‫מסלול אקולוגיה יישומית‬
‫מושב אקולוגיה עירונית‬
‫מושב אקולוגיה מרחבית‬
‫מושב חישה מרחוק ככלי במחקר אקולוגי‬
‫מושב אקולוגיה עירונית‬
‫סקר עצים עתיקים וייחודיים בירושלים כלי לגיבוש מדיניות ולהעלאת מודעות‬
‫טל רובין‪ ,‬דנה מרגליות‪.‬‬
‫החברה להגנת הטבע – ירושלים והסביבה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ירושלים היא העיר הגדולה בישראל המשתרעת על כ‪ 621-‬אלף דונם‪ .‬החברה להגנת הטבע‬
‫עורכת מזה כשנה סקר עצים ייחודיים ועתיקים מקיף בכל השטח הבנוי בעיר ירושלים‪ .‬הסקר‬
‫מתבצע לאחר בחינה מקצועית של ביצוע סקרים בנוגע לעצים בארץ ומושתת על בחינה‬
‫היסטורית מקיפה של תיעוד העצים בירושלים‪.‬‬
‫סקר השטח מתעד באופן מפורט את העצים הבוגרים בעיר בהתייחס למספר פרמטרים‪ :‬חשיבות‬
‫בוטאנית‪ ,‬חשיבות היסטורית‪ ,‬תצורה ייחודית‪ ,‬מיקום העץ וגילו ("עתיקות" מ‪ 05-‬שנה ומעלה)‪.‬‬
‫הסקר בוחן את כל העצים העתיקים ובפרט עצים עתיקים במיוחד שגילם מעל ‪ 655‬שנה‪ .‬זאת‬
‫בדגש שונה מן ההנחיות הקיימות היום בחוק התכנון והבנייה שעל פיהן עץ בגובה ‪ 2‬שני מטר‬
‫וברוחב גזע ‪ 65‬ס"מ ומעלה מוגדר כעץ בוגר ומחייב התייחסות מיוחדת‪ :‬תיעוד העץ ואישור פקיד‬
‫היערות לעקירה‪.‬‬
‫בתום הסקר תיווצר כרטסת שימור לכלל העצים הייחודיים והעתיקים‪ ,‬כולל סיווגם לפי מין ושיוך‬
‫שכונתי‪ .‬תכלית נוספת היא יצירת שכבת מידע על כלל העצים שלהם משמעות היסטורית‪ ,‬נופית‬
‫או קהילתית‪ ,‬ושילובה במפה הירוקה‪ .‬כך גם ניתנים לקהילה גישה למידע ואפשרות לעדכון‬
‫נתונים‪ .‬בתום התהליך יגובשו מסקנות והמלצות לגבי הטיפול והשימור של העצים הייחודיים‬
‫והעתיקים‪ ,‬וכן תופק חוברת מסכמת של ממצאי הסקר‪ ,‬ניתוחם והמלצת המדיניות‪.‬‬
‫סקר טבע עירוני בעיר חיפה‬
‫נמורן אביב‪ ,‬מתכננת סביבתית‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪ -‬קהילת חיפה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫אתרי טבע עירוני מהווים נדבך משמעותי במרקם העירוני מבחינה נופית‪ ,‬אקולוגית וחברתית‪.‬‬
‫חיפה הינה דוגמא לעיר אשר בורכה במופעי טבע רבים ומגוונים‪ ,‬החל בואדיות וכלה בחופים‪.‬‬
‫בתי הגידול ותפקודם מושפעים ישירות מדפוסי פיתוח עירוני ונתונים תחת איום מתמיד בשל‬
‫לחצי פיתוח ותכניות בינוי עיר מאושרות‪ ,‬השלכות אפשריות של פיתוח זה הן השפעה על המגוון‬
‫הביולוגי‪ ,‬על חטיבות נוף ועל היקף השטחים פתוחים בעיר‪.‬‬
‫על מנת לאפשר פיתוח המתחשב במופעי הטבע ומתוך הבנה לחשיבותם לתושבי העיר‪ ,‬החברה‬
‫להגנת הטבע יחד עם המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף עיריית חיפה‪ ,‬עורכים סקר תשתיות‬
‫טבע עירוני‪ .‬מטרותיו העיקריות של הסקר הן איתור‪ ,‬מיפוי ואפיון אתרי הטבע וכן הטמעת המידע‬
‫במערכת התכנון העירונית ובקרב הציבור‪ ,‬כך שייווצר בסיס נתונים רחב ומהימן אשר יסייע‬
‫בקבלת החלטות הנוגעות לתכנון ולתפעול שטחים פתוחים‪.‬‬
‫בתחילת הסקר הוקמה ועדת היגוי של הגורמים הרלוונטיים בעיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬סומנו גבולות והשטח‬
‫חולק לאתרים‪ .‬לאחר מכן נבחנו צורות חי וצומח וסקרים נושאיים לפי עונות השנה‪ :‬סקר זוחלים‪,‬‬
‫עטלפים‪ ,‬פרפרים‪ ,‬קינון וכדומה‪ .‬במקביל לכך מופו נתונים תכנוניים כגון‪ :‬בעלות על הקרקע‪,‬‬
‫ייעודי קרקע‪ ,‬תוכניות מאושרות ותכניות עתידיות‪ ,‬ממשקי קהילה וכו'‪ .‬נתונים אלו יסייעו בעתיד‬
‫לגיבוש מדיניות כוללת לאתרי טבע עירוני בחיפה‪.‬‬
‫בנוסף לסקר תשתיות הטבע העירוני‪ ,‬נציג בהרצאה את מאגר הנתונים האינטראקטיבי שנעשה‬
‫בו שימוש במהלך הסקר ובשלב עריכת הממצאים‪ .‬המאגר‪ ,‬המאפשר סביבת עבודה דינאמית‪,‬‬
‫מורכב משתי תוכנות ובאמצעותו ניתן להזין מידע גיאוגראפי בסביבה אינטרנטית‪ ,‬ולקלוט‬
‫עדכונים באופן שוטף‪ ,‬כך שמידע על אתר הטבע מתעדכן באופן אוטומטי על ידי ביצוע עדכון‬
‫נתונים בתכנת ה‪GIS -‬‬
‫דרך האינטרנט‪ .‬תכנת ה‪ On-Line-‬מאפשרת הזנה של צילומים‬
‫ותרשימים ישירות לכרטיס ואילו תכנת ‪ Microsoft Access‬מאפשרת חיבור למאגרי מידע‬
‫אחרים‪ ,‬המעלים באופן אוטומטי מידע עבור מיני צומח ובעלי חיים‪ :‬סטאטוס‪ ,‬נדירות ואנדמיות‪.‬‬
‫סקר תשתיות טבע עירוני מלא התקיים עד היום בירושלים ובמספר ערים מצומצם נוסף בארץ‪,‬‬
‫תוצרים אפשריים של סקר טבע עירוני הם מסמכי מדיניות‪ ,‬מפת אתרי טבע אינטראקטיבית‪,‬‬
‫מדריך לתכנון ולניהול אתרי טבי עירוני ועוד‪.‬‬
