השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה OECD

‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫עיבוד דוח ארגון ה‪Education at a Glance 2011 OECD -‬‬
‫מחלקת מחקר ומדיניות‬
‫התאחדות הסטודנטים‬
‫כתיבה‪ :‬דימה קורטיוקוב‬
‫ליווי‪ :‬עמיחי גרין‪ ,‬ראש מחלקת המחקר‬
‫אייר התשע"ב | מאי ‪1021‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫התאחדות הסטודנטים בישראל‬
‫רחוב האומנים ‪7‬‬
‫תל‪-‬אביב ‪77797‬‬
‫טלפון ‪30-7390003 :‬‬
‫פקס ‪30-7390006 :‬‬
‫‪WWW.NUIS.CO.IL‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪2‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫תוכן עניינים‬
‫‪ .2‬תקציר מנהלים ‪4..................................................................................‬‬
‫‪ .1‬הקדמה ‪5.............................................................................................‬‬
‫‪ .1.2‬מהו ארגון ה‪5...........................................................................?OECD-‬‬
‫‪5....................................................................... EDUCATION AT A GLANCE .1.1‬‬
‫‪ .1.2‬המדינות הנכללות בדו"ח‪5....................................................................‬‬
‫‪ .1.4‬הצגת הממוצעים ‪5...............................................................................‬‬
‫‪ .3‬מבוא ‪6.................................................................................................‬‬
‫‪ .4‬תפוקות מוסדות ההשכלה הגבוהה וההשפעה של תהליך הלמידה ‪7..‬‬
‫‪ .4.2‬השכלה של האוכלוסייה הבוגרת ‪7........................................................‬‬
‫‪ .4.1‬נגישות להשכלה גבוהה ‪8.....................................................................‬‬
‫‪ .4.2‬זכאות להשכלה גבוהה ‪21 ....................................................................‬‬
‫‪ .4.4‬השפעת ההשכלה על שוק התעסוקה‪22 ................................................‬‬
‫‪ .4.5‬יתרונות כלכליים של השכלה ‪21 ...........................................................‬‬
‫‪ .4.6‬השפעות חברתיות של חינוך ‪22 .............................................................‬‬
‫‪ .5‬השקעה בחינוך ‪25 ...............................................................................‬‬
‫‪ .5.2‬השקעה של מוסדות חינוך לתלמיד ‪25 ...................................................‬‬
‫‪ .5.1‬הוצאה על חינוך ביחס לתוצר המקומי הגולמי ‪28 .....................................‬‬
‫‪ 5.3‬כמה משלמים על השכלה גבוהה וסובסידיות קיימות‪11 ............................‬‬
‫‪ .5.4‬ניצול ההוצאה לחינוך ‪12 .......................................................................‬‬
‫‪ .6‬נגישות‪ ,‬השתתפות והתקדמות בהשכלה ‪14 ........................................‬‬
‫‪ .6.2‬סטודנטים לפי מוסד ותוכנית הלימודים ‪14 ..............................................‬‬
‫‪ .6.1‬לימודים בחו"ל ‪16 ................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫‪ .2‬תקציר מנהלים‬
‫המסמך שלפניכם מהווה תקציר של הפרסום השנתי של דו"ח ‪ Education at a Glance‬של ארגון‬
‫המדינות המפותחות‪ ,‬ה‪ ,OECD-‬העוסק במספר תחומים נבחרים של מערכת החינוך העולמית‪.‬‬
‫מטרת פרסומו היא לאפשר קבלת מידע השוואתי אמין ומדויק אודות מערכת ההשכלה הגבוהה‬
‫בישראל‪ .‬המסמך יהווה פרסום שנתי של מחלקת המחקר‪ ,‬ויוצע לשימוש התאחדות הסטודנטים‬
‫ואגודות הסטודנטים ברחבי הארץ‪ ,‬הסטודנטים בישראל וכלל הציבור‪ .‬המסמך יעבור עדכון‬
‫שנתי‪ ,‬בהתאם לנתונים המתפרסמים על‪-‬ידי ארגון ה‪ .OECD-‬זהו הפרסום השני בסדרה‪.‬‬
‫בעשור האחרון‪ ,‬חל גידול משמעותי בהישגיות ההשכלה הגבוהה בקרב מדינות ה‪ .OECD-‬הדבר‬
‫מתבטא הן בשיעור הנכנסים למערכת ההשכלה הגבוהה והן בשיעור הבוגרים‪ .‬הדרישה לידע‬
‫מקצועי במדינות הללו הולכת וגוברת‪ ,‬תוך גידול מתמשך ברמת ההשכלה המינימאלית הדרושה‬
‫להצלחה בשוק התעסוקה‪ .‬בקרב כל מדינות ה‪ OECD-‬נמצא כי לבעלי השכלה גבוהה יכולת‬
‫השתלבות גבוהה בשוק התעסוקה ביחס לחסרי השכלה זו‪ .‬הקשר החיובי בין השכלה‬
‫ותעסוקה בולט גם במקרה הישראלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬בכל המדינות שנבדקו קיים קשר חיובי בין רמת‬
‫ההשכלה ורמת ההכנסה‪ .‬היתרון הכלכלי הגדול ביותר הוא של השכלה גבוהה (מסוג ‪.)A‬‬
‫במדינות רבות‪ ,‬ההשקעה הכספית הנדרשת לרמות ההשכלה הגבוהות ביותר מובילה לרווחים‬
‫המצדיקים אותה‪ .‬בנוסף ליתרונות הכלכליים‪ ,‬להשכלה המתקדמת גם יתרונות חברתיים רבים‪.‬‬
‫בין היתר‪ ,‬אנשים בעלי השכלה גבוהה דיווחו על רמות גבוהות של אמון חברתי ועניין‬
‫בפוליטיקה (המבוטא בשיעורי הצבעה גבוהים יותר ) בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה יותר‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬רמת ההכנסה של נשים נמוכה באופן משמעותי מזה של גברים בכל המדינות ובכל‬
‫רמות ההשכלה‪.‬‬
‫החשיבות של ההשכלה באה לידי ביטוי גם בהשקעה התקציבית של המדינות השונות בחינוך‪.‬‬
‫ההשקעה הממוצעת בתלמיד בקרב מדינות ה‪ OECD-‬בשנת ‪ 1118‬הייתה ‪ .$8,822‬מדינות אלו‬
‫משקיעות בתחום ההשכלה הגבוהה ‪ 2.5%‬מהתמ"ג שלהם (בממוצע)‪ .‬בין המדינות השונות‬
‫ישנם הבדלים חשובים בהתפלגות ההוצאה הזו (ציבורית או פרטית) וכתוצאה מכך גם במודל‬
‫שכר הלימוד הנהוג בהם‪ .‬ההוצאה הציבורית היא החלק המכריע ברוב המדינות בהשכלה‬
‫היסודית והתיכונית‪ .‬בהשכלה הגבוהה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כל מדינות ה‪ OECD-‬והמדינות החברות‬
‫משקיעות פחות‪ .‬שכר הלימוד הנהוג במרבית מדינות אירופה הוא נמוך מאוד‪ ,‬כאשר במדינות‬
‫הנורדיות לכך מתווספת גם מערכת נדיבה של סיוע לסטודנטים באמצעות הלוואות ומעניקים‪.‬‬
‫הדבר מגדיל את הנגישות להשכלה הגבוהה ובמקביל‪ -‬גם את ההוצאה הציבורית‪.‬‬
‫גם בישראל חל בעשור האחרון גידול בשיעור הנכנסים למערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬יש לציין כי‬
‫שיעור הלומדים במערכת זו בישראל הינו גבוה יותר הן מהממוצע של ‪ OECD‬והן מהממוצע של‬
‫האיחוד האירופי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ההשקעה הממוצעת לתלמיד בישראל היא נמוכה באופן יחסי‬
‫למדינות ה‪ .OECD-‬שיעור ההוצאה מתוך התמ"ג על מוסדות להשכלה גבוהה בישראל הוא‬
‫‪ ,2.6%‬והיא גבוהה יותר מממוצע מדינות ה‪ OECD-‬שעומד של ‪ .2.5%‬חשוב לציין כי שיעור‬
‫ההוצאה בישראל כאחוז מהתמ"ג נשאר יציב לאורך השנים‪ ,‬למרות הגידול בשיעור הנכנסים‬
‫למערכת במהלך אותן השנים‪ ,‬כלומר ההוצאה לסטודנט כאחוז מהתמ"ג קטנה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫‪ .1‬הקדמה‬
