1. No category

‫הצעת פתרון‪ -‬בחינת הבגרות בהיסטוריה ב'‬
‫קיץ ‪ -2015‬שאלון‬
‫הצעת הפתרון נכתבה על‪-‬ידי צוות היסטוריה‬
‫פרק ראשון‬
‫א‪ .‬אירועים היסטוריים – פוליטיים ‪ :‬המהפכה האמריקאית ‪ ,‬המהפכה הצרפתית‬
‫וכיבושי נפוליאון‪:‬‬
‫‪ ‬המהפכה האמריקאית – בשנת ‪ 1776‬הכריזו ‪ 13‬מושבות צפון אמריקה על עצמאות‪.‬‬
‫משמעותה של הכרזה זו היא התנתקות מאנגליה (ששלטה על המושבות) ואיחודן של‬
‫המושבות למסגרת מדינית אחת שנקראוה ארצות‪ -‬הברית (מדינה ריבונית )‪ .‬אנו‬
‫מכנים אירוע זה בשם "מהפכה" בשל ההחלטה של המושבות להתנתק מהשלטון‬
‫הריבוני ששלט בשטחים אלו ובשל האופי המיוחד וה שונה של המדינה החדשה‬
‫שנוצרה ביבשת אמריקה ‪ .‬השוני ניכר במבנה החברה האמריקאית ‪ ,‬המנוגד למבנה‬
‫החברה האירופאית של המאה ה‪ .18 -‬המושבות‪ ,‬הממוקמות מרחק רב מיבשת‬
‫אירופה‪ ,‬לא שמרו על המבנה החברתי הפיאודלי המורכב ממעמדות קשיחים שלא‬
‫ניתנים לשינוי (אצולה‪ ,‬כמורה‪ ,‬מעמד שליש י)‪ .‬כמו כן ‪ ,‬המתיישבים באמריקה‬
‫‪ .‬במדינה‬
‫התנגדו לשלטון האבסולוטי המלוכני שהיה מקובל במדינות אירופה‬
‫החדשה התפתחה זהות חדשה ‪ ,‬שוויונית‪ ,‬שהדגישה את שוויון ההזדמנויות של כל‬
‫אדם ואדם ללא קשר למוצא‪ ,‬תרבות או עבר ההיסטורי‪ .‬ארצות‪-‬הברית של אמריקה‬
‫יצרה למעשה לאומיות חדש ה‪ .‬לאומיות אזרחית (= פוליטית) שאינה מתבססת על‬
‫מאפיינים אתניים משותפים או קשר היסטורי למולדת ‪ ,‬אלא קבוצה של אנשים‬
‫בעלי חזון או רעיון משותף והוא הקמת מדינה דמוקרטית‪ ,‬ליברלית‪ ,‬שוויונית‪.‬‬
‫‪ ‬המהפכה הצרפתית – המהפכה הצרפתית הינה אירוע מכונן בהיסטוריה של צרפת‬
‫בפרט ובה יסטוריה של אירופה והעולם בכלל ‪ .‬הגורמים למהפכה זו קשורים קשר‬
‫הדוק ללאומיות הצרפתית החדשה שתיצור המהפכה ‪ .‬ניתן לומר כי מצבם הכלכלי‪-‬‬
‫(למעלה מ‪ )90% -‬שנכללו במעמד‬
‫חברתי של רוב רובה של האוכלוסייה בצרפת‬
‫שלישי‪ ,‬הביא לפרוץ אירועי המהפכה ‪ .‬המעמד השלישי מאס בחוקי החברה‬
‫‪.‬‬
‫הפיאודלית בה התקיימו שלושה מעמדות שביניהם שרר אי צדק לאורך שנים‬
‫המצב‪ ,‬בו בני האצולה והכמורה העבירו את זכויותיהם בירושה ‪ ,‬החזיקו באדמות‬
‫‪1‬‬
‫‪ ,‬היה חייב‬
‫המדינה וחיו בעושר וברווחה בעוד שאר האוכלוסייה רעבה ללחם‬
‫להשתנות‪ .‬המהפכה החלה בהחלטתו של לואי ה‪ ,16 -‬מלך צרפת ‪ ,‬לכנס את "אסיפת‬
‫המעמדות" לצורך מציאת פיתרונות לבעיות המדינה ‪ .‬באסיפה ישב כל מעמד באולם‬
‫נפרד‪ ,‬ולכל מעמד היה בעל קול אחד בלבד ‪ .‬במצב זה נותר המעמד השלישי בעמדת‬
‫מיעוט מול קולותיהם של מעמדות האצולה והכמורה ‪ .‬החלטתם של בני המעמד‬
‫השלישי לפרוש מ "אסיפת המעמדות " ולהכריז ע ל עצמם כ "אסיפה הלאומית "‬
‫מהווה מהלך מהפכני ‪ .‬הכרזה זו הביאה לתחילת המאבק כנגד חוקי החברה‬
‫הפיאודלית וכנגד השלטון האבסולוטי של משפחת המלוכה ‪ .‬ב‪ 14-‬בחודש יולי כבשו‬
‫ההמונים את מבצר הבסטיליה ‪ ,‬בית הסוהר המלכותי למתנגדי המשטר ‪ .‬מאורע זה‬
‫מסמל עד היום את קיצו של השלטון האבסולוטי ותחילתה של המהפכה ‪ .‬מאורעות‬
‫דמים נוספים התפשטו בכל המדינה הצרפתית ‪ ,‬איכרים שהיו צמיתים ואריסים‬
‫יצאו כנגד אצילים ‪ ,‬בעלי אחוזות‪ ,‬שהילכו אימים בעבר וכעת נמלטו על נפשם ‪ .‬ניתן‬
‫לומר כי רעיונות תנועת ההשכלה היוו רקע חשוב ועיקרי להתפרצות ההמונית כנגד‬
‫השלטון‪ .‬הפרדת הרשויות של מונטסקייה‪" ,‬האמנה החברתית" של ז'אן ז'אק רוסו‪,‬‬
‫היו רעיונות שליבו את היצרים והתוו נתיב של כיוון לשינוי סדרי החברה והממשל ‪.‬‬
‫בסיום המהפכה ‪ ,‬ברוח רעיונות "החירות‪ ,‬השוויון והאחווה " פורסמה הצהרת‬
‫זכויות האדם והאזרח ‪ .‬הצהרה זו ביטאה את רצונם של בני העם הצרפתי לשים קץ‬
‫לסדר הישן על‪ -‬ידי רעיונות חדשניים ‪ .‬מעתה היו בני הלאום שווים בערכם‬
‫ובזכויותיהם‪ ,‬מעתה הריבונות הייתה שייכת לעם ‪ ,‬מעתה האדם נולד חופשי ונותר‬
