‫תחזוקת נחלים‪ :‬בחינה של שיטות ממשק שונות על‬ ‫עושר ומגוון המינים לאורך נחלים‬ ‫השתתפו במחקר‪:‬‬ ‫רשות הטבע והגנים‪ :‬מרגרטה וולצ'אק‪ ,‬יפתח סיני‪ ,‬אלי שדות‪ ,‬שי קורן‪ ,‬רועי שריבר‪ ,‬רועי בן‬ ‫יוסף‪ ,‬עמית דולב‪ ,‬יהושע שקדי‬ ‫התחנה לחקר הסחף‪ ,‬משרד החקלאות‪ :‬שמואל ארבל ורן מולכו‬ ‫רשות ניקוז חוף כרמל‪ :‬משה יזרעאלי ודוד אברהם‬ ‫החברה להגנת הטבע‪ :‬אמיר פרלברג‬ ‫עצמאיים‪ :‬מנחם אדר‪ ,‬איתי שמשון‬ ‫מפרסומי חטיבת המדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬ ‫דצמבר ‪3102‬‬ ‫‪1‬‬ 2 ‫תחזוקת נחלים‪ :‬בחינה של שיטות ממשק שונות על עושר ומגוון‬ ‫המינים לאורך נחלים‬ ‫השתתפו במחקר‪:‬‬ ‫רשות הטבע והגנים‪ :‬יפתח סיני‪ ,‬מרגרטה וולצ'אק‪ ,‬אלי שדות‪ ,‬שי קורן‪ ,‬רועי שריבר‪ ,‬רועי בן יוסף‪ ,‬עמית דולב‪,‬‬ ‫יהושע שקדי‬ ‫התחנה לחקר הסחף‪ ,‬משרד החקלאות‪ :‬שמואל ארבל ורן מולכו‬ ‫רשות ניקוז חוף כרמל‪ :‬משה יזרעאלי ודוד אברהם‬ ‫החברה להגנת הטבע‪ :‬אמיר פרלברג‬ ‫עצמאיים‪ :‬מנחם אדר‪ ,‬איתי שמשון‬ ‫עזרו באיסוף נתוני צומח‪ :‬מימי רון‪ ,‬דבורה שיצר‪ ,‬בוסמת סגל‪ ,‬הגר לשנר‪ ,‬רעות לוריא‪ ,‬אמיר ארנון‬ ‫מסמך זה יצוטט כך‪ :‬סיני וחובריו (‪ .)3102‬תחזוקת נחלים‪ :‬בחינה של שיטות ממשק שונות על מגוון ועושר‬ ‫המינים לאורך נחלים‪ .‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫מפרסומי חטיבת המדע‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬ ‫דצמבר ‪3102‬‬ ‫‪3‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫תקציר‬ ‫נחל ברקן‬ ‫‪..................................................................‬‬ ‫‪..................................................................‬‬ ‫מספר עמוד‬ ‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫נחל עוז ונחל נעמן – צומח‬ ‫נחל עוז ונחל נעמן – סקרי עופות‬ ‫נחל עוז ונחל נעמן – סקרי יונקים‬ ‫‪..................................................................‬‬ ‫‪..................................................................‬‬ ‫‪..................................................................‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪4‬‬ ‫תקציר מחקר תחזוקת נחלים‬ ‫יפתח סיני‪ ,‬מרגרטה וולצ'אק ויהושע שקדי‬ ‫מטרה‬ ‫מטרת המחקר היא לבחון שיטות ממשק בטיפול בצומח גדות לאורך נחלים‪ ,‬בכדי לאפשר ניקוז של הנחל תוך‬ ‫כדי שמירה על המגוון הביולוגי‪.‬‬ ‫שיטות‬ ‫כיסחנו לאורך נחל ברקן את הצומח בתבניות שונות (איור ‪ )0‬ובחנו את ההשפעה של התבניות השונות על‬ ‫זרימת המים‪ ,‬מגוון מיני צמחים ומגוון מיני עופות‪ .‬לאור תוצאות המחקר‪ ,‬חזרנו על התהליך בשני נחלים‬ ‫נוספים‪ .‬באופן זה‪ ,‬קיבלנו נחל אחד שרובו ברוחב "בינוני" וערכיותו גבוהה יחסית (נחל ברקן ברמות מנשה)‪,‬‬ ‫אך גדותיו מכוסות ב עשב קוקויה (דשא) שיכול להשפיע על חלק מתוצאות הממשק; נחל אחד צר (דמוי תעלה)‬ ‫המאפיין נחלים רבים בשטחים חקלאיים ובעל ערכיות ביולוגית נמוכה יחסית (נחל עוז‪ ,‬בעמק יזרעאל); נחל‬ ‫אחד רחב בעל ערכיות ביולוגית גבוהה (נחל נעמן בעמק עכו)‪.‬‬ ‫במחקר הוגדרו ארבעה טיפוסי טיפול (כיסוח צומח) עיקריים‪ :‬כיסוח שתי גדות הנחל כל שנה‪ ,‬כיסוח של גדה‬ ‫אחת בלבד כאשר הגדה שממול נשארת לא מכוסחת (כל שנה אותה הגדה)‪ ,‬כיסוח גדה אחד לסירוגין (כל שנה‬ ‫גדה אחרת) ואי כיסוח‪.‬‬ ‫בחלק מהנחלים נמדד שינוי בחתך הערוץ בציר הזמן‪ ,‬וכן נמדדה כמות הסחף ששקעה‪ .‬בחלקות השונות נבחן‬ ‫מגוון מיני הצומח ומגוון מיני העופות‪ ,‬ובנחל עוז ובנחל נעמן נבחן גם מגוון מיני היונקים הקטנים (מכרסמים‬ ‫וחדפים) ונערך מעקב אחרי עקבות וגללים של יונקים גדולים‪ ,‬כדי לבחון את תפקוד הנחל כמסדרון אקולוגי‪.‬‬ ‫המחקר בנחל ברקן נערך בשנים ‪ ,3112-3113‬ובנחל עוז ובנחל נעמן בשנים ‪.3100-3112‬‬ ‫איור ‪ :0‬צילום של אזור המחקר בנחל נעמן‪ ,‬בה גדה אחת כוסחה והגדה שמולה לא‬ ‫‪5‬‬ ‫תוצאות‬ ‫ניקוז‬ ‫בנחל ברקן‪ ,‬התוצאות היו חד משמעיות‪ :‬פרופיל הנחל לא השתנה כפונקציה של ממשק הצומח‪ ,‬ולא ניכר כל‬ ‫הבדל בשקיעת סחף בגלל שיטות הכיסוח השונות‪ .‬בנחלים האחרים התוצאות חלקיות‪ ,‬בעיקר בגלל תקלות‬ ‫טכניות שליוו את המחקר‪ .‬עם זאת‪ ,‬חוות הדעת של אנשי הסחף היא שבכל הנחלים שנבדקו‪ ,‬השפעת ממשק‬ ‫הצומח שולית ביחס לגיאומורפולוגיה ולמתקנים הנדסיים‪ .‬כלומר‪ ,‬היצרות טבעית של הנחל או גשרים‬ ‫ומעבירי מים‪ ,‬משפיעים על הזרימה בנחל באופן משמעותי הרבה יותר מאשר הצומח‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬השילוב שבין‬ ‫מתקן הנדסי והצטברות הצומח המכוסח מגבירות את הסיכוי להחמרת בעיות ניקוז‪.‬‬ ‫צומח‬ ‫לא מצאנו‪ ,‬בכל הנחלים‪ ,‬שלשיטות הכיסוח השונות היתה השפעה על מגוון הצומח‪ .‬בנחל נעמן ובנחל עוז בחנו‬ ‫את ההשפעה של השיטות השונות על מבנה הצומח (גובה בעיקר)‪ ,‬וגם במשתנה זה לא מצאנו השפעה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫בכל הנחלים‪ ,‬מתבצע כיסוח של הצומח שנים ארוכות‪ ,‬ולכן צריך לבחון האם התוצאה אינה תוצר לוואי של‬ ‫הממשק לפני הניסוי‪ .