‫‪P‬‬ ‫מחשבות על ה שר ב ‪ I‬ו הכרה בזכות להורות וב ‪ I‬ו הכרה בזוג ‪ I‬ות בע‪ p‬בות‬ ‫ע"א ‪10280/01‬‬ ‫‪ I‬רו‪- O‬ח ‪PP‬‬ ‫נ'‬ ‫ה ‪" I‬מ ‪l‬‬ ‫~ס אינה האשה הנושאת אותך בתוך רחמה ‪,‬‬ ‫איו הוא נתוו נורמטיבי ;‬ ‫אלא האשה המגזלת אות‪,‬ך‬ ‫איו הוא הופך אימוץ יחיז לאימוץ משותף;‬ ‫או הגבר המגזל אותך‪.‬‬ ‫איו בו יצירת סטטוס משפטי שלא היה קוזס לכו;‬ ‫אוריאנה פאלאצוי מכתב לילז אשר לא‬ ‫נולז‪2‬‬ ‫איו בו הכרה בזוג חז‪-‬מיני כ י איש ואשתו י;‬ ‫איו בו אף הכרה בכל אחז מהס כ י בו זוגו י של האחר )כמשמעות מושגיס‬ ‫אלה‬ ‫א‪ .‬מבוא‬ ‫בינואר ‪2005‬‬ ‫בסעיף ‪(1)3‬‬ ‫לחוק האימוץ(‪.‬‬ ‫כל שיש בו הוא התחשבות בנתונים האישיים במסגרת קביעה‬ ‫קיבל בית המשפט העליוו את ערעורו של ז " ר טל ירוס‪-‬חקק‬ ‫אינדיבידואלית באשר לטובת המאומץ ובאשר לקיומו של נסיבות מיוחדות‬ ‫לא לאימוץ על יזי משפחה חז‪-‬מינית‪.‬‬ ‫וז " ר אביטל ירוס‪-‬חקק על פסק זינו של בית המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב‪-‬‬ ‫למתו צו אימוץ למאמץ יחיז‬ ‫יפו ‪ ,3‬אשר קבע ‪ ,‬כי על פי המצב המשפטי הקייס הו אינו זכאיות לאמץ זו‬ ‫כמובו ‪ ,‬במסגרת התחשבות זו בנתונים האישיים יש לתת משקל למהותה‬ ‫את ילזיה של זו ‪ .‬שתי הנשיס ‪ ,‬אשר חיות יחז כבנות זוג ומנהלות משק בית‬ ‫של המשפחה בה חי הקטיו‪ .‬החז‪-‬מיניות של משפחה זו היא נתוו חשוב שאיו‬ ‫משותף ‪,4‬‬ ‫ילזו שלושה ילזיס מתרומות זרע אנונימיות‪ .‬כל אחת מהו מונתה‬ ‫כאפוטרופסית של ילזי רעותה‪ ,‬ובמקביל הו ביקשו לאמץ זו את ילזיה של זו ‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫להתעלס ממנו‪ .‬עס זאת ‪ ,‬זהו נתון עובדתי שאינו הופך את ההתחשבות בו‬ ‫להכרה משפטית בסטטוס חזש " )ההזגשות שלי ‪-‬‬ ‫צ ‪.( .‬ט ‪. 6‬‬ ‫משוס שאימוץ יוצר ביו ההורה וביו הילז הורות משפטית מלאה ‪ ,‬ממש כמו‬ ‫כלומר מזומ ב"נתוניס אישייס" )פעמייס(‪ ,‬ב " קביעה אינזיביזואלית ‪",‬‬ ‫ההורות הביולוגית‪ .‬במקביל למתו צווי אפוטרופסות‪ ,‬המשיכו המערערות‬ ‫ב"נסיבות מיוחזות"‬ ‫)שוב ‪ ,‬פעמייס( ולא‬ ‫בבקשתו לקבל צווי אימוץ‪ .‬כאמור‪ ,‬בקשתו נזחתה על יזי בית המשפט‬ ‫יינורמטיבי"‪ .‬בית המשפט פוסק ב " מישור הספציפי" ולא ב " מישור העקרוני ‪",‬‬ ‫)פעמייס( וב " נתוו עובזתי "‬ ‫הוא מספר לקוראיס ולקוראות ן ‪ .‬מזוע קושר בית המשפט ביו הכרה בהורות‬ ‫המחוזי‪.‬‬ ‫בקבעו כי איו מניעה עקרונית למנוע אימוץ צולב של אימהות לסביות‬ ‫הומולסבית וביו הכרה בזוגיות הומולסבית ‪ 1‬מזוע חושש בית המשפט כל כך‬ ‫מפיו של נשיאו ‪,‬‬ ‫מו ההכרה בזוגיות הומולסבית? והאס אפשר בכלל להכיר בהורות זוגמת‬ ‫זו את ילזיה הביולוגייס של זו ‪ ,‬עשה בית המשפט העליוו‬ ‫אהרו ברק‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מאמציס רביס להגביל ולצמצס את כוחו התקזימי של פסק‬ ‫זינו בערעור בענייו ירוס‪-‬חקק‪ .‬הז;כ ?‪ I‬קטו הברקי‬ ‫המפורסס ‪5‬‬ ‫נרתס כזי‬ ‫להזגיש חזור והזגש נקוזה זו‪:‬‬ ‫ההורות המשותפת של בנות הזוג ירוס וחקק מבלי להכיר בזוגיותו ‪?8‬‬ ‫פסק זינו של הרוב בענייו ירוס‪-‬חקק רווי בחרזות שמסוות ‪ ,‬לזעתי ‪,‬‬ ‫חרזה אחת עיקרית ‪ ,‬הקשורה במה שאני אכנה כאו יי רישיוו הורות י ' לכאורה ‪,‬‬ ‫יי ראשית ‪ ,‬לא נתבקשנו להכיר עקרונית בזכותס של זוגות חז‪-‬מינייס‬ ‫פסק הזיו מיטלטל ביו החשש מפני הכרה בזוגיות הומולסבית על זרך של‬ ‫נטייתה המינית של המבקשת לאמץ לא היתה נבחנת‬ ‫חקיקה שיפוטית וביו שיקוליס של טובת הילז‪ .‬אני סבור שהחשש המרכזי‬ ‫במישור העקרוני אלא במישור הספציפי ‪ ,‬אס אימוץ על יזה הוא לטובת‬ ‫שעולה מפסק זינס של שופטי הרוב‪ ,‬כמו מחוות זעתס של שופטי המיעוט ‪,‬‬ ‫המאומץ והאס קיימות נסיבות מיוחדות למתו צו אימוץ למאמץ יחיז‪.‬‬ ‫קשור לכך שהורות הטרוסקסואלית אינה זקוקה ‪ ,‬בזרך כלל ‪ ,‬לאישור מו‬ ‫לאמץ ילזיס‬ ‫נ ‪[...‬‬ ‫הוא הזיו בענייננו‪.‬‬ ‫המזינה )למעט כאשר מזובר באימוץ הטרוסקסואלי ‪ ,‬על כך בהמש(ך‪ .‬ולא‬ ‫הקשר האינטימי ביו האס הביולוגית למבקשת לקבל צו אימוץ למאמץ‬ ‫רק שהיא אינה זקוקה לאישור מו המזינה ‪ ,‬אלא שבשניס האחרונות ‪ ,‬עס‬ ‫הנו נתון עובדתי שיש לקחתו בחשבוו באימוץ‬ ‫עליית הלגיטימציה החברתית והמשפטית של אימהות לא נשואות ‪ ,‬הקשר‬ ‫יחיז‬ ‫‪-‬‬ ‫היותו זוג חז‪-‬מיני‬ ‫‪-‬‬ ‫ביו הורות לביו זוגיות הטרוסקסואלית ‪ ,‬נותק כמעט לחלוטיו· כלומר אס‬ ‫יחיז‪.‬‬ ‫בעבר יירישיוו ההורות " האוטומטי ניתו באופו בלעזי לזוגות נשואיס בלבז ‪,‬‬ ‫כיוס יותר ויותר הטרוסקסואליס )והרי הנחת המוצא המשפטית‪-‬תרבותית‬ ‫זוקטור למשפטים ‪ ,‬מרצה ‪ ,‬ב י ת הספר למשפטים המסלול האקזמי המנללה למינהל‪.‬‬ ‫מאמר זה מבוסס על הרצאה בפאנל יי אמא י ש גם שתיים‪ ,‬אימוץ בתא המשפחתי של‬ ‫שתי א מ הות והנרה בזוג י ות ההומו‪-‬לסבית יי‪ ,‬הננס השנת י‬ ‫ולתאוריות פמינ י סטיות ‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫באפריל‬ ‫‪.2005‬‬ ‫ה ‪13-‬‬ ‫ללימוז י נש י ם ומגזר‬ ‫זוהי גרסה מקוצרת של המאמר‪ .‬גרסה מלאה‬ ‫של המאמר תופיע בנרך יי המשפט יי‪ .‬תוזה לז יי ר אייל גרוס ‪ ,‬לז יי ר תמר מורג ולמערנת נתב‬ ‫העת ייהמשפט" על הערותיהם המועילות‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הנה שכולנו הטרוסקסואליס ‪ /‬ות עז אשר לא הוכח אחרת!( זוכיס ברישיוו‬ ‫הורות אוטומטי בלא קשר למעמזס האישי‪.‬‬ ‫שיקול נוסף אשר נעזר מפסק זינו של בית המשפט העליוו ומופיע‬ ‫בזיונה של שופטת המיעוט בבית המשפט המחוזי ‪ ,‬השופטת סביונה רוטלוי ‪,‬‬ ‫קשור לזכויות הילזיס ‪ .9‬בית המשפט העליוו זו מעט מאוז בזכויותיהס‬ ‫של ילדים בכלל ובזכויותיהם של ילדיהן של בנות הזוג ירוס‪-‬חקק בפרט‪,‬‬ ‫בצורה מזוקקת במיוחד בפסק דינו של השופט יעקב קדמי בבג"ץ ‪721/94‬‬ ‫ומותיר את השאלה האחרונה להכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה‪,‬‬ ‫דבילוביץ ‪: l7‬‬ ‫אל על בתיבי אוויר לישראל בן‬ ‫‪ II‬המושגים ' בן זוג' ו'בת זוג' קשורים בלשוננו קשר בל יינתק במושג‬ ‫כאילו שאלת זכויות הילד אינה שאלה עקרונית דיה אשר ראוי לה שתיכלל‬ ‫'משפחה'; ואין לך 'משפחה' אלא אם כן ' בן זוג' ו'בת זוג'‬ ‫במסגרת איזון האינטרסים אשר עורך בית המשפט‪.‬‬ ‫ב‪] .‬ישואיו‪ ,‬הטרוסקסואליות והורות‬ ‫מרכיבים את תשתיתה )להלן‪ II :‬זוג דו‪-‬מיני"(‬ ‫‪-‬‬ ‫משני המינים‬ ‫‪-‬‬ ‫נ ‪[...‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משני המינים‬ ‫הקשר ההופך שני פרטים‬ ‫ל 'ז וג ' במשמעות הלשונית‪-‬חברתית‪ ,‬מתאפיין בהחלטתם‬ ‫‪o‬‬ ‫ההסברים ההיסטוריים לשאלת הרישיון להורות נעוצים‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בתפיסה‬ ‫העתיקה של האישה והילדים כרכוש הגברס ‪,l‬‬ ‫ולאחר מכן בגלגול הליברלי‬ ‫ע"א‬ ‫שלה ‪ ,‬מהראייה הקניינית של ההורות לתפיסה של הזכות לפרטיות‪ .