‫מסלול משאבי טבע‬ ‫מושב שמירת טבע – אתגרים למאה ה‪12-‬‬ ‫מושב ניטור אקולוגי‬ ‫מגוון ביולוגי באקוסיסטמות בישראל‬ ‫מושב שמירת טבע – אתגרים למאה ה‪12-‬‬ ‫מי מפחד מקיטוע בית הגידול? השפעת המרחק הגיאוגרפי על בידוד רבייתי בין אוכלוסיות‬ ‫אירוס הארגמן‬ ‫יובל ספיר (‪)1( Rupert Mazzucco ,)2‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫הגן הבוטני‪ ,‬המחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫‪Evolution and Ecology Program, Institute for Applied Systems Analysis,‬‬ ‫‪Laxenburg, Austria‬‬ ‫המרחק האופטימלי לחילופי גנים מושפע משני גורמים מנוגדים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬ככל שפרטים קרובים‬ ‫זה לזה במרחב‪ ,‬יש סיכוי שהם קרובים גנטית‪ ,‬והצאצאים עשויים להיות נחותים ( ‪inbreeding‬‬ ‫‪ .)depression‬מצד שני‪ ,‬ככל שהמרחק בין האוכלוסיות גדל‪ ,‬ההבדל בתנאים האקולוגיים בין‬ ‫שני בתי הגידול גדול יותר‪ ,‬ובגלל התאמות מקומיות לתנאים אלה‪ ,‬צאצאים של הכלאה עם‬ ‫פרטים מאוכלוסיה רחוקה עשויים להיות נחותים משני הוריהם (‪.)outbreeding depression‬‬ ‫ש ילוב של שני גורמים אלו צפוי ליצור מרחק הכלאה אופטימלי‪ ,‬בו ההצלחה הרבייתית של‬ ‫הכלאות הוא מירבי והבידוד הרבייתי בין האוכלוסיות הוא הנמוך ביותר‪ .‬בבית גידול מקוטע‪,‬‬ ‫המרחק בו מתקיימים חילופי גנים בין אוכלוסיות עשוי להיות קטן מהמרחק האופטימלי‪ ,‬ולגרום‬ ‫לקצב גידול שלילי של האוכלוסיות‪ .‬בעבודה זו בדקנו מהו המרחק הגיאוגרפי בו הבידוד הרבייתי‬ ‫בין אוכלוסיות הוא הנמוך ביותר‪ ,‬וזאת באמצעות מודל אקו‪-‬גנטי מרחבי של אוכלוסיות במרחקים‬ ‫משתנים ובניסוי באוכלוסיות של אירוס הארגמן‪ .‬תחת התפלגות מרחקי האבקה בטווח קצר עד‬ ‫בינוני‪ ,‬המודל צופה שהבידוד הרבייתי הנמוך ביותר הוא במרחק של עד ‪ 21‬ק"מ‪ ,‬ובמרחקים‬ ‫גדולים יותר הוא נמוך ולא משתנה כתלות במרחק‪ .‬בניסויי ההאבקה באירוס הארגמן נמצא כי‬ ‫בחולות ראשל"צ הבידוד הרבייתי הגבוה ביותר הוא עם האוכלוסיות הקרובות ביותר או עם‬ ‫האוכלוסיות הרחוקות ביותר‪ .‬בנתניה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא נמצא קשר בין מרחק ההאבקה והבידוד‬ ‫הרבייתי‪ .‬הבדלים בין תוצאות המודל והניסויים‪ ,‬ובין התחזית של מרחק ההכלאה האופטימלי‬ ‫המצופה‪ ,‬מדגישים את החשיבות של התפלגות מרחקי הפצת הזרעים ותעופת המאביקים‪ ,‬כמו‬ ‫גם את חשיבותה של השונות הגנטית בתוך האוכלוסיה‪ .‬הבנת ההשפעות של גורמים שונים על‬ ‫דגם הבידוד הרבייתי בין אוכלוסיות במרחב מקוטע עשויה להשפיע על ממשק שמירת הטבע ועל‬ ‫תכנון מסדרונות אקו‪-‬גנטיים שיאפשרו שימור של צמחים בסכנת הכחדה‪.‬‬ ‫‪" BioGIS‬הדור הבא" – אתר המגוון הביולוגי של ישראל בממשק חדש ומשודרג‬ ‫‪2‬‬ ‫עופר שטייניץ‪ ,*2‬ניר הורביץ‪ 2‬ורונן קדמון‬ ‫‪ 2‬האוניברסיטה העברית ירושלים‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫מערכת ה‪ BioGIS-‬נועדה לרכז מידע מרחבי על החי והצומח של ישראל באתר אינטרנט פתוח‬ ‫לציבור שמספק כלים מתוחכמים לתשאול‪ ,‬ניתוח‪ ,‬בניית מודלים‪ ,‬הצגה מרחבית גרפית ותכנון‬ ‫לשמירת טבע‪ .‬המערכת‪ ,‬הפועלת תחת חסות רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה‪,‬‬ ‫היא מערכת מבוססת ‪( GIS‬ממ"ג – מערכת מידע גיאוגרפי) שמאגדת תצפיות על צמחים ובעלי‬ ‫חיים מעשביות ומאוספי מוזיאונים‪ ,‬ממחקרים וסקרים ממוסדות אקדמיים‪ ,‬גופים ממשלתיים ולא‬ ‫ממשלתיים‪.‬‬ ‫אתר ה‪ )http://www.biogis.huji.ac.il( BioGIS -‬עבר שדרוג משמעותי שכולל ממשק משופר‬ ‫וכלים חדשים‪ .‬הגרסא החדשה של ה‪ BioGIS -‬עובדת בסביבת ‪ Google Maps‬שמאפשרת‬ ‫שיפור בביצועי המערכת‪ ,‬ממשק ידידותי יותר למשתמש ומיפוי תצפיות בעלי חיים וצמחים על‬ ‫גבי תצלומי לווין ומפות סטנדרטיות של ‪.Google Maps‬‬ ‫אחד היישומים החשובים שהוספו למערכת הוא "כלי בחירה" שמהווה מרכיב בסיסי של ה‪-‬‬ ‫‪ BioGIS‬החדש‪ .‬כלי זה מעמיד מגוון רחב של קריטריונים לבחירה ע"י המשתמש המחולקים‬ ‫לשלוש רמות‪ :‬טקסונומיה (מין‪ ,‬סוג‪ ,‬קבוצה ועוד)‪ ,‬מידע גיאוגרפי (מיקום גיאוגרפי ומשתני סביבה‬ ‫כמו משקעים‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬מסלע) ונתוני תצפית (רושם התצפית‪ ,‬מאגר המידע‪ ,‬רמת דיוק)‪.‬‬ ‫היישום מאפשר בנייה מודולארית של שאילתה הכוללת מספר רב של קריטריונים וכן לתחום את‬ ‫תאריכי התצפיות בהתאם לצרכי המשתמש‪ .‬היישום החדש מאפשר לתחום את האזור‬ ‫הגיאוגרפי שעליו יתבצע הניתוח וכן לשמור את הבחירה לשימוש עתידי של המשתמש‪.