‫‪ .1.2‬מהו ארגון ה‪?OECD-‬‬
‫הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ( ‪Organization for Economic Co-operation and‬‬
‫‪ )Development, OECD‬הינו ארגון בינלאומי של מדינות מפותחות המחויבות לדמוקרטיה‬
‫ליברלית ולכלכלת השוק‪ .‬מטרתו העיקרית של הארגון היא לקדם מדיניות שתשפר את הרווחה‬
‫החברתית והכלכלית של תושבי המדינות החברות בארגון‪ .‬באמצעות הארגון‪ ,‬הממשלות יכולות‬
‫לשתף פעולה ביניהן בנושאים השונים ולהמציא פתרונות לבעיות המשותפות‪ .‬תפקידים חשובים‬
‫נוספים של הארגון הם לאסוף‪ ,‬להשוות ולנתח נתונים כלכליים‪ ,‬על מנת למדוד את יעילותם של‬
‫צעדי מדיניות שונים ולספק תחזיות לעתיד‪ ,‬וכן לקבוע סטנדרטים בינלאומיים בתחומים השונים‪.‬‬
‫‪Education at a Glance .1.1‬‬
‫מנהל החינוך הוא הגוף האחראי על תחום החינוך ב‪ ,OECD-‬ומטרתו העיקרית היא לסייע‬
‫למדינות החברות בקביעת המדיניות בתחום‪ .‬פרסום הדוח ‪ Education at a glance‬אחת לשנה‬
‫או שנתיים הוא אחד מהדרכים העיקריות לעשות זאת‪ .‬הנתונים בדו"ח מתייחסים למדינות חברות‬
‫ב‪ OECD-‬וכן מדינות נוספות (הפירוט בסעיף הבא)‪ .‬הדו"ח מקיף את כל מערכות החינוך במדינה‬
‫(כל היקף הטריטוריה)‪ ,‬ללא אבחנה בין אזרחים זרים או אזרחי המדינה (מלבד בפרקים‬
‫העוסקים בסטודנטים בינלאומיים)‪ .‬בדו"ח ישנה התייחסות לחינוך בכל הרמות ולכל הגילאים‪,‬‬
‫כולל החינוך המיוחד והתוכניות הייחודיות בכל מדינה ומדינה‪ .‬יש לציין כי סקירת הדו"ח במסמך‬
‫שלעיל‪ ,‬תתמקד בעיקר בהשכלה גבוהה‪ ,‬והתייחסות לרמות החינוך האחרות תהיה חלקית ‪-‬‬
‫בעיקר בפרק שמתייחס לחשיבות ולמהות של השכלה באשר היא‪.‬‬
‫‪ .1..‬המדינות הנכללות בדו"ח‬
‫נכון לכתיבת הדו"ח היו חברות בארגון ‪ 24 OECD‬מדינות‪ :‬אסטוניה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬אוסטרליה‪,‬‬
‫איטליה‪ ,‬איסלנד‪ ,‬אירלנד‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬בלגיה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬דרום קוריאה‪,‬‬
‫הולנד‪ ,‬הונגריה‪ ,‬טורקיה‪ ,‬יוון‪ ,‬יפן‪ ,‬ישראל‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬ניו‪-‬זילנד‪ ,‬סלובניה‪,‬‬
‫סלובקיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬פולין‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צ'ילה‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬קנדה‪ ,‬שבדיה ושוויץ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מתייחס הדוח לשתי קבוצות של מדינות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ :(Indicators of Education Systems Program) INES‬ברזיל ורוסיה ‪ -‬מדינות שאינן חברות‬
‫ב‪ OECD-‬אך משתתפות בתוכנית ‪ INES‬של הארגון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדינות נוספות החברות ב‪( G20-‬ארגון הכלכלות הגדולות בעולם) שאינן חברות ב‪- OECD-‬‬
‫סין‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬הודו‪ ,‬ארגנטינה‪ ,‬ערב הסעודית ודרום אפריקה‪.‬‬
‫‪ .1.4‬הצגת הממוצעים‬
‫‪‬‬
‫ממוצע ‪ :)OECD average( OECD‬ממוצע לא משוקלל של כל המדינות מהן ניתן היה להשיג‬
‫מידע לגבי הנתונים הנדרשים ברמת המערכת הלאומית של כל מדינה‪ .‬אינו מתייחס לגודל‬
‫של מערכת החינוך ו‪/‬או המדינה עצמה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫‪‬‬
‫‪ :OEDC Total‬ממוצע משוקלל של המדינות החברות מהן ניתן היה להשיג מידע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ :EU19‬ממוצע לא משוקלל של ‪ 21‬מתוך המדינות החברות ב‪ .EU -‬כולל את ‪ 25‬החברות‬
‫המדינות שהצטרפו לפני ‪ :1114‬אוסטריה‪ ,‬איטליה‪ ,‬אירלנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬גרמניה‪,‬‬
‫דנמרק‪ ,‬הולנד‪ ,‬יוון‪ ,‬לוקסמבורג‪ ,‬ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬פינלנד‪ ,‬צרפת ושבדיה‪ .‬למדינות האלו‬
‫נוספות ‪ 4‬מדינות מזרח אירופה שהצטרפו ב‪ :1114-‬צ'כיה‪ ,‬פולין‪ ,‬הונגריה וסלובקיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סימון מידע חסר‪ :a :‬מידע לא מתאים‪/‬מתייחס למדינה; ‪ :c‬מעט מדי תצפיות לקטגוריה; ‪:m‬‬
‫מידע לא זמין; ‪ :n‬שיעור זניח ו‪/‬או אפס; ‪ :w‬מידע הוסר לבקשת המדינה; ‪ :x‬המידע מופיע‬
‫בעמודה או קטגוריה אחרת [למשל‪ x(2) :‬מסמל שהמידע מופיע בעמודה ‪ 1‬של הטבלה);‬
‫ו‪ :~-‬הממוצע אינו בר השוואה לרמות אחרות של השכלה‪.‬‬
‫‪ .1.5‬רמות לימודים‪:‬‬
‫א‪ .‬השכלה ראשונית (‪ :)Primary‬השכלה יסודית‪ .‬מתחילה לרוב בגילאים ‪ 5-7‬ונמשכת כ‪ 6-‬שנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬השכלה שניונית נמוכה (‪ :)Lower Secondary‬הרמה המקבילה לחטיבת הביניים בישראל‪.‬‬
‫אורכת לרוב כ‪ 2-‬שנים‪ ,‬ועשויה להיות ממוקדת בהכשרה מקצועית או בהכנה ללימודי‬
‫המשך‪.‬‬
‫ג‪ .‬השכלה שניונית גבוהה (‪ :)Upper Secondary‬רמת ביניים המקבילה ללימודי התיכון ולימודי‬
‫המכינה בישראל‪ .‬בחלק מהמדינות כוללת את לימודי ההכשרה המקצועית‪ .‬הגדרה כללית‬
‫המשתנה מאד ממדינה למדינה‪.‬‬
‫ד‪ .‬השכלה גבוהה (‪ :)tertiary‬השכלה על תיכונית או גבוהה‪ .‬נחלקת לשני סוגים‪:‬‬
‫‪ .I‬סוג ‪ :A‬השכלה אקדמית‪ ,‬המכילה מוטיבים תיאורטיים ומקצועיים‪ ,‬ונמשכת תקופת זמן‬
‫של ‪ 2‬שנים לפחות‪ .‬כוללת הכשרה למסלולים מחקריים (תארים מתקדמים)‪.‬‬
‫‪ .II‬סוג ‪ :B‬השכלה מקצועית‪ ,‬המוכרת בישראל כ"לימודי תעודה" אשר אינם מקנים תואר‬
‫אקדמי (הנדסאים וטכנאים‪ ,‬מקצועות פרא‪-‬רפואיים וכו')‪.‬‬
‫‪ .3‬מבוא‬
‫ב‪ 51-‬השנים האחרונות‪ ,‬הגדלת הנגישות להשכלה הגבוהה הייתה מבין הגורמים העיקריים‬
‫שתרמו לשינויים מרחיקי הלכת במדינות החברות ב‪ .OECD-‬ב‪ ,2162-‬כשהוקם הארגון‪ ,‬רק‬
‫מעטים זכו להשכלה על‪-‬תיכונית‪ ,‬ואילו כיום רוב האוכלוסייה במדינות הללו משלימה השכלה‬
‫שניונית ואחד מכל שלושה ימחזיק בתואר אקדמי‪ .‬לא תמיד ניתן היה למדוד את השינויים הללו‬
‫במדויק‪ .‬אך כיום‪ ,‬השוואות בינלאומיות של הפרמטרים החינוכיים השונים מהוות כלי חשוב בידי‬
‫הממשלות וארגוני המגזר השלישי‪ .‬באמצעותם‪ ,‬ניתן לבחון את מערכת החינוך במדינה אל מול‬
‫מקבילותיה‪ ,‬לבדוק את יעילות המדיניות הממשלתית בנושא ולהחליט באופן מושכל על צעדים‬
‫לשיפור המצב‪ .‬לפיכך‪ ,‬מנהל החינוך של ה‪ OECD-‬משקיע מאמצים רבים באיסוף וניתוח המידע‬
‫הרלוונטי‪ .‬נתוני הדו" ח מהווים גם מקור חשוב של מידע לצרכי המחקר האקדמי בתחום‬
‫ההשכלה הגבוהה‪ .‬המסמך הנ"ל מבוסס בעיקר על ממצאי הפרסום המקורי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫פרקי המסמך יבחנו לעומק ‪ 2‬היבטים מרכזיים של מערכת החינוך העולמית‪ .‬ראשית‪ ,‬נסקור את‬
‫התפוקות של מוסדות ההשכלה הגבוהה‪ :‬שיעור הזכאות והנגישות וכן את ההשפעות הכלכליות‬
