‫אוניברסיטת חיפה – הפקולטה למשפטים‬
‫חיובים הנובעים מן הנישואים‬
‫פרופ' יחיאל קפלן‬
‫‪250.4648‬‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬מועד ב'‪ ,‬תשע"ד‬
‫ט"ז אב תשע"ד ‪12.8.14‬‬
‫פתרון הבחינה‬
‫הערה‪:‬‬
‫בהתחשב בפניית הסטודנטים‪ ,‬בכל שאלה יהיה פתרון המאפשר קבלת‬
‫נקודות עבור הפגת ידע טוב והבנה טובה‪.‬‬
‫הפתרון ניתן בנקודות‪ ,‬והוסברו הנושאים העיקריים בכל תשובה‪ .‬נדרש להסביר באופן ענייני‬
‫הנקודות המרכזיות‪.‬‬
‫‪ 25‬נקודות‪ ,‬ויהיה בונוס של עד‬
‫‪3‬‬
‫ותמציתי את‬
‫שאלה א'‬
‫המשפט העברי מכיר בשלושה מסלולים חילופיים לנישואים‪:‬‬
‫קידושי כסף (המסלול המקובל היום)‪ ,‬קידושי שטר‪ ,‬וקידושי ביאה‪.‬‬
‫השאלה‪ :‬האם נישואים אזרחיים בין פנוי לפנויה שלא היו נשואים מעולם‪ ,‬יש חשש לקידושי ביאה?‬
‫דעת הגאונים‬
‫דעת הרמב"ם‬
‫לגבי יהודים מומרים שהתחתנו בטקס נוצרי וחיים כזוג נשוי‪ ,‬האם חיי האישות שלהם כמוהם כקידושי‬
‫ביאה? מדובר בשאלה קשה יותר‪ ,‬כי מדובר על אנשים שהמירו את דתם בעל כורחם‪ ,‬בעקבות לחץ קשה של‬
‫האינקוויזיציה – אנוסים‪.‬‬
‫דעת הרמב"ם‬
‫דעת הריב"ש בתוספת הנימוקים ‪:‬‬
‫שו"ת תרומת הדשן – ר' ישראל איסרליש‬
‫הולנד הנהיגה במאה ה‪ 17 -‬נישואים אזרחיים‪ .‬עדיין רוב האוכלוסיה מעדיפה נישואים דתיים‪.‬‬
‫שו"ת פרי עץ חיים‬
‫שו"ת אגרות משה – הרב משה פיינשטיין ‪.‬‬
‫גישת הרב אריה יהודה לייב ‪.‬‬
‫הפרקטיקה של בתי הדין הרבניים‪ .‬גט לחומרא‪.‬‬
‫במסגרת התשובה יש לדון בהתפתחות ההלכה עד המאה ה‪-‬‬
‫לשוני בגישה‪.‬‬
‫גישת הרב ויינברג‪ .‬שו"ת שרידי אש ‪.‬‬
‫גישת הרב יצחק הרצוג‪ .‬שו"ת היכל יצחק ‪.‬‬
‫לגבי זכות האשה למזונות ‪ -‬דיון קצר‪.‬‬
‫גישת הרב זלמן גולדברג‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 20‬לעומת פוסקי ההלכה במאה ה‪ 20 -‬והסיבה‬
‫גישת הרב אריאל ינאי והרב אוריאל לביא ‪.‬‬
‫שאלה ב'‬
‫קיימים ‪ 3‬חיובים של הגבר כלפי האשה מהתורה‪ְׁ ..." :‬שאֵ רָ ּה כְׁ סּותָ ּה וְׁ עֹ נָתָ ּה ֹלא יִגְׁ ָרע‪( :‬שמות‪ ,‬כ"א‪ ,‬י')‬
‫מזונות (שארה) לבוש (כסות) וחיי אישות (עונתה)‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬יש חיובים מדרבנן של הגבר כלפי אשתו‪ ,‬ושל האשה כלפי בעלה‪.‬‬
‫מזונות‬
‫חיוב המזונות הוא החיוב המרכזי הנובע מן הנישואים‪.‬‬
‫הכלל הוא "עולה עימו ואינה יורדת עימו" האשה זכאית למזונות לפי רמת החיים של בית אביה‪ ,‬או בית הורי‬
