‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫בית דין אזורי לעבודה בתל אביב ‪ -‬יפו‬ ‫תע"א ‪ 3159-93‬חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫בפני‬ ‫כב' הנשיא מיכאל שפיצר‬ ‫נ‪.‬צ‪( .‬מ) – מר יצחק כבדיאל‬ ‫נ‪.‬צ‪( .‬ע) – מר אריה המר‬ ‫התובעת‪:‬‬ ‫חנה לוי‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד משה וקרט‬ ‫נגד‬ ‫הנתבעת‪:‬‬ ‫בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫ע"י ב"כ עוה"ד רועי פוליאק וטליה יונתן‪-‬דגן‬ ‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬ ‫* ביה"ד נדרש לתביעת התובעת‪ ,‬שעניינה תקופת הוותק הקובעת לצורך חישוב זכויות הפנסיה‬ ‫המוקדמת‪ -‬תקציבית שלה‪ ,‬וקבע כי לאור ההסכמים הקיבוציים שנחתמו במהלך השנים‪ ,‬אין לכלול את‬ ‫'תקופת הארעיות' של התובעת בעבודתה בנתבעת לצורך חישוב הפנסיה המוקדמת‪-‬התקציבית‪.‬‬ ‫* עבודה – יציאה לגימלאות – פרישה מוקדמת‬ ‫* עבודה – יציאה לגימלאות – קרנות פנסיה‬ ‫* עבודה – גימלאות – חישובן‬ ‫* עבודה – גימלאות – פנסיה תקציבית‬ ‫* עבודה – פרישה מעבודה – תנאי פרישה‬ ‫* עבודה – פרישה מעבודה – פרישה מוקדמת‬ ‫* עבודה – נוהג – הוכחתו‬ ‫* עבודה – הסכם קיבוצי – זכות מכוח הסכם קיבוצי‬ ‫‪.‬‬ ‫התובעת עבדה במשרד התקשורת מחודש ‪ 97/4‬כעובדת ארעית ובוטחה בקרן הפנסיה מבטחים בפנסיית‬ ‫יסוד‪ .‬בחודש ‪ 17/1‬קיבלה התובעת קביעות בעבודתה‪ .‬בחודש ‪ 47/9‬הועברה התובעת לעבוד בנתבעת‬ ‫ונכללה ב קבוצת ה"עובדים המועברים" שחוק שירות המדינה (גמלאות) חל עליהם‪ .‬החל מחודש ‪47/2‬‬ ‫החלה הנתבעת להפריש כספים עבור העובדים המועברים לקרן הפנסיה מקפת‪ .‬הנתבעת רכשה ממקפת‬ ‫זכויות פנסיה בגין תקופת עבודת העובדים המועברים כעובדים קבועים אך לא כעובדים ארעיים‪ .‬התובעת‬ ‫בחרה שלא לרכוש זכות משלימה לפנסיה ואף לא למשוך את הכספים ממבטחים‪ .‬בחודש ‪ 97//‬פרשה‬ ‫התובעת במסגרת הסכם קיבוצי ולפיו היא זכאית לפנסיה מוקדמת‪-‬תקציבית על חשבון הנתבעת ממועד‬ ‫פרישתה ועד מועד זכאותה לפנסיית זקנה מקרן מקפת‪ .‬הדיון נסב אודות השאלה האם יש לכלול בחישוב‬ ‫את תקופת הארעיות (‪ 1./9‬שנים) ואודות שאלת חודשי ההודעה המוקדמת‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה ופסק כי‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫בסיסה של הענקת זכאות לפנסיה מוקדמת לתובעת הנו הסכמי‪ .‬לפיכך‪ ,‬היה על התובעת להצביע על בסיס‬ ‫הסכמי לפרשנות הניתנת על ידה להסדר ולטענתה כי יש לקחת בחשבון את ויתקה גם בגין תקופת‬ ‫הארעיות‪ .‬התובעת לא עמדה בנטל זה‪ .‬תשלומי הפנסיה המוקדמת נסמכים על ההסכמים הקיבוציים‬ ‫שנחתמו עם הנתבעת לאורך השנים‪ ,‬על רקע מעבר העובדים ממשרד התקשורת לנתבעת‪.‬‬ ‫ההסכם הקיבוצי העיקרי הנו מיום ‪ 41.11.4/‬בו הותוו מספר מסלולי פרישה מוקדמת‪ ,‬ובין היתר מסלול‬ ‫‪ ,4/72/‬המקנה זכאות לפרישה מוקדמת לעובד שמלאו לו ‪ 2/‬וכן מלאו לו ‪ 4/‬שנות עבודה‪ .‬לתובעת‬ ‫אושר לפרוש במסגרת מסלול זה על ידי ועדת חריגים‪ .‬הביטוח הפנסיוני בקרן מקפת הוא הקובע לעניין‬ ‫הזכאות הפנסיונית במועד הפרישה המוקדמת‪ .‬שעה שזכאות התובעת בקרן מקפת חלה רטרואקטיבית עד‬ ‫למועד קבלת הקביעות‪ ,‬הרי שזכאותה לפנסיה מוקדמת נגזרת מכך ומגיעה אף היא רק עד למועד קבלת‬ ‫הקביעות ולא קודם לכך‪ .‬הנתבעת תהא זכאית במועד הגעה לגיל פרישה לפנסיית זקנה אף בגין תקופת‬ ‫הארעיות והחברות בפנסיית יסוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬זכאותה היחסית בגין תקופת הארעיות נגזרת מחברותה‬ ‫במבטחים‪ ,‬בה בוטחה בפנסיית יסוד מרגע תחילת עבודתה‪ ,‬וללא כל קשר לחברותה במקפת לאחר מכן‪.