תחושת קוהרנטיות, תקווה, וערכים בקרב מתבגרים החשופים לירי טילים מתמשך

‫ד"ר ארנה בראון לבינסון ופרופ' שפרה שגיא‬
‫התוכנית לניהול וישוב סכסוכים‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫‪1‬‬
‫המושג "רוחניות"‬
‫‪ ‬פנים רבות ושונות למושג רוחניות במחקר‪,‬‬
‫ולאורך השנים‪.‬‬
‫‪ ‬בסקירת ספרות שנערכה ע"י ‪Chiu‬‬
‫ושותפיו בשנת ‪ 2004‬הם הגיעו למסקנה‬
‫כי המושג הוא מולטידיסיפלינרי ומורכב‬
‫ממספר אלמנטים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תמות מרכזיות במושג "רוחניות"‬
‫‪‬‬
‫שאיפה להשגת משמעות ועניין בחיים‬
‫)‪.(e.g. Sherwood, 2000‬‬
‫‪‬‬
‫תקווה ורגשות לעתיד‬
‫)‪.(e.g. Sawatzky et al., 2009‬‬
‫‪ ‬ערכים ואמונה הקשורים לתפיסת הזהות‬
‫ומשמעות החיים‬
‫)‪.(e.g. Swawatzky et al., 2009‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ ‬הרוחניות ומרכיביה שהוזכרו )משמעות‬
‫וענין בחיים‪ ,‬תקווה וערכים( הוכרו במחקר‬
‫כמשתנים שיש להם פוטנציאל השפעה על‬
‫יכולת הפרט‪/‬ים להתמודד בצורה מיטבית‬
‫בשעת מצב לחץ )‪.(Chiu et al., 2004‬‬
‫‪ ‬לכן‪ ,‬נראה חשוב לבדוק את המרכיבים‬
‫הללו בקרב מתבגרים שנחשפים למצב‬
‫לחץ כרוני של אלימות פוליטית‪ ,‬בעיצומו‬
‫של תהליך העיצוב של המרכיבים הללו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫משתני המחקר הנוכחי‬
‫‪ ‬תחושת קוהרנטיות אישית‬
‫‪ ‬תקווה‬
‫‪ ‬ערכים אינדיבידואלים וערכים קולקטיביים‬
‫‪5‬‬
‫תחושת קוהרנטיות אישית‬
‫‪ ‬תחושת הקוהרנטיות היא מרכיב מרכזי‬
‫במודל הסלוטוגני‪.‬‬
‫‪ ‬תחושת הקוהרנטיות מייצגת את‬
‫המוטיבציות‪ ,‬המשאבים הפנימיים‬
‫והחיצוניים של האדם להתמודד עם לחצים‬
‫במהלך חייו‪.‬‬
‫‪ ‬תחושת הקוהרנטיות היא גורם חשוב באיך‬
‫אדם יתפוס ויפרש מצבים שונים במהלך‬
‫חייו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ ‬תחושת הקוהרנטיות מתפתחת בעקבות‬
‫נסיונו האישי של הפרט‪.‬‬
‫‪ ‬עקביות ויציבות עשויים לסייע בהתפתחות‬
‫של תחושת קוהרנטיות חזקה‪.‬‬
‫‪ ‬לעומת זאת‪ ,‬מצבי לחץ ומצבים של אלימות‬
‫פוליטית עשויים להשפיע באופן הפוך על‬
‫התפתחות של תחושת קוהרנטיות חזקה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מרכיבי תחושת הקוהרנטיות‬
‫‪ ‬מובנות‪ -‬המידה בה הפרט תופס את העולם‬
‫כניתן לניבוי ומובן‪.‬‬
‫‪ ‬משמעותיות‪ -‬המידה בה הפרט תופס שיש‬
‫לו גישה למשאבים המתאימים‪ ,‬יכולת‬
‫התמודדות ויכולת השפעה על המציאות‪.‬‬
‫‪ ‬נהילות‪ -‬המידה בה הפרט מוצא משמעות‬
‫רגשית וענין בנעשה בחייו‬
‫‪8‬‬
‫תחושת תקווה‬
‫‪ ‬תקווה היא משתנה שנמצא בעל יכולת מסייעת‬