‫בעלה‪ ,‬או הבעל – לפי הגבוה מביניהם‪.‬‬
‫המקור לכלל‪ :‬רבינא‪ :‬וַ ָיבֹא אֱֹלהִ ים אֶ ל אֲבִ ימֶ לְֶך בַ חֲלוֹם הַ ָל ְׁילָה וַ יֹאמֶ ר ל ֹו הִ נְָׁך מֵ ת עַ ל הָ אִ שָ ה אֲשֶ ר ָל ַ ְׁח ָ וְׁ הִ וא‬
‫ָאדם שֵ ם אִ ְׁש ֹו חַ ּוָ ה כִ י הִ וא הָ יְׁתָ ה אֵ ם כָל חָ י‪( :‬בראשית‬
‫בְׁ ֺעלַת בָ עַ ל‪( :‬בראשית‪ ,‬כ'‪ ,‬ג') רבי אליעזר‪ :‬וַיִ ְׁ ָרא הָ ָ‬
‫ג'‪ ,‬כ')‬
‫אין מזונונות אחרי פקיעת הנישואים‪ .‬רק מזונות ילדים‪.‬‬
‫פס"ד לבנון נ' אלמליח‪.‬‬
‫סע' ‪ 2‬לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)‪.‬‬
‫בבית המשפט לענייני משפחה חל הדין האישי‪.‬‬
‫מעשה ידיה‪:‬‬
‫כנגד המזונות שהאשה מקבלת מבעלה‪ ,‬היא נותנת לו את מעשה ידיה‪.‬‬
‫בעבר היה מדובר בסריגה‪ ,‬היום כשהאשה יוצאת לשוק העבודה – פס"ד יוסף נ' יוסף‪ ,‬פס"ד ביקל נ' ביקל‪,‬‬
‫פס"ד פדן נ' פדן‪ ,‬פס"ד פלולי נ' פלולי‪.‬‬
‫פירות נכסי מילוג‬
‫טיפ‪ :‬בכל שאלה מסוג כזה‪ ,‬שמופיע מושג הטעון הסבר‪ ,‬רצוי קודם להסביר בקיצור את המונח "נכסי‬
‫מלוג"‪ ,‬ואח"כ את משמעות הביטוי‪ .‬זה נכון בכל התחומים‪ ,‬ולא רק במשפט עברי‪.‬‬
‫נכסי מלוג הם נכסים שהאשה מביאה איתה לנישואים‪ ,‬והם יכולים להניב פירות‪ .‬למשל‪ :‬האשה הביאה דירה‪,‬‬
‫ודמי השכירות הם הפירות‪ .‬הנכס נשאר בבעלות האישה‪ ,‬וכל עוד בני הזוג נשואים‪ ,‬לבעל יש זכות לאכול את‬
‫הפירות של נכסי המלוג‪.‬‬
‫יש הדדיות בין החיובים‪ ,‬כדי שכל צד ירגיש שהוא גם נותן וגם מקבל‪ .‬כנגד חובת הבעל לפדות את האשה מן‬
‫השבי‪ ,‬הבעל אוכל פירות נכסי מלוג‪ .‬בעוד שבענין המזונות יכולה האשה לומר "איני ניזונה ואיני עושה"‬
‫שומעים לה‪ ,‬בענין פדיון מהשבי מול פרות נכסי מלוג‪ ,‬לא ניתן לבטל את החיובים הללו‪ .‬לא האשה ולא הבעל‬
‫יכולים להתנות על החיוב‪.‬‬
‫כללים בענין גובה המזונות‬
‫הכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו" יוצר קושי גדול‪ .‬יש הנחה מכללא שהאשה מוחלת לבעלה על מה שהוא‬
‫לא יוכל להרויח מעבר לעבודה הרגילה בשעות העבודה המקובלות‪ .‬אדם זכאי לשעות הפנאי שלו‪.‬‬
‫כאשר לאשה יש פוטנציאל השתכרות גבוה‪ ,‬השופט קיסטר בפס"ד יוסף נ' יוסף קובע כי לאשה יש אופציה‬
‫לעבוד במקצוע שלה או לבחור שלא לעבוד‪ .‬לאור התוצאה ה"בעייתית" בפס"ד זה‪ ,‬השופט שמגר בשני פסקי‬