‫חופשי לכל אורך חייו ‪ .‬כך הביאה המהפכה הצרפתית להיווצרותה של לאומיות‬
‫אזרחית ביבשת אירופה ‪ .‬לאומיות בה כל אזרח צרפתי הינו בן הלאום (אגב‪ -‬מנסחי‬
‫ההצהרה בשנת ‪ 1789‬התכוונו בכתיבת "בני הלאום " לגברים בלבד !)‪ ,‬ללא קשר‬
‫למוצאו‪ ,‬הדת אליה הוא משתייך או מצבו הכלכלי ‪ .‬אירועי המהפכה ורעיונותיה‬
‫ישפיעו כמובן על המתרחש מעבר לגבולות המדינה ברחבי היבשת‪.‬‬
‫‪ ‬השפעת כיבושי נפוליאון – לאחר המהפכה הצרפתית עלה לשלטון בצרפת נפוליאון‬
‫בונפרטה‪ .‬נפוליאון הכתיר את עצמו לקיסר בשנת ‪ ,1804‬ובכך ביטל את המהפכה‬
‫השלטונית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נפוליאון לא ביטל את הישגי המהפכה ‪ .‬בשנות שלטונו הוא‬
‫פעל רבות לשמור ולהחדיר את רעיונות המהפכה לתחומי החינוך ‪ ,‬התרבות והחברה‬
‫בשטחים עליהם שלט ‪ .‬במהלך מסעות הכיבושים שערך הקיסר הצרפתי ברחבי‬
‫היבשת הוא פעל להחדרת רעיונות המהפכה במדינות השונות ‪ .‬נפוליאון כבש את‬
‫איטליה‪ ,‬הולנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ספרד‪ ,‬פרוסיה ופולין ‪ .‬בכל מדינה הנהיג אומנם‬
‫שלטון יחיד ולא אפשר בחירות חופשיות‪ ,‬אולם במקביל לכך הנהיג חוקות שוויוניות‬
‫‪2‬‬
‫ברוח במהפכה (כך לדוגמה זכו היהודים לשוויון זכויות )‪ .‬למרות זאת ‪ ,‬עמי אירופה‬
‫התנגדו לשלטונו של הקיסר הצרפתי ‪ .‬זאת בשל העובדה שהשוויון והחירות‬
‫מהשליטים האבסולוטיים שהעניק להם ‪ ,‬באו במחיר רמיסת התרבות והמסורת של‬
‫העמים‪ .‬נפוליאון כצרפתי ‪ ,‬העדיף להחדיר לעמים הכבושים את התרבות והשפה‬
‫הצרפתית ובכך גרם לתגובת נגד והיא ההתעוררות הלאומית ‪ .‬בכל מדינות אירופה‬
‫הכבושות החלו להתגבש תנועות לאומיות ‪ .‬חברי התנועות החלו להפיץ את מרכיבי‬
‫הלאומיות הייחודיים לעמם‪ :‬השפה‪ ,‬המסורת‪ ,‬המנהגים‪ ,‬המועדים‪ ,‬הזיקה למולדת‬
‫ולשחרורה מהקיסר הצרפתי ושאיפה לעצמאות מדינית כעם‪ ,‬כלאום‪.‬‬
‫תהליכים חברתיים‪-‬כלכליים‪ :‬תיעוש ועיור‬
‫‪ ‬תהליך המודרניזציה – באמצע המאה ה‪ 18 -‬החלה תקופה בעלת משמעות עצומה‬
‫בחייו של האדם המודרני ‪ ,‬תקופה זו נקראות "המהפכה התעשייתית"‪ .‬בשנים אלה‬
‫ידע העולם המודרני התקדמות מדעית וטכנולוגית שהשפיעה באופן מובהק על שגרת‬
‫חיי האדם המודרני וכן על התפשטות תופעת הלאומיות‪ .‬להלן מספר דוגמאות‪:‬‬
‫‪ o‬בתחום הכלכלה – חל מהפך בשיטות העיבוד החקלאי ‪ .‬בהתאם לכך הומצאו‬
‫שיטות זריעה‪ ,‬דישון והתפתחו מכונות שהביאו לצמיחה בכמות ובאיכות היבול ‪.‬‬
‫מכונות אלו צמצמו את הצורך בידיים עובדות בתחום החקלאות והביאו למעבר‬
‫מואץ ורחב היקף של איכרים אל הערים התעשייתיות ‪ .‬בעקבות תהליך זה נוצרה‬
‫זהות לאומית שונה ‪ -‬האיכרים הפכו לפועלי תעשייה‪ .‬הם התמודדו עם מעבידים‬
‫ומנהלי עבודה ‪ ,‬ועם פועלים מקצועיים ששפתם שונה ‪ .‬כך התעוררה בקרבם‬
‫תודעה על אודות זהותם הלאומית המיוחדת המשותפת לכולם ללא קשר‬
‫למוצאם‪ ,‬הדת אליה היו משויכים או תרבותם הייחודית‪.‬‬
‫‪ o‬בתחום התחבורה והטכנולוגיה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫המצאות חדשות אפשרו את הפצת רעיונות הלאומיות ברחבי המדינה ולא רק‬
‫בתחום המגורים המצומצם (הכפר או העיר)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המצאת מנוע הקיטור אפשרה להע ביר מסרים וחומרי תעמולה למקומות‬
‫רחוקים ובזמן קצר באמצעות רכבת הקיטור ובאמצעות אוניית הקיטור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מכונת הדפוס אפשרה להדפיס חומרי תעמולה לאומית בכמויות גדולות וכן‬
‫אפשרה להדפיס עיתונים וכתבי עת נוספים בשפת הלאום ‪ .‬כך נוצרה תרבות‬
‫לאומית משותפת לבני אדם המתגוררים ב מקומות שונים ברחבי המולדת‬
‫הקיימת או העתידה להיווצר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‪ .‬בקריקטורה באים לדי ביטוי שני גורמים לצמיחת הרעיון הציוני‪ :‬כישלון‬
