הצפויה‪.‬‬
‫כיצד יכול אדם למנוע את ההורות ואת עצם‬
‫לידתו של ילד צפוי‪.‬‬
‫הפסקת היריון ‪“ -‬הפלה מלאכותית”‬
‫הפסקת היריון היא “הפלה” של העובר לפני לידתו‪.‬‬
‫בישראל קובע החוק את התנאים להפסקת היריון‬
‫וכל מי שאינו עומד בתנאי החוק‪ ,‬עובר עבירה‬
‫פלילית‪ .‬ההחלטה להפסיק את ההיריון היא‬
‫החלטה של האישה בלבד‪ ,‬או של מי שמטפל‬
‫בה או אחראי לה‪ ,‬היא איננה לוקחת בחשבון את‬
‫רצונו של הגבר‪ ,‬אין הוא יכול להשפיע על שיקולי‬
‫הפסקת ההיריון או המשכו‪.‬‬
‫הפסקת ההיריון תיתכן בכל אחד מן השלבים‬
‫הבאים של התפתחותו‪:‬‬
‫“היום שאחרי” ‪ -‬ניתן להפסיק היריון מייד‬
‫לאחר שהוא נוצר‪ ,‬במקרה בו חשה האישה כי‬
‫נכנסה להיריון בלתי רצוי‪ ,‬עוד לפני שההיריון‬
‫יתחיל להתפתח‪ ,‬היא תוכל להפסיקו באמצעות‬
‫גלולה למניעת התפתחות ההיריון‪ .‬הגלולה היא‬
‫טיפול בטוח ויעיל למניעת הריון שנוצר בעקבות‬
‫מגע מיני ללא אמצעי מניעה או שימוש באמצעי‬
‫מניעה לא תקין‪ .‬השימוש ב“גלולת היום שאחרי”‬
‫מאפשר מניעת הריון בשלב המוקדם ביותר שלו‪,‬‬
‫ללא התערבות פולשנית וללא צורך בהפסקת‬
‫הריון בשלבים מתקדמים יותר‪ .‬הגלולה פועלת טוב‬
‫יותר ככל שהיא נלקחת מוקדם יותר‪ .‬ולא יאוחר‬
‫מ‪ 72-‬שעות לאחר המגע המיני‪ .‬הגלול ניתנת‬
‫לרכישה ללא מרשם רופא‪ ,‬היא איננה מחייבת‬
‫פנייה לבית משפט או קבלת אישור; מבן הזוג‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫ההורים‪ ,‬רופא או שופט על מנת לעשות בה שימוש‪.‬‬
‫בשליש הראשון של ההיריון ‪ -‬הפסקת היריון‬
‫כירורגית‪ ,‬פעולה הידועה גם בשם גרידה‪ ,‬היא‬
‫אחת השיטות להפסקת היריון‪ ,‬המבוצעת בדרך‬
‫כלל במקרים בהם גיל ההיריון אינו עולה על ‪12‬‬
‫שבועות‪ .‬הפעולה נעשית בחדר ניתוח בהרדמה‬
‫כללית ונמשכת כ‪ 15-10-‬דקות‪.‬‬
‫הפסקת היריון מותרת בחוק‪ ,‬רק אם התקיים‬
‫אחד מן המקרים הבאים ‪:‬‬
‫•הרצון לסיים את ההיריון הנובע מאונס או גילוי‬
‫עריות‪.‬‬
‫•מומים מולדים שהתגלו בעובר‪.‬‬
‫•היריון שיש בו סכנה לבריאות האם או לחייה‪.‬‬
‫•היריון מחוץ לנישואין או שהאישה למטה‬
‫מגיל ‪.18‬‬
‫הפסקת הריון מאוחרת ‪ -‬על‪-‬פי החוק אין לבצע‬
‫הפסקת הריון לאחר השבוע ה‪ 24-‬להריון‪ ,‬מאחר‬
‫ובזמן זה מוגדר העובר כבר‪-‬חיים‪ ,‬אלא במקרה‬
‫בו אובחן אצל העובר מום עוברי‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬ניתן היה להפסיק היריון גם בשל קשיים‬
‫כלכליים או חברתיים שאינם מאפשרים‬
‫הולדת ילד‪ ,‬החוק שונה והסעיף שאיפשר‬
‫הפלות מטעמים סוציאליים‪ ,‬המכונה “הסעיף‬
‫הסוציאלי” ‪ -‬בוטל‪.‬‬
‫מימון הפסקת ההיריון‬
‫הפסקת היריון על פי חוק‪ ,‬ממומנת בחלקה על ידי‬
‫המדינה‪ .‬מימון המדינה יהיה מלא‪ ,‬במקרים בהם‬
‫האישה היא למטה מגיל ‪ ,18‬הוולד עלול להיות‬
‫בעל מום רפואי או נפשי‪ ,‬המשך ההיריון עלול‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫"הבעיה עם ילדים היא‬
‫שהם בלתי ניתנים להחזרה"‪.‬‬
‫קוונטין קריספ‬
‫לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני‬
‫או נפשי‪ .‬חיילת שנכנסה להריון בזמן שירותה‬
‫הצבאי‪ ,‬תקבל מימון של הצבא להפסקת הריון‬
‫אחת‪ ,‬בשאר המקרים‪ ,‬תישא החיילת בעצמה‬
‫בהוצאות‪ ,‬מאחר והיא איננה כלולה בקריטריונים‬
‫של סל הבריאות‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬כיום‪ ,‬ישנם ביטוחי בריאות פרטיים‬
‫שונים הכוללים גם השתתפות בהפסקת הריון‪.‬‬
‫למי פונים להפסקת היריון‬
‫הפנייה להפסקת הריון‪ ,‬היא בדרך של בקשה‬
‫לאחת הוועדות להפסקת היריון‪ ,‬הסמוכות לבתי‬
‫החולים בארץ‪ ,‬לוועדות אלו הוענקה הסמכות‬
‫לאשר הפסקת הריון‪ .‬הפניה יכולה להיות ללא‬
‫תלות במקום המגורים של האישה‪ .‬הפנייה‬
‫לוועדה כרוכה בתשלום אגרה‪ ,‬למעט קטינות‬
‫וחיילות הפטורות מתשלום זה‪.‬‬
‫אבהות מכורח ‪ -‬גניבת זרע‬
‫לרונית הייתה אהבה‪ ,‬נחום‪ ,‬גבר נשוי עמו‬
‫פלרטטה מהלך ‪ 10‬שנים עד שנפטר‪ .‬במהלך‬
‫השנים‪ ,‬אף שלא בידיעתו‪ ,‬הרתה לו רונית‪,‬‬
‫פעמיים‪ .‬בפעם הראשונה ביצעה הפלה‪ ,‬אולם‬
‫בפעם השנייה‪ ,‬החליטה לשאת את ההיריון‬
‫וילדה את שחר‪ .‬אף פעם לא סיפרה לשחר מי‬
‫הוא אביה ולאביה לא סיפרה שיש לו בת‪ .‬לימים‪,‬‬
‫חלה נחום ונפטר ממחלה קשה‪ .‬כשבגרה שחר‬
‫היא רצתה לדעת את זהות אביה‪ ,‬רונית החליטה‬
‫להיעתר לבקשת הילדה ופנתה לבית משפט‬
‫על מנת לאפשר לה‪ ,‬לבצע בדיקת סווג רקמות‬
‫באמצעות‪ ,‬חלקי לבוש שנותרו בידיה מאותם‬
‫ימים בה התרועעה עם נחום‪ .‬בית המשפט נעתר‬
‫לבקשה והאבהות הוכחה‪ .‬שחר הפכה לביתו‬
‫הרשמית של נחום‪ ,‬עשר שנים לאחר מותו‪ .‬אז‬
‫החל גם הקרב הגדול על ירושתו‪ ,‬בסופו הוכרע‪,‬‬
‫כי שחר זכאית לחלק שווה בירושתו‪ .‬אשתו של‬
‫נחום ושלושת בנותיהם המשותפות‪ ,‬נאלצו לקבל‬
‫שותפה חדשה לחייהן‪.‬‬
‫גברים רבים‪ ,‬המקיימים יחסי מין עם נשים‪,‬‬
‫סבורים לתומם‪ ,‬כי עשו זאת‪ ,‬מבלי להסתכן‬
‫בכך שהאישה תיכנס להיריון‪ .‬ביטחונם נובע‬
‫לעיתים משום ששותפתם למעשה הבטיחה‬
‫להם שהיא משתמשת באמצעי מניעה (אך‬
‫לא השתמשה בפועל) ובמקרים אחרים‪ ,‬משום‬
‫שסברו שהם מוגנים‪ ,‬מאחר והשתמשו בקונדום‬
‫(אלא שהקונדום לא היה תקין)‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬החוק איננו מכיר באפשרות של‬
‫“גניבת זרע” וזוהי איננה עבירה על פי חוק‪ .‬גניבת‬
‫זרע היא לא יותר מאשר מונח רגשי‪ ,‬חברתי‬
‫המתאר מצב‪ ‬של גבר שאישה הרתה מזרעו‪,‬‬
‫בניגוד להסכמתו או לידיעתו ובניגוד לרצונו‪.‬‬
‫על פי תפיסת השיטה המשפטית בארץ‪ ,‬גבר‬
‫המקיים יחסי מין עם אישה צריך להיות ער לכך‪,‬‬
‫כי בעשותו כן‪ ,‬הוא נוטל על עצמו אחריות לכל‬
‫תוצאה ולכל התפתחות היכולה לנבוע מקיום‬
‫יחסי מין‪ .‬היריון – הינה תוצאה טבעית של יחסי מין‬
‫בלתי מוגנים‪ ,‬ועל כן גבר המקיים יחסי מין‪ ,‬צריך‬
‫להביא בחשבון אפשרות סבירה שדבר זה יקרה‪.‬‬
‫זוהי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לפני‬
‫שנים רבות ולא שונתה עד כה‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪15‬‬
‫מניעת הורות לפני שנוצרה‬
‫גבר שלא התכוון להכניס אישה להריון‪ ,‬אולם‬
‫הסתבר כי האישה בכל זאת בהיריון‪ ,‬חייב בחובות‬
‫הוריות מלאות כלפי הילד שייוולד‪.‬‬
‫הגבר יחויב במזונות הילד שייוולד‪ ,‬כאשר אין‬
‫כל חשיבות‪ ,‬לנסיבות בהן נוצר הילד‪ ,‬גם אם‬
‫האישה רימתה את הגבר ואפילו אם טמנה לו‬
