‫התאמת אבחון כצנברגר (‪)2009‬‬ ‫להערכת שפה של ילדי גן‪,‬‬ ‫לאוכלוסיה החרדית‬ ‫בת עמי יהודה‪-‬מורנו‬ ‫תמר בורק‬ ‫חני בריקסמן‬ ‫בהנחיית‪ :‬ד"ר אביבית בן‪-‬דוד‬ ‫וד"ר אירית כצנברגר‬ ‫הגישה הרב‪-‬תרבותית‬ ‫• התאמת אבחון וטיפול לתרבותו ולשפתו של‬ ‫המטופל‬ ‫• מודעות גדלה והולכת‬ ‫• תוצאות מיטביות‬ ‫הטיות אפשריות באבחונים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הטיה הקשורה למבנה=הטיה מבנית‬ ‫הכלי החדש אינו מצליח למדוד את אותה היכולת‬ ‫בתרבויות השונות‬ ‫הטיה הנובעת מההליך האבחוני‬ ‫הטיה הקשורה לפריטי האבחון‬ ‫הטיה הנגרמת מפירוש התוצאות‬ ‫‪(Malda, van de Vijver, Srinivasan, Transler,‬‬ ‫)‪Sukumar & Rao, 2008; Pena, 2007‬‬ ‫נושאי התייחסות בהתאמת אבחון‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שקילות (אקוויוולנטיות) שפתית‪ -‬תרגום‬ ‫והתאמה שפתית‬ ‫התאמה תרבותית של ההליך‪ -‬כלי האבחון‬ ‫והשיטה‬ ‫תקפות הכלי‬ ‫שקילות במדידה‬ ‫תיעוד‪ ,‬איסוף ופירוש הנתונים‬ ‫‪(Hambleton, Merenda & Spielberger, 2005; Malda et‬‬ ‫)‪al., 2008; Pena, 2007‬‬ ‫דוגמא לאבחון שפה שהותאם‬ ‫• אבחון ‪Mullem Scale of Early Learning‬‬ ‫• אוכלוסיית המקור‪ :‬מערבית‪ ,‬דוברת אנגלית‬ ‫• אוכלוסיית היעד‪ :‬דרום‪-‬אפריקאית‪ ,‬דוברת‬ ‫אפריקאית‬ ‫• תרגום שפתי‬ ‫• התאמות תרבותיות‪ :‬בובת שלג‪ -‬הוסרה‪ ,‬שינוי‬ ‫מטבעות ושטרות כסף לכסף המקומי‪ ,‬הממרח "רסק‬ ‫תפוחי‪-‬עץ" שונה ל"ריבה"‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫)‪(Bornman, Sevcik, Romski & Pae, 2010‬‬ ‫האוכלוסייה החרדית בישראל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ 7%‬מהאוכלוסייה בישראל‬ ‫קהילה המתבדלת מרצון‬ ‫קהילה בעלת כללים רבים הנוגעים להתנהלות‬ ‫הפרט במשפחה ובחברה‬ ‫קוד לבוש ייחודי‬ ‫מערכת חינוך נפרדת‪ :‬חינוך נפרד לבנים ובנות‬ ‫מורכבת מתת‪-‬קבוצות רבות‪ ,‬הבולטות בהם‪:‬‬ ‫ליטאים‪ ,‬ספרדים‪ ,‬חסידויות שונות‪ ,‬וחב"ד‬ ‫ערכים מרכזיים‪:‬‬ ‫• סגנון חיים אורתודוכסי‬ ‫• המשפחה במרכז‬ ‫• חשיבות רבה לחינוך‬ ‫הילדים‬ ‫(לוי‪ ;1990 ,‬פרידמן‪ ;1991 ,‬קפלן‪)2003 ,‬‬ ‫רציונאל‬ ‫• בחברה החרדית‪ :‬גבולות וערכים ברורים‬ ‫חסר בחשיפה והיכרות עם תכנים‬ ‫קושי בשיתוף פעולה‬ ‫הטיה בתוצאות האבחון‬ ‫•למרות המודעות הגוברת לנושא חשיבות‬ ‫התאמת כלי האבחון‪ ,‬עדיין לא קיים בישראל‬ ‫אבחון שפתי המותאם לילדי החברה החרדית‪,‬‬ ‫ומשקף במהימנות את שפתם‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫ביצוע התאמה תרבותית של