‫חקלאות עירונית וורטיקאלית וקהילתיות מקיימת‬
‫תגית כלימור ‪M.Sc.‬‬
‫מרצה בכירה‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‬
‫קנפו כלימור אדריכלים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫החברה האנושית נמצאת בתהליך מתמשך של עיור מואץ המשפיע על כל תחומי החיים‪ .‬לעיור‬
‫האינטנסיבי השלכות אקולוגיות כלל עולמיות הנובעות ממעבר מחברה כפרית יצרנית עם‬
‫אוריינטציה אוטרקית‪ ,‬לחברה עירונית צרכנית הגורמת לניצול בלתי הפיך של משאבי הטבע‪.‬‬
‫הערים מאכלסות כיום יותר ממחצית אוכלוסיית העולם ועתידות בשנת ‪ 2505‬לאכלס ‪05%‬‬
‫נוספים‪ .‬בישראל כבר כיום ‪ 05%‬מתושבי המדינה מתגוררים בערים‪ .‬הפיכת הערים למקיימות‬
‫מהוות גורם מרכזי רב חשיבות בתהליך הפחתת טביעת הרגל האקולוגית שלנו לטובת יצירת‬
‫סביבה בת קיימא‪.‬‬
‫במרחב העירוני‪ ,‬המאופיין בבינוי אינטנסיבי וצמצום שטחים פתוחים‪ ,‬קיים צורך בהגדרה‬
‫מחודשת של השטחים הירוקים בעיר לטובת שתי מטרות משלימות‪ :‬איזון אקולוגי סביבתי‬
‫ושיפור רווחת התושבים‪ .‬כיום‪ ,‬במסגרת בחינה מחודשת של המרחב הציבורי הפתוח בעיר‪,‬‬
‫קיימת מגמה לשלב בעיר הצפופה חקלאות ככלי להבראת העיר והסביבה‪ .‬לחקלאות העירונית‬
‫יתרונות רבים לטובת הפחתת ניצול ודילול משאבי הסביבה תוך תרומה לשיפור איכות החיים‬
‫בערים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫צמצום שטחי שדות הנדרשים לחקלאות לטובת חקלאות עירונית וורטיקאלית‪ ,‬מפנה שטחים‬
‫לייעור החיוני להגנה על שכבת האוזון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גידול הירקות במרחב המגורים מפחית שימוש במשאבים‪ ,‬מצמצם הצורך בתשתיות‪ ,‬חוסך‬
‫עלויות שינוע ומקטין שטחי מסחר הנדרשים למכירת התוצרת החקלאית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגידול החקלאי במרחב הביתי והשכונתי מאפשר הפחתת הצורך ביוממות וכפועל יוצא‬
‫מצמצם השקעות ושטחים הכרוכים בפיתוח תשתיות עירוניות נוספות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גידול מזון אורגני‪ ,‬טרי‪ ,‬נטול ריסוסים תורם למניעת זיהום הקרקע בחומרי הדברה וברעלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גידול עצמי חקלאי מאפשר הגדלת הכנסה ומייצר מקומות עבודה ללא יוממות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שילוב חקלאות במבנים ובמרקם העירוני מהווה תוספת לריאה הירוקה בעיר ומציע מרחב‬
‫נופי חדש לרווחת התושבים‪.‬‬
‫בהרצאה יבחן פוטנציאל שילוב מגורים וחקלאות בסביבה עירונית ויוצגו גישות חדשניות‬
‫המדגימות יישום חקלאות וורטיקאלית המשולבת במבנים ברי קיימא‪ .‬שאלת מימוש הרעיון תבחן‬
‫נוכח בדיקת כלכליות הנושא ומ ורכבותו מהיבט טכני ותחיקתי מחד אל מול יתרונותיו מאידך‪.‬‬
‫ההרצאה תתמקד בבחינת החקלאות העירונית כגישה הוליסטית‪ ,‬המגלמת עקרונות תרבותיים‬
‫וסביבתיים בהם לאדם תפקיד מרכזי בשימור האיזון העדין בין צרכיו למחויבותו לאיכות הסביבה‪.‬‬
‫חיים בחצר ‪ -‬עושר המינים הנמצא בסביבת ביתנו‬
‫‪2‬‬
‫מיכל סמוני‪-‬בלנק‪ *6‬ועמיר וינשטיין‬
‫‪ 6‬הפקולטה לביולוגיה‪ ,‬הטכניון‬
‫‪ 2‬חרקים ‪ -‬עולם קטן בגדול‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫פרויקט "חיים בחצר" התחיל במאי ‪ 2565‬בחצר בגודל דונם המומוקמת על גבול המושבה‬
‫בנימינה‪ .‬הפרויקט התחיל מתוך סקרנות והרצון לגלות את המינים שחולקים איתנו את שטח‬
‫המחייה הפרטי ובו נערך מעקב מתמשך אחר עושר המינים אותם ניתן לפגוש בחצר‪ .‬לאורך‬
‫השנה תועדו וצולמו בחצר מאות מינים ממגוון סוגים‪ ,‬משפחות‪ ,‬סדרות ומחלקות‪ .‬ההתערבות‬
‫בחצר היתה מינימאלית וכללה גיזום של העשבייה ונוכחות יומיומית של הדיירים ושני כלבים‬
‫בחצר‪ .‬פעמיים בחודש נסקרה החצר באופן אקראי במשך שלושה ימים עוקבים‪ ,‬בזמנים שונים‬
‫לאורך היממה (בוקר‪ ,‬צהריים‪ ,‬ערב ולילה)‪ .‬מינים לא מוכרים הוגדרו‪ ,‬בעזרת התמונות שצולמו‪,‬‬
‫באמצעות מגדירים‪ ,‬פורומים מקצועיים ומומחים לטקסונומיה בארץ ובעולם‪ .‬חיפוש לילי התבצע‬
‫באמצעות פנסים ומלכודת אור‪.‬‬
‫במהלך השנתיים תועדו בחצר ‪ 202‬מינים שונים הכוללים‪ )6( :‬שני מיני דו‪-‬חיים מתוך שבעה‬
‫הידועים בישראל; (‪ )2‬שבעה מיני זוחלים; (‪ )0‬עשרים ושלושה מיני עופות; (‪ 026 )2‬מינים שונים‬
‫של חרקים השייכים ל‪ 60-‬סדרות מתוך כ‪ 05-‬סדרות הידועות בעולם; (‪ 11 )0‬מיני עכבישנים‬
