הערכת השירות הלאומי לצעירים בסיכון
הערכת השירות הלאומי לצעירים בסיכון
מזווית הראייה של הצעירים
דוח מחקר
פרופ' רמי בנבנישתי דר' דרורית לוי גב' תהילה רפאלי
בית הספר לעבודה סוציאלית על שם לואיס וגבי וייספלד
אוניברסיטת בר אילן
ניסן תשע"א אפריל 2011
I
הערכת השירות הלאומי לצעירים בסיכון מזווית הראייה של הצעירים
תקציר מנהלים
בשנת 2007החליטה ממשלת ישראל על הפעלת השירות האזרחי-לאומי בישראל .בישראל זהו שירות על
בסיס התנדבותי המאפשר שירות לקבוצות אוכלוסייה שמסיבות שונות אינן מתגייסות לשירות חובה
בצבא ,וביניהם צעירים בסיכון .החזון של השירות האזרחי-לאומי הוא כפול :שהמשרתים יתרמו תרומה
ניכרת לחברה בכלל ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט ,ובמקביל שהם עצמם ייתרמו על ידי השירות.
מטרת המחקר:
המטרה היא לתאר ולהעריך את השירות האזרחי-לאומי מזווית הראייה של המשרתים בו בהווה ובעבר
ולתת משוב ,המלצות והצעות לאחראים על השרות בכל הרמות .המחקר הנוכחי מתמקד בצעירים
וצעירות בסיכון מאוכלוסיות מוחלשות וכולל שתי קבוצות :נערות עולות ונערות בסיכון (קבוצה הכוללת
גם נערים) .המחקר מצומצם בהיקפו ואינו כולל את זוויות הראייה של האחראים לשירות ,של המלווים
של הצעירים ושל הנהנים מהשירות האזרחי כלקוחות.
שאלות המחקר:
המחקר הנוכחי מתאר סדרה של מאפיינים של הצעירים המשרתים בשירות הלאומי ,הסיבות לשירות,
אופי השירות ושביעות רצון מהפעילויות .בנוסף לתיאור מאפייני המשרתים ,המחקר הנוכחי משווה בתוך
קבוצת הצעירים בסיכון בין שתי תת-קבוצות :נערות בסיכון ונערות עולות ,בעיקר מאתיופיה .כמו כן,
המחקר משווה בין קבוצת הצעירים בסיכון לבין קבוצת השוואה ,של צעירות המשרתות בשירות הלאומי
הרגיל.
מדגם ואיסוף נתונים:
במחקר השתתפו מספר קבוצות ,במספר נקודות זמן.
בכניסה
לשירות
על סף
סיום
השירות
בוגרות
סה"כ
105
86
51
220
83
75
62
242
קבוצת
השוואה
131
151
-
282
סה"כ
319
312
113
744
נערות
בסיכון
נערות
עולות
ממצאים מרכזיים:
.1מאפיינים :הממצאים מצביעים על כך שמדובר בקבוצה של צעירות מאוכלוסיות מוחלשות השונה
באופן ברור ומשמעותי מקהל היעד המסורתי של השירות הלאומי .ההבדלים בולטים ברקע המשפחתי,
ובמשאבים אישיים כגון השכלה ,דימוי עצמי ,יכולת מנהיגות ותחושה של שליטה על הגורל.
.2סיבות להצטרפות :בעוד שהסיבה המרכזית להצטרפות למסגרת השירות הלאומי שהזכירו הצעירות
בשירות הלאומי המסורתי הייתה דתיות (שבגללה לא התגייסו לשירות הצבאי) ,שיעור ניכר מהצעירות
בקבוצת המחקר ציינו שלא התגייסו עקב אי התאמה .בקרב כל הצעירות הייתה בולטות רבה לסיבות
II
הנוגעות לרצון לעזור לאנשים אחרים בקהילה ולאלו הזקוקים לכך .כמו כן ,ניכר שבקרב הצעירות
בקבוצת המחקר היה דגש לסיבות הנובעות מהרצון להעלות סטטוס חברתי ולהפיק תועלת אישית
אחרת מההצטרפות לשירות (כגון קבלת זכויות והתנסות בעבודה) .מעטות יחסית הופנו לשירות על ידי
אנשי מקצוע שעמם היו בקשר.
