‫הכנס הישראלי השלישי‬ ‫לחקר רוחניות עכשווית‬ ‫ט ' באדר ב ' תשע " א ‪ 15 ,‬במרץ ‪2011‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪1‬‬ ‫הוועדה האקדמית של הכנס‬ ‫יו"ר‪:‬‬ ‫פרופ' עפרה מייזלס – אוניברסיטת חיפה‬ ‫ד"ר מריאנה רוח‪-‬מדבר – אוניברסיטת חיפה‬ ‫חברים‪:‬‬ ‫פרופ' משה אידל – האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ד"ר דניאלה גורביץ' – אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫ד"ר נדב דוידוביץ' – אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫פרופ' פיליפ ווקסלר – האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫פרופ' יוסי יונה – אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫פרופ' מריו מיקולינסר – המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫פרופ' יעקב רז – אוניברסיטת תל אביב‬ ‫ארגון הכנס‬ ‫רכז הכנס – מר שי פררו‬ ‫‪2‬‬ ‫ספר תקצירים‬ ‫תוכ הענייני‬ ‫פתח דבר‬ ‫‪12‬‬ ‫תוכנית הכנס‬ ‫‪14‬‬ ‫מושבי הכנס במבט על‬ ‫‪15‬‬ ‫תערוכת צילומי שמלווה את הכנס‪ :‬בתי כנסת ותפילה ישראלית‬ ‫‪16‬‬ ‫תקצירי ההרצאות והסדנאות )בהתא לסדר הופעת בתכניה(‬ ‫מליאת בוקר הרצאה‪ :‬מ הקבלה אל המיסטיקה העכשווית‬ ‫‪25‬‬ ‫פרופ' משה אידל‬ ‫מושב א' ‪1‬‬ ‫גישות רוחניות בפסיכותרפיה – מושב משולב בהדגמה‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ .1‬רוח נפש וגו נפגשי בחדר הניתוח‬ ‫ד"ר צחי ארנו‬ ‫‪ .2‬מיינדפולנס כשער לתת מודע וככלי לשינוי‪ :‬פסיכותרפיה בשיטת הקומי )הרצאה משולבת‬ ‫בהדגמה(‬ ‫‪27‬‬ ‫גב' קר צרפתי‬ ‫‪ .3‬טיפול ותקשור‪ :‬שינויי בתפישת ה"עצמי" ובתפישת המציאות בקרב אנשי שנחשפו לטיפול‪%‬‬ ‫משולב‪%‬תקשור‬ ‫ד"ר ליאורה בירנבאו‬ ‫‪3‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מושב א' ‪2‬‬ ‫יהדות ישראלית היו – מושב משולב תיעוד ויזואלי מפרויקט "ישראל אנשי"‬ ‫‪34‬‬ ‫‪ .1‬בתי כנסת וקהילות תפילה בישראל‬ ‫פרופ' עוז אלמוג‬ ‫‪ .2‬יהודי‪ ,‬עברי‪ ,‬ושוב יהודי – על רנסנס היהדות בחברה הישראלית‬ ‫‪38‬‬ ‫מר יאיר שלג‬ ‫‪41‬‬ ‫‪ .3‬לימודי יהדות באינטרנט‬ ‫ד"ר תמר אלמוג‬ ‫מושב א' ‪3‬‬ ‫ניאו חסידות‬ ‫‪ .1‬הא קס הסוד של הרב קוק יכול להתחרות בסוד הקס של ר' נחמ*?‬ ‫‪44‬‬ ‫ד"ר סמדר שרלו‬ ‫‪ .2‬סוד השפעתו של ר' שלמה קרליב‪ ,‬על ההתחדשות הניאו‪%‬חסידית בימינו‬ ‫‪47‬‬ ‫ד"ר נת אופיר‬ ‫‪' .3‬שיטת ימימה' כחסידות נשית עכשווית בעלת קוי פמיניסטיי‬ ‫‪50‬‬ ‫ד"ר ציפי קויפמ‬ ‫‪ .4‬מחשבה‪ ,‬דמיו* והתחדשות בחסידות ובניאו חסידות‪ :‬בי* הבעש"ט‪ ,‬האדמו"ר מפיאסצ'נה ופיליפ‬ ‫וקסלר‬ ‫ד"ר שלי גולדברג‬ ‫‪4‬‬ ‫‪53‬‬ ‫מושב א' ‪4‬‬ ‫רוחניות בספרות‪ :‬הבעה‪ ,‬התפתחות וחניכה‬ ‫‪ .1‬הטאו של לאה גולדברג‪ :‬חכמה רוחנית במחזור שירי סו הדר‪,‬‬ ‫‪55‬‬ ‫ד"ר אלו רז‬ ‫‪ .2‬מסע הגבורה של התודעה – פרספקטיבה טרנספרסונלית על מסע הגיבור‬ ‫‪56‬‬ ‫ד"ר מירב חרמש‬ ‫‪ .3‬מקול דממה דקה לשתיקה רועמת‪ :‬על השתיקה כאמצעי הבעה‬ ‫‪59‬‬ ‫פרופ' מיכל אפרת‬ ‫‪ .4‬החיפוש אחר משמעות כציר מרכזי בסיפור חייו של האד )נרטיב(‪ :‬כלי לפרשנות ויישומי‬ ‫‪62‬‬ ‫מתחו האימו* )‪(Coaching‬‬ ‫ד"ר דינה שקולניק‬ ‫מושב א' ‪5‬‬ ‫רוחניות עכשווית – בי אסקפיז למעורבות חברתית‬ ‫‪65‬‬ ‫‪ .1‬שובה של הרוח‪ :‬מיסטיפיקציה של המדעי‬ ‫פרופ' יוסי יונה‬ ‫‪Society and Mysticism Reproduction and Revolution .2‬‬ ‫‪66‬‬ ‫פרופ' פיליפ ווקסלר‬ ‫‪67‬‬ ‫‪ .3‬מ* הכרית אל הקהילה והיערות‬ ‫פרופ' יעקב רז‬ ‫מושב א' ‪6‬‬ ‫פגאניז עכשווי – מושב הכולל טקס ניאופגאני‬ ‫‪68‬‬ ‫‪ .1‬טקס פגאני – יו השוויו* האביבי‬ ‫גב' שחר בת אדמה ואחרי‬ ‫‪ .2‬הפוליטיקה של האלה‪ :‬השפעות פמיניסטיות‪%‬רדיקליות ופמיניסטיות‪%‬תרבותיות על הכישו‬ ‫הפמיניסטי של סטארהוק )‪(Starhawk‬‬ ‫מר שי פררו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪Wicca, a study in the process of identity formation and belief alteration within the .3‬‬ ‫‪context of religion‬‬ ‫‪71‬‬ ‫גב' אורלי סאלינס מזרחי‬ ‫‪ .4‬ההיבט הפיסיולוגי של חוויית הפולח* הוויקאני ‪ %‬מה בי* תיקשור לכישור‬ ‫‪74‬‬ ‫ד"ר יעל כ(חנקי‬ ‫מושב ב' ‪1‬‬ ‫רוחניות בניהול ובעסקי‬ ‫‪ .1‬הזמנה לאי ידיעה‪ :‬תיאור אירוע של המפגש הלא ידוע בי* בודהיז וניהול‬ ‫‪78‬‬ ‫ד"ר אורה סתר‪ ,‬פרופ' יעקב רז‬ ‫‪ .2‬הקשר בי* רוחניות במקו העבודה למחויבות ארגונית‪ ,‬שביעות רצו* בעבודה ושחיקה בלשכות‬ ‫לשירותי חברתיי‬ ‫‪80‬‬ ‫גב' בר גלבוע ארמה‬ ‫‪ .3‬מנהיגות רוחנית‪ :‬התפתחות עצמי אותנטי בשיח הארגוני‪ %‬מציאות או חלו?‬ ‫‪83‬‬ ‫גב' קר צוק‬ ‫‪ .4‬הקשר בי* רוחניות אישית ורוחניות בעבודה לבי* שביעות רצו* בעבודה בקרב מוסלמי ויהודי‬ ‫דתיי וחילוניי‬ ‫‪86‬‬ ‫ד"ר אריה לזר‬ ‫‪Is Business Helping to Move Us in the Direction of Spirituality ? .5‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪Prof. Len Tischler‬‬ ‫מושב ב' ‪2‬‬ ‫קבלה עכשווית מושב משולב סדנת התנסות‬ ‫‪92‬‬ ‫‪ .1‬הרנטג* ‪ %‬מאגיה‪ ,‬מסתורי*‪ ,‬או מועדו* כלכלי‬ ‫מר גרי שפר‬ ‫‪6‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪ .2‬גרשו שלו "בלש הקבלה" בספרות היפה‬ ‫מר אלי אשד‬ ‫‪98‬‬ ‫‪ .3‬סדנת התנסות ‪ %‬מדיטציה עברית‪/‬קבלית‬ ‫מר שמואל שאול‬ ‫מושב ב' ‪3‬‬ ‫משמעות‪ ,‬רוחניות ובריאות נפשית‬ ‫‪99‬‬ ‫‪ .1‬לקראת סליחה‪ :‬מבט תיאורטי וטיפולי‬ ‫ד"ר יצחק לנדר‪ ,‬פרופ' וורד סלונינבו‬ ‫‪ .2‬טראומה ועדות כמפגש מוחמ‪ 1‬ע הממשי וכאפשרות להתפתחות מודעת שתי נקודות מבט‬ ‫‪104‬‬ ‫גב' רות גול‬ ‫‪ .3‬חשיבה מאגית במצבי בריאות מסכני חיי‪ :‬אמהות שילדו בטר עת תינוק במשקל נמו‪ ,‬מאוד‬ ‫כמקרה מבח*‬ ‫‪710‬‬ ‫ד"ר נחמי באו‪ ,‬גב' צילה וידברג‪ ,‬גב' יעל אושר‪ ,‬ד"ר דוד קהלת‬ ‫‪ .4‬תחושת קוהרנטיות‪ ,‬תקוה וערכי בקרב בני נוער הנחשפי לירי טילי‪ :‬מחקר אור‪,‬‬ ‫ד"ר אורנה בראולבינסו ופרופ' שפרה שגיא )אוניברסיטת ב גוריו בנגב(‬ ‫‪ .5‬הקשר בי* חוויות רוחניות ביומיו ומעורבות בעיסוק‬ ‫‪110‬‬ ‫‪112‬‬ ‫גב' ענת אלבזשניידרמ‬ ‫מושב ב' ‪4‬‬ ‫אלטרנטיבות רוחניות בחינו)‬ ‫‪ .1‬על חינו‪ ,‬לדתיות ב* זמננו‬ ‫‪116‬‬ ‫ד"ר יות חות‬ ‫‪ .2‬חינו‪ ,‬כיוגה‪,‬ויוגה כחינו‪:,‬הסבר תיאורטי והדגמה מעשית‬ ‫‪118‬‬ ‫מר אור ארגז‬ ‫‪ .3‬הא חינו‪ ,‬ולדור מכי* את בוגריו להתמודדות ע האתגרי של המציאות הישראלית?‬ ‫מר גלעד גולדשמידט‬ ‫‪7‬‬ ‫‪121‬‬ 5 '‫מושב ב‬ The study of Contemporary Spiritualities: Conceptualizations and Methods 124 The Prophet Motive: How Religions Really Begin .1 Prof. James R. Lewis 129 From Opinions to Facts: The Problem of Reference in the New Spiritual Discourse .2 Dr. Avital Sharon 133 Using researchers’ feelings as a method of enriching the research .3 Ms. Liora Nuton 136 De pace fidei: Image, Representation and Hierarchy - A Comparative Perspective .4 Dr. Madeea Axinciuc ‫רוחניות בתנועה – מושב משולב התנסות חווייתית‬ 140 6 '‫מושב ב‬ ‫ תנועת הגו בשילוב ע דימוי והבעה כאמצעי לאחדות העצמי ע הרוח‬% ‫ התנסות חוויתית‬.1 ‫גב' ורד כתר‬ 140 ‫ ניתוח השפה הטיפולית בתכניות הכשרה לטיפול בתנועה ותכניות היוצאות‬:‫נפש בתנועה‬%‫ גו‬.2 ‫משיח העיד* החדש‬ ‫גב' טל ברגר טיקוצ'ינסקי‬ 143 ‫ ועל האחדות בי* גו לרוח‬,‫ מה הגו יודע? על חוכמתו של הגו הפיסי‬.3 ‫גב' עינב רוזנבליט‬ 8 ‫מושב ג' ‪ 1‬חלו ומציאות בקולנוע הרוחני‪ :‬הסרט "התחלה" )‪– (Inception‬מושב משולב הקרנת‬ ‫קטעי סרטי‬ ‫הרצאות הכוללות הקרנת קטעי מהסרט "התחלה" )‪(Inception‬‬ ‫‪ .1‬המימד הרוחני של תודעת המס‪ :,‬כוריאוגרפיה בשדה של חלו‪ ,‬מציאות וחיי נצח‬ ‫‪144‬‬ ‫ד"ר לילה מור‬ ‫‪ .2‬מציאות וחלו‪ ,‬רבדי הכרה שוני ויקומי מקבילי‬ ‫‪147‬‬ ‫ד"ר מיכה אנקורי‬ ‫מושב ג' ‪2‬‬ ‫יהודי במפגש ע תרבויות אסיה – מושב הכולל סדנה חוויתית‬ ‫‪149‬‬ ‫‪ .1‬סדנה חווייתית – התנסות בקוא* יהודי‬ ‫ד"ר דניאל סטמבלר‬ ‫‪Buddhism to the Jews’ or ‘Judaism to Buddhists’?: Interweaving Judaism and .2‬‬ ‫‪Buddhism in meditation practices in America and in Israel‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪Ms. Mira Niculescu‬‬ ‫‪ .3‬שני ביקורי בשנטיניקט*‪ :‬שלומית פלאו ואלכס ארונסו* בנווה‪%‬השלו של טאגור‬ ‫‪153‬‬ ‫גב' כרמית רוז‬ ‫‪ .4‬יסודות רעיוניי אוניברסליי בתנועה הניאו‪%‬ברסלבית‬ ‫פרופ' יור קירש‬ ‫מושב ג' ‪3‬‬ ‫‪156‬‬ ‫המסורת היהודית כמשאב לרוחניות עכשווית – מושב משולב סדנת לימוד‬ ‫‪ .1‬רוחניות כחול לב*‪ :‬מציונות רוחנית לתרבות ישראל‬ ‫ד"ר ראוב גרבר‬ ‫‪9‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪' .2‬חסד ואמת'‪ :‬סיפורי ספר בראשית כתשתית לתמיכה רוחנית נוכח מצוקות קיומיות )הרצאה‬ ‫משולבת סדנת לימוד טקסטי תנ"כיי ומדרשיי בשיתו ע הקהל(‬ ‫‪161‬‬ ‫ד"ר עינת רמו‬ ‫‪ .3‬הבשורה של רבי נחמ* ‪ %‬על הספר 'החיי כגעגוע ‪ %‬קריאות חדשות בסיפורי המעשיות של ר' נחמ*‬ ‫מברסלב' והדגמה של יישו רעיונותיו בתהליכי התפתחותיי וטיפוליי‬ ‫‪163‬‬ ‫מר שי גיל ומר רועי הור‬ ‫מושב ג' ‪4‬‬ ‫רוחניות באונקולוגיה‬ ‫‪" .1‬רוח אוהבת אותי"‪ :‬היבטי רוחניי בטיפול הפסיכו‪%‬אונקולוגי התומ‪ ,‬המשולב ע רפואה‬ ‫משלימה בשירות האונקולוגי במרכז הרפואי לי*‬ ‫‪167‬‬ ‫גב' אולגה עגור‪ ,‬ד"ר ער באריה‬ ‫‪ .2‬רוחניות כמשאב בהתמודדות נשי לאחר מחלת סרט* השד‬ ‫‪179‬‬ ‫ד"ר אתי שחר סימטוב‬ ‫‪ .3‬סקר התיחסות של מטופלי אונקולוגיי ישראליי לליווי רוחני‬ ‫‪174‬‬ ‫הרב מייק שול(‪ ,‬גב' נעמי סגל‪ ,‬מר דורו לולב‪ ,‬מר גיל ברסלע‬ ‫מושב ג' ‪ 5‬החוויה המיסטית ברוח הניו אייג'‬ ‫‪178‬‬ ‫‪ .1‬בי* אינטרוספקציה למדיטציה‬ ‫ד"ר דניאל מישורי‬ ‫‪ .2‬ייחודיותו של המיסטיק* הניו אייג'י וייחודיותה של החוויה המיסטית בעיד* החדש‬ ‫‪181‬‬ ‫מר זיו פרגמ‬ ‫‪ .3‬על מדיטציה חסרת תכלית‪:‬תרגול הזאז* בנו העשייה הרוחנית העכשווית‬ ‫‪184‬‬ ‫מר אית בולוק‬ ‫‪" .4‬נטרול המימד המיסטי ב"התבודדות" הברסלבית בי* ממשיכי ר' נחמ* בזמננו‬ ‫מר תומר פרסיקו‬ ‫‪10‬‬ ‫‪187‬‬ ‫מושב ג' ‪6‬‬ ‫רוחניות ופמיניז‬ ‫‪ :Rematriation .1‬לחשוב מחדש על רוחניות נשי בעיד* החדש‬ ‫ד"ר אראלה שדמי‬ ‫‪189‬‬ ‫‪ .2‬ההקבלה בי* תפיסת ההתפתחות הרוחנית של גברי ונשי במערכות יחסי על פי שיטתו של‬ ‫דיוויד דיידה )‪ (Deida‬ומודל הנסירה בקבלת האר"י‬ ‫‪192‬‬ ‫הרב אוהד מזרחי‬ ‫‪ .3‬סמלי העצמי בציוריה של ג'ורג'יה אוקיי ‪ %‬המהל‪ ,‬של הנשי אל הטרנסצנדנטי הרוחני‬ ‫‪195‬‬ ‫גב' רות נצר‬ ‫‪ .4‬המחזור החודשי באספקלריה של רוחניות נשית פמיניסטית‬ ‫‪197‬‬ ‫גב' שרית גייל מואס‬ ‫רשימת דואר אלקטרוני של מרצי הכנס ויו"רי המושבי‬ ‫‪11‬‬ ‫‪201‬‬ ‫פתח דבר – בשערי הכנס הישראלי השלישי לחקר רוחניות‬ ‫עכשווית‬ ‫קיומו של הכנס הישראלי השלישי לחקר רוחניות עכשווית ובו עשרות רבות של‬ ‫הרצאות מעיד יותר מכל על ההכרה האקדמית המתרחבת והולכת בתחו משדות‬ ‫מחקר מגווני‪ ,‬ועל העניי* שמוצאי בו חוקרי וחוקרות מ* האקדמיה‪ .‬בשערי הכנס‬ ‫השלישי‪ ,‬ברור שזו כבר הפכה למסורת‪ .‬מה שהיה עוד בגדר מהל‪ ,‬מהוסס – א כי‬ ‫מפתיע בתוצאותיו – בפע הראשונה ובפע השנייה‪ ,‬עכשיו הוא כבר מציאות בלתי‬ ‫מעורערת‪ :‬הכנס השנתי איתנו כא* מדי שנה‪ ,‬מביא עימו בשורות ראשונות של אביב‬ ‫ישראלי‪ ,‬מאגד יחד חוקרות וחוקרי בכירי וצעירי‪ ,‬יחד ע קהל רחב סקר*‪ ,‬נות*‬ ‫פתח לתגליות ומחשבות‪ ,‬מקי תחומי מגווני‪ ,‬ובעיקר‪ %‬מפעמת בו רוח טובה‪.‬‬ ‫ההצלחה הזו היא של כולנו‪ .‬א את קוראי שורות אלה‪ ,‬את חלק מהרוח הטובה‬ ‫ששורה בכנס‪ ,‬את חלק מההצלחה ותורמי לה‪ .‬זו הזדמנות להודות לכל‬ ‫המשתתפי‪ ,‬וזו הזדמנות להצביע על ההצלחות שכולנו זכינו לה בייסוד המסורת‬ ‫של כנס שנתי ישראלי לחקר רוחניות עכשווית‪ :‬הצבת תחו הרוחניות העכשווית‬ ‫כתחו מחקר על מפת האקדמיה הישראלית והצגת תוצרי מחזית המחקר;‬ ‫הזדמנויות ראשוניות שצומחות לשיתופי פעולה וחילופי מידע בי*‪%‬לאומיי; דיוני‬ ‫בסוגיות עכשוויות שעל סדר היו הציבורי בזר המרכזי בחברה; במה למפגשי‬ ‫סובלניי וסקרניי בי* חוקרי מדיסציפלינות שונות ובי* אנשי מאמונות‬ ‫ופרקטיקות דתיות שונות; וג גשר בי* האקדמיה לבי* הקהל הרחב שהוא מגוו*‬ ‫ביותר וכולל צעירי וגימלאי‪ ,‬רוחניקי מושבעי וא ספקני ומקשי‪ ,‬דתיי‬ ‫מסורתיי וחילוניי בעלי אמונה‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫הכנס הישראלי הראשו* לחקר רוחניות עכשווית שנער‪ ,‬באוניברסיטת חיפה באביב‬ ‫‪ ,2009‬כלל כ‪ 70%‬הרצאות מתחומי שוני וכ‪ 350 %‬משתתפי‪ ,‬ואילו הכנס השני‬ ‫שהדגי צימאו* זה למסגרת אקדמית מכילה ומאפשרת כלל כ‪ 120%‬הרצאות בלמעלה‬ ‫מ‪ 30%‬מושבי מקבילי והשתתפו בו מעל ל‪ 500 %‬איש ואשה‪ .‬השנה‪ ,‬בעקבות‬ ‫בקשותיכ והצעותיכ‪ ,‬השתדלנו להקטי* את מספר המשתתפי במושב )במידה‬ ‫והדבר היה אפשרי( כדי לאפשר הצגה ארוכה יותר למציגי וג זמ* ארו‪ ,‬יותר לדיו*‪.‬‬ ‫בנוס יזמנו מושב בו יתקיי רב שיח אקדמי )ולא רק הצגת מחקרי( בנושא‬ ‫"רוחניות עכשווית‪ :‬בי* אסקפיז למעורבות חברתית"‪ .‬במושב זה ידונו פרופ'‬ ‫ווקסלר‪ ,‬פרופ' יונה‪ ,‬ופרופ' רז בנושא מרכזי שעל סדר יומה של הרוחניות העכשווית‬ ‫ובעל משמעות ציבורית ממעלה ראשונה‪ .‬לבסו‪ ,‬לבקשתכ הקטנו את מספר‬ ‫המושבי המקבילי‪ .‬אנו מקווי ששינוי זה יהיה לטובה‪ ,‬ונשמח לשמוע מכ משוב‬ ‫בעניי* בעקבות הכנס‪.‬‬ ‫לידיעתכ‪ ,‬העלינו לאתר הכנס את תקצירי ההרצאות של שלושת הכנסי וכ*‬ ‫צילומי וידיאו של חלק ניכר מ* ההרצאות‪ ,‬לשירות ציבור החוקרות והחוקרי וכ*‬ ‫לכל המתעניי*‪ ,‬אתר הכנס הוא ‪ , www.spirituality.haifa.ac.il‬ואת מוזמני‬ ‫לגלוש בו‪ ,‬וא להמלי‪ 1‬עליו לאחרי שיכולי להתעניי* בכ‪ .,‬יש לנו נוכחות ג‬ ‫‪12‬‬ ‫בעול ה‪ facebook%‬ויש לנו תוכניות נוספות להרחבת הפעילות הוירטואלית שיכולה‬ ‫לסייע לביסוס תחו המחקר של רוחניות עכשווית ולתמיכה בצמיחתו בישראל‪ .‬ג‬ ‫בעניי* זה את מוזמני לפנות אלינו ברעיונות‪.‬‬ ‫הכנס השלישי לחקר רוחניות עכשווית כולל השנה כ‪ 65%‬הרצאות ב‪ 18%‬מושבי‬ ‫מקבילי‪ .‬השנה‪ ,‬כבשנה שעברה‪ ,‬כללנו בכנס ג מושבי אחדי המשלבי אקט‬ ‫חוויתי‪ ,‬מעי* "מפגש ע השדה"‪ .‬במושבי אלו כלולה – לצד הרצאות מחקריות – ג‬ ‫התנסות חווייתית שיש בה משו היכרות ראשונית‪ ,‬בלתי אמצעית‪ ,‬ע התופעה עליה‬ ‫מרצי החוקרי באותו מושב‪ .‬ההתנסויות הללו כוללות מדיטציה יהודית‪%‬‬ ‫בודהיסטית ומדיטציה עברית‪%‬קבלית‪ ,‬סדנה של "רוחניות בתנועה"‪ ,‬הדגמה של טקס‬ ‫פגאני עכשווי‪ ,‬סדנת לימוד של טקסטי יהודיי‪ ,‬הדגמה של התנסות במיינדפולנס‪,‬‬ ‫הקרנת קטעי מסרט רוחני ועוד‪ .‬רצינו להביע בכ‪ ,‬את תפיסתנו‪ ,‬שחקר תופעה יכול‬ ‫וצרי‪ ,‬להיות כרו‪ ,‬במפגש מכבד‪ ,‬בלתי אמצעי‪ ,‬ובהיכרות משמעותית אישית ע‬ ‫התופעה‪ ,‬היכרות הנובעת מסקרנות והמתבטאת ג בהשתתפות והתנסות ולא רק‬ ‫במבט מבחו‪ .1‬בכל המושבי כמוב* נכללות הרצאות מחקריות אקדמיות העוסקות‬ ‫בתחו שיודג בחלק החוויתי‪ .‬מושבי אלה א מהווי ביטוי לגשר שאנו מקוות‬ ‫ליצור אל הקהל הרחב‪ ,‬ובכללו אל הפעילי בשדה הרוחני‪.‬‬ ‫כמו בשני קודמות‪ ,‬אנו תקווה שהעשייה המחקרית העשירה ורבת הפני שבאה‬ ‫לידי ביטוי בכנס תפתח בפניכ אופקי חשיבה והתפתחות אישית ותוביל את כולנו‬ ‫להצבת הנושא והתובנות העולות ממנו במרכז המחקר האקדמי בישראל‪ .‬אנו מקוות‬ ‫ג לטפח באופ* זה את הדיאלוג בי* חוקרי התחו‪ ,‬את המבט הרב‪%‬תחומי על השדה‬ ‫הרוחני‪ ,‬את השיח ע הקהל הרחב‪ ,‬ואת מעמדה של הרוחניות העכשווית כתחו‬ ‫מחקר משמעותי וחשוב‪ .‬כמו בשנה שעברה‪ ,‬ג הפע בחזוננו‪ ,‬הדבר יתממש בי*‬ ‫היתר באמצעות פתיחת פקולטה ללימוד ומחקר של רוחניות בליבת הממסד האקדמי‪.‬‬ ‫מי יית*‪...‬‬ ‫בברכת הצלחה בכנס‬ ‫והנאה מההשתתפות בו‬ ‫פרופ' עפרה מייזלס וד"ר מריאנה רוח‪%‬מדבר‬ ‫יושבות ראש הכנס‬ ‫‪13‬‬ ‫תוכנית הכנס‬ ‫‪8:45 - 8:00‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ה ת כ נ ס ו ת וכיבוד קל )באודיטוריום הכט‪ ,‬בניין ראשי(‬ ‫‪ - 1 0: 15 - 8 :45‬מ לי א ת בוק ר‬ ‫)באודיטוריום הכט(‬ ‫יו"ר‪ :‬פרופ' ראובן שניר )דיקן הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬אוניברסיטת חיפה(‬ ‫ברכות ‪ -‬פרופ' אהרון בן זאב )נשיא אוניברסיטת חיפה(‬ ‫דברי פתיחה ‪ -‬פרופ' עפרה מייזלס )דיקן הפקולטה לחינוך‪ ,‬אוניברסיטת חיפה(‬ ‫קטע נגינה בעוגב – מר אייל ברוק‬ ‫הרצאה‪ :‬פרופ' משה אידל )האוניברסיטה העברית ירושלים(‬ ‫מן הקבלה אל המיסטיקה העכשווית‬ ‫דיון בשיתוף הקהל‬ ‫‪ - 10:45 - 10:15‬הפסקה‬ ‫‪ - 12 :3 0 - 1 0:4 5‬מו ש בי ם מ ק בי לי ם א '‬ ‫)בחדרים שונים‪ ,‬פירוט‬ ‫בהמשך(‬ ‫‪ - 13:30 - 12:30‬הפסקת צהרים‬ ‫‪ - 15 :1 5 - 1 3:3 0‬מו ש בי ם מ ק בי לי ם ב '‬ ‫)בחדרים שונים‪ ,‬פירוט‬ ‫בהמשך(‬ ‫‪ - 15:30 - 15:15‬הפסקה‬ ‫‪ - 17 :1 5 - 1 5:3 0‬מו ש בי ם מ ק בי לי ם ג '‬ ‫)בחדרים שונים‪ ,‬פירוט‬ ‫בהמשך(‬ ‫‪ - 17:30 - 17:15‬הפסקה וכיבוד קל‬ ‫‪ - 19 :0 0 - 1 7:3 0‬מ לי א ת ער ב‬ ‫)באודיטוריום הכט(‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר מריאנה רוח‪-‬מדבר )אוניברסיטת חיפה(‬ ‫מושב זה פתוח לקהל חינם‬ ‫ללא צורך בהרשמה‬ ‫פאנל‪ :‬הגבולות המשתנים של דתיות ורוחניות חדשה בישראל‬ ‫פרופ' אוה אילוז )האוניברסיטה העברית ירושלים(‪ ,‬פרופ' יורם בילו )האוניברסיטה‬ ‫העברית ירושלים( ומר גיל קופטש‬ ‫דיון בשיתוף הקהל‬ ‫תערוכת צילומים המלווה את הכנס‪ :‬בתי כנסת ותפילה ישראלית‬ ‫תערוכה זו מציגה תמונות מפרויקט של מחקר‪ ,‬תיעוד ולימוד החברה הישראלית שמתמקד‬ ‫בבתי כנסת יחודיים בישראל‪ .‬פרויקט זה הניב תובנות מרתקות על החברה הישראלית ואופני‬ ‫הביטוי של רוחניות עכשווית יהודית בתוכה‪ .‬התערוכה שמלווה את הכנס הישראלי השלישי‬ ‫לחקר רוחניות עכשווית מציגה טפח מצילומים יחודיים אלו‪ .‬הצגה של ממצאי המחקר‬ ‫האתנוגראפי של בתי כנסת אלו מובאת במושב א' ‪" :2‬יהדות ישראלית היום"‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מושבי הכנס במבט על‬ ‫‪10:45‬‬ ‫–‬ ‫‪12:30‬‬ ‫אודיטוריו‬ ‫הכט‬ ‫מגדל אשכול‪,‬‬ ‫מצפור אביבה‬ ‫וסמי עופר‪,‬‬ ‫קומה ‪30‬‬ ‫מגדל אשכול‪,‬‬ ‫חדר הסנאט‬ ‫קומה ‪29‬‬ ‫חינו)‪ ,‬חדר ‪570‬‬ ‫קומה ‪5‬‬ ‫חינו)‪ ,‬חדר ‪566‬‬ ‫קומה ‪5‬‬ ‫חינו)‪ ,‬חדר ‪363‬‬ ‫קומה ‪3‬‬ ‫מושב א' ‪1‬‬ ‫מושב א' ‪2‬‬ ‫מושב א' ‪3‬‬ ‫מושב א' ‪4‬‬ ‫מושב א' ‪5‬‬ ‫מושב א' ‪6‬‬ ‫יהדות‬ ‫ישראלית‬ ‫היו‬ ‫ניאו חסידות‬ ‫רוחניות‬ ‫בספרות‪:‬‬ ‫הבעה‪,‬‬ ‫התפתחות‬ ‫וחניכה‬ ‫רוחניות עכשווית‪:‬‬ ‫בי אסקפיז‬ ‫למעורבות חברתית‬ ‫פגאניז עכשווי‬ ‫גישות‬ ‫רוחניות‬ ‫בפסיכותר‬ ‫פיה‬ ‫מושב משולב‬ ‫בהתנסות‬ ‫‪13:30‬‬ ‫–‬ ‫‪15:15‬‬ ‫מושב משולב‬ ‫תיעוד ויזואלי‬ ‫מפרויקט‬ ‫"ישראל‬ ‫אנשי"‬ ‫מושב ב' ‪1‬‬ ‫מושב ב' ‪2‬‬ ‫מושב ב' ‪3‬‬ ‫מושב ב' ‪4‬‬ ‫מושב ב' ‪5‬‬ ‫מושב ב' ‪6‬‬ ‫רוחניות‬ ‫בניהול‬ ‫ובעסקי‬ ‫קבלה‬ ‫עכשווית‬ ‫משמעות‪,‬‬ ‫רוחניות‬ ‫ובריאות‬ ‫נפשית‬ ‫אלטרנטיבות‬ ‫רוחניות בחינו)‬ ‫‪The study of‬‬ ‫‪Contemporary‬‬ ‫‪Spiritualities:‬‬ ‫‪Conceptualizations‬‬ ‫‪and Methods‬‬ ‫רוחניות בתנועה‬ ‫מושב ג' ‪1‬‬ ‫מושב ג' ‪2‬‬ ‫מושב ג' ‪3‬‬ ‫מושב ג' ‪4‬‬ ‫מושב ג' ‪5‬‬ ‫מושב ג' ‪6‬‬ ‫חלו‬ ‫ומציאות‬ ‫בקולנוע‬ ‫הרוחני‪:‬‬ ‫הסרט‬ ‫"התחלה"‬ ‫יהודי‬ ‫במפגש ע‬ ‫הבודהיז‬ ‫המסורת‬ ‫היהודית‬ ‫כמשאב‬ ‫לרוחניות‬ ‫עכשווית‬ ‫רוחניות‬ ‫באונקולוגיה‬ ‫החווייה המיסטית‬ ‫ברוח הניואייג'‬ ‫רוחניות‬ ‫ופמיניז‬ ‫מושב משולב‬ ‫סדנת‬ ‫התנסות‬ ‫‪15:30‬‬ ‫–‬ ‫‪17:15‬‬ ‫מושב הכולל טקס‬ ‫ניאו‪%‬פגאני‬ ‫‪Inception‬‬ ‫מושב הכולל‬ ‫סדנה חווייתית‬ ‫מושב משולב‬ ‫סדנת לימוד‬ ‫מושב משולב‬ ‫הקרנת קטעי‬ ‫סרטי‬ ‫‪15‬‬ ‫מושב משולב‬ ‫התנסות‬ ‫חווייתית‬ ‫תערוכת צילומי שמלווה את הכנס‪:‬‬ ‫בתי כנסת ותפילה ישראלית‬ ‫תערוכה זו מציגה תמונות מפרויקט של מחקר‪ ,‬תיעוד ולימוד החברה‬ ‫הישראלית שמתמקד בבתי כנסת יחודיי בישראל‪ .‬פרויקט זה הניב תובנות‬ ‫מרתקות על החברה הישראלית ואופני הביטוי של רוחניות עכשווית יהודית‬ ‫בתוכה‪ .‬התערוכה שמלווה את הכנס הישראלי השלישי לחקר רוחניות‬ ‫עכשווית מציגה טפח מצילומי יחודיי אלו‪ .‬הצגה של ממצאי המחקר‬ ‫האתנוגראפי של בתי כנסת אלו מובאת באחד ממושבי הכנס‪" :‬יהדות‬ ‫ישראלית היו"‪.‬‬ ‫פרופ' עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אתר "אנשי ישראל – המדרי‪ ,‬לחברה הישראלית" ‪ www.peopleil.org‬הוא‬ ‫פרויקט של מחקר‪ ,‬תיעוד ולימוד החברה הישראלית‪ .‬הפרויקט פועל במסגרת‬ ‫"קתדרת אונסק"ו למחקר ולימוד של שונות תרבותית באמצעות האינטרנט"‬ ‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬ובחסות מוסד שמואל נאמ* למדיניות חברתית בטכניו*‪.‬‬ ‫במדינת ישראל יש למעלה מ‪ 15,000%‬בתי כנסת )בבני ברק לבדה יש למעלה מ‪.(1000%‬‬ ‫במהל‪ ,‬השנה האחרונה במסגרת פעילות הקתדרא אנו מבצעי מחקר תיעודי של בתי‬ ‫כנסת ייחודיי בישראל‪ .‬למעשה כל בית כנסת מיוחד בדרכו‪ ,‬אול אנו מחפשי‬ ‫ייחודיות יוצאת דופ*‪ .‬את הייחודיות הגדרנו באמצעות מגוו* רחב של תכונות‪ :‬המבנה‬ ‫הארכיטקטוני‪ ,‬עיצוב הפני‪ ,‬הרקע ההיסטורי‪ ,‬המיקו‪ ,‬פריטי מיוחדי )למשל‬ ‫ארו* קודש‪ ,‬או ספרי תורה(‪ ,‬הקהילה המתפללת ועוד‪ .‬את ההמלצות על בתי כנסת‬ ‫בעלי ייחודיות כלשהי קיבלנו ממנהיגי קהילות‪ ,‬מאנשי תקשורת‪ ,‬מאתרי אינטרנט‬ ‫מגווני‪ ,‬ממדריכי טיולי‪ ,‬ממומחי שוני )ארכיטקטי‪ ,‬קבלני‪ ,‬חוקרי יהדות‪,‬‬ ‫חוקרי חברה ועוד( ומאנשי פרטיי המתענייני בתחו‪ .‬הפרויקט מפורס ג‬ ‫בפייסבוק‪ ,‬שמהווה עבורנו ה* כלי למשוב על הבחירות שאנו עושי‪ ,‬וה* מקור לקבלת‬ ‫‪16‬‬ ‫מידע נוס על בתי כנסת שמצדיקי תיעוד‪ .‬הרשימה עדיי* פתוחה והפרויקט יסתיי‬ ‫כאשר נחוש שדברי חוזרי על עצמ ושמיצינו את העיקר‪.‬‬ ‫לאחר מיו* מקדמי ותו‪ ,‬כדי עבודת שטח חולקה רשימת בתי הכנסת שהרכבנו‬ ‫לקטגוריות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬בתי כנסת ע זר משתנה ומגוו* של מתפללי‬ ‫‪ .2‬בתי כנסת ע קהילת מתפללי הטרוגנית במיוחד‬ ‫‪ .3‬בתי כנסת בסביבה חילונית מובהקת‬ ‫‪ .4‬בתי כנסת המשמרי קהילה יהודית נכחדת‬ ‫‪ .5‬בתי כנסת פסטורליי )ה עצמ והסביבה שבה ה נטועי(‬ ‫‪ .6‬בתי כנסת גדולי במיוחד‬ ‫‪ .7‬בתי כנסת קטני במיוחד )משפחתיי(‬ ‫‪ .8‬בתי כנסת )מנייני( ארעיי‬ ‫‪ .9‬בתי כנסת של זרמי דתיי וקהילות מיוחדות )לרוב זעירות(‬ ‫‪ .10‬בתי כנסת שהיו קוד משהו אחר או שהפכו למשהו אחר‬ ‫‪ .11‬בתי כנסת ע צירופי בלתי שגרתיי )מכל סוג(‬ ‫‪ .12‬בתי כנסת המהווי סמלי וציוני דר‪ ,‬היסטוריי‬ ‫‪ .13‬בתי כנסת ע חפצי ו"גימיקי" מיוחדי‬ ‫‪ .14‬בתי כנסת ע עיצוב מונומנטאלי ו‪/‬או מיוחד )חו‪ 1‬ופני(‬ ‫‪ .15‬בתי כנסת ע סיפור לא שגרתי‬ ‫התיעוד נעשה באמצעות ראיונות וצילומי שטח )על ידי צלמי מקצועיי(‪ .‬מטבע‬ ‫הדברי‪ ,‬הרשימה אינה ממצה את כל בתי הכנסת הייחודיי באר‪) 1‬המושג‬ ‫"ייחודיות" הוא לכשעצמו מעט סובייקטיבי(‪ ,‬אול יש בה כדי לתת פנורמה מעניינת‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ה* על עול בתי הכנסת במדינת ישראל וה* על עולמ* של הקהילות הדתיות‬ ‫והמסורתיות בתוכה‪ .‬כל בית כנסת ברשימה עומד בזכות עצמו ותיעודו הפרטני הוא‬ ‫סיבה מספקת למחקר סוציו‪%‬היסטורי‪ ,‬אול דווקא המקב‪ 1‬הוא שחוש תהליכי‬ ‫עומק כלל‪%‬חברתיי‪ .‬מדובר במעי* מסע אתנוגרפי לקהילות‪%‬תפילה מגוונות‪ ,‬שבו‬ ‫נחשפות ומודגמות ג תופעות חברתיות מרתקות‪ .‬למסע הזה שותפי‪ :‬פרופסור עוז‬ ‫אלמוג‪ ,‬מהחוג ללימודי א"י באוניברסיטת חיפה‪ ,‬ד"ר תמר אלמוג מהחוג ללמידה‬ ‫הוראה והדרכה באוניברסיטת חיפה‪ ,‬מוטי ריי‪ ,,‬מנהל אתר איגוד בתי הכנסת שע"י‬ ‫ארגו* איילת השחר‪ ,‬אליהו קובי*‪ ,‬צל מוביל בעיתונות החרדית )משפחה‪ ,‬בקהילה‪,‬‬ ‫קו לעיתונות ועוד(‪ ,‬אליעזר היו*‪ ,‬בעל טור באתר ‪ Ynet‬יהדות ומחבר ספרי הגות‬ ‫יהודית‪.‬‬ ‫מעבר לאיתור הייחודיות‪ ,‬התגלו לנו במהל‪ ,‬הסיורי ג מכני משותפי בי* בתי‬ ‫הכנסת‪ ,‬שמה אפשר ללמוד על מקומו ותפקידו של המוסד הזה בהוויה הישראלית‬ ‫ועל מגמות חברתיות‪ .‬להל* כמה עיקריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬בית הכנסת הוא הרבה יותר ממקו תפילה ותפקודיו רבי ומגווני‪ ,‬גלויי‬ ‫וסמויי ‪ %‬בי* השאר בתחו העזרה הסוציאלית והסעד הנפשי‪ ,‬החומרי והמשפחתי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בית הכנסת הוא למעשה מרכז קהילתי חשוב‪ ,‬המהווה עוג* של זהות וחלו* ראווה‬ ‫של השתייכות ‪ %‬לשכונה‪ ,‬ליישוב‪ ,‬לעדה‪ ,‬לקהילה ולע ישראל‪ .‬לכ* הוא ג מטופח‬ ‫בהשקעה משותפת בלתי פוסקת‪ ,‬כמעי* "מקדש‪%‬מעט" )ארמו* קט*( מקומי‪ .‬במקרי‬ ‫רבי הוא מהווה לקהילה מה שהסלו* בדירת המגורי מהווה למשפחה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לעתי בית הכנסת הוא השריד האחרו* לקהילות אתניות שנמצאות בתהלי‪ ,‬של‬ ‫היעלמות‪ .‬ההתכנסות היומית לתפילה‪ ,‬דרשה ולימוד היא ג מעי* תזכורת יומית‬ ‫לרקע ההיסטורי ולמכנה המשות העדתי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בית הכנסת יוצר מסגרת חברתית לאנשי זקני שאי* לה אח ורע בחברה‬ ‫החילונית‪ .‬הוא ג מאפשר מפגש דורות מפרה ומכובד‪ ,‬הראוי למחקר בפני עצמו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בית הכנסת הוא בעיקרו )בעיקר בימי השבוע( עול גברי סגור ובהיותו כזה הוא‬ ‫מאפשר לגברי להיפתח לעצמ ולזולת‪.‬‬ ‫ו‪ .‬בית הכנסת הוא ג מרכז לימוד )בית מדרש( בעל מאפייני מענייניי וייחודיי‪.‬‬ ‫הוא מאפשר בי* השאר ג לאנשי בעלי מוגבלויות למידה והשכלה מצומצמת‬ ‫‪18‬‬ ‫ליהנות מתהלי‪ ,‬לימודי‪ .‬בכ‪ ,‬הוא מצליח במקומות שבה מוסדות לימוד חילוניי‬ ‫לא אחת נכשלי‪.‬‬ ‫ז‪ .‬לבית הכנסת יש דימוי אנטי דמוקרטי בעיני החילוני‪ .‬בפועל יש בו אינספור‬ ‫גילויי של סובלנות חברתית ופלורליז דמוקרטי נוגע ללב‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בתי כנסת ברחבי האר‪ 1‬ה אתרי אוורור ורגיעה מסאו* החיי והמולת היומיו‪.‬‬ ‫ה כופי על המאמי* פסק זמ* של התנתקות )כמו יוגה או מדיטציה( ומאפשרי‬ ‫לעובר האורח רגעי של חסד רוחני ושלוות נפש‪.‬‬ ‫ט‪ .‬בית הכנסת הוא עדיי* אחד האתרי החשובי ביותר לקיו טקסי המעבר של רוב‬ ‫הציבור היהודי בישראל )חילוני‪ ,‬מסורתיי‪ ,‬דתיי וחרדי כאחד(‪ .‬מקצת מבתי‬ ‫הכנסת הפכו לחביבי ומועדפי על קבוצות מסוימות )בעיקר לחתונות ובר מצוות(‪,‬‬ ‫ומקצת א התאימו עצמ )באמצעות הרב והגבאי המקומיי( לאוכלוסיה‬ ‫חילונית‪/‬מסורתית ספציפית‪.‬‬ ‫י‪ .‬רבני וגבאי רבי ניחנו במיומנויות ורגישויות אסתטיות יוצאות דופ*‪ .‬בניית בית‬ ‫הכנסת היא עבור לא רק חלו דתי אלא ג סוג של הגשמה עצמית בתחו‬ ‫כישוריה האישיי‪ .‬ה נעשי הארכיטקטי ומעצבי הפני של בית הכנסת )שהוא‬ ‫"הבייבי" שלה ולעתי ממש מפעל חיי( והתוצאה במקרי רבי מרהיבה‬ ‫ומרגשת‪.‬‬ ‫יא‪ .‬בניית בית כנסת מצריכה ג כישורי פילנתרופי ויכולת כריזמטית לגייס‬ ‫תורמי ואנשי מקצוע‪ .‬יש לא מעט רבני וגבאי שהצליחו ליצור יש מאי* וסיפור‬ ‫הקמת בתי הכנסת‪ ,‬כפי שסופר לנו בראיונות‪ ,‬הוא סיפור מרתק ע לקחי חברתיי‬ ‫רבי‪.‬‬ ‫יב‪ .‬ישנ בתי כנסת – בעיקר השטיבלא‪ – ,‬שאליה זורמי מדי יו אלפי מתפללי‪.‬‬ ‫כ‪ ,,‬למשל‪ ,‬בית כנסת איצקובי‪ 1‬בבני ברק‪ ,‬שבו מתפללי מדי יו למעלה מ‪15,000%‬‬ ‫עוברי אורח‪ .‬תחזוקת השוטפת מחייבת יכולות ארגו* וניהול גבוהות‪ .‬במסעותינו‬ ‫ברחבי האר‪ 1‬גילינו לא מעט גבאי בעלי יכולות כאלה‪ .‬המעו‪ ,‬המסירות וההבנה‬ ‫האנושית שלה מרשימות בכל קנה מידה‪.‬‬ ‫יג‪ .‬הבדיחה מספרת על אד שנסח לאי בודד ובנה שני בתי כנסת‪ :‬אחד לשימושו‬ ‫והשני כזה "שכ רגלו לא תדרו‪ ,‬בו"‪ .‬מטבע הדברי‪ ,‬בית הכנסת הוא ג מוקד של‬ ‫‪19‬‬ ‫מתחי וקונפליקטי ברמה האישית‪ ,‬הקהילתית והפוליטית‪ .‬בסיכומי המחקר נתאר‬ ‫כמה מוקדי רגישי כאלה‪.‬‬ ‫יד‪ .‬בניית בית כנסת חדש היא במקרי רבי אות וסימ* לפיצולה של קהילת תפילה‪,‬‬ ‫או להיווצרות זר חדש‪ .‬לעתי הזר הזה יונק ממעיינות עתיקי )למשל‪ ,‬משנת‬ ‫ברסלב( ולעתי ממעיינות חדשי )למשל‪ ,‬המשנה האקולוגית(‪.‬‬ ‫טו‪ .‬סיפורו של בית הכנסת הוא פעמי רבות מראה סוציולוגית של תקופה‪ ,‬ו‪/‬או‬ ‫מרחב גיאוגרפי וחברתי‪ .‬כ‪ ,‬למשל‪ ,‬בית כנסת בבני ברק שקהילת מתפלליו הפכה‬ ‫מדתית לחרדית מספר את סיפורה של העיר ששינתה בשלושי שני האחרונות את‬ ‫הרכבה הדמוגראפי‪.‬‬ ‫טז‪ .‬גודלו‪ ,‬ייחודיותו ותפארתו של בית הכנסת ה במקרי רבי )בעיקר בחברה‬ ‫החרדית( ביטוי תחרותי לעוצמתה של הקהילה )חסידות( – בבחינת "שלי גדול ויפה‬ ‫יותר"‪.‬‬ ‫יז‪ .‬במדינת ישראל קיימות אינספור "רקפות בחגווי הסלע"‪ ,‬לאמור בתי כנסת צנועי‬ ‫ויפיפיי שלא מוכרי לרוב הציבור הישראלי‪ .‬למע* האמת‪ ,‬במקרי רבי קהילת‬ ‫בית הכנסת עצמה אינה מודעת ליופי הנדיר של בית הכנסת שלה‪ .‬אגב‪ ,‬רבי מזהי‬ ‫את היופי דווקא בדברי הגדולי והצפויי )ארו* הקודש‪ ,‬תקרת בית הכנסת‪,‬‬ ‫המנורות וכו'(‪ .‬אבל כמו במבני אחרי‪ ,‬במקרי רבי היופי נגלה דווקא בדברי‬ ‫הזעירי )בדרגש‪ ,‬בשלטי‪ ,‬בדלת וכדומה(‪ .‬וכמוב*‪ ,‬היופי הגדול ביותר הוא בדמות‬ ‫של המתפללי ובאינטראקציה האנושית שנוצרת בתו‪ ,‬המקו‪ .‬זהו יופי רוחני‬ ‫שניסינו להנציח בצילומנו‪.‬‬ ‫יח‪ .‬בניית בתי כנסת חדשי במקומות שהיו בעבר חילוניי‪ ,‬והתהוות קהילות‬ ‫מתפללי חדשות‪ ,‬משקפות את רנסנס היהדות בחברה הישראלית ואת הכמיהה‬ ‫הגוברת לרגשי ולרוחני‪ ,‬שבאה כמשקל נגד לשכלתנות המודרנית ולחומרנות‬ ‫הקפיטליסטית‪ .‬אפשר והיא ג משקפת את הצור‪ ,‬הגובר בנישות של נחמה‪ ,‬תקווה‬ ‫ושלוות נפש "בעיד* הלח‪ 1‬והחרדה"‪.‬‬ ‫יט‪ .‬מצד אחד בתי הכנסת משקפי ומחדדי את הפיצול הפנימי בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫יש מקומות באר‪ 1‬שבה על שטח של כמה מאות מטרי אפשר למצוא למעלה‬ ‫מעשרה בתי כנסת המייצגי קהילות וזרמי שוני‪ .‬לעתי במרחק של מספר בתי‬ ‫או רחוב נפתח בית כנסת חדש‪ ,‬ולאו דווקא משו שבית הכנסת שלידו עמוס‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬אפשר בנקל להבחי* שחלק גדול מבתי הכנסת כבר אינ הומוגניי‪ .‬לעתי‬ ‫‪20‬‬ ‫האקלקטיות של המתפללי ממש מפתיעה‪ :‬חסידי מתפללי יחד ע ליטאי‪,‬‬ ‫ספרדי ע אשכנזי‪ ,‬מסורתיי ע דתיי וכ‪ ,‬הלאה‪ .‬במדינת ישראל נוצרת‬ ‫למעשה‪ ,‬דיפוזיה חברתית מעניינת שסותרת את דימוי החברה הקונפליקטואלית‬ ‫שמפיצה התקשורת‪ .‬מדובר בתהלי‪ ,‬של מיזוג והשפעה הדדית‪ ,‬שיוצר חיבורי‬ ‫מענייני‪ ,‬שבעבר היו בלתי נתפסי‪ .‬את תוצאות התהלי‪ ,‬הזה נראה בשני‬ ‫הקרובות‪.‬‬ ‫ולבסו‪ ,‬תיעוד מקומות קדושי ואנשי בתפילת היא משימה לא קלה המחייבת‬ ‫היערכות‪ ,‬רגישות וניסיו*‪ .‬הפרויקט הזה צייד אותנו בתובנות רבות בתחו הצילו‬ ‫האתנוגרפי‪ ,‬שבכמה מה* נשת את הקהל‪.‬‬ ‫מתמונות התערוכה‬ ‫בית הכנסת זהרי חמה בירושלי‪ ,‬אלי קובי*‬ ‫‪21‬‬ ‫בית כנסת מאולתר בשוק הפשפשי ביפו )בחנות של שמואלי(‪ ,‬אלי קובי*‬ ‫בית כנסת אקולוגי בקיבו( נווה אית‪ ,‬עוז אלמוג‬ ‫‪22‬‬ ‫סליחות במדרשת מגדל עוז בגוש עציו‪ ,‬רבקה קובלסקי‬ ‫בית כנסת מאולתר בקרו האחורי של רכבת ישראל‪ ,‬אלי קובי*‬ ‫‪23‬‬ ‫בית כנסת הגדול עדס לעדת חלב בשכונת נחלאות בירושלי‪ ,‬אלי קובי*‬ ‫‪24‬‬ ‫מליאת הבוקר‬ ‫מ הקבלה אל המיסטיקה העכשווית‬ ‫פרופ' משה אידל‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלי‬ ‫ההרצאה תעסוק בתהליכי ההעתקה של הקבלה מחוגי מסורתיי מצומצמי‬ ‫וממחקרי אקדמיי אל ציבורי נרחבי לש מילוי הפנאי ושאיפות רוחניות‪.‬‬ ‫אדגיש שני תהליכי‪ :‬מצד אחד הניתוק מהריטואל האופייני את הקבלה ברוב‬ ‫הופעותיה‪ ,‬ומצד שני הניתוק מהמסגרות ההיסטוריות האופייניות את השיח‬ ‫האקדמי‪ .‬משנעלמו שתי המסגרות הללו‪ ,‬הפכו רעיונות קבליי לנושאי שנוח‬ ‫להשוות לנושאי בסוגי אחרי של מיסטיקה ולשילוב בריטואלי אחרי‪,‬‬ ‫ממקורות שוני‪ ,‬ולהצגת הקבלה כתופעה אל‪%‬זמנית וכלל אנושית‬ ‫‪25‬‬ ‫מושב א' ‪ :1‬גישות רוחניות בפסיכותרפיה – מושב משולב בהדגמה‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' רבקה יהב‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב א' ‪ – 1‬הרצאה ‪ :1‬רוח‪ ,‬נפש וגו‪ .‬נפגשי בחדר הניתוח‬ ‫ד"ר צחי ארנו‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫סקירת הספרות העוסקת בתחו ההיפנותרפיה הרוחנית מניבה שלושה תחומי עיסוק‬ ‫עיקריי‪:‬‬ ‫עיסוק במחקר של חוויות ס מוות )מוות קליני‪near death ,‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪ (experiences‬או חוויות חו‪ 1‬גופיות ) )‪.out-of-body experiences‬‬ ‫עיסוק בגלגולי קודמי ‪ .((past life experiences‬המחקר בתחו נעשה‬ ‫‪.2‬‬ ‫דר‪ ,‬הפקת טרנס היפנוטי‪ ,‬מצב של מודעות אחרת‪ ,‬והזמנה למפגש ע חיי קודמי‪.‬‬ ‫פרשנות רוחנית לתופעות נפשיות המוצעת בהתאמה לעול המושגי של‬ ‫‪.3‬‬ ‫המטופל במהל‪ ,‬טרנס היפנוטי‪ .‬מדובר במת* משמעות רוחנית‪ ,‬המותאמת לאמונות‬ ‫של המטופל‪ ,‬במטרה לעזור לו לקבל את התופעות ולאפשר את השינוי שה* מזמינות‬ ‫ליצור‪.‬‬ ‫בהרצאה זו אבקש להדגי את כוחה של ההיפנוזה בתחו העיסוק השלישי‪ .‬ההרצאה‬ ‫תהווה למעשה תיאור מקרה של ליווי מנותח לפני‪ ,‬במהל‪ ,,‬ואחרי ניתוח שנעשה‬ ‫בהרדמה חלקית‪ ,‬תו‪ ,‬שימוש בהיפנוזה‪ .‬מטרת הליווי הייתה הורדת חרדה‪ ,‬הפחתת‬ ‫כאבי‪ ,‬והאצת ההחלמה‪ .‬התאמת תוכ* ההיפנוזה לעול המושגי של המטופל‪,‬‬ ‫ושימוש במשמעויות רוחניות המקובלות עליו‪ ,‬תר לשינוי משמעותי בתהליכי‬ ‫הפיסיולוגיי הקשורי לניתוח‪ .‬ההיפנוזה העצימה למעשה את כוחות הנפש והרוח‬ ‫הקיימי ממילא במנותח‪ ,‬ומהווה מעי* זכוכית מגדלת המשקפת את הכוחות‬ ‫הטמוני באד ובאמונתו‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 2010‬החל לפעול שירות חדש במחלקה הכירורגית של בית החולי בני ציו*‬ ‫בחיפה‪ :‬רפואה משלימה‪ .‬ארבעה אנשי מקצוע )רפואה סינית‪ ,‬רפלקסולוגיה‪ ,‬דמיו*‬ ‫מודר‪ ,,‬היפנוזה( החלו מלווי את החולי לפני ואחרי ניתוחי‪ ,‬ובחלק מהמקרי‬ ‫הליווי נמש‪ ,‬ג בתו‪ ,‬חדר הניתוח‪.‬‬ ‫המנותח‪ ,‬ב* ‪ ,78‬כבד שמיעה ודיבור‪ ,‬הוא אד מאמי* שכותב פיוטי המשקפי את‬ ‫אמונתו ומבטחו באלוהי‪ .‬התוכ* הרוחני הפ‪ ,‬לכלי העבודה העיקרי‪ :‬הליווי נעשה‬ ‫תו‪ ,‬שימוש בהיפנוזה‪ ,‬כשתוכ* ההיפנוזה היה רוחני – אמונה בבורא עול ויצירת‬ ‫קשר עמו לצור‪ ,‬הצלחת הניתוח‪ .‬בהיפנוזה נעשה שימוש בפיוט שנכתב ע"י המנותח‬ ‫עצמו ושימש אותו לצור‪ ,‬התמודדות ע הניתוח ואת המהפנט לצור‪ ,‬העמקת‬ ‫ההיפנוזה‪ .‬הדבר עולה בקנה אחד ה* ע העקרונות ההיפנוטיי לפיה התאמת‬ ‫‪26‬‬ ‫ההיפנוזה לעול התוכ* של המטופל היא תנאי להצלחתה )‪ (Thomson 2010‬וה* ע‬ ‫הנטייה של האד לפנות לתכני רוחניי במצבי קשי‪:‬‬ ‫"כשאתה מגיע לסו‪ ,‬ש אלוהי מתחיל" )אלבו ‪(2009‬‬ ‫התהלי‪ ,‬הניב תוצאות מפתיעות‪ :‬כמות חומרי ההרדמה )מקומית( הנחוצה לניתוח‬ ‫הייתה קטנה משמעותית מהמקובל‪ ,‬ונוצרו שיפורי מהירי ומשמעותיי בחדר‬ ‫ההתאוששות מהניתוח‪.‬‬ ‫בהרצאה יתוארו ג חוויות שנאספו מאוחר יותר מצוות חדר הניתוח וההתאוששות‪,‬‬ ‫מהרופא המנתח‪ ,‬וממפגש נוס שנער‪ ,‬בביתו של המנותח לאחר שחרורו‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫אלבו מי‪ ,(2009) '1‬א רק נאמי*‪ .‬סיפור אמיתי של בקשה אחרונה‪ .‬הוצאת מטר‪.‬‬ ‫עמוד ‪.90‬‬ ‫‪Thomson L. (2010) Surgery. In Barabaz A.F., Olness K., Boland R. & Kahn S.‬‬ ‫‪(Eds.) Medical Hypnosis Primer. The International Society of Hypnosis and‬‬ ‫‪.Society for Clinical and Experimental Hypnosis. Routledge 53-58‬‬ ‫מושב א' ‪ – 1‬הרצאה ‪ :2‬מיינדפולנס כשער לתת מודע וככלי לשינוי‪ :‬פסיכותרפיה‬ ‫בשיטת הקומי )הרצאה משולבת בהדגמה(‬ ‫גב' קר צרפתי‪,‬‬ ‫‪California Institute of Integral Studies , San Francisco CA‬‬ ‫"מודעות היא מאד חשובה‪ .‬אנחנו כא* ולא בשו מקו אחר ומכיוו* שאנו‬ ‫ממילא כא* למה לא פשוט להיות פה?" )טרונגפה(‬ ‫בעשורי האחרוני תרגול הקשב הבודהיסטי עושה דרכו לתו‪ ,‬המחקר הפסיכולוגי‬ ‫כמו ג לחדרי הטיפולי של הפסיכולוגיה המערבית‪ .‬במסגרת פסיכולוגיות העומק‪,‬‬ ‫ובה שיטת הקומי‪ ,‬הוא מיוש לצור‪ ,‬העשרה‪ ,‬חידוד והעמקה של הרבדי‬ ‫הפנמנולוגי וגווני הגו‪%‬נפש השוני וכ‪ ,‬משמש כשער לטרנספורמציה וחיבור‬ ‫להוויה עשירה ושלמה‪.‬‬ ‫שיטת הקומי מבוססת על העיקרו* הבודהיסטי של מיינדפולנס‪ ,‬קשב ותשומת לב‬ ‫למה שקורה ונוכח ברגע הזה‪ .‬בשדה הפסיכולוגי והפסיכותרפויטי ישנו כיו שימוש‬ ‫‪27‬‬ ‫נרחב במיינדפולנס‪ :‬בתחו הקוגניטיבי התנהגותי‪ ,‬פסיכולוגיה פוסט‪%‬מודרניסטית ‪,‬‬ ‫פסיכולוגיה חיובית‪ ,‬טראומה ועוד‪ .‬הרצאה זו מתמקדת בשימוש קליני במיינדפולנס‬ ‫בזר הפסיכודינאמי‪ %‬הומניסטי‪ %‬חוויתי‪.‬‬ ‫ההרצאה תציג מחקרי בתחו‪ ,‬מאפייני טיפול ועקרונות מרכזיי‪ ,‬חלקי מ‪case %‬‬ ‫‪ studies‬והדגמות חוויתיות‪ .‬היא תתבסס על ההגדרה המוקבלת של מיינדפולנס‬ ‫במחקרי בתחו הפסיכולוגיה ההומניסטית‪ %‬חוויתית ותציג את מאפייניה‬ ‫האקטיביי והפאסיביי השוני‪ .‬בנוס‪ ,‬תדו* ההרצאה בחיבור של מיינדפולנס‬ ‫לפסיכותרפיה ובאיפיוניו‪ .‬כחלק מכ‪ ,,‬יוצג העיקרו* הבודהיסטי של נוכחות אוהבת‬ ‫וזה הדאואיסטי של האורגניות‪ ,‬כמו ג האופ* בו עקרונות אלו מיושמי בהקשר‬ ‫הטיפול הפסיכותרפויתי ‪.‬‬ ‫החקירה הטיפולית בהקומי מבוססת על למידה והעמקה מודעת לתו‪ ,‬רגע ההווה‪.‬‬ ‫מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬דחפי‪ ,‬תחושות גו‪ ,‬מנחי גו ועוד מאפייני חוויה משמשי כשער‬ ‫כניסה למרחב ההווה‪ .‬חקירה החוויה הרגעית מאפשרת חשיפה של חומר תת מודע‬ ‫או פרה‪%‬מודע‪ ,‬המוביל לחשיפת הארגו* הפסיכולוגי הפנימי העמוק של המטופל‪ .‬מתו‪,‬‬ ‫תהלי‪ ,‬זה המהווה חלק עיקרי של התהלי‪ ,‬הפסיכותרפויטי לומדי בטיפול על‬ ‫הנחות יסוד בסיסיות ומכוננות הקשורות לתפיסת העצמי‪ ,‬האחר והעול‪ .‬תהלי‪,‬‬ ‫חשיפה זה מאפשר ג עבודה טרנספורמטיבית המשנה ארגו* פנימי מגביל לארגו*‬ ‫פנימי בריא יותר כמו ג יוצר חוויה שלמה יותר של העצמי‪ .‬ה‪ case study %‬הבא יוצג‬ ‫על מנת להמחיש ולהדגי‪:‬‬ ‫המטופלת דניאלה דיברה איתי על כמה קשה לה להיפתח מבחינה רגשית ולהיות‬ ‫חשופה ליד חברותיה‪ .‬תו‪ ,‬כדי שהיא דיברה שמתי לב שכתפיה‪ ,‬צווארה ופניה‬ ‫מאדימי‪ .‬כשהצבעתי על כ‪ ,‬היא הופתעה ואמרה שאכ* היא מרגישה חו בכל‬ ‫האזורי האלו אבל אינה יודעת מה המשמעות של כ‪ .,‬הזמנתי אותה להיכנס למצב‬ ‫תודעה של מיינדפולנס‪ ,‬לעצו את עיניה‪ ,‬להאט ולהתחיל להתבונ* פנימה‪ ,‬להרגיש‬ ‫את חו הגו בכתפיי‪ ,‬בצוואר ובפני מבלי לנסות לשנות אות‪ .‬פשוט להיות ע‬ ‫התחושה הפיזית ולשי לב מה קורה‪ .‬הזמנתי אותה לקחת את הזמ* ולהבחי*‬ ‫בפרטי של החוויה שלה‪ :‬מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬תחושות גו‪ ,‬מתח‪ ,‬דחפי‪ ,‬זיכרונות או‬ ‫תמונות שיכולי לבוא ע החוויה הפנימית הזו של חו‪ .‬היא נשארה שקטה לכמה‬ ‫רגעי ואז אמרה "אני מרגישה בושה" אחרי עוד רגע הוסיפה " אני לא יודעת א זה‬ ‫קשור אבל אני זוכרת אי‪ ,‬בביה"ס באחת ההפסקות סיפרתי לחברה כמה אני אוהבת‬ ‫‪28‬‬ ‫אותה ואי‪ ,‬היא החברה הכי הכי טובה שלי‪ .‬היא הסתכלה עלי בגועל ואמרה לי שיש‬ ‫לה כבר חברה טובה אחרת והלכה‪ .‬הרגשתי נורא‪ ,‬לעול לא ארצה לגלות דברי‬ ‫כאלו שוב‪ ".‬לקראת סו המשפט דניאלה שוב האדימה והרכינה את ראשה במה‬ ‫שנראה לי כבושה‪.‬‬ ‫זוהי דוגמא של חשיפת חומר תת מודע דר‪ ,‬הישארות במיינדפולנס ע אלמנט‬ ‫המופיע בחוויה החיה ברגע של מספר הסיפור‪ .‬ההכוונה של דניאלה לכניסה עמוקה‬ ‫לתו‪ ,‬החוויה הפנימית והבקשה לתשומת לב לפרטי של החוויה‪ ,‬העלו זיכרו* מהעבר‬ ‫בצורה ספונטנית‪ ,‬הבנה נולדה מתו‪ ,‬ההעמקה לתו‪ ,‬הרגע הזה‪ .‬בטיפול רגיל מתו‪,‬‬ ‫שיח קשה היה לזיכרו* כזה ולהחלטה תת מודעת כזו להתעורר‪.‬‬ ‫ההרצאה תציג דוגמא נוספת של מקרה טיפולי הממחיש את האפשרות לשינוי מהותי‬ ‫של הנחות לא מודעות המנחות את חיי המטופל‪ .‬כאשר אנו עובדי ע מיינדפולנס‬ ‫בטיפול‪ ,‬התת מודע מתחיל להיחש ומניע עצמו ג לקראת הנחות יסוד בריאות‬ ‫ומדויקות יותר לגבי המציאות ומכא* לשינוי בריא בתפיסות העצמי והאחר‪,‬‬ ‫בהתנהגויות ובחוויה הפנימית‪ .‬את היבטי אלו נית* למצוא ג בפסיכולוגיה‬ ‫היונגינאנית ובזו של וויניקוט‪.‬‬ ‫כזר פסיכולוגי טרנספרסונאלי‪ ,‬הקומי יוצרת גשר בי* תבונת המזרח לתבונת‬ ‫המערב‪ .‬השימוש במיינדפולנס בקונטקסט של גו‪%‬נפש מאפשר חשיפה וריפוי של‬ ‫פגיעות פסיכולוגיות עמוקות‪ ,‬שפעמי רבות מאופיינות על ידי איכות פרה‪%‬ורבלית‪.‬‬ ‫כפועל יוצא היא מפתחת באד תחושת אינטגרציה של העצמי‪ .‬בא בעת‪ ,‬שיטת‬ ‫העבודה המדגישה את המיינדפולנס מפתחת באד את אותה איכות של מודעות בלתי‬ ‫מזדהה שפילוסופיות המזרח מצביעות לעברה‪ ,‬מודעות אשר אינה משתכנעת בקלות‬ ‫בנכונות של אות* הנחות בסיסיות שמנחות את חייה של רבי מאיתנו‪ ,‬ושבעומקה‬ ‫מולידה איכות של קבלה וחמלה‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪Brach, T. (2003). Radical acceptance: Embracing your life and with the heart of a‬‬ ‫‪Buddha. New York: Bantam Books.‬‬ ‫‪29‬‬ Cortright, B. (2007). Integral psychology: Yoga, growth and opening the heart. NewYork: State University of New York Press Davidson, R., Kabat-Zinn, J., Schumacher, J., Rosenkrantz, M., Muller, D., Santorelli, S. F., et al. (2003). Alterations in brain and immune function produced by mindfulness. Psychosomatic Medicine, 65, 564-570. Germer, Christopher (2005). Mindfulness and Psychotherapy. The Guilfrod Press, New York. Hanh, Thich Nhat (1976). The miracle of mindfulness. Boston: Beacon Press. Khong, B. S. L. (2007). The Buddha's influence in the therapy room. Hakomi Forum, 18, 11-18. Kurtz, R. (1990). Body-centered psychotherapy: The Hakomi Method: The integrated use of mindfulness, nonviolence and the body. Mendocino, CA: LifeRhythm. Lajoie D. H. & Shapiro, S.I. (1992). Definitions of transpersonal psychology: The first twenty three years. Journal of transpersonal psychology, 24(1), 79-98. Miller, R. (2003). Welcoming All That Is: Nonduality, Yoga Nidra, and the Play of Opposites in Psychotherapy. In: J. Prendergast, P. Fenner & S. Krystal (Eds.). Sacred Mirror: Nondual Wisdom & Psychotherapy (pp 209-228). New York, N.Y: Omega Book. Nyanaponika, T. (1972). The power of mindfulness. San Francisco: Unity Press. Roberts, T. (2009). The mindfulness workbook: A beginner's guide to overcoming fear & embracing compassion. Oakland, CA: New Harbinger Publications. 30 Safran, Jeremy (2003). Psychoanalysis and Buddhism. Wisdom Publication. Boston. Siegel, Daniel (2007). The Mindful Brain.W.W. Norton, New York. Siegel, Daniel (2010). Mindsight. W.W.Norton, New York. Segal, Z., Teasdale, J., & Williams, M. (2002). Mindfulness-based cognitive therapy for depression. New York: Guilford Press. Weiss, H. (2008). The use of mindfulness in psychodynamic and body oriented psychotherapy. International Journal for Body, Movement and Dance in Psychotherapy, 4(1), 5-16. Welwood, J (2000). Toward a Psychology of Awakening. Boston & London: Shambhala Wilber, K. (2000). Integral psychology. Boston: Shambhala. ‫ שינויי בתפישת ה"עצמי" ובתפישת‬:‫ טיפול ותקשור‬:3 ‫ הרצאה‬1 '‫מושב א‬ ‫המציאות בקרב אנשי שנחשפו לטיפול משולב תקשור‬ ‫ד"ר ליאורה בירנבאו‬ ‫ של מטפל‬,‫ההרצאה מתארת טיפול משולב תקשור שמומשג כמסע למידה משות‬ ‫ מסע משות זה נשע* על תפישת טיפול אינטגרטיבית שמשלבת מושגי‬.‫ומטופל‬ ,‫ ע תפישת מציאות הוליסטית‬,"‫ותהליכי טיפוליי מוכרי ו"קונבנציונאליי‬ 31 ‫במסגרתה נעשה שימוש במצבי תודעה גבוהי )תקשור( לצור‪ ,‬ריפוי )למשל‪Sollod. ,‬‬ ‫‪.(1993‬‬ ‫המידע המתוקשר התייחס למעגלי אנושיי מתרחבי והולכי החל מהפרט עצמו‪,‬‬ ‫משפחתו‪ ,‬חבריו מסביבות חיי שונות וכלל האנשי על פני כדור האר‪.1‬‬ ‫ההרצאה אינה ממוקדת בהכרח בהצגת יעילות הטיפול אלא ‪ .1‬תעקוב אחר‬ ‫השינויי האונתולוגיי והאפיסטמולוגיי שחווי הלומדי‪ .2 ,‬תאיר את השפעת‬ ‫של שינויי אלו על סוגיות טיפוליות מוכרות‪ .3 ,‬תעסוק בשאלות ובקשיי‬ ‫שמתעוררי במסגרת השימוש במידע מתוקשר לטובת הטיפול ו‪ .4 %‬תסקור תמורות‬ ‫ביחסי הטיפול במסגרת התהלי‪ ,‬המתואר‪.‬‬ ‫הגישה המוצגת מתבססת על הגישה של הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית שאביה היה‬ ‫אברה מסלו )‪ (Jue, 1996‬וכ* על גישות יונגיניות )‪(Corbett & Stein, 2005‬‬ ‫ומסורות תרבות המזרח שיושמו לתחו הטיפולי )למשל‪Epstein, 1995; Baer, ,‬‬ ‫‪ .( 2003‬כל אלו מציגות תפישת מציאות שונה‪ ,‬שכוללת התייחסות שונה אל מושג‬ ‫ה"עצמי" מהמקובל בתרבות המערב עד העשורי האחרוני‪.‬‬ ‫לפי תפיסות אלו מציאות רחבה זו מורכבת מפרטי שוני‪ ,‬שפועלי בה באופ*‬ ‫מובח* וע זאת ה כול "תלויי זה בזה‪ ,‬מתייחסי זה לזה ומשפיעי זה על זה"‪.‬‬ ‫יתרה מזאת‪ ,‬תפישת מציאות זו מציעה את קיומה של תודעת על רחבה‪ ,‬במסגרתה‬ ‫הלא מודע הפרטי הוא היבט נצחי של הלא מודע הקולקטיבי‪ ,‬משתת בו ובעל נגישות‬ ‫לידיעותיו‪ .‬מכא* נובעת תפישה טיפולית רחבה יותר שגורסת כי ה"עצמי" הפרטי הוא‬ ‫מושא לריפוי ומרפא בו זמנית‪ ,‬וכי ריפוי המציאות הפרטית תורמת לריפויו של של‬ ‫גדול יותר ) ‪.(The One; The Self‬‬ ‫דר‪ ,‬הסיפורי האישיי )מספר תיאורי מקרה במינוח המקובל בתחו‬ ‫הקליני(אדגי כיצד במהל‪ ,‬מסע הלמידה תפישת ה"עצמי" האינדיוידואלי‪ ,‬המובח*‪,‬‬ ‫השוא לאוטונומיה ועצמאות‪ ,‬מתרחבת אט אט לעבר מבנה אינטגרטיבי‪ ,‬רחב יותר‪,‬‬ ‫שמתיחס "לעצמי" כאל ריבוי שבתוכו מתקיימת הרמוניה‪.‬‬ ‫ההרצאה תציג את השימוש בתקשור כטכניקה בשירות המטפל‪ ,‬יוצגו הדגמות‬ ‫מאנשי )גברי ונשי( שנחשפו לתהלי‪ ,‬למידה וטיפול בגישה טרנס פרסונאלית‬ ‫שכללה תקשור‪ ,‬לפרקי זמ* של בי* שנה לשלוש שני‪ .‬נדגי כיצד סוגיות ותהליכי‬ ‫‪32‬‬ ‫ טיפולית מקבלי משמעות אחרת כשה‬%‫ שמהווי בסיס להתייחסות כלל‬,‫רגשיי‬ ‫ הנושאי העיקרי ה‬.‫מוצגי בקונטקסט טיפולי הוליסטי ואינטגרטיבי כזה‬ ‫ שנחשפו לטיפול ובכלל‬,‫השינויי בתפישת ה"עצמי" ובתפישת המציאות של אנשי‬ ‫ שינויי בתפישת הבעיה שהביאה את האנשי לטיפול‬:‫זה‬ ‫בחיי המטופל‬.