להורדת המסמך לחץ/י כאן

‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫‪ 27‬אפריל ‪2014‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫לפני‪:‬‬
‫כב' השופט אור שגב‬
‫נציג ציבור )עובדי‪ ($‬מר הרצל גבע‬
‫נציג ציבור )מעסיקי‪ ($‬מר שאול שני‬
‫התובעת‬
‫שושנה אסולי‬
‫ע"י ב"כ‪ :‬עו"ד יריב אילו‬
‫הנתבעת‬
‫שירותי בריאות כללית מס' תאגיד ‪589906114‬‬
‫ע"י ב"כ‪ :‬עו"ד ד‪ .‬ויסגלס ואח'‬
‫משיבה פורמלית‬
‫מדינת ישראל‬
‫ע"י ב"כ עו"ד דורו יפת‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫פסק די‬
‫‪5‬‬
‫הקדמה‬
‫הא‪ $‬התובעת‪ ,‬תושבת טבריה‪ ,‬היתה רשאית להחליט על דעת עצמה‪ ,‬בנסיבותיה‬
‫הרפואיות והמשפחתיות המיוחדות‪ ,‬לעבור הלי‪ ,‬של צנתור בבית החולי‪ $‬תל השומר‬
‫בתל אביב‪ ,‬וזאת על א‪ -‬שבהתא‪ $‬להסדרי הבחירה שנקבעו בתקנות‪ ,‬עליה לקבל‬
‫שירות זה בבית החולי‪" $‬פוריה" שבעיר מגוריה? זוהי השאלה שהתגלגלה לפתחנו‬
‫בתיק זה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫הרקע העובדתי‬
‫‪14‬‬
‫‪ .1‬התובעת‪ ,‬ילידת ‪ ,1947‬תושבת העיר טבריה‪ ,‬א לשלושה ילדי בגירי וסבתא‬
‫לנכדי ‪ .‬לפרנסתה‪ ,‬עובדת התובעת בחדר האוכל של אחד ממלונות העיר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .2‬בתחילת חודש ‪ 11/2010‬חוותה התובעת אירוע של כאבי בחזה שמאל ע הקרנה‬
‫‪17‬‬
‫לכת‪ #‬ולאור היד בליווי זעה קרה‪ ,‬וזאת כשברקע היסטוריה רפואית של תלונות‬
‫‪18‬‬
‫‪ 1‬מתו ‪18‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫חוזרות ונשנות על כאבי במפרק הכת‪ .#‬לפיכ ‪ ,‬נבדקה ע"י אורתופד‪ ,‬אשר המלי‪$‬‬
‫‪1‬‬
‫על בדיקת ‪ MRI‬עמוד שדרה צווארי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .3‬מאחר שהתובעת סובלת מקלאוסטרופוביה‪ ,‬הומל‪ $‬כי הבדיקה תיעשה בהרדמה‬
‫כללית הכוללת אשפוז‪ ,‬ולש כ הופנתה התובעת ע"י הנתבעת לבית החולי ע"ש‬
‫"שיבא" בתל השומר כשהיא מצוידת בטופס הפניית רופא ובטופס ‪) 17‬התחייבות‬
‫כספית(‪ ,‬כנדרש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .4‬כמקובל לפני פרוצדורה רפואית המתבצעת בהרדמה כללית‪ ,‬נבדקה התובעת ע"י‬
‫‪7‬‬
‫רופא מרדי בבית החולי "שיבא"‪ ,‬אשר הורה להמציא לעיונו בדיקת אק"ג‬
‫עדכנית‪ .‬במאמר מוסגר יצוי*‪ ,‬כי נוכח העובדה שהתובעת סובלת מהשמנת יתר‪,‬‬
‫יתר לח‪ $‬ד ‪ ,‬שומני ד ועישו*‪ ,1‬היא נכללת בקבוצת סיכו*‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .5‬תוצאותיה של הבדיקה הדגימו תמונה של היפוכי ‪ T‬עמוקי בחיבורי קדמיי‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫לטרליי ‪ ,‬ולפיכ הופנתה התובעת לחדר מיו* ואושפזה בבית החולי "פוריה"‬
‫אשר בעיר מגוריה‪ ,‬להמש טיפול ובירור‪ ,‬ש הוסבר לה כי עליה לעבור צנתור‬
‫כללי‪ .‬עוד נאמר לה‪ ,‬כי בהתא לתוצאות הצנתור יוחלט הא נדרשת התערבות‬
‫כירורגית עמוקה יותר‪ ,‬קרי‪ ,‬ניתוח לב פתוח‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫בפרוצדורה רפואית כה פולשנית‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫ביקשה התובעת לדעת מי ינתח אותה ככל שיסתבר כי היא אכ* נדרשת לעבוד‬
‫ניתוח לב פתוח‪ ,‬אלא‪ ,‬שכמקובל במערכת הרפואה הציבורית מידע זה לא נית* לה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .6‬למשמע הדברי‬
‫ולאור הסיכוני‬
‫הכרוכי‬
‫‪ .7‬האמור‪ ,‬בצירו‪ #‬העובדה כי לא יהיה מקרב בני משפחתה מי שיעמוד לצדה לאחר‬
‫הצנתור‪ ,‬שכ* מתו שלושת ילדיה‪ ,‬ב* אחד מתגורר בתל אביב‪ ,‬ב* אחר בארה"ב‬
‫ובת‪ ,‬שלא צוי* היכ* היא מתגוררת‪ ,‬הנה א חד‪-‬הורית‪ ,‬המטופלת בפעוט ב*‬
‫שנתיי "נתקפה התובעת‪ ,‬בנסיבות אלה‪ ,‬בלבול‪ ,‬חרדה ורגשי חוסר אוני‪ ,2"$‬אשר‬
‫הובילו אותה למסקנה כי ברצונה לעבור את הצנתור בבית חולי "שיבא" בתל‬
‫השומר‪ ,‬לש הופנתה קוד לכ* ע"י הנתבעת לבדיקת ‪ MRI‬בהרדמה כללית‪.‬‬
‫‪ .8‬שיקול נוס‪ #‬שהדרי את התובעת בהחלטתה היה כי אחייניתה‪ ,‬המשמשת כאחות‬
‫בכירה בבית חולי "שיבא"‪ ,‬תוכל לסעוד אותה בסמו לאחר הצנתור‪ ,‬וככל‬
‫שיידרש ניתוח לאחריו‪ .‬לטענתה‪ ,‬בנסיבות אלה‪ ,‬ובסערת הנפש והמצוקה בה*‬
‫‪ 1‬דו"ח צנתור מיו ‪ – 23.11.2010‬נספח ו' לכתב התביעה‪.‬‬
‫‪ 2‬סעי‪ 14 #‬לכתב התביעה‪.‬‬
‫‪ 2‬מתו ‪18‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫היתה שרויה‪ ,‬לא העלתה התובעת על דעתה כי אי* לנתבעת הסדר לכיסוי הוצאות‬
‫אשפוז ע בית החולי "שיבא"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .9‬לפיכ ‪ ,‬יצרה קשר ע אחייניתה וזו סידרה לה תור דחו‪ #‬לצנתור כבר למחרת‬
‫‪3‬‬
‫היו ע"י ד"ר גואטה ויקטור‪ ,‬קרדיולוג בכיר ובעל ש המועסק ב"שיבא"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .10‬ביו ‪ 23.11.2010‬עברה התובעת הלי של צנתור‪ ,‬אושפזה יומיי ביחידה לטיפול‬
‫נמר‪ $‬לב‪ ,‬ושוחררה לביתה ע המלצות להמש טיפול‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .11‬כחודשיי ימי לאחר שחרורה מבית החולי "שיבא"‪ ,‬קיבלה התובעת דרישת‬
‫‪7‬‬
‫תשלו מבית החולי ע"ס ‪) 0 12,885‬להל* – "החוב"(‪ ,‬ולחילופי*‪ ,‬המצאת טופס‬
‫‪ 17‬תחתיו וזאת בגי* הצנתור אותו עברה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .12‬פנייתה לנתבעת כי תית* לה התחייבות כספית נדחתה וכ ג נדחתה דרישתה‪ ,‬כי‬
‫לכל הפחות תישא הנתבעת בחלק מהעלות‪ ,‬אותו ממילא היתה משלמת לבית‬
‫החולי "פוריה"‪ ,‬לו בוצע בו הצנתור‪ .‬מכא* התביעה שלפנינו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫טענות הצדדי‪$‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .13‬לטענת התובעת‪ ,‬התנערותה של הנתבעת מתשלו‬
