השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה OECD
השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי עיבוד דוח ארגון הEducation at a Glance 2011 OECD - מחלקת מחקר ומדיניות התאחדות הסטודנטים כתיבה :דימה קורטיוקוב ליווי :עמיחי גרין ,ראש מחלקת המחקר אייר התשע"ב | מאי 1021 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי התאחדות הסטודנטים בישראל רחוב האומנים 7 תל-אביב 77797 טלפון 30-7390003 : פקס 30-7390006 : WWW.NUIS.CO.IL [email protected] 2 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי תוכן עניינים .2תקציר מנהלים 4.................................................................................. .1הקדמה 5............................................................................................. .1.2מהו ארגון ה5...........................................................................?OECD- 5....................................................................... EDUCATION AT A GLANCE .1.1 .1.2המדינות הנכללות בדו"ח5.................................................................... .1.4הצגת הממוצעים 5............................................................................... .3מבוא 6................................................................................................. .4תפוקות מוסדות ההשכלה הגבוהה וההשפעה של תהליך הלמידה 7.. .4.2השכלה של האוכלוסייה הבוגרת 7........................................................ .4.1נגישות להשכלה גבוהה 8..................................................................... .4.2זכאות להשכלה גבוהה 21 .................................................................... .4.4השפעת ההשכלה על שוק התעסוקה22 ................................................ .4.5יתרונות כלכליים של השכלה 21 ........................................................... .4.6השפעות חברתיות של חינוך 22 ............................................................. .5השקעה בחינוך 25 ............................................................................... .5.2השקעה של מוסדות חינוך לתלמיד 25 ................................................... .5.1הוצאה על חינוך ביחס לתוצר המקומי הגולמי 28 ..................................... 5.3כמה משלמים על השכלה גבוהה וסובסידיות קיימות11 ............................ .5.4ניצול ההוצאה לחינוך 12 ....................................................................... .6נגישות ,השתתפות והתקדמות בהשכלה 14 ........................................ .6.2סטודנטים לפי מוסד ותוכנית הלימודים 14 .............................................. .6.1לימודים בחו"ל 16 ................................................................................ 3 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי .2תקציר מנהלים המסמך שלפניכם מהווה תקציר של הפרסום השנתי של דו"ח Education at a Glanceשל ארגון המדינות המפותחות ,ה ,OECD-העוסק במספר תחומים נבחרים של מערכת החינוך העולמית. מטרת פרסומו היא לאפשר קבלת מידע השוואתי אמין ומדויק אודות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל .המסמך יהווה פרסום שנתי של מחלקת המחקר ,ויוצע לשימוש התאחדות הסטודנטים ואגודות הסטודנטים ברחבי הארץ ,הסטודנטים בישראל וכלל הציבור .המסמך יעבור עדכון שנתי ,בהתאם לנתונים המתפרסמים על-ידי ארגון ה .OECD-זהו הפרסום השני בסדרה. בעשור האחרון ,חל גידול משמעותי בהישגיות ההשכלה הגבוהה בקרב מדינות ה .OECD-הדבר מתבטא הן בשיעור הנכנסים למערכת ההשכלה הגבוהה והן בשיעור הבוגרים .הדרישה לידע מקצועי במדינות הללו הולכת וגוברת ,תוך גידול מתמשך ברמת ההשכלה המינימאלית הדרושה להצלחה בשוק התעסוקה .בקרב כל מדינות ה OECD-נמצא כי לבעלי השכלה גבוהה יכולת השתלבות גבוהה בשוק התעסוקה ביחס לחסרי השכלה זו .הקשר החיובי בין השכלה ותעסוקה בולט גם במקרה הישראלי .כמו כן ,בכל המדינות שנבדקו קיים קשר חיובי בין רמת ההשכלה ורמת ההכנסה .היתרון הכלכלי הגדול ביותר הוא של השכלה גבוהה (מסוג .)A במדינות רבות ,ההשקעה הכספית הנדרשת לרמות ההשכלה הגבוהות ביותר מובילה לרווחים המצדיקים אותה .בנוסף ליתרונות הכלכליים ,להשכלה המתקדמת גם יתרונות חברתיים רבים. בין היתר ,אנשים בעלי השכלה גבוהה דיווחו על רמות גבוהות של אמון חברתי ועניין בפוליטיקה (המבוטא בשיעורי הצבעה גבוהים יותר ) בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה יותר .יחד עם זאת ,רמת ההכנסה של נשים נמוכה באופן משמעותי מזה של גברים בכל המדינות ובכל רמות ההשכלה. החשיבות של ההשכלה באה לידי ביטוי גם בהשקעה התקציבית של המדינות השונות בחינוך. ההשקעה הממוצעת בתלמיד בקרב מדינות ה OECD-בשנת 1118הייתה .$8,822מדינות אלו משקיעות בתחום ההשכלה הגבוהה 2.5%מהתמ"ג שלהם (בממוצע) .בין המדינות השונות ישנם הבדלים חשובים בהתפלגות ההוצאה הזו (ציבורית או פרטית) וכתוצאה מכך גם במודל שכר הלימוד הנהוג בהם .ההוצאה הציבורית היא החלק המכריע ברוב המדינות בהשכלה היסודית והתיכונית .בהשכלה הגבוהה ,לעומת זאת ,כל מדינות ה OECD-והמדינות החברות משקיעות פחות .