‫נורית אשכנזי‬ ‫המדריך לתחקיר‬ ‫איתור שורשים‪ ,‬אזרחות ונכסי משפחה‬ ‫מסדרת מדריכי תחקיר פינצטה‬ ‫תעלומות מחפשות פיתרון‬ ‫אוגוסט ‪2102‬‬ ‫כל הזכויות שמורות @ לנורית אשכנזי‬ ‫עצוב הכריכה‪ :‬נמרוד אשכנזי‬ ‫‪Page 1‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫עמוד‬ ‫ראשי פרקים‬ ‫הקדמה ‪3-6........................................................‬‬ ‫‪ .1‬נושאים מבוקשים בתחקירי שורשים‪ ,‬אזרחות‪7-13....‬‬ ‫ונכסי משפחה‬ ‫‪ 1.1‬אילן יוחסין ‪7-8 ...............................................‬‬ ‫‪ 1.2‬מהלך חיים של אדם ‪9...................................‬‬ ‫‪ 1.3‬בקשת אזרחות ‪11-11.........................................‬‬ ‫‪ .1.4‬אתור רכוש משפחתי ‪12-13.................................‬‬ ‫‪ .2‬תהליך התחקיר ‪14 -15...........................................‬‬ ‫‪ 2.1‬מודל תזרים פעולות בתחקיר ‪16-18.......................‬‬ ‫‪ 2.2‬הגדרת מטרות התחקיר ‪19-21..............................‬‬ ‫‪ 2.3‬איסוף וארגון כלי התחקיר ‪22-28............................‬‬ ‫‪ 2.4‬איסוף המידע ‪29-32............................................‬‬ ‫‪ .3‬תחקיר לעריכת אילן יוחסין ‪33-51............................‬‬ ‫‪.4‬תחקיר למהלך חיים ‪51-55......................................‬‬ ‫‪ .5‬תחקיר להשגת אזרחות‪56-65.................................‬‬ ‫‪ .6‬תחקיר לאיתור נכסים משפחתיים ‪66-88...................‬‬ ‫‪ .7‬תחקיר תעלומה באמצעות הקשרים ‪89-94................‬‬ ‫‪ .8‬כיצד לפנות לארכיונים?‪95-97.................................‬‬ ‫‪ .9‬סיכום ‪98........................................................‬‬ ‫‪ .11‬מקורות ‪99-111 ...................................................‬‬ ‫‪ .11‬אתרים רלבנטים ‪111-112 .......................................‬‬ ‫‪Page 2‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫הקדמה‬ ‫תחקיר מתחיל תמיד מסיפור!‬ ‫סיפור המגיע למבוי סתום והופך לתעלומה בלתי פתורה‪.‬‬ ‫יש כאלה שעבורם שמסיבות מעשיות או רגשיות‪ ,‬חיוני ומגרה לפענח את‬ ‫התעלומה‪ ,‬והם יעשו מאמצים רבים לפותרה‪.‬‬ ‫בודאי שאלתם את עצמכם לא פעם מה מניע ומטריד אתכם‪ ,‬ומדוע אתם מחפשים‬ ‫את שורשיכם המשפחתיים‪ ,‬המהווים עבורכם תעלומה בלתי פתורה?‬ ‫בודאי שאלתם את עצמכם מה יצא לכם מזה שתשקיעו מזמנכם וכספכם כדי‬ ‫לפתור את התעלומות המשפחתיות‪.‬‬ ‫האם תרוויחו מן המידע נכס חומרי? האם תרוויחו נכס רוחני? האם תבינו את‬ ‫עצמכם יותר טוב? האם תמצאו שלוות נפש?‬ ‫לכל אחד יש את סיבותיו שלו לחיפוש‪ ,‬ועובדה קיימת היא שרבים מחפשים‪,‬‬ ‫משקיעים זמן ומשאבים ורוצים לפתור תעלומות משפחתיות‪.‬‬ ‫כדי לפתור תעלומות צריך לבצע תחקיר‪ ,‬וזו מטרת‬ ‫המדריך לתחקיר איתור שורשים‪ ,‬אזרחות ונכסי משפחה‪.‬‬ ‫מהו תחקיר?‬ ‫במילון אבן שושן‪ 1‬מוגדר תחקיר כ"חקירה מפורטת של פרטי ביצועה של משימה‬ ‫מסוימת לשם מיצוי כל הידיעות‪ ,‬הנתונים והלקחים שניתן ללמוד מכך"‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הוגדרה משימה כלשהי‪ ,‬וכדי לבצעה צריך לאסוף מידע‪ ,‬נתונים ולהסיק‬ ‫מסקנות ולקחים‪.‬‬ ‫המדריך לתחקיר איתור שורשים‪ ,‬אזרחות ונכסי משפחה‪ ,‬מנחה ביצוע של‬ ‫תהליך ודרכי החקירה‪ ,‬כדי לאתר נתונים ומידע על הנושא המבוקש בתחום‪.‬‬ ‫‪1‬אבן שושן אברהם‪ ,‬המילון העברי המרוכז‪ ,‬ע' ‪ 757‬הוצ' קריית ספר בע'מ ירושלים‪1991 ,‬‬ ‫‪Page 3‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מדוע נעלם המידע על שורשי משפחות יהודיות ובעיקר באירופה?‬ ‫משום שיחידים ומשפחות שלמות נדדו ממקום למקום‪ ,‬חלקם מרצון ורובם בכפיה‪,‬‬ ‫וחייהם השתנו בבת אחת מן היסוד‪.‬‬ ‫לאורך הדורות אנשים נדדו בין ארצות ויבשות והתנתקו ממשפחותיהם‪.‬‬ ‫במלחמת העולם השניה בשנים ‪ 1939-1945‬התחוללה שואת יהודי אירופה‪,‬‬ ‫ובמהלכה הוכחדו למעלה מ ‪ 51%‬של העם היהודי בארצות אירופה‪ ,‬ונעלמו נתונים‬ ‫ומידע של קהילות שלמות‪ .‬בבתי עלמין יהודים נותצו מצבות וקברים שעליהם חקוק‬ ‫מידע על הנפטרים ומשפחותיהם‪.‬‬ ‫ניצולים שרדו‪ ,‬ברחו ונדדו‪ ,‬וכל רכושם הגשמי והרוחני אבד‪ .‬רבים מהם שתקו‬ ‫וסיפורם אבד‪ ,‬או שלא סופר כלל‪.‬‬ ‫גם בארצות המזרח התחולל תהליך עזיבה של יהודים בכפייה בעקבות רדיפות או‬ ‫מרצונם‪ ,‬ולא פעם הם איבדו את הקשר עם עברם‪.‬‬ ‫‪Page 4‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫בלי קשר למלחמה ולאירועים כלליים טראומטיים‪ ,‬ישנם מקרים לא מעטים שבהם‬ ‫אחד ההורים נוטש את משפחתו‪ ,‬נעלם וכאילו לא מותיר שום זכר‪ ,‬או שההורה‬ ‫הנותר והננטש‪ ,‬מעלים מן הצאצאים כל מידע לגבי ההורה הנוטש‪ .‬מגיע הרגע שבו‬ ‫הצאצאים מחפשים את שורשיהם‪ ,‬כל אחד ואחת מטעמיו‪.‬‬ ‫רבים מן הצאצאים לא שאלו את הוריהם בחייהם שאלות‪ ,‬והרצון לדעת התעורר‬ ‫לאחר מות ההורים‪ ,‬אך אז כבר היה מאוחר ולא היה את מי לשאול‪.‬‬ ‫יש המחפשים נכסים רוחניים ורגשיים‪ ,‬ויש המחפשים נכסים חומריים‪.‬‬ ‫יש המחפשים תעודות ומסמכים למטרות שונות‪.‬‬ ‫יש הרוצים לממש אזרחות שנשללה מאבותיהם בכפייה‪.‬‬ ‫יש המחפשים אחר תולדות חייו של בן משפחה או אדם זר‪.‬‬ ‫יש המחפשים קברים של בני משפחה‪.‬‬ ‫יש הרוצים לערוך את אילן היוחסין המשפחתי‪.‬‬ ‫כדי לגלות ולו פירור של מידע‪ ,‬צריך לבצע תחקיר!‬ ‫ומדוע אנשים פונים אלי?‬ ‫כי שמי יצא ביכולת איתור מידע‪ ,‬מציאת הקשרים בין נתונים‪ ,‬הבאת הנושא‬ ‫המבוקש וקבלת תמונה אמינה‪.‬‬ ‫ראשית עבודתי בנושא הייתה מאוד אינטואיטיבית ולא מובנית‪ ,‬אך תמיד הוביל‬ ‫היגיון את האינטואיציה‪.‬‬ ‫במשך השנים צברתי ניסיון וידע רב בביצוע תחקירים‪ ,‬שאפשרו לי לעצב שיטה‬ ‫ומודל תחקיר‪ ,‬ולכן החלטתי להעביר את הניסיון הרב שרכשתי בנושא‪ ,‬בצורה‬ ‫מרוכזת ולכתוב את‪:‬‬ ‫המדריך לתחקיר איתור שורשים‪ ,‬אזרחות ונכסי משפחה‪.‬‬ ‫‪Page 5‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫רבים מן המקורות והדוגמאות המובאים כאן מתייחסים ליהודים‪ ,‬לאירופה וגם‬ ‫לישראל‪ ,‬אך עקרונות התחקיר הם כלליים‪ ,‬נכונים לכל לאום ולכל מקום‪.‬‬ ‫המחפשים את שורשיהם ביבשות אחרות ובלאום שונה יכולים להשתמש בעקרונות‬ ‫המובאים‬ ‫במדריך לתחקיר איתור שורשים‪ ,‬אזרחות ונכסי משפחה‪ ,‬ולהסב אותם לאזורי‬ ‫החיפוש וללאום המיוחדים להם‪.‬‬ ‫עקרונות ושיטת התחקיר המובאים במדריך‪ ,‬הם אוניברסליים ומתאימים לכל‬ ‫מקום‪ ,‬לכל זמן ולכל לאום‪ ,‬למרות שהדוגמאות המובאות במדריך הן‬ ‫ספציפיות‪.‬‬ ‫צריך לומר ביושר ובכנות‪ ,‬שלעיתים למרות התחקיר המאומץ שערכנו והזמן הרב‬ ‫שהשקענו בו‪ ,‬נגיע לתוצאות חלקיות בלבד‪ ,‬כי חומר רב פשוט איננו‪ ,‬הושמד‬ ‫ונעלם‪.‬‬ ‫אך עם זאת אפשר לומר כמעט בודאות‪ ,‬שבתהליך התחקיר נגיע לחומרים ומידע‬ ‫שלא חשבנו שנגיע אליהם‪ ,‬והם יאירו את המטרה שחפשנו באור שלא הכרנו‪.‬‬ ‫‪Page 6‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ .0‬הנושאים המבוקשים בתחקירים אלה‬ ‫ניתן לתמצת את הנושאים המבוקשים לתחקירים בתחום זה לארבעה‪:‬‬ ‫‪ 0.0‬תחקיר אילן יוחסין‬ ‫אילן יוחסין ‪ -‬ריבוד של מערכת קשרים משפחתית דורית ובין דורית‪.‬‬ ‫אילן יוחסין מוגדר במילון אבן שושן‪ 2‬כ"שושלת היוחסין‪ ,‬גיניאלוגיה‪ ,‬רשימת אבותיו‬ ‫ואבות אבותיו של אדם – מתוארת בצורת אילן מסתעף"‪.‬‬ ‫מדוע לרבים יש צורך לערוך אילן יוחסין למשפחתם?‬ ‫בני אדם זקוקים לתחושה שהם אינם חלקיק בודד ביקום‪ ,‬אלא חלק ממרקם אנושי‬ ‫קרוב הנותן להם זיקה‪ ,‬שייכות וביטחון‪.‬‬ ‫זהו מרכיב מהותי בביטחון העצמי שלנו כבני אדם‪ .‬אנו זקוקים ורוצים להכיר את‬ ‫שורשינו ולדעת מהיכן הגיעו אבותינו‪ ,‬כחלק מהבנת והכרת זהותנו‪.‬‬ ‫יש כאלה שאילן יוחסין עם שורשים עמוקים נותן להם ביטחון וגאווה‪ ,‬יש כאלה‬ ‫שעבורם המערכת המשפחתית מהווה נטל כבד מנשוא‪ ,‬ויש הגאים מאוד בייחוסם‪,‬‬ ‫אך הוא גם מהווה עבורם נטל כבד‪.‬‬ ‫תהיינה הסיבות לרצון לעריכת אילן יוחסין אשר תהיינה‪ ,‬התשוקה הזאת הינה‬ ‫עובדה קיימת ותופעה מאוד רחבה‪.‬‬ ‫במדריך לתחקיר איתור שורשים‪ ,‬אזרחות ונכסי משפחה‪ ,‬יוצגו שיטה וכלים‬ ‫לעריכת התחקיר כדי להשיג את הנתונים המבוקשים‪.‬‬ ‫במדריך נעסוק בתחקיר ושיטת אסוף מידע ולא בעריכת אילן היוחסין עצמו‪ .‬לשם‬ ‫כך ישנן תוכנות המסייעות לעשות זאת‪.‬‬ ‫‪2‬אבן שושן אברהם‪ ,‬המילון העברי המרוכז‪ ,‬שם ע' ‪.21‬‬ ‫‪Page 7‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫הנתונים המבוקשים למטרה זאת הם‪:‬‬ ‫שם פרטי‬ ‫שם משפחה‬ ‫שם האב‬ ‫שם האם ושם נעוריה‬ ‫שמות אחים ואחיות‬ ‫שנת לידה‬ ‫שנת פטירה‬ ‫מקום לידה‬ ‫מקום מגורים‬ ‫מצב משפחתי‬ ‫מקצוע‬ ‫במקרים לא מעטים נצליח לאתר נתונים חלקיים בלבד ולא את כל הנתונים‬ ‫המבוקשים‪ ,‬ופעמים אחרות נאתר הרבה יותר נתונים מן המבוקש‪.‬‬ ‫‪Page 8‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ 0.2‬תחקיר מהלך חיים של בן משפחה או אדם זר‬ ‫מהלך חיים ‪ -‬נקודות ציון על פני ציר הזמן בחייו של אדם‪ ,‬ודמויות וסביבה‬ ‫המשפיעים על מהלך חיי אדם ועל שינויים בהתנהלותם‪.‬‬ ‫לא פעם מבוקשים תחקיר והתחקות אחר מהלך חיים של‬ ‫בן משפחה או אדם זר‪ ,‬לשם חשיפת התרחשויות בחייו של האדם המסוים‪ ,‬שבהם‬ ‫רב הנסתר על הנגלה‪.‬‬ ‫המבקשים לבצע את התחקיר הם צאצאיו או בעלי עניין בנסיבות חייו של האדם‪.‬‬ ‫הנתונים המבוקשים למטרה זאת הם‪:‬‬ ‫תאריכים‪ ,‬אירועים‪ ,‬מקומות‪ ,‬מפגשים‪ ,‬דמויות משפיעות על פני ציר הזמן‪ ,‬וגיל‬ ‫האדם באותה נקודה‪.‬‬ ‫בתחקיר מסוג זה רצוי לשרטט מפת נדידה‪ ,‬המציגה את מעבריו ונדודיו של‬ ‫היחיד‪/‬המשפחה ממקום למקום‪.‬‬ ‫תמונת הנדידה המתקבלת‪ ,‬מאפשרת לשאול שאלות ולחשוף את הסיפורים‬ ‫שמאחורי הנדודים כמו‪:‬‬ ‫עד שנה ‪ X‬האדם היה במקום ‪ Y‬ואז עבר למקום ‪ .Z‬מדוע עבר? מה דחף אותו‬ ‫ממקום ‪ ?Y‬מה משך אותו במקום ‪ ?Z‬מה קרה לו בכל מקום?‬ ‫כל מקום הוא עולם ומלואו‪ ,‬ולא רק מקום מגורים או עבודה‪ .‬המקום הוא נופים‪,‬‬ ‫ריחות‪ ,‬צבעים‪ ,‬קולות‪ ,‬בני אדם‪ ,‬מפגשים‪ ,‬תחושות טובות ורעות‪ ,‬אירועים ועוד‪,‬‬ ‫ולכן כאשר מבצעים תחקיר של מהלך חיים‪ ,‬יש חשיבות גדולה לתחקר מקומות‬ ‫ולמצוא את ההקשר כפי שנראה בהמשך‪.‬‬ ‫‪Page 9‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ 0.1‬תחקיר איתור מסמכים לקבלת אזרחות‬ ‫יש אנשים המבקשים להחזיר לעצמם ולמשפחתם את אזרחות אבותיהם אשר‬ ‫נשללה בעבר‪ ,‬מטעמים פוליטיים‪ ,‬גזענות או דת‪.‬‬ ‫כדי לקבל מחדש את האזרחות שנשללה‪ ,‬מחוייבים בני המשפחה לאתר נתונים‬ ‫המוכיחים את זכאותם לקבלת האזרחות‪.‬‬ ‫לשם כך נדרש תחקיר מורכב ומאומץ בדרך כלל‪.‬‬ ‫הנתונים המבוקשים למטרה זאת הם‪:‬‬ ‫ תעודות ומסמכים המוכיחים את אזרחותו של בן המשפחה שממנו נשללה‬‫האזרחות והעומד בראש שרשרת הדורות‪ ,‬וממנו תגזרנה הזכאויות של כל שאר‬ ‫בני המשפחה‪.‬‬ ‫ מסמכי זהות של מבקשי האזרחות‪.‬‬‫ מסמכים המוכיחים את שרשרת הקשר בין בעל האזרחות לבין מבקשי האזרחות‪.‬‬‫דוגמא‪:‬‬ ‫ידידה שילה (הילדגרד הנרייטה ארט) מברלין גרמניה‪ ,‬עלתה לארץ ישראל‬ ‫בפברואר ‪ ,1935‬שנתיים לאחר עליית הנאצים לשלטון‪ ,‬ואזרחותה הגרמנית‬ ‫נשללה משום היותה יהודיה‪.‬‬ ‫הוריה נשארו בברלין ונשלחו להשמדתם במחנה ההשמדה בירקנאו בפולין‬ ‫בדצמבר ‪.1942‬‬ ‫בנותיה של ידידה שילה בישראל רצו לקבל אזרחות גרמנית‪ ,‬והיה עליהן‪:‬‬ ‫להמציא מסמכים המאשרים את אזרחותם הגרמנית של הסבים שלהן ליאו ומרתה‬ ‫ארט ‪ -‬הוריה של ידידה שילה‪.‬‬ ‫להראות את שרשרת הקשר בינן לבין הסבים באמצעות תעודות הלידה שלהן‪.‬‬ ‫להראות שהן בנותיה של ידידה שילה‪ ,‬ולהוכיח שידידה שילה היא הילדגרד‬ ‫‪Page 10‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ .‫הנרייטה ארט בתם של ליאו ומרתה ארט‬ w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456 Page 11 ‫‪ 0.1‬איתור נכסים משפחתיים‬ ‫נכסים משפחתיים ‪ -‬נדל'ן‪ ,‬קניין רוחני‪ ,‬חפצים‪ ,‬חפצי אומנות‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬חשבונות‬ ‫בנק‪ ,‬עסקים‪ ,‬ביטוח ועוד‪.‬‬ ‫בדרך כלל המניע לחיפוש הוא סיפור משפחתי על רכוש נעלם שנלקח‪/‬נתפס או‬ ‫אבד‪.‬‬ ‫במלחמת העולם השניה בתקופת שואת יהודי אירופה לדוגמא‪ ,‬הרכוש היהודי‬ ‫נשדד והולאם על ידי הגרמנים‪ ,‬או נשדד על ידי תושבים מקומיים‪ .‬משפחות שלמות‬ ‫הוכחדו ובתום המלחמה ואחריה‪ ,‬לא היה מי שידרוש את רכושן‪ .‬בתקופת ההפקר‬ ‫עד שהשלטון החדש התייצב‪ ,‬הרכוש נתפס ע'י זרים או שהולאם ועבר לידי‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫תופעה דומה קיימת בארצות המזרח‪ ,‬כאשר היהודים ברחו מהן וכל רכושם הופקר‬ ‫ונשאר שם‪ .‬אולם ארצות אלו נחשבות כארצות אויב‪ ,‬ולכן כיום בלתי אפשרי או‬ ‫כמעט בלתי אפשרי לערוך בהן תחקירי רכוש‪.‬‬ ‫גם בישראל צריך פעמים רבות לבצע תחקירי רכוש‪.‬‬ ‫הנתונים המבוקשים למטרה זאת הם‪:‬‬ ‫מסמכי זהות של הנכס‪.‬‬ ‫מסמכי זהות של בעל הנכס המקורי‪.‬‬ ‫מסמכים המוכיחים את הקשר בין מבקשי הנכס לבעל הנכס‪ ,‬ואת זכאותם לנכס‪.‬‬ ‫דוגמא ‪:0‬‬ ‫בתקופת השלטון העות'מני בארץ ישראל רכשו אנשים פרטיים קרקעות מאנשים‬ ‫פרטיים‪ ,‬והעברת הבעלות נרשמה ברשות המקרקעין האזורית בדמשק‪.