‫האמניציפציה והאנטישמיות המודרנית‪.‬‬
‫בתמונה מאוייר רוטשילד מעשירי היהודים שהצטייר כמייצג כלל העם היהודי‬
‫בהיותו נצלן‪ ,‬טפיל‪ ,‬הנהנה משיגשוג כלכלי – כל זאת כאמצעי להשתלטות על מוקדי‬
‫הכוח בכלכלה ובפוליטיקה – כל זאת כחלק ממזימת היהודים לשלוט בעולם‪.‬‬
‫בתמונה נראה רוטשילד כמו כלל היהודים שנהנה ממתן האמניציפציה‪ -‬כמנצל זאת‬
‫להשתלטות על העולם‪ .‬חלק מהיהודים קיווה שמתן האמניציפיה יביא להשתלבות‬
‫אמיתית של היהודים בחברה אך בפועל הואשמו היהודים בהאשמות שפורטו לעיל‪.‬‬
‫יסודות אלו מבטאים את שנאת היהודים החדשה – היותם של היהודים כגזע נחות‬
‫שלילי בעל מזימות שטניות‪ .‬האשמות חדשות אלו מבטאות את השנאה החדשה‬
‫כלפי היהודים במערב אירופה אשר כונתה בשם האנטישמיות המודרנית‪.‬‬
‫גורמים נוספים לצמיחת הציונות‪:‬‬
‫האיום על הזהות הלאומית – קבלת האמנציפציה אפשרה ליהודים להשתלב‬‫בחברה האירופאית‪ ,‬אולם גם לתהליך זה היה מחיר‪ .‬היותם של היהודים אזרחים‬
‫שווים אילץ אותם לוותר על כל הפריבילגיות (זכויות היתר) שניתנו להם בעבר‪.‬‬
‫סמכויות השיפוט של ראשי הקהילה היהודית נלקחו‪ ,‬היהודים למדו במערכת‬
‫החינוך הממלכתי ולא בבתי הספר התורניים בתחום הקהילה‪ ,‬וכמו כן הוטל על‬
‫היהודים לשרת בצבא המדינה ככל אזרח‪ .‬יהודים רבים נהנו מאזרחותם ואף ראו‬
‫את עצמם כחלק בלתי נפרד מבני הלאום‪ .‬יהודים כינו את עצמם "צרפתים בני דת‬
‫משה" או "גרמנים בני דת משה" ולמעשה הזדהו בראש ובראשונה עם הלאום‬
‫השליט במדינה בה חיו‪.‬‬
‫בד בבד‪ ,‬ככל שהתרחב תהליך ההשתלבות‪ ,‬החלו יותר ויותר יהודים להתרחק‬
‫מהדת ומהמסורת‪:‬‬
‫‪ o‬רבים נטשו את לוח השנה העברי והחלו להשתמש בלוח השנה הכללי‪.‬‬
‫‪ o‬יהודים החליפו את שמם בשמות לא‪-‬יהודיים‪.‬‬
‫‪ o‬חלק ניכר מיהודי מערב אירופה אימצו הופעה חיצונית הדומה לבני סביבתם ולכן‬
‫התקשו לשמור על חוקי ההלכה‪.‬‬
‫חוגים ביהדות החלו לחשוש כי האמנציפציה שהביאה לתהליך ההשתלבות עלולה‪,‬‬
‫בסופו של תהליך‪ ,‬להביא להתנתקותם המלאה של היהודים מתרבותם‪ .‬חשש זה‬
‫הביא לשתי תגובות שונות‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ o‬האחת‪ ,‬יהודים שלא רצו להשתלב בחברה האירופאית התנגדו לתהליך ההתבוללות‬
‫וגוננו על המסורת ועל הדת על‪-‬ידי המשך החיים בקהילה סגורה‪.‬‬
‫‪ o‬השנייה‪ ,‬הייתה השתלבות בתנועה הציונית‪ .‬זאת במטרה להרחיק את היהודים‬
‫מהתבוללותם על‪-‬ידי העברתם לטריטוריה עצמאית משלהם (מדינה יהודית)‪ ,‬בה‬
‫יוכלו לשמור על המסורת ועל הדת היהודית‪.‬‬
‫הלאומיות האירופית – רעיונות הלאומיות הביאו את עמי אירופה לצאת למהפכות‬‫כנגד שלטונות כובשים וללחום בעד שינוי שיטת השלטון ומתן זכויות לאזרחים‪.‬‬
‫עמים אירופאים‪ ,‬כמו העם האיטלקי‪ ,‬העם הגרמני והעם היווני‪ ,‬יצאו למאבקים‬
‫למען הגשמת לאומיותם ואף הצליחו להקים לעצמם מדינות ריבוניות (עצמאיות)‪.‬‬
‫מאבקן של התנועות הלאומיות השפיע על התעוררות הלאומיות היהודית‪ .‬מנהיגים‬
‫יהודים אשר הבינו כי הדרך למימוש לאומיותם של היהודים היא אפשרית‪ ,‬ביקשו‬
‫לצאת למאבק למען מטרה זו‪ .‬דוגמה לכך ניתן לראות בספרו של משה הס‪" ,‬רומי‬
‫וירושלים" שנכתב בשנת ‪ ,1860‬בו משווה הסופר בין הקמתה של איטליה המאוחדת‬
‫לבין הקמתה של המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬להלן נקודות הדמיון ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התפתחותם של תנאים מקדימים ‪ /‬גורמים משותפים להתהוות והתחזקות‬
‫התנועות הלאומיות – התנועות הלאו מיות‪ ,‬וביניהן גם התנועה הציונית ‪,‬‬
‫(אביב העמים )‪.‬‬
‫הושפעו מאד מההתעוררות הלאומית כללית באירופה‬
‫ההתעוררות הלאומית הכללית נבעה מרעיונות חדשניים (תנועת ההשכלה וזרם‬
‫הרומנטיקה) תהליכים היסטוריים (המהפכות באמריקה ובצרפת וכיבושי‬
‫נפוליאון) ותהליכים כלכליים‪ -‬חברתיים כמ ו המהפכה התעשייתית וירידת‬