שכר הלימוד הנהוג במרבית מדינות אירופה הוא נמוך מאוד ,כאשר במדינות הנורדיות לכך מתווספת גם מערכת נדיבה של סיוע לסטודנטים באמצעות הלוואות ומעניקים. הדבר מגדיל את הנגישות להשכלה הגבוהה ובמקביל -גם את ההוצאה הציבורית. גם בישראל חל בעשור האחרון גידול בשיעור הנכנסים למערכת ההשכלה הגבוהה .יש לציין כי שיעור הלומדים במערכת זו בישראל הינו גבוה יותר הן מהממוצע של OECDוהן מהממוצע של האיחוד האירופי .לעומת זאת ,ההשקעה הממוצעת לתלמיד בישראל היא נמוכה באופן יחסי למדינות ה .OECD-שיעור ההוצאה מתוך התמ"ג על מוסדות להשכלה גבוהה בישראל הוא ,2.6%והיא גבוהה יותר מממוצע מדינות ה OECD-שעומד של .2.5%חשוב לציין כי שיעור ההוצאה בישראל כאחוז מהתמ"ג נשאר יציב לאורך השנים ,למרות הגידול בשיעור הנכנסים למערכת במהלך אותן השנים ,כלומר ההוצאה לסטודנט כאחוז מהתמ"ג קטנה. 4 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי .1הקדמה .1.2מהו ארגון ה?OECD- הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ( Organization for Economic Co-operation and )Development, OECDהינו ארגון בינלאומי של מדינות מפותחות המחויבות לדמוקרטיה ליברלית ולכלכלת השוק .מטרתו העיקרית של הארגון היא לקדם מדיניות שתשפר את הרווחה החברתית והכלכלית של תושבי המדינות החברות בארגון .באמצעות הארגון ,הממשלות יכולות לשתף פעולה ביניהן בנושאים השונים ולהמציא פתרונות לבעיות המשותפות .תפקידים חשובים נוספים של הארגון הם לאסוף ,להשוות ולנתח נתונים כלכליים ,על מנת למדוד את יעילותם של צעדי מדיניות שונים ולספק תחזיות לעתיד ,וכן לקבוע סטנדרטים בינלאומיים בתחומים השונים. Education at a Glance .1.1 מנהל החינוך הוא הגוף האחראי על תחום החינוך ב ,OECD-ומטרתו העיקרית היא לסייע למדינות החברות בקביעת המדיניות בתחום .פרסום הדוח Education at a glanceאחת לשנה או שנתיים הוא אחד מהדרכים העיקריות לעשות זאת .הנתונים בדו"ח מתייחסים למדינות חברות ב OECD-וכן מדינות נוספות (הפירוט בסעיף הבא) .הדו"ח מקיף את כל מערכות החינוך במדינה (כל היקף הטריטוריה) ,ללא אבחנה בין אזרחים זרים או אזרחי המדינה (מלבד בפרקים העוסקים בסטודנטים בינלאומיים) .בדו"ח ישנה התייחסות לחינוך בכל הרמות ולכל הגילאים, כולל החינוך המיוחד והתוכניות הייחודיות בכל מדינה ומדינה .יש לציין כי סקירת הדו"ח במסמך שלעיל ,תתמקד בעיקר בהשכלה גבוהה ,והתייחסות לרמות החינוך האחרות תהיה חלקית - בעיקר בפרק שמתייחס לחשיבות ולמהות של השכלה באשר היא. .1..המדינות הנכללות בדו"ח נכון לכתיבת הדו"ח היו חברות בארגון 24 OECDמדינות :אסטוניה ,אוסטריה ,אוסטרליה, איטליה ,איסלנד ,אירלנד ,ארצות הברית ,בלגיה ,בריטניה ,גרמניה ,דנמרק ,דרום קוריאה, הולנד ,הונגריה ,טורקיה ,יוון ,יפן ,ישראל ,לוקסמבורג ,מקסיקו ,נורבגיה ,ניו-זילנד ,סלובניה, סלובקיה ,ספרד ,פולין ,פורטוגל ,פינלנד ,צ'ילה ,צ'כיה ,צרפת ,קנדה ,שבדיה ושוויץ. בנוסף ,מתייחס הדוח לשתי קבוצות של מדינות: :(Indicators of Education Systems Program) INESברזיל ורוסיה -מדינות שאינן חברות ב OECD-אך משתתפות בתוכנית INESשל הארגון. מדינות נוספות החברות ב( G20-ארגון הכלכלות הגדולות בעולם) שאינן חברות ב- OECD- סין ,אינדונזיה ,הודו ,ארגנטינה ,ערב הסעודית ודרום אפריקה. .1.4הצגת הממוצעים ממוצע :)OECD average( OECDממוצע לא משוקלל של כל המדינות מהן ניתן היה להשיג מידע לגבי הנתונים הנדרשים ברמת המערכת הלאומית של כל מדינה .אינו מתייחס לגודל של מערכת החינוך ו/או המדינה עצמה. 5 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי :OEDC Totalממוצע משוקלל של המדינות החברות מהן ניתן היה להשיג מידע. :EU19ממוצע לא משוקלל של 21מתוך המדינות החברות ב .EU -כולל את 25החברות המדינות שהצטרפו לפני :1114אוסטריה ,איטליה ,אירלנד ,בלגיה ,בריטניה ,גרמניה, דנמרק ,הולנד ,יוון ,לוקסמבורג ,ספרד ,פורטוגל ,פינלנד ,צרפת ושבדיה .למדינות האלו נוספות 4מדינות מזרח אירופה שהצטרפו ב :1114-צ'כיה ,פולין ,הונגריה וסלובקיה. סימון מידע חסר :a :מידע לא מתאים/מתייחס למדינה; :cמעט מדי תצפיות לקטגוריה; :m מידע לא זמין; :nשיעור זניח ו/או אפס; :wמידע הוסר לבקשת המדינה; :xהמידע מופיע בעמודה או קטגוריה אחרת [למשל x(2) :מסמל שהמידע מופיע בעמודה 1של הטבלה); ו :~-הממוצע אינו בר השוואה לרמות אחרות של השכלה. .1.5רמות לימודים: א .השכלה ראשונית ( :)Primaryהשכלה יסודית .מתחילה לרוב בגילאים 5-7ונמשכת כ 6-שנים. ב .השכלה שניונית נמוכה ( :)Lower Secondaryהרמה המקבילה לחטיבת הביניים בישראל. אורכת לרוב כ 2-שנים ,ועשויה להיות ממוקדת בהכשרה מקצועית או בהכנה ללימודי המשך. ג .השכלה שניונית גבוהה ( :)Upper Secondaryרמת ביניים המקבילה ללימודי התיכון ולימודי המכינה בישראל .בחלק מהמדינות כוללת את לימודי ההכשרה המקצועית .הגדרה כללית המשתנה מאד ממדינה למדינה. ד .השכלה גבוהה ( :)tertiaryהשכלה על תיכונית או גבוהה .נחלקת לשני סוגים: .Iסוג :Aהשכלה אקדמית ,המכילה מוטיבים תיאורטיים ומקצועיים ,ונמשכת תקופת זמן של 2שנים לפחות .כוללת הכשרה למסלולים מחקריים (תארים מתקדמים). .IIסוג :Bהשכלה מקצועית ,המוכרת בישראל כ"לימודי תעודה" אשר אינם מקנים תואר אקדמי (הנדסאים וטכנאים ,מקצועות פרא-רפואיים וכו'). .3מבוא ב 51-השנים האחרונות ,הגדלת הנגישות להשכלה הגבוהה הייתה מבין הגורמים העיקריים שתרמו לשינויים מרחיקי הלכת במדינות החברות ב .OECD-ב ,2162-כשהוקם הארגון ,רק מעטים זכו להשכלה על-תיכונית ,ואילו כיום רוב האוכלוסייה במדינות הללו משלימה השכלה שניונית ואחד מכל שלושה ימחזיק בתואר אקדמי .לא תמיד ניתן היה למדוד את השינויים הללו במדויק .