‬‬ ‫תמורת הרכישה קבלו בעלי המקרקעין "קושאן" ‪ -‬שטר שהיווה את האסמכתא‬ ‫לבעלות על הקרקע ושימש כלי עזר בניהול ובארגון השליטה במקרקעין בארץ‬ ‫‪Page 12‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ישראל‪ .‬ה"קושאן"‪ 3‬הכיל תיאור של הבעלים וגבולות הנכס‪ ,‬אולם לא כלל את‬ ‫הזיהוי הגיאוגרפי המדויק של הנכס‪.‬‬ ‫עם חילופי השלטון והמלחמות באזור‪ ,‬נוצרו מצבים של "נפילה בין‬ ‫הכסאות‪/‬השלטונות" וחל נתק בין הנכס לבין בעליו‪ .‬כדי להשיג מחדש את הנכס‪,‬‬ ‫או אישור בעלות עליו‪ ,‬היה על הבעלים לבצע תחקיר מאוד מורכב ומתיש‪ .‬דוגמא‬ ‫מפורטת לכך תובא בהמשך‪.‬‬ ‫דוגמא ‪:2‬‬ ‫בין שתי מלחמות עולם רכשו רבים מיהודי אירופה נכסים בארץ ישראל‪ .‬רבים מן‬ ‫הבעלים נספו בשואה‪ ,‬ובישראל נותרו נכסים שאין להם ביקוש‪.‬‬ ‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‪ 4‬עוסקת באיתור נכסים ואיתור יורשים‪ .‬מגיש‬ ‫התביעה על הנכס צריך להוכיח את יחוסו כיורש ואת הקשר שלו לנספה‪ ,‬ולשם כך‬ ‫עליו לערוך תחקיר‪.‬‬ ‫‪ 3‬שכטר יצחק‪" ,‬רישום הקרקעות בארץ‪-‬ישראל במחצית השנייה של המאה הי"ט"‪,‬‬ ‫קתדרה ‪ 45,‬תשרי תשמ"ח‪ ,1987 ,‬עמ' ‪161-147‬‬ ‫‪h t t p ://w w w .h a s h a v a .o r g .i l / 4‬‬ ‫‪Page 13‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ .2‬תהליך התחקיר‬ ‫כעת נכנס לתהליך התחקיר שילווה בדוגמאות‪.‬‬ ‫התעלומה שאותה אנו מבקשים לפתור נראית מאוד מורכבת ולעיתים אף מאוד‬ ‫מסובכת ומבלבלת‪ ,‬אז היכן להתחיל ומה לעשות?‬ ‫בעבודת התחקיר ישנן חמש נקודות מפתח‪ ,‬שהן חוליות בשרשרת הקשורות זו‬ ‫בזו‪ ,‬וכל חוליה מהווה קשר והמשך לחוליה הבאה‪:‬‬ ‫החוליה הראשונה‪:‬‬ ‫מהי מטרת החיפוש שלנו? כדי להגיע לפתרון צריך למקד את המטרה‪.‬‬ ‫נגדיר מה כואב לנו ומה אנחנו מחפשים?‬ ‫החוליה השנייה‪:‬‬ ‫היכן להתחיל? מהי נקודת המפתח?‬ ‫היכן נקודת הפתיחה בתוך כל האפשרויות העומדות בפנינו‪ ,‬שממנה נתחיל את‬ ‫התחקיר והיא תוביל אותנו להמשך התהליך‪.‬‬ ‫החוליה השלישית‪:‬‬ ‫כיצד לבצע את העבודה? כיצד לחפש ולערוך את התחקיר?‬ ‫החוליה הרביעית‪:‬‬ ‫היכן לחפש? מהם המקורות לחיפוש?‬ ‫החוליה החמישית‪:‬‬ ‫הקשרים‬ ‫כדי להגיע לתוצאות בתחקיר‪ ,‬צריך לבצע כל הזמן הקשרים בין חוליות הממצאים‪,‬‬ ‫כי דבר קשור בדבר‪.‬‬ ‫פעמים רבות נקבל תוצאות שונות במקומות שונים‪ ,‬ורק יצירת הקשר בין התוצאות‪,‬‬ ‫תביא לפתרון התעלומה שאותה אנו מבקשים לפתור‪.‬‬ ‫‪Page 14‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫כדי לפשט ולהקל על התהליך‪ ,‬בנינו מודל תזרים פעולות בתחקיר‪.‬‬ ‫‪Page 15‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ 2.0‬מודל תזרים פעולות בתחקיר‬ ‫עבודת התחקיר מאוד דינמית ובתוך כל שלב ובתום כל שלב‪ ,‬צריך לבחון את‬ ‫התוצאות ולבדוק האם הן מובילות להשגת מטרות התחקיר‪.‬‬ ‫המודל הוא כלי המאפשר למבצעי התחקיר לבדוק ולבחון לאורך תהליך עבודת‬ ‫התחקיר‪ ,‬האם הם הולכים בדרך הנכונה שתוביל להשגת מטרתם‪.‬‬ ‫צריך לבחון כל הזמן את הדרך שבחרנו ללכת בה‪ ,‬ולבדוק האם היא נכונה ומובילה‬ ‫אותנו להשגת המטרה או שהדרך שגויה‪ .‬אם אינה מובילה להשגת המטרה‪ ,‬צריך‬ ‫לשנות את נתיב התחקיר‪.‬‬ ‫צריך לבדוק אם להוסיף או להוריד מטרות‪.‬‬ ‫האם כלי התחקיר טובים ומקרבים אל המטרה‪ ,‬או צריך להחליפם בכלים אחרים‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫המודל כללי ומתאים לכל עבודת תחקיר‪ ,‬והתחקירן ישאב ממנו את המרכיבים‬ ‫המתאימים לעבודתו הספציפית‪.‬‬ ‫‪Page 16‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מודל תזרים פעולות בתחקיר‬ ‫‪ .1‬מה כוא‬ ‫‪ .0‬מה כואב לנו?‬ ‫הגדרת מטרות ראשוניות‬ ‫‪ .2‬מיקוד נקודת המפתח לתחילת תהליך‬ ‫התחקיר‬ ‫כיווני חקירה ראשונים ואיסוף נתונים‬ ‫הוספה והורדת מטרות תוך כדי תהליך‬ ‫פירוק סיפור למרכיביו כדי לאתר כיווני חקירה‬ ‫‪ .1‬היכן לחפש?‬ ‫כלי התחקיר‪ :‬תמונות‪ ,‬מסמכים‪,‬‬ ‫ראיונות‪ ,‬עדויות‪ ,‬סרטים‪ ,‬מצבות‪,‬‬ ‫מפות‪ ,‬חפצים‪ ,‬ספרים‪ ,‬סיפורים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .1‬כיצד לבצע את העבודה‬ ‫איסוף כלי התחקיר וארגונם‬ ‫קשרים בין‬ ‫דמויות‪/‬עצמים‬ ‫דמויות‪/‬עצמים‬ ‫הקשרים בין‬ ‫הדמויות‪/‬דמויות‬ ‫מיקום גיאוגרפי‬ ‫דמויות ראשיות‬ ‫דמויות משניות‬ ‫מיון נתונים בהתאם למטרות‬ ‫הצלבת נתונים והעלאת שאלות כאשר‬ ‫הנתונים אינם מצטלבים‬ ‫אישוש נתונים באמצעות נקודות ציון‬ ‫לדוגמא‪ 3 :‬תאריכים סותרים‬ ‫לנושא זהה‬ ‫ספירת מלאי עדכנית‬ ‫ניתוח הקשרים בין נתונים ושרטוט כיווני התפתחות‬ ‫ארגון תמונת הידע ע'י הצלבת נתונים‬ ‫סותרים ובחינה מחדש של המטרות‬ ‫התחקיר‬ ‫שרטוט תמונת הידע ובניית הסיפור מן הנתונים שהתקבלו‬ ‫בחינת השגת מטרות התחקיר‬ ‫‪Page 17‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫בכל אחד מנושאי התחקיר‪:‬‬ ‫אילן יוחסין‪ ,‬מהלך חיים‪ ,‬השגת אזרחות‪ ,‬או אתור נכסי משפחה‪ ,‬יודגשו נושאים‬ ‫שונים במודל התחקיר‪.‬‬ ‫בתחקיר לעריכת אילן יוחסין – יודגש ציר דמויות ליבה של שם משפחה מסויים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬דמויות הליבה לאילן היוחסין הן אלו אשר שם משפחתן עם לידתן היה‬ ‫זהה‪ ,‬כאשר כל שאר הדמויות הן דמויות משנה‪.‬‬ ‫ענפי האילן מסתעפים מהקשר של דמויות הליבה עם דמויות המשנה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אם חוקרים את משפחת כהן‪ ,‬כל בני המשפחה אשר נקראו כהן בלידתם‪,‬‬ ‫שייכים לציר דמויות הליבה‪ ,‬וכל בני זוגם משתייכים לדמויות המשנה‪ .‬ענפי‬ ‫המשפחה מסתעפים מנקודת החיבור של בני כהן עם בני זוגם‪.‬‬ ‫בתחקיר לעריכת מהלך חיים של אדם – תודגש נקודת ההתחלה של התחקיר‪.‬‬ ‫נתחיל מנקודת זמן עכשווית‪ ,‬וממנה נלך על פני ציר הזמן לתקופות קודמות‪.‬‬ ‫בתחקיר להשגת אזרחות שנשללה מטעמים פוליטיים‪/‬גזעניים‪/‬דתיים – תודגש‬ ‫הוכחת אזרחות של בן המשפחה לפני שלילתה‪ ,‬שהוא המקור לבקשת האזרחות‪.‬‬ ‫בתחקיר לאתור נכסי משפחה – יודגש סיפור משפחתי על רכוש אבוד‪ .‬את‬ ‫הסיפור נפרק למרכיביו ונהפוך אותו לידע‪.‬‬ ‫‪Page 18‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ 2.2‬הגדרת מטרות התחקיר‬ ‫כשלב ראשון בתחקיר וכחוליה ראשונה שממנה נמשיך‪ ,‬עלינו להגדיר את המטרה‬ ‫המבוקשת – מה אנו מחפשים?‬ ‫יכולה להיות מטרה אחת ויכולות להיות כמה מטרות‪.‬‬ ‫הגדרת המטרה צריכה להיות פשוטה וממוקדת‪ ,‬משום שהיא מכתיבה את דרך‬ ‫הפעולה להשגתה‪ .‬אם ישנן כמה מטרות‪ ,‬יש להגדיר כל מטרה בנפרד‪.‬‬ ‫דוגמאות להגדרת מטרות‪:‬‬ ‫שם משפחה כפול‪:‬‬ ‫שמוליק ווסרמן הכיר את אביו יוסף ווסרמן יליד וילנה שבליטא בשמו זה‪ ,‬אך תמיד‬ ‫ידע ששם סבו מצד אביו‪ ,‬היה שמואל גולדמן‪ .‬מאחר ומקובל ששם המשפחה הולך‬ ‫לפי שם האב‪ ,‬הטרידה אותו התעלומה מדוע לאביו ולסבו שם משפחה שונה?‬ ‫שמוליק שאל את אביו עוד בחייו לסיבת הדבר‪ ,‬אך לא קיבל תשובה שהניחה את‬ ‫דעתו‪ ,‬והוא היה מבולבל באשר למוצאו וזהותו‪ .‬לאחר מות הוריו שמוליק החליט‬ ‫לחקור את שמות משפחתו הכפולים של אביו ווסרמן וגולדמן‪ ,‬וניסח שלוש מטרות‬ ‫לתחקיר‪:‬‬ ‫‪ )1‬מה היה שם משפחתו של אביו יוסף בלידתו?‬ ‫‪ )2‬מדוע שונה שם משפחתו של אביו יוסף מגולדמן לווסרמן?‬ ‫‪ )3‬מתי שונה שם המשפחה מגולדמן לוסרמן?‬ ‫תאריך לידה כפול ומשולש‪:‬‬ ‫בתעודת הזהות של חיים אביה של יפה‪ ,‬רשום כי נולד בתאריך ה ‪21.11.1911‬‬ ‫בוורשה בירת פולין‪ ,‬אך ברשימות שונות מתקופת המלחמה רשום כי נולד בתאריך‬ ‫ה ‪ 7.11.1918‬בעיירה לומז'ה‪.‬‬ ‫לאחר מותו‪ ,‬יפה מצאה פתקים שאביה כתב ביידיש ובהם רשם את גלגוליו‬ ‫בתקופת השואה לפי תאריכים – כנראה לשם קבלת פצויים או זכויות כלשהן –‬ ‫‪Page 19‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ושם ציין בהערה‪ ,‬כי עבור הגרמנים רשם תמיד את תאריך לידתו כ ‪7.11.1918‬‬ ‫ואת מקום לידתו כלומז'ה‪ ,‬אך עם עלייתו לישראל‪ ,‬חזר לתאריך לידתו המקורי‬ ‫ה ‪ , 21.11.1911‬ולמקום לידתו המקורי וורשה‪.‬‬ ‫במסמכים נוספים הופיעו ליד שמו תאריך לידה נוסף‪ ,‬ואחד משני תאריכי הלידה‬ ‫המוזכרים לעייל‪.‬‬ ‫יפה תהתה מי הוא אביה? והאם שמו חיים כפי שהכירה ומהו תאריך לידתו‬ ‫האמיתי? היא הגדירה שתי מטרות לתחקיר על אביה‪:‬‬ ‫‪ )1‬מהו תאריך לידתו האמיתי?‬ ‫‪ )2‬היכן נולד אביה?‬ ‫השגת אזרחות‪:‬‬ ‫דן בן למשפחה אשר מקורה בגרמניה‪ ,‬רוצה להדק את קשריו העסקיים עם מדינות‬ ‫אירופה השייכות לאיחוד האירופי‪ ,‬ולשם כך הוא מעוניין לקבל אזרחות גרמנית‬ ‫אשר נשללה מאבותיו עם עליית הנאצים לשלטון‪.‬‬ ‫דן הגדיר את מטרתו‪:‬‬ ‫לאתר את אזרחותו הגרמנית של סבא הלמוט מצד אביו‪ ,‬כדי לקבל דרכו בשרשרת‬ ‫הקשר‪ ,‬אזרחות גרמנית‪.‬‬ ‫איתור נכסי משפחה‪:‬‬ ‫יעל ואיציק‪ ,‬נכדיה של פרומקה יגודה‪ ,‬גדלו על סיפוריה של סבתם‪ ,‬לפיהם‬ ‫המשפחה בפולין הייתה אמידה ובעלת נכסים‪.‬‬ ‫סבתא פרומקה ספרה להם על בית המשפחה הענק והאיבזור המודרני שבו היה‬ ‫מצוייד‪ ,‬ועל העסקים המשפחתיים המשגשגים של משפחת יגודה בעיירתם‬ ‫שבמחוז וורשה בפולין‪.‬‬ ‫פרומקה ירדה לפרטי פרטים בסיפוריה‪ ,‬אך מעולם לא ציינה היכן בדיוק היה הבית‪,‬‬ ‫והיכן בדיוק היו הנכסים המשפחתיים‪.‬‬ ‫‪Page 20‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫יעל ואיציק רצו לאתר את הנכסים וניסחו כמה מטרות‪:‬‬ ‫‪ )1‬אתור בית משפחת יגודה בעיירה‪.‬‬ ‫‪ )2‬אתור רכוש משפחת יגודה בעיירה‪.‬‬ ‫‪ )3‬בדיקת המצב הפיזי של הרכוש‪.‬‬ ‫‪ )4‬בדיקת בעלויות נוכחיות‪.‬‬ ‫איתור אדמות משפחה ברמת הגולן‪:‬‬ ‫במשפחתו של מוטי ספרו תמיד על זכויותיו של סבא יונה אשכנזי בקרקעות 'חברת‬ ‫בני יהודה'‪ .‬סבא יונה התיישב ברמת הגולן בשנת ‪ 1887‬עם 'חברת בני יהודה'‬ ‫בתקופת השלטון העות'מני‪ ,‬אך מאז השלטון התחלף כמה פעמים‪ ,‬וסיפור‬ ‫הקרקעות היה לאגדה‪ .‬לאחר מלחמת ששת הימים בישראל ולאחר חקיקת חוק‬ ‫רמת הגולן בדצמבר ‪ ,1985‬מוטי שם לו למטרה‪:‬‬ ‫‪ )1‬לאתר מסמכים המוכיחים ששטח הקרקע שייך למשפחה‪.‬‬ ‫‪ )2‬להחזיר למשפחה את הקרקעות ברמת הגולן‪.‬‬ ‫‪Page 21‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ 2.1‬כלי תחקיר‬ ‫כלי תחקיר הם חומרים המהווים מקור להוצאת נתונים‪ ,‬ובסיס לקליטת נתונים‪ .‬אנו‬ ‫משתמשים כאן בשני סוגים של כלי תחקיר‪:‬‬ ‫‪ 2.1.0‬כלי תחקיר פלט‬ ‫כלי תחקיר פלט הם מקור לחיפוש והוצאת נתונים כמו‪ :‬תמונות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫עדויות‪ ,‬ראיונות‪ ,‬סרטים‪ ,‬מצבות‪ ,‬נקודות ציון גיאוגרפיות‪ ,‬מפות‪ ,‬ספרי טלפונים‪,‬‬ ‫פתקים‪ ,‬חפצים ועוד‪.‬‬ ‫תמונות ‪ -‬צריך לבחון תמונה מכל זוויותיה והפרטים המופיעים בה ומשני צדדיה‬ ‫הקדמי והאחורי‪ .‬לבחון את האנשים המצולמים וסדר הופעתם (מי עומד ליד מי)‪,‬‬ ‫האם יש כיתוב בחזית התמונה או בצדה האחורי‪ .‬האם ישנה חותמת על התמונה‪.‬‬ ‫צריך לבחון את הנופים בתמונה‪ ,‬בתים‪ ,‬נקודות ציון ועוד‪.‬‬ ‫מסמכים ‪ -‬תעודות‪ ,‬אישורים‪ ,‬מכתבים רשמיים‪ ,‬מכתבים מרשויות ועוד‪.‬‬ ‫מכתבים ‪ -‬מכתבים פרטיים‪ ,‬מעטפות המכתבים‪ ,‬בולים‪ ,‬חותמות על הבולים‬ ‫ותאריכים‪.‬‬ ‫עדויות – עדויות כתובות‪ ,‬עדויות מצולמות‪ ,‬ציטוטים וראיונות‪.‬‬ ‫ראיונות – ראיונות ישירים וראיונות עקיפים‪ ,‬העוסקים בנושא שאינו נשוא התחקיר‪.‬‬ ‫סרטים דוקומנטריים – מקור לדליית פרטים ויזואליים ומילוליים‪.‬‬ ‫מצבות – בדיקת כיתוב‪ ,‬שמות ותאריכים על גבי מצבות בבתי עלמין‪.‬‬ ‫נקודות ציון גיאוגרפיות ‪ -‬איתור נקודות ציון גיאוגרפיות במציאות‪ ,‬או על גבי מפה‪,‬‬ ‫אשר בעזרתן ניתן להגיע ליעד המבוקש‪.‬‬ ‫מפות גיאוגרפיות‪/‬תכנון ערים‪/‬גושים וחלקות ‪ -‬הכרחיות לאתור רכוש נד"לני‪.‬‬ ‫ספרי טלפונים ‪ -‬מתקופות שונות ומארצות שונות מהווים‬ ‫מקור לשמות‪ ,‬כתובות‪ ,‬מקצועות ותאריכים‪.‬‬ ‫פתקים ‪ -‬פתקים הם מקור טוב למידע גם אם נכתבו לגמרי באקראי‪.‬‬ ‫‪Page 22‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫חפצים ‪ -‬אופנות עיצוב של חפצים וכיתוב עליהם‪ ,‬מקום הימצאות החפצים‪.‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫מקורם של כלי תחקיר הפלט הם שניים‪:‬‬ ‫מקורות פנימיים‪ :‬המצויים בסביבתנו הקרובה כמו בני משפחתנו‪ ,‬ביתנו‪ ,‬בית‬ ‫קרובינו ומכרינו‪.‬‬ ‫מקורות חיצוניים‪ :‬המצויים בעולם החיצוני כמו ארכיונים‪ ,‬בתי עלמין‪ ,‬מוזיאונים‪,‬‬ ‫רשויות שונות‪ ,‬אנשים פרטיים‪ ,‬מפות מדינה‪ ,‬מפות עיר‪ ,‬מפות רחובות‪ ,‬מפות גוש‬ ‫וחלקה‪ ,‬נופים ומציאות תלת מימדית ועוד‪.‬‬ ‫כדי לארגן את כלי התחקיר ניצור ארגז כלים המסייע לנו במעקב אחר‬ ‫תהליך התחקיר‪ .‬בארגז הכלים נרשום את כלי התחקיר לפי סדר כניסתם‬ ‫לתחקיר‪.‬‬ ‫‪Page 23‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ארגז כלים פלט‬ ‫(מספר השורות מותאם למספר הכלים)‬ ‫תאריך‬ ‫הכנסת‬ ‫הכלי‬ ‫לתהליך‬ ‫התחקיר‬ ‫כותרת‬ ‫המסמך‬ ‫נשוא המסמך‬ ‫מקור המסמך‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סידורי‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫‪1‬‬ ‫תמונה‬ ‫משפחה‬ ‫‪2‬‬ ‫ראיון‬ ‫מוסד‬ ‫‪3‬‬ ‫מכתב‬ ‫משפחה‬ ‫‪4‬‬ ‫חותמת‬ ‫על‬ ‫מעטפה‬ ‫משפחה‬ ‫‪5‬‬ ‫קובץ‬ ‫ארכיון חיצוני‬ ‫‪6‬‬ ‫רשימות‬ ‫ארכיון חיצוני‬ ‫הערות‬ ‫במקרים רבים כלי התחקיר כתובים בשפה זרה ויש צורך לתרגמם‪.