‫‪1‬‬ ‫בבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו‬ ‫בפני כב' השופטת עפרה צ'רניאק‬ ‫המבקשת‪:‬‬ ‫(המערערת)‬ ‫רת"ק ‪77911-71-71‬‬ ‫מדינת ישראל ‪ -‬הנהלת בתי המשפט‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד מפרקליטות מחוז תל אביב ‪ -‬אזרחי‬ ‫דרך מנחם בגין ‪ ,451‬ת‪.‬ד‪ , 55054 .‬תל אביב ‪1455004‬‬ ‫טלפון‪ , 075-5751333 :‬פקס‪075-5751173 :‬‬ ‫‪-‬נגד‪-‬‬ ‫המשיבה‪:‬‬ ‫לורי שם טוב ת‪.‬ז‪141615421 .‬‬ ‫מרחוב כצנלסון ‪ 431‬ב'‪ ,‬ת‪.‬ד‪ , 4505 .‬גבעתיים ‪57535‬‬ ‫טלפון‪ , 050-7711743 :‬פקס‪05-7537557 :‬‬ ‫תגובת המשיבה לבקשת רשות ערעור‬ ‫בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום ‪ ,21/77/4171‬שהתקבלה אצל המשיבה ביום‬ ‫‪ ,14/74/4171‬מתכבדת המשיבה להגיש את תגובתה‪.‬‬ ‫בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות את בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת‪/‬המערערת על פסק‬ ‫דינו של בית המשפט לתביעות קטנות תל אביב – יפו‪ ,‬תק ‪ ,2161-15-71‬של כב' השופט איתי‬ ‫הרמלין‪ ,‬מיום ‪ , 41/0//3041‬וזאת מן הסיבות שיפורטו להלן‪ ,‬וכן לחייב את המבקשת בהוצאות‬ ‫המשיבה‪ .‬בפסק הדין של בית המשפט הנכבד קמא חויבה המבקשת לפצות את המשיבה בסך של‬ ‫‪ ₪ 4,500‬וכן לשלם ‪ ₪ 700‬הוצאות משפט בלבד בגין עיכובה ומעצרה המתמשך של המשיבה משך‬ ‫שעתיים ועשרים דקות באזיקים במקום ציבורי ופומבי על ידי מאבטחי המבקשת‪ ,‬עד להגעת‬ ‫המשטרה‪.‬‬ ‫עיקרי הטעמים לדחיית הבקשה לרשות ערעור‬ ‫‪ .4‬כל טענותיה של המבקשת בבקשת רשות לערעור מוכחשות בזאת על ידי המשיבה‪ ,‬מלבד מה‬ ‫שתודה בהן המשיבה‪ .‬בקשת רשות הערעור של המבקשת רצופה סילופים עובדתיים‪ ,‬ובחלק‬ ‫מהמקרים מפרטות עובדות שלא היו ולא נבראו ולא בא זכרן בהליך המשפטי בבית המשפט‬ ‫הנכבד קמא‪.‬‬ ‫‪ .3‬הבקשה לרשות ערעור אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות עקרונית‪ ,‬משפטית או ציבורית‬ ‫החורגת מעניינם של הצדדים להליך‪ ,‬ולא קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות דיון בפני‬ ‫ערכאה שניה‪.‬‬ ‫‪ .5‬פסק הדין שניתן בבית המשפט קמא‪ ,‬מפורט ומנומק היטב‪ ,‬ולא קיימת הצדקה למתן רשות‬ ‫לערער‪ ,‬לא כל שכן לשנות את תוצאת פסק הדין‪ .‬כך גם החלטות הביניים של בית המשפט‬ ‫קמא לעניין הייצוג ולעניין אי העברת ההליך לבית המשפט השלום‪.‬‬ ‫‪ .1‬הפיצוי הכספי שנפסק למשיבה כאן הוא נמוך ואינו מצדיק פתיחת הליך של רשות ערעור על‬ ‫פסיקת בית משפט לתביעות קטנות‪.‬‬ ‫‪ .5‬למבקשת לא נגרם עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור ופתיחת ההליכים מחדש‪ .‬פתיחת‬ ‫ההליכים מחדש תגרום לשני הצדדים הוצאות והתדיינויות נוספות מיותרות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ .1‬המבקשת כאן הייתה מיוצגת היטב על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מר אביתר אסף‪,‬‬ ‫בוגר פקולטה למשפטים ומתמחה בעל ידע משפטי רב‪ ,‬עובד בפרקליטות מחוז תל אביב‬ ‫(אזרחי) שאף קיבל מחמאות מבית המשפט קמא‪ ,‬וספק אם ייצוג המבקשת היה על ידי עורך‬ ‫דין‪ ,‬הייתה התוצאה הסופית משתנה‪.‬‬ ‫‪ .7‬פסק הדין ניתן על סמך עובדות וראיות שהוכחו כדבעי בבית המשפט קמא‪ ,‬בהם הזמנים‪ ,‬זמן‬ ‫האיזוק והמעצר הממושכים (שעתיים ועשרים דקות)‪ ,‬הצילומים‪ ,‬הראיות שהגישה המבקשת‬ ‫בעצמה‪ ,‬וכן על סמך עדויותיהם של מאבטחי משמר בתי המשפט‪ ,‬עדי המבקשת כאן‪.‬‬ ‫‪ .7‬בית המשפט קמא לא קיפח את המבקשת (המערערת)‪ ,‬אלא להפך‪ .