‫פח במכוון‪.‬‬
‫גבר גם אינו רשאי לכפות על האישה לבצע או לא‬
‫לבצע הפסקת הריון (הפלה מלאכותית) ‪.‬‬
‫התגוננות משפטית מפני גניבת זרע‬
‫אין כל אפשרות להתגונן מפני גניבת זרע‪ ,‬גם‬
‫לא להתלונן על כך במשטרה‪ .‬גבר הסבור שרימו‬
‫אותו‪ ,‬יוכל עם זאת‪ ,‬להגיש תביעת נזיקין או‬
‫תביעה על הפרת חוזה בלתי כתוב‪ .‬אם הסכים‬
‫הגבר קודם לכן עם האישה שעמה קיים יחסי‬
‫אישות‪ ,‬שבכל מקרה‪ ,‬אין הם מעוניינים שיווצר‬
‫היריון מיחסים אלו‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬רשאי הגבר‬
‫הניזוק לטעון כי‪ ,‬האישה עמה קיים יחסי מין‪,‬‬
‫שיקרה וסיפרה לו שהיא משתמשת באמצעי‬
‫מניעה ואין סיכוי מבחינתה‪ ,‬להיווצרות היריון‪ .‬נטל‬
‫ההוכחה שהאישה רימתה את הגבר‪ ,‬מוטל על‬
‫הגבר‪ .‬הקושי בהוכחת האמת‪ ,‬נובע מכך‪ ,‬שמדובר‬
‫במערכת סגורה בין גבר לאישה ובדרך כלל אין‬
‫שותפים לשיחות האינטימיות ביניהם‪ .‬גם אם‬
‫תוכח טענתו של גבר כי האישה התחייבה בפניו‪,‬‬
‫כי אין כל סיכוי שתהרה‪ ,‬אין לכך כל השפעה על‬
‫חובתו ואחריותו כאב כלפי ילדו‪ ,‬הן באשר למזונות‬
‫הילד והן בנוגע להכרה באבהותו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬אחריות הגבר להיות הורה לילדו‪,‬‬
‫שנולד לו‪ ,‬גם אם לא התכוון להיות הורה‪ ,‬היא‬
‫אחריות הורית מלאה‪ .‬אין הוא יכול להתחמק מן‬
‫החובה לדאוג למזונותיו‪ .‬כמו כן‪ ,‬אותו ילד יירש‬
‫את רכושו בבוא היום אלא אם יכתוב האב צוואה‬
‫מפורשת בה הוא מדיר את הילד מרכושו‪ .‬ואם‬
‫לאדם יש ילדים נוספים או משפחה פורמאלית‬
‫עמה הוא חי‪ ,‬כדאי שידע משמעות זו וידע כיצד‬
‫לחלק את רכושו‪.‬‬
‫אמהות מכורח ‪ -‬נשים בהריון מחוץ‬
‫לנישואין‬
‫ישנן נשים שנכנסו להיריון מתוך אונס‪ ,‬גילוי עריות‪,‬‬
‫הזנחה וחוסר מודעות שהביאו לגילוי מאוחר של‬
‫ההיריון‪ ,‬בכל המקרים הללו נדרשת הכנה מיוחדת‬
‫לקראת הלידה או ההורות האפשרית‪ .‬במקרים‬
‫אלו משרד העבודה והרווחה מעניק סיוע לנשים‬
‫לא נשואות המצויות בשלבי הריון שונים או סמוך‬
‫לאחר הלידה‪.‬‬
‫בנסיבות אלו‪ ,‬עומדת לאישה‪ ,‬היולדת המיועדת‪,‬‬
‫האפשרות למסור את הילד לאימוץ לאחר לידתו‪.‬‬
‫עם זאת מחייב החוק לנהוג על פי הכללים‪ .‬אין‬
‫אישה יכולה ללדת ילד ולנטוש אותו לאחר לידתו‬
‫זוהי עבירה פלילית‪.‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫הורות חד מגדרית ‪-‬‬
‫זוג הורים מאותו מין‬
‫כיום מתקיימות בישראל יחידות משפחתיות‬
‫של בני זוג מאותו המין‪ ,‬אשר רק אחד מההורים‪,‬‬
‫הינו הורה רשמי של הילד והאחר שותף פעיל‬
‫בגידולו‪ .‬כל אלה מבלי שהדבר רשום במסמך‬
‫רשמי כלשהו‪ .‬בן הזוג‪ ,‬אף אם הינו שותף פעיל‬
‫בגידול הילד‪ ,‬אינו נושא באחריות הורית ואף אינו‬
‫נהנה מזכויותיו כהורה‪.‬‬
‫נהוג לחשוב‪ ,‬כי הורות בין בני זוג מאותו מין‪ ,‬נשים‬
‫או גברים‪ ,‬היא הורות זהה‪ ,‬אולם בפועל יש לעשות‬
‫אבחנה בין השניים‪ ,‬שכן דרכי ההורות שלהם שונות‬
‫זו מזו‪ .‬בעוד נשים נהנות מאפשרות כפולה לשאת‬
‫היריון בהיות רחם לכל אחת מהן ושירותי בנק זרע‬
‫זמינים‪ ,‬הגברים‪ ,‬אינם יכולים להביא ילד לעולם‪,‬‬
‫אלא בסיוע של תרומת ביצית ותרומת רחם ‪-‬‬
‫כלומר שירותי פונדקאות‪ ,‬אם ברצונם להפוך‬
‫להורים ביולוגיים‪ .‬עבור זוגות גברים‪ ,‬האפשרות‬
‫של הבאת ילד לעולם באמצעות פונדקאות היא‬
‫כיום האמצעי המועדף להרחבת המשפחה‪.‬‬
‫נציין כי הודות להתפתחויות משפטיות‬
‫וטכנולוגיות‪ ,‬מתקיימות מערכות של הורות של‬
‫בני זוג מאותו מין‪ ,‬בהן שני ההורים הינם בעלי‬
‫זכויות משפטיות מלאות ביחס לילדים‪.‬‬
‫שתי אמהות‬
‫בתחילת שנת ‪ 2005‬קבע בית המשפט העליון‬
‫בפסק דין תקדימי‪ ,‬כי אין לדחות את בקשתן של‬
‫בנות זוג לסביות‪ ,‬לאמץ האחת את ילדיה של‬
‫השנייה בטענה‪ ,‬שאימוץ על ידן יהיה שלא לטובת‬
‫המאומץ בשל הזוגיות החד‪-‬מינית שלהן‪ .‬יש לציין‬
‫עם זאת‪ ,‬שפסק הדין נמנע מלהכיר בסטאטוס‬
‫של משפחה חד מינית ככזאת‪.‬‬
‫בנות זוג החיות יחד יכולות להגיע להסדר הורי‬
‫משותף ולהירשם כשתי אמהות לילדיהן באחת‬
‫מן הדרכים הבאות;‬
‫אימוץ הדדי במשפחה ‪ -‬בשנת ‪ 2006‬הפכו‬
‫טל ואביטל ירוס‪-‬חקק‪ ,‬למקרה הראשון בו הותר‬
‫לבנות זוג מאותו מין לאמץ זו את ילדיה של זו‬
‫באופן חוקי‪ .‬בעקבות המקרה‪ ,‬הפכה אופציית‬
‫האימוץ לעניין שבשגרה עבור בנות זוג נשים‪ ,‬כך‬
‫שבמרוצת השנים האחרונות‪ ,‬ניתנו צווי אימוץ‬
‫רבים ברחבי הארץ‪.‬‬
‫אימוץ חיצוני ‪ -‬בשנת ‪ 2008‬הודיע היועץ‬
‫המשפטי לממשלה; על שינוי מדיניות האימוץ של‬
‫בני זוג מאותו מין‪ ,‬זאת‪ ,‬בעקבות עתירה נוספת‬
‫של ארגון משפחה חדשה‪ ,‬בעטיה הנחה היועץ‬
‫המשפטי לממשלה לאפשר לבן זוג מאותו המין‬
‫לאמץ את ילדו הביולוגי או המאומץ‪ ,‬של בן זוגו‪.‬‬
‫כן נקבע‪ ,‬כי אין מניעה חוקית לאשר לבני זוג‬
‫מאותו המין‪ ,‬לאמץ ילד זר‪ ,‬בדרך של אימוץ ובלבד‬
‫שהדברים נעשים לטובת המאומץ‪.‬‬
‫נשיאת עוברים (פונדקאות) בין בנות זוג ‪-‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬נתן משרד הבריאות היתר לזוג‬
‫נשים לסביות‪ ,‬ליהנות משרותי פונדקאות כתא‬
‫משפחתי‪ :‬אחת מהן הרתה מתרומת ביצית‬
‫של בת‪-‬זוגה‪ .‬יש לציין כי‪ ,‬מהלך זה‪ ,‬לא הוסדר‬
‫מבחינה משפטית במסגרת “חוק הפונדקאות”‬
‫אלא במסגרת זכאות לטיפולי פריון ולכן ככל‬
‫הנראה התאפשר‪ .‬לאחר הלידה בנות הזוג נרשמו‬
‫כאמהות משותפות‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪17‬‬
‫"דמעות הן מלוחות‪.‬‬
‫מי שמבין זאת יכול לחנך ילדים‪,‬‬
‫מי שלא מבין‪ ,‬לא יכול לחנכם"‪.‬‬
‫יאנוש קורצ’אק‬
‫שני אבות‬
‫הורות של שני גברים בני אותו המין תיתכן באחת‬
‫משלוש הדרכים הבאות‪:‬‬
‫הורות רשומה של אחד האבות ‪ -‬אחד מבני‬
‫הזוג הוא הורהו הטבעי של הילד או הורהו המאמץ‬
‫ומחזיק בילדו באופן חוקי‪ .‬בן זוגו של האב הרשום‪,‬‬
‫יוכל לפנות לבית משפט ולבקש אחת משתיים;‬
‫להיות אפוטרופוס של הילד או הורה מאמץ‬
‫במסגרת הליך אימוץ‪.‬‬
‫אימוץ משותף ‪ -‬אימוץ משותף של ילד על ידי‬
‫שני גברים בעת ובעונה אחת‪ ,‬אפשרי כיום בחו”ל‪,‬‬
‫בארה”ב ובמדינות מזרח אסיה‪ .‬הליך אימוץ של‬
‫אזרחים ישראליים תושבי הארץ‪ ,‬המבקשים לאמץ‬
‫בחו”ל‪ ,‬יעשה אך ורק באמצעות אחת העמותות‬
‫הישראליות המוכרות לאימוץ בינלאומי וזאת רק‬
‫באותן מדינות בהן האימוץ מוכר וחוקי‪.‬‬
‫הפונדקאות בחו”ל נמצאים בארה”ב ובהודו והם‬
