תחושת קוהרנטיות, תקווה, וערכים בקרב מתבגרים החשופים לירי טילים מתמשך
ד"ר ארנה בראון לבינסון ופרופ' שפרה שגיא התוכנית לניהול וישוב סכסוכים אוניברסיטת בן גוריון בנגב 1 המושג "רוחניות" פנים רבות ושונות למושג רוחניות במחקר, ולאורך השנים. בסקירת ספרות שנערכה ע"י Chiu ושותפיו בשנת 2004הם הגיעו למסקנה כי המושג הוא מולטידיסיפלינרי ומורכב ממספר אלמנטים. 2 תמות מרכזיות במושג "רוחניות" שאיפה להשגת משמעות ועניין בחיים ).(e.g. Sherwood, 2000 תקווה ורגשות לעתיד ).(e.g. Sawatzky et al., 2009 ערכים ואמונה הקשורים לתפיסת הזהות ומשמעות החיים ).(e.g. Swawatzky et al., 2009 3 הרוחניות ומרכיביה שהוזכרו )משמעות וענין בחיים ,תקווה וערכים( הוכרו במחקר כמשתנים שיש להם פוטנציאל השפעה על יכולת הפרט/ים להתמודד בצורה מיטבית בשעת מצב לחץ ).(Chiu et al., 2004 לכן ,נראה חשוב לבדוק את המרכיבים הללו בקרב מתבגרים שנחשפים למצב לחץ כרוני של אלימות פוליטית ,בעיצומו של תהליך העיצוב של המרכיבים הללו. 4 משתני המחקר הנוכחי תחושת קוהרנטיות אישית תקווה ערכים אינדיבידואלים וערכים קולקטיביים 5 תחושת קוהרנטיות אישית תחושת הקוהרנטיות היא מרכיב מרכזי במודל הסלוטוגני. תחושת הקוהרנטיות מייצגת את המוטיבציות ,המשאבים הפנימיים והחיצוניים של האדם להתמודד עם לחצים במהלך חייו. תחושת הקוהרנטיות היא גורם חשוב באיך אדם יתפוס ויפרש מצבים שונים במהלך חייו. 6 תחושת הקוהרנטיות מתפתחת בעקבות נסיונו האישי של הפרט. עקביות ויציבות עשויים לסייע בהתפתחות של תחושת קוהרנטיות חזקה. לעומת זאת ,מצבי לחץ ומצבים של אלימות פוליטית עשויים להשפיע באופן הפוך על התפתחות של תחושת קוהרנטיות חזקה. 7 מרכיבי תחושת הקוהרנטיות מובנות -המידה בה הפרט תופס את העולם כניתן לניבוי ומובן. משמעותיות -המידה בה הפרט תופס שיש לו גישה למשאבים המתאימים ,יכולת התמודדות ויכולת השפעה על המציאות. נהילות -המידה בה הפרט מוצא משמעות רגשית וענין בנעשה בחייו 8 תחושת תקווה תקווה היא משתנה שנמצא בעל יכולת מסייעת להתמודדות יעילה ובריאות נפשית במצבי לחץ שונים ,ביניהם מצבים של אלימות פוליטית ) e.g. .(Beit-Hallahmi & Lavi, 1998; Sami & Kraus, 1985 בתחושות של תקווה מעורבים מרכיבים של ציפייה, כמו גם מרכיבים קוגניטיביים וחשיבה דדוקטיבית, שמטרתם להוציא לפועל רעיונות ופתרונות חדשים ).(Lazarus, 1991; Snyder, 1994; Staats, 1989 9 תקווה מבוססת על תהליך קוגניטיבי שבו הפרט נזקק לייצוגים חיוביים מופשטים של סיטואציות עתידיות .כלומר היכולת להיות בעל תקווה מחייבת את הפרט להציב מטרות ,לתכנן כיצד ניתן להשיגן ולהשתמש בדמיון ,יצירתיות ,גמישות מחשבתית ויכולת לקחת סיכונים ).(e.g. Snyder, 1994, 2000 המרכיב הרגשי של התקווה נחשב כתולדה של המרכיבים הקוגניטיביים ועשוי להכיל מרכיבים חיוביים ובה בעת מרכיבים שליליים .