‫כוחה של הכנסייה ‪ .‬כל הגורמים הללו עיצבו את רעיון הלאומיות באירופה ‪,‬‬
‫(שלטון הכנסייה והמלוכה ) תוך‬
‫חיזקו אותו ותרמו לנפילת המשטר הישן‬
‫צמיחת זהות חלופית בדמות רעיון הלאומיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מטרות משותפות – מטרה זו מופיעה בקטע כל התנועות הלאומיות‪ ,‬ובניהן גם‬
‫התנועה הציונית שאפו להקמת מדינה לאום ריבונית ועצמאית בחבל ארץ‬
‫מסויים שהוגדר על ידם כמולדתם ‪ .‬כל זאת ‪ ,‬תוך השתחררות מעול הכובשים‬
‫הזרים‪ .‬הייונים ביקשו להשתחרר מעול השלטון הטורקי כפי שנואם‬
‫איפסילנטי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫דפוסי הנהגה וחשיבות התודעה הלאומית – המנהיגים של התנועות הלאומיות‬
‫היו‪ ,‬בד"כ‪ ,‬טיפוסי מנהיגים מודרניים שמקור סמכותם לא נבע מהעולם‬
‫המסורתי‪ .‬הם היו מנהיגים כריזמאטיים ‪ ,‬אשר האמינו בכוחם לשנות את‬
‫המציאות וגיבשו תוכניות לשינוי המציאות בהתאם להשקפת עולמם‪ ,‬תוך גיוס‬
‫ההמונים‪ .‬המנהיגים נשענו במאבקם הלאומי בעיקר על הבו רגנות המשכילה‪,‬‬
‫שהייתה מעמד חברתי וכלכלי ‪ ,‬שהתחזק מתהליך המודרניזציה שמקורו‬
‫במהפכה התעשייתית ‪ .‬המנהיגים ניהלו מאבקים בדרכים שונות כלפי גורמים‬
‫חיצוניים ונגד כוחות בארצם שרצו לעכב את השגת יעדיהם – בעיקר כוחות‬
‫המשטר הישן ‪ :‬המלוכה‪ /‬האצולה והכנסייה‪ .‬גם יסוד זה מופ יע בקטע בכך‬
‫ששני המנהיגים מבקשים לשנות את המציאות של עמם ומובילים אותם לשינוי‬
‫בתפיסת עולמם‬
‫‪‬‬
‫חשיבות חיזוק התודעה הלאומית – מופיע בקטע ‪.‬איפסילנטי מדרבן את‬
‫ההמונים‪ ,‬משלהב אותם תוך חיזוק אמונתם בכוחם ‪ .‬מנהיגים אלו שקדו על‬
‫טיפוח תודעה לאומית בקרב בני הלאום כלומר חיזוק רגש ההשתייכות לעם ‪.‬‬
‫הן דאגו להאדיר את מורשת העבר המשותף בדרכים מגוונות כמו מחקר העבר‬
‫(תנועת חכמת ישראל ) ושקדו על טיפוח החינוך הלאומי ‪ ,‬כדי לחזק ולטפח את‬
‫הלכידות בין כל בני הלאום (טיפוח המסורות העממיות ‪ :‬פולקלור על תחומיו‬
‫התנועות‬
‫השונים‪ ,‬טקסים‪ ,‬לשון ואהבת המולד ת)‪ .‬בדרך זו קיוו מנהיגי‬
‫הלאומיות לעורר ולחזק את הרצון העממי להיאבק למען הגשמת יעדי התנועה‬
‫הלאומית‪ .‬אי‬
‫‪‬‬
‫דפוסי ההנהגה – חשיבות חיזוק התודעה הלאומית ‪ :‬לצורך מטרה זו פעלו‬
‫התנועות ל חיזוק התודעה הלאומית (רגש הלאומיות ) בקרב התושבים ‪ .‬תהליך‬
‫זה כלל את חקר העבר שם למציאת מאפיינים משותפים כמו סמלים ‪ ,‬טקסים‪,‬‬
‫ספרות‪ ,‬מנהגים‪ .‬מנהיגי התנועה עשו שימוש בספרות עיתונות וכנסים על מנת‬
‫לחזק את התודעה הלאומית בקרב העם ולהתארגן כתנועה כחלק מהמאבק‬
‫(לאו דווקא כמרד) להשגת עצמאות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדרכים שננקטו לשם השגות המטרות – פעילות דיפלומטית מול מעצמות‬
‫העולם‪ :‬כל התנועות הלאומיות ‪ ,‬ובניהן גם התנועה הציונית פנו לעזרת מנהיגי‬
‫וביקשו לשכנע את דעת הקהל‬
‫מדינות העולם לשם הגשמת מטרותיהן‬
‫העולמית בצדקת שאיפותיהן ‪ .‬הן עשו זאת באמצעות פגישות דיפלומטיות ‪,‬‬
‫ניסוח הסכמים ועזרה הדדית ‪ .‬התנועה הציונית הסתייעה בבריט ניה והתנועה‬
‫הלאומית היוונית הסתייעה במעצמות שונות כמו רוסיה ‪ ,‬בריטניה וצרפת‪ .‬כמו‬
‫כן שקדו המנהיגים לארגן את התנועות הלאומיות באמצעות יצירת אחדות‬
‫‪6‬‬
‫והקמת ארגונים מסייעים להגשמת המטרה (כל זאת בנוסף לחיזוק התודעה‬
‫הלאומית – ראה סעיף קודם)‪.‬‬
‫דרך הפעולה של איפסילנ טי שונה מזו של הרצל בכך שאיפסלינטי מדגיש את המאבק‬
‫הצבאי ואילו הרצל מדגיש את הדרך הדיפלומטית להגשמת השאיפות הלאומיות תוך‬
‫שהוא שולל פעולות בלתי חוקיות – וודאי אלימות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגורמים שעיכבו את המאבקים הלאומיים‪:‬‬
‫הגורמים שעיכבו את המאבק הלאומי באיטליה‪:‬‬
‫‪ ‬התנגדות אוסטריה לאיחוד – לאחר קונגרס וינה קיבלו האוסטרים לידיהם שטחים‬