‫להתמודדות יעילה ובריאות נפשית במצבי לחץ‬
‫שונים‪ ,‬ביניהם מצבים של אלימות פוליטית ) ‪e.g.‬‬
‫‪.(Beit-Hallahmi & Lavi, 1998; Sami & Kraus, 1985‬‬
‫‪ ‬בתחושות של תקווה מעורבים מרכיבים של ציפייה‪,‬‬
‫כמו גם מרכיבים קוגניטיביים וחשיבה דדוקטיבית‪,‬‬
‫שמטרתם להוציא לפועל רעיונות ופתרונות חדשים‬
‫)‪.(Lazarus, 1991; Snyder, 1994; Staats, 1989‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ ‬תקווה מבוססת על תהליך קוגניטיבי שבו הפרט‬
‫נזקק לייצוגים חיוביים מופשטים של סיטואציות‬
‫עתידיות‪ .‬כלומר היכולת להיות בעל תקווה מחייבת‬
‫את הפרט להציב מטרות‪ ,‬לתכנן כיצד ניתן להשיגן‬
‫ולהשתמש בדמיון‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬גמישות מחשבתית‬
‫ויכולת לקחת סיכונים )‪.(e.g. Snyder, 1994, 2000‬‬
‫‪ ‬המרכיב הרגשי של התקווה נחשב כתולדה של‬
‫המרכיבים הקוגניטיביים ועשוי להכיל מרכיבים‬
‫חיוביים ובה בעת מרכיבים שליליים‪ .‬כיוון שהפרט‬
‫עשוי להגיע למסקנה שמימוש מטרותיו יכול להיות‬
‫מלווה מאמץ‪ ,‬מחיר וסבל ) ‪e.g. Snyder, 1994,‬‬
‫‪.(2000‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ ‬השילוב בין קוגניציה ורגש מאפשר‬
‫התפתחות של תגובות סתגלניות למצב‬
‫לחץ )‪.(Freedy & Hobfoll, 1994‬‬
‫‪ ‬בהתאם לתפיסה זו‪ ,‬פרטים בעלי תקווה‬
‫יעריכו את הסיטואציה שעשויה להיתפס‬
‫כמסוכנת‪ ,‬כמאתגרת )‪(Seginer, 2008‬‬
‫‪11‬‬
‫ערכים‬
‫‪ ‬מערכת ערכים היא תוצר של סביבה חברתית‬
‫ויכולה להוות בסיס למטרות חברתיות‪ ,‬ולדרך‬
‫בה הפרטים שופטים התנהגויות ופעילויות‬
‫)‪.(e.g. Rohan, 2000‬‬
‫‪ ‬תקופת ההתבגרות היא התקופה בה מערכת‬
‫הערכים מתפתחת‪ ,‬מתעצבת ויכולה להיות‬
‫מוערכת )‪.(e.g. Gecas, 2000‬‬
‫‪ ‬העיצוב של מערכת ערכים מאפשרת גם‬
‫התפתחות של זהות אישית )‪.(e.g. Hiltin, 2003‬‬
‫‪12‬‬
‫ערכים בקונטקסט הישראלי‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪13‬‬
‫שגיא ועמיתיה )‪ (1999‬זיהו שלושה‬
‫תחומים מרכזיים בקרב מתבגרים‪:‬‬
‫ערכים אינדיבידואלים ‪ -‬לדג' חברים‪,‬‬
‫עניין אישי‪ ,‬כסף‪ ,‬קריירה וכו'‪.‬‬
‫ערכים קבוצתיים קולקטיבים ‪-‬המדינה‪,‬‬
‫הלאום‪ ,‬סולידריות עם העניים בארצי‪.‬‬
‫ערכים אוניברסילים ‪ -‬שיתוף פעולה‬
‫בינלאומי‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬הגנה על איכות‬
‫הסביבה וכו'‪.‬‬
14
15
‫כלי המחקר‬
‫‪ ‬תחושת קוהרנטיות )‪-(Antonovsky, 1987‬‬
‫סולם ליקרט )‪ (1-7‬בן ‪ 13‬פריטים שבודק את‬
‫מרכיבי תחושת הקוהרנטיות של הפרט‬
‫)מובנות‪ ,‬נהילות‪ ,‬משמעותיות(‪ .‬דוגמאות‬
‫לפריטים‪ :‬הדברים שאני עושה ביומיום הם‪:‬‬
