היסטוריה א 022115

‫הפעלת תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬
‫הפרויקט מבוצע ע"י ויצ"ו העולמית ואדיוסיסטמס ע"פ מכרז מס' ‪8321/./118‬‬
‫עבור אגף א' לחינוך על יסודי‬
‫משרד החינוך‬
‫קיץ ‪ – /114‬תשע"ד‬
‫‪.‬‬
‫היסטוריה א'‬
‫שאלון ‪1//110‬‬
‫תוכנית לימודים‬
‫וערכה למורה‬
‫תוכנית "המחצית השלישית – סמסטר קיץ" – בחינות בגרות‬
‫‪www.bagrut3.org.il‬‬
‫כתב‪ :‬טל ברגר‬
‫תכנית עבודה – היסטוריה חלק א' ‪" – 511220‬מחצית שלישית"‬
‫קיץ תשע"ד‬
‫פירוט הנושאים‬
‫פרק‬
‫מס'‬
‫שיעורים‬
‫הלימוד‬
‫א‪ .‬מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית והתנועות הלאומיות‬
‫חלק ‪I‬‬
‫הלאומיות‬
‫בישראל‬
‫ובעמים‬
‫‪ 14‬שיעורים‬
‫באירופה במאה ה ‪21 -‬‬
‫‪ .4‬המאפיינים של תופעת הלאומיות המודרנית כתופעה חברתית‪ ,‬תרבותית‬
‫ופוליטית‪.‬‬
‫‪ .2‬הגורמים לצמיחתן ול התגבשותן של התנועות הלאומיות באירופה במאה‬
‫‪ 1‬שיעורים‬
‫‪ 5‬שיעורים‬
‫ה ‪.41-‬‬
‫‪ .3‬המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו‬
‫באירופה במאה ה ‪41 -‬‬
‫‪ .1‬דפוסי הגשמה של תנועה לאומית אחת באירופה במאה ה ‪( 41-‬אין‬
‫‪ 1‬שיעורים‬
‫‪ 3‬שיעורים‬
‫הכוונה לתנועה הציונית)‬
‫ב‪ .‬התנ ועה הלאומית היהודית – המודרנית ומאפייניה‬
‫העיקריים‪.‬‬
‫‪ .4‬הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית כתנועה‬
‫‪ 1‬שיעורים‬
‫הלאומית של העם היהודי‪.‬‬
‫‪ .2‬פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה ("מדינת‬
‫‪ 1‬שיעורים‬
‫היהודים"‪ ,‬תכנית באזל‪ ,‬המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה‪,‬‬
‫ניסיונותיו לקדם את הצ'רטר ויכוח אוגנדה)‪.‬‬
‫‪ .3‬הויכוח בין הציונים על דמות החברה שעתידה לקום בארץ ישראל‪.‬‬
‫*** מבחן ראשון ***‪*** 43.70.2743‬‬
‫"המחצית השלישית"‬
‫‪ 2‬שיעורים‬
‫ג‪ .‬דפוסי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ‬
‫ישראל‬
‫‪ .2‬פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד למלחמת העולם הראשונה‪:‬‬
‫הסיבות לעליו ת לארץ ישראל‪ ,‬מפת ההתיישבות‪ ,‬צורות התיישבות‪ ,‬מסגרות‬
‫פוליטיות‪ ,‬חברתיות וביטחוניות‪ ,‬תרבות וחינוך‪ ,‬אישים וארגונים שסייעו‬
‫לפעילות הציונים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שיעורים‬
‫ד‪ .‬התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪.‬‬
‫‪ . 4‬עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת‬
‫העולם הראשונה‬
‫‪ . 5‬הצהרת בלפור‪ :‬תוכנה‪ ,‬הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה‪ ,‬האינטרסים‬
‫‪ 5‬שיעורים‬
‫של בריטניה במתן ההצהרה‪ .‬כיצד קיבלו אותה הציונים‪ ,‬היהודים‬
‫המשתלבים‪ ,‬הערבים‪.‬‬
‫פרק סיכום – נקודות דמיון ונקודות שוני בין התנועה‬
‫הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים‬