‬בית המשפט הנכבד קמא‬ ‫איפשר לנציג היועמ"ש ומייצגה באולם‪ ,‬מר אביתר אסף‪ ,‬להתקשר טלפונית מספר פעמים‬ ‫לבכירי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה על מנת להביא את הצעות בית המשפט קמא‬ ‫בזמן אמת‪ ,‬ולהסביר את מהות התיק‪ ,‬זאת בשני הדיונים שהתקיימו בין הצדדים‪.‬‬ ‫‪ ./‬בין הצדדים התקיים הליך בו התקיימו שני דיונים ארוכים‪ ,‬דיון ראשון ביום ‪47/07/3041‬‬ ‫שנמשך כשלוש שעות (ופרוטוקול בן ‪ 47‬עמודים) ודיון שני ביום ‪ 0//0//3041‬שנמשך כשעתיים‬ ‫(פרוטוקול בן ‪ 1‬עמודים)‪ .‬בדיונים אלה לובנה המחלוקת בין הצדדים לפני ולפנים‪ .‬פסק הדין‬ ‫של בית המשפט הנכבד קמא לא ניתן כלאחר יד‪ ,‬אלא הוא מבוסס היטב ומנומק היטב‪ ,‬וזאת‬ ‫לאחר שהצדדים גם התבקשו למסור סיכומים בכתב‪ ,‬בין הדיון הראשון והשני‪ .‬זכות הטיעון‬ ‫של המבקשת לא קופחה‪ .‬למעשה ובפועל‪ ,‬בין הדיון הראשון והשני ניתן לב"כ המבקשת הליך‬ ‫של "מקצה שיפורים" במשרדי הפרקליטות‪.‬‬ ‫‪ .40‬המשיבה כאן (התובעת בבית המשפט קמא) לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין‪ ,‬אלא על ידי‬ ‫אדם (מר משה הלוי‪ ,‬ידיד המשיבה) שלא למד משפטים באופן פורמלי‪ ,‬אדם שאינו משפטן‪,‬‬ ‫אלא אדם שעונה על הכללים הקבועים בסעיף ‪(15‬ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב)‪,‬‬ ‫התשמ"ד ‪ . 7911 -‬ייצוגה של המשיבה על ידי ידיד‪ ,‬אדם חסר השכלה משפטית‪ ,‬לא קיפח את‬ ‫הגנתה של המבקשת כאן‪.‬‬ ‫‪ .44‬למרות הגשת הבקשה לרשות ערעור‪ ,‬המבקשת כאן לא שילמה בפועל למשיבה כאן את סכומי‬ ‫הכסף שנפסקו בפסק הדין של בית המשפט קמא‪ ,‬נכון לזמן כתיבת שורות אלה‪ .‬רק מטעם זה‬ ‫יש לדחות את בקשת רשות הערעור‪.‬‬ ‫‪ .43‬התיק של הבקשה לרשות ערעור נפתח ביום ‪ ,41/0//3041‬ביום האחרון להגשת רשות ערעור‪,‬‬ ‫אך יחד עם זאת‪ ,‬על פי אתר "נט המשפט"‪ ,‬כתב הטענות העיקרי‪ ,‬היא בקשת רשות הערעור‪,‬‬ ‫הוגש ונסרק רק ביום ‪ ,30/40/3041‬יותר מחודש ימים לאחר תום המועד להגשת בקשה‬ ‫לרשות ערעור‪ ,‬כל זאת בניגוד לתקנה ‪(41‬א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)‪,‬‬ ‫התשל"ז ‪.7915‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לא היתה הצדקה להעברת התביעה הקטנה לפסים‬ ‫של תביעה רגילה בבית משפט שלום‬ ‫‪ .45‬המבקשת טוענת בבקשתה כי הייתה הצדקה להעברת התביעה הקטנה לבית המשפט השלום‪,‬‬ ‫וכי מטעם זה יש ליתן לה רשות לערער‪ .‬יש לדחות בקשה זו כפי שיפורט להלן‪.‬‬ ‫‪ .41‬התביעה הקטנה בבית המשפט קמא הוגשה על סכום של ‪ ₪ 5,000‬בלבד‪ ,‬כאשר הסמכות‬ ‫לבית המשפט לתביעות קטנות היא לתביעות עד סכום של ‪( ₪ 55,700‬ראו צו בתי המשפט‬ ‫(שינוי סכום התביעה בתביעות קטנות) התשס"ח ‪ ,4111 -‬קובץ התקנות ‪ ,1703‬מיום‬ ‫‪ ,41/07/3007‬עמוד ‪ .)4337‬לבית המשפט לתביעות קטנות תל אביב ‪ ,‬הייתה הסמכות העניינית‬ ‫והמקומית לדון בתביעה‪.‬‬ ‫‪ .45‬סעיף ‪(10‬א)(‪ )4‬ל חוק בתי המשפט (נוסח משולב)‪ ,‬התשמ"ד ‪ 7911 -‬מסמיך את בית המשפט‬ ‫לתביעות קטנות לדון בכל "תביעה אזרחית" שהגיש יחיד "לתשלום סכום שאינו עולה על‬ ‫‪ 55,700‬שקלים חדשים"‪ ,‬וזאת ללא קשר באם התביעה מתבססת על עילה צרכנית‪ .‬כמובן‬ ‫שבנוסף‪ ,‬מוסמך בית המשפט לתביעות קטנות לדון גם בעניינים צרכניים‪ ,‬לפי סעיף ‪(10‬א)(‪)3‬‬ ‫לחוק בתי המשפט‪ .‬בענייננו‪ ,‬כאשר התובעת (המשיבה כאן) הגבילה את תביעתה לסך של‬ ‫‪ ,₪ 5,000‬לפי סעיף ‪(10‬א)(‪ )4‬לחוק בתי המשפט‪ ,‬לא הייתה קיימת כל הגבלה בעניין סמכותו‬ ‫של בית המשפט לדון בתביעה שלפניו‪.