‫המייצגים שלוש סדרות שונות מתוך שבע סדרות הידועות בישראל ובתוכם ‪ 00‬מיני עכבישים‬
‫המייצגים ‪ 20‬משפחות מתוך כ‪ 05-‬משפחות הידועות בישראל ‪.‬‬
‫העושר הביולוגי הרחב יחסית שנמצא מצביע על הפוטנציאל של חצרות הביתים כיחידות תמך‬
‫טבעיות‪ .‬מרבית המינים בחצר הם מינים נפוצים בבתי הגידול הטבעיים בנוסף למינים מלווי אדם‬
‫שצפוי לראותם בסביבת הבית‪ .‬לאור התוצאות מתברר שהחצר מהווה בית‪-‬גידול מהותי ואיכותי‬
‫עבור מגוון רחב יחסית של מינים‪ ,‬למרות שלא נעשתה לשם כך כל הכוונה אנושית‪ .‬לדעתנו‪,‬‬
‫המצאי המתועד ממחיש את הפוטנצאיל הגלום בחצרות אורבניות פרטיות כיחידות תמך‬
‫לשטחים הפתוחים המצויים תחת לחץ מתמשך‪ .‬לדעתנו הפרויקט מהווה מודל לימודי‪-‬חינוכי‬
‫אותו ניתן לי ישם בקלות יחסית בסביבות שונות לציבור הרחב ולמנף בעזרתו את מודעות הציבור‬
‫להכרת האקוסיסטמה בחצר הבית של הסביבה האורבנית‪.‬‬
‫הרכב חברת הצומח בשולי האזור העירוני‬
‫דניאלה קופל‪ ,‬דן מלקינסון‪ ,‬לאה ויטנברג‬
‫החוג לגאוגרפיה ולימודי הסביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫העולם בו אנו חיים עובר תהליכי עיור מואצים‪ .‬הבניה והפיתוח מובילים לפגיעה ניכרת בתכסית‬
‫הטבעית‪ ,‬בקרקע ובמרכיבי המגוון הביולוגי‪ .‬המידע הקיים אודות השפעת ההתפשטות העירונית‬
‫על השטחים הטבעיים מועט‪ ,‬ועל כן הגדרת מהותה של הפגיעה בפועל במערכות אלו מורכבת‪.‬‬
‫לאור פערים אלו‪ ,‬מטרת המחקר הייתה לאמוד את מידת ההשפעה של פסולת הבניה על הרכב‬
‫ומגוון מיני הצומח בסמיכות לבתים‪ ,‬ואת דינאמיקת החברות בתגובה להפרעה‪.‬‬
‫המחקר נערך במהלך חורף ואביב ‪ 2565‬בשולי השכונות המערביות של העיר חיפה‪ ,‬הגובלות‬
‫בשטחים פתוחים (ואדיות)‪ .‬אותרה סדרת אתרים שנפגעו לפני עשרים‪ ,‬ארבעים ושישים שנה‪,‬‬
‫כמו כן נסקר אתר ביקורת סביבו לא נמצאו עדויות לפעילות פיתוח במאה השנים האחרונות‪ .‬בכל‬
‫אתר נדגמו באקראי ‪ 22‬ריבועי דיגום ונרשמו כל מיני הצומח ואחוז כיסויים‪ .‬מיני הצמחים‬
‫שנמצאו בסקר חולקו ומוינו לפי שתי חלוקות‪ :‬א) מקור בית גידול האופייני למין –בית גידול‬
‫מקומי‪ ,‬בית גידול רודרלי‪ ,‬בית גידול סגטלי ומינים פולשים‪ .‬ב) שיוך פונקציונאלי‪ :‬חד שנתי‪,‬‬
‫עשבוני רב שנתי‪ ,‬בן שיח‪ ,‬שיח‪ ,‬עץ‪ ,‬מטפס‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מעידות על הבדל מובהק בין מגוון והרכב המינים המאכלסים את האתרים‪ ,‬אך‬
‫לא בין עושר המינים בחלקות‪ .‬נמצאה מגמת עליה באחוז כיסוי המינים הפולשים ככל שחולף‬
‫הזמן ממועד הפגיעה‪ .‬הרכב חברת הצומח באתרים שנפגעו לפני ‪ 25‬שנה דומה לזה של חלקת‬
‫הביקורת‪ ,‬כתלות במרחק מקו הבניין‪ ,‬ככל שמתרחקים ממקור ההפרעה‪ ,‬כך עולה מידת הדמיון‬
‫לחברת הצומח המקומית‪.‬‬
‫תופעה זו איננה קיימת באתרים שנפגעו לפני ארבעים ושישים שנה‪ ,‬בהם מידת דמיון בהרכב או‬
‫במגוון המינים איננה דומה לאתרי הביקורת ואיננה משתנה כתלות במרחק ממקור ההפרעה‪.‬‬
‫ניתן להסיק כי ככל שחולף זמן ממועד הפגיעה‪ ,‬מתקבלת חברת צומח הומוגנית‪ ,‬השונה באופן‬
‫מה ותי מחברת הצומח המקומית כפי שנדגמה בחלקת הביקורת‪ .‬ממצאי מחקר זה תומכים‬
‫בהשערתה של ‪ )6090( Denslow‬הגורסת כי חברה הנדחפת אל מעבר לגבולות ההתאוששות‪,‬‬
‫איננה חוזרת למצבה טרם ההפרעה‪ ,‬אלא תפתח מצב של שיווי משקל מחודש‪.‬‬
‫פיתוח ממשק בר‪-‬קיימא לפעולות להדברת יתושים והגנה על מגוון הביולוגי במקווי מים‬
‫ירון הרשקוביץ*‪ ,‬ישי שנידור‪ ,‬איריס האן ועמית שפירא‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫יתושים מהווים מפגע תברואתי לאדם‪ ,‬הן בשל מטרדי העקיצות והן בשל היותם וקטור להפצת‬
‫מחלות שונות בהן מלריה וקדחת מערב הנילוס‪ .‬האגף לבקרת חומרי הדברה ומזיקים במשרד‬
‫להגנת הסביבה הינו זה האמון על מערך הטיפול הארצי במפגעי היתושים ומתן הנחיות למניעת‬
‫התפרצות של מחלות המועברות על ידי יתושים (פקודת בריאות העם‪ .)6025 ,‬יישומן של‬
‫ההנחיות מוטל על הגופים המוגדרים כ"מחזיקים בשטח"‪ ,‬כדוגמת רשויות מקומיות‪ ,‬איגודי ערים‬
‫לאיכות סביבה‪ ,‬ורשויות ניקוז ונחלים‪ .‬מערך הטיפול במפגעי יתושים כולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ניטור‬
‫זחלי יתושים במקומות מועדים‪ ,‬הדברה באמצעים כימיים (פריתרואידים‪ ,‬מווסתי גידול חרקים‪,‬‬
‫שמנים)‪ ,‬מכניים (הסרת צומח מים טבול‪ ,‬ניקוי אפיק)‪ ,‬או ביולוגיים (‪ , Bti‬דגי גמבוזיות)‪ .‬פעולות‬