‫שינויי בתפישת משמעות מציאות* של דמויות משמעותיות‬ ‫שינויי בדפוסי קשר והתקשרות ע דמויות משמעותיות‬ .‫שינויי בתחושת נפרדות ואוטונומיה בהיבטי שוני‬ ,‫ הטיפולי‬,‫במקביל ידונו קשיי ודילמות שקשורי לשימוש בתקשור כחלק מהתהלי‬ .‫וליחסי הטיפול שמתפתחי במהלכו‬ ‫רשימת מקורות‬ Baer, R. A. (2003). Mindfulness training as a clinical intervention: A conceptual and empirical Review. Clinical Psychology: Science and Practice, 10(2), 125-143. Birnbaum, L. (2008): The use of mindfulness training to create an "accompanying place" for social work students. Social Work Education, 27(8), 837-852. www.informaworld.com/smpp/content~content=a781567971~db=all`orderpubdate Birnbaum, L., Birnbaum, A. & Mayzeless, O. (2008): The role of spirituality in mental health interventions: A developmental perspective. Journal of Transpersonal Studies, 27, 65-73. Corbett, L. & Stein, M. (2005). Contemporary Jungian approaches to spiritually oriented psychotherapy. In L. Sperry & E. P. Shafranske (Eds.), Spiritually Oriented Psychotherapy (pp. 51-74). Washington, DC: American Psychological Association. Deikman, A. J. (1982). The Observing Self. Boston: Beacon Press. 33 Epstein, M. (1995). Thoughts without a thinker: Psychotherapy from a Buddhist perspective. NY: Basic Books Jue, R. W. (1996). Past-life therapy. In B. W. Scotton, A. B. Chinen, & J. R. Battista (Eds.), Textbook of transpersonal psychiatry and psychology (pp. 377387). NY: Basic Books Schwartz, G.E., & Simon, W.L. (2002). The afterlife experiments. NY: Pocket Books. Mahler, M.S., Pine, F., and Bergman, A. (1975) The Psychological Birth of the Human Infant. Basic Books, New York. Shyam, S. (1994). Meet your true self through meditation. International Meditation Institute and Ellen Sharp, India Sollod, R. N. (1993). Integrating spiritual healing approaches and techniques into psychotherapy. In G. Stricker & J. R. Gold (Eds.), The comprehensive handbook of psychotherapy integration. New York: Plenum Press. ‫ יהדות ישראלית היו – מושב משולב תיעוד ויזואלי מפרוייקט‬:2 '‫מושב א‬ "‫"ישראל אנשי‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,'(‫ פרופ' רחל הר( לזרובי‬:‫יו"ר המושב‬ ‫ בתי כנסת וקהילות תפילה בישראל‬:1 ‫ – הרצאה‬2 '‫מושב א‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫פרופ' עוז אלמוג‬ ‫ הוא‬www.peopleil.org "‫ לחברה הישראלית‬,‫אתר "אנשי ישראל – המדרי‬ ‫ הפרויקט פועל במסגרת‬.‫ תיעוד ולימוד החברה הישראלית‬,‫פרויקט של מחקר‬ "‫"קתדרת אונסק"ו למחקר ולימוד של שונות תרבותית באמצעות האינטרנט‬ 34 ‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬ובחסות מוסד שמואל נאמ* למדיניות חברתית בטכניו*‪.‬‬ ‫במדינת ישראל יש למעלה מ‪ 15,000%‬בתי כנסת )בבני ברק לבדה יש למעלה מ‪.(1000%‬‬ ‫במהל‪ ,‬השנה האחרונה במסגרת פעילות הקתדרא אנו מבצעי מחקר תיעודי של בתי‬ ‫כנסת ייחודיי בישראל‪ .‬למעשה כל בית כנסת מיוחד בדרכו‪ ,‬אול אנו מחפשי‬ ‫ייחודיות יוצאת דופ*‪ .‬את הייחודיות הגדרנו באמצעות מגוו* רחב של תכונות‪ :‬המבנה‬ ‫הארכיטקטוני‪ ,‬עיצוב הפני‪ ,‬הרקע ההיסטורי‪ ,‬המיקו‪ ,‬פריטי מיוחדי )למשל‬ ‫ארו* קודש‪ ,‬או ספרי תורה(‪ ,‬הקהילה המתפללת ועוד‪ .‬את ההמלצות על בתי כנסת‬ ‫בעלי ייחודיות כלשהי קיבלנו ממנהיגי קהילות‪ ,‬מאנשי תקשורת‪ ,‬מאתרי אינטרנט‬ ‫מגווני‪ ,‬ממדריכי טיולי‪ ,‬ממומחי שוני )ארכיטקטי‪ ,‬קבלני‪ ,‬חוקרי יהדות‪,‬‬ ‫חוקרי חברה ועוד( ומאנשי פרטיי המתענייני בתחו‪ .‬הפרויקט מפורס ג‬ ‫בפייסבוק‪ ,‬שמהווה עבורנו ה* כלי למשוב על הבחירות שאנו עושי‪ ,‬וה* מקור לקבלת‬ ‫מידע נוס על בתי כנסת שמצדיקי תיעוד‪ .‬הרשימה עדיי* פתוחה והפרויקט יסתיי‬ ‫כאשר נחוש שדברי חוזרי על עצמ ושמיצינו את העיקר‪.‬‬ ‫התיעוד נעשה באמצעות ראיונות וצילומי שטח )על ידי צלמי מקצועיי(‪ .‬מטבע‬ ‫הדברי‪ ,‬הרשימה אינה ממצה את כל בתי הכנסת הייחודיי באר‪) 1‬המושג‬ ‫"ייחודיות" הוא לכשעצמו מעט סובייקטיבי(‪ ,‬אול יש בה כדי לתת פנורמה מעניינת‪,‬‬ ‫ה* על עול בתי הכנסת במדינת ישראל וה* על עולמ* של הקהילות הדתיות‬ ‫והמסורתיות בתוכה‪ .‬כל בית כנסת ברשימה עומד בזכות עצמו ותיעודו הפרטני הוא‬ ‫סיבה מספקת למחקר סוציו‪%‬היסטורי‪ ,‬אול דווקא המקב‪ 1‬הוא שחוש תהליכי‬ ‫עומק כלל‪%‬חברתיי‪ .‬מדובר במעי* מסע אתנוגרפי לקהילות‪%‬תפילה מגוונות‪ ,‬שבו‬ ‫נחשפות ומודגמות ג תופעות חברתיות מרתקות‪ .‬למסע הזה שותפי‪ :‬פרופסור עוז‬ ‫אלמוג‪ ,‬מהחוג ללימודי א"י באוניברסיטת חיפה‪ ,‬ד"ר תמר אלמוג מהחוג ללמידה‬ ‫הוראה והדרכה באוניברסיטת חיפה‪ ,‬מוטי ריי‪ ,,‬מנהל אתר איגוד בתי הכנסת שע"י‬ ‫ארגו* איילת השחר‪ ,‬אליהו קובי*‪ ,‬צל מוביל בעיתונות החרדית )משפחה‪ ,‬בקהילה‪,‬‬ ‫קו לעיתונות ועוד(‪ ,‬אליעזר היו*‪ ,‬בעל טור באתר ‪ Ynet‬יהדות ומחבר ספרי הגות‬ ‫יהודית‪.‬‬ ‫התערוכה שמלווה את הכנס הישראלי השלישי לחקר רוחניות עכשווית מציגה טפח‬ ‫מצילומי ייחודיי אלו‪.‬‬ ‫מעבר לאיתור הייחודיות‪ ,‬התגלו לנו במהל‪ ,‬הסיורי ג מכני משותפי בי* בתי‬ ‫הכנסת‪ ,‬שמה אפשר ללמוד על מקומו ותפקידו של המוסד הזה בהוויה הישראלית‬ ‫ועל מגמות חברתיות‪ .‬בהרצאה נציג תובנות אלו‪ .‬ולבסו‪ ,‬תיעוד מקומות קדושי‬ ‫‪35‬‬ ‫ואנשי בתפילת היא משימה לא קלה המחייבת היערכות‪ ,‬רגישות וניסיו*‪.‬‬ ‫הפרויקט הזה צייד אותנו בתובנות רבות בתחו הצילו האתנוגרפי‪ ,‬שבכמה מה*‬ ‫נשת את הקהל‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫אחיטוב רונ* ואחרי )עורכי(‪ ,‬ימי אד ‪ :‬טקסי חיי יהודיי‪ :‬ברית לב ולבת‪,‬‬ ‫בר‪/‬בתמצווה‪ ,‬חתונה‪ ,‬חנוכת בית‪ ,‬אבלות‪ ,‬צוות חגי של "המדרשה" באורני‪,‬‬ ‫משכל‪ ,‬תל אביב‪.2007 ,‬‬ ‫אשל יעקב ואחרי )עורכי(‪ ,‬ועשו לי מקדש ‪ :‬בתי כנסת מימי קד ועד ימינו‪ ,‬רשות‬ ‫המחקר ‪ %‬המכללה האקדמית יהודה ושומרו*‪ ,‬אריאל‪ ,‬תשס"ד ‪.2004‬‬ ‫אפרת יוס ק‪) .‬רכז מערכת(‪ ,‬בית הכנסת שלי ‪ :‬האלבו שלי להכרת בתי הכנסת‬ ‫ברחבי האר(‪ ,‬אלמנט‪ ,‬ירושלי‪ ,‬תש"ס‪.‬‬ ‫ב*‪%‬אורי‪ ,‬מאיר‪" ,‬תכנו* בתי כנסת במדינת ישראל"‪ ,‬בתו‪ :,‬מרדכי הכה* )עור‪ ,(,‬בית‬ ‫הכנסת‪ :‬מאמרי ומסות‪ ,‬ירושלי תשט"ו‪ ,‬עמ' קצה‪%‬רמב‪.‬‬ ‫גוטהולד‪ ,‬זאב‪" ,‬הלכה ומנהגי בבני* ובתכנו* של בתי הכנסת באר‪ ,"1‬בתו‪ ,‬דוד‬ ‫קסוטו )עור‪ ,(,‬ושכנתי בתוכ‪ :‬קוב( מוקדש לבעיות יסוד בארכיטקטורה של בית‬ ‫הכנסת‪ ,‬ירושלי תשכ"ח‪ ,‬עמ' ‪.20%49‬‬ ‫ג'מילי‪ ,‬אדוארד‪" ,‬האדריכלות של בית‪%‬הכנסת בימינו"‪ ,‬בתו‪ ,‬ב‪ .‬נרקיס )עור‪ (,‬ב"ס‬ ‫רות )עור‪ ,(,‬האמנות היהודית‪ ,‬תל אביב‪ ,1996 ,‬עמ' ‪.202%213‬‬ ‫הכה*‪ ,‬מנח‪'" ,‬מקדש מעט' ‪ %‬בית‪%‬הכנסת וכליו"‪ ,‬מחניי‪) 11 ,‬תשנ"ה(‪ ,‬עמ' ‪.190%203‬‬ ‫טולידנו‪ ,‬יעקב משה‪" ,‬יסוד בית כנסת"‪ ,‬בה"כ‪ ,‬א‪/‬ג )פורי תש"ו(‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬ ‫יוס דוד ב"ר יהודה סובה‪ ,‬אודות בתי התפלות בישראל וההנהגה בה‪ ,‬ברוקלי* נ‪.‬י‪.‬‬ ‫‪ :‬אחי גאלדענבערג‪ ,‬תשס"ט‪.‬‬ ‫ישעיהו‪ ,‬איל*‪" ,‬בית הכנסת ‪ %‬הגדרות ותפיסות בתכנו*"‪ ,‬מבני ‪ ,(1982) 10‬עמ' ‪.56%63‬‬ ‫כה*‪ ,‬אורה בת יחיא‪ ,‬משני עברי המחיצה ‪ :‬לשאלת ההפרדה המגדרית בהלכה‬ ‫‪36‬‬ ‫היהודית‪ ,‬א‪ .‬כה*‪ ,‬אלקנה‪ ,‬תשס"ז ‪.2007‬‬ ‫ספראי‪ ,‬זאב‪" ,‬מבית‪%‬הכנסת למקדש מעט"‪ ,‬ישראל ע ואר(‪ ,‬ז‪%‬ח )תשנ"ד(‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.149%158‬‬ ‫קרליב‪ ,,‬יוס צבי‪" ,‬עיצוב חללו של בית הכנסת"‪ ,‬טורי ישורו‪ ,‬ד ]כה[ )חשו* תשל"ב(‪,‬‬ ‫עמ' ‪.16%19‬‬ ‫רוזנבליט‪ ,‬פ'‪" ,‬התוכ* והצורה של בתי הכנסת"‪ ,‬מחניי‪ ,‬צה )ער"ה תשכ"ה(‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.176%179‬‬ ‫שנא*‪ ,‬אביגדור‪" ,‬מעולמו של בית הכנסת"‪ ,‬דר) אפרתה‪ ,‬ו )תשנ"ו(‪ ,‬עמ' ‪.9%23‬‬ ‫שפר*‪ ,‬יוס‪" ,‬בית הכנסת ויחס הכבוד אליו"‪ ,‬הדרו‪ ,‬יב )אלול תש"‪ ,(,‬עמ' ‪.134%136‬‬ ‫שריקי מרדכי )ליקט וער‪ ,(,‬קונטרס בית כנסת כהלכה ‪ :‬מאמרי על בני בית כנסת‬ ‫ותפילה על ידי רבני ואברכי בית מדרש‪ ,‬מכו* הרמח"ל‪ ,‬ירושלי‪.2004 ,‬‬ ‫תבורי‪ ,‬יוס‪ ,‬רשימת מאמרי אודות בתי כנסת‪ ,‬המרכז לחקר התושבע"פ ולהפצתה‬ ‫ע"ש נפתל ורעייתו חסיה לבית יפה‪ ,‬רמת ג*‪ ,‬תש"ס‪.‬‬ ‫‪Baumgarten, Joseph M., "Art in the Synagogue: Some Talmudic Views",‬‬ ‫‪Judaism, 19 (1970), pp. 196-206.‬‬ ‫‪Chiat, Marilyn J. Segal, Handbook of Synagogue Architecture, Brown‬‬ ‫‪Judaic Studies, 29, 1982.‬‬ ‫‪Gruber, Samuel, American synagogues : a century of architecture and‬‬ ‫‪Jewish community, Samuel D. Gruber ; photography by Paul Rocheleau,‬‬ ‫‪Rizzoli, New York 2003.‬‬ ‫‪Hoffman, Lawrence A., Rethinking Synagogues: a new vocabulary for‬‬ ‫‪congregational life, Jewish Lights Pub., Woodstock, Vt 2006.‬‬ ‫‪Kee H. C. and Lynn H. Cohick (Eds.) Evolution of the Synagogue:‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪Problems and Progress, Harrisburg, Pa.: Trinity Press International,‬‬ ‫‪1999.‬‬ ‫‪Ross, Mandy ,Let’s find out about Jewish synagogues, Oxford, Raintree,‬‬ ‫‪2007.‬‬ ‫מושב א' ‪ – 2‬הרצאה ‪ :2‬יהודי‪ ,‬עברי‪ ,‬ושוב יהודי – על רנסנס היהדות‬ ‫בחברה הישראלית‬ ‫מר יאיר שלג‪ ,‬אוניברסיטת בר איל*‬ ‫ההרצאה תעסוק בתופעה הולכת וגוברת בשני העשורי האחרוני בישראל – עיסוק‬ ‫אינטנסיבי מחודש ביהדות‪ :‬בתי מדרש וקבוצות לימוד‪ ,‬חוגי לפרשת שבוע‪ ,‬תיקוני‬ ‫ליל שבועות‪ ,‬יצירת טקסטי יהודיי 'אלטרנטיביי'‪ ,‬קהילות תפילה חילוניות‬ ‫)הגירסה החילונית לבתי‪%‬כנסת(‪ ,‬הלחנת פיוטי עתיקי ועיסוק נרחב של יוצרי‬ ‫מכלל תחומי היצירה )שירה‪ ,‬תיאטרו*‪ ,‬ובמיוחד המוזיקה הפופולארית( בנושאי‬ ‫מעול המסורת והאמונה; גידול אינטנסיבי בעיסוק בקבלה‪ ,‬וכ* בעול החסידות‪,‬‬ ‫ובמיוחד בזיקה לכתבי ר' נחמ* מברסלב‪.‬‬ ‫ההרצאה תבקש להבחי* בי* שני אפיקי מרכזיי של 'רנסנס היהדות'‪:‬‬ ‫הראשו* – האפיק התרבותי‪ ,‬מתייחס לעיסוק ביהדות כנדב‪ ,‬תרבותי המבקש‬ ‫להעשיר את עולמה של התרבות הישראלית‪ .‬באפיק הזה מתבלטי במיוחד בתי‬ ‫המדרש ותחו הלמדנות היהודית בכלל‪ ,‬אבל ג נית* לכלול בו את החזרה לעול‬ ‫הפיוט המסורתי‪ ,‬ותופעות תרבותיות וחברתיות אחרות‪ ,‬כמו הנטייה העכשווית‬ ‫לקשור פעילויות שונות )צדק חברתי‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬טכניקות טיפוליות ואפילו אמנויות‬ ‫לחימה( למקורות יהודיי‪ .‬האפיק השני הוא האפיק הרוחני‪ ,‬זה המבקש להעשיר את‬ ‫עולמה של הנפש הפרטית במגע ע הטרנצדנטי‪ ,‬ע 'האלוהי'‪ .‬בתחו הזה נית* לכלול‬ ‫בעיקר את העיסוק בקבלה וחסידות‪ ,‬ושאר גירסאות יהודיות של החיפוש הרוחני‬ ‫המאפיי* כיו את העול המערבי בכלל )מה שמכונה 'ניו אייג'(‪.‬‬ ‫ההרצאה תעסוק ג בשאלת הגורמי שיצרו את רנסנס היהדות דווקא‬ ‫בעשורי האחרוני‪ .‬הטענה היא שג בעניי* זה יש הבדל בי* שני האפיקי‪ :‬בעוד‬ ‫האפיק התרבותי הוא בעיקרו תולדה של משבר זהות מקומי של האליטה האשכנזית‪%‬‬ ‫חילונית‪ ,‬ורצו* שלה לעג* את זהותה התרבותית ג בהקשר היהודי‪ ,‬לאור היחלשות‬ ‫העוג* הציוני והעוג* הסוציאליסטי‪ ,‬הרי האפיק הרוחני הוא בעיקרו תולדה של משבר‬ ‫‪38‬‬ ‫המאפיי* את כלל הציוויליזציה המערבית‪ ,‬שהמירו‪ 1‬החומרני‪%‬קפיטליסטי הביא‬ ‫רבי מבניה לתגובת נגד‪ ,‬או לפחות לרצו* לאז* את 'המירו‪ '1‬בקפסולות של רוחניות‪.‬‬ ‫זו הסיבה שהאפיק התרבותי מאפיי* בעיקר את בני 'האליטה הישנה' )החילוני‪%‬‬ ‫אשכנזי‪ ,‬ולעתי ג את חבריה‪ ,‬בני האליטה הציונית‪%‬דתית(‪ ,‬בעוד האפיק הרוחני‬ ‫מאפיי* במיוחד את מורדי האליטה הישנה‪ :‬מזרחי‪ ,‬עולי מברה"מ‪ ,‬דתיי‬ ‫וחרדי‪ ,‬ולעתי ג חילוני‪%‬אשכנזי שמרדו בערכי הוריה‪.‬‬ ‫ההרצאה תעסוק ג במכשולי והסכנות האורבות לכל אחד מהאפיקי‪.‬‬ ‫האפיק התרבותי עומד בפני בעיה של חוסר יכולת להתמודד‪ ,‬ברמת ההמוני‪ ,‬מול כח‬ ‫המשיכה של תרבות ההמוני הצרכנית‪%‬פופולרית‪ .‬הוא ג תלוי יתר על המידה‬ ‫בפעילות של ארגוני התלויי לקיומ בכספי קרנות מחו"ל )בעיקר מקרב יהדות‬ ‫ארה"ב(‪ ,‬וממילא מושפעי מאוד מתנודות של מצב הפילנתרופיה היהודית‪%‬‬ ‫אמריקנית‪ .‬האפיק הרוחני‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מתאפיי* בסכנה של גלישה לשרלטנות‪ ,‬ועוד‬ ‫יותר מכ‪ ,,‬לפונדמנטליז‪.‬‬ ‫ע זאת‪ ,‬בכוונתי להצביע ג על הסיכויי וההישגי הפוטנציאליי של‬ ‫התהלי‪ :,‬גיבושה של זהות יהודית‪%‬ישראלית פוזיטיבית‪ ,‬שעניינה אינו מתמקד עוד‬ ‫באיסורי המוטלי על הפרט בהיותו יהודי‪ ,‬אלא בביטוי זהותו היהודית באופ*‬ ‫חיובי )לימוד‪ ,‬תפילה‪ ,‬טקסי וכד'(‪ ,‬ובכלל זה ברשות הרבי ולא רק בחיק המשפחה‬ ‫או בית הכנסת; הקהיית המתח בי* דתיי לחילוני )א כי ללא ויתור חילוני על‬ ‫ההתנגדות לחקיקה דתית‪ ,‬ולעתי רנסנס היהדות א מגביר את ההתנגדות הזו‪,‬‬ ‫מסיבות שיפורטו בהרצאה(; יצירת ביטוי תרבותי פוזיטיבי לזהות היהודית בישראל‪,‬‬ ‫שיוכל בעתיד לאפשר לגיטימציה להחלשת הביטויי הפוליטיי הנגטיביי של‬ ‫הזהות היהודית‪ ,‬אלה המכווני כנגד האוכלוסיה הערבית‪ .‬היעד העליו* של התהלי‪,,‬‬ ‫שבשלב זה עדיי* נראה רחוק‪ ,‬הוא עיצובה המחודש של הזהות היהודית כהצעה‬ ‫תרבותית אוניברסאלית‪ ,‬אבל לא ממקו של דת תלושה מהקשרי של טריטוריה‬ ‫וריבונות כבעבר‪ ,‬אלא דווקא מהמקו המחודש של מדינת‪%‬לאו המתמודדת ע‬ ‫מכלול שאלות החיי האנושיי‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫בראש וראשונה ספרי החדש‪ ,‬העוסק בדיוק בנושא זה‪ ,‬וההרצאה היא למעשה גירסה‬ ‫מתומצתת שלו‪ :‬יאיר שלג‪' ,‬מעברי יש ליהודי חדש – רנסנס היהדות בחברה‬ ‫ישראלית'‪ ,‬המכו* הישראלי לדמוקרטיה‪ ,‬ירושלי ‪.2010‬‬ ‫‪39‬‬ ‫בנוס אתבסס על המקורות הבאי‪:‬‬ ‫אזולאי נעמה ורחל ורצברגר‪" ,‬התחדשות יהודית במרחב החילוני בישראל‪ :‬מתופעה‬ ‫לתנועה חברתית חדשה; פוליטיקה ‪ ,(2008) 18‬עמ' ‪172%141‬‬ ‫ארד עוזי ומאיר יפה‪' ,‬ארגוני המיגזר השלישי בתחו החינו) ליהדות כתרבות‬ ‫במרחב החילוני'‪ ,‬בתו‪' :,‬יהדות כתרבות – עשור לוועדת שנהר'; ירושלי‪ ,‬קר* פוז*‬ ‫‪2003‬‬ ‫בוזגלו מאיר‪' ,‬שפה לנאמני‪ :‬מחשבות על המסורת'; ירושלי‪ ,‬כתר וקר* מנדל‪,‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫גארב יהונת*‪' ,‬הטשטוש מתחיל בתוכי‪ :‬על תופעת העיד* החדש'; אר‪ 1‬אחרת ‪26‬‬ ‫)ינואר‪%‬פברואר ‪ ,(2005‬עמ' ‪35%30‬‬ ‫הכה*‪%‬וול חגית וחיה אמזלג‪%‬באהר‪' ,‬בתי מדרש וקהילות לומדות‪ :‬נקודת המבט של‬ ‫המשתתפי'‪ ,‬מחקר הערכה לפדרציה היהודית של ניו יורק; ירושלי‪ ,‬מרס ‪2003‬‬ ‫יאיר גד ואחרי‪ ,‬ההשפעות של קהילות לומדות ובתי מדרש בישראל'; ירושלי‪,‬‬ ‫המכו* לחקר הטיפוח בחינו‪ ,,‬האוניברסיטה העברית בירושלי )מחקר המוגש לקר*‬ ‫אבי חי(‪2006 ,‬‬ ‫ידגר יעקב‪' ,‬המסורתי בישראל‪ :‬מודרניות ללא חילו'; ירושלי‪ ,‬כתר‪ ,‬מכו* שלו‬ ‫הרטמ* ואוניברסיטת בר‪%‬איל*‪.‬‬ ‫לוי שלומית‪ ,‬חנה לוינסו* ואליהוא כ"‪' ,1‬יהודי ישראלי – דיוק‪ :‬אמונות‪ ,‬שמירת‬ ‫מסורת וערכי של יהודי בישראל ‪ ;'2000‬ירושלי‪ ,‬מרכז גוטמ*‪ ,‬המכו* הישראלי‬ ‫לדמוקרטיה‪2002 ,‬‬ ‫רוח מדבר מריאנה‪' ,‬תרבות העיד החדש בישראל‪ :‬מבוא מתודולוגי והרשת‬ ‫הרעיונית'; עבודת דוקטור‪ ,‬התכנית הבינתחומית ללימודי פרשנות ותרבות‪,‬‬ ‫‪40‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪%‬איל* תשס"ו‬ ‫תבורי עידו )עור‪' ,(,‬רוקדי בשדה קוצי‪ :‬העיד החדש בישראל'; תל‪%‬אביב‪,‬‬ ‫הקיבו‪ 1‬המאוחד ‪2007‬‬ ‫מושב א' ‪ – 2‬הרצאה ‪ :3‬לימודי יהדות באינטרנט‬ ‫ד"ר תמר אלמוג‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫הדת היהודית היא מכלול עצו של ספרי קודש‪ ,‬הלכה‪ ,‬הגות ומוסר‪ .‬עד לעיד*‬ ‫המחשב‪ ,‬הע היהודי נחשב ל"ע הספר"‪ .‬אבל היו‪ ,‬כאשר הספר במתכונתו‬ ‫המסורתית מפנה מקומו לטקסט הדיגיטלי‪ ,‬התואר הזה צרי‪ ,‬אולי לעבור "הסבה"‪.‬‬ ‫א שהעברית‪ ,‬כשפה הנכתבת מימי* לשמאל‪ ,‬הייתה חריגה בשני הראשונות לקיומו‬ ‫של האינטרנט‪ ,‬הישראלי היו בי* הראשוני שנכנסו לאינטרנט במלוא התנופה )ב‪%‬‬ ‫‪ 1985‬הוקצתה לישראל הסיומת הלאומית ‪ .il‬שהייתה הסיומת השלישית שנרשמה‪,‬‬ ‫לאחר שבאותה שנה נרשמו הסיומות ‪ .us‬ו‪.(.uk%‬‬ ‫הדת היהודית היא ללא ספק אחד הנושאי הבולטי היו באתרי התוכ* בעברית‪.‬‬ ‫התנופה החלה כאשר גולשי דתיי ואחריה ג חרדי נכנסו לרשת‪ .‬האינטרנט‬ ‫התקבלה תחילה בהסתייגות ה* אצל הדתיי וה* אצל החרדי ועדיי* הממסד‬ ‫הרבני‪%‬החרדי מטיל מגבלות ואיסורי רבי‪ .‬אול‪ ,‬הקס הטכנולוגי‪ ,‬והצרכי‬ ‫האנושיי חזקי יותר‪ .‬כבר היו קיי מאגר תורני של עשרות אלפי ספרי בש‬ ‫"אוצר החכמה"‪ .‬נית* לרכוש אותו כדיסק חיצוני למחשב )בעלות של כ‪ ($ 2000%‬וכ*‬ ‫יש מנויי דר‪ ,‬האינטרנט‪ .‬פרויקט חשוב נוס בתחו‪ ,‬נקרא ‪ ,Hebrewbooks‬והוא‬ ‫מעמיד כ‪ 45,000‬ספרי סרוקי חינ באינטרנט‪ .‬ג במקרה זה נית* לרכוש דיסק ע‬ ‫המאגר )בעלות של כ‪ .($150%‬לצד אלה‪ ,‬קיימי מאגרי וותיקי‪ ,‬כמו זה של בר‬ ‫איל*‪ ,‬של טקסטי מוקלדי ולא סרוקי‪.‬‬ ‫כיו‪ ,‬כל מוסד שמכבד את עצמו מעמיד מחשב ע "אוצר החכמה" לרשות הציבור‬ ‫)תלמידי‪ ,‬מורי ואורחי(‪ ,‬שלא לדבר על ספריות תורניות שש זה ממש בגדר‬ ‫חובה‪.‬‬ ‫לצד יוזמות של אנשי וגופי דתיי קיימות היו ג יוזמות רבות של גופי ואנשי‬ ‫חילוני ומסורתיי‪ ,‬המבקשי להפי‪ 1‬מידע מגוו* על הדת היהודית‪ ,‬לזרמיה‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫נית* למיי* את המידע שנמצא באינטרנט לקטגוריות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬ספרות תורנית דיגיטאלית )חלק מהחומרי נמצאי בתקליטורי בלבד‪.‬‬ ‫רוב החומרי התורניי נמצאי ברשת באתרי ייעודיי‪ .‬הטקסטי‬ ‫הבסיסיי נמצאי ג באתרי חילוניי(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עיתונות דתית וחרדית מקוונת‪ ,‬הכולל ג פורומי וקישורי לנושאי דת‬ ‫ואקטואליה מגזרית‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫עיתונות כללית )לא דתית( מקוונת‪ ,‬הכוללת מדורי יהדות וערוצי נישה‬ ‫לציבור הדתי והמסורתי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מאגרי מידע‪ ,‬לקסיקוני ואנציקלופדיות כלליות‪ ,‬לצד כאלה המתמחי‬ ‫ביהדות‪ ,‬שנותני הגדרות מושגיות‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אתרי תוכ* מגזריי‪ ,‬שנועדו לצרכי בעיקר של אוכלוסיה דתית‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫שירותי שו"ת )שאלות ותשובות( ווירטואליי‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫במות שיח )פורומי( בנושאי מגווני‪.‬‬ ‫ח‪ .‬אתרי ללימוד טקסטי יהודי )תנ"‪ ,,‬משנה‪ ,‬תלמוד בבלי‪ ,‬תלמוד‬ ‫ירושלמי‪ ,‬רמב"(‪.‬‬ ‫ט‪ .‬אתרי לימוד )כולל ד יומי ופרשת השבוע(‪ ,‬הרצאות ודרשות בטקסט‪,‬‬ ‫וידיאו ואודיו )בזמ* אמת ובאופ* מוקלט(‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫בלוגי וטורי דעה והגות של עיתונאי‪ ,‬רבני‪ ,‬אישי ציבור וגולשי‬ ‫מהשורה‪ ,‬בנושאי דת‪.‬‬ ‫יא‪ .‬אתרי תפילות וברכות‪.‬‬ ‫יב‪ .‬מנועי חיפוש מגווני‪ ,‬מקצת מנועי חיפוש "כשרי"‪ ,‬המאפשרי להגיע‬ ‫למידע ספציפי‪.‬‬ ‫יג‪ .‬מאגרי של חומרי למידה ופעילויות דידקטיות‪.‬‬ ‫בהרצאה יוצגו האפיוני של עולמות התוכ* לעיל )בלווי דוגמאות( ויוצגו שורה של‬ ‫משמעויות לימודיות וחברתיות שלה‪ .‬לסיכו‪ ,‬ננסה להשיב לשאלה‪ :‬הא‬ ‫הדיגיטציה של הדת היהודית מבשרת על שינוי במעמד של הספרי בעול התורני‪,‬‬ ‫ובמעמדו של הרב והמלמד‪ .‬מקור השינוי הפוטנציאלי הוא במעבר משיח הילכתי חד‬ ‫קולי וחד מימדי )הרב ותלמידו‪ /‬המתייע‪ 1‬איתו "אחד על אחד"( לשיח רב קולי ורב‬ ‫מימדי )מספר רבני וקהל הגולשי המביע עמדה ג א לא שואלי אותו‪ .(...‬יתרה‬ ‫‪42‬‬ ‫מכ‪ ,,‬כש שהדיגיטציה של פסקי הדי* החילוניי גורעת מהנדירות ומסמכות הידע‬ ‫של משפטני‪ ,‬כ‪ ,‬הדיגיטציה של תכני הילכתיי ותורניי עשויה‪ /‬עלולה לפגוע‬ ‫בסמכות הרבנית‪ .‬א נרחיק לכת‪ ,‬בעול שבו המחשב‪ ,‬בעזרת אינטליגנציה‬ ‫מלאכותית‪ ,‬יציע פתרונות הלכתיי‪ ,‬מה יהיה מקומ* של הישיבות היהודיות?‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫גולדשמידט רועי )‪",(2007‬אינטרנט לציבור הדתי‪ :‬דילמות ואתגרי" מסמ‪ ,‬שהוגש‬ ‫לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת‪ ,‬הכנסת מרכז המחקר והמידע‪.‬‬ ‫הרטוגזו* עידו‪" ,‬אינטרנט כשר"‪ .‬אתר נענע מחשבי ‪20.9.2007‬‬ ‫מור‪ ,‬גל ‪ .‬סקר‪" :‬רוב הגולשי הדתיי מתייעצי ע רבני וירטואליי"‪ .‬אתר‬ ‫‪.22.02.06 ,Ynet‬‬ ‫פז אורי‪ ,‬אלמוג עוז ואלמוג תמר )‪" .(2008‬גלישה באינטרנט בחברה החרדית"‪ ,‬אתר‬ ‫"אנשי ישראל – המדרי) לחברה הישראלית"‪.‬‬ ‫‪Barzilai-Nahon Karine and Barzilai Gad (2005). "Cultured Technology: Internet‬‬ ‫‪and Religious Fundamentalism". The Information Society 21(1).‬‬ ‫‪Cejka Marek (2009). Making the Internet Kosher: Orthodox (Haredi) Jews and‬‬ ‫‪Their Approach to the World Wide Web. Masaryk University Journal of Law‬‬ ‫‪and Technology, Vol 3: 99-109.‬‬ ‫‪Cowan Douglas E. (2007). Religion on the Internet. in James A. Beckford,‬‬ ‫‪Nicholas Jay Demerath, The Handbook of the Sociology of Religion, SAGE‬‬ ‫‪43‬‬ ‫מושב א' ‪ :3‬ניאו חסידות‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' חביבה פדיה‪ ,‬אוניברסיטת ב* גוריו* בנגב‬ ‫מושב א' ‪ – 3‬הרצאה ‪ :1‬הא קס הסוד של הרב קוק יכול להתחרות בסוד‬ ‫הקס של ר' נחמ?‬ ‫ד"ר סמדר שרלו‪ ,‬אוניברסיטת בר איל*‬ ‫‪...‬בנידו* זה‪ ,‬חדש הרב קוק סוג של מחקר ויצירה שכמעט לא‬ ‫נמצא מקוד בספרות ישראל‪ .‬לפיכ‪ ,,‬ספריו טעוני דיו* ועיו*‬ ‫בכובד ראש‪ .‬אפשר שמתוכ תצמח תנועה מיסטית מודרנית‪,‬‬ ‫שתחיה את ה"עצמות היבשות" של היהדות בזמננו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דברי אלה נכתבו על ידי יעקב אייגוס על הרב קוק בשנת תש"ח‪ ,‬והיו מונחי בקר*‬ ‫זווית במש‪ ,‬כחמישי שנה‪ .‬ייתכ* שאירועי היסטוריי וגורמי נוספי חברו על‬ ‫מנת להטות את הקריאה בהגותו של הרב קוק מהמסלול המיסטי אל עבר מגמות‬ ‫לאומיות או פילוסופיות‪ .‬בשני האחרונות מתגבר כיוו* חדש בחקר הרב קוק המשיב‬ ‫את הרב קוק אל התחו שהועיד לו יעקב אייגוס‪ .‬לאור חשיפת מרכזיותו של היסוד‬ ‫המיסטי והחוויתי בעולמו של הרב קוק יש מקו לשוב עתה אל דבריו של אייגוס‬ ‫ולשאול הא יש בכתבי הרב קוק כדי להצמיח "תנועה מיסטית מודרנית"? הא‬ ‫תורת הרב קוק עשויה להשתלב במגמות של מיסטיקה ורוחניות חדשה ולהוות לה*‬ ‫מקור השראה?‬ ‫הדיו* בשאלה זו אינו יכול להימלט מהשוואה להשפעתו הרחבה של ר' נחמ* מברסלב‬ ‫על מגמות אלה‪ .‬זאת בעיקר על רקע ההקבלות בי* עולמו הסודי של הרב קוק כפי‬ ‫שהוא נחש ביומניו הגנוזי לבי* עולמו של ר' נחמ*‪ .‬כ‪ ,‬לדוגמה כתב הרב הדרי‬ ‫בעקבות היכרותו המוקדמת ע היומני של הרב קוק‪ :‬לכשיתפרסמו יומניו של הרב‬ ‫‪1‬יעקב ב' אייגוס‪' ,‬איש המסתורי* |)לזכרו של הגרא"י קוק זצ"ל('‪ ,‬תלפיות שנה ג‪,‬‬ ‫חוברות ג‪%‬ד תש"ח‪ ,‬עמ' ‪ .578‬ההדגשה אינה במקור‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫)‪ (...‬דומה שלעומת‪ ,‬יחווירו דברי ר' נחמ* על עצמו‪ ,‬ויעמדו בצל לעומת דיוני הרב על‬ ‫נשמתו הפנימית"‪ .‬הרב צבי יהודה השווה בי* כתיבתו האישית והסודית של אביו לבי*‬ ‫ר' נחמ*‪" :‬אלו דברי ממי* מיוחד‪ ,‬הקרנה ממרומי‪ ,‬לפעמי אפילו תמוהי‬ ‫ומשוני‪ (...) .‬ויש ג מי* מיוחד של בירורי שכלל אינו מצוי‪ ,‬מלבד קצת אצל ר'‬ ‫נחמ* מברסלו‪ :‬גילוי דברי על עצמו‪ ,‬אפילו דברי גדולי מאד"‪ .‬לאור ההקבלה בי*‬ ‫עולמ הסודי והאישי של השניי עולה ביתר שאת השאלה מדוע הצליח ר' נחמ*‬ ‫לחולל מעגלי השפעה רחבי בזרמי שוני של רוחניות עכשווית ואילו המגמות‬ ‫המיסטיות של הרב קוק דומה שנותרו כבושות בספריו?‬ ‫בהרצאה אציע גורמי אפשריי ליתרונו של ר' נחמ* מברסלב על הרב קוק בקרב‬ ‫מבקשי הרוחניות החדשה‪ .‬להערכתי‪ ,‬נחיתותו של הרב קוק אינה רק תוצאה של‬ ‫חוסר ההכרות ע היסוד המיסטי בהגותו או של מגבלות סגנו* המחייבות תרגו‬ ‫לעול הנפש של היחיד כפי שהוצע לאחרונה‪ .‬הפער בפוטנציאל ההשפעה של שני‬ ‫האישי נעו‪ 1‬בשורה של גורמי רעיוניי‪ ,‬אישיותיי וחברתיי‪ .‬הפער אינו תוצאה‬ ‫של טקסט‪ ,‬סגנו* או פרשנות אלא של מבנה עומק של האישיות‪ ,‬של ההגות ושל‬ ‫המבנה החברתי שהתגבש בהשראתו של כל אחד מה‪ ,‬ושל ההתאמה או אי‬ ‫ההתאמה של מבני אלה לצרכיה של מבקשי הרוחניות החדשה‪.‬‬ ‫הכיוו* המרכזי שאציע בהרצאה קשור במה שנית* לכנות כ"מבנה" ואנטי‪%‬מבנה" אצל‬ ‫הרב קוק לעומת ר' נחמ*‪ :‬דרכו של ר' נחמ* מבטאת את הפ* הכאוטי והאנרכי לעומת‬ ‫המבנה והסדר השולט אצל הרב קוק; היא מבטאת את האסטתי לעומת התבוני; את‬ ‫האינדיבידואלי והקיומי לעומת הכללי והאידיאליסטי‪ .‬יסודות כאוטיי ואנרכיי‪,‬‬ ‫תהומות נפש‪ ,‬כאב וזעקה מצויי אמנ בעולמו של הרב קוק‪ ,‬אול לעול ה‬ ‫עוברי סובלימציה‪" ,‬ביות" ו"אילו"‪ ,‬ואי הסדר נכפ תמיד אל הסדר שמעליו‪ .‬ועוד‪,‬‬ ‫תהומות הנפש אצל הרב קוק אינ חוצי גבולות אל מחוזות הטומאה ואינ חודרי‬ ‫חדרי בט* אל מאפלת הנפש ואל זעקתו הנוקבת של היחיד הניצב על פי תהו‪.‬‬ ‫ה"אנטי‪%‬מבנה" הוא שמאפשר לברסלבריות בכמה מצורותיה העכשוויות לתת מענה‬ ‫לצרכי קיומיי של שכבות חברתיות רחבות יותר‪ .‬הוא מאפשר ביטוי לזרמי‬ ‫הכאוטיי והאנרכיי ולתהומותיה של הנפש‪ ,‬ולמרות שהתורות הברסלביות מציעות‬ ‫מזור לצעקה הפנימית אי* ה* כובשות‪ ,‬מסרסות ומדכאות את הצעקה‪.‬‬ ‫הפער שבי* "מבנה" ו"אנטי‪%‬מבנה" בא לידי ביטוי ג בהיבטי חברתיי‪:‬‬ ‫הברסלבריות העכשווית מציעה אפשרות קיו מחו‪ 1‬לסדר החברתי‪ ,‬ללא סמלי‬ ‫סטטוס )מעי* הקומיוניטס של טרנר(‪ .‬אצל ממשיכי דרכו של הרב קוק לעומת יש‬ ‫עול היררכי מוגדר; הברסלבריות העכשווית מאפשרת "דילוג" בי* מערכות‬ ‫‪45‬‬ ‫חברתיות או "השהייה" של ערכי‪ .‬תורתו של הרב קוק מתאפיינת בכוליות וקשה לה‬ ‫להציע את מרכולתה לשיעורי* ולחצאי* כמוצר בסופרמרקט הרעיוני של העיד*‬ ‫החדש‪ .‬היבט חברתי נוס נעו‪ 1‬ב"מגרש הריק" שהותיר ר' נחמ*‪ ,‬ללא יורש וממשי‪,,‬‬ ‫לעומת ה"חצר" המתפקדת של ממשיכי דרכו של הרב קוק‪ .‬המגרש הריק מאפשר‬ ‫חירות והרחבת השורות‪ .‬ואילו ה"חצר" בודקת וממיינת את הבאי בשעריה‬ ‫הממשיי והמטפוריי‪ .‬דומה שכל אלה מצביעי על חסרונותיה של תורת הרב קוק‬ ‫כתנועה להמוני וכמענה לצרכי של מבקשי הרוחניות החדשה‪ .‬לעומת זאת ייתכ*‬ ‫שהיא עשויה להזי* מגמות מיסטיות לקבוצות חברתיות מוגדרות‪ ,‬אולי בשלבי‬ ‫שבה יבקשו לעבור מה"קומיוניטס" ולהשתלב בתו‪ ,‬סדר חברתי‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫אידל משה‪' ,‬אברה אבולעפיה‪ ,‬גרש שלו ור' דוד כה* )'הנזיר'( על הנבואה'‪ ,‬בתו‪:,‬‬ ‫דר) הרוח‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪834%819‬‬ ‫גארב יהונת*‪" ,‬יחידי הסגלות יהיו לעדרי"‪ :‬עיוני בקבלת המאה העשרי‪,‬‬ ‫ירושלי תשס"ה‬ ‫הימ* עזרא‪' ,‬עבודת הנפש של הרב קוק'‪ ,‬פורס בעיתו* מקור ראשו )מוס שבת(‪13 ,‬‬ ‫בספטמבר ‪2010‬‬ ‫טרנר ויקטור‪ ,‬התהלי) הטקסי‪ :‬מבנה ואנטי מבנה‪ ,‬תל אביב ‪2009‬‬ ‫מאיר יונת*‪' ,‬תשוקת* של נשמות אל השכינה'‪ ,‬בתו‪ :,‬דר) הרוח‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪818%771‬‬ ‫יבלברג ירו*‪' ,‬תנועת העיד* החדש ו"ההשהיה" של האידיאולוגיה הרציונלית'‪ ,‬עידו‬ ‫תבורי )עור‪ ,(,‬רוקדי בשדה קוצי‪ ,‬תל אביב ‪ ,2007‬בעיקר עמ' ‪.143%142‬‬ ‫כה* דליה‪' ,‬ניגודיות במוסיקה'‪ ,‬ד' קאה* )עור‪ ,(,‬ניגודי ואחדות עיו ביתחומי‬ ‫בניגודי הקיו האנושי ובאחדותו‪ ,‬עמ' ‪140%98‬‬ ‫מרק צבי‪' ,‬העלייה לאומ* בראש השנה‪ ,‬התיקו* הכללי העולמי‪ ,‬התשלי‪ ,‬והפירסינג'‪,‬‬ ‫פרק מתו‪ ,‬ספר בדפוס‪.‬‬ ‫מרק צבי‪' ,‬צדיק הנתו* בלוע הסטרא אחרא‪ :‬האד הקדוש והמקו הטמא‪ :‬העליה‬ ‫לרגל לקבר ר' נחמ* מברסלב באומ* בראש השנה'‪ ,‬ראשית – עיוני ביהדות ‪2‬‬ ‫)תש"ע(‪ ,‬עמ' ‪146%112‬‬ ‫‪46‬‬ ‫רוח מדבר מריאנה‪ ,‬תרבות העיד החדש בישראל‪ :‬מבוא מתודולוגי והרשת‬ ‫הרעיונית‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בר איל* תשס"ו‪.‬‬ ‫שלג יאיר‪ ,‬מעברי יש ליהודי חדש‪ :‬רנסנס היהדות בחברה הישראלית‪ ,‬ירושלי‬ ‫תשע"א‬ ‫שלו גרש‪' ,‬הרהורי על אפשרות של מיסטיקה יהודית בימינו'‪ ,‬בתו‪ :,‬גרש‬ ‫שלו‪ ,‬דברי בגו‪ ,‬תל‪%‬אביב תשמ"ב‪.‬‬ ‫שרלו סמדר‪' ,‬צדיק יסוד עול‪ ,‬השליחות הסודית והחוויה המיסטית של הרב קוק‪,‬‬ ‫עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בר איל*‪ ,‬תשס"ו‪.‬‬ ‫מושב א' ‪ – 3‬הרצאה ‪ :2‬סוד השפעתו של ר' שלמה קרליב) על ההתחדשות‬ ‫הניאוחסידית בימינו‬ ‫ד"ר נת אופיר‪ ,‬מכו* 'מאורות' למדיטציה יהודית לאור הניורופסיכולוגיה‬ ‫מוזיקולוגי מכני אותו "אבי המוזיקה היהודית המודרנית" )‪,(Kligman, 2001‬‬ ‫סוציולוגי רואי בו "הרב הניו‪%‬אייג'י הראשו*" )אלמוג ופז‪ ,(2009 ,‬והיסטוריוני‬ ‫הכתירוהו "אבי המוזיקה היהודית בעת החדשה" )סרנה‪ .(2005 ,‬בחייו הוציא ר'‬ ‫שלמה קרליב‪ (1994%1925) ,‬כ‪ 25%‬אלבומי‪ ,‬הלחי* כ‪ 600%‬שירי‪ ,‬ותר רבות למה‬ ‫שכונה לאחרונה "הרנסנס היהודי החדש" )שלג‪ .(2010 ,‬לאחר מותו השפעתו הלכה‬ ‫והתרחבה‪ .‬זמרי חידשו עיבודי לשיריו וגילו שירי שטר פורסמו )קיציס‪ ,‬תש"ע(‪.‬‬ ‫ארגו* לשימור מורשתו אס מאות תמונות‪ 500 ,‬שעות וידיאו ו‪ 12,000%‬שעות אודיו‬ ‫של סיפוריו‪ ,‬דרשותיו ושיריו‪ ,‬וזה רק כ‪ 5%%‬מיצירתו‪" .‬קרליבכיז" בא לידי ביטוי‬ ‫בצורות מגוונות החל מ"קהילות קרליב‪ ",‬ועשרות "מנייני שמחי" וכלה בקטגוריה‬ ‫מיוחדת להגדרת הזהות העצמית באתרי ההיכרויות‪ .‬יש המזהי את השפעתו במגמה‬ ‫המכונה חסד"לות )חסידות‪%‬דתית‪%‬לאומית(‪ ,‬מעי* זר חסידי בציונות הדתית )פלד‬ ‫ואלמוג‪ ,(2009 ,‬ויש המדברי על תופעת "חבקו"ק" )חב"ד‪ ,‬ברסלב‪ ,‬קוק‪ ,‬קרליב‪(,‬‬ ‫ככינוי לשילוב הרעיוני‪ ,‬האמוני והמוסרי הניזו* ממגוו* המקורות‪ .‬קרליב‪ ,‬הוא‬ ‫המאס והמאחד את האלמנטי המוסריי והתיאולוגיי מקודמיו‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫כיצד השפיע ר' שלמה? ר' שלמה היה הרב האורתודוקסי הראשו* להזדהות ע "ילדי‬ ‫הפרחי" של שנות ה‪ 60%‬בשאיפת לחוויה רוחנית‪ ,‬אהבה חופשית ושלו עולמי‪.‬‬ ‫חידושו הגדול היה ברכישת אמונ של ההיפי ובהקמת קומונה בלב המרד האנטי‪%‬‬ ‫ממסדי של "ילדי הפרחי"‪ ,‬בהייט‪%‬אשברי בס* פרנסיסקו בשני ‪Ariel, ) 1976%1966‬‬ ‫‪ .(2003‬בהשראתו נוצר טיפוס חדש של "היפי חסידי" )רוח‪%‬מדבר‪ .(2008 ,‬אבקש‬ ‫לטעו* אפוא שלא רק הניגוני הפופולאריי שהדביק לפסוקי ולקטעי התפילה‬ ‫הובילו להתחדשות הניאו‪%‬חסידית‪ ,‬אלא ג הדר‪ ,‬בה ניסח והעביר מסרי של אהבה‪,‬‬ ‫שמחה‪ ,‬שלו ודבקות‪.‬‬ ‫בהרצאה זו אדגי את חידושיו של ר' שלמה על‪%‬ידי ניתוח הרמנויטי ומוזיקאלי של‬ ‫שירי אות הוא כתב )באנגלית( והלחי* בעבודה משותפת ע חסידיו כגו* רוני קאה*‬ ‫וג'ורג גורנר‪Lord Get Me High, Return Again, Sing a Song of Shabbos, Let :‬‬ ‫‪ .There Be Peace‬בשירי אלה יצר ר' שלמה פרשנות חדשה למוטיבי חסידיי של‬ ‫תיקו*‪ ,‬תשובה והתעלות‪ .‬הוא שר על עול אוטופי בו כול יתאחדו בשיר אחד‬ ‫בהרמוניה מלאה והטבע כולו מצטר להרמוניה של טוב וחסד עולמי‪ .‬השירי‬ ‫מכווני למוטיבי אוניברסאליי של יצירת שלו פנימי‪ ,‬חברתי ועולמי א‪ ,‬ע‬ ‫הדגשי יהודיי של שבת ויו טוב‪ ,‬ותקוות התאוששות לאחר השואה‪ .‬ר' שלמה‬ ‫פירש מחדש ערכי מוסר כגו* אהבת הזולת‪ ,‬גילוי הניצו‪ 1‬הפנימי‪ ,‬והיכולת לדו* כל‬ ‫אד לכ זכות‪ .‬בשירי אלה ניכרת ג תגובה למוזיקת הרוק הפסיכדלית של להקות‬ ‫בס* פרנסיסקו כגו* "גרייטפ‪8‬ל ֶדד" ו"ג'פרסו* איירפליי*"‪ .‬החידוש של ר' שלמה היה‬ ‫להשתמש ביסודות מדיטטיביי שהיו מוכרי בשירת הפלמנקו הספרדי של אניטה‬ ‫שיר )המורה הראשו* של קרליב‪ ,‬בגיטרה(‪ ,‬בשירת הנשמה הכושית של ידידתו נינה‬ ‫סימו*‪ ,‬ובשירי הפולק של חבריו מגריני‪ 1‬ויליג' כמו בוב דיל* ופיט סייגר וליצור‬ ‫אפקטי מוזיקלאיי‪ ,‬רגשיי ורוחניי‪ .‬שיריו המקוריי באנגלית מדגימי חידוש‬ ‫זה וחושפי את הדר‪ ,‬בה הצליח להעביר מסרי חסידיי של שמחה‪ ,‬אהבה‪ ,‬גאולה‬ ‫ואמונה ברוח הניו‪%‬אייג'‪ .‬בסיכו‪ ,‬מתו‪ ,‬הז'אנר הייחודי הזה של שירי ע קרליבכיי‬ ‫באנגלית בעלי אופי מדיטטיבי נית* להתחיל לעמוד על פשר השפעתו הרבה של ר'‬ ‫שלמה בהתחדשות הניאו‪%‬חסידית העכשווית‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪Ariel, Yaakov (2003). "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and‬‬ ‫‪Prayer in San Francisco, 1967-1977", in Religion and American Culture – A‬‬ ‫‪Journal of Interpretation 13 (2) (Summer 2003), pp. 139-165.‬‬ ‫‪48‬‬ Cohen, Judah M. (2010). "Rewriting the Grand Narrative of Jewish Music: Abraham Z. Idelsohn in the United States," Jewish Quarterly Review, summer 2010, vol. 100, issue 3, pp. 417-453. Huss, Boaz (2007). "The New Age of Kabbalah," Journal of Modern Jewish Studies, vol. 6, no. 2, July 2007, pp. 107-125. Kligman, Mark (2001). "Contemporary Jewish Music in America," in David Singer and Lawrence Grossman (eds.), American Jewish Year Book, New York, 2001, vol. 101, pp. 88-140. Magid, Shaul (2010). "Rabbi Shlomo Carlebach and His Interpreters: A Review Essay of Two New Musical Releases," Musica Judaica Online Reviews, September 6, 2010. Smith, Chani Haran (2010). Tuning the Soul: Music as a Spiritual Process in the Teachings of Rabbi Nahman of Bratzlav, Leiden, 2010. Steinhardt, Joanna (2010). "American Neo-Hasids in the Land of Israel," Nova Religio: The Journal of Alternative and Emergent Religions, vol. 13, issue 4, (2010), pp. 22–42. ‫ "זרמי אידיאולוגיי וסגנונות חיי באוכלוסיה הדתית‬.(2009) ‫ דוד‬,‫ עוז ופז‬,‫אלמוג‬ ,‫ מדרי) אנשי ישראל‬,"‫ ומעמדו הציבורי‬,‫ זהותו‬,‫ בגיבוש המגזר‬,‫ ציוני דר‬% ‫לאומית‬ 11/4/2010-‫ עודכן לאחרונה ב‬6/17/2008%‫ נוצר ב‬.2009 http://www.peopleil.org/ ‫ המסורת המוסיקלית של הרב שלמה קרליב) בי שני‬.(‫ שרה )תשס"ח‬,‫וידנפלד‬ .‫ תשס"ח‬,*‫ עבודת דוקטור הוגשה לאוניברסיטת בר איל‬,19502005 , ‫ ירושלי‬,(*‫היהדות באמריקה )תרגמה מאנגלית אביבה גור‬.(2005) *‫ יונת‬,‫סרנה‬ .2005 %‫חסידית בחברה הדתית‬%‫ "מוסיקת נשמה יהודית ניאו‬.(2009) ‫ עוז‬,‫ יאיר ואלמוג‬,‫פלד‬ -‫ | עודכן לאחרונה ב‬2/3/2009-‫ נוצר ב‬,‫ מדרי) אנשי ישראל‬,"‫לאומית‬ . http://www.peopleil.org/11/9/2010 49 ‫קיציס‪ ,‬דבורה )תש"ע(‪" .‬תחנות המוזיקה היהודית בעשור האחרו*‪ ",‬דעות‪ ,44 ,‬חשוו*‬ ‫תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.33%31‬‬ ‫רוח‪%‬מדבר‪ ,‬מריאנה )‪ .(2007‬תרבות העיד החדש בישראל – מבוא מתודולוגי‬ ‫ו"הרשת הרעיונית"‪ ,‬חיבור לש קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"‪ ,‬רמת ג*‪ ,‬אלול‬ ‫תשס"ו‪.‬‬ ‫רוח‪%‬מדבר‪ ,‬מריאנה )‪'" .(2008‬עיד* חדש' של רוחניות יהודית‪%‬ישראלית )עשרה טיפוסי‬ ‫רוחניות הצומחי במפגש ע הנ'יו אייג'"(‪.2008 ,‬‬ ‫שלג‪ ,‬יאיר )‪ֵ .(2010‬מ ִעברי יש* ליהודי חדש‪ :‬רנסנס היהדות בחברה הישראלית‪,‬‬ ‫ירושלי‪.2010 ,‬‬ ‫מושב א' ‪ – 3‬הרצאה ‪' :3‬שיטת ימימה' כחסידות נשית עכשווית בעלת קוי‬ ‫פמיניסטיי‬ ‫ד"ר ציפי קויפמ‪ ,‬מכו* הרטמ* ואוניברסיטת תל אביב‬ ‫'שיטת ימימה' או 'חשיבה הכרתית' הופכת בשני האחרונות למוכרת יותר ויותר‬ ‫בציבוריות ובתקשורת הישראלית‪ .‬מקבוצה קטנה ואנונימית שלמדה בביתה של‬ ‫ימימה אביטל בהרצליה לפני כעשרי שנה‪ ,‬הפכו 'לימודי ימימה' למוסד שסוח נשי‬ ‫כגברי מכל שכבות האוכלוסייה‪.‬‬ ‫בהרצאתי אציע לראות בתופעה זו חסידות נשית עכשווית שיש לה מספר מאפייני‬ ‫פמיניסטיי משמעותיי‪ .‬ההרצאה תתייחס להיבטי סוציולוגיי‪ ,‬פילוסופיי‪%‬‬ ‫רעיוניי וחוויתיי‪%‬קיומיי של התופעה‪.‬‬ ‫אציע לראות ב'לימודי ימימה' חסידות נשית במוב* זה שמדובר בדר‪ ,‬לגאולה אישית‬ ‫שמוצעת על ידי סמכות רוחנית )ימימה אביטל(‪ .‬בעלת הסמכות הרוחנית מכונה בש‬ ‫צדיקה‪ .‬מיד לאחר מותה –ואולי עוד קוד לכ*‪ %‬החלו להתפרס סיפורי על‬ ‫אודותיה שיש בה מאפייני הדומי לסיפורי שבחי צדיקי )=הגיוגרפיה(‪ .‬עלייה‬ ‫לקברה הפכה לריטואל בקרב הלומדות והלומדי את תורתה‪ .‬בחייה התקבצה‬ ‫סביבה 'עדה' שלמדה מפיה‪ ,‬ולאחר מותה עוברות תורותיה בהכתבה מדוקדקת והיא‬ ‫קונה לה חסידות נוספות ב'התוועדויות' קבועות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬א שתורותיה של ימימה‬ ‫עוסקות באופ* ישיר באיכות חיי ובקניית חיי 'מדויקי' ושלווי‪ ,‬מקורותיה‬ ‫‪50‬‬ ‫נעוצי בקבלה‪ ,‬ורבי מתלמידיה ומתלמידותיה מצאו עצמ בתהלי‪ ,‬תשובה‪%‬‬ ‫פעמי רבות להקשר דתי בעל קוי חסידיי כאלו ואחרי‪ .‬באופ* מהותי יותר‪,‬‬ ‫ארצה להראות כי נית* להצביע על דמיו* עמוק בי* המסר האישי‪%‬דתי של תורותיה‪,‬‬ ‫השלב הרוחני אליה מגיעות‪/‬י הלומדות‪/‬י המתמידות‪/‬י‪ ,‬לבי* התיאולוגיה‬ ‫החסידית האימננטית‪.‬‬ ‫במקביל ובנוס‪ ,‬ארצה לטעו* כי הדר‪ ,‬שמציעה ימימה היא חסידות נשית‪ ,‬בכ‪,‬‬ ‫שהיא מזדהה במובני משמעותיי ע הביקורת הפמיניסטית על הדתיות הממוסדת‬ ‫ועל הדתות הגדולות‪ ,‬ומציעה )אמנ מבלי לבקר בעצמה דתות אלו( אלטרנטיבה‬ ‫שמגלמת בתוכה אלמנטי מרכזיי מתו‪ ,‬החלופות שמציעות תיאולוגיות‬ ‫פמיניסטיות כגו* מרי דיילי ודפני המפסו*‪ .‬אנסה להראות כיצד מושגי משמעותיי‬ ‫בתורת ימימה‪ :‬הכרה פעילה‪ ,‬מידת רוחק‪ ,‬דיוק‪ ,‬ערבוב‪ %‬תיחו‪ ,‬נוכחות בזמ* הווה‪,‬‬ ‫עמידה על מקומ‪ ,‬ועוד‪ ,‬תואמי מושגי משמעותיי )ובכלל ניסוח של פרקטיקות‬ ‫דתיות( בתיאולוגיות פמיניסטיות השוללות דתיות הטרונומית וקוראות לתיאולוגיה‬ ‫של 'התהוות' או של 'נסיו*'‪ ,‬כזו היוצאת מנוכחות וממודעות עצמית של הפרט ביחס‬ ‫לעצמו‪ ,‬לקראת היפתחות נוכחת אל הזולת ואל האלוהי שבממשות‪.‬‬ ‫אי* המדובר בתנועה פמיניסטית מבחינת ההגדרה העצמית של ימימה ושל ממשיכות‬ ‫דרכה‪ ,‬ויותר מכ‪ %,‬המסרי הישירי המועטי המובעי בתורתה ה מהותניי‬ ‫ביחס לנשי ונגזרי אולי מהסימבוליז הקבלי‪ .‬כמו כ*‪' ,‬חסידות' זו בהיבטי‬ ‫מסוימי שלה נענית לדג הפטריארכאלי‪ :‬סמכותה הבלעדית של ימימה‪ ,‬העובדה‬ ‫שאי* לערער או לתהות על תורתה‪ ,‬סיפורי שבחיה וכד'‪ .‬וא על פי כ*‪ ,‬אנסה לטעו* כי‬ ‫לא מקרי הוא שתנועה רוחנית המונהגת על ידי אישה בדורנו מובילה למקומות של‬ ‫העצמה‪ ,‬של נוכחות‪ ,‬של אלוהות אימננטית‪ ,‬של הכלה וקבלה‪ ,‬של אתיקה של‬ ‫אכפתיות ועוד‪ ,‬ומצליחה לגעת בלב ובחייה של אנשי רבי ממגזרי שוני‬ ‫ומשכבות חברתיות שונות‪ ,‬ולפתוח פתח לתפיסה רוחנית ולחוויית חיי רוחנית‬ ‫ויומיומית‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫רבקה ש"‪" ,1‬למהותו של הצדיק בחסידות"‪ ,‬מולד‪ ,‬חוב' ‪ ,144%145‬אב‪%‬אלול תש"‪,,‬‬ ‫עמ' ‪365%378‬‬ ‫מנדל פייקאז'‪ ,‬ההנהגה החסידית‪ :‬סמכות ואמונת צדיקי‪ ,‬ירושלי‪ :‬מוסד ביאליק‪,‬‬ ‫תשנ"ט‬ ‫‪51‬‬ ‫ ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיי בראשית‬:‫ מקדש אד‬,*‫רו* מרגולי‬ ‫ תשס"ה‬,‫ מאגנס‬:‫ ירושלי‬,‫החסידות‬ ‫ תורת האלוהות והעבודה בגשמיות בראשית‬:‫ דעהו‬,‫ בכל דרכי‬,*‫ציפי קויפמ‬ ‫ תשס"ט‬,*‫ הוצאת אוניברסיטת בר איל‬,‫החסידות‬ ‫ תשמ"ו‬,‫ לדורי‬:‫ תל אביב‬,‫ שלומית קד‬:‫ תרגמה‬,*‫ הצבע ארגמ‬,‫אליס ווקר‬ :‫ ירושלי‬,‫ עיוני בקבלת המאה העשרי‬:‫ יחידי הסגולות יהיו לעדרי‬,‫יהונת* גארב‬ ‫ תשס"ה‬,‫מכו* שלו הרטמ* והוצאת כרמל‬ ‫ ]חמ"ד[ תשס"ד‬,‫ נגני נפשי‬:‫ המעבר לחשיבה הכרתית ע"פ ימימה אביטל‬,*‫שרו* פרלמ‬ Samuel H. Dresner, The Zaddik: The Doctrine of the Zaddik According to the Writings of Rabbi Yaakov Yosef of Polnoy, London 1960 Mary Daly, Beyond God the Father: Toward a Philosophy of Women's Liberation, Boston: Beacon Press, 1973, pp. 13-43 Daphne Hampson, Theology and Feminism, Oxford: Blackwell Press, 1990, pp. 12-22 Daphne Hampson, After Christianity, London: SCM Press, 2002 (1996), pp. 119168 Robert Forman, Grassroots Spirituality: What it is, Why it is here, Where it is Going, Exeter UK & Charlottesville VA, 2004 Philip Wexler, 'Social Psychology, the Hasidic Ethos and the Spirit of the New Age', Kabbalah, vol 7. 2002, pp. 11-36 52 ‫מושב א' ‪ – 3‬הרצאה ‪ :4‬מחשבה‪ ,‬דמיו והתחדשות בחסידות ובניאו חסידות‪:‬‬ ‫בי הבעש"ט‪ ,‬האדמו"ר מפיאסצ'נה ופיליפ וקלסר‬ ‫ד"ר שלי גולדברג‪ ,‬אוניברסיטת בר איל*‬ ‫הבעש"ט ותלמידיו חוללו מהפכה תודעתית בעולמו ובמחשבתו של האד מישראל‬ ‫ויצרו רנסנס בחיי היהודיי‪ ,‬המתגלה בתורת הנפש העמוקה והחדשנית שיצאה‬ ‫תחת ידיה‪ .‬תורה זו מעמידה במרכז עולמה את האד כנברא בצל אלוהי‪,‬‬ ‫ומתמקדת ביכולתו של האד לחדש את עצמו ואת עולמו בכל רגע נתו* באמצעות כוח‬ ‫המחשבה והדמיו* שניתנו לו‪ .‬החסידות התמקדה בהעצמת האד והתחקתה אחר‬ ‫ייחודו‪ ,‬ייעודו‪ ,‬כוחותיו וכישוריו‪ ,‬כמו ג מכאוביו הקיומיי‪ ,‬ובמת* כלי מעשיי‬ ‫לחשיפת משמעות חייו‪ .‬הא הבעש"ט ותלמידיו הקדימו את זמנ? הא עולמ‬ ‫הרוחני והמחשבתי קור עור וגידי בתודעתה של הניאו חסידות והחברה האנושית‬ ‫בכלל בימינו אלה?‬ ‫במהל‪ ,‬ההרצאה נתבונ* במושגי הנדוני במסע ההיסטוריוגראפי בי* החסידות‬ ‫הקלאסית‪ ,‬האדמו"ר מפיאס'צנה‪ ,‬הניאו חסידות והחוקר פיליפ וקלסר‪ .‬נפתח בתורת‬ ‫הנפש של החסידות‪ ,‬הלכה למעשה‪ :‬ספרות הדרוש תנכיח בפנינו את עולמה הרוחני‬ ‫של תורה זו וספרות ההנהגות תחשו בפנינו את הפרקטיקה היומיומית המחייבת את‬ ‫האד כערו‪ 1‬לגילוי כוחותיו; נתמקד בכוח המחשבה והדמיו* המאפשרי לאד‬ ‫לחבור ולו במשהו אל פנימיותו ואל מקורו הא‪%‬לוהי הטרנסנדנטי‪ ,‬כמו ג לברוא‬ ‫מחדש את המציאות הקונקרטית בה הוא חי‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬נתבונ* בקשר בי* משנת‬ ‫הראשוני לבי* גילומה העיוני והמעשי בתודעתה ובעולמה של הניאו‪%‬חסידות‪ ,‬בזיקה‬ ‫למשנתו של פרופ' פיליפ וקלסר‪ .‬וקסלר‪ ,‬בספרו "החברה המיסטית" עומד על תהליכי‬ ‫השינוי וההתחדשות המתרחשי בחברה כיו‪ ,‬וכ‪ ,‬הוא כותב‪:‬‬ ‫"פתיחה‪ :‬חברה חדשה‬ ‫בספר זה אציג את העמדה כי במסגרת החברה הקיימת ובניגוד לה‪ ,‬הולכת‬ ‫ונוצרת חברה חדשה‪ .‬אני מאמי* כי שינוי חברתי זה הנו שינוי מעמיק‪ ,‬אשר‬ ‫אמנ עדיי* לא הושל‪ ,‬א‪ ,‬ביכולתנו כבר לראות את תבניתה של החברה‬ ‫המתהווה על מרכיביה הרבי‪ .‬אני מכנה אותה "חברה מיסטית"‪ ,‬מפני‬ ‫שש זה מתאר את הגבולות המרוחקי ביותר של השינויי החברתיי‪,‬‬ ‫‪53‬‬ ‫התרבותיי והאישיי אשר אנחנו יכולי כבר לראות בבירור‪ ,‬ומעניק לה‬ ‫את הביטוי המלא ביותר‪ .‬שינוי מעמיק זה בדר‪ ,‬החיי החברתית מייצג‬ ‫גישה שונה לעול‪ ,‬הבנה שונה שלו‪ ,‬קוסמולוגיה שונה ודר‪ ,‬קיו שונה‪ .‬זהו‬ ‫היפו‪ ,,‬שינוי כיוו* מהעול החברתי המודרני‪ ,‬החילוני והאינסטרומנטלי‬ ‫מאוד‪...‬זוהי חברה מיסטית משו שהחיפוש אחר החוויה האותנטית יותר‬ ‫והעמוקה יותר‪ ,‬שאיפיי* מאוד את הזרמי התת‪%‬קרקעיי של החברה‬ ‫הארגונית המודרנית‪ ,‬מוביל לתחיית הדת‪%‬א‪ ,‬לא בדמותה המודרנית‬ ‫הממוסדת‪ .‬במסע החיפוש אחר החוויה האותנטית‪ ,‬אנחנו רואי‬ ‫נסיונות‪...‬של האד המשנה את עצמו‪ ,‬ובסופו של דבר מובילי להקמת*‬ ‫מחדש של תנועות חברתיות‪%‬היסטוריות המניעות טרנספורמציה‬ ‫קולקטיבית" )פיליפ וקסלר‪ ,‬החברה המיסטית"‪ ,‬עמ' ‪.(15%16‬‬ ‫מהל‪ ,‬זה יוצג תו‪ ,‬התבוננות במשנת האדמו"ר מפיאס'צנה‪ ,‬אותו נית* לראות‬ ‫"כמתוו‪ ,",‬כ"ממוצע המחבר" וכמטרי את המתחולל בעולמה של הניאו‪%‬חסידות‪ .‬ר'‬ ‫קלמ* קלונימוס שפירא‪ ,‬האדמו"ר מפיאס'צנה מייש את תפיסת הבעש"ט על כוח‬ ‫המחשבה והדמיו* בחיי היו יו של כל אחד ואחת באמצעות משנה סדורה‪ ,‬ברורה‬ ‫ומפורטת‪ .‬ננסה לבחו* את הזיקה בי* תורתו )על ההתלהבות‪ ,‬תפקיד הגו‪ ,‬הניגו*‪,‬‬ ‫הריקוד‪ ,‬הדמיו* ומשמעות החבורה( לבי* עול המחשבה והמעשה של הניאו חסידות‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫בורשטיי* ארי‪' ,‬ההתגלות כתופעה פסיכולוגית‪%‬קיומית'‪%‬מקו המקרא בהגותו‬ ‫החינוכית של יוס שכטר‪ ,‬הגות בחינו) היהודי ה‪%‬ו )תשס"ג‪%‬תשס"ד(‪ ,‬עמ' ‪.199%217‬‬ ‫וקס רו*‪ ,‬להבת אש קודש‪ ,‬תש"ע‪.‬‬ ‫וקס רו*‪' ,‬טכניקות של דמיו* מודר‪ ,‬בהגותו של ר' קלונימוס קלמיש שפיר'א‬ ‫מפיאסצ'נא'‪ ,‬קבלה יז‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪249%233‬‬ ‫וקס רו*‪ ,‬נבואה וחסידות בתורתו של הרבי מפיאסצ'נה‪ .‬בתו‪ :,‬א' צוריאלי )עור‪,(,‬‬ ‫הנבא ב* אד‪ :‬על הנבואה כאפשרות ממשית‪ ,‬ירושלי תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.51%39‬‬ ‫וקסלר פיליפ‪ ,‬החברה המיסטית‪ ,‬ירושלי‪ ,‬תשס"ט‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫כהנא ברו‪ ,,‬שבירה ותיקו ‪ %‬מודל חסידי לפסיכולוגיה קלינית‪ ,‬תשע"א‪.‬‬ ‫רוזנברג ש"ג )שג"ר(‪ ,‬על 'אמונה‪ ,‬אומנות ודמיו*'‪ ,‬בתו‪ :,‬ז' מאור )עור‪ ,(,‬נהל‪ ,‬ברגש‪,‬‬ ‫ירושלי תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.257%251‬‬ ‫וקס רו*‪' ,‬התרגשות והתלהבות במשנתו החינוכית של ר' קלונימוס קלמיש שפירא‬ ‫מפיאס'צנא'‪ ,‬קבלה יז‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.249%233‬‬ ‫מושב א' ‪ :4‬רוחניות בספרות – הבעה‪ ,‬התפתחות וחניכה‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר דניאלה גורבי('‪ ,‬אוניברסיטת בר איל*‬ ‫מושב א' ‪ – 4‬הרצאה ‪ :1‬הטאו של לאה גולדברג‪ :‬חכמה רוחנית במחזור שירי‬ ‫סו‪ .‬הדר)‬ ‫ד"ר אלו רז‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אני מבקש להדגי באמצעות התבוננות חוקרת במחזור שירי סו הדר‪ ,‬של לאה‬ ‫גולדברג את פוטנציאל החניכה הרוחנית הגלו בשירה‪ .‬השפה הפואטית חוקרת‬ ‫מעצ טבעה את השיח שבי* הממשי למסומל‪ ,‬בי* החיצוני לפנימי‪ ,‬בי* הפיזי‬ ‫והמטפיזי‪ .