‬‬ ‫לתובעת הוצע לרכוש זכויות פנסיוניות משלימות בקרן מקפת‪ ,‬שהייתה מזכה אותה הן בפנסיית זקנה‬ ‫מוגדלת במקפת והן בפנסיה מוקדמת מוגדלת‪ ,‬על סמך הפנסיה במקפת‪ .‬אלא שהתובעת לא רכשה את‬ ‫הזכות המשלימה‪ ,‬ולכן אינה זכאית לפנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות‪.‬‬ ‫הקשר בין רכישת זכויות משלימות במקפת שאינן מקנות זכאות לפרישה מוקדמת כשלעצמן לבין קבלת‬ ‫זכאות לפרישה מוקדמת מכוח ההסכמים עם הנתבעת אינו ישיר‪ ,‬אולם הוא נגזר מההסכמים‪ ,‬ושעה‬ ‫שהצדדים בחרו לקבוע את תקופת הזכאות לפרישה מוקדמת בהתאם לתקופת הזכאות שבמקפת‪ ,‬אין‬ ‫לאפשר חריגה מההסכמים הקיבוציים שבין הצדדים; מה שלא הוקנה על פי הסכמים קודמים‪ ,‬היינו‬ ‫פנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות‪ ,‬לא יכול שיוקנה לעובדים המועברים מכוח הסכם קיבוצי משנת‬ ‫‪ 4//2‬שנועד אך להסדיר את המעבר למבטח חלופי‪ .‬יתר טענות התובעת כי הסכמים קיבוציים נוספים‬ ‫תומכים בטענתה נדחו בהעדר בסיס; כן נדחו טענות התובעת להפליה אסורה‪ .‬נקבע כי אף שחלק מעובדי‬ ‫הנתבעת מקבלים קצבה בגין תקופת הארעיות במסגרת פרישה מוקדמת לא הוכח שגובש נוהג לפיו‬ ‫ה נתבעת מקנה זכאות שכזו למי שלא רכש זכויות ממקפת בגין תקופת הארעיות; שעה שבאופן מוסכם‬ ‫קיבלו העובדים על עצמם הסכם הגוזר זכויות לפנסיה מוקדמת מהזכאות לפנסיה בקרן מקפת‪ ,‬אין בידי‬ ‫ביה"ד להתערב בתוכנם של הסכמים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אין מדובר בהחלטה חד‪-‬צדדית או שרירותית‪,‬‬ ‫משמקורה בהסכמים שנכרתו עם נציגי העובדים‪.‬‬ ‫שלילת חודשי ההודעה המוקדמת שאושרו לתובעת על ידי ועדת חריגים לא נעשתה כצעד ענישתי בגין‬ ‫סירובה לחתום על מסמך העדר תביעות בלא סייגים‪ .‬מדובר במה שניתן מעל ומעבר לזכויות הקוגנטיות‬ ‫המוקנות לתובעת בשים לב לכך שלא התגבשו התנאים המוקדמים לאישור אותן זכויות של מתן הודעה‬ ‫מוקדמת – סירוב התובעת לחתום על כתב הויתור‪ .‬זכותו של מעסיק להתנות הענקת תנאי פרישה עודפים‬ ‫שאין הוא מחויב בהם‪ ,‬למשל בענייננו בויתור על תנאי הפרישה המשופרים‪ .‬התובעת בחרה לממש את‬ ‫זכותה ולתבוע ולכן אין היא זכאית לתקופת הודעה מוקדמת מוגדלת‪.‬‬ ‫פסק דין‬ ‫‪.5‬‬ ‫עניינה של התביעה שבפני הינו תקופת הוותק הקובעת לצורך חישוב זכויות הפנסיה‬ ‫המוקדמת של התובעת‪.‬‬ ‫ואלו העובדות הצריכות לעניין‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫הנתבעת הינה חברה ישראלית לתקשורת‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫ביום ‪ 21.1.5353‬החלה הנתבעת עבודתה במשרד התקשורת כעובדת ארעית‪ .‬במהלך תקופת‬ ‫עבודתה כעובדת ארעית בוטחה התובעת בקרן הפנסיה "מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי‬ ‫של העובדים בע"מ" (להלן‪" :‬מבטחים") בפנסיית יסוד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ביום ‪ 59.9.5305‬קיבלה התובעת קביעות בעבודתה (כתב מינוי)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ביום ‪ 5.2.5301‬הועברה התובעת‪ ,‬יחד עם עובדים רבים אחרים‪ ,‬לעבוד בבזק החברה‬ ‫הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן‪" :‬הנתבעת")‪ .‬במסגרת העברת העובדים ממשרד‬ ‫התקשורת לעבודה בנתבעת‪ ,‬נחלקו העובדים לשתי קבוצות מכוח ההסכמים שהוחלו על‬ ‫הנתבעת‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫"עובדים מועברים" ‪ -‬עובדים שביום ‪ 95.5.01‬היו עובדים קבועים שלהם כתב מינוי‬ ‫משירות המדינה ועליהם חל חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב]‪ ,‬התש"ל‪-‬‬ ‫‪( 5359‬להלן‪" :‬חוק הגמלאות")‪ .‬מטבע הדברים עובדים אלה לא בוטחו על ידי משרד‬ ‫התקשורת בקרן פנסיה כלשהי‪ ,‬ובחדשי עבודתם הראשונים בנתבעת לא הופרשו‬ ‫עבורם כספים לקרן פנסיה‪ .