‬‬ ‫הגרסה החדשה של ה‪ BioGIS-‬כוללת את כלי "הערכת נזק" שמאפשר להעריך את מידת הנזק‬ ‫הצפויה מפיתוח של שטח נתון על בסיס הייחודיות של השטח מבחינת הרכב המינים‪ .‬כלי חשוב‬ ‫נוסף המשולב במערכת הוא כלי "עושר מינים" שמאפשר להעריך את מספר המינים הצפוי‬ ‫בשטח נתון באמצעות עקומת הצטברות מינים‪.‬‬ ‫נוחות התפעול של הממשק החדש (הפועל במקביל באנגלית ובעברית ומלווה במדריך נוח)‬ ‫והכלים החדשים שפותחו נועדו להרחבת השימוש ב ‪ BioGIS -‬ולקידום שמירת טבע ותכנון‬ ‫מבוססי נתונים‪.‬‬ ‫זיהוי אזורי עדיפות לשימור עבור מיני העופות המקננים בחבל הארץ הים‪-‬תיכוני של ישראל‬ ‫דיויד טרופין ויוחאי כרמל‬ ‫טכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫החבל הים‪-‬תיכוני בישראל עבר בעשורים האחרונים תמורות כגון הרחבת יישובים וגידול‬ ‫בשטחים חקלאיים שהשפיעו לשלילה על מערכות אקולוגיות ומינים רבים‪ .‬חלק מהצעדים‬ ‫המומלצים בעבודות רבות הם מניעת פיתוח באזורים רגישים‪ ,‬הרחבת שמורות טבע‪ ,‬וממשק‬ ‫חקלאי בר‪-‬קיימא‪ .‬גישות וכלים מתחום התכנון המערכתי של שמירת הטבע ( ‪Systematic‬‬ ‫‪ )conservation planning‬יכולים לשמש לדירוג האזורים השונים מבחינת ערכיותם לשימור‬ ‫מגוון המינים‪ ,‬ולתכנון מרחבי של יישום הצעדים כגון אלה‪.‬‬ ‫בעבודתנו אנו מתמקדים במיני העופות המקננים בחבל הארץ הים‪-‬תיכוני של ישראל (‪.)N=87‬‬ ‫עבור כל מין קבענו יעד רצוי של שטח מוגן על פי שטח בתי הגידול הזמין לו‪ .‬אנו משתמשים‬ ‫במידע אודות העדפות בתי הגידול ותפוצתם של המינים ובנתוני תכסית ושימושי קרקע לאיתור‬ ‫חלופות להרחבת אזורים מוגנים קיימים ולאיתור אזורים חקלאיים בעדיפות ליישום שיטות‬ ‫חקלאיות ידידותיות לסביבה‪ .‬אנו משתמשים במדדי עושר מינים‪ ,‬נדירות וסיכון וב‪ - Marxan-‬כלי‬ ‫לתכנון מרחבי יעיל של שמירת טבע (‪.)Ball et al., 2009‬‬ ‫יעדי המחקר הם‪ )2 :‬הערכת ההגנה על בתי הגידול של המינים השונים ע"י האזורים המוגנים‬ ‫בחוק; ‪ )1‬דירוג אזורי עדיפות לשימור; ‪ )3‬הערכת סיכונים לאזורי העדיפות לשימור הנובעים‬ ‫מקונפליקטים עם ייעודי קרקע בתוכניות המתאר המחוזיות (תמ"מ)‪ .‬כמוכן‪ ,‬אנחנו משווים בין‬ ‫היעילות והפריסה המרחבית של מספר גישות שנבדלות בהנחותיהן לגבי התאמת מטעים ושדות‬ ‫מעובדים כבתי גידול עבור העופות המקננים‪.‬‬ ‫לפי תוצאותינו מערכת האזורים המוגנים בחוק מספקת הגנה (עמידה ביעדי השטח המוגן‬ ‫שהגדרנו) רק לחלק קטן מכלל המינים (כ‪ .)11%-‬בולט המחסור בהגנה על בתי הגידול של‬ ‫המינים בסיכון ועופות המים ובתי הגידול הלחים‪ .‬עמידה ביעדים עבור כלל המינים מצריכה הגנה‬ ‫מוגברת על שטח כולל של כ‪ 4,411-‬קמ"ר (כ‪ 75%‬משטח המחקר) שמרביתו בצפון הארץ (גליל‬ ‫עליון‪ ,‬מזרח הגליל והכרמל) וכ‪ 11%-‬ממנו מאוימים ע"י ייעודי הקרקע בתמ"מ (שטחים פתוחים‬ ‫המיועדים לפיתוח או חקלאות)‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר ומסק נותיו רלוונטיות בהקשר הבינלאומי עבור אזורים אחרים המתאפיינים‬ ‫בצפיפות אוכלוסין גבוהה ובנוף משולב של ישובים‪ ,‬חקלאות ושטחים טבעיים‪ ,‬וככלי מעשי עבור‬ ‫מוסדות התכנון וגופי שמירת טבע בישראל‪.‬‬ ‫ערכו של יער קדוש ומוגן במשך מאות שנים עבור שמירת טבע‪ :‬יער ברעם‬ ‫ג'אן‪-‬ג'אק יצחק מרטינז‪ ,2‬זיו אמר‪ 2‬וארמין יונסקו‪-‬הירש‬ ‫‪ 2‬החוג לזואוטכנולוגיה‪ ,‬המכללה האקדמית תל חי‬ ‫‪ 1‬המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יערות קדושים ומוגנים קיימים בכל היבשות ומאפיינים תרבויות רבות‪ .‬בלבנון וצפון הארץ היו‬ ‫חלקות יער מוגנות על ידי הכניסיה המרונית במשך מאות רבות של שנים‪ .‬יער ברעם‪ ,‬הממוקם‬ ‫בקרבת הגבול הצפוני של מדינת ישראל‪ ,‬ומשתרע על פני ‪ 2111‬דונם‪ ,‬הוא דוגמה ליערות אלה‪.‬‬ ‫כתוצאה ממשק הכניסיה‪ ,‬היער היה לכתם עתיק מכוסה אלון מצוי בנוף פסיפס של חלקות‬ ‫חקלאיות‪ ,‬מרעה ויער נטוע של אורנים‪ .‬מיקומו הגיאוגרפי‪ ,‬ההיסטוריה הארוכה שלו ומאפייניו‬ ‫הבוטניים עשויים היו לאפשר למיני בעלי חיים פלארקטיים למצוא ביער בית גידול מתאים‪,‬‬ ‫במיוחד מינים שכיחים בלבנון וצפוניים יותר‪ :‬יתכן שיער ברעם משמש כאזור תפוצה דרומי‬ ‫למינים צפוניים‪ .‬מטרתנו הייתה לחקור השערה זו בעזרת מיני הנמלים‪ .‬על ידי שימוש בחמש‬ ‫שיטות מחקר מקובלות (מלכודות נפילה בקרקע ועל עצים‪ ,‬חיפוש אקטיבי על הקרקע ונעור‬ ‫ענפים ואיסוף מצע עלים)‪ ,‬לאורך שישה חתכים בני ‪ 111‬מטרים כל אחד‪ ,‬נאספו ‪ 2331‬נמלים‬ ‫השייכות ל‪ 35-‬מינים‪ .