‬‬ ‫קיימות היום באינטרנט תוכנות המאפשרות לתרגם ולהבין את הנושא המדובר‪ ,‬גם‬ ‫אם התרגום בעייתי ואינו מדוייק‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬צריך להקדיש למסמך יותר זמן‪.‬‬ ‫‪ 2.1.2‬כלי תחקיר קלט‪ :‬הם כלים שבתוכם נארגן ונקלוט את הנתונים שהוצאנו‬ ‫מכלי הפלט כמו‪ :‬תאריכון‪ ,‬מפת נדידה ועוד‪.‬‬ ‫‪ .2.1.2.0‬תאריכון לפי ציר הזמן ‪Time Line‬‬ ‫ציר הזמן‬ ‫הוא רישום אירועים לאורך זמן לפי סדר התרחשותם‪ ,‬כאשר נקודת הזמן‬ ‫המוקדמת ביותר היא הראשונה‪ ,‬ונקודת הזמן המאוחרת ביותר היא האחרונה‪.‬‬ ‫‪Page 24‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מדוע זה חשוב?‬ ‫ליקטנו מידע והוא מונח על שולחננו כערימת חומרים מגובבים ללא סדר וללא קשר‬ ‫והקשר ביניהם‪ .‬כדי לפענח את המידע‪ ,‬כדאי לארגן ולסדר את החומרים ולרשום‬ ‫אותם בתאריכון לפי ציר הזמן‪ .‬סידור החומרים בצורה זאת‪ ,‬יצביע על הקשר‬ ‫ויאפשר להבין את השתלשלות האירועים ואת תהליך ההתפתחות של מושא‬ ‫התחקיר‪.‬‬ ‫פעמים רבות התאריכון הוא המפתח לפתרון התעלומה שאנו רוצים לפענח‪.‬‬ ‫יצירת התאריכון ורישום מסמכים על פני ציר הזמן‬ ‫אתרנו כלי תחקיר רלבנטיים‪ :‬מסמכים רשמיים‪ ,‬מכתבים‪ ,‬הקדשה בספר‪ ,‬הערות‬ ‫כתובות בתוך ספר‪ ,‬פתקים‪ ,‬ספר טלפונים ביתי‪ ,‬תמונות‪ ,‬מצבות‪ ,‬מפות ועוד‪.‬‬ ‫כעת נרשום אותם בתאריכון וניצור את הבסיס המסודר לתחקיר שלנו‪:‬‬ ‫‪ .1‬מספר סידורי‬ ‫‪ .2‬כלי התחקיר‬ ‫‪ .3‬תאריך המסמך‬ ‫‪ .4‬כותרת המסמך‬ ‫‪ .5‬נשוא המסמך‬ ‫‪ .6‬מקום עריכת המסמך‬ ‫‪ .7‬הערות‬ ‫‪Page 25‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫דוגמת תאריכון‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סידורי‬ ‫תאריך פעולת‬ ‫התחקיר‬ ‫פעולת‬ ‫התחקיר‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫תאריך כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫כותרת‬ ‫המסמך‬ ‫‪1‬‬ ‫‪22.4.2111‬‬ ‫חיפוש‬ ‫בארכיון‬ ‫מפה‬ ‫‪11211255‬‬ ‫מפת‬ ‫ברלין‬ ‫‪2‬‬ ‫‪24.4.2111‬‬ ‫כתיבת‬ ‫מכתב‬ ‫מכתב‬ ‫‪24.4.2111‬‬ ‫חיפוש‬ ‫מידע‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1.6.2111‬‬ ‫מציאת‬ ‫תעודה‬ ‫תעודה‬ ‫‪2111111232‬‬ ‫ת‪ .‬גמר‬ ‫בי'ס‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1.6.2111‬‬ ‫בדיקת‬ ‫מעטפה‬ ‫מעטפה‬ ‫‪91311232‬‬ ‫מכתב‬ ‫שנשלח‬ ‫לא'י‬ ‫‪5‬‬ ‫‪31.12.2111‬‬ ‫אתור‬ ‫מצבה‬ ‫מצבה‬ ‫‪01511222‬‬ ‫מ'ום‬ ‫‪X‬קבורת‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1.1.2112‬‬ ‫איתור‬ ‫רשימה‬ ‫רשימה‬ ‫‪311911220‬‬ ‫רשימת‬ ‫תלמידי‬ ‫בי'ס‬ ‫‪9‬‬ ‫‪15.1.2112‬‬ ‫ריאיון‬ ‫אדם‬ ‫מסויים‬ ‫ראיון‬ ‫‪15.1.2112‬‬ ‫ראיו עם‬ ‫‪Y‬‬ ‫הערות‬ ‫‪ .2.1.2.2‬מפת נדידה‬ ‫כלי תחקיר קלט נוסף‪ ,‬היא מפת נדידה של נשוא התחקיר המתארת את נשודיו‬ ‫ממקום למקום‪ .‬מפת נדידה מסייעת מאוד במעקב והבנת מהלך החיים בין אם‬ ‫נשוא התחקיר הוא בן אדם ובין אם הוא חפץ דומם‪.‬‬ ‫אפשר לשרטט את מפת הנדידה על גבי מפה גיאוגרפית ואפשר ליצור מפה‬ ‫סכמטית‪ .‬במפה נציין את האתרים השונים שבהם שהה או עבר נשוא התחקיר‪,‬‬ ‫ונחבר ביניהם‪.‬‬ ‫בצורה זו ניתן לעקוב ולו גם באופן חלקי‪ ,‬אחר האירועים שהתרחשו בצורה יזומה‬ ‫או כפויה‪ ,‬ובכך להבין ולסייע בפתרון התעלומה שאותה אנו רוצים לפתור‪.‬‬ ‫‪Page 26‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫כל אתר שבו עבר נשוא התחקיר‪ ,‬מצויין במספר‪ .‬האתרים יכולים להיות קרובים‬ ‫אחד לשני‪ ,‬ויכולים להיות מרוחקים מאוד וביבשות שונות‪.‬‬ ‫מפת נדידה אינה כלי הכרחי‪ ,‬והשימוש בה יעשה לפי העניין‪.‬‬ ‫‪Page 27‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫תרשים מפת נדידה‬ ‫אתר ‪0‬‬ ‫אתר ‪5‬‬ ‫אתר ‪1‬‬ ‫אתר ‪2‬‬ ‫אתר ‪4‬‬ ‫אתר ‪6‬‬ ‫אתר ‪7‬‬ ‫אתר ‪9‬‬ ‫אתר ‪8‬‬ ‫תוכנת‪ Google Earth 5‬באינטרנט‪ ,‬היא כלי עזר מאוד יעיל אשר בעזרתה ניתן‬ ‫לקבל מבט מרחבי ולעיתים לפענח סיפור שלם‪.‬‬ ‫‪h t t p ://w w w .g o o g l e .c o m /e a r t h /i n d e x .h t m l‬‬ ‫‪Page 28‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ 2.1‬איסוף מידע‬ ‫איסוף המידע מתבצע מכל מקור אפשרי‪ .‬רצוי להתחיל מן המקורות הקרובים‬ ‫ביותר אלינו‪ ,‬מביתנו‪ .‬בבית מצוי בד'כ הרבה מאוד חומר‪ ,‬אך הבעיה שאין לנו‬ ‫סבלנות לא להתעסק בו‪ ,‬ולא לפענח את המידע החבוי בתוכו‪ .‬לעיתים השפה זרה‬ ‫לנו ויש צורך לעסוק בתרגום החומר‪ .‬פעמים רבות החומרים כתובים בכתב יד לא‬ ‫ברור‪ ,‬וכדי לפענח את הכתב גם אם שפת הכתיבה ידועה ומוכרת‪ ,‬צריך להקדיש‬ ‫לכך שעות רבות‪.‬‬ ‫בדרך כלל מצוי בבית אוצר בלום‪ ,‬אשר מתוכו ניתן להוציא מידע רב בלי צורך‬ ‫לחטט רגלים לארכיונים‪ ,‬או באופן פיזי או וירטואלי במחשב‪.‬‬ ‫הקשרים‪ :‬בתהליך איסוף המידע‪ ,‬צריך להבחין בין המידע הגלוי לעין‪ ,‬לבין המידע‬ ‫הסמוי מן העין והנחשף רק אם קושרים מידע למידע‪ ,‬ומבצעים הקשרים‪.‬‬ ‫הבנת דבר מתוך דבר באמצעות הקשרים‪ ,‬היא בדרך כלל המפתח לפתרון מרכיבי‬ ‫התעלומה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אנו מתחקרים את מהלך חייו של עורך הדין יוסף הימלבלאו מקרקוב‬ ‫שבפולין‪ ,‬בין השנים ‪ 1939‬עם פלישת גרמניה לפולין‪ ,‬ועד סקילתו ע'י המון פולני‬ ‫בעיירה הסמוכה לקרקוב בקיץ ‪ ,1944‬לאחר שהתאבד בגלל שסחטנים גילו את‬ ‫יהדותו וסחטו אותו‪.‬‬ ‫בידינו מכתב ששלח ב ‪ 1.11.1941‬מקרקוב לקרובו בפריז‪.6‬‬ ‫על מעטפת המכתב מצוי מידע רב‪ ,‬שממנו ניתן ללמוד על חייו של הימלבלאו‬ ‫באמצעות הקשרים‪.‬‬ ‫ראשית נרשום את החומרים בתאריכון‪:‬‬ ‫‪ 6‬ארכיון אירנה יוהנס‪ :‬המכתב נמסר למשפחה לאחר המלחמה‪ ,‬ע'י הנמען בפריז‪.‬‬ ‫‪Page 29‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫תאריכון‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סידורי‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫תאריך כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫כותרת‬ ‫המסמך‬ ‫נשוא‬ ‫המסמך‬ ‫מקום‬ ‫עריכת‬ ‫המסמך‬ ‫הערות‬ ‫‪1‬‬ ‫מכתב‬ ‫‪1.11.1941‬‬ ‫מכתב‬ ‫הנשלח‬ ‫לקרוב‬ ‫משפחה‬ ‫בפריז‬ ‫יוסף‬ ‫קששוביצה‬ ‫נכתב‬ ‫בקששוביצה‪,‬‬ ‫שם שוהה‬ ‫בעת הזאת‬ ‫משפחת‬ ‫הימלבלאו‬ ‫מקרקוב‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מעטפה‬ ‫‪1.11.1941‬‬ ‫מעטפת‬ ‫המכתב‬ ‫‪3‬‬ ‫בול בחזית‬ ‫המעטפה‬ ‫‪1.11.1941‬‬ ‫גנרלגוברנמן‬ ‫‪4‬‬ ‫מדבקה‬ ‫בצדה‬ ‫האחורי של‬ ‫המעטפה‬ ‫‪1.11.1941‬‬ ‫הצנזורה של‬ ‫הרייך‬ ‫השלישי‬ ‫צד א‬ ‫‪Page 30‬‬ ‫הימלבלאו‬ ‫וולאדיסלאב‬ ‫בזדיל‬ ‫קרקוב‬ ‫דואר קרקוב‬ ‫הפיקוד‬ ‫העליון של‬ ‫הוורמאכט‬ ‫מקום‬ ‫כלשהו‬ ‫בשרשרת‬ ‫הדואר‬ ‫צד ב‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫בצד א של המעטפה‪ :‬מודבק בול ועליו‬ ‫מצויירת כיכר הסוקניצה בקרקוב העתיקה‪,‬‬ ‫ובניין העירייה הישן‪.‬‬ ‫בתחתית הבול כתוב‪:‬‬ ‫‪Generalgouvernement‬‬ ‫ומצד ימין למעלה מצוייר סמל הרייך השלישי‪:‬‬ ‫נשר פרוש כנפיים ממריא מצלב הקרס‪.‬‬ ‫בצד ב של המעטפה‪ :‬מופיע שם השולח וכתובתו‪.‬‬ ‫השם הרשום‪.W. Bzdyl :‬‬ ‫הכתובת‪Kraków :‬‬ ‫‪Św.Krzyża 1‬‬ ‫כותב המכתב הוא היהודי עורך דין יוסף הימלבלאו‪ .‬שולח המכתב ע'פ הרשום‬ ‫מצדה השני של המעטפה הוא‬ ‫הפולני ‪ .W. Bzdyl‬מדוע ?‬ ‫המעטפה נפתחה‬ ‫ונסגרה מחדש באמצעות‬ ‫מדבקה שעליה חותמות‬ ‫וביניהן המילה הגרמנית‪:‬‬ ‫‪Geöffnet‬‬ ‫כלומר‪" ,‬לפתוח"! יש הוראה לפתוח את המעטפה‪.‬‬ ‫נותנת ההוראה היא הרשות הכתובה בחותמת‪:‬‬ ‫‪Page 31‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪Ober Kommando der Wermacht‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הפיקוד העליון של הוורמכט ‪ - OKW‬המטה הכללי של הרייך השלישי‪.‬‬ ‫משני צידי המעטפה הקדמי והאחורי‪ ,‬מצוי מידע גלוי‪ ,‬אך כדי להבין חלק ממהלך‬ ‫חייו של יוסף הימלבלאו כותב המכתב‪ ,‬צריך לקשר בין חלקי המידע ולתת‬ ‫הקשרים‪.‬‬ ‫הקשרים בנושא המכתב וכותבו‪:‬‬ ‫המכתב נכתב בתאריך ‪ ,1.11.1941‬שנתיים וחודש לאחר כיבוש פולין בידי גרמניה‬ ‫הנאצית‪ .‬היהודי עורך דין יוסף הימלבלאו כבר אינו שוהה בעירו קרקוב עם‬ ‫משפחתו‪ ,‬אך את המכתב הוא שולח מקרקוב‪.‬‬ ‫קרקוב הייתה בירת הגנרלגוברנמן – שטח הכיבוש הכללי של פולין בידי גרמניה‬ ‫הנאצית‪ ,‬ככתוב בתחתית הבול וכמצוייר על הבול‪.‬‬ ‫בתאריך כתיבת המכתב‪ ,‬גטו קרקוב התקיים כבר כמעט שבעה חודשים‪ ,‬ויהודי‬ ‫העיר היו סגורים בין חומותיו‪ ,‬אך יוסף הימלבלאו לא היה בתוך הגטו‪ .‬הוא חי‬ ‫בזהות שאולה של הפולני וולאדיסלאב בזדיל‪ ,‬מי שהיה שוער בניין המשרדים שבו‬ ‫היה משרד עורך הדין שלו‪ ,‬ולכן יוסף חתם על המעטפה בשמו של וולאדיסלאב‬ ‫בזדיל‪.‬‬ ‫המכתב נפתח במצוות הפיקוד העליון של הוורמאכט‪ ,‬ועדה לכך המדבקה בגב‬ ‫המעטפה‪ ,‬אך המכתב לא הושחת והגיע שלם ליעדו‪ .‬מכאן ניתן להסיק ולהבין‬ ‫שיוסף הימלבלאו ידע את מלאכת הכתיבה הסמויה‪ ,‬וידע להעביר את מסריו לנמען‬ ‫בפריז מבלי שהצנזורה הגרמנית תעלה על כך‪.‬‬ ‫‪Page 32‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ .1‬תחקיר לעריכת אילן יוחסין‬ ‫בתחקיר לעריכת אילן יוחסין של משפחה‪ ,‬נלך בעקבות דמויות הליבה של‬ ‫המשפחה‪ ,‬אשר שם משפחת המקור שלהן זהה‪.‬‬ ‫את הנתונים נחפש במסמכים ממקורות פנימיים המצויים בסביבתנו הקרובה –‬ ‫בביתנו ובבתי משפחותינו‪ ,‬ובמסמכים ממקורות חיצוניים‪.‬‬ ‫תחקיר לעריכת אילן יוחסין למשפחת ארט מברלין בגרמניה‬ ‫לדוגמא‪ :‬נערוך תחקיר לאיסוף חומר עבור אילן יוחסין של משפחת ארט‪ ,‬ונלך‬ ‫בעקבות ציר דמויות הליבה של המשפחה אשר שם משפחתן עם לידתן היה ארט‪.‬‬ ‫כדי לקבל מידע מקיף‪ ,‬נעזר בחומרים וכלי מחקר הקשורים לדמויות המשנה של‬ ‫המשפחה‪ ,‬אשר שם משפחתם עם לידתם היה שונה מארט‪.‬‬ ‫בשלב ראשון ניצור ארגז כלי תחקיר פלט‪ ,‬ובו נרשום את כל המסמכים שמצאנו‬ ‫הקשורים לנושא ולמשפחה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬ארבעה מסמכים נמצאו בבית המשפחה‪ ,‬אך מקורם של שלושה חיצוני‪.‬‬ ‫‪Page 33‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ארגז כלים פלט‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫תאריך‬ ‫הכנסת הכלי‬ ‫לתהליך‬ ‫התחקיר‬ ‫כותרת‬ ‫המסמך‬ ‫נשוא‬ ‫המסמך‬ ‫מקור‬ ‫המסמך‬ ‫מס‪ .‬סידורי‬ ‫‪4‬‬ ‫רשימות‬ ‫ארכיון‬ ‫‪1.11.1991‬‬ ‫רשימות‬ ‫אינוונטר‬ ‫ליאו ארט‪,‬‬ ‫מרתה‬ ‫ארט‪ ,‬בני‬ ‫משפחת‬ ‫ארט‬ ‫נוספים‬ ‫ארכיון‬ ‫(ע'פ הרישום‬ ‫בתאריכון)‬ ‫הרייך‬ ‫הערות‬ ‫דמויות‬ ‫ליבה‬ ‫בקובלנץ‬ ‫‪3‬‬ ‫מכתב‬ ‫‪1.1.1991‬‬ ‫דו'ח‬ ‫בדיקה‬ ‫שמעון בן‬ ‫חיים‬ ‫אולשינסקי‬ ‫הקהילה‬ ‫היהודית‬ ‫בברלין‬ ‫דמות‬ ‫משנה‬ ‫‪1‬‬ ‫תמונה‬ ‫‪2.3.1991‬‬ ‫אורחים‬ ‫חתונת הנס‬ ‫ארכיון‬ ‫בחתונה‬ ‫ארט‬ ‫המשפחה‬ ‫דמות‬ ‫ליבה‬ ‫‪2‬‬ ‫מודעה‬ ‫בעיתון‬ ‫‪2.4.1991‬‬ ‫הודעה‬ ‫על‬ ‫נישואין‬ ‫האני שרה‬ ‫ארט‬ ‫גרהרד‬ ‫ישראל‬ ‫רושין‬ ‫דמויות‬ ‫ארכיון‬ ‫המשפחה ליבה‬ ‫ודמויות‬ ‫משנה‬ ‫בשלב שני‪ ,‬נרשום את המסמכים בתאריכון לפי תאריך המסמך (החל מהתאריך‬ ‫הקדום ביותר) ואת המידע הכללי שבכל מסמך‪.‬‬ ‫‪Page 34‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫תאריכון‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סידורי‬ ‫תאריך‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר המסמך‬ ‫כותרת‬ ‫המסמך‬ ‫נשוא המסמך‬ ‫מקום עריכת‬ ‫המסמך‬ ‫הערות‬ ‫אורחים‬ ‫הנס ארט‬ ‫ברלין‬ ‫נישואיו של זוג‬ ‫מעורב יהודי עם‬ ‫גרמניה‬ ‫האני שרה ארט‬ ‫גרהרד ישראל רושין‬ ‫ברלין‪ ,‬פדבורן ‪-‬‬ ‫מחנה להסבה‬ ‫מקצועית‬ ‫לבני הזוג נוספו‬ ‫השמות שרה‬ ‫וישראל‪.‬‬ ‫ברלין‬ ‫תשובה מהקהילה‬ ‫היהודית בברלין‬ ‫לידידה שילה‬ ‫קובלנץ‪ ,‬ברלין‬ ‫ארכיון הרייך‬ ‫בקובלנץ גרמניה‬ ‫‪1‬‬ ‫תמונה‬ ‫‪1934‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מודעה‬ ‫בעיתון‬ ‫‪21.11.1939‬‬ ‫הודעה על‬ ‫נישואין‬ ‫‪3‬‬ ‫מכתב‬ ‫‪25.8.1986‬‬ ‫דו'ח בדיקה‬ ‫שמעון בן חיים‬ ‫אולשינסקי‬ ‫‪4‬‬ ‫רשימות‬ ‫ארכיון‬ ‫רשימות‬ ‫אינוונטר‬ ‫ליאו ארט‪ ,‬מרתה‬ ‫ארט‪ ,‬בני משפחת‬ ‫ארט נוספים‬ ‫בחתונה‬ ‫מסמך ‪:0‬‬ ‫נתונים לרישום בתאריכון מתוך מסמך ‪:6‬‬ ‫כלי התחקיר‪ :‬תמונה‬ ‫תאריך‪1934 :‬‬ ‫כותרת‪ :‬משתתפים בחתונה‬ ‫נשוא המסמך‪ :‬הנס‬ ‫מקום‪ :‬ברלין‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬ידע אישי‪.‬‬ ‫‪Page 35‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מסמך ‪: 2‬‬ ‫נתונים לרישום בתאריכון מתוך מסמך ‪ 6‬הכתוב בגרמנית‪:‬‬ ‫כלי התחקיר‪ :‬מודעה בעיתון‬ ‫תאריך המסמך‪.21.11.1939 :‬‬ ‫כותרת‪ :‬הודעת נישואין של הזוג‪.‬‬ ‫נשוא המסמך‪ :‬האנני שרה ארט וגרהרד ישראל רושין‪.‬‬ ‫מקום‪ 2 :‬כתובות בברלין וכתובת ‪ 1‬במחנה ל'הסבה מקצועית' בפדרבורן‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬ידע אישי‬ ‫‪Page 36‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫החלטנו להתחתן!‬ ‫האנני שרה ארט‬ ‫גרהרד ישראל רושין‬ ‫ברלין‬ ‫ברלין‬ ‫רח‪ .‬שונהאוזר הישן ‪11/11‬‬ ‫רח‪ .‬אלזאסר ‪52‬‬ ‫‪ 20‬לאוקטובר ‪0919‬‬ ‫החתן והכלה‪ )?( ,‬פדרבורן‪ ,‬מחנה הסבה מקצועית‬ ‫מסמך ‪:1‬‬ ‫נתונים לרישום בתאריכון מתוך מסמך ‪ 6‬הכתוב בעברית‪:‬‬ ‫תאריך המסמך‪25.8.1986 :‬‬ ‫כלי התחקיר‪ :‬מכתב‬ ‫כותרת‪ :‬דו'ח בדיקה‬ ‫נשוא המסמך‪ :‬מציבה של שמעון בן חיים אולשינסקי‬ ‫מקום ‪ :‬ברלין‬ ‫הערה‪ :‬דו'ח נציג הקהילה היהודית בברלין לגבי מצב מצבות של בני המשפחה‬ ‫בבית העלמין היהודי 'עדת ישראל' בברלין‪.