‬‬ ‫‪ .41‬בית המשפט הנכבד קמא לא קיפח את זכות הטיעון של המבקשת‪ .‬בית המשפט קמא שמע‬ ‫עדים (פרוטוקול מיום ‪ .)47/07/3041‬בית המשפט קמא איפשר לב"כ המבקשת לטעון‬ ‫בהרחבה ובאריכות רבה (פרוטוקול מיום ‪ 47/07/3041‬ומיום ‪ , )0//0//3041‬להגיש ראיות‪,‬‬ ‫להשמיע עדויות‪ ,‬להתייעץ טלפונית בזמן אמת עם בכירי המבקשת‪ ,‬הפרקליטות והיועמ"ש‪,‬‬ ‫ואף לסכם בעל פה באריכות בדיון ולסכם בכתב (במשרדי הפרקליטות)‪ .‬בית המשפט קמא‬ ‫ניהל דיון הוכחות בו נשמעו שני עדי המבקשת (מאבטחי משמר בתי המשפט) וכן נערך דיון‬ ‫סיכומים‪ ,‬ובסך הכל התקיימו שני דיונים המקבילים לסוג הליך של תביעה בסדר דין מהיר‬ ‫בבית המשפט השלום‪ .‬כל זאת למרות שבית המשפט לתביעות קטנות אינו כפוף לסדרי הדין‬ ‫הרגילים‪ .‬במקרה כאן‪ ,‬בית המשפט לתביעות קטנות כפה סדרי דין של בית משפט שלום על‬ ‫מנת לא לקפח את הגנתה של המבקשת כאן‪.‬‬ ‫‪ .47‬טענתה של המבקשת כי קופחה וזכות הטיעון שלה נפגעה בשל אי העברת התביעה לבית‬ ‫המשפט השלום‪ ,‬אין לה על מה לסמוך‪ .‬מדובר בטענה ובסברה שעדניה רעועים‪ ,‬טענה שנטענה‬ ‫בעלמא וללא ביסוס עובדתי ומציאותי כלשהו‪ .‬הרגשתם הסובייקטיבית של באי כוח‬ ‫המבקשת והרגשת הכישלון בסופו של ההליך המשפטי‪ ,‬אינה עילה לקבלת רשות לערער‪.‬‬ ‫‪ .47‬יובהר‪ ,‬כי גם אם התביעה הייתה עוברת לפסים של תביעה רגילה בבית המשפט השלום‪,‬‬ ‫התביעה היתה מתנהלת בפניו של אותו שופט נכבד (כב' השופט איתי הרמלין) כפי שקורה‬ ‫בדרך כלל בהעברת תביעות קטנות לבית המשפט השלום‪ ,‬עם אותה מסכת ראייתית‬ ‫ועובדתית‪ ,‬וספק אם הייתה משתנה תוצאת פסק הדין‪ .‬זאת לאור העובדה הפשוטה שפסק‬ ‫הדין ניתן על סמך ראיות ועובדות שהוצגו בהליך המשפטי‪.‬‬ ‫‪ .4/‬לבית המשפט לתביעות קטנות הייתה הסמכות העניינית לדון בתביעה‪ ,‬לאור סכומה הפעוט‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .30‬בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוגבל לתביעות צרכניות בלבד‪ ,‬אלא לתביעות בכל עניין‬ ‫אזרחי ונזיקי עד לסכום של ‪ , ₪ 55,700‬בהן גם תביעות נזיקיות כנגד המדינה ומוסדותיה‪.‬‬ ‫‪ .34‬מכל זאת‪ ,‬אין לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ויש לדחות את הבקשה‪.‬‬ ‫פרשת סדון‪:‬‬ ‫העברת תביעה קטנה כנגד המדינה לבית משפט השלום‪:‬‬ ‫חרב פיפיות וביזבוז זמן שיפוטי יקר רק כדי להגיע לתוצאה דומה‬ ‫‪ .33‬המבקשת בבקשת הערעור שלה מסתמכת על "הלכה" שנקבעה בבית המשפט המחוזי באר‬ ‫שבע בפרשת סדון‪ ,‬רת"ק ‪ ,21775-14-74‬מדינת ישראל נ' ניר סדון‪ ,‬פסק דין מיום‬ ‫‪ 45/01/3043‬של כב' השופטת רויטל יפה‪-‬כ"ץ‪ .‬אלא שלא מדובר בהלכה משפטית המחייבת‬ ‫את בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב‪ ,‬ואין עניינה דומה לענייננו‪.‬‬ ‫‪ .35‬ראשית ייאמר‪ ,‬כי בפרשת סדון‪ ,‬הודגמה והוכחה הקלות הבלתי נסבלת של ב"כ המדינה‪ ,‬על‬ ‫ידי פרקליטות המדינה‪ ,‬לשבש משפט ולגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר וזאת רק כדי להגיע‬ ‫בסופו של יום בבית המשפט השלום לתוצאה דומה שהגיע בית המשפט לתביעות קטנות‪.‬‬ ‫‪ .31‬וזהו סיפור המעשה של פרשת סדון‪:‬‬ ‫‪ 31.4.4‬ביום ‪ 07/03/3043‬נתן בית המשפט לתביעות קטנות באר שבע‪ ,‬כב' השופט עידו רוזין‪,‬‬ ‫פסק דין הקובע כי מדינת ישראל (הנתבעת שם) תפצה את התובע ניר סדון בסכומים‬ ‫של ‪ ₪ 1,071‬בגין נזקיו‪ ₪ 4,000 ,‬בגין עוגמת נפש‪ ,‬בסכום של ‪ ₪ 500‬בגין הוצאות‬ ‫משפט ובסכום של ‪ ₪ 100‬בגין הליכי ביניים שנדחו (ת"ק ‪ ,22262-16-77‬ניר סדון נ'‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬פס"ד מיום ‪ ,07/03/3043‬פורסם באתר המשפטי "נבו")‪.