‬בנחל נעמן הצלחנו לזהות אזור שבו הצומח לא כוסח שנים ארוכות‪ ,‬ושם נרשם מגוון‬ ‫מינים גבוה יותר מאשר בשאר החלקות‪ ,‬אך הבדל זה בא לידי ביטוי רק בגדה אחת‪.‬‬ ‫אין הבדל מהותי בכיסוי פטל וקנה בין שיטות הממשק השונות‪ ,‬אם כי יש סימנים שבהעדר כיסוח כיסוי הקנה‬ ‫עולה וכיסוי הפטל יורד‪ .‬בטיפול היחיד בנחל נעמן (ללא כיסוח כלל מספר שנים) בו בתחילת הניסוי היה כיסוי‬ ‫משמעותי של זיפנוצה חבויה (דשא)‪ ,‬נרשמה עליה בכיסוי מין זה עם הזמן‪.‬‬ ‫לרוב‪ ,‬לא היתה השפעה של שיטות הממשק על שכיחות מיני צמחים נדירים‪ .‬עם זאת‪ ,‬במקומות בהם שלט‬ ‫זיפנוצה חבויה (עשב קוקויה‪ ,‬דשא) נראה היה ששכיחות המינים הנדירים יורדת‪.‬‬ ‫עופות‬ ‫כיסוח של הצומח על שתי הגדות הביא למגוון מיני העופות הנמוך ביותר בכל הנחלים‪ .‬היו הבדלים בין‬ ‫הנחלים‪ ,‬על פי רוחבם ואופיים‪ .‬אפשר להכליל ולומר שבחלקות שאינן מכוסחות כלל מגוון המינים גבוה יותר‬ ‫(פרט לנחל ברקן שם המגוון היה הגבוה ביותר כשכוסחה גדה אחת בלבד)‪ .‬יש השפעה ברורה לרוחב הנחל‪,‬‬ ‫כשבנחל עוז כיסוח בגדה אחת השפיע על המתרחש בגדה המקבילה‪ ,‬שלמעשה נושקת לה‪.‬‬ ‫יש הבדל מהותי בהרכב חברת העופות בין הנחלים‪ ,‬כשבנחל עוז יש בעיקר מגוון גבוה בקיץ ובנחל נעמן מגוון‬ ‫גבוה בחורף‪.‬‬ ‫יונקים‬ ‫בחינת נוכחות יונקים התבצעה בנחל עוז ובנחל נעמן‪ .‬ככל שעולה תדירות הכיסוח יש מגמת ירידה במספר‬ ‫היונקים הקטנים שנלכדו בחלקות‪ .‬מספר הפרטים נמוך ביותר לאחר הכיסוח ועולה בהתמדה עד הכיסוח‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫בחינת נוכחות וסימני פעילות של יונקים גדולים בחלקות המחקר נכשלה משום שהחלקות קטנות מדי‪.‬‬ ‫תצפיות וסימני פעילות של חתולי ביצות‪ ,‬לוטרות (מעט) ונוטריות היו שכיחים יותר צמוד לנתיב הנחל מאשר‬ ‫הרחק ממנו‪ .‬בשאר המינים לא נרשם הבדל משמעותי‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מסקנות‬ ‫בנחלי ישראל מתבצעות פעולות תחזוקת נחלים וכיסוח צומח בהיקף רחב ביותר‪ .‬המסקנה המרכזית היא‬ ‫שכנראה אין לפעולות אלה סיבה אמיתית‪ .‬למרות שהנתונים ההידרולוגיים חסרים‪ ,‬בגלל תקלות טכניות‬ ‫במהלך המחקר‪ ,‬נראה שלפעולות כיסוח הצומח אין השפעה חשובה על זרימת המים בנחל ומניעת הצפות‪,‬‬ ‫ולעיתים אף השפעה שלילית‪ ,‬כשהצומח המכוסח מצטבר וחוסם את הנחל‪ .‬עם זאת‪ ,‬חלק זה של המחקר לא‬ ‫בוצע כהלכה‪ ,‬ואנחנו קוראים לרשויות הניקוז ולתחנה לחקר הסחף לשוב ולבצע מחקרים ייעודיים בתחום זה‬ ‫כדי לחסוך בזבוז כספים מיותר‪.‬‬ ‫למבנה הנחל ולמתקנים הנדסיים יש השפעה מהותית על הניקוז‪ ,‬גדולה מזו של הצומח‪ .‬באתרים אלה‪ ,‬בהם‬ ‫זרימת המים מואטת או מואצת בגלל מתקן הנדסי או משום הצרה אחרת של הנחל‪ ,‬יש לעיתים צורך בכיסוח‬ ‫הצומח‪ .‬אך אלה הם היוצאים מהכלל‪ ,‬בניגוד לכלל הנהוג היום של כיסוח צומח פעם או פעמיים בשנה‪.‬‬ ‫לא נמצאו במחקר זה עדויות לכך שמשטרי כיסוח שונים גורמים לנזק משמעותי למגוון המינים‪ .‬נמצאו‬ ‫השפעות של הכיסוח על מגוון המינים‪ ,‬במיוחד על מגוון העופות ובמידה פחותה על הצומח והיונקים‪ ,‬אך‬ ‫ההשפעות אינן דרמטיות‪ .‬סביר להניח שיש פעולות רבות אחרות בשטח שהשפעתן גדולה יותר (עיבוד‪ ,‬ריסוס‪,‬‬ ‫השלכת פסולת)‪.‬‬ ‫לממשק העבר יכולות להיות השפעות מהותיות על התוצאות‪ .‬יתכן והתמונה שהתקבלה במחקר זה היא‬ ‫תולדה של שנות ממשק אינטנסיבי שנמשך שנים ארוכות‪ ,‬ובהינתן תקופה ארוכה בהרבה מזו של תקופת‬ ‫המחקר‪ ,‬היינו מוצאים שההשפעה של הפסקת הכיסוח גבוהה הרבה יותר‪ .‬התוצאות שהתקבלו מהחלקות‬ ‫בנחל נעמן בהן לא כוסח הצומח שנים רבות לפני תחילת הניסוי‪ ,‬מרמזות לכך‪ .‬לפיכך‪ ,‬במרבית המקרים‪,‬‬ ‫ההמלצה היא להמעיט בכיסוח ככל האפשר‪ ,‬ולתאם בין פעולות הכיסוח לבין הפעולות הנדרשות לנושא‬ ‫הניקוז‪ ,‬ולאופי הנחל (הרכב המינים‪ ,‬ניצול בעונות השונות‪ ,‬מיקום הנחל ורוחבו) כפי שפורט בפסקה הקודמת‪.‬‬ ‫לא נמצאו עדויות לכך שהכיסוח מעודד מינים פולשים ומתפרצים‪ ,‬וגם לא עדויות הפוכות‪ ,‬לפיהן ללא כיסוח‬ ‫ישתלטו מינים אלה על השטח‪.‬‬ ‫השלכות לשמירת טבע מעבר לתחומי מחקר זה‬ ‫האידאולוגיה של שמירת הטבע היא להמעיט בהתערבות ובהשפעת האדם ככל האפשר‪ ,‬אלא אם כן נדרשת‬ ‫פעולת ממשק אקטיבי כדי לתקן את השפעות העבר של האדם‪ .‬לכן‪ ,‬למרות שהתוצאות של מחקר זה אינן‬ ‫מצביעות על השפעה דרמטית של כיסוח הצומח בגדות הנחלים על מגוון המינים‪ ,‬המלצתנו היא להמעיט‬ ‫בפעולות שאינן באמת נחוצות לפתרון של בעיות ניקוז‪ .‬להבנתנו‪ ,‬בהינתן זמן מספיק‪ ,‬ויש לכך תימוכין גם‬ ‫מנחל נעמן‪ ,‬לאט ובהתמדה‪ ,‬ככל שפעולות הכיסוח יתמעטו‪ ,‬תשתפר איכות בית הגידול‪ .‬הבנה זו נסמכת על‬ ‫ניסיון רב שנים בבתי גידול אחרים‪ ,‬בארץ ובעולם‪ ,‬בהם שטחים השתקמו לאחר שנים של טיפול שפגע במגוון‪,‬‬ ‫ובמיוחד בבתי גידול לחים‪.‬‬ ‫אזורי נחלים יכולים לשמש כמסדרונות אקולוגיים‪ .‬הדבר ברור למינים החיים בבתי גידול לחים ובצמוד להם‪,‬‬ ‫כמו חסרי חוליות שונים‪ ,‬צבי ביצות‪ ,‬דו‪-‬חיים‪ ,‬מיני עופות רבים‪ ,‬לוטרה וחתול ביצות‪ .