אבחון כצנברגר‪-‬‬ ‫ערכה להערכת שפה של ילדים בגיל הגן (‪,)2009‬‬ ‫עבור ילדים בחברה החרדית‬ ‫שיטה‬ ‫•‬ ‫שלב ‪ :1‬התאמה תרבותית של פריטי האבחון‪ ,‬על‪-‬‬ ‫ידי שלוש קלינאיות תקשורת העובדות עם‬ ‫האוכלוסייה החרדית מספר שנים‪ ,‬בשיתוף עם‬ ‫מחברת האבחון המקורי‬ ‫שלב ‪ :2‬הערכת ההתאמה‪ ,‬על‪-‬ידי אנשי‪-‬חינוך‬ ‫חרדים מהזרמים השונים‬ ‫שלב ‪ :3‬עריכת התאמות נוספות בעקבות ממצאי‬ ‫ההערכה‬ ‫שלב ‪ :4‬העברה ראשונית למדגם ראשוני ומייצג של‬ ‫ילדים חרדים‬ ‫שלב ‪ :5‬עריכת התאמות נוספות בעקבות ממצאי‬ ‫המדגם‪ ,‬יסוים בהמשך‬ ‫שלב ‪ :6‬תקנון סופי ויצירת נורמות‪ ,‬יעשה בהמשך‬ ‫שלב ‪1‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שלב ‪ :1‬התאמה תרבותית של פריטי‬ ‫האבחון‬ ‫• תכנים לא מתאימים תרבותית‪ -‬הוחלפו‬ ‫• לבוש שאינו הולם‪ -‬שונה‬ ‫שלב ‪ :1‬התאמה תרבותית של פריטי‬ ‫האבחון‬ ‫נעליים‪,‬‬ ‫• פריטים לא מוכרים (קניית כובעים‬ ‫שליפת קטגוריאלית‪ -‬חיות ‪ ,?-‬מאכלים ובגדים)‬ ‫• הורדת תת‪-‬מבחן מודעות פונולוגית‬ ‫שיטה‬ ‫שלב ‪ :3‬העברת האבחון למדגם‬ ‫ראשוני‬ ‫ילדים חד‪-‬לשוניים‪,‬‬ ‫בעלי התפתחות טיפוסית (תשאול הורים וגננות‪ ,‬מילות תפל)‬ ‫הקבוצה‬ ‫הזרם הליטאי הזרם החסידי הזרם‬ ‫חב"ד‬ ‫(גור וברסלב) הספרדי‪-‬‬ ‫מזרחי‬ ‫הגיל‬ ‫‪ 4-4;6‬שנים‬ ‫בן‬ ‫בת‬ ‫בן‬ ‫בן‬ ‫‪ 4;6-5‬שנים‬ ‫בת‬ ‫בת‬ ‫בת‬ ‫בת‬ ‫‪ 5-5;6‬שנים‬ ‫בן‬ ‫בת‬ ‫בן‬ ‫בן‬ ‫‪ 5;6-6‬שנים‬ ‫בן‬ ‫בן‬ ‫בת‬ ‫בת‬ ‫שיטה‬ ‫תוצאות המדגם המייצג‬ ‫תוצאות ראשוניות‬ ‫• ציונים בתחום הנורמה של האבחון המקורי בכל‬ ‫תתי המבחן‪ ,‬פרט לתת מבחן אוצר מילים‬ ‫• תת‪-‬מבחן אוצר מילים‪ :‬ביצועים נמוכים יחסית‬ ‫לתתי המבחן האחרים‪ ,‬חריגה מתחת לנורמה‬ ‫• תת‪-‬מבחן קטגוריות סמנטיות‪ :‬ציונים בתחום‬ ‫הנורמה‪ ,‬הן בגרסה שהכילה שליפת בגדים‬ ‫ומאכלים והן בגרסה שהכילה חיות ומאכלים‪ .‬פרט‬ ‫לנבדק אחד מחב"ד שהתקשה מאוד בחיות‪-‬‬ ‫והשיג ציון מתחת לנורמה‬ ‫דיון‬ ‫• הודות להתאמות‪ -‬שיתוף פעולה מירבי‬ ‫• למרות ההתאמות ‪ -‬הציונים בתחום הנורמה‬ ‫• תת מבחן אוצר מילים‪ :‬ביצועים נמוכים‪ ,‬ואף‬ ‫מתחת לנורמה‪ .‬קושי רב בתארי מידה‪ ,‬יחסית‬ ‫לשאר סעיפי תת המבחן‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫‪ ,)2014(Katzenberger & Meilijson‬מגמה כזו‬ ‫מתרחשת גם באוכלוסיה הכללית‪ ,‬אם כי ברמה‬ ‫פחותה‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫• לא נמצא הבדל בין ביצועי הבנים לביצועי הבנות‬ ‫• הבדלים בין קבוצות‪ :‬נמצא רק במשימת שליפת‬ ‫חיות‪ ,‬בו התקשו