‫החוב כלפי בית החולי‬
‫"שיבא" מנוגדת לדי* ופוגעת בזכויותיה‪ ,‬באשר הנתבעת מופקדת על מת* שירותי‬
‫בריאות למבוטחיה וככזו חלות עליה נורמות מהמשפט הציבורי והמנהלי‪ .3‬לפיכ ‪,‬‬
‫החלטותיה צריכות להתקבל בהגינות‪ ,‬סבירות‪ ,‬שוויו* ומתו הקפדה על כבוד‬
‫האד וכבוד החולה הבא בשעריה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .14‬סירובה לכיסוי החוב‪ ,‬ולו בחלק היחסי בו היא עצמה היתה נושאת אילו התובעת‬
‫ביצעה את הצנתור בבית החולי "פוריה"‪ ,‬מהווה הפרה של מחויבויותיה בהתא‬
‫לחוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשנ"ד‪) 1994-‬להל* – "חוק הבריאות"(‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .15‬התובעת מטעימה‪ ,‬כי העובדה שהיא הופנתה קוד לכ* ע"י הנתבעת לבית החולי‬
‫‪23‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫"שיבא" לצור ביצוע בדיקת ה‪ ,MRI -‬יצרה אצלה מצג לפיו לנתבעת קיי הסדר‬
‫‪24‬‬
‫תשלו ועל כ* פעלה בתו לב‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .16‬עוד טוענת התובעת‪ ,‬כי בבית החולי "שיבא" קיי מכו* לב המצויד ברמת ידע‬
‫‪26‬‬
‫וניסיו* מקצועי יוצא דופ* בתחו הקרדיולוגיה ולאור העובדה‪ ,‬כי נדרשה לעבור‬
‫‪27‬‬
‫‪ 3‬סעי‪ 25 #‬לכתב התביעה והפסיקה המובאת ש ‪.‬‬
‫‪ 3‬מתו ‪18‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫צנתור דחו‪ #‬והחשש כי בסופו תידרש לעבור ניתוח לב פתוח‪ ,‬רשאית היתה לפנות‬
‫אליו לצור קבלת טיפול רפואי מיטבי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .17‬התובעת נסמכת‪ ,‬בי* היתר‪ ,‬על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי )תיקו* – מת*‬
‫‪3‬‬
‫אפשרות בחירה מבי* נותני השירותי בתחומי כירורגיית הלב‪ ,‬נוירוכירורגיה‬
‫ואונקולוגיה(‪ ,‬התש"ע‪ 2010-‬וכ* על מסקנות ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות של‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫הכנסת השבע‪-‬עשרה )מושב שלישי(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .18‬עוד סומכת התובעת את תביעתה על חוק עשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬התשל"ט‪-‬‬
‫‪7‬‬
‫‪) 1979‬להל* – "חוק עשיית עושר"(‪ ,‬וזאת בטענה‪ ,‬כי ממילא היתה הנתבעת צריכה‬
‫לשאת בהוצאות הצנתור של התובעת‪ ,‬לו זה התבצע בבית החולי "פוריה"‪ ,‬עמו‬
‫יש לה הסדר‪ ,‬ועל כ* סירובה לכסות את החוב עולה כדי עשיית עושר ולא במשפט‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .19‬הנתבעת מצדה טענה כי אי* עליה כל חובה הסכמית או חובה שבדי* לממ* עבור‬
‫התובעת את הטיפול ו‪/‬או החוב המבוקש על ידה‪ ,‬שכ* התובעת חרגה מהוראות‬
‫חוק הבריאות‪ ,‬בהחליטה לעזוב את בית החולי "פוריה"‪ ,‬בו היתה מאושפזת‬
‫‪5‬‬
‫לצור צנתור ולפנות באופ* עצמאי אל בית חולי ומומחה רפואי על פי בחירתה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .20‬הנתבעת מטעימה‪ ,‬כי למעשה‪ ,‬התובעת מודה כי בחרה להעמיד את הנתבעת בפני‬
‫‪15‬‬
‫עובדה מוגמרת‪ ,‬לפיה היא עוברת את הצנתור בבית חולי אחר ורק כאשר נדרשה‬
‫לשל את חובה‪ ,‬פנתה אליה על מנת שתממ* עבורה את אותו טיפול‪ .‬לפיכ ‪,‬‬
‫טוענת הנתבעת‪ ,‬עניי* לנו בטיפול רפואי פרטי‪ ,‬אשר אינו כלול בגדר זכאות‬
‫המבוטחי על פי חוק הבריאות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .21‬הנתבעת מטעימה‪ ,‬כי אי* חולק‪ ,‬שהתובעת יכלה לקבל את אותו טיפול ממש‪,‬‬
‫הכלול בסל הבריאות‪ ,‬בבית החולי "פוריה" ולש כ ג אושפזה בו ועל כ* שוב‬
‫אי* המדובר בטיפול רגיל לו היא זכאית במסגרת סל הבריאות‪ ,‬כי א בטיפול‬
‫פרטי‪ ,‬שאי* הנתבעת חייבת לשאת בו‪ .‬מעבר לכ ‪ ,‬ידעה כי עליה להצטייד מראש‬
‫‪23‬‬
‫בטופס התחייבות‪ ,‬כפי שעשתה קוד לכ*‪ ,‬עת הופנתה לביצוע בדיקת ה‪.MRI -‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .22‬לאור האמור לעיל‪ ,‬אי* המדובר בהתנהגות תמת לב‪ ,‬כי א‬
‫המהווה טיפול פרטי החורג מהזכאות על פי חוק‪.‬‬
‫‪ 4‬סעיפי ‪ 28‬ו‪ 29 -‬לכתב התביעה‪.‬‬
‫‪ 5‬סעי‪ 3 #‬לכתב ההגנה‪.‬‬
‫‪ 4‬מתו ‪18‬‬
‫בבחירה מודעת‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫‪ .23‬הנתבעת מפנה להוראות חוק הבריאות‪ ,‬לפיו זכות המבוטח לבחירת נות* שירותי‬
‫‪1‬‬
‫מוגבלת לרשימת נותני השירותי עמ התקשר המחוז הרלוונטי בהסכ ‪ ,‬וכפי‬
‫שמפרסמת הקופה למבוטחיה מעת לעת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫"מבוטח אינו רשאי לבחור נות שירותי‪ $‬אשר אינו נמנה על נותני‬
‫השירותי‪ $‬מטע‪ $‬המחוז‪ ,‬וקבלת שירות רפואי ללא אישור הקופה‬
‫מראש מהווה‪ ,‬למעשה‪ ,‬רכישת שירות רפואה פרטי בגינו מחויב‬
‫‪6‬‬
‫מקבל השירות בתשלו‪ $‬עלות הטיפול בעצמו"‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .24‬עוד מטעימה הנתבעת כי הגבלת זכות הבחירה מבי* נותני השירותי‬
‫קבועה‬
‫בסעיפי ‪ 12‬ו‪ 23 -‬לחוק הבריאות וה* בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי )הסדרי‬
‫בחירה בי* נותני שירותי (‪ ,‬השתס"ה‪) 2005-‬להל* – "התקנות"(‪ ,‬המגדירות‬
‫במדויק את סמכויות הקופה וזכויות המבוטח ביחס לבחירת נות* השירותי‬
‫הרפואיי ‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .25‬הנתבעת סומכת טענותיה‪ ,‬בי* היתר‪ ,‬ג על פסיקתו של בית די* זה‪ ,‬מפי כב'‬
‫השופטת )כתוארה אז( ורדה וירט ליבנה‪ ,‬אשר קבע‪ ,‬כי ההסדר האמור הנו סביר‬
‫והוג* ואי* בו כדי לפגוע בשוויו* בי* המבוטחי ‪ 7.‬הנתבעת מוסיפה ומציינת את‬