אך כיום ,השוואות בינלאומיות של הפרמטרים החינוכיים השונים מהוות כלי חשוב בידי הממשלות וארגוני המגזר השלישי .באמצעותם ,ניתן לבחון את מערכת החינוך במדינה אל מול מקבילותיה ,לבדוק את יעילות המדיניות הממשלתית בנושא ולהחליט באופן מושכל על צעדים לשיפור המצב .לפיכך ,מנהל החינוך של ה OECD-משקיע מאמצים רבים באיסוף וניתוח המידע הרלוונטי .נתוני הדו" ח מהווים גם מקור חשוב של מידע לצרכי המחקר האקדמי בתחום ההשכלה הגבוהה .המסמך הנ"ל מבוסס בעיקר על ממצאי הפרסום המקורי. 6 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי פרקי המסמך יבחנו לעומק 2היבטים מרכזיים של מערכת החינוך העולמית .ראשית ,נסקור את התפוקות של מוסדות ההשכלה הגבוהה :שיעור הזכאות והנגישות וכן את ההשפעות הכלכליות והחברתיות של החינוך .שנית ,נסקור את ההשקעה המופנית לחינוך במדינות השונות .לאחר מכן נפרט על נתוני ההשתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה ,תוך התייחסות לסוגי המוסדות, תוכניות הלימודים ובחינת המגמות בקרב הסטודנטים הבינלאומיים .לבסוף ,נסכם את עיקרי הדו"ח תוך התייחסות מפורטת למקומה של ישראל בו. .4תפוקות מוסדות ההשכלה הגבוהה וההשפעה של תהליך הלמידה .4.2השכלה של האוכלוסייה הבוגרת שיעור ההשתתפות בהשכלה גבוהה מהווה מדד להון האנושי וליכולתן של מדינות לעבור תהליכי פיתוח טכנולוגי וכלכלי .בנוסף ,היא מאפשרת לצפות מגמות בשוק התעסוקה ,כמו למשל התחזקות הדרישה לכישורים אנליטיים והכרת מערכות תקשורת מורכבות .המדד מתייחס לאוכלוסיה הבוגרת המשכילה ,ומציג תמונה של מערך הכישורים והידע העומד לרשות המדינות השונות .בעשורים האחרונים ,המגמה הדומיננטית במדינות ה OECD-היא גידול מתמשך בשיעור ההשתתפות בהשכלה הגבוהה .בין השנים 2118-1111חל גידול ממוצע של 1%בשיעור רוכשי ההשכלה הגבוהה בקרב תושבי המדינות הללו. במדינות ה OECD-נמצא כי 17%הינם בעלי השכלה ראשונית או שניונית נמוכה בלבד44% , בעלי השכלה שניונית גבוהה ,ו 21%-בעלי השכלה אקדמית .ההשוואה נעשתה בין שתי קבוצות :גילאים ( 15-24להלן" :צעירים") ,בראשית דרכם בשוק התעסוקה והגילאים 55-64 הנמצאים לקראת פרישה (להלן" :מבוגרים") .לוח 2מתאר את רמת ההשכלה של האוכלוסייה תוך השוואה של שתי קבוצות הגיל .ברוב המדינות ,אחוז הצעירים בעלי ההשכלה השלישונית, גדול יותר מאחוז בעלי ההשכלה השלישונית בקרב המבוגרים .השונות בין המדינות גדולה ונעה בין פער זעום בין הצעירים והמבוגרים (ישראל ,ברזיל וגרמניה) או גדול במיוחד (דרום קוריאה, יפן ואירלנד) .ישראל היא המדינה היחידה שבה אחוז המבוגרים המשכילים הוא גבוה יותר מאשר אחוז הצעירים המשכילים .באופן כללי ,שיעור האקדמאים בישראל הוא גדול (יחסית למדינות OECDאחרות) ,אך היא עלולה לאבד את היתרון הזה בעשורים הבאים ,אודות לתרומה הצפויה הנמוכה יחסית של הדור הצעיר להגדלת שיעור המשכילים .נראה שהגורמים העיקריים לכך הם שיעור ההשתתפות הנמוך של המגזר הערבי והמגזר החרדי במערכת ההשכלה הגבוהה. 7 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי לוח :2אוכלוסיה בעלת השכלה שלישונית (באחוזים) ,על-פי קבוצת גיל1111 , 1 מקורOECD Education At A Glance, 2011: 30 : .4.1נגישות להשכלה גבוהה הדרישה הגוברת לידע במדינות ה OECD-הפכה את רמת ההשכלה השניונית העליונה לדרישה המינימאלית להשתלבות מוצלחת בשוק התעסוקה .כתוצאה מכך ,על אף שלרוב היא איננה מוגדרת כחובה ועל אף הבדלים בטיבה ומטרותיה ,היעדרה יוצר קושי מובהק בהשתלבות בכוח העבודה .מגמה בולטת נוספת בשנים האחרונות היא גידול בסיכוייהן של נשים צעירות להשלים השכלה שניונית גבוהה ,וברב המדינות הם אף גבוהים מאלו של גברים. ככלל ,ההנחה היא כי רוכשי השכלה זו יעברו אל רמת ההשכלה הבאה .לוח 1מציג את שיעור הכניסה להשכלה שלישונית מסוג ( Aמקרב מסיימי השכלה שניונית) במדינות ה OECD-בשנת .1111בלא מעט מדינות ,וביניהן ישראל ,קיים פער גדול מ 11-אחוזים בין בוגרי ההשכלה השניונית לבין המממשים את זכותם והנכנסים להשכלה שלישונית .Aצריך לציין כי בחלק ניכר מהמדינות הללו (וביניהן ישראל) מסיימי ההשכלה השניונית הגבוהה יכולים להיכנס גם ללימודי השכלה מקצועית (שניונית .)B 1 בנוגע לרוסיה ,שנת ההתייחסות היא .2002 8 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי לוח :1שיעור כניסה להשכלה גבוהה מסוג Aמקרב מסיימי השכלה שניונית1111 , מקורOECD Education At A Glance, 2011:47 : לוח 2מציג את שיעור הכניסה להשכלה שלישונית בשנים 2115ו .1111-בין השנים הללו ,חל גידול ממוצע של כ 15-אחוזים בשיעור הכניסה להשכלה שלישונית מסוג ( Aלימודים אקדמיים) במדינות ,OECDבעוד ששיעור הכניסה להשכלה שלישונית מסוג ( Bלימודי תעודה) כמעט ולא השתנה .מגמות דומות התרחשו גם בישראל .המאפיין הייחודי של ישראל הוא חציון הכניסה למערכת ההשכלה השלישונית ,הגבוה משמעותית מהקיים במדינות OECDאחרות ( 12.7לעומת .)11.5שירות החובה בצה"ל הוא הגורם הברור להבדל הזה ,הגורר בעקבותיו גם עיכוב בסיום הלימודים (הגיל החציוני לסיום הלימודים בישראל הוא ,17ואילו במדינות ה OECD-עומד על )15 ובכניסה לשוק העבודה .בהתבסס על המגמות הנוכחיות ,ניתן לשער כי 51%מהצעירים במדינות ה OECD-ילמדו במהלך חייהם בתוכניות המקנות השכלה אקדמית (שלישונית (Aו21%- נוספים ילמדו בתוכניות הכשרה מקצועית (שלישונית .)B 9 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי לוח :2שיעור הכניסה להשכלה שלישונית 2115 ,ו1111- 2 מקורOECD Education At A Glance, 2011: 308 : .4..