‫אחרים במאה ה ‪.21-‬‬
‫הגורמים להתעוררות התנועות הלאומיות‪ ,‬המטרות‪ ,‬דפוסי הנהגה‪ ,‬הדרכים‬
‫שננקטו לקידום מטרות התנועות הלאומיות‪ ,‬הקשיים שעמדו בדרכן‪.‬‬
‫‪ 2‬שיעורים‬
‫פרק ראשון – יהודה בתקופה הפרסית‬
‫א‪ .‬גלות בבל ‪ ,‬הצהרת כורש ושיבת ציון‬
‫‪ . 3‬הצהרת כורש‪ :‬תוכנה ומהימנותה‪ ,‬הסיבות למתן ההצהרה והשפעתה‬
‫חלק ‪II‬‬
‫בית שני –‬
‫ממדינת‬
‫‪ 5‬שיעורים‬
‫*** מבחן שני ***‪**** 24.70.2741‬‬
‫*** עד המבחן יש ללמ ד גם את נושא בניית בית המקדש‪ ,‬אך נושא זה לא ייכלל‬
‫בבחינה‬
‫מקדש לעם ב‪ .‬בניית בית המקדש השני‬
‫הספר‬
‫‪ .4‬בניית בית המקדש והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה‬
‫‪35‬‬
‫‪ . 3‬בית המקדש כמרכז החיים היהודיים‪ :‬מרכז דתי‪ ,‬כלכלי וחברתי‬
‫שיעורים‬
‫"המחצית השלישית"‬
‫‪ 1‬שיעורים‬
‫ג‪.‬עזרא ונחמיה‬
‫‪.4‬עזרא הסופר‪ ,‬מעמדו‪,‬סמכויותיו ופעולותיו לגיבוש שבי ציון‪ :‬קשיים והישגים‬
‫‪ .2‬נחמיה ‪ -‬מעמדו‪ ,‬סמכויותיו ופעולותיו ‪ :‬קשיים והישגים‪.‬‬
‫‪ 1‬שיעורים‬
‫‪ . 3‬המחלוקת בשאלת הזהות היהודית ‪ :‬הגישה הבדלנית מול הגישה‬
‫האוניברסאלית‬
‫פרק רביעי‪ :‬ממדינה חשמונאית עצמאית לכיבוש רומי וחורבן‬
‫בית המקדש‬
‫ג‪ .‬דפוסי השלטון הרומאי בארץ ישראל ('מלך חסות' ‪ -‬הורדוס‪ ,‬הנציבים)‬
‫‪5‬שיעורים‬
‫ד‪ .‬הסיבות למרד הגדול והעמדות השונות בויכוח על היציאה למלחמה ברומאים‪.‬‬
‫פרק חמישי ‪ -‬בין ייאוש לבניה‪ :‬מירושלים ליבנה‬
‫א‪ .‬רבן יוחנן בן זכאי והקמת הרכז ביבנה‬
‫‪ .4‬המשבר שנוצר בחברה היהודית עקב חורבן בית המקדש והסכנות‬
‫שנשקפו לחברה יהודית עקב משבר זה‪.‬‬
‫‪ .2‬בנ יית המרכז ביבנה‪ :‬עיצוב חיים יהודיים ללא מקדש‪ ,‬יצירת גורמים‬
‫מלכדים חדשים‪ :‬תקנות חדשות 'זכר לחורבן'‪ ,‬בית הכנסת‪ ,‬לימוד‬
‫התורה והתפילה‪.‬‬
‫*** אחרי מבחן שלישי יש ‪ 0‬שעות תרגול ***‬
‫*** תאריך מתכונת – ‪*** 53.58.1524‬‬
‫*** אחרי המתכונת יש ‪ 25‬שעות תרגול ***‬
‫*** תאריך בגרות ‪*** 57.58.1524‬‬
‫"המחצית השלישית"‬
‫‪ 5‬שיעורים‬
‫הבנת מילות הוראה לצורך כתיבת תשובה‬
‫בטבלה שלפניך מבחר מילות הוראה ומשמעותן והכוונה לדרך התשובה המצופה‪:‬‬
‫הצעה למהלך כתיבת תשובה‬
‫מילת ההוראה‬
‫המשמעות‬
‫ציין‬
‫כתוב בראשי פרקים או בכותרות בלי פותחים במשפט מכליל המתייחס לשאלה‪.‬‬
‫לפרט‪ ,‬בלי לתאר או בלי להסביר את לדוגמה‪ :‬הגורמים ‪ /‬המהלכים ‪ /‬התוצאות‬
‫הם‪:‬‬
‫הנדרש‪.‬‬
‫‪.............4‬‬
‫‪.............2‬‬
‫תאר ‪ /‬הצג‬
‫כתוב את פרטי התוכן‪ ,‬תוך "צילום" פותחים במשפט מכליל המתייחס לשאלה‪.‬‬
‫תמונת המצב של‪:‬‬
‫פעולה או אירוע או תהליך או בגוף התשובה מתייחסים לשאלות א"מ‪.‬‬
‫תופעה‪.‬‬
‫מתארים לפי הנדרש בשאלה בלי‬
‫להסביר את הסיבות או את התוצאות‬
‫וההשפעות שלהם‪.‬‬
‫מומלץ להשתמש בשאלות א"מ‪:‬‬