‬‬ ‫‪ 31.4.3‬המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי באר שבע‪ ,‬וטענה את אותם טיעונים‬ ‫שהמבקשת טוענת כאן בבקשת רשות ערעור זה‪ :‬פורום לא נאות‪ ,‬פגיעה בזכות‬ ‫הטיעון של המדינה‪ ,‬ייצוג לא הולם וכדומה‪.‬‬ ‫‪ 31.4.5‬ביום ‪ 45/01/3043‬קיבל בית המשפט המחוזי באר שבע‪ ,‬כב' השופטת רויטל יפה‪-‬‬ ‫כ"ץ‪ ,‬את בקשת רשות הערעור ואת הערעור‪ ,‬וקבעה שהתיק יוחזר לבית המשפט‬ ‫השלום באר שבע‪ ,‬ללא צו להוצאות הצדדים (רת"ק ‪ ,21775-14-74‬מדינת ישראל נ'‬ ‫ניר סדון‪ ,‬פסק דין מיום ‪ , 45/01/3043‬פורסם באתר המשפטי "נבו")‪.‬‬ ‫‪ 31.4.1‬התיק בפרשת סדון חזר לבית המשפט השלום באר שבע‪ ,‬לדיון בפני כב' השופטת‬ ‫מיכל וולפסון‪ .‬המדינה בהליך בבית משפט השלום‪ ,‬יוצגה על ידי עורך דין‬ ‫מפרקליטות המחוז‪.‬‬ ‫‪ 31.4.5‬ביום ‪ ,44/44/3043‬לאחר דיונים‪ ,‬נתן בית המשפט השלום את פסק הדין‪ ,‬כב'‬ ‫השופטת מיכל וולפסון‪ ,‬וקבע כי התובע יפוצה בסכומי כסף של ‪ 4,000‬ש"ח בגין‬ ‫עוגמת נפש והוצאות התובע בסך ‪ .₪ 3,000‬כמו כן חייב בית המשפט השלום את‬ ‫המדינה לשלם לתובע את הפרש האגרה בין עקב העברת התביעה מתביעות קטנות‬ ‫‪5‬‬ ‫לבית המשפט השלום (ת"א ‪ ,22262-16-77‬ניר סדון נ' מדינת ישראל‪ ,‬פס"ד מיום‬ ‫‪ ,44/44/3043‬פורסם באתר המשפטי "נבו")‪.‬‬ ‫‪ 31.4.1‬בית המשפט השלום שדן בתיק‪ ,‬לא חסך ביקורת מהמדינה ובאי כוחה בגין בזבוז‬ ‫הזמן השיפוטי היקר שאבד עקב העברת התביעה מבית משפט לתביעות קטנות לבית‬ ‫משפט השלום‪:‬‬ ‫"יש להצטער על כך שהמדינה לא הייתה מעודכנת בפסיקה שאינה‬ ‫חדשה‪ .‬יש להניח כי אילו הערעור לבית המשפט המחוזי היה מצטמצם‬ ‫רק לחיוב בגין הפסדים בעין‪ ,‬היה נחסך זמן שיפוטי יקר‪ ,‬הן בבית‬ ‫המשפט המחוזי והן בבית המשפט השלום‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה אני מורה על הטלת הוצאות לטובת התובע בסך של‬ ‫‪ ₪ 4,111‬הגם שעיקר התביעה נדחתה‪.‬‬ ‫בנוסף המדינה תשלם לתובע את ההפרש בין אגרת בית המשפט של‬ ‫התביעה הקטנה לאגרת המינימום בתביעה זו בצירוף הפרשי הצמדה‬ ‫וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל‪.‬‬ ‫ההוראות לעיל כפופות לזכות המדינה להשבה לאור ביטול פסק הדין‪.‬‬ ‫לבסוף אשלים כי זמן שיפוטי וזמן של נציגי הפרקליטות הוא זמן‬ ‫שהציבור נושא בו‪ .‬לאור הערותיי לעיל אני מעבירה עותק מפסק הדין‬ ‫לפרקליט המדינה ‪ ,‬עו"ד משה לדור‪".‬‬ ‫‪ 31.4.7‬פסק הדין בפרשת סדון שעליה מסתמכת המבקשת בבקשתה‪ ,‬אינו הלכה המחייבת‬ ‫את בתי המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬ואין הוא מתאים למקרה בענייננו‪ .‬מדובר בהלכה‬ ‫מנחה אך אינה מחייבת את בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב‪ ,‬מאחר והיא‬ ‫סותרת את הוראות החוק הקיים לעניין סמכותו העניינית ו‪/‬או מתאימה למקרה‬ ‫קונקרטי ומסוים (ראו למשל תא ‪ ,6555-11-71‬שלום תל אביב‪ ,‬איי אי ג'י ישראל‬ ‫חברה לביטוח בע"מ נ' שחר כהן‪ ,‬מיום ‪ ,50/43/3045‬פורסם באתר המשפטי "נבו")‪.‬‬ ‫‪ .35‬בית המשפט הנכבד קמא‪ ,‬כב' השופט איתי הרמלין‪ ,‬נתן החלטה המתייחסת לפרשת סדון‪,‬‬ ‫ודחה בהחלטה מנומקת מיום ‪ 41/07/3041‬את בקשתה של המבקשת כאן (מוצג ‪ 3‬בבקשת‬ ‫המבקשת)‪ .‬המשיבה סומכת ידה על החלטת הביניים של בית המשפט לתביעות קטנות בנושא‬ ‫הייצוג ואי העברת התביעה לבית המשפט השלום‪.