‬מספר המינים היה גבוה בכ‪ 71%-‬ממספר המינים שנמצאו במחקרים‬ ‫אחרים באזור‪ ,‬בבתה או בחורש הים תיכוני‪ ,‬למרות אחידותו הבוטנית והא‪-‬ביוטית של היער‬ ‫לעומת תצורות הצומח האחרות‪ .‬מבין ‪ 35‬מיני הנמלים נאספות ‪ 23‬לראשונה בגליל העליון‪ .‬רובם‬ ‫נחשבים למינים צפוניים‪ .‬מבחינה טקסונומית‪ ,‬המחקר אפשר גם לגלות מחדש בישראל‪ ,‬לאחר‬ ‫יותר מ‪ 211-‬שנים‪ ,‬את המין )‪ .Camponotus lateralis (Olivier‬זו גם הפעם הראשונה‬ ‫שהמינים ‪ Plagiolepis pallescens Forel‬ו‪ Solenopsis cf. fugax -‬נרשמו בגליל העליון‪ .‬עד‬ ‫כה ‪ P. pallescens‬היה ידוע באזורים נמוכים יחסית כגון עמק הירדן‪ ,‬מישור החוף או שולי‬ ‫יהודה ו‪ S. cf. fugax -‬נלכד רק בחרמון וברמת הגולן‪.‬‬ ‫אתגרים והישגים באישוש מינים בסכנת הכחדה – הדג בינון דור ( ‪)Nemacheilus dori‬‬ ‫כמקרה מבחן‬ ‫‪2‬‬ ‫דנה מילשטיין‪ ,2‬אבי אוזן‪ ,2‬אמיר טל‪ ,2‬יונתן הררי‪ ,2‬יפתח סיני‪ ,2‬ניסים קשת‪ ,2‬נעם לידר‬ ‫‪ 2‬רשות הטבע והגנים‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫הרס ושינוי של בתי גידול לחים הוביל בישראל להכחדה של מספר מינים של דגים (למשל‬ ‫עגלסת סדום) והביא מינים אחרים של דגים לסף הכחדה‪ .‬בינון דור מייצג מקרה השני‪ .‬נכון‬ ‫לשנת ‪ 1111‬היה ידוע על אוכלוסייה יחידה בשמורת עין מלקוח שמונה פחות מ‪ 71-‬פרטים‪ .‬בית‬ ‫הגידול בשמורה כלל אפיקים רדודים באורך של כ‪ 211-‬מטר בלבד‪ ,‬הוזן במעיין שספיקתו נמוכה‬ ‫(כ‪ 7-‬קו"ב‪/‬שעה) ושנובע סמוך לעיכול חד מתחת לכביש ‪ .11‬ככל שידוע קיימת עליה הדרגתית‬ ‫במליחות המים של המעיין‪ .‬לאור מצב האוכלוסייה ובית הגידול ולאור השינויים שהתרחשו בבתי‬ ‫גידול טבעיים אחרים באזור התפוצה הטבעי נבחנה השאלה האם ראוי להשקיע מאמצים‬ ‫באישוש האוכלוסייה ואם כן כיצד ניתן לצלוח את האתגרים הניצבים בדרך‪ .‬מאחר ורט"ג רואה‬ ‫חשיבות בהגנה על פאונת הדגים בישראל ומקדמת תכנית לשימורם‪ ,‬החלה בשנת ‪1122‬‬ ‫פעילות אינטנסיבית לאישוש אוכלוסיית הבינון הכוללת טיפול בבית הגידול ובדגים‪ .‬בין האתגרים‬ ‫שניצבו בדרך‪ ,‬ידע ביולוגי ואקולוגי הנדרש להקמה ולתפעול של גרעין רבייה הוא מצומצם‪,‬‬ ‫הרחבה של בית הגידול בשמורת עין מלקוח מחייבת הספקת מים באופן מלאכותי‪ ,‬ושלל בתי‬ ‫הגידול הטבעיים הפוטנציאליים לאכלוס באזור התפוצה הטבעי אחוזים או שצפיפות הטורפים‬ ‫בהם (למשל אמנונית יוסף) גבוהה‪ .‬למרות המגבלות האובייקטיביות‪ ,‬ההישגים בשנה האחרונה‬ ‫היו ניכרים‪ .‬בסקר כמותי שני שבוצע בשנת ‪ 1122‬נמצאו ‪ 111‬פרטים‪ ,‬מהם נאספו ‪ 11‬פרטים‬ ‫לגידול בשבי ובו התקיימה רבייה כבר בשנה הראשונה‪ .‬במהלך השנה הושגו הסכמות עם אפיקי‬ ‫מים להספקה של מים באופן מלאכותי‪ .‬בעקבות כך נחפרו שני אפיקים חדשים המשלשים את‬ ‫שטח בית הגידול הלח ושיודעים לתת מענה גם לכשלים בהספקת המים‪ .‬עם הזרמת המים‬ ‫בבתי הגידול המלאכותיים התרחש אכלוס ספונטאני ע"י הדגים ובסקר שבוצע השנה (‪)1121‬‬ ‫נמצא שאפיקים אלו מאוכלסים בדגיגים ילידי השנה‪ .‬הפעילות החדשה מעלה גם אתגרים‬ ‫חדשים‪ .‬בכלל זה שיפור הרבייה בתנאי השבי והבטחה של אמינות אספקת המים בבתי הגידול‬ ‫המלאכותי‪ .‬הניסי ון שיצטבר בצליחת אתגרים אלו יסייע גם בתכנון מיטבי של בתי גידול נוספים‬ ‫עבור הדג ויוביל לאישוש אוכלוסייתו בישראל‪.‬‬ ‫פיתוח החקלאות והכפר בישראל ‪ – 1121‬אתגרים בשמירת הטבע והנוף‬ ‫איתמר בן‪-‬דוד‬ ‫מנהל תחום תכנון‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הדוח השנתי החמישי של האיומים המרכזיים בתחום התכנון והבנייה בשמירה של השטחים‬ ‫הפתוחים בישראל לשנת ‪ ,1122‬פורסם על ידי החברה להגנת הטבע בתחילתה של שנת ‪1121‬‬ ‫( ‪.)http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Threats2012SPNI.pdf‬‬ ‫הדוח‬ ‫מציג בראייה ארצית את המחסור ההולך וגדל של שטחים הפתוחים‪ ,‬כתוצאה מלחצי פיתוח‬ ‫כבדים (פיתוח מיזמי מגורים‪ ,‬תעשיה‪ ,‬תשתיות‪ ,‬חקלאות‪ ,‬תיירות)‪ .‬איומים אלו עלולים להביא‬ ‫לפגיעה בכמות‪ ,‬בהיקף‪ ,‬באיכות וברצף השטחים הפתוחים‪ ,‬ויש להם השלכות סביבתיות‪,‬‬ ‫חינוכיות‪ ,‬תרבותיות‪ ,‬חברתיות וכלכליות‪.‬‬ ‫הדוח סוקר תהליכי פיתוח וקבלת החלטות מדאיגים שיש להם חלק נכבד בהרס השטחים‬ ‫הפתוחים ובתי הגידול השונים ולכן הדוח הדגיש את הגורמים העסקיים (פרטיים וציבוריים)‬ ‫הנמצאים תחת איום במוסדות התכנון‪.‬‬ ‫דווקא בישראל‪ ,‬מדינה אשר התברכה בעושר מינים יוצא דופן‪ ,‬המצוי בסכנה‪ ,‬ראוי להפנות‬ ‫לנושא זה את מירב תשומת הלב לעוסקים במדיניות ציבורית‪ ,‬ובכלל זה במדיניות תכנון ומדיניות‬ ‫קרקע‪ .