מסלול אקולוגיה יישומית
מסלול אקולוגיה יישומית מושב אקולוגיה עירונית מושב אקולוגיה מרחבית מושב חישה מרחוק ככלי במחקר אקולוגי מושב אקולוגיה עירונית סקר עצים עתיקים וייחודיים בירושלים כלי לגיבוש מדיניות ולהעלאת מודעות טל רובין ,דנה מרגליות. החברה להגנת הטבע – ירושלים והסביבה [email protected] ירושלים היא העיר הגדולה בישראל המשתרעת על כ 621-אלף דונם .החברה להגנת הטבע עורכת מזה כשנה סקר עצים ייחודיים ועתיקים מקיף בכל השטח הבנוי בעיר ירושלים .הסקר מתבצע לאחר בחינה מקצועית של ביצוע סקרים בנוגע לעצים בארץ ומושתת על בחינה היסטורית מקיפה של תיעוד העצים בירושלים. סקר השטח מתעד באופן מפורט את העצים הבוגרים בעיר בהתייחס למספר פרמטרים :חשיבות בוטאנית ,חשיבות היסטורית ,תצורה ייחודית ,מיקום העץ וגילו ("עתיקות" מ 05-שנה ומעלה). הסקר בוחן את כל העצים העתיקים ובפרט עצים עתיקים במיוחד שגילם מעל 655שנה .זאת בדגש שונה מן ההנחיות הקיימות היום בחוק התכנון והבנייה שעל פיהן עץ בגובה 2שני מטר וברוחב גזע 65ס"מ ומעלה מוגדר כעץ בוגר ומחייב התייחסות מיוחדת :תיעוד העץ ואישור פקיד היערות לעקירה. בתום הסקר תיווצר כרטסת שימור לכלל העצים הייחודיים והעתיקים ,כולל סיווגם לפי מין ושיוך שכונתי .תכלית נוספת היא יצירת שכבת מידע על כלל העצים שלהם משמעות היסטורית ,נופית או קהילתית ,ושילובה במפה הירוקה .כך גם ניתנים לקהילה גישה למידע ואפשרות לעדכון נתונים .בתום התהליך יגובשו מסקנות והמלצות לגבי הטיפול והשימור של העצים הייחודיים והעתיקים ,וכן תופק חוברת מסכמת של ממצאי הסקר ,ניתוחם והמלצת המדיניות. סקר טבע עירוני בעיר חיפה נמורן אביב ,מתכננת סביבתית ,החברה להגנת הטבע -קהילת חיפה [email protected] אתרי טבע עירוני מהווים נדבך משמעותי במרקם העירוני מבחינה נופית ,אקולוגית וחברתית. חיפה הינה דוגמא לעיר אשר בורכה במופעי טבע רבים ומגוונים ,החל בואדיות וכלה בחופים. בתי הגידול ותפקודם מושפעים ישירות מדפוסי פיתוח עירוני ונתונים תחת איום מתמיד בשל לחצי פיתוח ותכניות בינוי עיר מאושרות ,השלכות אפשריות של פיתוח זה הן השפעה על המגוון הביולוגי ,על חטיבות נוף ועל היקף השטחים פתוחים בעיר. על מנת לאפשר פיתוח המתחשב במופעי הטבע ומתוך הבנה לחשיבותם לתושבי העיר ,החברה להגנת הטבע יחד עם המשרד להגנת הסביבה ובשיתוף עיריית חיפה ,עורכים סקר תשתיות טבע עירוני .מטרותיו העיקריות של הסקר הן איתור ,מיפוי ואפיון אתרי הטבע וכן הטמעת המידע במערכת התכנון העירונית ובקרב הציבור ,כך שייווצר בסיס נתונים רחב ומהימן אשר יסייע בקבלת החלטות הנוגעות לתכנון ולתפעול שטחים פתוחים. בתחילת הסקר הוקמה ועדת היגוי של הגורמים הרלוונטיים בעיר .בנוסף ,סומנו גבולות והשטח חולק לאתרים .לאחר מכן נבחנו צורות חי וצומח וסקרים נושאיים לפי עונות השנה :סקר זוחלים, עטלפים ,פרפרים ,קינון וכדומה .במקביל לכך מופו נתונים תכנוניים כגון :בעלות על הקרקע, ייעודי קרקע ,תוכניות מאושרות ותכניות עתידיות ,ממשקי קהילה וכו' .נתונים אלו יסייעו בעתיד לגיבוש מדיניות כוללת לאתרי טבע עירוני בחיפה. בנוסף לסקר תשתיות הטבע העירוני ,נציג בהרצאה את מאגר הנתונים האינטראקטיבי שנעשה בו שימוש במהלך הסקר ובשלב עריכת הממצאים .המאגר ,המאפשר סביבת עבודה דינאמית, מורכב משתי תוכנות ובאמצעותו ניתן להזין מידע גיאוגראפי בסביבה אינטרנטית ,ולקלוט עדכונים באופן שוטף ,כך שמידע על אתר הטבע מתעדכן באופן אוטומטי על ידי ביצוע עדכון נתונים בתכנת הGIS - דרך האינטרנט .תכנת ה On-Line-מאפשרת הזנה של צילומים ותרשימים ישירות לכרטיס ואילו תכנת Microsoft Accessמאפשרת חיבור למאגרי מידע אחרים ,המעלים באופן אוטומטי מידע עבור מיני צומח ובעלי חיים :סטאטוס ,נדירות ואנדמיות. סקר תשתיות טבע עירוני מלא התקיים עד היום בירושלים ובמספר ערים מצומצם נוסף בארץ, תוצרים אפשריים של סקר טבע עירוני הם מסמכי מדיניות ,מפת אתרי טבע אינטראקטיבית, מדריך לתכנון ולניהול אתרי טבי עירוני ועוד. חקלאות עירונית וורטיקאלית וקהילתיות מקיימת תגית כלימור M.Sc. מרצה בכירה ,הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ,הטכניון קנפו כלימור אדריכלים [email protected] החברה האנושית נמצאת בתהליך מתמשך של עיור מואץ המשפיע על כל תחומי החיים .