‫תומכות הדברה כוללות סילוק צומח גדות ופריצת דרכים להסדרת הגישה למים‪ .‬באותם בתי‬
‫גידול בהם בנוסף לזחלי יתושים מתקיימים גם מינים שאינם יעד ההדברה‪ ,‬בהם גם כאלו‬
‫המוגדרים כמוגנים על פי חוק (למשל כל מיני הדו‪-‬חיים) עלול להיווצר קונפליקט בין הצורך‬
‫להסרת מפגע היתושים ובין שמירה על המגוון הביולוגי‪.‬‬
‫על מנת לנסות למנוע פגיעה מיותרת (נוספת) בבתי הגידול הלחים‪ ,‬חברו יחדיו המשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים‪ ,‬במטרה למצוא פתרונות ישימים ככל‬
‫האפשר לממשק בר‪-‬קיימא של מערך הטיפול ביתושים‪ .‬בשלב הראשון כללה העבודה סקירה‬
‫של המערך הקיים לטיפול במפגעי יתושים‪ ,‬ובה נבחן המנגנון המשפטי‪/‬חוקתי העומד בבסיסו‪,‬‬
‫נסקרו ההנחיות הניתנות למחזיקים בשטח ונבדק אופן היישום והביצוע בפועל של פעילות‬
‫ההדברה‪ .‬כמו כן נסקרו המצבים בהם עשוי להיווצר קונפליקט ב ין שמירת טבע והצורך להגן על‬
‫בריאות הציבור‪ .‬השלב שני‪ ,‬כלל הצעות לפתרונות ישימים ("ברי קיימא") ‪ -‬החל משינוי ההנחיות‬
‫הניתנות לרשויות‪ ,‬הצעה לסיווג מחודש של בתי הגידול הלחים על פי קריטריונים אקולוגיים‬
‫("רגישות סביבתית")‪ ,‬וכן שינוי אופן עבודת המדבירים‪ .‬לאורך כל הדרך נתקיים רב‪-‬שיח עם‬
‫נציגי הרשויות והמדבירים על מנת לקבל משוב אמיתי מה"עוסקים במלאכה"‪ .‬במסגרת הרצאה‬
‫זו תוצג העבודה ומטרותיה וכן הצעות שהועלו לפתרונות‪.‬‬
‫מושב אקולוגיה מרחבית‬
‫מתלחלחים בחולות‪ :‬דינמיקה מרחבית ועיתית של תכולת הלחות בקרקע במערכת של‬
‫דיונות חופיות באזור הים תיכוני‬
‫ורד זיסו*‪ ,‬יצחק קטרה‪ ,‬פועה בר‬
‫המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫במהלך העשורים האחרונים הלך והצטמצם אקוויפר החוף בישראל‪ .‬דיונות החול הנודדות לאורך‬
‫רצועת החוף‪ ,‬שמשמשות כמקור קלט מרכזי למי הגשמים והחדרתם לאקוויפר החוף‪ ,‬הולכות‬
‫ונעלמות‪ ,‬אם כתוצאה משינויים בשימושי הקרקע באזור ואם כתוצאה מתהליך התייצבות טבעי‬
‫של הדיונות‪ ,‬שמתבטא בעליה בכיסוי הצומח‪ .‬כיסוי ופיזור הצומח הרב‪-‬שנתי בדיונות ובשקעים‬
‫שבין הדיונות תלוי בעיקר במשטר המים בקרקע‪ .‬מאידך‪ ,‬הצומח קובע את רמת יציבות הדיונה‬
‫ומשפיע על תכונות הקרקע‪.‬‬
‫מחקר זה בדק את השינויים בתכולת הרטיבות בקרקע כתלות בכיסוי ובפיזור של הצומח‪ ,‬וזאת‬
‫כדי להבין את הקשרים בזמן ובמרחב בין טיפוסי הדיונות השונים‪ ,‬בין הדיונות והשקעים ובין‬
‫טיפוסי הכתמים (מתחת לשיח ומחוצה לו)‪ .‬המחקר התבצע בשמורת החולות בניצנים‪.‬‬
‫הרטיבות הגרווימטרית נבדקה במהלך שני חורפים עוקבים לאחר ארועי גשם משמעותיים עד‬
‫לעומק של ‪ 05‬ס"מ‪ .‬בנוסף‪ ,‬התבצעו קידוחים לעומק הדיונות לבדיקת הרטיבות בפרופיל הדיונה‬
‫(כל חצי מטר ועד לתשתית החרסיתית בבסיס הדיונה)‪ .‬נבדקו תכונות קרקע נוספות‪ :‬מרקם‪,‬‬
‫כמות נשר‪ ,‬מוליכות הידראולית ודגם פיזור הצומח המעוצה בפסגת טיפוסי הדיונות השונים‪.‬‬
‫תוצאות המחקר מראות כי‪:‬‬
‫א‪ .‬קיימים הבדלים מרחביים בעקומי הדעיכה של לחות הקרקע עד לעומק של ‪ 05‬ס"מ בין‬
‫טיפוסי הדיונות השונים‪ ,‬בינם לבין השקעים ובין טיפוסי הכתמים בדיונות ובשקעים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לחות הקרקע בעומק ‪ 05‬ס"מ בכתמים הפתוחים בדיונות הנודדות גבוהה פי ‪ 6.1‬מאשר‬
‫בדיונות מיוצבות‪.‬‬
‫ג‪ .‬המוליכות ההידראולית נמוכה יותר מתחת לכתמי השיחים (פי ‪ )0‬ובדיונות המיוצבות (פי‬
‫‪ )2.9‬מאשר בכתמים הפתוחים ובדיונות הנודדות‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬קיימים הבדלים מרחביים בתכולת הרטיבות בשכבת המעבר שבין החול לשכבה‬
‫החרסיתית לאורך הדיונה (פסגה‪ ,‬מרכז המדרון‪ ,‬תחתית המדרון) ובשקע הצמוד לה‪ ,‬וכן‬
‫הבדלים ברטיבות הפרופיל בין דיונה מיוצבת לדיונה נודדת‪.‬‬
‫ה‪ .‬דגמי הצומח נעים בין דגם מקובץ בדיונות הנודדות ועד לדגם פזור בדיונות המיוצבות‪.‬‬
‫בשקעים כיסוי הצומח מגיע לכ‪.655%-‬‬
‫המסקנה העיקרית שנגזרת מתוך התוצאות הינה שלדיונות הנודדות ולכתמים הפתוחים במרחב‬
‫החולות יש תפקיד מכריע בכל מה שקשור בקליטת מי הגשם ופיזורם המרחבי המתבטא בדגמי‬
‫הצומח הקיימים בטיפוסי הדיונות השונים ובשקעים‪.‬‬
‫מנגנונים הקובעים את רמת המבניות בחברות אקולוגיות לאורך הגראדיינט האקלימי‬
‫בישראל – עושר מינים או הטרוגניות מרחבית?‬
‫‪6‬‬
‫רפי קנט‪ ,*,6‬אבי בר‪-‬מסדה‪ ,2‬ליאור בלנק‪ ,0‬יוחאי כרמל‬