‫אילו שלבים כולל האירוע?‬
‫מה התרחש באירוע?‬
‫מי הם הגורמים המעורבים בפעולה או‬
‫באירוע?‬
‫מה קרה בתחילת התהליך‪ ,‬בהמשכו‬
‫ובסופו?‬
‫הסבר‬
‫באר או פרש את הנושא הנדרש פותחים במשפט מכליל המתייחס לשאלה‪.‬‬
‫בשאלה‪ ,‬תוך ניתוח הפעולה או‬
‫האירוע מבחינת‪ :‬הסיבות‪ ,‬התוצאות בגוף התשובה מפרטים את הנתונים ואת‬
‫וההשפעות‪,‬‬
‫הנלווים‬
‫השיקולים‬
‫לפעולה‬
‫או‬
‫והמהלכים העובדות תוך הבהרה וניתוח ההקשר –‬
‫לאירוע‪ ,‬סיבה ‪ /‬תוצאה‪.‬‬
‫המשמעות וההקשר ההיסטורי‪.‬‬
‫"המחצית השלישית"‬
‫הצעה למהלך כתיבת תשובה‬
‫מילת ההוראה‬
‫המשמעות‬
‫נמק‬
‫בסס את הדעה או את הטענה המוצגת פותחים במשפט מכליל המתייחס לשאלה‪.‬‬
‫בשאלה‪ ,‬בעזרת נימוקים למיניהם‬
‫המסתמכים על עובדות‪ ,‬על נתונים בגוף התשובה נימוקים המסתמכים על‬
‫ועל דוגמאות‪.‬‬
‫השווה‬
‫עובדות‪ ,‬על נתונים ועל דוגמאות‪.‬‬
‫כתוב את הדומה ואת השונה בין שני פותחים בהצגת נושאי ההשוואה‪ ,‬בהצגת‬
‫עניינים‪ ,‬אירועים‪ ,‬או כל נושאי הקריטריונים וכן בהצגת מ טרת ההשוואה‪.‬‬
‫השוואה אחרים הנדרשים בשאלה‪ ,‬על‬
‫פי קריטריונים‪.‬‬
‫בגוף התשובה מפרטים את השווה ‪/‬‬
‫הדומה ואת השונה לפי סדר הגיוני באחת‬
‫משתי דרכים‪:‬‬
‫‪ .4‬כל הקריטריונים של נושא א'‬
‫ובהמשך כל הקריטריונים של‬
‫נושא ב'‪.‬‬
‫‪ .2‬כל קריטריון של נושא א' מול‬
‫אותו קריטריון של נושא ב'‪.‬‬
‫מסיקים מסקנות‪ ,‬כלומר מה ניתן ללמוד‬
‫ולהבין מההשוואה על הנושא‪.‬‬
‫"המחצית השלישית"‬
‫הבהרות על קטע המקור בבחינות הבגרות‬
‫‪1‬‬
‫‪ .4‬בשתי בחינות הבגרות בהיסטוריה נדרשים התלמידים לענות על שאלות המכילות‬
‫קטעי מקור‪ .‬קטעי מקור לא נועדו להכשיר את התלמידים להיסטוריונים‪ .‬המטרה‬
‫העיקרית היא לבחון את יכולת התלמיד להפיק מידע מתוך קטע מקור‪ ,‬בנושא‬
‫מתוכנית הלימודים‪.‬‬
‫‪ .2‬קטעי המקור בבחינה מעובדים בד"כ לשפה מובנית יותר‪ ,‬לתלמידים תוך הקפדה‬
‫על שמירת תוכנם המקורי‪.‬‬
‫‪ .3‬אורכו של קטע המקור לא מעיד בהכרח על הקושי שלו‪ .‬קטע מקור ארוך יחסית‬
‫מכיל לעיתים הסבר בהיר ומפורט יותר של התופעה או הנושא ההיסטורי הנדון‪,‬‬
‫מאשר קטע מקור קצר ותמציתי‪.‬‬
‫‪ .1‬התלמידים נדרשים לדלות מקטע המקור את עיקרי הדברים‪ ,‬לציינם או להציגם או‬
‫להסבירם עפ"י הנדרש במטלות סעיפי השאלה‪.‬‬
‫‪ .5‬לעיתים בקטע המקור אין הסברים לתופעות או לנושאים הנידונים בו‪ .‬לכן‪,‬‬
‫בשאלה בה המטלה מורה על הסבר והוא איננו מצוי בקטע הכוונה שהתלמיד יסביר‬
‫על סמך מה שלמד‪.‬‬
‫‪ .6‬בתשובות למטלות קטעי המקור‪ ,‬על התלמיד להתייחס לכל המידע המוזכר בקטע‪,‬‬
‫בכפוף למטלות השאלה‪ .‬לדוגמא ‪ -‬כאשר המטלה הינה ‪' :‬הצג את הטיעונים‬
‫המוזכרים בקטע' על התלמיד להציג את כל הטיעונים המופיעים בקטע הנדון‪.‬‬
‫‪ 1‬מתוך הנחיו ת באתר המפמ"ר‬
‫"המחצית השלישית"‬