‬בחודש פברואר ‪ 5301‬החלה הנתבעת להפריש כספים‬ ‫עבור העובדים המועברים לקרן הפנסיה "מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א‪.‬ש‬ ‫בע"מ" (להלן‪" :‬מקפת")‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫"עובדים לא מועברים" ‪ -‬עובדים שביום ‪ 95.5.01‬לא חל עליהם חוק הגמלאות‬ ‫(עובדים שעובר לתחילת עבודתם בנתבעת לא הועסקו בשירות המדינה לפי כתב‬ ‫מינוי)‪ .‬עובדים אלה בוטחו בתקופת עבודתם במשרד התקשורת בקרן הפנסיה של‬ ‫מבטחים‪ ,‬ובעת שעברו לעבודה בנתבעת המשיכה הנתבעת להפריש עבורם כספים‬ ‫לקרן הפנסיה מבטחים‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫כאמור‪ ,‬משהתובעת היתה עובדת קבועה במשרד התקשורת‪ ,‬נחשבה ל"עובדת מועברת"‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬היתה זכאית עם הפיכתה לעובדת קבועה במשרד התקשורת ועד למעבר לעבודה‬ ‫בנתבעת‪ ,‬לפנסיה תקציבית בהתאם לחוק הגמלאות‪ .‬מכאן‪ ,‬שההפרשות לפנסיית היסוד‬ ‫הופסקו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫כאמור‪ ,‬לאחר המעבר לעבודה בנתבעת בוטחו העובדים המועברים בקרן הפנסיה "מקפת"‪.‬‬ ‫תקופת הביטוח הוחלה רטרואקטיבית‪ ,‬למן תחילת תקופת עבודתם במשרד התקשורת‪.‬‬ ‫קרי‪ ,‬שהנתבעת רכשה ממקפת זכויות פנסיה בגין תקופת עבודת העובדים המועברים‬ ‫כעובדים קבועים בשירות המדינה (החל ממועד קבלת קביעות על ידם)‪ .‬לא נרכשו על ידי‬ ‫הנתבעת זכויות פנסיוניות בגין תקופת עבודת העובדים כעובדים ארעיים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫בסמוך לאחר המעבר לקביעות‪ ,‬הציעה קרן מקפת לעובדים המועברים‪ ,‬בעידוד הנתבעת‪,‬‬ ‫לשלם למקפת סכום חד פעמי ולרכוש זכות משלימה לפנסיה מקיפה גם בגין תקופת‬ ‫העבודה כעובדים ארעיים‪ ,‬במהלכה בוטחו בפנסיית יסוד‪ .‬לרשות העובדים הועמדו‬ ‫הלוואות מיוחדות לשם כך‪.‬‬ ‫לעובדים שביקשו שלא לרכוש את הזכות המשלימה לפנסיה מקיפה הוצעו שתי אפשרויות‬ ‫אחרות‪ :‬האחת‪ ,‬פדיון כספי קופת פנסיית היסוד במבטחים והשניה‪ ,‬הותרת הכספים בקרן‬ ‫מבטחים בפנסיית יסוד‪ ,‬תוך שמירה על זכאות לפנסיית זיקנה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫התובעת לא רכשה את הזכות המשלימה ובחרה שלא למשוך את הכספים במבטחים‪ ,‬על‬ ‫מנת שתהא זכאית בבוא היום לקבל פנסיית זקנה גם עבור תקופת הארעיות‪.‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫באפריל ‪ 2990‬פרשה התובעת מעבודתה בנתבעת‪ .‬נציין כי פרישתה נעשתה במסגרת הסכם‬ ‫קיבוצי לפרישת עובדים מיום ‪ 1.52.2996‬ולפיו – בין היתר – זכאית התובעת לפנסיה‬ ‫מוקדמת‪-‬תקציבית על חשבון הנתבעת החל ממועד פרישתה ועד מועד זכאותה לפנסיית‬ ‫זקנה מקרן מקפת‪.‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫עם סיום עבודתה נערך לתובעת תחשיב הזכויות המגיעות לה עקב פרישתה‪ ,‬לרבות זכאותה‬ ‫לתשלום פנסייה מוקדמת‪-‬תקציבית על חשבון הנתבעת‪.‬‬ ‫‪.52‬‬ ‫המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה – האם יש לכלול במסגרתו את תקופת הארעיות אם‬ ‫לאו‪.‬‬ ‫נעיר כי ב ין הצדדים אין מחלוקת כי תקופה הארעיות תובא בבוא היום בחשבון בעת שתגיע‬ ‫התובעת לגיל פרישה ותהא זכאית לפנסית זקנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצדדים חלוקים בשאלה אם יש‬ ‫להביא את תקופת הארעיות (‪ 5.01‬שנים) בחשבון גם בתחשיב הפנסיה המוקדמת‪.‬‬ ‫בעוד התובעת טוענת כי יש לקחת בחשבון את תקופת הארעיות‪ ,‬טוענת הנתבעת כי כי כל‬ ‫שהתחייבה לו במסגרת ההסכמים הקיבוציים היה לרכוש ממקפת בעבור העובדים‬ ‫המועברים את הזכות כי תקופת החברות בקרן תימנה מיום שקיבלו קביעות‪.