‫מיכל רוזנבוים ושות' – משרד עורכי דין‬ ‫בשנים האחרונות הקמת תאגידים עירוניים הינו נושא התופס חלק‬ ‫נרחב וחשוב בפעילותן של הרשויות המקומיות בישראל‪.‬‬ ‫כיום קיימים בישראל למעלה מ‪ 350-‬תאגידים עירוניים רשומים‪.‬‬ ‫התאגיד העירוני פועל על בסיס רציונל עסקי ומדדי הצלחה כלכליים‬ ‫כאשר כל תאגיד עירוני הינו בעל אופי משימתי ויעדים ברורים‬ ‫כדוגמת‪ :‬תחום התרבות‪ ,‬תחום הפיתוח העירוני‪ ,‬תחום התיירות‬ ‫וכד'‪.‬‬ ‫התאגיד העירוני למעשה מהווה את הזרוע הביצועית של הרשויות‬ ‫והמסייע בידה לעמוד במשימות מורכבות ובהתמחות בנושא‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫ההתמחות בנושא ספציפי והיעדר שיקולים זרים תורמים לכך‬ ‫שהתאגיד יוכל לפעול מתוך שיקולים כלכליים והגברת הרווחה‬ ‫ברשות המקומית‪.‬‬ ‫תהליך התפתחות התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות נובע‬ ‫מאימוץ דרכים חלופיות לאספקת שירותים מוניציפאליים‪.‬‬ ‫תהליך זה‪ ,‬שנקרא גם תהליך של הפרטה למחצה‪ ,‬נובע מכמה‬ ‫סיבות‪:‬‬ ‫‪ .1‬נסיגת המדינה מטיפול בתחומי הרווחה והפיתוח העירוני‬ ‫הפיסי מאלץ רשויות מקומיות ליטול על עצמן תפקידים‬ ‫נוספים ולאתר אמצעים לצורך גיוס משאבים לצורך הטיפול‬ ‫בתחומים אלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬רבות מהרשויות המקומיות בישראל נודעו בגירעונות‬ ‫הכספיים שלהן והואשמו בניהול בלתי זהיר של המערכת‬ ‫הארגונית והפיננסית שלהן‪ .‬מצב זה עלול היה לגרום לאי יכולת‬ ‫של הרשות לספק שירותים מוניציפאליים מספקים לתושבים‬ ‫ואי ביצוע פעולות לפיתוח העיר‪.‬‬ ‫התאגידים העירוניים מהווים זרוע ביצועית של הרשות‬ ‫המשתמשת בתקציב נפרד ומממנת את פעולותיה בצורה‬ ‫עסקית‪ ,‬כך שגם במידה וישנם גירעונות בתקציב הרשות‪ ,‬יוכל‬ ‫התאגיד העירוני להמשיך ולדאוג לפיתוחה וניהולה התקין‪.‬‬ ‫‪ .3‬לתאגיד עירוני ישנה יכולת לניהול פעילותו באורח אפקטיבי‪,‬‬ ‫יעיל וחסכוני – באמצעות כלים כלכליים הנגזרים מרציונל‬ ‫כלכלי ובמסגרת המשאבים העומדים לרשותו‪.‬‬ ‫מנקודת הראות של הרשות המקומית‪ ,‬ביצוע פרויקטים דרך‬ ‫תאגיד עירוני זול יותר מאשר ביצועם על ידי גורם אחר‪ :‬הודות‬ ‫לניסיונו ומקצועיותו יכול התאגיד העירוני לנהל את הפרויקט‬ ‫בדרך יעילה יותר‪ ,‬תוך בחירת ספק מתאים‪ ,‬לערוך בקרה נכונה‬ ‫ובסופו של דבר יימסר הפרויקט במפרט הנדרש‪.‬‬ ‫‪ .4‬תאגידים עירוניים נוטים לנקוט יוזמה בתחומי פעילותן‬ ‫ולחשוב במונחים אסטרטגיים ופחות ממניעים פוליטיים‪,‬‬ ‫לקדם רעיונות לפעילות התאגיד ולתכנן וליישם את‬ ‫הפרויקטים תוך חשיבה לשנים קדימה‪ ,‬לאפשר גמישות בימי‬ ‫ושעות מתן השירות וכן‪ ,‬לתאגיד העירוני יכולת ואכיפת פיקוח‬ ‫ומדידת תפוקות גבוהה יותר מאשר הרשות המקומית‪.‬‬ ‫סמכותה של העירייה להקים תאגידים מוקנית לה מתוקף צו‬ ‫העיריות )הקמת תאגידים(‪ ,‬תש"ם‪ ,1980-‬ומתוקף פקודת העיריות‬ ‫)לגבי מ"מ ו –מ"א –קיימת הוראה דומה(‪.‬‬ ‫צו העיריות )הקמת תאגידים( קובע כדלהלן‪:‬‬ ‫"לא תייסד עירייה חברה‪ ,‬חברת‪-‬בת‪ ,‬אגודה שיתופית או כל‬ ‫אגודה אחרת )להלן ‪ -‬תאגיד( לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות‬ ‫מועצת העירייה ותפקידיה‪ ,‬ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או‬ ‫זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות‪ ,‬לדעת‬ ‫המועצה‪ ,‬להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים‪,‬‬ ‫ולא תהיה חברה בעמותה‪ ,‬אלא באישור שר הפנים ובתנאים‬ ‫שהוא קבע"‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בסעיף ‪ (30) 249‬לפקודת העיריות‬ ‫קובעת את סמכות העירייה להקמת תאגיד עירוני לפקודה הקובע‬ ‫כי העירייה מוסמכת‪:‬‬ ‫"לייסד חברה‪ ,‬אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה‬ ‫שהיא בגדר סמכויות העירייה ותפקידיה‪ ,‬לרכוש מניות או ניירות‬ ‫ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה‪ ,‬אגודה שיתופית או אגודה‬ ‫אחרת‪ ,‬שמטרותיה מסייעות‪ ,‬לדעת המועצה‪ ,‬להשגת כל מטרה‬ ‫כאמור‪ ,‬ולנהוג בהם דרך בעלים"‬ ‫מתוקף סעיפים אלו‪ ,‬ניתן היתר לעירייה להקים תאגיד עירוני‬ ‫לצורך השגת מטרה שמצויה בסמכות העירייה ותפקידיה ולהיות‬ ‫בה בעלים או שותף באמצעות מניות‪ ,‬ניירות ערך או זכות הנאה‬ ‫אחרת כגון‪ :‬נכסי הרשות‪ ,‬מונופול על מתן שירות וכדומה‪.