‬הסיכוי למעבר של‬ ‫מינים אלה בין אזורים שונים עולה ככל שבית הגידול מופר פחות‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם בהיבט זה‪ ,‬של המסדרונות‬ ‫האקולוגיים‪ ,‬יש יתרון לצמצום בפעולות כיסוח הצומח‪ .‬כמו כן‪ ,‬הרחבת רצועת הנחל בה לא יתבצע ממשק‪,‬‬ ‫וכן הגדלת המורכבות המבנית של הצומח‪ ,‬יאפשרו למסדרון אקולוגי לתפקד טוב יותר למינים רבים יותר‪.‬‬ ‫ההמלצות שלנו אינן שוללות מכל וכל פעולות כיסוח‪ .‬ראשית‪ ,‬יש אתרים בהם יש בעיות ניקוז קשות‪ ,‬ושם‬ ‫אפשר וגם רצוי לכסח את הצומח‪ .‬אבל‪ ,‬ראוי לעשות זאת במשורה‪ ,‬ובאופן ממוקד‪ .‬ראוי לבצע את הפעולות‬ ‫האלה באופן שיהיה תואם לצרכים האקולוגיים של הנחל‪ .‬למשל‪ ,‬יש צורך בכיסוח שטחים כדי לאפשר הטלה‬ ‫של צבים רכים בנחלי החוף‪ .‬לעיתים‪ ,‬אפשר לשלב גם בהיבטים תיירותיים‪ ,‬כמו לאורך שבילי נחל נופיים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פעולות אלה צריכות להשתלב במאמץ המשותף של רשות הטבע והגנים ורשויות הניקוז‪ ,‬ליצירת מפות הסכמה‬ ‫לתחזוקת נחלים‪ ,‬שהן שילוב של מפות רגישות אקולוגית וצרכי הניקוז‪.‬‬ ‫בנחלים רבים יש השתלטות של קנה‪ ,‬אשל ופטל‪ .‬למיטב הידע שברשותנו‪ ,‬מצב זה הוא תולדה‪ ,‬במקרים רבים‪,‬‬ ‫של פעולות האדם‪ .‬מינים אלה משתלטים לאחר שרפות‪ ,‬ריסוסים‪ ,‬המלחת המים ולאחר פעולות של הסדרת‬ ‫הנחל‪ .‬מגוון המינים מכל הקבוצות הטקסונומיות יורד‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בסבך אחיד של קנה‪ ,‬אשל או פטל‪ ,‬וכדי‬ ‫להגדיל את המגוון‪ ,‬במסגרת הפעולות המשותפות עם רשויות הניקוז‪ ,‬אפשר להתערב במערכת האקולוגית‬ ‫ולהביא לידי החלפה של מינים אלה במינים אחרים‪ .‬מאידך‪ ,‬צומח סבוך כמו סבך פטל‪ ,‬אשל או קנה‪ ,‬יכול‬ ‫להגן (פילטר אקולוגי) על הערוץ עצמו מפני ריסוסים או הפרעות אחרות‪ .‬לפיכך‪ ,‬את הפעולות לדילול מינים‬ ‫אלה צריך לתכנן בקפידה בהתאמה לתנאי האזור‪.‬‬ ‫במחקר זה נבחנה שיטת כיסוח אחת בלבד‪ .‬ראוי לנסות‪ ,‬במסגרת של ניסוי וטעייה‪ ,‬שיטות כיסוח אחרות‬ ‫ומגוונות (אוזן ‪.)3101‬‬ ‫מהממצאים העולים במחקר זה נראה כי הפתרון שמסתמן כטוב ביותר על מנת לשמור על המגוון הביולוגי‬ ‫בנחל ובסביבתו – הינו שמירה על פסיפס גדות‪ ,‬כאשר קטעים מעטים – אלו שחיוני לכסח אותם בגלל צרכי‬ ‫הניקוז – מכוסחים מידי שנה‪ ,‬קטעים אחרים מכוסחים רק אחת לכמה שנים בהתאם לצורך‪ ,‬וקטעים נוספים‬ ‫אינם מכוסחים כלל‪ ,‬ומאפשרים תהליך סוקצסיה טבעי – ללא התערבות אנושית‪ .‬הטיפול המתאים בכל קטע‬ ‫נחל צריך שיתבצע בהתאם למאפיינים הביולוגיים של אותו קטע‪ ,‬ולא באופן אקראי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לשקול –‬ ‫במקומות שבהם מתאפשר הדבר – להכניס רעיית אוכלי עשב (צאן‪/‬חמורים) מבוקרת ומפוקחת לממשק‬ ‫הצומח‪ ,‬במקום פעולות הכיסוח האגרסיביות‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫להפחית באופן משמעותי ביותר את פעולות כיסוח הצומח לאורך הנחלים בישראל‪ ,‬בעיקר משום שכנראה‬ ‫אין בפעולה זו צורך‪.‬‬ ‫למקד את פעולות הכיסוח בנקודות בהן יש הצרות של נתיבי הניקוז ולנצל את פעולות הכיסוח גם למטרות‬ ‫אקולוגיות‪.‬‬ ‫פעולות הכיסוח‪ ,‬באותם מקרים בהם יש הכרח‪ ,‬צריכות להיות מותאמות לאופי הנחל‪ .‬בנחל צר‪ ,‬יש לכסח‬ ‫גדה אחת באופן קבוע‪ ,‬ובנחל רחב לכסח לסירוגין‪ ,‬כל שנה גדה אחרת‪.‬‬ ‫כדי שנחל יוכל לשמש כמסדרון אקולוגי‪ ,‬רצוי להרחיב את רצועת הנחל בה לא יתבצע ממשק ולהגדיל את‬ ‫המורכבות המבנית של הצומח לאורך הנחל‪.‬‬ ‫לבצע פעולות ממשק לדילול מיני צומח מתפרץ (פטל‪ ,‬אשל וקנה) והחלפתם בחברת צומח מגוונת יותר‪.‬‬ ‫מבנה המסמך‬ ‫פרקי המסמך הבאים מתארים רק את תקצירי הפרקים שונים במחקר‪ .‬התקצירים מתמצתים עושר עצום‬ ‫בנתונים‪ ,‬טבלאות‪ ,‬גרפים‪ ,‬ניתוחים מעמיקים ורשימות ספרות‪ .‬אולם‪ ,‬עושר הנתונים (המתפרס על מאות‬ ‫עמודים) הפריע‪ ,‬לעניות דעתנו‪ ,‬לקריאה קולחת של המחקר‪ .‬הפרקים המלאים מצויים ברשות המחברים‬ ‫וישלחו על פי דרישה‪ .‬שמות הדו"חות מצויים ברשימת הספרות בסוף המסמך‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫נחל ברקן‬ ‫יהושע שקדי‪ ,‬מרגרטה וולצ'אק‪ ,‬יפתח סיני ואלי שדות (רשות הטבע והגנים)‪ ,‬שמואל ארבל ורן מולכו (התחנה‬ ‫לחקר הסחף‪ ,‬משרד החקלאות)‪ ,‬משה יזרעאלי ודוד אברהם (רשות ניקוז חוף כרמל)‪.‬‬ ‫הקדמה‬ ‫מטרות המחקר הן‪:‬‬ ‫‪ .0‬פיתוח ובחינה של שיטות תחזוקת נחלים ותעלות ניקוז בסוגי ממשק שונים תוך שמירה על בתי גידול‬ ‫והמערכת האקולוגית לאורכן‪.‬‬ ‫‪ .3‬קביעת קריטריונים לתחזוקת נחלים ותעלות ניקוז תוך שילוב צרכי הניקוז והיבטים אקולוגיים‪.‬‬ ‫במחקר בוצעו מספר פעולות ממשק בגדות נחל ברקן שעקרן הסרת הצומח באופנים שונים‪ ,‬גדה אחת‪ ,‬שתי‬ ‫גדות וללא טיפול בצומח כלל‪ .‬שטח המחקר נדגם ונבחנה השכיחות של ‪ 2‬קבוצות טקסונומיות‪ ,‬צמחים‪ ,‬חסרי‬ ‫חוליות ועופות‪.‬‬ ‫מבנה הניסוי ולוח זמנים‬ ‫שטח המחקר הוא בנחל ברקן‪ .