‫הוראותיו של סעי‪)3 #‬ד( לחוק הבריאות‪ ,‬אשר קובע‪ ,‬כי שירותי הבריאות הכלולי‬
‫בסל שירותי הבריאות‪ ,‬יינתנו לפי שיקול דעת רפואי "באיכות סבירה‪ ,‬בתו‪ ,‬זמ סביר‬
‫‪18‬‬
‫ובמרחק סביר ממקו‪ $‬מגורי המבוטח‪ ,‬והכל במסגרת מקורות המימו העומדי‪ $‬לרשות קופות‬
‫‪19‬‬
‫החולי‪ $‬לפי סעי‪."13 -‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .26‬הסעד המבוקש‪ ,‬לטעמה של הנתבעת עומד בניגוד לעקרו* היסוד הקבוע בחוק‬
‫הבריאות‪ ,‬לפיו זכאות המבוטחי הנה לקבלה בעי* של השירותי הרפואיי‬
‫הכלולי בסל הבריאות וסומכת טענתה על פסק דינו של בית המשפט העליו*‪ ,8‬ש‬
‫נקבע‪ ,‬כי חוק הבריאות אינו כולל בחובו חיוב על המדינה או על קופת החולי‬
‫להעניק תשלומי נוספי לזכאי לשירותי בריאות מכוח החוק‪ ,‬וזאת בהבדל‬
‫מזכאות לטיפולי רפואיי בעי*‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 6‬סעי‪ 17 #‬לכתב ההגנה‪ .‬ההדגשה במקור – א‪.‬ש‪.‬‬
‫‪ 7‬עב ‪) 2318/00‬ת"א( בר ניב רוית נ' קופת חולי‪ $‬כללית )‪ ,(24.10.01‬להל* – "עניי בר ניב"‪.‬‬
‫‪ 8‬ע"א ‪ 8447/06‬קופת חולי‪ $‬מאוחדת ואח' נ' איתמר היימ ואח' )‪.(22.5.11‬‬
‫‪ 5‬מתו ‪18‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫עמדת המדינה‬
‫‪1‬‬
‫‪ .27‬בהחלטתנו מיו ‪ ,18.06.12‬הורינו למדינה להגיש עמדתה בסוגיה‪ ,‬הא ההסדר‬
‫‪2‬‬
‫החוקי הקיי היו אינו יוצר אפליה מובנית בי* תושבי המחוזות השוני ‪ ,‬באופ*‬
‫שאפשרויות הבחירה העומדות בפני תושבי צפו* האר‪ $‬ודרומה מצומצמות יותר‬
‫מאפשרויות הבחירה העומדות בפני תושבי מרכז האר‪ ,$‬והא כאשר עסקינ*‬
‫בפרוצדורות רפואיות פולשניות או מרובות סיכו*‪ ,‬או כאשר מדובר בנסיבות‬
‫ספציפיות מיוחדות‪ ,‬לא נכו* יותר לבכר מת* אפשרות בחירה רחבה למבוטחי על‬
‫פני הגבלת למחוז מגוריה ‪ ,‬והכל בכפו‪ #‬לשמירה על המסגרת התקציבית‬
‫הקיימת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .28‬ביו ‪ ,24.07.12‬הגישה המדינה את עמדתה והקדימה וטענה‪ ,‬כי בית די* זה נעדר‬
‫סמכות עניינית לדו* בשאלה הנדונה‪ ,‬כפי שנוסחה‪ ,‬מאחר שג א ההסדר החוקי‬
‫הנוהג יותר אפליה‪ ,‬הרי שבית הדי* אינו מוסמ לית* סעד בעניי*‪ ,‬כי א בית‬
‫המשפט העליו* בשבתו כבג"צ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .29‬בתגובתה‪ ,‬פרטה המדינה את התשתית הנורמטיבית אגב סקירת הסעיפי‬
‫‪14‬‬
‫הרלוונטיי מתו חוק בריאות והתקנות שהותקנו מכוחו וכ* אזכרה שני פסקי‬
‫די*‪ ,9‬מה עולה‪ ,‬לטענתה‪ ,‬כי עצ האפשרות של קופת החולי לקבוע הסדר של‬
‫נותני שירותי למבוטחיה על פי הסדרי בחירה‪ ,‬נקבע בחוק הבריאות‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .30‬מנגד‪ ,‬טענה המדינה‪ ,‬כי הנתבעת אינה רשאית לקבוע הסדרי בחירה לפי ראות‬
‫עיניה וללא כל מגבלה‪ ,‬שכ* על הסדרי אלה להיות גלויי ‪ ,‬פומביי ‪ ,‬שקופי‬
‫וזמיני ; יש לפרסמ ברבי ולהביא לידיעת המבוטחי בדרכי שנקבעו‬
‫בתקנות‪ .‬פרסומי אלה א‪ #‬צריכי להיות שוויוניי ‪ ,‬בי* היתר "להבטיח כי‬
‫‪21‬‬
‫אפשרות הבחירה הנתונה לכל אחד מהמבוטחי‪ $‬תהיה שווה לזו הניתנת ליתר‬
‫‪22‬‬
‫המבוטחי‪ $‬ותתבסס על תנאי‪ $‬שווי‪ 10."$‬כמו כ*‪ ,‬על המדינה לפרס מידע ג בנוגע‬
‫לרציפות הטיפול ג במקרה שבו חל שינוי בהסדרי הבחירה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .31‬עוד עמדה המדינה בתגובתה על כ שהזכות לבריאות הנה זכות סוציאלית ולא‬
‫זכות חוקתית ולפיכ ‪ ,‬לאור העובדה שחוק בריאות הנו "חוק המטפל בתחו‪$‬‬
‫הזכאויות הסוציאלי‪ ,‬ובתחו‪ $‬זה לבדו"‪ ,11‬אי* לראות בהגבלות שהקופות מטילות על‬
‫‪ 9‬עב ‪ 3927/06‬שליט תחיה נ' שירותי בריאות כללית )להל* – "פרשת שליט"( וכ* עניי* בר ניב‪.‬‬
‫‪ 10‬סעי‪ 24 #‬לתגובת המדינה‪.‬‬
‫‪ 11‬סעיפי ‪ 29-30‬לתגובת המדינה‬
‫‪ 6‬מתו ‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫מבוטחיה*‪ ,‬מכוח התקנות המסמיכות אות* לעשות כ*‪ ,‬משו‬
‫חוקתית‪.‬‬
‫פגיעה בזכות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .32‬עוד טענה בהקשר זה‪ ,‬כי ער השוויו* נשמר על ידי "הכפפת זכות הבחירה של כל‬
‫‪3‬‬
‫מבוטח להסדרי‪ $‬גלויי‪ $‬המושתתי‪ $‬על "פרמטרי‪ "$‬העומדי‪ $‬בדרישות סעי‪3 -‬ד‬
‫לחוק הבריאות‪ ,‬מבחינת איכות השירות וזמינותו‪ ,‬ומקיימי‪ $‬את דרישת השוויו ‪ ,‬בי‬
‫‪4‬‬
‫המבוטחי‪ $‬לבי עצמ‪ ,$‬במובנה המהותי"‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ .33‬ולפיכ ‪ ,‬כל עוד הסדרי הבחירה קובעי אבחנה עניינית ולא שרירותית‪ ,‬בי*‬
‫המבוטחי ‪ ,‬אי* לראות בכ בעיה משפטית‪ ,‬שכ* שיקולי המתייחסי למקו‬
‫מגורי המבוטח‪ ,‬הנ שיקולי ענייניי בשי לב להוראות סעי‪)3 #‬ד( לחוק‬
‫בריאות‪ ,‬וזאת "א‪ -‬א‪ $‬אי ה‪ $‬קובעי‪ $‬נגישות שווה לכלל המבוטחי‪ $‬ביחס לכלל‬
‫ספקי שירות של הקופה‪ ,‬ומבחיני‪ $‬ביניה‪ $‬על יסוד מקו‪ $‬מגוריה‪ $‬או על יסוד מבח‬
‫ענייני אחר המהווה "אבחנה מותרת" כמשמעה בפסיקה"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪13‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .34‬המדינה טענה עוד‪ ,‬כי על קופות החולי להציב בפני מבוטחיה* יותר מאשר חלופת‬
‫שירות אחת ויחידה ביחס לשירות אליו ה נזקקי ‪ ,‬באופ* שיימנע מצב בו נכפה‬
‫על מבוטח לקבל שירות ממוסד רפואי שהוא איבד את אמונו בו עקב ניסיו* שלילי‬
‫בעבר‪ .‬מוסיפה המדינה וטוענת כי לא מוכר לה מצב בו מוצעת לחולה אופציה אחת‬
‫בלבד‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .35‬בהקשר זה‪ ,‬ציינה המדינה‪ ,‬כי הנתבעת אינה עומדת בתנאי הפרסו והשקיפות של‬
‫‪18‬‬
‫הסדרי הבחירה‪ ,‬שכ* הוא אינו מאפשר למבוטחי ללמוד רק על פי קריאה בו‬