‬‬ ‫‪ .31‬יצוין ויודגש כי בניגוד לקביעה הספציפית בפרשת סדון על ידי בית המשפט המחוזי באר שבע‪,‬‬ ‫על כך שבית המשפט לתביעות קטנות באר שבע אינו פורום נאות‪ ,‬בענייננו בית המשפט‬ ‫לתביעות קטנות בתל אביב היה פורום נאות לבירור התביעה‪ ,‬זאת לאור סכומה‪ ,‬לאור עניינה‬ ‫הפשוט יחסית ולאור ההליך בפועל שהתקיים בין הצדדים (שתי ישיבות‪ ,‬סיכומים בכתב‪,‬‬ ‫עדויות‪ ,‬הסכמה על חלק מעובדות – למשל על זמן המעצר והאיזוק)‪ .‬אין מדובר על עניין‬ ‫עיכוב יציאה מן הארץ‪ ,‬הכרת נהלים מיוחדים ועדכון בין משרדים ממשלתיים כמו בפרשת‬ ‫סדון‪ ,‬אלא בסוגיה של חוקיות מעצר ועיכוב‪ ,‬סוגיה שנדונה רבות בבתי המשפט כאשר‬ ‫המדינה מיוצגת בחלק מהליכי המעצר על ידי שוטרים שאינם משפטנים ואינם עורכי דין‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ .37‬מכל זאת‪ ,‬אין לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ויש לדחות את הבקשה‪.‬‬ ‫המדינה יוצגה בבית משפט לתביעות קטנות על ידי מתמחה במשפטים‬ ‫העובד בפרקליטות וזאת בניגוד למקרה בפרשת סדון‬ ‫‪ .37‬טוענת המבקשת בפתיח הבקשה כי "בקשת רשות הערעור מתייחסת‪ ...‬הן להחלטת ביניים‬ ‫לגבי סירוב בית המשפט להתיר למדינה ייצוג באמצעות נציג היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫(מוצג ‪ )4‬והן‪."...‬‬ ‫‪ .3/‬בכל הכבוד‪ ,‬מדובר בסילוף מכוון ובטענה שקרית של המבקשת‪ .‬בית המשפט הנכבד קמא לא‬ ‫סירב להתיר למדינה להיות מיוצגת על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אלא דווקא התיר‬ ‫למדינה להיות מיוצגת על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אך כזה שאינו עורך דין‪ ,‬וזאת‬ ‫לפי הכללים והחוקים הנוגעים לייצוג הצדדים בבית המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬האוסר על‬ ‫הצדדים להיות מיוצגים על ידי עורך דין (ראו סעיף ‪ 15‬לחוק בתי המשפט [נוסח משולב]‪,‬‬ ‫התשמ"ד – ‪.) 7911‬‬ ‫‪ .50‬בהחלטתו מיום ‪ 41/07/3041‬נימק בית המשפט הנכבד קמא מדוע אין המבקשת כאן יכולה‬ ‫להיות מיוצגת על ידי עורך דין‪ .‬בפועל‪ ,‬המדינה יוצגה בהליך בבית המשפט קמא על ידי נציג‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מתמחה במשפטים שעובד בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) ‪,‬‬ ‫מר אביתר אסף‪( .‬ראו גם החלטה בפרוטוקול מיום ‪ 47/07/3041‬בעמוד ‪.)3‬‬ ‫‪ .54‬בניגוד לפסק הדין המחוזי בפרשת סדון שעליו מסתכמת המבקשת‪ ,‬בפרשת סדון לא הורשה‬ ‫מתמחה מפרקליטות המחוז לייצג את המדינה‪ ,‬ובענייננו ייצג את המבקשת מתמחה שעובד‬ ‫בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)‪.‬‬ ‫‪ .53‬בית המשפט הנכבד קמא תיעד את אופן ייצוגה של המבקשת בפרוטוקול הדיון מיום‬ ‫‪ ,47/07/3041‬עמ' ‪ ,3‬שורות ‪ ,5-7‬שם נכתב‪:‬‬ ‫"יתר על כן‪ ,‬הנתבעת מיוצגת במקרה זה על ידי מתמחה‬ ‫במשפטים‪ ,‬איש הפרקליטות שגילה בכתבי הטענות‬ ‫שהגיש יכולות משפטיות נאות ולכן‪ ,‬אין כל סיבה שמר‬ ‫הלוי לא יסייע לתובעת בניהול התיק‪".‬‬ ‫‪ .55‬המשיבה סומכת ידה על החלטת בית המשפט קמא מיום ‪ 41/07/3041‬על שלל נימוקיו‬ ‫בהחלטה לאסור על המבקשת כאן להיות מיוצגת על ידי עורך דין (אך כן להיות מיוצגת על‬ ‫ידי נציג היועמ"ש – מתמחה במשפטים העובד בפרקליטות מחוז תל אביב)‪.‬‬ ‫‪ .51‬המשיבה סבורה כי פסק הדין בפרשת סדון‪ ,‬נוגדת את הוראות החוק הקיים סעיף ‪(15‬ב) לחוק‬ ‫בתי המשפט (נוסח משולב)‪ ,‬התשמ"ד ‪ ,7911 -‬האוסר על בעל דין‪ ,‬כולל המדינה כבעל דין‪,‬‬ ‫להיות מיוצג‪/‬ת על ידי עורך דין‪ ,‬ללא קבלת רשות של בית המשפט הדן בתביעה הקטנה‪.