.3תיאור השירות :באופן כללי העריכו הצעירות שהשירות שלהן עוזר לאנשים שהם עובדים אתם ותורם
למדינה ולקהילה .כמו כן הן חשבו שהשירות שלהן דורש מהן השקעה רצינית .רק מעטות חשבו
שהשירות שלהן משעמם או שהוא מיותר וחסר ערך .קבוצת הצעירות בשירות הלאומי 'הרגיל'
מעריכות את השירות שלהם בצורה חיובית בהרבה משל הצעירות בקבוצת המחקר כמאפשר להשפיע
על אחרים ודורש הכנה משמעותית בעוד שבהשוואה לצעירות האחרות ,קבוצת הנערות בסיכון נטתה
יותר לראות את מה שהן עושות כמשעמם וחסר ערך.
.4הפעילויות המלוות את השירות הלאומי :מרבית המשרתות השתתפו במגוון פעילויות .במידה פחותה
באופן משמעותי דווח על השתתפות בפעילויות של אזרחות פעילה ודמוקרטיה .בהשוואה לשירות
הלאומי הרגיל ,יותר צעירות מקבוצת המחקר השתתפו בפעילויות של הקניית השכלה ,והכנה
לתעסוקה אחרי השירות ,דמוקרטיה ,אזרחות פעילה והכרת הארץ .בכל הפעילויות השתתף שיעור
גבוה יותר של נערות עולות לעומת נערות בסיכון.
.5שביעות רצון מהפעילויות הנלוות :ככלל הצעירות מבטאות שביעות רצון רבה מהפעילויות ובעיקר
מהכשרה למילוי התפקיד בשירות וההדרכה המלווה וכן מהכנה לתעסוקה ומהקניית ההשכלה .שביעות
הרצון הנמוכה ביותר הייתה בכל הנוגע לפעילויות להכרת הארץ ודמוקרטיה .צעירות בקבוצת המחקר
מרוצות מהפעילויות באופן מובהק יותר מאשר קבוצת ההשוואה של הצעירות בשירות הלאומי הרגיל,
ובעיקר בכל האמור להקניית השכלה והכנה לתעסוקה לאחר השירות .בסך הכל הנערות בסיכון שבעות
רצון מהפעילויות יותר מאשר הנערות העולות.
.6הערכת הצוות המלווה :ההערכה הכוללת של הצוות המלווה הינה חיובית ובעיקר התייחסות הצוות
בכבוד למשתתפות ורצון הצוות לעזור להן .ההערכה שהצוות מצליח לעזור להשיג את המטרות הייתה
נמוכה באופן משמעותי מההערכות על יחס הצוות והרצון שלו לסייע .הצעירות בקבוצת הנערות בסיכון
נטו להעריך שהצוות מבין אותן ,רצה לעזור להן ומצליח לעזור להן להשיג את מטרותיהן יותר מאשר
הצעירות העולות.
.7דימוי עצמי ושביעות רצון מהחיים :באופן כללי ,לצעירות בקבוצת המחקר היו דימוי עצמי ושביעות
רצון מהחיים נמוכים יותר משל הצעירות המשרתות בשירות הלאומי הרגיל .המדד הכולל של הדימוי
העצמי של הנערות העולות הבוגרות ששירתו בשירות הלאומי היה גבוה יותר מהדימוי העצמי בקרב מי
שרק החלו את השירות ומשל אלו שהיו לקראת סיומו .לעומת זאת ,בקרב הנערות בסיכון לא היה
הבדל מובהק בין הדימוי העצמי של הבוגרות לאלו שהיו בשלבים הראשונים של השירות .לא נמצאו
סימנים להעלאת שביעות הרצון מהחיים בעקבות ההשתתפות בשירות הלאומי.
.8שייכות לקהילה ,מנהיגות ותחושת שליטה :בהשוואה עם הצעירות בשירות הלאומי הרגיל בקרב
קבוצת המחקר (ובעיקר בקבוצת הנערות בסיכון) נמצאו רמות נמוכות יותר של תחושות שליטה,
תפיסת מנהיגות ושייכות לקהילה או ליישוב שלהן .לא נמצאו עדויות לתרומה של השירות הלאומי
לשינויים בתחומים אלו.