‫והחברתיות של החינוך‪ .‬שנית‪ ,‬נסקור את ההשקעה המופנית לחינוך במדינות השונות‪ .‬לאחר‬
‫מכן נפרט על נתוני ההשתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬תוך התייחסות לסוגי המוסדות‪,‬‬
‫תוכניות הלימודים ובחינת המגמות בקרב הסטודנטים הבינלאומיים‪ .‬לבסוף‪ ,‬נסכם את עיקרי‬
‫הדו"ח תוך התייחסות מפורטת למקומה של ישראל בו‪.‬‬
‫‪ .4‬תפוקות מוסדות ההשכלה הגבוהה וההשפעה של תהליך‬
‫הלמידה‬
‫‪ .4.2‬השכלה של האוכלוסייה הבוגרת‬
‫שיעור ההשתתפות בהשכלה גבוהה מהווה מדד להון האנושי וליכולתן של מדינות לעבור‬
‫תהליכי פיתוח טכנולוגי וכלכלי‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא מאפשרת לצפות מגמות בשוק התעסוקה‪ ,‬כמו‬
‫למשל התחזקות הדרישה לכישורים אנליטיים והכרת מערכות תקשורת מורכבות‪ .‬המדד‬
‫מתייחס לאוכלוסיה הבוגרת המשכילה‪ ,‬ומציג תמונה של מערך הכישורים והידע העומד לרשות‬
‫המדינות השונות‪ .‬בעשורים האחרונים‪ ,‬המגמה הדומיננטית במדינות ה‪ OECD-‬היא גידול מתמשך‬
‫בשיעור ההשתתפות בהשכלה הגבוהה‪ .‬בין השנים ‪ 2118-1111‬חל גידול ממוצע של ‪ 1%‬בשיעור‬
‫רוכשי ההשכלה הגבוהה בקרב תושבי המדינות הללו‪.‬‬
‫במדינות ה‪ OECD-‬נמצא כי ‪ 17%‬הינם בעלי השכלה ראשונית או שניונית נמוכה בלבד‪44% ,‬‬
‫בעלי השכלה שניונית גבוהה‪ ,‬ו‪ 21%-‬בעלי השכלה אקדמית‪ .‬ההשוואה נעשתה בין שתי‬
‫קבוצות‪ :‬גילאים ‪( 15-24‬להלן‪" :‬צעירים")‪ ,‬בראשית דרכם בשוק התעסוקה והגילאים ‪55-64‬‬
‫הנמצאים לקראת פרישה (להלן‪" :‬מבוגרים")‪ .‬לוח ‪ 2‬מתאר את רמת ההשכלה של האוכלוסייה‬
‫תוך השוואה של שתי קבוצות הגיל‪ .‬ברוב המדינות‪ ,‬אחוז הצעירים בעלי ההשכלה השלישונית‪,‬‬
‫גדול יותר מאחוז בעלי ההשכלה השלישונית בקרב המבוגרים‪ .‬השונות בין המדינות גדולה ונעה‬
‫בין פער זעום בין הצעירים והמבוגרים (ישראל‪ ,‬ברזיל וגרמניה) או גדול במיוחד (דרום קוריאה‪,‬‬
‫יפן ואירלנד)‪ .‬ישראל היא המדינה היחידה שבה אחוז המבוגרים המשכילים הוא גבוה יותר‬
‫מאשר אחוז הצעירים המשכילים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬שיעור האקדמאים בישראל הוא גדול (יחסית‬
‫למדינות ‪ OECD‬אחרות)‪ ,‬אך היא עלולה לאבד את היתרון הזה בעשורים הבאים‪ ,‬אודות לתרומה‬
‫הצפויה הנמוכה יחסית של הדור הצעיר להגדלת שיעור המשכילים‪ .‬נראה שהגורמים העיקריים‬
‫לכך הם שיעור ההשתתפות הנמוך של המגזר הערבי והמגזר החרדי במערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫לוח ‪ :2‬אוכלוסיה בעלת השכלה שלישונית (באחוזים)‪ ,‬על‪-‬פי קבוצת גיל‪1111 ,‬‬
‫‪1‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011: 30 :‬‬
‫‪ .4.1‬נגישות להשכלה גבוהה‬
‫הדרישה הגוברת לידע במדינות ה‪ OECD-‬הפכה את רמת ההשכלה השניונית העליונה לדרישה‬
‫המינימאלית להשתלבות מוצלחת בשוק התעסוקה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬על אף שלרוב היא איננה‬
‫מוגדרת כחובה ועל אף הבדלים בטיבה ומטרותיה‪ ,‬היעדרה יוצר קושי מובהק בהשתלבות בכוח‬
‫העבודה‪ .‬מגמה בולטת נוספת בשנים האחרונות היא גידול בסיכוייהן של נשים צעירות להשלים‬
‫השכלה שניונית גבוהה‪ ,‬וברב המדינות הם אף גבוהים מאלו של גברים‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬ההנחה היא כי רוכשי השכלה זו יעברו אל רמת ההשכלה הבאה‪ .‬לוח ‪ 1‬מציג את שיעור‬
‫הכניסה להשכלה שלישונית מסוג ‪( A‬מקרב מסיימי השכלה שניונית) במדינות ה‪ OECD-‬בשנת‬
‫‪ .1111‬בלא מעט מדינות‪ ,‬וביניהן ישראל‪ ,‬קיים פער גדול מ‪ 11-‬אחוזים בין בוגרי ההשכלה‬
‫השניונית לבין המממשים את זכותם והנכנסים להשכלה שלישונית ‪ .A‬צריך לציין כי בחלק ניכר‬
‫מהמדינות הללו (וביניהן ישראל) מסיימי ההשכלה השניונית הגבוהה יכולים להיכנס גם ללימודי‬
‫השכלה מקצועית (שניונית ‪.)B‬‬
‫‪1‬‬
‫בנוגע לרוסיה‪ ,‬שנת ההתייחסות היא ‪.2002‬‬
‫‪8‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫לוח ‪ :1‬שיעור כניסה להשכלה גבוהה מסוג ‪ A‬מקרב מסיימי השכלה שניונית‪1111 ,‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:47 :‬‬
‫לוח ‪ 2‬מציג את שיעור הכניסה להשכלה שלישונית בשנים ‪ 2115‬ו‪ .1111-‬בין השנים הללו‪ ,‬חל‬
‫גידול ממוצע של כ‪ 15-‬אחוזים בשיעור הכניסה להשכלה שלישונית מסוג ‪( A‬לימודים אקדמיים)‬
‫במדינות ‪ ,OECD‬בעוד ששיעור הכניסה להשכלה שלישונית מסוג ‪( B‬לימודי תעודה) כמעט ולא‬
‫השתנה‪ .‬מגמות דומות התרחשו גם בישראל‪ .‬המאפיין הייחודי של ישראל הוא חציון הכניסה‬
‫למערכת ההשכלה השלישונית‪ ,‬הגבוה משמעותית מהקיים במדינות ‪ OECD‬אחרות (‪ 12.7‬לעומת‬
‫‪ .)11.5‬שירות החובה בצה"ל הוא הגורם הברור להבדל הזה‪ ,‬הגורר בעקבותיו גם עיכוב בסיום‬
‫הלימודים (הגיל החציוני לסיום הלימודים בישראל הוא ‪ ,17‬ואילו במדינות ה‪ OECD-‬עומד על ‪)15‬‬
‫ובכניסה לשוק העבודה‪ .‬בהתבסס על המגמות הנוכחיות‪ ,‬ניתן לשער כי ‪ 51%‬מהצעירים‬
‫במדינות ה‪ OECD-‬ילמדו במהלך חייהם בתוכניות המקנות השכלה אקדמית (שלישונית ‪ (A‬ו‪21%-‬‬
‫נוספים ילמדו בתוכניות הכשרה מקצועית (שלישונית ‪.)B‬‬
‫‪9‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫לוח ‪ :2‬שיעור הכניסה להשכלה שלישונית‪ 2115 ,‬ו‪1111-‬‬
‫‪2‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011: 308 :‬‬
‫‪ .4..‬זכאות להשכלה גבוהה‬
‫המדד המשלים של נגישות להשכלה גבוהה הוא שיעור המשתתפים במערכת אשר מסיימים‬
‫את הלימודים ונמצאים זכאים לתעודות האקדמיות ותעודות ההכשרה בסופם‪ .‬הגידול שנצפה‬
‫במדד זה בשנים האחרונות נובע מדרישה גוברת לידע בשוק התעסוקה והגדלת הנגישות‬
‫למערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬במדינות אירופה תורמים לגידול גם שינויים מבניים של האחדה‬
‫שמקורם בתהליך בולוניה‪ .‬חשוב לציין עם זאת‪ ,‬כי התהליך הזה עדיין לא הביא להאחדה‬
‫מלאה‪ .‬כך למשל‪ ,‬קיימים הבדלים משמעותיים הן מבחינת משך הלימוד לתואר והן בנוגע‬
‫להפרדה בין תואר ראשון לתארים מתקדמים‪.‬‬
‫במהלך ‪ 24‬השנים האחרונות חל גידול במספר הזכאים להשכלה גבוהה מסוג ‪ A‬בקרב מדינות‬
‫ה‪ ,OECD-‬וכיום הוא עומד על ‪( 28%‬ראו לוח ‪ .)4‬כ‪ 22%-‬צפויים להיות זכאים לתואר שני‪/‬תואר‬
‫ראשון נוסף‪ 1.6% .‬מהם צפויים להמשיך וללמוד תארי מחקר מתקדמים (דוקטורט)‪.‬‬
‫שיעור המסיימים את הלימודים האקדמיים (השכלה שלישונית ‪ )A‬בישראל עומד על ‪,27.4%‬‬
‫נמוך במעט מממוצע מדינות ה‪ .OECD-‬טווח הזכאות במדינות השונות גדול יחסית‪ ,‬ונע בין ‪21%‬‬
‫(מקסיקו) ל‪( 62%-‬סלובקיה)‪ .‬סלובקיה‪ ,‬איסלנד ודנמרק הן שרשמו את העלייה המשמעותית‬
‫ביותר בין ‪ 2115‬ל‪ .1111-‬חשוב לציין כי בחלק מהמדינות‪ ,‬כמו אוסטרליה וניו‪-‬זילנד הנתונים‬
‫מעוותים בשל מספר גבוה של תלמידים בינלאומיים הלומדים בהן‪ .‬היחס בין אחוז הגברים‬
‫הזכאים להשכלה הגבוהה לאחוז הנשים‪ ,‬משתנה משמעותית ממדינה למדינה‪ .‬כך למשל‬