‬הדוח משקף את המאמץ הרב שמשקיעה החברה להגנת הטבע יחד עם גורמים רבים‬ ‫בציבור הישראלי על מנת לשמור על מעט השטחים הפתוחים והטבע שנותרו בישראל ולקדם‬ ‫פיתוח בר קיימא חסכני במשאב הקרקע‪.‬‬ ‫אחת המסקנות המרכזיות העולה מהדוחות בשנים האחרונות היא כי מרבית האיומים נובעים‬ ‫מחוסר הקפדה על מדיני ות התכנון כפי שהיא באה לידי ביטוי בתוכנית המתאר הארצית לבניה‪,‬‬ ‫לפיתוח ולשימור (תמ"א ‪ .)37‬בנוסף‪ ,‬ברוב המקרים בולטת מאוד מגמה מדאיגה של העדפת‬ ‫אינטרס יזמי צר ומצומצם על פני אינטרס ציבורי רחב – שטחים פתוחים לרווחת תושבי ישראל‬ ‫ולמען קיומו של הטבע הישראלי על המגוון הביולוגי בו התברכה‪.‬‬ ‫ממצאי הדו"חות בשנים האחרונות מתבקש שיתוף פעולה הדוק בין העוסקים בשמירת הטבע‬ ‫והנוף לעוסקים במקצועות החקלאות ופיתוח הכפר השונים והמגוונים ‪ -‬לטובת שמירת המגוון‬ ‫הביולוגי בישראל‪.‬‬ ‫מושב ניטור אקולוגי‬ ‫התכנית הלאומית לניטור מצב הטבע והמגוון הביולוגי בשטחים פתוחים בישראל – סקירה‬ ‫ותמונת מצב‬ ‫נעמה ברג‬ ‫המארג‪ ,‬האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הלחץ האנושי על ערכי הטבע כבר מזמן איננו פסקה מתוך מאמר בודד שנוי במחלוקת‪ .‬בעולם‬ ‫כולו מתועדים אירועים של הכחדת מינים כתוצאה מאבדן בתי גידול לטובת פיתוח‪ ,‬שינוי אקלים‬ ‫וגורמים נוספים‪ .‬בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה הציבורית בעולם‪ ,‬והיא דורשת כיום יותר‬ ‫שמירה של ערכי טבע אלה‪ ,‬ניהול נכון שלהם וצמצום הפגיעה בהם‪ .‬ניהול נכון של ערכי טבע‬ ‫דורש מעקב אחר מצבם ותיעוד של שינויים החלים בהם בעקבות פעילות אנושית של ממשק או‬ ‫פיתוח‪ .‬לשם כך פותחו תכניות ניטור‪.‬‬ ‫ניטור אקולוגי (‪ )ecological monitoring‬מוגדר כפעולת הערכה של מצב האוכלוסיות הביולוגיות‬ ‫והמערכת הטבעית שהן נמצאות בה לאורך צירי זמן ומרחב‪ ,‬המעניקה מידע רב וחיוני לניהול‬ ‫טוב ויעיל יותר של משאבי טבע‪ .‬בישראל החליטה מנהלת המארג (קונסורציום של מדענים‬ ‫ממוסדות שונים ושל הגופים העוסקים בניהול שטחים פתוחים – רשות הטבע והגנים‪ ,‬קק"ל‬ ‫והמשרד להגנת הסביבה‪ ,‬הפועל בחסות האקדמיה הלאומית למדעים) לאחר תהליך חשיבתי‬ ‫ארוך‪ ,‬לפתח וליישם בראשונה בישראל‪ ,‬תכנית לאומית לניטור המגוון הביולוגי בשטחים‬ ‫הפתוחים‪.‬‬ ‫מטרת התכנית לקבל הערכה כמותית ואיכותית של מערכות אקולוגיות מרכזיות בישראל על‬ ‫בסיס שיטתי ולאורך זמן‪ .‬מתוך כך יתקבלו אומדן הערכה של מצב הטבע בישראל וזיהוי שינויים‬ ‫משמעותיים‪ ,‬בעיקר כאלה המבטאים התדרדרות ופגיעה במערכות אקולוגיות ובמגוון הביולוגי‬ ‫ובתפקודו‪ .‬על בסיס תובנות אלה ניתן יהיה להציע דרכים לבלימתן‪ .‬בהרצאה זו נסקור את שלב‬ ‫הגיבוש הקונספטואלי הכולל סקירת השלבים והעקרונות שהתכנית גובשה על פיהם‪ ,‬נציג‬ ‫בתמצית את תכנית הניטור שהושקה לפני מספר חודשים ונדווח על ממצאים ראשוניים מהשדה‪.‬‬ ‫ניטור פרפרים לאומי בישראל‬ ‫רחלי שוורץ‪-‬צחור ‪ ,2,1‬דובי בנימיני ‪ ,1‬צביקה אבני ‪ 1‬וגיא פאר‬ ‫‪.2‬‬ ‫רמת הנדיב‬ ‫‪.1‬‬ ‫אגודת חובבי הפרפרים‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪University of the Aegean, Greece‬‬ ‫‪1,3‬‬ ‫בשנת ‪ 1111‬נכתב הפרוטוקול לניטור פרפרים לאומי בישראל הכולל שלושה תתי פרוטוקול‪:‬‬ ‫פרוטוקול לניטור פרפרים אקראי‪ ,‬פרוטוקול לניטור מיני פרפרים נדירים ופרוטוקול לניטור‬ ‫פרפרים על גבי מסלולים קבועים‪.‬‬ ‫הפרוטוקול לניטור על גבי מסלולים קבועים מתבסס על פרוטוקולים דומים שנכתבו בבריטניה‪,‬‬ ‫בהולנד ובגרמניה‪ .‬הוא מציג שיטת ניטור הנקראת "שיטת פולארד" הטומנת בחובה יתרונות כמו‬ ‫מאמץ ותדירות דיגום זהים הנערכים בכל האתרים על פי אותם הכללים‪ .‬יתרונות אלו מאפשרים‬ ‫השוואה מהימנה של התוצאות בין בתי גידול שונים‪ ,‬בין אתרים שונים ובין שנים שונות‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫מאמץ הדיגום הזהה מאפשר לעקוב אחר תמורות מקומיות וארציות החלות על אוכלוסיות‬ ‫הפרפרים ועושר המינים שלהם כתוצאה מרעייה‪ ,‬בצורת‪ ,‬שריפה‪ ,‬פרגמנטציה של בתי גידול‪,‬‬ ‫שינויי אקלים ועוד‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 1111‬החלו שמונה חברים מאגודת חובבי הפרפרים בניטור פרפרים על גבי מסלולים‬ ‫קבועים בפריסה ארצית רחבה מקיבוץ סאסא בצפון ועד לשדה בוקר בדרום‪ .‬מאז הלך והתרחב‬ ‫מערך הניטור‪ .