.9תפיסת עתיד :בהשוואה בין קבוצת המחקר לבין קבוצת ההשוואה של צעירות בשירות לאומי רגיל
נראה שהצעירות בקבוצת המחקר רואות את העתיד שלהם במונחים פחות חיוביים בהשוואה לצעירות
בשירות הלאומי הרגיל :הן חוששות יותר שיהיו להן קשי ים נפשיים ,שתהיינה מובטלות ובכלא ,ויש
III
להן צפיות נמוכות לגבי ההשכלה שלהן .הצפיות של הצעירות העולות לגבי העתיד הן חיוביות יותר
משל הקבוצה של הנערות בסיכון .ההבדלים בולטים במיוחד בצפיות חיוביות יותר לגבי השכלה ,פרנסה
ועתיד נורמטיבי שאינו כולל מעורבות עם המשטרה .לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בעיקר
בתחומי חיים הקשורים להישגים בתחומים החברתיים-משפחתיים והמעמד בקהילה.
.10תוכניות לעתיד הקרוב :לכל אחת משלוש הקבוצות יש פרופיל תוכניות אחר .באופן בולט ,שיעור גבוה
של הצעירות בקבוצת ההשוואה (שירות לאומי 'רגיל') מתכוונות להירשם למכללה או לאוניברסיטה,
לגשת לפסיכומטרי ולחפש עבודה זמנית .לעומתן ,בקרב הצעירות בקבוצת הנערות בסיכון יש שיעור
גבוה יחסית של צעירות המתכוונות לעשות קורס מקצועי ,להשלים בגרויות ,לחפש עבודה קבועה
ולהירשם לחוגים .בקרב קבוצת הצעירות העולות יש שיעור ניכר של צעירות המתכוונות להירשם
לפסיכומטרי ולהירשם למכללה או לאוניברסיטה .רק למעטות מהן יש תוכניות אחרות .משתתפות
רבות בקבוצת המחקר ציינו כי אינן יודעות האם יתנדבו בעתיד ,או שהן יודעות שלא יתנדבו .לעומת
זאת ,בקבוצת ההשוואה של צעירות בשירות הלאומי הרגיל ,רוב ברור של הצעירות ענו שיש להן
תוכניות להתנדב בעתיד.
.11מצבן של הבוגרות :רבות מהצעירות עובדות ,אך חלקן הגדול מתאר מצב כלכלי לא טוב .מבחינה
חברתית יש כ 15%-המתארות בדידות ובידוד חברתי.
.12הערכה מסכמת של הבוגרות את השירות הלאומי :כמעט כל הבוגרות מתארות את השירות כחוויה
טובה או טובה מאוד והיו ממליצות לאחרות להצטרף .רובן מתארות השפעות חיוביות בתחומי חיים
רבים :השירות העניק להן הזדמנות להכיר חברים חדשים ואנשים שהשפיעו לטובה על החיים שלהן,
ללמוד על עצמן ומה הן מסוגלות לעשות בחיים ,ללמוד איך להיות עובדות טובות ,כמו כן ,השירות
הגביר את העניין שלהן לתרום לאנשים אחרים ולהתנדב בעתיד.
השלכות ,משמעויות והמלצות:
.1לקבוצת הצעירות מאוכלוסיות מוחלשות המשרתות בשירות הלאומי מאפיינים ומשאבים ההופכים
אותן לפגיעות הרבה יותר מהצעירות בשירות הלאומי הרגיל .בכך נראה שהשירות המיוחד הזה אמנם
מצליח להביא לשורותיו קבוצות שונות הזקוקות להתייחסות מיוחדת ושונה מאשר השירות הלאומי
הרגיל .בקרב הצעירות בסיכון ,שתי הקבוצות -נערות בסיכון ונערות עולות ,קבוצות השונות באופן
משמעותי ברקע ובמאפיינים .מן הראוי לפתח התייחסויות דיפרנציאליות לכל אחת מקבוצות אלו.
.2נראה שהסיבות להצטרפות לשירות הלאומי שעליהן דיווחו הצעירות הן אותן הסיבות המשקפות את
היעדים של התוכנית -רצון לתרום ולהיתרם .צעירות בקבוצת המחקר מדווחות על שני הסוגים של
הסיבות ,ולדעתנו ניתן לראות בכך תופעה רצויה .יחד עם זאת ,חשוב לבחון האם הצעירות מודעות
לתרומה של השירות לזכויות שלהן לאחר השירות ,ואם לא ,מן הראוי לתת מקום רב יותר להסברה
בתחום זה.
