‫התחשבות בקלימטולוגיה של‬ ‫רוח בתכנון והפעלת שדה תעופה‬ ‫רשות התעופה האזרחית‬ ‫מוטי שמואלי‬ ‫ראש אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫נושאים‬ ‫• רקע ‪ -‬רשות התעופה האזרחית‬ ‫• השפעות הרוח על טיסת כלי טיס‬ ‫• תכנון שדות תעופה והתייחסות לקלימטולוגיה של רוח‬ ‫• תכנון שדות תעופה חדשים בישראל‬ ‫‪2‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫תפקידיה העיקריים של רת"א‬ ‫חוק רשות התעופה האזרחית (‪)2005‬‬ ‫•הסדרת ענף התעופה האזרחית ע"י חקיקה‪.‬‬ ‫•רישיון עובדי טיס‪ ,‬כלי טיס‪ ,‬בי"ס לטיס ושדות תעופה‪.‬‬ ‫•פיקוח ואכיפה ובכלל זה שמירה על הבטיחות‪.‬‬ ‫•מוקד ידע ומחקר בתחום התעופה האזרחית‪.‬‬ ‫•ניהול זכויות טיס ויישום אמנות בינלאומיות‪.‬‬ ‫יעוד רת"א‬ ‫לפעול להשגת רמת בטיחות תעופה‬ ‫גבוהה בישראל‪ ,‬לקיום תעופה יעילה‬ ‫ולקידום התעופה בישראל‪.‬‬ ‫תוכנית אב לשדות‬ ‫תעופה בישראל‬ ‫מבנה רת"א‬ ‫מנהל רשות‬ ‫תעופה אזרחית‬ ‫גיורא רום‬ ‫בטיחות טיסה‬ ‫יעוץ משפטי‬ ‫אלון שלו‬ ‫רננה שחר‬ ‫מטה תעופה‬ ‫מינהל וארגון‬ ‫גדי רגב‬ ‫ורד ויטנברג‬ ‫מינהלת מיגון מטוסים‬ ‫מינהלת תב"ל‬ ‫אברהם ליבלינג‬ ‫בני קדר‬ ‫מבצעים‬ ‫כשירות אווירית‬ ‫תשתיות‬ ‫תעופתיות‬ ‫קשרי תעופה‬ ‫בינ"ל‬ ‫מייקי אברהמי‬ ‫פוול גרנדל‬ ‫מוטי שמואלי‬ ‫אבי בן חור‬ ‫רישיון‬ ‫א‪ .‬כלי טיס (‪ )600‬וציוד תעופתי‬ ‫ב‪ .‬עובדי טיס (צ"א ‪( )2500‬צ"ק ‪( )1500‬תע"א ‪)150‬‬ ‫ג‪ .‬ש"ת (‪ )6‬מנחתים (‪)31‬‬ ‫ד‪ .‬ייצור כלי טיס וחלקיהם‬ ‫(‪ 70‬מטוסי מנהלים‪ 10 ,‬מטוסי מטען בשנת ‪)2008‬‬ ‫ה‪ .‬בתי ספר לטיס (‪ )10‬מכוני הסמכה (‪)2‬‬ ‫ומכוני בדק (‪)30‬‬ ‫התעופה העולמית‬ ‫• פרופורציות‬ ‫– בעולם כ ‪ 10,000‬מטוסים באוויר בכל רגע נתון‬ ‫– בנתב"ג – כ ‪ 250‬תנועות ביום‪ 7,500 ,‬בחודש‪,‬‬ ‫‪ 95,170‬בשנת ‪ 12,160,001 ,2010‬נוסעים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫השפעות הרוח על טיסת כלי טיס‬ ‫• ככלל – בעת טיסה נע כלי הטיס בתוך "גוש אוויר"‪,‬‬ ‫בפיסיקה – אין התייחסות לקרקע‬ ‫• על הקרקע – אינטראקציה עם המסלול ‪ /‬המים וגם‬ ‫עם האוויר (השפעתו עולה עם המהירות)‬ ‫• הקטע הקריטי – המעבר בין שלבי הטיסה – המראה ‪/‬‬ ‫נחיתה לטיסה‬ ‫• המראה ונחיתה – בשאיפה תמיד ברוח אף ובמינימום‬ ‫רוח צד‬ ‫‪8‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫מגבלות רוח לנחיתה והמראה‬ ‫• המגבלות משתנות‬ ‫• סוגי מטוסים‪ ,‬תצורות‪ ,‬משקלים‪ ,‬סוג המסלול והחיכוך‪,‬‬ ‫מקום השדה (מכשולים‪ ,‬מגבלות סביבה)‬ ‫• המראה ונחיתה – בשאיפה תמיד ברוח אף‬ ‫• תכנון המהירות מתחשב במצבי קיצון (אובדן מנועים)‬ ‫• רוח צד משמעותית לעיתים יותר מרוח גב‬ ‫• הבעיה המרכזית – שינויים ברכיב הרוח תוך כדי נחיתה ‪/‬‬ ‫המראה‪ :‬גזירות רוח למיניהן‬ ‫‪9‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫גזירת רוח‬ ‫‪10‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫רוח אף משתנה‬ ‫‪11‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫רוח צד משתנה‬ ‫‪12‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫‪13‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫‪Microburst‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫השפעה על תהליכי טיסה‬ ‫‪15‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫השפעה על תהליכי טיסה‬ ‫‪16‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫תכנון שדות תעופה‬ ‫• נספח ‪ 14‬לאמנת שיקאגו מנחה על מדידות‬ ‫קלימטולוגיות של מספר שנים באתר שנבחר להקמת‬ ‫שדה תעופה‪.