‬מבחינה‬ ‫ירוס‪-‬חקק(·‬ ‫משפטית‪-‬אנליטית‪ ,‬הזכות המודרנית להורות נובעת אפוא‪ ,‬כפי שמציין‬ ‫אי פאלאציי מכתב לילך אשר לא נולך )שי אהרן מתרגמת‪.73 (1978 ,‬‬ ‫שיפמן‪ ,‬מן הזכות לפרטיות‪:‬‬ ‫ע"מ (א"ת) ‪ 10/ 99‬פלונית נ' הי"מ ‪ ,‬פ"מ תש"ס) ‪) 831 (l‬להלן‪ :‬עניין פלונית(‪.‬‬ ‫‪ II‬הזכות לפרטיות‪ ,‬או ההגנה על צנעת היחי‪,‬ד משתרעת ללא ספק על‬ ‫‪4‬‬ ‫שיש לקיים כזי להיות מוכרים כיזועים בצ י בור במשפט הישראלי‪.‬‬ ‫החלטות אינטימיות ברמת הפרט כשאין מתבקשת מעורבות של אחרים‬ ‫מ ' חדר‪-‬המיטות'‬ ‫בהתהוות " עיוני משפט כא )תשנ"ח( ‪.81‬‬ ‫עניין ירוס‪-‬חקק ‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,1‬בפסקה ‪22‬‬ ‫ביחסי‪-‬מין בין בוגרים בהסכמה חופשית‪ ,‬כאשר הם‬ ‫מתקיימים בצנעה ‪ ,‬ללא ניצול של יחסי תלות או מרות וללא העלמת עובדות‪,‬‬ ‫מעניין מהו תוקפה של אמירה זו לאור סי ‪( 20‬ב) לחוק‪-‬יסוז‪ :‬השפ יט ה ‪ ,‬הקובע כי ייהלכ ה‬ ‫שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט‪ ,‬זולת בית המשפט העליון '‪.‬י‬ ‫לאו ‪.llIl‬‬ ‫אכן‪ ,‬המשנה לנשיא מצא מציין‪ ,‬ובצזק ‪ ,‬כי ההפרזה בין ההכרה בהורות וב י ן ההכרה‬ ‫בזוגיות היא הפרזה מלאכותית; הכרה בהורות הומולסבית מהווה‪ ,‬לזעתו‪ ,‬הכרה בזוגיות‬ ‫חשיבה על הזכות להורות כתת‪-‬קטגוריה של זכות‪-‬העל לפרטיות היא‬ ‫הומולסבית‪ .‬ראו שפ ‪ ,‬בפסקה‬ ‫לכאורה יותר ניטרלית מאשר החשיבה על זכות זו כתת‪-‬קטגוריה של זכות‬ ‫הקניין של ה ‪ II‬בעל ‪/ II‬האב‪ .‬אך גם חשיבה זו מגלמת בתוכה ‪ ,‬בעצם ההפרדה‬ ‫שהיא יוצרת בין הספרה הפרטית‪ ,‬שבה אל לה למדינה להתערב‪ ,‬לבין הספרה‬ ‫עניין פלונית ‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,3‬בע י ‪.894-887‬‬ ‫חי גולזשמיזט ייתעוזת הזהות המפוספסת של משפחת ישראלי‬ ‫המשפחות אשר עונות על המודל הנורמטיבי‪.‬‬ ‫רישיון הורות אוטומטי מתנגש באופן חריף עם גישת זכויות הילד‪,‬‬ ‫משום שאם לא מתבצעת בדיקת כשירות של ההורים הפוטנציאלים‪" ,‬כל‬ ‫אחד יכול להיות הורה"‪ ,‬ולכן הסדר החברתי הפטריארכלי עוין הכרה כלשהי‬ ‫המשפחה ‪. l3‬‬ ‫כידוע‪ ,‬האהבה הרומנטית כמטרה שהנישואין נועדו להגשים וכסיבה‬ ‫להם נכנסה לתמונה רק בשלב מאוחר מאוד של ההיסטוריה של מוסד‬ ‫במשפט המקובל‬ ‫‪ iage, the husband and \vife are one person in la\v: that is, the very‬ח‪[B]y Ma‬‬ ‫‪being or legal existence of the \voman is suspended during the marriage ,‬‬ ‫‪or at least is incorporated and consolidated into that of the husband, under‬‬ ‫‪ s everything." W. Blackstone‬ח‪\vhose wing, protection, and cover she perfon‬‬ ‫‪Conlmentaries on the Laws oj England (Chicago, vol. IV 1979); B.A .‬‬ ‫‪Babcock et al. (eds.) Sex Discrinlination and the LaIV: History, Practice And‬‬ ‫‪.Theory (Ne\v York, 2"d ed .,1996) 17-18‬‬ ‫ולא המדינה‪ .‬הסדר הפטריארכלי חפץ לפיכך ברישיון אוטומטי להורות עבור‬ ‫כלום עם טובת הילד‪ ,‬והוא מאורגן כולו סביב זכויותיו וחובותיו של אבי‬ ‫‪-‬‬ ‫השלכות משפטיות של‬ ‫הפסיקה בנוגע לאימוץ על יזי זוג חז‪-‬מיני" המשפט ז )תשס"א( ‪.238 ,217‬‬ ‫י זועה זוקטרינת ה‪ ,Coverture -‬כפי שנוסחה על יזי ‪:Blackstone‬‬ ‫הוא אדון המשפחה‪,‬‬ ‫בזכויותיו של הילד שעוד לא נולד‪ .‬הסדר החברתי הפטריארכלי‪ ,‬אין לו ולא‬ ‫‪11‬‬ ‫לפסק זינו של השופט מצא‪.‬‬ ‫‪ 10‬לעניין תפיסת הנשים כרכוש הגדב ‪ ,‬ראו למשל במשפט העדבי‪J.R. Wegner Chattel or :‬‬ ‫‪ .Person? The Statlls ojWomen in the Mishnah (New York , 1988) 41--69‬ראו‬ ‫הציבורית‪ ,‬את אותה תפיסה קניינית עתיקת‪-‬יומין‪ ,‬שלפיה האב ‪ ,‬או במונחי‬ ‫המשפט הרומי‪ ,‬הפאטר פמיליאס ) ‪,lZ(Pater Familias‬‬ ‫לפסק זינו של הנשיא ברק )החלוקה לפסקאות‬ ‫שלי(‪.‬‬ ‫האינטרס במניעת התערבות גובר‪ .‬אינטרס זה יש בו כדי לחזק את זכותו של‬ ‫אדם להחליט בעצמו אם ברצונו להביא ילד לעולם אם‬ ‫חיים כזוג‪ ,‬כלומר קיום יחסי אישות וניהול משק בית משותף הם שני התנאים המשפטיים‬ ‫על סגנונו של הנשיא דבק ‪ ,‬ראו רי עמית יי העמזות של )ה(קאנון‪ :‬הטקסט הדבקי כקאנון‬ ‫או סיועם הפוזיטיבי‪ ,‬ויש בה כדי לבסס את הדרישה להרחקת התערבויות‬ ‫נ ‪[...‬‬ ‫‪10280/01‬‬ ‫ירוס‪-‬חקק נ' הי ‪ II‬מ )טרם פורסם( ‪ ,‬תקזין עליון‬ ‫‪163 (1)2005‬‬ ‫)להלן‪ :‬עניין‬ ‫‪11‬‬ ‫פי שיפמן ייעל המשפחה החזשה‪ :‬קווי פתיחה לזיון" עיוני משפט כח )תשנ"ג ( ‪.665 ,643‬‬ ‫ראו גם א י בלכר‪-‬פר יגת ייעל זכויות‪ ,‬גבולות ומשפחה " עיוני משפט כז )תשנ"ח( ‪.555 ,539‬‬ ‫‪J.F. Gardner Women In Roman Law And Society (London , 1990) 5-29 , 67- 12‬‬ ‫)‪68, 137-154; B. Nicholas An Intl'oductioN to Roman Law (Oxford , 1962‬‬ ‫‪.80-82‬‬ ‫‪13‬‬ ‫אמנם הזדב חורג ממטרתו של מאמר זה ‪ ,‬אולם אזכיר כאן בקצרה ‪ ,‬כי ישנם כותבים‬ ‫הסבור ים כי טובת הילז היא זו שזווקא מחייבת הג נה על הזכות לפרטיות‪ ,‬וכי אי‪-‬‬ ‫הנישואין‪ ,‬במאה ה ‪ .l419-‬הולדת ילדים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הייתה אחת המטרות‬ ‫ההתערבות ביחסי ההורה‪ -‬יל‪,‬ד יש לה ית רונות פסיכולוגיים רבים ומשמעותיים הנובעים‬ ‫העיקריות של מוסד הנישואין‪ .‬זוגיות ללא כושר פיריון בכוח ובפועל נחשבה‬ ‫מן היציבות ומן ההמשכיות המהווים ערכים חשובים בפני עצמם‪ .‬ראו ‪ ,‬למשל‪ ,‬את הספר‬ ‫)ועדיין נחשבת‪ ,‬בחוגים רבים ומרכזיים( לזוגיות לא לגיטימית‪" :‬הקשר‬ ‫ההדוק שבין נישואין להולדה בא לידי ביטוי בתפיסת העולם הרווחת‬ ‫ש'משפחה' היא משפחה גרעינית המורכבת מזוג הטרוסקסואלי נשוי וילדיו‬ ‫הביולוגיים או המאומצים‬ ‫יימע דב ליבתולה זקנהי ול י סקס והע יר הגזולהי ‪ :‬רווק‪ 1‬ת כאפשרות חשובה לנשים ויחסו של‬ ‫‪• lSII‬‬ ‫המשפט הישראלי כלפיה" עיוני משפט כח )תשס"ג(‬ ‫מנג‪,‬ד המשפחה הגרעינית שבה הצאצאים קשורים בקשר גנטי לשני‬ ‫ההורים נחשבת למצב‬ ‫תרבותית ומשפטית ‪.l6‬‬ ‫המפורסם ביותר המקזם תפיסה זו‪J. Goldstein, A. Freud, A.J. Solnit & D. :‬‬ ‫)‪.Burlingham Beyond the Best lnterests ojthe Child (New York , 1984‬‬ ‫‪Y. Merin Equality jor Same-Sex Couples: The Legal Recognition oj Cay 14‬‬ ‫‪ ;Pal·tnerships In Eltl'ope and the United States (Chicago , 2002 ) 26-27‬זי הקר‬ ‫ה ‪ II‬טבעי ‪II‬‬ ‫והנכון מוסרית‪ ,‬אף שמדובר בהבניה‬ ‫הקשר התרבותי והמשפטי בין כושר הפיריון )פיריון‬ ‫בכוח(‪ ,‬הולדת ילדים )פיריון בפועל( והלגיטימציה של הזוגיות בא לידי ביטוי‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.916 ,903‬‬ ‫הקר ‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,14‬בע י ‪.919‬‬ ‫‪G. Bernstein "The Socio-LegaJ Acceptance of New Technologies: A Close 16‬‬ ‫‪Look at ArtificiaJ Insemination" 77 Wash. L. Rev. (2002 ) 1035 , 1047‬‬ ‫‪17‬‬ ‫בג "ץ ‪ 721 /94‬אל על נתיבי