‬‬ ‫‪ .55‬סעיף ‪ 5‬לחוק הפרשנות‪ ,‬התשמ"א – ‪ 7917‬המגדיר את האדם שייצג את המדינה בהליכים‬ ‫משפטיים‪ ,‬אינו קובע כי אדם הנציג ו‪/‬או בא‪-‬כוח המדינה הוא דווקא עורך דין מוסמך‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫"נציג היועץ המשפטי לממשלה" או "בא כוח היועץ‬ ‫המשפטי לממשלה" ‪ -‬פרקליט בפרקליטות המדינה על‬ ‫שלוחותיה או מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו‬ ‫להיות נציגו או בא‪-‬כוחו;"‬ ‫‪ .51‬בעניין דומה של מתן היתר ייצוג ע"י עורך דין בתביעות קטנות שהובא לפתחו של בית‬ ‫המשפט העליון‪ ,‬לא נקבעה הלכה מחייבת‪ ,‬אלא העניין הושאר ל"דיון לעת מצוא" (רע"א‬ ‫‪ ,6177/11‬רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ‪ ,‬פסק דין מיום ‪ ,47/05/300/‬סעיף ‪ 45‬לפסק‬ ‫הדין)‪.‬‬ ‫‪ .57‬לעניין הייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בנושא זה‪.‬‬ ‫ראו למשל החלטה בתיק רתק ‪ ,16295-12-72‬מחוזי תל אביב‪ ,‬סיני ליבל נ' אביתר אסף‬ ‫ואח'‪ ,‬פסק דין מיום ‪ ,44/07/3045‬שם נאמר על ידי כב' השופטת עפרה צ'רניאק‪:‬‬ ‫"מכל מקום‪ ,‬שיקולים של ייצוג בעל דין בהליך של‬ ‫תביעות קטנות על ידי עורך דין נתונים לערכאה הדיונית‬ ‫בעניין שלפניה‪ ,‬וערכאת הערעור לא תיטה להתערב‬ ‫בשיקול דעתה הרחב בכגון דא אלא במקרים חריגים‪,‬‬ ‫שאינם בנמצא כאן‪" .‬‬ ‫‪ .57‬מכל זאת‪ ,‬אין לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ויש לדחות את הבקשה‪.‬‬ ‫חבות המדינה בפסק הדין ‪ -‬החלטה מוצדקת‬ ‫לא היתה הרחבת חזית אסורה כטענת המדינה‬ ‫‪ .5/‬המבקשת טוענת בסעיף ‪ 5/‬לבקשתה כי המשיבה העלתה טענה כלשהי שלא נטענה בהליך‬ ‫(בכתב התביעה ובהליך ההוכחות)‪ .‬המבקשת טוענת להרחבת חזית אסורה‪ ,‬לעניין הזמן הרב‬ ‫(כשעתיים וחצי) שלקח למשטרה להגיע לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן‪ ,‬כדי לקחת‬ ‫את המשיבה כאן לחקירה‪ ,‬ובכך להשתחרר מהמתנה ארוכה באזיקים במסדרון בית המשפט‬ ‫לעיני כל‪ .‬לטענת המדינה‪ ,‬בשל כך נפגעה זכות הטיעון של המבקשת‪.‬‬ ‫‪ .10‬אלא שבניגוד לטענת המבקשת על הרחבת חזית אסורה ועל העלאת טענה עובדתית שלכאורה‬ ‫לא נטענה בכתב התביעה שהגישה המשיבה‪ ,‬המשיבה דווקא כן טענה בכתב התביעה טענה‬ ‫עובדתית על משך הזמן הרב שישבה אזוקה במסדרון בית המשפט עד להגעת השוטרים‪ ,‬וזאת‬ ‫בסעיף ‪ 41‬לכתב התביעה (עמוד ‪:)3‬‬ ‫"‪ .71‬במשך כשעתיים וחצי ישבה התובעת על הספסל‬ ‫מול הכניסה של בית המשפט‪ ,‬כשכל העוברים ושבים‪,‬‬ ‫עורכי דין‪ ,‬שליחים ועובדי בית המשפט‪ ,‬כולל גרושה של‬ ‫התובעת‪ ,‬רואים אותה אזוקה ללא סיבה‪ .‬בכל אותה עת‬ ‫מסרבת הנתבעת ‪ 7‬להסיר את האזיקים מידיה של‬ ‫התובעת"‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .14‬הטענה העובדתית והטרוניה לעניין משך הזמן הרב‪ ,‬כשעתיים וחצי‪ ,‬שהמשיבה ישבה עצורה‬ ‫ואזוקה בידיה במקום ציבורי‪ ,‬עלו בעדותה של עדת המבקשת כאן‪ ,‬גב' מרינה אוסיפוב‬ ‫(פרוטוקול מיום ‪ ,47/07/3041‬עמוד ‪ 1‬שורה ‪ )41‬והן בזמן עדותה של המשיבה על דוכן העדים‬ ‫(פרוטוקול מיום ‪ ,47/07/3041‬עמוד ‪ 43‬שורה ‪.)1‬‬ ‫‪ .13‬לא רק זאת‪ ,‬אלא שב"כ המבקשת (ב"כ הנתבעת בבית משפט קמא)‪ ,‬מר אביתר אסף‪ ,‬הסביר‬ ‫שהמשיבה הייתה עצורה ואזוקה "משהו כמו שעתיים" (פרוטוקול מיום ‪ ,47/07/3041‬עמוד‬ ‫‪ 45‬שורה ‪ ,)4/‬וזאת בהסבר לבית המשפט קמא מדוע הצילומים אשר הוגשו למשיבה‪ ,‬נחתכו‬ ‫ונערכו‪.