‫דין קצרים ולא מנומקים ביקל נ' ביקל ופדן נ' פדן הפך את ההלכה שבפס"ד יוסף נ' יוסף וקבע שאם לאשה יש‬
‫פוטנציאל השתכרות והיא לא ממצה אותו‪ ,‬בית המשפט יוריד את הסכומים האלה מדמי המזונות במידה‬
‫והאשה תבחר לא לעבוד‪.‬‬
‫השופט טירקל בפס"ד פלולי נ' פלולי סיכם את ההלכה לפיו כל מקרה נידון לגופו‪ .‬בוחנים את תום ליבה של‬
‫האשה‪ ,‬והאם פעלה בכנות או מתוך מניפולציה‪ .‬למשל‪ ,‬אשה צעירה שהפסיקה לעבוד סמוך לפרוץ הסכסוך‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בית המשפט עושה איזון בין חיוב המזונות‪ ,‬הכלל ש"עולה עימו ואינה יורדת עימו" "מעשה ידיה" וההכנסות‬
‫השוטפות של נכסי מילוג‪.‬‬
‫החקיקה וכפיפות בית הדין הרבני לחוק‬
‫חוק שיווי זכויות האשה התשי"א ‪ 1951 -‬נועד למנוע פגיעה באשה באשר היא אשה ונועד למנוע אפליה‪.‬‬
‫בית הדין הרבני אינו כפוף לחוק בענייני איסור והיתר‪ ,‬אך בתחום דיני הממונות בית הדין הרבני כפוף לחוק‪.‬‬
‫הלכת סידיס‪:‬‬
‫פס"ד בלבן נ' בלבן‬
‫הביקורת על התוצאה המשפטית של פס"ד בלבן נ' בלבן‬
‫התוצאה‪:‬‬
‫החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט‪ ,1959 -‬סע' ‪2‬א‪ .‬שכותרתו‪:‬התחשבות בהכנסות של בן זוג‪.‬‬
‫הבעיה בסע' ‪2‬א שהתווסף כדי לתקן את הבעיה שנוצרה לאור פס"ד סידיס ובלבן ולאפשר לשקול פירות נכסי‬
‫מילוג בתביעת מזונות – חל רק אם לא חל הדין האישי‪.‬‬
‫עמדת פרופ' מנשה שאווה ‪ .‬המחוקק שיחת את מילותיו לריק‪.‬‬
‫פס"ד ספורטה נ' ספורטה ‪ :‬באוביטר ביהמ"ש אמר שאם היינו רואים את תגמולי הנכות שמקבלת האשה‬
‫כפירות נכסי מילוג‪ ,‬עמדת השופטים אשר‪ ,‬בן פורת ושמגר (דעת הרוב) סע' ‪2‬א היה חל בגלל כוונת המחוקק ‪.‬‬
‫פס"ד חקק נ' חקק‪ :‬הויכוח בין השופטים אילון ושמגר‪.‬‬
‫שאלה ג'‬
‫במשפט העברי האשה לא יורשת את בעלה‪ ,‬אך מקבלת מזונות מעזבון בעלה המנוח‪ .‬הסכום הוא סכום שזהה‬
‫לסכום שקיבלה כאשה נשואה סמוך למות בעלה לפי הסטנדרט "עולה עימו ואינה יורדת עימו"‬
‫מזונות מן העזבון כוללים גם זכות מדור ‪.‬‬
‫הבעיה‪ :‬האלמנה מצויה ביריבות מול היורשים‪ ,‬שכן פרעון חובות המוריש קודם לחלוקת העזבון‪.‬‬
‫מזונות מן העזבון יחולו רק בבית הדין הרבני‪ .‬בבית משפט יחול חוק הירושה‪ ,‬התשכ"ה – ‪.1965‬‬
‫הרושם הראשוני שעם חקיקת חוק הירושה מחקו את הפריטים של ירושות‪ ,‬צוואות‪ ,‬ועיזבונות מרשימת דיני‬
‫המעמד האישי מסימן ‪ 51‬לדבר המלך‪ .‬נושאים אלה לא שייכים לענייני המעמד האישי ואין סמכות לבית הדין‬