זכאות להשכלה גבוהה המדד המשלים של נגישות להשכלה גבוהה הוא שיעור המשתתפים במערכת אשר מסיימים את הלימודים ונמצאים זכאים לתעודות האקדמיות ותעודות ההכשרה בסופם .הגידול שנצפה במדד זה בשנים האחרונות נובע מדרישה גוברת לידע בשוק התעסוקה והגדלת הנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה .במדינות אירופה תורמים לגידול גם שינויים מבניים של האחדה שמקורם בתהליך בולוניה .חשוב לציין עם זאת ,כי התהליך הזה עדיין לא הביא להאחדה מלאה .כך למשל ,קיימים הבדלים משמעותיים הן מבחינת משך הלימוד לתואר והן בנוגע להפרדה בין תואר ראשון לתארים מתקדמים. במהלך 24השנים האחרונות חל גידול במספר הזכאים להשכלה גבוהה מסוג Aבקרב מדינות ה ,OECD-וכיום הוא עומד על ( 28%ראו לוח .)4כ 22%-צפויים להיות זכאים לתואר שני/תואר ראשון נוסף 1.6% .מהם צפויים להמשיך וללמוד תארי מחקר מתקדמים (דוקטורט). שיעור המסיימים את הלימודים האקדמיים (השכלה שלישונית )Aבישראל עומד על ,27.4% נמוך במעט מממוצע מדינות ה .OECD-טווח הזכאות במדינות השונות גדול יחסית ,ונע בין 21% (מקסיקו) ל( 62%-סלובקיה) .סלובקיה ,איסלנד ודנמרק הן שרשמו את העלייה המשמעותית ביותר בין 2115ל .1111-חשוב לציין כי בחלק מהמדינות ,כמו אוסטרליה וניו-זילנד הנתונים מעוותים בשל מספר גבוה של תלמידים בינלאומיים הלומדים בהן .היחס בין אחוז הגברים הזכאים להשכלה הגבוהה לאחוז הנשים ,משתנה משמעותית ממדינה למדינה .כך למשל באיסלנד 42% ,מהנשים סיימו את לימודיהן האקדמיים לעומת 24%מהגברים ,ואילו בישראל ובשוויץ ,אחוז הגברים מסיימי המערכת עולה על אחוז הנשים. 2 בנוגע לאוסטרליה ,ארה"ב ,בריטניה ,ישראל ,צ'כיה ,הונגריה ,אירלנד ,ספרד ומקסיקו שנת ההתייחסות היא ( 1111ולא .)2115 01 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי לוח :4בוגרי השכלה גבוהה מסוג Aומסוג Bבשנים 2115ו( 1111-בפעם הראשונה) מקורOECD Education At A Glance, 2011:63 : תכניות לימודים במוסדות ההכשרה המקצועית מוכוונות יותר לשוק התעסוקה ,ורוב המסיימים אותן אינם מיועדים להמשיך ללימודים אקדמיים .בנוסף ,אלו תכניות קצרות באופן יחסי, הנמשכות 1-2שנים .בקרב מדינות ה OECD-נמצאו 16מדינות בעלות מידע בר השוואה בנוגע לשיעור הזכאים ,כאשר הממוצע עומד על .21%רק בחלק מהמדינות מדובר בנתח משמעותי משוק ההשכלה הגבוהה ,כמו למשל בקנדה ,אירלנד ,יפן ,ניו זילנד וסלובניה. .4.4השפעת ההשכלה על שוק התעסוקה מדד זה בוחן את מהות הקשר בין השכלה לבין השתלבות בשוק התעסוקה .בקרב כל מדינות ה OECD-נמצא כי לבעלי תואר אקדמי יכולת השתלבות גבוהה בשוק התעסוקה ביחס לחסרי תואר שכזה (לוח .)4ההשכלה הגבוהה משפרת הן את סיכויי ההשתלבות בשוק העבודה והן את הסיכוי לשמור על משרה בתקופות של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה .כתוצאה ,אדם משכיל יותר הוא בעל סיכויים פחותים להימצא במעגל האבטלה .במדינות ה OECD-ממוצע המועסקים בקרב בעלי תואר אקדמי עומד על .84%בקרב בוגרי ההשכלה השניונית הגבוהה, הממוצע הוא ,74%ואילו בקרב אלו שלא השלימו השכלה שניונית גבוהה הממוצע הוא 56% בלבד .ההבדלים בשיעורי התעסוקה בין גברים לנשים ,רבים יותר בקרב קבוצות המשכילות פחות .שיעור המועסקים "האקדמאיים" בישראל אינו שונה בהרבה מהמצב במדינות OECD אחרות ( ,)81%אך סיכוייהם של אלו שלא השלימו השכלה אקדמית להשתלב בשוק העבודה נמוכים באופן משמעותי מאלו שכן עשו זאת ,וכן נמוכים מממוצע ה( OECD-רק ,44%בנוגע לאלו שלא השלימו השכלה שניונית גבוהה). 00 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי לוח :4שיעור המועסקים בגילאים 15-64לפי רמת השכלה1111 , מקורOECD Education At A Glance, 2011:116 : .4.5יתרונות כלכליים של השכלה מדד זה מתייחס ליחס בין רמת ההשכלה ובין רמת ההכנסה הצפויה לבוגרים המשתלבים בשוק התעסוקה .במונחים כלכליים ,רכישת השכלה היא השקעה כספית ,ורמת ההכנסה הצפויה היא הרווח הצפוי ממנה .בשל כך ,ניתן לראות את המשוואה הזו גם במונחים של היצע וביקוש. לפיכך ,מדד זה מספק מידע חשוב על הקשר שבין מערכת ההשכלה ובין שוק התעסוקה. הקשר החיובי בין רמת ההשכלה ורמת ההכנסה קיים בכל המדינות שנבדקו (מלבד נורווגיה). היתרון הכלכלי הגדול ביותר הוא של השכלה גבוהה (שלישונית ,)Aלאחר מכן של הכשרה מקצועית (שלישונית (Bולבסוף להשכלה תיכונית .במדינות רבות ,ההשקעה הכספית הנדרשת לרמות ההשכלה הגבוהות ביותר מובילה לרווחים המצדיקים אותה .במרבית מדינות ,OECDאדם בעל השכלה שלישונית יכול לצפות להרוויח יותר מ 51%-מאשר מי שאינו בעל השכלה אקדמית .פער זה אף מתרחב עם הגיל .חשוב לציין כי בכל רמות ההשכלה ,הנשים משתכרות פחות מגברים .בקרב הגברים ההבדל המשמעותי ביותר בהכנסות הוא בברזיל ,הונגריה ,צ'כיה ויוון :בעל תואר אוניברסיטאי במדינות הללו ירוויח כ 81%-יותר מאשר אדם בעל השכלה שניונית גבוהה .גם בישראל ,הגברים והנשים בעלי התואר האקדמי משתכרים משמעותית יותר, כפי שמראה לוח .5 02 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי לוח :5הכנסה יחסית לפי רמת השכלה ומגדר1111 , 3 מקורOECD Education At A Glance, 2011:140 : .4.6השפעות חברתיות של חינוך בשנים האחרונות הולך וגובר העניין המחקרי בהיבטים הלא-חומריים של הצלחה כדוגמת שביעות רצון ,בריאות ומעורבות חברתית .המדד מתייחס להשפעה של רכישת השכלה על התפיסה החברתית העצמית של פרטים .ראשית ,נבדק דיווח עצמי בנוגע לשביעות הרצון 3 כבסיס להשוואה נקבעה ההכנסה הממוצעת ברמת ההשכלה שניונית גבוהה= .211 03 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי מהחיים ביחס לרמת ההשכלה של הפרט (לוח .)6במרבית המדינות ,בנוגע לבני 15עד 64קיים קשר חיובי בין השכלה לבין שביעות רצון מהחיים .