‬‬ ‫• חישוב ‪ USABILITY_FACTOR‬עם המלצה ל‪95%‬‬ ‫בתכנון‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ :14 ‫מתוך נספח‬ •Usability factor. The percentage of time during which the use of a runway or system of runways is not restricted because of the cross-wind component. Note.— Cross-wind component means the surface wind component at right angles to the runway centre line. Recommendation.— In the application of 3.1.1 it should be assumed that landing or take-off of aeroplanes is, in normal circumstances, precluded when the cross-wind component exceeds: — 37 km/h (20 kt) in the case of aeroplanes whose reference field length is 1 500 m or over, except that when poor runway braking action owing to an insufficient longitudinal coefficient of friction is experienced with some frequency, a crosswind component not exceeding 24 km/h (13 kt) should be assumed; — 24 km/h (13 kt) in the case of aeroplanes whose reference field length is 1 200 m or up to but not including 1 500 m; and — 19 km/h (10 kt) in the case of aeroplanes whose reference field length is less than 1 200 m. 28 March 2011 ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ 18 ‫תכנון שדות תעופה‬ ‫•בעבר – הקמת שדות עם מסלולים "צולבים" שיתנו‬ ‫מענה לכמה כיוונים‬ ‫• הבעיות‬ ‫• יעילות בשטח הקרקעי של שדה התעופה‪,‬‬ ‫• המרחב האווירי וההשפעה על הקיבולת‬ ‫• הפתרון – מסלולים מקבילים‪ ,‬שילוב‪ ,‬או – יציאה‬ ‫לים‪...‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫‪20‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫תוכנית שדה התעופה לוד משנת ‪ 1935‬שהוכנה בידי הבריטים‬ ‫תוכנית הפיתוח לנתב"ג – שדרוג המסלולים‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫אילוצי שימוש במסלולים – השפעה על הסביבה‬ ‫‪23‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫תכנון המרחב האווירי‬ ‫‪24‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫נמל התעופה בממפיס טנסי ארה"ב‬ ‫‪25‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫נמל התעופה ניוארק בניו יורק ארה"ב‬ ‫‪26‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫נמל התעופה הית'רו באנגליה – מסלולים מקבילים‬ ‫‪27‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫בניית שדה תעופה טוקונאמי במפרץ נגויה ‪2000-2005‬‬ ‫נמל תעופה תמנע‬ ‫תכנית מתאר מקומית מפורטת ‪ 175/02/12‬מאושרת‬ ‫תכנית לשדה תעופה בינלאומי‬ ‫ע"י משרד הוגו מרום‬ ‫הנדסת נמלי תעופה‬ ‫תמ"א ‪ – 15‬תפרושת שדות התעופה בישראל‬ ‫‪32‬‬ ‫השפעות נוספות לרוח בטיסה‬ ‫• יעילות הטיסה‪:‬‬ ‫• משך הטיסה‬ ‫• חיסכון בדלק ‪ /‬פליטת מזהמים‬ ‫• רום הטיסה‬ ‫• הפרדות בין כלי טיס – בעיקר אנכיות‬ ‫• נוחות הנוסעים (שהקפה לא ישפך‪)...‬‬ ‫• ועוד‪...‬‬ ‫‪33‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫סיכום‬ ‫• לרוח משמעות גבוהה בתכנון שדות תעופה‬ ‫• אילוצים רבים בתכנון שדות תעופה מביאים לתכנון‬ ‫שאינו מיטבי מבחינת הקלימטולוגיה של הרוח‬ ‫• התשתית מפצה על חלק מההשפעות השליליות לרוח‬ ‫(אורך מסלול‪ ,‬רוחב‪ ,‬מערכות עזר לטיסה)‬ ‫• כלי הטיס המתקדמים רגישים פחות‪ ,‬אבל‪ ...‬הרוח‬ ‫תמיד תהיה גורם משמעותי מאד בטיסה בכלל ובשדה‬ ‫התעופה בפרט‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬ ‫תודה‪...‬‬ ‫‪35‬‬ ‫אגף תשתיות תעופתיות‬ ‫‪28 March 2011‬‬