‫הדתי לדון בהם‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬בהתאם לסע' ‪(155‬א) לחוק הירושה יש אפיק לדון בבית הדין הדתי‪.‬‬
‫התנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬לבית הדין הדתי סמכות שיפוט בענייני המעמד האישי של המוריש‪.‬‬
‫‪ .2‬הסכמה מראש‪ .‬אין אפשרות להסכמה מכללא‪.‬‬
‫‪ .3‬הסכמה בכתב‪.‬‬
‫על סע' ‪(155‬א) חל סע' ‪(155‬ג) לחוק הירושה – בית הדין הדתי יחיל את הדין הדתי שלו‪ ,‬בכפוף למגבלה שאסור‬
‫לפגוע בזכויות של קטין או פסול דין‪.‬‬
‫זה בכלל לא פשוט שתהיה הסכמת כל הצדדים בכתב‪ ,‬וקיים מסלול נוסף‪:‬‬
‫סע' ‪ 4‬לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואים וגירושים) התשי"ג‪ 1953 -‬לפיו אשה יהודיה יכולה להגיש תביעה‬
‫‪( 155‬ה) לחוק הירושה‬
‫למזונות בבית דין רבני "שלא אגב גירושין"‪ .‬שלא אגב גירושין כולל גם אלמנה‪ .‬סע'‬
‫קובע שסע' ‪ 4‬הנ"ל לא נפגע מחקיקת חוק הירושה‪ .‬היתרון במסלול זה‪ ,‬שלא נדרשת הסכמת הצדדים‬
‫האחרים‪.‬‬
‫השאלה איזה דין יחול במקרה של תביעה מכח סע' ‪ 4‬הנ"ל?‬
‫אפשרות אחת‪ ,‬הוראות סע' ‪ 148‬לחוק הירושה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫גישת המלומד שרשבסקי‪ .‬פס"ד אלמליח‪" :‬הדין הולך אחר הדיין"‪.‬‬
‫גישת פרופ' שאווה‪ .‬פרשנות תכליתית‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫מבנה התשובה צריך לתת הסבר למונח "מזונות מן העזבון"‪.‬‬
‫הבעיה שנוצרת בין האלמנה ליורשים‪.‬‬
‫אשה יהודיה שרוצה להגיע לבית דין רבני לצורך קבלת מזונות מן העזבון‪ ,‬עומדים בפניה שני מסלולים‪:‬‬
‫‪ .1‬סע' ‪(155‬א) ו‪(155 -‬ג) לחוק הירושה‪ ,‬והתנאים לכך‪.‬‬
‫‪ .2‬סע' ‪ 4‬לחשבד"ר ו‪(155 -‬ה) לחוק הירושה ללא הסכמת שאר הצדדים‪.‬‬
‫שאלה ד'‬
‫בדין העברי הבעל מבטיח לאשתו מזונות מן העזבון ביום הנישואין‪.‬‬
‫סע' ‪(57‬ב) לחוק הירושה‪.‬‬
‫הסבר ההבדל בין מורדת מסוג "מאיס עלי" שבה יש סיבות מוצדקות ואובייקטיביות לכך שהאשה אינה מקיימת חיי‬
‫אישות עם בעלה‪ ,‬לעומת מורדת שרוצה לצער את בעלה‪ ,‬ולאחר ‪ 7‬שלבים ותקופת שיהוי של ‪ 12‬חודשים מתחילת‬
‫ההליך‪ ,‬בית הדין מכריז על האשה מורדת באופן סופי‪.‬‬
‫לפי הפסיקה האזרחית‪ ,‬כל עוד לא ניתן פסק דין סופי לפיו האשה מורדת‪ ,‬והבעל נפטר טרם מתן פסק דין כזה‪-,‬‬