לעיור האינטנסיבי השלכות אקולוגיות כלל עולמיות הנובעות ממעבר מחברה כפרית יצרנית עם אוריינטציה אוטרקית ,לחברה עירונית צרכנית הגורמת לניצול בלתי הפיך של משאבי הטבע. הערים מאכלסות כיום יותר ממחצית אוכלוסיית העולם ועתידות בשנת 2505לאכלס 05% נוספים .בישראל כבר כיום 05%מתושבי המדינה מתגוררים בערים .הפיכת הערים למקיימות מהוות גורם מרכזי רב חשיבות בתהליך הפחתת טביעת הרגל האקולוגית שלנו לטובת יצירת סביבה בת קיימא. במרחב העירוני ,המאופיין בבינוי אינטנסיבי וצמצום שטחים פתוחים ,קיים צורך בהגדרה מחודשת של השטחים הירוקים בעיר לטובת שתי מטרות משלימות :איזון אקולוגי סביבתי ושיפור רווחת התושבים .כיום ,במסגרת בחינה מחודשת של המרחב הציבורי הפתוח בעיר, קיימת מגמה לשלב בעיר הצפופה חקלאות ככלי להבראת העיר והסביבה .לחקלאות העירונית יתרונות רבים לטובת הפחתת ניצול ודילול משאבי הסביבה תוך תרומה לשיפור איכות החיים בערים: צמצום שטחי שדות הנדרשים לחקלאות לטובת חקלאות עירונית וורטיקאלית ,מפנה שטחים לייעור החיוני להגנה על שכבת האוזון. גידול הירקות במרחב המגורים מפחית שימוש במשאבים ,מצמצם הצורך בתשתיות ,חוסך עלויות שינוע ומקטין שטחי מסחר הנדרשים למכירת התוצרת החקלאית. הגידול החקלאי במרחב הביתי והשכונתי מאפשר הפחתת הצורך ביוממות וכפועל יוצא מצמצם השקעות ושטחים הכרוכים בפיתוח תשתיות עירוניות נוספות. גידול מזון אורגני ,טרי ,נטול ריסוסים תורם למניעת זיהום הקרקע בחומרי הדברה וברעלים. גידול עצמי חקלאי מאפשר הגדלת הכנסה ומייצר מקומות עבודה ללא יוממות. שילוב חקלאות במבנים ובמרקם העירוני מהווה תוספת לריאה הירוקה בעיר ומציע מרחב נופי חדש לרווחת התושבים. בהרצאה יבחן פוטנציאל שילוב מגורים וחקלאות בסביבה עירונית ויוצגו גישות חדשניות המדגימות יישום חקלאות וורטיקאלית המשולבת במבנים ברי קיימא .שאלת מימוש הרעיון תבחן נוכח בדיקת כלכליות הנושא ומ ורכבותו מהיבט טכני ותחיקתי מחד אל מול יתרונותיו מאידך. ההרצאה תתמקד בבחינת החקלאות העירונית כגישה הוליסטית ,המגלמת עקרונות תרבותיים וסביבתיים בהם לאדם תפקיד מרכזי בשימור האיזון העדין בין צרכיו למחויבותו לאיכות הסביבה. חיים בחצר -עושר המינים הנמצא בסביבת ביתנו 2 מיכל סמוני-בלנק *6ועמיר וינשטיין 6הפקולטה לביולוגיה ,הטכניון 2חרקים -עולם קטן בגדול * [email protected] פרויקט "חיים בחצר" התחיל במאי 2565בחצר בגודל דונם המומוקמת על גבול המושבה בנימינה .הפרויקט התחיל מתוך סקרנות והרצון לגלות את המינים שחולקים איתנו את שטח המחייה הפרטי ובו נערך מעקב מתמשך אחר עושר המינים אותם ניתן לפגוש בחצר .לאורך השנה תועדו וצולמו בחצר מאות מינים ממגוון סוגים ,משפחות ,סדרות ומחלקות .ההתערבות בחצר היתה מינימאלית וכללה גיזום של העשבייה ונוכחות יומיומית של הדיירים ושני כלבים בחצר .פעמיים בחודש נסקרה החצר באופן אקראי במשך שלושה ימים עוקבים ,בזמנים שונים לאורך היממה (בוקר ,צהריים ,ערב ולילה) .מינים לא מוכרים הוגדרו ,בעזרת התמונות שצולמו, באמצעות מגדירים ,פורומים מקצועיים ומומחים לטקסונומיה בארץ ובעולם .חיפוש לילי התבצע באמצעות פנסים ומלכודת אור. במהלך השנתיים תועדו בחצר 202מינים שונים הכוללים )6( :שני מיני דו-חיים מתוך שבעה הידועים בישראל; ( )2שבעה מיני זוחלים; ( )0עשרים ושלושה מיני עופות; ( 026 )2מינים שונים של חרקים השייכים ל 60-סדרות מתוך כ 05-סדרות הידועות בעולם; ( 11 )0מיני עכבישנים המייצגים שלוש סדרות שונות מתוך שבע סדרות הידועות בישראל ובתוכם 00מיני עכבישים המייצגים 20משפחות מתוך כ 05-משפחות הידועות בישראל . העושר הביולוגי הרחב יחסית שנמצא מצביע על הפוטנציאל של חצרות הביתים כיחידות תמך טבעיות .