‫באיסלנד‪ 42% ,‬מהנשים סיימו את לימודיהן האקדמיים לעומת ‪ 24%‬מהגברים‪ ,‬ואילו בישראל‬
‫ובשוויץ‪ ,‬אחוז הגברים מסיימי המערכת עולה על אחוז הנשים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בנוגע לאוסטרליה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬בריטניה‪ ,‬ישראל‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬אירלנד‪ ,‬ספרד ומקסיקו שנת ההתייחסות היא ‪( 1111‬ולא‬
‫‪.)2115‬‬
‫‪01‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫לוח ‪ :4‬בוגרי השכלה גבוהה מסוג ‪ A‬ומסוג ‪ B‬בשנים ‪ 2115‬ו‪( 1111-‬בפעם הראשונה)‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:63 :‬‬
‫תכניות לימודים במוסדות ההכשרה המקצועית מוכוונות יותר לשוק התעסוקה‪ ,‬ורוב המסיימים‬
‫אותן אינם מיועדים להמשיך ללימודים אקדמיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אלו תכניות קצרות באופן יחסי‪,‬‬
‫הנמשכות ‪ 1-2‬שנים‪ .‬בקרב מדינות ה‪ OECD-‬נמצאו ‪ 16‬מדינות בעלות מידע בר השוואה בנוגע‬
‫לשיעור הזכאים‪ ,‬כאשר הממוצע עומד על ‪ .21%‬רק בחלק מהמדינות מדובר בנתח משמעותי‬
‫משוק ההשכלה הגבוהה‪ ,‬כמו למשל בקנדה‪ ,‬אירלנד‪ ,‬יפן‪ ,‬ניו זילנד וסלובניה‪.‬‬
‫‪ .4.4‬השפעת ההשכלה על שוק התעסוקה‬
‫מדד זה בוחן את מהות הקשר בין השכלה לבין השתלבות בשוק התעסוקה‪ .‬בקרב כל מדינות‬
‫ה‪ OECD-‬נמצא כי לבעלי תואר אקדמי יכולת השתלבות גבוהה בשוק התעסוקה ביחס לחסרי‬
‫תואר שכזה (לוח ‪ .)4‬ההשכלה הגבוהה משפרת הן את סיכויי ההשתלבות בשוק העבודה והן‬
‫את הסיכוי לשמור על משרה בתקופות של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה‪ .‬כתוצאה‪ ,‬אדם‬
‫משכיל יותר הוא בעל סיכויים פחותים להימצא במעגל האבטלה‪ .‬במדינות ה‪ OECD-‬ממוצע‬
‫המועסקים בקרב בעלי תואר אקדמי עומד על ‪ .84%‬בקרב בוגרי ההשכלה השניונית הגבוהה‪,‬‬
‫הממוצע הוא ‪ ,74%‬ואילו בקרב אלו שלא השלימו השכלה שניונית גבוהה הממוצע הוא ‪56%‬‬
‫בלבד‪ .‬ההבדלים בשיעורי התעסוקה בין גברים לנשים‪ ,‬רבים יותר בקרב קבוצות המשכילות‬
‫פחות‪ .‬שיעור המועסקים "האקדמאיים" בישראל אינו שונה בהרבה מהמצב במדינות ‪OECD‬‬
‫אחרות (‪ ,)81%‬אך סיכוייהם של אלו שלא השלימו השכלה אקדמית להשתלב בשוק העבודה‬
‫נמוכים באופן משמעותי מאלו שכן עשו זאת‪ ,‬וכן נמוכים מממוצע ה‪( OECD-‬רק ‪ ,44%‬בנוגע‬
‫לאלו שלא השלימו השכלה שניונית גבוהה)‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫לוח ‪ :4‬שיעור המועסקים בגילאים ‪ 15-64‬לפי רמת השכלה‪1111 ,‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:116 :‬‬
‫‪ .4.5‬יתרונות כלכליים של השכלה‬
‫מדד זה מתייחס ליחס בין רמת ההשכלה ובין רמת ההכנסה הצפויה לבוגרים המשתלבים בשוק‬
‫התעסוקה‪ .‬במונחים כלכליים‪ ,‬רכישת השכלה היא השקעה כספית‪ ,‬ורמת ההכנסה הצפויה היא‬
‫הרווח הצפוי ממנה‪ .‬בשל כך‪ ,‬ניתן לראות את המשוואה הזו גם במונחים של היצע וביקוש‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬מדד זה מספק מידע חשוב על הקשר שבין מערכת ההשכלה ובין שוק התעסוקה‪.‬‬
‫הקשר החיובי בין רמת ההשכלה ורמת ההכנסה קיים בכל המדינות שנבדקו (מלבד נורווגיה)‪.‬‬
‫היתרון הכלכלי הגדול ביותר הוא של השכלה גבוהה (שלישונית ‪ ,)A‬לאחר מכן של הכשרה‬
‫מקצועית (שלישונית ‪ (B‬ולבסוף להשכלה תיכונית‪ .‬במדינות רבות‪ ,‬ההשקעה הכספית הנדרשת‬
‫לרמות ההשכלה הגבוהות ביותר מובילה לרווחים המצדיקים אותה‪ .‬במרבית מדינות ‪ ,OECD‬אדם‬
‫בעל השכלה שלישונית יכול לצפות להרוויח יותר מ‪ 51%-‬מאשר מי שאינו בעל השכלה‬
‫אקדמית‪ .‬פער זה אף מתרחב עם הגיל‪ .‬חשוב לציין כי בכל רמות ההשכלה‪ ,‬הנשים משתכרות‬
‫פחות מגברים‪ .‬בקרב הגברים ההבדל המשמעותי ביותר בהכנסות הוא בברזיל‪ ,‬הונגריה‪ ,‬צ'כיה‬
‫ויוון‪ :‬בעל תואר אוניברסיטאי במדינות הללו ירוויח כ‪ 81%-‬יותר מאשר אדם בעל השכלה‬
‫שניונית גבוהה‪ .‬גם בישראל‪ ,‬הגברים והנשים בעלי התואר האקדמי משתכרים משמעותית יותר‪,‬‬
‫כפי שמראה לוח ‪.5‬‬
‫‪02‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫לוח ‪ :5‬הכנסה יחסית לפי רמת השכלה ומגדר‪1111 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:140 :‬‬
‫‪ .4.6‬השפעות חברתיות של חינוך‬
‫בשנים האחרונות הולך וגובר העניין המחקרי בהיבטים הלא‪-‬חומריים של הצלחה כדוגמת‬
‫שביעות רצון‪ ,‬בריאות ומעורבות חברתית‪ .‬המדד מתייחס להשפעה של רכישת השכלה על‬
‫התפיסה החברתית העצמית של פרטים‪ .‬ראשית‪ ,‬נבדק דיווח עצמי בנוגע לשביעות הרצון‬
‫‪3‬‬
‫כבסיס להשוואה נקבעה ההכנסה הממוצעת ברמת ההשכלה שניונית גבוהה= ‪.211‬‬
‫‪03‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫מהחיים ביחס לרמת ההשכלה של הפרט (לוח ‪ .)6‬במרבית המדינות‪ ,‬בנוגע לבני ‪ 15‬עד ‪ 64‬קיים‬
‫קשר חיובי בין השכלה לבין שביעות רצון מהחיים‪ .‬עוד נמצא כי התוצאות מושפעות במידה‬
‫מועטה בלבד מגיל וקבוצות אוכלוסיה‪ .‬רמת הכנסה של משק הבית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬משפיעה‬
‫במידה רבה יותר על הקשר בין השכלה והנתונים החברתיים‪ .‬אולם‪ ,‬גם במקרה זה‪ ,‬כאשר‬
‫מקזזים את השפעת המשתנה‪ ,‬כלומר עורכים את ההשוואה בין פרטים בני אותה רמת ההכנסה‪,‬‬
‫נמצא כי היחס החיובי בין השכלה ונתונים חברתיים נשמר‪ .‬ההנחה היא כי ההסבר נעוץ‬
‫בכישורים קוגניטיביים וחברתיים‪-‬רגשיים הנרכשים באמצעות חינוך‪ ,‬ובהמשך משפיעים על‬
‫התוצאות החברתיות‪ .‬בממוצע‪ 76% ,‬מקרב המבוגרים בעלי ההשכלה השלישונית בקרב מדינות‬
‫‪ OECD‬מעידים על שביעות רצון מהחיים‪ ,‬לעומת ‪ 67%‬ו‪ 58%-‬ברמות ההשכלה הנמוכות יותר‪ .‬גם‬
‫בישראל מתקיים הקשר הנ"ל‪.‬‬
‫לוח ‪ :6‬אחוז המבוגרים בעלי שביעות רצון מהחיים‪ ,‬לפי רמות ההשכלה‪1111 ,‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:192 :‬‬
‫בנוסף‪ ,‬רכישת ההשכלה מסייעת לבני האדם לפתח תחושה מוגברת של אזרחות השתתפותית‬
‫ולקבל החלטות מושכלות בנושאים פוליטיים‪ .‬הדבר מתבטא בקשר החיובי הקיים בין רמת‬
‫ההשכלה לבין ההשתתפות האלקטורלית (הצבעה בבחירות ברמה הארצית)‪ .‬הקשר מתקיים‬
‫בכל המדינות שנסקרו‪ ,‬מלבד דרום קוריאה‪ .‬בממוצע‪ 87% ,‬מאזרחי מדינות ‪ OECD‬בעלי‬
‫ההשכלה השלישונית הצביעו בבחירות האחרונות‪ ,‬לעומת ‪ 74%‬מאזרחים שהשכלתם מתחת‬
‫לרמה השניונית‪ .‬בישראל‪ 82% ,‬מבעלי ההשכלה השלישונית מצביעים‪ ,‬לעומת ‪ 78%‬ו‪76%-‬‬
‫ברמות ההשכלה הנמוכות יותר‪ .‬הקשר הזה לא מושפע ממשתני הגיל והמגדר‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫לוח ‪ :7‬אחוז המבוגרים המצביעים בבחירות‪ ,‬לפי רמות ההשכלה‪1111 ,‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:194 :‬‬
‫‪ .5‬השקעה בחינוך‬
‫השקעה של כסף ציבורי ופרטי מלמדת על מיקומו של תחום מדיניות מסוים על סדר היום‬