‫זכאית למזונות מן העזבון‪ .‬רק בשלילה סופית בסוף ההליך בו האשה מוכרזת כמורדת‪ ,‬לא תוכל לקבל מזונות מן‬
‫העזבון‪.‬‬
‫לאחר מות הבעל‪:‬‬
‫יוצאים מנקודת הנחה שהאלמנה מקבלת מזונות מן העזבון בגלל שהיא מנציחה את זכר בעלה המנוח‪ .‬כל פעולה שיש‬
‫בהעדות לכך כי אינה מכבדת את זכר בעלה המנוח יש בה לשלול את זכאותה למזונות מן העזבון‪:‬‬
‫‪ .1‬תביעת הכתובה‬
‫‪ .2‬נישואים לגבר אחר‬
‫‪" .3‬אמר רב יוסף כיחלה ופרכסה אין לה מזונות" היום בתי הדין הרבניים קבעו שאיפור לא מייתר את הזכות‬
‫לקבל מזונות מן העזבון‪ ,‬כי המטרה של האשה היא להיראות אסתטית יותר‪ ,‬ולכן רק חיי אישות עם גבר אחר‬
‫שוללים ממנה את הזכות למזונות מן העזבון‪.‬‬
‫הבעיה‪ :‬נוצר מצב שבו האשה יכולה לכלות את כל העזבון‪ .‬פרעון חובות המנוח קודם לחלוקת העזבון‪ ,‬ובסוף לא‬
‫יישאר כלום ליורשים‪.‬‬
‫"אנשי ירושלים והגליל חסו על כבודם‪ ,‬ואנשי יהודה חסו על ממונם" אנשי יהודה נתנו אופציה ליורשים לשלם‬
‫לאלמנה את הכתובה ובכך להפסיק את זכותה למזונות מן העזבון ולמדור‪.‬‬
‫הדיון‪ 1‬בתלמוד הירושלמי‪ ,‬מחלוקת רב ושמואל‪ ,‬הפסיקה בראשית ימי הביניים‪ ,‬המשך ימי הביניים – ספרד‪ ,‬שו"ת‬
‫זכרון יהודה לעומת שו"ת הריב"ש‪ ,‬ההבדל בין ספרדים ואשכנזים‪ ,‬ועד פס"ד מילר נ' מילר‪ ,‬פסיקת הרב אסף‬
‫והביקורת של שרשבסקי‪.‬‬
‫מזונות בת זוג‪:‬‬
‫חיוב המזונות הוא החיוב המרכזי הנובע מן הנישואין‪ .‬כנגד המזונות שהאשה מקבלת מבעלה‪ ,‬היא נותנת לו את‬
‫מעשה ידיה‪ .‬כמו שהזכרנו לעיל‪ ,‬יש הדדיות בין החיובים‪ ,‬כדי שכל צד ירגיש שהוא גם נותן וגם מקבל‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬שהאשה יוצאת לעבוד‪ ,‬ו"מעשה ידיה" גקבוה ממזונותיה‪ ,‬יכולה האשה לומר‪" ,‬איני ניזונת ואיני עושה"‪-‬היא‬
‫מאבדת את מזונותיה‪ ,‬אבל שומרת לעצמה את מעשה ידיה‪ .‬לבעל אין אופציה לבטל את חיוב המזונות שזה חיוב‬
‫מהתורה‪ .‬אך יכול לומר לה‪" ,‬צאי‪ ,‬מעשה ידיך למזונותיך" – קיזוז‪ :‬הבעל מקזז מהמזונות שצריך לשלם לה את‬
‫מעשה ידיה‪ ,‬וישלם את ההפרש‪.‬‬
‫"אנא אפלח" הבעל חייב למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו‪ .‬אין לו אופציה לא לעבוד‪.‬‬
‫הבחנה בין סוגי מורדת בדין העברי לגבי פטור ממזונות‪.‬‬
‫‪ 1‬מעבר להזכרת הדעות השונות בענין‪ ,‬יש להסביר את הרציונל (ההגיון) שעומד מאחורי הדעות השונות‪ .‬יש להתייחס להתפתחות של הפסיקה‬
‫לאורך התקופות השונות‪.‬‬
‫‪4‬‬