.3מן הראוי לשקול אפשרויות שונות להפצת המידע על השירות הלאומי לגורמים הנמצאים במגע עם
הצעירות בסיכון ועם הצעירות העולות ,גורמים העשויים להעביר להן את המידע על השירות ועל
הפוטנציאל שלו לתרומה לעתידן ולעודדן לשקול שירות זה.
.4השירות מצליח להעניק חוויה טובה לרוב הצעירות החוות את השירות כ"עזרה אמיתית" לאחרים ,וכי
השירות דורש השקעה ותורם למדינה ולקהילה .עם זאת ,החוויות של הצעירות בקבוצת המחקר,
ובעיקר של הנערות בסיכון ,הן פחות חיוביות באופן משמעותי .ייתכן שיהיה מקום להשקיע מאמצים
IV
נוספים בעבודה עם הצעירות כדי שיראו את החשיבות של מה שהן עושות ולמצוא דרכים להגביר את
העניין שלהם בפעילויות השירות שלהן ,וכן להוסיף תפקידים בשירות שיהיו משמעותיים עבורן.
.5באופן כללי ניתן להעריך שהפעילויות הנלוות לשירות מתקבלות בשביעות רצון גבוהה (אם כי לא
גבוהה מאוד) על ידי רוב הצעירות .נראה שהנערות בסיכון חשות שהן מקבלות פחות פעילויות
בהשוואה לאחרים ,אם כי הן שבעות רצון מהפעילויות שנועדו לקדם אותם .מן הראוי לבחון את מגוון
הפעילויות שהן מקבלות ,וכן להבהיר בצורה טובה יותר את הקשר בין הפעילויות לבין המטרות שלהן.
.6הערכות של הצעירות את הצוות המלווה ובעיקר את היחס שלהם לצעירות הן חיוביות .מן הראוי
להעביר משוב זה לאנשי הצוות כדי לתת להם חיזוק על המאמצים שלהם ,המתקבלים בברכה על ידי
הצעירות .בולטת העובדה כי תרומת הצוותים ,לתחושתן האישית של הבנות ,הינה יותר באספקטים
רגשיים ותמיכתיים ופחות בהשגת מטרות אישיות.
.7אנו ממליצים על עריכת סקר בקרב הצוות .מן הראוי לזהות את הרקע וההכשרה שלהן להתמודדות
עם המשימות של ליווי הצעירות .חשוב לשמוע כיצד אנשי הצוות מזהים את המיומנויות שלהם
וצורכיהם בתחומי הכנת הצעירות לקראת השירות ,ההכשרה לתפקיד והליווי במהלכו .ככל שניתן
יהיה לתת מענים לאנשי הצוות ,סביר שתרומתם לצעירות תהייה גבוהה יותר.
.8באופן כללי נראה שתפיסות העתיד של הצעירות המשרתות הן חיוביות ,אך גם משקפות את הרקע
הייחודי לקבוצות השונות והמשאבים האישיים העומדים לרשותם .חשוב להמשיך ולבדוק עד כמה
התוכניות לעתיד אמנם ריאליות עבור הצעירות בקבוצת המחקר ,ומה המחסומים שהן חוות בדרך
למימוש עתיד פוטנציאלי זה.
.9היו דיווחים מעטים יחסית של הצעירות בקבוצת המחקר על תוכניות להתנדב בעתיד .יש מקום
להעלות את השאלה האם דווקא השירות הלאומי במתכונת המופעלת כאן אינו מבקש להביא שינוי
בתמונה זו ולהביא לשילוב ולמעורבות רבה יותר בקהילה של צעירים וצעירות בסיכון .ייתכן שניתן
למצוא דרכים נוספות לחזק את רצונן של הצעירות להתנדב בעתיד .זאת ,על ידי הגברת החשיפה שלהם
באמצעים שונים ליתרונות של התנדבות ,הן מצדם של העוזרים והן מעדויות של נעזרים .כמו כן ,ייתכן
שיש מקום לבחון ,לפחות עבור חלק מהצעירות ,את האפשרות לחבר בינם לבין מקומות הזקוקים להם
כמתנדבים ,עוד בהיותן בשירות הלאומי.
.10מצבן הכלכלי של חלק מהבוגרות מדגיש את הצורך בהמשך ליווי של הצעירות הבוגרות ,אם בדרך של
מעקב אישי ואם על ידי יצירת רצף של שירותים שילוו אותן גם ביציאה מהשירות הלאומי.