‬בהרצאה תוצג הקמתו של מערך ניטור הפרפרים הלאומי בישראל על ידי‬ ‫מתנדבים‪ ,‬חברים באגודת חובבי הפרפרים הישראלית ואנשי רשות הטבע והגנים בשנים ‪1111-‬‬ ‫‪ 1121‬וכן יוצגו תוצאות ראשוניות‪.‬‬ ‫לקראת מדריך מיפוי יחידות צומח‬ ‫הגר לשנר‪ ,‬ד"ר נאוה סבר ואורי רמון‬ ‫בשנים האחרונות גוברת ההכרה בנחיצות שיטה אחידה למיפוי צומח בישראל שתאפשר איחוד‬ ‫תוצרי מיפוי המתבצעים בארגונים שונים‪ ,‬זאת בשל חשיבות מיפוי הצומח כבסיס לתכנון וניהול‬ ‫של שטחים פתוחים; לממשק יעיל; וככלי עבודה לחוקרים‪ .‬לצורך יצירת מדריך מיפוי משותף‪,‬‬ ‫חברו הגופים העוסקים במיפוי צומח בישראל‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רט"ג ומכון דש"א בליווי המשרד להגנת‬ ‫הסביבה‪ .‬במקביל החלה עבודה משותפת להחלת הגדרות ברורות ואחידות במיפוי תכסית‬ ‫שנערך על ידי המרכז למיפוי ישראל‪ ,‬מתוך שאיפה ליצור סנכרון בין מערכות המיפוי הכללי‬ ‫והמפורט‪ ,‬והתקן החדש אומץ כתקן ממשלתי בין משרדי‪.‬‬ ‫שיטת המיפוי המוצעת ממפה באופן רציף שטחים פתוחים שאין בהם חקלאות פעילה‪ .‬השטח‬ ‫מחולק לפוליגונים כשהתוצר הסופי הוא הגדרת טיפוס הצומח לכל פוליגון בהתבסס על שני‬ ‫מרכיבים‪ :‬מבנה הצומח והרכב הצמחיה‪ .‬מבנה הצומח מוגדר על ידי תצורת צומח‪ ,‬הנובעת‬ ‫מצורת החים וצפיפות הצומח‪ ,‬והרכב הצמחיה מוגדר על ידי המינים השליטים בשטח הפוליגון‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הגדרת טיפוס הצומח הסופי בכל פוליגון מתייחסת למאפיני בית הגידול‪ ,‬הפרה של‬ ‫השטח‪ ,‬כתמיות‪ ,‬נטיעות‪ ,‬מינים פולשים וחקלאות מסורתית‪ .‬כמו כן בהגדרת טיפוסי הצומח‬ ‫נעשת אבחנה בין האזור הים תיכוני של ישראל ‪ 111 -‬מ"מ גשם ומעלה‪ ,‬לאזור המדברי –‬ ‫מתחת ל ‪ 111‬מ"מ גשם‪.‬‬ ‫הטמעת מדריך המיפוי תאפשר מיפוי פשוט‪ ,‬יעיל ומהיר ואחיד בכל הגופים העוסקים במיפוי‬ ‫צומח בישראל ותאפשר איחוד של תוצרי המיפוי ושימוש בהם כשכבת בסיס לתכנון פיתוח‬ ‫וממשק שטחים פתוחים בישראל‪.‬‬ ‫מעקב אחרי דינמיקה של צומח מעוצה בחורש וביער הנטוע באמצעות נתוני חישה מרחוק‬ ‫בתוכנית הניטור הלאומית‬ ‫רון דרורי‪ ,‬המארג‪ ,‬האקדמיה הלאומית למדעים‪.‬‬ ‫המארג הוא קונסורציום של הגופים המנהלים את השטח הפתוח (קק"ל‪ ,‬רט"ג והמשרד להגנת‬ ‫הסביבה) ומדענים ממוסדות שונים הפועל תחת חסותה של האקדמיה הלאומית למדעים‪.‬המארג‬ ‫פיתח ומנהל את תוכנית הלאומית לניטור מצב הטבע והמגוון הביולוגי בשטחים הפתוחים‬ ‫בישראל‪ .‬אחת ממטרות הניטור היא מעקב אחרי דינמיקה של צומח מעוצה לאור האיומים‬ ‫שהוגדרו בתוכנית הניטור כגון‪ :‬סוקסציה‪ ,‬שינויי אקלים‪ ,‬רעיה‪ ,‬שריפות ועוד‪ .‬לצורך כך נותחו‬ ‫סדרות זמן של אינדקס הצמחיה ‪ NDVI‬שחושב מנתוני החיישן ‪ MODIS‬בין השנים ‪ 1111‬ו‬ ‫‪ .1121‬הניתוח מאפשר לזהות נקודות בזמן בהן התרחש שינוי חד ובנוסף לחשב את המגמות‬ ‫בין שינויים חדים תוך כדי התחשבות בעונתיות‪ .‬תוצאות הניתוח מראות כי ניתן לאפיין בעזרת‬ ‫סדרת הזמן את התהליך העובר על החורשים והיערות ולקשור בין האיום והתהליך‪ .‬שני מקרי‬ ‫מבחן יוצגו על מנת להדגים את אופן הניתוח ופרוש התוצאות‪.‬‬ ‫ניטור ארוך טווח של ציפורים ברמת הנדיב – שינויים בזמן ובמרחב ‪1112-1121‬‬ ‫צהלה ברוש – אקולוגית ‪,[email protected]‬‬ ‫שאול אדם – מומחה ‪GIS‬‬ ‫מנחם אדר – אקולוג‪ ,‬מבצע הסקר‬ ‫ליאת הדר – פארק רמת הנדיב‬ ‫פרופ' אבי פרבולוצקי ‪ -‬המחלקה למשאבי טבע‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪ ,‬מכון וולקני‬ ‫פארק רמת הנדיב משתרע על פני כ – ‪ 7,111‬דונם של חורש ים תיכוני בדרום הכרמל‪ .‬בפארק‬ ‫מתקיים ממשק רעיית בקר לויסות כיסוי הצומח המעוצה למניעת שריפות ולשמירה על המגוון‬ ‫האקולוגי והנופי‪.‬‬ ‫סקרים מובנים לניטור חברת הציפורים המקננות נערכו החל משנת ‪ ,2111‬כאשר בשנת ‪1113‬‬ ‫נקבע פורמט אחיד ומובנה לסקר‪ ,‬במסגרת התכנית לניטור ארוך טווח )‪ .(LTER‬הסקרים‬ ‫התבצעו אחת ל‪ 3-‬שנים‪.‬‬ ‫עם הזמן‪ ,‬ובעקבות שינויים שחלו בנוף הצומח של הפארק‪ ,‬עלה הצורך בניתוח כמותי ומרחבי‬ ‫של הנתונים‪ ,‬על מנת להבין את מגמות השינוי באוכלוסיית הציפורים המקננות בפארק ואת‬ ‫הקשר בינן ובין יחידות מבניות של צומח וממשק הרעייה‪.‬‬ ‫הניתוח הכמותי בחן שינויים במגוון ושפע מיני הציפורים בשנים ‪ .1112-1121‬בשנים אלו נערכו‬ ‫‪ 7,111‬תצפיות ב ‪ 37‬מינים‪ .‬חלק מהמינים הראו מגמת ירידה עם השנים‪ :‬דוכיפת‪ ,‬חוחית‪ ,‬כרוון‪,‬‬ ‫עפרוני מצויץ‪ ,‬תור מצוי ותור צווארון‪ .‬לעומתם‪ ,‬גדלו אוכלוסיות של מינים אחרים בשנים אלה‪ :‬נץ‬ ‫מצוי‪ ,‬סבכי קוצים‪ ,‬סבכי שחור ראש ושחרור‪.