מרבית המינים בחצר הם מינים נפוצים בבתי הגידול הטבעיים בנוסף למינים מלווי אדם שצפוי לראותם בסביבת הבית .לאור התוצאות מתברר שהחצר מהווה בית-גידול מהותי ואיכותי עבור מגוון רחב יחסית של מינים ,למרות שלא נעשתה לשם כך כל הכוונה אנושית .לדעתנו, המצאי המתועד ממחיש את הפוטנצאיל הגלום בחצרות אורבניות פרטיות כיחידות תמך לשטחים הפתוחים המצויים תחת לחץ מתמשך .לדעתנו הפרויקט מהווה מודל לימודי-חינוכי אותו ניתן לי ישם בקלות יחסית בסביבות שונות לציבור הרחב ולמנף בעזרתו את מודעות הציבור להכרת האקוסיסטמה בחצר הבית של הסביבה האורבנית. הרכב חברת הצומח בשולי האזור העירוני דניאלה קופל ,דן מלקינסון ,לאה ויטנברג החוג לגאוגרפיה ולימודי הסביבה ,אוניברסיטת חיפה [email protected] העולם בו אנו חיים עובר תהליכי עיור מואצים .הבניה והפיתוח מובילים לפגיעה ניכרת בתכסית הטבעית ,בקרקע ובמרכיבי המגוון הביולוגי .המידע הקיים אודות השפעת ההתפשטות העירונית על השטחים הטבעיים מועט ,ועל כן הגדרת מהותה של הפגיעה בפועל במערכות אלו מורכבת. לאור פערים אלו ,מטרת המחקר הייתה לאמוד את מידת ההשפעה של פסולת הבניה על הרכב ומגוון מיני הצומח בסמיכות לבתים ,ואת דינאמיקת החברות בתגובה להפרעה. המחקר נערך במהלך חורף ואביב 2565בשולי השכונות המערביות של העיר חיפה ,הגובלות בשטחים פתוחים (ואדיות) .אותרה סדרת אתרים שנפגעו לפני עשרים ,ארבעים ושישים שנה, כמו כן נסקר אתר ביקורת סביבו לא נמצאו עדויות לפעילות פיתוח במאה השנים האחרונות .בכל אתר נדגמו באקראי 22ריבועי דיגום ונרשמו כל מיני הצומח ואחוז כיסויים .מיני הצמחים שנמצאו בסקר חולקו ומוינו לפי שתי חלוקות :א) מקור בית גידול האופייני למין –בית גידול מקומי ,בית גידול רודרלי ,בית גידול סגטלי ומינים פולשים .ב) שיוך פונקציונאלי :חד שנתי, עשבוני רב שנתי ,בן שיח ,שיח ,עץ ,מטפס. תוצאות המחקר מעידות על הבדל מובהק בין מגוון והרכב המינים המאכלסים את האתרים ,אך לא בין עושר המינים בחלקות .נמצאה מגמת עליה באחוז כיסוי המינים הפולשים ככל שחולף הזמן ממועד הפגיעה .הרכב חברת הצומח באתרים שנפגעו לפני 25שנה דומה לזה של חלקת הביקורת ,כתלות במרחק מקו הבניין ,ככל שמתרחקים ממקור ההפרעה ,כך עולה מידת הדמיון לחברת הצומח המקומית. תופעה זו איננה קיימת באתרים שנפגעו לפני ארבעים ושישים שנה ,בהם מידת דמיון בהרכב או במגוון המינים איננה דומה לאתרי הביקורת ואיננה משתנה כתלות במרחק ממקור ההפרעה. ניתן להסיק כי ככל שחולף זמן ממועד הפגיעה ,מתקבלת חברת צומח הומוגנית ,השונה באופן מה ותי מחברת הצומח המקומית כפי שנדגמה בחלקת הביקורת .ממצאי מחקר זה תומכים בהשערתה של )6090( Denslowהגורסת כי חברה הנדחפת אל מעבר לגבולות ההתאוששות, איננה חוזרת למצבה טרם ההפרעה ,אלא תפתח מצב של שיווי משקל מחודש. פיתוח ממשק בר-קיימא לפעולות להדברת יתושים והגנה על מגוון הביולוגי במקווי מים ירון הרשקוביץ* ,ישי שנידור ,איריס האן ועמית שפירא * [email protected] יתושים מהווים מפגע תברואתי לאדם ,הן בשל מטרדי העקיצות והן בשל היותם וקטור להפצת מחלות שונות בהן מלריה וקדחת מערב הנילוס .האגף לבקרת חומרי הדברה ומזיקים במשרד להגנת הסביבה הינו זה האמון על מערך הטיפול הארצי במפגעי היתושים ומתן הנחיות למניעת התפרצות של מחלות המועברות על ידי יתושים (פקודת בריאות העם .)6025 ,יישומן של ההנחיות מוטל על הגופים המוגדרים כ"מחזיקים בשטח" ,כדוגמת רשויות מקומיות ,איגודי ערים לאיכות סביבה ,ורשויות ניקוז ונחלים .מערך הטיפול במפגעי יתושים כולל ,בין השאר ,ניטור זחלי יתושים במקומות מועדים ,הדברה באמצעים כימיים (פריתרואידים ,מווסתי גידול חרקים, שמנים) ,מכניים (הסרת צומח מים טבול ,ניקוי אפיק) ,או ביולוגיים ( , Btiדגי גמבוזיות) .פעולות תומכות הדברה כוללות סילוק צומח גדות ופריצת דרכים להסדרת הגישה למים .