‬‬ ‫‪ .15‬אף ב"כ המשיבה כאן‪ ,‬מר משה הלוי‪ ,‬הסביר וטען בפני בית המשפט קמא כי המשיבה ישבה‬ ‫עצורה ואזוקה כשעתיים וחצי (פרוטוקול מיום ‪ ,47/07/3041‬עמוד ‪ 45‬שורה ‪ ;3/‬וגם עמוד ‪41‬‬ ‫שורה ‪.)7‬‬ ‫‪ .11‬בסיכומי המשיבה מיום ‪( 31/07/3041‬הוגש לבימ"ש ו‪/‬או "נט המשפט" ביום ‪)35/07/3041‬‬ ‫עלתה הטענה על משך הזמן הארוך בסעיף ‪ 31‬לסיכומים‪.‬‬ ‫‪ .15‬ביום ‪ , 0//0//3041‬בעת הדיון השני בין הצדדים‪ ,‬הסכים ב"כ המבקשת (מר אביתר אסף)‬ ‫להודות בעובדה המוסכמת כי המשיבה הוחזקה עצורה ואזוקה במסדרון בית המשפט במשך‬ ‫כמעט שעתיים וחצי‪ ,‬משעה ‪ 43:03‬ועד שעה ‪( 41:47‬עובדה שהונצחה בסרטוני האבטחה‬ ‫והסכמה על עובדה זו חסכה את הצורך מבית המשפט לצפות בסרטונים ולבזבז זמן)‪.‬‬ ‫‪ .11‬כאמור‪ ,‬בניגוד לטענת המבקשת‪ ,‬אין מדובר בהרחבת חזית ו‪/‬או בטענה שלא נטענה בכתב‬ ‫התביעה‪ .‬מדובר בטענה שעלתה בכתב התביעה‪ ,‬נשמעה בהליך ההוכחות ואף קיבלה‬ ‫התייחסות בסיכומים ובדיון השני בין הצדדים‪ .‬כתב התביעה הוגש בשל הליך מעצר חריג‪,‬‬ ‫פוגעני ורשלני של המשיבה על ידי אנשי המבקשת‪.‬‬ ‫‪ .17‬יש לדחות את טענת המבקשת בדבר הרחבת חזית אסורה‪.‬‬ ‫‪ .17‬מכל זאת‪ ,‬אין לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ויש לדחות את הבקשה‪.‬‬ ‫חבות המדינה נקבעה עקב רשלנות מוכחת‬ ‫‪ .1/‬בסעיף ‪ 54‬לבקשת רשות ערעור‪ ,‬תוהה המבקשת‪ ,‬ספק ברצינות‪ ,‬ספק בחוסר הבנת חוק‬ ‫המעצרים‪( ,‬הטעויות במקור) "לפי ס' ‪ 12‬לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה ‪ -‬מעצר)‬ ‫מותר לעכב אדם עד שלוש שעות ואילו במקרה זה‪ ,‬קובע בית המשפט עובדתית כי החזקתה‬ ‫של הנתבעת אזוקה נמשכה שעתיים ועשרים דקות (ס' ‪ 75‬לפסק הדין) אם ניתן לעכב אדם‬ ‫למשך שלוש שעות‪ ,‬מדוע אין המתנתו להגעת המשטרה במשך זמן פחות מכך אינה מידתית‬ ‫ואינה סבירה?"‬ ‫‪ .50‬תשובת המשיבה לתהיות המבקשת היא שבעיכוב‪ ,‬זכויותיו וכבודו של אדם אינן נשללות‪,‬‬ ‫הוא אינו אזוק בחלקי גופו‪ ,‬והוא מחכה בצורה נוחה יחסית עד שלוש שעות על פי החוק‬ ‫לסיום העניין עם בעל הסמכות שמעכב אותו‪ .‬זאת במקום ‪ 31‬שעות שאולי הוא עלול להיות‬ ‫בהליך מעצר בלא לראות שופט‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .54‬ואילו במעצר‪ ,‬נשללות זכויותיו של אדם‪ ,‬הוא נאזק בידיו ואולי גם ברגליו‪ ,‬הוא אינו מורשה‬ ‫לשוחח בטלפון ולעדכן את קרוביו על מעצרו‪ ,‬חירותו נשללת ממנו‪ ,‬ניתן לערוך עליו חיפוש‬ ‫ללא הסכמתו‪ ,‬ניתן להפעיל עליו כוח פיזי‪ ,‬כבוד האדם נשלל ממנו‪ .‬שלילת חירות של ‪ 31‬שעות‬ ‫מרחפת על ראשו‪ .‬לכן‪ ,‬על פי החוק‪ ,‬יש להביא את העצור באופן מיידי וללא דיחוי לתחנת‬ ‫המשטרה ולקצין הממונה על מנת שיחליט על גורלו של העצור‪ :‬ישוחרר ו‪/‬או ימשיך להיות‬ ‫עצור; ייחקר ו‪/‬או יחתום על ערבות להתייצב לחקירה בזמן אחר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הקצין הממונה‬ ‫יחליט באופן מיידי וללא דיחוי על המשך שמירת כבודו וחירותו של האדם ו‪/‬או אי שמירת‬ ‫כבודו וחירותו של האדם‪.‬‬ ‫‪ .53‬חוסר הבנתה המשווע של המבקשת ואולי של באי כוחה‪ ,‬בין הליך עיכוב לבין הליך מעצר‪,‬‬ ‫כאילו אדם מעוכב ואדם עצור ואזוק שווים הם מבחינת לוח הזמנים‪ ,‬מוכיחה לא רק רשלנות‬ ‫של מאבטחי המבקשת כפי שנקבעה בפסק הדין‪ ,‬אלא מוכיחה אולי אף את רשלנותם של אלה‬ ‫המייצגים את המדינה בבית המשפט‪ ,‬אשר מתקשים להבין את ההבדל בין עיכוב לבין מעצר‪.