‫‪ .6‬היחידה להנדסת סביבה ומים‪ ,‬הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫‪ .2‬המחלקה לאקולוגיה של יער‪ ,‬אוניברסיטת ויסקונסין‪ ,‬מדיסון‬
‫‪ .0‬החוג לאבולוציה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫אקולוגיה של חברות עוסקת בשאלת המנגנונים האחראיים למבניות בחברות אקולוגיות‪.‬‬
‫קיימות שתי גישות מרכזיות לנושא – הגישה הנייטרלית וגישת הנישה‪ .‬על‪-‬פי הגישה הנייטרלית‪,‬‬
‫הרכב המינים נקבע לפי תהליכים סטוכסטיים של הפצה והגירה בקרב מינים שווים מבחינה‬
‫תחרותית ודמוגרפית‪ .‬לעומת זאת על‪-‬פי גישת הנישה‪ ,‬תנאי בית הגידול מכתיבים את הרכב‬
‫המינים‪ ,‬ולכן גם את מידת המבניות שבה‪ .‬במקרים רבים משתמשים בתחזיות התיאוריה‬
‫הנייטרלית כמודל אפס )‪ (null model‬כדי לבחון השערות הנובעות מתיאוריית הנישה‪ .‬ברוב‬
‫המקרים התוצאות של מחקרים אלה אינן חד‪-‬משמעיות‪ .‬לאחרונה הועלתה ההצעה ששתי‬
‫הגישות אינן סותרות אלא משלימות אחת את השנייה‪ ,‬ולמעשה קיים רצף בין חברה נייטרלית‬
‫לחלוטין (חסרת מבניות) לחברה בעלת מבניות חזקה‪ .‬במחקר זה ביצענו בחינה כמותית‬
‫מבוססת על נתונים על חברות צ ומח עשבוני שנאספו בחמש תחנות ‪ LTER‬לאורך הגראדיינט‬
‫האקלימי בישראל על‪-‬מנת לקבוע את התרומה של תהליכים סטוכסטיים ותהליכי נישה בקביעת‬
‫רמת המבניות בחברה העשבונית‪ .‬בכל אחת מהחברות הללו חישבנו את רמת המבניות על פי‬
‫תדירות ההופעות המשותפות של המינים העשבוניים בקוואדרטים של ‪ 25X25‬ס"מ‪ .‬השתמשנו‬
‫במודלים מעורבים )‪ (mix-effects models‬על מנת לבחון את הקשר בין השכיחות היחסית של‬
‫ההופעות המשותפות לבין שני משתנים‪ ,‬עושר המינים‪ ,‬ומידת ההטרוגניות המרחבית במשאבים‬
‫חיוניים‪ .‬מידת ההטרוגניות של הצומח המעוצה שכימתנו מתוך צילומי אויר שימשה כמדד עקיף‬
‫להטרוגניות באור‪ ,‬מים ומינרלים‪ .‬מצאנו עלייה במידת המבניות בחברה עם העלייה בעושר‬
‫המינים‪ ,‬וזאת בניגוד למודלים תיאורטיים‪ ,‬החוזים שבחברות עשירות במינים תהיה מידת‬
‫נייטרליות רבה יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לא מצאנו קשר מובהק בין הטרוגניות מרחבית במשאבים‬
‫לבין מידת המבניות בחברה‪ .‬זאת הפעם הראשונה למיטב ידיעתנו שרעיון הרצף נבחן באמצעים‬
‫אמפיריים‪ .‬התוצאות שלנו מרמזות גם שתנאי הסביבה עשויים להשפיע על הקשר בין עושר‬
‫המינים למבניות החברה‪ ,‬וזהו נושא שיש לחקור בעתיד‪.‬‬
‫תהליך התפשטות אורן ירושלים לשטחים פתוחים בישראל‪ :‬אפיון מרחבי של תהליכי‬
‫התבססות‬
‫‪0‬‬
‫יוני וייץ‪ *2,6‬אבי פרבולוצקי‪ 2‬ויפית כהן‬
‫‪ 6‬החוג לאיכות סביבה ומשאבי טבע בחקלאות‪ ,‬הפקולטה לחקלאות המזון ואיכות הסביבה‪,‬‬
‫האוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫‪ 2‬המח' לגד"ש ומשאבי טבע‪ ,‬המכון למדעי הצמח‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני‬
‫‪ 0‬הנדסת מערכות חישה‪ ,‬מידע ומיכון‪ ,‬המכון להנדסה חקלאית‪ ,‬מנהל המחקר החקלאי‪-‬מרכז‬
‫וולקני‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫התפשטות אורן ירושלים (‪ (Pinus halepensis Mill.‬מיערות נטועים לשטחים פתוחים זוהתה‬
‫במקומות רבים בעולם‪ ,‬ביניהם ישראל‪ .‬תהליך ההתפשטות ביחידות נוף שונות הנו תהליך אשר‬
‫בו‪ ,‬תוך מספר עשורים‪ ,‬חל שינוי בנוף הצמחי – משטח ריק מאורנים ועד לכיסוי שטח בדרגות‬
‫שונות על ידי אורנים‪ .‬מחקר זה בוחן את אופי התהליך בזמן ‪ -‬הדינאמיקה של התופעה בשלביה‬
‫השונים‪ ,‬ואת ההשלכות העתידיות על נוף הצומח בישראל‪.‬‬
‫שלב משמעותי בתהליך ההתפשטות הנו שלב ההתבססות של זריעי אורן בנישות שונות‬
‫המייצגות תנאים סביבתיים אשר עשויים להיות משמעותיים להישרדות הזריעים הצעירים‬
‫ולקביעת פיזור האורנים במרחב ולקצב הכניסה של פרטים חדשים לאוכלוסיה‪.‬‬
‫נערך סקר בשיטות דומות בשני אתרים המייצגים יחידות נוף שונות של האזור הים תיכוני‪ ,‬ובהן‬
‫אוכל וסיות אורן בשלבי התפתחות וברמות צפיפות שונות‪ :‬בשפלת יהודה ‪ -‬בתת סירה קוצנית‬
‫סמוך ליער שחריה; ומדרונות נחל החמישה – ערוץ גירני עם רמות צפיפות שונות של חורש ים‬
‫תיכוני ליד הישוב נטף‪.‬‬
‫נבחרו באופן אקראי זריעי אורן צעירים בשדה ומוינו לפי אתרי התבססות‪ :‬תחת עצים‪ ,‬בתוך‬
‫שיחים‪ ,‬קרקע חשופה (או מכוסה בצמחייה עשבונית) וסלע‪.‬‬
‫באמצעות ניתוח תצ"א דיגיטלי‪ ,‬על ידי שני מדדים ספקטראליים )‪(Brightness, Greenness‬‬
‫נערך מיון מונחה (‪ (supervised classification‬של התצ"א לארבעת הקטגוריות‪ .‬דיוק המיון‪,‬‬