‫כרוכים בשלושה שלבים ובמעורבות של שתי‬
‫נשים‪ ,‬שלב ראשון ‪ -‬רכישת ביצית מתורמת‪ ,‬שלב‬
‫שני ‪ -‬הפרייה חוץ גופית בזרע של אחד הגברים או‬
‫שניהם‪ ,‬במספר ביציות‪ ,‬שנתרמו וקבלת עוברים‬
‫במעבדה‪ .‬שלב שלישי ‪ -‬השתלת העוברים ברחם‬
‫האם הנושאת‪ ,‬הפונדקאית‪ .‬עם התעברותה של‬
‫האם הנושאת‪ ,‬ייתכן‪ ,‬שתישא ברחמה‪ ,‬צאצא‬
‫אחד או יותר מזרעו של אב יחיד או של שני‬
‫האבות‪ .‬עם הלידה‪ ,‬תיעשה בדיקת סווג רקמות‬
‫ויתברר סופית‪ ,‬מי מבני הזוג הוא האב‪ .‬במקרה‬
‫של תאומים‪ ,‬ייתכן וכל אחד מהם יהיה צאצא‬
‫לאב אחר‪ .‬עם קבלת הבדיקה‪ ,‬ירשם הרך הנולד‬
‫על שם הורהו הביולוגי ובן הזוג יחל בהליכי אימוץ‬
‫ילדי בן זוגו‪ ,‬עד לרישומו כאב הנוסף‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬אזרח ישראלי‪ ,‬שיש לו אזרחות‬
‫זרה‪ ,‬לא יוכל לאמץ ילד במדינת אזרחותו הזרה‪,‬‬
‫אם הוא מתגורר בארץ‪ .‬חריג לכלל זה הוא‪ ,‬אם‬
‫במהלך חמש שנים שלפני האימוץ שהה למעלה‬
‫משלוש שנים במדינה הזרה‪ .‬בשנת ‪ 2007‬זכה‬
‫ארגון משפחה חדשה בעתירה נגד משרד הפנים‬
‫ולראשונה בישראל‪ ,‬אושר אימוץ שנעשה על‬
‫ידי שני גברים‪ ,‬שניהם ישראלים בעלי אזרחות‬
‫אמריקאית שביצעו את האימוץ בארה”ב ושם‬
‫נרשמו כאבות חוקיים של הילד‪.‬‬
‫פונדקאות או הסכם לנשיאת עוברים ‪-‬‬
‫בשנתיים האחרונות‪ ,‬הפכה הפונדקאות בקרב‬
‫בני זוג גברים לאפשרית ופופולארית‪ .‬כיום מרכזי‬
‫‪18‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫הורות בדרך של אימוץ‬
‫המאומץ הראשון הנזכר בתנ”ך הוא משה רבנו‪.‬‬
‫“ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן‬
‫ותקרא שמו משה‪( ”...‬שמות ב‪ ,‬פסוק ‪.)10‬‬
‫הרעיון של האימוץ איננו רעיון חדשני‪ ,‬כשם‬
‫שהרצון להביא ילדים לעולם אין בו כל חידוש‪ .‬עם‬
‫השנים‪ ,‬במקביל להתפתחות החברה האנושית‪,‬‬
‫נוצרו מנהגי אימוץ וחוקי אימוץ רבים בעולם כולו‪.‬‬
‫תחושות של דאגה‪ ,‬מסירות וחמלה ‪ -‬כאשר‬
‫אנחנו מעוניינים לסייע לילד יתום או שהוריו בחרו‬
‫שלא לגדלו והוא שוהה בבתי‪-‬יתומים ובמסגרות‬
‫שונות ומתחלפות‪.‬‬
‫קשיי פריון טבעיים ‪ -‬לעתים‪ ,‬כאשר כשלו כל‬
‫מאמצינו להפוך להורים‪ ,‬אם בדרך הטבע‪ ,‬אם‬
‫באמצעות טכנולוגיות רפואיות שונות של הפרייה‬
‫מלאכותית‪ ,‬הזרעה מלאכותית‪ ,‬או פונדקאות‪.‬‬
‫לאביבית ולאורן מלאו ‪ 45‬שנה‪ ,‬עד כה‪ ,‬לא הצליחו‬
‫להביא ילדים לעולם למרות רצונם העז‪ .‬הם נישאו‬
‫לפני ‪ 20‬שנה‪ ,‬והחליטו להמתין עם עניין הילדים‬
‫עד שיתארגנו בחיים‪ .‬לפני כעשר שנים באמצע‬
‫שנות השלושים התפנו למשימת ההולדה‪ ,‬אז‬
‫התברר כי העניין איננו פשוט ועשר שנים לאחר‬
‫מכן‪ ,‬הגיעו להחלטה‪ ,‬להגשים את ההורות שלהם‬
‫בדרך של הצלת ילד נטוש או עזוב‪ ,‬בהבטחה‬
‫שיהיה לו בית חם ואוהב‪.‬‬
‫המשותף לכל האימוצים הוא שמדובר בילד שכבר‬
‫נולד וקיים ובהורה‪ ,‬שמעוניין לקבל עליו את כל‬
‫החובות והזכויות כלפי הילד ולהפוך בכך להורה‬
‫טבעי לכל דבר ועניין‪.‬‬
‫איפה מתחילים?‬
‫אימוץ בישראל‬
‫בניגוד להורות טבעית‪ ,‬אשר תלויה כולה ברצונם‬
‫ויכולתם של בני הזוג לבחור אם להביא לעולם‬
‫ילד‪ ,‬אימוץ‪ ,‬הוא הליך משפטי‪ ,‬אשר דורש את‬
‫מעורבותן של מסגרות שונות להן יש שיקול דעת‪,‬‬
‫האם לילד מסוים יהיה הורה מסוים‪ ,‬מי ראוי להיות‬
‫ההורה‪ ,‬איזה ילד יימסר לאימוץ וכיצד‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬ישראל עשתה צעדים‬
‫משמעותיים ביותר בתחום האימוץ‪ ,‬כאשר‬
‫המשמעותי שביניהם התרחש עם חקיקת החוק‬
‫המאפשר אימוץ ילדים ממדינות זרות בחו”ל‪.‬‬
‫מתי אנחנו מחליטים לאמץ ילד‬
‫ההחלטה לאמץ ילד‪ ,‬היא החלטה מאד מורכבת‪.‬‬
‫אין מדובר בהחלטה ספונטנית וכל מי שחווה את‬
‫חוויית האימוץ יודע‪ ,‬עד כמה התלבט‪ .‬ההחלטה‬
‫לאמץ היא החלטה שיש בה;‬
‫כמיהה להיות הורה ולחוש את תחושת האחריות‬
‫בניית קן משותף‪ ,‬אימוץ הדדי ‪ -‬הוא אימוץ‬
‫בין בני זוג כאשר בן זוג אחד מאמץ את ילדי בן‬
‫זוגו ובכך הוא משלים את התהליך של בניית קן‬
‫משפחתי משותף‪.‬‬
‫שינוי זה נבע כתוצאה מלחץ ציבורי‪ ,‬אשר ביקש‬
‫לשנות מחד גיסא‪ ,‬את המצב העגום של האימוץ‬
‫בישראל (הליך מסורבל וכמעט בלתי אפשרי)‬
‫ומאידך גיסא את אי הסדר ששרר ביחס לאימוץ‬
‫ילדים בחו”ל‪ .‬סרבולו של התהליך ונוקשותם של‬
‫המוסדות הביאו להסתבכויות לא מעטות של‬
‫ישראלים עם רשויות החוק וגרמו לסבל הולך‬
‫וגובר בין המועמדים לאמץ‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪19‬‬
‫הורות בדרך של אימוץ‬
‫מה אומר החוק‬
‫על פי החוק בישראל רשאים לאמץ; זוגות נשואים‪,‬‬
‫זוגות החיים יחד לפחות שלוש שנים ובודדים‪,‬‬
‫ובלבד שמדובר במשפחות המתגוררות בארץ‪,‬‬
‫לפחות ‪ 3‬שנים מתוך ‪ 5‬השנים שלפני הגשת‬
‫הבקשה לאימוץ‪.‬‬
‫מי מאמץ‪ ,‬מי ניתן לאמץ וכיצד‬
‫אימוץ רשמי הוא רק על ידי צו של בית‪-‬משפט‪,‬‬
‫שיינתן לפי בקשת מאמץ‪ .‬צו אימוץ וכל החלטה‬
‫אחרת יינתנו‪ ,‬אם בית‪-‬המשפט סבור שהם‬
‫לטובת המאומץ‪.‬‬
‫אדם יכול לאמץ רק אם מלאו לו ‪ 18‬שנים‪.‬‬
‫יכולים לאמץ רק איש ואשתו יחד; ואולם‬
‫בעקבות מספר עתירות משפטיות ביניהן עתירת‬
‫ארגון משפחה חדשה‪ ,‬אימוץ של שני בני זוג‬
‫גברים ושתי עתירות של בנות זוג מאותו מין‪ ,‬פסק‬
‫בית המשפט העליון בשנת ‪ 2008‬באופן סופי‪ ,‬כי‬
‫גם בני זוג מאותו מין‪ ,‬יוכלו לאמץ את ילדי בני‬
‫זוגם ואף להירשם כהוריהם הרשמיים‪.‬‬
‫כמו כן רשאי בית משפט לאשר צו אימוץ למאמץ‬
‫יחיד; אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו‬
‫לפני כן;‬
‫אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי‬
‫המאומץ ובלתי נשוי‪.‬‬
‫המאמץ חייב להיות גדול מן המאומץ לפחות‬
‫ב‪ 18-‬שנים; למעט במקרים של אימוץ ילד של‬
‫בן זוג‪ ,‬אז רשאי בית משפט לאשר צו‪-‬אימוץ אף‬
‫כשאין הבדל זה בגילים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫הסרת הגבלת הגיל כמבחן מחייב ‪ -‬בשנת‬
‫‪ 2009‬בעקבות החלטת בג”ץ ניתן פירוש מקל‬
‫ביחס להגבלת הגיל של ההורה המאמץ‪ ,‬בפרשת‬
‫ארגון משפחה חדשה‪ .‬לפי החלטתו המחייבת‬
‫של הבג”ץ‪ ,‬לא ניתן יהיה עוד למנוע אימוץ מאדם‬
‫מבוגר‪ ,‬אשר עבר את גיל ההיתר לאימוץ‪ ,‬אלא‬
‫לאחר בחינה של מסוגלותו‪ .‬בית המשפט קבע‬
‫כי שאלת גילו של ההורה המאמץ‪ ,‬תיבדק בכל‬
‫מקרה לגופו‪ .‬לשם כך‪ ,‬הוקמה גם ועדה מטעם‬
‫משרד הרווחה בפניה אפשר יהיה לערער על‬