‬הנחל זורם בכיוון כללי מזרח‪-‬מערב‪ ,‬ושטח המחקר תחום בין נ‪.‬צ‪31122/20313 .‬‬ ‫במזרח לנ‪.‬צ‪ 09911/20335 .‬במערב‪ .‬בשטח המחקר ‪ 32‬חלקות‪ 03 ,‬חלקות על כל גדה‪ ,‬כשאורך כל אחת מהן ‪25‬‬ ‫מ'‪ .‬רוחב החלקה משתנה‪ ,‬והוא מוגבל בין קו המים לדרך הנמתחת לאורך הנחל‪ ,‬ומפרידה בין השדות‬ ‫החקלאיים לבין גדת הנחל‪.‬‬ ‫בכל זוג חלקות מקבילות מתבצע אותו טיפול ממשקי המפורט בטבלה ‪ .0‬ישנם צרופים נוספים אפשריים‪ ,‬אך‬ ‫בגלל מגבלות תקציב‪ ,‬ומכיוון שאורך הנחל המתאים לניסוי מוגבל‪ ,‬העדפנו להמעיט במספר החלקות ולעומת‬ ‫זאת להגדיל את השטח (אורך) של כל חלקה‪.‬‬ ‫סקר הצומח המקדים התבצע במהלך יוני ‪ ,3113‬ופעולות הממשק (הסרת צומח‪ ,‬על פי התכנית) התבצע בסוף‬ ‫יוני על ידי רשות הניקוז חוף כרמל‪ .‬בחורף ‪ 3112-3113‬היתה זרימה חזקה בנחל שסחפה חלק גדול מהצומח‬ ‫וטשטשה את ההבדלים בין חלקות הניסוי השונות‪ .‬ביולי ‪ 3112‬בוצעה שוב הסרת הצומח של הגדות באותה‬ ‫שיטה כמו בקיץ ‪ ,3113‬על פי התכנית‪.‬‬ ‫טבלה ‪ :0‬ממשק חלקות הניסוי‪.‬‬ ‫חלקה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪03‬‬ ‫טיפול‬ ‫ללא הסרת צומח כלל‬ ‫הסרת צומח גדה צפונית בלבד מדי שנה‬ ‫הסרת צומח של שתי גדות מדי שנה (הממשק הנהוג היום)‬ ‫הסרת צומח גדה אחת מדי שנה‪ ,‬כל שנה גדה אחרת‬ ‫ללא הסרת צומח כלל‬ ‫הסרת צומח גדה צפונית בלבד מדי שנה‬ ‫הסרת צומח של שתי גדות מדי שנה (הממשק הנהוג היום)‬ ‫הסרת צומח גדה אחת מדי שנה‪ ,‬כל שנה גדה אחרת‬ ‫ללא הסרת צומח כלל‬ ‫הסרת צומח גדה צפונית בלבד מדי שנה‬ ‫הסרת צומח של שתי גדות מדי שנה (הממשק הנהוג היום)‬ ‫הסרת צומח גדה אחת מדי שנה‪ ,‬כל שנה גדה אחרת‬ ‫‪9‬‬ ‫סקרי הצומח התבצעו ביוני‪ .3112 ,3112 ,3113 ,‬הסרת הצומח התבצעה ביולי‪ ,‬על פי תכנית המחקר‪ ,‬לאחר‬ ‫סיום סקר הצומח‪ .‬סקרי העופות התבצעו במהלך כל תקופת המחקר‪ .‬סקר חסרי החוליות התבצע במהלך‬ ‫ספטמבר ‪.3113‬‬ ‫משטר הזרימה‬ ‫ככלל‪ ,‬ניתן לראות שלשיטות הממשק השונות לא היתה השפעה מהותית על מבנה הערוץ ואופי הזרימה‪ .‬ראוי‬ ‫לציין שבשנה זו היו ספיקות גבוהות יחסית‪ ,‬משום שהשנה היתה גשומה ביותר‪ .‬המסקנה הראשונית‬ ‫המתבקשת היא שבמידת הצורך‪ ,‬כשיש צורך ביולוגי אמיתי‪ ,‬ניתן להיענות לבקשות לשינוי משטר הממשק‪,‬‬ ‫בנחל ברקן או בנחלים עם מאפיינים דומים‪.‬‬ ‫מאפיין מעניין של נחל ברקן הוא כיסוי הגדות בעשב הקוקויה (זיפנוצה חבויה) שמייצב את הגדות‪ .‬יתכן‪,‬‬ ‫ובהעדר מין זה‪ ,‬הגדות היו רגישות יותר להבדלים בשיטות הממשק‪ .‬שאלה זו יש לברר בנחל אחר שלו‬ ‫מאפיינים דומים לנחל ברקן (ספיקה) שגדותיו אינן מיוצבות על ידי זיפנוצה חבויה‪ .‬יתכן והסרת צומח הגדות‬ ‫כלל אינו נחוץ בנחל כמו נחל ברקן שגדותיו מיוצבות על ידי זיפנוצה‪.‬‬ ‫צומח‬ ‫תוצאות המחקר מצביעות על כך שלא היו הבדלים בצומח שניתן לייחס אותם לשיטות ממשק שונות‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫המלצת הממשק‪ ,‬ככל שהדבר תלוי בצומח‪ ,‬שכל שיטות הממשק שנבחנו ראויות‪.‬‬ ‫עופות‬ ‫המחקר התמקד בהבנת שיטות הממשק השונות על מגוון העופות לאורך הנחל‪ .‬התוצאות מאפשרות‪ ,‬בהתאם‬ ‫למטרות המחקר‪ ,‬להצביע על שיטת ממשק בעזרתה נגדיל את מגוון העופות בנחל‪:‬‬ ‫בכדי להגדיל את מגוון העופות בנחל ברקן‪ ,‬כדאי להסיר את הצומח מחלק מהגדות‪ ,‬וליצור כתמים (חלקות)‬ ‫מהם הצומח מוסר‪/‬לא מוסר‪ ,‬לסרוגין‪ .‬כדאי להסיר את הצומח גם מהגדה הדרומית וגם מהגדה הצפונית‪ ,‬אך‬ ‫באופן כזה שהטיפול לא יהיה בשתי גדות הנחל במקביל‪ .‬כדאי להחליף בין הגדות מדי שנה‪ ,‬אך אין צורך‬ ‫לדייק בהתוויה מדויקת של החלקות‪.‬‬ ‫אם אין צורך בהגדלת מגוון העופות בנחל רצוי שלא להסיר את הצומח כלל‪.‬‬ ‫שיטת הממשק בה מוסר הצומח משתי הגדות יחד היא המוצלחת פחות מכל שיטות הממשק שנבחנו‪.‬‬ ‫חסרי חוליות‬ ‫נערכה בחינה יסודית של איכות המים והרכב חברת חסרי החוליות‪ .‬יש עדויות חזקות לכך שבמקום כלשהו‬ ‫בקטע הנחל הנבדק יש כניסה של מים עשירים במלחים‪/‬חומרי דישון ואולי גם בביוב‪ .‬עוצמת ההשפעה הזו‬ ‫‪11‬‬ ‫חזקה מההשפעה של פעולות הממשק השונות‪ ,‬ובהינתן שלהשפעה של כניסת מים ממקור חיצוני יש השפעה‬ ‫לטווחים גדולים יחסית‪ ,‬מעבר לגודל של חלקת מחקר‪ ,‬הרי שאי אפשר להסביר הבדלים בפאונה על ידי שינוי‬ ‫שיטת הממשק‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬לדוח המפורט יש ערך רב בהערכת המערכת האקולוגית כולה‪ ,‬ושינויים שיחולו בה בעתיד‪ .‬סה"כ‪,‬‬ ‫מעטים הנחלים באזור החוף להם יש תיעוד מפורט של הרכב הפאונה של חסרי החוליות‪ ,‬והמחקר הזה ישמש‬ ‫כאמת מידה למצב מערכות אקולוגיות בנחלי החוף‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫על פי תוצאות המחקר‪ ,‬לשיטות הממשק השונות אין השפעה על משטר הזרימה בנחל‪ .‬לכן‪ ,‬רשות הניקוז‬ ‫האחראית על נחל ברקן‪ ,‬ורשויות ניקוז אחרות בהן נחלים דומים‪ ,‬צריכות לבחון את הצורך בהסרת הצומח‬ ‫מהגדות‪ .