עוד נמצא כי התוצאות מושפעות במידה מועטה בלבד מגיל וקבוצות אוכלוסיה .רמת הכנסה של משק הבית ,לעומת זאת ,משפיעה במידה רבה יותר על הקשר בין השכלה והנתונים החברתיים .אולם ,גם במקרה זה ,כאשר מקזזים את השפעת המשתנה ,כלומר עורכים את ההשוואה בין פרטים בני אותה רמת ההכנסה, נמצא כי היחס החיובי בין השכלה ונתונים חברתיים נשמר .ההנחה היא כי ההסבר נעוץ בכישורים קוגניטיביים וחברתיים-רגשיים הנרכשים באמצעות חינוך ,ובהמשך משפיעים על התוצאות החברתיות .בממוצע 76% ,מקרב המבוגרים בעלי ההשכלה השלישונית בקרב מדינות OECDמעידים על שביעות רצון מהחיים ,לעומת 67%ו 58%-ברמות ההשכלה הנמוכות יותר .גם בישראל מתקיים הקשר הנ"ל. לוח :6אחוז המבוגרים בעלי שביעות רצון מהחיים ,לפי רמות ההשכלה1111 , מקורOECD Education At A Glance, 2011:192 : בנוסף ,רכישת ההשכלה מסייעת לבני האדם לפתח תחושה מוגברת של אזרחות השתתפותית ולקבל החלטות מושכלות בנושאים פוליטיים .הדבר מתבטא בקשר החיובי הקיים בין רמת ההשכלה לבין ההשתתפות האלקטורלית (הצבעה בבחירות ברמה הארצית) .הקשר מתקיים בכל המדינות שנסקרו ,מלבד דרום קוריאה .בממוצע 87% ,מאזרחי מדינות OECDבעלי ההשכלה השלישונית הצביעו בבחירות האחרונות ,לעומת 74%מאזרחים שהשכלתם מתחת לרמה השניונית .בישראל 82% ,מבעלי ההשכלה השלישונית מצביעים ,לעומת 78%ו76%- ברמות ההשכלה הנמוכות יותר .הקשר הזה לא מושפע ממשתני הגיל והמגדר. 04 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי לוח :7אחוז המבוגרים המצביעים בבחירות ,לפי רמות ההשכלה1111 , מקורOECD Education At A Glance, 2011:194 : .5השקעה בחינוך השקעה של כסף ציבורי ופרטי מלמדת על מיקומו של תחום מדיניות מסוים על סדר היום הציבורי ועל חשיבותו בעיני ממשלות ואזרחים כאחד .ההנחה הבסיסית היא שככל שהנושא חשוב יותר ,יבחרו להשקיע בו כמות גדולה יותר של משאבים .בנוסף ,מעיד גודל ההשקעה על הביקוש למוצר זה .להלן יוצגו כמה מדדים המעניקים תמונה של ההשקעה במוסדות חינוך ובתלמידים תוך השוואה לסך המשאבים הכולל של כל מדינה. .5.2השקעה של מוסדות חינוך לתלמיד המדד מספק הערכה לגבי סכום הכסף המושקע בכל תלמיד על-פי מדינות ,החל מבית הספר היסודי ועד מערכת ההשלכה הגבוהה .הגורמים המרכזיים (שירותי ליבה) המרכיבים את הסכום המושקע הם משכורות המורים והסדרי פנסיה ,עלות חומרים ומבני הוראה ,מספר התלמידים והוצאות מחקר ופיתוח ( .)R&Dלוח 8מציג את ההשקעה השנתית הממוצעת בתלמיד בקרב מדינות ה OECD-בשנת .1118ההוצאה הממוצעת (לכל רמות ההשכלה) במדינות הללו הייתה 4.$8,822בישראל ,ההוצאה השנתית לתלמיד (בכל רמות ההשכלה) נמוכה באופן יחסי למדינות שנבדקו ועומדת על .$6,885 לוח :8הוצאה שנתית לתלמיד להשכלה ראשונית עד גבוהה1118 , 4 הסכומים מתייחסים לדולר אמריקאי ומותאמים ליכולת קנייה על מנת ליצור בסיס השוואה. 05 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי מקורOECD Education At A Glance, 2011:206 : לוח 1מציג א ת ההוצאה השנתית לתלמיד במוסדות ההשכלה הגבוהה (השלישונית) בשנת .1118בשנה זו ,ההוצאה הממוצעת לסטודנט במדינות ה OECD-הייתה .$13,717בישראל, ההוצאה השנתית לסטודנט נמוכה מעט מממוצע ה OECD-למדינות שנבדקו ועומדת על .$21,568ההשקעה השנתית לתלמיד בהשכלה השלישונית גבוהה משמעותית מההוצאה השנתית ברמות ההשכלה הנמוכות יותר .מאפיין בולט נוסף של ההוצאה של ההשכלה השלישונית הוא מרכזיות מרכיב המחקר והפיתוח בסך ההוצאה. לוח : 1הוצאה שנתית לתלמיד במוסדות להשכלה גבוהה (לכל השירותים)1118 , מקורOECD Education At A Glance, 2011:209 : 06 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי בשל המגוון הגדול של תכניות לימודים והשונות בין מבנה הלימודים ממדינה למדינה ,נכון יותר לערוך השוואה ביניהן לגבי ההוצאה הכוללת על הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה .כך, למשל ,יכולה ההוצאה הכוללת על השכלה גבוהה בשתי מדינות להיות דומה ,אך מספר השנים אותן מבלים הסטודנטים בלימודים וההוצאה השנתית עבורם ישתנה .בשל משך השנים הנדרשות ללימודים ,נוטה להיות ההוצאה על הכשרה מקצועית (שלישונית סוג )Bנמוכה יותר בהשוואה להשכלה גבוהה (שלישונית סוג .)Aלוח 21מציג את ההוצאה השנתית במכפלת משך הלימודים המשוער בשנים .החלוקה של העמודות למקטעים מסמלת את מספר השנים הממוצע הדרוש לסיום הלימודים .כל מקטע מסמל את ההוצאה הממוצעת .הגובה הכולל של העמודות מציין את ההוצאה הרב-שנתית המצטברת .כצפוי ,המדינות בהם הסטודנטים נמצאים במוסדות ההשכלה גבוהה מספר רב של שנים (כדוגמת שוודיה ודנמרק) הן שיאניות ההוצאה המצטברת. ההוצאה המצטברת לסטודנט במדינות ה OECD-עומדת על .$57,775בישראל ,שבה מרבית הסטודנטים אינם מאריכים את לימודיהם מעבר לשלוש שנים ,ההוצאה המצטברת עומדת על .$41,241 לוח :21הוצאה מצטברת של מוסדות השכלה גבוהה לסטודנט בתקופת הלימודים המשוערת, 2008 מקורOECD Education At A Glance, 2011:212 : לוח 22מציג את השינוי במספר הסטודנטים והשינוי בהוצאה לסטודנט במוסדות להשכלה שלישונית בין השנים 1111ו .1118-בכל מדינות ה OECD-חל גידול במספר הסטודנטים בין השנים הללו .בממוצע ,חל גידול של .14%גידול בשיעור דומה ( )15%נרשם גם בישראל .גם בהוצאה הכללית חל גידול בכל מדינות ה 41%( OECD -בממוצע) וכן בישראל ( .)21%ההבדל בולט כאשר משווים את שינוי ההוצאה לסטודנט במדינות השונות .