‫שאומת באופן ויזואלי באמצעות התצ"א בשחריה ובאמצעות תצפית בשטח בנחל החמישה‪,‬‬
‫עומד על כ‪ 02%-‬ו‪ ,90%-‬בהתאמה‪.‬‬
‫נתוני הסקר‪ ,‬המתארים חלוקה פנימית של האוכלוסייה בתוך הקטגוריות של בתי הגידול בשטח‪,‬‬
‫הושוו לחלוקת השטח בין קטגוריות אלו‪.‬‬
‫דגם ההתבססות המתקבל באתרים השונים הנו זהה‪:‬‬
‫‪ .6‬יש העדפה לנביטה מתחת לשיחים נמוכים ובקרבת (ולעיתים אפילו בתוך) סלע‪.‬‬
‫‪ .2‬ישנה מגבלה לנביטה בקרקע חשופה או שמכוסה בצמחייה עשבונית או בסמוך או‬
‫מתחת עצים ושיחים גדולים‪.‬‬
‫הנביטה בתוך שיחיה עשויה לאפשר הגנה מתנאי עקה (חום ויובש)‪ ,‬ומטריפה‪ ,‬אולם‪ ,‬נביטה‬
‫בתוך סלע עשויה להוות מגבלה להתפתחות הזריעים בשלבים מאוחרים יותר‪.‬‬
‫נדון בהשלכות הממצאים של עבודה זו על התפתחות נופי הצומח בבתי גידול ים תיכוניים שונים‬
‫בארץ‪.‬‬
‫ניתוח מרחבי של דגמי חדירות כבישים לתנועת חיות‪-‬בר‬
‫יואב אבניאון וירון זיו‬
‫המעבדה לאקולוגיה מרחבית‪ ,‬המחלקה למדעי החיים‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫‪[email protected]‬‬
‫קיטוע נוף ע"י כבישים מהווה את אחת הבעיות המרכזיות שמציבים כבישים לשמירת טבע‪ ,‬עקב‬
‫קיטוע תנועת חיות‪-‬בר ובידוד אוכלוסיות‪ .‬בהתאם‪ ,‬מידת החדירות של כבישים לתנועת חיות‪-‬בר‬
‫הינה נושא מרכזי באקולוגיה של כבישים‪ .‬חדירות זו מורכבת מקיטוע התנועה מחד‪ ,‬ומסיכוני‬
‫דריסה המוסיפים גורם מוות ישיר‪ ,‬מאידך‪ .‬במחקר זה‪ ,‬אנו חוקרים את חדירות הכביש לתנועת‬
‫חיות‪-‬בר ע"י בחינה של שני דגמים‪ :‬שימוש בע"ח במבנים פוטנציאליים לחציית כבישים ואירועי‬
‫דריסה‪ .‬מטרת המחקר הינה אית ור המשתנים המשפיעים על דגמים אלו‪ ,‬בעזרת מודל מבוסס‬
‫פרט שנבנה למטרה זו‪ .‬מודל זה מאפשר את זיהוי המשתנים המשפיעים על סיכון הדריסה‪,‬‬
‫הסבירות לשימוש במבנים ורמת הפעילות במקטעי כביש שונים באמצעות גישה מרובת‪-‬‬
‫סקאלות‪ .‬גישה זו‪ ,‬מאפשרת אפיון וניתוח פרטני של הכביש‪ ,‬הקשר לסביבתו בטווחים שונים‬
‫ואת תגובת קבוצות אורגניזמים למאפיינים אלו‪ ,‬תוך קישור למנגנונים ביולוגיים‪-‬אקולוגיים‪ .‬מיפינו‬
‫ואפיינו כבישים מדגמיים בשפלת יהודה (‪ 22 ,0‬ו‪ ,)222-‬וכן מבנים פוטנציאליים בכבישים אלו‪.‬‬
‫תיעדנו כ‪ 155-‬אירועי דריסה ע" י כימות שיעור הדריסות ומיקומם‪ .‬במקביל‪ ,‬ניטרנו תנועה‬
‫והתנהגות בע"ח באזור המבנים בעזרת מצלמות המופעלות ע"י חיישנים‪ .‬בניתוח דגם מיקומי‬
‫הדריסות נמצאו התקבצויות מרחביות בשלושת הכבישים‪ .‬אולם‪ ,‬בכבישים ‪ 22‬ו‪ 222-‬נצפו‬
‫ההתקבצויות עד למקטעים באורך של כ‪ 255-‬מטר‪ ,‬ובכביש ‪ 0‬עד למקטעים של כ‪ 955-‬מטר‪.‬‬
‫בניתוח מרחבי של שני הדגמים נמצאה השפעה של מאפיינים בסקאלה המקומית (אחוז כיסוי‬
‫הצומח‪ ,‬נוכחות מחסום ג'רזי‪ ,‬תאורה‪ ,‬גידור) ובסקאלה רחבה יותר (מטריצת שימושי הקרקע)‪.‬‬
‫תוצאות אלו מראות כי ישנם מספר משתנים‪ ,‬בסקאלות שונות‪ ,‬המשפיעים על דגמי דריסה‬
‫ושימוש במבנים‪ .‬ניתן לשייך משתנים אלו לשני רכיבים עיקריים‪ )6 :‬רמת הפעילות של חיות‬
‫הבר‪ ,‬שנובעת מנגישות הכביש לחצייה והקשרו המרחבי; ‪ )2‬הסתברויות מקומיות לשימוש‬
‫במבנה וסיכון הפגיעה ע"י רכבים‪ .‬לפיכך‪ ,‬יישום תוכניות פעולה יעילות להקלת ההשפעות‬
‫השליליות של כבישים‪ ,‬צריך להתחשב בשני רכיבים אלו‪ .‬כלומר‪ ,‬במטרה להבטיח את שרידותן‬
‫של אוכלוסיות בר‪ ,‬יש להקטין ככל האפשר את אירועי הדריסות‪ ,‬אולם במקביל יש לאפשר‬
‫תנועה בטוחה של חיות‪-‬בר בין צידי הכביש‪ ,‬ברמה מספקת‪.‬‬
‫מושב חישה מרחוק ככלי במחקר אקולוגי‬
‫שיחזור נופה של ארץ‪-‬ישראל במאה ה‪ 91-‬בהסתמך על מפת ה‪ PEF‬כבסיס לשחזור נופי‬
‫ושימור הטבע כיום‬
‫גד שפר‪ ,*¹‬נעם לוין‪¹‬‬
‫‪¹‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫לקראת סוף תקופה שלטונה של האימפריה העות'מאנית החלה התעניינות מחודשת בארץ‪-‬‬
‫ישראל על ידי יחידים ומדינות מערביות‪ .‬התעניינות מחודשת זו התרחשה כאשר עוד נמצאו‬
‫בשטח סממנים לנוף הקדום של הארץ ובדיוק רגע לפני תחילת תהליך העיור המהיר ותהליכי‬
‫המודרניזציה‪ ,‬ויצרה שפע של מידע גיאוגרפי ‪ -‬היסטורי על התקופה ההיא‪ .‬אחד ממקורות‬
‫חשובים אלה הינה מפת ה‪ PEF-‬של ארץ‪-‬ישראל שבוצע בין השנים ‪ 6911 -6916‬על ידי הקרן‬
‫לחקר ארץ‪-‬ישראל‪ .‬מפה זו מכילות ערכי נוף מפורטות של התקופה ההיא וכן היא נחשבת‬