‬‬ ‫תאגידים עירוניים מוקמים בדרך כלל לצורך יזום‪ ,‬ניהול ותפעול‬ ‫תחום עירוני מסוים‪ .‬התאגידים מטפלים בתחום אחד או במספר‬ ‫תחומים‪.‬‬ ‫התאגידים נחלקים ל‪ 3 -‬סוגים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חברה בע"מ לפיתוח‪/‬חברה כלכלית‪-‬מטרתה בד"כ תהיה‬ ‫פיתוח הרשות המקומית‪ ,‬ניהול פרויקטים וביצוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬חברה עירונית לתועלת הציבור‬ ‫‪ 3‬עמותה עירונית‬ ‫תאגידים אלה פועלים שלא למטרת רווח ותפקידם העיקרי הינו‬ ‫ייעול התחום בו עוסק התאגיד תוך הקטנת ההוצאות‪.‬‬ ‫תאגידים עירוניים בארץ עוסקים במגוון רחב של נושאים וניתן‬ ‫לחלקם למספר קטגוריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬חברות למתן שירותים מוניציפאליים‪:‬‬ ‫• תברואה )פינוי אשפה(‪.‬‬ ‫• גינון‪.‬‬ ‫• הפעלת מוקד עירוני‪.‬‬ ‫• שירותי גביה עירוניים )מיסים‪ ,‬אגרות‪ ,‬קריאת מוני מים‬ ‫וגביית מים‪ ,‬שילוט‪ ,‬אכיפה(‪.‬‬ ‫• סקר נכסים וגבייה בגין נכסים‪.‬‬ ‫• הקמת ותחזוקת אתר אינטרנט‪.‬‬ ‫• תפעול ותחזוקת מוסדות ציבור‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות וספורט‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חברות לפיתוח אורבאני‪:‬‬ ‫• הכנת תוכניות בינוי ערים‪.‬‬ ‫• פיתוח שכונות חדשות‪.‬‬ ‫• הקמת מוסדות ציבור‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬גנים‪ ,‬מוסדות ספורט‪.‬‬ ‫• פיתוח אזורי תעשייה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חברות לפיתוח ותחזוקת תשתיות עירוניות‪:‬‬ ‫• סלילה ותיקון כבישים ומדרכות‪.‬‬ ‫• פיתוח ותחזוקת גנים ציבוריים‪ ,‬כיכרות‪ ,‬חופים‪ ,‬טיילות‪,‬‬ ‫מתקני עירייה‪ ,‬מתקנים ספורט ומגרשים וכד'‬ ‫ד‪ .‬חברות העוסקות ביזום בתחום העסקים והתעשייה באמצעות‬ ‫יצירת קשר עם יזמים פרטיים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬חברות העוסקים ביזום‪ ,‬תכנון‪ ,‬פיתוח וניהול פרויקטים בתחום‬ ‫התיירות כגון‪ :‬ייזום אטרקציות תיירותיות‪ ,‬הקמת מתקני תשתית‬ ‫לנופש‪ ,‬שחזור אתרים היסטוריים וכד'‪.‬‬ ‫ו‪ .‬חברות העוסקות בתחום נדל"ן העירייה שתפקידן‪ :‬ביצוע‬ ‫עסקאות רכישה והשכרה של נדל"ן השייך לעירייה‪ ,‬ניהול נכסי‬ ‫העירייה וכד'‪.‬‬ ‫ז‪ .‬חברות העוסקות בתחום תרבות ובידור כגון חברות המפיקות‬ ‫אירועים ציבוריים‪.‬‬ ‫ח‪ .‬חברות העוסקות בהקמה ואחזקה של מערכת ביוב ופיתוח של‬ ‫קווי ביוב ומים‪.‬‬ ‫ט‪ .‬חברות העוסקות בהסדרת חניה ובייזום‪ ,‬ניהול והפעלת חניונים‪.‬‬ ‫משרד הפנים פרסם הוראות הקובעות תהליך מוסדר של פעולות‬ ‫שהן תנאי לאישור הקמתו של תאגיד עירוני‪.‬‬ ‫הוראות אלה כוונתן לענות לדרישות החוק ולהבטיח את השגת‬ ‫מטרותיו של תאגיד עירוני‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫להלן עיקרי השלבים לאישור ההקמה‪:‬‬ ‫הכנת תוכנית אסטרטגית לפיתוח היישוב‪ ,‬הצגת יעדי התוכנית‬ ‫ואופן הפעלת התאגיד המוצעת ככלי להשגת היעדים‪.‬‬ ‫‪ .2‬סקירת הזדמנויות כלכליות והכנת רשימה של תוכניות מוצעות‬ ‫לביצוע‪.‬‬ ‫‪ .3‬בדיקה כלכלית ובחירת חלופה ארגונית לקידום ‪ 2‬פרויקטים‪,‬‬ ‫לפחות‪.‬‬ ‫‪ .4‬החלטת מועצת הרשות ברוב חבריה על הקמת תאגיד עירוני‬ ‫לרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ .5‬הגשת הבקשה להקמת התאגיד למשרד הפנים‪ ,‬בצירוף‪:‬‬ ‫הפרוטוקול המלא של ישיבת המועצה בדבר ההחלטה על ההקמה‪,‬‬ ‫תקנון התאגיד‪ ,‬חוות דעת מטעם מנכ"ל הרשות המקומית‪ ,‬גזבר‬ ‫הרשות ויועצה המשפטי‪.