כיוון שהפרט עשוי להגיע למסקנה שמימוש מטרותיו יכול להיות מלווה מאמץ ,מחיר וסבל ) e.g. Snyder, 1994, .(2000 10 השילוב בין קוגניציה ורגש מאפשר התפתחות של תגובות סתגלניות למצב לחץ ).(Freedy & Hobfoll, 1994 בהתאם לתפיסה זו ,פרטים בעלי תקווה יעריכו את הסיטואציה שעשויה להיתפס כמסוכנת ,כמאתגרת )(Seginer, 2008 11 ערכים מערכת ערכים היא תוצר של סביבה חברתית ויכולה להוות בסיס למטרות חברתיות ,ולדרך בה הפרטים שופטים התנהגויות ופעילויות ).(e.g. Rohan, 2000 תקופת ההתבגרות היא התקופה בה מערכת הערכים מתפתחת ,מתעצבת ויכולה להיות מוערכת ).(e.g. Gecas, 2000 העיצוב של מערכת ערכים מאפשרת גם התפתחות של זהות אישית ).(e.g. Hiltin, 2003 12 ערכים בקונטקסט הישראלי .1 .2 .3 13 שגיא ועמיתיה ) (1999זיהו שלושה תחומים מרכזיים בקרב מתבגרים: ערכים אינדיבידואלים -לדג' חברים, עניין אישי ,כסף ,קריירה וכו'. ערכים קבוצתיים קולקטיבים -המדינה, הלאום ,סולידריות עם העניים בארצי. ערכים אוניברסילים -שיתוף פעולה בינלאומי ,דמוקרטיה ,הגנה על איכות הסביבה וכו'. 14 15 כלי המחקר תחושת קוהרנטיות )-(Antonovsky, 1987 סולם ליקרט ) (1-7בן 13פריטים שבודק את מרכיבי תחושת הקוהרנטיות של הפרט )מובנות ,נהילות ,משמעותיות( .דוגמאות לפריטים :הדברים שאני עושה ביומיום הם: תשובות בין -מקור לכאב ולשעמום ל -מקור להנאה צרופה. 16 תקווה ) -(Staats, 1989הסולם הוא האינטראקציה בין משאלות לציפיות וכולל פריטים המתייחסים הן לאינדיוידואל )לדג'- להיות מאושר ,מסוגל וכו'( והן לקולקטיב )לדג' -שלום עולמי ,צדק עולמי וכו'( .ההכפלה של המשאלות והצפיות מייצרת את מדד התקוה. ערכים ) -(Angwick & von Borris, 1997זהו שאלון שפותח במסגרת מחקר "נוער והסטוריה" וכולל 19פריטים .ניתן לחלק את הערכים לתתי קבוצות :אינדיוידואלים, קבוצתיים ,ואוניברסלים. 17 המשתנה הסוציודמוגרפי נמדד באמצעות השכלת ההורים .המשתתפים דיווחו על רמת השכלת הוריהם שחולקה לשתי קבוצות :עד תעודת בגרות או תעודה מקצועית ו/או אקדמית לאחר התיכון. השכלה האם והאב חוברו ליצירת מדד של השכלת שני ההורים גם יחד. 18 שאלות המחקר .1 .2 .3 19 האם במהלך השנים היה שינוי במדדי הרוחניות שנבדקו במחקר זה באמצעות- תחושת קוהרנטיות ,תקווה וערכים -בקרב מתבגרי שדרות ועוטף עזה? האם היה קשר בין שלושת מדדי הרוחניות- תחושת קוהרנטיות ,תקווה וערכים? האם ניתן לראות קשר בין מצב סוציו- אקונומי ומדדי הרוחניות -תחושת קוהרנטיות תקווה וערכים? משתתפי המחקר 20 2006 114מתבגרים בני 12-18 ממוצע הגילאים15.46 : סטיית תקן1.55 : 73%בנות הישובים שנכללו במדגם: שדרות ,ניר עם ,גבים, כפר עזה 2009 83מתבגרים בני 12-18 ממוצע הגילאים14.91 : סטיית תקן1.48 : 