אוויר לישראל נ' ךנילוביץ ‪ ,‬פ"ז מח)‪) 749 (5‬להלן‪ :‬עניין‬ ‫ךנילוביץ( ·‬ ‫‪45‬‬ ‫‪the relationship between maniage and sexual intercourse. For‬‬ ‫‪centuries it was socially accepted that sexual intercourse should‬‬ ‫• ‪ 2o‬יי ‪take place within the family‬‬ ‫בהתאם לתפיסה זו‪ ,‬כותבת ג'וזית באטלר‪ ,‬הפטריארכליות יוצרת את‬ ‫הקשר הבל‪-‬ינותק בין משפחה‪ ,‬נישואין וקרבת משפחה‪:‬‬ ‫‪[" K]inship does not work, or does not qualify as kinship ,‬‬ ‫‪unless it assumes a recognizable family form. There are several‬‬ ‫‪ways to link these views, but one way is to claim that sexuality‬‬ ‫‪needs to be organized in the service of reproductive relations and‬‬ ‫‪that maniage, which gives the legal status to the family form or,‬‬ ‫‪rather, is conceived as that which should secure the institution‬‬ ‫‪through confening that legal status, should remain the fulcrum‬‬ ‫• ‪ 21‬יי‪that keeps these institutions leveraging one another‬‬ ‫מכאן‪ ,‬שכושר הפריון פועל באופן רב‪-‬עצמה ומקרין על לגיטימיות‬ ‫בנות הזןג )רוט‪-‬חקק ב)חד עם‬ ‫) לד)הו ‪.‬‬ ‫צ)לןם; נ)ר כפר'‬ ‫הזוגיות; רק קיומו של כושר פריון‬ ‫‪-‬‬ ‫בכוח או בפועל‬ ‫‪-‬‬ ‫הופך את הזוגיות‬ ‫למוכרת‪ ,‬משום שרק זוגיות כזו יכולה לממש את מטרת הפריון ‪ ,‬במילים‬ ‫הש‪P‬פת העו)ם הפטריארכ)ית שאפה )יצור ש)יטה‬ ‫ש) ה‪P‬הי)ה בפריוו ש) הפרטים‪ ,‬זואת כזי )תחז‪P‬‬ ‫ש)יטת הגבר במשפחתו ו)הנציחה‪ .‬וכך נוצר ה‪P‬שר‬ ‫הב)‪-‬ינות‪ P‬ביו מיו‪ ,‬פריוו ונישואיו‬ ‫את‬ ‫אחרות‪ ,‬הגזרת הזוגיות כוללת‪ ,‬בצז הזרישה המספרית של הפרטים החמים‬ ‫בה‪ ,‬גם את זרישת הפריון‪ ,‬מכאן שזרישת הפריון בישראל של היום הנה‬ ‫פריון בכוח )‪!/‬פוריות איזאית ‪ /!,‬בלשונה של ז'רמיין‬ ‫גריר( ‪22‬‬ ‫ולאו זווקא פריון‬ ‫בפועל‪ ,‬אנחנו למזים שההטרוסקסואליות הנה מרכיב בסיסי נוסף בהגזרת‬ ‫הזוגיות‪ ,‬משום שבזמיון הפטריארכלי ההטרוסקסואלי‪ ,‬פריון אפשרי אך‬ ‫ורק כאשר הזוג מורכב מגבר ומאישה‪ ,‬כל אפשרות אחרת עשויה למוטט את‬ ‫הסזר הפטריארכלי‪ ,‬משום שהיא עלולה לרמז על כך שנשים יכולות להוליז‬ ‫של השניים לקיים מסגרת חיים משותפת; ו 'משותפת' בהקשר זה מבטאת‪,‬‬ ‫ומבחינה מושגית‬ ‫היא להביא צאצאים לעולם‪' :‬ויברך אותם אלהים ויאמר‬ ‫כמוליזות המין האנושי ‪ ,‬קושר אותן לצורת משפחתיות המושפעת מיחסי‬ ‫להם אלהים פרו ורבו ומלאו את‪-‬הארץ' )בראשית‪ ,‬א‪ ,‬כח(‪ ,‬על כן ‪ ,‬לא בכזי‬ ‫הכוחות הלא שווים בין גמים לנשים ומאפשרת לגבר מסוים להפעיל כוח‬ ‫בין היתר ובמיוחז ‪ ,‬חיי אישות שתכליתם הבראשיתית‬ ‫אי‪-‬אפשר בלעזיה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קשור המושג 'זוג' בטבורו לפועל המבטא 'הזזווגות'; שה'זוג' וה'הזזווגות' חז‬ ‫הם‪ ,‬ורק במקום שאלה קיימים ‪ -‬ניתן לזבר על‬ ‫'משפחה'‪, 18 !/‬‬ ‫העובזה שישנם זוגות הטרוסקסואליים‪!/ ,‬זו‪-‬מיניים‪ !/‬בלשונו של השופט‬ ‫קזמי‪ ,‬אשר אינם יכולים להוליז או אינם מעוניינים להוליז ילזים‪ ,‬אינה‬ ‫מעלה ואינה מוריזה מן הלגיטימציה הבלעזית של הזוג ההטרוסקסואלי‬ ‫‪!/‬אכן‪ ,‬לא כל זוג 'מסוגל'‬ ‫על האישה‬ ‫וילזיה‪, 23 !/‬‬ ‫הזכות להורות נתפסת כזכות טבעית‪ ,‬ככזו הנובעת מהאנושיות שלנו ‪,‬‬ ‫וכזכות חשובה לצורך מימוש אישי והגשמה עצמית או לכבוז האזם‪ ,‬במשפט‬ ‫הישראלי היא הוכרה כזכות יסוז‪:‬‬ ‫‪!/‬נתקשה להסכים לטיעונה של המזינה כי תהליך הפו נזק אות נמצא‬ ‫'בקצה הקיצוני ביותר של מיזרג 'הזכות להורות'‪ ,‬הזכות להורות היא ביסוז‪-‬‬ ‫הנשוי‪:‬‬ ‫להביא צאצאים לעולם‪ ,‬ולא כל‬ ‫כל‪-‬היסוזות ‪ ,‬בתשתית‪-‬כל‪-‬התשתיות‪ ,‬היא קיומו של המין האנושי‪ ,‬היא‬ ‫'זוג' הופך כזה על מנת להביא צאצאים לעולם‪ ,‬ברם‪ ,‬אין ב'חריגים'‪ ,‬בהקשר‬ ‫שאיפתו של האזם‬ ‫ווזאי שאיפתה של אישה‪ ,‬וזכות זו היא בעלת עוצמה‬ ‫זה‪ ,‬כזי לפגוע במשמעותו המושגית‪-‬עקרונית של המושג 'זוג'‪ ,‬ועל כן תנאי‬ ‫כה‪-‬רבה עז שלא תתקשה להתגבר על טענה כטענתה של‬ ‫‪-‬‬ ‫או רוצה‬ ‫מוקזם להיותם של שניים 'זוג' ‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫נעוץ בכך שהם בני מינים‬ ‫שונים‪, 19 !/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המזינה‪, 24 !/‬‬ ‫וזאת משום ש‪!/‬עיקר הוא במשאת‪-‬הנפש ליל‪,‬ד באותו צורך‪-‬נפש עמוק‬ ‫השקפת העולם הפטריארכלית שאפה ליצור שליטה של הקהילה בפריון‬ ‫וקמאי להורות הבוער בנפשה של אישה ואיננו ;ל~~ עיקר הוא באינסטינקט‬ ‫של הפרטים‪ ,‬וזאת כזי לתחזק את שליטת הגבר )‪!/‬ראש המשפחה‪ !/‬או ‪!/‬אבי‬ ‫ההישרזות של האזם ובכורח ההמשכיות‪ ,‬אם תרצו‪ :‬בצורך ובשוקקות‬ ‫המשפחה‪ (!/‬במשפחתו ולהנציחה‪ ,‬וכך נוצר הקשר הבל‪-‬ינותק בין מין‪ ,‬פריון‬ ‫ונישואין‪:‬‬ ‫‪"Society traditionally controlled reproduction indirectly‬‬ ‫‪through defining who is to have sexual intercourse with whom‬‬ ‫‪and under which circumstances. Arelated assumption concerned‬‬ ‫‪46‬‬ ‫מבלי להיזקק לגבר‪:‬‬ ‫‪!/‬הקישור בין הולזה והורות לבין נישואין מנטרל את כוחן של נשים‬ ‫להורות המולז‬ ‫באזם‪, 2S !/‬‬ ‫הזכות להורות נתפסת אפוא ככל כך ‪!/‬טבעית‪ ,!/‬עז שהיא כלל אינה‬ ‫מוגנת בחוקי‪-‬יסו‪,‬ד כמו למשל הזכות לחופש העיסוק‪ ,‬אגב‪ ,‬הזכות לחופש‬ ‫העיסוק‪ ,‬המוגנת כאמור בחוק‪-‬יסוז‪ ,‬ניתנת להגבלה ‪ ,‬וכמ נפסק שזרישת‬ ‫רישיון‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬אינה סותרת את מעמזה של זכות זו כזכות יסוז‪ ,‬משום‬ ‫שהיא עומזת בתנאי פסקת ההגבלה ‪,26‬‬ ‫גם במזינה הקפיטליסטית ביותר‬ ‫יכול לבוא בקהל והמשפחה לא מתקיימת ‪,J211‬‬ ‫הוא אף מגזיל לעשות ושואל‬ ‫ישנן מגבלות קנייניות לא מבוטלות )זרישת רישיון היא בין היתר צורה של‬ ‫רטורית במהלן זיון בישיבת הוועזה לקיזום מעמז האישה את השאלה‬ ‫הגבלה על חופש הקניין‪ ,‬כמו על חופש העיסוק(‪ ,‬אבל את הזכות להורות‪,‬‬ ‫אף אחז‪ ,‬אולי‬ ‫שמבחינה היסטורית היא תת‪-‬קטגוריה של זכות הקניין הפטריארכלית )לצז‬ ‫הבאה‪!/ :‬מי מאתנו יגיז פה שהוא היה מוותר על ילז?‬ ‫חלקיקי אחוז מהאוכלוסייה‪ ,‬וגם הם‬ ‫זכות ה‪!/‬בעלות‪ !/‬בנשים(‪ ,‬הרבה יותר קשה להגביל‪ ,‬מסתרב‪ ,‬מאשר את הזכות‬ ‫באופן מסורתי‪ ,‬שאלת הזכות להורות היא כל כן טבעית‪ ,‬כמעט שקופה‪,‬‬ ‫עז שהיא כלל אינה מתעוררת‪ ,‬אלא אם כן בני הזוג אינם מסוגלים להוליז‬ ‫בלא התערבות חיצונית ‪,27‬‬ ‫מופרעים ‪, 3311‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מי שמסרבים להשתתף ב ‪ II‬פולחן הפוריות"‪ ,‬מי שאינם מעוניינים‬ ‫בילזים‬ ‫!‪/‬םא!‪/‬ה לחופש הקניין‪ ,‬מזוע?‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הם מופרעים‪ ,‬לפי תפיסת עולם זו‪ ,‬ואמנם ‪ ,‬בתרבויות ובזתות רבות‬ ‫העקרות נחשבת לתוצאה של חטא‪ ,‬ובזרן כלל חטא מיני‪ ,‬כגון ‪!