‬‬ ‫* בנוסף‪ ,‬ייתכנו מסמכים נוספים ע"פ דרישת משרד הפנים‪.‬‬ ‫‪ v‬ביצוע מהיר של פרויקטים‪.‬‬ ‫‪ v‬השתחררות מכבלי הבירוקרטיה‪.‬‬ ‫‪ v‬הבטחת ייעוד ההכנסות‪.‬‬ ‫‪ v‬גיוס כוח אדם מקצועי‪ ,‬תוך מתן אפשרות תחת נסיבות מסוימות‬ ‫לתשלום משכורות שאינן "עירוניות"‪.‬‬ ‫‪ v‬הליכי קבלת החלטות ללא מעורבות פוליטית‬ ‫‪ v‬יתרונות במיסוי‪.‬‬ ‫בחברה עירונית ובחברה עירונית לתועלת הציבור‪-‬‬ ‫• אסיפת בעלי המניות – אסיפת בעלי המניות תהיה בד"כ מועצת‬ ‫הרשות המקומית אלא אם חלק מהבעלות בחברה העירונית יהיה בידי‬ ‫גורם אחר‪.‬‬ ‫• דירקטוריון – הגוף המפעיל והמנהל של התאגיד‪ .‬הגוף אשר מאשר‬ ‫את תקציב החברה‪ .‬הדירקטוריון ימנה מנכ"ל לתאגיד לצורך הניהול‬ ‫השוטף אשר יהיה כפוף לדירקטוריון‪.‬‬ ‫• ועדת ביקורת ומבקר פנים – חברה עירונית חייבת במינוי ועדת ביקורת‬ ‫ומבקר פנים‪.‬‬ ‫בעמותה עירונית מוסדות החובה הם‪-‬‬ ‫• אסיפה כללית – בה יהיו חברים כל החברים בעמותה )לעיתים חברים‬ ‫בה גם תושבים מהיישוב או מייסדי העמותה מלבד נציגי הרשות‬ ‫המקומית(‪.‬‬ ‫• ועד מנהל – סמכויות הועד המנהל דומות לאלה של דירקטוריון‬ ‫בחברה‪.‬‬ ‫• ועדת ביקורת – על עמותה עירונית חלה חובה למנות ועדת ביקורת‬ ‫אולם אין חובה למנות מבקר פנים‪.‬‬ ‫האורגן הנושא באחריות העיקרית לניהול התאגיד העירוני הוא‬ ‫הדירקטוריון שלה‪ .‬אורגן זה מגלם בהרכבו את מהותה של החברה‬ ‫העירונית‪ .‬סמכויותיו ותפקידיו מבטאים את תפקידו המרכזי‬ ‫בניהול החברה‪ ,‬והוראות הדין שנוגעות לו מטילות עליו את‬ ‫האחריות לתפקודה של החברה‪.‬‬ ‫הרשות המקומית היא הבעלים של התאגיד‪ ,‬והמנהל הכללי שלה‬ ‫הוא זה שמוציא לפועל את החלטות הדירקטוריון ומדווח לה על‬ ‫פעילות התאגיד‪.‬‬ ‫הסמכות לנהל את התאגיד מחד‪ ,‬והאחריות לתוצאה מאידך‪,‬‬ ‫נובעות ומוטלות על הדירקטוריון‪.‬‬ ‫מינוי נציגי העירייה‪ -‬נציגי העירייה בתאגיד ימונו על ידי מועצת‬ ‫הרשות‪ .‬הנציגים בתאגיד העירוני ימונו כך ששליש מהם יהיו‬ ‫מקרב חברי מועצת העירייה‪ ,‬שליש יהיו מקרב עובדי העירייה‬ ‫ושליש יהיו מקרב הציבור‪.‬‬ ‫נציגי העירייה מקרב חברי המועצה ימונו ככל האפשר בהתאם‬ ‫להרכב הסיעות במועצה‪.‬‬ ‫נציגי העירייה שהם עובדיה ונציגים מקרב הציבור לא ימונו‬ ‫אלא אם כן מועמדותם נבחנה ואושרה על ידי ועדה לבדיקת‬ ‫מינויים של משרד הפנים‪.‬‬ ‫מינוי נציגי העירייה בתאגיד יתבצע בהתאם להוראות תקנות‬ ‫העיריות )נציגי העירייה בתאגיד העירוני(‪ ,‬התשס"ו‪2006 -‬‬ ‫)להלן‪":‬התקנות"(‪.‬‬ ‫תקנות אלו מסדירות את דרך מינוי הנציגים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תקנות אלו‬ ‫קובעות תנאי כשירות נדרשים לגבי נציגי העירייה מקרב עובדי‬ ‫העירייה ומקרב הציבור‪.‬‬ ‫עיקרי התקנות יפורטו להלן‪:‬‬ ‫כשירות נציג הרשות‪-‬‬ ‫כנציג הרשות מקרב עובדיה או מקרב הציבור יכהן תושב ישראל‬ ‫אשר מתקיימים בו אחד מאלה‪:‬‬ ‫הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות כלכלה‪ ,‬מינהל עסקים‪,‬‬ ‫משפטים‪ ,‬ראיית חשבון‪ ,‬מינהל ציבורי‪ ,‬הנדסה או לימודי עבודה‬ ‫או שהוא בעל תואר אקדמי אחר בתחום עיסוקו של התאגיד‬ ‫העירוני;‬ ‫הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים באחד מאלה או שהוא בעל‬ ‫ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה‪:‬‬ ‫בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל‬ ‫) א(‬ ‫היקף עסקים משמעותי;‬ ‫בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות‬ ‫) ב(‬ ‫הציבורי בנושאים כלכליים‪ ,‬מסחריים‪ ,‬ניהוליים או‬ ‫משפטיים;‬ ‫בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיו העיקריים של התאגיד‪.‬‬ ‫) ג(‬ ‫עוד קובעות התקנות סייגים לכהונה כנציג הרשות‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫הימצאות בניגוד עניינים;‬ ‫חובת ייצוג הולם של נשים;‬ ‫הוראות שונות לגבי הפסקת כהונה של נציג הרשות‪.