ברוב מדינות ה,OECD- ההוצאה לסטודנט גדלה בין השנים הללו (בשיעור ממוצע של )24%ואילו במיעוטן קטנה. 07 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי בישראל למשל ,ההוצאה לסטודנט קטנה בשיעור של כ ,21%-הפוך מהמגמה הכללית ב- .OECD לוח :22שינוי במספר הסטודנטים וההוצאה לסטודנט במוסדות להשכלה שלישונית 1111 ,ו- 1118 מקורOECD Education At A Glance, 2011:214 : .5.1הוצאה על חינוך ביחס לתוצר המקומי הגולמי לוח 21מציג את ההוצאה היחסית של מדינות על מוסדות החינוך ,מתוך התוצר המקומי הגולמי (להלן :תמ"ג) ,דהיינו הסך הכולל של הסחורות והשירותים שמיוצרים בהן .ההשקעה במוסדות החינוך כאחוז מתוך התמ"ג מבטאת ,בין היתר את מיקום הנושא בסדר העדיפויות של מדינות ביחס למשאבים הקיימים שלהן .במדד זה נכללות הוצאות על כלל המוסדות הציבוריים והפרטיים להשכלה יסודית ,תיכונית וגבוהה .בנוסף ,נכללות הוצאות שאינן למטרות הוראה בלבד ,כגון שירותים נלווים לתלמידים ומשפחות המסופקים על-ידי מוסדות חינוך ,כגון דיור ותחבורה .בשל כך ,הן לא כוללות הוצאות פרטיות כגון עזרי לימוד ומגורים המושתות על פרטים ומשפחות .בשנת ,1118מדינות OECDהוציאו 6.2%מהתמ"ג בממוצע על מוסדות החינוך .גם בשנת ,1111אחוז ההוצאה הממוצע היה דומה .בישראל אחוז ההוצאה החינוכית מהתמ"ג פחת בשנים הללו ( 7.22%בשנת 1118לעומת 7.6%בשנת .)1111 08 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי לוח :21הוצאה על מוסדות החינוך כאחוז מהתמ"ג 1111 ,ו1118- מקורOECD Education At A Glance, 2011:224 : מתוך הסכום הכולל ,ההוצאה הציבורית היא החלק המכריע ברוב המדינות ברמות ההשכלה הראשונית והשניונית .במימון ההשכלה הגבוהה חלקה של ההוצאה הציבורית נמוך יותר ,אך היא עדיין מהווה את החלק הארי של מימון המערכת במרבית מדינות ה .OECD-השקעה פרטית נחשבת כהוצאה של פרטים ,גופים עסקיים ומקורות פרטיים אחרים ,וברוב המדינות החלק הגדול ביותר מגיע מיחידות משפחה .נתונים אלו מעידים על כך שברוב המדינות ,השקעה פרטית בהשכלה גבוהה נתפסת כמוצדקת ,וזאת בתנאי שמימון ציבורי עומד לרשות מי שידם אינה משגת לרכוש אותה בכוחות עצמם .ניתן לראות כי השונות בין המדינות בחלוקת ההוצאות גדולה .במדינות הנורדיות (למשל איסלנד ודנמרק) ההוצאה הפרטית זניחה יחסית (1.2% מהתמ"ג בשני המדינות) לעומת ההוצאה הציבורית ( 2.1%ו 2.6%-בהתאמה) .לעומת זאת בדרום קוריאה וארה"ב ,ההוצאה הפרטית מהווה את המרכיב המשמעותי ביותר מסך כל ההוצאה .נכון ל ,1118-בישראל ההוצאה הפרטית מהווה 1.7%מהתמ"ג וההוצאה הציבורית .1.1% לוח :22ההוצאה (הפרטית והציבורית) על מוסדות ההשכלה השלישונית כאחוז מהתמ"ג1118 , מקורOECD Education At A Glance, 2011:227 : 09 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי לוח 24מציג את השינוי ביחס שבין ההוצאה הפרטית על מוסדות ההשכלה השלישונית להוצאה הציבורית ,במדינות ה .OECD-ניתן כי לראות כי במדינות שבהן ההוצאה הפרטית מהווה את החלק הארי מכלל ההוצאה (למשל צ'ילה ,קוריאה ויפן) חלה עלייה נוספת במרכיב ההוצאה הפרטית .כאמור ,במרבית מדינות ה OECD-ההוצאה הציבורית היא המהווה את החלק המשמעותי ביותר מכלל ההוצאה ,אולם גם בהן חלה מגמה של עלייה במרכיב ההוצאה הפרטית .בשנת 1111ההוצאה הפרטית היוותה 14.5%מכלל ההוצאה במדינות OECD (בממוצע) ואילו בשנת 1118עלה מרכיב זה ל .11.2%-בישראל ,בשנת 1111ההוצאה הפרטית היוותה 42.5%מכלל ההוצאה ,בשנת ;46.1% -1115ואילו בשנת .48.7% – 1118אנו רואים כי יחס ההוצאה הפרטית מכלל ההוצאה על מוסדות ההשכלה השלישונית בישראל הוא גבוה משמעותית מממוצע ה.OECD- לוח :24אחוז ההוצאה הפרטית על מוסדות ההשכלה השלישונית 1118 ,1115 ,1111 , מקורOECD Education At A Glance, 2011:238 : 5.3כמה משלמים על השכלה גבוהה וסובסידיות קיימות לוח 25מציג את גובה שכר הלימוד הממוצע במוסדות ציבוריים להשכלה גבוהה מסוג .Aכמו כן ,הלוח מציג את שיעורי הכניסה לאוניברסיטאות (מסך הזכאים ללמוד במסגרת זו) .נתון נוסף המופיע ליד שם המדינה הוא ההוצאה השנתית הממוצעת לסטודנט (בדולר אמריקאי ,מותאם ליכולת הקנייה) .הנתונים המוצגים מבוססים על שנת הלימודים 1118/1ומתייחסים לשכר הלימוד שנגבה מסטודנטים אזרחי המדינה הלומדים בתוכנית לימודים מלאה. כיוון שבמהלך העשור האחרון חלו רפורמות בשכר הלימוד ברבות ממדינות ה ,OECD-עשויים להיות פערים בין המוצג בלוחות ובין המצב כיום .השינויים המרכזיים הם התחלה של גביית שכר לימוד (לוקסמבורג ובחלק מהמדינות הפדרטיביות של גרמניה) ,העלאה חדה של שכר הלימוד (איטליה ,אוסטריה ,פורטוגל ובריטניה) ,העלאת שכר הלימוד הנגבה מסטודנטים זרים בלבד (דנמרק ,אירלנד וסלובקיה) ,וביטול שכר הלימוד לאזרחים (אירלנד) .מלוח 25עולה כי לא קיים קשר חד-משמעי בין גובה שכר הלימוד הנגבה ,ההשקעה לתלמיד והנגישות להשכלה 21 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי הגבוהה .כך למשל ,בקרב המדינות ששכר הלימוד בהן נמוך מאוד או אפסי ,ישנם הבדלים משמעותיים באחוז הכניסה לאוניברסיטאות (בין 25%ל .)77%-זאת ועוד ,גם במדינות בהן שכר הלימוד גבוה יחסית ,ישנה שונות גדולה בין נגישות גבוהה (כדוגמת ארה"ב) ונמוכה (כדוגמת שוויץ ומקסיקו) .ניתן לשער כי ישנם משתנים שונים המשפיעים על אופי הקשר שבין גובה שכר הלימוד ,ההשקעה לתלמיד והנגישות להשכלה הגבוהה. לוח :25שכר לימוד במוסדות השכלה גבוהה1111 , 5 מקורOECD Education At A Glance, 2011:258 : 5 הודגשו המדינות שבהם שכר הלימוד מתייחס למוסדות הציבוריים ,אך יותר משני שליש מהסטודנטים לומדים במוסדות פרטיים .