‫בצפון איטליה ‪ .‬רעיון איחוד המדינות האיטלקיות לא היה מקובל בעיני הקיסר‬
‫האוסטרי‪ .‬יצירת מדינה שכנה לקיסרות האוסטרית ‪ ,‬בעלת שטח רב כדוגמת‬
‫איטליה‪ ,‬נחשבה בעיני הקיסר לאיום מיותר‪.‬‬
‫‪ ‬האפיפיור – מדינת האפיפיור השוכנת במרכזו של המגף האיטלקי היוותה סיכון‬
‫מרכזי במאבק האיחוד ‪ .‬פגיעה באפיפיור נחשבת גם היום לפגיעה בעדת המאמינים‬
‫הנוצרית הכלל עולמית ‪ ,‬ומהלך שכזה היה עלול לעורר שליטים נוספים ביבשת‬
‫להביע התנגדות לתהליך‪ .‬לכן‪ ,‬בסופו של תהליך האיחוד ‪ ,‬ויתרו המנהיגים על סיפוח‬
‫מדינת האפיפיור לאיטליה ‪ ,‬והותירו אותה כמדינת הוותיקן ‪ ,‬מדינה ריבונית‬
‫עצמאית‪.‬‬
‫‪ ‬פיצול בין דרום לצפון ‪ ,‬העדר תרבות לאומית משותפת – האיחוד המדיני לא הביא‬
‫עמו איחוד חברתי ‪ .‬לאחר שנים של פיצול בין מדינות הצפון לבין מדינות הדרום‬
‫נוצרה מדינה בעלת תרבויות שו נות‪ ,‬לשונות רבות ואורח חיים שונה בכל אזור‬
‫ואזור‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ ‬חילוקי דעות בתוך הכוחות האיטלקים – בשל החלוקה המדינית במדינות איטליה ‪,‬‬
‫לא נוצר שיתוף פעולה מיידי בין המהפכנים ‪ .‬חילוקי דעות נעו סביב עתידה הפוליטי‬
‫יצור‬
‫של המדינה האיטלקית ‪ .‬אחת הדוגמאות לכך היא רצונו של קמיל קבור ל‬
‫מדינה מאוחדת ‪ ,‬ליברלית וחילונית ‪ ,‬תחת שלטון המלוכה של מלך פיימונטה‪-‬‬
‫סרדיניה‪ ,‬בעוד שהאפיפיור והכנסייה הקתולית ‪ ,‬שחששו לפגיעה במעמדם ‪ ,‬רצו‬
‫לאחד את איטליה תחת שלטון דתי‪.‬‬
‫הגורמים שעיכבו את המאבק הלאומי בגרמניה‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ ‬פיצולה של גרמניה לנסיכויות רבות – בין חלק ממדינו ת גרמניה שררה יריבות‬
‫פוליטית מדינית – חלקן תמך באיחוד עם פרוסיה וחלקן נתמך על‪ -‬ידי מדינות‬
‫אחרות כמו אוסטריה‪ .‬בנוסף‪ ,‬המדינות היו מפוצלות בשל שוני דתי – מדינות הצפון‬
‫היו פרוטסטנטיות ואלה שבדרום היו קתוליות ונתמכו על‪ -‬ידי האפיפיור ‪ .‬כל זה‬
‫הקשה מאד על איחוד מרצון בשל הקושי לגשר על חילוקי הדעות שהתגלעו‪.‬‬
‫‪ ‬חלק מהדוכסים והנסיכים ששלטו במדינותיהם בגרמניה התנגד לאיחוד וביקש‬
‫לשמר את כוחם וריבונותם בכל נסיכות ולכן לגבי נסיכויות אלו בוצע האיחוד תוך‬
‫כפייה‪.‬‬
‫‪ ‬ההתנגדות לאיחוד מצד המעצמות – אוסטריה וצרפת חששו מאוד מאיחודה של‬
‫גרמניה מאחר וזו עלולה הייתה להחליש את מעמדן כמעצמות ‪ .‬הן חששו ממסע‬
‫כיבושים שתערוך המדינה המאוחדת שתביא לפגיעה ממשית בריבונותן ‪ .‬אוסטריה‬
‫חששה שמהלך האיחוד יביא לגל של מרידות בקרב העמים עליהם היא שלטה‪.‬‬
‫פרק שני‬
‫‪ .3‬א‪ .‬שינויים שיצרה הלאומיות בתחום המדיני – במפה המדינית של אירופה‪:‬‬
‫ אימפריות רב לאומיות ששלטו על עמים רבים ‪ -‬התפרקו בשל מאבקם של‬‫עמים אלו לעצמאות (היוונים השתחררו מעול הטורקים)‬
‫ עמים שונים שהיו מפוצלים לנסיכויות שונות ‪ /‬ממלכות שונות אוחדו ונוצרה‬‫ממלכה מאוחדת למשל באיטליה ובגרמניה‬
‫שינויים שיצרה הלאומיות בתחום החברתי‪:‬‬
‫ חיזוק מסגרות השתייכות ויצירת מוקדי זהות חדשים לבני האדם‪.‬‬‫ מעמד הכנס ייה פחת ובמקומה נוצרו מסגרות חלופיות ‪ :‬ההשתייכות לעם‬‫ומדינה (בדיוק כפי שהטיפה לכך תנועת ההשכלה)‬
‫ התגבשותן של מסגרות חברתיות‪ ,‬פוליטיות ותרבותיות (התנועות הלאומיות)‬‫שטיפחו וחיזקו את סימני הלאומיות ונאבקו ליצירת מסגרת מדינית‬
‫עצמאית לבני אותו לאום‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬עיקרי הצהרת בלפור ‪ :‬ממשלת בריטניה מכירה בשאיפות הלאומיות של היהודים‬
‫בא"י‪ ,‬תומכת בהקמת בית לאומי ליהודים במולדת ותעשה מיטב מאמציה להשגת‬
‫מטרה זו‪ .‬תוך הבנה ברורה שלא יעשה דבר העלול לפג וע בזכויות האזרחיות או הדתיות‬
‫של עדות לא יהודיות הקיימות בארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬או בזכויות ובמעמד מדיני ‪ ,‬מהם נהנים‬