‫מיהו נות* השירות אליו יוכל לקבל הפניה‪" .‬הסדר בחירה שהוא כוללני ובלתי ממצה‬
‫‪19‬‬
‫– משמעו בהכרח "תנאי‪ $‬נסתרי‪ ,"$‬ואלה פוגעי‪ $‬בוודאות ובשקיפות; באופ‬
‫פוטנציאלי – בשוויו )וודאי בתחושת השוויו (‪ ,‬וכ ביכולת לפקח על כ‪ ,‬שההסדר אכ‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫מסוגל להבטיח עמידה בתנאי סעי‪)3 -‬ד( לחוק; שהרי א‪ $‬הקופה כוללת רשימה של‬
‫בתי חולי‪ $‬א‪ ,‬שומרת לעצמה את אפשרות להפנות או לא להפנות לאיזה מה‪ $‬לפי‬
‫‪24‬‬
‫טעמה – לא נית להבטיח כי זמני ההמתנה למשל יהיו סבירי‪ ,$‬או שיווצרו "צווארי‬
‫‪25‬‬
‫בקבוק" הנובעי‪ $‬מיצירת תורי‪ $‬ממושכי‪ $‬אצל נות שירות אחד‪ ,‬בטר‪ $‬ניתוב חלק‬
‫‪26‬‬
‫מלחצי הביקוש לבתי חולי‪ $‬אחרי‪".$‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ 12‬סעי‪ 32 #‬לתגובת המדינה‪.‬‬
‫‪ 13‬סעי‪ 34 #‬לתגובתה מדינה‪.‬‬
‫‪ 14‬סעי‪ 45 #‬לתגובת המדינה‬
‫‪ 7‬מתו ‪18‬‬
‫‪23‬‬
‫‪27‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫דיו והכרעה‬
‫‪1‬‬
‫‪ .36‬נקדי אחרית לראשית ונאמר‪ ,‬כי לאחר ששקלנו את טענות הצדדי ‪ ,‬הגענו לכלל‬
‫‪2‬‬
‫מסקנה כי די* התביעה להתקבל‪ ,‬ואת טעמינו נפרט להל*‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫התשתית הנורמטיבית‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫חוק ביטוח בריאות – רציונל של זכות לבריאות‬
‫‪7‬‬
‫‪ .37‬חוק הבריאות והתקנות שהותקנו מכוחו לעניי* הסדרי הבחירה‪ ,‬מהווי‬
‫את‬
‫התשתית הנורמטיבית הבסיסית הרלוונטית למקרה שבפנינו‪.‬‬
‫‪ .38‬חוק זה יצר מערכת יחסי משולשת בי* המדינה‪ ,‬קופות החולי והאזרח – מקבל‬
‫השירות‪ .‬בבסיסו של מבנה זה נמצא הניתוק החשוב שהחוק מבטיח בי* תשלו‬
‫בעד ביטוח בריאות לבי* קבלת שירותי הבריאות‪ ,‬כלומר‪ ,‬קבלת שירותי הבריאות‬
‫אינה אמורה להיות תלויה בעיקרה בתשלו ‪ .‬תפיסה זו עולה בקנה אחד ע הגנה‬
‫ראויה על הזכות לבריאות‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .39‬הרציונל המונח אפוא בבסיס החוק ובבסיס השיטה החדשה שהנהיג‪ ,‬הנו כי‬
‫ההנאה משירותי בריאות הנה שוויונית לכל‪ ,‬לפי הצור הרפואי‪ .‬נבח* להל* את‬
‫הוראות החיקוק הרלוונטיות לעניי* שבו עלינו להכריע‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫הוראות החוק הרלוונטיות‬
‫‪19‬‬
‫‪ .40‬סעי‪ 1 #‬לחוק הבריאות קובע כי ביטוח הבריאות הממלכתי יהיה מושתת על‬
‫עקרונות של "צדק‪ ,‬שוויו* ועזרה הדדית"‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫בסל הבריאות יינתנו‬
‫‪22‬‬
‫בישראל‪ ,‬לפי שיקול דעת רפואי‪ ,‬באיכות סבירה‪ ,‬בתו זמ* סביר ובמרחק סביר‬
‫ממקו מגורי המבוטח‪ ,‬והכל במסגרת מקורות המימו* העומדי לרשות קופות‬
‫החולי כאמור בסעי‪ 13 #‬לחוק‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .41‬סעי‪)3 #‬ד( לחוק קובע‪ ,‬כי שירותי הבריאות הכלולי‬
‫‪ .42‬סעי‪ 3 #‬לתקנות מתווה את העקרונות המנחי לכ ‪:‬‬
‫‪ 15‬אייל גרוס‪ ,‬בריאות בישראל‪ :‬בי זכות למצר‪ .,‬זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות בישראל )ד"ר יור רבי* וד"ר‬
‫יובל שני‪ ,‬עורכי ( הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬עמ' ‪) .471‬להל* – "גרוס"(‪.‬‬
‫‪ 8‬מתו ‪18‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫• שמירה על רצ‪ #‬טיפולי‪ ,‬כ שמבוטח לא יידרש‪ ,‬ככל שנית*‪ ,‬להחלי‪ #‬מוסד‬
‫רפואי אחד במשנהו‪ ,‬במהל אותה מחלה או מצב רפואי נתו*;‬
‫• במקרה של מחלה או מצב רפואי המצדיקי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫טיפול רפואי ברמת ידע‬
‫‪3‬‬
‫וניסיו* מיוחדי ‪ ,‬תינת* למבוטח האפשרות לקבל כל שירות שהוא נזקק לו‬
‫בקשר ע אותה מחלה או מצב רפואי‪ ,‬והכל בהתא לרשימת שירותי‬
‫רפואיי מתמחי שתפורס ותעודכ* מעת לעת;‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫• במקרה של מחלה או מצב רפואי המחייבי טיפולי אינטנסיביי ‪ ,‬ירוכזו‬
‫הטיפולי במרכז רפואי אחד‪ ,‬ככל הנית*;‬
‫‪8‬‬
‫תיקבע אפשרות לסטייה מהסדרי הבחירה‪ ,‬לפי שיקול דעת רפואי ופניה‬
‫‪9‬‬
‫דחופה לחדר מיו* לא תוגבל לבתי חולי מסוימי ‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫•‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .43‬סעיפי ‪ 12‬ו‪)23 -‬ב( לחוק הבריאות מסדירי את מת* שירותי הבריאות בחלוקה‬
‫ארצית‪ ,‬אזורית או בי* אזורית‪ ,‬בהתא לקביעת שר הבריאות‪ ,‬ומסמיכי את‬
‫קופות החולי לקבוע את הסדרי הבחירה והיקפה‪ ,‬ככל שה* קשורות ליותר מנות*‬
‫שירותי אחד‪ .‬בנוס‪ ,#‬התקנות מפרטות את מתכונת הסדר הבחירה וקובעות‬
‫הוראות מהותיות בהסדר זה )סעיפי ‪ ,2‬ו‪ 3 -‬בהתאמה(‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .44‬בתמצית‪ ,‬נית* לומר‪ ,‬כי הסדר הבחירה עצמו נער לפי חלוקת סוגי השירותי‬
‫‪17‬‬
‫שנקבעו בסעי‪)2 #‬ב( לתקנות‪ ,‬היינו‪ ,‬רשימת בעלי המקצוע של קופת חולי או‬
‫מטעמה‪ ,‬במסגרת מרפאותיה או שלא במסגרת מרפאותיה‪ ,‬רשימת המכוני‬
‫ומרפאות החו‪ ,$‬רשימת בתי החולי של קופת החולי או מטעמה‪ ,‬פירוט‬
‫השירותי הרפואיי הניתני ע"י קופת החולי או מטעמה ורשימת בתי‬
‫המרקחת הרלוונטיי ‪.‬‬
‫‪ .45‬ולבסו‪ ,#‬עיו* בהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,‬התשמ"א‪) 161981-‬להל* –‬
‫"הצעת החוק"(‪ ,‬מלמדנו‪ ,‬כי חוק הבריאות נחקק במטרה ששירותי הבריאות‬
‫יינתנו במסגרת של ביטוח בריאות ממלכתי "שיהיה בעל אופי סוציאלי מובהק"‪ ,‬ועל‬
‫‪17‬‬
‫בסיס של חלוקה גיאוגרפית אזורית‪.‬‬
‫‪ 16‬הצ"ח ‪ ,1510‬ל' בשבט התשמ"א )‪.(04.02.81‬‬