‬‬ ‫שלושה מינים הראו העדפה לשטחי רעיית בקר‪ :‬כרוון‪ ,‬חוגלה ובז עצים‪ .‬מינים של שטחים‬ ‫פתוחים שנדחקו משטחי רעיית הבקר הם פשוש‪ ,‬דוכיפת ועפרוני מצויץ‪.‬‬ ‫הניתוח המרחבי בחן את הקשר בין מבנה הצומח בפארק לאוכלוסיית הציפורים המקננת בו‪.‬‬ ‫החלוקה ליחידות הצומח נעשתה על בסיס קטגוריות של גובה וצפיפות‪ ,‬אשר הופקו מצילומי‬ ‫אוויר ומשכבת ‪ .LiDAR‬נמצא כי ‪ 12‬מינים (כ‪ 51%-‬מהמינים שנכללו בניתוח) הראו העדפה‬ ‫ברורה לעצים גבוהים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נערך מבחן ערכיות לשפע ומגוון מינים עבור כל יחידת צומח‪.‬‬ ‫הערכיות הגבוהה ביותר נמצאה ביחידות צומח המאופיינות בעצים גבוהים ( ‪trees‬‬ ‫‪ ,)sparse/trees dense‬כאשר לרוב מדובר בחורשות נטועות‪.‬‬ ‫החורשות הנטועות מהוות ‪ 23%‬משטח הפארק (‪ 531‬דונם)‪ .‬בהשוואה בין חורשות נטועות‬ ‫לצומח טבעי נמצא כי אין זיקה ברורה בין מיני הציפורים ליחידות צומח מסוימות‪ 17% :‬מהמינים‬ ‫שנצפו בשטח הטבעי מיוצגים גם בחורשות הנטועות‪.‬‬ ‫חרקים כאינדיקטורים גם בישראל – המלצות ליישום במערכות שונות‬ ‫איתי רנן‬ ‫המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬הפקולטה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪[email protected] .‬‬ ‫ביואינדיקטורים הם מדדים ביולוגים המשמשים להערכת מצבם של בתי גידול‪ ,‬חברות מינים או‬ ‫מערכות אקולוגיות ולזיהוי שינויים סביבתיים‪ .‬זיהוי ביואינדיקטורים מתאימים למטרה מוגדרת‬ ‫מאפשר אבחון יעיל של מצב המערכת בצורה חסכונית בזמן‪ ,‬בכסף ובכוח אדם‪ .‬בכל מערכת‬ ‫אקולוגית יבשתית מחלקת החרקים היא הקבוצה המיוצגת על‪-‬ידי מגוון המינים ומספר הפרטים‬ ‫הגדול ביותר‪ .‬תכונות כמו רגישות לתנאים ספציפיים‪ ,‬שינויים ניכרים בגודל אוכלוסייה בזמן קצר‬ ‫ואפשרות לדיגום יעיל‪ ,‬זול ופשוט‪ ,‬הופכות את החרקים לאינדיקטורים פוטנציאלים מצוינים‪.‬‬ ‫במדינות רבות נפוץ השימוש בחרקים כאינדיקטורים בייחוד במערכות מים‪ ,‬חקלאות וייעור‪ ,‬ולשם‬ ‫בחינת שינויים סביבתיים‪ ,‬כגון זיהום‪ ,‬קיטוע ושיקום בתי גידול‪ .‬בארץ‪ ,‬באופן מסורתי‪ ,‬מקובל‬ ‫השימוש בצמחים וב‪"-‬בעלי‪-‬חיים גדולים"‪ ,‬לשם ניטור מערכות אקולוגיות‪ ,‬והשימוש בחרקים‬ ‫כמעט ואינו קיים‪ .‬מקובל לטעון כי אי‪-‬השימוש בכלי יעיל זה בארץ נובע ממחסור בידע טקסונומי‬ ‫ואקולוגי‪ .‬אני מציע ומדגים כיצד במערכת מוגדרת ניתן בקלות יחסית לזהות אינדיקטורים יעילים‬ ‫מבין החרקים לזיהוי השפעת שינויים סביבתיים ולניטור‪ .‬בחירת המינים המתאימים לשמש‬ ‫כ ביואינדיקטורים למטרה המוגדרת נובעת מתוך היכרות טובה עם השטח ולאחר עריכת סקר של‬ ‫מגוון ועושר החרקים‪ .‬מתוך מאות המינים הקיימים‪ ,‬יש לבחור מינים בודדים בלבד על‪-‬פי שתי‬ ‫תכונות עיקריות‪ .2 :‬מינים בעלי זיקה או רגישות מובהקים לגורם הסביבתי אותו מעונינים לאבחן;‬ ‫‪ .1‬מינים נפוצים במיוחד‪ .‬לאחר זיהוי המינים האינדיקטורים המתאימים‪ ,‬ניתן להתמקד בדיגום‬ ‫וניטור מינים אלו בלבד ללא צורך בהתמחות טקסונומית או אקולוגית‪.‬‬ ‫מגוון ביולוגי באקוסיסטמות בישראל‬ ‫בחינת השימוש ברמות טקסונומיות גבוהות לכימות דגמי עושר והרכב מינים בחברות‬ ‫דבורים‬ ‫איתי ואן ריין*‪ ,‬יעל מנדליק‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬הפקולטה לחקלאות‪.‬‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫סקרי מגוון ביולוגי מוגבלים עקב קושי בזיהוי פרטים לרמת המין‪ ,‬במיוחד בקבוצות מינים קטני‬ ‫גוף ועתירות מינים (לדוגמא‪ :‬חרקים)‪.‬‬ ‫אחת הגישות המוצעות לפתרון הבעיה היא גישת‬ ‫'הטקסונים הגבוהים' (‪ ,)Higher taxa‬בה זיהוי הפרטים נעשה לרמה טקסונומית הקלה יותר‬ ‫לזיהוי (סוג‪ ,‬משפחה)‪ .‬גישה זו יכולה לשמש להערכת הבדלים בעושר ובהרכב מינים בין אתרים‬ ‫ובקביעת סדרי עדיפויות של אתרים לשימור‪ .‬המחקר הנוכחי בחן‪ ,‬לראשונה‪ ,‬את יעילות הגישה‬ ‫בחברות דבורים‪ ,‬קבוצה מרובת מינים בעלת חשיבות אקולוגית‪ ,‬חקלאית‪-‬תזונתית וכלכלית‬ ‫רבה‪ ,‬בה זיהוי פרטים לרמת המין מהווה אתגר משמעותי וגורם מגביל בסקרים רבים‪ .‬מעבר‬ ‫לחשיבות קבוצה זו כשלעצמה‪ ,‬היא נמצאה כאינדיקטור טוב לקבוצות נוספות של חי וצומח‬ ‫במערכות האקולוגיות‪ ,‬ויכולה להוות מודל ליישום גישת הטקסונים הגבוהים בקבוצות עתירות‬ ‫מינים נוספות‪ .