‫היהודים בכל ארץ אחרת‪.‬‬
‫‪ :‬מנהיגי התנועה הציונית ראו‬
‫במה קידמה הצהרת בלפור את התנועה הציונית‬
‫בפרסום ההצהרה הישג מדיני חשוב‪ .‬בריטניה‪ ,‬אחת המעצמות החזקות בעולם בתקופה‬
‫זו‪ ,‬מביעה הכרה רשמית בקשר ההיסטורי בין היהודים לבין ארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬ומתחייבת‬
‫למטרת הקמתו של הבית הלאומי היהודי ‪ -‬הצ'ארטר הנכסף‪ -‬מימוש חזונו של הרצל ‪.‬‬
‫(בית לאומי ) ובכך היתה‬
‫בנוסף לאלה ‪ ,‬נוסח ההצהרה הגדיר את היהודים כלאום‬
‫ההתייחסות אליהם כעם הזכאי למדינה‪.‬‬
‫מדוע נחשבת ההצהרה מסמך " מייאש בעירפולו ?‬
‫‪‬‬
‫המושג "בית לאומי " – משמעות המושג אינה ברורה ‪ .‬מנהיגי התנועה הציונית‬
‫העדיפו את המושג "מדינה יהודית "‪ ,‬אולם לא הצליחו לשכנע את הבריטים‬
‫לעשות כך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנוסח "הקמת בית לאומי בארץ‪ -‬ישראל" – הבריטים אמנם ציינו את מיקום‬
‫הבית ה לאומי‪ ,‬אך לא קבעו גבולות ברורים ‪ .‬המושג ארץ‪ -‬ישראל הנו מושג‬
‫מופשט והשטח המובטח ליהודים יכול לכלול חלקים כלשהם משטחה של‬
‫הארץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫"רואה בעין יפה " ‪ " /‬תעשה את מיטב מאמציה " – נוסח זה מעורפל ולא כולל‬
‫התחייבות בריטית חד משמעית ‪ .‬הבריטים לא פרטו את מידת המחויבות או‬
‫הסבירו אילו מאמצים הם מוכנים לעשות לשם הקמת הבית הלאומי היהודי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משמעות הפסקה "הזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות‬
‫הקיימות בארץ‪-‬ישראל" – בריטניה הבטיחה בהצהרה כי זכויותיהם של‬
‫העמים שאינם יהודים המתגוררים בארץ‪-‬ישראל לא ייפגעו‪ .‬אולם הבריטים לא‬
‫ציינו מה יהיה מעמדם במסגרת הבית הלאומי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫" – התנאי‬
‫"שלא יפגעו זכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת‬
‫אמנם ברור אך אין לבריטניה יכולת ממשית להבטיח את זכויותיהם של‬
‫היהודים בכל מדינה ומדינה בעולם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫פרק שלישי‬
‫ ‪ .5‬א‪ .‬עזרא מייצג את "תפיסת הבדלנות " של יהדות בבל אל מול התפיסה‬‫האוניברסאלית של יהודי א"י‪ .‬תפיסה זו נבעה מרצונם של יהודי בבל לשמור על‬
‫דתם ותרבותם ‪ ,‬מתוך היותם מיעוט בגולה ‪ .‬לפיכך‪ ,‬נלחם עזרא בתופעה שהיתה‬
‫נפוצה בעיקר בקרב השכבות הגבוהות והכהונה ביהודה ‪ ,‬של קשרי נישואין עם‬
‫העמים השכנים ‪ .‬תופעה זו מייצגת את "הגישה הסובלני ת לגויים " שהיתה‬
‫שכיחה באזור ארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬במטרה למשוך את העמים הזרים ליהדות ‪ .‬עזרא‬
‫(בהתאם לגישה "הייחוסית"‪,‬‬
‫דרש את גירושן של הנשים הנוכריות מיהודה‬
‫שמתמקדת במוצאן ) והתנגד לכל אפשרות של פשרה או לגיורן ‪ .‬יחד עם זאת ‪,‬‬
‫הקים עזרא וועדה שתבחן כל מקרה לגופו ‪ .‬בתחילה היתה היענות לדרישה זו‬
‫בעם‪ ,‬אך בהמשך גרם מאבק זה להתנגדות עזה מקרב האצולה והכהונה ‪ ,‬והביא‬
‫לידי וויכוח פנימי חריף של שתי סיעות‪ ,‬שלא הוכרע שנים רבות‪.‬‬
‫א‪ .‬פעולות נחמיה לחיזוק מעמדה של ירושלים‪:‬‬
‫ בניית חומה סביב ירושלים לאחר הקמת בית המקדש ‪ ,‬התעכבה בנייתה של‬‫חומת מגן סב יב ירושלים עקב התנגדות פנימית (האצולה והכהונה ) וחיצונית‬
‫(מצד השומרונים למשל )‪ .‬נחמיה החליט לבנות את חומת ירושלים ‪ ,‬על אף‬
‫התנגדות זו והצליח לרתום למשימה את תמיכת העם‪.‬‬
‫‪ ,‬כאשר נתן הוראה ל העברת‬
‫בנוסף‪ ,‬הוא חיזק את מעמדה של ירושלים‬‫אוכלוסייה יהודית מערי יהודה ליר ושלים‪ .‬בצורה זו קיבע נחמיה את ירושלים‬
‫כמרכזו הפולחני והחברתי‪-‬כלכלי של העם היהודי ביהודה ובתפוצות‪.‬‬
‫הסיבות לכך שהפעולות עוררו התנגדות‪:‬‬
‫האצולה – למעמד העליון של יהודה היו קשרים כלכליים ‪ ,‬שעוגנו בקשרי נישואין ‪ ,‬עם‬