‬‬ ‫‪Page 37‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מסמך ‪:1‬‬ ‫נתונים לרישום בתאריכון מתוך מסמך ‪ 5‬הכתוב בגרמנית‪:‬‬ ‫כלי התחקיר‪ :‬נתונים על ליאונרד ומרתה ארט‬ ‫תאריך המסמך‪? :‬‬ ‫כלי התחקיר‪ :‬רשימות מארכיון קובלנץ‬ ‫כותרת‪ :‬רשימות אינוונטר ליאונרד ומרתה ארט‬ ‫נשוא המסמך‪ :‬ליאונרד ומרתה ארט‬ ‫מקום ‪ :‬קובלנץ‬ ‫הערה‪ :‬ארכיון הרייך בקובלנץ מח' פוטסדם (המקור פנימי שהגיע ממקור חיצוני)‪.‬‬ ‫‪Page 38‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫לאחר שמיינו את כלי התחקיר ורשמנו אותם בתאריכון‪ ,‬נחזור אליהם ונוציא מתוכם‬ ‫את הנתונים הרלבנטים על דמויות הליבה ודמויות המשנה אם ישנן‪ ,‬לשם עריכת‬ ‫אילן היוחסין של משפחת ארט‪.‬‬ ‫‪Page 39‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מסמך ‪ :0‬חתונת האנס ארט ברלין ‪0911‬‬ ‫בתחתית התמונה רשומים שמות המצולמים לפי סדר ישיבתם או עמידתם‪ ,‬ועתה‬ ‫נרשום את שמותיהם על תמונת החתונה עצמה‪.‬‬ ‫על פי הרישום‪ ,‬נוכחים בתמונה שני דורות של משפחת ארט – דור האחים ליאו‬ ‫ומקס ארט (דמויות הליבה) ונשותיהם (דמויות המשנה) ודור וילדיהם (דמויות‬ ‫הליבה)‪.‬‬ ‫הורי החתן‪ ,‬ליאו ומרתה לבית אולשינסקי ארט‪ ,‬וארבעה מילדיהם‪ :‬החתן הנס‬ ‫וכלתו אלי לבית גימפל‪ ,‬הילדה‪ ,‬יואכים והאנני‪.‬‬ ‫האח מקס ואשתו ברטה לבית פרלשטיין ארט‪ ,‬וילדיהם‪ :‬אדי‪ ,‬הרברט והאנה‪.‬‬ ‫‪Page 40‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫שמות בני ארט שהם דמויות הליבה באילן היוחסין‪ ,‬מודגשים כפי שהוסבר לעייל‪.‬‬ ‫הקשרים ותובנות למסמך ‪:0‬‬ ‫הכלה אלי לבית גימפל‪ ,‬היא בת למשפחה פרוטסטנטית גרמנית‪ ,‬ובתמונה‬ ‫מצולמים ארבעה בני משפחה נוספים ממשפחת גימפל‪ .‬בשורה השנייה יושבים‬ ‫משמאלו של החתן אמא גימפל‪ ,‬אבא גימפל וקרובת משפחה של גימפל‪ .‬בשורה‬ ‫העליונה עומדת שלישית משמאל גרדה גימפל‪ ,‬אחותה של הכלה‪.‬‬ ‫נישואי הנס ארט עם אלי גימפל‪ ,‬הם נישואי תערובת של יהודי עם גרמניה‬ ‫פרוטסטנטית‪.‬‬ ‫רוב האורחים המצולמים הם יהודים ומיעוטם גרמנים‪.‬‬ ‫החתונה נערכה בתאריך ה ‪ 22.5.1934‬בגרמניה הנאצית‪ ,‬שנה וכארבעה חודשים‬ ‫לאחר עליית הנאצים לשלטון‪.‬‬ ‫ידוע לנו שבתאריך ה ‪ 15.9.1935‬שנה וארבעה חודשים לאחר טכס הנישואין‪,‬‬ ‫נחקקו בגרמניה חוקי נירנברג‪ 7‬ובהם החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני‪.‬‬ ‫חוק זה אסר נישואי תערובת של יהודים עם גרמנים‪ ,‬ולכן מבחינת החוק הגרמני‪,‬‬ ‫נישואיהם של הנס היהודי לאלי הגרמניה‪ ,‬אסורים ומבוטלים החל מה ‪,15.9.1935‬‬ ‫ודינו של מי שממשיך לקיים את הנישואין בדרך זו או אחרת‪ ,‬מאסר כפי שנראה‬ ‫בלשון החוק‪:8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪h t t p ://w w w .s m k b .a c .i l /a h a /c o n t e n t /P r o j e c t s /s h o a a /‬‬ ‫‪t e u d o t /H u k e y _ N i r e n b e r g .h t m‬‬ ‫מקור‪ :‬יצחק ארד‪ ,‬ישראל גוטמן ואברהם מרגליות (עורכים)‪ ,‬השואה בתיעוד ‪ -‬מבחר תעודות על חורבן יהודי‬ ‫גרמניה ואוסטריה פולין ובריה'מ‪ ,‬יד ושם ירושלים תשל"ח ע' ‪75.‬‬ ‫‪Page 41‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫חוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני‬ ‫מיום ‪ 05‬בספטמבר ‪0915‬‬ ‫חדור הכרה‪ ,‬שטוהר הדם הגרמני הוא תנאי מוקדם להמשך קיומו של העם הגרמני‪ ,‬חדור‬ ‫בעיתון‬ ‫מסמך ‪:2‬‬ ‫האומה הגרמנית לעולם‪ ,‬החליט הרייכסטאג פה אחד על‬ ‫נישואיןאת‬ ‫ודעתלהבטיח‬ ‫בלתימ נכנע‬ ‫רצון‬ ‫החוק הבא‪ ,‬המתפרסם בזה ‪:‬‬ ‫‪ )1( .1‬נישואים בין יהודים ובין נתיני המדינה בעלי דם גרמני או בעלי דם קרוב לו ‪-‬‬ ‫אסורים ‪ .‬נישואים שנערכו בניגוד [לחוק] בטלים‪ ,‬גם אם נערכו בחו"ל לשם‬ ‫עקיפת חוק זה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬רק התובע הכללי יכול להגיש תביעה לביטול [הנישואים]‪.‬‬ ‫‪ .2‬יחסים מחוץ לנישואים בין יהודים ונתיני המדינה‪ ,‬בעלי דם גרמני או בעלי דם‬ ‫קרוב לו – אסורים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ )1( .5‬העובר על איסור זה של סעיף ‪ 1‬עונשו בית סוהר‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נירנברג‪ 05 ,‬בספטמבר ‪0915‬‬ ‫הפיהרר וקאנצלר הרייך‬ ‫אדולף היטלר‬ ‫מיניסטר הפנים‬ ‫פריק ‪Frick‬‬ ‫מיניסטר המשפטים‬ ‫ד"ר גירטנר ‪Gurtner‬‬ ‫ממלא מקום הפיהרר‬ ‫ר’ הס‬ ‫‪Page 42‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מסמך ‪ : 2‬הודעת נישואין‬ ‫במודעה הזאת רשומים נתונים ישירים ועקיפים על דמויות הליבה של משפחת‬ ‫ארט‪:‬‬ ‫האנני שרה ארט נישאת לגרהרד ישראל רושין‪.‬‬ ‫האנני היא בתם הצעירה של ליאו ומרתה ארט ‪ -‬שלושתם מצולמים בתמונה‬ ‫במסמך ‪ .1‬בתמונה האנני בת ה ‪ ,11‬יושבת למרגלות הכלה מצד שמאל‪.‬‬ ‫תאריך הנישואין הוא ‪.21.11.1939‬‬ ‫כתובת הורי הכלה ארט רשומה מצד שמאל‪-‬‬ ‫‪Berlin, Elsasser Strase 52‬‬ ‫כתובת הורי החתן רושין רשומה מצד ימין ‪-‬‬ ‫‪Berlin, Alte Schönhauser Str. 43/44‬‬ ‫כתובת הזוג הצעיר‪Zt. Paderborn, Umschulungslager -‬‬ ‫הקשרים ותובנות למסמך ‪:2‬‬ ‫נישואי האנני ארט וגרהרד רושין נערכו כחודשיים לאחר פרוץ מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ ,‬ושש שנים ועשרה חודשים לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה‪ .‬בשנים‬ ‫אלו הנאצים התעללו ביהודי גרמניה והנחיתו עליהם גזירות חדשות לבקרים‪,‬‬ ‫‪Page 43‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ושתיים מהן מקבלות ביטוי בהודעת הנישואין של האנני וגרהרד‪.‬‬ ‫הגזירה האחת היא הוספת שמות‪ :‬כדי לבדל את יהודי גרמניה מהגרמנים האריים‬ ‫בני "הגזע העליון"‪ ,‬חויבו היהודים להוסיף לשמם את השמות‪ :‬שרה לנשים וישראל‬ ‫לגברים‪ .‬שמות אלה נוספו בכפיה ולא מרצון חופשי‪ ,‬ולכן שמותיהם של החתן‬ ‫והכלה באופן רשמי הם‪ :‬האנני שרה וגרהרד ישראל‪.‬‬ ‫הגזירה השנייה מופיעה בשורה התחתונה של המודעה ומלמדת על מקום מגוריהם‬ ‫של בני הזוג בעת הנישואין‪:‬‬ ‫‪Zt. Paderborn, Umschulungslager‬‬ ‫‪ ,Umschulungslager‬פירושו מחנה 'להסבה מקצועית'‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הם מתגוררים בכפייה במחנה עבודה המוגדר כ'הסבה מקצועית' ליד העיר‬ ‫‪ ,Paderborn‬השוכנת במרחק של למעלה מ ‪ 411‬ק'מ מברלין‪ ,‬מקום מגוריהם‬ ‫הקבוע‪.‬‬ ‫‪Page 44‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ מכתב דו'ח‬:1 ‫מסמך‬ 1 w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456 Page 45 ‫מסמך ‪ 3‬הינו מכתב דו'ח של הקהילה היהודית בברלין כתשובה למכתבה של‬ ‫ידידה שילה – הילדה ארט המצולמת בתמונת מסמך ‪.1‬‬ ‫במכתב‪ ,‬מדווח על מצב המצבות של בני משפחת אולשינסקי‪ ,‬הסבים של ידידה‬ ‫מצד משפחת אמה‪ ,‬מרתה ארט לבית אולשינסקי‪.‬‬ ‫כלי התחקיר הוא המכתב‪ ,‬והנתונים שבו לקוחים מכלי תחקיר אחר שהן מצבות‬ ‫בבית העלמין היהודי של 'עדת ישראל' בברלין‪.‬‬ ‫ידידה שילה לבית ארט היא אחת מדמויות הליבה של אילן היוחסין של משפחת‬ ‫ארט‪ ,‬ומן המכתב אנו לומדים ששמה שונה מהילדה לידידה‪ ,‬היא נשואה לאדם‬ ‫ששם משפחתו שילה‪ ,‬והיא מתגוררת בירושלים‪.‬‬ ‫הנתונים במכתב הם הסתעפות של התחקיר על משפחת ארט‪ ,‬ונותנים מידע על‬ ‫משפחת אולשינסקי‪ ,‬משפחת המוצא של מרתה אשתו של ליאו ארט‪.‬‬ ‫הנתונים הרלבנטיים לסעיף המשפחה של אולשינסקי הם‪:‬‬ ‫שם‪ :‬שמעון פנחס בן חיים אולשינסקי‪.‬‬ ‫תאריך פטירה‪16.9.1934 :‬‬ ‫תאריך קבורה‪17.9.1934 :‬‬ ‫מקום הפטירה‪ :‬בית החולים היהודי של 'עדת ישראל' ברלין‪.‬‬ ‫מספר הקבר‪C/10/262 :‬‬ ‫שם‪ :‬יוהנה אולשינסקי לבית ?‬ ‫תאריך פטירה‪22.3.1918 :‬‬ ‫תאריך קבורה‪24.3.1918 :‬‬ ‫מספר הקבר‪C/10/261 :‬‬ ‫שם‪ :‬לינה ? בת שמעון פנחס אולשינסקי‬ ‫תאריך פטירה‪21.6.1927 :‬‬ ‫תאריך קבורה‪23.6.1927 :‬‬ ‫מספר הקבר‪( G/12/282 :‬המצבה נעלמה)‬ ‫‪Page 46‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫צרוף של נתוני המסמכים לעייל ‪ , 12223‬מלמדים אותנו על ארבע דורות של‬ ‫משפחת אולשינסקי המחותנת עם משפחת ארט‪:‬‬ ‫‪ – 1‬סבא רבא‪ :‬חיים אולשינסקי‬ ‫‪ – 2‬סבא‪ :‬בנו שמעון פנחס אולשינסקי ‪ 2‬יוהנה לבית (?)‬ ‫‪ – 3‬בת‪ :‬לינה (?) לבית אולשינסקי‬ ‫‪ – 3‬בת‪ :‬מרתה ארט לבית אולשינסקי‬ ‫‪ – 4‬נינים‪/‬נכדים‪/‬אחיינים‪/‬ילדים‪ :‬הנס‪ ,‬יואכים‪ ,‬האנני רושין לבית ארט וידידה שילה‬ ‫לבית ארט‪.‬‬ ‫‪Page 47‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מסמך ‪ 1‬נתוני ליאונרד ומרתה ארט‪:9‬‬ ‫‪9‬מקור‪ :‬ארכיון הרייך בקובלנץ‪ ,‬ספר הזכרון; ארכיון הרייך קובלנץ‪ ,‬כרטיסיות ילדים בגילי חינוך חובה; מעבדה‪ ,‬תיקי‬ ‫‪ ,O F D‬ארכיון הרייך‪ ,‬מח' פוטסדם‪15.19 R A S ,‬‬ ‫‪Page 48‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫במסמך זה רשומים נתונים משמעותיים לאילן היוחסין של ארט‪:‬‬ ‫ליאונרד ארט‬ ‫ת‪ .‬לידה‪11.2.1879 :‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬ברלין‬ ‫מקום לידה‪ :‬הנובר‬ ‫מין‪ :‬זכר‬ ‫אזרחות‪ :‬גרמנית‬ ‫מקצוע‪ :‬קונדיטור‬ ‫כתובת‪ :‬אלזסרשטרסה ‪52‬‬ ‫נשוי ל‪ :‬מרתה לבית אולשינסקי‬ ‫מרתה ארט לבית אולשינסקי‬ ‫ת‪ .‬לידה‪9.9.1881 :‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬ברלין‬ ‫מקום לידה‪ :‬צ'רסק‪ ,‬מחוז קוניץ פרוסיה המערבית‬ ‫מין‪ :‬נקבה‬ ‫אזרחות‪ :‬גרמנית‬ ‫כתובת‪ :‬אלזסרשטרסה ‪52‬‬ ‫נשואה ל‪ :‬ליאונרד ארט‬ ‫במסמך רשומים שניים מילדי הזוג ארט‪ :‬האנני ארט ובעלה גרהרד רושין והנס‬ ‫ארט ואשתו אלי לבית גימפל‪ ,‬בנה לוטר ארט (אומץ ע'י הנס) ובתם רנה (?) ארט‪.‬‬ ‫‪Page 49‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫הקשרים ותובנות למסמך ‪:1‬‬ ‫במסמך ‪ ,4‬רשומים נתונים המלמדים על גורלם המר של ליאונרד ומרתה ארט‬ ‫בגרמניה הנאצית‪ ,‬בנוסף לנתונים המשמעותיים לצורך עריכת אילן היוחסין של‬ ‫משפחת ארט‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1939‬בתאריך הסמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה או מיד לאחר‬ ‫פריצתה‪ ,‬נערך בברלין מפקד אוכלוסין ובו נאסף המידע לגבי הזוג ארט‪ .‬הזוג ארט‬ ‫גר בביתו ברחוב ‪ Elsasser 52/4‬לפני הגירוש‪/‬הגירה‪ ,‬ואחר כך עבר לכתובת‪:‬‬ ‫‪.Zehdenicker Str. 14/54‬‬ ‫ליאונרד עבד בעבודת כפיה כפועל במחלקת התברואה של עיריית ברלין‪ ,‬באיזור‬ ‫ריינקנדורף‪ .‬משכורתו הייתה ‪ 26‬נ‪.‬‬ ‫ב ‪ ,1.12.1942‬הוחרם רכוש המשפחה‪ ,‬ונקודת הגירוש בברלין שממנה יצאה‬ ‫משפחת ארט אל מותה הייתה‪:‬‬ ‫‪.Grosse Hamburger Str. 26‬‬ ‫בתאריך ה ‪ 9.12.1942‬הם גורשו לאושוויץ בטרנספורט מס‪ ,24 .‬ושם נספו‪.‬‬ ‫‪Page 50‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ .1‬תחקיר מהלך חיים‬ ‫הסיבות לתחקיר מהלך חיים רבות ומגוונות לדוגמא‪:‬‬ ‫ אדם נעלם או נעדר‪ ,‬וכדי לפענח את נסיבות העלמותו ולעלות על עקבותיו‪ ,‬צריך‬‫לבצע תחקיר על תנועותיו לאורך השנים‪.‬‬ ‫ צריך לערוך תולדות חיים של אדם וחסרים נתונים‪.‬‬‫ המשפחה מעוניינת לאתר מידע על חייו של בן משפחה‪ .‬ועוד‪.‬‬‫בתחקיר למהלך חיים של אדם‪ ,‬נתחיל מנקודת זמן ידועה שבה קיים מידע לגבי‬ ‫אותו אדם‪ ,‬ונלך אחורה וקדימה על פני ציר הזמן‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אנו רוצים להכיר את מרחב וגלגול חייהם של הזוג שמחה וחיה שולץ לבית‬ ‫נוימן‪ ,‬מראשית חייהם בעיירות בפולין ועד שילוחם למחנה ההשמדה טרבלינקה‪ .‬בידינו‬ ‫ארבעה כלי תחקיר‪ :‬שני מכתבים ושני דפי עד‪ ,‬ובאמצעות המידע המצוי בהם‪ ,‬נשרטט‬ ‫את מפת הנדידה שלהם ונתחקה אחר חייהם‪.‬‬ ‫‪Page 51‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ארגז כלים פלט‬ ‫מס‪ .‬סידורי‬ ‫(ע'פ הרישום‬ ‫בתאריכון)‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫תאריך הכנסת‬ ‫הכלי לתהליך‬ ‫התחקיר‬ ‫כותרת נשוא‬ ‫המסמך המסמך‬ ‫מקור‬ ‫המסמך‬ ‫הערות‬ ‫‪4‬‬ ‫דף עד‬ ‫‪21.5.2115‬‬ ‫דף עד‬ ‫שמחה‬ ‫שולץ‬ ‫יד ושם‬ ‫‪3‬‬ ‫דף עד‬ ‫דף עד‬ ‫דף עד‬ ‫חיה שולץ‬ ‫לבית‬ ‫נוימן‬ ‫יד ושם‬ ‫‪2‬‬ ‫מכתב‬ ‫‪21.5.2115‬‬ ‫מכתב‬ ‫לבת‬ ‫ברוסיה‬ ‫דבורה‬ ‫בוזין‬ ‫דבורה בוזין‬ ‫תיאור של‬ ‫החיים‬ ‫בנקודת‬ ‫הגירוש‬ ‫‪1‬‬ ‫מכתב‬ ‫‪21.5.2115‬‬ ‫מכתב‬ ‫לבת‬ ‫ברוסיה‬ ‫דבורה‬ ‫בוזין‬ ‫דבורה בוזין‬ ‫תיאור של‬ ‫החיים‬ ‫בנקודת‬ ‫הגירוש‬ ‫‪Page 52‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫תאריכון‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סידורי‬ ‫תאריך‬ ‫פעולת‬ ‫התחקיר‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫תאריך‬ ‫המסמך‬ ‫כותרת‬ ‫המסמך‬ ‫מקום‬ ‫עריכת‬ ‫המסמך‬ ‫הערות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪26.6.2116‬‬ ‫מכתב‬ ‫‪25.3.1941‬‬ ‫תקשורת‬ ‫בין אם לבת‬ ‫לגיונובו ליד‬ ‫וורשה‪,‬‬ ‫שדרות‬ ‫דליובה ‪46‬‬ ‫דאגה לבת‬ ‫ומידע על‬ ‫הבית‬ ‫‪2‬‬ ‫‪26.6.2116‬‬ ‫מכתב‬ ‫תקשורת‬ ‫בין אם לבת‬ ‫דאגה לבת‬ ‫ומידע על‬ ‫הבית‬ ‫לגיונובו ליד‬ ‫וורשה‪ ,‬רח‪.