‬משוררי מסוימי יותר מאחרי‪ ,‬בשירי מסוימי שלה יותר מאשר‬ ‫באחרי‪ ,‬מצליחי לבנות גשר עדי* בי* היומיומי והנשגב ובי* הארצי לרוחני‪ .‬חכמה‬ ‫אנושית עמוקה‪ ,‬זו של מסורות עתיקות וזו של מסורות מתחדשות‪ ,‬מהווה את חומרי‬ ‫הגל מה מצליחי משוררי אחדי להעניק לנו מתנות חניכה והדרכה בבואנו‬ ‫לחצות את אותו הגשר‪ .‬בחלק מ* המסורות‪ ,‬ואולי באופ* הבולט ביותר בז*‪%‬בודהיז‪,‬‬ ‫השפה היא מכשול‪ ,‬דבר מה שיש לעבור מעבר לו ומבעדו‪ ,‬כדי לצעוד בדר‪ ,‬הרוחנית‪.‬‬ ‫אלא שאי* זה מקרה שג במסורת זו מהווה השירה‪ ,‬שירת ההייקו‪ ,‬דר‪ ,‬של חניכה‬ ‫עבור המשורר ועבור מי שפוגש בשירתו‪ .‬מצב התודעה המעברי המיוחד בו נתו*‬ ‫המשורר בכתיבת שירה בכלל ובכתיבת שירה דוגמת זה של לאה גולדברג בפרט‪,‬‬ ‫מזמי* את הקורא אל אותו מקו של סוד שבו נפגשי בתוכו הסופי והאינסופי‪ ,‬הפיזי‬ ‫והרוחי‪.‬‬ ‫‪55‬‬ ‫באופ* ממוקד וישיר אני מבקש להצביע על נוכחות של היבטי מסוימי של הרוח‬ ‫בודהיסטית והטבע טאואיסטי במחזור שיריה של לאה גולדברג‪ .‬אני מבקש להראות‬ ‫כיצד נוכחת בשירה זו ליבת התפיסה הבודהיסטית אודות טבע התודעה האנושית‬ ‫והאופ* בו טבע זה מתרג לחוויה של סבל במישור הנפשי‪ .‬כמו כ* אני מבקש להראות‬ ‫כיצד נרקמת מתו‪ ,‬המפגש ע מחזור שירי זה ידיעה ברת משמעות של המושג‬ ‫המכונ* אבל הנסתר והחמקמק כאחד של הטאו‪ ,‬או "הדר‪ ,",‬בגישה הטאואיסטית‪.‬‬ ‫כ‪ ,,‬דר‪ ,‬מחזור שירי זה ומבעדו אני מבקש להתבונ* על ולהציג את האפשרות של‬ ‫המפגש המפרה בי* משקפי החכמה העתיקה לשירה בת זמננו‪ ,‬על החניכה הטמונה בו‪.‬‬ ‫החניכה המזמינה לבוא בסוד השלמות‪ ,‬זו של אחדות הניגודי שאינ ניגודי כלל‪,‬‬ ‫שבו הפורח והנות* פרי אינו עדי על הקמל‪ ,‬המלא אינו עדי על הריק‪ ,‬ההצלחה‬ ‫אינה עדיפה על הניסיו*‪ ,‬ג א כשל‪ .‬זה כמו זה וג זה ה שיח של שלמות‪ ,‬תנועה‬ ‫בי* מהויות של אחדות אחת‪ ,‬מופעיו השוני של אותו מסתורי* חובק ונוכח ובלתי‬ ‫נית* להמשגה‪ .‬הזמנה לטבול במימיו המחיי של האינסו הפנימי‪ .‬הזמנה לקבל את‬ ‫החיי במלוא‪ ,‬כפי שה‪ ,‬על כל מופעיה‪ ,‬גווניה וצדדיה‪ .‬הזמנה לחירות שאי*‬ ‫לה גבול ומידה‪.‬‬ ‫מושב א' ‪ – 4‬הרצאה ‪ :2‬מסע הגבורה של התודעה – פרספקטיבה‬ ‫טרנספרסונלית על מסע הגיבור‬ ‫ד"ר מירב חרמש‪ ,‬מכללת רידמ* ומכללת נתניה‬ ‫המונומיתוס של מסע הגיבור‪ ,‬המתואר בעבודותיו רחבות ההיק וחוצות התרבויות‬ ‫של המיתולוג ג'וז קמפבל‪ ,‬לוקח אותנו בשבילי מסעה של התודעה האנושית‪.‬‬ ‫המיתוסי מראי לנו את הדר‪ ,,‬מספרי את סיפורה של התודעה בשפת הסמלי‬ ‫רבת המימדי והארכיטיפית‪ ,‬שהיא‪ ,‬במילותיו של קמפבל‪ ,‬שפת הנפש‪ ,‬הגשר בי*‬ ‫המודע ללא מודע )האישי והקולקטיבי(‪,‬שפת האמת הלפני אחרונה והקרובה ביותר‬ ‫לתאור האמת האחרונה‪ ,‬זו הבלתי ניתנת לתאור‪) .‬קמפבל‪.(1998 ,‬‬ ‫הגיבור המיתולוגי‪ ,‬שתחושת הזרות והכמיהה לדבר גדול יותר בחיי מנקרות בתוכו‪,‬‬ ‫יוצא‪ ,‬לאחר דיאלוג ממוש‪ ,‬ע שומרי ס פנימיי וחיצוניי‪ ,‬מצויד בעזרה ובכלי‬ ‫רבי עוצמה‪ ,‬למסע הרפתקה וחיפוש‪ ,‬למסע חניכה פנטזמטי‪ .‬הוא נבלע על ידי מפלצות‬ ‫המעמקי‪ ,‬נאבק בשדי וכוחות אופל‪ ,‬עובר מכשולי‪ ,‬מבחני‪ ,‬רגעי שפל וחסד‪,‬‬ ‫‪56‬‬ ‫ספק ואובד* דר‪ ,,‬ולבסו ג מאבק ע גדול אוייביו‪ ,‬שבסיומו המאחד‬ ‫והטרנספורמטיבי מושלמת הפיכתו לגיבור‪ .‬הגיבור‪ ,‬המצליח לצאת בשלו מעול‬ ‫ההרפתקה‪ ,‬חוזר הביתה לחלוק את אוצרותיו‪.(Campbell, 1970) .‬‬ ‫עבודתו של קמפבל מעניקה לנו מפה ארכיטיפית של מסע הגיבור‪ ,‬מפת מסע התודעה‬ ‫האנושית‪ ,‬המאחדת לתוכה את כל הרצ ההתפתחותי האנושי‪ ,‬הפרסונלי‬ ‫והטרנספרסונלי‪ .‬הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית היא הזר המתפתח בפסיכולוגיה‪,‬‬ ‫המציע מודלי תאורטיי והמשגות‪ ,‬המאפשרות הבנה וניתוח פסיכולוגי של כל‬ ‫חלקי מסעו של הגיבור‪ ,‬בפרט אלה הטרנספרסונליי‪ ,‬ושל החיבורי בי* הפרסונלי‬ ‫לטרנספרסונלי והדינמיקות הפנימיות ביניה‪ .‬בהרצאה נתבונ* על מסע הגיבור בכללו‬ ‫ועל כמה מתחנותיו המרכזיות מתו‪ ,‬פרספקטיבות של תאוריות טרנספרסונליות‪,‬‬ ‫הנותנות תוק‪ ,‬משמעות ועומק תאורטיי למסע ותחנותיו‪ .‬מטרת הדברי להציג‬ ‫בקצרה את ההתייחסויות וההבניות המרכזיות בתחו‪ ,‬ואת תרומת* התאורטית‬ ‫והיישומית‪.‬‬ ‫תוצג תפיסת העול המרכזית של הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית‪ ,‬הרואה בכמיהה‬ ‫לחיפוש ובתחושת הזרות והגעגוע‪ ,‬ביטויי לדח הבסיסי להתעלות והתרחבות מעבר‬ ‫לעצמי הפרסונלי האנוכי‪ .(Maslow, 1971) .‬תידו* ג ההבחנה בי* הקריאה למימוש‬ ‫דח התפתחותי פסיכו‪%‬רוחני זה‪ ,‬לבי* נטיות רגרסיביות אינפנטיליות של הנפש‪,‬‬ ‫העשויות ג כ* ללבוש צורה דומה‪ .‬בהקשר זה תוצג המשגתו של ווילבר‬ ‫)‪ (Wilber, 2000‬לגבי הבלבול הנפו‪ 1‬בי* רמות טרנס ופרה )פרסונליות( וחידוד הבלבול‬ ‫הקיי ג בניתוח של קמפבל עצמו )לפי ווילבר( ובעבודה טיפולית ע דימויי‬ ‫וסמלי‪ ,‬בי* הרמה המיתית )הפרה פרסונלית( לרמה המעודנת )הטרנספרסונלית(‪.‬‬ ‫התפיסה הטרנספרסונלית מכירה בחשיבות של מסע הרפתקה פנטזמטי‪ ,‬החורג את‬ ‫גבולות המציאות המוכרת‪ ,‬כבעל פוטנציאל התפתחותי חיובי‪ ,‬וא כחלק חשוב וחיוני‬ ‫מהדר‪ ,‬ההתפתחותית הפסיכו‪%‬רוחנית‪ .‬תאוריות טרנספרסונליות מתארות את שלביו‬ ‫ההתפתחותיי של המסע‪ ,‬שופכות אור על הדינמיקות הפנימיות שלו‪ ,‬של התחנות‬ ‫במסע ורצ התרחשות‪ .‬הדברי יודגמו בעיקר דר‪ ,‬מושגי מהתאוריה של וושבר*‬ ‫)‪ (Washburn, 1995‬תו‪ ,‬התייחסות למסע בכללו וספציפית לשלב‪" :‬הנפילה לבור" ‪/‬‬ ‫"בט* הלווית*" במסע הגיבור‪ .‬הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית מכירה בסיכוניו של‬ ‫המסע‪ ,‬במיוחד באלה הקשורי בכניסה לתו‪ ,‬עול ההרפתקה‪ ,‬בהתנסות במצבי‬ ‫תודעה אחרי ובמגע ע חומרי ארכיטיפי‪ ,‬טרנספרסונלי‪ .‬היא עוסקת רבות‬ ‫בחלקי המשבריי של המסע‪ ,‬בדרכי הטיפול בה )דרכי התגברות הגיבור( ובקשר‬ ‫‪57‬‬ ‫ ( מצבי‬Grof & Grof, 1989 ,Laing, 1989 ,2008 ,‫ )נצר‬.*‫ובגבולות שבי* גבורה לשגעו‬ ,‫ ממסע הגבורה‬,‫ הרוחנית‬,‫( נתפסי כחלק מהדר‬Spiritual Emergency) ‫משבר אלה‬ ‫ ההתפתחותי ובעיקר לרכישת תובנות רוחניות עמוקות‬,‫לעתי כהכרחיי לתהלי‬ ‫ בהרצאה תצוי* חלוקה של מצבי משבר‬.(Spiritual Emergence) ‫והתעוררות רוחנית‬ ‫ יודג )כאמור( ניתוח‬,(Assagioli, 1989) ‫אלה לפי התחנות השונות במסע הגיבור‬ ‫( וכ* התבוננות בכל‬Washburn, 1995) ‫דינמי של משבר ספציפי לשלב מסוי במסע‬ .(Perry, 1989) ‫משבר כשלעצמו כמסע גבורה של על כל מאפייניו‬ ‫רשימת מקורות‬ .‫ כנרת‬.‫ קיצור תולדות הכל‬.(2000) .‫ ק‬.‫ווילבר‬ ‫ הרצאה‬.‫ מצבי תודעה שמאניי למטרות ריפוי והתפתחות התודעה‬.(2008) .‫ ר‬.‫נצר‬ .2008 ‫ לפברואר‬21%22 ‫ יפו‬.‫בכנס של האגודה הישראלית לפסיכותרפיה אנליטית‬ .*‫ מוד‬.‫ כוחו של מיתוס‬.(1998) .'‫ ג‬.‫קמפבל‬ Assagioli, R. (1989). Self-Realization and Psychological Disturbances. In: Grof, S. & Grof, C (Eds). Spiritual Emergency. Penguin Putman Inc. NY. Campbell, J. (1970). The Hero with a Thousand Faces. World Publishing. Cleveland. Grof, S. & Grof, C. (1989). Spiritual Emergency: Understanding evolutionary Crsis. In: Grof, S. & Grof, C (Eds). Spiritual Emergency. Penguin Putman Inc. NY. Laing. R.D. (1989). Transcendental Experience in Relation to Religion and Psychosis. In: Grof, S. & Grof, C (Eds). Spiritual Emergency. Penguin Putman Inc. NY. 58 ‫‪Maslow, A.H. (1971). The Farther reaches of Human Nature. New York:‬‬ ‫‪Viking.‬‬ ‫‪Perry, J.W. (1989). Spiritual Emergence and Renewal. In: Grof, S. & Grof,‬‬ ‫‪C (Eds). Spiritual Emergency. Penguin Putman Inc. NY.‬‬ ‫‪Washburn, M. (1995). The Ego and the Dynamic Ground. State University‬‬ ‫‪of New York Press.‬‬ ‫‪Wilber, K. (2000). Integral Psychology. Shambhala. Boston&London.‬‬ ‫מושב א' ‪ – 4‬הרצאה ‪ :3‬מקול דממה דקה לשתיקה רועמת‪ :‬על השתיקה‬ ‫כאמצעי הבעה‬ ‫פרופ' מיכל אפרת‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫"מה שאי‪%‬אפשר לדבר עליו‪ ,‬על אודותיו יש לשתוק" אמר ויטגנשטיי* )‪(81 :1921‬‬ ‫בחתימת הטרקטטוס‪ .‬תלי תלי של פרשנויות פורסמו על הגד זה‪ ,‬ובמוקד רבי‬ ‫מאלה עלתה סוגיית ביטוי המטפיזי והמיסטי‪ .‬הא התכוו* ויטגינשטיי* לאמר‬ ‫שהדיבור מוגבל לשפת המדע ואינו מתאי למה שמחו‪ 1‬לה )ראו למשל צמח(‪ .‬דבריו‬ ‫אלה של ויטגינשטיי* מהווי לנו נקודת מוצא לעמוד על השתיקה כאמצעי הבעה‬ ‫בכלל ובפרט במקו שקצרו המלי‪.‬‬ ‫ההומוסאפיא* הוא אכ* האד המדבר‪ ,‬א‪ ,‬הוא עושה זאת במילי ובשתיקה‪ .‬אפתח‬ ‫דברי בסקירת הסוגי השוני של השתיקה )‪ (silence‬והצגת מודל למיקו סוגי‬ ‫שתיקה אלה בתקשורת המילולית והלא‪%‬מילולית )אפרת בדפוס(‪ .‬באלה אתייחס‬ ‫לדממה; להפסקה כפסק זמ* מהאינטראקציה וכ* לשתיקה שבתו‪ ,‬האינטראקציה‬ ‫ולשמה‪ :‬השתיקה כאמצעי הבעה ותקשורת )ראו למשל ברונו; אוליניק; אפרת‬ ‫‪2007‬א(‪.‬‬ ‫נעמוד על היחס שבי* הדיבור הריק‪ :‬דיבור שהוא חסר משמעות ובי* השתיקה‬ ‫כאמצעי הבעה עצמתי ובעל משמעות )יאבורסקי ושות'(‪ .‬השתיקה כאמצעי פואטי‬ ‫ואסתטי בספרות )ארבל; אפרת ‪ ,(2009‬השתיקה במקו של אינטימיות מירבית ושל‬ ‫זרות וניכור )בייקר( כמו ג השתיקה בגדר תקשורת פאטית )אוליניק(‪ .‬נראה כי‬ ‫‪59‬‬ ‫השתיקה – כמו הדיבור – משמשת בכלל הפונקציות התקשורתיות שמנה יאקובסו*‬ ‫)ראו יאקובסו*; אפרת ‪2007‬ב(‪.‬‬ ‫את עיקר דברי אקדיש לשימושיה של השתיקה כאמצעי הבעה בספירות של‬ ‫התקשורת הפומבית והתקשורת הבי*‪%‬אישית בכלל וכלפי תכני ומעמדי שמעבר‬ ‫למלי‪ .‬אומר ג'וברא* חליל בפתח דבריו "על הדיבור"‪" :‬מדבר אתה עת לא ישכו*‬ ‫שלו בינ‪ ,‬לבי* הגיגי‪ ",‬וכ‪ ,‬מסיי גרוסמ* את מסע תמר ואס ב‪"%‬מישהו לרו‪1‬‬ ‫איתו"‪" :‬ה כמעט לא דיברו‪ .‬תמר חשבה שהיא עוד לא פגשה אד שכל‪%‬כ‪ ,‬נוח‬ ‫לשתוק אתו" )אפרת ‪ .(2009‬נעמוד על תכונותיה של השתיקה שעושות אותה לאמצעי‬ ‫ההבעה המועד‪ ,‬האיקוני או היחיד האפשרי במקרי אלה‪ .‬נהר )‪ (9-10‬מפרש את‬ ‫הפסוק "שמש בגבעו* דו וירח בעמק אילו*" )יהושע י‪ (12 ,‬ואת מקו השתיקה‬ ‫במקרא בכללותו במימוש המטפיזי של היקו‪ .‬לטענתו‪ ,‬הטבע כולו הוא לאד כש‬ ‫שהירח הוא לכדור האר‪ .1‬מכדור האר‪ 1‬נית* לראות רק צד אחד של הירח‪ .‬א‪ ,‬הצד‬ ‫האחר קיי‪ ,‬צד הפו‪ ,‬אשר עבור כדור האר‪ 1‬הוא למעשה מטפיזי )ביוונית‪ :‬מטא‬ ‫פירושו "מעבר"(‪ .‬אלה‪ ,‬לטענת נהר פני הדברי ג באשר ליקו המציג לאד רק את‬ ‫הצד הנגלה של קיומו הפיזי‪ .‬בעוד אשר קיי לו ג צד אחר‪ ,‬שהוא לדברי נהר היפו‪,‬‬ ‫שותק שעבור האד הפיזי‪ ,‬הוא למעשה מטפיזי‪ .‬מה שאור וצל ה לירח‪ ,‬דיבור‬ ‫ושתיקה ה לייקו‪ .‬זאת הסיבה שבגללה יהושע פנה אל השמש בגבעו* ולא אמר‬ ‫"עמוד"‪ ,‬כי א "דו"‪ .‬מפרש רש"י‪" :‬דו מלומר שירה"‪ .‬כלומר שהשתיקה עבור‬ ‫רש"י היא מימוש איקוני )ואולי המימוש היחידי האפשרי(‪.‬‬ ‫בהיות הדיבור מימוש פיזי )אקוסטי( של הגיי הרי השתיקה בהיותה נעדרת מימוש‬ ‫הגיי‪%‬פיזי היא מעבר לפיזי‪ .‬צורתה המטה‪%‬פיזית )כמו שהראה נהר( תואמת הדר‪,‬‬ ‫איקוני תכני מטה‪%‬פיזיי כמו ג תכני של העדר‪ .‬לכ*‪ ,‬כפי שנראה בולט באלה‬ ‫ג מקו השתיקה בפונקציה הרגשית‪ ,‬שתיקה כאמצעי הבעה איקוני‪ :‬שתיקה ככוח‬ ‫ושתיקה בהעדר כוח‪ ,‬שתיקה אבד* וטראומה )ארבל‪ ,‬גרזי(‪ .‬השתיקה האיקונית היא‬ ‫המביעה את תוכנה – כמהות )‪ (subject‬ולא כמושא )‪.(object‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫אפרת מיכל‪) ,‬עורכת(‪ ,2007 ,‬שתיקות‪ :‬על מקומה של השתיקה בתרבות וביחסי‬ ‫ביאישיי‪ ,‬תל‪%‬אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬ ‫אפרת מיכל‪" ,2007,‬דיבור בסלע שתיקה בשניי – מקומה של השתיקה במודל‬ ‫הפונקציות הלשוניות של יאקובסו*?"‪ ,‬בלשנות עברית‪ ,60 ,‬עמ' ‪.7%34‬‬ ‫‪60‬‬ ‫ השתיקה המדברת‬% ‫ "מישהו לשתוק אתו מישהו לשתוק אליו‬,2009 ,‫אפרת מיכל‬ ‫ דפי למחקר‬,"*‫ איתו מאת דויד גרוסמ‬1‫אמצעיה ותפקידיה ברומא* מישהו לרו‬ .411%461 '‫ עמ‬,16%17 ,‫ כר‬,‫בספרות‬ %‫ "רציתי לומר משהו ולא יכולתי" – היחס בי* דיבור לאי‬,2005 ,‫ מיכל‬,‫תור‬%‫ארבל‬ .119%132 '‫ עמ‬,‫ ה‬,‫ כר‬,‫ מכא‬,"‫ בסיפורי "אביב קר" ו"קיטי‬,‫ בי* מחבר לקורא‬,‫דיבור‬ ‫ שתיקות‬,‫ בתו‬,"‫ הפסיכותרפיה‬,‫ "מה מבטאות השתיקות בתהלי‬,2007 ,‫גרזי שמואל‬ %‫ )עורכת( תל‬,.‫ אפרת מ‬,‫– על מקומה של השתיקה בתרבות וביחסי בי אישיי‬ .137%160 '‫ עמ‬,‫ הוצאת רסלינג‬:‫אביב‬ 1‫ קיבו‬:‫ תל אביב‬.‫ עדי צמח‬:‫ תרגו‬.‫ מאמר לוגיפילוסופי‬.1921 .‫ לודויג‬,*‫ויטגינשטיי‬ .1994 ,‫המאוחד‬ .274%285 '‫ עמ‬,2 ,‫ הספרות‬,"‫ "בלשנות ופואטיקה‬,1970 ,*‫יאקובסו* רומא‬ Baker Sidney J., 1955, “The theory of silences”, The journal of General Psychology, Vol. 53, pp. 145-167. Bruneau Thomas J., 1973, “Communicative silences: forms and functions”, The Journal of Communication, Vol. 23, pp. 17-46. Ephratt Michal, In print, "Linguistic, paralinguistic and extralinguistic speech and silence", Journal of Pragmatics. Jaworski Adam, Fitzgerald R., Constantinou O., 2005, "Busy saying nothing new: Live silence in TV reporting of 9/11", Multilinguia, Vol. 24, pp. 121-144. Neher, André. 1970. The Exile of the Word: From the Silence of the Bible to the Silence of Auschwitz. Translation: David Maisel. Philadelphia: The Jewish Publication Society of America, 1981. 61 ‫‪Olinick Stanley L., 1982, “Meanings beyond words: psychoanalytic‬‬ ‫‪perception of silence and communication, happiness, sexual love and‬‬ ‫‪death”, International Review Psycho-Analysis, Vol. 9, pp. 461-472.‬‬ ‫‪Zemach, Eddy, 1964, "Wittgenstein’s philosophy of the mystical", The‬‬ ‫‪Review of Metaphisics, XVIII No. 1, issue No. 69, 38–55.‬‬ ‫מושב א' ‪ – 4‬הרצאה ‪ :4‬החיפוש אחר משמעות כציר מרכזי בסיפור חייו של‬ ‫האד )נרטיב(‪ :‬כלי לפרשנות ויישומי מתחו האימו )‪(Coaching‬‬ ‫ד"ר דינה שקולניק‪ ,‬המכללה האקדמית לחינו‪" ,‬תלפיות"‪ ,‬מכללת נתניה‬ ‫ההרצאה עוסקת בתיאור הגורמי והמאפייני של תחושת המשמעות בחיי האד‪,‬‬ ‫כפי שה משתמעי ונחשפי ב"ציר המשמעות" בסיפור חייו‪ .‬ההרצאה תעסוק‬ ‫בשאלת הקשר בי* חיפוש המשמעות כמוטיב מרכזי בסיפור החיי‪ ,‬לבי* אופני‬ ‫הניתוח הפרשני המאפשרי את חשיפתו‪ .‬מוצע שימוש בטכניקות לפרשנות סיפור‬ ‫חיי הלקוחות מתחו האימו* )‪ (Coaching‬ומאפשרות חשיפת משמעויות מרכזיות‬ ‫בחיי המספר‪ .‬במהותה נועדה גישת האימו* לסייע לאד למצוא את משמעות קיומו‬ ‫ולכוו* את חייו הלכה למעשה בהתא לכ‪.,‬‬ ‫הרצאה זו תתמקד בסיפורי חיי שיפורשו ויפוענחו בעיקר לפי מודל יחודי שחיברה‬ ‫המציעה )שקולניק‪.(2002 ,‬‬ ‫חיפוש המשמעות כציר מרכזי בחיי האד‬ ‫הגישה המדגישה את חיפוש המשמעות כפ* מרכזי בחיי האד‪ ,‬שואפת להעלות את‬ ‫האד אל עבר חיי של מימוש עצמי‪ ,‬שה ביסוד קיומו כאד‪ .‬היא מדגישה את‬ ‫הצור‪ ,‬במימוש הנובע מאותנטיות‪ ,‬ולא מהתאמה לנורמות חברתיות‪ .‬שורשיה של‬ ‫תפיסה זו נעוצי בפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית‪ ,‬כ‪ ,‬היידגר‬ ‫)‪ (HEIDEGGER, 1962‬מגדיר את טבעו הבסיסי של האד כ"היות ש" )‪(DASEIN‬‬ ‫‪.‬מאי )‪ (MAY,1958‬מתאר את קיומו של האד הוא תהלי‪ ,‬דינאמי השוא כל העת‬ ‫‪62‬‬ ‫להגשמה‪ .‬פראנקל )‪ (1985‬ופאברי )‪ ,(1968‬תלמידו‪ ,‬השתמשו במושג ה"ריק הקיומי"‬ ‫כדי לתאר את תחושת אובד* המשמעות בחיי‪ ,‬והציעו דרכי שונות לגילוי משמעות‬ ‫זו‪ ,‬כאשר הראשו* שבה הוא גילוי האמת לגבי עצמנו‪ .‬פרו )‪ (1976‬השתמש במושג‬ ‫ה‪ ,Having %‬כדי לתאר את האד החי בחברה צרכנית וחומרנית‪ ,‬שכל זהותו היא‬ ‫למעשה תוצר של תפיסות רכושניות‪ ,‬ואילו ה"אני האמיתי" שלו‪ ,‬ה‪ ,Being %‬חנוק‪,‬‬ ‫מדוכא ולעיתי קרובות נסתר א ממנו עצמו )פרו‪ ,‬אצל שקולניק‪.(2002 ,‬‬ ‫ברונר טוע* שסיפורי האד מהווי למעשה הבנייה של חייו תו‪ ,‬ניסיו* להעניק לה‬ ‫משמעות )‪ .(Bruner,) 1987, 1990‬הסיפור אינו דיווח של מה שקרה‪ ,‬אלא‬ ‫אינטרפרטציה נמשכת של ההתנסות‪ .(Ochs and Capps, 1996) ,‬מאחר והסיפור‬ ‫הוא למעשה תוצר של פרשנות המספר לחייו‪ ,‬נדרשת ראיה רחבה יותר של תפקיד‬ ‫החוקר )‪ ,(Riessman, 1993‬המסוגל להגיע לתובנות שנמנעו מ* המספר עצמו‪ .‬קיימות‬ ‫גשיות שונות לגבי ניתוח סיפורי )לבוב( ר)‪ .(Bruner, 1986; Mishler, 1987‬בוכנר‬ ‫ואליס )‪) (Bochner & Ellis, 2002‬ליבלי‪.(1995 ,,‬‬ ‫סיפור חיי אותנטי הוא סיפור משמעותי‪ .‬הקושי המרכזי נובע מהשפעות חברתיות‬ ‫ותרבותיות היוצרות אד המנוכר לעצמו מנדלבאו )‪ 'Mandelbaum, 1973‬בורדיה‬ ‫)‪ (Bourdieu, 1987‬גרג* את גרג* )‪.(Gergen and Gergen, 1988‬‬ ‫המספר מנסה‬ ‫לקשר בסיפורו בי* אירועי חייו השוני במטרה ליצור מה רצ שיהיה בו כדי‬ ‫להסביר ולתת משמעות לחייו כבעלי ער‪ .,‬צור‪ ,‬זה הוא צור‪ ,‬מרכזי של האד‬ ‫)פראנקל‪ ,(Mitchell, 1993 ;1985 ,‬ולכ* סיפור חייו יהיה מבוסס על הסתכלות‬ ‫רטרוספקטיבית המכוונת לארגו* אירועי החיי סביב הבניית משמעות חייו‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫פראנקל‪ ,‬ו‪ .(1985) .‬השאיפה למשמעות‪ .‬ירושלי‪ :‬דביר‪.‬‬ ‫רנד‪ ,‬י שקולניק‪ ,‬ד )‪ .(2009‬סגנונות קיו‪ :‬היבטי תיאורטיי ויישומיי )עורכת‪ ,‬ע‬ ‫י‪ .‬רנד(‪ .(2009) ,‬הוצאת כליל‪ %‬מופת ותלפיות‪ .‬תל אביב‪.‬‬ ‫שקולניק‪ ,‬ד‪ .(2002) .‬מרכיבי בתפיסת עול ומשמעות בהכשרת מורי‪ :‬סגנונות‬ ‫קיו‪ ,‬נשיות‪ ,‬מקצועיות ואמונה דתית‪ .‬הוגש כעבודת דוקטורט‪ ,‬אוניברסיטת ‪,JTS‬‬ ‫מכו* שכטר‪ ,‬ירושלי‪.‬‬ ‫‪63‬‬ ‫ הצעה‬%‫ החיפוש אחר משמעות כיסוד מרכזי בסיפור חיי‬.(2010) ‫ ד‬,‫שקולניק‬ ‫ ג‬,‫ מרזל‬%‫ ר ספקטור‬,‫ משיח‬%‫ תובל‬:‫ אצל‬.*‫למתכונת ראיו* ופרשנות מתחו האימו‬ ‫ תל‬:‫( מאגנס ומופת‬2005) .‫ המסופר והחוקר‬,‫ הסיפור‬%‫)עורכות( המחקר הנרטיבי‬ . ‫אביב‬ ,‫ 'דת נשית' של סטודנטיות להוראה במכללה דתית‬% ‫ בקול ייחודי‬.(2003) ‫ ד‬,‫שקולניק‬ .‫ ירושלי‬,",‫"קול‬ Bruner, J. (1990). Acts of meaning. Cambridge: Harvard University Press. Csikszentmihalyi, M. (1997). Finding flow: The psychology of engagement with everyday life. New York :HarperCollins. Gergen, M.M & Gergen K.J. (2006). Narratives in action. Narrative Inquiry, 16, pp. 112-121(10) Goldsmith M., Lyons, L. & Freas A. (2000). Coaching for Leadership. Jossey-Bass/Pfeiffer, San Francisco, CA. Heidegger, M. (1962). Being and time. Harper and Row: New-York Fromme E. (2008) The Art of Being The Continuum International Publishing Group INC. N.Y. May, R (1958).Introduction to Existence. Ed R. May and H. Ellenberger. New York: Basic Books. Mitchell, A. S. (1993). Hope and Dread in Psychoanalysis. United States: Basic Books. Whitworth, L., Kimsey-House, H.,& Sandahl, P. (1998). Co – Active Coaching. Palo Alto, California: Davies- 64 ‫מושב א' ‪ :5‬רוחניות עכשווית‪ :‬בי אסקפיז למעורבות חברתית‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' חנ אלכסנדר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב א' ‪ – 5‬הרצאה ‪ :1‬שובה של הרוח‪ :‬מיסטיפיקציה של המדעי‬ ‫פרופ' יוסי יונה‪ ,‬אוניברסיטת ב* גוריו* בנגב‬ ‫דומה כי הפרוספקט של עול משולל רוחניות‪ ,‬עול שעבר תהלי‪ ,‬דה‪ %‬מיסטיפיקציה ‪,‬‬ ‫הול‪ ,‬ומאבד מקסמו‪ .‬שובה של הדת והעניי* ההול‪ ,‬וגובר של רבי המבקשי לחזק‬ ‫את הממד הרוחני בחייה מספקי הוכחה למגמה זו‪ .‬המחקר האקדמי במדעי‬ ‫החברה הרוח ער למגמות אלו ומבקש לעמוד על משמעות* ועל היקפ*‪ .‬הוא מבקש‬ ‫לעמוד על מקומ* בחברה הפוסט‪%‬מודרנית ה* ברמה של הפרט ושל האופ* בו הוא‬ ‫מכונ* את זהותו ומעניק משמעות לחייו וה* ברמה של הקולקטיב המבקש לינוק את‬ ‫אחדותו ממקורות רוחניי‪ .‬א‪ ,‬עד כמה המחקר של מגמות אלו מעיד על שינוי מהותי‬ ‫בטבע של הדיסציפלינות החוקרות את מופעיה המחודשי של הרוחניות בעת‬ ‫הנוכחית‪ ,‬שהרי ג בעבר ה* עסקו במופעי אלו ‪,‬ג א לא באינטנסיביות דומה‪.‬‬ ‫השאלה שאיתה יש להתמודד היא עד כמה מופעיה המחודשי של הרוחניות משפיעה‬ ‫– א בכלל – על האופ* בו פועלות דיסציפלינות אלו ?‬ ‫חיבורו של לאטור "מעול לא היינו מודרניי" מבקש להתמודד ע שאלה זו‪ .‬המענה‬ ‫שהוא מציע כפול‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא טוע* כי הרוחניות‪ ,‬כפי שהיא משתקפת בהשקפות‬ ‫עול קוסמולוגיות‪ ,‬מעול ננטשה על ידי המודרנה; היא אמנ הוכחשה‪ ,‬הודחקה‪,‬‬ ‫א‪ ,‬לעול לא ננטשה‪ .‬לפיכ‪ ,‬הוא מרעי עלינו את התובנה‪" :‬מעול לא היינו‬ ‫מודרניי"‪ .‬הצעתו ‪,‬א כ*‪ ,‬היא שיש לחשו את היסודות הקוסמולוגיי‪/‬רוחניי‬ ‫הניצבי בבסיס הפרקטיקות השונות של המודרנה ‪ %‬ה* במדעי הטבע וה* במדעי‬ ‫הרוח ‪ %‬המתיימרות לפעול בניתוק מיסודות רוחניי‪ .‬שנית‪ ,‬הוא מציע להשיב‬ ‫ליסודות אלו את מעמד* האבוד‪ .‬כלומר ‪,‬הוא קורא לשלב אות* באופ* בו אנו‬ ‫מעניקי פשר למציאות על שלל היבטיה ומביני אותה‪ .‬זהו א כ* האתגר האמיתי‬ ‫הניצב בפני אלה הגורסי שיש להשיב את היסודות הרוחניי למדעי מדעי החברה‪,‬‬ ‫הרוח וא הטבע‪ .‬זהו האתגר העומד בפני אלה הגורסי שיש לערו‪ ,‬מיסטיפיקציה‬ ‫מחודשת של העול ‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫רשימת מקורות‬ Bruno LaTour, We Have Never Been Modern. Cambridge: MA: Harvard University Press 1993. Society and Mysticism Reproduction and :2 ‫ – הרצאה‬5 '‫מושב א‬ Revolution ‫ האוניברסיטה העברית ירושלי‬,‫פרופ' פיליפ ווקסלר‬ The paper begins with an critical analysis of Gershom Scholem’s seminal statement on “Mysticism and Society.” Here, Scholem makes a remarkably strong case for the introduction of social analyses to the study of mysticism, forcibly and regretfully acknowledging the startling neglect of work on the social understanding of mysticism, despite the great quantity of recent research in the efflorescent study of mysticism I take a critical, though appreciative stance toward Scholem’s statement, and try to show that it is not social enough. What I consider his “limited” social analysis derives, in part, from Scholem’s theoretical reliance on the traditions of social thought about religion which are rooted in German Romanticism, even as it becomes more sociological. Specifically, his conceptual reliance – in making the case for the social in the study of mysticism- on Ernst Troeltsch and Max Weber is described. The effect of this, I argue, is to introduce some social analysis, but to leave the core of the phenomenon of mysticism outside the realm of social dynamics. Mysticism remains an individualistic, romantic experience, though transcendentalized, neglecting its deep social constitution. 66 Against the tradition of German social thought, I introduce the French sociological tradition, starting with Emile Durkheim, and adding the important recent American work of Randall Collins, which re-interprets Durkheim’s work in terms of social interaction. Both Durkheim and Collins provide the tools for seeing mysticism, at its core, as an internalized, individualized expression of social interaction. Ironically, I argue that this more social analysis of mysticism leads to its emplacement with society as a method of societal reproduction and maintenance, which is to say conservative of the status quo. On the other hand, the German tradition, especially with Weber, sees the revolutionary possibilities of mysticism, as a type of charismatic grace, despite its specific historical contribution to social quiescence. ‫ מ הכרית אל הקהילה והיערות‬:3 ‫ – הרצאה‬5 '‫מושב א‬ ‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫פרופ' יעקב רז‬ Engaged ‫ההרצאה תסקור את התנועות השונות שמכונות בש כללי‬ ‫ עד‬,‫ תנועות אלה עוסקות במגוו* תחומי מיישוב סכסוכי‬.Buddhism ‫ ההרצאה יהיה‬,‫ ובעול האקולוגיה במהל‬,‫ בעול העסקי‬,‫עבודה בקהילה‬ ‫דיו* בשורשי הבודהיסטיי הרוחניי של התנועות האלה ויישומ בפעולות‬ .‫ מזרח ומערב‬,‫המעשיות שלה* בחיי המעשה‬ 67 ‫מושב א' ‪ :6‬פגאניז עכשווי – מושב הכולל טקס ניאופגאני‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' נחו מגד‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלי‬ ‫מושב א' ‪ – 6‬הרצאה ‪ :1‬טקס פגאני – יו השוויו האביבי‬ ‫גב' שחר בת אדמה )כהנת לאלה הגדולה( ואחרי )קבוצת וויקאני(‬ ‫בכל רחבי העול ציינו בחגי ובאירועי את יו השוויו* האביבי‪ ,‬החל לקראת סו‬ ‫חודש מר‪ .1‬בימינו‪ ,‬הפגני המודרניי חוגגי את החג הזה‪ ,‬אחד משמונת החגי‬ ‫הניאו‪%‬פגניי‪ ,‬אשר לרוב מכונה אוסטרה )‪ ,(OSTARA‬ע של אלת האביב הטאוטונית‬ ‫הקדומה‪.‬‬ ‫אחד הדברי המרכזיי בטקסי הפגניי הוא החיבור האישי והקבוצתי לאלוהות‬ ‫הנמצאת בכל‪ ,‬ברוח ובגו‪ ,‬באד ובטבע‪ ,‬וחיבור זה מהוה התכווננות הרמונית של‬ ‫האד לאלוהות ולטבע שמסביב‪ .‬את הטקס נתחיל בטיהור אזור הטקס‬ ‫והמשתתפי‪ ,‬ואח"כ נקרא לעדות ותמיכה לארבעת היסודות העתיקי של אויר‪ ,‬אש‪,‬‬ ‫מי ואדמה‪ .‬בלב הטקס‪ ,‬נקרא לאלוהות‪ ,‬לאלה ‪,‬הא הגדולה‪ ,‬ולאל הירוק‪ ,‬נתחבר‬ ‫אליה ונתכוונ* אליה ולמחזורי הטבע שסביבנו‪ .‬בסו‪ ,‬נודה לאלוהות‪ ,‬ליסודות‬ ‫ולמשתתפי האנושיי של הטקס ונתחבר בחזרה לארציות‪.‬‬ ‫מושב א' ‪ – 6‬הרצאה ‪ :2‬הפוליטיקה של האלה‪ :‬השפעות פמיניסטיות‬ ‫רדיקליות ופמיניסטיותתרבותיות על הכישו‪ .‬הפמיניסטי של סטארהוק‬ ‫)‪(Starhawk‬‬ ‫מר שי פררו‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫התפתחותה של תנועת הרוחניות הפמיניסטית בארה"ב של שנות השבעי והשמוני‬ ‫מלמדת כי נשי רבות רואות את סימבוליז האלה כגור מחזק ומעצי‪ .‬סימבוליז‬ ‫זה קיי ג ברוב זרמי הפגאניז העכשווי‪ ,‬אשר תחייתו מזוהה בעיקר ע‬ ‫התפתחותה של וויקה )‪ – (Wicca‬דת הכישו המודרנית – בבריטניה של שנות‬ ‫הארבעי וחמישי‪ .‬במסגרת 'הגירתה' של וויקה לארה"ב במהל‪ ,‬שנות השישי‬ ‫והשבעי‪ ,‬ספגו הפולחני והרעיונות הוויקאני גוו* פמיניסטי מובהק‪.‬‬ ‫‪68‬‬ ‫אחת מנקודות החפיפה החשובות ביותר שבי* תנועת הרוחניות הפמיניסטית לבי*‬ ‫וויקה והפגאניז המודרני‪ ,‬היא הכישו הפמיניסטי )‪ (Feminist Witchcraft‬של‬ ‫סטארהוק )‪ .(Starhawk‬ספריה של האחרונה – ובמיוחד ‪– The Spiral Dance‬‬ ‫נמכרו בשני ‪ 1979%2000‬ביותר מחצי מיליו* עותקי‪ ,‬ונחשבי במחקר האקדמי למ*‬ ‫המשפיעי ביותר בתחומי הרוחניות הפמיניסטית‪ ,‬הכישו הפמיניסטי והפגאניז‬ ‫המודרני‪.‬‬ ‫במסגרת הרצאה זו בכוונתי להשתמש בניתוח הגותה של סטארהוק כמקרה‪%‬בוח*‬ ‫לצור‪ ,‬המחשת טיעוני התיזה שלי‪ ,‬בה חקרתי את השפעת הרעיונית של שני זרמי‬ ‫בהגות הפמיניסטית – הפמיניז הרדיקלי והפמיניז התרבותי ) ‪Cultural‬‬ ‫‪ – (Feminism‬על התפתחות תנועת הרוחניות הפמיניסטית במרחב הצפו* אמריקאי‬ ‫של שנות ה‪ 70%‬וה‪.80%‬‬ ‫השפעה זו לא נחקרה עדיי* בצורה מעמיקה‪ .‬חוקרי אשר עסקו בתחו הרוחניות‬ ‫הפמיניסטית אומנ ציינו לעיתי כי שורשיו של זר זה הינ בתנועה הפמיניסטית‬ ‫של שנות ה‪ ,60%‬א‪ ,‬אלו אזכורי קצרי ומועטי ונדמה שנכתבו כלאחר יד‪ .‬רוב‬ ‫החוקרי העוסקי בתחו‪ ,‬מניחי מראש כי קשר זה אכ* קיי‪ .‬ייתכ* כי הנחה זו‬ ‫הינה נכונה‪ ,‬א‪ ,‬היא איננה מבוססת על עבודת מחקר רלוונטית ומקיפה שנערכה‬ ‫בסוגיה‪ .‬כמו כ*‪ ,‬ה אינ מפני את הקורא למחקר כזה בהערות השוליי‬ ‫בחיבוריה‪ .‬ישנ כאלו אשר יטענו כי הקשר שבי* הגל השני של הפמיניז לבי*‬ ‫התפתחותה של תנועה דתית וחברתית אשר מקדשת את האלמנט הנשי הוא מוב*‬ ‫מאליו‪ ,‬ולא יראו תועלת גדולה בחקר התופעה‪ .‬א כי אינני מסכי בהכרח ע קביעה‬ ‫זו‪ ,‬לדעתי ישנו צור‪ ,‬במחקר אשר יבדוק לעומק אילו מבי* הזרמי השוני בתו‪,‬‬ ‫התנועה הפמיניסטית היו אלו שאכ* השפיעו מבחינה רעיונית ואינטלקטואלית על‬ ‫התפתחותה של הרוחניות הפמיניסטית במרחב הצפו* אמריקאי של שנות ה‪ 70%‬וה‪%‬‬ ‫‪.80‬‬ ‫סיבה נוספת המדגישה את חשיבותו של המחקר אותו בכוונתי לבצע בעבודה זו היא‬ ‫חילופי הדורות שמתקיימי בתנועת הרוחניות הפמיניסטית הל‪ ,‬מסו שנות‬ ‫התשעי‪ .‬פמיניסטית רוחניות רבות מסכימות שבחלקי מסוימי של תנועת האלה‬ ‫נרשמת ירידה‪ ,‬או היחלשות‪ ,‬בדינאמיקה הפוליטית הפמיניסטית‪%‬רדיקלית המקורית‬ ‫של התנועה‪ .‬לדור החדש של נשי אי* כיו ידע רב על קודמותיה* בנות הגל השני של‬ ‫הפמיניז‪ .‬למרות שנשי אשר נמשכות כיו לפגאניז המודרני עדיי* מזהות את‬ ‫סטארהוק ואחרות כמותה כמקורות ההשפעה החשובי ביותר מה נית* ללמוד על‬ ‫‪69‬‬ ‫האלה‪ ,‬רבות מה* עיוורות להשפעה הפמיניסטית‪%‬רדיקלית ו‪/‬או תרבותית על הוגות‬ ‫אלו‪ ,‬וג משיכת* לפגאניז המודרני כבר אינה באה בעקבות אידיאולוגיה‬ ‫פמיניסטית‪%‬רדיקלית‪ .‬לפיכ‪ ,,‬טמונה חשיבות רבה במחקר זה‪ ,‬אשר יכול לשמש‬ ‫כטקסט שימחיש את מידת ההשפעה שהיו לזרמי המחשבה הפמיניסטית‪%‬‬ ‫רדיקלית‪/‬תרבותית על תנועת הרוחניות הפמיניסטית והפגאניז המודרני בארצות‬ ‫הברית‪ ,‬בתקופה הכה‪%‬חיונית וה'בראשיתית' להתפתחות‪.‬‬ ‫ממצאי מחקרי מראי בבירור – ובצורה ממוקדת ועקבית יותר מכפי שנעשה מבעבר‬ ‫– כיצד השפיעה הגות* של הפמיניסטיות הרדיקליות והתרבותיות על ההתפתחות‬ ‫האידיאולוגית והרעיונית של תנועת הרוחניות הפמיניסטית האמריקאית במהל‪,‬‬ ‫שנות השבעי והשמוני של המאה העשרי‪ .‬אקדמאי ופמיניסטיות רוחניות כאחד‬ ‫יכולי לעשות שימוש בממצאי אלו בכדי להבי* בצורה נכונה יותר את מקורותיה‬ ‫של תנועת הרוחניות הפמיניסטית‪ ,‬את עברה‪ ,‬ואולי א את עתידה‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪Daly, Mary, Beyond God the Father: Toward A Philosophy of Women's‬‬ ‫‪Liberation, (Boston: Beacon Press, 1973).‬‬ ‫‪Daly, Mary, Gyn/ecology: The Metaethics of Radical Feminism, (Boston:‬‬ ‫‪Beacon Press, 1978).‬‬ ‫‪Gilligan, Carol, In A Different Voice: Psychological Theory and Women's‬‬ ‫‪Development, (Cambridge: Harvard University Press, 1982).‬‬ ‫‪Griffin, Susan, Woman and Nature: The Roaring Inside Her, (New York:‬‬ ‫‪Harper Colophon, 1989 [1978]).‬‬ ‫‪Merchant, Carolyn, The Death of Nature: Women, Ecology, and the‬‬ ‫‪Scientific Revolution, (New York: Harper & Row, 1989 [1980]).‬‬ ‫‪Millett, Kate, Sexual Politics, (Garden City: Doubleday & Company,‬‬ ‫‪1970).‬‬ ‫‪70‬‬ Morgan, Robin, Sisterhood is Powerful: An Anthology of Writing From the Women's Liberation Movement, (New York: Vintage Books, 1970). Morgan, Robin, Going Too Far: The Personal Chronicle of a Feminist, (New York: Vintage Books, 1978 [1977]). Morgan, Robin, The Anatomy of Freedom: Feminism, Physics, and the Global Politics, (Oxford: M. Robertson, 1982). Rich, Adrienne Cecile, Of Woman Born: Motherhood As Experience and Institution, (New York: W.W. Norton, 1977 [1976]). Starhawk, Dreaming the Dark: Magic, Sex & Politics, (Boston: Beacon Press, 1982). Starhawk, Truth or Dare: Encounters with Power, Authority and Mystery, (San Francisco: HarperCollins Publishers, 1987). Starhawk, The Spiral Dance, (San Francisco : Harper & Row, 1989 [1979]). ‫ וויקה – מחקר בתהליכי הבניית זהות ושינויי אמונה‬:3 ‫ – הרצאה‬6 '‫מושב א‬ ‫ האוניברסיטה העברית ירושלי‬,‫גב' אורלי סאלינס מזרחי‬ Wicca is conventionally described as nature religion based upon beliefs and rites considered to be rooted in ancient pagan practices. Claiming a direct connection to the ancient Celtic tradition, it is thought to be more in tune with natural forces and the ability to use them for diverse goals and purposes. As a practicing Wiccan for the past 30 years, I have taken upon 71 myself the complex position of researcher on the one hand and mouthpiece on the other, to this considerably hidden community that lives correspondingly in the ordinary facets and in the shadows of Israeli society. This lecture, through the use of the emic perspective of the field informants’ personal narratives, aims to explain; the processes of the system of identity formation, main motivations and their significances why these apparently well adjusted people who are proud of their Israeli nationality, have families, homes, jobs and a country they call their own, felt the need to embrace a polytheistic Neo-Pagan religion named Wicca which is so different from Judaism. Within the concept of folklore, these personal narratives enable the researchers to comprehend the systems of identity mechanisms of the speakers from an emic point of view. The narrative packages analyzed are: family, process and life style of the Israeli Wiccan field informants. The themes of definitions of the faith, Wiccan traditions the field informants belong to and private versus public are invisible threads that run via their individual stories creating clarifying backgrounds to the narratives. These are utilized to convey the transformation process Israeli Wiccans have all undergone at different stages of their lives and an integral part of the experiences that have changed their style and perception of life. Religion and culture are two of the many axes around which both identity and power revolve. In spite of their love for their country, most Israeli Wiccans seek to disassociate themselves from Jewish religion in its present form which they perceive as; an alienating heritage that has exploited human rights, women, and produced a patriarchal, all-knowing and sterile culture. Consequently like many others who disagree with the 72 concept of monotheism, they have turned to Wicca, one of the many polytheistic religions. The interviewees portrayed an image of stable identity regardless of gender and age, making every effort to lead balanced and productive lives in all fronts despite the fact that many a time they are forced by the circumstanced to lead a double one. Israeli Wiccans’ universalistic inclinations enable them to borrow from other cultural traditions and see themselves as part of a global community or human family united by beliefs and practices which share cross-cultural elements. Consequently, they cross cultural boundaries enabling them to freely incorporate resources from many cultures and traditions adjusting them to suit their own style of practice. Spells, Gods and Goddesses, rituals, traditions and myths are being constantly adapted to fit this new cultural context amongst them, considering the Jewish born practitioners come from core families of different religious denominations, ethnic and cultural backgrounds. ‫רשימת מקורות‬ Bednarowski, M. F., “The New Age Movement and Feminist Spirituality: Overlapping Conversations at the End of the Century", Perspectives on the New Age, J. R. Lewis and J. G. Melton (eds.), New York 1992, pp. 167178 Carpenter D. D., “Practitioners of Paganism and Wiccan Spirituality”, Magical Religion and Modern Witchcraft, J. R. Lewis (ed.), Albany 1996, pp. 373-406 Dawson L. “The Study of New Religious Movements”, Cults and New Religious Movements, L. L. Dawson (ed.), United Kingdom 2003, pp. 116129 73 ‫‪Kelly A. A., “An Update on Neopagan Witchcraft in America”,‬‬ ‫‪Perspectives on the New Age, J. R. Lewis and J. G. Melton (eds.), New‬‬ ‫‪York 1992, pp.136-151‬‬ ‫‪Magliocco S., Witching Culture, Philadelphia 2004‬‬ ‫‪Melton J, G., “New Thought and New Age”, Perspectives on the New Age,‬‬ ‫‪J. R. Lewis and J. G. Melton (eds.), New York 1992, pp.15-29‬‬ ‫‪Starhawk, Spiral Dance – A Rebirth of the Ancient Religion of the Great‬‬ ‫‪Goddess, 20th Anniversary Edition, San Francisco 1999‬‬ ‫‪Stone M., “When God was a Woman”, Womanspirit Rising a Feminist‬‬ ‫‪Reader in Religion, C. P. Christ and J. Plaskow (eds.), San Francisco 1979,‬‬ ‫‪pp. 120-129‬‬ ‫אריה‪%‬ספיר נ'‪ ,‬עיצוב של תרבות וחינו‪ ,‬עירוניי‪ :‬סיפורי הטקסי והחגיגות בתל‪%‬‬ ‫אביב בשנותיה הראשונות‪ ,‬דור לדור‪ ,‬כו )‪(2006‬‬ ‫הלד מ'‪" ,‬ב'י* קונטארי מי 'סטורייה ‪ /‬בואי‪ ,‬אספר ל‪ ,‬את סיפורי" סיפוריה*‬ ‫האישיי של מספרות עממיות דוברות ספרדית יהודית – מחקר רב תחומי‪ ,‬ירושלי‬ ‫‪2009‬‬ ‫מושב א' ‪ – 6‬הרצאה ‪ :4‬ההיבט הפיסיולוגי של חוויית הפולח הוויקאני מה‬ ‫בי תיקשור לכישור‬ ‫ד"ר יעל כ(חנקי‬ ‫הוויקה‪ ,‬דת המכשפות‪ ,‬היא אחת הדתות בזר הפגאני המודרני‪ .‬הוויקה‬ ‫המודרנית‪ ,‬המושפעת מהתנועות הפמיניסטיות‪ ,‬מדגישה את מעמדה העליו* של‬ ‫האלוהות הנשית‪ .‬לפי תפיסת של הוויקאניי האלה הגדולה היא אמא טבע‪ .‬היא‬ ‫האחראית לפריו* בטבע‪ ,‬להזנת הברואי ולהגנת‪ .‬בניגוד לתפיסה הפטריארכאלית‬ ‫‪74‬‬ ‫המונותיאיסטית‪ ,‬לגישת בראש הפנתיאוני הפגאני הקדומי עמדה אלה‪ ,‬ואילו‬ ‫האל שתפקד כבנה או ב*‪%‬זוגה‪ ,‬היה בעמדה משנית לה‪.‬‬ ‫התיאוריה הריטואלית הוויקאנית תומכת בעבודה ע האלי בניגוד לגישה‬ ‫המונותיאיסטית הפטריארכאלית המשלבת את עבודת האל ע יראת האל‪.‬‬ ‫הוויקאני מאמיני שהאלי קיימי בכדי להיטיב ע העול וע בני האד‪.‬‬ ‫פולחניה מזמני את האלי לבוא‪ ,‬להיות נוכחי בטקס‪ ,‬להעניק מאהבת ולסייע‬ ‫במת* עצות‪ ,‬תובנות וחיזוק כוחות למשתתפי בטקס‪.‬‬ ‫הטקס הוויקאני המודרני‪ ,‬כפי שהוא מתבטא בקרב קבוצת מכשפות עכשווית‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬הוא טקס יצירתי ואקלקטי‪ .‬מטרת הטקס לגרו לטרנספורמציה‬ ‫מיטיבה למשתתפיו‪ .‬בחרתי להתמקד בטקס של חג הסוו* כדי להדגי את המשמעות‬ ‫הפיסיולוגית של הטרנספורמציה המושגת באמצעות הפולח*‪.2‬‬ ‫הדיו* בנושא ייער‪ ,‬על יסוד מתודה של חקר דתות‪ .‬המתודה של חקר דתות‬ ‫מתבססת על בחינת תופעות משותפות בדתות שונות על השווה והשונה שבה* )כ‪,1‬‬ ‫‪ . (47 ,2008‬הדיו* ינקוט בגישה איכותנית פנומנולוגית‪ ,‬וייעזר ג בשיטות מחקר‬ ‫אתנוגראפי‪.3‬‬ ‫מרבית החוקרי מדגישי את הער‪ ,‬החברתי המלכד של הפולח*‪ ,‬ורוב‬ ‫מסכימי שקיי קשר מתחייב ומכונ* בי* האמונה והאידיאולוגיה החברתית‬ ‫לפולח*‪ .4‬השגת מטרתו של הריטואל מותנה בידיעה מיתית‪ ,‬שכ* הריטואל מקבל את‬ ‫תקפותו מ* המיתוס )ראה‪:‬גרינולד תשס"ד‪ .(44 ,‬ע זאת‪ ,‬סוג הידיעה המיתית אינו‬ ‫בר הגדרה מובהקת‪ ,‬שכ* היצירה המיתית נובעת מסוג חשיבה שאינו מודע באופ*‬ ‫‪ 2‬לניתוח הטקס אני נעזרת בתצפית אתנוגרפית איכותנית שערכתי במסגרת המחקר‪,‬‬ ‫ובספרה של רינה קס‪ ,‬כמו ג בספרה של ‪.Starhawk‬‬ ‫‪3‬ראה‪ :‬צבר ב* יהושע‪Creswell& Clark, 2009 .1990 ,‬‬ ‫‪ 4‬ראה‪Durkheim, 1994 [1912], Van Gennep, 1994 [1913], Turner, 1997, :‬‬ ‫‪ ,Bell, 1992, Valeri, 1985, Douglas 1973, 42-3‬קליפורד גיר‪ 1‬טע* כי הריטואל‬ ‫הוא האמצעי הפרפורמטיבי אשר מפעיל את מערכת הסמלי המשקפת את תפיסת‬ ‫העול של החברה ומפגיש בי* העול הנחווה והעול המדומיי* לכדי יצירת מציאות‬ ‫אחרת‪) .‬גיר‪.(111 ,1990 ,1‬‬ ‫‪75‬‬ ‫מילולי‪ ,‬ואינו בהכרח רציונאלי‪ .‬מכא* יוב* כי הידיעה המיתית יכולה להיות ידיעה‬ ‫בלתי מודעת‪.5‬‬ ‫מבי* תיאוריות ריטואל שונות ומגוונות אני מעדיפה את גישתו של איתמר גרינולד‬ ‫אשר טוע* כי הפולח* הוא פעילות אנושית הנובעת מנטיה מוחית אנושית‪ .‬גרינולד‬ ‫רואה בפולח* ביטוי לפעילות מוחית‪ ,‬הדומה לחשיבה מילולית‪ ,‬אשר אינה מתבטאת‬ ‫במילי אלא בעשייה )‪.(Gruenwald, 2003, 3, 12‬‬ ‫לכל פולח* יש מטרה לגרו לשינוי – לטרנספורמציה מסוימת‪ .‬השינוי שמתחולל‬ ‫בטקס פולחני הוא ממשי ולא מטפורי ) ש‪ .(16 ,14 ,‬הממשות של השינוי נובעת‬ ‫משינוי תודעתי‪ .‬הטרנספורמציה מותנה בקשר שבי* הריטואל למיתוס מסוי‪.‬‬ ‫)גרינולד תשס"ד‪.(44 ,‬‬ ‫לנושא המיתוס קיימות תיאוריות רבות‪ ,‬וג בנושא זה אני מעדיפה את גישתו של‬ ‫גרינולד אשר סבור כי המיתוס הוא יצירה אנושית שנובעת א היא מיכולת מוחית‬ ‫מיוחדת‪ ,‬מיכולת חשיבה מיתית‪ .‬הנושא של שינוי תודעתי הוא מהותי‪ ,‬ודומיננטי‬ ‫בפולח* הוויקאני‪ .‬וכא* אני נזקקת לגישות אשר תולות את עצ התופעה הדתית‪,‬‬ ‫הפולחנית והתיאולוגית באופ* כללי במבנה המוחי האנושי‪ .6‬בסיכומו של דבר בכוונתי‬ ‫להציע את התפיסה שכל התכני המיתיי והתיאולוגיי ע תחושות הקודש‬ ‫והייראה‪ ,‬כמו ג המנהגי הריטואליי ואופיי המיוחד‪ ,‬נובעי כול מהמבנה‬ ‫המוחי האנושי‪ ,‬ומשפיעי על האמוציות והאנרגיות הרוחניות של בני האד באופ*‬ ‫מעגלי והדדי ‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫גרינולד איתמר‪" ,‬מיתוס ואמת היסטורית – הא אפשר לנפ‪ 1‬מיתוסי?"‪ ,‬המיתוס‬ ‫ביהדות‪ :‬היסטוריה‪ ,‬הגות‪ ,‬ספרות‪ ,‬עורכי‪ :‬משה אידל ואיתמר גרינולד‪ ,‬ירושלי‪:‬‬ ‫מרכז זלמ* שזר לתולדות ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .15%53‬תשס"ד‬ ‫‪ 5‬ראה‪.Bollas, 1987, 3-4, 282 :‬‬ ‫‪ 6‬ראה‪ :‬פסקל בואייר‪ ,‬כריסטופר בולס‪ ,‬גרינולד‪ ,‬כ‪ .1‬בולס סבור שבני אד ניחנו‬ ‫בחשיבה קוגניטיבית מילולית‪ ,‬א‪ ,‬ג בחשיבה שאינה מילולית‪ .‬הדר‪ ,‬להעלות‬ ‫זכרונות שאינ קוגניטיבי היא לדעתו אפשרית באמצעות אובייקט שמאפשר לחוות‬ ‫את החוויה‪ ,‬או התחושה שנרשמה בזיכרו* הלא‪%‬מילולי‪ .‬החיפוש אחר אובייקט‬ ‫סימבולי טרנספורמטיבי מהווה את הבסיס לפיתוח אמונה דתית‪Bollas, 1987, 26- .‬‬ ‫)‪.(27‬‬ ‫‪76‬‬ %‫ אוניברסיטת תל‬,‫ דיסרטציה‬,‫ המשמעות המיתית של הד בפולח* המקראי‬,‫ יעל‬1‫כ‬ .2008 ,‫אביב‬ . 2006 ,‫ אסטרולוג‬,‫ הקס‬,‫ דר‬,‫קס רינה‬ Bell Catherine, Ritual Theory, Ritual Practice, Oxford University Press, 1992. Bollas Christopher, The Shadow of the Object: Psychoanalysis of Unknown Thought, Free Association Books, 1987. Boyer Pascal – 2001 Religion Explained, New York: Basic Books. Creswell J.W. & Plano Clark V.L., Designing and Conducting mixed methods Research, Sage, 2009. Douglas Mary, Natural Symbols, Random House, 1973. Durkheim Emile, "The elementary forms of the religious life: the totemic system in Australia", in: Durkheim on Religion, ed. W.S.F. Pickering, The American Academy of Religion, 1994, pp.102-166. Gruenwald Ithamar, Rituals and Ritual Theory in Ancient Israel, Brill, 2003. Starhawk, 1989 – The Spiral Dance, San Francisco: Harper Colins. Valeri Valerio, Kingship and Sacrifice: Ritual and Society in Ancient Hawaii, University of Chicago Press, 1985. 77 ‫מושב ב' ‪ :1‬רוחניות בניהול ובעסקי‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' נורית זיידמ‪ ,‬אוניברסיטת ב* גוריו* בנגב‬ ‫מושב ב' ‪ – 1‬הרצאה ‪ :1‬הזמנה לאי ידיעה‪ :‬תיאור אירוע של המפגש הלא ידוע‬ ‫בי בודהיז וניהול‬ ‫ד"ר אורה סתר ופרופ' יעקב רז‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫בכנס של האקדמיה לניהול‪ ,‬הגו המרכזי של חוקרי מכל העול בנושאי ניהול‪,‬‬ ‫שיתקיי בשנת ‪ ,2011‬נקבע הנושא המרכזי כ"מפגש מזרח ומערב"‪ .‬את המפגש הזה‬ ‫אנחנו מממשי כבר מספר שני‪ ,‬בהוראה משותפת בתכניות לימוד שונות שנערכו‬ ‫במסגרת האקדמית למנהלי של להב‪ ,‬בפקולטה לניהול‪ ,‬בפסיכו‪%‬דהרמה‪ ,‬בית הספר‬ ‫לתורת‪%‬הנפש הבודהיסטית‪ ,‬ובמקומות נוספי‪ ,‬בעול העבודה בכלל‪ ,‬ולמנהלי‬ ‫בפרט‪ .‬בכנס נרצה להציג את אות נושאי בה ראינו את התרומה המירבית של‬ ‫שילוב הידע הניהולי המערבי ע הבודהיז‪ ,‬ויכולת ההזנה ההדדית של שני מקורות‬ ‫הידע וההתנהלות הללו‪ ,‬לניהול יעיל ומייטיב‪.‬‬ ‫במהל‪ ,‬ההרצאה נתאר את מהל‪ ,‬הלמידה כפי שהתגבש במספר מחזורי ובתכניות‬ ‫השונות‪ ,‬ואת המוטיבי המרכזיי שנוצרו‪ .‬לאחר מכ* נתאר באמצעות שלושה‬ ‫אירועי שנאספו מהתכניות הללו את הלמידה המתרחשת בקבוצה ואת תוצאותיה‪.‬‬ ‫האירוע הראשו* יהיה סביב הנושא של הקצאת תשומת לב פתוחה לתהליכי בסביבה‬ ‫ובתודעה של המנהלי עצמ‪) ,‬ספיגת תשומות מהסביבה ותהלי‪ ,‬הטרנספורמציה‬ ‫לתפוקות‪ ,‬מרכיבי מתו‪ ,‬גישת המערכות הפתוחות( ואימו* ב "מיינפולנס" ‪ ,‬בי* א‬ ‫אימו* במדיטצית ויפאסאנה ובי* א במדיטצית סאמאטה ‪ :‬נתאר את מהל‪ ,‬של‬ ‫האימו* על יכולת ההבחנה המוותרת על קטגוריות הגדרה ידועות מראש של‬ ‫המציאות‪ ,‬ונספר על ההשלכות של אימו* זה‪.‬‬ ‫האירוע השני שנציג יהיה סביב ניהול בתנאי מורכבות‪ ,‬כאשר גורמי שוני‬ ‫)עובדי‪ ,‬לקוחות‪ ,‬ספקי( מתנהלי על פי חוקיות מסוימת משלה‪ ,‬בה בחנו את‬ ‫היכולת להגיע לניהול "כאורדי" )שילוב של כאוס וסדר‪ ,‬מושג שקבע די הוק‪ ,‬מייסד‬ ‫חברת "ויזה"( בתנאי אלו‪ ,‬שליטה אינה אפשרית‪ ,‬וזרימה חפשית אינה רצויה‪.‬‬ ‫נראה את החיבור למושגי של התהוות מותנית וריקות‪ ,‬ונספר על התובנות של‬ ‫המשתתפי מתרגול זה‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫ בי* פרטי‬:*‫האירוע השלישי יהיה סביב התנהלות במצב של משא ומת* עוי‬ ‫ בסיטואציה של שיתו פעולה‬,‫ ובי* ארגוני‬,‫בסיטואציה של פוליטיקה ארגונית‬ ‫ נראה כיצד הבנה של המורכבות‬.‫עסקי בי* ארגו* גדול וחזק לבי* ארגו* קט* שתלוי בו‬ ‫ והקשבה‬% ‫ ושל תרגול אנאטה – אי* אני‬,‫של תחרות ושיתו פעולה בו זמניי מחד‬ ‫ איפשרה‬,‫ מעשה נכו* ותרגול של חמלה‬,*‫ שנובעת מדיבור נכו‬,,‫וראייה מרחיבה מאיד‬ .