בסוגריים ליד שם המדינה מצוינים אחוז הכניסה לאוניברסיטאות וההוצאה לכל סטודנט ,בדולרים. 20 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי לוח 26מציג את הסובסידיות הציבוריות המועברות לסטודנטים ובני משפחותיהם ,וביניהן מלגות ,מענקים ,הלוואות ,דמי מחייה ותרומות .הסך הכולל של הסובסידיות הללו מהווה 12% בממוצע מסך ההוצאה הציבורית על השכלה גבוהה במדינות ה .OECD-המדינות שמשקיעות הכי הרבה בסובסידיות) הן צ'ילה ( 55.6%מכלל ההוצאה הציבורית) ובריטניה (.)52.1% בישראל ההוצאה היא 22%בלבד מכלל ההוצאה הציבורית על השכלה הגבוהה. לוח :26סובסידיות ציבוריות להשכלה גבוהה1118 , מקורOECD Education At A Glance, 2011:264 : למרות ההבדלים הרבים בין המדינות שנבדקו ,נמצאו 4מודלים עיקריים של מבנה שכר הלימוד והסובסידיות לסטודנטים: א .שכר לימוד אפסי או מינימאלי ומערכת סיוע נדיבה: מודל זה מאפיין את מדינות סקנדינביה – נורבגיה ,שבדיה ,דנמרק ,איסלנד ופינלנד. במדינות הללו ,שכר הלימוד במוסדות הציבוריים נמוך מאוד או אפסי .בהתאם לכך ,שיעור הכניסה להשכלה הגבוהה במדינות האלו עומד על .61%לצד זאת ,קיימת מערכת סיוע נדיבה ומקיפה של הלוואות ,מענקים ומלגות ,ממנה נהנים 55%מכלל הסטודנטים ,וביניהם גם הסטודנטים הלומדים במוסדות הציבוריים .בהתאמה ,שיעור ההוצאה על השכלה גבוהה של המדינות הללו גבוה באופן יחסי. 22 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי ב .שכר לימוד גבוה ומערכת סיוע רחבה: במדינות אוסטרליה ,קנדה ,הולנד ,ניו זילנד וארצות הברית המחסום העיקרי בפני נגישות להשכלה גבוהה הוא שכר לימוד גבוה באופן יחסי – מעל .$2,511ברם ,הסובסידיות מהן נהנים מעל ל 75%-מהסטודנטים (באוסטרליה ,הולנד ,ניו זילנד וארצות הברית ,להן נמצאו נתונים) מסייעות לאזן אותו ,וכתוצאה שיעור הכניסה אל המערכת עומד על - 61%מעל לממוצע .OECD ג. שכר לימוד גבוה ומערכת סיוע לא מפותחת: ביפן ודרום קוריאה שכר הלימוד הוא גבוה באופן יחסי (מעל )$4,511וכן מערכת הסיוע לסטודנטים מפותחת פחות ,בהשוואה לשני המודלים הקודמים .אי לכך ,במדינות הללו שיעור ההוצאה הציבורית על ההשכלה הגבוהה נמוך באופן יחסי .הנטל הפיננסי על הסטודנט ו/או משפחתו במדינות הללו הוא משמעותי .שיעור הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה (שלישונית ) Aביפן הוא 41%ובקוריאה .72% ד .שכר לימוד נמוך ומערכת סיוע לא מפותחת: המודל הזה מאפיין את מדינות אירופה הנותרות -אוסטריה ,בלגיה ,צ'כיה ,צרפת ,אירלנד, איטליה ,פורטוגל וספרד .במדינות הללו ,החסמים הכספיים בפני הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה הם נמוכים למדי וכך גם הסובסידיות לסטודנטים ,שמכוונות בעיקר למגזרי אוכלוסייה ספציפיים .שיעור הכניסה אל המערכת במדינות הללו הוא נמוך באופן יחסי ועומד על .51%לעומת זאת ,שיעור הכניסה אל מערכת ההכשרה המקצועית (שלישונית )Bמפצה על כך. לסיכום ,נראה כי מערכות הסיוע ללומדים במערכת ההשכלה הגבוהה ,במדינות OECDהשונות נבדלות זו מזו ,ב עיקר ביחס בין סבסוד ישיר של מוסדות ההשכלה ,מענקים לסטודנטים או הלוואות .במדינות אלו מתנהלים ויכוחים מתמשכים סביב השאלה מהי הדרך הטובה ביותר לתמוך במערכת חשובה זו. .5.4ניצול ההוצאה לחינוך המדד מציג את התפלגות ההוצאה החינוכית .ההוצאה הזו מושפעת מגורמים שונים :משכורת עובדי ההוראה והעובדים המנהליים ,תשתיות ,מחקר ופיתוח ועוד .במרבית מדינות ,OECDיותר מ 71%-של ההוצאה החינוכית (לא כולל ההשכלה הגבוהה) מופנה לתשלום שכר המורים. לעומת זאת ,מוסדות ההשכלה הגבוהה מאופיינים ע"י הוצאה גדולה יחסית המופנית לצרכי מחקר ופיתוח. לוח 17מציג את ההוצאה על מערכת ההשכלה הגבוהה כאחוז מהתמ"ג והתפלגות ההוצאה לפי שירותי ליבה חינוכיים (הוראה ,חומרי לימוד וכדומה) ,שירותים נלווים (רווחת הסטודנטים: תחבורה ,מעונות ועוד) וההוצאה למחקר ופיתוח .החלוקה הזו מעידה על טיב השירותים החינוכיים בכל מדינה :איכות ההוראה ,מצב התשתיות והיכולת להסתגל לשינויים בדפוסי הביקוש להשכלה הגבוהה .ניתן לראות כי קיימים הבדלים משמעותיים בין רמות ההוצאה המופנית למחקר ופיתוח במדינות השונות .הדבר יכול להסביר חלק מההבדלים ברמות ההוצאה 23 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי הכללית על מערכת החינוך הגבוהה במדינות השונות .ההוצאה הממוצעת במדינות הOECD- עומדת על 2.5%מהתמ"ג .בישראל ההוצאה על ההשכלה הגבוהה היא 2.6%מהתמ"ג. לוח :27ההוצאה על ההשכלה הגבוהה כאחוז מהתמ"ג1118 , מקורOECD Education At A Glance, 2011:272 : .6נגישות ,השתתפות והתקדמות בהשכלה אוכלוסייה משכילה הכרחית לפיתוח כלכלי וחברתי של מדינה .לפיכך ,למדינות השונות יש אינטרס ברור בהגדלת הנגישות למערכת החינוך והגדלת שיעור ההשתתפות בה .גם ברמת הפרט ,קיים קשר בין השכלה גבוהה לנגישות מוגברת לתעסוקה והכנסות גבוהות .במרבית מדינות ,OECDהרוב המוחלט של האוכלוסייה נהנה מנגישות להשכלה ראשונית ושניונית (21 שנות לימוד) .במרבית מדינות ,OECDהמוסדות הציבוריים נהנים מדומיננטיות מוחלטת ברמות הראשונית והשניונית (מעל 85%מהלומדים) .ברוב מדינות ,OECDמדיניות מכוונת הצליחה להגדיל את שיעורי ההשתתפות במערכת ההשכלה הגבוהה .גידול משמעותי ביותר ניכר בצ'כיה ,יוון והונגריה ,שבעבר דורגו בתחתית סולם הנגישות להשכלה האקדמי מקרב מדינות .OECD .6.2סטודנטים לפי מוסד ותוכנית הלימודים לוח 28מציג את ההתפלגות הלומדים במוסדות ההשכלה הגבוהה (סוג Aוסוג )Bלפי סוג המוסד (ציבורי/פרטי בפיקוח ממשלתי/פרטי עצמאי) ולפי אופי תוכנית הלימודים 24 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי (מלאה/חלקית) .