‫תשובות בין‪ -‬מקור לכאב ולשעמום ל‪ -‬מקור‬
‫להנאה צרופה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ ‬תקווה )‪ -(Staats, 1989‬הסולם הוא‬
‫האינטראקציה בין משאלות לציפיות וכולל‬
‫פריטים המתייחסים הן לאינדיוידואל )לדג'‪-‬‬
‫להיות מאושר‪ ,‬מסוגל וכו'( והן לקולקטיב‬
‫)לדג'‪ -‬שלום עולמי‪ ,‬צדק עולמי וכו'(‪ .‬ההכפלה‬
‫של המשאלות והצפיות מייצרת את מדד‬
‫התקוה‪.‬‬
‫‪ ‬ערכים )‪ -(Angwick & von Borris, 1997‬זהו‬
‫שאלון שפותח במסגרת מחקר "נוער‬
‫והסטוריה" וכולל ‪ 19‬פריטים‪ .‬ניתן לחלק את‬
‫הערכים לתתי קבוצות‪ :‬אינדיוידואלים‪,‬‬
‫קבוצתיים‪ ,‬ואוניברסלים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ ‬המשתנה הסוציודמוגרפי נמדד באמצעות‬
‫השכלת ההורים‪ .‬המשתתפים דיווחו על‬
‫רמת השכלת הוריהם שחולקה לשתי‬
‫קבוצות‪ :‬עד תעודת בגרות או תעודה‬
‫מקצועית ו‪/‬או אקדמית לאחר התיכון‪.‬‬
‫השכלה האם והאב חוברו ליצירת מדד של‬
‫השכלת שני ההורים גם יחד‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪19‬‬
‫האם במהלך השנים היה שינוי במדדי‬
‫הרוחניות שנבדקו במחקר זה באמצעות‪-‬‬
‫תחושת קוהרנטיות‪ ,‬תקווה וערכים‪ -‬בקרב‬
‫מתבגרי שדרות ועוטף עזה?‬
‫האם היה קשר בין שלושת מדדי הרוחניות‪-‬‬
‫תחושת קוהרנטיות‪ ,‬תקווה וערכים?‬
‫האם ניתן לראות קשר בין מצב סוציו‪-‬‬
‫אקונומי ומדדי הרוחניות‪ -‬תחושת‬
‫קוהרנטיות תקווה וערכים?‬
‫משתתפי המחקר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪ 114‬מתבגרים בני ‪12-18‬‬
‫ממוצע הגילאים‪15.46 :‬‬
‫סטיית תקן‪1.55 :‬‬
‫‪ 73%‬בנות‬
‫הישובים שנכללו במדגם‪:‬‬
‫שדרות‪ ,‬ניר עם‪ ,‬גבים‪,‬‬
‫כפר עזה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪ 83‬מתבגרים בני ‪12-18‬‬
‫ממוצע הגילאים‪14.91 :‬‬
‫סטיית תקן‪1.48 :‬‬
‫‪ 48%‬בנות‬
‫הישובים שנכללו במדגם‪:‬‬
‫שדרות‪ ,‬ניר עם‪ ,‬כפר‬
‫עזה‪ ,‬נירים‪ ,‬סעד‪ ,‬ניר עוז‪,‬‬
‫נתיב העשרה‪ ,‬ארז‬
‫הבדלים בין השנים במשתני המחקר‬
2006
2009
Mean
SD
Mean
SD
t value
Sense of Coherence (1-7)
4.44
0.83
4.10
0.65
3.09**
Hope (0-25)
14.34
4.65
12.60
5.11
2.13*
Individual
16.56
4.59
14.68
4.77
2.49*
Collective
10.74
6.50
9.37
6.22
1.36
4.50
0.52
4.08
0.80
4.14***
Individual
4.51
0.52
4.15
0.81
3.38**
Collective
4.46
0.73
3.98
0.99
3.60***
Expect (0-5)
3.13
0.86
2.92
0.92
1.46
Individual
3.64
0.85
3.39
0.80
1.95
Collective
2.34
1.30
2.24
1.27
0.39
Collective in group values
3.70
0.63
3.14
0.81
2.58**
Individualistic values
4.41
0.40
4.01
0.71