‬‬ ‫מינוי נציגי הרשות יהיה כפוף לאישור ועדת מינויים מיוחדת‬ ‫מטעם משרד הפנים‪.‬‬ ‫הדין החל על התאגיד העירוני‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫השנה החולפת היתה שנה בעלת חשיבות עצומה לתחום המשפטי של עולם‬ ‫התאגידים העירוניים‪.‬‬ ‫אין מדובר בחקיקה חדשה בתחום או בפסיקות מהפכניות של בתי המשפט‬ ‫בנושא‪ ,‬אלא בהחלטתו של משרד הפנים לבצע אסדרה בתחום התאגידים‬ ‫העירוניים‪.‬‬ ‫במהלך השנה‪ ,‬הוציא משרד הפנים נהלים מסודרים הנוגעים לעבודת התאגיד‬ ‫העירוני ולחובות המשפטיות החלות עליו‪.‬‬ ‫ההחלטה לבצע אסדרה ולפרסם נהלים‪ ,‬הינה תוצאה של הכרה של משרד הפנים‬ ‫בכך כי אין בנמצא נוהל מסודר אשר יחול על כלל התאגידים העירוניים וכתוצאה‬ ‫מכך‪ ,‬תאגידים עירוניים החילו על עצמם חובות משפטיות שונות ובלתי אחידות‪.‬‬ ‫הנהלים חלים על כלל התאגידים העירוניים ומטרתם "ליישר קו" בין כלל‬ ‫התאגידים העירוניים הפועלים בישראל‪.‬‬ ‫מבוא ‪ -‬המשך‬ ‫‪ Ò‬הליך האסדרה של תחום התאגידים העירוניים שמבצע משרד‬ ‫הפנים בא לידי ביטוי אף בהגדלת תשומת הלב לתחום ובהגדלת‬ ‫המשאבים של האגף לתאגידים עירוניים במשרד הפנים‪.‬‬ ‫מהן המשמעויות של האסדרה שמבצע משרד הפנים‪:‬‬ ‫‪ Ò‬מחד – משרד הפנים מכיר בחשיבות התאגידים העירוניים כחלק‬ ‫מהותי בעבודת הרשויות המקומיות בישראל ושואף לפתח את‬ ‫התחום ולהרחיב את פעילותו‪.‬‬ ‫‪ Ò‬מנגד – משרד הפנים מגביר את הרגולציה‪ ,‬הפיקוח והבקרה על‬ ‫התאגידים העירוניים‪.‬‬ ‫אגף בכיר לתאגידים עירוניים – משרד הפנים‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫אגף בכיר לתאגידים עירוניים במשרד הפנים הוקם במטרה להגביר את‬ ‫הרגולציה והפיקוח על התאגידים העירוניים‪ .‬האגף עוסק באסדרה‪,‬‬ ‫פיקוח ובקרה של מגזר התאגידים העירוניים וכן בתכנון מדיניות ביחס‬ ‫למקומו של מגזר זה בפעילות השלטון המקומי‪.‬‬ ‫כחלק מעבודתו הוציא האגף לאחרונה נהלים חדשים בשם נהלי‬ ‫אסדרה של תאגידים עירוניים הכוללים‪ :‬ריכוז הנחיות בנושא תאגידים‬ ‫עירוניים‪ ,‬נוהל אסדרת חברה עירונית‪ ,‬נוהל אסדרת עמותה עירונית‬ ‫ונוהל אסדרת חל"צ עירונית‪.‬‬ ‫ריכוז הנחיות‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫ככלל הנחיות שונות בנושא תאגידים עירוניים היו קיימות תמיד במספר חוזרי‬ ‫מנכ"ל שפורסמו במשך העשור האחרון )הנחיות שלא רוכזו מעולם באופן‬ ‫מסודר( וכן בפסיקות של בתי המשפט השונים שהחילו על התאגידים העירוניים‬ ‫חובות שונים מכח היותם גופים ציבוריים כגון חובת המכרז‪ ,‬חובה להימנע מניגוד‬ ‫עניינים‪ ,‬חובות בנושאי תנאי העסקה של עובדים וכד'‪.‬‬ ‫האגף הבכיר לתאגידים עירוניים לקח את ההנחיות השונות בנושא התאגידים‬ ‫העירוניים וריכז אותן לנוהל שנועד לאגד את ההנחיות הכלליות העיקריות‬ ‫הנוגעות לפעילותה של רשות מקומית באמצעות תאגיד עירוני‪.‬‬ ‫כפי שיוסבר בהמשך‪ ,‬מדובר בצעד אחד מבין מספר צעדים של משרד הפנים‬ ‫המהווים ניסיון להגביר את הפיקוח והרגולציה על התאגידים העירוניים‪.‬‬ ‫סקירת נהלי האסדרה של משרד הפנים‬ ‫‪Ò‬‬ ‫ראשית‪ ,‬משרד הפנים מחדד ומבהיר מהן הפעולות שמבצע תאגיד עירוני‬ ‫אשר מצריכות את אישור משרד הפנים‪.‬‬ ‫‪ .1‬ייסוד תאגיד עירוני‪ ,‬תאגיד בת או סניף לתאגיד עירוני‪.‬‬ ‫‪ .2‬לקיחת חלק בייסוד או התמזגות עם כל תאגיד אחר‪.‬‬ ‫‪ .3‬שינוי בתקנון של תאגיד עירוני‪.‬‬ ‫‪ .4‬קבלת אשראי או מלווה על ידי תאגיד עירוני‪.‬‬ ‫‪ .5‬הגדלת הון המניות הרשום של התאגיד‪.‬‬ ‫‪ .6‬העברת מניות‪.‬‬ ‫‪ .7‬תשלום שכר או כל תמורה אחרת לנציגי המועצה‪ .‬בדירקטוריון או בוועד‬ ‫המנהל של התאגיד‪.‬‬ ‫‪ .8‬הספקת שירותים שהם בסמכות הרשות המקומית על ידי התאגיד‬ ‫העירוני‪.‬‬ ‫אסדרה בנושא מכרזים‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫‪Ò‬‬ ‫תחום נוסף אותו ביקש משרד הפנים להסדיר הינו תחום המכרזים והתקשרויות‬ ‫התאגיד‪.