‬‬ ‫‪.59‬‬ ‫מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לשאלת חודשי ההודעה המוקדמת‪ .‬ועדת חריגים אישרה‬ ‫לתובעת תשלום שני חודשי הודעה מוקדמת כפוף לחתימתה על מסמך לפיו אין לה כל‬ ‫תביעות כנגד הנתבעת‪ .‬התובעת חתמה על המסמך האמור תוך סיוג תחולתו לעניין טענתה‬ ‫בדבר זכאותה לפנסיה מוקדמת בגין תקופת עבודתה כעובדת ארעית (המסמך החתום‬ ‫והכולל את הסייג צורף כנספח ה' לכתב התביעה)‪ .‬לטענתה‪ ,‬שללה הנתבעת את חודשי‬ ‫ההודעה המוקדמת שאושרו לה‪ ,‬כצעד עונשי בשל סירובה לחתום על מסמך היעדר תביעות‬ ‫בלא סייגים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫ההליך‪:‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫מטעם התובעת העידו היא עצמה וכן סגן מנהל חטיבת משאבי אנוש של הנתבעת עד ינואר‬ ‫‪ ,2999‬מר יצחק גלנטי‪ ,‬ומנהל מחלקת הסדרים פנסיונים בנתבעת לשעבר‪ ,‬מר מלכיאל‬ ‫רחמים‪ .‬מטעם הנתבעת העידה גב' מורן קיטה‪ ,‬מי שמנהלת כיום את מחלקת פרישה‬ ‫והסדרים פנסיוניים בנתבעת ‪.‬‬ ‫דיון והכרעה‪:‬‬ ‫‪.51‬‬ ‫נקדים ונאמר כי לאחר עיון במכלול הראיות שבאו בפנינו ושמיעת טיעוני הצדדים‪ ,‬באנו‬ ‫לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה‪.‬‬ ‫פנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות‪:‬‬ ‫‪.56‬‬ ‫בסיסה של הענקת זכאות לפנסיה מוקדמת לתובעת‪ ,‬כמו ליתר עובדי הנתבעת שפרשו‬ ‫בהסדרי פרישה מוקדמת‪ ,‬הינו הסכמי‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬היה על התובעת להצביע על בסיס הסכמי לפרשנות הניתנת על ידה להסדר ולטענתה‬ ‫כי יש לקחת בחשבון את ויתקה גם בגין תקופת הארעיות‪.‬‬ ‫לטעמנו‪ ,‬לא עלה בידי התובעת לעשות כן והיא לא הצביעה על כל נתון שיש בו כדי להוות‬ ‫תימוכין של ממש לטענותיה‪.‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫תשלומי הפנסיה המוקדמת נסמכים על ההסכמים הקיבוציים שנחתמו עם הנתבעת לאורך‬ ‫השנים‪ ,‬על רקע מעבר העובדים ממשרד התקשורת לנתבעת ועל רקע מגמת ההתייעלות‪.‬‬ ‫לשם הבהרת התמונה‪ ,‬נפרוש את התשתית ההסכמית שבבסיס יציאת התובעת לפנסיה‬ ‫מוקדמת‪ ,‬ובין היתר נביא את הסעיפים עליהם נסמכים הצדדים ואשר חלוקים הם‬ ‫בעמדותיהם באשר לפרשנותם ונכריע בנוגע אליהם‪.‬‬ ‫‪.50‬‬ ‫ההסכם הקיבוצי העיקרי בנושא הפרישה הוא הסכם קיבוצי מיוחד לפרישה שנערך ביום‬ ‫‪( 29.55.5335‬הסכם ‪ ,005135‬נספח א' לתצהיר גב' קיטה‪ ,‬להלן‪" :‬הסכם ‪ .)"39‬בהסכם‬ ‫האמור הותוו מספר מסלולי פרישה מוקדמת‪ ,‬ובין היתר מסלול אותו כינו הצדדים ‪,29119‬‬ ‫כלומר מסלול המקנה זכאות לפרישה מוקדמת לעובד אשר מלאו לו ‪ 19‬וכן מלאו לו ‪29‬‬ ‫שנות עבודה בנתבעת‪.‬‬ ‫בסעיף ‪ , 51‬המהווה בסיס להסדר הפרישה האמור‪ ,‬צויין כי עובדים "אשר יפרשו פרישה‬ ‫מוקדמת‪ ,‬יפרשו בהתאם להסכם הפנסיה הקיים בחברה‪ ,‬הסכם פנסיה מקיפה מיום‬ ‫‪ ,95.3.13‬אשר נחתם בין קרן מקפת לבין בזק ונציגות העובדים‪( "...‬ההדגשה הוספה –‬ ‫מ‪.‬ש‪ ).‬וכן כי "בזק תישא בכל ההוצאות הכרוכות בתשלומי הפנסיה‪ ,‬הכל כאמור בהסכם‬ ‫פנסיה מקיפה" (ס' ‪ 51‬להסכם)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הוקמה מכח ההסכם ועדת חריגים אשר הוסמכה לדון בשאלת זכאותם של עובדים‬ ‫שמלאו להם ‪ 10‬אך טרם מלאו להם ‪ 19‬לפרישה מוקדמת‪ .‬נציין כי התובעת נמנית על קבוצה‬ ‫זו ואין חולק כי פרישתה המוקדמת אושרה בוועדת החריגים‪.‬‬ ‫העולה מן הסעיף המובא לעיל הוא כי הביטוח הפנסיוני בקרן מקפת (ומאוחר יותר – בקרן‬ ‫הראל החליפית) הוא הקובע לעניין הזכאות הפנסיונית במועד הפרישה המוקדמת‪ .