.11מן הראוי להפנות את תשומת הלב לנקודה שעלתה בראיונות הפתוחים והיא הצפייה להמשך תמיכה
וקש ר גם לאחר תום השירות .מן הראוי לשקול האם ניתן לעצב דרכים ואמצעים לשמור על קשר עם
בוגרות השירות הלאומי בדרך שתאפשר להמשיך ולתמוך ,לפחות בעצה ובהפניות ,במי שזקוקה לכך,
וגם בדרכים שתאפשרנה לצעירות אלו למצוא דרכים לתרום לאחרים ובכך גם להעשיר את עולמן,
בדרכן להפוך מנעזרות לעוזרות .אנו ערים לכך שיש התחלות לפעולות מעין אלו ואנו ממליצים לשקול
הרחבתן.
.12לסיכום ,הצעירות נותנות משוב שהוא בעיקרו חיובי .באופן כללי ,הצעירות המשתתפות בשירות
עונות על הפרופיל של צעירות מאוכלוסיות מוחלשות ,מגיעות לשירות הלאומי ממניעים המתאימים
ליעדי התוכנית והמבנה שלה ,רובן מאפיינות את פעולות ההתנדבות שלהן ותרומתן בשירות הלאומי
במונחים חיוביים ,הן שבעות רצון מהצוות שלהן ומעריכות אותו ,ושבעות רצון מחלק ניכר מהפעילויות
הנלוות שבשירות .בקרב הבוגרות של השירות הלאומי יש ראייה חיובית של החוויה שעברו ותחושה
חיובית לגבי ההשפעה של השירות על חייהן ,ומשום כך גם רוב רובן היו ממליצות על השירות הלאומי
V
לצעירות אחרות .יש גם היבטים שונים המצביעים על אי השגת מטרות התוכנית ,בעיקר בכל הקשור
למעורבות קהילתית וציבורית ,הגברת תחושת שליטה ויכולת מנהיגות .גם השינויים בתחום הדימוי
העצמי ושביעות הרצון מהחיים לא היו ניכרים .ייתכן שחלק מממצאים אלו משקפים את העובדה
שהמדידה של הצעירות בעת סיום התוכנית הושפעה מההתמודדות המורכבת של הצעירות עם התהליך
של סיום התוכנית ושל יציאה להתמודדות עצמאית עם האתגרים של השתלבות בחברה לאחר השירות.
כמו כן ,נראה שחווית השירות של קבוצת הנערות בסיכון מורכבת יותר משל קבוצת הנערות העולות,
ונראה שחלק גדול יותר מהן חש שאופי השירות שלהן לא היה משמעותי דיו.
.13למחקר הנוכחי יש מגבלות הנובעות מההתמקדות שלו רק בקבוצות צעירות מאוכלוסיות מוחלשות
ורק בזווית הראייה שלהן .כמו כן ,הוא לא עקב אחר צעירות לאורך זמן ,אלא השווה בין קבוצות שהיו
בנקודות זמן שונות בתהליך ולכן אינו יכול לתת תמונה חד משמעית לגבי השינויים החלים אצלן עם
הזמן .יש מקום להרחיב את מגוון האוכלוסיות הנחקרות ואת השיטות השונות של איסוף נתונים,
ולכלול בהן מעקב לאורך זמן ומחקרי עומק איכותניים ,במטרה להרחיב ולהעמיק את הבנתנו את
השירות הלאומי והשפעותיו על המשרתים ,על הלקוחות ועל החברה הישראלית כולה.