‬‬ ‫‪ .55‬מעצרה של אישה שסיימה דיון מתיש על גורל ילדיה הקטנים בבית המשפט לענייני משפחה‪,‬‬ ‫בלא שהובאה לתחנת המשטרה באופן מיידי וללא דיחוי‪ ,‬והשארתה במקום ציבורי אזוקה‬ ‫לעיני כל משך שעתיים ועשרים דקות (ובדגש על כך שהיא אינה מעוכבת אלא עצורה ואזוקה)‪,‬‬ ‫תוך פגיעה בכבודה‪ ,‬מהווה רשלנות רבתי של המדינה‪ .‬מדובר במעצר ללא צו שופט‪.‬‬ ‫‪ .51‬קביעתו של בית המשפט הנכבד קמא בפסק הדין ופסיקת פיצוי מתאים למשיבה כאן‪ ,‬אינן על‬ ‫עיכוב שנמשך פחות משלוש שעות‪ ,‬אלא על איזוק ומעצר מוכחים שנמשכו כשעתיים ועשרים‬ ‫דקות משעתיים‪ ,‬מחוץ לתחנת המשטרה הקרובה‪ ,‬הרבה זמן מעבר לתקופת ה"ללא דיחוי"‪.‬‬ ‫‪ .55‬למבקשת (המדינה) יש חבות בגין מעצרה המתמשך של המשיבה וזאת עקב רשלנות במעשה‪.‬‬ ‫הרשלנות מקבלת ביטוי בזמן הרב שעבר עד להגעת השוטרים‪ .‬זאת אף בהתאם להוראות‬ ‫סעיף ‪ 5‬לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה)‪ ,‬התשי"ב – ‪. 7964‬‬ ‫‪ .51‬מכל זאת‪ ,‬אין לקבל את בקשת רשות הערעור של המבקשת ויש לדחות את הבקשה‪.‬‬ ‫סוף דבר‬ ‫‪ .57‬השגותיה של המבקשת מופנות כנגד קביעותיו של בית משפט קמא הנסמכות על התרשמותו‬ ‫הבלתי אמצעית ממידת האמינות של העדים שהתייצבו לפניו ומהחומר הראייתי שהוגש‪.‬‬ ‫בעניינים אלה אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן‬ ‫(ראו‪ :‬רע"א ‪ 5741/0/‬ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ‬ ‫[פורסם בנבו]‪ .)34/0//300/ ,‬בעניין הנדון‪ ,‬ישב בית המשפט על המדוכה‪ ,‬שמע את הצדדים‬ ‫התרשם מהם באופן ישיר והכרעתו סבירה על פניה ומנומקת‪ .‬אין למצוא בה כל טעות גלויה‪.‬‬ ‫הממצאים תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע‪ .‬חוק‬ ‫מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל‪ ,‬קצר ופשוט בתביעות שעלותן‬ ‫הכספית נמוכה‪ ,‬ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על‬ ‫פסק הדין (ראו גם‪ :‬רע"א ‪ , 6177/11‬רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ‪ ,‬פורסם באתר‬ ‫המשפטי "נבו"‪ ,‬מיום ‪.)47/05/300/‬‬ ‫‪11‬‬ ‫התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק‬ ‫במקרים חריגים‪ ,‬בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק‪ ,‬או כאשר מדובר בשאלה עקרונית‬ ‫שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש‬ ‫לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו‪ :‬גורן‪ ,‬סוגיות בסדר דין אזרחי‪ ,‬מהדורה‬ ‫תשיעית‪ ,‬עמ' ‪.)826‬‬ ‫‪ .57‬המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטייה מן הכלל ובפסק הדין לא‬ ‫נתגלתה כל שגיאה המצדיקים תיקון בערעור‪.‬‬ ‫‪ .5/‬בהתאם להחלטת בית המשפט מיום ‪ 50/44/3041‬ובהתאם לתקנה ‪ 140‬לתקנות סדר הדין‬ ‫האזרחי ‪ ,‬המשיבה סבורה שאין ליתן רשות ערעור למבקשת‪ ,‬ואין לדון בבר"ע כבערעור‪ ,‬וזאת‬ ‫מן הטעמים שפורטו לעיל‪ .‬קבלת הבר"ע כערעור‪ ,‬תפגע במשיבה כבעלת דין‪ ,‬תבזבז את זמנם‬ ‫של הצדדים ואת זמנו של בית המשפט הנכבד‪ ,‬תגרום להוצאות מיותרות ואף דחייתו של‬ ‫הערעור עלול להוביל את התיק הפעוט יחסית‪ ,‬לדיון בגלגול שלישי‪ .‬המשיבה מתנגדת למתן‬ ‫רשות לערער למבקשת‪.‬‬ ‫‪ .10‬המשיבה מבקשת מבית המשפט הנכבד לדחות את הבקשה לרשות ערעור ואת הערעור‬ ‫שהגישה המבקשת וזאת מן הטעמים שפורטו לעיל‪.‬‬ ‫‪ .14‬המשיבה מבקשת מבית המשפט הנכבד לחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בהליך זה‪.‬‬ ‫‪ .13‬יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את טיעוני המשיבה ולדחות את הבר"ע‪.‬‬ ‫תאריך‪11/74/4171 :‬‬ ‫______________‬ ‫לורי שם טוב‬ ‫המשיבה‬