באותם בתי גידול בהם בנוסף לזחלי יתושים מתקיימים גם מינים שאינם יעד ההדברה ,בהם גם כאלו המוגדרים כמוגנים על פי חוק (למשל כל מיני הדו-חיים) עלול להיווצר קונפליקט בין הצורך להסרת מפגע היתושים ובין שמירה על המגוון הביולוגי. על מנת לנסות למנוע פגיעה מיותרת (נוספת) בבתי הגידול הלחים ,חברו יחדיו המשרד להגנת הסביבה ,החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים ,במטרה למצוא פתרונות ישימים ככל האפשר לממשק בר-קיימא של מערך הטיפול ביתושים .בשלב הראשון כללה העבודה סקירה של המערך הקיים לטיפול במפגעי יתושים ,ובה נבחן המנגנון המשפטי/חוקתי העומד בבסיסו, נסקרו ההנחיות הניתנות למחזיקים בשטח ונבדק אופן היישום והביצוע בפועל של פעילות ההדברה .כמו כן נסקרו המצבים בהם עשוי להיווצר קונפליקט ב ין שמירת טבע והצורך להגן על בריאות הציבור .השלב שני ,כלל הצעות לפתרונות ישימים ("ברי קיימא") -החל משינוי ההנחיות הניתנות לרשויות ,הצעה לסיווג מחודש של בתי הגידול הלחים על פי קריטריונים אקולוגיים ("רגישות סביבתית") ,וכן שינוי אופן עבודת המדבירים .לאורך כל הדרך נתקיים רב-שיח עם נציגי הרשויות והמדבירים על מנת לקבל משוב אמיתי מה"עוסקים במלאכה" .במסגרת הרצאה זו תוצג העבודה ומטרותיה וכן הצעות שהועלו לפתרונות. מושב אקולוגיה מרחבית מתלחלחים בחולות :דינמיקה מרחבית ועיתית של תכולת הלחות בקרקע במערכת של דיונות חופיות באזור הים תיכוני ורד זיסו* ,יצחק קטרה ,פועה בר המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי ,אוניברסיטת בן גוריון בנגב * [email protected] במהלך העשורים האחרונים הלך והצטמצם אקוויפר החוף בישראל .דיונות החול הנודדות לאורך רצועת החוף ,שמשמשות כמקור קלט מרכזי למי הגשמים והחדרתם לאקוויפר החוף ,הולכות ונעלמות ,אם כתוצאה משינויים בשימושי הקרקע באזור ואם כתוצאה מתהליך התייצבות טבעי של הדיונות ,שמתבטא בעליה בכיסוי הצומח .כיסוי ופיזור הצומח הרב-שנתי בדיונות ובשקעים שבין הדיונות תלוי בעיקר במשטר המים בקרקע .מאידך ,הצומח קובע את רמת יציבות הדיונה ומשפיע על תכונות הקרקע. מחקר זה בדק את השינויים בתכולת הרטיבות בקרקע כתלות בכיסוי ובפיזור של הצומח ,וזאת כדי להבין את הקשרים בזמן ובמרחב בין טיפוסי הדיונות השונים ,בין הדיונות והשקעים ובין טיפוסי הכתמים (מתחת לשיח ומחוצה לו) .המחקר התבצע בשמורת החולות בניצנים. הרטיבות הגרווימטרית נבדקה במהלך שני חורפים עוקבים לאחר ארועי גשם משמעותיים עד לעומק של 05ס"מ .בנוסף ,התבצעו קידוחים לעומק הדיונות לבדיקת הרטיבות בפרופיל הדיונה (כל חצי מטר ועד לתשתית החרסיתית בבסיס הדיונה) .נבדקו תכונות קרקע נוספות :מרקם, כמות נשר ,מוליכות הידראולית ודגם פיזור הצומח המעוצה בפסגת טיפוסי הדיונות השונים. תוצאות המחקר מראות כי: א .קיימים הבדלים מרחביים בעקומי הדעיכה של לחות הקרקע עד לעומק של 05ס"מ בין טיפוסי הדיונות השונים ,בינם לבין השקעים ובין טיפוסי הכתמים בדיונות ובשקעים. ב .לחות הקרקע בעומק 05ס"מ בכתמים הפתוחים בדיונות הנודדות גבוהה פי 6.1מאשר בדיונות מיוצבות. ג .המוליכות ההידראולית נמוכה יותר מתחת לכתמי השיחים (פי )0ובדיונות המיוצבות (פי )2.9מאשר בכתמים הפתוחים ובדיונות הנודדות ,בהתאמה. ד .קיימים הבדלים מרחביים בתכולת הרטיבות בשכבת המעבר שבין החול לשכבה החרסיתית לאורך הדיונה (פסגה ,מרכז המדרון ,תחתית המדרון) ובשקע הצמוד לה ,וכן הבדלים ברטיבות הפרופיל בין דיונה מיוצבת לדיונה נודדת. ה .דגמי הצומח נעים בין דגם מקובץ בדיונות הנודדות ועד לדגם פזור בדיונות המיוצבות. בשקעים כיסוי הצומח מגיע לכ.655%- המסקנה העיקרית שנגזרת מתוך התוצאות הינה שלדיונות הנודדות ולכתמים הפתוחים במרחב החולות יש תפקיד מכריע בכל מה שקשור בקליטת מי הגשם ופיזורם המרחבי המתבטא בדגמי הצומח הקיימים בטיפוסי הדיונות השונים ובשקעים. מנגנונים הקובעים את רמת המבניות בחברות אקולוגיות לאורך הגראדיינט האקלימי בישראל – עושר מינים או הטרוגניות מרחבית? 