‬‬ ‫פרימסובסקה‬ ‫‪37‬‬ ‫דאגה לבת‬ ‫ומידע על‬ ‫הבית‬ ‫‪3‬‬ ‫‪28.6.2116‬‬ ‫דף עד‬ ‫‪1.6.1999‬‬ ‫דף זיכרון‬ ‫יד ושם‬ ‫ירושלים‬ ‫חיה שולץ‬ ‫לבית נוימן‬ ‫‪4‬‬ ‫‪28.6.2116‬‬ ‫דף עד‬ ‫‪1.6.1999‬‬ ‫דף זיכרון‬ ‫יד ושם‬ ‫ירושלים‬ ‫שמחה שולץ‬ ‫‪Page 53‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מסמך ‪ :1‬דף עד חיה שולץ‬ ‫‪10‬‬ ‫מסמך ‪ :1‬דף עד שמחה שולץ‬ ‫מאגר השמות‪ ,‬ארכיון יד ושם‬ ‫‪Page 54‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מפת נדידה של חיה לבית נוימן ושמחה שולץ‬ ‫מקום לידת חיה נוימן‬ ‫‪ .1‬ליפנו‬ ‫‪ .2‬שרפץ‬ ‫מקום לידת שמחה שולץ‬ ‫שמחה נושא את חיה לאישה ועובר לשרפץ‬ ‫משפחת שולץ מגורשת לוורשה ב ‪8.9.1939‬‬ ‫‪ .1‬לגיונובו ליד וורשה‬ ‫משפחת שולץ המגורשת מתגוררת‬ ‫בעיירה לגיונובו הסמוכה לוורשה‬ ‫משפחת שולץ עוברת לגטו וורשה ‪1941‬‬ ‫‪ .1‬גטו וורשה‬ ‫אב המשפחה שמחה שולץ נפטר‬ ‫מטיפוס בקיץ ‪1941‬‬ ‫אם המשפחה חיה שולץ נשלחת עם‬ ‫ילדיה להשמדה באוקטובר ‪1942‬‬ ‫‪ .5‬מחנה ההשמדה טרבלינקה‬ ‫‪Page 55‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ .5‬תחקיר להשגת אזרחות שנשללה‬ ‫בתחקיר להשגת אזרחות שנשללה מאבות המשפחה‪ ,‬נלך בעקבות בן המשפחה‬ ‫האחרון שהוא בעל האזרחות המבוקשת‪.‬‬ ‫באמצעות תעודות לידה ותעודות נוספות‪ ,‬ניצור את שרשרת הדורות בינו לבין‬ ‫הצאצאים מבקשי האזרחות‪.‬‬ ‫בד'כ נחפש את המסמכים במקורות חיצוניים‪ ,‬ולעיתים נעזר ברמזים המופיעים‬ ‫במקורות פנימיים‪.‬‬ ‫חשוב מאוד‬ ‫כאשר מבקשים לממש אזרחות בזכות אבות‪ ,‬צריך לדאוג לשלושה סוגים של‬ ‫מסמכים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסמכים המוכיחים את אזרחותם של אבות המשפחה במדינה המבוקשת‪.‬‬ ‫‪ .2‬מסמכים המוכיחים את שרשרת הקשר בין הצאצא המבקש לבין אבות‬ ‫המשפחה בעלי האזרחות המבוקשת‪.‬‬ ‫‪ .3‬מסמכים המוכיחים שינוי שם של מי מבני המשפחה בשרשרת הקשר‪.‬‬ ‫בני משפחה ששינו את שמם הפרטי או שם משפחתם‪ ,‬צריכים להוכיח שהם בעלי‬ ‫השם החדש‪ ,‬זהים לעצמם בעלי השם הישן‪ ,‬ושהם מצויים בשרשרת הקשר‪.‬‬ ‫בשלב ראשון ניצור ארגז כלים‪.‬‬ ‫‪Page 56‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ארגז כלים פלט‬ ‫מס‪ .‬סידורי‬ ‫(ע'פ‬ ‫הרישום‬ ‫בתאריכון)‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫תאריך‬ ‫הכנסת‬ ‫הכלי‬ ‫לתהליך‬ ‫התחקיר‬ ‫כותרת‬ ‫המסמך‬ ‫מקור‬ ‫נשוא‬ ‫המסמך המסמך‬ ‫הערות‬ ‫במסמכים‬ ‫אלה רשומים‬ ‫כל האישורים‬ ‫שיש להשיג‬ ‫למטרה זאת‬ ‫‪1‬‬ ‫מסמך מטעם‬ ‫שגרירות‬ ‫המדינה‬ ‫שאזרחותה‬ ‫מבוקשת‬ ‫חוקי‬ ‫המדינה‬ ‫ביחס‬ ‫להשבת‬ ‫אזרחות‬ ‫השבת‬ ‫אזרחות‬ ‫שנשללה‬ ‫לצאצאים‬ ‫שגרירות‬ ‫המדינה‬ ‫‪2‬‬ ‫דרכון‪/‬מס‪.‬‬ ‫דרכון‬ ‫אישור‬ ‫אזרחות‬ ‫‪X‬במדינה‬ ‫בעל‬ ‫האזרחות‬ ‫המדינה‬ ‫ממנה‬ ‫מבוקשת‬ ‫האזרחות‬ ‫‪3‬‬ ‫מסמך‬ ‫אישור‬ ‫עקיף על‬ ‫אזרחות‬ ‫קודמת‬ ‫בעל‬ ‫האזרחות‬ ‫הישיר או‬ ‫בן‬ ‫משפחה‬ ‫בשרשרת‬ ‫הקשר‬ ‫המדינה‬ ‫שאליה‬ ‫הגיע‬ ‫נשוא‬ ‫המסמך‬ ‫אם אין‬ ‫אישורים‬ ‫ישירים‪,‬‬ ‫צריך לחפש‬ ‫אישורים‬ ‫עקיפים‬ ‫‪4‬‬ ‫תעודת זהות‬ ‫תעודת‬ ‫זהות‬ ‫חולית‬ ‫הקשר בין‬ ‫בעל‬ ‫האזרחות‬ ‫לבין‬ ‫מבקש‬ ‫האזרחות‬ ‫המדינה‬ ‫שבה חי‬ ‫חוליית‬ ‫הקשר‬ ‫צריך להציג‬ ‫את שרשרת‬ ‫הקשר בין‬ ‫בעל‬ ‫האזרחות‬ ‫לבין מבקש‬ ‫האזרחות‬ ‫‪4‬‬ ‫תעודת זהות‬ ‫תעודת‬ ‫זהות‬ ‫מבקש‬ ‫האזרחות‬ ‫המדינה‬ ‫שבה חי‬ ‫מבקש‬ ‫האזרחות‬ ‫כנ"ל‬ ‫השלב הבא הוא ארגון כל המסמכים בתאריכון לפי תאריך המסמך‪.‬‬ ‫‪Page 57‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫תאריכון‬ ‫תאריך‬ ‫כלי‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סידורי התחקיר המסמך‬ ‫כותרת‬ ‫המסמך‬ ‫נשוא המסמך‬ ‫מקום עריכת‬ ‫המסמך‬ ‫הערות‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫אזרחות גרמנית לבנות ידידה שילה (ארט) מברלין בגרמניה‬ ‫בשלב ראשון ניצור ארגז כלי תחקיר פלט‪ ,‬ובו נרשום את כל המסמכים שמצאנו‬ ‫הקשורים לנושא ולמשפחה‪ ,‬ושבהם נשתמש‪.‬‬ ‫‪Page 58‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ארגז כלים פלט‬ ‫תאריך כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫כותרת‬ ‫המסמך‬ ‫נשוא‬ ‫המסמך‬ ‫מקור‬ ‫המסמך‬ ‫הערות‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סידורי‬ ‫(ע'פ‬ ‫הרישום‬ ‫בתאריכון)‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫חוקי גרמניה‬ ‫ביחס להשבת‬ ‫אזרחות‬ ‫השבת‬ ‫אזרחות‬ ‫גרמנית‬ ‫שנשללה‬ ‫לצאצאים‬ ‫שגרירות‬ ‫גרמניה‬ ‫במסמכים‬ ‫אלה רשומים‬ ‫כל האישורים‬ ‫שיש להמציא‬ ‫למטרה זאת‬ ‫‪1‬‬ ‫מסמך מטעם‬ ‫שגרירות‬ ‫גרמניה‬ ‫אישור אזרחות‬ ‫ארצישראלית‬ ‫הילדגרד‬ ‫הנרייטה‬ ‫ארט‬ ‫מינהל‬ ‫האוכלוסין‬ ‫באישור‬ ‫רשום מספר‬ ‫הדרכון‬ ‫הגרמני‬ ‫‪6‬‬ ‫אישור‬ ‫‪12.9.1996‬‬ ‫דרכון גרמני‬ ‫מס‪631/34 .‬‬ ‫בעל‬ ‫האזרחות‬ ‫הישיר או‬ ‫בן משפחה‬ ‫בשרשרת‬ ‫הקשר‬ ‫אישור‬ ‫אזרחות‬ ‫ארצישראלית‬ ‫מינהל‬ ‫האוכלוסין‬ ‫ישראל‬ ‫הדרכון‬ ‫הגרמני‬ ‫רשום בתוך‬ ‫האישור‬ ‫‪2‬‬ ‫אישור‬ ‫‪22.11.1934‬‬ ‫ליאונרד‬ ‫ומרתה‬ ‫ארט‬ ‫ארכיון הרייך‬ ‫הגרמני‬ ‫בקובלנץ מח‪.‬‬ ‫פוטסדם‬ ‫‪3‬‬ ‫רשימה‬ ‫אישור אזרחות‬ ‫גרמנית‬ ‫ידידה‬ ‫שילה בת‬ ‫ליאונרד‬ ‫ומרתה‬ ‫ארט‬ ‫מדינת‬ ‫ישראל‬ ‫‪4‬‬ ‫תעודת זהות‬ ‫תעודת זהות‬ ‫צריך להציג‬ ‫את שרשרת‬ ‫הקשר בין‬ ‫בעל‬ ‫האזרחות‬ ‫לבין מבקש‬ ‫האזרחות‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Page 59‬‬ ‫תעודות זהות‬ ‫תעודות זהות‬ ‫בנות ידידה‬ ‫שילה לבית‬ ‫ארט‬ ‫מדינת‬ ‫ישראל‬ ‫כנ"ל‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫לאחר מכן נארגן את החומרים בתאריכון‪.‬‬ ‫תאריכון‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סידורי‬ ‫כלי התחקיר‬ ‫‪1‬‬ ‫מסמך מטעם‬ ‫שגרירות גרמניה‬ ‫‪2‬‬ ‫אישור‬ ‫‪3‬‬ ‫רשימה‬ ‫אישור‬ ‫אזרחות‬ ‫גרמנית‬ ‫‪4‬‬ ‫תעודה‬ ‫תעודת זהות‬ ‫ידידה‬ ‫שילה בת‬ ‫ליאונרד‬ ‫ומרתה‬ ‫לבית ארט‬ ‫היא‬ ‫הילדגרד‬ ‫הנרייטה‬ ‫‪5‬‬ ‫תעודות‬ ‫תעודות זהות‬ ‫בנות‬ ‫ידידה‬ ‫שילה‬ ‫לבית ארט‬ ‫מדינת‬ ‫ישראל‬ ‫‪6‬‬ ‫תעודות‬ ‫תעודות‬ ‫נישואין‬ ‫ידידה‬ ‫שילה‬ ‫ובנות‬ ‫שילה‬ ‫אשר שינו‬ ‫את שם‬ ‫משפחתן‬ ‫מדינת‬ ‫ישראל‬ ‫מציג את‬ ‫הקשר‬ ‫למשפחת‬ ‫ארט‬ ‫‪7‬‬ ‫אישור‬ ‫אישור‬ ‫אזרחות‬ ‫ארצישראלית‬ ‫ידידה‬ ‫שילה‬ ‫מינהל‬ ‫האוכלוסין‬ ‫באישור‬ ‫רשום מספר‬ ‫הדרכון‬ ‫הגרמני‬ ‫‪Page 60‬‬ ‫תאריך‬ ‫המסמך‬ ‫‪22.11.1934‬‬ ‫‪12.9.1996‬‬ ‫כותרת‬ ‫המסמך‬ ‫נשוא‬ ‫המסמך‬ ‫מקום‬ ‫עריכת‬ ‫המסמך‬ ‫חוקי גרמניה‬ ‫ביחס‬ ‫להשבת‬ ‫אזרחות‬ ‫השבת‬ ‫אזרחות‬ ‫גרמנית‬ ‫שנשללה‬ ‫לצאצאים‬ ‫שגרירות‬ ‫גרמניה‬ ‫במסמכים‬ ‫אלה רשומים‬ ‫כל האישורים‬ ‫שיש להמציא‬ ‫למטרה זאת‬ ‫דרכון גרמני‬ ‫מס‪631/34 .‬‬ ‫של‬ ‫הילדהגרד‬ ‫הנרייטה‬ ‫לבית ארט‬ ‫הילדהגרד‬ ‫הנרייטה‬ ‫לבית ארט‬ ‫אישור‬ ‫אזרחות‬ ‫ארצישראלית‬ ‫מינהל‬ ‫האוכלוסין‬ ‫ישראל‬ ‫הדרכון‬ ‫הגרמני‬ ‫רשום בתוך‬ ‫האישור‬ ‫ליאונרד‬ ‫ומרתה‬ ‫ארט‬ ‫ארכיון הרייך‬ ‫הגרמני‬ ‫בקובלנץ מח‪.‬‬ ‫פוטסדם‬ ‫מדינת‬ ‫ישראל‬ ‫שרשרת‬ ‫הקשר בין‬ ‫בעל‬ ‫האזרחות‬ ‫לבין מבקש‬ ‫האזרחות‬ ‫שרשרת‬ ‫הקשר בין‬ ‫בעל‬ ‫האזרחות‬ ‫לבין מבקש‬ ‫האזרחות‬ ‫הערות‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫בדוגמא זאת ישנם שני סוגי מסמכים‪:‬‬ ‫‪ .1‬המסמכים הרלבנטיים להוכחת האזרחות הגרמנית של אבות המשפחה‪,‬‬ ‫מסמכים מספר ‪ 2‬ו ‪.3‬‬ ‫‪ .2‬מסמכים המציגים את שרשרת הקשר בין אבות המשפחה בעלי האזרחות‬ ‫הגרמנית‪ ,‬לבין הצאצאים המבקשים לקבל את האזרחות ‪ -‬מסמכים ‪.7 ,6 ,5 ,4‬‬ ‫‪Page 61‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ 11 ‫ – נתוני ליאו ומרתה ארט עם גירושם לאושוויץ‬1 ‫מסמך‬ h t t p ://w w w .b u n d e s a r c h i v .d e /b e n u t z u n g /z e i t b e z u g / 11 n a t i o n a l s o z i a l i s m u s /00301/i n d e x .h t m l .e n w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456 Page 62 ‫אבות המשפחה ליאונרד ומרתה ארט הרשומים במסמך לעייל‪ ,‬היו בעלי אזרחות‬ ‫גרמנית ככתוב במסמך ליד כל אחד מהם‪:‬‬ ‫אזרחות‪ :‬גרמנית ‪Staatsangehörigkeit: d‬‬ ‫מסמך ‪ – 6‬אישור דרכון גרמני של ידידה שילה‬ ‫‪12‬‬ ‫המסמך הזה מאשר כי הילדגרד הנרייטה (ידידה שילה) לבית ארט‪ ,‬נולדה בברלין‬ ‫בתאריך ה ‪ 24.3.1914‬והיא נשאה דרכון גרמני שמספרו ‪ 631/34‬שניתן‬ ‫‪ 12‬מדינת ישראל‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬מנהל האוכלוסין‪ ,‬מח' האזרחות‪.12.9.1996 ,‬‬ ‫‪Page 63‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫בתאריך ה ‪.22.11.1934 -‬‬ ‫כלומר‪ ,‬היא הייתה בעלת אזרחות גרמנית‪.‬‬ ‫עם זאת לפי החוק הגרמני כאישה‪ ,‬ידידה שילה אינה יכולה להעביר את האזרחות‬ ‫הגרמנית לבנותיה שנולדו עד תאריך מסויים‪ .‬בתה הצעירה לעומת זאת‪ ,‬מתוקף‬ ‫תאריך לידתה‪ ,‬יכלה לקבל אזרחות גרמנית דרך ידידה שילה אמה‪.‬‬ ‫לפי החוק הגרמני האחים של ידידה‪ ,‬יואכים והאנס בהיותם גברים‪ ,‬יכלו להעביר‬ ‫לילדיהם את אזרחותם הגרמנית‪.‬‬ ‫‪Page 64‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫המלצה‬ ‫‪31.8.2112‬‬ ‫לכל מאן דבעי‬ ‫הנדון‪ :‬נורית אשכנזי – ידע ומקצועיות בתחקיר והכוונת מבקשי מידע‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫נורית אשכנזי בצעה עבורי עבודת מחקר ‪,‬סייעה בידי לגלות מידע על שורשי‬ ‫משפחתי ‪,‬ועזרה לי להוכיח לרשויות את האזרחות הגרמנית של אבות משפחתי‪.‬‬ ‫פניתי לנורית לאחר שחקרתי את הנושא באופן עצמאי ‪,‬ולאחר שמשפחתי פנתה‬ ‫לאחד מעורכי הדין הידועים בארץ המתמחה בהשבת אזרחות גרמנית‪.‬‬ ‫מסקנתו של עורך הדין הייתה שאין הוכחות שמשפחתי שהגיעה לארץ מגרמניה‪,‬‬ ‫הייתה בעלת אזרחות גרמנית‪.‬‬ ‫אך עבודתו של עורך הדין לא הייתה דקדקנית ‪,‬שכן גיליתי לאחר מעשה כי טעה‬ ‫במחקר שלו‪.‬‬ ‫לכן התחלתי במחקר עצמאי משלי‪ ,‬כדי לגלות מי היו בני משפחתי ומאין באו ‪.‬‬ ‫במחקרי גיליתי דברים מעניינים מאוד ‪,‬אך הגעתי שוב ושוב למבוי סתום‪.‬‬ ‫כשניסיתי למצוא מסמכים בישראל ובגרמניה שיוכיחו כי בני משפחתי היו בעלי‬ ‫אזרחות גרמנית ‪,‬נאמר לי בכל מקום שלא נמצאו כל מסמכים על משפחתי‪.‬‬ ‫בשלב זה הבנתי ‪,‬שאני צריכה להעזר בחוקר בעל ידע ומומחיות גדולים משלי‪.‬‬ ‫כשמצאתי את נורית אשכנזי ‪,‬הבנתי שהגעתי אל האדם הנכון ‪.‬נורית ידעה לומר לי‬ ‫שחיפשתי בארכיונים הלא נכונים בישראל) מה שבארכיונים עצמם לא ידעו לומר לי (‬ ‫ופנתה למקומות בגרמניה שלא העליתי על דעתי לפנות אליהם ‪,‬ומקורות נוספים‬ ‫שכלל לא ידעתי על קיומם‪.‬‬ ‫תרומתה של נורית במקצועיות ‪,‬יסודיות רבה וקפידה‪ ,‬העלתה אותי אל נתיב‬ ‫החיפוש הנכון ‪,‬תכונות הכרחיות לחוקרת טובה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬היא הפנתה אותי‬ ‫לפרטים קטנים שמהם הסיקה מסקנות ‪,‬שהובילו לפריצת דרך‪.‬‬ ‫לשמחתי ‪,‬אני יכולה להעיד שבזכות נורית גיליתי דברים על המשפחה שלי ‪,‬ובנוסף ‪,‬‬ ‫עם הנתונים ‪,‬המסמכים וההכוונה שקיבלתי מנורית ‪,‬הגשתי סוף‪-‬סוף בקשה‬ ‫לאזרחות גרמנית בשגרירות גרמניה‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫אומה ריינגלס‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪Page 65‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ .6‬תחקיר לאיתור נכסים משפחתיים‬ ‫תחקיר לאיתור נכסים משפחתיים‪ ,‬מתחיל מסיפור משפחתי על רכוש אבוד‬ ‫העובר בעל פה בין בני המשפחה‪.‬‬ ‫מטרת התחקיר היא להפוך את הסיפור לידע מבוסס‪.‬‬ ‫השבתו של הנכס למשפחה אם אותר‪ ,‬כרוכה בד'כ בפעילות משפטית ופנייה‬ ‫לארכאות שיפוטיות‪.‬‬ ‫התחקיר אינו עוסק בהיבט המשפטי של הנושא‪ .‬תפקיד התחקיר לאתר נתונים‬ ‫המהווים את הבסיס לבניית התיק המשפטי להשבת הנכס‪.‬‬ ‫יתכן והנכס אבד‪ ,‬יתכן והוצא מידי המשפחה ע'י גורמים חיצוניים‪ ,‬ויתכן שהנכס‬ ‫אבד בתוך המשפחה והוא חבוי אי שם אצל אחד מבני המשפחה‪ ,‬או בן משפחה‬ ‫לשעבר‪ .‬פעמים רבות אין בידי המשפחה שום מסמך המעיד על בעלותה על הנכס‪,‬‬ ‫ישנו רק סיפור בעל פה על הנכס‪.‬‬ ‫כדי להשיגו‪ ,‬או לנסות ולהשיגו‪ ,‬צריך לבצע תחקיר‪.‬‬ ‫עקרונות התחקיר הינם אוניברסליים ונכונים לכל מקרה‪ ,‬אך בחירת ההדגשים‪,‬‬ ‫המקורות ושיטת הפעולה להשגת הנתונים משתנים ממקרה למקרה‪ ,‬וצריך לבחון‬ ‫כל מקרה לגופו‪.‬‬ ‫כצעד ראשון נפרק את הסיפור (גם אם הוא נשמע הזוי לחלוטין)‪ ,‬למרכיבים‬ ‫הקיימים בגוף הסיפור‪ ,‬משום שמרכיבים אלה הם קצה חוט בתהליך התחקיר כמו‪:‬‬ ‫ המקור לסיפור‬‫ תיאור הנכס המבוקש‬‫ מיקום גיאוגרפי‬‫ זמן‪/‬תאריכים‬‫ הבעלות על הנכס‬‫ דמויות הקשורות לנכס‬‫ מערכות יחסים בין הדמויות בסיפור‬‫‪Page 66‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ עצמים‬‫ הרקע לרכישת הנכס ועוד‪.‬‬‫כצעד שני ניצור ארגז כלים לכלי התחקיר פלט‪ ,‬ובו נרשום את כל המסמכים‬ ‫הנאספים‪ ,‬לפי סדר ותאריך איתורם‪.‬‬ ‫ארגז כלי פלט‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סידורי‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫‪1‬‬ ‫סיפור‬ ‫משפחתי‬ ‫מחפשים את‬ ‫המטמון‬ ‫‪2‬‬ ‫תעודה‬ ‫ת‪ .‬זהות‪/‬ת‪ .‬לידה‬ ‫הטוען לנכס‬ ‫‪3‬‬ ‫תעודה‬ ‫ת‪.‬זהות‪/‬ת‪ .