‬שעה‬ ‫שזכאותה של התובעת בקרן מקפת חלה רטרואקטיבית עד למועד קבלת הקביעות (וזאת על‬ ‫פי ההסכמות שבהסכם ההעברה)‪ ,‬לא יכול להיות‪ ,‬למעשה‪ ,‬כל חולק באשר לכך שזכאות‬ ‫התובעת לפנסיה מוקדמת נגזרת מכך ומגיעה אף היא רק עד למועד קבלת הקביעות ולא‬ ‫קודם לכך‪.‬‬ ‫‪.53‬‬ ‫לא נעלם מעינינו כי הנתבעת תהא זכאית במועד הגעה לגיל פרישה לפנסיית זקנה אף בגין‬ ‫תקופת הארעיות והחברות בפנסיית יסוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬זכאותה היחסית בגין תקופת הארעיות‬ ‫נגזרת מחברותה במבטחים‪ ,‬בה בוטחה בפנסיית יסוד מרגע תחילת עבודתה‪ ,‬וללא כל קשר‬ ‫לחברותה במקפת לאחר מכן‪.‬‬ ‫לתובעת הוצע – ואין חולק על כך – לרכוש זכויות פנסיוניות משלימות בקרן מקפת‪ ,‬זכאות‬ ‫כאמור היתה מזכה אותה הן בפנסיית זקנה מוגדלת במקפת‪ ,‬והן בפנסייה מוקדמת‬ ‫מוגדלת‪ ,‬על סמך הפנסיה במקפת‪.‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫התובעת כאמור לא רכשה את הזכות המשלימה‪ ,‬ועל כן אינה זכאית לפנסייה מוקדמת בגין‬ ‫תקופת הארעיות‪.‬‬ ‫קבלת תביעתה‪ ,‬תפלה לרעה את מי שבחר לרכוש את תקופת הזכאות לפנסיה מקיפה‬ ‫ממקפת לעומת מי שבחר שלא לעשות כן‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬הקשר בין רכישת זכויות משלימות במקפת שאינן מקנות זכאות לפרישה מוקדמת‬ ‫כשלעצמן לבין קבלת זכאות לפרישה מוקדמת מכוח ההסכמים עם הנתבעת אינו קשר‬ ‫ישיר‪ ,‬אולם הוא נגזר מן ההסכמים‪ ,‬ושעה שהצדדים בחרו לקבוע את תקופת הזכאות‬ ‫לפרישה מוקדמת בהתאם לתקופת הזכאות שבמקפת‪ ,‬אין בידינו לאפשר חריגה‬ ‫מההסכמים הקיבוציים שבין הצדדים‪.‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫ב"כ התובעת הפנה לעובדה כי הרציונל העומד בבסיס הענקת זכאות לפרישה מוקדמת הינו‬ ‫רצון להעמיד את הפורש במצב המדוייק שבו היה עומד לו היה פורש לגמלאות באותו מועד‪.‬‬ ‫אנו סבורים כי לא כך הוא – שכן עצם הפרישה המוקדמת‪ ,‬שנים רבות לפני גיל הזיקנה ‪,‬‬ ‫מקנה לעובד הפורש יתרונות רבים‪ ,‬כלכליים ואחרים‪ ,‬שכן פרישתו נעשית שעה שכוחו עדיין‬ ‫במותניו‪ ,‬ופוטנציאל התעסוקה שלו עדיין קיים‪ ,‬כל זאת תוך שפרושה תחתיו רשת ביטחון‬ ‫פנסיונית עד הגיעו לגיל זקנה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫נוסיף כי הסכם ‪ 35‬הוארך והושלם ביום ‪( 1.3.2999‬נספח ב' לתצהיר גב' קיטה); ותוקן ביום‬ ‫‪( 50.9.2991‬נספח ג' לתצהיר גב' קיטה)‪ ,‬ובין היתר הוסכם במסגרת אותו תיקון כי במידה‬ ‫ותימצא קרן פנסיה חלופית למקפת שבה יישמרו במלואם מעמד וזכויות הפורשים‪ ,‬תוכל‬ ‫הנתבעת להתקשר עם קרן כאמור‪.‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫בשנת ‪ 2991‬נערך על ידי הנתבעת הליך לבחירת מבטח חלופי וביום ‪ 55.1.2991‬נכרת הסכם‬ ‫קיבוצי מיוחד נוסף (נספח ג' לתצהיר התובעת) המפרט את זכויות הפורשים לנוכח משא‬ ‫ומתן שנערך עם מספר מבטחים חלופיים אפשריים (להלן‪" :‬הסכם ‪ .)"9991‬בהסכם גופו‬ ‫נקבעו בסעיף ‪ 6‬הגדרות למונחים שונים ובהם 'גיל פרישה' ו'פרישה מוקדמת' וכן נקבע כי‪:‬‬ ‫"סעיף זה יפורש בהתאם למטרה לפיה הפורש בפרישה מוקדמת במבטחת לא‬ ‫יינזק לעומת מצבו אילו פרש כפנסיונר בקרן מקפת באותו מועד"‪.‬‬ ‫עיון בהסכם הקיבוצי מעיד כי מדובר בהסכם שנכרת על מנת לעגן את זכויות העובדים על‬ ‫רקע חילופי המבטחת הפנסיונית (ר' עמ' ‪ 5‬להסכם‪ ,‬נספח ד'‪ 51‬לתצהיר גב' קיטה)‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫יש לפרש סעיף זה בהתאם להקשרו ולא כטענת התובעת‪ ,‬כסעיף המבטיח זכויות פנסיה‬ ‫מוקדמת בגין תקופת הארעיות‪ .