‫החלטות השירות למען הילד‪.‬‬
‫המאמץ חייב להיות בן דתו של המאומץ ‪-‬‬
‫נושא זה עדיין לא מצא פתרונו והוא מהווה בעיה‬
‫חמורה‪ ,‬כאשר בני זוג אינם בני אותה דת והאחד‬
‫רוצה לאמץ את ילדי בן זוגו‪.‬‬
‫תהליך האימוץ‬
‫תקופת מבחן ‪ -‬בית משפט ייתן צו‪-‬לאימוץ רק‬
‫אם המאומץ מתגורר וחי עם המאמץ לפחות‬
‫ששה חדשים לפני מתן הצו‪.‬‬
‫הסכמת המאומץ ‪ -‬אם מלאו למאומץ תשע‬
‫שנים‪ ,‬או אף לפני כן‪ ,‬אם הוכח שהוא מסוגל‬
‫להבין את המצב‪ ,‬לשם כך ישאל בית המשפט את‬
‫המועמד לאימוץ אם הוא רוצה להיות מאומץ‪.‬‬
‫גילוי דבר האימוץ ‪ -‬בית המשפט‪ ,‬רשאי לתת צו‬
‫אימוץ בלי לגלות את דבר האימוץ למאומץ; אם‬
‫שוכנע שהמאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו;‬
‫כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך‬
‫הקשר עם המאמץ; טובת המאומץ דורשת שלא‬
‫לגלות לו את דבר האימוץ‪.‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫"העולם אינו בעצם אלא חדר ילדים גדול‪ ,‬מלא שעשועים שונים‪:‬‬
‫עושר‪ ,‬כבוד‪ ,‬בריאות‪ ,‬חיים‪ .‬יש ללמוד מן הילדים‪:‬‬
‫נתקלקל צעצוע אחד‪ ,‬בכית רגע‪,‬‬
‫ומיד קח צעצוע אחר ושבה נפשך למנוחה"‪.‬‬
‫זאב ז'בוטינסקי‬
‫הסכמת ההורים הביולוגיים‬
‫צו‪-‬אימוץ יינתן רק לאחר שהוכח בפני בית משפט‬
‫כי הורי המאומץ הסכימו שהילד יאומץ או שהוא‬
‫הוכרז כבר‪-‬אימוץ‪ .‬אין צורך שההורים ידעו מי‬
‫המאמץ‪ .‬הסכמת הורה שהוא קטין‪ ,‬אינה מחייבת‬
‫הסכמת נציגו‪.‬‬
‫מתן שם לילד המאומץ‬
‫קטין שאומץ מקבל את שם משפחת מאמצו אך‬
‫אינו מקבל שם פרטי חדש‪ ,‬אלא אם קבע בית‬
‫המשפט בצו האימוץ‪ ,‬אחרת‪ .‬במידה והאימוץ‬
‫נעשה על ידי בן זוג של הורהו של הילד או במקרה‬
‫והורי הילד נפטרו וקרוב משפחה שאינו נשוי‬
‫אימץ אותו‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬יישא הקטין נוסף על שם‬
‫משפחת מאמצו‪ ,‬את שם משפחת הוריו הביולוגיים‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬אימוץ אינו מנתק את היחסים‬
‫המשפחתיים בין המאומץ ומשפחתו הטבעית‬
‫ואין הוא קושר אותו מבחינה משפחתית והלכתית‬
‫למשפחתו המאמצת‪ .‬למאומץ אסור לבוא‬
‫בקשרי נישואין עם קרובי משפחתו הביולוגית‪.‬‬
‫כאשר אדם מאומץ מבקש להינשא בנישואין‬
‫דתיים אורתודוקסים‪ ,‬בודקים הרבנים את שיוכו‬
‫המשפחתי ואת שיוכה המשפחתי של בת זוגו‪ ,‬כדי‬
‫למנוע מצב של קרובי משפחה הנישאים זה לזו‪.‬‬
‫אימוץ ילד מחוץ לישראל‬
‫אימוץ בין‪-‬ארצי מבוצע אך ורק באמצעות עמותה‪,‬‬
‫תוך הבטחת טובת הילד וכיבוד זכויותיו היסודיות‪,‬‬
‫כולל זכויות המוכרות כזכויות ילדים לפי אמנות‬
‫בינלאומיות‪.‬‬
‫בקשה לאמץ ילד ממדינת חוץ‪ ,‬באמצעות עמותה‪,‬‬
‫יכול לבקש רק תושב קבע או אזרח ישראלי‬
‫המתגוררים בישראל‪ .‬מי שאינם מתגוררים‬
‫בישראל באופן קבוע למעלה משלוש שנים‬
‫רצופות‪ ,‬אינם חייבים לאמץ באמצעות עמותה‬
‫מוכרת‪ ,‬למרות היותם אזרחים ישראלים‪.‬‬
‫המסמכים הנדרשים‬
‫‪ #‬מסמכים בדבר מצבם הבריאותי התקין‬
‫מכתבים בדבר מצב כלכלי יציב ‪ #‬מכתב חוות‬
‫דעת רפואית מרופא גניקולוג ‪ #‬צילומי תעודת‬
‫זהות ודרכון ‪ 3 #‬תמונות ‪ #‬תמצית רישום ממשרד‬
‫הפנים המעידה על המצב האישי (רווק‪ ,‬גרוש‪ ,‬נשוי‪,‬‬
‫אלמן) ‪ #‬קורות חיים בכתב יד ‪ #‬צילום טופס ‪106‬‬
‫או שומת מס ‪ #‬דו”ח מצב החסכונות ‪ #‬אישור‬
‫זכויות בעלות בדירה ‪ #‬אישור חברות בקופ”ח ‪#‬‬
‫תעודת יושר ‪ #‬דו”ח כניסות ויציאות מהארץ משך‬
‫‪ 5‬שנים אחרונות‪ ,‬על מנת להוכיח שהמאמץ קיים‬
‫‪ #‬מגורים בארץ לפחות ‪ 3‬שנים מתוך ‪ 5‬שנים‪,‬‬
‫שלפני בקשת האימוץ ‪ #‬טופס ויתור על סודיות‬
‫רפואית ‪ #‬הסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי‪.‬‬
‫‪#‬‬
‫מה בודקים לגבי הילד‪ ,‬קשר האימוץ העתידי‬
‫בדיקת מסוגלתם ההורית של המאמצים לאמץ‬
‫ושל המאומץ להסתגל למשפחה‪ .‬בדיקה זו‬
‫נעשית על ידי העמותה‪ .‬עוד תבדוק העמותה‬
‫עניינים כגון; כשירותו והתאמתו של המבקש‬
‫להיות הורה מאמץ‪ ,‬הרקע המשפחתי שלו‪,‬‬
‫מצבו הרפואי בעבר ובהווה‪ ,‬סביבתו החברתית‪,‬‬
‫מצבו הרגשי; יושרו‪ ,‬מניעיו‪ ,‬מצבו הכלכלי‪ ,‬מידת‬
‫מחויבותו‪ ,‬יכולתו של המבקש לשאת באחריות‬
‫האימוץ; פרטים אודות הילד המועמד לאימוץ ועוד‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪21‬‬
‫הורות בדרך של אימוץ‬
‫גיור ילד מאומץ‬
‫ילד שאומץ בחו”ל‪ ,‬ירשם בסעיף הלאום כ”נוכרי”‪,‬‬
‫עד השלמת הליך הגיור‪ .‬הורים המבקשים לגייר‬
‫את ילדם המאומץ יתבקשו לחנך את הילד ברוח‬
‫היהדות וערכיה‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬המציע או נותן או מבקש או מקבל‪,‬‬
‫תמורה בכסף או בשווה כסף בעד אימוץ או בעד‬
‫תיווך לאימוץ‪ ,‬שלא ברשות בית משפט‪ ,‬דינו ‪-‬‬
‫מאסר שלוש שנים‪ .‬המגלה או המפרסם שלא‬
‫כדין‪ ,‬בלי רשות בית משפט‪ ,‬שמם של מאמץ‬
‫או של מאומץ או של הורהו או דבר אחר העשוי‬
‫להביא לזיהויים‪ ,‬צפוי לששה חדשי מאסר‪.‬‬
‫סיוע ותמיכה ‪ -‬עם הבאת הילד לארץ וסיום‬
‫הליכי אימוצו יקבלו המאמץ והילד תמיכה‪,‬‬
‫באמצעות ייעוץ פסיכולוגי‪.‬‬
‫פתיחת תיק האימוץ‬
‫תיקי האימוץ הם חסויים‪ ,‬אולם ניתן לפתוח‬
‫אותם כאשר הילד המאומץ הגיע לגיל ‪ .18‬ילד‬
‫מאומץ‪ ,‬שמבקש לקבל מידע על דבר אימוצו או‬
‫לפגוש את הוריו הביולוגיים‪ ,‬יגיש בקשה מיוחדת‪,‬‬
‫בקשה תתקבל גם במקרים של צורך בבירור פרטי‬
‫ההורים לצורכי נישואין‪ .‬גם ההורים הביולוגיים‬
‫יכולים להגיש בקשה לפגוש בילד שנמסר לאימוץ‪,‬‬
‫זאת רק לאחר הגיעו לגיל ‪ .18‬השירות למען הילד‬
‫מלווה את “פתיחת תיק האימוץ”‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫ּב ִיֹו הורות ‪ -‬באמצעות‬
‫טיפולי הפריה חוץ גופית‬
‫טכנולוגיות הפוריות הקיימות היום‪ ,‬מאפשרות‬
‫יצירת חיים גם אצל מי‪ ,‬שבעבר לא יכלו להביא‬
‫ילדים לעולם ונגזר עליהם לחיות חיים חשוכי‬
‫ילדים; נשים עקרות‪ ,‬רווקות ורווקים ובני זוג‬
‫מאותו המין‪.‬‬
‫מהי הפרייה חוץ גופית‬
‫הפריה חוץ גופית היא הפריית ביצית של אישה‪,‬‬
‫בזרע של גבר‪ ,‬ההפריה נעשית מחוץ לגוף האישה‬
‫ולאחר מכן מוחזרת ומושתלת הביצית המופרית‬
‫ברחם האישה‪.‬‬
‫במידה והאישה לא יכולה לשאת הריון‪ ,‬מתעורר‬
‫צורך להשתיל את הביצית המופרית בגופה של‬
‫אישה אחרת‪ ,‬אשר תשמש כאם פונדקאית עד‬
‫תום ההיריון (עוד על פונדקאות בהמשך)‪.‬‬