‫הציבורי ועל חשיבותו בעיני ממשלות ואזרחים כאחד‪ .‬ההנחה הבסיסית היא שככל שהנושא‬
‫חשוב יותר‪ ,‬יבחרו להשקיע בו כמות גדולה יותר של משאבים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעיד גודל ההשקעה על‬
‫הביקוש למוצר זה‪ .‬להלן יוצגו כמה מדדים המעניקים תמונה של ההשקעה במוסדות חינוך‬
‫ובתלמידים תוך השוואה לסך המשאבים הכולל של כל מדינה‪.‬‬
‫‪ .5.2‬השקעה של מוסדות חינוך לתלמיד‬
‫המדד מספק הערכה לגבי סכום הכסף המושקע בכל תלמיד על‪-‬פי מדינות‪ ,‬החל מבית הספר‬
‫היסודי ועד מערכת ההשלכה הגבוהה‪ .‬הגורמים המרכזיים (שירותי ליבה) המרכיבים את הסכום‬
‫המושקע הם משכורות המורים והסדרי פנסיה‪ ,‬עלות חומרים ומבני הוראה‪ ,‬מספר התלמידים‬
‫והוצאות מחקר ופיתוח (‪ .)R&D‬לוח ‪ 8‬מציג את ההשקעה השנתית הממוצעת בתלמיד בקרב‬
‫מדינות ה‪ OECD-‬בשנת ‪ .1118‬ההוצאה הממוצעת (לכל רמות ההשכלה) במדינות הללו הייתה‬
‫‪ 4.$8,822‬בישראל‪ ,‬ההוצאה השנתית לתלמיד (בכל רמות ההשכלה) נמוכה באופן יחסי למדינות‬
‫שנבדקו ועומדת על ‪.$6,885‬‬
‫לוח ‪ :8‬הוצאה שנתית לתלמיד להשכלה ראשונית עד גבוהה‪1118 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫הסכומים מתייחסים לדולר אמריקאי ומותאמים ליכולת קנייה על מנת ליצור בסיס השוואה‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:206 :‬‬
‫לוח ‪ 1‬מציג א ת ההוצאה השנתית לתלמיד במוסדות ההשכלה הגבוהה (השלישונית) בשנת‬
‫‪ .1118‬בשנה זו‪ ,‬ההוצאה הממוצעת לסטודנט במדינות ה‪ OECD-‬הייתה ‪ .$13,717‬בישראל‪,‬‬
‫ההוצאה השנתית לסטודנט נמוכה מעט מממוצע ה‪ OECD-‬למדינות שנבדקו ועומדת על‬
‫‪ .$21,568‬ההשקעה השנתית לתלמיד בהשכלה השלישונית גבוהה משמעותית מההוצאה‬
‫השנתית ברמות ההשכלה הנמוכות יותר‪ .‬מאפיין בולט נוסף של ההוצאה של ההשכלה‬
‫השלישונית הוא מרכזיות מרכיב המחקר והפיתוח בסך ההוצאה‪.‬‬
‫לוח ‪ : 1‬הוצאה שנתית לתלמיד במוסדות להשכלה גבוהה (לכל השירותים)‪1118 ,‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:209 :‬‬
‫‪06‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫בשל המגוון הגדול של תכניות לימודים והשונות בין מבנה הלימודים ממדינה למדינה‪ ,‬נכון יותר‬
‫לערוך השוואה ביניהן לגבי ההוצאה הכוללת על הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬יכולה ההוצאה הכוללת על השכלה גבוהה בשתי מדינות להיות דומה‪ ,‬אך מספר השנים‬
‫אותן מבלים הסטודנטים בלימודים וההוצאה השנתית עבורם ישתנה‪ .‬בשל משך השנים‬
‫הנדרשות ללימודים‪ ,‬נוטה להיות ההוצאה על הכשרה מקצועית (שלישונית סוג ‪ )B‬נמוכה יותר‬
‫בהשוואה להשכלה גבוהה (שלישונית סוג ‪ .)A‬לוח ‪ 21‬מציג את ההוצאה השנתית במכפלת משך‬
‫הלימודים המשוער בשנים‪ .‬החלוקה של העמודות למקטעים מסמלת את מספר השנים הממוצע‬
‫הדרוש לסיום הלימודים‪ .‬כל מקטע מסמל את ההוצאה הממוצעת‪ .‬הגובה הכולל של העמודות‬
‫מציין את ההוצאה הרב‪-‬שנתית המצטברת‪ .‬כצפוי‪ ,‬המדינות בהם הסטודנטים נמצאים במוסדות‬
‫ההשכלה גבוהה מספר רב של שנים (כדוגמת שוודיה ודנמרק) הן שיאניות ההוצאה המצטברת‪.‬‬
‫ההוצאה המצטברת לסטודנט במדינות ה‪ OECD-‬עומדת על ‪ .$57,775‬בישראל‪ ,‬שבה מרבית‬
‫הסטודנטים אינם מאריכים את לימודיהם מעבר לשלוש שנים‪ ,‬ההוצאה המצטברת עומדת על‬
‫‪.$41,241‬‬
‫לוח ‪ :21‬הוצאה מצטברת של מוסדות השכלה גבוהה לסטודנט בתקופת הלימודים המשוערת‪,‬‬
‫‪2008‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:212 :‬‬
‫לוח ‪ 22‬מציג את השינוי במספר הסטודנטים והשינוי בהוצאה לסטודנט במוסדות להשכלה‬
‫שלישונית בין השנים ‪ 1111‬ו‪ .1118-‬בכל מדינות ה‪ OECD-‬חל גידול במספר הסטודנטים בין‬
‫השנים הללו‪ .‬בממוצע‪ ,‬חל גידול של ‪ .14%‬גידול בשיעור דומה (‪ )15%‬נרשם גם בישראל‪ .‬גם‬
‫בהוצאה הכללית חל גידול בכל מדינות ה‪ 41%( OECD -‬בממוצע) וכן בישראל (‪ .)21%‬ההבדל‬
‫בולט כאשר משווים את שינוי ההוצאה לסטודנט במדינות השונות‪ .‬ברוב מדינות ה‪,OECD-‬‬
‫ההוצאה לסטודנט גדלה בין השנים הללו (בשיעור ממוצע של ‪ )24%‬ואילו במיעוטן קטנה‪.‬‬
‫‪07‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫בישראל למשל‪ ,‬ההוצאה לסטודנט קטנה בשיעור של כ‪ ,21%-‬הפוך מהמגמה הכללית ב‪-‬‬
‫‪.OECD‬‬
‫לוח ‪ :22‬שינוי במספר הסטודנטים וההוצאה לסטודנט במוסדות להשכלה שלישונית‪ 1111 ,‬ו‪-‬‬
‫‪1118‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:214 :‬‬
‫‪ .5.1‬הוצאה על חינוך ביחס לתוצר המקומי הגולמי‬
‫לוח ‪ 21‬מציג את ההוצאה היחסית של מדינות על מוסדות החינוך‪ ,‬מתוך התוצר המקומי הגולמי‬
‫(להלן‪ :‬תמ"ג)‪ ,‬דהיינו הסך הכולל של הסחורות והשירותים שמיוצרים בהן‪ .‬ההשקעה במוסדות‬
‫החינוך כאחוז מתוך התמ"ג מבטאת‪ ,‬בין היתר את מיקום הנושא בסדר העדיפויות של מדינות‬
‫ביחס למשאבים הקיימים שלהן‪ .‬במדד זה נכללות הוצאות על כלל המוסדות הציבוריים‬
‫והפרטיים להשכלה יסודית‪ ,‬תיכונית וגבוהה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נכללות הוצאות שאינן למטרות הוראה‬
‫בלבד‪ ,‬כגון שירותים נלווים לתלמידים ומשפחות המסופקים על‪-‬ידי מוסדות חינוך‪ ,‬כגון דיור‬
‫ותחבורה‪ .‬בשל כך‪ ,‬הן לא כוללות הוצאות פרטיות כגון עזרי לימוד ומגורים המושתות על פרטים‬
‫ומשפחות‪ .‬בשנת ‪ ,1118‬מדינות ‪ OECD‬הוציאו ‪ 6.2%‬מהתמ"ג בממוצע על מוסדות החינוך‪ .‬גם‬
‫בשנת ‪ ,1111‬אחוז ההוצאה הממוצע היה דומה‪ .‬בישראל אחוז ההוצאה החינוכית מהתמ"ג פחת‬
‫בשנים הללו (‪ 7.22%‬בשנת ‪ 1118‬לעומת ‪ 7.6%‬בשנת ‪.)1111‬‬
‫‪08‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫לוח ‪ :21‬הוצאה על מוסדות החינוך כאחוז מהתמ"ג‪ 1111 ,‬ו‪1118-‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:224 :‬‬
‫מתוך הסכום הכולל‪ ,‬ההוצאה הציבורית היא החלק המכריע ברוב המדינות ברמות ההשכלה‬
‫הראשונית והשניונית‪ .‬במימון ההשכלה הגבוהה חלקה של ההוצאה הציבורית נמוך יותר‪ ,‬אך‬
‫היא עדיין מהווה את החלק הארי של מימון המערכת במרבית מדינות ה‪ .OECD-‬השקעה פרטית‬
‫נחשבת כהוצאה של פרטים‪ ,‬גופים עסקיים ומקורות פרטיים אחרים‪ ,‬וברוב המדינות החלק‬
‫הגדול ביותר מגיע מיחידות משפחה‪ .‬נתונים אלו מעידים על כך שברוב המדינות‪ ,‬השקעה‬
‫פרטית בהשכלה גבוהה נתפסת כמוצדקת‪ ,‬וזאת בתנאי שמימון ציבורי עומד לרשות מי שידם‬
‫אינה משגת לרכוש אותה בכוחות עצמם‪ .‬ניתן לראות כי השונות בין המדינות בחלוקת ההוצאות‬
‫גדולה‪ .‬במדינות הנורדיות (למשל איסלנד ודנמרק) ההוצאה הפרטית זניחה יחסית (‪1.2%‬‬
‫מהתמ"ג בשני המדינות) לעומת ההוצאה הציבורית (‪ 2.1%‬ו‪ 2.6%-‬בהתאמה)‪ .‬לעומת זאת‬
‫בדרום קוריאה וארה"ב‪ ,‬ההוצאה הפרטית מהווה את המרכיב המשמעותי ביותר מסך כל‬
‫ההוצאה‪ .‬נכון ל‪ ,1118-‬בישראל ההוצאה הפרטית מהווה ‪ 1.7%‬מהתמ"ג וההוצאה הציבורית‬