‬‬ ‫חובת המכרז בתאגיד עירוני נבעה עד היום מהוראות פסיקת בתי המשפט ומחורי‬ ‫מנכ"ל ישנים של משרד הפנים‪.‬‬ ‫משרד הפנים ביקש לעגן את חובת המכרז של התאגיד העירוני במסמך הנחיות‬ ‫רשמי‪.‬‬ ‫במסמך "ריכוז ההנחיות בנושא תאגידים עירוניים" נקבע בסעיף ‪.7‬ג‪ .‬כי "למען‬ ‫הסר ספק‪ ,‬יצוין כי על תאגיד עירוני חלים חוק חובת המכרזים והתקנות שיותקנו‬ ‫מכוחו‪ .‬עד להתקנת התקנות יחולו על התאגיד דיני המכרזים החלים על הרשויות‬ ‫המקומיות‪".‬‬ ‫עד לתחילת שנות ה‪ 80-‬של המאה הקודמת‪ ,‬היו נחשבים התאגידים‬ ‫העירוניים כגופים עליהם לא חלה חובת ביצוע מכרז‪.‬‬ ‫בעקבות מצב זה‪ ,‬עת הייתה רשות מקומית מעוניינת לבצע‬ ‫התקשרות מבלי לפרסם מכרז כדין‪ ,‬הייתה הרשות נוהגת למנות את‬ ‫התאגיד העירוני לגוף האחראי על הפרויקט‪ ,‬ואילו התאגיד העירוני‬ ‫היה מבצע את ההתקשרויות הנדרשות‪ ,‬מבלי צורך במכרז‪.‬‬ ‫התנהלות זו החלה להשתנות בשנת ‪ 1982‬בבג"צ צוקר נ' עיריית תל‬ ‫אביב‪.‬‬ ‫בג"צ ‪ 313/82‬צוקר ואח' נ' עיריית תל אביב‪ -‬יפו ואח'‬ ‫בית המשפט העליון דן בעתירה שהוגשה נגד עיריית תל‪-‬אביב‪-‬יפו בה‬ ‫נטען כי העירייה עשתה שימוש בחברה העירונית‪" ,‬קרן ת"א לפיתוח"‪,‬‬ ‫המצויה בבעלותה על מנת להתקשר‪ ,‬ללא מכרז‪ ,‬עם קבלן לביצוע‬ ‫עבודות‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון בפסה"ד בחן את מהות החברה העירונית ואת‬ ‫החובות החלות עליה‪ .‬ביהמ"ש העליון הגדיר את החברה העירונית‬ ‫כ"ידה הארוכה של העירייה"‪.‬‬ ‫ככזו‪ ,‬קובע בית המשפט‪" ,‬מוגבלת החברה העירונית‪" ,‬היד"‪ ,‬כשם‬ ‫שמוגבל "הגוף"‪ ,‬היא העירייה עצמה"‪.‬‬ ‫בית המשפט פסק כי‪:‬‬ ‫"אין אנו גורסים שמקום שאין גוף ציבורי חופשי להתקשר‬ ‫בעצמו בחוזה ללא מכרז‪ ,‬הוא יוכל לעשות זאת באמצעות זרוע‬ ‫ארוכה שלו"‪.‬‬ ‫ומכאן‪ ,‬שאותן מגבלות שחלות על העירייה‪ ,‬יחולו גם על החברה‬ ‫העירונית‪ ,‬שעה שהיא פועלת כידה הארוכה של העירייה‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬קבע בית המשפט העליון‪ ,‬בשורה ארוכה של פסקי דין‪ ,‬כי‬ ‫חובת המכרז בתאגיד העירוני זהה לחובת המכרז החלה על הרשות‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫כמו כן נקבע כי כללי ניהול המכרז החלים על הרשות המקומית‬ ‫כגון‪ :‬תנאי המכרז‪ ,‬מתן הבהרות‪ ,‬פגמים במכרז‪ ,‬ניהול משא ומתן‬ ‫והגדרתו‪ ,‬הידברות עם משתתפים‪ ,‬צירוף מסמכים ועוד – יחולו גם‬ ‫הם על התאגיד העירוני‪.‬‬ ‫חובת המכרז החלה על התאגיד העירוני אינה נובעת אך‬ ‫ורק מכוח הנחיית משרד הפנים‪.‬‬ ‫המסגרת הנורמטיבית החלה על חברות עירוניות לעניין מכרזים‬ ‫היא תיקון ‪ 14‬לחוק חובת המכרזים‪ ,‬תשנ"ב‪ 1992-‬והתקנות מכוחו‪.‬‬ ‫חוק המכרזים קובע כי‪:‬‬ ‫"המדינה‪ ,‬כל תאגיד מקומי‪ ,‬מועצה דתית וקופת חולים‪ ,‬לא‬ ‫יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין‪ ,‬או לביצוע‬ ‫עבודה‪ ,‬או לרכישת שירותים‪ ,‬אלא על‪-‬פי מכרז פומבי הנותן‬ ‫לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו"‪.‬‬ ‫תיקון חוק חובת מכרזים בשנת ‪ ,2002‬אשר החיל את חובת‬ ‫ההתקשרות במכרז גם על תאגיד באופן סטטוטורי‪,‬לא נכנס רשמית‬ ‫לתוקפו‪ ,‬שכן נקבע בחוק כי התיקון ייכנס לתוקף רק לאחר ששר‬ ‫הפנים יתקין תקנות בעניין‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬במשך ‪ 9‬השנים האחרונות‪ ,‬נמנעו שרי הפנים‬ ‫השונים מלפרסם תקנות מכרזים אשר יחולו על התאגידים‬ ‫העירוניים‪.‬‬ ‫מצב זה יצר חוסר בהירות בשנים האחרונות בקרב התאגידים‬ ‫העירוניים בכל הנוגע לדיני המכרזים החלים עליהם ועוררו‬ ‫שאלות שונות כגון– האם חלה חובת מכרז על התאגיד העירוני?‬ ‫מהי רמת הגמישות שיש לתאגיד העירוני לקביעת פטור ממכרז‬ ‫לעומת הרשות המקומית? אלו תקנות מכרזים חלות על התאגיד‬ ‫העירוני – האם תקנות המכרזים החלות על הרשות המקומית או‬ ‫תקנות המכרזים הכלליות?‬ ‫חוסר בהירות זה‪ ,‬בא לידי ביטוי אף בפסיקת בתי המשפט‬ ‫השונים בנוגע לחובת המכרז החלה על התאגיד העירוני‪ .