ילדי חסידות חב"ד וגור‬ ‫יש מקום לשקול החלפת משימת שליפת חיות‬ ‫למשימת שליפת בגדים‬ ‫• שונות רבה בין ביצועי הנבדקים‪ ,‬הנובעת ככל‬ ‫הנראה ממאפיינים אישיים ומגודל קבוצת הנבדקים‬ ‫המשך מחקר‬ ‫• במחקר זה הוכנה גרסה מותאמת של אבחון‬ ‫כצנברגר להערכת שפה של ילדי גן‪ ,‬עבור ילדי‬ ‫החברה החרדית בישראל‬ ‫• ההתאמה התרבותית הפחיתה הטיות ומסיחים‬ ‫אפשריים‪ ,‬וגרמה לשיתוף פעולה רב יותר של‬ ‫הילדים החרדים‬ ‫• מחקר זה הינו מחקר גישוש ויש להרחיב את‬ ‫כמות הנבדקים על‪-‬מנת לתקנן את הגרסה‬ ‫המותאמת‪ ,‬ולאפשר בה שימוש קליני‬ ‫ביבליוגרפיה‬ • Hambleton, R. K. (2005). Issues, designs, and technical guidelines for adapting tests in multiple languages and cultures. In R. K. Hambleton, P. F. Merenda & C. D. Spielberger (Eds.), Adapting educational and psychological tests for cross-cultural assessment (pp. 3-38). Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates. • Katzenberger, I. & Meilijson, S. (2014). Hebrew language assessment measure for preschool children: A comparison between typically developing children and children with specific language impairment. Language Testing, 3(1), 19-38. Available from http://Itj.sagepub.com • Malda, M., van de Vijver, F. J. R., Srinivasan, K., Transler, C., Sukumar, P., & Rao, K. (2008). Adapting a cognitive test for a different culture: An illustration of qualitative procedures. Psychology Science Quarterly, 50, 451-468. • Pena, E. D. (2007). Lost in translation: Methodological considerations in cross-cultural research. Child Development, 78, 1255-1264. ‫ביבליוגרפיה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כצנברגר‪ ,‬א' (‪ .)2009‬אבחון כצנברגר‪ -‬ערכה להערכת שפה של‬ ‫ילדים בגיל הגן‪ .‬משמר השרון‪ :‬גיא סוכנויות‪.‬‬ ‫לוי‪ ,‬א' (‪ .)1990‬החרדים‪ .‬ירושלים‪ :‬הוצאת כתר‪.‬‬ ‫פרידמן‪ ,‬מ' (‪ .)1991‬החברה החרדית‪ :‬מקורות‪ ,‬מגמות ותהליכים‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬מכון ירושלים לחקר ישראל‪.‬‬ ‫קפלן‪ ,‬ק' (‪ .)2003‬חקר החברה החרדית בישראל‪ :‬מאפיינים‪,‬‬ ‫הישגים ואתגרים‪ .‬מתוך ע' סיון וק' קפלן (עורכים)‪ ,‬חרדים ישראלים‪:‬‬ ‫השתלבות בלא טמיעה?‪( .‬עמ' ‪ .)224-278‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת‬ ‫הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר בירושלים‪.‬‬ ‫תודה על ההקשבה!‬