‫‪ 17‬המבוא להצעת החוק‪.‬‬
‫‪ 9‬מתו ‪18‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫‪1‬‬
‫הזכות לבריאות –זכות יסוד או מצר‪?,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .46‬אי* חולק‪ ,‬כי בריאותו של אד תופסת מקו מרכזי בחייו ולשמירה עליה חשיבות‬
‫‪3‬‬
‫עליונה‪ .‬בניגוד לפגיעה בזכויות אד אחרות‪ ,‬הרי שפגיעה בבריאותו של אד אינה‬
‫תמיד הדירה‪ .‬במאמרו המקי‪ #‬ורחב היריעה‪ ,‬מציע המלומד אייל גרוס‪ 18,‬כי‬
‫ההתייחסות הנכונה לבריאותו של אד צריכה להיות כאל זכות ולא כאל מצר ‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫תפיסה זו מושתתת על המשפט הבינלאומי וה* על המשפט החוקתי הישראלי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .47‬מטבע הדברי ‪ ,‬לא נית* לדבר על הזכות לבריאות במנותק מההקשר של היקפה‬
‫של זכות זו ועד להיכ* משתרעת אחריותה של המדינה לבריאות אזרחיה ותושביה‪.‬‬
‫אי* חולק‪ ,‬וזו ג נקודת המוצא שאנו יוצאי ממנה‪ ,‬כי הדיו* בהיק‪ #‬הזכות חייב‬
‫להיות קשור בטבורו להקצאת משאבי ולסדרי עדיפויות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בלתי מוגבלי ‪ ,‬ובמיוחד לאור‬
‫‪12‬‬
‫הוראותיו של חוק הבריאות‪ ,‬ברי כי הנתבעת‪ ,‬כמו כל נות* ספק שירותי בריאות‬
‫אחר‪ ,‬צריכה להתנהל במסגרת תקציבית מוגדרת ומתוחמת‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .48‬בהנחה‪ ,‬שאי* עליה חולק‪ ,‬כי המשאבי‬
‫אינ‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .49‬ואול ‪ ,‬נשאלת השאלה‪ ,‬הא מ* הראוי כי השיח סביב הזכות לבריאות‪ ,‬יתמקד‬
‫רק בפ* הכלכלי‪-‬תועלתני ‪ -‬טכני או שמא מ* הראוי‪ ,‬כי השיח ישק‪ #‬התייחסות‬
‫לשירותי הבריאות כזכות משפטית ולא כמצר או סחורה גרידא‪ .‬התייחסות זאת‬
‫אליבא דגרוס‪ ,‬תתרו למיגור תופעת אי השוויו* בי* קבוצות שונות באוכלוסייה‪,‬‬
‫וביניה* קבוצות מוחלשות מבחינה סוציו‪-‬אקונומית‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .50‬מטבע הדברי ‪ ,‬הזכות לשוויו* בהקשר של הזכות לקבלת שירותי בריאות קשורה‬
‫‪20‬‬
‫קשר בל יינתק לנגישות של כלל האוכלוסייה אליה‪ .‬לפיכ ‪ ,‬על מנת שהזכות תהיה‬
‫ישימה ורלוונטית לכלל האוכלוסייה‪ ,‬יש להבטיח את הנגישות אליה לכול ‪ ,‬ללא‬
‫‪20‬‬
‫מכשולי שוני ‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .51‬מכא*‪ ,‬שכל דיו* בזכויות הקשורות לקבלת שירותי בריאות חייב לנבוע מעיקרו‬
‫השוויו ‪ ,‬אשר לאורו יש לבחו* את מימוש הזכות בשל מרכזיותה של בריאות‬
‫האד בחייו ובשל השפעתה המרכזית והמכרעת על עצ החיי ‪ ,‬משכ‬
‫‪ 18‬ה"ש ‪.16‬‬
‫‪ 19‬גרוס‪ ,‬עמ' ‪.441‬‬
‫‪ 20‬גרוס עמ' ‪.459‬‬
‫‪ 10‬מתו ‪18‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫ואיכות ‪) 21.‬למעמדו המרכזי של עקרו* השוויו* בפרשנות הוראות חוק הבריאות‪,‬‬
‫והיחס שבינו לבי* שיקולי תקציביי ‪ ,‬ראו פסק דינה המקי‪ #‬של כב' הנשיאה‬
‫)בדימוס( נילי ארד‪ ,‬וכ* האסמכתאות הרבות המובאות ש ‪ ,‬אשר נית* א לפני‬
‫‪22‬‬
‫שבועות ספורי (‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫היעדר שוויו בי מרכז לפריפריה‬
‫‪6‬‬
‫‪ .52‬נציי*‪ ,‬כי למ* תחילתו של הטיפול בתיק‪ ,‬סברנו‪ ,‬כי בהיותה תושבת צפו* האר‪,$‬‬
‫התובעת נהנית מהיצע קט* יותר של ספקי שירותי רפואיי ‪ ,‬בהשוואה לאד‬
‫הגר במרכז האר‪ .$‬הדבר בא לידי ביטוי בעיקר שעה שאד נקלע למצוקה רפואית‬
‫דרמטית‪ ,‬מסוג המצוקה אליה נקלעה התובעת בתיק זה‪ ,‬עת נאמר לה שהצנתור‬
‫עשוי להסתיי בניתוח לב פתוח‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .53‬א‪ #‬פרופ' גרוס במאמרו‪ ,‬מצביע על תופעה של אי שוויו* בי* מרכז האר‪ $‬לבי* ערי‬
‫‪12‬‬
‫בפריפריה‪ ,‬שבא לידי ביטוי‪ ,‬בי* היתר‪ ,‬בהבדלי בנגישות לספקי‬
‫‪23‬‬
‫רפואי ובאיכות השירות בי* המרכז לפריפריה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫של שירות‬
‫‪ .54‬נציי*‪ ,‬כי הדיו* בטענה זו חורג מגבולות האכסניה של פסק דיננו במוב* זה‪,‬‬
‫שהתובעת לא העלתה זאת בטיעוניה‪ ,‬וממילא לא הונחה בפנינו תשתית ראייתית‬
‫לכ ‪ .‬לפיכ ‪ ,‬נגביל עצמנו לבחינת המקרה הקונקרטי שהובא בפנינו האספקלריה‬
‫של שמירה על עקרו* השוויו*‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .55‬מבלי שיהיה בכ כדי לקבוע מסמרות‪ ,‬אנו סבורי ‪ ,‬כי הפגיעה בשוויו* בי* מבוטחי‬
‫קופות החולי מתבטאת בכ שכאשר מדובר בתושבי הפריפריה במדינת ישראל‪,‬‬
‫אפשרויות הבחירה שלה מצומצמות יותר‪ ,‬ה* מבחינת כמות נותני השירותי‬
‫ולעיתי ‪ ,‬ג מבחינת איכות ‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .56‬ואול ‪ ,‬כפי שקבענו לעיל‪ ,‬הדבר לא נטע* בכתב התביעה‪ ,‬אלא רק בסיכומי‬
‫‪23‬‬
‫התובעת‪ ,‬ולנתבעת לא נתנה הזדמנות ניאותה להתגונ* בפני כ ‪ ,‬ועל כ*‪ ,‬מעבר‬
‫להערת האגב שלנו לעיל‪ ,‬שאנו תקווה כי תעורר דיו* ציבורי בנושא‪ ,‬אי* בדעתנו‬
‫להוסי‪ #‬ולהידרש לכ ‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 21‬גרוס עמ' ‪.461‬‬
‫‪ 22‬עע )ארצי( ‪ 33066-11-12‬מכבי שירותי בריאות נ' ילנה גילגור )‪.(19.3.14‬‬
‫‪ 23‬גרוס עמ' ‪ 468‬וכ* הערת שוליי ‪ 83‬ש ‪.‬‬
‫‪ 11‬מתו ‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫‪ .57‬מעיו* בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות ביחס לשירותי רפואיי מיוחדי ‪ ,‬עולה‪ ,‬כי‬
‫ג המדינה נתנה דעתה לכ ‪ ,‬כפי שיבואר להל*‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫יישו‪ $‬הדרישה לשוויו בראי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות‬