‬לידה‬ ‫בעל הנכס‬ ‫רשות מוסמכת‬ ‫מטעם המדינה‬ ‫או הקהילה‬ ‫‪4‬‬ ‫עדות‬ ‫הנכס הנעלם‬ ‫משפחתית או‬ ‫חוץ משפחתי‬ ‫‪5‬‬ ‫מסמך‬ ‫בעלות‬ ‫רשמי‬ ‫הנכס הנעלם‬ ‫רשות מקומית‬ ‫או מחוזית‬ ‫ארכיון הרשות‬ ‫המקומית‬ ‫‪6‬‬ ‫הסכם‬ ‫פרטי‬ ‫הנכס הנעלם‬ ‫מאושר ע'י‬ ‫רשויות הקהילה‬ ‫ארכיון הקהילה‬ ‫‪7‬‬ ‫הסכם‬ ‫פרטי‬ ‫הנכס הנעלם‬ ‫ארכיון‬ ‫המשפחה או‬ ‫אחר‬ ‫ארכיונים שונים‬ ‫‪8‬‬ ‫מסמך‬ ‫נסיבתי‬ ‫המקשר‬ ‫לבעלות‬ ‫הנכס הנעלם‬ ‫ארכיונים שונים‬ ‫ארכיונים שונים‬ ‫‪9‬‬ ‫מפות‬ ‫אתור מקום‬ ‫הנכס‬ ‫רשויות‬ ‫מקומיות‪/‬‬ ‫ארציות‬ ‫לנכס נדל'ני‬ ‫‪Page 67‬‬ ‫תאריך‬ ‫אתור‬ ‫המסמך‬ ‫כותרת המסמך‬ ‫נשוא המסמך‬ ‫מקור המסמך‬ ‫הערות‬ ‫נכס משפחתי‬ ‫אבוד‬ ‫משפחה‬ ‫המקור‬ ‫להתחלת‬ ‫התחקיר‬ ‫רשות מוסמכת‬ ‫מטעם המדינה‬ ‫או הקהילה‬ ‫הוכחת זיקה‬ ‫של הטוען לנכס‬ ‫לבעל הנכס‬ ‫הוכחת זיקה‬ ‫של בעל הנכס‬ ‫לטוען לנכס‬ ‫תב'ע‪/‬תוכנית‬ ‫מתאר‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫כצעד שלישי נעצב תאריכון המנחה את צעדי חיפוש הנתונים והתחקיר‪.‬‬ ‫תאריכון‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סידורי‬ ‫כלי התחקיר‬ ‫‪1‬‬ ‫סיפור‬ ‫משפחתי‬ ‫מחפשים את‬ ‫המטמון‬ ‫‪2‬‬ ‫תעודה‬ ‫ת‪.‬זהות‪/‬ת‪ .‬לידה הטוען לנכס‬ ‫‪3‬‬ ‫תעודה‬ ‫‪4‬‬ ‫עדות‬ ‫משפחתית או‬ ‫חוץ משפחתי‬ ‫‪5‬‬ ‫מסמך‬ ‫בעלות רשמי‬ ‫רשות מקומית‬ ‫או מחוזית‬ ‫ארכיון‬ ‫הרשות‬ ‫המקומית‬ ‫‪6‬‬ ‫הסכם פרטי‬ ‫מאושר ע'י‬ ‫רשויות הקהילה‬ ‫ארכיון‬ ‫הקהילה‬ ‫‪7‬‬ ‫הסכם פרטי‬ ‫ארכיון‬ ‫המשפחה או‬ ‫אחר‬ ‫ארכיונים‬ ‫שונים‬ ‫‪8‬‬ ‫מסמך‬ ‫נסיבתי‬ ‫המקשר‬ ‫לבעלות‬ ‫ארכיונים שונים‬ ‫ארכיונים‬ ‫שונים‬ ‫‪9‬‬ ‫מפות‬ ‫רשויות מקומיות‬ ‫או ארציות‬ ‫‪Page 68‬‬ ‫תאריך‬ ‫המסמך‬ ‫כותרת המסמך‬ ‫נשוא המסמך‬ ‫מקור המסמך‬ ‫הערות‬ ‫נכס משפחתי‬ ‫אבוד‬ ‫משפחה‬ ‫המקור‬ ‫להתחלת‬ ‫התחקיר‬ ‫רשות מוסמכת‬ ‫מטעם המדינה‬ ‫או הקהילה‬ ‫הוכחת זיקה‬ ‫של הטוען‬ ‫לנכס לבעל‬ ‫הנכס‬ ‫רשות מוסמכת‬ ‫מטעם המדינה‬ ‫או הקהילה‬ ‫הוכחת זיקה‬ ‫של בעל‬ ‫הנכס לטוען‬ ‫לנכס‬ ‫ת‪.‬זהות‪ /‬ת‪.‬‬ ‫לידה‬ ‫בעל הנכס‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫סיפור האדמות של משפחת אשכנזי‬ ‫מאז סוף שנות הארבעים של המאה העשרים‪ ,‬הסתובב במשפחת אשכנזי‬ ‫סיפור‪/‬אגדה כי לסבא יונה אשכנזי אדם חרדי שחי בצפת והתיישב בישוב בני‬ ‫יהודה ששכן ברמת הגולן מצדה המזרחי של הכנרת‪ ,‬היה חלק ונחלה בקרקעות‬ ‫בני יהודה‪.‬‬ ‫הישוב היהודי בני יהודה חדל להתקיים‪ ,‬אך האדמות נשארו בבעלותם של‬ ‫מתיישבי 'חברת בני יהודה'‪.‬‬ ‫הבעיה הייתה שהשלטון באזור התחלף מספר פעמים‪:‬‬ ‫הקרקעות נרכשו במחצית השניה של המאה ה ‪ ,19‬כאשר האזור היה בשליטת‬ ‫האימפריה העות'ומנית ועל פי חוקיה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1921‬לאחר התפרקות האימפריה העות'ומנית בעקבות הפסדיה במלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬עבר האזור למנדט הצרפתי באמצעות השלטון המקומי בסוריה‪,‬‬ ‫ומאז פרוץ מלחמת השחרור ב ‪ ,31.11.1947‬היו שטחי רמת הגולן כולל אדמות‬ ‫'חברת בני יהודה'‪ ,‬בחזקת סוריה‪.‬‬ ‫סוריה נחשבת מאז כמדינת אויב‪ ,‬ולכן לא ניתן לפעול כדי להשיב את האדמות‬ ‫לחזקת המשפחה‪.‬‬ ‫בחודש יוני ‪ ,1967‬התחוללה 'מלחמת ששת הימים' ובמהלכה ישראל כבשה‬ ‫מסוריה את רמת הגולן‪ ,‬ואדמותיה הועברו לאפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל‬ ‫ובאחריותו של הממונה על נכסי נפקדים‪.‬‬ ‫ב ‪ ,14.12.1981‬מדינת ישראל ספחה את רמת הגולן‬ ‫בחוק רמת הגולן‪ ,‬התשמ"ב‪ ,130980-‬ומאז שטחי הישוב 'בני יהודה' לשעבר בביר‬ ‫‪h t t p ://w w w .g o l a n .o r g .i l /649/333.h t m‬‬ ‫‪Page 69‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫שגום‪ ,‬היו לחלק ממדינת ישראל‪.‬‬ ‫ב ‪ ,22.2.1985‬פרסם משרד המשפטים הודעה מוקדמת בדבר התחלת הסדר‬ ‫זכויות מקרקעין בגוש ‪ – 211111‬גבעת יואב הכולל גם את אדמות ביר שגום‪.‬‬ ‫הפרסום 'העיר והאיר' מחדש את אגדת קרקעות המשפחה בבני יהודה‪ ,‬והניע את‬ ‫מוטי‪ ,‬נכדו של סבא יונה אשכנזי‪ ,‬לאתר את זכויות סבא באדמות בני יהודה‬ ‫ולהשיבם לחיק המשפחה‪.‬‬ ‫לשם כך היה עליו לבצע תחקיר רחב ומקיף‪ ,‬שכלל איתור האדמות והוכחת בעלות‬ ‫המשפחה עליהן‪ ,‬ולהמציא את הנתונים ללשכת הסדר המקרקעין‪.‬‬ ‫תהליך התחקיר היה מורכב וארוך מאוד‪.‬‬ ‫מאחר ובידיו של מוטי היו רק סיפורים ואגדות בעל פה‪ ,‬ולא היו שום מסמכים‬ ‫כתובים‪ ,‬היה על מוטי להגיע למסמכים בני קיימא ולהוכיח את הסיפורים‪.‬‬ ‫בתוך תהליך התחקיר‪ ,‬נודע לו שדודו אחי אביו‪ ,‬ניהל בעבר התכתבות עניפה‬ ‫בנושא עם הרשויות השונות‪ ,‬ונודע לו שבידי הדוד מצוי מסמך הוכחה חשוב‪ .‬אולם‬ ‫הדוד לא יידע ולא שיתף את המשפחה כולל אריה אחיו‪ ,‬ולכן היה על מוטי להתחיל‬ ‫את כל התהליך מ'דף חלק' (טאבולה ראסה ‪.( Tabula Rasa -‬‬ ‫כצעד ראשון‪ ,‬מוטי פרק את הסיפור למרכיביו‪ ,‬ובהמשך החל לאתר כלי תחקיר‬ ‫פלט ולהכין כלי תחקיר קלט‪.‬‬ ‫בכלי תחקיר קלט‪ ,‬הוא עיצב תאריכון שבו נרשמו כלי התחקיר לפי ציר הזמן‬ ‫כלומר‪ ,‬לפי התאריך הרשום עליהם‪.‬‬ ‫סידור החומרים לפי תאריך מסייע בהבנת התפתחות נשוא התחקיר‪ ,‬אך אינו קובע‬ ‫את מהלך התחקיר ולכן בניתוח הדוגמאות‪ ,‬אנו עוברים מכלי תחקיר אחד למשנהו‬ ‫לפי העניין‪ ,‬ולאו דווקא לפי תאריך‪.‬‬ ‫‪Page 70‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫תאריכון – כלי תחקיר קלט‬ ‫מס‪.‬‬ ‫סדורי‬ ‫כלי‬ ‫התחקיר‬ ‫תאריך‬ ‫המסמך‬ ‫כותרת המסמך‬ ‫נשוא המסמך‬ ‫מקור המסמך‬ ‫הערות‬ ‫‪1‬‬ ‫קושאן מס‪.‬‬ ‫‪ 2 11‬תרגומו‬ ‫‪26.7.1888‬‬ ‫קושאן מס‪11 .‬‬ ‫‪ 3111‬דונם אדמה‬ ‫חקלאית אדמת מירי‬ ‫ספר הטאבו מחוז‬ ‫חוראן‬ ‫נמצא בארכיון‬ ‫ציוני‬ ‫‪2‬‬ ‫קושאן מס‪.‬‬ ‫‪2 13‬‬ ‫תרגומו‬ ‫‪26.7.1888‬‬ ‫קושאן מס‪13 .‬‬ ‫‪ 3251‬דונם אדמת‬ ‫ספר הטאבו מחוז‬ ‫חוראן‬ ‫נמצא בארכיון‬ ‫ציוני‬ ‫‪3‬‬ ‫קושאן מס‪.‬‬ ‫‪ 219‬תרגומו‬ ‫‪26.7.1888‬‬ ‫קושאן מס‪19 .‬‬ ‫‪ 411‬דונם עם בית‬ ‫ספר הטאבו מחוז‬ ‫חוראן‬ ‫נמצא בארכיון‬ ‫ציוני‬ ‫‪4‬‬ ‫תעודה בכתב‬ ‫יד‬ ‫ט'ו סיון תרס'ב‬ ‫(‪)21.6.1912‬‬ ‫הגדרת זכויות נדל'ן‬ ‫וחיובים פיננסיים‬ ‫יונה אשכנזי‬ ‫ועד 'חברת בני יהודה'‬ ‫התעודה ניתנה‬ ‫‪ 15‬שנים לאחר‬ ‫הרכישה‬ ‫‪5‬‬ ‫תעודה מס‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪22.11.1922‬‬ ‫תעודת אזרחות‬ ‫פלשתינית זמנית‬ ‫יונה אשכנזי‬ ‫המשרד המחוזי של‬ ‫ממשלת פלשתינה‬ ‫ניתן לאחר‬ ‫שבריטניה‬ ‫קבלה את‬ ‫המנדט על א'י‬ ‫‪6‬‬ ‫סקירה‬ ‫‪1928‬‬ ‫בני יהודה (שקום)‬ ‫תולדות בני יהודה‬ ‫ארכיון קק'ל‬ ‫י‪ .‬נחמני נציג‬ ‫קק'ל לרכישת‬ ‫קרקעות‬ ‫‪7‬‬ ‫סיפור שבעל‬ ‫פה‬ ‫זכויות באדמות בני‬ ‫יהודה‬ ‫קושאנים שאבדו‬ ‫אין מסמך‪ ,‬סיפורים‬ ‫במשפחה‬ ‫ידע אישי של‬ ‫אריה אשכנזי‬ ‫‪8‬‬ ‫פרסום בעתון‬ ‫‪21.1.1985‬‬ ‫הודעה על הסדר‬ ‫זכויות במקרקעין‬ ‫גוש ‪ – 211111‬גבעת‬ ‫יואב‬ ‫משרד המשפטים‬ ‫‪9‬‬ ‫מאמר‬ ‫‪1991‬‬ ‫ספרי האחוזות‬ ‫הפנימיים בשלהי‬ ‫השלטון העות'מני‬ ‫חוקי קרקעות בשלטון‬ ‫העות'מני‬ ‫'קתדרה' דצמ' ‪1991‬‬ ‫מאמרו של ד"ר‬ ‫אשר סולל‬ ‫‪11‬‬ ‫תעודות‬ ‫תעודות‬ ‫זהות‪/‬ת‪.‬לידה‬ ‫הטוען לנכס‬ ‫המדינה‬ ‫הוכחת זיקה‬ ‫של הטוען לנכס‬ ‫לבעל הנכס‬ ‫‪Page 71‬‬ ‫מירי‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מסמך ‪ – 7‬סיפור קרקעות המשפחה ברמת הגולן‬ ‫כלי התחקיר‪ :‬סיפור משפחתי‬ ‫בראשית תהליך התחקיר‪ ,‬נפרק את הסיפור למרכיביו‪ ,‬גם אם הוא נשמע הזוי‬ ‫לחלוטין ובלתי מתקבל על הדעת‪ ,‬כי מרכיביו הם קצות החוטים שבעזרתם ניתן‬ ‫יהיה לאתר את כלי התחקיר‪ ,‬והתחקיר ילך ויתפתח בעקבותיהם‪.‬‬ ‫מרכיבי הסיפור‪:‬‬ ‫דמויות‪ :‬סבא יונה אשכנזי ומשפחתו‪ ,‬תשע משפחות נוספות שהתאגדו ב'חברת‬ ‫בני יהודה'‪ ,‬שלושת חברי וועד הישוב‪.‬‬ ‫איזור גיאוגרפי‪ :‬הכפר הערבי ביר שגום ברמת הגולן מזרחית לכנרת‪ ,‬שבו רכשה‬ ‫הקבוצה קרקעות‪ ,‬ובו התיישבה וקראה לישוב בני יהודה‪.‬‬ ‫זמן‪1921 – 1887 :‬‬ ‫הנכס‪ :‬זכויות בקרקע בכפר הערבי ביר שגום‪ ,‬שרכשו המתיישבים‪.‬‬ ‫גורמים נוספים‪ :‬קק'ל‪ 14‬אשר נכנסה לנושא 'בני יהודה' לאחר שהיישוב היהודי‬ ‫חדל להתקיים‪.‬‬ ‫קושאנים‪ :15‬לפי הסיפור‪ ,‬הקושאנים על הקרקעות נעלמו ולכן אי אפשר להוכיח את‬ ‫הבעלות על הקרקע‪.‬‬ ‫כדי להבין את החומר ולכוון את התחקיר‪ ,‬היה צריך להכיר ולהבין את סיפורה של‬ ‫המושבה בני יהודה ואת זאת נראה במסמך ‪.6‬‬ ‫‪14‬קק'ל – קרן קיימת לישראל‪ ,‬ארגון ציוני שנוסד בשנת ‪ 1901‬כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם‬ ‫קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית‪.‬‬ ‫‪15‬קושאן (שטר בטורקית) – שטר הניתן לרוכשי הקרקע והמעיד על זכויותיהם במקרקעין‪.‬‬ ‫‪Page 72‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מסמך ‪ – 6‬סקירה על בני יהודה‬ ‫‪16‬‬ ‫בני יהודה‬ ‫מיקום‪ :‬בני יהודה הוא שם שניתן להתיישבות היהודית בכפר הערבי ביר שגום‪ ,‬השוכן‬ ‫מצדה המזרחי של הכנרת‪ ,‬בין כפר פיק במזרח לאדמת אינקב במערב‪ ,‬ודרומית לאדמות‬ ‫עבדול רחמן פשה שמצפון לו‪.‬‬ ‫שטח‪ 6251 :‬דונם רשומים בספרי האחוזה של קונטרה ומחולקים לשתי קטגוריות‪:‬‬ ‫אדמת קטרן – ‪ 3251‬דונם ואדמת שרדי – ‪ 3111‬דונם‪.‬‬ ‫תולדות המקום‪ :‬בשנת ‪1883‬בתקופת השלטון העות'מני בארץ ישראל‪ ,‬התארגנה קבוצת‬ ‫יהודים בצפת בשם 'חברת בני יהודה' למטרת התיישבות חקלאית ובחרה משלחת‬ ‫לחפש מקום‪ .‬המשלחת אתרה את הכפר שגום מזרחית לאגם הכנרת וביוני ‪,1885‬‬ ‫הקבוצה רכשה ‪ 1/3‬מאדמות שגום‪.‬‬ ‫השטח נרשם בספרי האחוזה בקונטרה עיר המחוז‪ ,‬ע'ש שלושה חברי וועד של 'חברת‬ ‫בני יהודה'‪ :‬כהנא‪ ,‬פלקנסון וברנשטיין‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חברי הקבוצה רכשו בתים בתוך הכפר‪ ,‬התיישבו בו ועבדו את אדמתם‪.‬‬ ‫כעבור תקופה‪ ,‬רכשו היהודים בחוזי מכירה ‪ 1/3‬נוסף של אדמת הכפר‪ ,‬מבעלי הקרקע‬ ‫הערבים‪,‬‬ ‫כך היו למתיישבי חברת בני יהודה ‪ 2/3‬מאדמות הכפר ביר שגום‪.‬‬ ‫המתיישבים נזקקו לסיוע כספי‪ ,‬פנו לארגון "עזרא" בברלין וקבלו הלוואות בערבות חוזי‬ ‫המכירה והקושאנים‪ .‬עם הזמן‪ ,‬עזבו רוב המתיישבים את בני יהודה ורק משפחה אחת‬ ‫נותרה בכפר כדי לעבוד ולשמור על אדמות היהודים‪.‬‬ ‫ביטול הישוב היהודי‪ :‬בתום מלחמת העולם הראשונה התפרקה הממלכה העות'מנית‪,‬‬ ‫ושטחים גדולים ממנה חולקו בין צרפת לבריטניה‪ .‬ארץ ישראל הייתה חלק מן המנדט‬ ‫הבריטי‪ ,‬וסוריה כולל שטחי החוראן (רמת הגולן) הפכו בשנת ‪ ,1921‬לחלק מן המנדט‬ ‫הצרפתי‪.‬‬ ‫מתוך י‪ .‬נחמני‪ ,‬המומנה על רכישת קרקעות מטעם הקק'ל‪" ,‬בני יהודה (שגום)"‪ ,1928 ,‬ארכיון קק'ל בארכיון הציוני‬ ‫‪16‬ירושלים ומידע נוסף לאחר שנת ‪.1928‬‬ ‫‪Page 73‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫בסוריה ובלבנון קמה אז תנועה לאומית ערבית כנגד השלטון הצרפתי‪ ,‬וספיחיה היו מהומות‬ ‫והתקפות של ערבים באזור החוראן ובגליל כנגד התישבות יהודית כמו‪:‬‬ ‫הקרב בתל חי במרץ ‪ ,1921‬ורצח משפחה יהודית בבני יהודה‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1921-22‬בתקופת המרד הדרוזי‪ ,‬ברחו משפחות היהודים מבני יהודה‪ ,‬והתושבים‬ ‫הערבים בזזו את רכושם הדומם והחי‪ .‬הערבים בעלי הקרקע הקודמים שמכרו את אדמתם‬ ‫ליהודים תמורת כסף טוב התחרטו‪ ,‬ולאחר בריחת מתיישבי בני יהודה היהודים מפחד‬ ‫הרוצחים‪ ,‬הם תפשו את האדמה‬ ‫בשנת ‪ ,1927‬נהלו סרסורים ערבים מו'מ עם הבעלים היהודים‪ ,‬במטרה לרכוש את הקרקעות‬ ‫במחיר נמוך מאוד ולקבל עליהן חזקה‪.‬‬ ‫נציגי הקק'ל האחראית על נכסי הלאום‪ ,‬רכשו ‪ 1/3‬מן הקרקעות שהיו רשומות בקושאנים על‬ ‫שם היהודים ושנמצאו בידיהם‪ .‬הקושאנים על ‪ 1/3‬הקרקעות הנוספים‪ ,‬חסרו ונמסרו כנראה‬ ‫לחברת 'עזרא' כבטוחה להלוואה‪.‬‬ ‫לאחר שוך המהומות‪ ,‬המתיישבים היהודים רצו לחזור לאדמותיהם בבני יהודה‪ ,‬אך השלטון‬ ‫הצרפתי באמצעות השלטון המקומי בסוריה‪ ,‬לא איפשר להם לחזור לאדמתם‪ ,‬והם נותרו‬ ‫מאונס‪ ,‬בחלקה המערבי של ארץ ישראל בצפת ובטבריה‪.‬‬ ‫מתיישבי בני יהודה והקק'ל פנו לערכאות בדמשק‪ ,‬ונידחו פעם אחר פעם‪ ,‬אך לא וויתרו‪ ,‬ערערו‬ ‫ופנו לערכאה הגבוהה יותר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1947‬ערב חלוקת ארץ ישראל‪ ,‬הגיע נושא חזרת המתיישבים לאדמותיהם בבני יהודה‬ ‫עד לערכאה הגבוהה ביותר – לנשיא סוריה‪ ,‬ואז פרצה מלחמת השחרור‪.‬‬ ‫ב ‪ ,31.11.1947‬פרצה מלחמת השחרור ובהמשך הקמת מדינת ישראל‪ ,‬ושטחי החוראן והגולן‬ ‫נותקו היו לחלק מסוריה‪ ,‬עד למלחמת ששת הימים ביוני ‪.1967‬‬ ‫ב ‪ ,14.12.1981‬מדינת ישראל ספחה את רמת הגולן בחוק רמת הגולן‪ ,‬התשמ"ב‪0980-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ומאז אדמות הישוב 'בני יהודה' בביר שגום‪ ,‬היו לחלק ממדינת ישראל‪.‬‬ ‫ב ‪ ,22.2.1985‬פרסם משרד המשפטים הודעה מוקדמת בדבר התחלת הסדר זכויות מקרקעין‬ ‫בגוש ‪ – 211111‬גבעת יואב‪.‬‬ ‫‪Page 74‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫כלי התחקיר‪ :‬פרסום הודעה בעיתון‪.‬‬ ‫המניע לתחילת התהליך של הפיכת סיפור הקרקעות של משפחת אשכנזי ברמת‬ ‫הגולן לנכס ממשי‪ ,‬הייתה הודעה של משרד המשפטים בעיתון מתאריך‬ ‫‪ .23.1.1985‬בהודעה נכתב על תחילתו של הסדר זכויות במקרקעין בגוש‬ ‫‪ – 211110‬גבעת יואב‪ ,‬בתאריך ‪.22.2.1985‬‬ ‫המשפחה ידעה שהיישוב גבעת יואב אשר נוסד בפברואר ‪ ,1968‬הוקם בסמוך‬ ‫לחורבות ביר שגום‪ ,‬ולכן פרסום ההודעה עניין אותה ונפל על אוזניים קשובות‪.