‬חלק‬ ‫מהפסיקות הרחיבו את חובת המכרז החלה על התאגיד העירוני‬ ‫)ר' לדוגמא עע"מ ‪ 3190/02‬קל בניין נ' החברה לטיפול‬ ‫בשפכים רמת לבנים בע"מ ועתמ )י‪-‬ם( ‪ 374/03‬מאמץ ייזום‬ ‫חקלאות והשקעות בע"מ נ' מפעלי ביוב וטיהור ירושלים (‬ ‫ומנגד פסיקה אשר צמצמה את תחולת חובת המכרזים החלה‬ ‫על התאגידים העירוניים )ר' לדוגמא עת"מ ‪ 1530/04‬דב צור נ'‬ ‫עיריית ראשון לציון ועתמ )י‪-‬ם( ‪ 1083/07‬יניב דרומי פיתוח‬ ‫והשקעות בע"מ נגד מי אריאל בע"מ ‪ -‬תאגיד מים ואח'(‪.‬‬ ‫בראשית חודש אוגוסט‪ ,‬הגיש שר הפנים לועדת חוק‪ ,‬חוקה ומשפט‬ ‫של הכנסת את תקנות חובת המכרזים )תאגידים מקומיים(‪,‬‬ ‫התשע"א‪.2011-‬‬ ‫התקנות טרם נידונו בועדת הכנסת בשלב זה‪ ,‬אולם עיון ראשוני‬ ‫בתקנות‪ ,‬מעלה כבר בשלב זה תהיות באשר להתאמתן לצרכים‬ ‫של התאגידים העירוניים ולהתקשרויות השונות שמבצעים‬ ‫התאגידים‪ .‬איגוד התאגידים העירוניים וגורמים נוספים‪ ,‬פועלים‬ ‫בימים אלו מול משרד הפנים וועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט של הכנסת‬ ‫במטרה להביא לשינוי נוסח התקנות‪.‬‬ ‫אסדרה בתאגידים עירוניים ‪ -‬תקנון התאגיד‬ ‫¨‬ ‫נושא נוסף אותו שואף משרד הפנים להסדיר הוא נושא אחידות תקנוני‬ ‫התאגידים העירוניים‪.‬‬ ‫‪ Ò‬לתאגידים עירוניים בעלי אישיות משפטית שונה ואופי פעילות‬ ‫שונה‪ ,‬קיימים תקנונים שונים אשר לעיתים‪ ,‬שונים מהותית‬ ‫מתקנוני רוב התאגידים‪.‬‬ ‫‪ Ò‬כמו כן‪ ,‬התאגידים אשר הוקמו בשנים האחרונות הינם בד"כ‬ ‫בעלי תקנונים "מודרניים" כנדרש על ידי משרד הפנים‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬קיימים תאגידים עירוניים אשר הוקמו לפני עשרות שנים‬ ‫ובתקנונם‪ ,‬חסרות הוראות מהותיות החלות על התאגיד‪.‬‬ ‫אסדרה בתאגידים עירוניים ‪ -‬תקנון חברה‬ ‫¨‬ ‫¨‬ ‫נוהל אסדרת תאגיד עירוני שהוציא משרד הפנים קובע בסעיף ‪.2.9‬‬ ‫רשימה סגורה של סעיפים שיש לכלול בתקנון של כל תאגיד‬ ‫עירוני‪.‬‬ ‫הסעיפים אותם יש לכלול בתקנון נוגעים לחובת המכרז של‬ ‫התאגיד‪ ,‬חובה לקבלת אישור משרד הפנים לביצוע הפעולות‬ ‫שפורטו לעיל‪ ,‬חובה להימנע מניגוד עניינים‪ ,‬חובות לגבי קביעת‬ ‫שכר המנכ"ל‪ ,‬חובות בנוגע לקבלת עובדים וכד'‪.‬‬ ‫אסדרה בתאגידים עירוניים ‪ -‬תקנון חברה‬ ‫¨ הסעיפים הנדרשים על ידי משרד הפנים להיכלל בתקנון יהיו חובה לגבי‬ ‫כל תאגיד חדש שנרשם‪.‬‬ ‫¨ בשלב זה‪ ,‬משרד הפנים אינו כופה על תאגידים עירוניים שאינם בעלי‬ ‫תקנון כאמור‪ ,‬לשנות את תקנונם‪.‬‬ ‫‪ Ò‬אולם‪ ,‬על פי סעיף ‪ 12.1‬לנוהל האסדרה של משרד הפנים‪ ,‬כל תאגיד‬ ‫הפונה לאגף תאגידים עירוניים במשרד הפנים בבקשה לאישור פעולה‬ ‫מסוימת הטעונה אישור‪ ,‬יידרש להתחייב כי ישנה את תקנון התאגיד‬ ‫בהתאם להנחיות משרד הפנים תוך ‪ 90‬ימים‪.‬‬ ‫‪ Ò‬כך נוצר מצב שרוב הפניות למשרד הפנים יגררו דרישה לשינוי התקנון‪.‬‬ ‫אסדרת תאגידים עירוניים – עובדי התאגיד‬ ‫‪ Ò‬נושא נוסף אותו מסדיר משרד הפנים בנוהל האסדרה הינו‬ ‫נושא קבלת והעסקים עובדים בתאגיד העירוני‪.‬‬ ‫‪ Ò‬חובת קיום מכרז לקבלת עובדים בתאגיד עירוני מוסדרת‬ ‫בנוהל האסדרה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫‪" Ò‬כללי קליטת עובדים וקידומם החלים על הרשות המקומית יחולו על‬ ‫התאגיד העירוני‪ ,‬ובלבד שלא ייקלט אדם לעבודה בתאגיד שלא על פי‬ ‫מכרז פומבי‪ .‬כללי המכרז יקבעו על ידי החברה ויהיו דומים לכללים‬ ‫הנהוגים ברשות המקומית בכפוף לכל דין‪ .‬סולם הדרגות ותנאי השכר‬ ‫וההעסקה לא יחרגו מהמקובל ברשות המקומית"‪.‬‬ ‫קבלת עובדים בתאגיד עירוני‬ ‫‪ Ò‬על אף ההוראה הגורפת כי לא יתקבל לתאגיד מבלי לקיים‬ ‫מכרז פומבי – מקובל בתאגידים העירוניים לקבל עובדים‬ ‫בדרכים נוספות המותרות ברשות המקומית כגון‪:‬‬ ‫‪ Ò‬מכרז פנימי‪.‬‬ ‫‪ Ò‬ניוד עובדים בתוך התאגיד‪.‬‬ ‫‪ Ò‬פניה למשרדי כ"א‪.‬‬ ‫‪ Ò‬גיוס עובדים דרך לשכת התעסוקה‪.