6 רפי קנט ,*,6אבי בר-מסדה ,2ליאור בלנק ,0יוחאי כרמל .6היחידה להנדסת סביבה ומים ,הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל .2המחלקה לאקולוגיה של יער ,אוניברסיטת ויסקונסין ,מדיסון .0החוג לאבולוציה ,אוניברסיטת חיפה * [email protected] אקולוגיה של חברות עוסקת בשאלת המנגנונים האחראיים למבניות בחברות אקולוגיות. קיימות שתי גישות מרכזיות לנושא – הגישה הנייטרלית וגישת הנישה .על-פי הגישה הנייטרלית, הרכב המינים נקבע לפי תהליכים סטוכסטיים של הפצה והגירה בקרב מינים שווים מבחינה תחרותית ודמוגרפית .לעומת זאת על-פי גישת הנישה ,תנאי בית הגידול מכתיבים את הרכב המינים ,ולכן גם את מידת המבניות שבה .במקרים רבים משתמשים בתחזיות התיאוריה הנייטרלית כמודל אפס ) (null modelכדי לבחון השערות הנובעות מתיאוריית הנישה .ברוב המקרים התוצאות של מחקרים אלה אינן חד-משמעיות .לאחרונה הועלתה ההצעה ששתי הגישות אינן סותרות אלא משלימות אחת את השנייה ,ולמעשה קיים רצף בין חברה נייטרלית לחלוטין (חסרת מבניות) לחברה בעלת מבניות חזקה .במחקר זה ביצענו בחינה כמותית מבוססת על נתונים על חברות צ ומח עשבוני שנאספו בחמש תחנות LTERלאורך הגראדיינט האקלימי בישראל על-מנת לקבוע את התרומה של תהליכים סטוכסטיים ותהליכי נישה בקביעת רמת המבניות בחברה העשבונית .בכל אחת מהחברות הללו חישבנו את רמת המבניות על פי תדירות ההופעות המשותפות של המינים העשבוניים בקוואדרטים של 25X25ס"מ .השתמשנו במודלים מעורבים ) (mix-effects modelsעל מנת לבחון את הקשר בין השכיחות היחסית של ההופעות המשותפות לבין שני משתנים ,עושר המינים ,ומידת ההטרוגניות המרחבית במשאבים חיוניים .מידת ההטרוגניות של הצומח המעוצה שכימתנו מתוך צילומי אויר שימשה כמדד עקיף להטרוגניות באור ,מים ומינרלים .מצאנו עלייה במידת המבניות בחברה עם העלייה בעושר המינים ,וזאת בניגוד למודלים תיאורטיים ,החוזים שבחברות עשירות במינים תהיה מידת נייטרליות רבה יותר .לעומת זאת ,לא מצאנו קשר מובהק בין הטרוגניות מרחבית במשאבים לבין מידת המבניות בחברה .זאת הפעם הראשונה למיטב ידיעתנו שרעיון הרצף נבחן באמצעים אמפיריים .התוצאות שלנו מרמזות גם שתנאי הסביבה עשויים להשפיע על הקשר בין עושר המינים למבניות החברה ,וזהו נושא שיש לחקור בעתיד. תהליך התפשטות אורן ירושלים לשטחים פתוחים בישראל :אפיון מרחבי של תהליכי התבססות 0 יוני וייץ *2,6אבי פרבולוצקי 2ויפית כהן 6החוג לאיכות סביבה ומשאבי טבע בחקלאות ,הפקולטה לחקלאות המזון ואיכות הסביבה, האוניברסיטה העברית ירושלים 2המח' לגד"ש ומשאבי טבע ,המכון למדעי הצמח ,מנהל המחקר החקלאי – מרכז וולקני 0הנדסת מערכות חישה ,מידע ומיכון ,המכון להנדסה חקלאית ,מנהל המחקר החקלאי-מרכז וולקני * [email protected] התפשטות אורן ירושלים ( (Pinus halepensis Mill.מיערות נטועים לשטחים פתוחים זוהתה במקומות רבים בעולם ,ביניהם ישראל .תהליך ההתפשטות ביחידות נוף שונות הנו תהליך אשר בו ,תוך מספר עשורים ,חל שינוי בנוף הצמחי – משטח ריק מאורנים ועד לכיסוי שטח בדרגות שונות על ידי אורנים .מחקר זה בוחן את אופי התהליך בזמן -הדינאמיקה של התופעה בשלביה השונים ,ואת ההשלכות העתידיות על נוף הצומח בישראל. שלב משמעותי בתהליך ההתפשטות הנו שלב ההתבססות של זריעי אורן בנישות שונות המייצגות תנאים סביבתיים אשר עשויים להיות משמעותיים להישרדות הזריעים הצעירים ולקביעת פיזור האורנים במרחב ולקצב הכניסה של פרטים חדשים לאוכלוסיה. נערך סקר בשיטות דומות בשני אתרים המייצגים יחידות נוף שונות של האזור הים תיכוני ,ובהן אוכל וסיות אורן בשלבי התפתחות וברמות צפיפות שונות :בשפלת יהודה -בתת סירה קוצנית סמוך ליער שחריה; ומדרונות נחל החמישה – ערוץ גירני עם רמות צפיפות שונות של חורש ים תיכוני ליד הישוב נטף. נבחרו באופן אקראי זריעי אורן צעירים בשדה ומוינו לפי אתרי התבססות :תחת עצים ,בתוך שיחים ,קרקע חשופה (או מכוסה בצמחייה עשבונית) וסלע. באמצעות ניתוח תצ"א דיגיטלי ,על ידי שני מדדים ספקטראליים )(Brightness, Greenness נערך מיון מונחה ( (supervised classificationשל התצ"א לארבעת הקטגוריות .