‫‪.1.1%‬‬
‫לוח ‪ :22‬ההוצאה (הפרטית והציבורית) על מוסדות ההשכלה השלישונית כאחוז מהתמ"ג‪1118 ,‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:227 :‬‬
‫‪09‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫לוח ‪ 24‬מציג את השינוי ביחס שבין ההוצאה הפרטית על מוסדות ההשכלה השלישונית להוצאה‬
‫הציבורית‪ ,‬במדינות ה‪ .OECD-‬ניתן כי לראות כי במדינות שבהן ההוצאה הפרטית מהווה את‬
‫החלק הארי מכלל ההוצאה (למשל צ'ילה‪ ,‬קוריאה ויפן) חלה עלייה נוספת במרכיב ההוצאה‬
‫הפרטית‪ .‬כאמור‪ ,‬במרבית מדינות ה‪ OECD-‬ההוצאה הציבורית היא המהווה את החלק‬
‫המשמעותי ביותר מכלל ההוצאה‪ ,‬אולם גם בהן חלה מגמה של עלייה במרכיב ההוצאה‬
‫הפרטית‪ .‬בשנת ‪ 1111‬ההוצאה הפרטית היוותה ‪ 14.5%‬מכלל ההוצאה במדינות ‪OECD‬‬
‫(בממוצע) ואילו בשנת ‪ 1118‬עלה מרכיב זה ל‪ .11.2%-‬בישראל‪ ,‬בשנת ‪ 1111‬ההוצאה הפרטית‬
‫היוותה ‪ 42.5%‬מכלל ההוצאה‪ ,‬בשנת ‪ ;46.1% -1115‬ואילו בשנת ‪ .48.7% – 1118‬אנו רואים כי‬
‫יחס ההוצאה הפרטית מכלל ההוצאה על מוסדות ההשכלה השלישונית בישראל הוא גבוה‬
‫משמעותית מממוצע ה‪.OECD-‬‬
‫לוח ‪ :24‬אחוז ההוצאה הפרטית על מוסדות ההשכלה השלישונית ‪1118 ,1115 ,1111 ,‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:238 :‬‬
‫‪ 5.3‬כמה משלמים על השכלה גבוהה וסובסידיות קיימות‬
‫לוח ‪ 25‬מציג את גובה שכר הלימוד הממוצע במוסדות ציבוריים להשכלה גבוהה מסוג ‪ .A‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הלוח מציג את שיעורי הכניסה לאוניברסיטאות (מסך הזכאים ללמוד במסגרת זו)‪ .‬נתון נוסף‬
‫המופיע ליד שם המדינה הוא ההוצאה השנתית הממוצעת לסטודנט (בדולר אמריקאי‪ ,‬מותאם‬
‫ליכולת הקנייה)‪ .‬הנתונים המוצגים מבוססים על שנת הלימודים ‪ 1118/1‬ומתייחסים לשכר‬
‫הלימוד שנגבה מסטודנטים אזרחי המדינה הלומדים בתוכנית לימודים מלאה‪.‬‬
‫כיוון שבמהלך העשור האחרון חלו רפורמות בשכר הלימוד ברבות ממדינות ה‪ ,OECD-‬עשויים‬
‫להיות פערים בין המוצג בלוחות ובין המצב כיום‪ .‬השינויים המרכזיים הם התחלה של גביית‬
‫שכר לימוד (לוקסמבורג ובחלק מהמדינות הפדרטיביות של גרמניה)‪ ,‬העלאה חדה של שכר‬
‫הלימוד (איטליה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬פורטוגל ובריטניה)‪ ,‬העלאת שכר הלימוד הנגבה מסטודנטים זרים‬
‫בלבד (דנמרק‪ ,‬אירלנד וסלובקיה)‪ ,‬וביטול שכר הלימוד לאזרחים (אירלנד)‪ .‬מלוח ‪ 25‬עולה כי‬
‫לא קיים קשר חד‪-‬משמעי בין גובה שכר הלימוד הנגבה‪ ,‬ההשקעה לתלמיד והנגישות להשכלה‬
‫‪21‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫הגבוהה‪ .‬כך למשל‪ ,‬בקרב המדינות ששכר הלימוד בהן נמוך מאוד או אפסי‪ ,‬ישנם הבדלים‬
‫משמעותיים באחוז הכניסה לאוניברסיטאות (בין ‪ 25%‬ל‪ .)77%-‬זאת ועוד‪ ,‬גם במדינות בהן שכר‬
‫הלימוד גבוה יחסית‪ ,‬ישנה שונות גדולה בין נגישות גבוהה (כדוגמת ארה"ב) ונמוכה (כדוגמת‬
‫שוויץ ומקסיקו)‪ .‬ניתן לשער כי ישנם משתנים שונים המשפיעים על אופי הקשר שבין גובה שכר‬
‫הלימוד‪ ,‬ההשקעה לתלמיד והנגישות להשכלה הגבוהה‪.‬‬
‫לוח ‪ :25‬שכר לימוד במוסדות השכלה גבוהה‪1111 ,‬‬
‫‪5‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:258 :‬‬
‫‪5‬‬
‫הודגשו המדינות שבהם שכר הלימוד מתייחס למוסדות הציבוריים‪ ,‬אך יותר משני שליש מהסטודנטים לומדים‬
‫במוסדות פרטיים‪ .‬בסוגריים ליד שם המדינה מצוינים אחוז הכניסה לאוניברסיטאות וההוצאה לכל סטודנט‪ ,‬בדולרים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫לוח ‪ 26‬מציג את הסובסידיות הציבוריות המועברות לסטודנטים ובני משפחותיהם‪ ,‬וביניהן‬
‫מלגות‪ ,‬מענקים‪ ,‬הלוואות‪ ,‬דמי מחייה ותרומות‪ .‬הסך הכולל של הסובסידיות הללו מהווה ‪12%‬‬
‫בממוצע מסך ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה במדינות ה‪ .OECD-‬המדינות שמשקיעות‬
‫הכי הרבה בסובסידיות) הן צ'ילה (‪ 55.6%‬מכלל ההוצאה הציבורית) ובריטניה (‪.)52.1%‬‬
‫בישראל ההוצאה היא ‪ 22%‬בלבד מכלל ההוצאה הציבורית על השכלה הגבוהה‪.‬‬
‫לוח ‪ :26‬סובסידיות ציבוריות להשכלה גבוהה‪1118 ,‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:264 :‬‬
‫למרות ההבדלים הרבים בין המדינות שנבדקו‪ ,‬נמצאו ‪ 4‬מודלים עיקריים של מבנה שכר הלימוד‬
‫והסובסידיות לסטודנטים‪:‬‬
‫א‪ .‬שכר לימוד אפסי או מינימאלי ומערכת סיוע נדיבה‪:‬‬
‫מודל זה מאפיין את מדינות סקנדינביה – נורבגיה‪ ,‬שבדיה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬איסלנד ופינלנד‪.‬‬
‫במדינות הללו‪ ,‬שכר הלימוד במוסדות הציבוריים נמוך מאוד או אפסי‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬שיעור‬
‫הכניסה להשכלה הגבוהה במדינות האלו עומד על ‪ .61%‬לצד זאת‪ ,‬קיימת מערכת סיוע‬
‫נדיבה ומקיפה של הלוואות‪ ,‬מענקים ומלגות‪ ,‬ממנה נהנים ‪ 55%‬מכלל הסטודנטים‪ ,‬וביניהם‬
‫גם הסטודנטים הלומדים במוסדות הציבוריים‪ .‬בהתאמה‪ ,‬שיעור ההוצאה על השכלה גבוהה‬
‫של המדינות הללו גבוה באופן יחסי‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫ב‪ .‬שכר לימוד גבוה ומערכת סיוע רחבה‪:‬‬
‫במדינות אוסטרליה‪ ,‬קנדה‪ ,‬הולנד‪ ,‬ניו זילנד וארצות הברית המחסום העיקרי בפני נגישות‬
‫להשכלה גבוהה הוא שכר לימוד גבוה באופן יחסי – מעל ‪ .$2,511‬ברם‪ ,‬הסובסידיות מהן‬
‫נהנים מעל ל‪ 75%-‬מהסטודנטים (באוסטרליה‪ ,‬הולנד‪ ,‬ניו זילנד וארצות הברית‪ ,‬להן נמצאו‬
‫נתונים) מסייעות לאזן אותו‪ ,‬וכתוצאה שיעור הכניסה אל המערכת עומד על ‪ - 61%‬מעל‬
‫לממוצע ‪.OECD‬‬
‫ג‪.‬‬
‫שכר לימוד גבוה ומערכת סיוע לא מפותחת‪:‬‬
‫ביפן ודרום קוריאה שכר הלימוד הוא גבוה באופן יחסי (מעל ‪ )$4,511‬וכן מערכת הסיוע‬
‫לסטודנטים מפותחת פחות‪ ,‬בהשוואה לשני המודלים הקודמים‪ .‬אי לכך‪ ,‬במדינות הללו‬
‫שיעור ההוצאה הציבורית על ההשכלה הגבוהה נמוך באופן יחסי‪ .‬הנטל הפיננסי על‬
‫הסטודנט ו‪/‬או משפחתו במדינות הללו הוא משמעותי‪ .‬שיעור הכניסה למערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה (שלישונית ‪ ) A‬ביפן הוא ‪ 41%‬ובקוריאה ‪.72%‬‬
‫ד‪ .‬שכר לימוד נמוך ומערכת סיוע לא מפותחת‪:‬‬
‫המודל הזה מאפיין את מדינות אירופה הנותרות‪ -‬אוסטריה ‪ ,‬בלגיה‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬אירלנד‪,‬‬
‫איטליה‪ ,‬פורטוגל וספרד‪ .‬במדינות הללו‪ ,‬החסמים הכספיים בפני הכניסה למערכת‬
‫ההשכלה הגבוהה הם נמוכים למדי וכך גם הסובסידיות לסטודנטים‪ ,‬שמכוונות בעיקר‬
‫למגזרי אוכלוסייה ספציפיים‪ .‬שיעור הכניסה אל המערכת במדינות הללו הוא נמוך באופן‬
‫יחסי ועומד על ‪ .51%‬לעומת זאת‪ ,‬שיעור הכניסה אל מערכת ההכשרה המקצועית‬
‫(שלישונית ‪ )B‬מפצה על כך‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נראה כי מערכות הסיוע ללומדים במערכת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬במדינות ‪ OECD‬השונות‬