‫‪4‬‬
‫‪ .58‬בחוזר סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולי ושירותי בריאות נוספי ‪ ,‬שכותרתו‪:‬‬
‫"יישו‪ $‬תקנות ביטוח בריאות ממלכתי )הסדרי בחירה בי נותני שירותי‪($‬‬
‫תשס"ה – ‪ ,24"2005‬נקבע בסעי‪:1.3 #‬‬
‫‪5‬‬
‫"על ההסדרי‪ $‬להיות שוויוניי‪ .$‬מטרת קביעת‪ $‬ופרסומ‪ $‬של‬
‫הסדרי‪ $‬הנה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬להבטיח כי אפשרות הבחירה הנתונה לכל‬
‫אחד מהמבוטחי‪ $‬תהיה שווה לזו הניתנת ליתר המבוטחי‪$‬‬
‫ותתבסס על תנאי‪ $‬שווי‪ .$‬הדבר משלי‪ ,‬ה על תוכ המבחני‪$‬‬
‫ומידת פירוט‪ $‬וה על שקיפות‪ $‬ופרסומ‪."$‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .59‬סעי‪ 5 #‬לחוזר הנ"ל‪ ,‬מונה שורה של שירותי מיוחדי הניתני בבתי חולי או‬
‫‪13‬‬
‫בקהילה )להל* – "ספקי שירותי‪ $‬מיוחדי‪ ,("$‬וביניה ‪ :‬שירות כירורגי‪ ,‬שירותי‬
‫פריו* והפריה חו‪ $‬גופית‪ ,‬שירותי דיאליזה‪ ,‬טיפולי אונקולוגיי ‪ ,‬שירותי דימות‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫)רנטג*‪ ,‬אולטראסאונד‪ MRI ,C.T ,‬וכיוצא באלה( וכ* מכוני שוני ‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .60‬סעי‪ 5.2 #‬קובע‪ ,‬כי בהסדרי הבחירה יפורטו כל ספקי השירות המיוחדי בחת‬
‫ארצי או אזורי ולמבוטח תהיה האפשרות לקבל שירות אצל ספק זה ללא כל סינו*‬
‫או הגבלה נוספת‪ ,‬פרט לצור לקבלת הפניה רפואית וטופס ‪.17‬‬
‫‪ .61‬עוד קובע הסעי‪ #‬הנ"ל‪ ,‬כי לא ייקבעו דירוג או סדרי עדיפויות בהפניה לספקי‬
‫)בי* מטעמי של מיצוי קיבולת ובי* מכל טע אחר(‪ ,‬והתור לקביעת השירות יהיה‬
‫תלוי בתור הממתיני לשירות אצל ספק השירות המיוחד שבו בחר המבוטח ולא‬
‫בשיקולי הקופה וכי הדרישה להפניית רופא או בעל תפקיד אחר‪ ,‬תיעשה ביחס‬
‫לשירות ולא ביחס לספק‪ ,‬ולא תיקבע דרישת הפניה מיוחדת לספק שירות מסוי ‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫לעניי סמכותו של בית הדי‬
‫‪26‬‬
‫‪ .62‬כאמור לעיל‪ ,‬בתגובתה טענה המדינה‪ ,‬כי תקיפה של חוק הבריאות והתקנות‬
‫שהותקנו מכוחו תיתכ* רק בבית המשפט הגבוה לצדק במה שנהוג לכנות 'תקיפה‬
‫‪27‬‬
‫‪ 24‬חוזר מס' ‪) 06-2011‬פורס ביו ‪.(09.06.11‬‬
‫‪ 12‬מתו ‪18‬‬
‫‪28‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫ישירה' ועל כ* בית די* זה נעדר סמכות לדו* בחוקיות‬
‫שהותקנו מכוחו‪.‬‬
‫‪ .63‬נקדי‬
‫של החוק והתקנות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ונציי*‪ ,‬כי מלכתחילה תובענה זו תוקפת את המעשה המנהלי של קופת‬
‫‪3‬‬
‫החולי באופ* בו פירשה את הסדרי הבחירה שנקבעו בתקנות שהותקנו מכוח חוק‬
‫הבריאות‪ ,‬וזאת באספקלריה של פגיעה בזכותה של התובעת לשוויו*‪ .‬על כ ‪,‬‬
‫דומה‪ ,‬כי אי* חולק בנוגע לסמכותו של בית הדי* לדו* וג לא הועלתה טענה בקשר‬
‫לכ ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .64‬כדי לא לצאת פטורי בלא כלו לעניי* שאלת הסמכות נציי*‪ ,‬כי לבתי הדי*‬
‫לעבודה קיימת ג קיימת סמכות עניינית לדו* בחוקיות* של הוראות חוק )על דר‬
‫של תקיפה עקיפה( והבסיס לכ הובע בצורה בהירה ומפורשת בפסק די* שנית*‬
‫בבג"צ‪ ,‬מפי כב' השופט יצחק עמית‪ ,‬אשר קבע‪:25‬‬
‫"נית לתקו‪ -‬את חוקיותה של התקנה בתקיפה עקיפה‪ ,‬שיתרונותיה‬
‫עמה‪ ,‬באשר היא מאפשרת לית הכרעה מושכלת על פי נתוני‪$‬‬
‫קונקרטיי‪ $‬העומדי‪ $‬בפני בית המשפט‪ .‬ככלל‪ ,‬סמכותו של בית‬
‫המשפט הגבוה לצדק לדו בטענות לגבי אי חוקיות תקנה‪ ,‬אינה‬
‫מונעת דיו בתקיפה עקיפה בבית משפט 'רגיל' ביוזמתו של בעל‬
‫הדי שיז‪ $‬את ההלי‪ ,‬ולא כטענת הגנה‪ ,‬ואפשרות זו מקימה לעותר‬
‫סעד חלופי"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .65‬בהחלטה מפורטת‪ ,‬שניתנה זה לא מכבר ע"י בית די* זה ניתח חברי‪ ,‬כב' השופט‬
‫ספיבק‪ ,‬את מקור סמכות של בתי המשפט‪ ,‬לרבות בתי הדי* לעבודה‪ ,‬לדו*‬
‫‪26‬‬
‫ולהכריע בנוגע לחוקיות* של הוראות חקיקה וזאת על דר של תקיפה עקיפה‪.‬‬
‫בשל קוצר היריעה‪ ,‬נציי* בתמצית‪ ,‬כי במקרה זה‪ ,‬סמכותו של בית הדי* נובעת‬
‫בראש ובראשונה מסמכותו הייחודית לדו* בתובענות על פי חוק הבריאות‬
‫‪27‬‬
‫והתקנות שהותקנו מכוחו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 25‬בג"צ ‪ 2172/13‬כה נ' שר המשפטי‪ (21.3.13) $‬וראו ג ‪ :‬בג"צ ‪ 3429/11‬בוגרי התיכו הערבי האורתודוקסי בחיפה נ'‬
‫שר האוצר )‪.(5.1.12‬‬
‫‪ 26‬ס"ע ‪ 54860-01-12‬לנצברג ואח' נ' מדינת ישראל )נית* ביו ‪.(14.04.13‬‬
‫‪ 27‬ראו‪ :‬ע"ע ‪ 1212/01‬קבלא* נ' המועצה המקומית בית ג'א* )נית* ‪ (08.02.04‬וכ*‪ :‬סקכ ‪ 51/09‬סאוט אל‪-‬עאמל – להגנת‬
‫זעויות העובדי והמובטלי נ' שר התעשיה המסחר והתעסוקה )נית* ‪.(03.01.12‬‬
‫‪ 13‬מתו ‪18‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫נסיבותיה המיוחדות של התובעת‬
‫‪1‬‬
‫‪ .66‬אי* חולק‪ ,‬כי התובעת לא פנתה אל הנתבעת וממילא לא אל ועדת חריגי בטר‬
‫‪2‬‬
‫החליטה להתאשפז בבית החולי תל השומר‪ .‬בחקירתה הנגדית הקצרה אישרה‬
‫זאת והבהירה‪" :‬אי‪ ,‬אני אפנה? במצב שלי אי‪ ,‬יכולתי לפנות?"‪ 28‬וכ* הוסיפה‪:‬‬
‫"לאור מצב הלב שלי ולאור בדיקת אק"ג‪ .‬שגילוי )כ במקור – א‪.‬ש‪ (.‬שמשהו לא בסדר‬
‫בלב שלי‪ ,‬שכבתי בבית חולי‪ $‬ולא יכולתי לתפקד"‪.‬‬
‫‪ .67‬בתצהירה‪ ,‬העידה התובעת על הל רוחה ונפשה מרגע שנדרשה לבצע בדיקת‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ MRI‬ועד לרגע שבו הודע לה‪ ,‬כי בעקבות ממצאי בדיקת האק"ג‪ ,‬אשר הדגימו‬
‫‪8‬‬
‫בעיה של "היפוכי ‪ T‬עמוקי "‪ ,‬ייתכ* ותידרש במהל הצנתור התערבות כירורגית‬
‫‪9‬‬