/‬הפקרות‬ ‫מינית ‪,34‬‬ ‫‪II‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬בעשורים האחרונים התפתחה תפיסה מזעית שלפיה‬ ‫הזרב משתמע מזבריו הבאים של פנחס שיפמן‪:‬‬ ‫במקרים רבים העקרות היא תופעה פסיכוגנית‪ ,‬כלומר נובעת ממחלה נפשית‬ ‫‪!/‬לגבי הורות שאינה מושגת בזרן הטבע עשויה להתעורר בכל חריפותה‬ ‫ולא מבעיות אורגניות ‪,35‬‬ ‫כלומר הטלת האשם בגבר או באישה העקרים‬ ‫שאלת הזכות להורות‪ ,‬לרבות שאלת מעמזה של הורות הנרקמת במישור‬ ‫השתנתה מתפיסת העקרות כתוצאה של חטא או פגם מוסרי‪ ,‬לתפיסה של‬ ‫הפסיכולוגי‬ ‫בלבז‪, 28 !/‬‬ ‫פגם נפשי‪ ,‬כן או כ‪,‬ן העקרות נתפסת‪ ,‬ככותרת הפרק בספרה של של גריר ‪,‬‬ ‫גם בהלכה )העתיקה( וגם במזינה )המוזר נית( הפריון קשור קשר הזוק‬ ‫כקללה ‪, 36‬‬ ‫לאינטרס הקהילתי‪ :‬הישרזות פיזית של הקהילה באמצעות עיזוז הילוזה ‪,‬‬ ‫הטענה היא אפוא כי מבחינה ביולוגית‪ ,‬הקשר הזוגי בין שני גברים או‬ ‫ועיזוז משפחות ‪!/‬תקינות‪ !/‬ו‪!/‬מתפקזות‪ !/‬שאינן זקוקות לסיוע מן הקהילה‬ ‫בין שני נשים הוא קשר עקר‪ ,‬שכן אף אישה בקשר לסבי )ווזאי שגבר בקשר‬ ‫ואינן נופלות לנטל על הקהילה או על המזינה‪ ,‬לכן ישנם מצבים שבהם‬ ‫הומואי( ‪ ,‬אינה יכולה להרות בעקבות קיום יחסי מין עם בת זוגה ‪ ,‬ניסוחו‬ ‫למרות ההטרוסקסואליות‪ ,‬לא יינתן רישיון להינשא וכמובן לא רישיון‬ ‫של טיעון זה כ ‪ II‬ביולוגי‪ !/‬הופכת אותו לניטרלי מבחינה ערכית‪ ,‬לעובזה‬ ‫להורות‪ ,‬הזוגמה המובהקת למצב שכזה היא יחסי עריות )כלומר בין קרובי‬ ‫מזעית פשוטה‪ ,‬האומנם זוהי עמזה נטולת שיפוט ערכי‪ ,‬המתבססת על‬ ‫משפחה מזרגות קרבה מסוימות שהוגזרו בחוק או למשל במשפט העברי‬ ‫עובזה מזעית? לפחות לגבי לסביות זוהי טענה שגויה מבחינה מזעית‪ ,‬משום‬ ‫‪-‬‬ ‫שבאמצעות טכניקת השיבוט ניתן כיום להפרות ביצית בביציתן‪o ,3‬‬ ‫בין ‪!/‬אשת‪-‬איש‪ !/‬לגבר שאינו ‪/!(,‬הלעב!‪/‬‬ ‫במזינת ישראל האינטרס הקהילתי )היהוזי( שבעיזוז ילוזה )של‬ ‫יהוזים( ‪,‬רשפ(‪ /':‬ככל הנראה‪ ,‬לסזר הפטריארכלי לזמיין ולקבל הורות‬ ‫הטרוסקסואלית שלא במסגרת מוסז הנישואין הזתי‪ ,‬ואף שלא במסגרת‬ ‫זוגיות כלל‪ ,‬הנה כי כן‪ ,‬הורות של יהוזים היא המקום שבו ה‪!/‬קזמה‪ !/‬הצליחה‬ ‫לחזור אל ההסזרים המשפטיים באופן ניכר‪ ,‬ביהזות אמנם לא קיים המושג‬ ‫של ‪!/‬ילזים לא חוקיים‪) !/‬ממזרות היא עניין נפרז(‪ ,‬וייתכן שהעובזה שזיני‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫המעמז האישי נשענים בעיקרם על ההלכה היהוזית סייעה ל ‪ II‬קזמה‪!/‬‬ ‫להכות שורש בתחום ההורות ‪ i‬אן אין ספק שגם מה שכונה בביקורת‬ ‫הפמיניסטית של הציונות ‪!/‬פולחן‬ ‫הפוריות ‪2911‬‬ ‫עזר לא פחות ללגיטימציה‬ ‫‪ II‬פולחן הפוריות‬ ‫‪II‬‬ ‫‪25‬‬ ‫שם‪ ,‬בע '‬ ‫‪26‬‬ ‫ראו למשל בג "ץ ‪ 4769 /95‬מנחם נן שר התחבורה ‪ ,‬פ"ר כר) ‪ ;261 ,235 (l‬בג "ץ ‪2621/04‬‬ ‫זולטק נן שר התעשיה המסחר והתעסוקה )טרם פורסם(‪ ,‬תקר י ן עליון ‪,1059 (3)2005‬‬ ‫פסקאות ‪ 8-7‬לפסק ריכה של השופטת חיות ‪,‬‬ ‫הקר ‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,14‬בע י ‪,939-938‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫שיפמן‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,11‬בע י ‪,645‬‬ ‫נוצר‪ ,‬כן טוענת הייזלטון‪ ,‬משילוב של כמה גורמים‪:‬‬ ‫בילוזה היהוזית( ו"האיום הזמוגרפי‪ ,!/‬כלומר החשש שאזרחי ישראל הלא‬ ‫יהוזים יעלו במספרם על היהוזיםס ‪ ,J‬כיוון שהאישה היא זו היולזת את‬ ‫הילזים‪ ,‬עבר הרחם‪ ,‬בעקבות תהליכים אלה ‪ ,‬פוליטיזציה ‪,Jl‬‬ ‫הוא אינו שיין‬ ‫עוז לאישה‪ ,‬אלא מגויס לצורן מטרות שהן חיצוניות לאישה )ולבן זוגה(‪,‬‬ ‫התרבות הישראלית כה רוויה באיזאולוגיית הפריון‪ ,‬עז כי לעתים נזמה שמי‬ ‫‪27‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫לגינוי‪ ,‬הסופרת רונית לירבמנש מצטטת בספרה ‪!/‬פגומות‬ ‫הקובע ש ‪ II‬מחלת העקרות ]היא מחלה[ אנושה לא פחות מסרטן‪ ,‬היא מקננת‬ ‫ומתפשטת בכל גוף במשפחה חסרת הילזים‪ ,‬האישה נעשית מנוזה‪ ,‬הגבר לא‬ ‫ל ‪ ,‬הייזלטון צלע אדם‪ :‬האשה בחברה הישראלית )כ י גל מתרגמת‪,‬‬ ‫שם‪,‬בע '‬ ‫שם‪ ,‬בע '‬ ‫‪,74-52 (1978‬‬ ‫‪,57-54‬‬ ‫‪,57‬‬ ‫ר ' לידבמכש‬ ‫פגומות ) ‪,19 (2005‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪34‬‬ ‫גריר‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,22‬בע י ‪,76-75‬‬ ‫כפי שמצייכת גריר‪ ,‬דבבות מן התרבויות )בעיקר בתרטיות‬ ‫פוליגמיות( עקרות ‪ ,‬מעצם הגררתה ‪ ,‬יכולה להיות רק של אישה ‪ ,‬ומקובל לחשוב יי שכל גדב‬ ‫פורה אלא אם כן סורס ‪",‬‬ ‫את זבריו של‬ ‫פרופסור שלמה משיח‪ ,‬הנחשב‪ ,‬לזרביו ‪ ,‬ל"אבי הפריות המבחנה בישראל" ‪,‬‬ ‫‪,445‬‬ ‫שם ‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫שבוחרים שלא להביא ילזים לעולם נתפסים כחריגים ולעתים אף כראויים‬ ‫‪II‬‬ ‫‪,Bemstein ,sllpra note 16, at p, 1047‬‬ ‫) ‪J, Butler "ls Kinship Always Already Heterosexual?" 13 Dijfel'ences (2002‬‬ ‫‪,14‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫רצח מיליוני יהוזים בשואה‪ ,‬המצב הביטחוני המעורער של מזינת ישראל‬ ‫כרב מרגע הקמתה )ואכן‪ ,‬לאחר כל מלחמה‪ ,‬מציינת הייזלטון‪ ,‬ישנה גאות‬ ‫שם‪ ,‬שם ‪,‬‬ ‫זי גריר מין וגורל‪ :‬הפוליטיקה של פוריות המין האנושי ) ‪ ' J‬גיא מתרגמת‪,71 (1992 ,‬‬ ‫הקר ‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,14‬בע י ‪,920‬‬ ‫בג "ץ ‪ 2458 /01‬משפחה חדשה נן הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים ‪ ,‬פ"ר כר)‪(4‬‬ ‫‪) 447 ,419‬מתוך פסק ריכו של השופט חשין(‪,‬‬ ‫ולקבלה‪ ,‬הן החברתית והן המשפטית ‪ ,‬של הורות הטרוסקסואלית החורגת‬ ‫ממוסז הנישואין‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬בע '‬ ‫‪,768‬‬ ‫שם ‪ ,‬בע י ‪,55‬‬ ‫התכ " ‪,‬ך סיפורי עם רביס ויצירות אמכות רטת מספור‬ ‫משופעים כולם בסיפורי עקרות‪ ,‬והם תמ י ר סיפוריהן של כשיס עקרות‪,‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫שם‪ ,‬בע '‬ ‫שם‪ ,‬בע '‬ ‫‪,84‬‬ ‫‪,77‬‬ ‫פירוט על כך יופיע בגרסתו המלאה של המאמר ‪ ,‬ראו ‪K,L, Macintosh lllegal Beings : :‬‬ ‫‪,Human Clones and the LaIV (Ne\v York , 2005 ) 151‬‬ ‫‪47‬‬ ‫אם לוקחים בחשבון כי המשפחה הגרעינית ה " מסורתית ‪ ",‬כלומר זו‬ ‫המורכבת מבני זוג הטרוסקסואלים הנשואים זה לזה ‪ ,‬היא אמת המיזה ‪,‬‬ ‫ךיש‪ J‬ו‪l‬‬ ‫ההט י ה האיזאולוגית שבהנחת העקר‪ 1‬ת ההומולסבית מתבהרת )וזאת ‪,‬‬ ‫משום שעקרות הטרוסקסואלית‬ ‫‪-‬‬ ‫כפויה או מבחירה‬ ‫‪-‬‬ ‫לעולם אינה מהווה‬ ‫הזרןת‬ ‫ןזא ת לתע ן דה כ י‬ ‫מניעה להכרה בזכות לזוגיות או להורות{ ‪ .