דיוק המיון, שאומת באופן ויזואלי באמצעות התצ"א בשחריה ובאמצעות תצפית בשטח בנחל החמישה, עומד על כ 02%-ו ,90%-בהתאמה. נתוני הסקר ,המתארים חלוקה פנימית של האוכלוסייה בתוך הקטגוריות של בתי הגידול בשטח, הושוו לחלוקת השטח בין קטגוריות אלו. דגם ההתבססות המתקבל באתרים השונים הנו זהה: .6יש העדפה לנביטה מתחת לשיחים נמוכים ובקרבת (ולעיתים אפילו בתוך) סלע. .2ישנה מגבלה לנביטה בקרקע חשופה או שמכוסה בצמחייה עשבונית או בסמוך או מתחת עצים ושיחים גדולים. הנביטה בתוך שיחיה עשויה לאפשר הגנה מתנאי עקה (חום ויובש) ,ומטריפה ,אולם ,נביטה בתוך סלע עשויה להוות מגבלה להתפתחות הזריעים בשלבים מאוחרים יותר. נדון בהשלכות הממצאים של עבודה זו על התפתחות נופי הצומח בבתי גידול ים תיכוניים שונים בארץ. ניתוח מרחבי של דגמי חדירות כבישים לתנועת חיות-בר יואב אבניאון וירון זיו המעבדה לאקולוגיה מרחבית ,המחלקה למדעי החיים ,אוניברסיטת בן-גוריון בנגב [email protected] קיטוע נוף ע"י כבישים מהווה את אחת הבעיות המרכזיות שמציבים כבישים לשמירת טבע ,עקב קיטוע תנועת חיות-בר ובידוד אוכלוסיות .בהתאם ,מידת החדירות של כבישים לתנועת חיות-בר הינה נושא מרכזי באקולוגיה של כבישים .חדירות זו מורכבת מקיטוע התנועה מחד ,ומסיכוני דריסה המוסיפים גורם מוות ישיר ,מאידך .במחקר זה ,אנו חוקרים את חדירות הכביש לתנועת חיות-בר ע"י בחינה של שני דגמים :שימוש בע"ח במבנים פוטנציאליים לחציית כבישים ואירועי דריסה .מטרת המחקר הינה אית ור המשתנים המשפיעים על דגמים אלו ,בעזרת מודל מבוסס פרט שנבנה למטרה זו .מודל זה מאפשר את זיהוי המשתנים המשפיעים על סיכון הדריסה, הסבירות לשימוש במבנים ורמת הפעילות במקטעי כביש שונים באמצעות גישה מרובת- סקאלות .גישה זו ,מאפשרת אפיון וניתוח פרטני של הכביש ,הקשר לסביבתו בטווחים שונים ואת תגובת קבוצות אורגניזמים למאפיינים אלו ,תוך קישור למנגנונים ביולוגיים-אקולוגיים .מיפינו ואפיינו כבישים מדגמיים בשפלת יהודה ( 22 ,0ו ,)222-וכן מבנים פוטנציאליים בכבישים אלו. תיעדנו כ 155-אירועי דריסה ע" י כימות שיעור הדריסות ומיקומם .במקביל ,ניטרנו תנועה והתנהגות בע"ח באזור המבנים בעזרת מצלמות המופעלות ע"י חיישנים .בניתוח דגם מיקומי הדריסות נמצאו התקבצויות מרחביות בשלושת הכבישים .אולם ,בכבישים 22ו 222-נצפו ההתקבצויות עד למקטעים באורך של כ 255-מטר ,ובכביש 0עד למקטעים של כ 955-מטר. בניתוח מרחבי של שני הדגמים נמצאה השפעה של מאפיינים בסקאלה המקומית (אחוז כיסוי הצומח ,נוכחות מחסום ג'רזי ,תאורה ,גידור) ובסקאלה רחבה יותר (מטריצת שימושי הקרקע). תוצאות אלו מראות כי ישנם מספר משתנים ,בסקאלות שונות ,המשפיעים על דגמי דריסה ושימוש במבנים .ניתן לשייך משתנים אלו לשני רכיבים עיקריים )6 :רמת הפעילות של חיות הבר ,שנובעת מנגישות הכביש לחצייה והקשרו המרחבי; )2הסתברויות מקומיות לשימוש במבנה וסיכון הפגיעה ע"י רכבים .לפיכך ,יישום תוכניות פעולה יעילות להקלת ההשפעות השליליות של כבישים ,צריך להתחשב בשני רכיבים אלו .כלומר ,במטרה להבטיח את שרידותן של אוכלוסיות בר ,יש להקטין ככל האפשר את אירועי הדריסות ,אולם במקביל יש לאפשר תנועה בטוחה של חיות-בר בין צידי הכביש ,ברמה מספקת. מושב חישה מרחוק ככלי במחקר אקולוגי שיחזור נופה של ארץ-ישראל במאה ה 91-בהסתמך על מפת ה PEFכבסיס לשחזור נופי ושימור הטבע כיום גד שפר ,*¹נעם לוין¹ ¹האוניברסיטה העברית בירושלים * [email protected] לקראת סוף תקופה שלטונה של האימפריה העות'מאנית החלה התעניינות מחודשת בארץ- ישראל על ידי יחידים ומדינות מערביות .התעניינות מחודשת זו התרחשה כאשר עוד נמצאו בשטח סממנים לנוף הקדום של הארץ ובדיוק רגע לפני תחילת תהליך העיור המהיר ותהליכי המודרניזציה ,ויצרה שפע של מידע גיאוגרפי -היסטורי על התקופה ההיא .אחד ממקורות חשובים אלה הינה מפת ה PEF-של ארץ-ישראל שבוצע בין השנים 6911 -6916על ידי הקרן לחקר ארץ-ישראל .מפה זו מכילות ערכי נוף מפורטות של התקופה ההיא וכן היא נחשבת מדויקת על פי אמות מידה מודרניות .