‫עמוקה‪ ,‬קיר ניתוח לב פתוח‪ .‬לדבריה נתקפה בחשש לגורלה‪.‬‬
‫‪ .68‬על רקע האמור לעיל סרבו בבית החולי‬
‫‪29‬‬
‫‪10‬‬
‫"פוריה" לומר לה מי יצנתר אותה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בנוס‪ ,#‬חששה‪ ,‬שא האפשרות שתוארה בפניה תתממש‪ ,‬לפיה יידרש ניתוח לב‬
‫פתוח‪ ,‬לא יהיה מי שיעמוד לצדה ויסעד אותה מקרב בני משפחתה הקרובי ‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬לדבריה‪ ,‬נתקפה בלבול‪ ,‬חרדה ורגשי חוסר אוני לעבור את‬
‫הצנתור במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר‪ .‬מאחר ולש הופנתה קוד לכ* ע"י‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫קופת החולי עצמה לצור בדיקת ה‪ MRI -‬המיוחדת לה נדרשה‪ ,‬ג לא העלתה‬
‫‪16‬‬
‫על דעתה‪ ,‬כי לקופת החולי אי* הסדר ע בית החולי ‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .69‬עוד הצהירה‪ ,‬כי העובדה שאחייניתה משמשת כאחות בבית החולי תל השומר‬
‫‪18‬‬
‫ותוכל לסעוד אותה מקרוב במהל אשפוזה‪ ,‬גרמה לה להעדי‪ #‬כי הצנתור לא‬
‫יתבצע בבית החולי "פוריה"‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .70‬בחקירתה הנגדית‪ ,‬לא נחקרה התובעת על כ ‪ ,‬ועל כ* בהיעדר ראיה לסתור‪ ,‬ולאחר‬
‫ששמענו את עדותה אשר היתה אמינה ואותנטית בעינינו‪ ,‬אנו מקבלי אותה‪ .‬לא‬
‫נעלמה מאתנו טענת התובעת בנוגע להסדרי הבחירה וכ* התנגדותה של הנתבעת‬
‫לקבלת טענה זו‪ ,‬בהיותה הרחבת חזית אסורה‪ .‬הצדק ע הנתבעת‪ ,‬כי מעבר‬
‫לעובדה שטענה זו לא בא זכרה בכתב התביעה מטע התובעת‪ ,‬וממילא לנתבעת‬
‫לא היה סיפק להתגונ* בפניה‪ ,‬הרי שלא הובאו בפני בית הדי* כל ראיות בנושא‪.‬‬
‫‪ 28‬עמ' ‪ 5‬לפרוטוקול הדיו* מיו ‪ 16.12.12‬מול שורה ‪.22‬‬
‫‪ 29‬סעיפי ‪ 8-9‬לתצהיר התובעת‬
‫‪ 30‬סעיפי ‪ ,11‬ו‪ 13 -‬לתצהיר התובעת‪.‬‬
‫‪ 14‬מתו ‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫טענה זו עלתה לראשונה באופ* מפורט ע"י המדינה במסגרת הבעת עמדתה כאמור‬
‫לעיל‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬אנו דוחי את טענת התובעת לעניי* הסדרי הבחירה‪.‬‬
‫‪ .71‬ע זאת‪ ,‬על מנת לבסס את קביעתנו בדבר קבלת התביעה‪ ,‬אי* לנו צור בנדב‬
‫זה‪ ,‬חשוב ככל שיהיה שכ* אנו סבורי ‪ ,‬כי העמדה אותה הביעה הנתבעת בתיק זה‪,‬‬
‫הנה עמדה דווקנית‪ ,‬בלתי ראויה בנסיבות המקרה ואינה עולה בקנה אחד ע חוק‬
‫הבריאות והפרשנות הראויה שיש לייחס לו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫הפגיעה בעקרו השוויו בתיק זה‬
‫‪9‬‬
‫‪ .72‬ה* המדינה וה* הנתבעת סמכו טענותיה*‪ ,‬בי* היתר‪ ,‬על פסק די* בעניי* בר ניב‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מפאת חשיבות‪- -‬הדברי ‪ ,‬נביא כלשונ ‪ ,‬כפי שצוטטו ע"י המדינה בתגובתה‪:31‬‬
‫"‪ ...‬יתכ המצב היה שונה אילו בתי החולי‪ $‬המשתייכי‪ $‬למחוז‬
‫שהתובעת משתייכת אליו לא היו מספקי‪ $‬את השירות שהתובעת‬
‫נדרשה לו‪ ,‬כי אז היה מקו‪ $‬לבחו כיצד הנתבעת פועלת כדי לית את‬
‫השירות המתאי‪ ,$‬א‪ ,‬אי זה המקרה שבפנינו‪ .‬התובעת יכלה לבצע‬
‫את הניתוח באחד משני בתי החולי‪ $‬הגדולי‪ $‬ומבי הטובי‪$‬‬
‫והמנוסי‪ $‬באר‪ 1‬והתובעת לא הביאה כל נימוק מדוע סירבה לבצע‬
‫את הניתוח באות‪ $‬בתי חולי‪) "...$‬ההדגשה הוספה – א‪.‬ש(‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .73‬הנתבעת סומכת טענותיה‪ ,‬בי* היתר‪ ,‬על הקביעה המופיעה בפסק הדי* הנ"ל‪ ,‬אשר‬
‫‪20‬‬
‫פגיעה‬
‫‪21‬‬
‫לפיה ההסדרי‬
‫בעיקרו* השוויו*‪.‬‬
‫המוצעי‬
‫הנ‬
‫סבירי ‪ ,‬בהתחשב במגבלות‪ ,‬ואי* בה‬
‫‪22‬‬
‫‪ .74‬אלא‪ ,‬שעיו* בדברי שהובאו לעיל מתו פסק הדי* מלמד בדיוק על התופעה‬
‫שהתגלתה בפנינו בתיק זה‪ :‬היעדר שוויו* מובנה בהיצע השירותי ובאיכות ‪,‬‬
‫שמקבלי תושבי הפריפריה ביחס לתושבי מרכז האר‪ ,$‬ובמה דברי אמורי ?‬
‫‪25‬‬
‫‪ .75‬בפסק הדי* הנ"ל‪ ,‬קבע בית הדי*‪ ,‬כי לתובעת עמדה האפשרות לבחור באחד משני‬
‫‪26‬‬
‫בתי החולי "הגדולי והמנוסי " באר‪ $‬באזור הבחירה שלה‪ ,‬קרי אזור תל אביב‬
‫והמרכז‪ .‬קביעה זו מבטאת את הדעה הרווחת‪ ,‬המבוססת כנראה על ניסיו* רב‬
‫‪27‬‬
‫‪ 31‬סעי‪ 18 #‬לתגובת המדינה‪.‬‬
‫‪ 15‬מתו ‪18‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪28‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫שני ‪ ,‬לפיה אפשרות הבחירה של מבוטחי קופות החולי באזורי הפריפריה בצפו*‬
‫האר‪ $‬ובדרומה‪ ,‬מוגבלות יותר מבחינת* מספר* ואיכות*‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .76‬האמור לעיל מובילנו להבי* בנקל את חששותיה וחרדותיה של התובעת‪ ,‬אשר‬
‫‪3‬‬
‫ניצבה בפני פרוצדורה רפואית פולשנית‪ ,‬בהיותה בקבוצת סיכו*‪ ,‬בשל מצבה‬
‫הרפואי הנתו*‪ ,‬לכ שהצנתור "יתגלגל" לכדי ניתוח לב פתוח‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫תל‬
‫‪6‬‬
‫השומר‪ ,‬כאשר נדרשה בדיקת ‪ MRI‬בתנאי מיוחדי כשלה‪ ,‬וכ* את נסיבותיה‬
‫‪7‬‬
‫האישיות והעובדה שבאזור מגוריה לא נמצא מי שיתמו מה ויסעד אותה לאחר‬
‫הצנתור או הניתוח‪ ,‬ככל שהדבר היה מגיע לכדי כ ‪ ,‬והמסקנה המתבקשת הנה‪ ,‬כי‬
‫פעלה בצורה סבירה עת החליטה לעבור את הצנתור בבית חולי בעל מוניטי*‬
‫כבית החולי תל השומר במרכז האר‪.$‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .77‬הוס‪ #‬לכ את העובדה שנשלחה ע"י בית החולי‬
‫"פוריה" לבית החולי‬
‫‪1‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .78‬אכ*‪ ,‬התובעת לא הקדימה פניה לקופה‪ ,‬וממילא לא לוועדת החריגי ‪ ,‬אלא שאי*‬
‫בכ לטעמנו כדי לאיי* את זכותה‪ ,‬בוודאי לא בנסיבות אות* תיארה בחקירתה‬