‬יתכן‪ ,‬והטיפול בגדות אינו נחוץ כלל‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬הדבר מצביע על האפשרות לגמישות בהתאמת‬ ‫הממשק לצרכים ביולוגיים‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬פעולות הממשק השונות לא שינו את מבנה חברת הצומח‪ ,‬ולכן נראה שמבחינת הצומח אין חשיבות‬ ‫רבה לשיטת הממשק הנהוגה‪ .‬כאן חשוב לציין שני דברים‪:‬‬ ‫‪ .0‬המחקר ארך שלוש שנים בלבד‪ ,‬ויתכן שהשטחים שהצומח לא הוסר מהם לאורך התקופה כולה לא‬ ‫הספיקו להתאושש לאחר שנים שבהן הוסר הצומח בעקביות‪.‬‬ ‫‪ .3‬לשיטות ממשק שונות יכולה להיות השפעה על קבוצות טקסונומיות אחרות‪ ,‬למרות שהצמחים אינם‬ ‫מושפעים האופן מובהק‪.‬‬ ‫שיטות הממשק היו לאורך חלקות שאורכן ‪ 25‬מ' כל אחת‪ .‬לא סביר שלממשק שונה בסקלה מרחבית כזו תהיה‬ ‫השפעה על הרכב חברת פרוקי הרגליים בערוץ הזרימה עצמו‪ .‬לכן‪ ,‬נדגמה חברת פרוקי הרגליים רק פעם אחת‪.‬‬ ‫אם יוחלט ברשות הניקוז שהצומח בגדות נחל ברקן לא יוסר יותר‪ ,‬יהווה סקר פרוקי הרגליים בסיס להשוואה‬ ‫בעוד מספר שנים לבחינת השינוי בממשק‪.‬‬ ‫לשיטות הממשק השונות היתה השפעה על הרכב חברת העופות (כשהפשוש‪ ,‬השכיח במיני העופות בנחל ברקן‬ ‫לא נכלל בחישוב כיוון שהשפעתו מיסכה הבדלים במגוון בין חלקות שונות)‪ .‬הסרת הצומח מגדה אחת בלבד‪,‬‬ ‫ויצירת סביבה כתמית בה הצומח מוסר מחלקים אחדים של הגדה ולא מטופל בחלקים אחרים‪ ,‬מעלה את‬ ‫מגוון המינים ואת מספר העופות הנצפים בנחל‪ .‬תוצאות אלה מקלות על קבלת החלטות ממשק‪ ,‬לאחר קבלת‬ ‫החלטה עקרונית על מטרות הממשק‪:‬‬ ‫אם המטרה היא להגדיל את מגוון המינים‪ ,‬במקרה זה של עופות‪ ,‬יש להסיר את הצומח עם ההנחיות שניתנו‬ ‫בפרק העופות למעלה‪ .‬אם המטרה היא שמירה על גדות נחל סבוכות‪ ,‬משום שבית גידול זה נמצא בחסר‪ ,‬יש‬ ‫להפסיק את הסרת הצומח (כיוון שאין לממשק השפעה ממשית על השינויים במשטר הזרימה‪ ,‬זוהי הצעה‬ ‫לגיטימית)‪.‬‬ ‫בדיעבד מסתבר שהבחירה בנחל ברקן כדוגמא לנחלים אחרים לקתה בחסר‪ .‬גדות נחל ברקן מכוסות בזיפנוצה‬ ‫חבויה (עשב קוקויה) המייצב את הגדות‪ .‬יתכן‪ ,‬ובנחלים שאינם מיוצבים היו מתקבלות תוצאות שונות‬ ‫במשטר הזרימה‪ ,‬בהרכב חברת הצומח ובהרכב העופות‪ .‬האפשרות להקיש ממחקר זה על ממשק נחלים‬ ‫אחרים בישראל הוא‪ ,‬על כן‪ ,‬מוגבל‪ .‬עדיין‪ ,‬התוצאות מצביעות על גמישות רבה‪ ,‬הן מבחינת הניקוז והן‬ ‫מהבחינה הביולוגית‪.‬‬ ‫בהתאם למטרות המחקר‪ ,‬תוצאות המחקר נותנות כלי בידי רשות הניקוז ובידי רשות הטבע והגנים אפשרות‬ ‫להעריך שימוש בשיטות ממשק שונות בנחל ברקן‪ .‬התוצאות מצביעות על אפשרות לגמישות גבוהה בשימוש‬ ‫בשיטות הממשק‪ ,‬שיכולה לחסוך משאבים‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬לשמור על ערוץ זרימה פתוח תוך כדי שמירה על ערכי‬ ‫הטבע בנחל‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫נחל עוז ונחל נעמן‬ ‫צומח‬ ‫נחל נעמן‪ ,‬בשנים ‪ 3101–3112‬ונחל עוז בשנים ‪3100–3112‬‬ ‫מרגרטה וולצ'אק ויפתח סיני‬ ‫לנחלים הזורמים באזורים חקלאים יש חשיבות רבה הן כצירי ניקוז למי שיטפונות והן כבתי גידול לצמחי בר‪,‬‬ ‫מקום מחייה ומסדרון אקולוגי לבעלי חיים‪ .‬רשויות הניקוז מטפלות באופן סדיר בגדות התעלות על ידי כיסוח‬ ‫הצומח אשר מתבצע פעם או פעמיים בשנה ואמור לשפר את עבירות הנחל למי שיטפונות ולמנוע נזקים‬ ‫לחקלאות‪ .‬המחקר הנוכחי בא לבחון משטרי כיסוח שונים הן מבחינת התפקוד ההידרולוגי של הנחל והן‬ ‫מבחינת האיכות האקולוגית של בית הגידול‪ .‬בחלקו האקולוגי כולל המחקר בדיקת השפעת הטיפולים השונים‬ ‫על הצומח‪ .‬המחקר החל בשנים ‪ 3113-3112‬בנחל ברקן והתרחב בשנים ‪ 3112-3100‬לשני נחלים נוספים‪ :‬נחל‬ ‫עוז ונחל הנעמן‪ .‬נחל עוז מייצג נחל אשר עובר בעיקר בשטחים חקלאים נרחבים ומופרים מבחינה אקולוגית‪.‬‬ ‫נחל הנעמן הוא נחל בעל איכות גבוהה‪ ,‬חוצה הן שטחים טבעיים והן שדות חקלאיים ומחבר בין חמש שמורות‬ ‫טבע חשובות‪ :‬עין אפק‪ ,‬שמורת נחל הנעמן‪ ,‬כרי נעמן‪ ,‬עין נימפית ושפך הנעמן‪ .‬במסגרת המחקר הוגדרו ארבע‬ ‫טיפוסי כיסוח עיקריים‪ .0 :‬כיסוח שתי גדות הנחל כל שנה‪ .3 ,‬כיסוח של גדה אחת בלבד כאשר הגדה שממול‬ ‫נשארת לא מכוסחת (כל שנה אותה הגדה)‪ .2 ,‬כיסוח גדה אחד לסירוגין (כל שנה גדה אחרת)‪ .2 ,‬העדר כיסוח‪.‬‬ ‫בנחל נעמן נוסף טיפול חמישי – העדר כיסוח בתקופה ממושכת‪ .‬בנוסף למשטרי כיסוח שונים נבחנה השפעה‬ ‫של גורמים נוספים‪ :‬הגורמים המייצגים הטרוגניות מרחבית שלא קשורה לטיפולים‪ :‬הבדל בין שתי גדות‬ ‫הנחל וגרדיאנט לאורך הנחל והגורמים המייצגים דינאמיקה שאינה קשורה לטיפולים (הבדלים בין שנות‬ ‫הדיגום)‪ .‬בחרנו לבחון שתי קבוצות פרמטרים הקשורים לצומח‪ .0 :‬הפרמטרים המהווים סמנים לערכיות‬ ‫הצומח‪ ,‬כגון עושר מיני צמחים‪ ,‬מגוון מיני צמחים‪ ,‬הרכב חברת צומח‪ ,‬מספר מינים נדירים‪ ,‬מספר מינים‬ ‫רודראליים‪ ,‬סגטאליים וגרים והכיסוי שלהם‪ ,‬כיסוי מינים ספציפיים בעלי תכונות אקולוגיות ידועות‪ ,‬למשל‬ ‫מינים פולשים‪ ,‬מינים מתפרצים ומינים סגטאליים‪ .3 .‬הפרמטרים הקשורים למבנה הצומח‪ ,‬כגון גובה הצומח‬ ‫וצפיפות הצומח‪ ,‬אשר מאפיינים את הצומח כמקום מחייה פוטנציאלי לבעלי חיים וקשורים לתפקוד‬ ‫ההידרולוגי של הנחל‪.