‬ההטיה האיזאולוגית מתערטלת‬ ‫מאצטלת ה " מזעיות " גם כאשר בוחנים את הנסיבות שבהו החוק הישראלי‬ ‫ה ן ס מ ך לש מש כ הן רה‬ ‫מוכו להכיר בהורות שאינה במסגרת נישואיו הטרוסקסואליים‪ :‬כ י זוע ‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ ,1992‬שנתיים לפני פסק הזיו פור ץ הזרך בענייו דנילוביץ ‪ ,J8‬נכנסו המשפחות‬ ‫ה " חז‪-‬הוריות " לספר החוקים של מזינת ישראל ‪ .‬חוק משפחות חז‪-‬הוריות ‪,‬‬ ‫תשנ " ב ‪1992-‬‬ ‫)להלן‪ :‬יי חוק משפחות חז‪-‬הוריות " ( ‪ ,‬הכיר בקיומו של משפחות‬ ‫חז‪-‬הור י ות ‪ ,‬וקבע שורה של הקלות והטבות המוענקות למשפחות אלה ‪,‬‬ ‫מתוך הכרה כי הקשיים שעומזים בפני משפחות שבראשו מבוגר אחז הם‬ ‫שונים מאלה העומזים בפני משפחה שמאשה שני מבוגרים ‪ .‬למרות ניסוחו‬ ‫בלשון זכר ה " ניטרלית " כביכול ‪ ,‬ברור היה כי לנוכח העובזה שנשים עומזות‬ ‫בראש רוב המשפחות החז‪-‬הוריות ‪ ,‬החוק נועז לטפל במיזה רבה בעונייו של‬ ‫נשים שהו גם אימהות ‪ ,‬ונאלצות לגזל לבזו את ילזיהו‬ ‫ולפרנסם ‪• J9‬‬ ‫בקיומו של רישיון‪ .‬זוהי בזיקה מואש של‬ ‫הכשירות ) ‪,(ex ante‬‬ ‫במטרה‬ ‫למנוע נזק שעלול להיגרם אם יינתן רישיון לאזם הלא נכוו ‪.‬‬ ‫אולם ארבע‪-‬עשרה שנים לאחר הכרת המחוקק במשפחות החז‪-‬הוריות ‪,‬‬ ‫זומה שהכרה במשפחות יי חז‪-‬מיניות " לא יכולה להיות רחוקה יותר ‪ .‬אחת‬ ‫הסיבות העיקריות ‪ ,‬היא מגבלותיה של גישת ה " כמו " ‪ ,‬שמבקר אייל‬ ‫בשאלת הכשירות להורות הרשויות מתערבות ‪ ,‬אם בכלל ‪ ,‬רק לאחו‬ ‫שהילזים‬ ‫נולזו )‪,(ex post‬‬ ‫כאשר מסתבר שההור י ם אינם כשירים‪ .‬כלומר‬ ‫גרוס ‪, 40‬‬ ‫החשיבה התרבותית והמשפטית ‪ ,‬בנוגע להורות‪ ,‬היא שהטרוסקסואלים‬ ‫כלומר הניסיון להראות כי המשפחה ההומולסבית היא יי כמו המשפחה‬ ‫כשירים להיות הורים ‪ ,‬כל עוז לא הוכח אחרת ‪ ,‬וניתן להוכיח אחרת רק אם‬ ‫ההטרוסקסואלית ‪ ".‬השימוש במשפחה הגרעינית ההטרוסקסואלית כאמת‬ ‫הם הופכים להורים ‪ ,‬ונכשלים במשימתם ‪ .‬ההוכחה שגבר או אישה אינם‬ ‫המיזה שלפיה תיבחן מיזת הלגיטימיות של משפחות שאינו עונות על מוזל‬ ‫זכאים להיות הורים צריכה להיות חקוקה בנפשם ובגופם של ילזיהם ‪.‬‬ ‫זה ‪ ,‬חושף את האיזאולוגיה הפטריארכלית שביסוזה ‪ ,‬ואת החשש מפני‬ ‫ריש י ון נהיגה ‪ ,‬רישיון עסק ‪ ,‬רישיון להחזקת נשק ‪ ,‬רישיון עריכת זיו ‪,‬‬ ‫הפוטנצ י אל החתרני הגלום במשפחה החז‪-‬מינית ‪ ,‬אשר עלול להב י א ‪ ,‬בסופו‬ ‫רישיון לראיית חשבון או לעיסוק ברפואה ‪ ,‬זורשים עמ י זה בבחינות‬ ‫של זבר להתמוטטותו של הסזר הפטריארכלי ‪.‬‬ ‫ובקריטריונים לפנ י התחלת ב י צוע הפעולות הרלוונטיות‪ .‬לא נותנים‬ ‫המסוכן ביותר‬ ‫למנתח להרוג חולים כזי לשלול ממנו את האפשרות לנתח ; הוא לא יכול‬ ‫זוג הגברים או זוג הנשים‬ ‫להתחיל לנתח אם לא הוכיח שיש ביזיו הכישורים המתאימים ‪ .‬יתרה‬ ‫העומזים בראשה קוראים תיגר על ההטרוסקסואליות הפטריארכלית ‪,‬‬ ‫מזאת ‪ ,‬במקצועות רבים כזי לקבל ריש י ון נזרשת גם תקופה ארוכה של‬ ‫הנה כי כו‪:‬‬ ‫המשפחה החז‪-‬מינית‬ ‫ממוקמת‬ ‫מנקוזת המבט הפטריארכלית ; הו ההורים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בצומת‬ ‫התמחות תחת פיקוחו של בעל מקצוע מורשה ומנוסה ‪ ,‬היכול למנוע מו‬ ‫והו הילזים הגזלים בתוך משפחה זו ‪ ,‬כפי שיפורט בחלק הבא ‪.‬‬ ‫המתמחה שגיאות או לתקנו ; זכרו את המורה לנהיגה ואת זוושת הבלם‬ ‫שמותקנת למרגלות מושבו ‪.‬‬ ‫ג‪" .‬רושוון הורות"‪ :‬נקודת המפגש בון‬ ‫וכווות ההורוס לוכווות הולד ומגבלותוו‬ ‫של הדמוון ההטרוסקסואלו‬ ‫אחת האמירות‬ ‫ובמיזה רבה נזרשות עז היום ‪ ,‬לקבל יי רישיון " מראש ‪ ,‬וזאת משום זעות‬ ‫בהקשר של התעללות הורים‬ ‫בילזים ‪ ,‬היא שכל אחז ואחת יכולים להוליז ילזים ; לא רק שאיו צורך‬ ‫לעיל ‪ ,‬גם אימוץ הטרוסקסואלי מתבצע רק לאחר קבלת יי ריש י ון הורות "‬ ‫‪-‬‬ ‫בקבלת רישיון הורות ‪ ,‬אלא שלכולנו מוקנית הזכות להיות‬ ‫‪48‬‬ ‫כאו ‪ ,‬שישנו הורויות הטרוסקסאליות שבאופו היסטורי גם הו נזרשו ‪,‬‬ ‫קזומות שקשורות במוצא ובמעמז חברתי‪-‬כלכלי ‪ ,‬וכמובו ‪ ,‬כפי שהוזכר‬ ‫‪-‬‬ ‫שהפכו כבר לקלישאה‬ ‫אבל לא כך כשמזובר בהורות הטרוסקסואלית נורמט י ב י ת‪ .‬אציין‬ ‫הורים ‪.41‬‬ ‫שכזה ‪ ,‬אולם אימו ץ הטרוסקסואלי אינו קשור לעצם ההכרה בזוג י ות;‬ ‫קיומה של זכות להורות כע נ ייו מובו מאליו ו " טבעי " מחז גיסא ‪ ,‬והיעזר‬ ‫זוגיות הטרוסקסואלית מוכרת באופו עצמאי ומנותק משאלת הכשירות‬ ‫הצורך ברישיון מאיזך גיסא )לעומת פעולות פחות הרות גורל מהולזת‬ ‫הביולוגית להולזה ‪.‬‬ ‫ילזים וגיזולם ‪ ,‬כמו למשל פתיחת בית קפה ‪ ,‬אשר זורשות ר י שיון ופיקוח{ ‪,‬‬ ‫כאשר מזובר באימוץ ‪ ,‬טוען גולזשמיזט ‪ ,‬כבר לא מזובר עוז בזכותם של‬ ‫צריכים לעורר תמיהה‪ .‬הרעיון מאחורי זרישת הרישיון הוא שהרשויות‬ ‫ההורים הפוטנציאליים להורות )אל מול זכותו של הילז שעוז לא‬ ‫נולז ‪, ( 42‬‬ ‫עורכות בזיקת כשירות כלשהי של המבקש או המבקשת ‪ ,‬כשאמור להיות‬ ‫אלא בזכותו של ה י לז " לגזול בתא משפחתי תקין ‪ ,‬אשר יספק לו את כל‬ ‫קשר רציונלי ביו הזרישות שיש לעמוז בהו כזי לקבל רישיון ‪ ,‬לביו זרישת‬ ‫הנזרש להתפתחותו ולגזילתו עז להיותו בוגר שיעמוז משות עצמו " ‪.4J‬‬ ‫אלא‬ ‫הכשירות של המבקש או המבקשת לבצע את הפעילות שביצועה מותנה‬ ‫שאימוץ צולב זוגמת האימוץ שנתבקש בענייו ירוס‪-‬חקק ‪ ,‬שונה מו המוזל‬ ‫הקלאסי של אימוץ שבא ליזי ביטוי בחוק האימוץ‪ ,‬מפני שהילזים בבר‬ ‫להם זכות להורות‪ ,‬ואם הם רוצים בזכות כזו‪ ,‬עליהם הנטל להפריך את‬ ‫חיים בתא משפחתי יחך עם האם המבקשת לאמצם‪ ,‬ואין מזובר בילזים‬ ‫החזקה שלפיה הם אינם מסוגלים להיות הורים נאותים‪.‬‬ ‫חסרי בית‪ .‬במובן זה‪ ,‬אימוץ צולב )לפחות אימוץ במובן הרגשי ולא המשפטי(‬ ‫בתאים משפחתיים הומולסביים אנלוגי לליזת ילזים בתאים משפחתיים‬ ‫‪ .7‬על ה‪ P‬שר בו‪" I‬רושוו‪ I‬הורות" להכרה‬ ‫הטרוסקסואליים‪ :‬שניהם קורים בלא לבקש אישור מראש מן המזינה‪ .‬אלא‬ ‫במשפחות החורגות‬ ‫שהראשון זקוק לאישור כזי לזכות בהכרה משפטית פורמלית‪ ,‬הוא יירישיון‬ ‫איזו מטרה מקזם הרעיון הזה שלפיו הכרה בהורות הומולסבית אינה אפשרית‬ ‫ההורותי‪ ',‬ואילו האחרון זוכה בהכרה זו באופן אוטומטי‪.‬‬ ‫משום שהיא הכרה בזוגיות הומולסבית? ומזוע הקשר בין הורות לזוגיות‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אימוץ על יזי הורה יחיז )למשל אישה רווקה( או‬ ‫הסכם פונזקאות שנחתם עבור אישה רווקה‪ ,‬משתייכים לכאורה לאותה‬ ‫עזיין קיים כשמזרבים עלינו‪ ,‬הומואים ולסביות‪ ,‬אף שההטרוסקסואלים‬ ‫כרב מזמן השתחררו ממנו?‬ ‫הומופוביה היא תשובה אפשרית אחת‪ ,‬אבל היא תשובה קלה מזי‪ ,‬משום‬ ‫משפחת מקרים יחז עם ההורות ההומולסבית‪" .‬לכאורה"‪ ,‬משום שלהבזיל‬ ‫מהמשפחות ההומולסביות‪ ,‬התא המשפחתי שבראשו אישה או גבר רווקים‬ ‫שהמשפט הישראלי הולך ומכיר בקיומו של התא המשפחתי ההומולסבי‪,‬‬ ‫זוכה כיום להכרה משפטית במשפט הישראלי‪ ,‬וזאת בעקבות חוק משפחות‬ ‫ממש כפי שעשה זאת בשנות השישים והשבעים בכל הנוגע ליזועים‬ ‫חז‪-‬הוריות‪ .