4.50***
Universal values
3.38
0.56
3.05
0.57
3.83***
Wish (0-5)
Values (1-5)
21
‫הבדלים בין השנים במשתני‬
‫המחקר‬
‫*‬
‫*‬
‫‪22‬‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫*‬
‫הבדלים בין השנים במשתנה‬
‫התקווה‬
‫*‬
‫*‬
‫‪23‬‬
‫קשרים בין משתני המחקר‬
1
2
3
4
5
6
1. Sense of coherence
1
2. Hope
.20*
1
3. Hope individual
.07
.41**
1
4. Hope collective
-.03
.44**
.59**
1
5. Individual values
.13
.23*
.14
-.06
1
6. Collective in group values
.03
.38**
.07
.18*
.36** 1
7. Universal values
-.08
.14
.04
.10
.36** .49**
7
1
24
‫הסבר משתני הרוחניות באמצעות מצב‬
‫סוציו‪-‬אקונומי‬
‫‪ ‬תחושת הקוהרנטיות הוסברה ע"י מצב‬
‫סוציואקונומי בשני שלבי המחקר כך‬
‫שהמתבגרים שהשכלת הוריהם היתה‬
‫גבוהה יותר דיווחו על תחושת קוהרנטיות‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬ערכים קולקטיביים קבוצתיים גם הם‬
‫הוסברו באמצעות השכלת ההורים‪.‬‬
‫במקרה זה הקבוצה שהשכלת הוריהם‬
‫הגבוהה ביותר דיווחה על פחות ערכים‬
‫שכאלו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫סיכום‬
‫‪ ‬מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבחון מדדי‬
‫רוחניות‪ -‬תחושת קוהרנטיות‪ ,‬תקווה וערכים‪-‬‬
‫היכולים להוות מקורות ומשאבי חוסן‬
‫למתבגרים החשופים לאלימות פוליטית‬
‫מתמשכת‪.‬‬
‫‪ ‬הממצאים שלנו הראו‪ ,‬שהמשתנים השונים‬
‫נשחקו במהלך השנים בהם היו חשופים‬
‫המתבגרים לירי קסאמים מתמשך‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫המשמעות של הממצאים‬
‫‪ ‬הממצאים הללו יכולים להעיד על‬
‫התפתחות פחות בריאה‪ ,‬כמו גם על‬
‫חולשה במקורות ההתמודדות שמסייעים‬
‫למתבגרים במצבים אלו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫מה ניתן לעשות?‬
‫‪ ‬קובעי המדיניות‪ ,‬מחנכים ואנשי בריאות‬
‫חייבים לתת את הדעת ולפתח תוכניות‬
‫שסייעו לחזק אצל המתבגרים תחושת‬
‫קוהרנטיות‪ ,‬תקווה וערכים‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר עתידי צריך לחקור תוכניות‬
‫התערבות שונות ולבחון את מידת יעילותן‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫חוויות חיים התורמות להתפתחות של תחושת קוהרנטיות‬
‫)‪:(Sagy & Antonovsky, 1996‬‬
‫‪ ‬עקביות‪ :‬הסביבה מאופיינת בסדר ובמבנה‪,‬‬
‫מסרים וערכים ברורים‪.‬‬
‫‪ ‬איזון בעומס רגשי‪ :‬הסביבה מאופיינת על ידי‬
‫התאמת הדרישות למשאבים של האדם‪.‬‬
‫‪ ‬שותפות בקבלת החלטות‪ :‬הפרט נוטל חלק‬
‫משמעותי בהחלטות הקבוצה החברתית שהוא‬
‫שייך לה‪.‬‬
‫‪ ‬קירבה רגשית‪ :‬קירבה לאדם משמעותי בחיים‪.‬‬
‫‪29‬‬
30