‫שליטי הפחוות השכנות ‪ .‬על כן ‪ ,‬מגמת הבדלנות ‪ ,‬ההתנתקות מהאוכלוסייה הנוכרית ‪,‬‬
‫איימו לפגוע כלכלית במעמד האצולה ביהודה‪.‬‬
‫השומרונים התנגדו למדיניות זו של נחמיה מהמניעים הבאים‪:‬‬
‫גורם (מניע) דתי ‪ :‬הצהרת כורש ‪ ,‬שיבת עם ישראל לארצן ‪ ,‬בניית המקדש והשבת כלי‬
‫הקודש נתפסו בעיני השומרונים כהוכחה לכוחו של אלוקי ישראל ‪ .‬בעידן העתיק עמים‬
‫רצו ושאפו להצטרף לדת ולעבודת אלוהים שהיא עליונה על דתות אחרות ‪ .‬נחמיה לא‬
‫איפשר זאת ומנע את גישתם לירושלים‬
‫‪10‬‬
‫גורם (מניע) פוליטי‪ -‬חברתי‪ :‬השומרונים ‪ ,‬שהיו שכבת אליטה בא "י ראו עצמם כמי‬
‫את‬
‫שייפגעו מבניית בית המקדש ‪ .‬בניית בית המקדש מסמלת עבור השומרונים‬
‫השתלטותם של היהודים על ירושלים וא"י ואת חידוש הריבונות של עם ישראל לדעתם‪,‬‬
‫זה עלול לדחוק אותם ממעמדם בא"י‪.‬‬
‫‪ .6 ‬א‪ .‬מלך‪ -‬חסות‪:‬‬
‫‪ ‬זהו מלך מקומי המקבל את השלטון מהרומאים ושולט בחסותם‪.‬‬
‫‪ ‬המלך המקומי ניהל את עיניני הפנים של המדינה (אוטונומיה פנימית ) אך‬
‫בנושאי חוץ ובטחון נדרש לקבל את אישורה של רומא ולהתנהל ע‬
‫המדיניות שנכפתה עליו‪.‬‬
‫"פ‬
‫‪ ‬מלך החסות חוייב לשלם מיסים ולסייע לצבא הרומאי‪.‬‬
‫הציטוט מבטא את היותו של הורדוס מלך חסות בכך שהורדוס הבין כי גורל היהודים‬
‫הורדוס‬
‫וגורל מלכותו שלו תלוי במידת שביעות הרצון של הרומאים משלטונו ולכן‬
‫ביצע פעולות שנועדו לחזק את תמיכת הרומאים בשלטונו (ראה הרבה בסעיף ב')‬
‫ב‪ .‬פעולות של הורדוס שנועדו לחזק את תמיכת היהודים בשלטונו‬
‫‪ .1‬הרחבת מתחם הר הבית בנייתו מחדש של בית המקדש ע "פ כללי ההלכה – כל‬
‫זאת תוך שיפור מראה של ירושלים כמרכז העולם היהודי‬
‫‪ .2‬הורדוס נישא למרים החשמונאית על מנת להעניק למלוכה לגיטימציה בקרב העם‬
‫‪ .3‬הוא סיפק תעסוקה לעשרות אלפי בני אדם באמצעות מפעלי הבנייה וכך הביא‬
‫פלהתפחות כלכלית מרשימה ביהודה‪.‬‬
‫‪ .4‬הוא ביצע רפורמות (שינויים) שהקלו על העם‪ :‬פיתוח החקלאות‪ ,‬הקלה בנטל‬
‫המיסים‪ ,‬שיפור דרכי המסחר וחלוקת מזון בזמן בצורת‪.‬‬
‫פעולותיו של הורדוס שנועדו לחזק את תמיכת הרומאים בשלטונו‪:‬‬
‫‪ .1‬הורדוס בנה ערים הלניסטיות כמו קיסר יה אשר התאפיינו במבנים המייצגים‬
‫את התרבות ההלניסטית (מקדשים ומרחצאות ) ובאופן זה החדרת התרבות‬
‫ההלניסטית בחברה המקומית‪.‬‬
‫‪ .2‬הורדוס הפגין את נאמנותו לקיסר באמצעות דרישה מן העם להשדבע אמונים‬
‫לקיסר ולהשתתף בפולחן הקיסר‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .3‬הורדוס הקפיד על חובותיו כמלך חסות‬
‫מהיהודים והנוכרים בחומי שלטונו‬
‫‪ :‬העברת המיסיםלרומאים‬
‫שנגבו‬
‫‪ .4‬הקמת מושבות צבאיות והושבת חיילים רומיים בערים אלו‪.‬‬
‫‪ .7‬א‪ .‬מדוע גרם חורבן המקדש למשבר בהנהגה‬
‫‪ .1‬הרומאים דיכאו את המרד לאחר מלחמה ממושכת ועקובה מדם ‪ ,‬בה החריבו‬
‫את הסמל המאחד של כל העם היהודי – הוא בית המקדש ‪ .‬מעבר לכך ‪ ,‬נקטה‬
‫רומי בצעדי ענישה גם לאחר דיכוי המרד ‪ .‬כל אלו השאירו את היישוב היהודי‬
‫בארץ‪-‬ישראל במצב קשה וללא מרכזו הדתי ‪ .‬בנוסף לכך ‪ ,‬איבדה הכהונה את‬
‫מעמדה ורבים מקרב האצולה נטשו את הארץ ‪ .‬כמו כן חלה הידרדרות במצבם‬
‫של הכהנים והלוויים ‪ ,‬שהתקיימו מפעילות בית המקדש ‪ ,‬וגרמו בזאת למשבר‬
‫הנהגה חריף ‪ .‬בהיעדר מרכזם הדתי‪ -‬רוחני‪-‬חברתי (בית המקדש ) של היהודים‬
‫ועקב היעלמות שכבת ההנהגה של הכוהנים ובראשם הכהן הגדול ‪ ,‬היה חש ש‬
‫להתפוררות ולהתבוללות של העם היהודי בארץ‪-‬ישראל ובתפוצות‪.‬‬
‫חשיבות הקמת המרכז ביבנה בהתמודדות עם משבר זה‪:‬‬
‫הקמת בית המדרש ביבנה – יבנה הפכה למרכז רוחני ובו למדו ולימדו תורה ‪ .‬בית‬
‫המדרש ביבנה פיקח על בתי מדרש קטנים נוספים ‪ ,‬שנפתחו בישובים שונים בארץ‪-‬‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הקמת "בית הדין הגדול" ביבנה – מוסד זה החליף את מוסד "הסנהדרין" הוותיק ופיקח‬