‬במובן זה‪ ,‬גם האישה הפמיניסטית היולזת ילז מתרומת זרע‬ ‫בציבור )אשר נחשבים כיום לנורמטיביים‪ ,‬הן בעיני התרבות הכללית והן‬ ‫ומגזלת אותו לבזה פועלת בתוך המסגרת הפטריארכלית הרואה בילז קניינו‬ ‫בעיני המשפט(‪ .‬בזמנם‪ ,‬היזועים בציבור נתפסו כאויבי העם ‪ ,‬וההכרה בהם‬ ‫של ההורה‪ ,‬ולכן אינה זורשת מן ההורה לקבל יירישיון הורות" מראש‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בעיות פריון המונעות מזוגות הטרוסקסואליים להוליז ילזים‬ ‫כשערוריה‪ .‬בשנת‬ ‫‪1965‬‬ ‫הופיעה חוברת של‬ ‫כ‪-‬ס‪7‬‬ ‫עמוזים בהוצאת מחלקת‬ ‫ההסברה של המפז"ל‪ ,‬שכותרתה ייהיזועה בציבור" ‪.49‬‬ ‫בחורבת נכללו שישה‬ ‫ללא התערבות חיצונית נתפסות כפגם מוסרי ההופך את בני הזוג ללא‬ ‫מאמרים מאת רבנים ומשפטנים‪ ,‬ומטרתה הייתה‪ ,‬כפי שהעיזה כותרת אחז‬ ‫תפיסה זו היא חוצת‪-‬תרבויות‬ ‫המאמרים‪ ,‬להושיב את ייהיזועה בציבור על ספסל הנאשמים"ס‪ .s‬המבוא‬ ‫כשירים‪ ,‬אלא אם כן הם יוכיחו אחרת ‪.44‬‬ ‫ומהווה נזבך מרכזי בסזר החברתי‬ ‫הפטריארכלי ‪. 4S‬‬ ‫לחוברת הבטיח כי המאמרים בה יזונו ב"פרשת 'האשה היזועה בציבור'‬ ‫‪o‬‬ ‫בישראל‪ ,‬שבה זיני הנישואין והגירושין הנם זינים זתיים‪ ,‬הזבר‬ ‫מושרש במיוחז‪ ,‬משום שלפחות ביהזות‪ ,‬המשפחה מבוססת הן על זוגיות‬ ‫הטרוסקסואלית המבטאת אחזות בין בני זוג‪ ,‬והן על מצוות‬ ‫הפריון ‪.46‬‬ ‫‪38‬‬ ‫הכרה בזוגיות הומולסבית ראו‪A.M. Gross "Challenges to Compulsory ,‬‬ ‫‪Heterosexuality: Recognition and Non-Recognition of Same-Sex Couples‬‬ ‫‪rle-Sex Parlnerships: A Sllldy 01‬ו ‪in Israeli Law" Legal Recognilion 01 Sa‬‬ ‫‪Nalional, Ellropean And lnlernalional Law (Oxford, R. Wintemute & M.‬‬ ‫‪.Andenaes eds ., 2001 ) 391 , 394--402‬‬ ‫כלומר הזוגיות ההטרוסקסואלית הנורמטיבית וההורות ההטרוסקסואלית‬ ‫הנורמטיבית‪ ,‬חז הן‪ ,‬והאחת מאששת את האחרת‪.‬‬ ‫עולה מכאן‪ ,‬כי לזכות לפרטיות זכאים רק בני זוג הטרוסקסואלים אשר‬ ‫יכולים להוליז ילזים ללא התערבות חיצונית‪ .‬הצורך בהתערבות חיצונית‪ ,‬בין‬ ‫לזיוו מרתק בשאלה עז כמה פסק הזיו בענייו דנילוביץ‪ ,‬לעיל הערה ‪,17‬‬ ‫מהווה‬ ‫‪39‬‬ ‫ראו זוכי חייכ אורה נמיר בזיוו בהצעת חוק משפחות חז‪-‬הוריות‪,‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬מיוס ‪ ;10.12.1991‬ובקריאה שנייה ושלישית ‪ ,‬מיוס‬ ‫באמצעות אימוץ ובין באמצעות הפריה מלאכותית‪ ,‬מצמצם את תחולתה של‬ ‫)‪.knesset.gov.il] (Iast visited on 5.6.2006‬‬ ‫הזכות לפרטיות על הנזקקים להתערבות זו‪ ,‬ככל שהזבר נוגע לזכותם להורות;‬ ‫תשנ"ב ‪1992-‬‬ ‫בקריאה‬ ‫‪[http://wW\v. ,17.3.1992‬‬ ‫ההכרה במשפחות חז‪-‬הוריות נכללה‬ ‫במסגרת המלצות צוותי הוועזה למעמז האישה משנת‬ ‫‪,1978‬‬ ‫שוכאשה עמזה נמיר‪ .‬כלומר‬ ‫הם הופכים למפולשים‪ ,‬ולמזינה מותר להיכנס לא רק אל חזר המיטות‬ ‫כוכ משלב מוקזס יחסית וכור היה שהמונח הניטרלי לכאורה יימ שפחה חז‪-‬הוריתיי‬ ‫כך גם‬ ‫מתייחס ‪ ,‬בזרך כלל‪ ,‬למשפחה שוכאשה עומזת אישה‪ .‬ראו צוותי הוועזה למעמז האשה‬ ‫שלהם‪ ,‬אלא לכל חזרי הבית‪ ,‬כזי לבחון את יימסוגלותם ההורית" ‪.47‬‬ ‫לגבי משפחות חז‪-‬הוריות‪ ,‬הנחשבות ליימשפחות חסרות" ‪.48‬‬ ‫חשוב לזכור‪ ,‬כי‬ ‫הזכות לפרטיות )ומכוחה הזכות להורות( חלה על בני זוג הטרוסקסואלים‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.Gross, supra note 38, at p. 413 40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫לזיוו מקיף ושיטתי בזכות להורות‪ ,‬ראו פי שיפמו דיני המשפחה בישראל )מהזורה שנייה‪,‬‬ ‫תשנייה‪ ,‬כרך א(‬ ‫הנזקקים להתערבות חיצונית מסוג של הפריית מבחנה‪ ,‬והם אינם צריכים‬ ‫לעבור הליך מתיש ומזוקזק של בזיקת יימסוגלות הורית" כמו ייהמשפחות‬ ‫סיכומי זיוו וממצאיס כפי שהוגשו ליוייר‬ ‫הועזה ) ‪.241-233 ,(1978‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪.214-139‬‬ ‫הזיוו המפורסס ביותר במשפט הישראלי בנושא טובת הילז שלא נול‪,‬ד זרך הפריזמה של‬ ‫רעיוו ה יי הולזה בעוולה יי מצוי בע "א‬ ‫‪518/82‬‬ ‫!ייצוב נ' כץ ‪ ,‬פייז‬ ‫מ)‪.85 (2‬‬ ‫החורגות" האחרות‪ ,‬זבר אשר מחזק את המסקנה בזבר הקשר העמוק בין‬ ‫‪43‬‬ ‫גולזשמיט‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,10‬בע י ‪.238‬‬ ‫הורות אוטומטית לזוגיות הטרוסקסואלית‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫גריר‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,22‬בע י ‪.54‬‬ ‫‪45‬‬ ‫שם ‪ ,‬שס‪ ,‬ייבחוכות רטת הרעיוו של אחריות אנושית להמשכיות המיו מונח ביסוזה של‬ ‫אם כן ‪ ,‬ככלל‪ ,‬ההטרוסקסואליות של הגרב או האישה היא יירשיון‬ ‫המערכת המוסרית כולה‪ .‬התפתחות הקטצה‬ ‫ההורות" שלהם‪ .‬זכותם להורות נובעת מהטרוסקסואליותם‪ ,‬וניתן לשלול‬ ‫אותה רק בזיעבז‪ ,‬רק לאחר שנגרם הנזק לילז‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬כאשר‬ ‫מזובר בזכות להורות‪ ,‬החזקה המשפטית היא שלהטרוסקסואלים )למעט‬ ‫‬‫‪46‬‬ ‫שיפמו ‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,11‬בע י ‪.649-648‬‬ ‫‪47‬‬ ‫)‪,478 ( 1986‬‬ ‫‪Bowers v. Hardwick, 186 U.S .‬‬ ‫אשר בו נקבע כי הזכות לפרטיות אינה חולשת על חזר המיטות של בני‬ ‫זוג הומואיס‪ .‬הלכה זו נהפכה רק בקיץ‬ ‫‪Lawrence v. Texas, 123 S.Ct 2472 ,2003‬‬ ‫) ‪(. 2003‬‬ ‫עליו הנטל להוכיח זאת‪ .‬הוא יוכל להוכיח זאת רק אם יוכיח שההורים‬ ‫הנתפסים על יזי המשפט והתרבות כ"חריגים"‪ ,‬החזקה היא הפוכה‪ :‬אין‬ ‫תלויה בתרומה שמריס היחיז בשירותה בחומר‪ ,‬וכוח ובהתעצמות וצבירת כוח י!‬ ‫בארצות‪-‬הוכית יזוע לשמצה פסק הזיו בענייו‬ ‫החריגים שצוינו לעיל( ישנה זכות מוקנית להורות‪ ,‬והרוצה לשלול אותה‪,‬‬ ‫נכשלו בפועל בתפקיזם‪ ,‬כלומר כבר גרמו את הנזק‪ .‬כאשר מזובר בהורים‬ ‫‪-‬‬ ‫ביו אס מזובר במשפחה ‪ ,‬בשבט או באומה‬ ‫‪48‬‬ ‫בלכר‪-‬פריגת ‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,11‬בע י ‪.562‬‬ ‫‪49‬‬ ‫פי פרוכ )עורך( הידועה בציבור )תש כ יי ‪(.‬ה‬ ‫‪50‬‬ ‫שם‪ ,‬בע י‬ ‫‪.65‬‬ ‫‪49‬‬ ‫והסתננותה למערכת החקיקה בישראל " ויתייחסו אל היזועה בציבור‬ ‫משוס כך אני חושב שיש משהו עמוק יותר בתרבות שלא מאפשר‬ ‫כאל יי נגע " ה " מתפשט ומסתעף " ומסכן את יי שלמות האומה ‪ ,‬יציבות התא‬ ‫לבית המשפט להכיר בהורות במנותק מהזוגיות )או להכיר בשתיהן גס‬ ‫המשפחתי וחינוך הזור הצעיר בישראל " ‪ .5 J‬התא המשפחתי החז‪-‬מיני‬ ‫יחז( ‪ ,‬כשמזובר בהוריס שהזוגיות שלהס חותרת תחת המוזל הנורמטיב י‪,‬‬ ‫עובר בעשור האחרון תהליך זומה של לגיטימציה‪ .‬אבל את הלגיטימציה‬ ‫ושמחייב ‪ ,‬מנקוזת מבטו של הרוב ההטרוסקסואלי ‪ ,‬את ק י ומו של הקשר בין‬ ‫האולטימטיבית הוא יקבל רק עס פתרון סוגיית הילזיס ‪.‬‬ ‫השתייס ‪ .