למפה נלווים ספרי זיכרונות וספר על עולם החי והצומח של ארץ -ישראל. מחקר זה עשה שימוש משולב של מתודולוגיה וכלים באמצעות מערכות מידע גיאוגרפיות- היסטוריות ( .)HGISהמקורות העיקריים למחקר זה הינם מפות ומקורות כתובים מהמאה ה - ,60בעיקר מפת ה ,PEF-מפות טופוגרפיות מנדטוריות בריטיות ושכבות ממ"ג ( )GISפיזיות שונות של ישראל כגון אקלים ,טופוגרפיה וסוגי קרקעות .בנוסף ,נעשה שימוש בתצלומי אויר היסטוריים ממלחמות העולם הראשונה והשנייה .מחקר זה שיחזר את תכסית נופה של ארץ- ישראל בסוף המאה ה 60-בצורה כמותית על ידי דיגיטציה של מפת ה .PEF-כמו כן ,מחקר זה בדק את אמינותה של מפת ה PEF-על ידי השוואתה למפות נוספות אך בעיקר לתצלומי אויר ממלחמת העולם הראשונה .בנוסף ,בעזרת ניתוחים סטטיסטיים שונים ,מחקר זה בדק דפוסים מרחביים בנוף הטבעי על ידי השוואה בין מפת ה PEF-לבין שכבות ממ"ג של מאפיינים גיאוגרפיים פיזיים (אקלים ,טופוגרפיה וכו'). מחקר זה אפשר לנו לבחון זווית ראיה חדשה על איך נראתה נופה של ארץ-ישראל בסוף המאה ה .60-כמו כן ,נתנה שחזור נוף העבר יהווה בסיס להשוואה של שינוי הנוף שהתרחשו מסוף המאה ה 60-ועד היום .מטרת העל של מחקר זה הינה להוות בסיס טוב יותר לעבודות של שיחזור נופי והן כבסיס לשמירת טבע כיום. שימוש בלוויינים לניטור מרכיבי הצומח ביערות ים-תיכוניים 0 דוד הלמן ,*6איתמר לנסקי ,6רון דרורי 2ודוד אבלגון 6אוניברסיטת בר אילן 2מאר"ג 0קק"ל * [email protected] הערכת מרכיבי הצומח העיקריים ביערות -העצי והעשבוני ,וכן הקשר ביניהם לבין שינויי אקלים מקומיים ,הכרחי למגוון היבטים בעלי חשיבות יישומית ,כגון :הערכת סיכון שריפות ,רעיה ,ניצול מים ,שימור ושיקום היער והחורש הטבעי .יערות ים תיכוניים מהווים אתגר מעשי ליכולת הערכה זו בשיטות המקובלות של סקרים קרקעיים ,בעיקר בשל המבנה המורכב שלהם. במחקר נעשה שימוש בתכונות הביו-פיסיקליות של מרכיבי הצומח העיקריים ביער והחורש בישראל ,על מנת להעריך את התפרוסת המרחבית שלהם .אינדקס הצמחייה NDVIהמתקבל מגלאי הלוויינים ומהווה מדד ישיר לפעילות פוטוסינטטית של הצומח ,משמש לצורך כך. האקלים הים תיכוני המאופיין על ידי קיץ חם ויבש וחורף קריר ולח ,עם ריכוז משקעים בעיקר בימות החורף ,מאפשר התפתחות צמחייה טיפוסית של עצים ושיחים ירוקי-עד ,בתוספת של עשבונים חד-שנתיים המופיעים בעקבות הגשמים העונתיים .העובדה שהצמיחה והפריחה של העצים מתרחשת בעיקר באביב ,מבדילה בין פעילות הצמיחה של המרכיב העצי ירוק-עד, והעשבוני העונתי. מסדרות זמן של NDVIביערות בישראל ,ניתן לראות בבירור שני זמני פעילות שונים של הצומח, כאשר את המרכיב העונתי ניתן ליחס לצומח העשבוני ,בעוד שאת המגמה הכללית של הסדרה (בין נקודות המינימום מקיץ לקיץ) אפשר ליחס למרכיב העצי. בשיטה זו ,נעשה ניתוח של סדרות זמן למרכיבי הצומח העיקריים ב 01-נקודות נבחרות מתשעה יערות במרכז הארץ וצפונה (הקדושים ,עדולם ,אשתאול ,סטף ,הכרמל ,ביריה ,מירון ,ברעם וחניתה) .התוצאות מראות על קשר ישיר הפוך ,אך משתנה בין השנים ,בין כמות הכיסוי העצי לעשבוני ביערות אלה. כיסוי חופות העצים מעל 00%נראה כגורם מגביל לצומח העשבוני .קשר זה בין הצומח העצי לעשבוני ,המוכר בספרות המדעית ,נראה משתנה בין השנים ככל הנראה כתוצאה מכמות ותפרוסת הגשמים .ניתן להשתמש בקשר זה כקריטריון למיפוי מרחבי של כל שטחי היערות הנטועים והחורש הטבעי בישראל בעזרת שימוש בלוויים. בנוסף ,מעקב אחר שינויים מרחביים במרכיבי הצומח השונים לאורך 66השנים האחרונות (מנתוני לווייני סוכנות החלל האמריקנית )NASAמאפשר למפות את האזורים הרגישים ביערות, לשינויי האקלים בעשור האחרון. חיזוי פיזור מזהמים באגן הלבנט במזרח הים התיכון באמצעות חישה מרחוק ושיטות מתמטיות מתקדמות 2 2 0 0 נעה חזון ,*6פרופ' אייל חפץ ,ד"ר יואב להן ,ד"ר איסק גרטמן ורון גולדמן 6בית ספר ע"ש פורטר ,אוניברסיטת תל אביב 2החוג לגיאופיזיקה ,אוניברסיטת תל אביב 0המכון לחקר האגמים והימים לישראל * [email protected] להתפשטות מזהמים בים יש השלכות רבות על המערכות האקולוגיות הימיות ,החופיות ועל ניצול משאבי הים על ידי האדם .