‬‬ ‫עובדים בתאגיד העירוני‬ ‫‪ Ò‬כמו כן‪ ,‬משרות הפטורות ממכרז לקבלת עובדים ברשויות‬ ‫המקומיות יהיו פטורות ממכרז גם בתאגיד העירוני כגון‪:‬‬ ‫‪ Ò‬משרות לתפקידים אשר דרגת הקבלה עליהן ברשות‬ ‫המקומית נמוכה מדרגה מסוימות )דרגה ‪ 7‬בעיריות(‪.‬‬ ‫‪ Ò‬משרות ייעודיות )עובדים סוציאליים‪ ,‬סייעות וכד'(‪.‬‬ ‫‪ Ò‬משרות שונות של אמון אישי כמו מנהלת לשכת מנכ"ל‬ ‫התאגיד‪.‬‬ ‫עובדים בתאגיד העירוני‬ ‫‪ Ò‬כמו כן‪ ,‬משרות הפטורות ממכרז לקבלת עובדים ברשויות‬ ‫המקומיות יהיו פטורות ממכרז גם בתאגיד העירוני כגון‪:‬‬ ‫‪ Ò‬משרות לתפקידים אשר דרגת הקבלה עליהן ברשות‬ ‫המקומית נמוכה מדרגה מסוימות )דרגה ‪ 7‬בעיריות(‪.‬‬ ‫‪ Ò‬משרות ייעודיות )עובדים סוציאליים‪ ,‬סייעות וכד'(‪.‬‬ ‫‪ Ò‬משרות שונות של אמון אישי כמו מנהלת לשכת מנכ"ל‬ ‫התאגיד‪.‬‬ ‫עובדים בתאגיד העירוני ‪-‬דגשים‬ ‫‪ Ò‬עובדי התאגיד העירוני מועסקים בהסכם אישי והם אינם‬ ‫נכללים בהסכם הקיבוצי החל על עובדי הרשויות המקומיות‪.‬‬ ‫‪ Ò‬בהתאם לכך‪ ,‬עובדי התאגיד לא יועסקו על פי דירוג‪ -‬דרגה‬ ‫ושכרם ותנאי העסקתם ייקבעו על פי שיקול הדעת של‬ ‫התאגיד בכפוף למספר מגבלות‪:‬‬ ‫‪ Ò‬השכר לא יחרוג מהמקובל ברשות המקומית לנושא משרה‬ ‫זהה או דומה‪.‬‬ ‫‪ Ò‬השכר יהיה סביר ובהתאם למקובל בשוק‪.‬‬ ‫אי הוודאות הקיימת כיום בעניין שכר עובדי התאגיד העירוני אינו קיים בכל הנוגע לשכר‬ ‫בכירים בתאגיד‪.‬‬ ‫בחודש מרץ ‪ 2003‬פרסם משרד הפנים חוזר מנכ"ל מיוחד בעניין‬ ‫שכר מנכ"ל תאגיד עירוני‪.‬‬ ‫בחוזר המנכ"ל המיוחד נקבע‪ ,‬כי שכרו של מנכ"ל חברה עירונית‬ ‫ייקבע כאחוז מסוים משכרו של מנכ"ל הרשות המקומית‪.‬‬ ‫האחוז משכר מנכ"ל רשות מקומית )לפיו ייקבע שכר מנכ"ל‬ ‫העמותה העירונית( יהא לפי נפח הפעילות המשוקלל של‬ ‫התאגיד העירוני המחושב לפי‪:‬‬ ‫מאזן התאגיד המאושר האחרון ‪1/3 x‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ההכנסה הממוצעת של התאגיד ב‪ 3-‬השנים האחרונות ‪,2/3 x‬‬ ‫כמפורט בטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫רמה‬ ‫שכר מנכ"ל‬ ‫נפח פעילות משוקלל‬ ‫‪1‬‬ ‫עד ‪ 4‬מליון ‪₪‬‬ ‫‪ 75%-65%‬משכר מנכ"ל הרשות‬ ‫המקומית‬ ‫‪2‬‬ ‫בין ‪ 4-8‬מליון ‪₪‬‬ ‫‪ 80%-70%‬משכר מנכ"ל הרשות‬ ‫‪3‬‬ ‫בין ‪ 8-20‬מליון ‪₪‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 20‬מליון ‪ ₪‬ומעלה‬ ‫המקומית‬ ‫‪ 85%-75%‬משכר מנכ"ל הרשות‬ ‫המקומית‬ ‫‪ 90%-80%‬משכר מנכ"ל הרשות‬ ‫המקומית‬ ‫על פי חוזר המנכ"ל המיוחד‪ ,‬יהיה מנכ"ל התאגיד זכאי לעלייה נוספת של‬ ‫‪ 5%‬משכר מנכ"ל הרשות מקומית לאחר שנתיים בתפקידו ולאחר שנתיים‬ ‫נוספות לעלייה נוספת של ‪ 5%‬משכר מנכ"ל הרשות מקומית )לאחר שלב‬ ‫זה‪ ,‬לא יבוצעו עליות נוספות(‪.‬‬ ‫מלבד השכר החודשי הקבוע‪ ,‬קובע חוזר המנכ"ל המיוחד הוראות נוספות‬ ‫הנוגעות לשכר מנכ"ל העמותה‪ ,‬כפי שיפורטו להלן‪:‬‬ ‫‪.1‬דמי כלכלה‪ :‬מנכ"ל התאגיד יהיה זכאי בנוסף לשכר‬ ‫המצוין לעיל‪ ,‬גם לתשלום דמי כלכלה חודשיים בסך אחוז‬ ‫השכר המותר *‪.₪ 687‬‬ ‫‪.2‬הוצאות אחזקת רכב‪ :‬תשלום הוצאות אחזקת רכב לו יהיה‬ ‫זכאי המנכ"ל יהיה כמפורט להלן‪ :‬במידה והתאגיד אינו‬ ‫מעמיד לרשות המנכ"ל רכב צמוד ישולם החזר הוצאות רכב‬ ‫על פי דיווח‪ .‬מכסת הק"מ המרבית שתאושר למנכ"ל לא‬ ‫תעלה על ‪ 1,000‬ק"מ‪ ,‬וההחזר יבוצע כאמור על פי דיווח‪.‬‬ ‫‪ .4‬הבראה‪ :‬המנכ"ל זכאי לקצובת הבראה בסכומים ובמספר ימים‬ ‫שמשתלמים לעובדי הרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ .5‬קצובת נסיעה‪ :‬המנכ"ל זכאי לקצובת נסיעה בסכומים ובמועדים‬ ‫שמשתלמים לעובדי הרשות המקומית‪.‬‬ ‫‪ .6‬קרן השתלמות‪ :‬התאגיד רשאי להפריש לקרן השתלמות אליה‬ ‫משתייך המנכ"ל ‪ 7.5%‬ממשכורתו הכוללת והמנכ"ל יפריש ‪2.5%‬‬ ‫ממשכורתו הכוללת‪.‬‬ ‫‪ .7‬קצובת ביגוד‪ :‬העובד זכאי לקבל קצובת ביגוד כמקובל ברשות‬ ‫המקומית‪.