מוסד ציבורי מוגדר כמוסד התלוי לחלוטין במדינה הן מבחינת המימון והן מבחינת קבלת ההחלטות במוסד .לעומת זאת ,מוסד פרטי הוא מוסד שאיננו מנוהל במישרין ע"י רשות ממשלתית או שמרבית הנציגים בגוף המנהל של המוסד אינם ממונים ע"י המדינה. ההפרדה בין פרטי מפוקח לעצמאי קשורה אך ורק למידת המימון של המדינה את המוסדות. מוסד מפוקח מוגדר ככזה שמקבל יותר מ 51%-מהמימון שלו מהמדינה. בשונה מהמתרחש ברמות הראשונית והשניונית ,ברמת ההשכלה הגבוהה ,המוסדות הפרטיים ממלאים תפקידים יותר חשובים .בבריטניה למשל ,כלל ההשכלה הגבוהה מסופקת באמצעות מוסדות פרטיים המפוקחים ע"י הממשל .גם בישראל ,רוב הסטודנטים נקלטים במוסדות הפועלים במבנה זה ( 77%השכלה גבוהה אקדמית 66% ,השכלה מקצועית ולימודי תעודה). יוון ,אירלנד טורקיה ,מקסיקו וחלק מהמדינות הנורדיות הן מבין המדינות שבהן מרבית ההשכלה הגבוהה הינה ציבורית. לוח :28הסטודנטים לפי סוג המוסד ותוכנית הלימודים1111 , תוכנית הלימודים השכלה שלישונית Aותלמידי מחקר תוכנית מלאה גברים ונשים תוכנית מלאה גברים ונשים פרטי עצמאי פרטי בפיקוח ממשלתי )(11 )(6 )(5 ציבורי גברים ונשים פרטי עצמאי )(12 חלקית פרטי בפיקוח ממשלתי גברים ונשים השכלה שלישונית B השכלה שלישונית Aותלמידי מחקר השכלה שלישונית B ציבורי חלקית סוג המוסד )(1 מדינות OECD 84.2 אוסטרליה אוסטריה )(2 )(4 )(3 )(8 )(7 a 96.2 11.8 4.0 29.5 70.5 51.9 48.1 3.8 84.8 )x(2 29.7 70.3 m m m m )x(5 15.2 m 55.8 44.2 בלגיה 17.1 82.9 37.6 62.4 m 58.2 41.8 m m קנדה 18.1 81.9 24.3 75.7 m m m m 8.9 צ'ילה m m m m 47.8 23.2 29.0 88.5 2.6 צ'כיה 3.0 97.0 11.1 88.9 12.9 a 87.1 2.4 30.3 67.3 9.3 90.7 37.2 62.8 n 1.8 98.2 0.6 0.5 98.9 דנמרק 14.0 86.0 10.3 89.7 8.6 91.2 0.2 36.5 16.9 46.6 אסטוניה 43.8 56.2 a 100.0 a 16.3 83.7 a n 100.0 פינלנד m m m m 14.2 0.8 85.0 21.6 8.4 70.0 צרפת 4.8 95.2 12.3 87.7 )x(5 5.4 94.6 )x(2 42.5 57.5 גרמניה a 100.0 a 100.0 a a 100.0 a a 100.0 37.0 63.0 27.8 72.2 a 13.6 86.4 a 45.8 54.2 הונגריה 24.5 75.5 68.9 31.1 n 20.5 79.5 n 69.5 30.5 איסלנד 12.5 87.5 32.3 67.7 3.4 a 96.6 2.4 a 97.6 אירלנד 18.4 81.0 a 100.0 13.3 77.4 9.3 a 66.4 33.6 ישראל a 100.0 a 100.0 7.6 a 92.4 12.8 a 87.2 איטליה יוון 25 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי 9.3 90.7 3.1 96.9 75.4 a 24.6 92.2 a 7.8 יפן m m m m 75.4 a 24.6 96.7 a 3.3 קוריאה m m m m m m m m m m a 100.0 a 100.0 34.1 a 65.9 4.5 a 95.5 14.4 85.6 65.5 34.5 m a m m a m 40.5 59.5 60.6 39.4 0.9 2.6 96.5 9.8 30.8 59.4 ניו זילנד 30.6 69.4 44.4 55.6 )x(5 14.2 85.8 )x(2 56.8 43.2 נורווגיה 55.3 44.7 29.6 70.4 33.4 a 66.6 25.1 a 74.9 פולין m m m m 24.3 a 75.7 3.0 a 97.0 פורטוגל 37.9 62.1 24.0 76.0 13.3 n 86.7 n 18.1 81.9 סלובקיה 25.1 74.9 46.5 53.5 3.4 5.0 91.6 15.4 4.4 80.2 סלובניה 28.7 71.3 4.1 95.9 10.3 n 89.7 5.7 14.6 79.7 ספרד 52.6 47.4 8.4 91.6 n 6.9 93.1 n 41.6 58.4 שוודיה 10.7 89.3 72.6 27.4 1.6 3.1 95.3 30.7 35.3 34.0 שוויץ n 100.0 n 100.0 6.6 a 93.4 3.6 a 96.4 טורקיה 25.1 74.9 75.6 24.4 n 100.0 a n 100.0 a 34.5 65.5 52.7 47.3 28.5 a 71.5 20.9 a 79.1 ארה"ב 21.3 78.7 28.6 71.4 15.3 14.0 70.7 17.7 20.7 61.6 ממוצע OECD 22.4 77.6 24.8 75.2 8.2 15.7 76.2 7.8 20.4 71.8 ממוצע E21 48.1 51.9 6.4 93.6 20.2 a 79.8 24.2 17.1 58.7 ארגנטינה m m m m 72.5 a 27.5 85.0 a 15.0 ברזיל 24.1 75.9 29.7 70.3 m m m m m m סין n 100.0 n 100.0 m m m m m m הודו a 100.0 a 100.0 61.7 a 38.3 52.1 a 47.9 אינדונזיה 49.2 50.8 30.1 69.9 16.9 a 83.1 4.8 a 95.2 m m m m m m m m m m רוסיה ערב הסעודית לוקסמבורג מקסיקו הולנד בריטניה מדינות G20אחרות m m m m m m m m m m 17.3 82.7 20.4 79.6 m m m m m m דרום אפריקה ממוצע G20 מקורOECD Education At A Glance, 2011:307 : .6.1לימודים בחו"ל הנתונים על מספר הסטודנטים הלומדים מחוץ לארצות המוצא שלהם ,יכול להעיד על היקף המוביליות בקרב אוכלוסייה זו וכן על הפופולאריות של המדינות כמוקדי המשיכה של הסטודנטים .בשנת 2.7 ,1111מיליון סטודנטים למדו מחוץ לארצותיהם .במונחים אבסולוטיים, מרבית הסטודנטים הבינלאומיים באים מהמדינות המאוכלסות ביותר :הודו וסין .אוסטרליה, צרפת ,גרמניה ,ארה" ב ובריטניה קולטים במשותף יותר ממחצית הסטודנטים הבינלאומיים בעולם 77% .מכלל הסטודנטים הבינלאומיים בעולם ,בוחרים ללמוד במדינות ה.OECD- הגורמים העיקריים שמשפיעים על בחירת מדינת היעד הם היוקרה של המערכת האקדמית, שפת ההוראה במוסדות ההשכלה ,גובה שכר הלימוד ,יוקר המחיה ומדיניות ההגירה של 26 השכלה גבוהה בישראל ובמדינות ה : OECD-מבט השוואתי המדינות .בכל המדינות הנורדיות להוציא דנמרק ,הסטודנטים הזרים אינם נדרשים לשלם שכר לימוד ,גם אם מדינת ה אם שלהם איננה חלק מהאיחוד האירופי .עובדה זו מגבירה את האטרקטיביות של המדינות הללו בצורה ניכרת .כמו כן ,קיימים הבדלים חשובים גם בין המקצועות שבוחרים הסטודנטים הבינלאומיים ללמוד בכל מדינה ומדינה .לוח 21מציג את אחוז הסטודנטים הבינלאומיים מכלל הסטודנטים בהשכלה הגבוהה במדינות השונות. לוח :21ניידות הסטודנטים בהשכלה הגבוהה1111 , מקורOECD Education At A Glance, 2011:326 : 27
© Copyright 2024