בנוסף ,סירקולציית הזרימה על פני הים בלבנט הינה מורכבת ונפרשת על פני קני מידה רבים .במחקר זה מוצגת שיטה חדשנית בה ניתן להפיק כלי אופרטיבי לחיזוי פיזור מזהמים בים .הבעיה העיקרית בחיזוי שכזה היא הרזולוציה הגבוהה הנדרשת לכך, בעוד שנתוני זרמי הים המתקבלים מלוויינים ומתוצאות מודלים הינם ברזולוציה נמוכה יחסית. במחקר זה אנו משתמשים בשיטה מתמטית ייחודית הנקראת Finite Size Lyapunov )FSLE( Exponentהמזהה מבנים לגרג'יאנים עקביים ( Coherent Lagrangian )Structuresמאפשרת לנו לקבל תיאור אמין של דינאמיקת פיזור המזהמים ברזולוציה גבוהה. שיטה זו הוכיחה את עצמה בצפון-מזרח האטלנטי באמצאות נתוני אלטימטריה .הכלי האופרטיבי שפיתחנו מדמה פיזור עוקבים סינטטים פאסיבים ) )Passive Tracers - PTעל ידי שדה זרימה גיאוסטרופי המתקבל ממלווייני אלטימטריה .הראנו במבחנים סטטיסטים וחזותיים ששדות הזרימה הגיאוסטרופים המתקבלים מנתוני אלטימטריה אינם משתנים באופן משמעותי על פני ימים אחדים .מכיוון שנתוני אלטימטריה הינם מהעבר הרחוק והקרוב (בכל יום מתעדכנים הנתונים של אתמול) יכולנו להשוות את שדות הנתונים לאורך ציר הזמן .הראנו שהתפשטות ה- PTעל שדות זרימה המשתנים בזמן כמעט זהה לזו הקבוע בזמן .כמו כן אנו מראים שהPT - נעים בדומה למסלול אמיתי של דריפטרים (מצופים עוקבי זרימה) ,שנזרקים לים ונעים באופן פאסיבי .תוצאות מחקר זה מהווה כלי סביבתי חשוב אשר יעזור להבין את דפוס אופי הפיזור של המזהמים במקרי זיהומי ים שונים ובכך לתת נקודת מבט נוספת למקבלי ההחלטות לתיכנון אתרים המזרימים שפכים לים וכן אתרים השואבים מים ממנו לצורכי התפלה ,וזאת מבלי שתהייה סכנה של זיהום בינהם. חישה מרחוק של חומר מרחף בים המלח נהוראי רוני * ,6,2לנסקי איתמר ,6לנסקי נדב 2 .6אוניברסיטת בר אילן .2המכון הגיאולוגי *[email protected] בים המלח מאזן מים שלילי המתבטא בירידת המפלס בקצב של 6.6מ' לשנה ,ולכך נודעות השלכות סביבתיות ותיירותיות מרחיקות לכת .בכדי לתת תמיכה למקבלי ההחלטות בקבלת פתרונות לירידת המפלס ,התעורר הצורך בהבנת התהליכים המתרחשים בפני ים המלח .מעט מאוד ידוע על דפוסי התפשטות של חומר מרחף בים המלח .מחקר זה אמור לתרום באופן משמעותי לקידום ההבנה של דפוסי ההתנהגות של חומר מרחף עבור פרויקטים שונים בים המלח שנמצא כיום במוקד התעניינות מצד מספר גורמים :הבנק העולמי ,מפעלי ים המלח והחברה להגנת ים המלח (חל"י). מכלול הפרויקטים המבוצעים בים המלח מחייבים בחינת ההשפעה העתידית של מיהול גוף המים ,ואפיון התהליכים של חומר מרחף בתרחישים שונים, הבנת כווני הזרימה ,ההסעה ואזורי ההצטברות של חומר מרחף. חישה מרחוק מלוויינים מספקת כיסוי של שטחים נרחבים ומעקב בתדירות גבוהה של פני הים ומשמשת כדי לאפיין את השינויים במרחב ובזמן של חומר מרחף בגופי מים .מחקר זה ינסה לראשונה לשפוך אור על הבנת הדינאמיקה של חומר מרחף בים המלח באמצעות שימוש בנתוני לוויין המאפשר ניטור חומר מרחף באופן רציף במשך שעות היום. מפות חומר מרחף הופקו מחישה מרחוק מלוויינים (ברזולוציות של 6555 ,205מטר) .בנוסף לניטור חומר מרחף מלוויינים נעשו מדידות זרמים בים שאפשרו ניטור של מהירות וכיוון הזרמים. הדינאמיקה של חומר מרחף מושפעת בעיקר מעוצמת הרוח המייצרת גלים בחוף .הגלים גורמים לשחיקת הגדות הבוציות אשר נפוצה יותר לאורך חופיו המערביים של ים המלח ולעליית ריכוזי חומר מרחף .בניתוח המחזור היומי ניתן לראות כי בשעות הבוקר ישנם ערכים גבוהים יותר לאורך החופים המערביים ובמפרץ הדרום-מערבי בהתאמה לכוון הרוחות והזרמים ,ואילו בשעות אחר הצהריים רמות גבוהות יותר של חומר מרחף מרוכזים בדרום מערב .המסקנה העיקרית מהמחקר היא שהזרמים לאורך החוף מסיעים את החומר המרחף לאורך החוף המערבי למפרצים הדרומיים של ים המלח נגד כיוון השעון ,שם הם מצטברים.
© Copyright 2024