‬‬ ‫‪ .8‬עבודה נוספת‪ :‬המנכ"ל אינו רשאי לעסוק בכל עבודה אחרת בשכר‪ .‬מילוי תפקיד אחר‬ ‫ללא שכר טעון אישור מראש בכתב מדירקטוריון התאגיד וממשרד הפנים‪.‬‬ ‫‪ .9‬תגמולי פרישה ופיצויי פיטורין ‪ -‬שיעורי הפרשות התאגיד והמנכ"ל בגין תגמולים‬ ‫ופיצויי פיטורין יהיו לפי סוגי ההסדרים הפנסיונים‪ :‬קרן פנסיה או ביטוח מנהלים‪ .‬על המנכ"ל‬ ‫לבחור אחת משלושת חלופות אלה‪ ,‬וזו תצוין בחוזה שייחתם‪.‬‬ ‫‪ .10‬ימי מחלה – המנכ"ל זכאי ל‪ 30-‬יום ימי מחלה בשנה כנגד הצגת אישורים רפואיים‪,‬‬ ‫והוא רשאי לצבור ימים אלה‪ .‬בסיום עבודתו המנכ"ל אינו זכאי לפיצוי בגין ימי מחלה שלא‬ ‫נוצלו‪.‬‬ ‫‪ .11‬ביטוח מפני אובדן כושר עבודה המבטיח פיצוי חודשי‪ :‬התאגיד יהיה רשאי לבטח את‬ ‫המנכ"ל בביטוח כאמור אם המנכ"ל יבחר לבטח זכויותיו בביטוח מנהלים‪ .‬במקרה כזה‬ ‫החברה תפריש עד ‪ 2.5%‬ממשכורתו הכוללת של המנכ"ל‪ ,‬על חשבונה‪.‬‬ ‫‪ .12‬ימי חופשה‪ :‬המנכ"ל זכאי ל‪ 22-‬ימי חופשה בשנה ויכול לצבור עד ‪ 55‬ימים – אלה‬ ‫ייפדו בעת פרישתו מהעבודה‪.‬‬ ‫חוזר המנכ"ל בנוגע לשכר הבכירים בתאגיד העירוני מעלה מספר סוגיות‪:‬‬ ‫א‪ .‬השכר נגזר משכר מנכ"ל הרשות המקומית על פי גודלה ולא על פי גודל‬ ‫התאגיד – על פי חוזר המנכ"ל‪ ,‬שכר מנכ"ל התאגיד ייקבע כאחוזים משכר‬ ‫מנכ"ל הרשות המקומית‪ ,‬כאשר שכר מנכ"ל הרשות המקומית נקבע על פי‬ ‫גודל הרשות‪.‬‬ ‫במצב כזה‪ ,‬עשוי להיווצר מצב בו מנכ"ל תאגיד עירוני קטן ברשות גדולה‬ ‫ישתכר יותר ממנכ"ל תאגיד עירוני גדול המצוי ברשות קטנה‪ .‬הטענה הינה‬ ‫כי חוזר המנכ"ל אינו נותן משקל מספיק לגודל התאגיד ונותן משקל רב‬ ‫מידי לגודל הרשות המקומית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המחזור הכספי של התאגיד אינו משקף לעיתים את פעילותו– תאגידים‬ ‫עירוניים‪ ,‬בעיקר כאלה המבצעים פרויקטים שונים עבור הרשות המקומית‪,‬‬ ‫אינם כוללים בדוחותיהם הכספיים את מלוא היקף העבודות אותן הם‬ ‫מבצעים בפועל‪ .‬תאגידים עירוניים רבים כוללים בדוחותיהם הכספיים אך‬ ‫ורק את התקורה לה זוכה התאגיד עבור ניהול הפרויקט עבור הרשות‬ ‫המקומית‪ .‬במצב דברים כזה‪ ,‬תאגיד עירוני המנהל פרויקטים בהיקף של‬ ‫מאות מיליוני ‪ ,₪‬עשוי להיחשב לתאגיד קטן מאחר ובדוח הכספי של‬ ‫התאגיד‪ ,‬לא ניתן ביטוי להיקף העבודות המבוצע על ידו‪ .‬המחזור הכספי‬ ‫של התאגיד משפיע ישירות על שכר מנכ"ל התאגיד מאחר וחלק משכר‬ ‫המנכ"ל נקבע בהתאם למחזור הכספי של התאגיד‪.‬‬ ‫משרד הפנים עובד בימים אלו על חוזר מנכ"ל שאמור להחליף את חוזר‬ ‫המנכ"ל לעניין קביעת שכר מנכ"ל תאגיד עירוני שפורסם במרץ ‪.2003‬‬ ‫על פי הצעת משרד הפנים שטרם פורסמה‪ ,‬יחושב שכרו של מנכ"ל תאגיד‬ ‫עירוני לא רק על פי גודל התאגיד וגודל הרשות המקומית אלא על פי‬ ‫פרמטרים נוספים כגון‪ :‬השתתפות הרשות המקומית בתקציב התאגיד‪,‬‬ ‫רווח והפסד של התאגיד העירוני‪ ,‬עלות הפעילות של התאגיד העירוני‬ ‫ואחוז הוצאות הנהלה וכלליות מפעילות התאגיד‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬חוזר המנכ"ל החדש אמור להסדיר נושאים נוספים הנוגעים‬ ‫להעסקת בכירים בתאגידים עירוניים כגון‪ :‬שכר סמנכ"לים‪ ,‬הטבות‬ ‫לעובדים בכירים ונוהל פניה למשרד הפנים לאישור החוזים‪.‬‬ ‫בנוסף למינוי המנכ"ל‪ ,‬רשאי תאגיד עירוני למנות עובדים בכירים נוספים‬ ‫אשר יועסקו במסגרת הסכם בכירים ובשכר בכירים )בדרך כלל לתפקיד‬ ‫סמנכ"ל‪ ,‬מנהל כספים‪ ,‬מנהל תפעול‪ ,‬מנהלי מחלקות וכד'(‪.‬‬ ‫שכרם של עובדים אלה ייגזר משכר המנכל ולא יעלה על ‪ 70%‬משכר‬ ‫המנכ"ל )חוזר מנכ"ל ‪ – (3/2004‬ככל ששכר המנכ"ל )על פי הנוסחה‬ ‫שפורטה( יהיה גבוה יותר‪ ,‬יוכל התאגיד לשלם שכר גבוה יותר לעובדים‬ ‫הבכירים‪.‬‬ ‫העסקת עובד בתפקיד עובד בכיר מחייבת קיום מכרז על ידי התאגיד‪.‬‬ ‫תשלום שכר הבכירים יהיה כפוף לאישור משרד הפנים )ממונה שכר‬ ‫ותנאי שירות בגופים נלווים – מר ניסים בן יקר(‪.‬‬ ‫תודה על ההקשבה‬