‬‬ ‫למרות ההבדלים בין שני הנחלים מספר המינים הכללי שנרשם בהם היה דומה‪ ,‬כמו כן מספר המינים‬ ‫הנדירים‪ .‬בנחל עוז ראינו תחלופה גדולה יותר בהרכב מיני הצמחים מאשר בנחל הנעמן‪ .‬גם מספר המינים‬ ‫הרודראליים והסגטאליים היה גבוה יותר בנחל עוז‪.‬‬ ‫בניתוח בעזרת אורדינציה בשיטת ה‪ RDA-‬ובמבחן מונטה‪-‬קרלו התברר שכל הגורמים שהוגדרו על ידינו‬ ‫מסבירים ‪ 09%‬מכלל השונות בנחל נעמן ו‪ 20%-‬מהשונות הכללית בנחל עוז‪ .‬הגורמים החשובים בנחל נעמן‬ ‫הם‪ :‬גרדיאנט לאורך הנחל וההבדל בין שתי גדות הנחל‪ ,‬כאשר כל אחד מהם הסביר ‪ 2%‬מכלל השונות‪ ,‬בנחל‬ ‫עוז‪ :‬גורם הזמן‪ ,‬אשר הסביר ‪ 01%‬מהשונות‪ ,‬הבדל בין שתי הגדות אשר הסביר ‪ 00%‬מהשונות וגרדיאנט‬ ‫לאורך הנחל אשר הסביר ‪ 2%‬מהשונות‪ .‬טיפולי כיסוח בודדים הסבירו לא יותר מ‪ 3%-‬מהשונות‪.‬‬ ‫הטיפול אשר בלט ברמה מסוימת בין טיפולים אחרים היה טיפול ללא כיסוח במשך תקופה ממושכת‪ .‬נרשם בו‬ ‫מגוון מינים גבוה יותר מאשר בטיפולים אחרים‪ .‬הבדלים בפרמטרים נוספים (עושר המינים‪ ,‬כיסוי פטל קדוש‪,‬‬ ‫כיסוי זיפנוצה חבויה‪ ,‬גובה הצומח) בין הטיפול הזה לטיפולים אחרים באו לידי ביטוי רק בגדה אחת‪.‬‬ ‫המחקר מספק כמה תוצאות מעניינות הקשורות לממשק צמחים פולשים וצמחים מתפרצים‪ .‬בחלקות אשר‬ ‫לא כוסחו במשך תקופה ממושכת בנחל נעמן היה כיסוי גבוה של זיפנוצה חבויה ביחס לטיפולים אחרים‬ ‫‪12‬‬ ‫והכיסוי שלה עלה במשך ‪ 2‬שנות המחקר מ‪ 1% -‬עד ‪ 01%‬בממוצע‪ .‬כיסוי פטל היה גבוה גם הוא בחלקות הלא‬ ‫מכוסחות‪ ,‬אך בתקופת המחקר הפטל לא התפשט למרות העדר הכיסוח‪ .‬לא מצאנו הבדלים מובהקים בין‬ ‫הטיפולים השונים בכיסוי קנה מצוי‪ ,‬אך הכיסוי שלו בחלקות הלא מכוסחות היה נמוך במקצת מאשר באלה‬ ‫שכוסחו באופן סדיר לפני תחילת המחקר‪ ,‬כלומר העדר כיסוח לא גרם להשתלטות של הקנה המצוי‪.‬‬ ‫לא הושפע מהטיפולים גובה הצומח‪ ,‬אחד הפרמטרים החשובים לתפקודו ההידרולוגי של הנחל‪ .‬בנחל נעמן‬ ‫צפינו בהבדלים גדולים בגובה הצומח בין הגדות שלא היו קשורים לסוג הכיסוח אלא למבנה הגדה‪ .‬דווקא‬ ‫בהעדר כיסוח‪ ,‬גובה הצומח בשתי הגדות היה דומה וצומח בגדה המערבית בטיפול הזה היה נמוך יותר מאשר‬ ‫בשאר הטיפולים‪.‬‬ ‫לסיכום ניתוח נתוני הצומח לא מראה הבדלים מהותיים בתכונות הצומח במשטרי כיסוח שונים אשר נבחנו‬ ‫במחקר‪ .‬התוצאות מרמזות‪ ,‬שלהעדר כיסוח בתקופה ממושכת עלולה להיות השפעה גדולה יותר‪ ,‬אך גם היא‬ ‫עלולה להתבטא רק בתנאים מסוימים‪.‬‬ ‫נראה שיש גורמים רבים בעלי חשיבות גדולה יותר מאשר משטר הכיסוח לבדו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫סקרי עופות‬ ‫אמיר פרלברג‪ ,‬מנחם אדר‪ ,‬איתי שמשון‬ ‫מחקר זה מסכם איסוף נתוני סקרי עופות של כשלוש שנים בנחל הנעמן (‪ )00.3112-3.3101‬ובנחל עוז (‪5.3111-‬‬ ‫‪ ,)2.3100‬שבהם התבצע מחקר להערכת ההשפעה של תחזוקת נחלים על המערכת האקולוגית של גדות‬ ‫הנחלים‪ .‬בנעמן בוצעו ‪ 02‬ימי סקר‪ ,‬אשר במהלכם זוהו ‪ 0530‬פרטים‪ ,‬השייכים ל‪ 21-‬מיני עופות שונים‪ .‬מדד‬ ‫סימפסון ההופכי הכללי למגוון מינים בנעמן היה ‪ ,1/D=10.77‬ומדד שאנון הכללי למגוון מינים היה ‪.H'=2.91‬‬ ‫בנחל עוז בוצעו ‪ 30‬ימי סקר‪ ,‬אשר במהלכם זוהו ‪ 102‬פרטים‪ ,‬השייכים ל‪ 22-‬מיני עופות שונים‪ .‬מדד סימפסון‬ ‫ההופכי הכללי בנחל עוז היה ‪ ,1/D=3.27‬ומדד שאנון הכללי היה ‪.H'=1.93‬‬ ‫האופי השונה של הנחלים שנבחנו במחקר זה השפיע על ההבדלים בתוצאות שהתקבלו ביניהם‪ :‬הנעמן הוא‬ ‫נחל איתן רחב המקיים גם אוכלוסיית עופות חורפת‪ ,‬בעוד שנחל עוז הוא למעשה תעלת ניקוז צרה‪ ,‬שאפיקו‬ ‫לח במרבית השנה – ממקורות מים שונים‪ ,‬שחלקם טבעי וחלקם מלאכותי‪ .‬נחל זה מאכלס בעיקר אוכלוסיית‬ ‫עופות מקיצת‪ ,‬ובעונת החורף מתרוקן כמעט מציפורים‪ .‬לפיכך מראים ההבדלים העונתיים על מגוון מינים‬ ‫גבוה יותר בנעמן בחורף מאשר בקיץ‪ ,‬בעוד שבנחל עוז המצב הפוך – מגוון מינים גבוה יותר בקיץ מאשר‬ ‫בחורף‪.‬‬ ‫מלבד ההבדלים העונתיים‪ ,‬מראים הממצאים בנעמן כי ממשק הטיפול שבו מתקיים מגוון המינים הגבוה‬ ‫ביותר הוא ללא ספק זה שבוצעה בו ההתערבות הנמוכה ביותר (טיפול ה')‪ .‬לגבי שאר שיטות הממשק (טיפולים‬ ‫א'‪ ,‬ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד')‪ ,‬התוצאות שהתקבלו השתנו מעט בין המדדים שנבחנו‪ ,‬אך ככלל‪ ,‬שיטת הממשק האינטנסיבית‬ ‫ביותר – כיסוח שתי הגדות בכל שנה (טיפול ב') הניבה את המדדים הנמוכים ביותר במרבית המקרים‪ ,‬ושיטת‬ ‫הממשק בה לא בוצע כיסוח כלל במהלך הניסוי (טיפול א') הניבה את המדדים הגבוהים ביותר במרבית‬ ‫המקרים‪ .‬בנחל עוז הממצאים דומים במהותם‪ :‬בשיטת הממשק שבה לא בוצע כל כיסוח מתחילת הניסוי‬ ‫(טיפול א')‪ ,‬ובשיטת הממשק שבה בכל שנה מכוסחת אותה גדה‪ ,‬כך שהגדה השנייה נותרת לא מכוסחת לאורך‬ ‫השנים (טיפול ג') – היו מדדי המגוון הגבוהים ביותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשיטת הטיפול שבה מכוסחות שתי הגדות‬ ‫בכל שנה (טיפול ב') נמצאו המדדים הנמוכים ביותר‪ ,‬ומדדים דומים נמצאו גם בשיטת הממשק שבה מכוסחת‬ ‫בכל שנה גדה אחרת לסירוגין (טיפול ד')‪ .