‬הוראתו של הסעיף מגינה על הפורשים לפנסיה מוקדמת כך‬ ‫שלא יינזקו בפרישה אצל המבטח החדש‪ ,‬וישמרו זכויותיהם כפי שהיו זכאים להן בקרן‬ ‫מקפת באותו מועד‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬מה שלא הוקנה על פי הסכמים קודמים היינו פנסיה מוקדמת בגין תקופת הארעיות‪,‬‬ ‫לא יכול שיוקנה לעובדים המועברים מכוח הסכם שכל מטרתו אינה אלא להסדיר את‬ ‫המעבר למבטח חלופי‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫סעיף ‪ 5‬להסכם ‪ 2991‬קובע כי ככל שתחול הרעה בזכויות כתוצאה משינויים לרעת העובד‬ ‫הפורש בתקנון הפנסיה‪ ,‬במהלך התקופה שעד לזכאותו לפנסית זקנה‪ ,‬יהיה על הנתבעת‬ ‫לפצות את העובד בגין פגיעה זו‪.‬‬ ‫עלינו לקרוא את הסעיף בהקשרו של ההסכם‪ ,‬שעניינו החלפת מבטח – ולא כפרשנותה של‬ ‫התובעת‪ .‬זו הסיבה שבגינה הוגדר המונח "הרעה" בסעיף זה כ"שינוי לרעה‪ ,‬מכל סיבה‬ ‫שהיא‪ ,‬בסך כל זכויותיו של פורש‪ ...‬לקבלת קצבת זקנה מקרן מקפת‪ ."...‬רוצה לומר – רק‬ ‫הרעה בזכויות קצבת הזקנה מקרן מקפת‪ ,‬ולא בזכויות קצבת הזקנה ממבטחים‪ ,‬כלולות‬ ‫בסעיף דנן‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫בנספח להסכם ‪ 2991‬זה נקבע בסעיף ‪ 5‬כי‪:‬‬ ‫"לצורך חישוב תקופת הוותק לתשלום הפנסיה המוקדמת ופנסית הזקנה לפורש‬ ‫מבוטח שהינו עובד לא מועבר‪ ...‬לא תילקח בחשבון התקופה אשר קדמה למועד‬ ‫תחילת עבודתו בחברה ו‪/‬או במשרד התקשורת (להלן‪" :‬הקבוצה")‪ .‬כן מוסכם כי‬ ‫‪/‬‬ ‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫שיעור הקצבה לחודש ביטוח בגינו הועברו דמי גמולים לקרן הפנסיה לכל אחד‬ ‫מחברי הקבוצה (מבטחים או מקפת‪ ,‬לפי העניין) אשר תחילתה עם כניסתו‬ ‫לעבודה בחברה ו‪/‬או במשרד התקשורת‪ ,‬יחושב על פי לוחות הפנסיה שחלו טרם‬ ‫כניסתו לתוקף של התקנון האחיד (לוחות א – ט)"‪( .‬ההדגשה הוספה – מ‪.‬ש‪.).‬‬ ‫טענת התובעת כי מהוראה זו‪ ,‬הנוגעת לעובדים הלא מועברים‪ ,‬יש להסיק את ההיפך בנוגע‬ ‫לעובדים המועברים‪ ,‬אינה מקובלת עלינו‪ .‬אנו בדעה כי משהסעיף נוגע לזכויותיהם של‬ ‫עובדים לא‪-‬מועברים‪ ,‬הרי שאין לגזור ממנו דבר וחצי דבר לעניין זכויותיהם של העובדים‬ ‫המועברים‪ ,‬אשר הוסדר במסגרת מתווה אחר בהסכמים עם הנתבעת‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬העובדים הלא‪-‬מועברים בוטחו מבטחים לאורך כל תקופת עבודתם במשרד‬ ‫התקשורת‪.‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬הסעיף האמור עוסק בעובדים ובתקופות עבודה שקדמו לעבודת העובד במשרד‬ ‫התקשורת‪ ,‬למשל במשרד ממשלתי אחר‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬ייתכן שבעוד שעובדים לא מועברים אינם זכאים להכרה בתקופות עבודה אלה‪ ,‬תיתכן‬ ‫הכרה בתקופת עבודה של עובדים מועברים במשרדי ממשלה אחרים‪ ,‬שעה שכבר היה‬ ‫בידיהם כתב מינוי‪ .‬על כן הוסף בסעיף סיפא‪ ,‬שעניינו כי אין באמור כדי לפגוע בזכויות‬ ‫העובדים המועברים‪.‬‬ ‫מכאן שאין להסיק מסעיף זה דבר לעניין תקופת הארעיות של עובדים מועברים‪.‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫ביום ‪ 20.6.2991‬נכרת הסכם קיבוצי מיוחד נוסף (נספח ד' לתצהיר גב' קיטה) המתקן את‬ ‫ההסכם מיום ‪ 55.1.2991‬ומתאימו להוראות תכניות הביטוח המאושרות של החברה‬ ‫המבטחת החלופית שנבחרה – חברת הראל‪.‬‬ ‫‪20.‬‬ ‫ביום ‪ 1.52.2996‬נחתם הסכם קיבוצי נוסף המסדיר את פרישתם של ‪ 351‬עובדים קבועים‬ ‫מהנתבעת בתקופה שבין שנת ‪ 2996‬לשנת ‪( 2990‬נספח ה' לתצהיר גב' קיטה)‪ .‬במסגרת‬ ‫ההסכם נקבע ביחס למסלול פרישה של עובדים לא מועברים כי הנתבעת תרכוש עבורם‬ ‫בהתאם להסכם ‪ 2991‬פנסיה מוקדמת "בגובה סכומם הכולל של אחוזי הפנסיה בתוספת‬ ‫אחוזי הפנסיה הנוספים (להלן‪" :‬אחוז פנסיה מצרפי") כשהוא מוכפל במשכורת הקובעת‬ ‫לחישוב פנסיה מוקדמת‪( "....