‫על בתי הדין המקומיים ועל הסמכתם של חכמים ודיינים‬
‫ב‪ .‬חורבן בית המקדש גרם למשבר בתחום הדתי והרוחני – זאת‪ ,‬מכיוון שבית‬
‫המקדש שימש כמרכזו הפולחני‪ ,‬לימודי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬חברתי – לאומי‪ ,‬שיפוטי – חוקתי‬
‫היווה את מרכזם העולמי של היהודים‪.‬‬
‫סכנת מעבר לדת הנוצרית או לכתות משיחיות – עקב המצב והאכזבה הקשה‬
‫שנחלו היהודים ‪ ,‬היה חשש שיהודים בארץ‪ -‬ישראל יעדיפו ללכת בדרך החדשה‬
‫שהציעה הנצרות ‪ .‬בנוסף‪ ,‬היה חשש שמא יעדיפו יהודים רבים להצטרף לכיתות‬
‫שהאמינו כי "חזון אחרי ת הימים " עומד להתגשם בקרוב ‪ ,‬ועל כן בחרו בניתוק‬
‫‪12‬‬
‫ופרישה מחיי היומיום‪.‬‬
‫להלן פעולות שונות להתמודדות עם המשבר הדתי‪ -‬רוחני‬
‫‪ .1‬תקנות "לזכר המקדש " – תקנות אלו נועדו לשמר את זכר בית המקדש‬
‫(דוגמאות‪ :‬תקיעה בשופר בראש השנה‪ ,‬נטילת לולב וברכת הכהנים)‪.‬‬
‫‪ .2‬תקנות שנועדו לשמר את‬
‫העבר לצד התאמת החיים הרוחניים והדתיים‬
‫לתקופה שלאחר חורבן המקדש‪:‬‬
‫‪ .3‬הקמת בית המדרש ביבנה – יבנה הפכה למרכז רוחני ובו למדו ולימדו תורה ‪.‬‬
‫בית המדרש ביבנה פיקח על בתי מדרש קטנים נוספים ‪ ,‬שנפתחו בישובים שונים‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬הקמת "בית הדין הגדול" ביבנה – מוסד זה החליף את מוסד "הסנהדרין"‬
‫הוותיק ופיקח על בתי הדין המקומיים ועל הסמכתם של חכמים ודיינים‪.‬‬
‫‪ .5‬הפיכת לימוד התורה ‪ ,‬התפילה וגמילות החסדים למרכז חיי הדת‬
‫("העבודה‬
‫שבלב") – כתחליף למרכזיותו של הפולחן והקרבת הקורבנות בבית המקדש‬
‫(“עבודת הקורבנות")‪.‬‬
‫‪ .6‬מיסוד מועדי התפילה וחיזוק מעמדו של בית הכנסת – ריב"ז קבע מועדים‬
‫נוספים לתפילה במהלך היום (לדוגמה‪ :‬הוספה תפילת הערבית)‪ .‬בנוסף‪ ,‬החל בית‬
‫הכנסת לתפוס מקום מרכזי בחיי היהודים כמעין תחליף לבית המקדש‪.‬‬
‫‪ .7‬קביעת לוח שנה אחיד – נועדה ליצור ספירה זהה של ימי השנה בין יהודי ארץ‪-‬‬
‫ישראל ליהודי התפוצות‪.‬‬
‫‪ .8‬פדיון הגר – תקנה שמאפשרת לרכוש אדמות ובתים מנוכרים‪ ,‬אפילו בשבת‪,‬‬
‫ואוסרת על מכירת אדמות לגרים‪ .‬תקנות אלו נועדו לשמור את הצביון היהודי של‬
‫ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪ .9‬נקבעה מערכת הלכתית אחידה – רבן גמליאל שהיה תומך גישת "בית הלל "‪,‬‬
‫איחד את העם היהודי סביב הזרם הפרושי העממי והגמיש יותר ממתחריו‪.‬‬
‫‪ .01‬העמקת הקשר בין יהודי ארץ‪-‬ישראל ליהודי התפוצות – מינוי שליחים מטעמו‬
‫שיצאו לקהילות היהודיות בגולה וסייעו לפיתרון בעיות הלכתיות‪.‬‬
‫‪ .11‬מאבק בנצרות – התפשטות הנצרות בתקופתו של ריב "ז הביאה אותו לנקוט‬
‫‪ :‬קביעת "ברכת‬
‫מספר צעדים על מנת להתגונן מהשפעתה על היהדות כגון‬
‫המינים"‪ ,‬קביעת דרכי גיור על‪ -‬פי "הגישה הסובלנית " ( קבלת עול מצוות בלבד )‬
‫‪13‬‬
‫וחתימתם של ספרי הקודש ‪ ,‬לשם הגנה מפני כתבי הקודש הנוצריים החדשים ‪,‬‬
‫שיחשבו "לספרות חיצונית"‪.‬‬
‫‪ .21‬פיקוח של בית הדין הגדול ביבנה – בית הדין ביבנה פיקח על בתי הדין המקומיים‬
‫ועל הסמכת החכמים והדיינים‪.‬‬
‫‪ .31‬יצירת תכנים ומנהגים חדשים לחגים – רבן גמליאל פרסם תקנה המאפשרת את‬
‫העברת מנהגי החגים שהיו מבוצעים בבית המקדש‪ ,‬למקומות אפשריים אחרים‬
‫(בבית הכנסת‪ ,‬בסוכה וכדומה)‪ .‬דוגמאות‪ :‬יום כיפור נקבע כיום של חשבון נפש‬
‫במקום יום להקרבת קורבנות בבית המקדש‪ ,‬חג הפסח נקבע כחג שמדגיש את‬
‫חשיבות "והגדת לבנך" על סיפור יציאת מצרים במקום עלייה לרגל והקרבת‬
‫קורבנות בבית המקדש‪.‬‬
‫‪ .41‬קביעת צום לזכר בית המקדש –‬
‫בימי המרכז ביבנה‬
‫צומות שהתבטלו בימי בי ת המקדש ‪ ,‬חודשו‬
‫‪ .51‬איסור מכירת קרקעות ובהמות לזרים –‬
‫הצביון היהודי של ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫תקנה כלכלית שנועדה לשמור על‬
15
16