‬בנחל עוז אם כן‪ ,‬נראה כי בשל רוחבה הצר של התעלה‪ ,‬כאשר‬ ‫מכוסחת אותה גדה בכל שנה‪ ,‬והגדה השנייה הצמודה לה נותרת ללא טיפול‪ ,‬דומה המצב לזה שבו לא‬ ‫מכוסחות הגדות כלל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר מכוסחות הגדות לסירוגין – המצב דומה לזה שהיה אילו כוסחו שתי‬ ‫הגדות בכל שנה‪ .‬בשני הנחלים התקבלה תמונה ברורה יותר בבחינת הממצאים לפי סוג הטיפול בחלקה‬ ‫‪14‬‬ ‫(החלקה כוסחה‪/‬לא כוסחה באותה השנה)‪ .‬כל המדדים‪ :‬מספר פרטים‪ ,‬עושר מינים צפוי ומגוון מינים – היו‬ ‫גבוהים יותר באופן מובהק בחלקות הלא מכוסחות בהשוואה לחלקות המכוסחות‪.‬‬ ‫בניתוח פיזור המינים הנדירים בין שיטות הממשק השונות נראה כי בנעמן נצפו יותר פרטים ויותר מינים‬ ‫נדירים ליחידת שטח בטיפול ה' ובטיפול א' (ללא כיסוח)‪ ,‬והנמוך ביותר בטיפול ג' (כיסוח גדה אחת לסירוגין)‪.‬‬ ‫בנחל עוז לעומת זאת‪ ,‬נצפו יותר מינים ויותר פרטים בטיפול ג' (כיסוח גדה אחת לסירוגין)‪ ,‬והכי פחות מינים‬ ‫נדירים נמצאו בטיפול ב' (כיסוח שתי גדות) ובטיפול ד' (כיסוח גדה אחת – אותה גדה בכל שנה)‪ ,‬עם מספר‬ ‫פרטים דומה לזה שנמצא בטיפול א' (ללא כיסוח)‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬נראה כי ממשק הכיסוח צריך להיות מותאם לאופי ערוץ הנחל‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הממשק העדיף הוא‬ ‫הימנעות מכיסוח‪ ,‬אבל בנחלים שבהם הצורך הניקוזי מכתיב כיסוח‪ ,‬מוצע כי בנחלים רחבים דוגמת נחל‬ ‫הנעמן‪ ,‬שבהם אין קשר מיידי בין הגדות‪ ,‬ממשק כיסוח של גדה אחת לסירוגין יהיה עדיף על פני כיסוח אותה‬ ‫גדה בכל שנה‪ ,‬בעוד שבנחלים צרים דוגמת נחל עוז‪ ,‬כיסוח אותה גדה בכל שנה‪ ,‬והותרת הגדה השנייה לא‬ ‫מכוסחת – ייתן פתרון עדיף מבחינת מגוון מיני העופות‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫סקרי יונקים‬ ‫אמיר פרלברג‪ ,‬שי קורן‪ ,‬רועי שריבר‪ ,‬רועי בן יוסף‪ ,‬עמית דולב‪ ,‬יפתח סיני‬ ‫מסוכמות כאן שלוש שנות מחקר על פעילות יונקים בנחל הנעמן ובנחל עוז‪ ,‬במסגרת מחקר רחב יותר להערכת‬ ‫ההשפעה של תחזוקת נחלים על המערכת האקולוגית של גדות הנחלים‪ ,‬שנועד להציע פתרונות ישימים לקיום‬ ‫הנחלים לא רק כתעלות ניקוז‪ ,‬אלא גם כמערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות‪ .‬בנעמן נבחר קטע באורך ‪0.2‬‬ ‫ק"מ‪ ,‬ממערב לקיבוצים עין המפרץ וכפר מסריק‪ ,‬וחולק ל‪ 02-‬חלקות ניסוי (כל חלקה באורך ‪ 011‬מ')‪ ,‬ובנחל‬ ‫עוז נבחר קטע באורך ‪ 0.3‬ק"מ‪ ,‬בין כביש ‪ 225‬לנחל הקישון‪ ,‬וחולק ל‪ 03-‬חלקות ניסוי‪ .‬חמש שיטות ממשק‬ ‫כיסוח שונות נוסו בחלקות אלו‪ 2 :‬חלקות ביקורת ללא כיסוח (טיפול א')‪ 2 ,‬חלקות בהן כוסחו שתי הגדות בכל‬ ‫שנה (טיפול ב')‪ 2 ,‬חלקות בהן כוסחה רק גדה אחת בכל שנה (טיפול ג')‪ 2 ,‬חלקות בהן כוסחו הגדות לסירוגין‬ ‫(טיפול ד')‪ ,‬ובנעמן בלבד – ‪ 3‬חלקות ניסוי נוספות‪ ,‬שבהן גדה אחת לא כוסחה במהלך הניסוי‪ ,‬והגדה השנייה‬ ‫כוסחה רק פעם אחת (טיפול ה')‪.‬‬ ‫הדיגומים בוצעו בשלוש עונות‪ :‬קיץ‪ ,‬סתיו ואביב‪ ,‬כאשר כיסוח גדות הנחל בוצע בכל שנה אחרי דיגום האביב‪,‬‬ ‫וכחודש לפני דיגום הקיץ‪ .‬הדיגום בוצע בעזרת ‪ 2‬שיטות‪ :‬לכידת יונקים קטנים בעזרת מלכודות "שרמן"‬ ‫בחלקות הניסוי‪ ,‬סקר לילה רכוב בעזרת זרקור לאורך גדת הנחל לאיתור יונקים גדולים ובינוניים‪ ,‬וסקר יום‬ ‫רגלי משלים לאורך גדות הנחל – לאיתור סימני פעילות נוספים של יונקים גדולים ובינוניים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בוצעו‬ ‫סקרי היום והלילה בקטע דרך באורך דומה שנמצא בקרבת מקום ושימש כדרך ביקורת – לבחינת ההבדלים‬ ‫בין פעילות יונקים גדולים ובינוניים בקרבת הנחל‪ ,‬לפעילות שאינה צמודה לנחל‪.‬‬ ‫בנעמן בוצעו ‪ 9‬דיגומים‪ ,‬ובהם נלכדו סה"כ ‪ 232‬יונקים קטנים‪ 339 :‬עכברים מצויים‪ 22 ,‬חולדות מצויות‪02 ,‬‬ ‫חדפים קטנים‪ 2 ,‬מריונים מצויים ונברן שדות אחד‪ .‬בנחל עוז בוצעו ‪ 01‬דיגומים‪ ,‬כאשר הדיגום הראשון‪,‬‬ ‫‪16‬‬ ‫באביב ‪ ,3111‬בוצע בטרם החלו טיפולי כיסוח הגדות‪ .‬מטרת דיגום זה הייתה להיות נקודת ייחוס למצב בטרם‬ ‫הוחל בכיסוחים‪ ,‬אך בשל מספר הלכידות הנמוך‪ ,‬האופייני לדיגומי האביב‪ ,‬לא ניתן היה להשתמש בנתונים‬ ‫לצורך זה‪ ,‬והם הושמטו מהמשך עיבוד הנתונים‪ .‬בשאר ‪ 9‬הדיגומים‪ ,‬נלכדו סה"כ ‪ 225‬יונקים קטנים‪323 :‬‬ ‫עכברים מצויים‪ 21 ,‬חולדות מצויות‪ 32 ,‬חדפים קטנים‪ 2 ,‬נברני שדות ו‪ 3-‬מריונים מצויים‪.‬‬ ‫בבחינת מגוון המינים של היונקים הקטנים שנלכדו‪ ,‬בשני מדדים מקובלים – מדד סימפסון ההופכי ומדד‬ ‫שאנון‪ ,‬נמצא כי למרות מספר המינים הנמוך והדומיננטיות המוחלטת של מינים מלווי אדם‪ ,‬ניתן לומר כי ככל‬ ‫שרמת ההתערבות הייתה נמוכה יותר – היה מגוון מינים גבוה יותר‪ ,‬אם כי לא בכל המקרים היו הממצאים‬ ‫ברורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ולמרות העובדה שכל המכרסמים שנלכדו מוגדרים כמזיקים חקלאיים‪ ,‬ייתכן כי עם‬ ‫התמשכות הפרעת הכיסוח לאורך זמן‪ ,‬מתרחשת תופעה של החלפת מינים המאפיינים שטחים חקלאיים‪,‬‬ ‫שעדיין שומרים על אופי טבעי יותר (מריון מצוי ונברן שדות)‪ ,‬במינים יותר גנרליסטים – המאפיינים בתי גידול‬ ‫בעלי רמת הפרה גבוהה יותר (חולדה מצויה ועכבר מצוי)‪.