‫ההפריה החוץ גופית הראשונה באדם שהסתיימה‬
‫בלידת תינוק בריא‪ ,‬הייתה זו שהביאה ב‪1978-‬‬
‫ללידתה של ליזה בראון בבריטניה‪.‬‬
‫מי זכאי לקבל טיפולים אלו ומשמעותם‬
‫נושא ההפריה החוץ גופית בישראל‪ ,‬מוסדר‬
‫בתקנות בריאות העם (הפרייה חוץ גופית)‬
‫התשמ”ז ‪.1987‬‬
‫ההליך הרפואי ‪ -‬חל איסור על נטילת ביצית‪,‬‬
‫הפרייתה‪ ,‬הקפאתה והשתלתה בגופה של אישה‬
‫כשהיא מופרית‪ ,‬אלא במרפאה מוכרת על ידי‬
‫מנכ”ל משרד הבריאות לצורך ביצוע הפריה חוץ‬
‫גופית‪ .‬כמו כן נדרשת הסכמה מודעת של כל‬
‫אחד מהמעורבים בהליך הרפואי‪.‬‬
‫נטילת ביצית תיעשה רק למטרה של הפריה חוץ‪-‬‬
‫גופית והשתלתה לאחר הפרייתה לצורך הבאת‬
‫ילד לעולם‪.‬‬
‫שאיבת ביציות ‪ -‬אצל מי היא מותרת‬
‫אישה הנמצאת בטיפול רפואי עקב ליקויי פוריות‬
‫כלומר‪ ,‬כל אישה אחרת שרוצה לשאוב ביציות‬
‫מטעמים אחרים‪ ,‬לא תוכל לעשות זאת‪ ,‬אלא‬
‫באישור חריג‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬אישה אשר חוששת‪,‬‬
‫כי בעתיד תפחת יכולת הפריון שלה ורוצה כבר‬
‫עכשיו להקפיא ביציות לשימור לעתיד‪ ,‬לא יכולה‬
‫לעשות זאת‪.‬‬
‫רופא אחראי קבע כי נטילת הביצית תקדם את‬
‫הטיפול בה‪.‬‬
‫השתלת ביצית ‪ -‬אצל מי היא מותרת‬
‫אישה נשואה ההשתלה מתבצעת על פי‬
‫הסכמתה ובתנאי שהיא נמצאת בטיפול רפואי‬
‫ורופאיה קבעו שיש צורך בהשתלה‪ .‬הביצית‬
‫המושתלת חייבת להיות שלה או במקרה של פגם‬
‫בביציותיה‪ ,‬ביצית של תורמת‪ ,‬כמו כן‪ ,‬ההפריה‬
‫חייבת להיות מבוצעת על פי החוק‪.‬‬
‫רווקה לא תושתל ברווקה ביצית מופרית‪ ,‬אלא‬
‫אם כן‪ ,‬הביצית היא שלה (כלומר‪ ,‬רווקה לא תוכל‬
‫לקבל תרומת ביצית)‪ .‬בנוסף‪ ,‬יהיה עליה לקבל‬
‫חוות דעת מעובד סוציאלי‪ ,‬התומכת בבקשתה‪.‬‬
‫אלמנה אישה שהתאלמנה עוד לפני השתלת‬
‫הביצית המופרית בגופה‪ ,‬תוכל לבצע את‬
‫ההפריה‪ ,‬רק בחלוף שנה לפחות‪ ,‬ממועד נטילת‬
‫הביצית והפרייתה‪ .‬כמו כן‪ ,‬חייבת היא להצטייד‬
‫בחוות דעת מעובד סוציאלי ‪.‬‬
‫אישה גרושה שהביצית שלה או של תורמת‬
‫הביצית‪ ,‬הופרתה בזרעו של בעלה לפני הגירושין‪,‬‬
‫תוכל לבצע את ההפריה‪ ,‬רק לאחר קבלת‬
‫הסכמת בעלה לשעבר‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪23‬‬
‫ּב ִיֹו הורות ‪ -‬באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית‬
‫אישה שאיננה בעלת הביצית השתלת ביצית‬
‫מופרית אצל אם נושאת ‪“ -‬פונדקאית” (ראה פרק‬
‫פונדקאות) אפשרית בנסיבות מיוחדות‪.‬‬
‫כל אישה אחרת ‪ -‬אפשרית השתלת ביצית‬
‫מופרית אצל כל אישה אחרת ובלבד שניתנה‬
‫הסכמת האישה התורמת למתן התרומה והדבר‬
‫אושר בוועדה או בבית משפט‪.‬‬
‫בכל המקרים הללו‪ ,‬התנאי לנשיאת ההיריון ברחם‬
‫של אישה אחרת הוא‪ ,‬כי הביצית הופרתה בזרעו‬
‫של בן זוגה של תורמת הביצית‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬קרובת משפחה של תורמת הביצית‬
‫אינה יכולה לשאת הריון מתרומת ביציותיה‪.‬‬
‫הקפאת ביצית והקפאת ביצית מופרית ‪-‬‬
‫למי היא מותרת‬
‫ביצית‪ ,‬לרבות ביצית מופרית‪ ,‬תוקפא לתקופה‬
‫שלא תעלה על חמש שנים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ניתן‬
‫לבקש בכתב‪ ,‬להאריך את תקופת ההקפאה‬
‫בחמש שנים נוספות‪ .‬על הבקשה להיות‪ ,‬חתומה‬
‫על ידי האישה שמגופה ניטלה הביצית ועל ידי‬
‫בעלה או בן זוגה ולקבל את אישורו של הרופא‬
‫האחראי‪.‬‬
‫זכויות העובד והעובדת העוברים‬
‫טיפולי פוריות‬
‫זכות להיעדר מהעבודה ‪ -‬תינתן למי שיש בידו‬
‫אישור בכתב של רופא מטפל לפיו‪ ,‬הטיפול מחייב‬
‫היעדרות מהעבודה‪ ,‬ובלבד שהודיע על כך מראש‪,‬‬
‫למעביד‪ .‬דין היעדרות בגלל טיפולי הפריה חוץ‬
‫גופית‪ ,‬כדין היעדרות בגלל מחלה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫תקופת היעדרות של עובדת העוברת טיפולי‬
‫פוריות ‪ -‬תקופת היעדרות של עובדת בכל “סדרה‬
‫טיפולית” כלומר סדרה של טיפולים בהפריה חוץ‬
‫גופית‪ ,‬לא תעלה על ‪ 16‬ימים‪ ,‬במקום עבודה‬
‫שבו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים‪20 .‬‬
‫ימים‪ ,‬במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של‬
‫‪ 6‬ימים‪ ,‬ובתנאי שלא יהיו יותר מארבע סדרות‬
‫טיפוליות בשנה‪ .‬תוספת תחול על טיפול המצריך‬
‫אישפוז‪.‬‬
‫תקופת היעדרות של עובד העובר טיפולי‬
‫פוריות ‪ -‬תקופת היעדרות של עובד‪ ,‬לא תעלה‬
‫על ‪ 12‬ימים בשנה‪.‬‬
‫“הסכם הפרייה”‬
‫בני זוג שאינם נשואים‪ ,‬בין אם מדובר בידועים‬
‫בציבור ובין אם מדובר בשותפים להורות‪,‬‬
‫נדרשים על פי תקנות והנחיות משרד הבריאות‪,‬‬
‫לחתום על הסכם המכונה “הסכם הפריה”‪.‬‬
‫הסכם הפריה‪ ,‬מהו‬
‫התקנות העוסקות בהפרייה חוץ גופית‪ ,‬קובעות‬
‫תנאים שונים לשם קבלת טיפולי ההפריה ובין‬
‫היתר הן מתייחסות למצבה האישי של האישה‬
‫הנזקקת לטיפולי ההפריה (נשואה‪ ,‬רווקה‪ ,‬אלמנה‬
‫או גרושה)‪ .‬החוק עצמו‪ ,‬איננו מתייחס למציאות‬
‫הקיימת היום במדינת ישראל‪ ,‬בה רבים בוחרים‬
‫לחיות כידועים בציבור ללא נישואין‪ ,‬או להביא‬
‫לעולם ילד בשותפות הורית‪.‬‬
‫על מנת לתת מענה לרבים הנזקקים לטיפולי‬
‫הפריה‪ ,‬גובשו הנחיות במשרד הבריאות לפיהן‪,‬‬
‫לא תהיה מניעה לבצע פעולות פוריות באשה לפי‬
‫בקשתה‪ ,‬גם מזרעו של אדם שאיננו בעלה‪.‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫"ּבֵן לּו ָהי ָה לִי! יֶלֶד ָקטָן‪,‬‬
‫ׁשחֹר ַּתלְ ַּתלִים וְנ ָבֹון‪.‬‬
‫ְ‬
‫לֶ ֱאחֹז ּבְי ָדֹו וְלִפְ ֹס ַע לְאַט‬
‫ׁשבִילֵי ַהּג ָן‪.‬‬
‫ּבִ ְ‬
‫יֶלֶד‪ָ .‬קטָן"‪.‬‬
‫רחל‬
‫התנאים לביצוע הפרייה בבני זוג שאינם‬
‫נשואים זה לזו‪:‬‬
‫‪ #‬האשה והגבר ממנו היא תופרה הם אנשים פנויים‬
‫ואינם נשואים לבני זוג אחרים ‪ #‬התהליך נעשה‬
‫מרצונם החופשי‪ ,‬ולא בכפוף לתמורה כספית‬
‫או אחרת הניתנת לגבר או לאשה ‪ #‬על השניים‬
‫להציג הסכם חתום ביניהם‪ ,‬המעיד על ההסכמות‬
‫שביניהם לגבי הליך ההפרייה וההורות‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬על מנת להבטיח את שלושת‬
‫התנאים לעיל‪ ,‬חייב כל זוג שאינו נשוי ומבקש‬
‫לבצע הפריה חוץ גופית‪ ,‬לחתום על הסכם הפריה‬
‫ולתת לו מעמד של תצהיר משפטי מחייב‪.‬‬
‫מה כולל הסכם הפרייה‬
‫במסגרת הסכם ההפרייה‪ ,‬על שני בני הזוג‪,‬‬
‫להצהיר כי הם אינם נשואים לאחרים וכי ההסכם‬
‫נעשה מרצונם החופשי‪ .‬על האישה להצהיר‪ ,‬כי‬
‫היא אינה אם פונדקאית (כלומר שבכוונתה לגדל‬
‫את הילד שיוולד) על הגבר להצהיר‪ ,‬כי הוא מודע‬