‫נבדלות זו מזו‪ ,‬ב עיקר ביחס בין סבסוד ישיר של מוסדות ההשכלה‪ ,‬מענקים לסטודנטים או‬
‫הלוואות‪ .‬במדינות אלו מתנהלים ויכוחים מתמשכים סביב השאלה מהי הדרך הטובה ביותר‬
‫לתמוך במערכת חשובה זו‪.‬‬
‫‪ .5.4‬ניצול ההוצאה לחינוך‬
‫המדד מציג את התפלגות ההוצאה החינוכית‪ .‬ההוצאה הזו מושפעת מגורמים שונים‪ :‬משכורת‬
‫עובדי ההוראה והעובדים המנהליים‪ ,‬תשתיות‪ ,‬מחקר ופיתוח ועוד‪ .‬במרבית מדינות ‪ ,OECD‬יותר‬
‫מ‪ 71%-‬של ההוצאה החינוכית (לא כולל ההשכלה הגבוהה) מופנה לתשלום שכר המורים‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מוסדות ההשכלה הגבוהה מאופיינים ע"י הוצאה גדולה יחסית המופנית לצרכי‬
‫מחקר ופיתוח‪.‬‬
‫לוח ‪ 17‬מציג את ההוצאה על מערכת ההשכלה הגבוהה כאחוז מהתמ"ג והתפלגות ההוצאה לפי‬
‫שירותי ליבה חינוכיים (הוראה‪ ,‬חומרי לימוד וכדומה)‪ ,‬שירותים נלווים (רווחת הסטודנטים‪:‬‬
‫תחבורה‪ ,‬מעונות ועוד) וההוצאה למחקר ופיתוח‪ .‬החלוקה הזו מעידה על טיב השירותים‬
‫החינוכיים בכל מדינה‪ :‬איכות ההוראה‪ ,‬מצב התשתיות והיכולת להסתגל לשינויים בדפוסי‬
‫הביקוש להשכלה הגבוהה‪ .‬ניתן לראות כי קיימים הבדלים משמעותיים בין רמות ההוצאה‬
‫המופנית למחקר ופיתוח במדינות השונות‪ .‬הדבר יכול להסביר חלק מההבדלים ברמות ההוצאה‬
‫‪23‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫הכללית על מערכת החינוך הגבוהה במדינות השונות‪ .‬ההוצאה הממוצעת במדינות ה‪OECD-‬‬
‫עומדת על ‪ 2.5%‬מהתמ"ג‪ .‬בישראל ההוצאה על ההשכלה הגבוהה היא ‪ 2.6%‬מהתמ"ג‪.‬‬
‫לוח ‪ :27‬ההוצאה על ההשכלה הגבוהה כאחוז מהתמ"ג‪1118 ,‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:272 :‬‬
‫‪ .6‬נגישות‪ ,‬השתתפות והתקדמות בהשכלה‬
‫אוכלוסייה משכילה הכרחית לפיתוח כלכלי וחברתי של מדינה‪ .‬לפיכך‪ ,‬למדינות השונות יש‬
‫אינטרס ברור בהגדלת הנגישות למערכת החינוך והגדלת שיעור ההשתתפות בה‪ .‬גם ברמת‬
‫הפרט‪ ,‬קיים קשר בין השכלה גבוהה לנגישות מוגברת לתעסוקה והכנסות גבוהות‪ .‬במרבית‬
‫מדינות ‪ ,OECD‬הרוב המוחלט של האוכלוסייה נהנה מנגישות להשכלה ראשונית ושניונית (‪21‬‬
‫שנות לימוד)‪ .‬במרבית מדינות ‪ ,OECD‬המוסדות הציבוריים נהנים מדומיננטיות מוחלטת ברמות‬
‫הראשונית והשניונית (מעל ‪ 85%‬מהלומדים)‪ .‬ברוב מדינות ‪ ,OECD‬מדיניות מכוונת הצליחה‬
‫להגדיל את שיעורי ההשתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬גידול משמעותי ביותר ניכר‬
‫בצ'כיה‪ ,‬יוון והונגריה‪ ,‬שבעבר דורגו בתחתית סולם הנגישות להשכלה האקדמי מקרב מדינות‬
‫‪.OECD‬‬
‫‪ .6.2‬סטודנטים לפי מוסד ותוכנית הלימודים‬
‫לוח ‪ 28‬מציג את ההתפלגות הלומדים במוסדות ההשכלה הגבוהה (סוג ‪ A‬וסוג ‪ )B‬לפי סוג‬
‫המוסד‬
‫(ציבורי‪/‬פרטי‬
‫בפיקוח‬
‫ממשלתי‪/‬פרטי‬
‫עצמאי)‬
‫ולפי‬
‫אופי‬
‫תוכנית‬
‫הלימודים‬
‫‪24‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫(מלאה‪/‬חלקית)‪ .‬מוסד ציבורי מוגדר כמוסד התלוי לחלוטין במדינה הן מבחינת המימון והן‬
‫מבחינת קבלת ההחלטות במוסד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מוסד פרטי הוא מוסד שאיננו מנוהל במישרין ע"י‬
‫רשות ממשלתית או שמרבית הנציגים בגוף המנהל של המוסד אינם ממונים ע"י המדינה‪.‬‬
‫ההפרדה בין פרטי מפוקח לעצמאי קשורה אך ורק למידת המימון של המדינה את המוסדות‪.‬‬
‫מוסד מפוקח מוגדר ככזה שמקבל יותר מ‪ 51%-‬מהמימון שלו מהמדינה‪.‬‬
‫בשונה מהמתרחש ברמות הראשונית והשניונית‪ ,‬ברמת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬המוסדות הפרטיים‬
‫ממלאים תפקידים יותר חשובים‪ .‬בבריטניה למשל‪ ,‬כלל ההשכלה הגבוהה מסופקת באמצעות‬
‫מוסדות פרטיים המפוקחים ע"י הממשל‪ .‬גם בישראל‪ ,‬רוב הסטודנטים נקלטים במוסדות‬
‫הפועלים במבנה זה (‪ 77%‬השכלה גבוהה אקדמית‪ 66% ,‬השכלה מקצועית ולימודי תעודה)‪.‬‬
‫יוון‪ ,‬אירלנד טורקיה‪ ,‬מקסיקו וחלק מהמדינות הנורדיות הן מבין המדינות שבהן מרבית‬
‫ההשכלה הגבוהה הינה ציבורית‪.‬‬
‫לוח ‪ :28‬הסטודנטים לפי סוג המוסד ותוכנית הלימודים‪1111 ,‬‬
‫תוכנית הלימודים‬
‫השכלה שלישונית‬
‫‪ A‬ותלמידי מחקר‬
‫תוכנית מלאה גברים‬
‫ונשים‬
‫תוכנית מלאה גברים‬
‫ונשים‬
‫פרטי עצמאי‬
‫פרטי בפיקוח ממשלתי‬
‫)‪(11‬‬
‫)‪(6‬‬
‫)‪(5‬‬
‫ציבורי‬
‫גברים‬
‫ונשים‬
‫פרטי עצמאי‬
‫)‪(12‬‬
‫חלקית‬
‫פרטי בפיקוח‬
‫ממשלתי‬
‫גברים‬
‫ונשים‬
‫השכלה שלישונית‬
‫‪B‬‬
‫השכלה שלישונית ‪ A‬ותלמידי‬
‫מחקר‬
‫השכלה שלישונית ‪B‬‬
‫ציבורי‬
‫חלקית‬
‫סוג המוסד‬
‫)‪(1‬‬
‫מדינות ‪OECD‬‬
‫‪84.2‬‬
‫אוסטרליה‬
‫אוסטריה‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪(4‬‬
‫)‪(3‬‬
‫)‪(8‬‬
‫)‪(7‬‬
‫‪a‬‬
‫‪96.2‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪29.5‬‬
‫‪70.5‬‬
‫‪51.9‬‬
‫‪48.1‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪84.8‬‬
‫)‪x(2‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪70.3‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫)‪x(5‬‬
‫‪15.2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪55.8‬‬
‫‪44.2‬‬
‫בלגיה‬
‫‪17.1‬‬
‫‪82.9‬‬
‫‪37.6‬‬
‫‪62.4‬‬
‫‪m‬‬
‫‪58.2‬‬
‫‪41.8‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫קנדה‬
‫‪18.1‬‬
‫‪81.9‬‬
‫‪24.3‬‬
‫‪75.7‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪8.9‬‬
‫צ'ילה‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪47.8‬‬
‫‪23.2‬‬
‫‪29.0‬‬
‫‪88.5‬‬
‫‪2.6‬‬
‫צ'כיה‬
‫‪3.0‬‬
‫‪97.0‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪88.9‬‬
‫‪12.9‬‬
‫‪a‬‬
‫‪87.1‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪30.3‬‬
‫‪67.3‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪90.7‬‬
‫‪37.2‬‬
‫‪62.8‬‬
‫‪n‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪98.2‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪98.9‬‬
‫דנמרק‬
‫‪14.0‬‬
‫‪86.0‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪89.7‬‬
‫‪8.6‬‬
‫‪91.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪36.5‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪46.6‬‬
‫אסטוניה‬
‫‪43.8‬‬
‫‪56.2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪16.3‬‬
‫‪83.7‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪100.0‬‬
‫פינלנד‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪85.0‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪70.0‬‬
‫צרפת‬
‫‪4.8‬‬
‫‪95.2‬‬
‫‪12.3‬‬
‫‪87.7‬‬
‫)‪x(5‬‬
‫‪5.4‬‬
‫‪94.6‬‬
‫)‪x(2‬‬
‫‪42.5‬‬
‫‪57.5‬‬
‫גרמניה‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪37.0‬‬
‫‪63.0‬‬
‫‪27.8‬‬
‫‪72.2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪13.6‬‬