‫בשני המקרי פתרו* שמייטיב ע שני הצדדי‬ ‫ או איכות חייה של‬,‫ כיצד נצלו חייה‬,‫ נסיי בסיפור אישי בעקבות הקורס‬,‫לבסו‬ .‫ידיעה‬%‫ כתוצאה מתרגול אי‬,‫אחת המשתתפות בקורס‬ ‫רשימת מקורות‬ Khisty, C.. (2010). The Practice of Mindfulness for Managers in the Marketplace. Systemic Practice and Action Research, 23(2), 115-125 . Jordan, S., Messner, M., & Becker, A.. (2009). Reflection and Mindfulness in Organizations: Rationales and Possibilities for Integration. Management Learning, 40(4), 465 . Marques, J.. (2009). Is There a Place for Buddhism in the Workplace? Experiential Sharing from Three Buddhist Business Leaders. Journal of Global Business Issues, 3(1), 51-59 . Etsuo Yoneyama. (2007). Phenomenology of life, Zen and management. Society and Business Review, 2(2), 204-217 Kernochan, R.A., McCormick, D.W. & White J. A. (2007). Spirituality and the Management Teacher: Reflections of Three Buddhists on Compassion, Mindfulness, and Selflessness in the Classroom. Journal of Management Inquiry, 16(1), 61-75 Rindfleish, J.. (2007). The "death of the ego" in east-meets-west spirituality: diverse views from prominent authorS. Zygon, 42(1), 65-76 Neal M. (2006). Anatta: Buddhist insights into the paradoxical nature of organizational cultural problems. Journal of Organizational Change Management, 19(4), 518-528 White J. (1999). Ethical Comportment in Organizations: A Synthesis of The Feminist Ethic of Care and the Buddhist Ethic of Compassion. International Journal of Value Based Management, 12(2), 109-128 79 . Carroll M. (2006). Awake at Work: 35 Practical Buddhist Principles for Discovering Clarity and Balance in the Midst of Work's Chaos . Shambhala Press, Boston, MA Pitagorsky G. (2007) The Zen Approach to Project Management: Working from Your Center to Balance Expectations and Performance. Kay L. (1996) Zen At Work: A Zen Teacher's 30-year Journey in Corporate America. Three Rivers Press, N.Y. Badiner A.D. (Ed) (2002). Mindfulness in the Marketplace: Compassionate Responses to Consumerism. Parallax Press, Berekley, CA Spears N (2007). Buddha: 9 to 5. The Eightfold Path to Enlightening Your Workplace and Improving your Bottom Line. Adams Media Press, Avon, MA . Cole, N.. (2009). Cross-Cultural Conceptions of Organizational Justice: The Impact of Eastern Religions. The Business Review, Cambridge, 12(2), 18-25 . Chao Ying Shen, & Gerald Midgley. (2007). Toward a Buddhist Systems Methodology 1: Comparisons between Buddhism and Systems Theory. Systemic Practice and Action Research, 20(3), 167-194 . Bouchard, P.. (2009). Non-western perspectives on learning. The Canadian Journal for the Study of Adult Education, 21(2), 82-84 Valliere., D. (2008). Exploring Buddhist influence on the entrepreneurial decision. In ternational Journal of Entrepreneurial Behaviour & Research, 14(3), 172-191 . D. Hock (2005) One from Many: Visa and the Rise of Chaordic Organization. Berrett -Koehler Pub. Inc, San Francisco, CA . ,‫ הקשר בי רוחניות במקו העבודה למחויבות ארגונית‬:2 ‫ – הרצאה‬1 '‫מושב ב‬ ‫שביעות רצו בעבודה ושחיקה בלשכות לשירותי חברתיי‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ ד"ר ענת פרוינד‬,‫ ד"ר רבקה יהב‬,‫גב' בר גלבוע ארמה‬ ‫מטרת המחקר הינה העשרת הידע האמפירי בשני תחומי מחקר מרכזיי בתורת‬ ‫ בתחו חקר 'הרוחניות בארגוני' אשר לרוב מתמקד בארגוני כלכליי‬% ‫הארגוני‬ 80 ‫למטרות רווח‪ ,‬ובתחו מחקר 'עמדות עבודה' אשר לרוב מתמקד בארגוני השייכי‬ ‫למינהל הציבורי‪ .‬מחקר זה מבקש להרחיב את היריעה בהתמקדותו בארגוני רווחה‬ ‫כמו למשל לשכות לשירותי חברתיי‪.‬‬ ‫בעשרי השני האחרונות התפתח תחו חדש בתורת הארגוני‪ ,‬החוקר 'רוחניות'‬ ‫במקו העבודה‪' .‬רוחניות ארגונית' היא הדר‪ ,‬בה ערכי הארגו* יוצרי תרבות שבה‬ ‫הארגו* משרת מטרה גדולה ומשמעותית מעבר לרווחיות בעלי המניות‪ ,‬כ‪ ,‬שהעשייה‬ ‫האישית של אנשי הארגו* בתפקיד משמעותית וקשורה למטרה זו‪ .‬בהמש‪ ,‬לכ‪,,‬‬ ‫יחסי הגומלי* בי* העובדי‪ ,‬המנהלי והלקוחות בארגו* מבוססי על מודעות‪ ,‬יושר‪,‬‬ ‫כבוד‪ ,‬אמו* ואחריות לצמיחה הדדית‪ ,‬ומאפשרי יישו ערכי ואמונות אישיי‬ ‫בתפקיד‪ ,‬ותחושה שמתייחסי אל הפרט בשלמותו )סתר‪ .(2007 ,‬למושג "רוחניות"‬ ‫הגדרות רבות ומגוונות בספרות‪ .‬אחת ההגדרות המקובלות גורסת כי רוחניות היא‬ ‫ההרגשה הבסיסית של להיות מחובר ע העצמי השל‪ ,‬ע האחרי וע היקו כולו‬ ‫)‪.(Mitroff and Denton, 1999‬‬ ‫מושג הרוחניות נראה טבעי לעוסקי בעבודה חברתית‪ ,‬ויחד ע זאת‪ ,‬כמעט ולא‬ ‫נמצאו מחקרי העוסקי בכ‪ .,‬מרבית המחקרי העוסקי ברוחניות בארגוני‪,‬‬ ‫בודקי ארגוני כלכליי המדגישי רווחיות או בארגוני השייכי למינהל‬ ‫הציבורי‪ .‬המחקר הנוכחי בחר להתמקד בלשכות לשירותי חברתיי‪ .‬המחקר בדק‬ ‫הא קיימת רוחניות בלשכות לשירותי חברתיי והא קיי קשר בינה לבי* עמדות‬ ‫עבודה של העובדי הסוציאליי כמו‪ %‬שביעות רצו* ממקו העבודה‪ ,‬מחויבות‬ ‫ארגונית ושחיקה‪ .‬במחקר השתתפו ‪ 179‬עובדי סוציאליי המועסקי בלשכות‬ ‫לשירותי חברתיי אשר ענו על שאלוני עמדות לדיווח עצמי‪.‬‬ ‫מממצאי המחקר עולה כי קיימת רוחניות בלשכות לשירותי חברתיי וכי יש קשר‬ ‫בינה לבי* עמדות עבודה‪ .‬נמצא כי קיי קשר חיובי חזק ומובהק בי* 'רוחניות במקו‬ ‫העבודה' ו'רוח בעבודה' לשביעות רצו* בעבודה וה* למחויבות רגשית ארגונית‪ .‬בנוס‪,‬‬ ‫נמצא קשר שלילי בינוני ומובהק בי* 'רוחניות במקו העבודה' ו'רוח בעבודה'‬ ‫לשחיקה‪ .‬המחקר לא מצא קשר בי* 'רוחניות במקו העבודה' ו'רוח בעבודה'‬ ‫למחויבות המשכית ארגונית‪ .‬ממצא נוס מראה כי 'רוחניות במקו העבודה'‬ ‫מתערבת באופ* מובהק ה* בקשר שבי* שביעות רצו* בעבודה לשחיקה‪ ,‬וה* בקשר‬ ‫שבי* מחויבות ארגונית לשחיקה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המשתנה 'רוח בעבודה' לא נמצא‬ ‫כמתערב בקשר שבי* מחויבות ארגונית לשחיקה וג לא נמצא כמתערב בקשר שבי*‬ ‫שביעות רצו* לשחיקה‪.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫ ממצאי המחקר עשויי לתרו ליצירת אקלי ארגוני הול יותר‬,‫מבחינה יישומית‬ ‫בלשכות לשירותי חברתיי באמצעות הטמעת ערכי רוחניי המתמקדי לא רק‬ ‫ המחקר‬.‫ העובד הסוציאלי‬% ‫בפוני אלא ג במשאב האנושי המספק לה שירות‬ *‫ מת‬:*‫ למנהלי הלשכות לייש אלמנטי רוחניי משמעותיי בעבודה כגו‬1‫ממלי‬ ‫ אפשור מרחב‬,‫ אפשור מימושו העצמי והתפתחותו האישית‬,‫יחס הומאני לעו"ס‬ ‫ אפשור לעו"ס להשתמש בכישרונותיו וביכולותיו‬,‫צמיחה מותא לכל עובד ועובד‬ ‫ קידו תחושה של קהילה‬,‫ ביצוע שיחות הערכה אחת לתקופה‬,‫ עידוד העובד‬,‫בעבודה‬ Ashmos & Duchon, 2000; Jurkiewicz & ) '‫ יצירת משמעות בעבודה וכו‬,‫בעבודה‬ .(Giacalone, 2004; Neal, 1997 ‫רשימת מקורות‬ Ashmos, D.P., & Duchon, D. (2000). Spirituality at work: A conceptualization and measure. Journal of Management Inquiry, 9, 134-145. Freund, A. (2005a). Commitment and Job Satisfaction as Predictors of Turnover Intentions Among Welfare Workers. Administration in Social Work, 29 (2), 5-21. Garcia-Zamor, J. C. (2003). Workplace Spirituality and Organizational Performance. Public Administration Review, 63 (3), 355-363. Jurkiewicz, C. L. & Giacalone, R. A. (2004). A Values Framework for Measuring the Impact of Workplace Spirituality on Organizational Performance. Journal of Business Ethics, 49, 129–142. Karakas, F. (2010). Spirituality and performance in organizations: a literature review. Journal of Business Ethics, 94(1), 89–106. Kinjerski, V., & Skrypnek, B. J. (2006). Measuring the intangible: development of the Spirit at Work Scale, Paper presented at the 82 ‫‪Sixty-fifth annual meeting of the Academy of Management,‬‬ ‫‪Atlanta, GA, 16pp.‬‬ ‫‪Kinjerski, V., & Skrypnek, B. J. (2008). The Promise of Spirit at Work:‬‬ ‫‪Increasing Job Satisfaction and Organizational Commitment and‬‬ ‫‪Reducing Turnover and Absenteeism in Long-Term Care. Journal‬‬ ‫‪of Gerontological Nursing, 34 (10), 17-25.‬‬ ‫‪Mitroff, I.I., & Denton, E.A. (1999). A study of spirituality in the‬‬ ‫‪workplace. MIT Sloan Management Review, 40 (4), 83-92.‬‬ ‫‪Neal, J. (1997). Spirituality in management education. Journal of‬‬ ‫‪Management Education, 21, 121-139.‬‬ ‫סתר‪ ,‬א‪ .(2007) .‬עסקי הרוח‪ .‬נדלה ב‪ 29 %‬אוקטובר‪ ,2008 ,‬מאתר להב ‪ %‬הפקולטה‬ ‫לניהול‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪:‬‬ ‫‪http://www.lahav.ac.il/?CategoryID=155&ArticleID=614‬‬ ‫מושב ב' ‪ – 1‬הרצאה ‪ :3‬מנהיגות רוחנית‪ :‬התפתחות עצמי אותנטי בשיח‬ ‫הארגוני מציאות או חלו?‬ ‫גב' קר צוק‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלי‬ ‫בתחילת המאה ה‪ 21 %‬ישנה ציפייה‪ ,‬על פי התפיסות הרוחניות‪ ,‬כי הארגו* יהיה יותר‬ ‫בשירות החברה‪ ,‬על פני מצב שישמש ככלי אינסטרומנטאלי ויתמקד בערכי‬ ‫כלכליי ורווחיות בלבד‪ .‬הדגש לא יהיה עוד רק על צרכי פיזיי וצרכי ביטחו* על‬ ‫מנת לשרוד‪ ,‬אלא יהיה ג על הצרכי הגבוהי הרוחניי‪ ,‬על פי סול הצרכי של‬ ‫מאסלו‪ ,‬של מימוש עצמי והגשמה‪.‬‬ ‫במחקר זה‪ ,‬אראה את הניסיו* של המנהיגות הרוחנית לאפשר לעצמי אותנטי‬ ‫להתפתח בשיח הארגוני לצד הרצו* לחיבור הדדי ומטרה משותפת בקרב העובדי‪,‬‬ ‫וזאת במציאות המאופיינת בסביבה של אי וודאות‪ ,‬חוסר יכולת ניבוי וחוסר יציבות‪.‬‬ ‫‪83‬‬ ‫הספרות העוסקת בשליטה ניהולית מראה רעיו* מרכזי שבו השליטה של‬ ‫המנהלי השתנתה משליטה טכנוקרטית המאפיינת את החברות הבירוקרטיות‪,‬‬ ‫למגוו* צורות של שליטה נורמטיבית בחברות הפוסט בירוקרטיות‪ .‬שליטה‬ ‫טכנוקרטית כוללת חלוקת עבודה‪ ,‬נהלי סטנדרטיי‪ ,‬דגש על תכנו* על פני אלתור‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬שליטה נורמטיבית הינה צורת שליטה המציינת מגוו* פרקטיקות שבו‬ ‫העובד ממשמע את עצמו לעבוד בהתא לעקרונות מסוימי‪ .‬השליטה הנורמטיבית‬ ‫הינה הניסיו* להפיק ולכוו* את המאמצי הנדרשי מ* העובדי באמצעות שליטה‬ ‫בתשתית החוויה‪ ,‬המחשבות והתחושות המדריכות את פעולותיה‪ .‬יש המכני זאת‬ ‫"שליטה אידיאולוגית‪ %‬חברתית"‪ .‬חברות המתבססות באופ* משמעותי על צורות‬ ‫אידיאולוגיות חברתיות של שליטה‪ ,‬משתמשות בזהות חברתית של העצמי כצורה‬ ‫לשליטה ניהולית‪.‬‬ ‫אציג את המנהיגות הרוחנית כפאראדיגמה חדשה המציע תפיסה של ‪,win win‬‬ ‫הכוללת ה* את הרצו* להניע את הארגו* קדימה לצד הרצו* לאפשר התפתחות של‬ ‫העובדי מתו‪ ,‬תפיסה פאראדוקסאלית‪ .‬תפיסה פאראדוקסאלית מאפשרת מסגור‬ ‫הוליסטי‪ ,‬גמיש של "ג וג" כלפי מתחי‪ .‬גישה אשר עשויה לאפשר צורת‬ ‫התמודדות פרודוקטיבית ע המתח של העצמי בסביבה יצירתית‪ ,‬ולאפשר לעובדי‬ ‫לשלב זהויות הנתפסות כסותרות‪ ,‬וככזו‪ ,‬היא מספקת אלטרנטיבה עדינה ומגוונת‬ ‫לתפיסה של "שליטה אידיאולוגית‪ %‬חברתית"‪ .‬כמו כ*‪ ,‬פרספקטיבה פאראדוקסאלית‬ ‫עשויה לעצב מחדש וליצור מנגנוני שיעצימו את הזהות העצמית‪ ,‬על פני מצב של‬ ‫שליטה‪ ,‬ניכור ושיתוק‪.‬‬ ‫אראה כיצד מנהיגות רוחנית מנסה לאפשר לעצמי אותנטי להתפתח בשיח הארגוני‬ ‫ואת המורכבויות הכרוכות בכ‪ .,‬אעשה זאת באמצעות התבוננות בשני פראדוקסי‬ ‫מרכזיי אית ארגוני נאלצי להתמודד‪ ,‬פרדוקס הסדר )שלטה מול זרימה(‬ ‫ופרדוקס השייכות )עצמי‪ %‬האחר(‪ .‬אציג פרקטיקה מרכזית של יצירת מרחבי דיאלוג‬ ‫המאפשרת להחזיק מקומות הנתפסי כמפוצלי וסותרי כגו*‪ :‬רגש וראציונאליות‪,‬‬ ‫שליטה וזרימה ‪ ,‬מודע ולא מודע‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪Alvesson M, Willmott H (2002) Identity regulation as organizational‬‬ ‫‪control: Producing the appropriate individual. Journal of Management‬‬ ‫‪Studies 39: 620–44.‬‬ ‫‪84‬‬ Gotsi.M, Andriopoulos.C., Marianne W Lewis.M.W and Ingram.A.M (2010). Managing creatives: Paradoxical approaches to identity regulation. Human relations 63(6) 781–805 Poole M.S, Van de Ven AH (1989) Using a paradox to build management and organization theories. Academy of Management Review 14(4): 562– 578. Karreman D, Alvesson M (2004) Cages in tandem: Management control, social identity, and identification in a knowledge-intensive firm. Organization 11(1): 149–175. Kets. De Vries.M And Manfrede.F.R.(2001), Creating authentizotic organization: well- functioning individuals in vibrant companies. Human Relation. Vol 54(1). Markow. F. and Klenke.K, (2005). The effects of personal meaning and calling on organizational commitment: an empirical investigation of spiritual leadership. The International Journal of Organization Analysis. Vol 13, No.1,pp 8-27. Moxley.R.S.,(2000). Leadership and spirit. San Francisco. CA:JosseyBass. Sveningsson S, Alvesson M (2003) Managing managerial identities: Organizational fragmentation, discourse and identity struggle. Human Relations 56(10): 1163–1193. 85 Tischler, Len. 1999. The growing interest in spirituality in business: A long-term socio-economic. explanation. Journal of Organizational Change Management, Vol. 12, No.l 4, 273-291 Willmott H (1993) Strength is ignorance, slavery is freedom: Managing culture in modern organizations. Journal of Management Studies 30(4): 515–552. ‫ הקשר בי רוחניות אישית ורוחניות בעבודה לבי‬:4 ‫ – הרצאה‬1 '‫מושב ב‬ ‫שביעות רצו בעבודה בקרב מוסלמי ויהודי דתיי וחילוניי‬ *‫ המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרו‬,‫ד"ר אריה לזר‬ Beginning in the 1980’s, there has been a growing interest in the literature focusing on spirituality at the workplace. In recent years, a growing number of researchers have theorized positive relationships between personal spirituality and various work related variables, such as work satisfaction, work motivation, organizational citizenship behaviors and performance, and have provided empirical support for this notion. In addition to a variety of multidimensional measures for personal spirituality that can be found in the literature, a number of multidimensional measures of work spirituality have recently been developed. However, it appears that these research focuses – personal spirituality and work spirituality – have developed in parallel and most studies have examined either personal or work spirituality independently. In this study, the contributions of personal spirituality (Expressions of Spirituality Inventory, McDonald, 2000) and 86 work spirituality (Spirit at Work Scale, Kinjerski & Skrpypnek, 2006) to of work satisfaction were examined together. Research questionnaires were administered to a sample of 110 religious and secular Israeli Muslim and Jewish males. Correlational analysis revealed that Cognitive Orientation towards Spirituality, Experiential/Phenomenological Dimension, and Religiousness dimensions of personal spirituality were positively related to work satisfaction whereas Existential Well-Being and Paranormal Beliefs dimensions of personal spirituality were not. All dimensions of work spirituality included in the study - Engaging Work, Mystical Experience, Spiritual Connection, and Sense of Community were found to be highly and positively related to work satisfaction, in particular the Engaging Work dimension. In general, these relationships between both personal and work spirituality and work satisfaction were somewhat stronger for the Jewish participants than for the Muslim participants and for the secular participants as compared to the religious participants. Hierarchal regression analysis revealed that work spirituality had a unique contribution to the prediction of work satisfaction even after controlling for Personal Spirituality. However, after controlling for work spirituality, personal spirituality did not reveal a unique contribution to the prediction of work satisfaction. Multiple regression analysis revealed the differential importance of various dimensions of personal and work spirituality to the prediction of work satisfaction for Jewish workers in comparison to Muslim workers and for secular workers in comparison to religious workers. ‫רשימת מקורות‬ Clark, L., Leedy, S., McDonald, L., Muller, B., Lamb, C., Mendez, T., Kim, S., & Schonwetter, R. (2007). Spirituality and job satisfaction among hospice interdisciplinary team members. Journal of Palliative Medicine, 10, 1321-1328. 87 Elkins, D. N., Hedstrom, L. J., Huges, L. L., Leaf, J. A., & Saunders, C. (1988). Toward a humanistic-phenomenological spirituality: Definition, description, and measurement. Journal of Humanistic Psychology, 28, 5-18. Gracia-Zamor, J. C. (2003). Workplace spirituality and organizational performance. Public Administration Review, 63, 355-363. Kinjerski, V. M. & Skrypnek, B. J. (2004). Defining spirit at work: Finding common ground. Organizational Change Management, 17, 26-42. Komala, K. & Ganesh, L. S. (2007). Individual spirituality at work and its relationship with job satisfaction and burnout: An exploratory study among healthcare professionals. The Business Review, Cambridge. 7, 124-129. Lazar, A. (2010). Spirituality and job satisfaction among female Jewish Israeli hospital nurses. Journal of Advanced Nursing, 66, 334-344. Lee, D. J., Sirgy, M. J., Efraty, D. & Siegel, P. (2003). A study of quality of work life, spiritual well-being, and life satisfaction. In R. A. Giacalone & C. L. Jurkiewicz (Eds.), Handbook of workplace spirituality and organizational performance (pp. 209-230). Armonk, NY: M. E. Sharpe. MacDonald, D. A. (2000). Spirituality: Description, measurement, and relation to the five factor model of personality. Journal of Personality, 68, 153 – 197. Millman, J., Czaplewski, A. J. & Ferguson, J. (2003). Workplace spirituality and employee work attitudes: An exploratory empirical assessment. Journal of Organizational Change Management, 16, 426-447. Piedmont, R. L. (1999). Does spirituality represent the sixth factor of personality? Spiritual transcendence and the Five-Factor Model. Journal of Personality, 67, 985-1013. 88 Saucier, G. & Skrzypińska, K. (2006). Spiritual but not religious? Evidence for two independent dispositions. Journal of Personality, 74, 1257-1292. Zinnbauer, B. J. & Pargament, K. I. (2005). Religiousness and spirituality. In R. F. Paloutzian & C. L. Park (Eds.), Handbook of the psychology of religion and spirituality (pp. 21-42). New York: The Guilford Press. Is Business Helping to Move Us in the :5 ‫ – הרצאה‬1 '‫מושב ב‬ Direction of Spirituality? Prof. Len Tischler, University of Scranton This paper looks at changes in the business world that indicate a fundamental change in people’s work lives. As economies have developed, workers have changed from working only to make a living, to also demanding safety and benefits, to increasingly seeking opportunities for personal and spiritual growth . Spiritual growth can be defined as having either or both of the following characteristics: • an inward movement toward the Transcendent or Divine and • an outward movement toward more interdependence and interconnectivity (less separateness) with all other beings and with the universe as a whole. 89 By definition a constantly busy person is outwardly focused. In order to have inward movement, a person needs time – space – between activities in which there can be inner quiet. Knowledge workers, now the vast majority in developed economies, are given more opportunity for quiet time than in the past: they have more control over how they do their work and their supervisors no longer watch them carefully to see that they are constantly busy. In fact, the theory of constraints and lean theory demonstrate that having everyone constantly busy wastes company resources. In addition the relatively recent understanding that creativity and innovation are the primary drivers of economic growth also militate toward giving knowledge workers quiet time so that new thinking can arise. Interdependence and interconnectivity are clearly on the rise at work in developed economies. Cross-functional teamwork within companies has been increasing for decades and there is a similar increase in cooperation across companies, even competitors. Globalization is creating the need for a plethora of cooperative working arrangements around the world. It is increasingly clear among educated workers that we live in a global village and need to work on that basis. These changes in the workplace are moving millions of workers in similar ways that spiritual practices create changes in individuals over time. ‫רשימת מקורות‬ Benefiel, M. & Hamilton, K. 2008. “Infinite Leadership: The Power of Spirit at Work, in Biberman, J. & Tischler, L. Spirituality in Business: Theory, Practice, and Future Directions. NY: Palgrave Macmillan. 90 Boyatzis, R.E. 2008. “Competencies in the 21st century,” The Journal of Management Development. 27(1), 5-12. Fortune. October 26, 1998. “What Makes a Company Great?” 138(8), 218. Hackman, J.R. (Ed.) 1989. Groups That Work (and Those That Don't): Creating Conditions for Effective Teamwork, Hoboken, NJ: Jossey-Bass. Heaton, D. & Schmidt-Wilk, J. 2008. “Awakening the Leader Within: Behavior Depends on Consciousness,” in Biberman, J. & Tischler, L. Spirituality in Business: Theory, Practice, and Future Directions. NY: Palgrave Macmillan. Krahnke, K & Cooperrider, D.L. 2008. “Appreciative Inquiry as Spiritual Practice,” in Biberman, J. & Tischler, L. Spirituality in Business: Theory, Practice, and Future Directions. NY: Palgrave Macmillan. Lips-Wiersma, M. & Nilakant, V. 2008. “Compassion:Towards a Critical Spiritual Foundation for Corporate Responsibility,” in Biberman, J. & Tischler, L. Spirituality in Business: Theory, Practice, and Future Directions. NY: Palgrave Macmillan. Mitroff, I. & Denton, E. 1999. A Spiritual Audit of Corporate America: A Hard Look at Spirituality, Religion, and Values in the Workplace. San Francisco: Jossey-Bass. 91 ‫‪Romer, P.M. 1986. “Increasing returns and long-run growth.” Journal‬‬ ‫‪of Political Economy. 94(5), 1002-1037.‬‬ ‫‪Wilber, K. 2007. A Brief History of Everything, 2nd ed. Boston:‬‬ ‫‪Shambhala.‬‬ ‫מושב ב' ‪ :2‬קבלה עכשווית – מושב משולב סדנת התנסות‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר יוס‪ .‬חיות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב ב' ‪ – 2‬הרצאה ‪ :1‬הרנטג מאגיה‪ ,‬מסתורי‪ ,‬או מועדו כלכלי‬ ‫מר גרי שפר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫ההרצאה תוקדש לניתוח תופעה ישראלית‪%‬יהודית בת זמננו – 'הרנטג*'‪ .‬התופעה‬ ‫מעניינת מפני שיעקב איפרג*‪ ,‬המכונה 'הרנטג*'‪ ,‬אינו יחיד מסוגו‪ .‬קיימי כמה וכמה‬ ‫אישי כריזמטיי שצמחו בשולי‪ ,‬ואולי א מחו‪ ,1‬לעול הדתי היהודי בישראל ויש‬ ‫מקו לנסות ולאפיי* את התופעה‪.‬‬ ‫הא 'הרנטג*' הוא 'מקובל'‪ ,‬בעל קשר ישיר לנשגב‪ ,‬המסוגל ג לראות לתו‪ ,‬נפשו של‬ ‫המאמי* שלפניו? אד בעל כוחות שמעבר‪ ,‬הרואה את העתיד? או שמא מדובר באיש‬ ‫כריזמטי‪ ,‬שאחוזי ההצלחה שלו אינ חורגי מגבולות הסטטיסטיקה‪ ,‬ורק מערכת‬ ‫משומנת של יחסי ציבור אפשרה לו להגיע למעמדו? ואיזו 'סחורה' מספק הוא לנוהי‬ ‫אחריו‪ ,‬למאמיני בו? הא מדובר במחילת חטאי‪ ,‬בפתיחת צוהר לעולמות עליוני‪,‬‬ ‫לאיחוד ע הנשגב‪ ,‬או שיש כא* עניי* של קח ות* במישור החומרי בלבד?‬ ‫במגבלות הזמ* והמקו‪ ,‬תו‪ ,‬הסתמכות על עבודות של אוולי* אנדרהיל‪ ,‬וויליא‬ ‫ג'ימס‪ ,‬ענת פלדמ* ואחרי‪ ,‬וראיונות אישיי ע אנשי קרובי ליעקב איפרג*‪ ,‬אציג‬ ‫מודל שלדעתי מסביר את התופעה וממק את 'הרנטג*' בהקשר של מאגיה ומסתורי*‪.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫בהתא לתפיסתו של אידל כי המאגיה היא בליבה של היהדות‪ ,‬וכי קיי רצ‬ ‫מהמיסטיקה למגיה‪ ,‬אבדוק א פעילותו של 'הרנטג*' נמצאת על רצ זה‪ ,‬ומה הקשר‬ ‫שלה לאלוהי‪ ,‬או שמא מדובר בפעילות שהיא יותר 'חילונית'‪ ,‬דהיינו‪ ,‬טלפתיה‪,‬‬ ‫תקשור או מעשי 'קסמי' כלשה‪ .‬אי* ספק כי 'הרנטג*' ניח* ביכולות שאינ* קיימות‬ ‫אצל רוב בני האד‪ .‬רבות ה* העדויות מכלי ראשו*‪ ,‬של אנשי חילוניי ודתיי שאי*‬ ‫סיבה לפקפק במהימנות‪ ,‬המאשרות יכולות אלו‪ .‬טענות קהילת המאמיני‪ ,‬כי‬ ‫כוחות אלו קשורי בקרבה לאלוהי‪ ,‬וכי האנרגיות של 'הרנטג*' נטענות בהשתטחות‬ ‫על קברי צדיקי אינ* עומדות במבח* המציאות‪ .‬נרטיב אלטרנטיבי אפשרי‪ ,‬שעדיי*‬ ‫טעו* הוכחה‪ ,‬הוא כי 'הרנטג*' נוכח לדעת כי יש בכוחו לראות את העתיד‪ ,‬ברמה‬ ‫מסוימת‪ .‬מכא* והלאה רבות העדויות כי הוא פעל בכל כיוו* אפשרי על מנת לבסס את‬ ‫מעמדו‪ .‬בי* דרכי אלו לא נמנה קידו העניי* הדתי‪ .‬המרכיב החילוני היה דומיננטי‬ ‫ביותר בחצר שלו בתחילתה ועד היו אי* הוא מבקש מהפוני אליו לקיי מצוות‪.‬‬ ‫אטע* כי החצר היא מועדו* כלכלי לכל דבר‪ ,‬בה מוחל מידע‪ ,‬נקשרי קשרי‬ ‫ומבוצעות עיסקאות‪.‬‬ ‫עדיי* יש להסביר את היכולת של 'הרנטג*' "לראות" את העתיד ואת מצב הפיזי של‬ ‫אנשי שאינ בנוכחותו‪ .‬אני מבקש כא* להציע הגדרת נס‪ ,‬בהתבסס על הפיזיקה‬ ‫המודרנית‪ ,‬כפעילות שאינה ניתנת להסבר ע"י חוקי הפיזיקה כפי שה מוכרי לנו‬ ‫היו – ללא כל התייחסות לנשגב‪.‬‬ ‫לאור כל האמור לעיל אני מגיע למסקנה כי לפעילותו של 'הרנטג*' אי* קשר מהותי‬ ‫לדת או לאלוהי )הנשגב במובנו הדתי(‪ .‬הדת משמשת במקרה זה כאמצעי שיווק יעיל‬ ‫ביותר‪ ,‬בגלל קיומה של אותה 'קהילת מבקשי נס'‪ ,‬שתקבל ביתר נכונות ברכה‪ ,‬עצה‬ ‫או מרפא ממי שטוע* לקשר ע האלוהי מאשר למי שמעלה באוב הספיריטואליסטי‬ ‫את רוחות אבותיו המתי‪ .‬הפעילות של 'הרנטג*' מתבססת על יכולותיו האישיות‬ ‫שכרגע‪ ,‬ואני חוזר ומדגיש ‪ %‬בשנת ‪ % 2010‬אינ* ניתנות להסבר על פי חוקי הפיזיקה‬ ‫המקובלי‪.‬‬ ‫נית* לומר א כ* ש'הרנטג*' הוא מאגיק*‪ ,‬איש מאגיה‪ ,‬המשתמש בכוחות שאי* לנו‬ ‫כרגע הסבר לה‪ ,‬ומפיק מכ‪ ,‬רווח לו ולקהילת המאמיני‪ .‬אי* עדות שתתמו‪,‬‬ ‫בהגדרתו כמיסטיק* על פי ההגדרות המקובלות‪.‬‬ ‫אטע* עוד כי יש מקו לאמ‪ 1‬מודל חדש של איש דת חו‪ 1‬ממסדי‪ ,‬כפי שעושה ענת‬ ‫פלדמ* במחקרה‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫אהרונוב‪ ,‬יקיר‪" ,(2010) ,‬יקיר אהרונוב‪ ,‬אי‪ ,‬מדע* מתבודד זוכה בפרס מאובמה?"‪,‬‬ ‫ראיו* ע אס שטול‪%‬טראורינג‪ ,‬האר‪18.10.2010,1‬‬ ‫אטינגר‪ ,‬יאיר )‪ ,(2009‬הילולת הרנטג*‪ :‬חגיגה של הו*‪ ,‬שלטו* ומיסטיקה‪01/07/2009 ,‬‬ ‫‪www.haaretz.co.il‬‬ ‫אידל‪ ,‬משה‪) ,‬תשנ"ו(‪ ,‬יהדות‪ ,‬מיסטיקה יהודית ומאגיה‪ ,‬מדעי היהדות ‪ ,36‬עמ' ‪25%40‬‬ ‫אלוש‪ ,‬צבי )‪ ,(2004‬סיפורו המופלא של הרנטג*‪ ,‬הרב יעקב ישראל איפרג*‪ ,‬הוצאת‬ ‫המחבר‪ ,‬עומר‪.‬‬ ‫אלוש‪ ,‬צבי‪ ,(2010) ,‬ראיו* אישי‬ ‫גרי*‪ ,‬אברה יצחק )‪ 1987‬מקור באנגלית(‪ ,‬טיפולוגיה של מנהיגות והצדיק החסידי‪,‬‬ ‫בקוב‪ 1‬צדיק ועדה בעריכת דוד אס‪ ,‬הוצאת מרכז זלמ* שזר לתולדות ישראל‬ ‫זוהר‪ ,‬שמעו*‪ ,(2010) ,‬ראיו* אישי‬ ‫מאיר‪ ,‬יצחק‪ ,(2007) ,‬הרוחות אוחזות ברס*‪ ,‬מאמר באתר "מחלקה ראשונה"‪News ,‬‬ ‫‪7.7.2007 ,1‬‬ ‫פלדמ*‪ ,‬ענת )‪ ,(2009‬הבניית הכריזמה של מנהיגות דתית חו‪ 1‬ממסדית בת זמננו‪:‬‬ ‫המקרה של הרנטג*‪ ,‬בקוב‪ 1‬סוגיות חברתיות בישראל‪ ,‬מס' ‪ 7‬עמ' ‪85‬‬ ‫פלדמ*‪ ,‬ענת )‪ ,(2010‬קרנבל לילי‪ :‬פרקטיקה חדשה של טקסי תיקו* מודרניי‪ ,‬לא‬ ‫פורס עדיי*‬ ‫רות‪ ,‬תמר )‪ ,(2009‬ניר ב* ארצי‪ ,‬הרנטג* והבאבא ברו‪ – ,‬הצדיקי החדשי‪,‬‬ ‫‪www.haaretz.co.il ,18/10/2009‬‬ ‫שריג‪ ,‬עמוס‪ ,(2010) .‬ראיו* אישי‬ ‫‪Huxley, Aldous, (1947), The Perennial Philosophy, Chatto & Windus,‬‬ ‫)‪London (Ch.23, The Miraculous‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪William, The Varieties of Religious Experience: A Study in Human‬‬ ‫‪James ,Nature,‬‬ ‫‪Underhill, Evelyn, (1911), Mysticism: A study in Nature and \development‬‬ ‫‪of Spiritual Consciousness,‬‬ ‫‪www.ccel.org/ccel/underhill/mysticism.html‬‬ ‫‪Hyman, Ray, (1977), Cold Reading: How to Convince Strangers That You‬‬ ‫‪Know All About Them, Source: Skeptical Inquirer‬‬ ‫מושב ב' ‪ – 2‬הרצאה ‪ :2‬גרשו שלו "בלש הקבלה" בספרות היפה‬ ‫מר אלי אשד‪ ,‬אוניברסיטת ב* גוריו* בנגב‬ ‫חוקר הקבלה גרשו שלו הוא כיו הדמות הידועה ביותר עבור הציבור הרחב‬ ‫בעול מדעי היהדות וג אנשי הספרות היפה ‪ .‬רעיונותיו שימשו כמקור השראה ללא‬ ‫מעט יצירות ספרותיות של סופרי כמו בורחס‪.‬‬ ‫א‪ ,‬ג דמותו של שלו כחוקר קבלה ומיסטיקה שימשה כמודל לכמה וכמה יצירות‬ ‫ספרותיות בפרוזה וא במחזה שש הגיבור מבוסס בצורה ברורה מאוד על גרשו‬ ‫שלו‪ .‬והדמות היא בדר‪ ,‬כלל של אד שהוא מסתורי כמעט ואולי כמו הרעיונות‬ ‫והתופעות שאות* הוא חוקר‪.‬‬ ‫ההרצאה תעסוק ביצירות ספרות אלו ותראה כיצד שלו עצמו כחוקר קבלה‬ ‫ומיסטיקה וכאספ* ספרי איזו טריי וג רעיונותיו השאירו את חותמ* על יצירות‬ ‫אלו וכותביה ‪.‬‬ ‫ההרצאה תהווה מעי* המש‪ ,‬למחקר שבו החלה מ‪.‬אורו* במאמרה " חקרי קבלה‬ ‫ושלוחותיה בספרות העברית " ‪ .‬אורו הראתה כיצד נושאי מחקר קבליי שוני‬ ‫וג חוקריה מצאו את דרכ ליצירות ספרות שונות ‪.‬‬ ‫‪95‬‬ ‫כפי שאראה בהרצאה הדמויות הספרותיות השונות המבוססות על שלו ה* למעשה‬ ‫שונות למדי זו מזו‪ ,‬וע זאת יש קו מאחד בי* חלק* ) לא כול* ( והקו הזה הו א‬ ‫המשיכה לנידח לרחוק לקשה וא בלתי אפשרי לפיענוח ‪ ,‬ובמיוחד האזוטרי ‪,‬וג‬ ‫משיכה לעול הספר הקדו הנדיר הקשה להשגה והמסתור שגרשו שלו כמו‬ ‫מסמל אותו ואת חקירתו ביצירות אלו‪. .‬דבר זה בולט אולי יותר מכל ביצירתו של‬ ‫ש"י עגנו* "עידו ועינ " אחד הסיפורי הקשי ביותר להבנה ולפענוח בספרות‬ ‫העברית ‪,‬כפי שמראה מספר הפענוחי הרב שזכתה לה יצירה זאת‪ .‬אול כפי‬ ‫שאראה בהרצאה ללא קשר למשמעות הסופית של הסיפור שהיא שנויה מאוד‬ ‫במחלוקת ) ואיני מתיימר לפענח אותה ( הרי אי* ספק שהסיפור מלא וגדוש בסמלי‬ ‫מעולמו הרעיוני של גרשו שלו שבביתו כתב עגנו* את הסיפור תו‪ ,‬שימוש‬ ‫בספריתו‪,‬ג ע שלו עצמו הסתייג מסיפור זה ‪,‬אולי דווקא משו שהכיר שיש בו‬ ‫קרבה גדולה כל כ‪ ,‬לעולמו שלו‪.‬‬ ‫ההרצאה תעמוד על ההשפעה של שלו על יוצרי שוני כמו עגנו* ‪,‬נפתלי נאמ*‬ ‫בורחס ‪, ,‬סינטיה אוזיק ) שכתבה מסות מעניינות על עגנו* ( וא משוררי כמו אל*‬ ‫גינזברג וחוקרי ספרות כמו בלו ודרידה ותנסה לעמוד על הקס ) שסיבותיו שונות‬ ‫בכל מקרה ( שגרשו שלו ורעיונותיו הילכו על אנשי ספרות אלו ‪..‬‬ ‫שאלת המחקר שלי ‪:‬הא נית* לראות איזה שהוא קו משות ביצירות אלו לגבי‬ ‫הדמויות המבוססות על שלו ?‬ ‫טענתי ‪ :‬בחלק ) א‪ ,‬לא בכל ( מיצירות שיסקרו בהרצאה הדמות של חוקר הקבלה‬ ‫מוצגת בסופו של דבר כאד שהוא מסתורי או יותר נכו* בלתי מוב* לאד הרגיל‬ ‫כמעט ויותר מכמעט מהרעיונות שאות* הוא חוקר ובכ‪ ,‬הוא ג משק סטריאוטיפ‬ ‫ידוע בספרות לגבי חוקרי מדעי הרוח בכלל ובמידה רבה הוא מעי* המש‪ ,‬של הדמויות‬ ‫הקדומות שאות* הוא חוקר ‪,‬א כל זאת שהוא עצמו מקפיד להבדיל את עצמו‬ ‫מה*‪,‬אבל מאיד‪ ,‬הדמות משמשת ג המושא להערות סרקסטיות של כמה מהיוצרי‬ ‫בנושא ‪:‬עד כמה יוכל החוקר המדעי האוביקטיבי כביכול להבי* באמת את נושא‬ ‫מחקרו ‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫אורו* ‪,‬מיכל חקרי קבלה ושלוחותיה בספרות העברית ‪ :‬עיו ברומ "והרוח‬ ‫באותיות" מאת נפתלי נאמ‪ ,‬נדפס בממרכזי למרכז‪ ,‬ספר היובל לנורית גוברי*‬ ‫‪ ,‬תשס'ה ‪.2005‬‬ ‫‪96‬‬ ‫אור** ‪,‬מיכל"סמלי ומוטיבי קבליי בסיפור "עדו ועינ " לש"י עגנו* "‪ .‬בתו‪,‬‬ ‫"בסמינר –שנתו* הסמינר לקיבוצי –תל אביב תשל"ז משרד החינו‪ ,‬והתרבות‬ ‫‪,‬המחלקה להכשרת עובדי הוראה ‪,‬ירושלי סמינר הקיבוצי תל אביב ‪,‬ע' ‪160%‬‬ ‫‪.172‬‬ ‫ד*‪ ,‬יוס "'גרש שלו‪ ,‬חבורת "ארנוס" ו"דת שלאחר הדת"'‪ ,‬בתו‪: ,‬ספר זיכרו‬ ‫לגרש שלו במלאת עשרי וחמש שני לפטירתו‪ ,‬עור‪ :,‬יוס ד*‪ ,‬ירושלי‪ :‬המכו*‬ ‫למדעי היהדות‪ ,‬האוניברסיטה העברית תשס"ז‪ ,‬עמ' ‪.304%265‬‬ ‫ויס ‪,‬הלל "עגנו "עגונות "עדו ועינ –מקורות מבני משמעויות ‪ ,‬ת"א‬ ‫האוניברסיטה הפתוחה‪.1981 ,‬‬ ‫וייס ‪,‬צחי "לדעת מבלי לדעת " בתו‪' ,‬מות השכינה' ביצירת ש"י עגנו‪ :‬קריאה‬ ‫בארבעה סיפורי ובמקורותיה ‪,‬הוצאת אונ' בר –איל* ‪ . 2009,‬ע' ‪261%277‬‬ ‫זדו נוע "דברי שלו או חיי המוהר"ש ‪:‬חיבור סטירי מגנזי יוס וייס " בתו‪,‬‬ ‫‪:‬ספר זיכרו לגרש שלו במלאת עשרי וחמש שני לפטירתו‪,‬כר‪ ,‬א' עור‪:,‬‬ ‫יוס ד*‪ ,‬ירושלי‪ :‬המכו* למדעי היהדות‪ ,‬האוניברסיטה העברית תשס"ז ע'‬ ‫‪.365%385‬‬ ‫טוכנר ‪,‬משול "פשר עידו ועינ " בתו‪ ,‬פשר עגנו הוצאת אגודת הסופרי ליד‬ ‫הוצאת מסדה בע"מ תשכ"ח ‪ .1968,‬ע' ‪.106%122‬‬ ‫לאור‪ ,‬ד* חיי עגנו* ‪ %‬ביוגרפיה ‪ /‬ירושלי ‪ :‬שוק*‪ ,‬תשנ"ח‬ ‫מירו* ‪,‬ד* "ד* מירו* מראיי* את גרשו שלו על ש"י עגנו* " בתו‪ ,‬רציפות ומרד ‪:‬‬ ‫גרש שלו באומר ובשיח ‪ /‬כינס וער‪ ,‬אברה שפירא תל אביב ‪ :‬ע עובד‪,‬‬ ‫תשנ"ה‪.‬‬ ‫‪ .1995‬ע'‪65%87‬‬ ‫"‪ ,‬קובלנת הסוד המושתק )וקיללתו(; לקרוא מחדש את עגנו* ואת שלו‬ ‫שי ‪,‬אלי‬ ‫קורא את עגנו* ואת רות" בתו‪: ,‬ספר זיכרו לגרש שלו במלאת עשרי וחמש‬ ‫שני לפטירתו‪ :,‬כר‪ ,‬ב'‬ ‫‪97‬‬ ‫עור‪ :,‬יוס ד*‪ ,‬ירושלי‪ :‬המכו* למדעי היהדות‪ ,‬האוניברסיטה העברית תשס"ז ע'‬ ‫‪. 543%561‬‬ ‫שלו‪ ,‬גרש‪ ,‬מברלי* לירושלי ‪ :‬זכרונות נעורי ‪ /‬תל אביב ‪ :‬ע עובד‬ ‫)ספרית אפקי(‪1982 ,‬‬ ‫מושב ב' ‪ – 2‬הרצאה ‪ :3‬סדנת התנסות מדיטציה עברית‪/‬קבלית‬ ‫מר שאול שמואל‪ ,‬מורה ומתלמד בתהליכי ריפוי וחניכה על פי שילוב של הגישה‬ ‫השאמאנית ע המסורת העברית קבלית‪.‬‬ ‫מדיטציה עברית הנה שיטת תרגול עתיקה המתבססת על ידע קבלי אודות מבנה‬ ‫העול ומבנה הנפש והתודעה‪ ,‬ומטרתה להרחיב את תודעת המתרגל ולהפגיש אותו‬ ‫מפגש עומק ע עצמו וע עולמות הרוח‪.‬‬ ‫המדיטציה העברית מחוללת שינוי תודעתי ורגשי בו המתרגל לומד לנוע בי*‬ ‫עולמות\רבדי‪ ,‬להכיר סוגי שוני של "אורות"‪ ,‬ולפתח ברמת הנפש איכויות של‬ ‫התמסרות ודבקות‪.‬‬ ‫העיקרו* המנחה בלימוד זה‪ ,‬הוא שכמו שלאד יש שפה שבה הוא מתקשר ע‬ ‫העול‪ ,‬כ‪ ,‬יש לו שפה פנימית שדרכה ובאמצעותה הוא מתקשר ע עולמות הרוח‪.‬‬ ‫לכל קבוצה‪ ,‬תרבות יש שפה הייחודית לה‪ .‬השפה הפנימית של התרבות העברית‪%‬‬ ‫יהודית משתמשת בכלי מופשטי כמו‪ :‬אותיות‪ ,‬מילי‪ ,‬צרופי‪ ,‬שמות שוני לאל‪,‬‬ ‫ע‪ 1‬החיי הקבלי ועוד‪ ,‬המקודדי ב‪ DNA %‬שלנו ‪ ,‬כאשר הגילוי והפענוח של אלו‪,‬‬ ‫מסייע לנו בתהלי‪ ,‬ההתפתחות האישי והקבוצתי‪.‬‬ ‫במהל‪ ,‬המפגש יוצגו דר‪ ,‬התנסות טכניקות שונות של מדיטציה עברית שיאפשרו‬ ‫היכרות חוויתית וראשונית ע שפה זו‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫כח הכוונה – שימוש ב 'אהיה אשר אהיה'‬ ‫‪ .2‬הפעלת המרכבות של ע‪ 1‬הספירות בעזרת הש ‪ %‬יהוה )ויזואליזציה בלבד‪ ,‬כ‪,‬‬ ‫שאי* בעיה‪ ,‬אי* צור‪ ,‬להגות אותו אלא רק לראות(‬ ‫‪98‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מדיטציית האותיות ‪ %‬א' מ' ש'‬ ‫‪.4‬‬ ‫מדיטציית – הנני‬ ‫מושב ב' ‪ :3‬משמעות‪ ,‬רוחניות ובריאות נפשית‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' עזי ברק‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב ב' ‪ – 3‬הרצאה ‪ :1‬לקראת סליחה‪ :‬מבט תיאורטי וטיפולי‬ ‫ד"ר יצחק לנדר‪ ,‬המכללה האקדמית ספיר‪ ,‬פרופ' ורד סלונינבו‪ ,‬אוניברסיטת ב*‬ ‫גוריו* בנגב‬ ‫חוויות של כאב ופגיעה הנ חלק מחיי משפחה‪ .‬לעיתי‪ ,‬הפצעי שלא הגלידו‬ ‫מובילי לקשיי אישיי ובי*‪%‬אישיי מורכבי וממושכי‪ .‬מחקרי מראי כי‬ ‫טינה ועוינות הנשמרי לאור‪ ,‬זמ* עלולי להשפיע לרעה על מצבו הנפשי‪ ,‬הבריאותי‪,‬‬ ‫ואיכות חייו של האד הכועס והפגוע‪ .‬דר‪ ,‬אחת המאפשרת התמודדות ע טינה‬ ‫ועוינות ארוכות שני הנה בעזרת הסליחה‪.‬‬ ‫דווקא היקרי לנו ביותר הנ אלו העלולי לפגוע בנו עמוקות‪ .‬חוויות של‬ ‫כאב ופגיעה הנ חלק מחיי המשפחות כול*‪ .‬אול‪ ,‬כאשר הפצעי לא מגלידי‬ ‫ורגשות של טינה‪ ,‬כעס‪ ,‬ועוינות נשארי לאור‪ ,‬זמ* – אלו עלולי להשפיע לרעה על‬ ‫מצבו הנפשי‪ ,‬הבריאותי‪ ,‬ואיכות חייו של האד הפגוע וא מגבירי את הסיכוי‬ ‫לשימוש בחומרי ממכרי ) & ‪Enright & Fitzgibbons, 2000; Freedman‬‬ ‫& ‪& Baskin, 2004; Reed‬‬ ‫‪Enright, 1996; Lin, Mack, Enright, Krahn,‬‬ ‫‪ .(Enright, 2006; Scobie & Scobie, 1998; Toussaint & Webb, 2005‬כדי‬ ‫להתמודד ע תופעות ארוכות‪%‬טווח אלה‪ ,‬חוקרי ומטפלי נעזרי ברעיו* הסליחה‬ ‫ככלי התמודדות וכדר‪ ,‬לשיקו אישי ומשפחתי‪ .‬המחשבה הנה כי סליחה משפיעה‬ ‫באופ* ישיר ועקי על מצבו הנפשי של האד‪ .‬באופ* ישיר‪ ,‬אי סליחה כרוכה ברגשות‬ ‫נשני וחוזרי של טינה‪ ,‬עוינות‪ ,‬כעס ופחד ואלו מובילי לתסמיני נפשיי קשי‪.‬‬ ‫‪99‬‬ ‫באופ* עקי‪ ,‬סליחה תורמת לבריאות נפשית בתיוו‪ ,‬של משתני כמו תמיכה‬ ‫חברתית‪ ,‬תפקוד בי* אישי‪ ,‬ושמירה על הבריאות )‪.(Toussaint & Webb, 2005‬‬ ‫תוצאות מחקרי אמפיריי וניסיו* טיפולי מראי כי סליחה מעודדת‬ ‫החלמה‪ ,‬שיקו‪ ,‬איכות חיי‪ ,‬ותפקוד נפשי וחברתי טובי יותר‪ .‬היא נוטה להיות‬ ‫קשורה בהפחתת דיכאו*‪ ,‬כעס‪ ,‬אשמה‪ ,‬בעיות בזוגיות‪ ,‬התנהגות קומפולסיבית‪,‬‬ ‫ומחלות פיזיות )לסקירה ראה‪Yesseldyk & Matheson, 2008; Lawler-Row & ,‬‬ ‫‪ .(Reed, 2008; Walton, 2005‬סליחה עשויה להועיל בהתמודדות ע פגיעות‬ ‫מהותיות ומכאיבות במשפחה הנתפסות כעוול ואי צדק )‪ .(Coleman, 1998‬סליחה‬ ‫בי*‪%‬אישית ותו‪%,‬אישית כדר‪ ,‬להתמודדות ע פגיעות עמוקות מתחילה לכבוש מקו‬ ‫בספרות הפסיכולוגית‪%‬טיפולית )‪ .(Baskin & Enright, 2004‬למעשה‪ ,‬טיפול דר‪,‬‬ ‫סליחה )‪ (forgiveness therapy‬הינו טיפול העשוי להועיל בפגיעות ועוולות הקורות‬ ‫ביחסי נישואי*‪ ,‬יחסי בי* הורי וילדי‪ ,‬יחסי בי* חברי‪ ,‬יחסי בעבודה ) ‪Baskin‬‬ ‫‪ ,(& Enright, 2004‬ויחסי בי* קורב* לעבירה פלילית ומשפחתו ובי* העבריי*‬ ‫ומשפחתו בעזרת תכניות מוכרות כמו "תיוו‪ ,‬בי* הקורב* לתוקפ*" ) ‪(Victim‬‬ ‫‪ ,Offender Mediation‬ו "קבוצות דיו* משפחתיות" ) ‪Family Group‬‬ ‫‪ .(Armour & Umbreit, 2005) (Conferencing‬פוני רבי מגיעי לטיפול בגלל‬ ‫עוולות שנעשו לה‪ ,‬תחושת קורבנות‪ ,‬אי צדק‪ ,‬ובגידה‪ .‬וכ‪ ,,‬מטפלי לעיתי קרובות‬ ‫דני ע מטופליה בשאלות כמו‪ :‬הא לסלוח‪ ,‬וא כ* מתי‪ ,‬ואי‪ .,‬וג בכיוו* השני‪:‬‬ ‫פוני אשר פגעו בקרובי אליה יכולי לעסוק בשאלה אי‪ ,‬להשיג את סליחת‬ ‫האחר הפגוע ) & ‪Legaree, Turner, & Lollis, 2007; Pingelton, 1989; Sells‬‬ ‫‪.(Hargrave, 1998‬‬ ‫החלק הראשו* בהרצאה עוסק בדיו* תיאורטי ברעיו* הסליחה‪ ,‬בממדי של‬ ‫סליחה ודרכי מדידת‪ ,‬ובמודלי טיפוליי שוני המתמקדי בסליחה ככלי‬ ‫לשיקו אישי ומשפחתי‪ .‬שני מושגי מרכזיי – סליחה )‪ (forgiveness‬ואי‪%‬סליחה‬ ‫)‪ – (unforgiveness‬עומדי במרכז מאמר זה‪ .‬מה היא סליחה? רוב הכותבי יסכימו‬ ‫כי סליחה הנה תהלי‪ ,‬אשר עובר אד אשר נפגע עמוקות וללא צדק אשר מוביל‬ ‫להפחתת עוינות‪ ,‬להפחתת הרצו* לנקמה‪ ,‬והפחתת הצור‪ ,‬בהימנעות מקשר ע‬ ‫הפוגע‪ .‬מיעוט הכותבי כוללי בהגדרה‪ ,‬בנוס להפסקת הרגשות השליליי‪ ,‬ג‬ ‫החלפת בחמלה )‪ ,(compassion‬רחמי‪ ,‬השלמה הכוללת חידוש היחסי ע הפוגע‬ ‫)‪ ,(reconciliation‬ואפילו אהבה‪ .‬יחד ע זאת‪ ,‬ישנה הסכמה כי סליחה אינה מחייבת‬ ‫‪100‬‬ ‫בהכרח רגשות חיוביי כלפי הפוגע‪ .‬נית* לסלוח בלי לשכוח את הפגיעה‪ ,‬בלי לרח על‬ ‫הפוגע ולהרגיש כלפיו רגשות של חמלה ואמפתיה‪ ,‬ובלי להשלי ע הפוגע ולחדש עמו‬ ‫את הקשר‪.‬‬ ‫נעסוק ג במשמעות הדתית‪%‬רוחנית של רעיו* הסליחה‪ .‬סליחה הנה מושג‬ ‫תיאולוגי משמעותי המופיע בדתות השונות ובאסכולות רוחניות ידועות‪ .‬מרבית‬ ‫האנשי בעול הנ בעלי אמונה דתית‪%‬רוחנית המעורבי בפרקטיות דתיות‬ ‫ורוחניות מוכרות כמו תפילה או מדיטציה‪ .‬וכ‪ ,,‬ישנ חוקרי ומטפלי המנסי‬ ‫לשלב הבנה דתית‪%‬רוחנית ע הבנה פסיכולוגית העוסקת בסליחה; אול‪ ,‬המחקר‬ ‫העוסק בשילוב זה הנו עדיי* מועט והנו ראוי להגות ומחקרי נוספי‪.‬‬ ‫נתמקד בחלק זה של הדיו* במודלי טיפוליי לטיפול בעזרת סליחה‪ :‬מודל‬ ‫התהלי‪ %% ,‬המודל מיועד לעבודה אישית של הנפגע ע עצמו והנו ב* עשרי יחידות‬ ‫המחולקות לארבעה שלבי‪ .‬מודל ‪ -- REACH‬מודל "מודל הפירמידה להשגת‬ ‫סליחה"‪ .‬המודל הוא ב* חמישה שלבי המיועד להשגת סליחה על מאורע ייחודי או‬ ‫פגיעה ייחודית‪ .‬מודל הפירמידה לעבודה ע בני זוג‪ .‬מודל לטיפול משפחתי ע נפגעות‬ ‫פגיעה מינית‪ .‬מודל לעבודה דמיונית ע פוגע שאינו חלק מהטיפול‪ ,‬ולבסו‪ ,‬מודל‬ ‫לטיפול משפחתי בי*‪%‬דורי מוכר הנקרא "סליחה המבוססת על החלטה"‪.‬‬ ‫החלק השני מדגי טיפול בעזרת סליחה דר‪ ,‬תיאור של טיפול משפחתי‬ ‫במשפחה בה אחד הילדי חווה בעברו התעללות פיזית ונפשית קשה‪.‬‬ ‫החלק האחרו* ד* בשאלות המחקריות והטיפוליות העולות מרעיו* הטיפול‬ ‫בעזרת סליחה ומהמוקשי מה יש להיזהר כאשר נוקטי בגישה טיפולית זו‪ .‬נדגיש‬ ‫כי טיפול בעזרת סליחה אינו בא להחלי טיפול מקובל המתמקד בפגיעה עצמה‪,‬‬ ‫הבאתה למודעות‪ ,‬התבוננות בה‪ ,‬אפשרות לביטוי כעס‪ ,‬והבנה כיצד הפגיעה השפיעה‬ ‫על חיי הנפגעי ומשפחת‪ .‬טיפול זה ג אינו בא להפחית מגודל ועוצמת הפגיעה‪ ,‬או‬ ‫לשחרר את הפוגעי מאחריות למעשיה‪ .‬אנו רואי בטיפול בעזרת סליחה נדב‪,‬‬ ‫נוס‪ ,‬מעי* תוספת לטווח ארו‪ ,,‬המאפשר לנפגעי להשתחרר לאור‪ ,‬זמ* מרגשות של‬ ‫נקמה‪ ,‬מריריות‪ ,‬וטינה – רגשות אשר עלולי להפריע לה בתפקוד לאור‪ ,‬זמ*‬ ‫ובתהלי‪ ,‬ההחלמה אותו ה עוברי‪.‬‬ ‫‪101‬‬ ‫רשימת מקורות‬ Armour, M.P., & Umbreit, M.S. (2005). The paradox of forgiveness in restorative justice. In: E.L. Worthington, (Ed.) Handbook of forgiveness (pp. 491-503). New York, Routledge. Baskin, W., & Enright, R.D. (2004). Intervention studies in forgiveness: A meta-analysis. Journal of Counseling and Development, 82, 79-90. Coleman, P.W. (1998). The process of forgiveness in marriage and the family. In R.D. Enright & J. North (Eds.), Exploring forgiveness. Madison, University of Wisconsin Press. Enright, R. D., & Fitzgibbons, R. P. (2000). Helping clients forgive: An empirical guide for resolving anger and restoring hope. Washington, DC, American Psychological Association. Freedman, S. R., & Enright, R. D. (1996). Forgiveness as an intervention goal with incest survivors. Journal of Consulting and Clinical Psychology,64, 983–992. Lawler-Row, K.A., & Reed, K.A. (2008). Forgiveness and health in women. In: W. Malcolm, N. DeCourville, & K. Belicki (Eds.) Women's reflections on the complexities of forgiveness, (pp. 75-91). New York, Routledge. Legaree, T.A., Turner, J., & Lollis, S. (2007). Forgiveness and therapy: A critical review of conceptualizations, practices and values found in the literature, Journal of Marital and Family Therapy, 33, 192-213. 102 Lin, W., Mack, D., Enright, R.D., Krahn, D, & Baskin, T.W. (2004). Effects of forgiveness therapy on anger, mood, and vulnerability to substance use among inpatient substance-dependent clients. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 72, 1114–1121. Pingleton, J.P. (1989). The role and function of forgiveness in the psychotherapeutic process. Journal of Psychology and Theology, 17, 2735. Reed, G.L., & Enright, R.D. (2006). The effects of forgiveness therapy on depression, anxiety, and posttraumatic stress for women after spousal emotional abuse. Journal of Consulting and Clinical Psychology , 74, 920– 929. Scobie, E.D., & Scobie, G.E.W. (1998). Damaging events: The perceived need for forgiveness. Journal of the Theory of Social Behavior, 28, 373401. Sells, J., & Hargrave, T. (1998). Forgiveness: A review of the theoretical and empirical literature. Journal of Family Therapy, 20, 21-36. Toussaint, L., & Webb, J.R. (2005). Theoretical and empirical connections between forgiveness, mental health, and well-being. In: E.L. Worthington, (Ed.) Handbook of forgiveness (pp. 349-362). New York, Routledge Ysseldyk, R., & Matheson, K. (2008). Forgiveness and coping. In: W. Malcolm, N. DeCourville, & K. Belicki (Eds.) Women's reflections on the complexities of forgiveness, (pp. 143-163). New York, Routledge. 