‫לכך שיחולו עליו כל הזכויות והחובות החלות על‬
‫הורה ביולוגי לילד‪.‬‬
‫בנוסף לחלק ההצהרתי של ההסכם יהיה על‬
‫ההורים המיועדים להחליט בעניינים נוספים‪ ,‬כגון‬
‫בדבר האפשרות להפסיק את ההליך באמצע‪ ,‬או‬
‫מה יקרה לתהליך‪ ,‬אם חס וחלילה‪ ,‬מי מהם‪ ,‬ילך‬
‫לעולמו בטרם עת‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬על פי דרישת בתי החולים‬
‫המבצעים את ההפרייה‪ ,‬חייב הסכם ההפריה‬
‫להיחתם בפני עורך דין‪.‬‬
‫הורה בעל כורחו ‪ -‬פרשת נחמני נגד נחמני‬
‫המקרה המפורסם ביותר שעסק בהסכם ההפריה‬
‫הוא המקרה של רותי ודני נחמני‪ .‬בראשית שנות‬
‫השמונים נישאו רותי ודני נחמני ולימים רצו בילדים‬
‫משלהם‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬חלתה רותי במחלה‬
‫ממארת ועברה ניתוח לכריתת רחם‪ .‬בני‪-‬הזוג‬
‫לא איבדו את תקוותם להוליד ילדים והחליטו‬
‫לנסות ולהביא ילד באמצעות הפריה חוץ‪-‬גופית‪.‬‬
‫באתו זמן חל איסור להשתיל ביציות מופרות‬
‫ברחמה של אם פונדקאית ועל כן נאלצו בני הזוג‬
‫לצאת למאבק משפטי שיאפשר להם לבצע את‬
‫ההליך‪ .‬במהלך שנת ‪ 1991‬זכו בני הזוג במאבקם‬
‫וקיבלו אישור ליהנות משירותי פונדקאית‪ .‬הם‬
‫החלו בטיפולי פריון בסופם ‪ 11‬ביציות הופרו‬
‫בהצלחה בזרעו של דני והוקפאו לשם השתלתן‬
‫ברחם הפונדקאית‪ .‬אבל בעיצומו של התהליך‪,‬‬
‫הסתכסכו בני הזוג‪ ,‬דני עזב את הבית המשותף‬
‫ועבר לגור עם אישה אחרת‪ .‬מיחסיו עם האישה‬
‫האחרת‪ ,‬נולדה לדני בת‪ .‬נוכח שינוי הנסיבות סירב‬
‫דני לתת את הסכמתו לרותי להמשיך בתהליך‬
‫ליצירת הריון מזרעו‪ .‬רותי מצידה ביקשה להמשיך‬
‫ולהשתיל את ביציותיה המופרות מזרעו של דני‪,‬‬
‫ברחמה של פונדקאית‪ ,‬בעיקר לאור מצבה‬
‫הרפואי וגילה‪ ,‬אשר לא אפשרו לה לעבור טיפולים‬
‫דומים בעתיד‪.‬‬
‫הפרשה התגלגלה בערכאות המשפטיות השונות‪,‬‬
‫עד שלבסוף הכריע בה בית המשפט העליון‬
‫וברוב דעות הוחלט להיעתר לבקשתה של רותי‪.‬‬
‫בית המשפט קבע כי ככל שפוחתות החלופות‬
‫האפשריות לבן‪-‬הזוג המבקש להיות הורה‪ ,‬גובר‬
‫הצורך להגן על הזכות להפוך להורה גם במחיר‬
‫התנגדותו של בן הזוג השני‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪25‬‬
‫הורות באמצעות‬
‫פונדקאות‬
‫מהי פונדקאות‬
‫משפחתי אחד אוהב ותומך‪.‬‬
‫פונדקאות משמעה‪ ,‬הפריית ביצית של אישה בזרע‬
‫של גבר והשתלת אותה ביצית לאחר שהופרתה‪,‬‬
‫ברחם של אישה אחרת‪ .‬האישה בעלת הרחם‬
‫בה הושתל העובר‪ ,‬מכונה אם פונדקאית‪ .‬האם‬
‫הפונדקאית היא מי שתישא את ההיריון של מי‬
‫שהיא בעלת הביצית המופרית והיא תלד עבור‬
‫אותה אישה תינוק‪ .‬הפונדקאית נקראת על פי חוק‬
‫“אם נושאת” היא נושאת את ההיריון ברחמה‪ ,‬עבור‬
‫אישה אחרת‪ .‬החוק שעוסק במערכת היחסים שבין‬
‫שתי הנשים‪ ,‬נקרא חוק ההסכמים לנשיאת עוברים‪.‬‬
‫החוק בישראל קבע כי לאם הפונדקאית (הנושאת)‬
‫לא יהיה כל קשר‪ ,‬גנטי או אחר לילד שייוולד‪.‬‬
‫הזוגות והיחידים שתוארו כאן‪ ,‬רוצים כולם להיעזר‬
‫בשירותיה של אם פונדקאית‪ .‬מי מהם זכאי‬
‫לעשות זאת? מי רשאי לבצע הליכי פונדקאות‬
‫בישראל? אילו אפשרויות אחרות עומדות בפני אלו‬
‫שלא יכולים להיעזר בשירותי פונדקאות בארץ?‬
‫מיכל וערן נישאו זה לזו ומיד החלו במאמצים‬
‫להקמת משפחה‪ .‬לצערם‪ ,‬לא הצליחה מיכל‬
‫להיכנס להריון בדרך טבעית והשניים החלו‬
‫בסדרת טיפולי פריון‪ .‬לאחר מספר ניסיונות שלא‬
‫עלו יפה‪ ,‬המליץ להם הרופא להיעזר בשירותיה‬
‫של אם פונדקאית‪.‬‬
‫סמדר היא רווקה בת ‪ .44‬לאחר שנים של‬
‫התלבטויות החליטה סמדר כי היא בשלה להפוך‬
‫לאימא ופנתה לקופת החולים שלה‪ ,‬על מנת‬
‫לבחון את האפשרויות העומדות בפניה‪ .‬לאחר‬
‫בדיקה מקיפה‪ ,‬הצטער רופא הנשים לבשר לה‪ ,‬כי‬
‫ככל הנראה‪ ,‬היא לא תוכל לשאת הריון וכי עליה‬
‫לבחון דרכים אחרות להביא ילד לעולם‪.‬‬
‫עידו ותומר הם זוג גברים אשר חיים ביחד באהבה‪,‬‬
‫כבני זוג לכל דבר‪ ,‬כך למעלה מ‪ 8-‬שנים‪.‬‬
‫עם הזמן התגבשה אצלם ההכרה‪ ,‬כי ברצונם‬
‫להביא לעולם ילדים ולגדל אותם יחד‪ ,‬כתא‬
‫‪26‬‬
‫מי זכאי להיעזר בשירותי אם פונדקאית ולפי‬
‫אלו תנאים‬
‫איש ואישה שהם בני זוג ‪ -‬לפי לשון “חוק‬
‫הפונדקאות”‪ ,‬יכולים להיעזר בשירותי פונדקאות‬
‫רק בני זוג שהם גבר ואישה‪ .‬לכן‪ ,‬מהדוגמאות‬
‫שהוצגו כאן‪ ,‬רק מיכל וערן יוכלו להיעזר בשירותיה‬
‫של אם פונדקאית‪ ,‬משום שסמדר היא רווקה‪,‬‬
‫ועידו ותומר הם זוג בני אותו מין‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬בני זוג המבקשים להסתייע‬
‫בפונדקאית לא חייבים להיות נשואים‪ .‬החוק‬
‫מדבר על “איש ואישה שהם בני זוג” ולפיכך‬
‫מאפשר גם לבני זוג שהם ידועים בציבור‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2003‬התפרסמה פרשת ארגון משפחה‬
‫חדשה‪ ,‬באותה פרשה שהוגשה כעתירה לבג”ץ‪,‬‬
‫היה מדובר ברווקה‪ ,‬אשר ביקשה לאפשר לה‬
‫להשתמש בשירותיה של אם פונדקאית‪ ,‬הפרשה‬
‫אמנם הסתיימה בדחיית בקשתה של האישה‪,‬‬
‫אך שופטי בית המשפט העליון בפסק דינם‪ ,‬קראו‬
‫למחוקק‪ ,‬לשנות את החוק‪ .‬החוק לא שונה עד היום‪.‬‬
‫סיוע בפונדקאית מחייב הסכם בכתב חובה‬
‫לערוך הסכם מפורט בין האם הפונדקאית לבין‬
‫ההורים המיועדים‪ .‬ההסכם צריך להסדיר את‬
‫התחייבויות ההורים כלפי האם הפונדקאית ואת‬
‫התחייבויות האם הפונדקאית כלפי ההורים‪.‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫הסכם כזה צריך לכלול התייחסות להליכי הכניסה‬
‫להריון‪ ,‬למהלך ההיריון וללידה‪ .‬את ההסכם יש‬
‫לאשר בפני ועדה מיוחדת של משרד הבריאות‪,‬‬
‫הנקראת “ועדת האישורים”‪ ,‬ועדה זו בוחנת את‬
‫הבקשות והסכמי הפונדקאות‪.‬‬
‫הגבלת גיל ומקום התושבות הן ההורים‬
‫המיועדים והן האם הפונדקאית צריכים להיות‬
‫מעל גיל ‪ 18‬שנים‪ ,‬ותושבי ישראל‪.‬‬
‫מקור הזרע שנועד להפריה הזרע המשמש‬
‫להפריה חוץ גופית צריך להיות של האב המיועד‪,‬‬
‫והביצית אסור שתהיה של האם הפונדקאית‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬ניתן להיעזר בתרומת ביצית של‬
‫אישה נוספת‪ ,‬באותם מקרים שהאם המיועדת‬
‫אינה פורייה או שלא ניתן לעשות שימוש‬
‫בביציותיה‪ ,‬אך קיים איסור מוחלט לעשות שימוש‬
‫בביצית של האם הפונדקאית‪.‬‬
‫הגבלת הדת האם הפונדקאית צריכה להיות בת‬
‫דתה של האם המיועדת‪ ,‬אך אם כל המעורבים‬
‫אינם יהודים‪ ,‬רשאית הוועדה לאשר בכל זאת‬
‫את הפונדקאות‪.‬‬