‬בחינת השיטה נעשתה תוך שימוש בנתונים שנאספו בשלושה אזורי אקלים‪ :‬ים‪-‬‬ ‫תיכוני‪ ,‬מדברי וממוזג‪ ,‬דבר שאפשר בחינה מעמיקה של השיטה ויכולת הכללת המסקנות‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר הראו כי בכל שלושת אזורי האקלים‪ ,‬קי ימת קורלציה בין עושר המינים לעושר‬ ‫הסוגים ותת המשפחות באתר (‪ 59-77%‬ו‪ 32-37% -‬מהשונות במספר המינים הוסברה ע"י‬ ‫שונות במספר הסוגים ותת המשפחות בהתאמה) ‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראה כי הגורם העיקרי המשפיע על‬ ‫חוזק הקורלציה הוא יחס המינים לרמות הטקסונומית באתר בודד‪ ,‬והתפלגות יחס זה בין‬ ‫האתרים‪ .‬קורלציה חזקה נמצאה גם במידת הדמיון בהרכב המינים בין אתרים‪ ,‬כאשר המדד‬ ‫חושב על סמך מידע ברמות טקסונומיות שונות (אחוז השונות בהרכב המינים המוסברת ע"י‬ ‫שונות בהרכב הרמות הטקסונומיות הגבוהות נע בין ‪ .)55-14%‬עוד מצאנו כי שיוך המינים‬ ‫לסוגים באופ ן רנדומאלי מביא לקורלציה דומה‪ ,‬ומכאן שדמיון בבחירת בית הגידול בין מינים‬ ‫קרובים פילוגנטית אינו משפיע על תפקוד השיטה‪ .‬בחירת אתרים על‪-‬פי רמת הסוג מביאה‬ ‫לתוצאות טובות מבחירתם באופן אקראי‪ .‬שימוש בתת‪-‬משפחות הראה מגמה מעורבת‪ ,‬כאשר‬ ‫במקרים מסוימים לא היה יתרון על פני בחירה אקראית של אתרים‪ .‬תוצאות המחקר מדגימות‬ ‫את יכולת השיטה לשמש בסקרי שדה של דבורים בפרט ושל קבוצות מרובות מינים בכלל‬ ‫ומאפיינים טקסונומיים המשפיעים על יעילות גישה זו‪.‬‬ ‫הרכב ומגוון המינים בכתמים העשבוניים שבמעבה החורש הים‪-‬תיכוני הסבוך‪ :‬ההשפעות‬ ‫של רעיה‪ ,‬בנק זרעים‪ ,‬תכונות מרחביות של הכתם וסקאלה‬ ‫‪1‬‬ ‫הראל אגרא‪ ,*2‬גידי נאמן‬ ‫‪ 2‬החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית‪ ,‬הפקולטה למדעי הטבע‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ 1‬החוג לביולוגיה וסביבה‪ ,‬הפקולטה למדעי הטבע‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ‪ -‬אורנים‬ ‫* ‪[email protected]‬‬ ‫לצמחים עשבוניים תרומה מכרעת לעושר מיני הצמחים במערכת החורש הים‪-‬תיכונית למרות‬ ‫שהם מוגבלים בדרך כלל לכתמים קטנים בתוך סבך צפוף של צומח מעוצה‪ .‬רעיית בקר החליפה‬ ‫בעשורים האחרונים את רעיית העיזים המסורתית באזורי החורש הים‪-‬תיכוני בישראל‪.‬‬ ‫ההשפעות של רעיית בקר על העשבוניים ועל בנק הזרעים נחקרה במערכות אקולוגיות שונות‬ ‫אולם ההשפעה שלה על הצומח העשבוני ועל בנק הזרעים בכתמים שבתוך החורש הים‪-‬תיכוני‬ ‫הסבוך טרם נחקרה‪ .‬במחקר בדקנו את ההשערה שרעית בקר‪ ,‬בנק הזרעים והתכונות‬ ‫המרחביות של הכתם משפיעים על הרכב המינים בכתמים העשבוניים בחורש הים‪-‬תיכוני‬ ‫בסקאלות מרחביות שונות‪.‬‬ ‫המחקר נערך בתחנת ‪ LTER‬בשמורת הטבע הר‪-‬מירון‪ .‬קבענו את הרכב מיני העשבוניים ב‪)2( :‬‬ ‫ריבועי שנדגמו אקראית בכתמים עשבוניים בחלקות עם וללא רעיה‪ )1( .‬בדגימות אדמה עם בנק‬ ‫זרעים שנלקחו מאותם הכתמים והונבטו בתנאי חממה‪ )3( .‬בריבועי דגימה באותם הכתמים‬ ‫אשר נזרעו בתערובת הומוגנית של בנק זרעים מקומי‪ .‬תכונות מרחביות של הכתמים‪ :‬שטח‬ ‫ומרחק בין כתמים‪ ,‬חושבו בשיטות ‪ .GIS‬מגווני אלפא ובטא בטיפולים השונים ובסקאלות השונות‬ ‫חושבו תוך שימוש במדד שאנון (‪ .)H‬המרחק בין חברות הצמחים בטיפולים השונים חושב תוך‬ ‫שימוש במדד בריי‪-‬קרטיס (‪.)Bray-Curtis distance‬‬ ‫מצאנו כי הרעיה הגדילה את מגוון אלפא באדמה עם בנק זרעים מקומי אבל הקטינה את מגוון‬ ‫אלפא באדמה שהכילה תערובת הומוגנית מלאכותית של בנק זרעים בסקאלה הקטנה של הכתם‬ ‫ובסקאלה הרחבה של החלקה‪ .‬קשר חיובי בין מגוון אלפא לשטח הכתם נמצא אך ורק בחלקות‬ ‫עם רעיה‪ .‬הרעיה הגדילה את מגוון בטא בכל הטיפולים בסקאלה של הקטנה של הכתם‪ .‬הרעיה‬ ‫הקטינה את הדמיון בהרכב המינים בין הצמחייה בשטח לבין בנק הזרעים‪ .‬התוצאות מראות‬ ‫שרעיית בקר מתונה משפיעה על הרכב מיני העשבוניים בתוך החורש הסבוך‪ .‬ההשפעה היא‬ ‫תלוית סקאלה ובאה באינטראקציה עם ההשפעה של בנק הזרעים והתכונות המרחביות של‬ ‫הכתם‪ .‬ללא רעיה בנק הזרעים מהווה גורם חשוב יותר מהתכונות המרחביות של הכתם אולם‬ ‫תחת רעיה שטח הכתם והנגישות של ו מהווים גורם מכריע בקביעת הרכב מיני העשבוניים‬ ‫בכתמים הפתוחים‪.‬‬ ‫היחס בין מספר לגודל זרעים וקיום יחדיו של מינים‬ ‫‪2‬‬ ‫אייל בן‪-‬חּור‪ ,)[email protected]( 2‬אורי פרגמן‪-‬ספיר‪ ,1‬רונן קדמון‬ ‫‪2‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪1 ,‬הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים‬ ‫הבנת המנגנונים המאפשרים קיום יחדיו של מינים מהווה אתגר מרכזי באקולוגיה‪ .