103 ‫‪Walton, E. (2005). Therapeutic forgiveness: Developing a model for‬‬ ‫‪empowering victims of sexual abuse. Clinical Social Work, 33, 193-207.‬‬ ‫מושב ב' ‪ – 3‬הרצאה ‪ :2‬טראומה ועדות כמפגש מוחמ( ע הממשי וכאפשרות‬ ‫להתפתחות מודעת שתי נקודות מבט‬ ‫גב' רות גול‪ ,‬אוניברסיטת בר איל*‬ ‫את רוב חייו חי האד כשהוא מוג* מפני מפגש לא מתוו‪ ,‬ע אמיתות החיי‪.‬‬ ‫פנטזיות‪ ,‬עידו* וסימפטומי ה שלושה אופני הגנתיי להתמודדות ע המציאות‪.‬‬ ‫ישנ רגעי בה נפר‪/1‬נקרע המרק ההגנתי והאד נתקל במה שמעבר למציאות –‬ ‫בממד הממשי‪ .‬ההיתקלות הזו‪ ,‬שיכולה לנבוע מדחפי פנימיי או מאירועי‬ ‫חיצוניי‪ ,‬ובדר‪ ,‬כלל משילוב של השניי‪ ,‬היא הגור למה שאנו מכני –‬ ‫הטראומטי‪.‬‬ ‫הטראומטי הוא חור שחור שנפער במקו שבו היו אמורי להיות חיינו המלאי‪ .‬אי‬ ‫אפשר לפרש אותו או לתת לו משמעות‪ ,‬אי אפשר לסתו את החור‪ ,‬אבל אפשר להעיד‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫ההרצאה תתמקד בשתי נקודות מבט המשלימות זו את זו‪ :‬הפסיכואנליטית‬ ‫והרוחנית‪.‬‬ ‫הפסיכואנליזה היא למעשה תהלי‪ ,‬שעוסק בשני אופני של עדות‪ :‬עדות מודעת‪,‬‬ ‫באמצעות השפה והדיבור‪ ,‬ועדות לא מודעת – באמצעות החזרה הכפייתית‪ .‬החזרה‬ ‫הכפייתית היא ניסיו* לזכור ולהעיד על מה שהודחק באופ* לא מוצלח‪ ,‬לא באמצעות‬ ‫הדיבור אלא באמצעות פעולה‪ .‬החזרה הכפייתית היא עדות שמנכיחה את הטראומטי‬ ‫באמצעות היעדרותו‪ .‬זהו מפגש מוחמ‪ 1‬ע הממשי‪ ,‬מפגש אותו איננו יכולי להטמיע‬ ‫במערכת הסמלית שלנו‪ .‬מבחינה זו העדות המודעת באמצעות הדיבור היא תמיד‬ ‫עדות חלקית שמועדת לכישלו*‪ .‬זהו ניסיו* נואש לתת משמעות למה שהוא במהותו‬ ‫מעבר למשמעות‪ .‬האד המתעקש להעיד על הדבר עצמו יכול להגיע לדיכאו* ואפילו‬ ‫להתאבדות )כמו שראינו בניסיונות האינטלקטואלי להעיד על השואה – רומי* גארי‪,‬‬ ‫פרימו לוי ואחרי(‪.‬‬ ‫‪104‬‬ ‫הפסיכואנליזה שואפת לשחרר את האד מהצור‪ ,‬להעיד באמצעות כפיית החזרה‬ ‫ולתת לו את האפשרות להעיד במלי‪ ,‬תו‪ ,‬שהוא מקבל את אי האפשרות להעיד על‬ ‫הדבר כשלעצמו‪ ,‬אלא שהפסיכואנליזה מצומצמת לבנות מער‪ ,‬הגנתי טוב יותר לאד‬ ‫כ‪ ,‬שיוכל להמשי‪ ,‬ולתפקד בחייו כפי שה‪.‬‬ ‫מנקודת מבט רוחנית אפשר לראות בהיתקלות ע הטראומטי‪ ,‬ע מה שהוא מעבר‬ ‫לזמ* ולהיסטוריה הסמלית של האד‪ ,‬מפגש ע הנצחי‪ ,‬שמיוצג על ידי נוכחות המוות‬ ‫או הממד המוחלט‪ .‬מפגש כזה נגיש רק דר‪ ,‬העקבות שהוא מותיר מאחוריו‪ .‬עמדה זו‬ ‫מתייחסת לטראומטי לא כפתולוגיה שיש לרפא ולהחזיר את האד למצבו הקוד‬ ‫אלא כהזדמנות לפתיחת פרספקטיבה רחבה יותר להבנת החיי והממדי הנוספי‬ ‫הבלתי נגלי שבה‪ .‬אנו רגילי להתייחס לחיי מעמדה הגנתית של הזדהות‬ ‫מוחלטת ששואפת ש"שו דבר לא ישתנה"‪ ,‬וזה מוביל אותנו לצמצו הדר‪ ,‬בה אנו‬ ‫תופסי את חיינו ואת מקומנו בה‪ .‬לכ* כל דבר שמאיי על הסטאטוס קוו נתפס‬ ‫כ"מחלה"‪.‬‬ ‫טענתי היא שהקריטי בעדות על טראומה אישית או קולקטיבית היא עמדת העד‬ ‫ועמדת המקשיב לעדות‪ .‬שניה יכולי לאחוז באמת משתי עמדות מנוגדות – עמדת‬ ‫הקורב* או עמדת החופש‪ .‬האירוע הטראומטי יכול לשבות את האד במחזור‬ ‫אינסופי של חזרה ותסכול או שהוא יכול להוות הזדמנות לטרנספורמציה רדיקלית‬ ‫ולהתפתחות‪.‬‬ ‫התובנות הרוחניות העכשוויות הקשורות להיותנו חלק בתהלי‪ ,‬קוסמי אינסופי של‬ ‫התפתחות ושינוי מתמידי מאפשרי לנו לגשת להבנת הטראומה וההתייחסות‬ ‫אליה ממקו חדש‪ .‬המסקנות הללו נתמכות בעבודה קלינית ומחקרית ה* על ידי‬ ‫שילוב תובנות רוחניות הקשורות לחלק הלא נגלה במציאות שאליו אנו מגיעי דר‪,‬‬ ‫מדיטציה וה* על ידי תורת ה"הארה האבולוציונית" כפי שפיתח אנדרו כה*‪.‬‬ ‫בהרצאתי ארחיב אמירות אלה ואביא כדוגמא את המסע הרוחני שעשתה אתי‬ ‫הילסו בזמני הטראומטיי של השואה‪ ,‬העדות על כ‪ ,‬שאנו מוצאי ביומניה‬ ‫וההשפעה שיש לעדות זאת היו עלינו כקוראי בעיד* הפוסט‪%‬מודרני‪.‬‬ ‫מסעה הנפשי והרוחני של אתי הילסו כפי שהוא נמסר ביומניה‪ ,‬החל ב‪,1941‬‬ ‫בהולנד‪ ,‬ע טיפול פסיכואנליטי יונגיאני‪ .‬בעזרתו התוודעה לקונפליקטי שלה‬ ‫ולתהליכי לא מודעי‪ .‬היא לא הסתפקה בכ‪ .,‬המאורעות המזוויעי שהתחוללו‬ ‫סביבה ודח רוחני חזק הובילו אותה לחפש ולמצוא נוכחות רוחנית אלוהית פנימית‪.‬‬ ‫‪105‬‬ ‫זה היה מסע של גילוי מופלא של אחדות בי* מחשבה וחיי‪ ,‬של אפשרות להתפתחות‬ ‫רוחנית למרות ואפילו בגלל המציאות הבלתי אפשרית שבתוכה נאלצה לחיות‪ .‬מתו‪,‬‬ ‫הכאוס הפנימי והחיצוני הגיעה אתי לרמה גבוהה יותר של קיו כשהיא מודעת‬ ‫לחשיבות הדבר לא רק עבור עצמה אלא עבור כל האחרי‪ .‬היא הגיעה למסקנה‬ ‫שאלוהי הוא המקור החבוי של הטוב אצל בני האד‪ .‬אלוהי זה התגלה לה לא‬ ‫כמהות חיצונית אלא כמהות פנימית שאחריותה המוסרית היא לבטא אותו‬ ‫במציאות‪ .‬המסע‪ ,‬הגילוי וההתפתחות הרוחנית של אתי נקראי כיו כרלוונטיי‬ ‫מתמיד ובאופ* מפתיע מקדימי את זמנ‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫אמרי ז'‪ , .‬מעבר לאשמה ולכפרה‪ ,‬ע עובד‪2000 ,‬‬ ‫גול* ר‪ ,.‬נושאי הסוד – משתיקה לעדות‪ ,‬מממשי לפנטזמה‪ ,‬אהבת הפסיכואנליזה‪,‬‬ ‫רסלינג ‪2000‬‬ ‫השמיי שבתוכי‪ ,‬יומנה של אתי הילסו ‪ ,1941%1943‬כתר ‪2002‬‬ ‫כה* א‪ ,.‬לחבוק שמיי ואר‪ ,1‬תורת השחרור של אנדרו כה*‪ ,‬ידיעות אחרונות‪2002 ,‬‬ ‫לוי פ‪ ,.‬השוקעי והניצולי‪ ,‬ע עובד ‪1992‬‬ ‫פרויד ז‪ ,.‬פרוש החלו‪ ,‬ע עובד ‪2008‬‬ ‫‪Coetsier M., Etty Hillesum and the Flow of Presence (A Voegelinian‬‬ ‫‪Analysis), University of Missouri Press, 2008‬‬ ‫‪Felman S. & Laub D., Testimony: Crises of Witnessing in Literature,‬‬ ‫‪Psychoanalysis and History, New York Routledge, 1992‬‬ ‫‪Golan R., The Averted Gaze and the Sacrifice of Womanhood, Almanac of‬‬ ‫‪Psychoanalysis I, 1998‬‬ ‫‪Lacan J., The Four Fundamental concepts of Psychoanalysis, London,‬‬ ‫‪Penguin, 1977‬‬ ‫‪106‬‬ ‫מושב ב' ‪ – 3‬הרצאה ‪ :3‬חשיבה מאגית במצבי בריאות מסכני חיי‪ :‬אמהות‬ ‫שילדו בטר עת תינוק במשקל נמו) מאוד כמקרה מבח‬ ‫ד"ר נחמי באו‪ ,‬אוניברסיטת בר‪%‬איל*‪ ,‬גב' צילה וידברג וגב' יעל אושר‪ ,‬המרכז‬ ‫הרפואי ע"ש אדית וולפסו*‪ ,‬ד"ר דוד קהלת‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬המרכז הרפואי‬ ‫ע"ש אדית וולפסו*‬ ‫רקע‪ :‬בעבר רווחה התפיסה שחשיבה מאגית נפוצה בעיקר בקרב ילדי‪ ,‬אנשי‬ ‫הסובלי מבעיות נפשיות‪ ,‬או שבטי פרימיטיביי‪ .‬מחקרי בשני העשורי‬ ‫האחרוני מלמדי שסוג זה של חשיבה נפו‪ 1‬ג בחברה המערבית בקרב אנשי‬ ‫מבוגרי משכילי‪ ,‬אינטלקטואלי ובריאי נפשית‪.‬‬ ‫חוקרי רבי עסקו בשאלה מתי מתעוררת חשיבה מאגית‪ .‬הגישה הדומיננטית‬ ‫בתחו‪ ,‬המסתמכת על מחקרי רבי‪ ,‬טוענת שחשיבה כזאת מתעוררת במצבי‬ ‫מלחיצי המאופייני ברמה גבוהה של חוסר וודאות ובתחושה של חוסר שליטה‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‪ :‬מחקר זה בוח* אמהות שילדו בשלבי הריו* מוקדמי תינוקות‬ ‫במשקל נמו‪ ,‬מאוד‪ .‬תינוקות שנולדו זמ* רב לפני המועד נמצאי ימי‪ ,‬שבועות‬ ‫ולעיתי חודשי בסכנה ניכרת לבריאות‪ ,‬התפתחות וא לחייה‪ .‬למחקר שתי‬ ‫מטרות‪ (1) :‬לזהות ולתאר את דרכי ההתמודדות של אמהות אלה ע הסיטואציה‬ ‫תו‪ ,‬התמקדות בחשיבה מאגית ובפרקטיקות הנובעות ממנה‪ (2) ,‬לאתר חלק‬ ‫מהגורמי המשפיעי על החשיבה המאגית ומעצבי את הפרקטיקות הנובעות‬ ‫ממנה‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬הנתוני נאספו בראיונות עומק מובני למחצה ע ‪ 30‬נשי שילדו בלידה‬ ‫מוקדמת )בי* ‪ 25%33‬שבועות הריו*( פג במשקל נמו‪ ,‬מאוד )בי* ‪ 650%1600‬גר(‪.‬‬ ‫הראיונות נערכו לאחר קבלת אישור וועדת הלסינקי באחד מבתי החולי במרכז‬ ‫האר‪ 1‬כשהתינוקות היו עדיי* מאושפזי בפגיה‪ .‬הראיונות הוקלטו ותומללו ונותחו‬ ‫על פי השיטה הפנומנולוגית על ידי שני חוקרי במקביל‪.‬‬ ‫ממצאי‪ :‬שני ממצאי בולטי עולי מניתוח הראיונות‪ .‬האחד‪ ,‬כל המרואיינות‪,‬‬ ‫ללא הבדל דת‪ ,‬רמת דתיות‪ ,‬מוצא‪ ,‬רמת השכלה או עיסוק תיארו שימוש בפרקטיקות‬ ‫מאגיות על מנת לשמור על התינוק‪ .‬עוד נמצא שג מרואיינות שציינו שה* אינ*‬ ‫מאמינות בכוחה של מאגיה השתמשו בפרקטיקות אלה‪ .‬הפרקטיקות כללו הטמנת‬ ‫קמעות וספרי תפילה באינקובטור שבו שוכב התינוק והשתקת הא מלדבר על‬ ‫‪107‬‬ ‫התקדמותו של התינוק מחשש לעי* הרע‪ .‬ממצא נוס מלמד כי השימוש בפרקטיקות‬ ‫אלה קשור ברובו ללחצי שהופעלו על האמהות ובעיקר מצד נשי בסביבת*‬ ‫הקרובה‪.‬‬ ‫מסקנות והשלכות‪ :‬ממצאי המחקר חושפי שימוש בפרקטיקות מאגיות באחד‬ ‫ממצבי הבריאות מסכני החיי שעד כה נבדקו בצמצו‪ .‬בעוד מחקרי קודמי‬ ‫האירו בעיקר את הקשר שבי* מאפייניו האישיי של האד לבי* השימוש‬ ‫בפרקטיקות מאגיות במצבי לח‪ ,1‬מחקר זה מלמד כי הסביבה הקרובה מעצבת וא‬ ‫מכתיבה את השימוש בפרקטיקות המאגיות‪ .‬יש להכיר בפרקטיקות מאגיות כדר‪,‬‬ ‫לגיטימית להתמודדות ע מצבי בריאות מסכני חיי ולבחו* את השימוש בה* ג‬ ‫במצבי נוספי‪ .‬באופ* ספציפי‪ ,‬במטרה להקל על הורי שתינוק מצוי בפגיה חשוב‬ ‫לאפשר לה לשי ספרי תפילה וקמעות באינקובטור של התינוק כל עוד הדבר אינו‬ ‫פוגע בטיפול הרפואי‪ .‬בנוס‪ ,‬ראוי לתת את הדעת להשלכות שעשויות להתלוות‬ ‫להשתקת אמהות בשלב כה קריטי בחייה*‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪Affleck, G., Tennen, H., & Rowe, J. (1991). Infants in crisis: How parents‬‬ ‫‪cope with newborn intensive care and its aftermath. New York,‬‬ ‫‪NY: Springer.‬‬ ‫‪Davis, L., Edwards, H., Mohay, H., & Wollin, J. (2003). The impact of‬‬ ‫‪very premature birth on the psychological health of mothers.‬‬ ‫‪Early Human Development, 73, 61-70.‬‬ ‫‪Friedland, N., Keinan, G., & Regev, Y. (1992). Controlling the‬‬ ‫‪uncontrollable: Effects of stress on illusory control. Journal of‬‬ ‫‪Personality and Social Psychology, 63, 923-931.‬‬ ‫‪Keinan, G. (1994). The effects of stress and tolerance of ambiguity on‬‬ ‫‪magical thinking. Personality and Social Psychology, 67, 48-55.‬‬ ‫‪108‬‬ Keinan, G. (2002). The effects of stress and desire for control on superstitious behavior. Personality and Social Psychology Bulletin, 28, 102-108. Schippers, M.C., & Van Lange, P.A.M. (2006). The psychological benefits of superstitious rituals in top sport: A study among top sportspersons. Journal of Applied Social Psychology, 36, 25322553 Vyse, A. (1997). Believing in magic: The psychology of superstition. New York: Oxford University Press. Whitson, J.A., & Galinsky, A.D. (2008). Lacking control increases illusory pattern perception. Science, 322, 115-117. Wiseman, R., & Watt, C. (2004). Measuring superstitious belief: Why lucky charms matter. Personality and Individual Differences, 37, 1533-1541. Winch, P.J., Alam, M.A., Akther, A., Afroz, D., Ali, N.A., Ellis, … the Bangladash PROJAHNMO Study Group (2005). Local understandings of vulnerability and protection during the neonatal period in Sylhet district, Bangladesh: a qualitative study. The Lancet, 366(9484), 478-485. 109 ‫מושב ב' ‪ – 3‬הרצאה ‪ :4‬תחושת קוהרנטיות‪ ,‬תקוה וערכי בקרב בני נוער‬ ‫הנחשפי לירי טילי‪ :‬מחקר אור)‬ ‫ד"ר אורנה בראולבינסו ופרופ' שפרה שגיא‪ ,‬אוניברסיטת ב* גוריו* בנגב‬ ‫רוחניות נלמדה ונחקרה ע"י חוקרי לח‪ 1‬ואנשי בריאות במש‪ ,‬שני רבות ונמצאה‬ ‫כגור משמעותי בפתוח יכולת הפרט בהתמודדות בזמ* מצבי לח‪ .1‬המונח רוחניות‬ ‫הוא אינטרדיסציפלינרי‪ ,‬מורכב מאלמנטי שוני‪ ,‬וכולל בתוכו רצו* ליצוק משמעות‬ ‫ומטרות לחיי הפרט‪ .‬מטרתו של המחקר שלנו היתה לבחו* מדדי רוחניות‪ %‬תחושת‬ ‫קוהרנטיות‪ ,‬תקווה וערכי‪ %‬בקרב מתבגרי החיי בסביבה של קונפליקט פוליטי‬ ‫וחווי ירי טילי‪ .‬שלושת המשתני מייצגי תכונות של רוחניות שהוזכרו‬ ‫במחקרי שוני כמו חיפוש אחר משמעות ומטרות בחיי‪ ,‬תקווה‪ ,‬ערכי ואמונות‪.‬‬ ‫תקופת ההתבגרות היא תקופה התפתחותית חשובה שבה מבני נפשיי כמו תחושת‬ ‫קוהרנטיות‪ ,‬תקווה וערכי מתפתחי ומתייצבי‪ .‬תחושת הקוהרנטיות מייצגת‬ ‫מוטיבציה‪ ,‬ומשאבי פנימיי וחיצוניי של הפרט להתמודד ע לחצי ולתפוס‬ ‫אות כמאתגרי ולא כמאיימי‪ .‬התקווה‪ ,‬יש בה אלמנטי קוגניטיביי ורגשיי‬ ‫והיא מהווה יכולת לחשיבה דדוקטיבית כמו ג יכולת להעלות רעיונות ופתרונות‬ ‫חדשי ויצירתיי‪ .‬מערכת ערכי היא תוצר של סביבה חברתית ויכולה ליצור‬ ‫שאיפות לקידו מטרות חברתיות‪ .‬השאלה ששאלנו במהל‪ ,‬המחקר נגעה להשפעה‬ ‫של החיי בצל האלימות על התפתחות המבני החשובי הללו‪.‬‬ ‫הנתוני נאספו באמצעות שאלוני אות מילאו בני נוער בגילאי ‪12%18‬במהל‪ ,‬שתי‬ ‫תקופות‪ .‬המדג הראשו* )‪ (n=114‬נאס במהל‪ ,‬אוגוסט ‪ 2006‬בשדרות ובישובי‬ ‫באזור‪ ,‬שסבלו באותו תקופה מירי טילי לאור‪ ,‬כחמש שני‪ .‬במהל‪ 2006 ,‬נפלו כ‪%‬‬ ‫‪ 1000‬טילי באזור‪ .‬המדג השני )‪ (n=83‬נאס בתחילת ‪ 2009‬באותו אזור שהמשי‪,‬‬ ‫לספוג ירי טילי כל השני‪ .‬במהל‪ 2008 ,‬נפלו כ‪ 3000%‬טילי באזור‪.‬‬ ‫בהשוואה שערכנו בי* שתי התקופות מצאנו כי חלה ירידה משמעותית ברמות של‬ ‫שלושה משתני‪ :‬תחושת קוהרנטיות‪ ,‬תקווה והתייחסות לערכי קולקטיביי‪.‬‬ ‫תוצאות אלו יכולות להצביע על כיוו* התפתחות של ירידת פוטנציאל הפתוח של‬ ‫משאבי התמודדות בקרב בני נוער‪ .‬נראה כי המצב הכאוטי והבלתי יציב לאור‪ ,‬זמ*‪,‬‬ ‫והאיו הבלתי פוסק של ירי טילי היקשו על הנוער לתפוס את העול כברור‪ ,‬כנית*‬ ‫לניהול ובמיוחד כמשמעותי‪ .‬יתרה מכ‪ ,,‬המצב המתמש‪ ,‬גר במהל‪ ,‬הזמ* לירידה‬ ‫‪110‬‬ ‫ נראה שהירידה בציפיות משקפת‬.‫בתחושת התקווה ובמיוחד ירידה בצפיות לעתיד‬ ‫ המצב הקונפליקטואלי גר ג‬,‫ בנוס‬.‫את תחושת חוסר האוני של המתבגרי‬ ‫ הדיו* יתייחס לקשר האפשרי‬.‫ ותפיסות חברתיות‬,‫לבלבול בכל הנוגע לגיבוש ערכי‬ ‫ של אלימות פוליטית לבי* התפתחות הרוחניות של בני הנוער‬,‫בי* המצב המתמש‬ .‫ כרוני בתקופה התפתחותית חשובה‬1‫שנחשפי למצב לח‬ ‫רשימת מקורות‬ Antonovsky, A. (1993). The structure and properties of the Sense of Coherence Scale. Social Science & Medicine 36: 725-733. doi:10.1016/0277536(93)90033-z Antonovsky, H. & Sagy, S. (1986). The development of sense of coherence and its impact on responses to stress situations. Journal of Social Psychology 126: 213-225. Retrieved from http://pao.chadwyck.co.uk/PDF/1268299082716.pdf Hitlin, S. (2003). Values as the core of personal identity: Drawing links between two theories of the self. Social Psychology Quarterly 66: 118-137. http://www.jstor.org/stable/pdfplus/1519843.pdf Hobfoll, S. E., Briggs-Phillips, M. & Stines, L.R. (2003). Fact and artifact: The relationship of hope to a caravan of resources. In R. Jacoby and G. Keinan (Eds.), Between stress and hope: From a disease-centered to a health-centered perspective, (pp. 81-104). Westport, CT, US: Praeger Publishers/ Greenwood Publishing Group. Knafo, A., Daniel, E. & Khoury-Kassabri, M.( 2008). Values as protective factors against violent behavior in Jewish and Arab high schools in Israel. Child Development 79: 652-667. 111 Moscardino, U., Scrimin, S., Capello, F. & Altoe, G. (2010). Social support, sense of community, collectivistic values and depressive symptoms in adolescents survivors of the 2004 Beslan terrorist attacks. Social Science & Medicine 70: 27-34. Sagy, S., & Antonovsky, H. (1996). Structural sources of the Sense of Coherence: Two life stories of Holocaust survivors in Israel. Israel Journal of Medical Science 32: 200-205. Sagy, S., & Antonovsky, H. (1999). Structural resources contributing to the development of Sense of Coherence: Analysis of life stories. Sichot (Hebrew). Sagy, S., & Adwan, S. (2006). Hope in times of threat: The case of Israeli and Palestinian youth. American Journal of Orthopsychiatry 76: 128-133. Seginer, R. (2008). Future orientation in times of threat and challenge: How resilient adolescents construct their future. International Journal of Behavioral Development 32: 272-282. doi: 10.1177/0165025408090970 ‫ הקשר בי חוויות רוחניות ביומיו ומעורבות בעיסוק‬:5 ‫ – הרצאה‬3 '‫מושב ב‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫גב' ענת אלבזשניידרמ‬ ‫ מגבלה או נכות‬,‫בריפוי בעיסוק מתמקדי בסיוע לאנשי המתמודדי ע ליקוי‬ ‫ למעורבות בעיסוקי בעלי משמעות ומטרה עבור על מנת לאפשר‬,‫במציאת הדר‬ ‫ מעורבות בעיסוק מוגדרת כלקיחת חלק בעיסוקי או‬.‫לה השתתפות במארג החיי‬ 112 ‫פעילויות‪ ,‬כתוצאה מבחירה עצמית ומוטיבציה )ילו*‪%‬חיימובי‪ 1‬ושות'‪ .(2006 ,‬במוקד‬ ‫המקצוע נמצאות חשיבות ותרומת העיסוק לבריאות הנפשית והפיזית של האד‬ ‫ונושא זה נחקר רבות ) ; ‪Palmadottir, 2010 ; Mee, Sumsion, & Craik, 2004‬‬ ‫‪ ; Law, Steinwender, & Leclair, 1998 ; Carpenter, 1994‬יוסמ*‪.(2010 ,‬‬ ‫רוחניות מוגדרת כחיפוש אחר משמעות ותכלית בחיי ) & ‪Johnston‬‬ ‫‪ (Mayers, 2005‬והיא מתייחסת לאמונה בכוח עליו* בעל השפעה חיובית על‬ ‫האנושות‪ .‬היא יוצרת את השקפת עולמו של האד והאינטראקציה ע הסביבה‬ ‫)‪ .(Griffith, Caron, Desrosiers, & Thibeault, 2007‬בנוס‪ ,‬היא עשויה להוות‬ ‫גור מניע בבחירת העיסוקי והפעילויות המשמעותיי לו )ילו*‪%‬חיימובי‪ 1‬ושות'‪,‬‬ ‫‪.(Johnston & Mayers, 2005 ; 2006‬‬ ‫במסמ‪ ,‬המתע"מ – "מרחב ותהלי‪ ,‬העשייה המקצועית בריפוי בעיסוק"‬ ‫)מסמ‪ ,‬המכיל את המושגי העדכניי ומתווה את תהלי‪ ,‬ההתערבות בריפוי בעיסוק‬ ‫בישראל( הרוחניות מופיעה כ"מתייחסת למחשבות‪ ,‬רגשות ופעילויות שלנו הקשורות‬ ‫למשמעות שאנחנו מעניקי לחיי היומיו" )ילו*‪%‬חיימובי‪ 1‬ושות'‪ ,2006 ,‬עמ' ‪ .(9‬מכא*‬ ‫שרוחניות הינה אחד הגורמי המשפיעי על האד בבחירת העיסוקי ויוצקת‬ ‫לתוכ את התוכ* הרצוי בעיני האד‪ .‬רוחניות משפיעה וחובקת את כל עצמיותנו‬ ‫ומעשינו )‪ (Govier, 2000‬והיא בעלת השפעה בולטת על העיסוק האנושי ) ‪Belcham,‬‬ ‫‪.(2004‬‬ ‫בשל הדיו* התיאורטי הקיי בספרות על המושגי מעורבות בעיסוק‬ ‫ורוחניות‪ ,‬נעשה ניסיו* לבדוק מחקרית את הקשר בי* רמת המעורבות בעיסוק לבי*‬ ‫תדירות חוויות רוחניות ביומיו במסגרת קורס סמינר מחקר המהווה חלק מלימודי‬ ‫תואר ראשו* בריפוי בעיסוק במכללה החרדית מבח"ר בבני ברק‪.‬‬ ‫‪ 16‬סטודנטיות הלומדות בשנה ג' השתתפו בסמינר ואספו נתוני על ‪161‬‬ ‫נבדקי‪ .‬הסטודנטיות קיבלו רקע תיאורטי על הנושא וכלי המחקר והתנסו בכלי‬ ‫לפני העברת‪ .‬הנבדקי נדגמו בדגימת כדור שלג לאחר קבלת אישור מועדת‬ ‫האתיקה של אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫על מנת לבדוק את רמת המעורבות בעיסוק נעשה שימוש באבחו* ה‪ACS (Activity %‬‬ ‫)‪ .(Baum & Edwards, 1995) Card Sort‬זהו אבחו* שתורג לעברית )כ‪ 1‬והרטמ*‪%‬‬ ‫מאיר‪ ,(2001 ,‬בעל תקפות ומהימנות‪ ,‬שפותח במטרה להערי‪ ,‬את דפוסי העיסוקי‪,‬‬ ‫פעילויות הפנאי והתפקוד היומיומי המורחב‪ ,‬תו‪ ,‬התייחסות להעדפות האד‪.‬‬ ‫על מנת להערי‪ ,‬את תדירות החוויות הרוחניות נעשה שימוש בשאלו* ה‪%‬‬ ‫‪DSES‬‬ ‫‪113‬‬ ‫)‪ .(Underwood & Teresi, 2002) (The Daily Spiritual Experience Scale‬זהו‬ ‫שאלו* למילוי עצמי שנועד למדוד חוויות רוחניות יומיומיות או שגרתיות‪ .‬לשאלו*‬ ‫נתוני סטנדרטיי טובי בגרסה האנגלית אול אי* מידע עליו בגרסה העברית‪.‬‬ ‫מכיוו* שהשאלו* תורג לעברית אול לא עבר תהלי‪ ,‬של תרגו חוזר‪ ,‬התהלי‪ ,‬נעשה‬ ‫במסגרת הקורס‪.‬‬ ‫במסגרת ניתוח הנתוני הראשוני לא נמצא קשר בי* שני כלי המחקר‪.‬‬ ‫בנוס‪ ,‬לא נמצא קשר בי* משתנה הגיל לבי* כלי המחקר‪ .‬כ* נמצא הבדל מובהק בי*‬ ‫נבדקי רווקי לנשואי באבחו* ה‪ ACS%‬אול לא נמצא הבדל ביניה בשאלו* ה‪%‬‬ ‫‪ .DSES‬לא נמצא הבדל בי* נבדקי שהגדירו עצמ דתיי‪%‬לאומיי לבי* נבדקי‬ ‫שהגדירו עצמ חרדי בשני כלי המחקר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬המהימנות הפנימית של שאלו*‬ ‫ה‪ DSES %‬נמצאה גבוהה‪ .‬יש לציי* כי מדובר בעיבוד ראשוני של הנתוני וכי נמשכי‬ ‫עיבודי נוספי‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר מוסיפות מידע חשוב על שני מדדי המחקר‪ ,‬המאופייני במורכבות‬ ‫ורב ממדיות‪ .‬המהימנות הגבוהה שהתקבלה בשאלו* ה‪ DSES %‬פותחת חלו* להמש‪,‬‬ ‫תיקו הכלי ולהרחבת מגוו* כלי המחקר העומדי לרשות אלו המעונייני לפתח את‬ ‫מחקר הרוחניות באר‪.1‬‬ ‫רשמית מקורות‬ ‫יוסמ*‪ ,‬נ‪ .(2010) .‬נוירו‪%‬עיסוק‪ :‬אשנב למוח ולעיסוק האנושי‪ .‬כתב עת ישראלי לריפוי‬ ‫בעיסוק ‪.71%93 ,(2) 19‬‬ ‫ילו*‪%‬חימובי‪ ,1‬ש‪ ,.‬זק"ש‪ ,‬ד‪ ,.‬ויינטראוב‪ ,‬נ‪ ,.‬נוטה‪ ,‬א‪ ,.‬מזור‪ ,‬נ‪ ,.‬ושות' )‪ .(2006‬מרחב‬ ‫ותהלי‪ ,‬העשיה המקצועית בריפוי‬ ‫בעיסוק בישראל‪ .‬תל‪%‬אביב‪ :‬העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק‪.‬‬ ‫כ‪ ,1‬נ‪ ,.‬והרטמ*‪%‬מאיר‪ ,‬ע‪ .(2001) .‬מבח* מיו* כרטיסי פעילות‪ .‬ירושלי‪ :‬האוניברסיטה‬ ‫העברית‪.‬‬ ‫‪Baum, C.M., & Edwards, D. (1995). Activity Card Sort. St. Louis, MO:‬‬ ‫‪Washington University at St. Louis.‬‬ ‫‪Belcham, C. (2004). Spirituality in occupational therapy: Theory in‬‬ ‫‪practice?. British Journal of Occupational Therapy, 67, 39-46.‬‬ ‫‪114‬‬ Carpenter, C. (1994). The experience of spinal cord injury: The individuals` perspective implications for rehabilitation practice. Physical Therapy, 74, 614-629. Govier, I. (2000). Spiritual care in nursing: A systematic approach. Nursing standard, 14(17), 32-36. Griffith, J., Caron, C.D., Desrosiers, J., & Thibeault, R. (2007). Defining spirituality and giving meaning to occupation: The perspective of community-dwelling older adults with autonomy loss. Canadian Journal of Occupational Therapy, 74, 78-90. Johnston, D., & Mayers, C. (2005). Spirituality: A review of how occupational therapists acknowledge, assess and meet spiritual needs. British Journal of Occupational Therapy, 68, 386-392. Law, M., Steinwender, S., & Leclair, L. (1998). Occupation, health and well-being. Canadian Journal of Occupational Therapy, 65(2), 81-91. Mee, J., Sumsion, T., & Craik, C. (2004). Mental health clients confirm the value of occupation in building competence and self-identity. British Journal of Occupational Therapy, 67(5), 225-233. Palmadottir, G. (2010). The role of occupational participation and environment among Icelandic women with breast cancer: A qualitative study. Scandinavian Journal of Occupational Therapy, 17(2), 127-135. Underwood, L.G., & Teresi, J.A. (2002). The Daily Spiritual Experience Scale: Development, theoretical description, reliability, exploratory factor analysis, and preliminary construct validity using health-related data. Annals of Behavioral Medicine, 24(1), 22-33. 115 ‫מושב ב' ‪ :4‬אלטרנטיבות רוחניות בחינו)‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' תמר כתריאל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב ב' ‪ – 4‬הרצאה ‪ :1‬על חינו) לדתיות ב זמננו‬ ‫ד"ר יות חות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫בעשור האחרו* אנו חווי את שוב של הדת והמחשבה הדתית כשחקני ראשיי‬ ‫במרחב החברתי והפוליטי‪ .‬על הרקע הזה‪ ,‬נמצאת המחשבה החינוכית בעי* הסערה‬ ‫משו שהיא חווה מה שנית* לכנות "תפנית תיאולוגית" של ממש‪ .‬ה"פדגוגיה‬ ‫הביקורתית" היא דוגמה מייצגת לאמור‪ .‬בתחו הגותי זה‪ ,‬אנו עדי לאופ* שבו‬ ‫עבודותיו של איל* גור זאב‪ ,‬לצד אלו של אחרי‪ ,‬פותחות מחדש לדיו* סוגיות של‬ ‫נוכחות או נעדרות האל‪ ,‬קיומה של קדושה בעול‪ ,‬והחיבור ע הטרנסנדנטיות באופ*‬ ‫כללי‪ ,‬אחרי שני של הדחקה והשכחה‪ .‬הדבר הזה נכו* ג לתחומי דיסציפלינארי‬ ‫אחרי‪ ,‬כמו היסטוריה‪ ,‬מחשבה פוליטית‪ ,‬וסוציולוגיה‪ .‬במגוו* תחומי אלו ניכרת‬ ‫יותר ויותר רגישות לסוגיות תיאולוגיות בהקשרי של חברה חילונית מודרנית‪.‬‬ ‫רגישות מחודשת זו פתחה תחו המכונה בינתיי במחקר– בעיקר מתו‪ ,‬השענות על‬ ‫המחשבה הקונטיננטאלית של המאה העשרי – "תיאולוגיה‪%‬פוליטית"‪.‬‬ ‫במסגרת רחבה זו מטרת ההרצאה להציע את התיזה הרדיקאלית כי חינו‪ ,‬לדתיות‬ ‫הוא מאפיי* מרכזי של תקופתנו המקבל ביטוי משמעותי בפריחת של‬ ‫"אלטרנטיבות" חינוכיות בנות זמננו‪ .‬תחת חינו‪ ,‬הכוונה לדיו* תיאורטי שיוקדש למה‬ ‫שהפילוסופית של החינו‪ ,‬נל נודיגס כינתה "המטרות והמניעי של החינו‪ .",‬כא*‬ ‫הצביעה נודינגס בביקורת על הנטייה של חקר החינו‪ ,‬לשקוע בתו‪ ,‬סוגיות‬ ‫קונקרטיות‪ ,‬צרות‪ ,‬אמפיריות‪ ,‬ולזנוח את "השאלות הגדולות" בדבר מטרות‪,‬‬ ‫אסטרטגיות‪ ,‬ותיאוריות חינוכיות‪ .‬תחת "דתיות" הכוונה לרוחניות המבוססת על רגש‬ ‫רליגיוזי‪ ,‬ולא להיענות לדרישותיה של דת ממוסדת כזו או אחרת‪ .‬על בסיס הגדרות‬ ‫אלו‪ ,‬מטרתו של הדיו* שלהל* היא להדגי כי החינו‪ ,‬לדתיות של הזמ* הזה הוא‬ ‫אסטרטגיה חינוכית "אלטרנטיבית" מרכזית היו וכי חינו‪ ,‬זה כור‪ ,‬יחדיו שלושה‬ ‫מרכיבי מרכזיי‪ .‬המרכיב האחד הוא חיבור מיסטי שבי* האד לאל‪ ,‬בקונטקסט‬ ‫פוסט‪%‬חילוני‪ ,‬כלומר בתקופה שבה הדת והדתיות שבו לשחק תפקיד מרכזי בחיי‬ ‫החברתיי והפוליטיי‪ .‬תחת המושג של "מיסטיקה" הכוונה ל"חוויה" של התחברות‬ ‫אינטימית או התאחדות ע הקוסמוס וע האל; הידיעה האינטימית של האלוהי‬ ‫‪116‬‬ ‫דר‪ ,‬החוויה האנושית כפי שהגדיר זאת תומס אקווינס‪ .‬המרכיב השני הנו‬ ‫שהמיסטיקה החדשה היא צורה של "מיסטיקה של העול הזה"‪ ,‬כלומר ארצית‪ .‬דר‪,‬‬ ‫פשוטה – אולי אירונית – לחשוב על מיסטיקה כזו היא תחושת ההתעלות שרבי‬ ‫חשי כאשר קוני מכונית‪ ,‬מקרר‪ ,‬או בגד חדש‪ ,‬בבחינת קנית מותג אופנתי‪ ,‬זכית‬ ‫בחוויה רוחנית‪ .‬המותג פועל כמו איקו*‪ :‬מעי* מיניאטורה של קדושה‪ .‬המרכיב‬ ‫השלישי‪ ,‬ואולי החשוב ביותר‪ ,‬הנו שמיסטיקה זו אינה תגובת נגד למדעיות ולקדמה‬ ‫טכנולוגית‪ ,‬אלא דווקא תוצאה של מה שנית* לכנות פנטזיות מדעיות היפר‪%‬‬ ‫טכנולוגיות‪ .‬תחת "היפר טכנולוגיה" הכוונה כפולה‪ :‬מצד אחד העובדה שעולמנו עתיר‬ ‫טכנולוגיה ומהצד האחר העובדה כי הטכנולוגית מחליפות זו את זו במהירות גוברת‬ ‫והולכת‪ .‬שני טעמי אלו יחדיו מקימי את המושג של היפר טכנולוגיה בת זמננו‪.‬‬ ‫עידננו מאופיי* בהתעוררותה של מיסטיקה ארצית משו )ולא כהתנגדות ל‪(%‬‬ ‫התרחבות התופעות עתירות הטכנולוגיה כמו המרחב המקוו* )סייבר‪%‬ספייס(‪ ,‬הכפר‬ ‫הגלובאלי‪ ,‬מהפכת המידע‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬כמו ג השכפול הגנטי‪ ,‬השתלת האיברי‬ ‫המלאכותיי‪ ,‬ההוויה הווירטואלית ובאופ* כללי קריסת החלל והזמ* לכדי‬ ‫סינגולאריות של ממש‪ ,‬בה מתקיימי חיי האד כפרדוקס‪ .‬רליגיוזיות אינה מופיעה‬ ‫כא* כמאפיי* של תרבות שוליי או של קבוצות "עיד* חדש"‪ ,‬חוזרי בתשובה‪ ,‬נאו‪%‬‬ ‫ברסלבי‪ ,‬מתקשרי‪ ,‬תיאוסופי‪ ,‬וקבוצות שוליי‪ ,‬המוגדרות מטבע* כ"תרבות‪%‬‬ ‫שכנגד"‪ .‬יותר מכ‪ ,‬אנו למדי כי רליגיוזיות מקודדת דווקא לתו‪ ,‬התרבות‬ ‫הטכנולוגית‪ ,‬המדעית‪ ,‬צור ההוויה החילונית מודרנית‪ .‬על ידי כ‪ ,‬היא מובילה אותנו‬ ‫להבי* מחדש את משמעותו של חינו‪ ,‬חילוני מודרני המתאי לתקופתנו‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫גור‪%‬זאב א‪ .(2007) .‬לקראת חינו‪ ,‬לגלותיות‪ :‬רב תרבותיות‪ ,‬פוסט קולוניאליז‪,‬‬ ‫וחינו‪ ,‬שכנגד בעיד* הפוסט‪%‬מודרני‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬ ‫ווקסלר פ‪ .(2007) .‬החברה המיסטית‪ ,‬חיפה‪ :‬כרמל‪.‬‬ ‫‪Bruce S. (2002). God is Dead: Secularization in the West. London: Bleckwell,‬‬ ‫‪2002.‬‬ ‫‪Faivre A. (1994) Access to Western Esotericism. Albany: SUNY Press.‬‬ ‫‪Gershom Scholem G. (1944). Major Trends in Jewish History. New York:‬‬ ‫‪Schocken Books.‬‬ ‫‪117‬‬ Hanan A. (2001). Reclaiming Goodness: Education and the Spiritual Quest. Notre Dame: University of Notre Dame Press. Heelas P. (2008). Spiritualities of Life: New Age Romanticism and Consumptive Capitalism. Malden, MA.: Wiley-blackwell. Hytten K. (2006). Rethinking aims in education. Journal of Thought 41.3, 29-32. Noddings N. (2002). Educating Moral People: A Caring Alternative to Character Education. New York: Teachers College Press. Roszak T. (1971). The Making of a Counter Culture, Reflections on the Technocratic Society & Its Youthful Opposition. London: Faber and Faber. ‫ הסבר תיאורטי והדגמה‬:)‫ ויוגה כחינו‬,‫ חינו) כיוגה‬:2 ‫ – הרצאה‬4 '‫מושב ב‬ ‫מעשית‬ ‫ האוניברסיטה העברית ירושלי‬,‫מר אור ארגז‬ (Wexler 2000, 2008) ‫כחלק מ* השיח החינוכי העכשווי הקורא לרהסקרליזציה‬ ‫ הבאי לידי‬,(Lelwica, 2009, O’loughin, 2006) ‫ השבי הקרטזיאני‬,‫ולפריצה מתו‬ ‫ הרצאה זו תבקש לטעו* שלוש‬,‫ המערבי‬,‫ביטוי במגמה השכלתנית לעילא בחינו‬ :‫טענות השלובות זו בזו‬ *‫ חינו) ראוי הוא יוגה )מלשו* 'איחוד'( בשאיפתו לצמצ פערי בי‬.‫א‬ .‫ ובי* האד לבי* עולמו‬,‫האד לבי* עצמו‬ ‫תפיסת חינו) כיוגה מחייבת פדגוגיה החורגת מ הפדגוגיה המערבית‬ ,‫ ומיומנויות כתיבה‬,‫המוכרת שמושתתת על העברת ידע עובדתי‬ .‫קריאה וחשיבה‬ 118 .‫ב‬ ‫ג‪.‬‬ ‫אימו יוגה ראוי הוא חינו) כלומר תנוחות‪ ,‬תרגילי נשימה ומדיטציה‬ ‫ה פרקטיקות חינוכיות‪ .‬ארצה לטעו* כי פרקטיקות אלו מוסיפות‬ ‫נדב‪ ,‬של ידע אשר איננו קיי במערכת החינו‪ ,‬המערבית כפי שאנו‬ ‫מכירי אותה כיו‪.‬‬ ‫אתחיל את ההרצאה מהמשגה של החינו‪ ,‬דר‪ ,‬עיו* קצר במושג 'יוגה' על מנת לפרט‬ ‫את טענה א'‪ .‬מש אצא לדיו* המציג את החינו‪ ,‬המערבי ב* זמננו כחינו‪' ,‬מהכתפיי‬ ‫ומעלה' )‪ (Lelwica 2009‬שיסודותיו נטועי באפלטו* ובדואליז הקרטזיאני‪ .‬כנגד‬ ‫חינו‪ ,‬זה מציע השיח ההוליסטי בחינו‪(Miller, 2007, Ergas, Forthcoming a & ,‬‬ ‫‪ (b‬תפיסה הרואה באד ג גו ונשמה‪ ,‬כאשר בי* אלה אתמקד בגו דר‪ ,‬תפיסתה של‬ ‫אולופלי* )‪ (O’loughlin 1998, 2006‬אשר מציעה את עמדתו של מרלו‪%‬פונטי )‪(1962‬‬ ‫כעמדה חלופית לעמדה הקרטזיאנית‪ .‬דיו* זה יציג את טענה ב'‪.‬‬ ‫מכא* על מנת לתחו את גבולות הדיו* ביוגה אתבסס על )‪(De Michelis, 2004‬‬ ‫בהגדרתה את ה 'יוגה המודרנית' כפרי האינטראקציה של המסורת ההודית העתיקה‬ ‫ע תרבות המערב במהל‪ 150 ,‬השני האחרונות‪ .‬בכלל זה אתייחס ג לתפיסתו של‬ ‫איינגאר )‪ (2003 ,1993‬אשר פיתח את שיטתו מתו‪ ,‬מת* מעמד מרכזי לתנוחה היוגית‬ ‫כביטוי מלא לכל שמונת שלבי היוגה ע"פ היוגה סוטרה לפטנג'לי‪ .‬לאחר הדיו*‬ ‫התיאורטי אצא להגנת טענה ג' תו‪ ,‬כ‪ ,‬שאדגי מספר תנוחות ואמשיג את האופ* בו‬ ‫ביצוע תנוחה באופ* מעמיק‪ ,‬חוש את אישיותו של המתרגל‪ ,‬את עולמו‪ ,‬ואת האופ*‬ ‫בו הוא מתנהל בעול‪ .‬בכ‪ ,‬מבטאת התנוחה היוגית‬ ‫‪embodied knowledge‬‬ ‫)‪ ,(O'loughlin, 2006‬כלומר ידע המגול בגופו של המתרגל כידע של חיי‪ ,‬ולא ידע‬ ‫פרופוזיציונלי בלבד המנותק מחיי היומי‪ .‬התנוחה היוגית תהווה ניסיו* לאחות‬ ‫תיאוריה ומעשה ולהתעלות מעל דואליז מיתולוגי זה המצוי בליבו של בית הספר‬ ‫כמוסד ה"מכי*" לחיי בעודו מנותק מה‪ .‬המסקנה שתתבקש מ* הטיעוני הללו‬ ‫היא כי שילוב יוגה על ריבוי גווניה כאימו* יומיומי בבית הספר הוא מהל‪ ,‬מתבקש‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪De Michelis, E. (2004) A History of Modern Yoga (New York,‬‬ ‫‪Continuum).‬‬ ‫‪119‬‬ Ergas, O. (Forthcoming a) Spirituality as a Pragmatic Science - Towards the Establishment of a Holistic Educational Rationale, Journal of Religion and Education. Ergas, O. (Forthcoming b) "Religion" and "Body": Reclaiming the missing links of Western education, Religion and the Body, (Abo, Donner Institute for Research) Iyengar, B.K.S. (1993) Light on the Yoga Sutras of Patanjali (San Francisco, Thorsons). Iyengar, B.K.S. (2002) The Tree of Yoga (Boston, Shambhala). Lelwica, M. M. (2009) Embodying Learning: Post-Cartesian Pedagogy and the Academic Study of Religion,Teaching Theology and Religion, 12:2. Merleau-Ponty, M. (1962) Phenomenology of Perception tr. from French by Colin Smith. (London, Routledge and Keagan Paul) Miller, J. P. (2007) The Holistic Education Curriculum Review (Toronto, University of Toronto Press). O'loughlin, M. (1998) Paying Attention to Bodies in Education: theoretical resources and practical suggestions, Educational Philosophy and Theory, 30.3. O'loughlin, M. (2006) Embodiment and Education: Exploring Creatural Existence. Philosophy and Education, 15 (Dordrecht, Springer) 120 ‫‪Wexler, P. (2000) The mystical Society. (Boulder: Westview press).‬‬ ‫‪Wexler, P. (2008) Symbolic Movement (Rotterdam: Sense Publishers).‬‬ ‫מושב ב' ‪ – 4‬הרצאה ‪ :3‬הא חינו) ולדור‪ .‬מכי את בוגריו להתמודדות ע‬ ‫האתגרי של המציאות הישראלית?‬ ‫מר גלעד גולדשמידט‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫חינו‪ ,‬ולדור מבוסס על השקפת עול רוחנית – האנתרופוסופיה – ומייש בכל‬ ‫מערכותיו תפיסה זו‪ .‬פ* משמעותי בתפיסה רוחנית‪%‬חינוכית זו הוא הדגש על יישו‬ ‫של פסיכולוגיה התפתחותית שבמסגרתה משתני תוכניות הלימודי‪ ,‬אמצעי‬ ‫ההוראה‪ ,‬אווירת הלימוד‪ ,‬הקשר בי* המחנ‪ ,‬לילד ושאר מאפייני בית הספר לפי‬ ‫התפתחות הילד וצמיחתו לאור‪ ,‬כיתות בית הספר‪.‬‬ ‫השנה קיימי כ‪ 90 %‬גני‪ 16 ,‬בתי ספר יסודיי‪ 4 ,‬תיכוניי וארבע הכשרות מורי‬ ‫באר‪ 1‬בחינו‪ ,‬ולדור בישראל‪ .‬היק זה וכ* השתלבות רוב מוסדות חינו‪ ,‬ולדור‬ ‫במערכת החינו‪ ,‬הממלכתי מעלה צור‪ ,‬לבחו* את "התוצאות" של חינו‪ ,‬זה – בוגרי‬ ‫בית הספר ‪ %‬בעי* מדעית‪ .‬החוסר במחקרי קודמי כל שה בישראל וחוסר‬ ‫במחקרי איכותניי בעול מדגיש עוד יותר את הצור‪ ,‬במחקר מעי* זה‪ .‬בנוס‪ ,‬יש‬ ‫חשיבות למחקר בוגרי עבור ההורי‪ ,‬עבור הרשויות ועבור המחנכי עצמ‬ ‫העובדי בזר זה‪ .‬כמו כ* יש חידוש בהבאת תוצאות של מחקר איכותני ג עבור‬ ‫ארצות אחרות‪ ,‬שכ* לא נער‪ ,‬מחקר בוגרי איכותני ברחבי העול עד כה‪.‬‬ ‫ההרצאה תביא ממצאי ממחקר שמתבצע במסגרת עבודת דוקטורט של המרצה‪.‬‬ ‫המחקר עדיי* לא הושל ונמצא עדיי* בשלב של עיבוד נתוני‪ .‬הנתוני שיובאו‬ ‫בהרצאה משקפי תוצאות חלקיות בלבד‪ ,‬אבל יכולי לסמ* את המגמות העיקריות‬ ‫שעולות מ* המחקר‪.‬‬ ‫‪121‬‬ ‫מטרת המחקר העיקרית היא בחינת אופני ההשתלבות של בוגרי חינו) ולדור‪.‬‬ ‫בחברה לאחר סיו בית הספר בשלושה תחומי עיקריי‪ :‬שנת שירות‪ ,‬שירות‬ ‫צבאי ולימודי גבוהי‪ .‬המחקר מנסה לבחו* את האופי ואת האיכות של המוכנות‬ ‫לחיי שדר‪ ,‬חינוכית זו – חינו‪ ,‬ולדור ‪ %‬מקנה לבוגריה‪.‬‬ ‫המחקר נער‪ ,‬במתודולוגיה האיכותנית וכלל ‪ 40‬ראיונות עומק ע בוגרי בית הספר‬ ‫ולדור בגילאי ‪ 19‬עד ‪ ,29‬וכ* ‪ 4‬ראיונות ע אנשי שעבדו לאור‪ ,‬שני ע הבוגרי‬ ‫בשנות שירות ובלימודי אקדמאי‪ .‬בהרצאה יוצגו שדה המחקר‪ ,‬משתתפי המחקר‪,‬‬ ‫כלי המחקר‪ ,‬אופני ניתוח ועיבוד הנתוני ותוצאות חלקיות שעובדו עד כה‪.‬‬ ‫במסגרת הראיונות נבחנו בי* השאר השאלות הבאות‪ :‬מה ה* המגמות עיקריות‬ ‫מהתבוננות של בוגרי חינו‪ ,‬ולדור על תקופת בית הספר שלה? מה ה* האיכויות‬ ‫ומה הכלי שתקופת בית הספר נתנה לבוגרי להמש‪ ,‬חייה? כיצד חוו הבוגרי את‬ ‫היציאה החוצה לחיי "במציאות"? כיצד ה חווי את יכולת ההשתלבות‬ ‫וההתמודדות ע האתגרי בתחומי‪ :‬שנת שירות‪ ,‬שירות צבאי ולימודי גבוהי?‬ ‫באיזה מישורי מרגישי הבוגרי את עצמ מוכני ומצוידי להתמודדות ע‬ ‫העומד מול ובאיזה תחומי מרגישי חולשה?‬ ‫בהרצאה יוצגו כמה מ* התמות המרכזיות שעלו בהקשר של שאלות אלו‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫גולדשמידט‪ ,‬ג‪ .(2008) .‬עולמה של הילדות – ליווי וחינו‪ ,‬הילד לאור השקפת העול‬ ‫של חינו‪ ,‬ולדור‪ .‬הרדו‪ :‬הוצאת הרדו‪.‬‬ ‫הרווד‪ ,‬ס‪ .(2007) .‬טיפוח האד בילדות – עיוני בחינו‪ ,‬ולדור‪ .‬תל‪%‬אביב‪ :‬הומני‪.‬‬ ‫כה*‪ ,‬א‪ .(1983) .‬ספר ושמו אד‪ ,‬עיוני במחשבת החינו‪ ,‬ההומניסטי‪ .‬חיפה‪:‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫שטיינר‪ ,‬ר‪ .(1976) .‬כיצד קוני דעת העולמות העליוני‪ .‬תל‪%‬אביב‪ :‬מיכאל‪.‬‬ ‫שטיינר‪ ,‬ר‪ .(1980) .‬גו‪ ,‬נפש‪ ,‬רוח‪ .‬תל‪%‬אביב‪ :‬מיכאל‪.‬‬ ‫שטיינר‪ ,‬ר‪ .(1987) .‬חינו‪ ,‬הילד לאור מדע הרוח‪ .‬תל‪%‬אביב‪ :‬מיכאל‪.‬‬ ‫‪122‬‬ Easton, F. (1997). Educating the whole child 'head, heart and hands': Learning from the Waldorf experience. Theory into Practice, 36, 87-95. Leber. S. (1991). Die Sozialgestalt der Waldorfschule. Stuttgart: Freies Geistesleben. Richter, T. (Herausgeber). (2006). Paedagogischer Autrag und Unterichtziele Vom Lehrplan der Waldorfschule. Stuttgart: Freies Geistesleben. Steiner, R. (1980a). Allgemeine Menschenkunde als Grundlage der Paedagogik. Dornach: Rudolf Steiner Verlag. Steiner, R. (1980b). Neuorientierung des Erziehungwesens in Sinne eines freies Geistesleben. Dornach: Rudolf Steiner Verlag. Steiner, R. (1983). Die Paedagogische Grundlage und Zielsetzund der Waldorfschule. Dornach: Rudolf Steiner Verlag. Zander, H. (2007). Anthroposophie in Deutschland. Goettingen: Vandenhoek & Ruprecht. 123 The Study of Contemporary Spiritualities: :5 '‫מושב ב‬ Conceptualizations and Methods ‫ האוניברסיטה העברית בירושלי‬,‫ פרופ' יור בילו‬:‫יו"ר המושב‬ The Prophet Motive: How Religions Really :1 ‫ – הרצאה‬5 '‫מושב ב‬ Begin Prof. James R. Lewis, University of Tromsø The question of the origins of religion was, up until the middle of the twentieth century, a major focal point of scholarly interest. After midcentury, however, this topic declined in importance as researchers turned their collective attention to other subjects. What had once been a burning issue was quietly consigned to a chapter or two in survey texts on the study of religion – thus demoting the question of origins to the status of a quaint preoccupation of our academic ancestors. Since mid-century, there have been few thinkers with the passion to pursue this issue in the face of the indifference of the larger discipline. A significant figure among these has been Rene Girard, though his analysis of “violent origins” fails as a comprehensive theory of the primordial origins of religion. From a very different angle, William Bainbridge and Rodney Stark presented several paradigms for understanding the birth of religions in a provocative article on “cult formation” published almost three decades ago. However, though specialists in the field of new religions sometimes refer to this article, no one has sought to expand Bainbridge’s and Stark’s work into a more general model. A key assumption that drove this issue in the late nineteenth and early twentieth centuries was that if one understood the origins of religion, one would then be able to understand the nature of religion. Building on this 124 assumption, some approaches to religion – particularly the Chicago School dominated by the thought of Joachim Wach and Mircea Eliade – gave religious experience pride of place as the matrix out of which religions emerge. However, Wach and Eliade unduly burdened religious experience with the responsibility for legitimating religious studies as a distinct discipline, blinding them to alternate possibilities. There are many problematic aspects of viewing a direct encounter with the sacred as the paradigm for the beginning of all religions. For instance, many new sectarian groups in the Protestant tradition originate out of schisms. Though such conflicts rarely generate completely new religious traditions, sects that emerge out of schisms over substantial doctrinal disagreements are, technically, new religions. In The Prophet Motive, I reexamine this classic question in a fresh effort to understand, in the words of the subtitle, “how religions really begin.” Though neither I nor anyone else can lay claim to a completely objective approach, I would argue that we have finally reached a point where we can re-approach the topic of the origins of religion without being overwhelmed by questions about the nature of religion or overburdened by the need to legitimate an entire academic discipline. Both of these earlier concerns prompted theorists to seek a single source for Religion-with-a-capital-“R.” Once liberated from the blinders this kind of agenda imposes, the task immediately comes into focus as a question about the origins of religions (in the plural) – and it is clear that religions begin in a number of different ways. In the spirit if not the substance of Bainbridge’s and Stark’s analysis, The Prophet Motive will describe and analyze three of the primary ways by which religions come into being, namely religious experiences, schisms, and religious entrepreneurs: (1) Some religions originate in the visionary 125 experiences of founding prophets, though there is no need to claim (as was asserted by the Chicago School) that these experiences are sui generis. (2) Many other religions originate as schisms from pre-existing religious bodies. And (3) some religious innovations are crafted by their founders, though this creative process can be obfuscated by founders’ selfperceptions that they are discovering rather than inventing new truths. These sources of religions are not mutually exclusive. A founding prophetess might, for example, have a vision that ultimately prompts her to lead a schism from her parent religion. Alternately, a religious entrepreneur might design a variant on an existing religious body (e.g., via a radically new interpretation of the Bible), on the basis of which he leads a schism from that religious body. Yet another scenario is a religious experience that provides the core vision for a new religion, but which leaves the crafting of the details up to the entrepreneurship of the founding prophet and his early followers. The Prophet Motive will also explore and analyze what I have elsewhere referred to as legitimation strategies. The question of the origins of religions is intimately bound up with the issue of legitimacy. All emergent religions actively seek legitimacy. The classic discussion of this concept is Max Weber’s tripartite schema of traditional, rational-legal, and charismatic legitimations of authority. The dynamics – in the sense of upsetting rather than reinforcing established authority structures – of this schema are largely confined to the factor of charisma, a form of legitimation Weber viewed as especially, though not exclusively, characteristic of new religions. Weber’s work on the legitimation of authority provides a useful starting point for understanding the legitimation strategies deployed by religions, but his analysis is also inadequate. For example, in contrast to what one 126 might anticipate from the discussion of charismatic authority in Weber’s Economy and Society, one often finds new religions appealing to tradition – though the explicit nature of such appeals means they constitute a variation on what Weber had in mind by the traditional legitimation of authority, which he viewed as largely implicit. Also, when nascent movements attempt to justify a new idea, practice or social arrangement by attributing it to the authority of tradition, it is through a reinterpretation of the past that they are able to portray themselves as the true embodiment of tradition. Such modifications of his schema indicate that Weber did not have the last word on this issue. As I will show in The Prophet Motive, emergent religions rely upon a wide range of different strategies to gain legitimacy. For instance, in addition to charismatic appeals and appeals to the authority of tradition, many contemporary new religions also appeal to the authority of science by presenting themselves as “scientific” (Christian Science, Religious Science, Scientology, etc.). Yet another strategy is to appeal to an ancient wisdom or to a primordial religiosity that antedates current religions. These various strategies will be analyzed in three chapters, corresponding roughly with Weber’s three ways of legitimating authority. ‫רשימת מקורות‬ Bainbridge, William Sims, and Rodney Stark. 