‫הנגדית הקצרה‪ ,‬ואשר לא נסתרו בדבר מצבה הרפואי וסד הזמני ‪ ,‬בו היתה‬
‫שרויה בשל מצבה הרפואי‪ ,‬ואשר בעטיו לא התאפשר לה לטפל בפרוצדורות‬
‫המנהלתיות של הגשת טפסי ובקשות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .79‬זאת ועוד‪ .‬הג שמקובלות עלינו טענות הנתבעת והמדינה כי אי* המדובר מבחינה‬
‫‪17‬‬
‫משפטית בעשיית עושר ולא במשפט‪ ,‬הרי שאנו סבורי ‪ ,‬כי מ* הדי* היה שהנתבעת‬
‫תואיל‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬לשפות את התובעת בגובה הסכו אותו היתה משלמת לבית‬
‫החולי "פוריה" עבור הצנתור שלא התבצע ש בסופו של דבר‪ ,‬וזאת מכוח דיני‬
‫תו הלב המוגברי החלי עליה כנותנת שירותי בריאות ציבוריי והמקבלת‬
‫מאוצר המדינה תקציבי לש כ ‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .80‬יודגש‪ ,‬כי הנתבעת מצדה לא טרחה להביא נתוני מה היתה העלות הכספית‬
‫עבורה‪ ,‬אילו נדרשה לשל לבית החולי "פוריה" עבור פעולת הצנתור של‬
‫התובעת‪ .‬הנתבעת העדיפה להיאחז בטענה‪ ,‬כי אי* עליה חובה לשפות את התובעת‬
‫כלל‪ ,‬וזאת משו שהתובעת בחרה לקבל טיפול רפואי פרטי‪ .‬לפיכ ‪ ,‬בהיעדר כל‬
‫נתו* שיהיה בו כדי לסתור‪ ,‬אנו מקבלי את הסכו שהתובעת נדרשה לשל לבית‬
‫החולי תל השומר בתור הסכו שעל הנתבעת לשפותה בו‪.‬‬
‫‪ 16‬מתו ‪18‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫‪ .81‬יש להצר על גישתה הדווקנית והלא מתפשרת של הנתבעת בנסיבות אלה‪ .‬אנו‬
‫‪1‬‬
‫סבורי ‪ ,‬כי בנסיבות העניי*‪ ,‬מ* הראוי היה לחסו את ההתדיינות המשפטית‬
‫הארוכה והמיותרת‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .82‬יודגש‪ ,‬כי הנתבעת בחרה שלא להתייחס כלל בטיעוניה לנסיבותיה האישיות של‬
‫התובעת‪ ,‬ובמיוחד למצבה הרפואי המיוחד‪ ,‬לסיכו* כי הצנתור עלול להסתיי‬
‫בניתוח לב פתוח וא‪ #‬לא לקחה במסגרת שיקוליה את טענתה של התובעת‪ ,‬כי אי*‬
‫מי שיסעד אותה לאחר מכ* באזור מגוריה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .83‬לטעמנו‪ ,‬מ* הראוי היה שהנתבעת המופקדת על מת* שירותי בריאות למבוטחיה‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫תפעל ברוח חוק הבריאות ותתייחס למקרה שלא דר פריזמה צרה של שיקול‬
‫כלכלי דווקני‪ ,‬במיוחד שעה שלא נדרשה לשאת בעלות גבוהה יותר מזו אשר היתה‬
‫נושאת בה‪ ,‬אילו עברה התובעת את הצנתור בבית החולי "פוריה" שבאזור‬
‫מגוריה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .84‬התוצאה אליה הגענו עולה בקנה אחד ע סעי‪ 3 #‬לתקנות הקובע‪ ,‬בי* היתר‪ ,‬כי‬
‫ישמר רצ‪ #‬טיפולי במהל מצב רפואי נתו* וכי תיקבע אפשרות לסטייה מהסדרי‬
‫הבחירה‪ ,‬לפי שיקול דעת רפואי‪ .‬כאמור‪ ,‬אי* חולק כי במקרה זה‪ ,‬התובעת לא‬
‫הקדימה פניה לקופה ועל כ* לא נית* לטעו* כנגד הנתבעת כי לא שקלה את‬
‫נסיבותיה האישיות של התובעת‪ ,‬לרבות מצבה הרפואי‪ ,‬אלא שלטעמנו‪ ,‬מ* הראוי‬
‫היה‪ ,‬בנסיבות העניי*‪ ,‬כי הנתבעת תעשה זאת בדיעבד‪ .‬גישה זו היא זו שלטעמנו‬
‫עולה בקנה אחד ע מטרת חקיקתו של חוק הבריאות‪ ,‬שכאמור לעיל‪ ,‬נועד להיות‬
‫בעל אופי סוציאלי מובהק‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .85‬לא נחתו פסקנו מבלי לציי*‪ ,‬כי א לפני כחודש ימי ‪ ,‬נית* בבית המשפט העליו*‬
‫‪21‬‬
‫פסק די*‪ ,‬בו נקבע כי בהתא לכללי המשפט המנהלי החלי עליה*‪ ,‬על קופות‬
‫החולי לבחו* בקשות המופנות אליה* למת* שירותי ‪ ,‬ג א אלה אינ כלולי‬
‫‪32‬‬
‫בסל הבריאות‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .86‬ובאנלוגיה למקרה שבפנינו‪ ,‬בנסיבות המקרה‪ ,‬הג שהתובעת לא הקדימה פניה‬
‫לנתבעת בשל סד הזמני והמצוקה הרפואית והנפשית בה היתה שרויה‪ ,‬ובחרה‬
‫לעבור את הצנתור בבית חולי שאינו באזור מכוריה‪ ,‬מ* הראוי היה שלכל הפחות‬
‫‪ 32‬בג‪ 3933/11 $‬מכבי שירותי בריאות נ' שר הבריאות )‪.(25.3.14‬‬
‫‪ 17‬מתו ‪18‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫בית די אזורי לעבודה בתל אביב יפו‬
‫חב"ר ‪8893 07 11‬‬
‫הנתבעת תשקול את בקשתה לקבלת ההתחייבות הכספית‪ ,‬ולא תדבק בגישה‬
‫דווקנית ומצמצמת‪ ,‬כפי שעשתה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫סו‪ -‬דבר‬
‫‪4‬‬
‫‪ .87‬לאור כל האמור לעיל‪ ,‬אנו מחייבי את הנתבעת לשל לתובעת את מלוא סכו‬
‫‪5‬‬
‫התביעה בס של ‪ .0 12,885‬סכו זה יישא הפרשי ריבית חוקית והצמדה ממועד‬
‫הגשת התביעה )‪ (06.07.2011‬ועד למועד התשלו בפועל‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .88‬לחילופי*‪ ,‬וככל שהתובעת טר שילמה את החוב הנ"ל לבית החולי ע"ש שיבא‬
‫תל השומר‪ ,‬אנו מחייבי את הנתבעת לית* בידי התובעת‪ ,‬באמצעות בא כוחה‪,‬‬
‫בתו ‪ 14‬יו ממועד המצאת פסק הדי* לידיה‪ ,‬התחייבות כספית המופנית לבית‬
‫החולי תל השומר לתשלו מלוא חוב האשפוז‪ ,‬נכו* למועד מת* פסק הדי*‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 81‬ואיל לפסק הדי*‪ ,‬תישא‬
‫‪14‬‬
‫‪ .89‬בנוס‪ #‬לאמור לעיל‪ ,‬ובשי‬
‫לב לאמור בסעיפי‬
‫הנתבעת בהוצאותיה של התובעת בגי* הלי זה בס של ‪ 0 3,000‬וכ* בשכר טרחת‬
‫עו"ד בס ‪ .0 7,000‬תשלומי אלה ישולמו לתובעת‪ ,‬באמצעות בא כוחה‪ ,‬בתו ‪30‬‬
‫יו מהיו ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫נית היו‪ ,$‬כ"ז ניס תשע"ד‪ 27) ,‬אפריל ‪ ,(2014‬בהעדר הצדדי‪ $‬ויישלח אליה‪.$‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫מר הרצל גבע‬
‫נציג ציבור עובדי‪$‬‬
‫אור שגב‪ ,‬שופט‬
‫מר שאול שני‬
‫נציג ציבור מעסיקי‪$‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 18‬מתו ‪18‬‬