‬‬ ‫מוטי בן אריה אשכנזי‪ ,‬יזם פגישה עם בניו של יונה אשכנזי שהיו עדיין בחיים‪,‬‬ ‫ובמהלך הפגישה נודע לו בפעם הראשונה‪ ,‬שדודו מחזיק בפתק עדות בכתב יד‬ ‫החתום ע'י חברי ועד 'חברת בני יהודה'‪ ,‬והמאשר את זכויותיו של יונה אשכנזי‬ ‫בקרקעות ביר שגום‪.‬‬ ‫‪Page 75‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ 21.0.0985 - ‫ – מודעת משרד המשפטים‬8 ‫מסמך‬ w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456 Page 76 ‫מסמך ‪ - 1‬תעודת זכויות בקרקע וחיובים כספיים‬ ‫כלי התחקיר‪ :‬תעודה המאשרת זכויות במקרקעין‬ ‫‪17‬‬ ‫ארכיון אשכנזי‬ ‫‪Page 77‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫זאת התעודה תהי לעד ולראיה מאתנו נבחרי חברת בני יהודה ח'מ בידי‬ ‫חברינו‪ .‬מר יונה אשכנזי שהנהו חבר לחברת בני יהודה ויש לו חלק באדמת‬ ‫ביר‪-‬שגום השייכת לכלל חברת בני יהודה ובכל הזכותים הנלווים אליו‪ .‬הן בהשלת (?)‬ ‫שה חלקי תשיעית האדמה שלא השגנו עליו עוד קושנים‪ .‬הנה שייך למר‬‫יונה אשכנזי הנז' בכל האדמה הנז' ובכל הזכותים‪ .‬חלק אחד מן‬ ‫אחד ועשרים החלקים‪ .‬ובעל השטר חייב לחו'צ מלונדן כמה שנרשם‬ ‫עליו כפי חשבון הבאלאנץ‪ .‬וכן חלקו מחוב חייקעל שפירא‪.‬‬ ‫מעשרים ואחד חלקים‪.‬‬ ‫ועד אמו'צ‬ ‫באנו עה'ח‪ .‬יום (?) ט'ו סיון תרס'ב ?‬ ‫ישראל כהנא‬ ‫חיים ברנשטיין‬ ‫משה פלקינסון‬ ‫התעודה מיום ט'ו סיון תרס'ב (‪ )21.6.1912‬חתומה בידי שלושת חברי ועד 'חברת‬ ‫בני יהודה'‪ ,‬ישראל כהנא‪ ,‬חיים ברנשטיין ומשה פלקינסון‪ ,‬מאשרת כי ליונה‬ ‫אשכנזי זכות על ‪ 1/3‬מן הקרקעות שאין עליהן עדיין קושאנים ו ‪ 1/21‬מן האדמות‪.‬‬ ‫וכן שבעל השטר יונה אשכנזי חייב לאגודת חובבי ציון מלונדון את חלקו בשטר ו‬ ‫‪ 1/21‬מן החוב לחייקעל שפירא‪.‬‬ ‫בתעודה אין פירוט של גבולותיה הפיזיים של הקרקע‪ ,‬ואין פירוט על גבולות אדמתו‬ ‫של יונה אשכנזי‪.‬‬ ‫יוסף נחמני‪ 18‬בסקירתו על בני יהודה‪ ,‬כותב כי רכישת הקרקעות נעשתה ע'י‬ ‫שלושת חברי הועד החתומים על הפתק‪ :‬כהנא‪ ,‬ברנשטיין ופלקינסון כפי שהיה‬ ‫‪ 18‬שם‪1928 ,‬‬ ‫‪Page 78‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫נהוג באותה תקופה‪.‬‬ ‫הקרקעות חולקו בין המתיישבים וכל מתיישב קבל תעודה כמצ'ב לעייל‪.‬‬ ‫רכישת הקרקע נרשמה ע'ש כל אחד מחברי הועד בספרי האחוזה בקוניטרה עיר‬ ‫מחוז חוראן‪ ,‬ובתמורה הם קבלו קושאן‪.‬‬ ‫בשלב זה בתחקיר על הבעלות על הקרקעות‪ ,‬היה צורך לחפש מידע על חוקי‬ ‫הקרקעות העות'מנים‪ ,‬בכלי תחקיר חיצוני‪ .‬מידע זה נמצא במאמרו של ד"ר אשר‬ ‫סולל אשר פורסם בכתב העת "קתדרה"‪ 19‬דצמבר ‪.1991‬‬ ‫‪ 19‬סולל אשר ד"ר‪" ,‬ספרי האחוזה הפנימיים של המושבות בשלהי השלטון העות'מני"‪ ,‬קתדרה‪ ,‬לתולדות ארץ‬ ‫ישראלוישובה‪ ,‬חוברת ‪ ,85‬דצמבר ‪ ,0991‬הוצ' יד יצחק בן צבי ירושלים‪.‬‬ ‫‪Page 79‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מסמך ‪ – 9‬מאמר‬ ‫כלי התחקיר הוא מאמר המסביר את חוקי הקרקעות בתקופה העות'מנית‪.‬‬ ‫בחוקי הקרקעות העות'מנים מן השנים ‪ 1869 – 1858‬נקבע‪ ,‬כי קרקעות מסוג‬ ‫מירי‪ ,‬הן נכסי המלכות השייכים לאוצר הממשלה‪.‬‬ ‫קרקעות מסוג זה כוללות‪ :‬שדות לזריעה אפרים‪ ,‬שדות למרעה קיץ ולמרעה‬ ‫חורף‪ ,‬אדמות יער וכדומה‪ ,‬שזכות השימוש בהן ואכילת פירות מהן ניתנת ברשיון‬ ‫מאת הממשלה'‪ .‬עוד נקבע‪ ,‬כי 'קרקע ממין זה רוכשים על‪-‬ידי רשיון פקיד‬ ‫הממשלה המיוחד הממונה על כך‪ .‬לאלה שלקחו קרקע (ממין זה נותנים שטר‪-‬‬ ‫קנין שחותם המלך טבוע עליו ונקרא‪ :‬שטר טאבו (קושאן)‪.‬‬ ‫המחזיק בקרקע מירי על פי שטר טאבו (קושאן) רשאי בהסכמת הפקיד‬ ‫להעבירה לרשות אחר‪ ,‬במתנה או בדמים‪ .‬כל רכישה והעברה של קרקעות‬ ‫היתה חייבת להירשם‪ ,‬באישור הפקיד הממונה‪ ,‬בספרי האחוזה‪ ,‬שהיו‬ ‫מוחזקים במשרדי ספרי האחוזה (משרדי הטאבו)‪.‬‬ ‫‪ ....‬במשך כל תקופה זאת אסור היה לרשום קרקע או שעבוד על קרקע על‪-‬שם‬ ‫אגודות ארגונים או מוסדות פיננסיים‪ ,‬שכן אלה לא הוכרו כאישיות משפטית ‪...‬‬ ‫רק חוק קרקעות מתקדם יותר‪ ,‬משנת ‪ ,1913‬ביטל את האיסור‪ .‬החוק החדש‬ ‫קבע‪ ,‬לראשונה‪ ,‬כי מותר לרשום קרקע וכן שעבוד קרקע בגלל חוב‪ ,‬גם על שמן‬ ‫של אגודות וחברות אשר תקנותיהן אושרו על‪-‬ידי הממשלה‪ .‬אולם חוק זה לא‬ ‫הופעל‪ ,‬למעשה – בגלל מלחמת‪-‬העולם הראשונה ‪ -‬עד לתקופת המנדט הבריטי‪.‬‬ ‫יהודים פרטיים ואגודות‪ ,‬שרכשו שטחי קרקע גדולים לשם הקמת המושבות‬ ‫העבריות הראשונות‪ ,‬נהגו למכור חלקות קרקע למתיישבים יהודים‪ .‬תחילה‬ ‫נתנו לכל קונה שטר קניין פנימי ('ספר המקנה')‪.‬‬ ‫‪Page 80‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫שטרי קניין אלה נוסחו בדומה לשטרי קניין שהיו מקובלים בקהילות ישראל‬ ‫כבר בתקופת הפוסקים‪ ,‬בתחילת המאה הי"ב‪.‬‬ ‫במשך השנים ביצעו המתיישבים במושבות ובשכונות העבריות פעולות מכירה‬ ‫ורכישה של קרקעות ופעולות העברה אחרות‪ ,‬אך לא יכלו לרשום פעולות אלה‬ ‫בספרי האחוזה הממשלתיים‪ .‬לכן החלו המושבות העבריות לנהל ‪ -‬כבר בסוף‬ ‫המאה הקודמת ובעיקר בהחילת המאה הנוכחית ‪ -‬ספרי אחוזה פנימיים שהיו‬ ‫נאמנים על היהודים‪.‬‬ ‫בספרי האחוזה הפנימיים של המושבות העבריות נרשמו כל הזכויות וכל‬ ‫התנועות במקרקעין‪ .‬רישומים אלה חייבו את כל הרשומים בהם‪ ,‬בינם לבין‬ ‫עצמם‪ ,‬כאילו היו אלה ספרי אחוזה ממשלתיים‪ .‬אולם לספרי אחוזה פנימיים‬ ‫אלה לא היה תוקף משפטי בפני השלטונות‪.‬‬ ‫במשך כל תקופת השלטון העות'מאני לא היתה לבעלי הקרקעות‪ ,‬לפי ספרי אחוזה‬ ‫אלה‪ ,‬שום זיקה משפטית‪-‬רשמית לקרקעות שבבעלותם ולא היתה להם אפשרות‬ ‫לתבוע על‪-‬פיהם זכויות על קרקע בבתי המשפט‪ .‬בעלי הזכויות על קרקעות אלה‪,‬‬ ‫בעיני השלטונות‪ ,‬היו האנשים שעל שמם נרשמו הקרקעות בספרי האחוזה‬ ‫הממשלתיים‪.‬‬ ‫חשיבותם הגדולה של ספרי האחוזה הפנימיים באה לידי ביטוי בתקופת‬ ‫המנדט הבריטי‪ .‬לממשלת המנדט נתברר‪ ,‬שהדרך היחידה להנהיג את ספרי‬ ‫האחוזה הממשלתיים במושבות העבריות‪ ,‬כפי שחייבה 'הפקודה על העברת‬ ‫קרקעות ‪ ,'0921 -‬היא לאפשר להעביר את כל הרישומים בספרי האחוזה‬ ‫הפנימיים לספרי האחוזה הממשלתיים הרשמיים‪... .‬‬ ‫לממשלת המנדט היה עניין בכך גם לשם הרחבת גביית המסים על הקרקע; מסי‬ ‫כל ההעברות ומסים על קרקעות שנרשמו בספרים הבלתי רשמיים‪ ,‬לא הגיעו‬ ‫לאוצר המדינה וצריך היה למנוע הברחת מסים זו‪...‬‬ ‫‪Page 81‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫על‪-‬פי שלושת החוקים מהשנים ‪ 11861-1858‬לא נדרשו כל מדידות או מפות‬ ‫לצורך רישום קרקעות‪ ,‬העברתן או חלוקתן‪.‬‬ ‫השיטה העתיקה הייתה‪ ,‬תיחום גבולות הזכויות על קרקעות על‪-‬ידי ציון המחוז‬ ‫והיישוב של הקרקע‪ ,‬וכן תיאור מילולי של ארבעת גבולותיה‪...‬‬ ‫הרישום בספרי האחוזה היה רק רישום שטר או תעודה‪ ,‬ולא‬ ‫רישום זכות‪ .‬הקושאן היה תעודת רישום של הבעלים בספרי‬ ‫האחוזה המעידה רק שבעל הקרקע רשום בספרי האחוזה כבעל‬ ‫הקרקע או כבעל זכות אחרת עליה‪.‬‬ ‫‪Page 82‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫הפתקים שקבלו יונה אשכנזי וחבריו המתיישבים ב"חברת בני יהודה"‪ ,‬מהווים‬ ‫ספר אחוזה פנימי כפי שמצותת במאמרו של סולל לעייל‪.‬‬ ‫שלושת חברי הועד רכשו את הקרקעות עבור המתיישבים ובכספי המתיישבים‪ ,‬אך‬ ‫הקושאנים שהם המסמך הרשמי של השלטון‪ ,‬נרשמו ע'ש שלושת חברי הוועד‬ ‫בנפרד‪ ,‬כאילו הם בעלי הקרקעות הבלעדיים‪ ,‬ככתוב במסמך ‪ ,2‬קושאן מס‪13 .‬‬ ‫שלהלן‪:‬‬ ‫מסמך ‪ – 2‬קושאן מס‪01 .‬‬ ‫‪Page 83‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫תרגום‪ 20‬קושאן מס‪0121 .‬‬ ‫‪ 20‬הקושאן תורגם כנראה בסוף שנות העשרים של המאה העשרים‪.‬‬ ‫‪ 21‬ארכיון אשכנזי‬ ‫‪Page 84‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫הנקודות הרלבנטיות בקושאן מס‪ 01 .‬לאתור קרקעות יונה אשכנזי הן‪:‬‬ ‫תאריך רישום הקושאן‪ :‬יוני ‪1888‬‬ ‫המחוז‪ :‬חוראן‬ ‫עיר המחוז‪ :‬קוניטרה‬ ‫המקום‪ :‬שגום‬ ‫גבולות השטח בארבעה צדדים‪:‬‬ ‫דרך פיק וסקורפה‬ ‫קריית ג'ראדה‬ ‫דלי אלג'רף‬ ‫אדמת בת אלקיטרש‬ ‫גודל השטח‪ 3251 :‬דונם‬ ‫מהות האדמה‪ :‬מירי‬ ‫שם הרוכש‪ :‬האזרח העות'מני משה בלקנזון‪.‬‬ ‫שם מעביר הקרקע‪ :‬מד'ול עזיז‪.‬‬ ‫תאריך העברת הקרקע‪ :‬מאי ‪.1888‬‬ ‫האדמה הועברה בשלושה חלקים בלתי שווים לשלושת חברי הועד בנפרד‪ .‬לפי זה‬ ‫היו כנראה ‪ 9‬קושאנים‬ ‫( ‪ 3‬חלקים * שלושה חברים)‪.‬‬ ‫הקושאנים שנרשמו על שמם של שני חברי הוועד כהנא וברנשטיין אבדו‪/‬נעלמו‬ ‫במשך השנים‪ ,‬ובארכיונים נותרו רק הקושאנים על שמו של משה פלקינסון‪ .‬אחד‬ ‫מהם מובא כאן כדוגמא‪.‬‬ ‫‪Page 85‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫מסמך ‪ - 5‬תעודת אזרחות זמנית מס‪ 21 .‬ע'ש יונה אשכנזי‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ 22‬ארכיון אשכנזי‬ ‫‪Page 86‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫תעודת האזרחות לעייל החתומה ע'י יונה אשכנזי והמאושרת ע'י הנוטריון ד"ר ש‪.‬ג‪.‬‬ ‫קמני‪ ,‬היא מסמך הזיהוי היחיד שנמצא לגבי יונה אשכנזי בעל הזכות בקרקעות‬ ‫ביר שגום‪ ,‬והיא מכילה את הפרטים המזהים הבאים‪:‬‬ ‫שם‪ :‬יונה אשכנזי‬ ‫תאריך הוצאת התעודה‪22.3.1922 :‬‬ ‫גיל‪64 :‬‬ ‫מקום לידה‪ :‬צפת‪ ,‬פלשתינה‬ ‫מקום מגורים‪ :‬טבריה‬ ‫ויתור על אזרחות‪ :‬עות'מנית‬ ‫שם אשתו‪ :‬אסתר‬ ‫שם האב‪ :‬חיים יואל‬ ‫שם הסב‪ :‬שבח‬ ‫מספר התעודה‪23 :‬‬ ‫הרשות המוציאה התעודה‪ :‬ממשלת פלשתינה מחוז טבריה‬ ‫הקשרים ותובנות מנתוני מסמך ‪:5‬‬ ‫בתאריך הוצאת התעודה – ‪ – 22.11.1922‬יונה אשכנזי הצהיר כי הוא בן ‪64‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הוא יליד שנת ‪.1858‬‬ ‫התעודה הוצאה חודש ואחד עשרה ימים‪ ,‬לאחר המועד הרשמי של ה ‪,11.9.1922‬‬ ‫שבו בריטניה‪ 23‬קבלה מחבר הלאומים את המנדט על ארץ ישראל (פלשתינה)‬ ‫באמצעות המנהל האזרחי הבריטי בראשות הנציב העליון‪.‬‬ ‫אזרחותם של תושבי פלשתינה השתנתה מאזרחות של האימפריה העות'מנית‬ ‫לאזרחות פלשתינית תחת המנדט הבריטי‪ ,‬ולכן יונה אשכנזי כשאר התושבים‪,‬‬ ‫דב יוסף‪ ,‬השלטון הבריטי בארץ ישראל – פרשת כשלונו של משטר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬הוצאת מוסד ביאליק‪ ,‬תש"ח‪. -‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪1948.‬‬ ‫‪Page 87‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫חוייב להצהיר על ויתור על האזרחות העות'מנית ולקבל עליו את האזרחות‬ ‫הפשלתינית‪.‬‬ ‫יונה אשכנזי אזרח פלשתינה חי בטבריה שעל החוף המערבי של הכנרת‪ ,‬ואילו‬ ‫הקרקעות בביר שגום שיש לו זכות עליהן‪ ,‬נמצאות בחוראן‪ ,‬מצדה המזרחי של‬ ‫הכנרת כחלק מסוריה תחת שלטון המנדט הצרפתי‪.‬‬ ‫לאחר התחקיר הארוך והמקיף‪ ,‬נמצאו בידי משפחת אשכנזי נתונים המוכיחים את‬ ‫זכויותיו של סבא יונה אשכנזי בקרקעות ביר שגום – בני יהודה‪.‬‬ ‫מוטי הכין תיק משפטי הכולל את כל הנתונים ופנה לארכאות משפטיות‪.‬‬ ‫סוף הסיפור‪ :‬המשפחה קבלה בחזרה אחוז מסויים מן הקרקעות‪ ,‬והן רשומות על‬ ‫שמם של היורשים בטאבו במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪Page 88‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ .7‬תחקיר תעלומה באמצעות הקשרים‬ ‫מהו הקשר ומדוע הוא משמעותי וחשוב בפענוח תעלומה?‬ ‫הקשר ‪ -‬צירוף של שתי המילים‪ ,‬היקש וקשר‪.‬‬ ‫היקש = השוואה בין דברים‪.‬‬ ‫קשר = יצירת קשר בין דברים‪.‬‬ ‫הקשר = השוואה בין דברים ויצירת קשר ביניהם כתוצאה מן ההשוואה‪.‬‬ ‫בפיענוח תעלומה צריך לבצע כל הזמן הקשרים‪ .‬ניצבת בפנינו בעיה שצריך‬ ‫לפותרה‪ ,‬אך לא פעם נראה שאין קצה חוט המוביל לפתרון‪.‬‬ ‫לכן צריך לבחון היטב את השטח והאיזור שבו מתרחשת התעלומה‪ ,‬משום שכמעט‬ ‫תמיד‪ ,‬פזורים ומגובבים בו רמזים‪ .‬הרמזים הם נתונים שנראה כי אין שום קשר‬ ‫ביניהם‪ ,‬אך למעשה קיים קשר וצריך למוצאו‪ ,‬כי הוא יוביל לפתרון‪.‬‬ ‫מהי נקודת הפתיחה שממנה כדאי להתחיל?‬ ‫לא ברור ולכן כדאי להתחיל מנקודה כלשהי‪ .‬צריך להתחיל ולאסוף נתונים‪ ,‬ולנסות‬ ‫לקשר ביניהם‪.‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫מי חילל את המצבה של אבי אפרים שילה?‬ ‫סיפור התעלומה‪:‬‬ ‫בראשית ספטמבר ‪ ,2111‬התקשר חבר ילדות אל אחותי עדה שילה‪ ,‬בתו השנייה‬ ‫של אפרים שילה ז'ל‪ ,‬וסיפר לה כי השתתף באזכרה בבית העלמין בגבעת שאול‬ ‫בירושלים‪ ,‬ובסופה הלך לבקר את קברו של אביה שאותו העריך מאוד בחייו‪.‬‬ ‫המצבה על קברו של שילה‪ ,‬ייחודית ובולטת בשטח‪ .‬לתדהמתו הרבה‪ ,‬הוא ראה כי‬ ‫המצבה מנופצת ומחוללת‪.‬‬ ‫המראה בשטח היה בלתי סביר‪ ,‬והוא חשב לתומו שיתכן והמשפחה החליטה‬ ‫לערוך שיפוצים במצבה‪ ,‬וניפוצה הוא חלק מתהליך השיפוץ‪.‬‬ ‫‪Page 89‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫עדה הודתה לחבר ילדותה וענתה לו שהמשפחה אינה משפצת את המצבה‬ ‫וכנראה שמישהו חילל אותה‪ .‬היא התקשרה מייד למוטי גיסה בירושלים‪ ,‬שעיצב‬ ‫עם נמרוד בנו ונכדו של שילה את המצבה‪ ,‬והיה אחראי על הקמתה והצבתה‪,‬‬ ‫וספרה לו על הממצאים‪.