1977. Cult Formation: Three Compatible Models. Sociological Analysis 40. Bainbridge, William Sims, and Rodney Stark. 1980. Client and Audience Cults in America. Sociological Analysis 41 Campbell, Colin. 2002 [1972]. The Cult, the Cultic Milieu and Secularization. - Jeffrey Kaplan & Helene Loow, The Cultic 127 Milieu: Oppositional Subcultures in an Age of Globalization. Walnut Creek, California: Altamira. Eisenstadt, S.N. 1968. Max Weber on Charisma and Institution Building. University of Chicago Press. Frøystad, Kathinka Forthcoming. From analogies to narrative entanglement: Invoking scientific authority in Indian New Age spirituality. - James R. Lewis & Olav Hammer (eds), Religion and the Authority of Science. Brill. Girard, Rene. Violence and the Sacred. Translated by Patrick Gregory. Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1977 Lewis, James R. 2003 .Legitimating New Religions. Rutgers University Press. Lewis, James R. & Olav Hammer (eds). 2007. The Invention of Sacred Tradition. Cambridge: Cambridge University Press. Petersen, Jesper Aagaard. 2009. Contemporary Religious Satanism: A Critical Anthology. Ashgate Publishing. Whitehouse, Harvey. 1977. Inside the Cult. Oxford University Press. 128 From Opinions to Facts: The Problem of :2 ‫ – הרצאה‬5 '‫מושב ב‬ Reference in the New Spiritual Discourse Dr. Avital Sharon, The University of Texas at Austin This presentation deals with the rhetoric of the New Spiritual Environment while focusing on the problem of reference and the processes through which opinions get presented as objective facts. New Age websites dealing with a variety of topics including the more “mundane” love and life’s challenges will be rhetorically analyzed in their historical and social contexts. The mechanisms through which opinions are metamorphosed into universal facts and the consequences and implications of this phenomenon will be explored. The discussion will take into account the post-structural environment and the crisis of representation. Postmodernism was famously defined by Jean Francois Lyotard as incredulity towards metanarratives while Foucault compared the impetus of the post-structural movement to an earthquake, a crumbling down of the ground beneath one’s feet, especially in places where it perceived to be most solid and familiar. Rather than trying to capture reality, art and language have come to create their own system of signifiers without pointing to any signifieds “out there.” Consequently, post-structural writers highlighted the provisional and constructed nature of linguistic concepts, human beliefs, values, and even identities. Grand ideologies such as Socialism, the nuclear family and Religion were accordingly exposed as social and linguistic constructions. Operating from within that context, New Spiritual discourse has distinguished itself from institutionalized religion. Surveys reveal that people prefer to identify themselves as spiritual rather than religious, and suspicion towards institutional religion was noted by various authors and 129 researchers of the New Age. However, Wouter Hangraff has already pointed out a fundamental paradox in the New Age literature—a form of religion that emphasizes the primacy of personal experience, but is nevertheless largely based on the revelations accorded to a small number of religious virtuosi. Moreover, the New Spiritual climate paradoxically focuses on the personal and the subjective but constructs it as an objective and universal truth through appeals to the visceral and the ineffable as well as to the ethos of science. An important consequence of these rhetorical moves is a new discourse that freely borrows from the teachings of old religious traditions but without referencing or crediting them. The end result is decontextualization and a blunt presentation of myriad opinions as homogenized facts. In the attempt to veer away from institutionalized religion and encourage individuals in their process of self-discovery, a specific worldview and “subjective” experience is nevertheless constructed. ‫רשימת מקורות‬ Burke, Kenneth. A Rhetoric of Motives. Berkeley: University of California Press, 1969. ———. The Rhetoric of Religion : Studies in Logology. Berkeley: University of California Press, 1970. Foucault, Michel. The Order of Things: An Archaeology of the Human Sciences. [1st American ed. New York,: Pantheon Books, 1971. Foucault, Michel, Mauro Bertani, Alessandro Fontana, François Ewald, and David Macey. Society Must Be Defended : Lectures at the Collège De France, 1975-76. 1st ed. New York: Picador, 2003. Hanegraaff, Wouter J. New Age Religion and Western Culture : Esotericism in the Mirror of Secular Thought. Leiden ; New York: E.J. Brill, 1996. 130 Heelas, Paul, David Martin, and Paul Morris. Religion, Modernity, and Postmodernity, Religion and Modernity. Oxford, UK ; Malden, Mass.: Blackwell Publishers, 1998. Herrick, James A. The Making of the New Spirituality : The Eclipse of the Western Religious Tradition. Downers Grove, Ill.: InterVarsity Press, 2003. Katz, Steven T. "Mystical Speech and Mystical Language." In Mysticism and Language. , edited by Steven T. Katz, 3-41. New York: Oxford University Press, 1992. Lyotard, Jean François. The Postmodern Condition : A Report on Knowledge, Theory and History of Literature ;. Minneapolis: University of Minnesota Press, 1984. Roof, Wade Clark. Spiritual Marketplace : Baby Boomers and the Remaking of American Religion. Princeton, N.J . Princeton University Press, 1999. Teasdale, Wayne. The Mystic Heart : Discovering a Universal Spirituality in the World's Religions. Novato, Calif: New World Library, 1999. 131 Using researchers’ feelings as a method of :3 ‫ – הרצאה‬5 '‫מושב ב‬ enriching the research Ms. Liora Nutov, The Technion, Gordon College, Oranim College We are emotional beings engaged in fieldwork…there is still perhaps the myth of neutral, semi-detached, 'scientific' and 'objective' ethnographer in operation, in theory if not in practice (Coffey, 1999: 96). As this quotation illustrates, researchers do experience a range of feelings such as, joy, loneliness, frustration, empathy, love, and envy (Coffey, 1999; Gilbert, 2001). Despite this recognition, only few researchers choose to expose their feelings during the research and describe them in the final research report or research paper. Researchers, who do report about their feelings, usually do it several years after the research has already been published. In most cases, the emotional facet of the research is described either in a separate paper (see, for example, Blee, 1998; Lalor, Begley and Devane, 2006; Ellingson, 2006; Chong, 2008; Seear and McLean, 2008) or an epilog (e.g., Kunda, 1992). One interpretation of spirituality is "the deepest values and meanings by which people live. In other words, "spirituality" implies kind of vision of the human spirit and what will assist it to achieve full potential" (Sheldrake, 2007: 1). Based on this interpretation, my perspective at spiritual-ethical research report is a report which addresses, describes and analyzes the researcher' feelings during the research. In my presentation, I will demonstrate how the researchers’ feelings can serve as a means by which the research is enriched in three ways: (a) as additional data, (b) as a data analysis tool, and (c) as an additional tool for 132 increasing the research reliability and validity. These three ways are briefly described in what follows. Researcher's feelings as data: Blee (1998), for example, studied racist activists. During her research, some of the informants intimidate her. Her own fear was an additional data which led her to understand the participants' world in which fear governs constantly. In my own research, in one of the schools I examined, I felt very comfortable. While I was analyzing the interviews, I realized that my informants feel also very comfortable at the school; in fact, the data analysis indicates that they love their workplace. Researcher's feeling as a data analysis tool: As Blee (1998) suggested in her paper, my feelings served as an analyzing tool: The above described comfortable feeling, led me to pay special attention in the interviews to the research participants' (homeroom teachers') expression of their need to belong. In the next stage of the data analysis, I realized that a need to belong is a strong motivator in the homeroom teachers' behavior, and, eventually, at the final stage of the data analysis, Maslow's pyramid of needs (1970) became one of the central components of the model developed for the homeroom teacher role. Researcher's feeling as tool for increasing the research reliability and validity: Merriam (1989) stated that: Ensuring validity and reliability in qualitative research involves conducting the investigation in an ethical manner (1998: 198). Shlasky and Alpert (2007) recommend researchers to include in the research report their attitude towards the topic they studied and the participants. They also emphasize that the report should be truthful and detailed. I argue that researcher's report about their feelings provide the 133 readership with a more complete picture about the research and by doing so, increase the research reliability and validity. ‫רשימת מקורות‬ Blee, K. M. (1998). White-Knuckle Research: Emotional Dynamics in Fieldwork with Racist Activists. qualitive sociology, 21(4) , 381-399. Chong, K. H. (2008). Coping with Conflict, Confronting Resistance: Fieldwork Emotions and Identity Management in a South Korean Evangelical Community. Qualitative Sociology, 31(4) , 369-390. Coffey, A. (1999). The Ethnographic Self. SAGE Publications. Ellingson, L. (2006). ‘Embodied Knowledge: Writing Researchers’ Bodies Into Qualitative Health Research. Qualitative Health Research, 16(2) , 298-310. Gilbert, K. R. (2001). The Emotional Nature of Qualitative Research . Boca Raton, FL: CRC Press LLC. Kunda, G. (1992). Engineering Culture: Control and Commitment in a HighTech Corporation. Philadelphia: Temple University Press. Lalor, J. G., Begley, C. M., & Devane, D. D. (2006). Exploring painful experiences: impact of emotional narratives onmembers of a qualitive research team. Journal of Advanced Nursing56(6) , 607-616. Merriam, S. B. (1998). Qualitative research and case study applications in eduction. San Francisco: Jossey-Bass Publications. Seear, K., & McLean, K. (2008). Breaking the silence: The role of emotional labour in qualitative research. Retrieved 2009, from www.tasa.org.au/conferencepapers08/Sociology%20as%20Discipline/ Seear,%20Kate,%20Session%2015%20PDF.pdf. Sheldrake, P. (2007). A Brief History of Spirituality. Wiley-Blackwell. 134 Shlasky, S., & Alpert, B. (2007). Ways of Writing Qualitative Research: From Deconstracting Reality to Its Construction as a Text. MOFET Istitute (in Hebrew). De pace fidei: Image, Representation and :4 ‫ – הרצאה‬5 '‫מושב ב‬ Hierarchy - A Comparative Perspective Dr. Madeea Axinciuc, (University of Bucharest) The lecture aims at a revision and a re-appraisal, from an inter-religious perspective, of the meaning and the significance of the divine hierarchies as “vectors” indicating toward the One beyond. The proposed discussion will be performed in a framework established by the relation between the One and the Multiple considered in philosophical terms, by highlighting the different modes and modalities of envisaging, in different religious and/or philosophical traditions, the concept of unity. The discourse about the One beyond is possible only as discourse of the divine hierarchy pertaining to the realm of multiplicity. Since the One beyond multiplicity can only be indicated through the divine hierarchies bridging between the visible Multiple and the invisible One, the understanding of the key-concept of unity is essentially linked to the structure, the dynamic and the “intention” of the divine hierarchy. The vision of the One beyond is thus fostered from within the experiential realm of the divine hierarchy and interpreted by means of philosophical and hermeneutical devices. 135 The proposed approach revisits the methodological concept of perspectivism as reformulated by Moshe Idel: “By this concept [perspectivism] I designate the possibility of interrogating a certain religious literature from the perspective of acquaintance with another religious literature. This is neither a matter of comparison […], nor a case of historical filiation between two bodies of writing or thought. It is rather an attempt to better understand the logic of systems by comparing substantially different ones and learning about one from the other.” (Ascensions on High in Jewish Mysticism: Pillars, Lines, Ladders, 2005, p. 11) The lecture does not intend to find the commonalities of different religious traditions thus offering a facile solution, but rather to mark the distinctive (and correspondent) features meant to further provide the prerequisites for the possibility of an inter-religious dialogue. The religious traditions to be approached are not only the three Abrahamic religions (with a special emphasis on Judaism and the “invention” of monotheism), but also polytheistic and non-theistic traditions. Special attention will be paid to the philosophical thematization of the One and the Multiple and to its later developments, ramifications and influences in framing the general intellectual layout for the discussions concerning monotheism. In the light of Nicolaus Cusanus’ treatise De pace fidei, the problem of the union among religions and the issue of ecumenism will be critically brought into discussion. 136 ‫רשימת קריאה‬ Corbin, Henry, L’Imagination créatrice dans le soufisme d’Ibn ‘Arabi, Flammarion, Paris, 1958. ---. Le paradoxe du monothéisme, L'Herne, Paris, 1981. ---. Mundus imaginalis or the Imaginary and the Imaginal, Golgonooza Press, 1976. Couliano, Ioan Petru, Expériences de l’extase, Payot, Paris, 1984. ---. The Tree of Gnosis, Harper, San Francisco, 1991. Eliade, Mircea, Shamanism: Archaic Techniques of Ecstasy, translated: W.R. Trask. London: Routledge and Kegan Paul, 1964. ---. The Sacred and the Profane: The Nature of Religion, translated from French: W.R. Trask, Harvest/HBJ Publishers, New York, 1957. Idel, Moshe, Hasidism: Between Ecstasy and Magic, SUNY Press, Albany, 1995. ---. Absorbing Perfections: Kabbalah and Interpretation, Yale University Press, New Haven & London, 2002. ---. Ascensions on High in Jewish Mysticism: Pillars, Lines, Ladders, Central European University Press, Budapest/New York, 2005. Maimonides, Moses, The Guide of the Perplexed, Translated by Shlomo Pines, University of Chicago Press, Chicago, 1963. Marion, Jean-Luc, L’Idole et la distance, Livre de Poche, Paris, 1991. 137 ‫‪Savran, George, Encountering the Divine: Theophany in Biblical‬‬ ‫‪Narrative, T & T Clark International Publishers, London/New York,‬‬ ‫‪2005.‬‬ ‫‪Schuon, Frithjof, De l’Unité Transcendante des Religions, Gallimard,‬‬ ‫‪Paris, 1948.‬‬ ‫‪Spinoza, Baruch, A Theologico-Political Treatise, trad. de R.H.M. Elwes,‬‬ ‫‪Dover Publications, New York, 1951.‬‬ ‫‪Wolfson, Elliot R., Through a Speculum that Shines. Vision and‬‬ ‫‪Imagination in Medieval Jewish Mysticism, Princeton University Press,‬‬ ‫‪Princeton, New Jersey, 1994.‬‬ ‫מושב ב' ‪ :6‬רוחניות בתנועה – מושב משולב התנסות חוויתית‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר דיתה פדרמ‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב ב' ‪ – 6‬הרצאה ‪ :1‬התנסות חוויתית תנועת הגו‪ .‬בשילוב ע דימוי‬ ‫והבעה כאמצעי לאחדות העצמי ע הרוח‬ ‫גב' ורד כתר בעלת ‪ M.A‬בתנועה הוליסטית בשיטת איחוד ‪ 4‬המרחבי ; בעלת‬ ‫"אושר" – מרכז תנועה הוליסטית להתפתחות עצמית וחברתית‪ ,‬ועובדת בשיתו ע‬ ‫יחידת בריאות של עיריית הרצליה בתוכניות תנועה להשכנת רוגע ומניעת אלימות‪.‬‬ ‫נפעיל את גופנו בתנועה זורמת בליווי דימויי‪ .‬באמצעות הדימויי ניצור בתודעה‬ ‫מכנה משות בי* גופנו‪ ,‬רגשותינו‪ ,‬מחשבותינו והבעתנו העצמית‪ .‬במרחב הנוצר‬ ‫נתוודע לטבעו של העצמי האמיתי החובק כל‪ .‬נרגיש את עצמנו נוכחי בגופנו‪,‬‬ ‫מעוגני וע זאת שטי במרחבי האינסופיי של הרוח‪ .‬ברגעי האחדות האלו נחווה‬ ‫רגיעה עמוקה‪ ,‬שלווה‪ ,‬שמחה והרגשה מאוד טובה‪.‬‬ ‫‪138‬‬ ‫מושב ב' ‪ – 6‬הרצאה ‪ :2‬גו‪.‬נפש בתנועה‪ :‬ניתוח השפה הטיפולית בתכניות‬ ‫הכשרה לטיפול בתנועה ותכניות היוצאות משיח העיד החדש‬ ‫גב' טל ברגר טיקוצינסקי‪ ,‬האוניברסיטה העברית ירושלי‬ ‫"איזו* גו נפש"‪" ,‬פסיכותרפיה גופנית הוליסטית"‪" ,‬טיפולי מגע בילדי ע הפרעות‬ ‫קשב" ו‪" %‬תרפיה בתנועה" ה* דוגמאות ממגוו* רחב ועשיר של תכניות להכשרה טיפולית‬ ‫הממוקדות בגו‪ ,‬המופיעות ביותר ויותר מוסדות הכשרה )ציבוריי ופרטיי( בשני‬ ‫האחרונות‪ .‬העיסוק של תכניות ממי* זה בגו והצבתו במרכז ההכשרה מערערי על‬ ‫הדומיננטיות של הנפש בשיח הטיפולי )ראה למשל‪ .(Pfister,1997 :‬הנחת המוצא‬ ‫בהרצאה היא שבתכניות אלו מוצג ידע חדש המאתגר את משמעות הקשר בי* הגו‬ ‫לנפש ומחולל תזוזה בשיח הטיפולי השליט‪.‬‬ ‫מטרת ההרצאה לעסוק באות* 'תזוזות ידע' ולהבי* את משמעות*‪ ,‬תו‪ ,‬הדגשת‬ ‫האפשרות לשינוי‪ ,‬ערעור ודינאמיות בשדה הידע לצד תהליכי של המשכיות ושעתוק‬ ‫)‪ :(Wexler,1996‬דווקא בשילוב בי* תחומי דעת טמו* הפוטנציאל לחולל תהלי‪ ,‬שינוי‬ ‫של השיח ופתיחת אפשרות לתוצר חדש‪ ,‬טיפול שונה ועיצוב מחדש של יחסי הכוח‬ ‫בתו‪ ,‬הטיפול )‪.(Wexler, 2000‬‬ ‫ההרצאה תבח* תהליכי אלו בשתי תכניות הכשרה שהמשות לה* הוא העמדת הגו‬ ‫במרכז ההכשרה‪ ,‬א‪ ,‬ה* שונות במקורות הידע הטיפולי עליה ה* מתבססות‪ :‬תכניות‬ ‫לטיפול בתנועה המתבססות על שיח פסיכולוגי מול תכניות הכשרה הוליסטיות היוצאות‬ ‫משיח של העיד* החדש‪.‬‬ ‫ביתר פירוט‪ ,‬תבח* ההרצאה הא חדירתו של ידע חדש הנובע מהגו מרחיבה את‬ ‫גבולות השיח הטיפולי ומשנה את היררכית הידע הקיימת‪ .‬בבחינת שינוי זה תתמקד‬ ‫ההרצאה בשפה הטיפולית המוקנית בהכשרה ותבח* אותה כזירה היוצרת מפגש בי*‬ ‫תחומי ידע תו‪ ,‬אפשרות לערעור על היררכית הידע וכ* בשפה הטיפולית בה‬ ‫משתמשי המטפלי במפגש בי* תחומי ידע שוני‪.‬‬ ‫בשל ההגמוניה של השיח הפסיכולוגי בשדה הטיפולי הידע והשפה הנגזרי ממנו‬ ‫קיימי בתכניות ההכשרה‪ ,‬א‪ ,‬לצד ישנ ניסיונות לאיתגור השיח באמצעות שילוב‬ ‫ידע גופני חדש בטיפול ובהכשרה ובעריכת סימטריזציה בינו לבי* השיח הדומיננטי‬ ‫הקיי‪.‬‬ ‫‪139‬‬ ‫שילוב הידע העולה מ* הגו ותנועתו אל תו‪ ,‬השיח הטיפולי בפרקטיקות המפגש‬ ‫השונות ובייחוד יצירת שיח טיפולי חדש הנות* שוות ער‪ ,‬לדעת גופנית‪ ,‬מאפייני את‬ ‫הטיפול בתנועה ואת הטיפול ההוליסטי כזירה של תזוזת ידע‪ .‬חדירת* של תפיסות‬ ‫אלו לטיפול מראה כי קיימי ג גבולות נזילי בתו‪ ,‬השדה ואפשרות לאיתגור‬ ‫היררכית הידע‪.‬‬ ‫בעצ הנחת היסוד של טיפולי אלו באשר לחיבור בי* הגו לבי* הנפש‪ ,‬ה‬ ‫מאפשרי חדירה של תכני שבעבר לא היו מקובלי בשיח הטיפולי המערבי‬ ‫)‪.(Synnott,1992‬וכ‪ ,,‬על א עיצוב* של חלק מתכניות ההכשרה באמצעות שיח‬ ‫טיפולי פסיכולוגי ופיקוח פרופסיונאלי נוקשה‪ ,‬הטיפול בתנועה והטיפול ההוליסטי‬ ‫אינ נטמעי בתו‪ ,‬הפסיכולוגיה אלא מנסי‪ ,‬בדרגות שונות‪ ,‬ליצור שיח טיפולי אחר‬ ‫בהכשרה ובטיפול‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫אילוז‪ ,‬א'‪ (2002) .‬האוטופיה הרומנטית‪ :‬בי אהבה לצרכנות‪ .‬הוצאת הספרי של‬ ‫אוניברסיטת חיפה‪ .‬ע"מ ‪.276 – 269 ,196 %188‬‬ ‫בורדייה‪ ,‬פ'‪ .(2005) .‬שאלות בסוציולוגיה‪ .‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬ ‫שטיינר‪ ,‬ג'‪ .(2005) .‬יסודות אנתרופולוגיי‪ ,‬הקשרי תרבותיי ודפוסי‬ ‫של תרגו‪ .‬קשת החדשה‪ :‬רבעו לספרות עיו וביקורת‪ .‬גיליו* ‪ ,12‬ע"מ ‪%35‬‬ ‫‪.48‬‬ ‫‪Fadlon, J.(2004). Meridians, Chakras and Psycho-Neuro -Immunology: The‬‬ ‫‪Dematerializing Body and the Domestication of Alternative Medicine, Body and‬‬ ‫‪Society. Vol. 10 (4).Pp. 69-86.‬‬ ‫‪Guttmann, J., Regev, D. (2004). The Phenomenological Approach to Art‬‬ ‫– ‪Therapy. Journal of Contemporary Psychotherapy, Vol. 34 (2). Pp.153‬‬ ‫‪162.‬‬ ‫‪140‬‬ Nolan, J. (1998). The Therapeutic State: Justifying Government at Century's End. NYU Press. Pp 1 - 21. Pfister, J. (1997). On Conceptualizing the Cultural History of Emotional and Psychological life in America. in Pfister J. and Schong, N.(ed.) Inventing the psychological: toward a cultural history of emotional life in America. New Haven, Conn.: Yale University Press. Pp.17- 43. Rose N. (1996).Inventing our Selves : Pshychology, Power and Personhood. Cambridge University Press.Pp. 81 - 100. Synnot, A.(1992). Tomb, Temple, Machine and Self: The Social Construction of the Body. The British Journal of Sociology, Vol. 43 (1), Pp. 79 - 110. Turner, B. (1984) The Body and Society. Basil Blackwell ltd. Pp. 30 – 60 Wexler, P.(1996). Holy Sparks: Social Theory, Education and Religion. New York : St. Martin's Press. Wexler, P.(2000). Mystical Society. Colorado: Westview Press, Pp.17-3, 93-110. ‫ ועל‬,‫ הפיסי‬.‫ יודע? על חוכמתו של הגו‬.‫ מה הגו‬:3 ‫ – הרצאה‬6 '‫מושב ב‬ ‫ לרוח‬.‫האחדות בי גו‬ ‫ אוניברסיטת תל אביב‬,‫גב' עינב רוזנבליט‬ ‫ אלא ה שני היבטי‬,‫הנחת היסוד בהרצאתי היא שהגו הרוח אינ נפרדי זה מזה‬ ‫ תחילה אציג את התפיסה הבודהיסטית שהיא נקודת המוצא‬.‫שיוצרי אחדות אחת‬ ,‫ אתמקד בהיבטי הפיסיי של הגו‬,‫כ‬%‫ אחר‬.‫עבורי בדיו* על האחדות בי* גו לרוח‬ .‫ פחות‬% ‫ואבח* מה הגו הפיסי יודע והתודעה‬ 141 ‫בהמש‪ ,‬אראה כיצד הבנת האחדות בי* גו לרוח מאפשרת צמיחה מנטלית והתנהלות‬ ‫נכונה יותר בעול‪.‬‬ ‫משה פלדנקרייז אומר‪" :‬הגו והרוח ה שני פני של מציאות אובייקטיבית אחת‪,‬‬ ‫אחדות ושלמות שלא ניתנות לפירוק" )פרקי בשיטתי‪ .(12 ,‬פלדנקרייז בנה את שיטת‬ ‫האימו* והריפוי שלו על ההבנה שבאמצעות התנועה נחשפי בגו ג מרחבי‬ ‫מנטליי וביניה רגשות‪ ,‬מאוויי‪ ,‬מחשבות‪ ,‬זכרונות ודפוסי התנהגות; הגו‪ ,‬לדידו‪,‬‬ ‫אינו רק פיסי אלא יש בו שילוב של איכויות פיסיות ומנטליות‪ .‬בהרצאתי אתייחס‬ ‫לגו באופ* דומה‪.‬‬ ‫בעוד שגישת הפילוסופיה המערבית היא שידיעה מושגת באמצעות הגיו*‪ ,‬בבודהיז‬ ‫נלמד שהאמת מושגת לא רק על ידי האינטלקט אלא דר‪ ,‬הגו‪ ,‬ודר‪ ,‬הבנת האחדות‬ ‫בי* המימד הפיסי למימד הנפשי בו‪ .‬דוג* זנג'י‪ ,‬מורה ז*‪ ,‬פילוסו ומייסד אסכולת‬ ‫הסוטו בז* בודהיז‪ ,‬מכנה את המסע אחר האמת‪" :‬למידת האמת ע גו ונפש"‬ ‫)‪ .(Kasulis, 91‬לפי דוג*‪ ,‬ערנות לזיקה בי* הפיסי למנטלי מאפשרת נגישות לידיעה‬ ‫עמוקה על הקיו‪ ,‬וידיעה כזו מאפשרת התפתחות מנטלית וריפוי‪.‬‬ ‫הדוקטרינה הבודהיסטית ייחודית ביחס לפילוסופיות אחרות בכ‪ ,‬שבתשתיתה מצויה‬ ‫אחדות בי* תיאוריה ופרקטיקה‪ .‬התלמיד הבודהיסטי יכול לקרוא ערימות של‬ ‫כתבי‪ ,‬א‪ ,‬א לא יתאמ* מעשית‪ ,‬הוא לא יגשי את התורה‪ .‬אני סבורה שחיבור זה‬ ‫בי* תיאוריה לפרקטיקה חסר ג בחלק מהמחקרי על הגו; מעטי מה‬ ‫מתייחסי ממש למערכות הפיסיולוגיות‪ ,‬לבשר ולעצמות‪ .‬כדי ליצור חיבור בי*‬ ‫קונספט לבי* המציאות האנטומית של הגו ‪ %‬אבח* יסודות פרקטיי מאימו*‬ ‫במדיטציה ומאימו* במחול‪ .‬אתמקד בתהלי‪ ,‬בסיסי שמתחולל בגו הפיסי‪:‬‬ ‫התרוקנות והתמלאות‪ ,‬ובאופ* בו הוא נחווה במדיטציה ובמחול‪.‬‬ ‫בגו האנושי הכל מצוי בנדיבות ובמדויק מאד‪ .‬איזו* חומרי עדי* ומער‪ ,‬מוקפד של‬ ‫מנגנוני מאפשרי את קיומו של הגו‪ ,‬והכרחיי לו‪ .‬חכמתו של הגו נתונה לו עוד‬ ‫מאז התהוותו ברח הא‪ .‬לפי התורה הבודהיסטית‪ ,‬דווקא החשיבה נגועה לפעמי‬ ‫בבורות‪ ,‬ומתרחקת מחכמת הגו‪ .‬באמצעות דיו* בהתמלאות והתרוקנות אדגי את‬ ‫כוונתי בביטוי "חוכמת הגו"‪.‬‬ ‫בהקשר זה אתייחס לרעיו* הריקות ‪ (Suzuki D.T, 58) sunyata‬הבודהיסטי‪ .‬ריקות‬ ‫היא שהות באירועי כפי שה‪ ,‬וניקיו* מהמחשבה על מה שעומד מאחוריה‪ .‬ריקות‬ ‫היא דר‪ ,‬של התבוננות בחוויה‪ ,‬שאינה מוסיפה ואינה גורעת מהפרטי הפיסיי‬ ‫‪142‬‬ ‫והמנטליי של האירועי‪ ,‬אלא חווה אות כמות שה באמת‪ .‬ריקות היא הלו‪%,‬רוח‬ ‫ריק מהנחות קודמות ומסיפורי שאנחנו בדר‪ ,‬כלל מוסיפי על החוויה‪ .‬מה שנשאר‬ ‫אחרי שמתרוקני מהפסולת התודעתית זה הרגע הנוכחי כמות שהוא‪ .‬ריקות‬ ‫מאפשרת לחוות את הדברי כהוויית‪ ,‬בלי להעצי כאב ופחד‪ ,‬שממילא נוכחי‬ ‫בקיומנו‪.‬‬ ‫כדי לאמ‪ 1‬הלו‪%,‬רוח של ריקות אפשר להתבונ* בגו הפיסי‪ ,‬שיודע להיענות לה‪ .‬כש‬ ‫שהריאות יודעות להתרוק* מאויר כדי להתמלא אויר בנשימה הבאה‪ ,‬כ‪ ,‬יודעת‬ ‫לעשות זאת מערכת העיכול‪ ,‬וכ‪ ,‬יודעי יתר האיברי להשתנות‪ ,‬ולאפשר התרוקנות‬ ‫והתמלאות‪.‬‬ ‫השהות בגו ובמה שהוא חווה‪ ,‬פיסית או מנטלית‪ ,‬מאפשרת לחוות את ההשתנות‬ ‫האינסופית שמתרחשת כל רגע‪ .‬בפועל‪ ,‬אנחנו פשוט לא מודעי אליה‪ ,‬כי אנחנו מעט‬ ‫מעט שוהי בהווה כפי שהוא באמת‪.‬‬ ‫כשמפני מבט לגו‪ ,‬אפשר ללמוד מאופ* ההתנהגות הפיסית‪ ,‬ולאמ‪ 1‬אותה ג‬ ‫לרבדי המנטליי של הקיו‪ .‬כ‪ ,‬באשר ליציבה הפיסית שהיא ג יציבה מנטלית‪,‬‬ ‫באשר לנשימה‪ ,‬ובאשר לאומנות ההתרוקנות שהגו יודע‪ ,‬ואנחנו יכולי לנסות‬ ‫להיעתר לה‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫דקארט‪ ,‬רנה‪ .‬הגיונות‪ :‬על הפילוסופיה הראשונית‪ .‬מצרפתית‪ :‬דורי מנור‪ .‬תל‪%‬אביב‪:‬‬ ‫ידיעות אחרונות‪.2001 ,‬‬ ‫הופמ*‪ ,‬יואל‪ .‬מצבי רוח‪ .‬ירושלי‪ :‬כתר ספרי‪.2010 ,‬‬ ‫פלדנקרייז‪ ,‬משה‪ .‬פרקי בשיטתי‪ ,‬תל‪%‬אביב‪ :‬הוצאת אל‪.1964 ,‬‬ ‫רז‪ ,‬יעקוב‪ .‬ז* בודהיז‪ :‬פילוסופיה ואסתטיקה‪ .‬האוניברסיטה המשודרת‪ :‬משרד‬ ‫הביטחו*‪.2006 ,‬‬ ‫‪Abe, Masao. A Study of Dogen: His Philosophy and Religion. New-York:‬‬ ‫‪State University of New -York Press, 1992.‬‬ ‫‪Beck, Charlotte Joko. Nothing Special: living Zen. New-York:‬‬ ‫‪HarperCollis publishers, 1993.‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪Benoit, Hubert. The Supreme Doctrine: Psychological Studies in Zen‬‬ ‫‪Thought. New-York: Pantheon Books, 1955.‬‬ ‫‪Kasulis, T.P. Zen Action Zen Person. Honolulu: University of Hawaii‬‬ ‫‪Press, 1981.‬‬ ‫‪Suzuki, D.T. Essays in Zen Buddhism. Great Britain: Souvenir Press, 2010.‬‬ ‫‪Watts, Alan. Psychotherapy, East West. New-York: Ballantine Books,‬‬ ‫‪1969.‬‬ ‫‪Watts, Alan. This is it. New-York: Vintage Books, 1958.‬‬ ‫‪Wilber, Ken. No Boundary: Eastern and Western Approaches to Personal‬‬ ‫‪Growth. Boston: Shambala, 1985.‬‬ ‫מושב ג' ‪ :1‬חלו ומציאות בקולנוע הרוחני‪ :‬הסרט "התחלה" )‪(Inception‬‬ ‫–מושב משולב הקרנת קטעי סרטי‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר איבו קוזלובסקי גול‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב ג' ‪ – 1‬הרצאה ‪ :1‬המימד הרוחני של תודעת המס)‪ :‬כוריאוגרפיה בשדה‬ ‫של חלו‪ ,‬מציאות וחיי נצח‬ ‫ד"ר לילה מור‪ ,‬המכללה האקדמית צפת‬ ‫הסרט "התחלה" מאת הבמאי כריסטופר נולא*‪ ,‬בדומה לסרטי מדע בדיוני כמו‪:‬‬ ‫"בלייד ראנר"‪" ,‬סולריס"‪" ,‬המטריקס"‪ 2001" ,‬אודיסיאה בחלל" ואחרי‬ ‫המאופייני במבנה עלילתי רב מימדי שלתוכו ארוגי שלל דימויי מטפוריי‬ ‫ורעיונות פילוסופי הוא טקסט שמהדהד במיוחד לחוקרי של דת‪ ,‬מיסטיקה‬ ‫‪144‬‬ ‫ורוחניות בקולנוע‪ .‬למרות אופי העלילה והסגנו* הטכנולוגי והעתידני של "התחלה"‬ ‫שממק אותו כמוצר ייחודי של המאה ה‪ ,21%‬אערו‪ ,‬השוואה היסטורית ואסתטית‬ ‫בי* העיסוק בעול החלו בסרט זה לבי* עול החלו בקולנוע של ז'א* קוקטו‪.‬‬ ‫בחלק בראשו* של ההרצאה אתייחס לסרטי "ד המשורר" )‪" (1932‬ואורפאוס"‬ ‫)‪ (1950‬ולארכיטיפי מעול החלו והמאגיה של קוקטו שנית* לזהות ג במחוזות‬ ‫החלו הווירטואליי של "התחלה"‪ .‬אציי* את הגישה הדומה בסרטי אלו למושגי‬ ‫של שינה‪ ,‬מות‪ ,‬חלימה‪ ,‬והלא מודע כמרחבי של חיי מטאפיסיי המאפשרי‬ ‫מפלט מהזמ* ומהתנועה הליניאריי של החיי הגשמיי‪ ,‬ומעניקי כוח בריאה‬ ‫עצו ואפילו חיי נצח לדמויות הראשיות‪ .‬אדגי את האופ* שבו העול המטאפיסי‬ ‫המשוחרר מחוקי הטבע הארציי נבנה באמצעות יישומי של כוריאוגרפיה קולנועית‬ ‫בסרטי של קוקטו ובסגנו* הוויזואלי של "התחלה" שלווה מהטקטיקות של‬ ‫האוונגרד‪ .‬אתייחס לכוריאוגרפיה כאלמנט המחבר את מרכיבי החלו והלא מודע‬ ‫לתו‪ ,‬אפשרויות בלתי נדלות של יצירתיות וחדשנות‪ .‬אדגי את האופני שבה כוח‬ ‫הבריאה וההרס שמאפיי* את צוות הדמויות "בהתחלה" והחיפוש המיוסר שלה* אחר‬ ‫שלמות פנימית שמסתיי בקתרזיס בא לביטוי דר‪ ,‬אלמנטי כוריאוגרפיי של‬ ‫תנועה בחלל ובזמ*‪.‬‬ ‫החלק השני של ההרצאה יוקדש לתיאוריות שעוסקות בתודעת המס‪ :,‬קולנוע‬ ‫כהחצנה וכהמשכיות של התודעה‪ ,‬והמימד הרוחני של המוח כמס‪ ,‬קולנוע‪" .‬התחלה"‬ ‫מציע שתי סוגיות עיקריות שעוסקות בתפיסה של מרחב וזמ*‪ .‬השאלה הראשונה היא‬ ‫באיזה מרחב אירועי המציאות או החלו בסרט מתרחשי? הא העול המתואר‬ ‫באמצעות דמויות הסרט מתרחש בעול שמחו‪ 1‬לגו‪ ,‬במוח ובהכרה‪ ,‬או ג בחו‪ 1‬וג‬ ‫בפני? השאלה השנייה עוסקת במהות הזמ* ובזמ* 'שבי* הזמני'‪ .‬אסתמ‪ ,‬על‬ ‫רעיונות פילוסופיי של אנרי ברגסו* וז'יל דלז כדי להסביר את התהלי‪ ,‬שדרכו השפה‬ ‫הקולנועית‪%‬כוריאוגרפית בונה את שדה התודעה ואת האופי הספיריטואלי של תופעת‬ ‫הדימוי והזמ*‪.‬‬ ‫באופ* כללי נית* למצוא "בהתחלה" מגוו* אסוציאציות מתחו המיסטיקה‬ ‫והרוחניות העכשווית בעיקר לגבי הפוטנציאל הגלו בתודעה האנושית וביכולת של‬ ‫הפרט והרבי ליצור מציאות ולברוא עולמות חדשי דר‪ ,‬השתלה והצמחה של‬ ‫רעיונות בלא מודע האישי והקולקטיבי‪ .‬רעיונות כמו‪ :‬חלימה קולקטיבית‪ ,‬צפייה‬ ‫בחלו על מס‪ ,‬קולנוע כאקט מודע של חלימה ויצירה קולקטיבית‪ ,‬והמס‪,‬‬ ‫כהמשכיותה של התודעה‪ ,‬מאפשרי לסרט להוות תוכ* והקשר לחקר התודעה דר‪,‬‬ ‫‪145‬‬ ‫ האינטואיציה והיצירה‬:‫הכלי שמאז ומתמיד התלוו וא הקדימו את המדע‬ .‫האמנותית‬ .‫ההרצאה כוללת הקרנה של קטעי מהסרט ומצגת‬ ‫רשימת מקורות‬ Bregson, H. Dreams, B.W. Huebsch, New York, 1914 Bregson, H. Creative Evolution, Camelot Press, New York, 1911 Cocteau, J. The Art of Cinema, Marion Boyars, London & New York, 1992 Deleuze, G. Cinema 2. The Time-Image, London: Athlone Press, 1989 Fisher, D. 'Inception', journal of Religion and Film, Vol.14, No.1, April, 2010 Harman, W.W. Global Mind Change, The Promise of the 21st Century, Berrett-Koehler Publishers, 1988 Lawrence, G.' Choreography and Creativity' in Framemakers: Choreography as an Aesthetics of Change, Gormly J. Ed. Daghdha Dance Company, 2008 Lehrer, J. The Neuroscience of Inception, Wired UK, 27 July 2010 Moore, L. Dance on Screen, Choreography for the Camera and the Screen, PhD thesis, Middlesex University, UK, 2000 Punt, M. 'Locating the Screen: Mind, World and Dialethic Logic' in Proceedings of the International Conference on Consciousness, Theatre, 146 ‫‪Literature and the Arts, Ed. Meyer-Dinkegräfe, M. Cambridge Scholars‬‬ ‫‪Press, 2005‬‬ ‫‪Pepperell R. Punt, M. Screen Consciousness: Mind, Cinema and World,‬‬ ‫‪Rodopi Press, 2006‬‬ ‫מושב ג' ‪ – 1‬הרצאה ‪ :2‬המימד הרוחני של תודעת המס)‪ :‬כוריאוגרפיה בשדה‬ ‫של חלו‪ ,‬מציאות וחיי נצח‬ ‫ד"ר מיכה אנקורי‪ ,‬מכללת סמינר הקיבוצי ומכללת אורני‬ ‫מחקר החלו בכלי הפסיכולוגיה המודרנית נמש‪ ,‬כבר למעלה ממאה שנה‪ .‬שאלות‬ ‫יסוד שהועלו על ידי פרויד וממשיכיו ממשיכות להעסיק אותנו עד ימינו אלה‪ :‬מיהו‬ ‫"האני החול"? הא יש חלומות נבואיי? מדוע חשבו הקדמוני שהחלומות‬ ‫מקור באלי וה נושאי עמ את חכמת האבות? הא החול יודע את חלומו או‬ ‫שהחלו יודע את החול? מדוע נזקק החלו לסמלי? הא קיימת שפת סמלי‬ ‫אוניברסאלית? מדוע חלומות של נפגעי טראומה אינ סימבוליי‪ ,‬ומתארי במדוייק‬ ‫את הסצינות הטראומטיות? הא החלו כנוע להגיו* מדעי או לחשיבה מיסטית?‬ ‫הא קיימת מגמה ותכלית בחלו?‬ ‫במהל‪ ,‬פיתוח* של תיאוריות פסיכולגיות שונות להבנת החלו התגבשה ג מגמה‬ ‫שרואה את החלו כהתרחשות במציאות מקבילה – מציאות הלא‪%‬מודע‪ .‬במציאות זו‬ ‫שוררי חוקי מיוחדי ולה שפת ביטוי ומבע מיוחדת – שפת סמלי‪ .‬מי שהוביל‬ ‫מגמה זו היה ק‪.‬ג‪ .‬יונג‪ .‬יונג‪ ,‬בניגוד לפרויד‪ ,‬ויתר מראש על הצגת הפסיכולוגיה כענ‬ ‫בתו‪ ,‬מדעי הטבע ונטה לפרשנות מיסטית ה* של החלומות וה* של ביטויי הנפש‬ ‫האחרי – בספרות‪ ,‬באומנות‪ ,‬בקולנוע‪.‬‬ ‫למרבית האירוניה דווקה שיטתו של יונג יצרה גשרי בי* המדע המודרני לבי*‬ ‫הפסיכולוגיה‪ ,‬ובמיוחד בחקר החלו‪.‬‬ ‫באותה תקופה שבה הפסיכולוגיה עסקה בנסיונות להבי* את החלו‪ ,‬התיצב המדע‬ ‫בפני תגליות שלא נית* להבינ* בכלי המדע הקלסי‪ .‬על רקע סוגיות אלו פיתחו‬ ‫פיזיקאי מודל של יקומי מקבילי‪ ,‬שקיימי בו זמנית‪ .‬פועלות בה מערכות‬ ‫‪147‬‬ ‫חוקי שונות ושאלת הקשר בי* יקומי אלו היא עדיי* בגדר חידה‪ .‬רעיו* היקומי‬ ‫המרובי מעסיק את המדע מאז שהגה אותו הפיזיקאי יו אוורט )‪ (1957‬והרעיו* מוצא‬ ‫את ביטויו ג בספרות המדע הבדיוני ובקולנוע – כדוגמת הסרט "התחלה"‪.‬‬ ‫האפשרות להציג אנלוגיות בי* עול החלו לבי* עול החומר כפי שהוא מתגלה‬ ‫למדע עולה משני הכיווני – המדעי והפסיכולוגי‪ .‬בעקבות גילויי מכניקת הקוונטי‪,‬‬ ‫המדע*‪ ,‬הצופה‪ ,‬שוב איננו צופה אובייקטיבי במציאות קיימת לכשעצמה – הוא חלק‬ ‫מ* התצפית ומשפיע עליה‪ .‬דיוויד בוה‪ ,‬מגדולי הפיזיקאי במאה העשרי‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫"בקרוב נצטר‪ ,‬להכניס את התודעה האנושית למשוואות שלנו‪".‬‬ ‫מ* הצד הפסיכולוגי הצטמצ הפער ונבנה גשר בי* חקר נפש האד כדיסציפלינה‬ ‫חברתית‪%‬רוחנית לבי* מדע הטבע על ידי ק‪.‬ג‪ .‬יונג‪ .‬בניסוח נוקב ומשמעותי אמר יונג‪:‬‬ ‫"במעמקי הנפש קשורה הביוגרפיה של היחיד ע תולדות השבט‪ ,‬ע ההיסטוריה‬ ‫האנושית בכללותה וע היקו כולו‪ ".‬בעבודה משותפת ע הפיזיקאי וולפגאנג פאולי‬ ‫הציג יונג את הקישריות הסינכרונית )בו‪%‬זמניות( כאלטרנטיבה לקשר סיבתי שעמד‬ ‫בבסיסו של המדע הקלסי‪ .‬ה* מצד חקר החלו וה* מצד הפיזיקה המציאות נתפסת‬ ‫לא כרצ ליניארי של סיבה ותוצאה אלא כמארג אינסופי שבו כל פיסת מציאות‬ ‫קשורה בקשרי רבי‪ ,‬גלויי וסמויי‪ ,‬ע כל שאר חלקי המציאות‪.‬‬ ‫הסרט "התחלה" נודד בי* מציאות לחלו‪ .‬הוא מתרחש במישורי הכרה שוני‪,‬‬ ‫ביקומי מקבילי‪ ,‬והוא עוסק באנלוגיות ובקשרי האפשריי והבלתי אפשריי‬ ‫שביניה‪.‬‬ ‫ההרצאה כוללת מצגת‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫ג'ודית לואיס הרמ*‪ ,‬טראומה והחלמה‪ ,‬ע עובד‪2005 ,‬‬ ‫מיצ'יו קאקו‪ ,‬הפיזיקה של הבלתי אפשרי‪ ,‬אריה ניר‪2010 ,‬‬ ‫מיכה אנקורי‪ ,‬דברי חלומות‪ ,‬דופ*‪1999 ,‬‬ ‫ויליא ג'יימס‪ ,‬החוויה הדתית לסוגיה‪ ,‬ביאליק‪1969 ,‬‬ ‫יונג‪ ,‬ק‪ .‬ג‪ .‬זכרונות מחשבות חלומות‪ ,‬מוד*‪2003 ,‬‬ ‫בריא* גרי*‪ ,‬מארג היקו‪ ,‬מטר‪2006 ,‬‬ ‫‪148‬‬ ‫מיכה אנקורי‪ ,‬אי לוקאליות קוונטית ותודעה‪ ,‬שיחות‪ ,‬אפריל ‪2008‬‬ ‫פריטיו קאפרה‪ ,‬הטאו של הפיזיקה‪ .‬מוד*‪2004 ,‬‬ ‫‪Jung, C. G., Synchronicity — An acausal connecting principle. Routledge‬‬ ‫‪and Kegan Paul, C.W. Vol 8, 1972‬‬ ‫מושב ג' ‪ :2‬יהודי במפגש ע תרבויות אסיה – מושב הכולל סדנה חוויתית‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' יואב אלשטיי‪ ,‬אוניברסיטת בר‪%‬איל*‬ ‫מושב ג' ‪ – 2‬הרצאה ‪ :1‬סדנה חווייתית – התנסות בקוא יהודי‬ ‫ד"ר דניאל סטמבלר‪ ,‬מכללת הדסה ירושלי‬ ‫בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב‪ .‬נושא עבודת הדוקטורט הוא מורי‬ ‫בודהיסטי יהודי‪ .‬כיו מלמד במכללת הדסה בירושלי‪ ,‬ומייסד קהילת הז* של‬ ‫ירושלי‪.‬‬ ‫תרגול מדיטציית קוא* יהודי‪ :‬במסגרת מסורת רינזאי )‪ (Rinzai‬ז* המסורתית‬ ‫מדיטציות על קואני )‪% (Koans‬מילות מפתח מתו‪ ,‬חילופי דברי חשובי בי* מורה‬ ‫לתלמיד – ה התרגול העיקרי‪ .‬המטרה היא לפרו‪ 1‬אל מעבר לתלותיות שלנו בחשיבה‬ ‫הקונספטואלית ולהשיג מודעות עמוקה יותר‪ .‬אנו נשתמש בשיטה זו ונבצע מדיטציה‬ ‫על מילות מפתח מ* המסורת היהודית‪ ,‬במטרה דומה‪.‬‬ ‫‪149‬‬ ‘Buddhism to the Jews’ or ‘Judaism to :2 ‫ – הרצאה‬2 '‫מושב ג‬ Buddhists’?: Interweaving Judaism and Buddhism in meditation practices in America and in Israel Ecole de Hautes Etudes en Sciences Sociales [EHESS] ,‫גב' מירה ניקולסקו‬ Paris The growing success of Buddhism in the West since the mid-20th century was accompagnied by the emergence of a new religious hyphenated figure: the ‘Jewish-buddhists’. This phenomenon is primarily american, where the growing diversity of Judaism and a national culture of hyphenated identities and of selfaffirmation of particularities, allows more creativity and the claim of one’s own spiritual choices. However, in Israel, due both to the discovery of meditation brought back home by the many young travelers in India, and to the already existant practices that American or Europen Olim (imigrants) bring along with them, Buddhism has been rapidly growing: it is said that proportionally to its population, Israel is the contry in the world with the most important density of Buddhist groups. But what ‘is a Jewish-Buddhist’? This phenomenon, which describes Jewish-born individuals practicing Buddhism without leaving Judaism, is characterized by individual ‘religious bricolages’. Because those individual strategies are subjective, as meaning and practice system-buildings always in process, they are extremely diverse and fluctuant. This is why there are nearly as many figures of so-called ‘jewish-buddhists’, as Jewish Buddhist individuals themselves. This phenomena can thus be qualified as a nebula of spiritual 150 paths, who parallel each other and sometimes vitbrate with one another, especially when sporadically, temporarily and ephemerly gathered, in general through a meditation session or retreat, a conference or a collective book. Because the ‘ideal-typic’ figure (in the Wébérian sense) of JewishBuddhists describes individuals for whom the adoption of buddhism doesn’t equal to a rejection of Judaism, but on the contrary, to the will to combine both Judaism and Buddhism in an effective and meaningful way, new hybrid practices have emerged. They tend to interweave Buddhist and Jewish practices in various meditation programs, offered either in Buddhist contexts or in Jewish contexts, mainly in Israel and in the United States. Thus, two major trends seem to emerge: one aims to ‘bring Buddhism to the Jews’, as says the founder of the Israeli meditation association Tovanna Steven Fulder, and the other aims to introduce Jewish practices within Buddhist contexts: The first trend can be seen in various groups offering meditation programs and retreats specially designed for Jewish people, such as the center Makor Or in a conservative synagogue of San Francisco, the Makom meditation program in the Jewish Community center of New York, or the mindfulness program offered by Rabbi J. Jacobson Maisels within the Yeshiva Pardes in Jerusalem. The second trend tends to bring Jewish practices within buddhist contexts, such as ‘Jewish mindfulness retreats’ in a Buddhist centers in America, or the organisation of Kippur retreats as well in the Tovanna group in Israel as in the New York Insight meditation center. 151 This article aims to offer a typology of those hybrid practices, which, if they seem similar from the outside, differ greatly in aim and content, giving rise to the current debate regarding the ‘origin’ of many contemporary practices of Jewish meditation. ‫רשימת מקורות‬ CHAMPION Françoise, « Religieux flottant, éclectisme et syncrétismes», in Jean Delumeau (éd.), Le fait religieux, Paris, Fayard, 1993, 781 p. HERVIEU LÉGER Danièle, Le pèlerin et le converti, la religion en mouvement, Paris, Champs Flammarion, 1999, 289 p. KAMENETZ Rodger, Le juif dans le lotus. Des rabbins chez les lamas, Paris, Calmann-Lévy, 1997 (San Francisco 1994), trad. de l’américain par Bernard Cohen, 306 p. KATZ Nathan, “Contacts between Jewish and Indo Tibetan civilizations through the Ages: some explanations”, Tibet journal, 16, n° 4 (1991) p. 90109. MARY André, « En finir avec la bricolage… ? », Archives de sciences sociales des Religions, n°116, octobre- décembre, 2001, Paris, CNRS p. 27-30. OBADIA Lionel, “Buddhism in the promise land. Outlines of the Bouddhist settlement in Israel”, in Charles Prebish et Martin Baumman (eds), Westward dharma, Buddhism beyond Asia, California, 2002, University of California, p. 177-188. 152 ‫‪LINZER Judith, Torah and Dharma, Jewish Seeker in eastern religions,‬‬ ‫‪Northvale, New jersey, Jason Aronson, 1996, 366 p.‬‬ ‫‪OBADIA Lionel, « Etre juif et bouddhiste », in ATTIAS Jean-Christophe,‬‬ ‫‪BENBASSA Esther, Des cultures et des Dieux. Repères pour une‬‬ ‫‪transmission du fait religieux, Paris, Fayard, 2007, 415 p., p.412-413‬‬ ‫‪OBADIA Lionel, « Bouddhisme et Judaïsme », Socio-Anthropologie,‬‬ ‫‪n°12, Traces, 2002, consulté le 16 avril 2008,‬‬ ‫‪URL : http://socioanthropologie.revues.org/document151.html‬‬ ‫‪SAUTTER Cia, “Chochmat: Rhymes with Spirit Rock”, in Journal of‬‬ ‫‪Religion and Popular Culture, Volume I: Spring 2002 consulté le 18 avril‬‬ ‫‪2008.URL http://www.usask.ca/relst/jrpc/chocmatprint.html‬‬ ‫מושב ג' ‪ – 2‬הרצאה ‪ :3‬שני ביקורי בשנטיניקט‪ :‬שלומית פלאו ואלכס‬ ‫ארונסו בנווההשלו של טאגור‬ ‫גב' כרמית רוז‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫שלושה עשורי לפני שעזריאל קרליב‪ ,‬ביקר בהודו והנציח את רשמיו‬ ‫בספרו "הודו‪ :‬יומ* דרכי" )‪ (1956‬שהפ‪ ,‬לש דבר‪ ,‬ביקרה בהודו שלומית פרידה‬ ‫פלאו‪ ,‬גננת עברייה שנדדה בעול ואשר כתבה את קורות מסעותיה בספרה "בת‬ ‫ישראל נודדת" )‪ .