VI
תוכן עניינים
מבוא וסקירת ספרות
1
שאלות המחקר
15
שיטה -כללי
16
פרק :1הנכנסים לשירות הלאומי
20
דגימה ומדגם
20
תהליך איסוף הנתונים
20
ממצאים
20
פרק :2משרתים על סף סיום השירות הלאומי
46
דגימה ומדגם
46
שיטות איסוף נתונים
46
תהליך איסוף הנתונים
47
ממצאים
47
פרק :3בוגרי השירות הלאומי לצעירים בסיכון
85
דגימה ומדגם
85
שיטת איסוף הנתונים
85
ממצאים
86
פרק :4השוואה בין קבוצות לאורך זמן
116
דיון
120
מקורות
135
נספחים
141
רשימת הלוחות
פרק :1הנכנסים לשירות הלאומי
לוח 1א :1התפלגות מאפייני הדתיות לפי קבוצות המחקר וקבוצת ההשוואה
21
לוח 1א :2התפלגות ההשכלה לפי קבוצות המחקר וקבוצת ההשוואה
21
לוח 1א :3התפלגות מספר היחידות בבגרות באנגלית ובמתמטיקה לפי קבוצות המחקר
22
לוח 1ב :1סיבות לאי שירות בצבא לפי קבוצות המחקר וקבוצת ההשוואה
22
לוח 1ב :2התפלגות הסיבות להצטרפות לשירות הלאומי בקבוצת המחקר
23
לוח 1ב :3ממוצעים וסטיות תקן של סיבות להצטרפות לשירות לפי קבוצת המחקר וקבוצת
השוואה
24
לוח 1ב :4ממוצעים וסטיות תקן של סיבות להצטרפות לשירות לפי קבוצות המחקר
25
לוח 1ג :1התפלגות הציפיות לגבי מאפייני השירות בקרב קבוצת המחקר
27
לוח 1ג :2ממוצעים וסטיות תקן של ציפיות לגבי אופי השירות לפי קבוצת המחקר וקבוצת
ההשוואה
28
לוח 1ג :3ממוצעים וסטיות תקן של צפיות לגבי אופי השירות לפי קבוצות המחקר
29
לוח 1ד :1התפלגות השייכות לקהילה בקבוצת המחקר
30
לוח 1ד :2ממוצעים וסטיות תקן של שייכות לקהילה לפי קבוצת המחקר וקבוצת ההשוואה 31
לוח 1ד :3ממוצעים וסטיות תקן של שייכות לקהילה או לישוב לפי קבוצות המחקר
31
לוח 1ה :1התפלגות תפיסות מנהיגות בקבוצת המחקר
32
לוח 1ה :2ממוצעים וסטיות תקן של תחושת מנהיגות לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
33
לוח 1ה :3ממוצעים וסטיות תקן של תפיסת המנהיגות לפי קבוצות
מוגדרת.
שגיאה! הסימניה אינה
לוח 1ו :1התפלגות תחושת שליטה על הגורל והעתיד בקבוצת המחקר
35
לוח 1ו :2ממוצעים וסטיות תקן של תחושת שליטה לפי קבוצת מחקר וקבוצת ההשוואה
35
לוח 1ו :3ממוצעים וסטיות תקן של שליטה על החיים והגורל לפי קבוצות מחקר
36
לוח 1ז :1התפלגות הדימוי העצמי בקרב קבוצות המחקר
37
לוח 1ז :2ממוצעים וסטיות תקן של דימוי עצמי לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
37
לוח 1ז :3ממוצעים וסטיות תקן של דימוי עצמי לפי קבוצות המחקר
38
לוח 1ח :1התפלגות שביעות הרצון מהחיים בקבוצת המחקר
39
לוח 1ח :2ממוצעים וסטיות תקן של שביעות רצון מהחיים לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה 39
לוח 1ח :3ממוצעים וסטיות תקן של שביעות רצון מהחיים לפי קבוצות המחקר
40
לוח 1ט :1התפלגות תפיסת העתיד בקבוצת המחקר
41
לוח 1ט :2ממוצעים וסטיות תקן של תפיסת עתיד לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
42
לוח 1ט :3ממוצעים וסטיות תקן של תפיסת העתיד לפי קבוצות
43
לוח 1ט :4התפלגות התוכניות לפי קבוצות המחקר וההשוואה
44
פרק :2משרתים על סף סיום השירות הלאומי
לוח 2א :1ארץ לידת המשתתפות ,האבות והאמהות שלהן
47
לוח 2א :2התפלגות מידת הדתיות
48
לוח 2א :3התפלגות השכלה לפי קבוצות
48
לוח 2ב :1התפלגות הסיבות להצטרפות לשירות הלאומי
49
לוח 2ב :2ממוצעים וסטיות תקן של הסיבות להצטרפות לשירות הלאומי לפי קבוצת מחקר