‬סעיף ‪ 5.9‬לנספח ‪ 5‬להסכם‪ ,‬צורף כנספח ה' לתצהיר גב'‬ ‫קיטה)‪.‬‬ ‫אנו סבורים כי התובעת אינה יכולה להיתלות בביטוי "סכומם הכולל של אחוזי הפנסיה"‪,‬‬ ‫ככזה שכוונתו לכלול את שיעור כל אחוזי הפנסיה שנצברו לזכות העובד המועבר עד מועד‬ ‫פרישתו‪ ,‬לרבות אלו שנצברו בפנסיית יסוד במבטחים‪.‬‬ ‫נימוק ראשון לכך הוא שהסעיף מסדיר את זכויותיהם של עובדים לא מועברים במסלול‬ ‫פרישה שונה מזה שבמסגרתו פרשה הנתבעת‪ ,‬ואינו עוסק כלל בעובדים המועברים‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫שנית‪ ,‬הסעיף עצמו מוכפף לאמור בהסכם ‪ .2991‬אכן‪ ,‬פרשנות הביטוי "סכומם הכולל של‬ ‫אחוזי הפנסיה" אינה חד משמעית אולם בשים לב למכלול המערכת ההסכמית כפי שהבאנו‬ ‫אותה עד כה‪ ,‬אנו סבורים כי הדין הוא עם הנתבעת ופרשנותה בהקשר זה מקובלת עלינו‪.‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫התובעת ביקשה לבסס טעמיה גם על טענת שוויון ואיסור הפליה‪ .‬לטענתה‪ ,‬לעובדים אחרים‬ ‫שולמה פנסיה מוקדמת בגין תקופה בה בוטחו במבטחים ואין כל בסיס לנהוג עמה באופן‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מדובר בטענת נוהג הנסמכת על תצהירו של מר גלנטי‪ ,‬אשר ציין כי‪:‬‬ ‫"‪...‬הנתבעת נהגה לרכוש עבור כלל העובדים הזכאים לפרוש במסלול‬ ‫פנסיה מוקדמת ואשר לא משכו כספים שהופקדו לזכותם במבטחים‬ ‫בתקופת ארעיות – זכויות פנסיה מוקדמת בגין כל תקופת עבודתם בחברה‬ ‫ו‪/‬או במשרד התקשורת‪ ,‬לרבות בגין התקופה בה היו עובדים ארעיים‬ ‫ובוטחו בקרן פנסיה מבטחים"‪.‬‬ ‫נעיר כי בעדותו ציין מר גלנטי כי הפנסיה בה בוטחה התובעת הינה פנסיה מקיפה‪,‬‬ ‫"הנרכשת בדיעבד מיום המעבר לקביעות‪ ,‬ואילך" (עמ' ‪ 9‬לפרו'‪ ,‬ש' ‪ .)1‬אכן‪ ,‬מר גלנטי ציין‬ ‫כי זכויות בגין תקופת הארעיות צורפו באופן אוטומטי לכל עובד‪.‬‬ ‫‪.99‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אישר העד כי התקיים הליך של רכישת זכויות פנסיוניות בגין תקופת הארעיות‬ ‫ולפיכך‪ ,‬לא עלה מעדותו כי העובדים אשר לקצבתם צורפה "אוטומטית" תקופת הארעיות‬ ‫לא רכשו אותה בכספם מקרן מקפת‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬עמדה עדותה של גב' קיטה לפיה תקופת הארעיות לא צורפה כנוהג‪ .‬הנטל להוכחת‬ ‫נוהג מוטל על כתפי הטוען לו‪ .‬הוכחת נוהג "חייבת להיות חד משמעית וודאית" (דב"ע‬ ‫(ארצי) מח‪ 19-91‬דבורה חבקין – גחלת – גמול חיסכון לחינוך בע"מ פד"ע כ' ‪;)5300( 563‬‬ ‫ע"ע (ארצי) ‪ 991901‬יעקב פישהנדלר נ' קואופרטיב הנמל החדש בע"מ‪ ,‬לא פורסם (‪))2996‬‬ ‫ובמרבית הנסיבות‪ ,‬לא ניתן לסומכה על עניינם של עובדים ספורים בלבד‪ .‬כן נקבע כי‪:‬‬ ‫"‪...‬להוכחת נוהג אין די בהצגת מספר מקרים‪ .‬לצורך הוכחת נוהג לתשלום מענק‬ ‫פרישה יש להראות קיומה של שיטה המבוססת על עקרונות אחידים לתשלום‬ ‫המענק החלה על מספר מייצג ורחב של מקרים" (ע"ע (ארצי) ‪ 910133‬צים חברת‬ ‫השיט הישראלית ‪ -‬שרעבי‪ ,‬לא פורסם (‪.))2999‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬אין חולק כי חלק מעובדי הנתבעת מקבלים קצבה בגין תקופת הארעיות במסגרת‬ ‫פרישה מוקדמת‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא הובאה בפנינו כל ראיה מכלי ראשון לכך שגובש נוהג לפיו‬ ‫הנתבעת מקנה זכאות שכזו למי שלא רכש זכויות ממקפת בגין תקופת הארעיות‪ .‬התובעת‬ ‫‪4‬‬ ‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫לא השכילה להביא ראיה של ממש כי קיים עובד מועבר שקיבל זכויות פנסיוניות בגין‬ ‫תקופת הארעיות‪ ,‬מבלי שרכש אותן מכספו‪.‬‬ ‫הנתבעת אישרה כי אמנם רכשה זכויות לתקופת הארעיות עבור ‪ 1‬עובדים‪ ,‬אולם מדובר‬ ‫בחריג‪ ,‬שנעשה משיקולים ניהוליים ושדווקא הוא מעיד על הכלל‪ ,‬שלגביו לא נהגו בדרך זו‪.