(1935‬זוהי אוטוביוגרפיה נדירה בעצ חיבורה על‪%‬ידי אישה‪ ,‬וכ*‬ ‫בהציג> סיפור חיי יוצא‪%‬דופ* בנו אותה תקופה ובכלל‪ ,‬סיפור של אישה הבוחרת‬ ‫לצאת למסעות בעול באופ* עצמאי וכדר‪%,‬חיי‪ .‬פלאו‪ ,‬אשר קיימה מערכת יחסי‬ ‫ענפה וקרובה ע רבינדרנת טאגור‪ ,‬הגיעה בעקבותיו להודו ב‪ 1922%‬על‪%‬מנת ללמד‬ ‫בשנטיניקט* – נווה‪%‬השלו‪ ,‬בית‪%‬הספר והאוניברסיטה ללימודי ולאומנויות‪ ,‬אשר‬ ‫‪153‬‬ ‫ייסד טאגור ב‪ 1901%‬בבנגל‪ .‬פלאו עבדה במקו כגננת וא למדה ש בעצמה במש‪,‬‬ ‫שנתיי‪ .‬כ‪ 15%‬שני לאחר מכ*‪ ,‬החל מ‪ 1937%‬ולאור‪ ,‬מלחמת העול השנייה וא‬ ‫אחריה‪ ,‬הגיע למקו אלכס ארונסו*‪ ,‬יהודי יליד ברסלאו‪ ,‬שהיתה אז חלק מגרמניה‪.‬‬ ‫ארונסו* היה אז דוקטור טרי לספרות מאוניברסיטת קיימברידג'‪ ,‬פליט יהודי בעל‬ ‫נתינות גרמנית‪ ,‬שחיפש מוצא באפשרויות התעסוקה המוגבלות שעמדו אז לידיו‪.‬‬ ‫שמעו של שנטיניקט* כ"ג* עד*‪ ,‬חופשי משעבודי הציוויליזציה המערבית‪ ",‬בהנהגת‬ ‫המשורר טאגור‪ ,‬הגיע לאוזניו ומש‪ ,‬את ליבו‪ .‬ארונסו* בחר לשהות וללמד ספרות‬ ‫אנגלית בשנטיניקט* תשע שני תמימות‪ ,‬עד אשר החליט להתאחד ע משפחתו‬ ‫בישראל‪ .‬זיכרונות משני אלה תיאר ארונסו* בספרו האוטוביוגרפי המרתק ‪"Brief‬‬ ‫‪Chronicles of the Time: Personal Recollections of my Stay in‬‬ ‫)‪.Bengal"(1990‬‬ ‫שני סיפורי מסע נדירי אלה שופכי אור על קשרי ראשוני‪ ,‬עמוקי‬ ‫וישירי ע הודו וע טאגור בפרט של שני אנשי רוח וחינו‪ ,‬שפעלו באר‪ .1‬פלאו‬ ‫היתה פעילה נמרצת כגננת‪ ,‬כמרצה‪ ,‬וכמסאית בנושאי חינו‪ ,,‬אשר נעשתה לשגרירה‬ ‫תרבותית וולונטרית של הודו באר‪ 1‬ישראל‪ .‬מעבר להרצאות על הודו אשר נשאה‬ ‫ברחבי האר‪ 1‬לפרנסתה הצנועה‪ ,‬א הוציאה לאור ספר בש "רבינדרנת טאגור‪.‬‬ ‫הפילוסו‪ ,‬הסופר‪ ,‬המחנ‪ ,,‬הקומפוזיטור‪ ,‬הצייר‪ ,‬המרצה והנוסע" )‪ ,(1946‬אשר‬ ‫הוקדש לתיאור דמות המשורר‪ ,‬וכלל חלק קט* מהתכתובת העשירה ביניה‪ .‬ע זאת‪,‬‬ ‫בערוב ימיה‪ ,‬סבלה פלאו‪ ,‬שלא הקימה משפחה‪ ,‬מעוני גדול‪ ,‬בדידות‪ ,‬חולי ולעג‪.‬‬ ‫ארונסו*‪ ,‬ג הוא נותר רווק כל ימי חייו‪ ,‬אבל שפרה עליו המציאות החברתית‪ .‬הוא‬ ‫היה מורה לאנגלית בתיכו* א' בתל‪%‬אביב‪ ,‬אשר בהמש‪ ,‬התמנה ג כפרופסור בחוג‬ ‫לספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה‪ ,‬פרס מספר ספרי אשר עסקו בחקר שקספיר‪,‬‬ ‫ולמעשה המשי‪ ,‬בהצלחה בדרכו האקדמית‪.‬‬ ‫בהרצאתי אסקור את סיפורי המסע לנווה‪%‬השלו )שנטיניקט*(‪ ,‬מאת שני‬ ‫הנוסעי‪ ,‬ארונסו* ופלאו‪ ,‬ואחשו את האופני בה מגדר‪ ,‬מיתולוגיה ופוליטיקה‬ ‫השפיעו על עיצוב סיפוריה‪ .‬אציג את סוגי הדיאלוג שהבנה כל אחד מה ע המרחב‬ ‫ההודי וע יושביו‪ ,‬וכ* תהליכי שינוי שכוננו ואת הזהויות שגיבשו כתוצר מתמש‪ ,‬של‬ ‫המסע‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫גוברי*‪ ,‬נ‪ .(2005) .‬נוסעת אלמונית‪ ,‬שלומית פלאו‪ :‬חיי ויצירה‪ .‬כרמל‪ .‬ירושלי‪.‬‬ ‫‪154‬‬ ‫לב‪ ,‬ש‪ .(2008) .‬טאגור‪ ,‬היהודי והציונות – הקול ההודי האחר והבודד‪ .‬מבוע ‪ %‬כתב‪%‬‬ ‫עת ליצירה יהודית‪ .‬גיליו* מ"ט‪ ,‬קי‪ 1‬תשס"ח‪.‬‬ ‫מירו*‪ ,‬ד‪ .(1987) .‬בודדי במועד‪ :‬לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית‬ ‫בתחילת המאה העשרי‪ .‬ספרית אפקי‪ .‬הוצאת ע עובד‪ .‬תל‪%‬אביב‪.‬‬ ‫נוה‪ ,‬ח‪ .(2002) .‬נוסעי ונוסעות‪ :‬סיפורי מסע בספרות העברית החדשה‪ .‬משרד‬ ‫הביטחו* – ההוצאה לאור‪.‬‬ ‫פלאו‪ ,‬ש‪ .(1935) .‬בת ישראל נודדת‪ :‬זיכרונות‪ ,‬מסעות‪ ,‬פגישות‪ .‬הוצ' בית מסחר‬ ‫ספרי "ל‪ .‬מאיר"‪ .‬ירושלי תרצ"ו‪.‬‬ ‫פלאו‪ ,‬ש‪ .(1946).‬רבינדרנת טאגור‪ .‬הפילוסו‪ ,‬הסופר‪ ,‬המחנ‪ ,,‬הקומפוזיטור‪ ,‬הצייר‪,‬‬ ‫המרצה והנוסע‪ .‬הוצ' שנטי ירושלי תש"ו‪.‬‬ ‫קרליב‪ ,,‬ע‪ .(1956) .‬הודו‪ :‬יומ* דרכי‪ .‬ספרית מעריב‪ .‬תל‪%‬אביב‪.‬‬ ‫‪Aronson, A. (1990). Brief Chronicles of the Time: Personal Recollections‬‬ ‫‪of my Stay in Bengal (1937-1946). A Writer Workshop. Calcutta.‬‬ ‫‪India.‬‬ ‫‪Van Den Abeele, G. (1992). Travel as Metaphor from Montaigne to‬‬ ‫& ‪Rousseau, Universtity of Minnesota Press, Minneapolis‬‬ ‫‪Oxford.‬‬ ‫‪Pratt, M.L.(1992). Imperial Eyes: Travel Writing and Transculturation,‬‬ ‫‪Routeledge, London & New York.‬‬ ‫‪155‬‬ ‫מושב ג' ‪ – 2‬הרצאה ‪ :4‬יסודות רעיוניי אוניברסליי בתנועה הניאוברסלבית‬ ‫פרופ' יור קירש‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫חסידות ברסלב התגבשה בסו המאה ה‪ 18%‬באוקראינה‪ ,‬סביב רבי נחמ* )‪(1810–1772‬‬ ‫נינו של הבעל ש טוב‪ ,‬ששמו נקשר לעיר ברסלב בה התגורר כשבע שני ולעיר אומ*‬ ‫בה נמצא קברו‪ .‬התנועה הניאו‪%‬ברסלבית שהתפתחה בישראל בעשרי השני‬ ‫האחרונות טוענת להמשכיות ע החסידות הברסלבית המסורתית‪ ,‬ואול בפועל היא‬ ‫אימצה יסודות חדשי המושפעי מתנועות רוחניות אוניברסליות ומרעיונות של‬ ‫העיד* החדש‪ .‬העובדה שרבי מחסידי רבי נחמ* בימינו ה חוזרי בתשובה שהתנסו‬ ‫‪1‬‬ ‫בחוויות רוחניות מגוונות‪ ,‬ניכרת ביצירה הספרותית וההגותית שלה‪.‬‬ ‫בהרצאה אבקש להצביע על דמיו* בי* רעיונות המופעי בספריו של הרב שלו‬ ‫ארוש‪ 3,2,‬חוזר בתשובה שהפ‪ ,‬לדמות מרכזית בחסידות ברסלב המודרנית‪ ,‬לבי*‬ ‫עקרונות של הבודהיז ושל תורות אחרות מ* המזרח‪ ,‬כולל עקרונות המשולבי‬ ‫לעתי בטיפול נפשי מודרני ברוח הדר‪ ,‬הבודהיסטית‪ .‬למשל‪ ,‬הרעיו* שכל מה שקורה‬ ‫לנו הוא לטובה‪ ,‬שלסבל יש ער‪ ,‬ושהאמת נמצאת בתוכנו‪ .‬ג העיקרו* של פשטות‬ ‫והסתפקות במועט‪ ,‬והחתירה לתחושה של השתלבות ביקו או איחוד ע אלוהי‪,‬‬ ‫משותפי לניאו‪%‬ברסלביות נוסח ארוש ולרעיונות בודהיסטי‪.‬‬ ‫המקור העיקרי לסבל האנושי‪ ,‬על פי ארוש‪ ,‬הוא בעובדה שאנו נוטי לעוות את‬ ‫המציאות ולא לראותה נכוחה‪ ,‬בדומה לטענה הבודהיסטית‪ .‬הוא קורא לחסידיו‬ ‫לקבל את המציאות כמות שהיא על הטוב ו"הרע" שבה‪ ,‬לזנוח את אידיאל השלמות‬ ‫ללא פשרות וללמוד לחיות ע מצבי מצוקה רוויי רגשות שליליי על ידי קבלה‬ ‫והסתגלות אליה במקו מאבק בה‪.‬‬ ‫אד יכול‪ ,‬על פי ארוש‪ ,‬להגיע לתחושת סיפוק ושלווה ולהשתחרר מפחדיו‪ ,‬באמצעות‬ ‫תרגול עצמי‪%‬מעשי במקו תרפיה המבוססת על שיחות ע מטפל‪ .‬הטכניקות שהוא‬ ‫מציע לש כ‪ ,‬מזכירות טכניקות בודהיסטיות כמו מדיטציה‪ ,‬התבודדות‪,‬‬ ‫אוטוסוגסטיה ומנטרות‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫מקורות מאלפי לדרכי התגבשות של רעיונות ניאו‪%‬ברסלביי הוא ספרה של נועה‬ ‫ירו*‪%‬דיי* "מקימי" )ע עובד‪ ,‬ת"א ‪ (2007‬והשיעורי באתר האינטרנט של בעלה‪,‬‬ ‫יובל דיי*‪ ,‬שחזר בתשובה יחד איתה‪.http://www.yuvaldayan.com :‬‬ ‫‪156‬‬ ‫ארוש‪ ,‬שלו‪ ,‬בג האמונה‪ ,‬מוסדות חוט של חסד‪ ,‬ירושלי ‪.2006‬‬ ‫ארוש‪ ,‬שלו‪ ,‬בשדי יער‪ ,‬מוסדות חוט של חסד‪ ,‬ירושלי ‪.2008‬‬ ‫מושב ג' ‪ :3‬המסורת היהודית כמשאב לרוחניות עכשווית – מושב משולב‬ ‫סדנת לימוד‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' מנח קלנר‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב ג' ‪ – 3‬הרצאה ‪ :1‬רוחניות כחול לב‪ :‬מציונות רוחנית לתרבות ישראל‬ ‫ד"ר ראוב גרבר‪ ,‬המכללה האקדמית לחינו‪ ,‬דוד ילי* ומכללת לוינסקי‬ ‫דווקא לאור המיגוו* הרב של תופעות רוחניות עכשוויות בולטת בהעדרה רוחניות‬ ‫ישראלית‪ .‬צעירי טסי להודו‪ ,‬חוזרי בתשובה ליהדות הלכתית‪ ,‬לומדי קבלה‬ ‫וחסידות‪ ,‬מתרגלי מדיטציה ובודהיז או טכניקות אמריקאיות המושפעות‬ ‫מה‪...‬א‪ ,‬רוחניות כחול‪%‬לב* מאי* תמצא? תאמרו‪ %‬מדינה צעירה‪ ,‬מירב ששי‬ ‫שנותיה הוקדשו לביסוסה במלחמת קיומה‪ ,‬השפעות של תרבות מערבית רדודה‪ ...‬כל‬ ‫זה נכו*‪ ,‬א‪ ,‬ההצלחה העצומה בהקמתה נבעה במיוחד מהרוח הציונית שפעמה‬ ‫בלבבות‪ .‬והנה החינו‪ ,‬הישראלי‪ ,‬השכיח את הגותה של הציונות הרוחנית ושל‬ ‫ממשיכי דרכה‪ .‬אנו חיי בצמרת הישראלית עתירת היצירה‪ ,‬א‪ ,‬בנושאי רוחניות‬ ‫איננו מתבונני אליה‪ ,‬א לא לגזע הציוני‪ ,‬אלא דווקא לשורשי היהודיי‪ .‬עבורי‪,‬‬ ‫דווקא די חשו‪ ,‬ש‪ ,‬לפיכ‪ ,‬בחרתי לא לחזור בתשובה אלא להתקד בשאלות‪,‬‬ ‫להתבונ* אל העכשווי‪.‬‬ ‫ואכ*‪ ,‬אני מכיר מספר ביקורות כבדות משקל כנגד מגוו* התופעות המוגדרות‬ ‫כ'רוחניות עכשווית'‪ .‬אחת מה* מתמקדת ב'עכשוויות' במוב* של ניתוק מהרוחניות‬ ‫הדתית הקלאסית‪ .‬כיו אד עשוי להיות 'מקובל שלא כמקובל'‪ ,‬משמע‪ ,‬מבלי‬ ‫להקפיד על שמירת ההלכה‪ .‬בהכללה‪ ,‬ביקורת זו טוענת כי רוחניות עכשווית הינה‬ ‫אוס שרירותי של אמונות‪ ,‬רעיונות ותרגולי אשר נתלשו ממסורות רוחניות שונות‬ ‫והינ* חסרות שורשי מסורתיי‪ .‬ביקורת שניה‪ ,‬הכרוכה בראשונה‪ ,‬מתמקדת במונח‬ ‫‪157‬‬ ‫רוחניות כמנותקת מבסיס אקדמי‪ .‬ברצות אד צעיר להתפרנס מבלי להשקיע שנות‬ ‫לימוד רבות בלמידה ביקורתית‪ ,‬הריהו נוטל קורס מתחילי וקורס מתקדמי והופ‪,‬‬ ‫למדרי‪ ,‬בשיטה‪ .‬ביקורת שלישית באותה מגמה‪ ,‬טוענת כנגד התנתקותה של‬ ‫הרוחניות מערכי המוסר והתרבות של חברתנו‪ .‬אד עשוי לתרגל וללמוד תורה‬ ‫רוחנית במנותק מערכי תרבותו‪ .‬צירו שלוש מגמות אלה מצייר את הרוחניות‬ ‫העכשווית כרוח חולפת בגבהי מיסטיי‪ ,‬חסרת שורשי נורמטיביי וחפה מזיקה‬ ‫למציאות היומיומית‪.‬‬ ‫בכוונתי להציע בהרצאתי דר‪ ,‬רוחנית שהיא ה* בעלת שורשי במסורת שלנו‪ ,‬ה*‬ ‫שלובה היטב ע המרחב המוסרי‪ ,‬וה* מתמודדת ע אחד האתגרי המרכזיי‬ ‫במציאות הישראלית – המתח שבי* ערכי היהדות וערכי הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫מיקוד הנושא‪ :‬מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬א‪ ,‬החברה שלנו‬ ‫שסועה תדיר בי* ה"ימי*"‪ ,‬הנוטה להדגיש את המרכיב היהודי בהגדרה זו ואת שימור‬ ‫המסורת‪ ,‬לבי* ה"שמאל"‪ ,‬המדגיש את המרכיב הדמוקרטי ואת ערכי העיד* המודרני‪.‬‬ ‫על מנת לגשר בי* הצדדי ולמצוא פתרונות ברוח הזמ*‪ ,‬הציעו הוגי דעות מזר‬ ‫"הציונות הרוחנית"‪ ,‬מאמצע המאה ה‪ 19%‬עד אמצע המאה ה‪ 20%‬בקירוב‪ ,‬דרכי‬ ‫שונות של התפתחות ערכית‪%‬רוחנית בכיוו* זה‪.‬‬ ‫בהרצאה אציג בקצרה את משנותיה של ארבעה מה ואשר בהשפעת נוסחה‬ ‫האידאית במגילת העצמאות‪ ,‬לפיה מדינת ישראל "תהא מושתתת על‬ ‫ֵ‬ ‫הצהרת הליבה‬ ‫יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלו‪ ,‬לאור חזונ של נביאי ישראל"‪ .‬הצהרה זאת‬ ‫משלבת את ערכי היסוד הדמוקרטיי ע חזו* יהודי‪ .‬ובכ*‪ %‬מה עשוי לאפיי* חברה‬ ‫יהודית‪%‬דמוקרטית? מהי דר‪ ,‬התפתחותו של האד בחברה סולידרית א‪,‬‬ ‫פלורליסטית?‬ ‫בהתבסס על הגות‪ ,‬מוצגת כסיכו הספר השקפת עול ישראלית הומניסטית‬ ‫האיד?לי האלה למערכת הדרכה ל'אמנות החיי"‪ :‬בממד האישי –‬ ‫ֵ‬ ‫המשלבת את‬ ‫השקפה זו מציעה להקשיב לאידאת החירות בהגותו של מיכה יוס ברדיצ'בסקי;‬ ‫בתחו החברתי – לאידיאת הצדק במשנתו של אחד הע‪ ,‬יוצר "היהדות כתרבות";‬ ‫בתחו היחסי הבי*‪%‬אישיי – לאידאת השלו הדיאלוגית של מרטי* בובר;‬ ‫ובתחו המנהיגות האנושית – לתורת אהבת הבריות ואחדות הרוח בטבע של אהרו*‬ ‫דוד גורדו*‪ ,‬המורה הרוחני של אנשי העלייה‪%‬השנייה‪%‬העובדת‪.‬‬ ‫השקפת העול המוצעת‪ ,‬לאור חזונ של נביאי ישראל‪ ,‬מהווה זהות‪%‬ערכית בעבור‬ ‫הציבור הרואה עצמו כיהודי‪%‬ציוני‪%‬ודמוקרטי‪ ,‬ופורשת ִמתווה לדר‪ ,‬רוחנית‬ ‫אקטואלית ורלוונטית‪.‬‬ ‫‪158‬‬ ‫מצ"ב תרשי המציי* את הזיקה בי* הדר‪ ,‬הרוחנית הישראלית לבי* ליבת הכרזת‬ ‫העצמאות‪ ,‬אשר עוצבה בהשפעת הוגי הציונות הרוחנית‪ ,‬ומעצבת השקפה‬ ‫הומניסטית‪%‬ישראלית‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫גרבר‪ ,‬ר‪) .‬צפוי לראות אור בשנת ‪ ,(2010‬הומניז ישראלי‪ :‬מציונות רוחנית לתרבות‬ ‫ישראל‪ ,‬מופ"ת‪ ,‬ת"א‪.‬‬ ‫ספרות רקע‬ ‫אבינרי‪ ,‬ש' )‪ .(1980‬הרעיו הציוני לגווניו‪ .‬תל‪%‬אביב‪ :‬ספריית אופקי‪.‬‬ ‫גרבר‪ ,‬ר' )‪ .(2005‬מהפכת ההארה‪ :‬דרכו הרוחנית של הראי"ה קוק‪ .‬ירושלי‪:‬‬ ‫הספרייה הציונית‪.‬‬ ‫גרבר‪ ,‬ר' ונאה א' )תשמ"ח(‪ .‬מגילת העצמאות‪ :‬ה"אני מאמי" הלאומי‪ .‬ירושלי‪:‬‬ ‫משרד החינו‪ ,,‬האג לחינו‪ ,‬מבוגרי‪.‬‬ ‫מאיר‪ ,‬א' )תשס"ד(‪ .‬פילוסופי קיומיי יהודיי ברבשיח‪ .‬ירושלי‪ :‬מאגנס‪.‬‬ ‫‪159‬‬ ‫רוטנברג‪ ,‬נ' ושביד א' )עורכי(‪ .(2008) .‬לאו מלאו‪ :‬עיוני בשאלות של זהות‬ ‫לאומית‪ ,‬ע ולאומיות‪ .‬ירושלי ותל‪%‬אביב‪ :‬מכו* ו* ליר והקיבו‪ 1‬המאוחד‪.‬‬ ‫רושולד‪ ,‬מ' )תשנ"ג(‪ .‬השורשי היהודיי של הרעיו* הדמוקרטי‪ ,‬גשר‪.35–24 ,126 ,‬‬ ‫שביד‪ ,‬א' )‪ .(2005‬מסות גורדוניות חדשות‪ :‬הומניז‪ ,‬גלובליזציה‪ ,‬פוסט מודרניזת‬ ‫והע היהודי‪ .‬תל‪%‬אביב‪ :‬הקיבו‪ 1‬המאוחד )ספריית הילל ב* חיי(‪.‬‬ ‫שביד‪ ,‬א' )תשנט(‪ .‬נביאי לעמ ולאנושות‪ ,‬ירושלי‪ :‬מאגנס‪.‬‬ ‫שביד‪ ,‬א' )‪ .(1999‬הדת היהודית והדמוקרטיה הישראלית‪ .‬תרבות דמוקרטית‪,1 ,‬‬ ‫‪.188–181‬‬ ‫מתו‪ ,‬כתבי אחד הע‬ ‫אחד הע )עור‪) (,‬תש"ז(‪ .‬כל כתבי אחד הע‪ :‬על פרשת דרכי ‪ ,‬תל‪%‬אביב‪ :‬דביר‪.‬‬ ‫על אודות אחד הע‬ ‫גולדשטי*‪ ,‬י' )‪ .(1992‬אחד הע‪ .‬ירושלי‪ :‬כתר‪.‬‬ ‫מתו‪ ,‬כתבי מ"י ברדיצ'בסקי‬ ‫הולצמ*‪ ,‬א' וכפכפי‪ ,‬י' )עורכי(‪ .(2004–1996) .‬כתבי מיכה יוס‪ .‬ברדיצ'בסקי‪ .‬תל‪%‬‬ ‫אביב‪ :‬הקיבו‪ 1‬המאוחד‪.‬‬ ‫על אודות מ"י ברדיצ'בסקי‬ ‫ב*‪%‬גריו* ע' )תשכ"ט(‪ .‬מבוא למיכה יוס‪ .‬בגריו‪ :‬מבחר סיפורי‪ .‬תל‪%‬אביב‪ :‬דביר‬ ‫לע‪.‬‬ ‫מתו‪ ,‬כתבי מרטי* בובר‬ ‫בסוד שיח על אד ועמדתו נוכח ההוויה‪) ,‬תש"ח‪%‬תשכ"א(‪ ,‬ירושלי‪ :‬מוסד‬ ‫ביאליק‪.‬‬ ‫הרוח והמציאות ‪ :‬תשעה שערי לבירור היחס שביניה‪) ,‬תש"ב(‪ ,‬תל‪%‬אביב‪:‬‬ ‫מחברות לספרות‪.‬‬ ‫על אודות מרטי* בובר‬ ‫מנדס‪%‬פלור‪ ,‬פ' וירו* ק' )עורכי(‪) .‬תשנ"ג(‪ .‬מרדכי מרטי בובר במבח הזמ‪ .‬ירושלי‪:‬‬ ‫מאגנס‪.‬‬ ‫‪160‬‬ ‫שפירא‪ ,‬א'‪ .(1994) .‬הרוח במציאות; מגמות העצוב בהגותו של מרטי בובר‪.‬‬ ‫ירושלי‪ :‬מוסד ביאליק‪.‬‬ ‫מתו‪ ,‬כתבי א"ד גורדו*‬ ‫גורדו*‪ ,‬א"ד )תשי"ז(‪ .‬האד והטבע‪ :‬מבחר כתבי‪ .‬ירושלי‪ :‬הוצאת מועצת פועלי‬ ‫חיפה ‪ %‬הספרייה הציונית‪.‬‬ ‫שביד‪ ,‬א' )עור‪) .(,‬תשמ"ג–‪ .(1982‬כתבי א‪.‬ד‪ .‬גורדו‪ :‬מבחר כתבי‪ .‬ירושלי‪:‬‬ ‫הספרייה הציונית‪.‬‬ ‫על אודות א"ד גורדו*‬ ‫רמו*‪ ,‬ע' )‪ .(2007‬חיי חדשי‪ :‬דת‪ ,‬אמהות ואהבה עליונה בהגותו של אהר דוד‬ ‫גורדו*‪ .‬ירושלי‪ :‬כרמל‪.‬‬ ‫שפירא‪ ,‬א'‪ .(1996) ,‬אור החיי ב"יו קטנות"‪ .‬תל‪%‬אביב‪ :‬ע עובד‪.‬‬ ‫מושב ג' ‪ – 3‬הרצאה ‪' :2‬חסד ואמת'‪ :‬סיפורי ספר בראשית כתשתית לתמיכה‬ ‫רוחנית נוכח מצוקות קיומיות )הרצאה משולבת סדנת לימוד טקסטי‬ ‫תנ"כיי ומדרשיי בשיתו‪ .‬ע הקהל(‬ ‫ד"ר עינת רמו‪ ,‬מכו* שכטר ללימודי יהדות‬ ‫"מפגש" זה בי* התנ"‪ ,,‬הקהל והכמיהה הרוחנית בישראל בת ימינו בעיקר בעתות‬ ‫קושי ומצוקה יהיה בבחינת סדנת לימוד משותפת שתעיי* בסיפורי ההתמודדות ע‬ ‫מעברי חיי בספר בראשית‪ ,‬התמודדות ע מצבי של פרידה‪ ,‬מוות‪ ,‬הגירה‪ ,‬עקרות‬ ‫וכיו"ב‪ .‬נדו* במספר סיפורי והמדרשי עליה כ"מורי דר‪ ",‬להתמודדויות בימינו‬ ‫ע אתגרי אלה וכתשתית למציאת משמעות לחיי בעתות מצוקה‪ ,‬ונשאל עצמנו‬ ‫כיצד יכול סיפור תנכ"י או מדרש להעצי אד בעתות של ייאוש‪.‬‬ ‫‪161‬‬ ‫בדברי אדגי כיצד עולי סיפורי המקרא ע תובנות בנוגע לתמיכה באד הנמצא‬ ‫בשעת משבר ברוח ה"לוגותרפיה" של ויקטור פרנקל והגותו הדתית של אנטו* בויס*‪,‬‬ ‫מייסד תנועת התמיכה הרוחנית בארה"ב‪ .‬בדברי אפתח בהצגת עיקריה* של התורות‬ ‫הרוחניות‪ %‬טיפוליות של פראנקל ושל בויס* המדגישות את ער‪ ,‬הרצו* לחיי‬ ‫ולמשמעות בחיי כפי שהוב* על ידי הוגי‪ %‬מטפלי אלו‪ .‬בהמש‪ ,‬דברי אתבונ*‬ ‫בסיפורי הבאי מספר בראשית כאספקלריא לאופ* בו נלמדי‪ ,‬דר‪ ,‬האזנה‬ ‫לסיפורי‪ ,‬דרכי חיי שיש בה* משמעות המטפחת חוס* רוחני נוכח קשיי חיי‬ ‫גדולי‪ .‬בעיקר אתבונ* בסיפורי על העקרות של האמהות והאבות מחד גיסא וע‬ ‫סיפורי המיתה של האבות והאמהות מאיד‪ ,‬גיסא‪ ,‬כמודלי להתמודדות ע אתגרי‬ ‫דומי בחיינו האישיי‪ .‬לאור תובנותיה של פרנקל ושל בויס* המדגישי כי רגעי‬ ‫משבר מעלי את האד לרמה תודעתית גבוהה יותר כתוצאה מ* ההתמודדות‬ ‫הרוחנית – קיומית ע מצבו‪/‬מצבה‪ .‬סיפורי ספר בראשית בלווית מדרשי חז"ל‬ ‫מבראשית רבה‪ ,‬מחדדי את כאב העקרות מחד גיסא‪ ,‬וא מרחיבי אותו ובו‬ ‫זמנית‪ :‬פורשי את אפשרות העמידה מולו‪ ,‬את מקו התקווה‪ ,‬התפילה‪ ,‬הפתרונות‬ ‫היצירתיי ועוד‪ %‬כדר‪ ,‬לפתרו* הבעיה האישית ולהתעלות מעליה לרמה רוחנית‬ ‫מתי הפרידה מ* האבות והאמהות‪%‬‬ ‫גבוהה יותר‪ .‬באותה מידה נית* לומר כי ִצ ֵ‬ ‫קבורה‪ ,‬אבלות וכו' מלמדי את הקורא‪/‬ת להתמודד ע המוות הפרטי שלו‪ /‬שלה או‬ ‫של מקורביו‪ /‬מקורביה ולבנות עול של משמעות וחיי נוכח המוות‪ .‬מותה של שרה‬ ‫אמנו הוא הראשו* בסדרת הפרידות מאבות או אמהות ותיאור ההתמודדות של‬ ‫יקיריה בדר‪ ,‬של קבורה והתנחמות על היעדרה‪ .‬הפרידה מאברה מצטיירת כשלב‬ ‫של התפייסות בי* האחי‪ .‬כ‪ ,‬ג ביחס לפרידה‪ %‬לקבורה של יצחק‪ .‬הבשורה על‬ ‫מותו‪ ,‬כביכול‪ ,‬של יוס מעלה בקרב יעקב התמודדות אחרת ע המוות‪ %‬שכול‪ ,‬אבל‬ ‫מוות בטר עת מאשר ההתמודדות ע מות אביו‪ ,‬אברה‪ ,‬וע מותו שלו‪ ,‬עצמו‪,‬‬ ‫בפרשת ויחי בסו ספר בראשית‪ .‬תו‪ ,‬עיו* במוטיבי אלו בה עוסק‪/‬ת התומכ‪/‬ת‬ ‫הרוחנית אבח* את הפוטנציאל הטיפולי מנקודת מבט של תמיכה רוחנית הגלו‬ ‫בסיפורי‪ .‬ובאופ* בו נית* להשתמש בה ככלי לתמיכה רוחנית בהזדמנויות שונות‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫ספר בראשית‪.‬‬ ‫מדרש בראשית רבה‪.‬‬ ‫‪Boisen Anton Theophilus, Religion in Crisis and Custom: a sociological‬‬ ‫‪and psychological study, 1955.‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪Boisen, Anton Theophilus, Religion in Crisis and Custom: A Sociological‬‬ ‫‪and Psychological Study, 1955.‬‬ ‫ויקטור פראנקל‪ ,‬האד מחפש משמעות‪ :‬מבוא ללוגותרפיה‪ ,‬תרג‪ :‬חיי איזק‪ ,‬תל‬ ‫אביב‪ :‬דביר‪.1970 ,‬‬ ‫ויקטור פראנקל‪ ,‬הרופא והנפש‪ :‬יסודות הלוגותרפיה והאנליזה‬ ‫האקזיסטנציאליסטית‪ ,‬תרגו ועריכה מדעית פרופ' דוד גוטמ*‪ ,‬תל אביב‪ :‬כנרת‪%‬‬ ‫זמורה‪ %‬בית* – דביר‪.2010 ,‬‬ ‫ויקטור פראנקל‪ ,‬האל הלא מודע‪ :‬פסיכותרפיה ודת‪ ,‬תל אביב‪ :‬דביר ‪.1985‬‬ ‫ויקטור פראנקל‪ ,‬השאיפה למשמעות‪ ,‬תרג שאול ברוידא‪ ,‬תל אביב‪.1985 :‬‬ ‫יצחק סלצר‪" ,‬דרכי לימוד תנ"‪ ,‬ומדרש בספר בראשית" שבילי* ‪) 5‬תשס"ח( ‪.248 %239‬‬ ‫ישראל רוזנסו*‪" ,‬כאב דתי‪ %‬דת הכאב" טללי אורות י"ב )תשס"ו( ‪253 %235 ,‬‬ ‫אליעזר טויטו‪ ,‬בי* פרשנות לפסיכולוגיה‪ :‬הבחינה הפסיכולוגיסטית בפירוש מקראות‪,‬‬ ‫תלפיות י"ב )תשס"א‪ %‬תשס"ב(‪.109 %96 ,‬‬ ‫רונ* כרמי‪" ,‬צחוק עשה לי אלהי" ‪ ,‬שבילי* )נהריה( ‪) ,2‬תשס"א( ‪.205 %193‬‬ ‫מושב ג' ‪ – 3‬הרצאה ‪ :3‬הבשורה של רבי נחמ על הספר 'החיי כגעגוע ‬ ‫קריאות חדשות בסיפורי המעשיות של ר' נחמ מברסלב' והדגמה של יישו‬ ‫רעיונותיו בתהליכי התפתחותיי וטיפוליי‬ ‫מר שי גיל ומר רועי הור‪ ,‬אוניברסיטת ב* גוריו* בנגב‬ ‫חייו‪ ,‬הגותו ויצירתו של ר' נחמ* מברסלב) ‪ ,(1772%1810‬הינ עדות למסע נפשי עז‬ ‫ואותנטי של נפש שסועה ומיוסרת המחפשת ללא לאות וללא פשרות אחר גאולה‪ .‬מסע‬ ‫פרטי אמרנו‪ ,‬א‪ ,‬הוא משק ומקיי דיאלוג מתמיד ע המתחולל בעולמות הרוחניי‬ ‫ובמעמקי האלוהות‪ ,‬בניסיו* להביא "לתיקו*" פרטי וקוסמי ג יחד‪ .‬ברוח זו ציי*‬ ‫הוגה הדעות הלל צייטלי*‪" :‬כל סיפוריו של ר' נחמ* ה מצד אחד סיפורי ההוויה‬ ‫‪163‬‬ ‫כולה‪ ,‬ומצד אחר ג סיפור חיי הוא עצמו‪ ... ,‬סיפור החיי הכמוסי שבעמקי נפשו‪,‬‬ ‫‪ ...‬חיי נשמה נשגבה שירדה לתק* תיקוני‪ .":‬מחקרי וספרי שנערכו מחו‪1‬‬ ‫לקהילת חסידי ברסלב‪ ,‬ניסו להבי* ולפענח את "חידת נפשו" המיוסרת של ר' נחמ*‬ ‫ודרכו הייחודית בעולמה של החסידות באמצעי שוני‪ :‬בכליה של פסיכולוגיית‬ ‫המעמקי היונגיאנית) אנקורי‪ ,(1994 ,‬באמצעות עריכת ביוגרפיה) צייטלי* ‪,1965‬‬ ‫וייס‪ ,1974‬פייקאז' ‪ ,1972‬גרי* ‪ ,( 1980‬באמצעות חקירת חזונו המשיחי) מרק ‪(2006‬‬ ‫ולאחרונה באמצעות קריאות אישיות ו‪/‬או פסיכולוגית של סיפורי המעשיות שסיפר‬ ‫לחסידיו ) אנקורי ‪ ,1991‬גיל ‪ ,2005 ,1995‬הור*‪(2010 ,‬‬ ‫בדורנו אנו‪ ,‬כ‪ 200%‬שנה לאחר פטירתו של ר' נחמ*‪ ,‬אנו עדי להתעניינות גוברת‬ ‫והולכת בתורתו שממשיכה להזי* ולהשפיע על נפשנו‪ ,‬דתיי וחילוניי כאחד‪.‬‬ ‫אני מבקש להתבונ* באופ* ביקורתי בתמות מרכזיות מתו‪ ,‬מכלול הגותו ויצירתו של‬ ‫ר' נחמ*‪ ,‬בזיקה להיבטי פסיכולוגיי ותרפויטיי וזאת בניסיו* להבי* מה מתוכ‬ ‫רלבאנטי ויכול לקד עבודה רוחנית‪ /‬פנימית בעת הזו‪ .‬בהיות עבודה זו מוגבלת‬ ‫בהיקפה בחרתי להתמקד בשלוש תמות‪ :‬התחדשות מתמדת‪ ,‬אופני הוויה ומבע רגשי‬ ‫ו‪%‬כיסופי וגעגועי כתכלית בפני עצמ‪.‬‬ ‫‪ " .1‬כי ' ל היו ת י הו די ' פיר ו שו ‪ ,‬כל ש ונ ו ‪ ' ,‬ליל ) מד רג א לדר ג א ' ‪ ' .. .‬א ‬ ‫הי ה יודע ש ה ו א עכ שי ו ב או ת ה המעל ה ומדר ג ה ש ל א שתק ד אינ ו‬ ‫רוצ ה א ת עצמ ו כל ל ' ‪". ..‬‬ ‫חיי מתו‪ ,‬הוויה של חידוש‪ ,‬אי עמידה במקו אחד וזרימה מתמדת‪ ,‬נותני מקו‬ ‫לאובד ולרגרסיה הכרוכי באיבוד המדרגות שצבר ר' נחמ ובהשלת "הפרסונה"‬ ‫של צדיק הדור‪ ,‬וסופרלטיבי אחרי שנקשרו במש) השני באישיותו‪ ,‬זו ללא‬ ‫ספק חוויה מעצבת בנפשו של ר' נחמ*‪ ,‬המאפשרת שיבה מחדש אל הנביעה הפנימית‬ ‫והתחלה מבראשית‪ ,‬יחד ע זאת‪ ,‬אי* היא נטולת סכנות לכשעצמה‪.‬‬ ‫מבחינה פסיכולוגית נית* לזהות שתי איכויות הפועלות בנפש‪ :‬העצמי המתהווה –‬ ‫המייצג את האי* סופי‪ ,‬המשתנה והמתהווה מרגע לרגע והעצמי המתמש) האחראי‬ ‫על תפיסת העול והאני כרצי‪ ,‬צפוי‪ ,‬נית* להסבר לפי כללי סיביות זמ* ומרחב‬ ‫ומסמ* את הסופי בנפש ואת גבול האומניפוטנטיות והסובייקטיביות‪.‬‬ ‫באופ* אידיאלי ככל שיש אינטראקציה פורה ומאוזנת בי* העצמי המתהווה והנמש‪,,‬‬ ‫כ‪ ,‬עולה מידת האינטגרציה של הנפש ויכולתנו לחוות את עצמנו כבעלי גבול‪ ,‬עומק‬ ‫‪164‬‬ ‫ומשמעות עולה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מצב של חוסר איזו*‪ ,‬של דומיננטיות של איכות אחת על‬ ‫חשבו* השניה‪ ,‬למשל אינפלציה של העצמי המתהווה עלולה להביא את הנפש לחיי‬ ‫של חיפוש עצמי בלתי פוסק וחסר תכלית‪ ,‬של תנועה בלתי פוסקת בי* מצבי רגשיי‬ ‫מציפי‪ ,‬של התפרקות ובמקרי קיצוניי לפסיכוזה‪.‬‬ ‫‪ " .2‬כבר נפל מכל שבעי הפני של התורה ולא יועילו א כ לרפאו לא דברי תורה‬ ‫ולא דברי הגיו עתה יש צור‪ ,‬להשתמש באמצעי אחרי לגמרי"‪ .‬ר' נחמ* הכיר‬ ‫בחשיבות של אופני הוויה ומבע רגשיי ובלתי רציונלי לתיקו* הנפש‪ :‬השתיקה‬ ‫)"כי עיקר התשובה היא‪ ,‬כשישמע בזיונו ידו וישתוק‪ ,("...",‬החלימה‪,‬‬ ‫הריקוד)אילו היו שומעי רק תורה אחת שאני אומר ע הניגו והריקוד שלה‪ ,‬היו‬ ‫כול בטלי בביטול גמור‪ ,("...‬המוסיקה וסיפורי מעשייה )"מאחר שאינו מועיל‬ ‫לכ לשוב אל הש"י ע"י התורות והשיחות הקדושות‪...‬ע"כ הוא מתחיל לעסוק‬ ‫בסיפורי מעשיות"( מבית מדרשו של ר' נחמ* )כול מדיומי מקובלי כיו בתרפיה‬ ‫רגשית(‪ ,‬פועלי בשכבת עמוקות וקמאיות בנפש האד‪ ,‬מעלי תכני ארכיטיפי מ*‬ ‫הלא מודע אל התודעה ובכוח להעיר את האד מתרדמתו העמוקה למציאות‬ ‫ולמשמעות הרוחנית של קיומו‪.‬‬ ‫‪ .3‬חיי מתו‪ ,‬כיסופי מתמידי ) כדוגמת געגועי 'הלב והמעיי*' בתו‪ ,‬מעשה בשבעה‬ ‫קבצני(‪ ,‬לא רק כאמצעי להגיע למימוש והגשמה אלא כתכלית בפני עצמ‪,‬‬ ‫מאפשרי לר' נחמ* להיות תמיד בהתהוות‪ %‬תמיד בדר‪ ,‬לאר‪ 1‬ישראל ) ובהקבלה‪%‬‬ ‫בחיפוש אחר העצמי‪ %‬מרכז ההוויה הנפשית(‪ ,‬על פני הגעה ליעד מוגדר‪ ,‬סופי ובר‬ ‫מימוש‪ .‬היכולת להשתהות ולחוות לעומק את הגעגוע והכיסופי מחוללת‬ ‫טרנספורמציה נפשית רוחנית‪.‬במונחי טיפוליי אפשר לומר‪ ,‬כי ר' נחמ* מעדי‬ ‫תסכול רגשי מידתי על מנת לאפשר לתנועת הרגשית‪ %‬לארוס‪ ,‬ביטוי מלא במרק‬ ‫הגו נפש‪ ,‬בדר‪ ,‬של‪ :‬צעקה‪ ,‬בכי ריקוד‪ ,‬שירה ונגינה‪ ,‬בניסיו* לרקו נרטיב מילולי‪%‬‬ ‫הבעתי‪ %‬יצירתי‪ ,‬שיכיל‪ ,‬יתעל ויתמיר את המצוקה‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫גרי*‪ ,‬אברה בעל היסורי‪ ,‬הוצאת ע עובד ‪.1979‬‬ ‫‪165‬‬ ‫אמיר‪,‬ד‪ ,.‬על הליריות של הנפש‪ ,‬הוצאת מאגנס ואוניברסיטת חיפה‪2008 ,‬‬ ‫אנקורי‪ ,‬מ‪ ,.‬הלב והמעי חסידות ופסיכולוגיה אנליטית‪ ,‬הוצאת רמות ‪.1991‬‬ ‫אנקורי‪ ,‬מ‪ ,.‬מרומי רקיעי ותחתיות שאול‪ ,‬מסע הנפש של ר' נחמ מברסלב‪ .‬הוצאת‬ ‫רמות ‪1994‬‬ ‫בובר‪ ,‬מ‪ ,.‬אור הגנוז‪ ,‬פרק המבוא‪ ,‬הוצאת שוק*‪ ,‬ת"א ‪.1967‬‬ ‫גול*‪ ,‬ר‪ ,.‬נושאי התודעה‪ ,‬כשהפסיכואנליזה פוגשת את התפתחות הרוח‪ ,‬רסלינג‬ ‫‪2007‬‬ ‫גיל‪ ,‬ש‪ ,.‬הסיפור החסידי והטיפול הפסיכותרפויטי‪ ,‬פורס במקור באתר פסיכולוגיה‬ ‫עברית‪http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=407 .1995 ,‬‬ ‫גיל‪ ,‬ש‪ ,.‬מעשה במל) וחכ עיו פסיכולגי בסיפור חסידי‪ ,‬רבעו*"נפש" גליו* ‪,21%22‬‬ ‫ספטמבר ‪.2005‬‬ ‫ד*‪ ,‬י‪ ,.‬הסיפור החסידי‪ ,‬הוצאת כתר‪.1975 ,‬‬ ‫הור*‪ ,‬ר‪ ,.‬החיי כגעגוע‪ ,‬הוצאת ידיעות אחרונות ‪.2010‬‬ ‫וייס‪,‬י‪ ,.‬מחקרי בחסידות ברסלב ‪ ,‬מוסד ביאליק ירושלי ‪1974‬‬ ‫ליבס‪ ,‬י‪ ,.‬החידוש של רבי נחמ'‪ ,‬דעת ‪ ,45‬עמ' ‪103%91‬תש"ס‪.‬‬ ‫מרק ‪ ,‬צ‪ ,.‬מגילת סתרי‪ :‬חזונו המשיחי הסודי של רבי נחמ מברסלב‪ ,‬הוצאת אונ'‬ ‫בר איל* ‪.2006‬‬ ‫פייקאז'‪ ,‬מ‪ ,.‬חסידות ברסלב‪ ,‬ירושלי ‪1972‬‬ ‫צייטלי*‪ ,‬ה‪ ,.‬על גבול שני עולמות‪ ,‬הוצאת יבנה ת"א ‪.1965‬‬ ‫שטיינמ*‪ ,‬א‪ ,.‬כתבי ר' נחמ מברסלב‪ .‬תל‪%‬אביב‪ :‬כנסת תשי"א‪.‬‬ ‫‪166‬‬ ‫מושב ג' ‪ :4‬רוחניות באונקולוגיה‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר נדב דוידובי('‪ ,‬אוניברסיטת ב* גוריו* בנגב‬ ‫מושב ג' ‪ – 4‬הרצאה ‪" :1‬רוח אוהבת אותי"‪ :‬היבטי רוחניי בטיפול הפסיכו‬ ‫אונקולוגי התומ) המשולב ע רפואה משלימה בשירות האונקולוגי במרכז‬ ‫הרפואי לי‬ ‫גב' אולגה עגור‪ ,‬מרכז רפואי לי*‪ ,‬ד"ר ער באריה‪ ,‬הטכניו*‬ ‫רפואה משלימה משולבת כיו במרכזי אונקולוגי מובילי בארה"ב ובאירופה‬ ‫כחלק מהמער‪ ,‬התומ‪ ,‬והפליאטיבי בהקשר המכונה אונקולוגיה אינטגרטיבית‪.‬‬ ‫בשנתיי האחרונות משולבת בשירות האונקולוגי במחוז חיפה בשירותי בריאות‬ ‫כללית תוכנית ברפואה אינטגרטיבית המכוונת לתמיכה באיכות חייה של מטופלי‬ ‫במהל‪ ,‬כימותראפיה ומחלה מתקדמת‪ .‬השירות מוצע ללא תשלו‪ ,‬על בסיס מחקרי‪,‬‬ ‫כחלק מהטיפול התומ‪ ,‬והפליאטיבי במחלקה‪ .‬הצוות האינטגרטיבי כולל רופא‬ ‫משפחה ואנשי צוות ע הכשרה קונבנציונאלית ומשלימה לרבות עובדת סוציאלית‬ ‫בעלת הכשרה בפסיכו‪%‬אונקולוגיה‪ ,‬פסיכותראפיה ומגוו* תחומי טיפול ברפואת גו‪%‬‬ ‫נפש‪ .‬ההפניה לטיפול אינטגרטיבי ניתנת למטופלי ע"י האונקולוג‪ ,‬האחות או‬ ‫העובדת הסוציאלית בהתא למצוקות המטופלי ותסמיני גופניי ונפשיי )לרבות‬ ‫כאב‪ ,‬חולשה‪ ,‬בחילות‪ ,‬הפרעות חרדה‪ ,‬דיכאו*‪ ,‬הפרעה בשינה‪ ,‬אבד* משמעות‪ ,‬קשיי‬ ‫נשימה‪ ,‬חוסר תיאבו* ועוד(‪ .‬תוכנית הטיפול כוללת תחו רחב של שיטות טיפול‬ ‫ברפואה משלימה ומסורתית הכוללות יעו‪ 1‬בנושאי תזונה‪ ,‬צמחי ותוספי תזונה‪,‬‬ ‫דיקור‪ ,‬טכניקות הרפיה‪ ,‬נשימה ודמיו* מודר‪ ,,‬מגע‪ ,‬יוגה‪ ,‬רפואה אנתרופוסופית‪,‬‬ ‫תמיכה רוחנית ועוד‪.‬‬ ‫היק העבודה המשותפת של הרופא האינטגרטיבי והעובדת הסוציאלית בשירות כולל‬ ‫כיו ‪ 26‬מטופלי משותפי‪ ,‬מה ‪ 16‬הנכללי במחקר על בסיס פרוטוקול רשו‪.‬‬ ‫הטיפול נעשה במשות בחדר הטיפול וכולל שילוב של יעו‪ 1‬תזונתי וצמחי מרפא‪,‬‬ ‫שיחה הממוקדת בהיבטי פסיכו‪%‬סוציאליי ומצוקות רוחניות‪ ,‬דיקור ושילוב של‬ ‫טכניקות נשימה‪ ,‬דמיו* מודר‪ ,,‬מדיטציה‪ ,‬מגע ורייקי‪ .‬הערכה של היבטי רוחניי‬ ‫‪167‬‬ ‫מתבססת על שאלו* ‪ FACIT-Sp 12‬המתייחס להיבטי של שלווה‪ ,‬משמעות‬ ‫והשקפות רוחניות והמותא ג למטופלי שאינ דתיי‪.‬‬ ‫בהרצאה נציג את מאפייני העבודה המשותפת בחדר הטיפולי לרבות הקשריה‬ ‫להיבטי רוחניי‪.‬‬ ‫במסגרת עבודה זו נגע בגישת הפסיכולוגיה הטראנספרסונלית אשר מנחה טיפול‬ ‫פסיכואונקולגי בעבודה משותפת המוצעת‪ .‬הפסיכולוגיה הטראנספרסונלית נעה‬ ‫לעברו השני של העול הפרטי‪ ,‬הכרה והמשכיות לגילוי כל האספקטי של העצמי‬ ‫והתת‪%‬הכרתי‪ ,‬יחד ע זאת‪ ,‬היא מציבה את הפסיכולוגיה של הפרט במסגרת רחבה‬ ‫יותר‪ .‬לכ* העצמי הוא עדיי* בפוקוס מלא בפסיכולוגיה הטראנספרסונלית‪ .‬על ידי‬ ‫מעבר מהפסיכולוגיה של הפרט לתוכ* רוחני גדול יותר‪ ,‬העצמי הפרטי מוב* במימד‬ ‫רחב יותר )על פי קארל ג‪ .‬יונג(‪ ,‬אליו מצביע העול הרוחני‪ .‬הפסיכולוגיה‬ ‫הטראנספרסונלית מספקת במוב* זה ראייה רחבה על ידי הכלת היבטי של‬ ‫הפסיכולוגיה הקונבנציונלית בתוכה‪ ,‬א‪ ,‬היא מעצבת מחדש את הפסיכולוגיה לתו‪,‬‬ ‫תבנית ומסגרת רוחנית‪ .‬זוהי גישה חדשה יחסית‪ ,‬בעלת ניסוחי וחיבורי שוני‪,‬‬ ‫ובעלת טריטוריה רבה‪.‬‬ ‫נציג את התובנות וסמני השאלה בשלבי ההערכה‪ ,‬בניית התוכנית הטיפולית‬ ‫והתאמתה למטופלי מרקע רב‪%‬תרבותי תו‪ ,‬התייחסות להצגת מקרה של מטופל‬ ‫משות‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪Ben-Arye E, Steinmetz D, Ezzo J.( 2007). 'Two women and cancer – The‬‬ ‫‪need for addressing spiritual well-being in cancer care". Families Systems‬‬ ‫‪and Health; 25(1):1-9.‬‬ ‫‪Ben-Arye E, Bar-sela G, Frenkel M, Kuten A, Hermoni D.(2006). "Is a bio‬‬‫‪psycho-social-spiritual approach relevant to cancer treatment? A study of‬‬ ‫‪patients and oncology staff members on issues of complementary medicine‬‬ ‫‪and spirituality". Supportive Care in Cancer; 14(2):147-152.‬‬ ‫‪168‬‬ Busick BS. (1989)."Living with cancer": a transpersonal course. Hosp J;5(2):67-78. Crammer C, Kaw C, Gansler T, Stein KD. (2010). "Cancer Survivors' Spiritual Well-Being and Use of Complementary Methods: A Report from the American Cancer Society's Studies of Cancer Survivors". J Relig Health; Mar 19. [Epub ahead of print} Frenkel M, Ben-Arye E, Cohen L. (2010)."Communication in Cancer Care: Discussing Complementary and Alternative Medicine". Integrative Cancer Therapies. Mar 31. [Epub ahead of print] Frenkel M, Ben-Arye E. (2008). "Communicating with Patients about the Use of Complementary and Integrative Medicine in Cancer Care". Chapter in L. Cohen, M. Markman (eds), Integrative Oncology: Incorporating Complementary Medicine into Conventional care. Humana Press, Totwa, NJ. Hsiao AF, Wong MD, Miller MF, Ambs AH, Goldstein MS, Smith A, Ballard-Barbash R, Becerra LS, Cheng EM, Wenger NS. (2008). "Role of religiosity and spirituality in complementary and alternative medicine use among cancer survivors in California". Integr Cancer Ther; 7(3):139-146. Jung, G. C. (1970). Mysterium Coniunctionis, (vol. 14) of The collected works of C. G. Jung. Princeton University Press. 169 Paltiel O, Avitzour M, Peretz T, Cherny N, Kaduri L, Pfeffer RM, Wagner N, Soskolne V. (2001). "Determinants of the use of complementary therapies by patients with cancer". J Clin Oncol; 19(9):2439-2448. Vespa A, Jacobsen PB, Spazzafumo L, Balducci L.( 2010). "Evaluation of intrapsychic factors, coping styles, and spirituality of patients affected by tumor". Psychooncology; Mar 24. [Epub ahead of print] Wilber, K. Grace and Grit: Spirituality and Healing in the Life of Treya Killam, 1991, 2nd ed. 2001 ‫ רוחניות כמשאב בהתמודדות נשי לאחר מחלת סרט‬:2 ‫ – הרצאה‬4 '‫מושב ג‬ ‫השד‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ד"ר אתי שחר סימטוב‬ This proposed presentation will deliver the results of a qualitative study on the topic of spirituality as a resource post-breast cancer. This study endeavors to increase knowledge and understanding of the role of spirituality for women who have had breast cancer and who are in the post treatment period of the experience. Particularly, the study was undertaken to examine and substantiate the role of spirituality as a dynamic force integrating the experience of breast cancer into lives of women after diagnosis and medical treatment periods. Participants of the study were ten women who were in their post treatment period. 170 The lecture will describe the research questions of this study, the method, findings and analysis of the themes and common components associated with spirituality that emerged from participant's interviews. For example, Findings revealed that the majority of the participants associated their breast cancer experience with spirituality. The majority of participants defined spirituality as “connectedness to” or “relationship with” a higher power, to others, to self, to nature or to the arts. Participants perceived that their spirituality affected their experience of breast cancer. Participants perceived that their sense of connectedness helped them to adjust and to cope with their breast cancer experience post treatment. Although women reported they feel adjusted to breast cancer, they also reported they feel uncertainty regarding fear of recurrence. The majority of the participants considered spirituality to be helpful with going on with their lives and some considered spirituality helpful with the integration of the experience into their lives. The study that would be presented in the lecture strongly supports the importance of spirituality in terms of connectedness, coping adjustment, strength, dealing with uncertainty and on going on with life after treatment. Connectedness, as a working definition may serve as a key to unlock potential spiritual resources available to women after breast cancer. Implication of this study would be discussed. ‫רשימת מקורות‬ Albaugh, J. (2003). A spirituality and life-threatening illness: A phenomenological study. Oncology Nursing Forum, 30 (4), 593-599. 171 Austin, A. (2000). Growth and meaning in women after breast cancer. Retrieved June29,2003,from http://www.meaning.ca/pdf/2000;procidings/avis_austin/pdf. Benson, H. (1996). Timeless healing: The power and biology of belief. New York: Simon & Schuster. Carr, E. W., & Morris, T. (1996). Spirituality and patients with advanced cancer: A social work response. Journal of Psychosocial Oncology, 14 (1), 71-81. Coyle, J. (2002). Spirituality and health: towards a framework for exploring the relationship between spirituality and health. Journal of Advanced Nursing, 37 (6). 589-598. Feher, S., & Maly, R. C. (1999). Coping with breast cancer in later life: The role of religious faith. Psycho-Oncology, 8 (5), 408-416. Gall, T. L., & Cornblat, M. E. (2002). Breast cancer survivors give voice: qualitative analysis of spiritual factors in long-term adjustment. PsychoOncology, 11 (6), 524-535. Jenkins, R. A., & Pargament, K. I. (1995). Religion and spirituality as resources for coping with cancer. Journal of Psychosocial Oncology, 13 (1-2), 51-74. Laumbaeier, K.K., Zakowski, G. S., Bair, J. (2004). The role of spirituality in the psychological adjustment to cancer: A test of the transactional model of stress and coping. International Journal of Behavioral Medicine, 11(1), 48-56. 172 Manning, J. K. (2000). The effects of spiritual coping on quality of life satisfaction in women with breast cancer. Doctoral Dissertation, University of Michigan. Meraviglia, M. ( 2006). Effects of spirituality in breast cancer survivors. Oncology Nursing Forum, 33 (1), E1-E7. Mytko. J. J., & Knight, S. (1999). Body, mind, and spirit: Towards the integration of religiosity and spirituality in cancer quality of life. Research, Psycho-oncology. 8, 439-450. Nelson, J. P. (1996). Struggling to gain meaning: Living with the uncertainty of breast cancer. Advances in Nursing Science, 18 (3), 59-76. O’Hanlon B. March 19, 2004, The possibility of grace integrating spirituality and brief therapy, The Master Therapist Workshop, University of Connecticut Health Center. Handouts and lecture. Potts, R. G. (2000). Spirituality, religion, and the experience of illness. In P. Camic., & S. Knight (Eds), Clinical handbook of health psychology (pp. 495-522). Seattle, Toronto, Bern, Gottingen: Hogrefe & Huber. Shachar Siman-Tov, E. (2009). The Healing Connection: Spirituality as Resource Post Breast Cancer.U.S.A: VDM Verlag Dr. Muler Publication. Thoresen, C. E., Harris, A. H. S., & Oman, D. (2001). Spirituality, religion, and health. In T. G. Plante & A. C. Sherman. Faith and Health (pp. 15-52). New York: Guilford Press. 173 ‫ סקר התייחסות של מטופלי אונקולוגיי ישראליי‬:3 ‫ – הרצאה‬4 '‫מושב ג‬ ‫לליווי רוחני‬ ‫ הקריה‬:"‫ רמב‬,‫ מר גיל ברסלע‬,‫ מר דורו לולב‬,‫ גב' נעמי סגל‬,(‫הרב מייק שול‬ ‫הרפואית לבריאות האד‬ Introduction Spiritual care is “The practice of supporting individuals and families in crisis by helping to reveal, support, and strengthen their own senses of meaning and spirit ." In the past 6 years, some Israeli hospitals have begun incorporating professional spiritual care into their standard patient services. Most of our patients are entirely unfamiliar with this service. The primary goal of this study is to understand patients’ attitudes to meeting with the Spiritual Caregiver as part of the comprehensive care they receive. Patients and Methods Questionnaires were distributed to inpatient and outpatient cancer patients. The questionnaire is a composite of several tools used by previous studies, adjusted slightly for the Israeli context. We received 265 sufficiently complete surveys from respondents who were 53% female; 52% over age 60; 80% Jewish. Results The study’s key question was: “How open do you think you would be to a visit from the spiritual caregiver?” 42.2% (N=112) of patients were positively inclined and 32.1% (N=85) were uninterested in receiving the service. Using univariate analysis, several factors were identified. Selfidentifying as “very spiritual” (60%; p<0.001) or “somewhat spiritual” (46%; p<0.001) indicated a greater likelihood of wanting to receive spiritual care than self-describing as “not spiritual” (12%). Hospitalized patients who received visits from family and friends once a week or less 174 were interested in spiritual care 73% of the time, versus 41% of those receiving daily visits (p=0.008). Interestingly, people identifying “Helping others” as being important to them were more inclined to want to receive the spiritual caregiver’s help (47% vs. 27%, p=0.007). A previous encounter with the spiritual caregiver (N=33) nearly tripled patients’ interest (p=0.002). 58% (N=155) of respondents think they understand the task of a spiritual caregiver, and this correlated strongly with wanting to receive spiritual care (p<0.001). We also asked patients what they see as their "spiritual resources – the things that generally provide you with meaning, or that help you feel better when you're in a time of spiritual distress?" In response to a list of resources that could potentially be accessed even while hospitalized, the most significant resources identified were "Spending relaxing time with friends or family" (89%; N=232), "Sticking to my values and principles" (84%; N=220), "Helping others" (77%; N=201), "Taking time to sit and think" (77%; N=200), and "Spending time in nature" (70%; N=182). Conclusion Israeli hospitals are trying to introduce a new service for their patients – spiritual care. This study is significant for showing that a substantial percentage of patients are actively interested in receiving this service. It starts to build a screening system to identify patients most likely to be good candidates for this service. It demonstrates that spiritual care has been well-received by participating patients, most of whom would like continued access to this service. Finally, this study introduces a wealth of new data on the spirituality of Israeli cancer patients. 175 ‫רשימת מקורות‬ Astrow AB. "Religion, spirituality and health care: Social, ethical, and practical considerations." Am J Med, 110:283-287, 2001. Balboni TA. "Religiousness and spiritual support among advanced cancer patients and associations with end-of-life treatment preferences and quality of life." J Clin Oncol 25:555-560, 2007. Phelps AC. "Religious coping and use of intensive life-prolonging care near death in patients with advanced cancer." JAMA 301:1140-1147, 2009. Puchalski C. "Improving the quality of spiritual care as a dimension of palliative care: The report of the consensus conference." J Palliat Med 12:885-904, 2009. Carey, Raymond G. "Chaplaincy, Component of Total Patient Care?" Journal of the American Hospital Association 47.14:166-172, 1973. Flannelly K. "A Preliminary Proposal for a Scale to Measure the Effectiveness of Pastoral Care with Family Members of Hospitalized Patients." The Journal of Pastoral Care & Counseling 61.1-2:19-29, 2007. Iler W. "The Impact of Daily Visits from Chaplains on Patients with Chronic Obstructive Pulmonary Disease (COPD): A Pilot Study." Chaplaincy Today 17.1:5-11, 2001. 176 Florell, J. L. "Crisis-intervention in orthopedic surgery: empirical evidence of the effectiveness of a chaplain working with surgery patients." Bulletin of the American Protestant Hospital Association 37.2:29-36, 1973. Kernohan, W. George. "An Evidence Base for a Palliative Care Chaplaincy Service in Northern Ireland." Palliative Medicine 21:519-525, 2007. Kernohan, W. George. "Measures of Chaplain Performance and Productivity." Final Report of the Catholic Health Initiatives Task Force, June 2002. VandeCreek, Larry. "How Satisfied are Patients with the Ministry of Chaplains?" The Journal of Pastoral Care & Counseling 58.4:335-342, 2004. Kaufman Y. "Rate of cognitive decline in Alzheimer’s disease and spirituality/religiosity." Israel J Psychiatry, Vol 41 (supp 1), No 4, 37-38, 2004. Visser, Anja. "Spirituality and Well-Being in Cancer Patients: a Review." Psycho-Oncology 10.1002/pon.1626 (2009) 177 ‫מושב ג' ‪ :5‬החוויה המיסטית ברוח הניו אייג'‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬פרופ' אריה קופסקי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב ג' ‪ – 5‬הרצאה ‪ :1‬בי אינטרוספקציה למדיטציה‬ ‫ד"ר דניאל מישורי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫האמפיריציז של המאות ה‪ 17%‬וה‪ 18%‬ניסה להסביר את מכלול הידע האנושי‬ ‫כמבוסס על הניסיו*‪ .‬הדיו* התבסס על הבחנה בי* ניסיו* 'חיצוני' וניסיו* 'פנימי'‪,‬‬ ‫ובהתא‪ ,‬התפתח דיו* מתודולוגי על האופני בה המיינד יכול להתבונ* בעצמו‪,‬‬ ‫הדברי המתגלי בהתבוננות כזו‪ ,‬ועל הפרקטיקה והקשיי המתלווי לניסיו*‬ ‫להתבונ* "פנימה"‪ .‬כ‪ ,‬למשל‪ ,‬עסקו האמפיריציסטי באפיו* כשרי המיינד המסוגלי‬ ‫לבצע התבוננות פנימית זו‪ ,‬והבחינו בי* תודעה )‪ (consciousness‬והחזרה‬ ‫)‪ .(reflection‬התפתחה מחלוקת בדבר הדברי בה נית* לצפות "בפני"‪ :‬הוגי‬ ‫כמו ג'ו* לוק )‪ (Locke‬ותומאס ריד )‪ (Reid‬סברו שנית* לצפות ב"פעולות" המיינד‬ ‫)‪ ,(mental operations‬בעוד הוגי כמו ג'ורג' ברקלי )‪ (Berkeley‬או דיויד יו‬ ‫)‪ (Hume‬סברו שנית* להתנסות רק בתחושות פנימיות )‪ ,(ideas, impressions‬שטבע*‬ ‫משתנה ללא הר‪ .‬הפילוסופי שעסקו בחקירה פנימית הרחיבו בסוגיית הקושי‬ ‫להתבונ* "פנימה"‪ ,‬הקושי לקיי את הריכוז הנדרש לכ‪ ,,‬טבע החזק יותר של‬ ‫הרשמי החיצוניי המסיחי את הדעת מהמתרחש בתודעה פנימה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫ההתבוננות הפנימית נחשבה להלי‪ ,‬המאפשר להגיע לוודאות‪ ,‬שכ* מדובר בהתבוננות‬ ‫ישירה ובלתי‪%‬מתווכת בשכל‪ .‬התלבטויות מתודולוגיות ופרקטיות אלה חזרו ג‬ ‫בראשית ימיה של הפסיכולוגיה הניסויית )א כי הפקפוק בוודאות המושגת בהלי‪,‬‬ ‫זה הובילו ע השתלטות הביהביוריז לדחיית האינטרוספקציה כמתודה מובילה‬ ‫בפסיכולוגיה(‪.‬‬ ‫אמנ פרויקט ההארה הרציונאלית ‪ %%‬הנאורות )‪ %% (Enlightenment‬היה שכלתני‬ ‫מעיקרו‪ ,‬וכ‪ ,‬ג החקירה הפנימית האמפיריציסטית‪ ,‬אול העיסוק האמפיריציסטי‬ ‫באינטרוספקציה חולק בכל זאת קווי דמיו* מובהקי ע דפוסי שוני של‬ ‫פרקטיקות "רוחניות" העוסקות בעבודה 'פנימית'‪ ,‬במיוחד מדיטציה‪ ,‬כטכניקות‬ ‫‪178‬‬ ‫לחקירת העצמי ולשכלול רוחני‪ .