48%בנות הישובים שנכללו במדגם: שדרות ,ניר עם ,כפר עזה ,נירים ,סעד ,ניר עוז, נתיב העשרה ,ארז הבדלים בין השנים במשתני המחקר 2006 2009 Mean SD Mean SD t value Sense of Coherence (1-7) 4.44 0.83 4.10 0.65 3.09** Hope (0-25) 14.34 4.65 12.60 5.11 2.13* Individual 16.56 4.59 14.68 4.77 2.49* Collective 10.74 6.50 9.37 6.22 1.36 4.50 0.52 4.08 0.80 4.14*** Individual 4.51 0.52 4.15 0.81 3.38** Collective 4.46 0.73 3.98 0.99 3.60*** Expect (0-5) 3.13 0.86 2.92 0.92 1.46 Individual 3.64 0.85 3.39 0.80 1.95 Collective 2.34 1.30 2.24 1.27 0.39 Collective in group values 3.70 0.63 3.14 0.81 2.58** Individualistic values 4.41 0.40 4.01 0.71 4.50*** Universal values 3.38 0.56 3.05 0.57 3.83*** Wish (0-5) Values (1-5) 21 הבדלים בין השנים במשתני המחקר * * 22 * * * * * הבדלים בין השנים במשתנה התקווה * * 23 קשרים בין משתני המחקר 1 2 3 4 5 6 1. Sense of coherence 1 2. Hope .20* 1 3. Hope individual .07 .41** 1 4. Hope collective -.03 .44** .59** 1 5. Individual values .13 .23* .14 -.06 1 6. Collective in group values .03 .38** .07 .18* .36** 1 7. Universal values -.08 .14 .04 .10 .36** .49** 7 1 24 הסבר משתני הרוחניות באמצעות מצב סוציו-אקונומי תחושת הקוהרנטיות הוסברה ע"י מצב סוציואקונומי בשני שלבי המחקר כך שהמתבגרים שהשכלת הוריהם היתה גבוהה יותר דיווחו על תחושת קוהרנטיות גבוהה יותר. ערכים קולקטיביים קבוצתיים גם הם הוסברו באמצעות השכלת ההורים. במקרה זה הקבוצה שהשכלת הוריהם הגבוהה ביותר דיווחה על פחות ערכים שכאלו. 25 סיכום מטרתו של המחקר הנוכחי היתה לבחון מדדי רוחניות -תחושת קוהרנטיות ,תקווה וערכים- היכולים להוות מקורות ומשאבי חוסן למתבגרים החשופים לאלימות פוליטית מתמשכת. הממצאים שלנו הראו ,שהמשתנים השונים נשחקו במהלך השנים בהם היו חשופים המתבגרים לירי קסאמים מתמשך. 26 המשמעות של הממצאים הממצאים הללו יכולים להעיד על התפתחות פחות בריאה ,כמו גם על חולשה במקורות ההתמודדות שמסייעים למתבגרים במצבים אלו. 27 מה ניתן לעשות? קובעי המדיניות ,מחנכים ואנשי בריאות חייבים לתת את הדעת ולפתח תוכניות שסייעו לחזק אצל המתבגרים תחושת קוהרנטיות ,תקווה וערכים. מחקר עתידי צריך לחקור תוכניות התערבות שונות ולבחון את מידת יעילותן. 28 חוויות חיים התורמות להתפתחות של תחושת קוהרנטיות ):(Sagy & Antonovsky, 1996 עקביות :הסביבה מאופיינת בסדר ובמבנה, מסרים וערכים ברורים. איזון בעומס רגשי :הסביבה מאופיינת על ידי התאמת הדרישות למשאבים של האדם. שותפות בקבלת החלטות :הפרט נוטל חלק משמעותי בהחלטות הקבוצה החברתית שהוא שייך לה. קירבה רגשית :קירבה לאדם משמעותי בחיים. 29 30
© Copyright 2024