‫אם מיועדת ‪ -‬תנאים והגבלות‬
‫לפני אישור הליך של פונדקאות‪ ,‬בוחנת הועדה‬
‫את האם המיועדת לפי מספר קריטריונים;‬
‫גיל ‪ -‬גיל האם המיועדת לא יעלה על ‪ 50‬שנה‪.‬‬
‫מצב רפואי ופריון ‪ -‬על האם המיועדת להגיש‬
‫חוות דעת רפואית מפורטת של רופא מומחה‬
‫לעניין מצבה הרפואי‪ ,‬אשר מונע ממנה להרות‬
‫או לשאת הריון‪.‬‬
‫בדיקות רפואיות כלליות ‪ -‬ביצוע בדיקות מעבדה‬
‫(כגון סוג דם‪ ,‬בדיקת נוגדנים לאיידס ועוד)‪.‬‬
‫אב מיועד ‪ -‬תנאים והגבלות‬
‫לפני אישור הפונדקאות בוחנת הועדה גם את‬
‫האב המיועד לפי מספר קריטריונים;‬
‫גיל ‪ -‬גיל האב המיועד לא יעלה על ‪ 60‬שנה‪.‬‬
‫בדיקות רפואיות כלליות ‪ -‬האב המיועד נדרש‬
‫להמציא תוצאות בדיקות מעבדה‪.‬‬
‫בדיקות פוריות ‪ -‬יש להציג תוצאות בדיקת ספירת‬
‫זרע במכון מוכר‪.‬‬
‫הפונדקאית ‪ -‬תנאים והגבלות‬
‫גם האם הפונדקאית חייבת לעמוד במספר‬
‫תנאים לפני שתקבל את אישור הועדה;‬
‫הפונדקאית חייבת להיות אישה פנויה ‪ -‬רווקה‪,‬‬
‫גרושה או אלמנה ובלבד שהיא איננה נשואה‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬בנסיבות מיוחדות רשאית ועדת‬
‫האישורים לאשר התקשרות עם פונדקאית שהיא‬
‫אישה נשואה‪ ,‬אם הוכח כי לא עלה בידי ההורים‬
‫המיועדים‪ ,‬במאמץ סביר‪ ,‬להתקשר בהסכם‬
‫לנשיאת עוברים עם אם פונדקאית שאינה‬
‫נשואה‪.‬‬
‫אינה קרובת משפחה ‪ -‬אישה שהיא אינה קרובת‬
‫משפחה של אחד מן ההורים המיועדים‪.‬‬
‫מסמכים שיש לצרף לבקשת האישור‬
‫לפונדקאות המוגשת לועדת האישורים‬
‫הפונדקאות בישראל אפשרית רק לאחר שהוגשה‬
‫בקשה לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים‪.‬‬
‫בליווי רשימה של מסמכים‪ ,‬כגון ‪:‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪27‬‬
‫הורות באמצעות פונדקאות‬
‫טיוטא של הסכם (לנשיאת עוברים) בין‬
‫הפונדקאית להורים המיועדים;‬
‫חוות דעת רפואית בדבר אי‪-‬היכולת של האם‬
‫הביולוגית‪ ,‬האם המיועדת‪ ,‬להיכנס להיריון ולשאת‬
‫הריון‪ ,‬או כי הריון עלול לסכן משמעותית את‬
‫בריאותה;‬
‫חוות דעת רפואית בדבר התאמה לתהליך של‬
‫ההורים המיועדים והפונדקאית המיועדת;‬
‫הערכה פסיכולוגית בדבר התאמה לתהליך של‬
‫כל אחד מהצדדים להסכם;‬
‫אישור של פסיכולוג או עובד סוציאלי כי ההורים‬
‫המיועדים קיבלו ייעוץ מקצועי מתאים‪ ,‬כולל ייעוץ‬
‫בדבר אפשרויות הורות אחרות;‬
‫במידה וההורים המיועדים והפונדקאית התקשרו‬
‫זה עם זה באמצעות מתווך‪ ,‬יש לציין את פרטי‬
‫המתווך‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬הועדה היא הגורם היחיד‪ ,‬שיש לו‬
‫הסמכות לאשר את ההסכם ואת כל המסמכים‬
‫הנלווים‪ ,‬רק לאחר קבלת אישורה יחל התהליך‪.‬‬
‫לאחר הלידה ‪ -‬מסירת הילד לאם‬
‫ילד שנולד לאם הפונדקאית הוא אינו הילד שלה‪,‬‬
‫אך יש להסדיר באופן ברור את מסירתו מהאם‬
‫הפונדקאית להורים המיועדים‪ .‬החוק דואג למינוי‬
‫פקיד סעד אשר תפקידו לדאוג לתינוק מרגע‬
‫לידתו ועד שיינתן “צו הורות” שיקבע את מעמדם‬
‫של ההורים המיועדים כהורי הילד‪.‬‬
‫“צו הורות” ‪ -‬רישום הילד‬
‫תוך שבעה ימים מיום לידת התינוק‪ ,‬על ההורים‬
‫המיועדים (ההורים הביולוגיים) להגיש בקשה‬
‫‪28‬‬
‫לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת “צו‬
‫הורות”‪ .‬צו הורות הוא הצו אשר מגדיר באופן‬
‫מפורש כי ההורים המיועדים הינם הוריו של הילד‬
‫והאחראים הבלעדיים עליו‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬עם מתן צו הורות יהיו ההורים‬
‫המיועדים הורים ואפוטרופוסים בלעדיים על‬
‫הילד‪.‬‬
‫חזרת אם פונדקאית מהסכמתה ‪ -‬סירוב‬
‫למסור הילד‬
‫בית משפט לא יאפשר לאם הפונדקאית להחזיק‬
‫בילד‪ ,‬אלא אם נוכח פקיד הסעד כי חל שינוי‬
‫נסיבות משמעותי‪ ,‬שמצדיק את חזרת האם‬
‫הפונדקאית מהסכמתה‪ ,‬וכי הדבר יהיה לטובתו‬
‫של הילד‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬לאחר מתן צו הורות להורים‬
‫המיועדים‪ ,‬בית משפט לא יאשר חזרה מהסכם‪.‬‬
‫פונדקאות בחו”ל‬
‫במסגרת החוק במדינת ישראל רק מיכל וערן‪,‬‬
‫שהם בני זוג שלא מאותו מין‪ ,‬יוכלו להגיש בקשה‬
‫להיעזר בשירותיה של אם פונדקאית‪ .‬אך איזה‬
‫פיתרון ניתן להציע לסמדר הרווקה או לבני הזוג‬
‫עידו ותומר?‬
‫פיתרון אפשרי‪ ,‬אשר הופך למקובל בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬הינו ביצוע הליכי פונדקאות מחוץ‬
‫לגבולות מדינת ישראל‬
‫המדינות בהן ניתן לבצע הליכי פונדקאות‬
‫החוקים לעניין הליכי פונדקאות שונים ממדינה‬
‫למדינה‪ .‬יש מדינות בהן רק אזרחי אותה המדינה‬
‫יכולים להיעזר בשירותי אם פונדקאית מקומית‪.‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫"מי שצריכים ילדים הם הורים גרועים‪,‬‬
‫מי שרוצים ילדים הם הורים מצויינים"‪.‬‬
‫סטיבן הרפר‬
‫לדוגמא‪ ,‬ביוון ואנגליה‪.‬‬
‫ישנן מדינות שבהן החוק אינו מגביל את זכאותם‬
‫של הפונים להיעזר בשירותי פונדקאות‪ ,‬ובהן כל‬
‫אדם‪ ,‬ללא קשר לאזרחותו‪ ,‬יכול להיעזר בשירותי‬
‫אם פונדקאית ובלבד שבכיסו הסכום המתאים‪ .‬כך‬
‫לדוגמא‪ ,‬מרבית מדינות ארה”ב וכך גם בקנדה‪.‬‬
‫מדינות אחרות בהן מתבצעים הליכי פונדקאות‬
‫הן מדינות שבהן לא מוסדר הנושא בחקיקה‪ ,‬ועל‬
‫כן הלכה למעשה הפונדקאות מותרת שם‪ .‬זהו‬
‫המצב במדינות כגון הודו ותאילנד‪ ,‬וכך גם בחלק‬
‫ממדינות מזרח אירופה‪.‬‬
‫איך מבצעים פונדקאות בחו”ל‬
‫מומלץ לפנות אל סוכנויות‪ ,‬ארגונים או מרפאות‪,‬‬
‫בארץ או בחו”ל‪ ,‬אשר מתמחים בנושא זה‪.‬‬
‫באמצעות סוכנות פונדקאות מאתרים פונדקאית‬
‫מתאימה לשאת את ההיריון‪ ,‬ובמידת הצורך‪ ,‬גם‬
‫תורמת ביצית‪ .‬חיוני לוודא כי סוכנות הפונדקאות‬
‫פועלת בהתאם לחוק המקומי במדינה בה יתבצעו‬
‫הליכי הפונדקאות‪ ,‬וכי לאנשיה ניסיון בתחום‪.‬‬
‫שיקולים לביצוע פונדקאות בחו”ל‬
‫מחיר ‪ -‬פונדקאות בהודו זולה יותר מפונדקאות‬
‫בארה”ב‪ .‬השכר המועבר לפונדקאית מותאם‬
‫למטבע המקומי‪ ,‬וגם הטיפולים הרפואיים זולים‬
‫יותר‪.‬‬
‫משך הזמן ‪ -‬משך הטיפולים הנדרשים על מנת‬
‫להבטיח את כניסתה של הפונדקאית להריון‬
‫משתנים ממקרה למקרה‪ .‬ככל שיתבצעו ניסיונות‬
‫רבים יותר‪ ,‬יתייקר ההליך‪.‬‬
‫פרוצדורות רפואיות נוספות ‪ -‬במידה ולא ניתן‬
‫או לא מעוניינים להשתמש בביציות של האם‬
‫המיועדת יש צורך גם בתרומת ביצית‪ ,‬דבר‬
‫שכמובן ייקר את ההליך‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬עלות הליכי פונדקאות בחו”ל‪,‬‬