‫מדויקת על פי אמות מידה מודרניות‪ .‬למפה נלווים ספרי זיכרונות וספר על עולם החי והצומח של‬
‫ארץ‪ -‬ישראל‪.‬‬
‫מחקר זה עשה שימוש משולב של מתודולוגיה וכלים באמצעות מערכות מידע גיאוגרפיות‪-‬‬
‫היסטוריות (‪ .)HGIS‬המקורות העיקריים למחקר זה הינם מפות ומקורות כתובים מהמאה ה ‪-‬‬
‫‪ ,60‬בעיקר מפת ה‪ ,PEF-‬מפות טופוגרפיות מנדטוריות בריטיות ושכבות ממ"ג (‪ )GIS‬פיזיות‬
‫שונות של ישראל כגון אקלים‪ ,‬טופוגרפיה וסוגי קרקעות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה שימוש בתצלומי אויר‬
‫היסטוריים ממלחמות העולם הראשונה והשנייה‪ .‬מחקר זה שיחזר את תכסית נופה של ארץ‪-‬‬
‫ישראל בסוף המאה ה‪ 60-‬בצורה כמותית על ידי דיגיטציה של מפת ה‪ .PEF-‬כמו כן‪ ,‬מחקר זה‬
‫בדק את אמינותה של מפת ה‪ PEF-‬על ידי השוואתה למפות נוספות אך בעיקר לתצלומי אויר‬
‫ממלחמת העולם הראשונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בעזרת ניתוחים סטטיסטיים שונים‪ ,‬מחקר זה בדק דפוסים‬
‫מרחביים בנוף הטבעי על ידי השוואה בין מפת ה‪ PEF-‬לבין שכבות ממ"ג של מאפיינים‬
‫גיאוגרפיים פיזיים (אקלים‪ ,‬טופוגרפיה וכו')‪.‬‬
‫מחקר זה אפשר לנו לבחון זווית ראיה חדשה על איך נראתה נופה של ארץ‪-‬ישראל בסוף המאה‬
‫ה‪ .60-‬כמו כן‪ ,‬נתנה שחזור נוף העבר יהווה בסיס להשוואה של שינוי הנוף שהתרחשו מסוף‬
‫המאה ה‪ 60-‬ועד היום‪ .‬מטרת העל של מחקר זה הינה להוות בסיס טוב יותר לעבודות של‬
‫שיחזור נופי והן כבסיס לשמירת טבע כיום‪.‬‬
‫שימוש בלוויינים לניטור מרכיבי הצומח ביערות ים‪-‬תיכוניים‬
‫‪0‬‬
‫דוד הלמן‪ ,*6‬איתמר לנסקי‪ ,6‬רון דרורי‪ 2‬ודוד אבלגון‬
‫‪ 6‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫‪ 2‬מאר"ג‬
‫‪ 0‬קק"ל‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫הערכת מרכיבי הצומח העיקריים ביערות ‪ -‬העצי והעשבוני‪ ,‬וכן הקשר ביניהם לבין שינויי אקלים‬
‫מקומיים‪ ,‬הכרחי למגוון היבטים בעלי חשיבות יישומית‪ ,‬כגון‪ :‬הערכת סיכון שריפות‪ ,‬רעיה‪ ,‬ניצול‬
‫מים‪ ,‬שימור ושיקום היער והחורש הטבעי‪ .‬יערות ים תיכוניים מהווים אתגר מעשי ליכולת הערכה‬
‫זו בשיטות המקובלות של סקרים קרקעיים‪ ,‬בעיקר בשל המבנה המורכב שלהם‪.‬‬
‫במחקר נעשה שימוש בתכונות הביו‪-‬פיסיקליות של מרכיבי הצומח העיקריים ביער והחורש‬
‫בישראל‪ ,‬על מנת להעריך את התפרוסת המרחבית שלהם‪ .‬אינדקס הצמחייה ‪ NDVI‬המתקבל‬
‫מגלאי הלוויינים ומהווה מדד ישיר לפעילות פוטוסינטטית של הצומח‪ ,‬משמש לצורך כך‪.‬‬
‫האקלים הים תיכוני המאופיין על ידי קיץ חם ויבש וחורף קריר ולח‪ ,‬עם ריכוז משקעים בעיקר‬
‫בימות החורף‪ ,‬מאפשר התפתחות צמחייה טיפוסית של עצים ושיחים ירוקי‪-‬עד‪ ,‬בתוספת של‬
‫עשבונים חד‪-‬שנתיים המופיעים בעקבות הגשמים העונתיים‪ .‬העובדה שהצמיחה והפריחה של‬
‫העצים מתרחשת בעיקר באביב‪ ,‬מבדילה בין פעילות הצמיחה של המרכיב העצי ירוק‪-‬עד‪,‬‬
‫והעשבוני העונתי‪.‬‬
‫מסדרות זמן של ‪ NDVI‬ביערות בישראל‪ ,‬ניתן לראות בבירור שני זמני פעילות שונים של הצומח‪,‬‬
‫כאשר את המרכיב העונתי ניתן ליחס לצומח העשבוני‪ ,‬בעוד שאת המגמה הכללית של הסדרה‬
‫(בין נקודות המינימום מקיץ לקיץ) אפשר ליחס למרכיב העצי‪.‬‬
‫בשיטה זו‪ ,‬נעשה ניתוח של סדרות זמן למרכיבי הצומח העיקריים ב‪ 01-‬נקודות נבחרות מתשעה‬
‫יערות במרכז הארץ וצפונה (הקדושים‪ ,‬עדולם‪ ,‬אשתאול‪ ,‬סטף‪ ,‬הכרמל‪ ,‬ביריה‪ ,‬מירון‪ ,‬ברעם‬
‫וחניתה)‪ .‬התוצאות מראות על קשר ישיר הפוך‪ ,‬אך משתנה בין השנים‪ ,‬בין כמות הכיסוי העצי‬
‫לעשבוני ביערות אלה‪.‬‬
‫כיסוי חופות העצים מעל ‪ 00%‬נראה כגורם מגביל לצומח העשבוני‪ .‬קשר זה בין הצומח העצי‬
‫לעשבוני‪ ,‬המוכר בספרות המדעית‪ ,‬נראה משתנה בין השנים ככל הנראה כתוצאה מכמות‬
‫ותפרוסת הגשמים‪ .‬ניתן להשתמש בקשר זה כקריטריון למיפוי מרחבי של כל שטחי היערות‬
‫הנטועים והחורש הטבעי בישראל בעזרת שימוש בלוויים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מעקב אחר שינויים מרחביים במרכיבי הצומח השונים לאורך ‪ 66‬השנים האחרונות‬
‫(מנתוני לווייני סוכנות החלל האמריקנית ‪ )NASA‬מאפשר למפות את האזורים הרגישים ביערות‪,‬‬
‫לשינויי האקלים בעשור האחרון‪.‬‬
‫חיזוי פיזור מזהמים באגן הלבנט במזרח הים התיכון באמצעות חישה מרחוק ושיטות‬
‫מתמטיות מתקדמות‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫נעה חזון‪ ,*6‬פרופ' אייל חפץ ‪ ,‬ד"ר יואב להן ‪ ,‬ד"ר איסק גרטמן ורון גולדמן‬