‬ההרצאה תסקור בקצרה את הפרקטיקה‬ ‫האינטרוספקטיבית באמפיריציז‪ ,‬כולל האימו* בריכוז ובהתבוננות‪ ,‬כמקבילה של‬ ‫פרקטיקות מדיטטיביות ועיקרו* ה‪ .Mindfulness%‬כדוגמה ייסקרו מובאות מתו‪ ,‬ה‪%‬‬ ‫‪ Discourse Summaries‬של גואנקה )‪ ,(Goenka‬במסגרת קורסי ויפאסאנה‪ ,‬ויידונו‬ ‫היחסי שבי* פרקטיקת ההתבוננות הפנימית לבי* המסקנות הפילוסופיות והרוחניות‬ ‫הנובעות ממנה‪ .‬ההשוואה לוויפאסאנה מזדקרת במיוחד עקב המסקנות הפילוסופיות‬ ‫המתלוות אליה‪ .‬הסובייקט נדרש להתבונ* בתודעה – למעשה בתחושות‪/‬התנסויות ‪%%‬‬ ‫ובכ‪ ,‬ג אמור להתנסות מכלי ראשו* בתובנה הבודהיסטית בדבר העדר‪%‬הקביעות‪ ,‬ה‪%‬‬ ‫‪ .impermanence‬ג ברקלי ואחריו יו מאמצי גישה כזו ביחס למהויות‪,‬‬ ‫כשהמציאות מוצגת כאירועי תחושה וחוויות פנימיות‪ ,‬המקושרות ביניה* בש בלבד‬ ‫)נומינאליז(‪ ,‬תו‪ ,‬שההנחה בדבר קיו יציב של הדברי כולל העצמי האישי‬ ‫מתבררת כבלתי מבוססת מבחינה פילוסופית‪ ,‬כלומר בלתי מבוססת באופ* ניסיוני‪,‬‬ ‫ניסיו* מדיטטיבי‪%‬אינטרוספקטיבי אישי‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪Danziger, Kurt (1980): “The History of Introspection Reconsidered”,‬‬ ‫‪Journal of the History of the Behavioral Sciences, Vol. 16, pp.‬‬ ‫‪241-262.‬‬ ‫‪Deikman, Arthur J. (1996). "'I' = AWARENESS", Journal of‬‬ ‫‪Consciousness Studies, 3 (4): 350-356.‬‬ ‫‪Deleanu Florin (2010). "Agnostic Meditations on Buddhist Meditations",‬‬ ‫‪Zygon, vol. 45, no. 3.‬‬ ‫‪Ferry, Anne (1983): The “Inward” Language, The University of Chicago‬‬ ‫‪Press.‬‬ ‫‪Goenka, S.N. (2000). The Discourse Summaries: Talks from a Ten-day‬‬ ‫‪Course in Vipassana Meditation. Pariyatti Publishing.‬‬ ‫‪Hart, William (1987). The Art of Living: Vipassana Meditation: As Taught‬‬ ‫‪by S. N. Goenka. HarperOne.‬‬ ‫‪179‬‬ Howe R. B. K. (1991): “Introspection: A Reassessment”, New Ideas in Psychology, Vol. 9, no. 1, pp. 25-44. Kulstad, Mark (1982): “Locke on Consciousness and Reflection”, Studia Leibniziana, Vol. 16, pp. 143-167. Lyons, William (1986): The Disappearance of Introspection, The MIT Press, Cambridge, Mass. Marlatt, G. Alan (2006). "Mindfulness Meditation: Reflections from a Personal Journey", Current Psychology 25 (3): 155-172. Mishori, Daniel (2005). “Subjective arguments: Instances of introspective moves in Empiricism”, in Dascal, Marcelo & B arro tta, P ier lu ig i (ed s.) : Sub je ctiv ity and Con tro v er s ies , John B enj a min s, A ms te rda m a nd Ph ilad elph ia ; 251-262. Mishori, Daniel (2004). “Locke on the Inner Sense and Inner Observation”, Locke Studies, Vol. 4; 145-181. Mishori, Daniel (2003). “The Dilemmas of the Dual Channel: Reid on Consciousness and Reflection”, The Journal of Scottish Philosophy, Vol. 1 (2); 141-155. Mishori, Daniel (2003). Arguing from Inner Experience: The Inner Sense from Locke to Reid, PhD Thesis, Tel Aviv University. (English: 253 pages) Pagis, Michal (2009). "Embodied Self-reflexivity", Social Psychology Quarterly 72, (3): 265–283. Sharf, Robert H. (2000): "The Rhetoric of Experience and the Study of Religion", Journal of Consciousness Studies, 7, No. 11–12: 267– 287. 180 ‫‪Strenski, Ivan (1980). "Gradual Enlightenment, Sudden Enlightenment and‬‬ ‫‪Empiricism", Philosophy East and West 30 (1): 3-20.‬‬ ‫מושב ג' ‪ – 5‬הרצאה ‪ :2‬ייחודיותו של המיסטיק הניו אייג'י וייחודיותה של‬ ‫החוויה המיסטית בעיד החדש‬ ‫מר זיו פרגמ‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫במחקר תופעת העיד* החדש )ניו אייג'( נית* למצוא מחקרי שמתייחסי למאפייני‬ ‫המשותפי של מופעיה השוני של תופעת הניו אייג'‪ ,‬לנסיבות ההיסטוריות שהובילו‬ ‫להתפתחות השיח הניו אייג'י‪ ,‬נית* למצוא מודלי שיאפיינו את הקשר בי* תופעת‬ ‫הניו אייג' לבי* תופעות אחרות כמו פונדמנטליז ומודרנה ואת יחסי הגומלי* שלה‬ ‫ע תופעות אלו‪ .‬ע התרחבות התופעה‪ ,‬המחקרי מתרבי ומקורות נוספי הופכי‬ ‫לזמיני בכל אמצעי המדיה הקיימי – ספרי‪ ,‬אתרי אינטרנט‪ ,‬הרצאות‪ ,‬בלוגי‬ ‫ומאמרי‪ .‬אלה חושפי בפנינו‪ ,‬בנוס לשאר ההיבטי שהתופעה מציעה‪ ,‬ג‬ ‫תיאורי של חוויה מיסטית ע מאפייני ייחודיי‪ ,‬שמתאימי להל‪ ,‬הרוח המקובל‬ ‫בעיד* החדש‪.‬‬ ‫הדעה הרווחת ג בקרב החוקרי על א הגדרות כלליות וכוללניות‪ ,‬וג בשיח‬ ‫הציבורי הכללי היא‪ ,‬שכשמדברי על מיסטיקה מתכווני לדבר מאד מסוי‪.‬‬ ‫מיסטיקה היא המסע של האד הדתי המאמי*‪ ,‬למפגש בלתי אמצעי ע האל שהוא‬ ‫סוגד לו‪ .‬מסע זה סופו ידוע היטב והוא קבוע מראש – מגע אינטימי ע האל שהוא‬ ‫מכיר היטב מכתבי הקודש שלו‪ .‬בשונה ממיסטיקה בתקופות אחרות‪ ,‬בניו אייג'‬ ‫המסע המיסטי מוביל למחוזות שאינ ידועי ואינ מוכרי‪ .‬המיסטיק* בניו אייג'‪,‬‬ ‫שפועל בתו‪ ,‬שט רעיונות קוסמולוגיי מבולבלי שאינ מוגדרי בצורה ברורה‪,‬‬ ‫אמנ מתרגל שיטה שאחרי לפניו התנסו בה‪ ,‬א‪ ,‬הוא יוצא למסע שסופו אינו ידוע‪.‬‬ ‫הניו אייג' לא מגדיר בצורה מפורשת את מושא ההתאחדות‪ ,‬את האחדות שמעבר‬ ‫לריבוי‪.‬‬ ‫בהרצאה זו ברצוני למקד את הדיו* במאפייניה הייחודיי של החוויה המיסטית‬ ‫בעיד* החדש‪ ,‬אצביע על מאפייני משותפי בדיווחי שוני על חוויות מיסטיות‬ ‫‪181‬‬ ‫בעיד* החדש‪ ,‬ואראה שה ייחודיי לעיד* החדש‪ .‬אטע* שעלינו להרחיב את ההגדרות‬ ‫הקיימות כיו במחקר למיסטיקה ולחוויה מיסטית‪ ,‬על מנת שיוכלו לכלול את סוג‬ ‫החוויות המיסטיות הנפוצות בעיד* החדש‪ .‬ההגדרות המעודכנות למיסטיקה וחוויה‬ ‫מיסטית‪ ,‬תוכלנה להכיל ג חוויות מיסטיות של נזיר נוצרי שבמהל‪ ,‬התפילה פוגש‬ ‫את דמותה של מריה הקדושה ומשוחח עמה‪ ,‬וג חוויות של צעיר תל אביבי שנוסע‬ ‫לסדנה 'רוחנית' כלשהי‪ ,‬חווה חוויות אקסטטיות עוצמתיות וחוזר ע תובנות‬ ‫מרחיקות לכת על חייו ולגבי העול‪.‬‬ ‫להגדרה של החוויה המיסטית כהתאחדות ע אלוהי‪ ,‬יש חלק נכבד בעיצוב החוויה‬ ‫המיסטית‪ .‬כאשר ישנה חוויה עוצמתית ואקסטטית כשלהי שנחווית כהתעלות‬ ‫רוחנית והההסבר הרווח היחיד שיש בהישג יד הוא "זו הייתה חווית התאחדות ע‬ ‫אלוהי"‪ ,‬החווה ישתמש בדיוק באות* מילי כדי לתאר את מה שחווה‪ .‬כדי לכלול‬ ‫בהגדרה שלנו למיסטיקה ג את נסיונותיו של הניו אייג'יסט לדווח על חוויותיו‬ ‫הרוחניות וכדי לעודד אותו להישאר אותנטי ככל שנית*‪ ,‬עלינו להרחיב את ההגדרה‬ ‫ואת מרחב הדיו*‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫מחקרי‬ ‫אד קליי* אורו* ומריאנה רוח מדבר‪" ,‬חילוני להלכה‪ ,‬רליגיוזי למעשה‪ :‬יחס הניו‬ ‫אייג' הישראלי להלכה‪".‬סוציולוגיה ישראלית יב‪ ,‬עמ' ‪57%80‬‬ ‫מריאנה רוח מדבר‪" ,‬בחזרה לג* העד*" במחשבת העיד* החדש‪ :‬דימויי של עבר‬ ‫אידיאלי בתולדות ע ישראל‪ .‬מאמר המבוסס על פרק בדוקטורט בהנחיית פרופ'‬ ‫משה אידל ופרופ' עדיאל שרמר‪ ,‬אוניברסיטת בר‪%‬איל*‬ ‫ויליא ג'יימס‪“ ,‬החוויה הדתית לסוגיה‪ :‬מחקר בטבע האד"‪ ,‬תרג יעקב קופליבי‪,1‬‬ ‫בעריכת יהודה אב* שמואל‪ ,‬ירושלי תשי"ט‬ ‫משה וינשטוק‪" ,‬חידוש שלא יאמ*"‪ ,‬אקדמות גליו* כ"ה עמודי ‪17%40‬‬ ‫רו* מרגולי*‪" ,‬מקדש אד ההפנמה הדתית ועיצוב חיי הדת הפנימיי בראשית‬ ‫החסידות"‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלי תשס"ה‬ ‫‪182‬‬ ‫ אקדמות גליו* כ"ה עמודי‬,"‫ – סיפורה של קבוצה דתית חדשה‬,‫ "בני ברו‬,‫שי ב* טל‬ 149%170 139%148 ‫ אקדמות גליו* כ"ה עמודי‬,"‫ "בי* האור לצלילי‬,,‫מתי ליבלי‬ Paul Heelas, “The New Age Movement : The Celebration of the Self and the Sacralization of Modernity”, Cambridge, Massachusetts, 1996 Evelyn Underhill, “About Mysticism : A Study in Nature and Development of Spiritual Consciousness”, Grand Rapids, Michigan, Christian Classics Ethereal Library, 1911 Martin Buber, “Ecstatic Confessions : The Heart of Mysticism”, collected and introduced by Martin Buber, edited by Paul Mendes – Flohr, Syracuse University, New York, 1996, Originally published in German as Ekstatische Konfessionen, 1909 ‫מקורות‬ ‫ תל‬,1996 ,‫אבני‬%‫ בעריכת עפרה גלברט‬,‫ הוצאת גל‬,"‫ "החכ הנאור האמיתי‬,‫אושו‬ ‫אביב‬ ‫ תל אביב‬,2010 ‫ באוקטובר‬,*‫ על ידי זיו פרגמ‬,‫ נער‬,‫ראיו* ע אוהד אזרחי‬ 2000 ‫ ירושלי‬,‫ הוצאת כתר‬,"‫רובי* ס' שארמה "הנזיר שמכר את הפרארי שלו‬ Eckhart Tolle ,“The Power Of Now : A Guide to Spiritual Enlightment”, Published in Australia and New Zealand in 2000 by Hodder Headline Australia Pty Limited, 2000 183 ‫‪http://www.messagefrommasters.com/Life_of_Masters/Osho/Osho_enlight‬‬ ‫‪enment_experience.htm‬‬ ‫‪Alan Watts "In My Own Way, an Autobiography”, New World Library,‬‬ ‫‪Novato, California, 1972‬‬ ‫מושב ג' ‪ – 5‬הרצאה ‪ :3‬על מדיטציה חסרת תכלית‪:‬תרגול הזאז בנו‪ .‬העשייה‬ ‫הרוחנית העכשווית‬ ‫מר אית בולוק‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫העשייה הרוחנית הפכה בעשרות השני האחרונות לחלק בלתי נפרד מהשיח על‬ ‫אודות איכות חייו של האד ומצבו בעול‪ .‬תחת חסותה של נסיקה טכנולוגית‬ ‫מרשימה שהובילה לנגישות רחבה לטקסטי ורעיונות רוחניי‪ ,‬חברו לה* בשיח ער‬ ‫ופורה מסורות שונות‪ ,‬חלק* עתיקות וחלק* עכשוויות‪ ,‬כדי להציע אפיק חלופי ויעיל‬ ‫להתמודדות ע מצוקות הפרט‪ .‬א‪ ,‬א נבקש למצוא את המכנה המשות הבולט‬ ‫ביותר למגוו* שיטות התרגול‪ ,‬הרי שנית* לסכמו ברעיו* פשוט אחד – ה"תכלית"‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מחשבה רווחת היא כי אי* טע בעשייה רוחנית אלא א היא מובילה לשינוי‬ ‫או שיפור לעומת מצב ההווה‪ .‬במוב* זה מעניי* להבחי* כי מול אותו מגוו* הול‪ ,‬וגדל‬ ‫של מסורות רוחניות שתרות אחר "שינוי" מתקיי מזה מאות רבות של שני סוג‬ ‫אחר של תרגול אשר – מאז שהפ‪ ,‬לפופולארי ביפא* של המאה השלוש עשרה –‬ ‫מתנער מאותו עיקרו*‪ .‬זהו תרגול הזאז* – "מדיטציית ז*" – הנעשית לרוב בישיבה‬ ‫ומוכרת כאחת מצורות התרגול הנפוצות כיו ג במערב‪ .‬כפי שיוסבר בפירוט‬ ‫בהמש‪ ,,‬ההרצאה תתמקד בבחינה פילוסופית וטקסטואלית של צורת מדיטציה זו‬ ‫ותשאל‪ ,‬בי* השאר‪ ,‬בדבר עצ הגדרתה כלל כ"מדיטציה"‪ ,‬וא תציע לראות בה מודל‬ ‫אחר ומרתק לעשייה רוחנית – כזה שאינו כבול לתחושת ה"תכלית"‪.‬‬ ‫נקודת המוצא הפילוסופית להרצאה היא הגדרתו של הזאז* כעשייה חסרת‬ ‫כל מטרה‪ .‬בביצועו לא מנסי ליצור ריכוז או להגיע לשלוות נפש וג אי* כל הבטחה‬ ‫כי החוויה תהיה נעימה‪ .‬למעשה‪ ,‬לא עושי בזאז* דבר פרט מלשבת בדממה אל מול‬ ‫‪184‬‬ ‫הקיר‪ .‬על ישיבה זו אמר מורה הז* דוג* כי היא העשייה ותכליתה בו זמנית – הפעולה‬ ‫וערכה המלא בעת ובעונה אחת‪ .‬אי* בזאז* מטרה זולת עצמו ובכ‪ ,‬ערכו הוא מלא‬ ‫בדיוק כמות שהוא‪ .‬דג זה של עשייה רוחנית הינו זר )ואולי א מוזר( בנו פעלתני‬ ‫ונמר‪ 1‬של מרד אחר "שיפור" ו"תוצאה"‪ .‬א‪ ,‬עדיי*‪ ,‬מדובר בתופעה שכיחה בקרב‬ ‫העוסקי בעשייה רוחנית עכשווית ולכ* יש טע ברור בבחינה מעמיקה יותר של‬ ‫טבעה ואופייה‪.‬‬ ‫השאלה המרכזית שתוביל את הדיו*‪ ,‬א כ*‪ ,‬היא הא נית* כלל לכנות‬ ‫בש "מדיטציה" אימו* אשר מוגדר כחסר כל מטרה ושלמעשה אינו מוגדר כ"כלי"‬ ‫למע* שינוי‪ .‬בתו‪ ,‬כ‪ ,‬אתמקד בבחינת מאפייני המדיטציה הבודהיסטית לסוגיה‬ ‫ובעיקר בכתביו של הנזיר היפני דוג* – מי שעשה בתקופתו יותר מכל אד אחר עבור‬ ‫תפוצתו של הזאז* בקרב כל שכבות האוכלוסייה‪ .‬כמו כ* אביא מדבריה של נזירי ז*‬ ‫בכירי נוספי כסוזוקי שונריו )‪ ,(Suzuki‬אוצ'יאימה קושו )‪ (Uchiyama‬ופוג'יטה‬ ‫איששו )‪– (Fujita‬‬ ‫שכול סייעו בהפצת הזאז* כאימו* רלוונטי לשיח הרוחני‬ ‫המערבי‪ .‬כהשלמה לבחינה זו‪ ,‬אציג את טענותיה של חוקרי ז* יפאניי עכשוויי‬ ‫כאישיי שודו )‪ (Ishii‬מאוניברסיטת קומאזאווה ו‪%‬קאסוגה יוהו )‪(Kasuga‬‬ ‫מאוניברסיטת בואי‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪Akizuki Ryōmin, Dōgen Nyūmon. Tōkyō: Kōdansha Gendai Shinshō,‬‬ ‫‪1970.‬‬ ‫‪Bielefeld, Carl. Dōgen Manuals of Zen Meditation. California: California‬‬ ‫‪University Press, 1988.‬‬ ‫‪Conze, Edward. Buddhist Meditation. London: George Allen & Unwin,‬‬ ‫‪Ltd., 1956.‬‬ ‫‪Ishii Shūdō, " Dōgen No Zazen To Meisō." Journal of the Japanese‬‬ ‫‪Association of Indian and Buddhist Studies, Vol. 53, No.2 (2005): 481‬‬‫‪491.‬‬ ‫‪185‬‬ Kasuga Yuho, "Dōgen No Shūshō Ittō." Komazawa University Journal of Buddhist Studies, Vol.25 (1994): 1-19. Kim, Hee-jin. Eihei Dōgen – Mystical Realist. Boston: Wisdom Publications, 2004. King, Winston L., "An Experience in Buddhist Meditation." The Journal of Religion, Vol. 41, No. 1 (1961): 51-61. Minoru, Kiyota, ed. Mahāyāna Buddhist Meditation: Theory and Practice. Honolulu: University of Hawaii Press, 1978. Nyanaponika Thera. The Heart of Buddhist Meditation. London: Rider & Co., 1962. Okumura, Shōhaku, and Taigen Daniel Leighton, trans. The Wholehearted Way: A Translation of Eihei Dōgen's Bendōwa with Commentary by Kōshō Uchiyama Rōshi. Boston: Tuttle, 1997. Rubin, Jeffrey B., "A New View of Meditation." Journal of Religion and Health, Vol.40, No. 1, (2001): 121-128. Soskis David A., "Teaching Meditation to Medical Students." Journal of Religion and Health, Vol. 17, No. 2 (1978): 136-143. Uchiyama, Kōshō. Opening the Hand of Thought. Boston: Wisdom Public., 2004. Willis Robert J., "Meditation to Fit the Person: Psychology and the Meditative." Journal of Religion and Health, Vol. 18, No. 2 (1979): 93119. 186 ‫מושב ג' ‪ – 5‬הרצאה ‪" :4‬ניטרול המימד המיסטי ב"התבודדות" הברסלבית בי‬ ‫ממשיכי ר' נחמ בזמננו‬ ‫מר תומר פרסיקו‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫חסידות ר' נחמ* מברסלב זוכה בעת הזו לעדנה חסרת תקדי‪ .‬בי* א כאחד‬ ‫מהמוקדי המרכזיי לקליטת חוזרי בתשובה‪ ,‬בי* א כמעי* נובע להשפעה על‬ ‫יצירה תרבותית עכשווית‪ ,‬ובי* א ככוח המניע והמארג* מאחורי פסטיבל העליה‬ ‫לרגל באומ* בכל ראש שנה עברית‪ ,‬הרי שכמעט שאי אפשר שלא להיכנס לתחו‬ ‫השפעתה הישירה או העקיפה של תנועה מגוונת זו‪.‬‬ ‫יחד ע זאת‪ ,‬ברור שכפי שהפריחה הזו עצמה חדשה ומפתיעה עבור החסידות‬ ‫הותיקה‪ ,‬כ‪ ,‬ג רבות מהתופעות שמאפיינות את חסידי ברסלב הנוכחיי הינ*‬ ‫תופעות חדשות‪ ,‬שלא היו מוכרות בדברי ימי החסידות‪ .‬בהרצאתי אנסה לברר תופעה‬ ‫אחד שכזו‪ ,‬והיא תרגולת ה"התבודדות" המודגשת מאוד בי* הרבני המלמדי כיו‬ ‫את תורת ר' נחמ*‪.‬‬ ‫ר' נחמ* עצמו הדגיש את החשיבות הרבה ביציאה להתבודדות לפחות שעה בכל יו‪.‬‬ ‫בהתבודדות על החסיד לדבר בצורה חופשית וספונטנית ע אלוהיו‪ ,‬לשטוח את‬ ‫טענותיו‪ ,‬להודות על הטוב שיש לו ולבקש על כל מה שהוא מרגיש שחסר לו‪ .‬אול‬ ‫בעוד כ‪ ,‬מציגי רבני שוני כיו את התרגולת הזו‪ ,‬עבור ר' נחמ* ההתבודדות‬ ‫היתה ג פרקטיקה מיסטית רבת עוצמה‪ .‬ר' נחמ* הורה שההתבודדות היא דר‪,‬‬ ‫המל‪ ,‬להתאחדות ע האל‪ ,‬שכ* ההתבודדות מביאה ל"ביטול הגשמיות"‬ ‫ול"התכללות" באלוהות‪.‬‬ ‫עבור ר' נחמ* היה על החסיד לעבור בהתבודדות תהלי‪ ,‬אקסטטי של התוודות ותחינה‬ ‫לפני האל‪ ,‬מסע רגשי ופיזי שהיה סוחט את כוחותיו ומביא אותו לס עילפו*‪ .‬בהיותו‬ ‫מותש הוא היה יכול סו סו להגיע לאיחוד מיסטי ע אלוהיו‪.‬‬ ‫בניגוד לכ‪ ,,‬הג שממשיכיו הבולטי )כגו* הרב שלו ארוש‪ ,‬הרב ארז משה דורו*‬ ‫והרב ישראל יצחק בזאנסו*( שמי דגש רב על הפרקטיקה הזו‪ ,‬הרי שההוראות‬ ‫למלאכת ההתבודדות בכתביה אינ* מותירות זכר למטרה המיסטית שהציב ר' נחמ*‪,‬‬ ‫ולא לדר‪ ,‬האקסטטית שהובילה אליה‪ .‬ההתבודדות בשביל היא שיחה כנה‪" ,‬שפיכת‬ ‫הלב"‪ ,‬ותו לא‪ .‬לא זאת א זאת‪ :‬ממשיכיו המודרניי של ר' נחמ* מגישי הוראות‬ ‫מפורטות לשלבי שוני בתו‪ ,‬שעת ההתבודדות‪ ,‬ובכ‪ ,‬למעשה מאפשרי‬ ‫לתלמידיה להוציא ממנה כל מימד של ספונטאניות‪.‬‬ ‫‪187‬‬ ‫כאשר אנו עדי לשט של פרקטיקות מיסטיות‪ ,‬או לכל הפחות שאיפות מיסטיות‪,‬‬ ‫שרווחות מאוד ברוחניות העיד* החדש‪ ,‬יש טע בתהייה על ניטרול הפ* המיסטי שאנו‬ ‫מוצאי בהוראת של רבני ברסלב הפופולריי כיו‪ .‬בהרצאתי אציג את מלאכת‬ ‫ההתבודדות על פי ר' נחמ*‪ ,‬את ההתבודדות כפי שהיא מוצגת ומתוארת בספרי כמה‬ ‫ממשיכיו המודרניי‪ ,‬ואנסה להסביר את מיסתורי* ניטרול המיסטיקה שבתורותיה‬ ‫של אלו האחרוני‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫ליקוטי מוהר"‪ ,‬מכו* תורת הנצח‪ ,‬ירושלי‪ ,‬תשנ"ז‬ ‫ארוש‪ ,‬שלו‪ ,‬בשדי יער‪ :‬בג התפילה וההתבודדות‪ ,‬לא צויי* מו"ל‪ ,‬ירושלי‪,‬‬ ‫תשס"ח‬ ‫ארז‪ ,‬עופר‪ ,‬שירת העשבי‪ ,‬לא צויי* מו"ל‪ ,‬ירושלי‪ ,‬תשע"א‬ ‫בזאנסו*‪ ,‬ישראל יצחק‪ ,‬התבודדות‪ :‬לדבר ע ה' יתבר)‪ ,‬שיר חדש‪ ,‬תל‪%‬אביב‪ ,‬תשס"א‬ ‫דורו*‪ ,‬ארז משה‪ ,‬גבול הקדושה‪ :‬באור התורות "אזמרה" ו"איה"‪ ,‬לב הדברי‪ ,‬מבוא‬ ‫חורו*‪2008 ,‬‬ ‫אידל‪ ,‬משה‪ ,‬החסידות‪ :‬בי אקסטזה למאגיה‪ ,‬שוק*‪ ,‬ירושלי‪2000 ,‬‬ ‫גארב‪ ,‬יהונת*‪ ,‬יחידי סגולה יהיו לעדרי‪ :‬עיוני בקבלת המאה העשרי‪ ,‬הוצאת‬ ‫כרמל ומכו* שלו הרטמ*‪ ,‬ירושלי‪2005 ,‬‬ ‫גרי*‪ ,‬אברה יצחק‪ ,‬בעל היסורי‪ :‬פרשת חייו של ר' נחמ מברסלב‪ ,‬ע עובד‪ ,‬תל‪%‬‬ ‫אביב‪1980 ,‬‬ ‫מרק‪ ,‬צבי‪ ,‬מיסטיקה ושיגעו ביצירת ר' נחמ מברסלב‪ ,‬ע עובד ומכו* הרטמ*‪ ,‬תל‪%‬‬ ‫אביב‪2003 ,‬‬ ‫‪188‬‬ ‫מושב ג' ‪ :6‬רוחניות ופמיניז‬ ‫יו"ר המושב‪ :‬ד"ר שרו הלוי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מושב ג' ‪ – 6‬הרצאה ‪ :Rematriation :1‬לחשוב מחדש על רוחניות נשי בעיד‬ ‫החדש‬ ‫ד"ר אראלה שדמי‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫אני מבקשת לבדוק הא העול החברתי – על שלל הקונפליקטי והדילמות שלו‪,‬‬ ‫במיוחד המתח בי* אימהות לעבודה – מוצא את מקומו בעול הרוחניות החדשה של‬ ‫נשי‪ .‬מתו‪ ,‬בחינה מקרוב של אתרי מעגלי נשי ברשת )אכ* בדיקה ראשונית בלבד‪,‬‬ ‫המתמקדת באופני הפצת הרעיו* ולא בצרכניות עצמ*( אטע* כי הספירה הרוחנית‬ ‫היא לרוב מקו מפלט מהעול הריאלי כמו ג מקו להתחדשות אישית‪ .‬היא נוגעת‬ ‫בכאבי אישיי ומייצרת קבוצות תמיכה – ובכל אלו טמונה חשיבותה בעולמ* של‬ ‫נשי‪ .‬הנה דוגמא אחת‪:‬‬ ‫"שאקטי ‪ 10‬מביאה איתה אנרגיה של חגיגת אהבה ושפע‪ ,‬ומזמינה את כולנו‬ ‫להתחבר למקו פנימי של מלכות ‪ %‬לחוות את עצמנו בתור הנשי העוצמתיות‪,‬‬ ‫המיוחדות‪ ,‬היפות והאהובות שאנחנו‪ ,‬מלכות הראויות לקבל את כל הטוב שבעול‪,‬‬ ‫ומפרגנות לעצמ* ולסובבי אות* שלווה‪ ,‬הנאה ושמחה"‪.‬‬ ‫דגשי אלו עולי בקנה אחד ע המשמעויות השונות שמוקנות לפעילות רוחנית כמו‬ ‫לחבור לעצמי‪ ,‬לקבל את האחר או להתחבר לנצחי‪ .‬ברוחניות החדשה הזו נתפס האני‬ ‫כמקור סמכות‪ ,‬המסוגל לממש שינוי בעצמו בלא קשר לתנאי הפוליטיי‪ ,‬תו‪ ,‬שהוא‬ ‫שואב מסמכות של טקסט או מורה רוחני‪ .‬אכ*‪ ,‬אפשר להניח )הג שהדבר מחייב‬ ‫בחינה ישירה( כי המעגל הרוחני שולח את הנשי חזרה לעול הממשי‪ ,‬כשה* חשות‬ ‫מחוזקות ומועצמות בהתמודדות* ע המתחי‪ ,‬הקונפליקטי והדילמות בפניה ה*‬ ‫עומדות‪.‬‬ ‫בכ‪ ,‬מזכירי מעגלי הנשי במידה רבה את הפעילות הפמיניסטית – במיוחד‬ ‫הקבוצות להעלאת תודעה והקבוצות להעצמה כלכלית ואחרת של נשי‪ .‬השיטות ה*‬ ‫שונות – א‪ ,‬נראה כי כול* מנסות להיענות לצור‪ ,‬בסיסי של נשי בתקופה העכשווית‬ ‫המאופיינת על ידי שתי מגמות‪ :‬מודעות ברורה לאפליית* בעול הפטריארכיה‬ ‫הקפיטליסטית‪ ,‬ג א ה* משכילות בעלות מקצוע נחשק‪ ,‬בצד שאיפות להגשמה‬ ‫‪189‬‬ ‫עצמית ולמנהיגות חברתית – שתיה* תוצר ברור של המאבק הפמיניסטי והעיד*‬ ‫החדש כאחת‪.‬‬ ‫אול‪ ,‬נראה כי רוחניות של נשי לא זו בלבד שאינה באה ליישב את המתח בי*‬ ‫אפלייה בעול הממשי לבי* העצמה ותחושת ההתעלות במעגל רוחני אלא ייתכ*‬ ‫שהיא א מעצימה אותו‪ .‬השערה זו עולה בקנה אחד ע נטייתו של "העיד* החדש"‬ ‫להתרחק מפוליטיקה א‪ ,‬בה בעת ג "לזרו" ולחבור לזרמי המרכזיי בחברה‬ ‫)דהיינו‪ ,‬להימנע מטרנספורמציה חברתית(‪.‬‬ ‫כ‪ ,‬ג ניסיונות ההעצמה הפמיניסטיות‪" :‬קבוצות להעלאת תודעה" לסוגיה* השוני‬ ‫גורמות להתעצמות אישית ופוליטית )כמעט רוחנית( בקרב הנשי‪ .‬זו התבטאה במה‬ ‫שמכונה לעיתי קרובות "תחושת ה‪%‬ואוו!!!" – תחושת ההתעלות שבאה ע ההרגשה‬ ‫העמוקה של אחוות הנשי וגילוי האמת הפוליטית‪ ,‬שמובילי את האישה מאשמה‬ ‫עצמית להבנת האחריות החברתית להחלשתה‪ .‬כיו‪ ,‬ארבעי שנה אחר תחילת‬ ‫הקבוצות להעלאת תודעה‪ ,‬תחושת ההתעלות התעמעמה א לא נגוזה לנוכח המש‪,‬‬ ‫דיכוי הנשי‪ ,‬התרחקותו של השינוי החברתי המיוחל ובמיוחד‪ ,‬המתח הבלתי פתור‬ ‫בי* עבודה לאימהות‪ ,‬שהפמיניז וכניסת נשי מהמעמד הבינוני לשוק העבודה רק‬ ‫העצימה אותו‪ .‬וכש שהפמיניז "נתקע" מאחר שלא הביא לסיו דיכוי הנשי‬ ‫וליישוב המתח הבסיסי הזה‪ ,‬יתכ* שג דלדולה של הרוחניות הנשית יגיע‪ .‬מוטב‬ ‫אפוא למצוא את החיבור הנאות בי* רוחניות נשי לטרנספורמציה חברתית‬ ‫שתאפשר‪ ,‬כ‪ ,‬נראה‪ ,‬רוחניות והוויה מלאות יותר ג יחד‪.‬‬ ‫דוגמאות לאפשרות הגלומה בחיבור בי* הרוחני האישי לפוליטי ייתכ* ונמצאות‬ ‫דווקא במעגלי ראש חודש‪ ,‬בז* ואולי בבודהיז בכלל‪ .‬במילי אחרות‪ ,‬הניתוק הנוצר‬ ‫בי* הרוחני לפוליטי במעגלי נשי איננו הכרח המציאות ואולי א עלול להזיק לתנועת‬ ‫הרוחניות של נשי‪ .‬למעשה‪",‬הרוחניות ההוליסטית" של נשי דווקא‪ ,‬משקפת‬ ‫כנראה צעד חשוב לקראת יישוב המתח הזה באפשרות שהיא מייצרת לחיות למע*‬ ‫עצמי ולמע* האחר בו זמנית‪ .‬עדיי* אי* די בכ‪ ,‬משו שלא נעשה מאמ‪ 1‬להשפיע על‬ ‫ההקשר הדכאני‪ .‬כדי להגיע לכ‪ ,,‬אני רוצה להציע דווקא להעמיק את הפעולה‬ ‫הרוחנית באמצעות חשיבה מחדש על אימהות‪ ,‬המשלבת בי* האישי לפוליטי‪ ,‬מאחר‬ ‫שהיא מערערת את המתח בי* אימהות לקריירה‪ .‬מה שממילא יוביל לחיזוק‬ ‫ולהעמקת מעגלי נשי כמו ג לחיבור בי* העיד* החדש לפוליטיקה טרנספורמטיבית‪.‬‬ ‫חשיבה מחדש על אימהות שואבת ממושג המקובל בחברות ילידיות של‬ ‫ה‪%‬‬ ‫‪) Rematriation‬השונה ממושג זה בשימושיו הפסיכואנליטיי(‪ :‬החזרה לאימא‬ ‫‪190‬‬ ‫אדמה ולא כגרעי* החברתי‪ .‬במילי אחרות‪ ,‬לגעת במה שהפטריארכיה מנסה‬ ‫להרוס‪ :‬ערכי מטרנאלי‪ ,‬הא כפרוטוטיפ חברתי‪ ,‬עיקרו* הקיימות והקשר הרוחני‬ ‫לאימא אדמה‪ .‬מהלבני הללו – פרי מסורות של חברות ילידיות מהדרו הגלובאלי ‪%‬‬ ‫נוכל לארג* מחדש את הקוסמוס ואת עולמנו ולבנות רוחניות מלאה‪ ,‬שהיא חלק‬ ‫מהחיי היומיומיי ולא רק בריחה מה‪ ,‬ובעיקר – להקנות משמעות חדשה לנשיות‬ ‫ולרוחניות כאחת‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫ארבל‪ ,‬עודד וצבי להב )‪" (200‬העול מושל בדיוק כפי שהוא – וכעת ‪,‬צא ונסה‬ ‫לשפר אותו"‪ ,‬מאמר שהוצג בכנס השני לחקר הרוחניות העכשווית בישראל‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫ברזני‪ ,1‬נורית )‪ ,(2010‬המשמעויות השונות שניתנות להתפתחות רוחנית וקשריה*‬ ‫למצב הנפשי‪ ,‬הכנס השני לחקר הרוחניות העכשווית בישראל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫פרסיקו‪ ,‬תומר )‪ ,(2010‬האתוס הניו‪%‬איג'י ורוח ההיפר קפיטאליז‪ .‬הכנס השני לחקר‬ ‫הרוחניות העכשווית בישראל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫יעקב רז )‪ ,(2010‬ישיבה שקטה או פעולה בעול ?או בלי' או ‪':‬על טיבו של האימו*‬ ‫הרוחני בז* בודהיז‪ .‬מאמר שהוצג בכנס השני לחקר הרוחניות העכשווית בישראל‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫שמחאי‪ ,‬דלית )‪ .(2009‬לזרו נגד הזר‪ :‬פרדוקסי בהגשמת חזו 'העיד החדש'‬ ‫בישראל‪ .‬חיפה‪ :‬פרדס‪.‬‬ ‫‪Heelas, P. and L. Woodhead (2005) The Spiritual Revolution (Oxford:‬‬ ‫‪Blackwell).‬‬ ‫‪Karlin-Neumann, P. (2007). Yearning for Tarnished Silver: The Feminist‬‬ ‫‪Creation of Ritual. University Public Worship, Stanford University.‬‬ ‫‪Lefkovitz, L. and Shapiro, S. (2005). RITUALWELL.ORG— Loading the‬‬ ‫‪Virtual Canon, or: The Politics and Aesthetics of Jewish Women's‬‬ ‫‪191‬‬ Spirituality. NASHIM: A Journal of Jewish Women's Studies and Gender Issues,9,1, 101-125. Mann, Barbara Alice (2010). Rematriation. Paper to be presented at Women's World 2011, 3-7 July, Ottawa-Gatineau, Canada. Newcomb, Steven. "PERSPECTIVES: Healing, Restoration, and Rematriation." News & Notes. Spring/Summer 1995, p. 3. Shadmi, Erella (2011). Rethinking Feminist Understanding of Motherhood. Paper to be presented at Women's World 2011, 3-7 July, Ottawa-Gatineau, Canada. Sointu, Eeva and Linda Woodhead (2008). "Spirituality, Gender, and Expressive Selfhood. Journal for the Scientific Study of Religion 47 (2): pp. 259–276. ‫ ההקבלה בי תפיסת ההתפתחות הרוחנית של גברי‬:2 ‫ – הרצאה‬6 '‫מושב ג‬ ‫( ומודל‬DEIDA) ‫ונשי במערכות יחסי על פי שיטתו של דיוויד דיידה‬ ‫הנסירה בקבלת האר"י‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫הרב אוהד אזרחי‬ .‫ הינו אחד מהמורי הרוחניי המובילי בעול כיו‬David Deida ‫דיוויד דיידה‬ ‫ כולל‬,‫ ספריו מתורגמי לעשרות שפות‬,‫הוא חי בארה"ב ותורתו מופצת בעול כולו‬ ‫ מערכות יחסי של אהבה ומיניות‬,‫ תורתו מתמקדת בהתפתחות האד דר‬.‫עברית‬ .‫מקודשת‬ 192 ‫בעבודתו מזהה דיידה שלושה שלבי המאפייני את התפתחות של גברי ונשי‪.‬‬ ‫דיידה מכנה אות בפשטות ‪ Stage one, Stage two & Stage three‬ומצביע כיצד‬ ‫קיימות מערכות יחסי המושתתות על כל אחד מהשלבי הללו‪ .‬את עיקר מאמציו‬ ‫משקיע דיידה בהכוונה של זוגות למעבר מהשלב השני לשלישי‪ ,‬בטוענו כי רבי‬ ‫אחרי מקדישי את עבודת למעבר החשוב שבי* השלב הראשו* לשני‪.‬‬ ‫השלב הראשו* מאופיי* בתודעה הממוקדת באגו ובהשגת צרכיו תו‪ ,‬חיפוש אחר‬ ‫סיפוקי הבאי מבחו‪ .1‬השלב השני מופיע לאחר צמיחה רוחנית והתפתחותית בה‬ ‫עובר האד מהתמקדות באני‪ ,‬ומתפתחת בתוכו תודעה ששמה לב לקיומו של הזולת‬ ‫ולזכויותיו‪ .‬השלב השני מאופיי* בתודעה של "אנחנו" לעומת הראשו* שמתמקד‬ ‫בתודעת "אני וצרכי"‪ .‬השלב הראשו* הוא שלב בו האד עור‪ ,‬החפצה של כל מה‬ ‫שסביבו ומתייחס לאחר כאובייקט‪ .‬בשלב השני מתרחשת המהפכה בה מתעורר‬ ‫האד לגלות את הזולת כסובייקט נוס‪ .‬ממילא מתפתחת בו תודעה שמחפשת ליצור‬ ‫מציאות טובה עבור הכלל‪ ,‬ולא רק עבור עצמו‪ .‬לתפיסתו של דיידה בשלב השני‬ ‫נמצאת התנועה הפמיניסטית‪ ,‬התנועה האקולוגית וגישות דמוקרטיות רבות‪,‬‬ ‫הדואגות‪ ,‬בצדק‪ ,‬לשוויו* זכויות ולהגינות בכל מערכות החיי‪ .‬א‪ ,‬לטענת דיידה אי*‬ ‫זה קצה יכולת ההתפתחות של האד‪ .‬קיי שלב שלישי שהעול הרוחני העכשווי‬ ‫ממעיט להכיר בקיומו‪.‬‬ ‫השלב השלישי ממוקד בתודעה החורגת מעבר ל"אני" וג ל"אנחנו"‪ .‬זו תודעה‬ ‫הממוקדת ב"אלהי" שעבור דיידה איננו אל של דת כלשהי‪ ,‬אלא האחדות המוחלטת‬ ‫של הקיו‪ ,‬שחורגת ועולה ג אל מעבר לכל קיו אפשרי‪ .‬זהו המוחלט‪ ,‬האי*‪%‬סו‪.‬‬ ‫לטענתו של דיידה רק כשאנשי מתעלי )ולו לרגע( לשלב השלישי ה מסוגלי‬ ‫להעניק את המלוא של עצמ‪ ,‬להתרוק* לחלוטי*‪ ,‬ולפגוש לא רק את הזולת אלא את‬ ‫האלהי המופיע מבעד לזולת‪ .‬במפגש זה מתממשת האלהות מחדש‪.‬‬ ‫בהרצאה‪ ,‬המתבססת על עבודת מחקר שאני שוקד עליה במסגרת כתיבת עבודת‬ ‫התיזה שלי‪ ,‬אבקש להראות כיצד שלושת השלבי הללו מקבילי לשלושת השלבי‬ ‫הגדולי בהתפתחות היחס שבי* זעיר‪%‬אנפי* ונוקבא בקבלת האר"י‪ ,‬על פי מודל‬ ‫ה"נסירה"‪.‬‬ ‫במודל זה‪ ,‬השלב הראשו* מסומל על ידי עמידה של הזכר והנקבה גב אל גב‪ ,‬כשה‬ ‫חולקי גב אחד כמו תאומי סיאמיי‪ .‬המעבר לשלב השני כרו‪ ,‬בהשגת עצמאות‬ ‫)בעיקר של הנקבה מהתלות בזכר(‪ ,‬ולש כ‪ ,‬עליה להינתק‪ .‬הניתוק הזה מעורר‬ ‫"דיני" רבי‪ ,‬בלשו* האר"י )כלומר שיפוטיות‪ ,‬התנגדות‪ ,‬קשיי ומצוקות(‬ ‫‪193‬‬ ‫ומתאפשר רק כאשר הזכר – זעיר אנפי* – נכנס למצב של תרדמת הידועה‬ ‫כ"דורמיטא"‪ .‬רק לאחר השוואת קומת של הזכר והנקבה מתאפשר המעבר לשלב‬ ‫השלישי בו מפני הזכר והנקבה את פניה זה לזו‪ ,‬ומקיימי יחס של קרבה וזיווג‬ ‫פני אל פני – פנימיות אל פנימיות‪.‬‬ ‫בהרצאתי אבקש להצביע על כ‪ ,‬שהתיאוריה של דיידה על התפתחות של היסוד‬ ‫הזכרי והיסוד הנקבי במערכות יחסי יכולה לשמש כפרשנות מענינת לקריאה של‬ ‫אות כתבי לוריאניי מזוית התפתחותית שמתמקדת לא רק בקוסמולוגיה‬ ‫האלהית של פרצופי האצילות אלא בעיקר בדינמיקות האנושיות שביחסי האהבה בי*‬ ‫גבר ואישה ולכ* אפשר לראות בה אופציה לפרשנות ניאו‪%‬חסידית של האר"י‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫אברמס דניאל‪ ,‬הגו האלוהי הנשי בקבלה ‪ %‬עיו* בצורות של אהבה גופנית ומיניות‬ ‫נשית של האלוהות‪ .‬הוצאת מאגנס‪ ,‬תשס"ח‬ ‫אזרחי אוהד‪ ,‬מי מפחד מלילית‪ ,‬הוצאת מוד* ‪2003‬‬ ‫אידל משה‪ ,‬קבלה וארוס‪ ,‬הוצאת שוק* ‪2010‬‬ ‫דיויד דיידה‪ ,‬דר‪ ,‬גבר‪ ,‬הוצאת דופ* ‪2007‬‬ ‫דייויד דיידה‪ ,‬לילות פרא‪ ,‬הוצאת דופ* ‪2007‬‬ ‫ויטאל‪ ,‬רבי חיי‪ ,‬ספר ע‪ 1‬חיי‪ ,‬שער מיעוט הלבנה‪ ,‬ירושלי תר"ע‬ ‫פכטר‪ ,‬מרדכי ‪,‬עיגולי ויושר ‪ %‬לתולדותיה של אידיאה )מקבלת האר"י עד משנת‬ ‫הרב קוק( ‪,‬דעת ‪) 18‬תשמז( ‪1987‬‬ ‫קאלוש מנח‪ ,‬כוונות התפילה בקבלת האר"י‪ .‬חיבור לקבלת תואר דוקטור‬ ‫לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית‪ .‬תשס"ג‪.‬‬ ‫שניידר שרה‪ ,‬עלייתה ונפילתה של השכינה‪ ,‬הוצאת ראוב* מס ‪2008‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪Deida David, Intimate Communion- Awakening Your Sexual Essence.‬‬ ‫‪Health Communications Publishing 1995‬‬ ‫‪Deida David, Finding God Through Sex, Sounds True Publications 2005‬‬ ‫מושב ג' ‪ – 6‬הרצאה ‪ :3‬סמלי העצמי בציוריה של ג'ורג'יה אוקיי‪ .‬המהל)‬ ‫של הנשי אל הטרנסצנדנטי הרוחני‬ ‫גב' רות נצר‪ ,‬מכללת סמינר הקיבוצי‬ ‫ג'ורג'יה אוקיי ) ‪ (1887 – 1986‬ציירת ידועה מאוד בארה"ב‪ ,‬בעלת סגנו* ואורח חיי‬ ‫אינדיבידואלי מאוד‪ ,‬ציוריה בעלי כוח פנימי עז‪ ,‬שלדעתי נובע לא רק מהעצמה‬ ‫הפנימית של אישיותה‪ ,‬אלא ג מסמלי העצמי שמופיעי ספונטנית לאור‪ ,‬כל‬ ‫יצירתה‪ ,‬באופ* ייחודי מאוד‪ ,‬החל מציורי הפרחי והמש‪ ,‬בציורי המדבר‪ ,‬העצמות‪,‬‬ ‫הגלגלות והקרניי‪ .‬הסגנו* שהוא שילוב של נטורליז‪ ,‬ריאליז‪ ,‬מופשט‬ ‫וסוריאליז‪ ,‬שהוא פשטות‪ ,‬שנראית לעתי על גבול הפשטנות – ולא היא – מבקיע‬ ‫אל האמת שמעבר לדברי‪ .‬נתבונ* במצגת של ציוריה ונראה את המהל‪ ,‬מהחצי‬ ‫הראשו* של החיי אל החצי השני כתהלי‪ ,‬אינדיבידואציה‪ ,‬שמבטא ומאפשר עצמו‬ ‫דר‪ ,‬הציור‪ .‬נתבונ* בטרנספורמציה של סמלי העצמי כעצמי‪%‬נשי‪%‬חושני כישות טבע‬ ‫)הפרח( אל העצמי רוחני הטרנצנדנטי שמעבר לכל מגדר )העצמות‪ ,‬הסול והאב*(‪.‬‬ ‫דבריה של אוקיי ה עדות לחיפוש אחרי האוטנטי והאמיתי‪ .‬הסגנו* ייחודי לה‪,‬‬ ‫נאמ* לנפשה ולא הול‪ ,‬בסגנו* התקופה‪ .‬במובני רבי היא מזכירה את האלה‬ ‫ארטמיס היווניה‪ ,‬שחיה לבדה ביערות ובחורש‪ ,‬ע החיות‪ ,‬עצמאית‪ ,‬חזקה ונאמנה‬ ‫לעצמאותה‪ .‬אוקיי הושפעה מחוג אמני ששמו לעצמ מטרה לבשר חזו* אידיאלי‬ ‫של הטבע והזדהות עצמית ע מרחבי נופי אמריקה‪.‬‬ ‫המרכז הארוטי‪ ,‬מרכז שבציוריה )בהתחלה( שנראה באמת כמרכז אבר מיני נשי‪ ,‬כמו‬ ‫ג בפרחי – המרכז של הפרח‪ ,‬מסמל את מרכז ההבקעה המולי‪ ,‬של הנפש‪ ,‬ונראה‬ ‫כמאנדלה‪ .‬הפרח המאנדלה‪ ,‬הוא כסמל של הנפש שהיא צורת הטבע עצמו‪ .‬הפרח הוא‬ ‫‪195‬‬ ‫אחד מסמלי העצמי‪ .‬ההתפעמות מהפרח – כרוכה בכוח הסמל של המרכז הבוקע‬ ‫מבעדו‪ :‬מרכז החיי החושני‪.‬‬ ‫אחרי מות בעלה היא עוברת לגור בניו‪%‬מקסיקו‪ .‬אמני וכותבי נמשכו מאז המאה‬ ‫ה‪ 19%‬לנופי ניו‪%‬מקסיקו‪ .‬נמשכי על ידי נופי המדבר הדרמטיי והאור העז‪ .‬היא‬ ‫מביאה איתה מניו‪%‬מקסיקו עצמות‪ ,‬קרניי‪ ,‬קונכיות וגלגלות של בקר וחיות בר‬ ‫שמצאה במדבר‪ .‬לאוקיי העצמות צרובות השמש היו חיות באופ* אינטנסיבי‪ .‬המפגש‬ ‫הראשו* ע העצמות והגלגלות מטריד‪ ,‬עושה אי‪%‬שקט‪ ,‬מאיי בנוכחות המוות‪ .‬אבל‬ ‫ככל שנתבונ* בה‪ ,‬ה נעשי טבעיי‪ ,‬וה מלאי עוצמה‪ .‬העוצמה של העצ – מה‬ ‫שנותר ונשאר כעצ מהות של החיי הבלתי כלי‪ .‬העצ היא השלד החזק של‬ ‫הקיו וממשיכה להתקיי ג אחר המוות‪.‬‬ ‫נתבונ* בציור גולגולת אייל ע קרניו הנישאות במדבר‪ .‬תמונה מדהימה‪ .‬גלגלת האייל‬ ‫נראית כאלוהות של חית טוט הנשאת מעל הכל‪ .‬עוצמת גלגלת המוות הפיזי הופכת‬ ‫לעוצמה מטפיזית של החיי ושל החיי מעבר לחיי‪.‬‬ ‫אוקיי מבטאת את היכולת לקבל את המוות כהבט הכרחי של החיי‪ .‬בציורי‬ ‫אחדי רואי גלגלת נצבת מאורכת שבקרניה בצידיה מעוררת אסוציאציה של ישו‬ ‫הצלוב‪ .‬שוב יש כא* סמל התמרת המוות בתחיה מחדש‪ .‬נראה שבציורי העצמות‬ ‫והגולגלות אוקיי מתמודדת ע המוות ומתמירה את האימה מהכליו* בנומינוזיות‬ ‫של חווית הנצחי שה* מעירות בה‪ .‬סמלי המוות‪%‬ותחיה מופיעי במצבי מעבר‪,‬‬ ‫ובוודאי שלקראת המעבר הגדול הסופי‪ .‬סמלי העצמות‪%‬גולגלות מסמלי ה* את‬ ‫המוות והתחיה של המעבר‪ ,‬וה* את העצמי הטנרצנדנטי‪ ,‬לקראתו המעבר מולי‪.,‬‬ ‫שכא* חווית העצמי היא לא רק של העצמי האישי אלא של חווית העצמי היקומי‪,‬‬ ‫הממוזג בטבע וביקו‪ .‬אוקיי מבטאה עול מיסטי שאינו מתואר בחשיבה מושגית‬ ‫רציונלית גברית אלא בתחושות ואינטואיציות שה* עול נשי‪ .‬אפשר לומר שהיא‬ ‫מבטאת את העצמי הנשי שלה‪ ,‬ששורשיו בא הגדולה ובאלות האדמה‪ ,‬החיות‪,‬‬ ‫הצמחי‪ ,‬היער והירח‪ .‬היא בטאה את שלמות החיי והנפש במה שמצאה בטבע‪,‬‬ ‫החל מהפרח וכלה בעצמות – שמשמשי אצלה כסמלי העצמי‪.‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫‪Gordon R., 1978. Dying and Creating. London, Butler and Tanner‬‬ ‫‪Jung C.G., 1977. The Stages of Life. Coll. Wks 8‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪Eliade M. 2005. Rites and Symbols of Initiation. Spring‬‬ ‫‪Publications.Putnam. Conneticut‬‬ ‫‪Jung Carl Gustav. 1971. The Spirit in Man, Art and Literaturre. p . 65-105.‬‬ ‫‪N Y; Princeton . University Press. Bollingen Series‬‬ ‫‪Neumann Erich. 1982. Creative Man. N Y; Princeton University Press.‬‬ ‫‪Series.‬‬ ‫‪Bollingen‬‬ ‫;‪Neumann Erich. 1959. Art and the Creative Unconscious. London‬‬ ‫‪Bollingen Series. Princeton. University Press‬‬ ‫‪Lisa Mintz Messinger. 2001. Georgia O'Keeffe. Thames & Hudson,‬‬ ‫‪London‬‬ ‫‪Roxana Robinson. 1990. Georgia O'Keeffe: A life. Bloomsbury, London‬‬ ‫קנדינסקי ו‪ .1972 ,.‬על הרוחני באמנות‪ .‬מוסד ביאליק‪ ,‬ע' ‪.1972 ,94-96‬‬ ‫גורלניק נחמה‪ .1984 ,.‬דימויי קוסמיי באמנות המאה העשרי‪ .‬מוזיאו* תל‪%‬אביב‬ ‫מושב ג' ‪ – 6‬הרצאה ‪ :4‬המחזור החודשי באספקלריה של רוחניות נשית‬ ‫פמיניסטית‬ ‫גב' שרית גייל מואס‪ ,‬אוניברסיטת בר איל*‬ ‫מ* המחקר האיכותני הפמיניסטי שביצעתי עולה מגמה שנשי הבוחרות לברוא‬ ‫עול המשגה חדש המגדירה את החוויה של המחזור החודשי בניגוד לסטיגמות‬ ‫הקיימות סביב הוסת הנשי‪ .‬עול חדש זה מאפיי* את תופעת המחזור החודשי‬ ‫דווקא ע "י רגשות ומשמעויות חיוביי ‪ ,‬עד כדי חוויה עילאית ומבורכת הכוללת‬ ‫הזדמנות להתבוננות מיוחדת לתו‪ ,‬הגו‪ %‬נפש ‪.‬‬ ‫‪197‬‬ ‫ראיונות עומק נערכו ע ‪ 19‬נשי יהודיות‪ %‬ישראליות‪ ,‬בגיל הפוריות‪,‬‬ ‫' המעורבות במחזור ' על מנת לתרו לשיח המחזור ממבט נשי ‪ ,‬מגדרי וניו‪%‬‬ ‫אייג ' י ‪ .‬נשי ' המודעות למחזור ' תיארו גישות ופרקטיקות הקשורות לגו ‪,‬‬ ‫למחזור והמשגת הנידה‪ .‬מבחינה פנומנולוגיה ‪ ,‬המחקר התחקה אחר תפיסותיה*‬ ‫של המחזור הטבעי תו‪ ,‬ניתוח תמות ‪ ,‬לאור מודלי של וסת ומקורותיה‬ ‫הפילוסופי ‪ ,‬הסוציולוגי והתיאולוגי‪ .‬היבטי תיאורטיי של 'הגפנה ‪ ',‬יחד‬ ‫ע מקורות יהודיי ‪ ,‬נותחו באמצעות מסגרת פמיניסטית ביקורתית ‪.‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר התאפיינה ע " י נרטיב גו של ' טבעיות ' ו‪ ' %‬תודעה גופנית '‬ ‫שהובילו לקשירת ' כוח חיובי' לאשה בזמ* המחזור ולקבלה‪ %‬עצמית של הגו‬ ‫בכל מצב ‪ .‬חוויה שכזו הייתה נגישה לה* מכיוו* שאימצו אוריינטציה גופנית בעל‬ ‫דגש רוחני ‪ ,‬אקולוגי ו‪ /‬או בריאותי‪.‬‬ ‫פרקטיקותגו‪ .‬ייחודיות חזקו את העצמאות‪ ,‬התפקוד והנוכחות של הנשי ע"י‬ ‫כיבוד גבולותיה* המשתני‪ .‬לכ*‪ ,‬הלי‪ ,‬מחקרי אפקטיבי היה לבחו* את האוכלוסייה‬ ‫לעומק באמצעות הפרקטיקות שהנשי בחרו‪ .‬למשל‪ ,‬התגלתה נטישת השימוש‬ ‫במוצרי חד‪%‬פעמיי לוסת ואמצעי‪%‬מניעה קונבנציונליי‪ ,‬לטובת פרקטיקות‬ ‫'אלטרנטבעיות‪ ',‬כביטוי להעדפה לחוות את החיי‪ ,‬הפוריות והמיניות באותנטיות‪,‬‬ ‫בטבעיות וכאקט פמיניסטי‪.‬‬ ‫מממצאי התזה )מואס‪ (2010 ,‬עולה כיצד נשי יכולות להפיק תועלת פיזית‪ ,‬רגשית‪,‬‬ ‫מנטאלית ורוחנית מהווסת החודשי ומזמ* ומרחב הנידה‪ .‬לאור תיאוריות‬ ‫פמיניסטיות אודות הגו‪%‬החי הנשי )יאנג‪ ,(1990 ,‬לימודי גו )וילאמס ובנדאלאו‪,‬‬ ‫‪ (1998‬ואקסיסטנציאליז )מרלו‪%‬פונטי‪ ,(1962 ,‬נשי מייצרות עול תוכ* מרהיב‬ ‫למרות הטאבו בדת ובחברה שמשתיק‪ ,‬מרחיק ומדחיק את ד האשה‪ .‬מחקר זה‬ ‫המשי‪ ,‬את חקר המחזור בחו"ל )בראו*‪ (2007 ,‬ונשע* על הוגות מובילות ביהדות‬ ‫העכשווית )גולדסטיי*‪ ;1998 ,‬נר‪%‬דויד‪ (2005 ,‬והצור‪ ,‬בחשיבות הנראות הגו הנשי‬ ‫הנורמאלי )מרשל‪ .(1996 ,‬חקר המחזור הנוכחי שופ‪ ,‬אור על פרקטיקות ייחודיות של‬ ‫נשי‪ ,‬על תת‪%‬תרבות של נשי )שימחי‪ (2005 ,‬המייצרות תפיסה רוחנית כנגד‬ ‫התרבות הרווחת ועל אלטרנטיבות הוליסטיות דרכ* נשי מתמודדי ע המחזוריות‬ ‫ללא קשר למעמד* הכלכלי‪ ,‬התרבותי‪ ,‬המשפחתי או רמת השכלת* ודתיות*‪.‬‬ ‫החידוש המחקרי הוא בבחינת הער) של המחזור החודשי הנשי ומגוו* המשמעויות‬ ‫הסובייקטיביות של חווית הגו‪%‬החי‪%‬הנשי‪ .‬משמעויות אלה עולות לאור הרגלי חיי‬ ‫‪198‬‬ .‫שמותאמי לשינויי שחלי על הגו הפורה ולגו הנשי בפרט בעיד* המודרני‬ *‫רוחניות מגופנת )המעוגנת בגו( נובעת מאותנטיות נשית שניתנת לתרגל דווקא בזמ‬ ‫ נמצא שלהשתנות הגו הנשי ברובד הפיזי ישנה היבטי רוחניי אבל‬.‫הוסת החודשי‬ ‫ רובד‬.‫ הוסת החודשי‬,‫התנאי לחוש את הרובד המטאפיזי יותר זמיני דווקא במהל‬ ‫ ע"י יצירת מרחב אישי במימדי‬,‫ למוחשי יותר כאשר הוא הנתמ‬,‫מופשט זה הופ‬ ‫ המחקר מראה שנית* להתייחס לחוויית המחזור בנידה כמו ברית ד‬.‫הזמ* והמקו‬ ‫ עוד פרי למיקו‬.‫ע הקב"ה כאשר נשי מבדילות את עת הנידה משאר החודש‬ ‫ של 'מחזור מודע' הוא שהאשה העושה שלו ע גופה‬,‫העצמי של אשה בתהלי‬ ‫נמצאת בפחות מבוכה כלפי הפרשות גופה כאשר במיקרוקוסמוס שלה היא מאמצת‬ .‫גישה הוליסטית ליקו ולקיו כולו‬ ‫רשימת מקורות‬ Brown, J. R. (2007). Positive Menstruation: Exploring the Attitudes and Experience of Women Who Have a Positive Relationship with Their Menstruation. Ph.D. Diss., Institute of Transpersonal Psychology, California. [full-text acquired via Proquest]. Buckley, T. & Gottlieb, A. (Eds.). (1988). A Critical Appraisal of Theories of Menstrual Symbolism. In Blood Magic: The Anthropology of Menstruation. University of California Press, 3-53. Goldstein, E. (1998). ReVisions: Seeing Torah through a Feminist Lens. Woodstock, Vermont: Jewish Lights. Marshall, H. (1996). Our Bodies, Ourselves: Why We Should Add Old Fashioned Empirical Phenomenology to the New Theories of the Body. Women’s Studies International Forum, 19: 253-65. Merleau-Ponty, M. (1962) [1945]. Phenomenology of Perception. (Trans). C. Smith. New York: Humanities Press. 199 Moas, S. G. (2010). The Value of Menstruation : Positive Meanings of the Female Lived-Body Experience. M.A. Thesis, Bar-Ilan University, Ramat Gan. Ner-David, H. (2005). The Laws of Niddah: A Case Study in the Power of Ritual Interpretation. Ph.D. Diss., Bar-Ilan University. Simchai, D. (2005). Resistance through Hugging: Paradoxes of Social Change in the New Age. Ph.D. Diss., University of Haifa. [in Hebrew]. Williams, S. J. & Bendelow, G. (1998). The Lived Body: Sociological Themes, Embodied Issues. London: Routledge. Young, I. M. (Ed.). (2005) [1990]. On Female Body Experience: Throwing Like a Girl and Other Essays. Oxford University Press. 200 ‫רשימת דואר אלקטרוני של מרצי הכנס ויו"רי המושבי‬ ‫דואר אלקטרוני‬ [email protected] ‫ש פרטי‬ *‫נת‬ ‫ש משפחה‬ ‫אופיר‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫אוהד‬ ‫אזרחי‬ ‫הרב‬ ;[email protected] ‫משה‬ ‫אידל‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫אוה‬ ‫אילוז‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫ענת‬ '‫גב‬ [email protected] *‫חנ‬ %‫אלבז‬ *‫שניידרמ‬ ‫אלכסנדר‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫עוז‬ ‫אלמוג‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫תמר‬ ‫אלמוג‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫יואב‬ *‫אלשטיי‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫מיכה‬ ‫אנקורי‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫מיכל‬ ‫אפרת‬ '‫פרופ‬ [email protected] *‫אור‬ ‫ארגז‬ ‫מר‬ [email protected] ‫צחי‬ *‫ארנו‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫אלי‬ ‫אשד‬ ‫מר‬ [email protected] ‫נחמי‬ ‫באו‬ ‫ד"ר‬ [email protected] *‫אית‬ *‫בולוק‬ ‫מר‬ [email protected] ‫יור‬ ‫בילו‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫ליאורה‬ ‫בירנבאו‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫אורנה‬ %*‫בראו‬ *‫לבינסו‬ %‫ברגר‬ ‫טיקוצ'ינסקי‬ ‫ברק‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫טל‬ [email protected] ‫עזי‬ 201 '‫גב‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫שחר‬ ‫אדמה‬%‫בת‬ '‫גב‬ [email protected] ‫שלי‬ ‫גולדברג‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫גלעד‬ ‫גולדשמידט‬ ‫מר‬ [email protected] ‫רות‬ *‫גול‬ '‫גב‬ ‫דניאלה‬ 1‫גורבי‬ ‫ד"ר‬ ‫שי‬ ‫גיל‬ ‫מר‬ [email protected] ‫שרית‬ ‫גייל מואס‬ '‫גב‬ [email protected] ‫בר‬ ‫גלבוע ארמה‬ '‫גב‬ [email protected] *‫ראוב‬ ‫גרבר‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫נדב‬ 1‫דוידובי‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫רועי‬ *‫הור‬ ‫מר‬ [email protected] *‫שרו‬ ‫הלוי‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫פיליפ‬ ‫ווקסלר‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫נורית‬ *‫זיידמ‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫יות‬ ‫חות‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫יוסי‬ ‫חיות‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫מירב‬ ‫חרמש‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫רבקה‬ ‫יהב‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫יוסי‬ ‫יונה‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫יעל‬ *‫חנקי‬%1‫כ‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫ורד‬ ‫כתר‬ '‫גב‬ [email protected] ‫תמר‬ ‫כתריאל‬ '‫פרופ‬ [email protected] [email protected] 202 [email protected] ‫אריה‬ ‫לזר‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫יצחק‬ ‫לנדר‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫נחו‬ ‫מגד‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫לילה‬ ‫מור‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫עפרה‬ ‫מייזלס‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫דניאל‬ ‫מישורי‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫ליאורה‬ ‫נוטוב‬ '‫גב‬ [email protected] ‫רות‬ ‫נצר‬ '‫גב‬ [email protected] ‫אורלי‬ '‫גב‬ [email protected] ‫דניאל‬ %‫סאלינס‬ ‫מזרחי‬ ‫סטמבלר‬ ‫ד"ר‬ ‫ורד‬ ‫נבו‬%‫סלוני‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫אולגה‬ ‫עגור‬ '‫גב‬ [email protected] ‫חביבה‬ ‫פדיה‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫דיתה‬ *‫פדרמ‬ ‫ד"ר‬ ‫זיו‬ *‫פרגמ‬ ‫מר‬ ‫תומר‬ ‫פרסיקו‬ ‫מר‬ [email protected] ‫שי‬ ‫פררו‬ ‫מר‬ [email protected] L [email protected] ‫ענת‬ ‫פרוינד‬ ‫ד"ר‬ *‫קר‬ ‫צוק‬ '‫גב‬ [email protected] *‫קר‬ ‫צרפתי‬ '‫גב‬ [email protected] ‫ציפי‬ *‫קויפמ‬ ‫ד"ר‬ [email protected] *‫איבו‬ %‫קוזלובסקי‬ *‫גול‬ ‫ד"ר‬ [email protected] [email protected] [email protected] 203 ‫גיל‬ ‫קופטש‬ ‫מר‬ [email protected] ‫אריה‬ ‫קופסקי‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫יור‬ ‫קירש‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫מנח‬ ‫קלנר‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫עינב‬ ‫רוזנבליט‬ '‫גב‬ [email protected] *‫אלו‬ ‫רז‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫יעקב‬ ‫רז‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫כרמית‬ *‫רוז‬ '‫גב‬ [email protected] ‫מריאנה‬ ‫ מדבר‬%‫רוח‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫עינת‬ *‫רמו‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫שמואל‬ ‫שאול‬ ‫מר‬ [email protected] ‫שפרה‬ ‫שגיא‬ '‫פרופ‬ [email protected] ‫אראלה‬ ‫שדמי‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫מייק‬ ‫שולץ‬ ‫הרב‬ [email protected] ‫אתי‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫יאיר‬ -‫שחר סימן‬ ‫טוב‬ ‫שלג‬ [email protected] ‫דינה‬ ‫שקולניק‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫ראובן‬ ‫שניר‬ ‫גרי‬ ‫שפר‬ ‫פרופ‬ ' ‫מר‬ [email protected] ‫אביטל‬ ‫שרון‬ ‫ד"ר‬ [email protected] ‫סמדר‬ ‫שרלו‬ ‫ד"ר‬ Madeea Axinciuc Dr. [email protected] [email protected] [email protected] 204 ‫מר‬ James R. Lewis Prof. [email protected] Mira Niculescu Dr. [email protected] Len Tischler Prof. [email protected] 205