‬‬ ‫בבחינת כל לכידות היונקים הקטנים יחד‪ ,‬ללא הפרדה בין המינים‪ ,‬לפי שיטות הממשק השונות‪ ,‬נראה כי ככל‬ ‫שעולה תדירות הכיסוח‪ ,‬ישנה מגמה של ירידה במספר בעלי החיים הנלכדים‪ ,‬עם השפעה עונתית ברורה בשני‬ ‫הנחלים שנדגמו – באביב (לפני הכיסוח) היה מספר הלכידות נמוך יותר באופן מובהק מאשר בקיץ ובסתיו‬ ‫(אחרי הכיסוח)‪ .‬מגמת הירידה במספר בעלי החיים הנלכדים עם העלייה בתדירות הכיסוח הייתה ברורה יותר‬ ‫בנעמן‪ ,‬אך לא מובהקת בנחל עוז‪ ,‬אולם חיזוק לממצא זה נובע מבחינת השפעת מדיניות הכיסוח לכל חלקה‬ ‫בנפרד (חלקה מכוסחת‪/‬לא מכוסחת)‪ ,‬בהתעלם משיטת הממשק‪ .‬בשני הנחלים נמצא כי בחלקות הלא‬ ‫מכוסחות נלכדו יותר פרטים מאשר בחלקות המכוסחות‪ .‬בנחל עוז לא ניכרה השפעה עונתית על ממצא זה‪,‬‬ ‫אולם בנעמן נמצא כי השפעה זו נכונה לדיגום הקיץ בלבד‪ ,‬שבוצע כחודש לאחר כיסוח הגדות‪ .‬לפיכך‪ ,‬נראה כי‬ ‫עבור חברת היונקים הקטנים – מהווה כיסוח הגדות‪ ,‬לפחות מההיבט המספרי – הפרעה זמנית‪ ,‬שהחברה‬ ‫מתאוששת ממנה כעבור מספר חודשים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ייתכן כי הפרעה כזאת גורמת להחלפת מינים בתוך החברה‬ ‫– ממינים המאפיינים בתי גידול טבעיים יותר – למינים גנרליסטים מלווי אדם שמתרבים דווקא בתנאי הפרה‬ ‫גבוהים‪ .‬אך גם אם תופעה זו אכן קיימת‪ ,‬לא ניתן להגיע למסקנה חד‪-‬משמעית בעניין זה בשל המספרים‬ ‫הקטנים של מריונים ונברנים שנלכדו‪ ,‬ומוצע כי הנושא יקבל התייחסות נפרדת והמשך מחקר ממוקד יותר‪,‬‬ ‫בשטח פחות מופר‪ ,‬אולי במסגרת תכנית הניטור הלאומית‪.‬‬ ‫הנחלים וגדותיהם מהווים גם מוקד משיכה ליונקים יבשתיים גדולים ובינוניים‪ ,‬ומהווים משאב חיוני לקיומם‬ ‫של יונקים שבית הגידול הלח מהווה את מקום מחייתם הטבעי‪ .‬בסקרי היום והלילה נמצאו בקרבת הנעמן ‪02‬‬ ‫מיני יונקים גדולים ובינוניים‪ ,‬מהם מין פולש אחד (נוטריה) ו‪ 2-‬מינים מבויתים (כלב‪ ,‬חתול בית‪ ,‬סוס ובקר)‪.‬‬ ‫לאורך דרך הביקורת נמצאו סימני פעילות של ‪ 1‬מינים‪ ,‬מהם ‪ 3‬מינים מבויתים (כלב וחתול בית)‪ .‬בקרבת נחל‬ ‫עוז נמצאו ‪ 00‬מיני יונקים גדולים ובינוניים‪ ,‬מהם מין פולש אחד (נוטריה) ו‪ 3-‬מינים מבויתים (כלב וחתול)‪,‬‬ ‫ולאורך דרך הביקורת נמצאו סימני פעילות של ‪ 9‬מינים‪ ,‬מהם ‪ 3‬מינים מבויתים (כלב וחתול)‪ .‬תצפיות וסימני‬ ‫פעילות של מינים אקוואטיים – נוטריה‪ ,‬לוטרה וחתול הביצות‪ ,‬נמצאו בשני הנחלים רק בקרבת הנחל או‬ ‫בריכות הדגים‪ ,‬ורק הנמייה – הקשורה באופן פחות חזק למים – נמצאה גם בדרך הביקורת‪ .‬חלק ממינים‬ ‫אלו‪ :‬הלוטרה וחתול הביצות‪ ,‬נמצאים כיום בסכנת הכחדה‪ ,‬כאשר הלוטרה זקוקה לפסיפס של בתי גידול‬ ‫שחלקם חשופים וחלקם מכוסים בצמחיה‪ ,‬וחתול הביצות זקוק לסבך הצמחייה – שם הוא מוצא מסתור‬ ‫במשך היום‪ ,‬ושם גם מגדל את צאצאיו‪.‬‬ ‫מהממצאים העולים ממחקר זה בשילוב ממצאים ממחקרים אחרים שעסקו במגוון הצומח והעופות‪ ,‬נראה כי‬ ‫הפתרון שמסתמן כטוב ביותר על מנת לשמור על המגוון הביולוגי בנחל ובסביבתו הינו שמירה על פסיפס גדות‪:‬‬ ‫קטעים מעטים שחיוני לכסחם בגלל צרכי הניקוז מכוסחים מידי שנה‪ ,‬קטעים אחרים מכוסחים רק אחת‬ ‫לכמה שנים בהתאם לצורך‪ ,‬וקטעים נוספים אינם מכוסחים כלל ומאפשרים תהליך סוקצסיה טבעי – ללא‬ ‫התערבות אנושית‪ .‬הטיפול המתאים בכל קטע נחל צריך שיתבצע בהתאם למאפיינים הביולוגיים של אותו‬ ‫קטע‪ ,‬ולא באופן אקראי‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לשקול – במקומות שבהם מתאפשר הדבר – להכניס רעיית אוכלי עשב‬ ‫(צאן‪/‬חמורים) מבוקרת ומפוקחת לממשק הצומח‪ ,‬במקום פעולות הכיסוח האגרסיביות‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫רשימת ספרות‬ ‫אוזן א‪ .)3101( ,.‬שיקום ושימור הנחלים ובתי הגידול הלחים בישראל‪ :‬מדיניות רשות הטבע והגנים‪ .‬רשות‬ ‫הטבע והגנים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫שקדי י‪ ,.‬וולצ'אק מ‪ ,.‬סיני י‪ ,.‬שדות א‪ ,.‬ארבל ש‪ ,.‬מולכו ר‪ ,.‬יזרעאלי מ‪ ,.‬אברהם ד‪ .)3112( .‬תחזוקת נחלים‬ ‫ותעלות ניקוז מתוך היבטים אקולוגיים‪ .‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫וולצ'אק מ‪ ,.‬סיני י‪ .)3100( .‬נחל עוז ונחל נעמן‪ :‬צומח‪ .‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫פרלברג א‪ ,.‬הדר מ‪ ,.‬שמשון א‪ .)3100( .‬נחל עוז ונח נעמן‪ :‬סקרי עופות‪ .‬רשות הטבע והגנים והחברה להגנת‬ ‫הטבע‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫פרלברג א‪ ,.‬קורן ש‪ ,.‬שריבר ר‪ ,.‬בן יוסף ר‪ ,.‬דולב ע‪ ,.‬סיני י‪ .)3100( .‬נחל עוז ונח נעמן‪ :‬סקרי יונקים‪ .‬סקרי‬ ‫עופות‪ .‬רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪18‬‬