‫יכולה לנוע בין כמה עשרות אלפי דולרים‪,‬‬
‫לסכומים של למעלה ממאה אלף דולר‪.‬‬
‫מעמד הילד שנולד בחו”ל‬
‫ילד שנולד בהליך של פונדקאות בחו”ל להורים‬
‫ישראלים‪ ,‬יוכר כילדם של הוריו וכאזרח ישראלי‬
‫לכל דבר ועניין‪ ,‬זאת לאחר שרשויות מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬יוודאו כי הילד‪ ,‬הוא אכן ילדם של ההורים‬
‫המיועדים‪ ,‬וכי הליך הפונדקאות נעשה בהתאם‬
‫לחוק המקומי במדינה בה הוא התנהל‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬הילד יוכר כילדו של ההורה אליו‬
‫הוא קרוב מבחינה ביולוגית‪ .‬במידה ומדובר בבני‬
‫זוג שרק אחד מהם הוא קרוב ביולוגי לילד‪ ,‬ההורה‬
‫השני יוכל להתחיל בהליכים לצורך אימוצו של‬
‫הילד עם חזרתה של המשפחה לישראל‪ .‬לדוגמא‬
‫אם הילד שנולד לתומר ועידו הוא בנו הביולוגי‬
‫של תומר‪ ,‬רק תומר יירשם כאביו של הילד בכל‬
‫המסמכים הרשמיים ואילו עידו‪ ,‬יצטרך להגיש‬
‫בקשה לאימוצו של הילד כדי להירשם כהורה‬
‫נוסף לילד‪.‬‬
‫ארגון משפחה חדשה מלווה את הליכי‬
‫הפונדקאות‪ ,‬עד שובה של המשפחה המאושרת‬
‫לישראל‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪29‬‬
‫הורות מיועדת‬
‫תרומת זרע מאדם‬
‫שאיננו עוד בחיים‬
‫הריון מתרומת זרע של אדם שאיננו בחיים‪ ,‬אשר‬
‫הותיר אחריו זרע בבנק הזרע‪ ,‬הינה האופציה‬
‫היחידה כיום למימוש זכותה של אישה להורות‪,‬‬
‫כאשר מחד גיסא אין לה שותף פעיל להורות‪,‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬זהותו של תורם הזרע ידועה‪ .‬הבאת‬
‫ילד לעולם מזרע ידוע תמנע מן הילד ספקות‬
‫באשר לזהות אביו‪ ,‬ואת ההשלכות הפסיכולוגיות‬
‫וההלכתיות העשויות לנבוע מכך‪ .‬כיום ארגון‬
‫משפחה חדשה הינו הארגון היחיד בישראל‬
‫ובעולם‪ ,‬באמצעותו ניתן לממש אפשרות זו‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2007‬זכה ארגון משפחה חדשה בעתירה‬
‫נגד היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬בה ניתן פסק דין‬
‫המאפשר להוריו של החייל קיוון כהן ז”ל‪ ,‬לעשות‬
‫שימוש בזרעו של בנם החייל שנהרג בפעילות‬
‫מבצעית בעזה‪ .‬היועץ המשפטי הנחה את‬
‫המשפחה‪ ,‬למצוא אישה שתרצה להרות מזרעו‪.‬‬
‫התנאי היה‪ ,‬כי האישה שתבקש להיות אם לילד‬
‫מזרעו של החייל‪ ,‬תישא במלוא האחריות ההורית‬
‫לגידולו מבלי כל תלות כלכלית או אחרת בהוריו‬
‫של המנוח‪ .‬ההורים מצאו את האישה שביקשה‬
‫להיות אם לצאצאו של קיוון כהן ז”ל ויחד חתמו‬
‫על הסכם הורות מיועדת‪.‬‬
‫מאז פרשת כהן‪ ,‬הספיק היועץ המשפטי לממשלה‬
‫לקבוע הנחיות לגבי שימוש בזרע מן המת‪,‬‬
‫עדֶת‪ ,‬אך‬
‫המגבילות את אפשרות לאמהות מיּו ֶ‬
‫ורק לבנות זוג של הנפטר שהותיר אחריו זרע‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2009‬הוגשה לראשונה‪ ,‬עתירה נוספת‬
‫על ידי ארגון משפחה חדשה בה הוצגה דרישה‬
‫של מנוח‪ ,‬שהותיר אחריו זרע‪ ,‬במסגרת “צוואה‬
‫‪30‬‬
‫ביולוגית” ( צוואה בה מבקש אדם להוריש לקרוביו‬
‫את תאי הרבייה שלו) לפי אותה דרישה ביקש‬
‫המנוח כי קרוביו‪ ,‬יעשו שימוש בזרעו ויביאו ממנו‬
‫צאצאים לעולם‪.‬‬
‫עמדת היועץ המשפטי לממשלה בשנת ‪2003‬‬
‫קבע היועץ המשפטי לממשלה הנחיות לגבי‬
‫נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו‪ .‬בהנחיותיו‬
‫קבע‪ ,‬כי ייעתר לבקשה מעין זו‪ ,‬רק אם תוגש‬
‫מטעמה של בת זוגו של המנוח‪.‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה התייחס גם לכוונת‬
‫מצָוו ֶה‪ ,‬אשר בינתיים הלך לעולמו‪ ,‬ואמר‪,‬‬
‫המנוח ה ֶ‬
‫כי יש צורך בהסכמה‪ ,‬רצון או לפחות עמידה על‬
‫רצון משוער של המת‪ ,‬לעצם ההורות שתתממש‬
‫לאחר מותו‪.‬‬
‫היועץ המשפטי סבור שלרצונו של הנפטר יש‬
‫לתת משקל משמעותי‪ ,‬אולם‪ ,‬במידה ואין ידיעה‬
‫לגבי רצון הנפטר ובת‪-‬זוגו מעוניינת בהולדת ילד‬
‫מזרעו‪ ,‬ראוי יהיה להתיר לה שימוש זה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לא יתנגד אפוא‬
‫לנטילת הזרע לאחר המוות‪ ,‬אם נעשתה תוך‬
‫הסכמה מפורשת‪ ,‬כזו הניתנת להוכחה‪ ,‬בין בכתב‬
‫ובין בעל פה ‪.‬‬
‫עמדת ארגון משפחה חדשה אדם שהשאיר‬
‫את זרעו לפני מותו בדרך של הקפאתו בבנק‬
‫הזרע‪ ,‬בעצם מעשה זה‪ ,‬בין אם השאיר צוואה‬
‫מפורשת ובין אם לאו‪ ,‬ביטא את כוונתו ורצונו‬
‫להמשכיות‪ ,‬על אחת כמה וכמה אם השאיר‬
‫צוואה מפורשת‪.‬‬
‫ארגון משפחה חדשה | רח’ נחמני ‪ ,34‬תל‪-‬אביב | טל‪03-5660504 :‬‬
‫"הילדים מגדילים את דאגות החיים‪,‬‬
‫אבל מקלים את זיכרון המוות"‪.‬‬
‫פרנסיס בייקון‬
‫כיום נדונה עתירה של ארגון משפחה חדשה‪,‬‬
‫המבוססת על בקשה מפורשת של נפטר‬
‫במסגרת “צוואה ביולוגית” שערך במשרדי‬
‫הארגון‪ ,‬לפי אותה צוואה ביקש מהוריו‪ ,‬למצוא‬
‫אישה שתהרה מזרעו‪ .‬בהתאם להתפתחות‬
‫הפסיקה וגישת היועץ המשפטי‪ ,‬יש להניח כי‬
‫הבקשה תאושר והאם המיועדת‪ ,‬תהפוך בקרוב‬
‫לאם מאושרת‪.‬‬
‫האחריות ההורית של אם מיועדת מזרע של‬
‫אדם שאיננו בחיים‪ ,‬איננה שונה מכל אחריות‬
‫הורית‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ייהנה הילד שנולד מתרומת‬
‫זרע‪ ,‬ממשפחה גרעינית ידועה‪ ,‬יהיו לו סב וסבתא‬
‫דודים ודודות גם מצד האב שאיננו בחיים‪ ,‬הוא‬
‫יידע את שורשיו ומורשתו‪.‬‬
‫כדאי לדעת ‪ -‬אחריותם של הסב והסבתא‬
‫המיועדים‪ ,‬במקרה של שימוש בזרע מאדם שאיננו‬
‫עוד בחיים‪ ,‬אינה יוצרת זכויות או חובות משפטיות‬
‫והאם המיועדת תגדל את הילד באוטונומיה‬
‫מוחלטת ותהא רשאית לקבל כל החלטה לגביו‪,‬‬
‫בכל תחומי החיים‪ ,‬ללא התערבותם של הסב‬
‫והסבתא או הדודים‪.‬‬
‫‪www.newfamily.org.il | [email protected]‬‬
‫‪31‬‬
‫זמנת ת דת זוגיות‬
‫לה‬
‫עושה במשרדי‬
‫יש לקב פגי‬
‫גוןועמשפחה חדשה‬
‫אר‬
‫‪03-5660504‬‬
‫אם אתם ידועים בציבור‪ ,‬לארגון משפחה חדשה יש בשורה משמחת עבורכם‪:‬‬
‫ארגון משפחה חדשה הארגון המוביל‬
‫בישראל לזכויות המשפחה‪ ,‬שם לו למטרה‬
‫לקדם את נושא ההכרה בזכויותיהם של‬
‫הידועים בציבור בישראל‪ .‬הארגון מעניק‬
‫לידועים וידועות בציבור תעודת זוגיות‬
‫המכירה בהם כבני זוג‪ .‬תעודה זו מונפקת‬
‫לבני זוג המנהלים אורח חיים משותף עם‬
‫בן או בת זוג קבועים במשק בית משותף‪,‬‬
‫תחת קורת גג אחת‪ .‬התעודה הינה אישית‬
‫חתומה ומאושרת על ידי עורך דין ומהווה‬
‫תצהיר משפטי‪ .‬התעודה מסייעת בפתרון‬
‫בעיות פרקטיות כגון הצורך להזדהות כזוג‬
‫המהווה משפחה‪.‬‬