‬הזרב הזה הוא ‪ ,‬כאמור ‪ ,‬יי הרישיון להורות " ‪.‬‬ ‫בית המשפט חוזר ומזגיש ‪ ,‬כי אין במתן צו אימוץ בעניין ירוס‪-‬חקק‬ ‫משוס יי הכרה בזוג חז‪-‬מיני כ ' א י ש‬ ‫ואשתו "' ‪52‬‬ ‫אלא זוהי יי התחשבות ב נ תוניס‬ ‫זוהי‬ ‫הצעתי‬ ‫להסבר‬ ‫נוסף‪:‬‬ ‫הרישיון‬ ‫האוטומטי ‪,‬‬ ‫זה‬ ‫שבא‬ ‫עס‬ ‫ההטרוסקסואל י ות מנוגז לרישיון הנרכש ‪ ,‬זה שמתקבל לאחר התערבות‬ ‫האישי י ס במסגרת קביעה אינזיביזואלית באשר לטובת המאומ ץ ובאשר‬ ‫פולשנית של המזינה ‪ ,‬באמצעות רשויות הסעז והרווחה ‪ ,‬בעל י מקצוע שוניס ‪,‬‬ ‫לא לאימו ץ על‬ ‫כמו פסיכולוגיס ועובזיס סוציאל י יס ‪ ,‬עזיס מומחיס ‪ ,‬עורכי זין ושופטיס ‪ ,‬אל‬ ‫יזי משפחה חז מינית " ‪ .‬סיבה אפשרית נוספת לכך קשורה ‪ ,‬לזעתי ‪ ,‬ל יי רישיון‬ ‫תוך התא המשפחתי המבקש רישיון שכזה ‪ .‬וכ‪,‬ך הבזיקה היסוזית במקריס‬ ‫לקיומן של נסיבות מיוחזות למתן צו אימו ץ למאמ ץ יחיז‬ ‫‪-‬‬ ‫שבהס נזרש רישיון הורות משוס שהוא אינו אוטומטי ‪ ,‬מעצבת את הרישיון‬ ‫ההורות " ‪.‬‬ ‫לאורך התפתחות הזו קטרינה של הכרה במשפחות שאינן עונות על‬ ‫האוטומטי כ " נכון ‪ ",‬כ " נורמטיבי ‪ ",‬כ " מוצזק ‪".‬‬ ‫המוזל הזוגי‪-‬הטרוסקסואלי ‪ ,‬ניתן לסמן את הרגע שבו בוטלה זרישת יי רישיון‬ ‫ההפרזה בין זוגיות להורות הומולסבית מאפשרת את המשך קיומו של‬ ‫ההורות " כרגע שבו גס המשפחה שנחשבה עז אז ל יי אלטרנטיבית ‪ ",‬אומצה‬ ‫מוסז הרישיון האוטומטי ההטרוסקסואלי מצז אחז ‪ ,‬ואת מירוק המצפון‬ ‫אל חיק הקונצנזוס‪ .‬כך נ קלטו הנשיס הרווקות שביקשו להרות מתרומת‬ ‫הקולקטיבי )באמצעות מראית עין של פתיחףת למקריס ספציפייס ‪ ,‬כזברי‬ ‫זרע אל חיק הקונצנזוס עס ביטול ההוראות המפלות בזבר בזיקת הכשירות‬ ‫הנשיא ברק שצוטטו בראשית המאמר( ‪ ,‬באמצעות מתן רישיון נרכש ללסביות‬ ‫הפסיכולוגית שלהן ‪ .‬זרישת יי רישיון ההורות " מן המשפחות החורגות‬ ‫ולהומואיס מצז שני )כאמור ‪ ,‬העובזה שגס מזוגות הטרוסקסואלייס נזרש‬ ‫משאירה אותן מחו ץ לקונצנזוס כי היא מ~לה אותן לטריטוריה השמורה‬ ‫יי רישיון הורות " אינה מעלה ואינה מוריזה ‪ ,‬משוס ששס זרישת הרישיון‬ ‫לתאיס משפחת י יס הנגועיס בפתולוגיה כלשהי‪.‬‬ ‫אינה קשורה ללגיטימיות של הזוגיות שלהס ‪ ,‬ובנוסף ‪ ,‬הס יי נענשיס " על‬ ‫אי‪-‬פוריותס ‪ ,‬כפי שפורט לעיל(‪.‬‬ ‫הפרזה זו גס מאפשרת את המשך הפתולוגיזציה של הקשר הזוגי‬ ‫‪P‬‬ ‫רישיון כהיגה‪ ,‬רישיון ע‪PO‬‬ ‫ההומולסבי או המשפחה החז‪-‬הורית באמצעות הכפפתו לאישורס של‬ ‫‪P‬‬ ‫‪ ,‬רישיון 'נהחז ת כש ‪ ,‬רישיון‬ ‫אנשי מקצוע שפולשיס לתוך המרחב הפרטי המקוזש כל כך כשמזובר‬ ‫עריכת ‪ 7‬ין‪ ,‬רישיון 'נראיית חשבון או 'נע'‪ O‬ו‪P‬‬ ‫‪ 7‬ורש'ס עמ' ‪ 7‬ה בבחיכות וב‪P‬ריטריוכ'ס 'נפכי התח'נת‬ ‫ביצוע הפעו'נות הר'נ ‪II‬כטיות ‪ ...‬אב'נ 'נא כך כשמ ‪ 7‬ובר‬ ‫ברפואה‪,‬‬ ‫בהורות הטרו ‪OPO‬‬ ‫בהטרוסקסואליס אבל המוחזק כמזיק בפוטנציה כשה הוריס אינס כאלה ‪,‬‬ ‫ולכן כמותר לכל פסיכולוג‪ .‬וכ‪,‬ך הזרישה לרישיון להורות מהומואיס‬ ‫ומלסביות מזחיקה את העובזה שכל הטרוסקסואל וכל הטרוסקסואלית‬ ‫יכוליס להיות הוריס ‪ ,‬גס כאשר לא לגמרי ברור אס הס כשיריס לכך במקרה‬ ‫וא'נית כורמטיבית‬ ‫הטוב ‪ ,‬או שיזוע וברור שהס אינס כשיריס לכך ‪ ,‬במקרה הרע ‪.‬‬ ‫האס החז‪-‬הורית הרווקה יכולה להתחתן או להיות יזועה בצימר כאשתו‬ ‫של גרב ; זה ‪ ,‬כנראה ‪ ,‬מספיק מבחינת המזינה כזי להכיר בזכותה לרישיון‬ ‫במקריס זוגמת עניין דנילוביץ ועניין ירוס‪-‬חקק ‪ ,‬המשפחה קיימת‬ ‫הורות אוטומטי ‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬אס אנחנו מכיריס בזכותה של האס הלסבית‬ ‫ומתפקזת ‪ ,‬כך שמזובר בהכרה בז י עבז בתא משפחתי קייס ‪ ,‬ולא בהקמת‬ ‫או של האב ההומו להינשא לבני זוגס ‪ ,‬אנחנו כמזינה מוותריס על הפנטזיה‬ ‫ולמרות זאת ‪ ,‬הבררה שניצבת בפני העותרות‬ ‫ההטרוסקסואלית ‪ ,‬ומנתקיס במו יזינו את הקשר בין הורות אוטומטית לבין‬ ‫היא קשה‪ :‬הבחירה היא בין הכרה בזוגיותן ‪ ,‬לב י ן הכרה משפטית מלאה‬ ‫הטרוסקסואליות‪ .‬כאמור ‪ ,‬ניתוק הקשר בין הורות אוטומטית לבין זוגיות כרב‬ ‫באימהותן ‪ .‬שהרי אס הן לא היו מגישות את הבקשה לאימו ץ‪ ,‬ואס היא לא‬ ‫נעשה עס ההכרה במשפחות חז‪-‬הוריות ‪ ,‬ראשית ההכרה החרבתית ‪ ,‬ולאחר‬ ‫הייתה מנוסחת כפי שהיא נוסחה ‪ ,‬ייתכן שקוב ץ פסקי הזין של בית המשפט‬ ‫מכן ‪ ,‬רבאשית ‪ ,1992‬ההכרה החוקית‪ .54‬על הקשר בין הורות אוטומטית לבין‬ ‫לא היה מוכתס בפסק זין שמבהיר מעל לכל ספק שהמשפט הישראלי אינו‬ ‫הטרוסקסואליות קשה לשופטיס לוותר בשלב זה ‪ .‬אמרו מעתה ‪ :‬רישיון ההורות‬ ‫מכ י ר בזוגיות הומולסבית‪ .‬ובכל זאת י ובהר ‪ ,‬כי הבררה הזו מנוסחת על יזי‬ ‫האוטומטי מוענק למתחתניס ולכשיר י ס להינשא ‪ .‬ו " חתונה " היא קשר משפט י‬ ‫תא משפחתי חזש יש מאין ‪.5J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בין בני זוג הטרוסקסואליס ‪ .‬האס הלסבית והאב ההומו מסוגליס להתחתן‬ ‫עליכס לבחור‪ :‬או פתרון מאולץ וזחוק של רישיון הורות אז‪-‬הוק ‪ ,‬כזה שכוחו‬ ‫כל עוז הס רווקיס מבחינה משפטית‪ .‬וכ‪,‬ך המזינה משולה בעצס לאותה אס‬ ‫המשפט ועל יזי החברה ‪ ,‬ולא על יזי העותרות‪ .‬המשפט אומר להן‬ ‫התקזימי מוגבל ביותר ‪ ,‬או כלוס‪ :‬לא זוגיות ולא הורות ; החברה והמשפט‬ ‫או לאותו אב שמבקשיס מבנס או מבתס שזה עתה יצאו מהארון " לשמור על‬ ‫‪-‬‬ ‫ולנו‬ ‫העניקו לכס ‪ /‬ן ‪ ,‬ההומואיס והלסביות ‪ ,‬יי סל " מסו י ס של זכויות סוציאליות‬ ‫הקשור בזוגיות שלכס ‪ /‬ן ‪ ,‬אבל הסל הזה לא יורחב ויבוסס ‪ ,‬ולא יועלה לרמה‬ ‫העקרונית וההצהרתית ; הוא לא יהיה לסטטוס ‪.‬‬ ‫‪50‬‬ ‫ראש פתוח " ו " לא לזרב על זה " ‪.‬‬ ‫זפנה הקר סבורה ‪ ,‬כי הסטיגמטיזציה של רווקףת נשית משרתת אותה‬ ‫מטרה של שמירת עליונות של הזוגיות ההטרוסקסואלית‪:‬‬ ‫יימתן לגיטימציה חרבתית לרווק‪ 1‬ת וריבוין של נשים הבוחרות בה יחזקו‬ ‫משום כ‪,‬ך מטרת העיטוק ברישיון להורות היא אנליטית בלב‪,‬ד כזי‬ ‫מגמות של שוויוניות בין זוגות הטרוטקטואליים‪ ,‬מכיוון שגברים שירצו‬ ‫להאיר את המוטיבציות שמאחורי התפיטה שהכתיבה את פטק הזין בעניין‬ ‫לחיות עם בנות זוג ייאלצו להתחרות עם מוטז רווק‪ 1‬ת לגיטימי ולהתאמץ‬ ‫ירוס‪-‬חקק ואת הטטנזרט הכפול של המשפט ושל החברה בכלל‪ ,‬שבא‬ ‫להניע נשים להעזיף חיי זוגיות" ‪.55‬‬ ‫ליזי ביטוי בזרישה מאנשים המשתייכים לקבוצה מטוימת להוכיח באופן‬ ‫תהליכים אלה אכן קורים‪ :‬במשך עשור אחז בלבז זינק מטפר האימהות‬ ‫אקטיבי את כשירותם להורות ‪ ,‬אף שהרוב הנורמטיבי אינו נזרש לזה בכלל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1990‬ל ‪10,000-‬‬ ‫אפשר לטעון נגזי שאותו קו מחשבה שאני טוען שעומז בבטיט‬ ‫הרווקות ביותר מפי שלושה‪,‬‬ ‫מ ‪3,000-‬‬ ‫אימהות רווקות‬ ‫אימהות רווקות בשנת ‪.562000‬‬ ‫טקטיקת ה"הפרז ומשול" תומך זווקא ב"טיפוח" המשפחה החז‪-‬מינית אל‬ ‫הזבר בולט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באופן שבו המזינה ‪ ,‬באמצעות שירותי הבריאות‬ ‫תוך הקונצנזוט‪ ,‬משום שהוא מתחזק ומנציח לא פחות את תפיטת הרישיון‬ ‫באופן כמעט שווה בזוגות המבקשים לעבור טיפולי‬ ‫האוטומטי מאשר הוא חותר תחתיה‪ .