‬‬ ‫מכאן שאנו טוענים גם את טענת הנוהג‪.‬‬ ‫‪.95‬‬ ‫לבסוף נעיר כי במועד שבו הוצעו החלופות לעובדים בין משיכת הכספים ממבטחים‪,‬‬ ‫השארתם‪ ,‬או רכישת הזכויות במקפת‪ ,‬שנת ‪ 06‬לערך (עמ' ‪ 55‬לפרו'‪ ,‬ש' ‪ ,)22‬כלל לא עמדה‬ ‫על הפרק שאלת זכותם של העובדים לפנסיה מוקדמת‪ ,‬וזו באה לעולם לראשונה רק בשנת‬ ‫‪ ,5335‬כעולה מההסכמים הקיבוציים שצורפו על ידי הנתבעת‪.‬‬ ‫התובעת גורסת כי יש להסיק מכך שההחלטה לשלול את הזכאות בגין תקופת הארעיות‬ ‫התקבלה בדיעבד‪ ,‬באופן שרירותי‪ ,‬בלא שניתנה לעובדים אפשרות אמיתית לדעת את‬ ‫המשמעות הכוללת של אי ביצוע רכישת השלמת הזכויות‪.‬‬ ‫אנו בדעה הפוכה‪ ,‬שכן שעה שבאופן מוסכם קיבלו העובדים על עצמם הסכם הגוזר זכויות‬ ‫לפנסיה מוקדמת מהזכאות לפנסיה בקרן מקפת‪ ,‬הרי שאין בידינו להתערב בתוכנם של‬ ‫הסכמים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אין מדובר בהחלטה חד‪-‬צדדית או שרירותית‪ ,‬משמקורה בהסכמים‬ ‫שנכרתו עם נציגי העובדים‪.‬‬ ‫הודעה מוקדמת‪:‬‬ ‫‪.92‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ועדת חריגים אישרה לתובעת תשלום שני חודשי הודעה מוקדמת כפוף לחתימתה‬ ‫על מסמך לפיו אין לה כל תביעות כנגד הנתבעת‪ .‬התובעת חתמה על המסמך האמור תוך‬ ‫סיוג תחולתו לעניין טענתה בדבר זכאותה לפנסיה מוקדמת בגין תקופת עבודתה כעובדת‬ ‫ארעית (נספח ה' לכתב התביעה)‪.‬‬ ‫‪.99‬‬ ‫לטענת התובעת‪ ,‬הנתבעת שללה את חודשי ההודעה המוקדמת שאושרו לה‪ ,‬כצעד ענישתי‬ ‫בגין סירובה לחתום על מסמך היעדר תביעות בלא סייגים‪.‬‬ ‫‪.91‬‬ ‫הנתבעת טענה כי ועדת החריגים היתה נכונה לפנים משורת הדין להגדיל את תקופת‬ ‫ההודעה המוקדמת של התובעת כנגד ויתורה על תביעות נוספות ומשהתובעת לא חתמה על‬ ‫כתב ויתור בנוסח המקובל‪ ,‬לא התגבשה זכאותה לקבלת התשלום‪.‬‬ ‫‪.91‬‬ ‫אנו בדעה כי אין מדובר בתגובה עונשית‪ ,‬כי אם בשלילת מה שניתן מעל ומעבר לזכויות‬ ‫הקוגנטיות המוקנות לתובעת בשים לב לכך שלא התגבשו התנאים המוקדמים לאישור‬ ‫אותן זכויות של מתן הודעה מוקדמת ‪ -‬סירובה של התובעת לחתום על כתב הויתור בנוסחו‪.‬‬ ‫הדבר אף עולה מהודעת הדואר האלקטרוני שצורפה לכתב התביעה (עמ' ‪ 2‬לנספח ה')‪ .‬כמו‬ ‫‪1/‬‬ ‫חנה לוי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ‬ ‫תעא (ת"א) ‪3159-93‬‬ ‫כן‪ ,‬לא הוצגה בפנינו כל ראיה לכך שמדובר בצעד עונשי כטענת התובעת‪ .‬לפיכך‪ ,‬נדחית‬ ‫התביעה ברכיב זה‪.‬‬ ‫לא זו אף זו‪ ,‬אלא שזכותו של מעסיק להתנות הענקתם של תנאי פרישה עודפים שאין הוא‬ ‫מחוייב בהם ‪ ,‬בויתור על תביעות‪ ,‬וזכותו של העובד לבחור בין קבלת ההתנייה וויתור על‬ ‫תביעות עתידיות או מיצוי זכות התביעה‪ ,‬ובמקרה זה ויתור על תנאי הפרישה המשופרים‪.‬‬ ‫התובעת בחרה לממש את זכותה ולתבוע‪ ,‬ועל כן אין היא זכאית לתקופת הודעה מוקדמת‬ ‫מוגדלת‪.‬‬ ‫סוף דבר‪:‬‬ ‫‪.96‬‬ ‫התביעה על כל רכיביה נדחית‪.‬‬ ‫‪.95‬‬ ‫משבין הצדדים שררה מחלוקת של ממש בדבר פרשנות ההסכמים החלים על הנתבעת לעניין‬ ‫תקופת הארעיות‪ ,‬מצאנו שלא להכביד בהוצאות על התובעת וכל צד יישא בהוצאותיו‪.‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬ט' בחשון תשע"ב‪ 6 ,‬בנובמבר ‪ ,9955‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫מר אריה המר‬ ‫נציג עובדים‬ ‫מיכאל שפיצר‪ ,‬שופט‬ ‫נשיא‬ ‫מר יצחק כבדיאל‬ ‫נציג מעבידים‬ ‫מיכאל שפיצר ‪11650959‬‬ ‫‪1523955‬‬ ‫‪11650959‬‬ ‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬ ‫בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה‪ ,‬חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן‬ ‫‪11‬‬