‫‪ 6‬בית ספר ע"ש פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ 2‬החוג לגיאופיזיקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ 0‬המכון לחקר האגמים והימים לישראל‬
‫* ‪[email protected]‬‬
‫להתפשטות מזהמים בים יש השלכות רבות על המערכות האקולוגיות הימיות‪ ,‬החופיות ועל ניצול‬
‫משאבי הים על ידי האדם‪ .‬בנוסף‪ ,‬סירקולציית הזרימה על פני הים בלבנט הינה מורכבת‬
‫ונפרשת על פני קני מידה רבים‪ .‬במחקר זה מוצגת שיטה חדשנית בה ניתן להפיק כלי אופרטיבי‬
‫לחיזוי פיזור מזהמים בים‪ .‬הבעיה העיקרית בחיזוי שכזה היא הרזולוציה הגבוהה הנדרשת לכך‪,‬‬
‫בעוד שנתוני זרמי הים המתקבלים מלוויינים ומתוצאות מודלים הינם ברזולוציה נמוכה יחסית‪.‬‬
‫במחקר זה אנו משתמשים בשיטה מתמטית ייחודית הנקראת‬
‫‪Finite Size Lyapunov‬‬
‫‪ )FSLE( Exponent‬המזהה מבנים לגרג'יאנים עקביים ( ‪Coherent Lagrangian‬‬
‫‪ )Structures‬מאפשרת לנו לקבל תיאור אמין של דינאמיקת פיזור המזהמים ברזולוציה גבוהה‪.‬‬
‫שיטה זו הוכיחה את עצמה בצפון‪-‬מזרח האטלנטי באמצאות נתוני אלטימטריה‪ .‬הכלי האופרטיבי‬
‫שפיתחנו מדמה פיזור עוקבים סינטטים פאסיבים )‪ )Passive Tracers - PT‬על ידי שדה זרימה‬
‫גיאוסטרופי המתקבל ממלווייני אלטימטריה‪ .‬הראנו במבחנים סטטיסטים וחזותיים ששדות‬
‫הזרימה הגיאוסטרופים המתקבלים מנתוני אלטימטריה אינם משתנים באופן משמעותי על פני‬
‫ימים אחדים‪ .‬מכיוון שנתוני אלטימטריה הינם מהעבר הרחוק והקרוב (בכל יום מתעדכנים‬
‫הנתונים של אתמול) יכולנו להשוות את שדות הנתונים לאורך ציר הזמן‪ .‬הראנו שהתפשטות ה‪-‬‬
‫‪ PT‬על שדות זרימה המשתנים בזמן כמעט זהה לזו הקבוע בזמן‪ .‬כמו כן אנו מראים שה‪PT -‬‬
‫נעים בדומה למסלול אמיתי של דריפטרים (מצופים עוקבי זרימה)‪ ,‬שנזרקים לים ונעים באופן‬
‫פאסיבי‪ .‬תוצאות מחקר זה מהווה כלי סביבתי חשוב אשר יעזור להבין את דפוס אופי הפיזור של‬
‫המזהמים במקרי זיהומי ים שונים ובכך לתת נקודת מבט נוספת למקבלי ההחלטות לתיכנון‬
‫אתרים המזרימים שפכים לים וכן אתרים השואבים מים ממנו לצורכי התפלה‪ ,‬וזאת מבלי‬
‫שתהייה סכנה של זיהום בינהם‪.‬‬
‫חישה מרחוק של חומר מרחף בים המלח‬
‫נהוראי רוני *‪ ,6,2‬לנסקי איתמר ‪ ,6‬לנסקי נדב‬
‫‪2‬‬
‫‪ .6‬אוניברסיטת בר אילן‬
‫‪ .2‬המכון הגיאולוגי‬
‫*‪[email protected]‬‬
‫בים המלח מאזן מים שלילי המתבטא בירידת המפלס בקצב של ‪ 6.6‬מ' לשנה‪ ,‬ולכך נודעות‬
‫השלכות סביבתיות ותיירותיות מרחיקות לכת‪ .‬בכדי לתת תמיכה למקבלי ההחלטות בקבלת‬
‫פתרונות לירידת המפלס‪ ,‬התעורר הצורך בהבנת התהליכים המתרחשים בפני ים המלח‪ .‬מעט‬
‫מאוד ידוע על דפוסי התפשטות של חומר מרחף בים המלח‪ .‬מחקר זה אמור לתרום באופן‬
‫משמעותי לקידום ההבנה של דפוסי ההתנהגות של חומר מרחף עבור פרויקטים שונים בים‬
‫המלח שנמצא כיום במוקד התעניינות מצד מספר גורמים‪ :‬הבנק העולמי‪ ,‬מפעלי ים המלח‬
‫והחברה להגנת ים המלח (חל"י)‪.‬‬
‫מכלול הפרויקטים המבוצעים בים המלח מחייבים בחינת‬
‫ההשפעה העתידית של מיהול גוף המים‪ ,‬ואפיון התהליכים של חומר מרחף בתרחישים שונים‪,‬‬
‫הבנת כווני הזרימה‪ ,‬ההסעה ואזורי ההצטברות של חומר מרחף‪.‬‬
‫חישה מרחוק מלוויינים מספקת כיסוי של שטחים נרחבים ומעקב בתדירות גבוהה של פני הים‬
‫ומשמשת כדי לאפיין את השינויים במרחב ובזמן של חומר מרחף בגופי מים‪ .‬מחקר זה ינסה‬
‫לראשונה לשפוך אור על הבנת הדינאמיקה של חומר מרחף בים המלח באמצעות שימוש בנתוני‬
‫לוויין המאפשר ניטור חומר מרחף באופן רציף במשך שעות היום‪.‬‬
‫מפות חומר מרחף הופקו מחישה מרחוק מלוויינים (ברזולוציות של ‪ 6555 ,205‬מטר)‪ .‬בנוסף‬
‫לניטור חומר מרחף מלוויינים נעשו מדידות זרמים בים שאפשרו ניטור של מהירות וכיוון הזרמים‪.‬‬
‫הדינאמיקה של חומר מרחף מושפעת בעיקר מעוצמת הרוח המייצרת גלים בחוף‪ .‬הגלים גורמים‬
‫לשחיקת הגדות הבוציות אשר נפוצה יותר לאורך חופיו המערביים של ים המלח ולעליית ריכוזי‬
‫חומר מרחף‪ .‬בניתוח המחזור היומי ניתן לראות כי בשעות הבוקר ישנם ערכים גבוהים יותר‬
‫לאורך החופים המערביים ובמפרץ הדרום‪-‬מערבי בהתאמה לכוון הרוחות והזרמים‪ ,‬ואילו בשעות‬
‫אחר הצהריים רמות גבוהות יותר של חומר מרחף מרוכזים בדרום מערב‪ .‬המסקנה העיקרית‬
‫מהמחקר היא שהזרמים לאורך החוף מסיעים את החומר המרחף לאורך החוף המערבי‬
‫למפרצים הדרומיים של ים המלח נגד כיוון השעון‪ ,‬שם הם מצטברים‪.‬‬