‬אחד‬ ‫ההסברים העיקריים לקיום יחדיו הוא יחסי המרה (‪ ,)trade-off‬המניחים כי יתרונו של מין אחד‬ ‫על מין אחר במאפיין מסוים מתקזז עם נחיתותו במאפיין אחר‪ .‬בצמחים‪ ,‬כמות המשאבים‬ ‫המוגבלת שפרט יכול לנצל מאפשרת ייצור של הרבה זרעים קטנים או מעט זרעים גדולים‪ ,‬אילוץ‬ ‫המוכר כיחס המרה בין גודל זרע ומספר זרעים‪ .‬התיאוריה האקולוגית מציעה שזרעים קטנים‬ ‫ורבים מקנים סיכוי גבוה יותר להגיע לאתרים פנויים מתחרות‪ ,‬ואילו זרעים גדולים מקנים יתרון‬ ‫תחרותי‪ .‬על פי השיקולים התיאורטיים הללו‪ ,‬יחסי המרה בין גודל ומספר זרעים מאפשרים קיום‬ ‫יחדיו של מינים‪.‬‬ ‫בעוד שקיימות ראיות אמפיריות רבות לקיומם של יחסי המרה בין גודל זרע ומספר זרעים‪,‬‬ ‫ההשערה שהדבר מסייע לקיום יחדיו של מינים לא נבחנה עד היום באופן ניסויי‪ .‬באמצעות‬ ‫מניפולציות ניסוייות של היחס בין גודל זרע ומספר זרעים בחברות מלאכותיות של צמחים חד‬ ‫שנתיים בדקנו את ההשערה שיחסי המרה בין גודל ומספר זרעים תורמים לקיום יחדיו של מינים‬ ‫וכן בחנו על‪-‬ידי ניסוי תחרות את ההשערה שגודל הזרע תורם ליכולת התחרותית של המין‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬השוונו את עושר המינים בחברות המלאכותיות לזה הצפוי בהעדר תחרות‪ ,‬על מנת‬ ‫לבחון את חשיבות התחרות בעיצוב מבנה החברה‪.‬‬ ‫בהתאמה לתיאוריה‪ ,‬מצאנו שיחס המרה בין גודל למספר זרעים הביא לעושר מינים גבוה באופן‬ ‫מובהק‪ ,‬אך בניגוד לתיאוריה לא ניתן היה ליחס את התוצאות הללו ליכולת התחרותית של‬ ‫המינים או לגודל הזרע‪ .‬לא מצאנו השפעה של תחרות על עושר המינים‪ ,‬או קשר בין גודל זרע‬ ‫לכושר התחרותי‪ .‬עם זאת‪ ,‬מצאנו קשר חיובי בין גודל הזרע לפרופורציית הנביטה‪ .‬כלל‬ ‫הממצאים הללו תומכים בתיאוריה שיחס המרה בין גודל למספר זרעים מעלה את עושר המינים‬ ‫ומראים שיחס המרה כזה יכול לתרום לקיום יחדיו של מינים גם באמצעות מנגנונים בלתי‬ ‫תחרותיים‪.‬‬ ‫הטרוגניות סביבתית ומגוון ביולוגי בחברת האצות של החוף הסלעי באכזיב‬ ‫‪1‬‬ ‫אולגה ודוב‪ ,*2,1‬גיל רילוב‪ 2‬ויוחאי כרמל‬ ‫‪ 2‬המכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‬ ‫‪ 1‬הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית‪ ,‬הטכניון מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫*‪[email protected]‬‬ ‫החוף הסלעי הינו בית גידול ייחודי הקיים במקומות רבים בחופי ישראל‪ .‬המופע העיקרי של בית‬ ‫גידול זה בארץ הינו בצורת טבלאות גידוד הנמצאות בתחום הכרית‪ ,‬הנתון לעקות רבות‪.‬‬ ‫כל טבלת גידוד מורכבת ממספר נישות שונות המאופיינות במיקרו‪-‬בתי גידול ובפרמטרים‬ ‫סביבתיים שונים שביכולתם לעצב מגוון מינים שונה‪ .‬על מנת לשמר בית גידול זה באופן יעיל‬ ‫תוך תמיכה במגוון מינים מירבי‪ ,‬חשוב להבין את הפרמטרים הסביבתיים המרכיבים אותו וכיצד‬ ‫הם משתלבים בתהליכים הבונים את החברה המקומית‪ .‬האצות הינן המרכיב הדומיננטי ביותר‬ ‫במגוון המינים בטבלאות הגידוד וכוללות עשרות מינים‪.‬‬ ‫מחקר זה עוסק בקשר בין המגוון הביולוגי של האצות המאקרופיטיות על טבלאות הגידוד לבין‬ ‫מאפיינים שונים בהטרוגניות הסביבתית של בית הגידול‪ .‬מטרתו לבדוק האם בית גידול זה‬ ‫מתנהג בהתאם לתיאוריית הנישה האקולוגית והאם קיים פרמטר סביבתי אחד או יותר האחראי‬ ‫לשוני במגוון בין טבלאות הגידוד השונות באותו בית גידול‪ .‬לצורך בחינת קשר זה נבחרו באתר‬ ‫המחקר ‪ 3‬טבלאות גידוד שונות זו מזו בצורתן ובגודלן הנדגמו עונתית במשך שנה‪ .‬הדיגום כלל‬ ‫את כל מיני האצות המאקרופיטיות‪ ,‬בעלי חיים צמודי מקום ופרמטרים סביבתיים כגון סלע חשוף‪,‬‬ ‫קיום שוליים ביוגניים ומידת המורכבות והאנכיות של המסלע‪ .‬בנוסף נמדדו מפנה‪ ,‬שטח וגובה‬ ‫מעל פני הים של הטבלאות‪.‬‬ ‫במהלך שנה אחת נדגמו ‪ 37‬סוגי אצות‪ ,‬כאשר מבנה חברת האצות משתנה מעונה לעונה‪.‬‬ ‫מתוצאות ראשוניות עולה כי קיים הבדל מובהק במגוון המינים בין מיקרו‪-‬בתי גידול על אותה‬ ‫הטבלה וכי קיימים מינים היחודיים למיקרו‪-‬בתי גידול בטבלאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראה כי קיומם של‬ ‫שוליים ביוגניים‪ ,‬ההולכים ונעלמים מבית הגידול‪ ,‬משפיע על מגוון המינים‪.‬‬ ‫העבודה וניתוח הנתונים עדיין נמשכים בימים אלו ובנוסף לפרמטרים הסביבתיים שכבר נמדדו‬ ‫ימדד גם חוזק הזרימה היחסי בין מיקרו‪-‬בתי גידול‪ .‬כבר מניתוחים ראשוניים ניתן לראות כי מגוון‬ ‫המינים אכן גבוה יותר בטבלאות בעלות נישות אקולוגיות רבות יותר וכי גובה הטבלאות מעל פני‬ ‫הים משחק תפקיד חשוב בקביעת מגוון המינים‪.‬‬