‬‬ ‫שניהם הגיעו במהירות לבית העלמין ולתדהמתם ראו את התמונה הבאה‪:‬‬ ‫המצבה המנופצת‬ ‫‪Page 90‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫לפני‬ ‫אפריים שילה היה בין מקימי "המוסד" ועובדה זו הייתה חקוקה על המצבה‪.‬‬ ‫ההנחה הייתה כי המעשה לאומני וכי מישהו מבין קבלני עובדי המצבות שעבד‬ ‫במקום ויודע עברית‪ ,‬אחראי על המעשה‪ .‬מוטי הגיש תלונה במשטרה על חילול‬ ‫המצבה ובעיתון האינטרנטי ‪ , Ynet24‬התפרסמה ב ‪15.9.11‬כתבה המספרת על‬ ‫חילול המצבה‪.‬‬ ‫עוגמת הנפש וחוסר האונים של המשפחה היו גדולים מאוד‪.‬‬ ‫באותה עת הדרכתי סיור שורשים באוקראינה‪ ,‬ולא הייתי בארץ‪ .‬יום לפני שובנו‬ ‫ארצה‪ ,‬בקרנו בקברו של הבעש'ט מייסד החסידות במז'יבוז'‪ ,‬השוכן בבית העלמין‬ ‫היהודי בעיירה‪.‬‬ ‫הראיתי לחברי הקבוצה את פועלם השיטתי של הנאצים לניתוץ וחילול מצבות‬ ‫‪h t t p ://w w w .y n e t .c o .i l /a r t i c l e s /0,7340,L -‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪4122849,00.h t m l‬‬ ‫‪Page 91‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫בבתי העלמין היהודיים‪ ,‬ולא העליתי בדעתי שבאותה העת שאני מדריכה‪ ,‬מחולל‬ ‫קברו של אבי באותה הצורה בירושלים‪ ,‬בירתה של ישראל החופשית‪.‬‬ ‫לאחר שובי בקרתי בבית העלמין‪ ,‬והנתונים שראיתי עוררו בי ספקות שהמצבה‬ ‫חוללה מטעמים לאומנים‪ ,‬משום שבשטח ראיתי את הנתונים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬נופץ רק הלוח העליון של המצבה‪ ,‬בעוד שהלוח האופקי התחתון נותר שלם‪.‬‬ ‫‪ .2‬עמוד השיש שעליו נשען הלוח נותר שלם‪.‬‬ ‫‪ .3‬מצבתה הסמוכה של אמי‪ ,‬נותרה שלמה‪.‬‬ ‫‪ .4‬שברי המצבה מרוכזים ומונחים במרחק מן הקבר‪.‬‬ ‫‪ .5‬על שברי המצבה ישנם כתמי סיד וטיח‪.‬‬ ‫‪ .6‬סמוך מאוד לקברי הורי ישנו קבר טרי של אישה בשם ז'ולייט‪ ,‬ועליו ניצבת‬ ‫מצבה חדשה ומאוד מפוארת‪.‬‬ ‫בדיקה ראשונית של הנתונים באמצעות הקשרים‬ ‫הנחות ושאלות‪:‬‬ ‫‪ .1‬אם מנפצי המצבה עשו זאת מטעמים לאומנים‪ ,‬הם לא היו מסתפקים רק בניפוץ‬ ‫הלוח העליון של המצבה‪ ,‬אלא מנפצים את כל חלקיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הם היו מנפצים גם את מצבתה הסמוכה של אמי‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדוע חלקי המצבה היו מרוכזים במקום מסויים? אם המנפצים עשו זאת מטעמי‬ ‫לאומנות‪ ,‬חלקי המצבה היו מפוזרים בכל מקום ולא מרוכזים‪.‬‬ ‫‪ .4‬כיצד הגיע סיד על שברי המצבה?‬ ‫המסקנה מן הנתונים בשטח הייתה שאת מחללי המצבה צריך לחפש בכיוון שאינו‬ ‫לאומני‪ ,‬ואולי הוא נמצא בסביבה הקרובה‪.‬‬ ‫בונה המצבה של אבי סיפר כי שמע‪ ,‬שהייתה באזור אזכרה או לוויה גדולה רבת‬ ‫משתתפים‪ ,‬ואולי ניפוץ המצבה התרחש בעת האירוע הזה כתאונה ולא בכוונה‪.‬‬ ‫‪Page 92‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫בהנחה שעובדה זו נכונה‪ ,‬נשאלה השאלה‪:‬‬ ‫מדוע איש לא חיפש אותנו כדי לדווח על האירוע‪ ,‬ומדוע איש לא לקח אחריות‬ ‫על שיקום המצבה?‬ ‫התשובה נותרה פתוחה‪.‬‬ ‫חיבור קצוות‪:‬‬ ‫‪ .1‬בראשית חודש נובמבר ‪ ,2111‬השתתפתי ב'ניחום אבלים' על מות בן כיתתי‪.‬‬ ‫בבית משפחת האבלים פגשתי את אחת מידידות המשפחה‪ ,‬שספרה כי בחודש‬ ‫אוגוסט ‪ ,2111‬היא השתתפה באזכרה לצביה גיסתה‪ ,‬הקבורה בסמיכות לקברי‬ ‫הורי בהר המנוחות בירושלים‪ .‬במועד האזכרה כבר ראתה שהמצבה על קברו של‬ ‫אבי מנופצת‪.‬‬ ‫המידע הזה היה רב ערך לפתרון התעלומה‪.‬‬ ‫מכאן היה ברור שהמצבה נופצה לפחות כחודשיים לפני שהמידע על כך הגיע‬ ‫לידינו‪ ,‬בספטמבר ‪.2111‬‬ ‫‪ .2‬בביקור נוסף בבית העלמין‪ ,‬בדקתי את יום פטירתה של צביה וראיתי כי הוא י'ג‬ ‫באב‪ ,‬ובשנה זאת חל בשבת ‪.13.8.2111‬‬ ‫‪ .3‬בדקתי את תאריך פטירתה של ז'ולייט‪ ,‬הקבורה בקבר הטרי בסמוך להורי‪,‬‬ ‫וראיתי כי התאריך הוא ‪.7.6.2111‬‬ ‫הקשר בין הנתונים חובר‪:‬‬ ‫ המידע שנתן בונה המצבה על אירוע רב משתתפים שבו כנראה נופצה המצבה‪.‬‬‫ המידע שנתנה גיסתה של צביה כי באזכרה לזכרה באוגוסט ‪ ,2111‬המצבה כבר‬‫הייתה מנופצת‪.‬‬ ‫ תאריך פטירתה של ז'ולייט היה למעלה מחודשיים לפני תאריך האזכרה של‬‫צביה‪.‬‬ ‫‪Page 93‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ ממצבתה המפוארת של ז'ולייט‪ ,‬הסקתי כי לווייתה הייתה רבת משתתפים‪.‬‬‫ לכלוך הסיד על שברי המצבה‪.‬‬‫מההקשר בין הנתונים הסקתי כי ניפוץ המצבה היה במהלך לווייתה של ז'ולייט‪,‬‬ ‫ובמהלך הקמת המצבה על קברה הטרי‪ ,‬הותז סיד לשברי המצבה של אפרים‬ ‫שילה‪.‬‬ ‫מוטי המשיך את מהלך ניתוח המידע הזה‪ ,‬חיפש את מספרי הטלפון של משפחת‬ ‫ז'ולייט ופנה אליהם‪ ,‬והם הודו שהמצבה על קברו של אבי נופצה במהלך הלווייה‬ ‫של אמם ז'ולייט‪.‬‬ ‫התעלומה נפתרה באמצעות תחקיר והקשרים‪.‬‬ ‫הפתרון היה מונח במרחק של מטר מקברו של אפרים שילה ז'ל‪ ,‬אך תהליך‬ ‫הפתרון היה ארוך ומלווה סבל‪.‬‬ ‫‪Page 94‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ .8‬כיצד לפנות לארכיונים?‬ ‫‪ 8.0‬ארכיונים אינטרנטי‬ ‫ישנם מאגרי נתונים אינטרנטים כדוגמת ‪JGen 25‬‬ ‫ו‪. Мемориал26‬‬ ‫ב ‪ JGen‬ניתן לעיתים לאתר תקציר רישום נתונים אישיים (אם קיימים) כלליים כמו‪:‬‬ ‫שם אב‪ ,‬שם אם‪ ,‬תאריכי לידה‪ ,‬נישואין‪ ,‬פטירה‪ ,‬ברית מילה ועוד‪ ,‬אך לא ניתן‬ ‫לאתר מסמכים מקוריים‪.‬‬ ‫לעיתים צריך להרשם למאגר ולהגיע לנתונים באופן חופשי‪ ,‬אך כדי לקבל מידע‬ ‫מפורט יותר‪ ,‬המחפש מתבקש לשלם בתמורה לקבלת הנתונים ודרכי התשלום‬ ‫מוצגות באתר הארכיוני‪.‬‬ ‫באתר הזיכרון של חיילי הצבא האדום ‪ ,Мемориал‬המחפש צריך לכתוב את‬ ‫נתוני בקשתו באותיות קיריליות כמו‪ :‬שם פרטי‪ ,‬שם האב ושם המשפחה‪.‬‬ ‫באם נמצא מידע‪ ,‬האתר מציג את התוצאות ואת המסמך המקורי שבתוכו מוצג‬ ‫המידע ובשפה המקורית שבה נכתב‪.‬‬ ‫על המחפש להתמקד בתהליך החיפוש במילות מפתח הרלבנטיות למטרתו כלומר‪:‬‬ ‫שם משפחה ופרטי‪ ,‬מקום‪ ,‬תאריך‪.‬‬ ‫‪ 8.2‬ארכיונים‬ ‫במדינות השונות קיימים מערכים מדורגים של ארכיוני המדינה כלומר‪ ,‬ארכיון‬ ‫מרכזי‪ ,‬ארכיונים מחוזיים‪ ,‬ארכיונים היסטוריים‪ ,‬ארכיונים עירונים‪/‬מקומיים וכו'‪.‬‬ ‫‪h t t p ://w w w .j e w i s h g e n .o r g‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪h t t p ://w w w .o b d -m e m o r i a l .r u /h t m l /i n d e x .h t m l‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪Page 95‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ידע אישי לא ימצא בד'כ בארכיון המרכזי של המדינה‪.‬‬ ‫קיימים ארכיונים יעודיים השייכים לרשויות‪ ,‬מוסדות‪ ,‬מוזיאונים שונים‪.‬‬ ‫תהליך החיפוש‬ ‫הארכיונים אינם נגישים לרבים מן המחפשים‪ ,‬בגלל המרחק הפיזי בין מקום מגוריו‬ ‫של המחפש לבין מיקום הארכיון והמחפש שואל את השאלות הבאות‪:‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם ניתן לקבל מידע באמצעות דוא'ל או דואר?‬ ‫תשובה‪ )1 :‬קבלת המידע תלויה ברמת המודרניות ובכוח האדם בארכיון העומד‬ ‫לרשות חיפוש עבור לקוחות‪.‬‬ ‫לרוב הארכיונים היום יש אתר באינטרנט וניתן לכתוב אליהם בדואר אלקטרוני‪.‬‬ ‫‪ )2‬יש ארכיונים שכל ההתכתבות אתם תהיה בדוא'ל ויש ארכיונים שיענו בדוא'ל‬ ‫וישלחו טפסים‪ ,‬שעל המחפש למלא ולהחזירם בדואר רגיל והתשובה תתקבל‬ ‫בדואר‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד לאתר מידע כשאין תקשורת אלקטרונית עם הארכיון?‬ ‫תשובה‪ :‬פירושו שלארכיון אין אמצעים פיננסיים לתת שרות מידע מרחוק ועל‬ ‫המחפש לאתר איש מיומן בחיפוש המתגורר באזור הארכיון ולשלם לו תמורת‬ ‫ביצוע העבודה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם הארכיונים גובים עמלות עבור חיפוש המידע והעברתו למחפש‪ ,‬ואם‬ ‫כן כיצד משלמים?‬ ‫תשובה‪ :‬בד'כ הארכיונים גובים עמלה‪.‬‬ ‫אם הארכיון איתר מידע רלבנטי לחיפוש‪ ,‬הוא מודיע למחפש על כך‪ ,‬ומציין את‬ ‫גובה העמלה‪ ,‬וכותב את מספר חשבון הבנק שאליו יש להעביר את התמורה‪.‬‬ ‫לאחר התשלום‪ ,‬יש לפקסס לארכיון את קבלת העברת התשלום‪ ,‬או לשלוח אותה‬ ‫בדוא'ל‪.‬‬ ‫לאחר שהארכיון מוודא שהתשלום הגיע לחשבונו‪ ,‬הוא מעביר את המידע למחפש‬ ‫בדואר או בדוא'ל‪.‬‬ ‫‪Page 96‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫שאלה‪ :‬באיזו שפה לקיים את התקשורת עם הארכיון?‬ ‫תשובה‪ :‬בד'כ אפשר לכתוב לארכיון באנגלית‪ ,‬אך תשובתו תהיה בשפת מדינת‬ ‫הארכיון‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם כדאי לשאול שאלות כלליות ומפורטות?‬ ‫תשובה‪ :‬החומרים בארכיונים מסודרים לפי נושאים ולפי תאריכים‪ ,‬ולכן השאלות‬ ‫צריכות להיות מאוד ממוקדות עם מילות מפתח המכוונות את הארכיונאי לנושא‬ ‫המבוקש‪.‬‬ ‫‪Page 97‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ .9‬סיכום‬ ‫המדריך לתחקיר איתור שורשים‪ ,‬אזרחות ונכסי משפחה‬ ‫נכתב על סמך ידע וניסיון רב שנצברו לאורך השנים‪ ,‬ושהוכיחו את עצמם באיתור‬ ‫מידע‪.‬‬ ‫עקרונות התחקיר שהובאו כאן בליווי דוגמאות‪ ,‬נכונים לכל תחקיר‪ .‬קרוב לודאי‬ ‫שבכל סיפור אישי‪ ,‬ישנן וריאציות הנובעות מאופיו המיוחד של הסיפור הנחקר‪ ,‬ולכן‬ ‫על המחפש להתאים את כלי תחקיר לצרכיו שלו‪.‬‬ ‫בהמשך למגמה זאת של נסיון מצטבר‪ ,‬יתווספו בעתיד מוצרים נלווים למדריך‪.‬‬ ‫מדריכים בהכנה בסדרת מדריכי פינצטה‪:‬‬ ‫ המדריך לתחקיר הכנת סיורים‪/‬סיורי שורשים‪.‬‬‫ המדריך לתחקיר לכתיבת ספר דוקומנטרי‪/‬עלילתי‪.‬‬‫‪ -‬המדריך לתחקיר לכתיבת תסריט‪.‬‬ ‫אשמח לתגובות והערות אל הכתובת הרשומה למטה בתחתית העמוד‪.‬‬ ‫ליצירת קשר עם נורית אשכנזי ‪,‬להזמנת הרצאות או סדנאות‬ ‫התקשרו ‪151-7339456‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪Page 98‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫‪ .01‬מקורות‬ ‫ אבן שושן אברהם‪ ,‬המילון העברי המרוכז‪,‬‬‫ע' ‪ 757‬הוצ' קריית ספר בע'מ ירושלים‪1991 ,‬‬ ‫ ארד יצחק‪ ,‬ישראל גוטמן ואברהם מרגליות‬‫(עורכים)‪ ,‬השואה בתיעוד ‪ -‬מבחר תעודות על‬ ‫חורבן יהודי גרמניה ואוסטריה פולין ובריה'מ‪,‬‬ ‫יד ושם ירושלים תשל"ח ע' ‪. 75‬‬ ‫ ארכיון אשכנזי‪.‬‬‫ ארכיון אירנה יוהנס‬‫ ארכיון הרייך בקובלנץ‪ ,‬ספר הזכרון; ארכיון הרייך‬‫קובלנץ‪ ,‬כרטיסיות ילדים בגילי חינוך חובה;‬ ‫תיקי ‪R A S . 15.19 O F D‬‬ ‫ארכיון הרייך‪ ,‬מח' פוטסדם‪,‬‬ ‫ ארכיון יד ושם‪ ,‬מאגר השמות‪.‬‬‫ ארכיון שילה‪.‬‬‫ יוסף דב ‪ ,‬השלטון הבריטי בארץ ישראל –‬‫פרשת כשלונו של משטר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬הוצאת‬ ‫מוסד ביאליק‪ ,‬תש"ח‪.1948-‬‬ ‫ נחמני י‪" ,.‬בני יהודה (שגום)"‪ ,1928 ,‬ארכיון‬‫קק'ל בארכיון הציוני ירושלים ומידע נוסף לאחר‬ ‫שנת ‪.1928‬‬ ‫ מדינת ישראל‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬מנהל האוכלוסין‪,‬‬‫חוק האזרחות‪.12.9.1996 ,‬‬ ‫‪ -‬משרד המשפטים‪ ,‬מודעה בעיתון ‪.23.1.1985‬‬ ‫‪Page 99‬‬ ‫‪w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456‬‬ ‫ התיחום הגיאוגרפי של גבולות הזכויות על קרקעות‬,‫ סולל אשר ד"ר‬1991 ,‫ הוצ' המרכז למיפוי ישראל‬,‫ישראל ומיפויים‬-‫בארץ‬ http://www.gis.mapi.gov.il/mapi/gis/moreset_1_new/moreset_1_new/ofer/mis_mo reset/makor_mis/cadaster_a.htm. ‫ישראל במחצית השנייה‬-‫ "רישום הקרקעות בארץ‬,‫ שכטר יצחק‬‫ תשרי‬45, ‫ קתדרה‬,161-147 '‫ עמ‬,"‫של המאה הי"ט‬ .1987 ,‫תשמ"ח‬ h t t p ://w w w .s m k b .a c .i l /a h a /c o n t e n t /P r o j e c t s /s h o a a /t e u d o t /H u k e y _ N i r e n b e r g .h t m h t t p ://w w w .b u n d e s a r c h i v .d e /b e n u t z u n g /z e i t b e z u g /n a t i o n a l s o z i a l i s m u s /00301/i n d e x .h t m l .e n h t t p ://w w w .g o l a n .o r g .i l /649/333.h t m h t t p ://w w w .y n e t .c o .i l /a r t i c l e s /0,7340, L -4122849,00.h t m l w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456 Page 100 ‫ אתרים רלבנטיים לתחקיר‬.00 http://www.ancestry.com/?o_xid=50565&o_lid=50565&o_sch=Email ‫החברה להשבת נכסי נספי השואה‬ http://www.hashava.org.il Avotanu http://www.avotaynu.com/index.htm http://www.google.com/earth/index.html Arolsen Archive http://www.its-arolsen.org/en/archives/index.html Yad Vashem Archive http://www1.yadvashem.org/yv/he/about/archive/index.asp JewishGen http://www.jewishgen.org/ Yizkor books http://yizkor.nypl.org/ Gesher Galicia http://www.jewishgen.org/galicia/cadastral_maps_and_landowners_p roject/records.php Poland www.archiwa.gov.pl/lang-pl.html Ushmm w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456 Page 101 http://www.ushmm.org/namesearch The Central Archives for thr History of the Jewish People Jerusalem (CAHJP) http://cahjp.huji.ac.il/ The Central Zionist Archives http://www.zionistarchives.org.il/za/pMain.aspx Eastern Europe http://www.rtrfoundation.org/search.php Memorial (‫(אתר זכרון לחיילי הצבא האדום‬ http://www.obd-memorial.ru/html/index.html ‫גנזך המדינה‬ http://www.archives.gov.il/ArchiveGov Das bundesarchiv http://www.bundesarchiv.de/gedenkbuch/index.html.en w w w .n i f l a o t .c o m ,n i f l a o t 08@g m a i l .c o m , 972-050-7339456 Page 102