‫‪86.4‬‬
‫‪a‬‬
‫‪45.8‬‬
‫‪54.2‬‬
‫הונגריה‬
‫‪24.5‬‬
‫‪75.5‬‬
‫‪68.9‬‬
‫‪31.1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪79.5‬‬
‫‪n‬‬
‫‪69.5‬‬
‫‪30.5‬‬
‫איסלנד‬
‫‪12.5‬‬
‫‪87.5‬‬
‫‪32.3‬‬
‫‪67.7‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪a‬‬
‫‪96.6‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪a‬‬
‫‪97.6‬‬
‫אירלנד‬
‫‪18.4‬‬
‫‪81.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪77.4‬‬
‫‪9.3‬‬
‫‪a‬‬
‫‪66.4‬‬
‫‪33.6‬‬
‫ישראל‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪7.6‬‬
‫‪a‬‬
‫‪92.4‬‬
‫‪12.8‬‬
‫‪a‬‬
‫‪87.2‬‬
‫איטליה‬
‫יוון‬
‫‪25‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫‪9.3‬‬
‫‪90.7‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪96.9‬‬
‫‪75.4‬‬
‫‪a‬‬
‫‪24.6‬‬
‫‪92.2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪7.8‬‬
‫יפן‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪75.4‬‬
‫‪a‬‬
‫‪24.6‬‬
‫‪96.7‬‬
‫‪a‬‬
‫‪3.3‬‬
‫קוריאה‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪34.1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪65.9‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪a‬‬
‫‪95.5‬‬
‫‪14.4‬‬
‫‪85.6‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪34.5‬‬
‫‪m‬‬
‫‪a‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪a‬‬
‫‪m‬‬
‫‪40.5‬‬
‫‪59.5‬‬
‫‪60.6‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪2.6‬‬
‫‪96.5‬‬
‫‪9.8‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪59.4‬‬
‫ניו זילנד‬
‫‪30.6‬‬
‫‪69.4‬‬
‫‪44.4‬‬
‫‪55.6‬‬
‫)‪x(5‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪85.8‬‬
‫)‪x(2‬‬
‫‪56.8‬‬
‫‪43.2‬‬
‫נורווגיה‬
‫‪55.3‬‬
‫‪44.7‬‬
‫‪29.6‬‬
‫‪70.4‬‬
‫‪33.4‬‬
‫‪a‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪25.1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪74.9‬‬
‫פולין‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪24.3‬‬
‫‪a‬‬
‫‪75.7‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪97.0‬‬
‫פורטוגל‬
‫‪37.9‬‬
‫‪62.1‬‬
‫‪24.0‬‬
‫‪76.0‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪n‬‬
‫‪86.7‬‬
‫‪n‬‬
‫‪18.1‬‬
‫‪81.9‬‬
‫סלובקיה‬
‫‪25.1‬‬
‫‪74.9‬‬
‫‪46.5‬‬
‫‪53.5‬‬
‫‪3.4‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪91.6‬‬
‫‪15.4‬‬
‫‪4.4‬‬
‫‪80.2‬‬
‫סלובניה‬
‫‪28.7‬‬
‫‪71.3‬‬
‫‪4.1‬‬
‫‪95.9‬‬
‫‪10.3‬‬
‫‪n‬‬
‫‪89.7‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪14.6‬‬
‫‪79.7‬‬
‫ספרד‬
‫‪52.6‬‬
‫‪47.4‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪91.6‬‬
‫‪n‬‬
‫‪6.9‬‬
‫‪93.1‬‬
‫‪n‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪58.4‬‬
‫שוודיה‬
‫‪10.7‬‬
‫‪89.3‬‬
‫‪72.6‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪3.1‬‬
‫‪95.3‬‬
‫‪30.7‬‬
‫‪35.3‬‬
‫‪34.0‬‬
‫שוויץ‬
‫‪n‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪n‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪6.6‬‬
‫‪a‬‬
‫‪93.4‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪a‬‬
‫‪96.4‬‬
‫טורקיה‬
‫‪25.1‬‬
‫‪74.9‬‬
‫‪75.6‬‬
‫‪24.4‬‬
‫‪n‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪n‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪34.5‬‬
‫‪65.5‬‬
‫‪52.7‬‬
‫‪47.3‬‬
‫‪28.5‬‬
‫‪a‬‬
‫‪71.5‬‬
‫‪20.9‬‬
‫‪a‬‬
‫‪79.1‬‬
‫ארה"ב‬
‫‪21.3‬‬
‫‪78.7‬‬
‫‪28.6‬‬
‫‪71.4‬‬
‫‪15.3‬‬
‫‪14.0‬‬
‫‪70.7‬‬
‫‪17.7‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪61.6‬‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪22.4‬‬
‫‪77.6‬‬
‫‪24.8‬‬
‫‪75.2‬‬
‫‪8.2‬‬
‫‪15.7‬‬
‫‪76.2‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪71.8‬‬
‫ממוצע ‪E21‬‬
‫‪48.1‬‬
‫‪51.9‬‬
‫‪6.4‬‬
‫‪93.6‬‬
‫‪20.2‬‬
‫‪a‬‬
‫‪79.8‬‬
‫‪24.2‬‬
‫‪17.1‬‬
‫‪58.7‬‬
‫ארגנטינה‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪72.5‬‬
‫‪a‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪85.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪15.0‬‬
‫ברזיל‬
‫‪24.1‬‬
‫‪75.9‬‬
‫‪29.7‬‬
‫‪70.3‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫סין‬
‫‪n‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪n‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫הודו‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪100.0‬‬
‫‪61.7‬‬
‫‪a‬‬
‫‪38.3‬‬
‫‪52.1‬‬
‫‪a‬‬
‫‪47.9‬‬
‫אינדונזיה‬
‫‪49.2‬‬
‫‪50.8‬‬
‫‪30.1‬‬
‫‪69.9‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪a‬‬
‫‪83.1‬‬
‫‪4.8‬‬
‫‪a‬‬
‫‪95.2‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫רוסיה‬
‫ערב הסעודית‬
‫לוקסמבורג‬
‫מקסיקו‬
‫הולנד‬
‫בריטניה‬
‫מדינות ‪ G20‬אחרות‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪17.3‬‬
‫‪82.7‬‬
‫‪20.4‬‬
‫‪79.6‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫דרום אפריקה‬
‫ממוצע ‪G20‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:307 :‬‬
‫‪ .6.1‬לימודים בחו"ל‬
‫הנתונים על מספר הסטודנטים הלומדים מחוץ לארצות המוצא שלהם‪ ,‬יכול להעיד על היקף‬
‫המוביליות בקרב אוכלוסייה זו וכן על הפופולאריות של המדינות כמוקדי המשיכה של‬
‫הסטודנטים‪ .‬בשנת ‪ 2.7 ,1111‬מיליון סטודנטים למדו מחוץ לארצותיהם‪ .‬במונחים אבסולוטיים‪,‬‬
‫מרבית הסטודנטים הבינלאומיים באים מהמדינות המאוכלסות ביותר‪ :‬הודו וסין‪ .‬אוסטרליה‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ארה" ב ובריטניה קולטים במשותף יותר ממחצית הסטודנטים הבינלאומיים‬
‫בעולם‪ 77% .‬מכלל הסטודנטים הבינלאומיים בעולם‪ ,‬בוחרים ללמוד במדינות ה‪.OECD-‬‬
‫הגורמים העיקריים שמשפיעים על בחירת מדינת היעד הם היוקרה של המערכת האקדמית‪,‬‬
‫שפת ההוראה במוסדות ההשכלה‪ ,‬גובה שכר הלימוד‪ ,‬יוקר המחיה ומדיניות ההגירה של‬
‫‪26‬‬
‫השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה‪ : OECD-‬מבט השוואתי‬
‫המדינות‪ .‬בכל המדינות הנורדיות להוציא דנמרק‪ ,‬הסטודנטים הזרים אינם נדרשים לשלם שכר‬
‫לימוד‪ ,‬גם אם מדינת ה אם שלהם איננה חלק מהאיחוד האירופי‪ .‬עובדה זו מגבירה את‬
‫האטרקטיביות של המדינות הללו בצורה ניכרת‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימים הבדלים חשובים גם בין‬
‫המקצועות שבוחרים הסטודנטים הבינלאומיים ללמוד בכל מדינה ומדינה‪ .‬לוח ‪ 21‬מציג את אחוז‬
‫הסטודנטים הבינלאומיים מכלל הסטודנטים בהשכלה הגבוהה במדינות השונות‪.‬‬
‫לוח ‪ :21‬ניידות הסטודנטים בהשכלה הגבוהה‪1111 ,‬‬
‫מקור‪OECD Education At A Glance, 2011:326 :‬‬
‫‪27‬‬