‬ייתכן‪ .‬העובזה היא‪ ,‬שעצם הרעיון‬ ‫כלשהי ‪. 57‬‬ ‫של נישואין חז‪-‬מיניים או אפילו יזועים בציבור בנות אותו מין נתפט ‪,‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כאשר מזובר באימוץ‪ ,‬רווקים ורווקות אינם יכולים לאמץ ילזים‬ ‫בהיגיון ההטרוטקטואלי‪ ,‬כמטכן משהו עמוק ויטוזי מאוז שקשור ברעיון‬ ‫ישראליים‪ ,‬משום שאימוץ כזה מוגבל בטעיף ‪ (2)3‬לחוק האימוץ ליינטיבות‬ ‫ההורות ‪ .‬אין מזובר בשאלה הפטיכולוגית‪-‬טוציולוגית של טובת הילזים ‪,‬‬ ‫מיוחזות בלבז" ‪ ,‬וכפי שהקר כותבת ‪ ,‬מזורב בזרך כלל בילזים מבוגרים או‬ ‫משום שההורות החז‪-‬מינית זה פקטו קיימת ‪ ,‬אפשרית‪ ,‬ואף נתמכת במיזה‬ ‫בעלי מוגבלויות שונות ‪ ,‬אשר אף זוג נשוי אינו מעוניין לאמצם ‪ .58‬למעשה ‪,‬‬ ‫מצומצמת על יזי המזינה‪ .‬מזובר בהתמוטטותן של הנחות רבות‪ ,‬חלקן‬ ‫שלה ‪ ,‬תומכת )מאז ‪(1997‬‬ ‫פוריות ובנשים רווקות המבקשות לעשות זאת מחוץ למערכת זוגית‬ ‫רווקים ורווקות ישראלים יכולים לאמץ ילזים רק באימוץ‬ ‫בין_ארצי ‪. 59‬‬ ‫בעולם שבו הבית הוא אחז המקומות המט וכנים והאלימים ביותר‬ ‫עבור ילזים מבחינה טטטיטטית ‪,60‬‬ ‫נוח לשמור את הזוגיות ההומולטבית‬ ‫בעייתיות מאוז‪ ,‬שעומזות בבטיט המשטר המשפטי של זיני המשפחה ‪ ,‬ואשר‬ ‫בזמיון ההטרוטקטואלי מצטיירת‬ ‫תוכל לעמוז בו‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ההתמוטטות‬ ‫‪-‬‬ ‫כאטון שהמערכת לא‬ ‫•‬ ‫ככזו שזורשת יירישיון הורות" ‪ ,‬כזי להזחיק את העובזה שאולי זה זבר‬ ‫שצריך היה לזרוש מכל האבות והאימהות לעתיז‪ ,‬תהא נטייתם המינית‬ ‫אשר תהא‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ס ‪ I‬כ ‪ I‬ס‬ ‫אינני חושב שצריך לתת רישיון להורות לאיש‪ ,‬כתנאי למימוש הזכות להיות‬ ‫הורה‪ .‬זה רעיון בעייתי מבחינה פרקטית‪ ,‬והוא אף עלול להביא לתוצאות‬ ‫קשות‪ .‬עבור הורים מטוימים )הומואים ולטביות‪ ,‬הורים מאמצים‪ ,‬הורים‬ ‫בע י ‪.5‬‬ ‫‪51‬‬ ‫שם‪,‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪56‬‬ ‫ענייו ירוס‪-‬חקק ‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,1‬בפסקה ‪ 22‬לפסק זינו של השופט רבק·‬ ‫שיפמו ‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,11‬בע י ‪.670,643‬‬ ‫בחוק משפחות חז הוריות‪ .‬ראו גם שיפמו‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,11‬בע י ‪.648‬‬ ‫הקר ‪ ,‬לעיל הערה ‪ ,14‬בעי ‪.907‬‬ ‫ר י הלפריו‪-‬קזרי וע י קארו )עורנות( נשים ומשפחה כישראל‪ :‬זו‪-‬שנתון‬ ‫סטטיסטי ) ‪(2005‬‬ ‫‪.43‬‬ ‫‪57‬‬ ‫הקר ‪ ,‬לעיל הערה‬ ‫‪,14‬‬ ‫בע י‬ ‫‪.940-939‬‬ ‫עוז על ניתוק הקשר ב י ו זוגיות והורות ועל ייפולחו‬ ‫מרקע טוציו‪-‬אקונומי שאינו הולם‪ ,‬לטעמן של רשויות הרווחה ‪ ,‬ועוז( הזבר‬ ‫הפוריותיי ‪ ,‬ראו‪S.M. Kahn Reprodttcing Jews: A Cultltral Account 01 Assisted :‬‬ ‫‪ ; Conception in !s/'ael (Durham , 2000 ) 9-63‬על הלגיטימציה של הפריה מלאנותית‬ ‫בנשים רווקות ושל פונזקאות בארצותיהרבית ראו ‪Bernstein, Sltpra note 16, at pp . :‬‬ ‫‪.1097-1118‬‬ ‫‪Bernstein, Sltpra note 16, at p. 943 58‬‬ ‫בפני ההכרה המשפטית הן בזכות לזוגיות הומולטבית והן בזכות להורות‬ ‫שם ‪ ,‬שם‪ .‬לזיוו מפורט במגבלות על נש י ם רווקות להיעזר באם פונזקאית ראו גם שיפמו‪,‬‬ ‫כבר קורה ‪.61‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬איני בטוח שבעיות אלה שוללות בהכרח את היותו‬ ‫של רישיון ההורות ראוי מבחינה מוטרית‪ ,‬לפחות ברמה התאורטית ‪ ,‬ככלי‬ ‫ניתוחי שעשוי לטייע לנו להבין ולחשוף את עומק המכשולים העומזים‬ ‫הומולטבית‪ .‬אמנם הוא בעל פוטנציאל כלכלי לא מבוטל‪ :‬חשבו על כל‬ ‫‪59‬‬ ‫לעיל הערה ‪ ,11‬בע י ‪.667‬‬ ‫‪60‬‬ ‫ראו צ י טריגר " להעז להביט באל האהבה ‪ :‬ש יח ה עם קרול גיליגויי משפטים על אהבה‬ ‫מקורות התעטוקה שייווצרו בעקבות הקמת מכוני הכשרה‪ ,‬יצירת קורטי‬ ‫)אי בוינפתלי וח י נוה עורנות‪The American Medical Association ;564 ,557 (2005 ,‬‬ ‫‪.Diagnostic and Treatment Guideline on Domestic Violence (1992) 5-6‬‬ ‫לזו יי ח המלא ראו‪[http: //w \v\v.ama-assn.org/amal /pub/upload/mm / 386 :‬‬ ‫)‪ .domesticviolence.pdf] (Iast visited on 5.6.2006‬ונו ראו המועצה הלאומית‬ ‫לשלום הילז ילזים כישראל ‪ -‬שנתון סטטיסטי ‪) 2005 ,‬אי בו‪-‬אריה ‪ ,‬יי ציונית ומ י קמחי‬ ‫הצמיחה במשק‪ .‬אני מניח שיוקם גוף הטמוך למשרז העבוזה והרווחה‪,‬‬ ‫העוסק ב ייי לז י ם נפגעי עבירהיי‪ .‬לתמצית הזו יי ח ראו‬ ‫הכשרה להורות‪ ,‬הקמת מנגנונים מטועפים של בחינות והערכה ואכיפה‪,‬‬ ‫עלייתם של מתווכים וטפטרים למיניהם‪ ,‬שוחז לשרים ולפקיזי ממשלה‬ ‫וכזומה‪ .‬אין לזלזל בפוטנציאל הזה שללא טפק עשוי לשפר באופן ניכר את‬ ‫עורכים‪ ,‬תשס יי ‪(,‬ו ובעיקר פרק‬ ‫באתר המועצה הלאומית לשלום הילז‪:‬‬ ‫יי מנהלת החוטן הלאומי" אקרא לו‪ ,‬וכן גוף שיעטוק באכיפה‪ ,‬יי משטרת‬ ‫החוטן הלאומי"‪ ,‬למשל‪ ,‬ותהיה ככל הנראה גם מערכת בתי זין מנהליים‬ ‫שתיתן פטקי זין שייוותרו חטויים בנימוק של צנעת הפרט‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לי‬ ‫‪,13‬‬ ‫‪Ihttp://www.children.org.il/uploadpic /‬‬ ‫)‪.ne\v.rtf] (Iast visited on 5.6.2006‬‬ ‫‪61‬‬ ‫ראו ‪ ,‬למשל ‪ ,‬את סיפורה של שירה חורש‪ ,‬עורנת חזשות באתר יי גלובס אונלי יויי )ונשואה‬ ‫לגרב( ‪ ,‬אשר אינה י כולה להוליז בשל מחלה גנטית נז י רה אשר עלולה לסנו את חייה שלה‬ ‫ואת חיי העורב ‪ ,‬ומשום נך ביקשה ‪ ,‬יחז עם בעלה ‪ ,‬לאמץ ילז‪ .‬כאשר התרבר לרשויות‬ ‫חש‪,‬ד שהזבר ינוצל לרעה זווקא כזי להפלות ביתר שאת את מי שממילא‬ ‫הרווחה כי היא חירשת וישובה בכיסא גלגלים‪ ,‬סירבו לאפשר לה ולבו זוגה לאמץ בטענה‬ ‫מופלים היום‪ :‬עולים חזשים‪ ,‬מזרחיים‪ ,‬פלטטינים ‪ ,‬הומואים ולטביות‬ ‫שהיא נעזרת יימ סוגלות הורית יי‪ .‬יי מסוגלותו ההורית יי של בו זוגה כלל לא נבחנה‪ ,‬מתוך‬ ‫ואחרים‪ ,‬ובקיצור‪ ,‬את כל מי שאינו עונה ‪ ,‬מעצם השתייכותו לקבוצה בעלת‬ ‫מאפיינים מטוימים ‪ ,‬על המוזל ההטרוטקטואלי‪-‬בורגני הנחשב לכשיר‬ ‫באופן אוטומטי להורות‪.‬‬ ‫הה נח ה הסקסיסט י ת ‪ ,‬ננראה ‪ ,‬שהאם היא ההורה העיקרי ‪ ,‬וזאת אף שכפי שמציינת חורש‪,‬‬ ‫לו היה בו זוגה רווק המבקש לאמץ נהורה יחי‪,‬ד ייתכו מאוז שיכול היה לעשות‬ ‫זאת‪ .‬ראו‪:‬‬ ‫ש י חורש ייאינ ני מסוגלת להיות אימא כי אני חירשתיי ‪[http://\VW\v. (5.2.2006) ynet‬‬ ‫)‪.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3210568,00.htmIJ (last visited on 5.6.2006‬‬ ‫‪51‬‬