וקבוצת ההשוואה
51
לוח 2ב :3ממוצעים וסטיות תקן של הסיבות להצטרפות לשירות הלאומי לפי קבוצות המחקר 51
לוח 2ג :1התפלגות מאפייני השירות הלאומי
53
לוח 2ג :2ממוצעים וסטיות תקן של מאפייני השירות הלאומי לפי קבוצת מחקר וקבוצת
ההשוואה
54
לוח 2ג :3ממוצעים וסטיות תקן של מאפייני השירות הלאומי לפי קבוצות
55
לוח 2ד :1שיעור ההשתתפות בפעילויות השונות
57
לוח 2ד :2התפלגות ההשתתפות בפעילויות השונות לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
58
לוח 2ד :3התפלגות ההשתתפות בפעילויות השונות לפי קבוצות
59
לוח 2ד :4התפלגות מידת שביעות הרצון מהפעילויות השונות
60
לוח 2ד :5ממוצעים וסטיות תקן של שביעות הרצון מהפעילויות השונות לפי קבוצת מחקר
וקבוצת השוואה
61
לוח 2ד :6ממוצעים וסטיות תקן של שביעות הרצון מהפעילויות לפי קבוצות
62
לוח 2ה :1התפלגות הערכת הצוות
62
לוח 2ה :2ממוצעים וסטיות תקן של הערכת הצוות לפי קבוצת מחקר וקבוצת ההשוואה
63
לוח 2ה :3ממוצעים וסטיות תקן של הערכת הצוות לפי קבוצות
64
לוח 2ו :1התפלגות תחושת שייכות לקהילה או לשכונה
66
לוח 2ו :2ממוצעים וסטיות תקן של תחושת שייכות לשכונה לפי קבוצת מחקר והשוואה
67
לוח 2ו :3ממוצעים וסטיות תקן של תחושת השייכות לקהילה לפי קבוצות
68
לוח 2ז :1התפלגות תפיסות מנהיגות
69
לוח 2ז :2ממוצעים וסטיות תקן של תחושת מנהיגות לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
70
לוח 2ז :3ממוצעים וסטיות תקן של תפיסת המנהיגות לפי קבוצות
70
לוח 2ח :1התפלגות דימוי עצמי
71
לוח 2ח :2ממוצעים וסטיות תקן של תחושת מנהיגות לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
72
לוח 2ח :3ממוצעים וסטיות תקן של הדימוי העצמי לפי קבוצות
73
לוח 2ט :1התפלגות שביעות רצון מהחיים
74
לוח 2ט :2ממוצעים וסטיות תקן של שביעות רצון מהחיים לפי קבוצות מחקר והשוואה
75
לוח 2ט :3ממוצעים וסטיות תקן של שביעות רצון מהחיים לפי קבוצות
75
לוח 2י :1התפלגות תחושת שליטה על הגורל והעתיד
76
לוח 2י :2התפלגות תחושת שליטה על הגורל והעתיד לפי קבוצת המחקר וקבוצת ההשוואה
77
לוח 2י :3ממוצעים וסטיות תקן של תחושת השליטה לפי קבוצות
78
לוח 2יא :1התפלגות תפיסות עתיד
79
לוח 2יא :2ממוצעים וסטיות תקן של תפיסות עתיד לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
80
לוח 2יא :3ממוצעים וסטיות תקן של תפיסת העתיד לפי קבוצות
81
לוח 2יב :1התפלגות התוכניות לעתיד הקרוב
82
לוח 2יב :2התפלגות התוכניות לעתיד הקרוב -השוואה בין קבוצות
82
לוח 2יג :1השוואה בין קבוצות-תוכניות להתנדב בעתיד
83
פרק :3בוגרי השירות הלאומי לצעירים בסיכון
לוח 3א :1מידת הדתיות לפי קבוצות
86
לוח 3א :2התפלגות ההשכלה בעת הראיון
87
לוח 3ג :1התפלגות מאפייני השירות
89
לוח 3ג :2ממוצעים וסטיות תקן של מאפייני השירות הלאומי לפי קבוצות
90
לוח 3ד :1התפלגות הערכת הצוות
92
לוח 3ד :2ממוצעים וסטיות תקן של הערכת הצוות לפי קבוצות
93
לוח 3ו :1התפלגות המצב הכלכלי לפי קבוצות
97
לוח 3ו :2התפלגות מאפיינים של תמיכה חברתית
98
לוח 3ז :1התפלגות הדימוי העצמי
101
לוח 3ז :2ממוצעים וסטיות תקן של דימוי עצמי לפי קבוצות
102
לוח 3ח :1התפלגות שביעות הרצון מהחיים
103
לוח 3ח :2ממוצעים וסטיות תקן של שביעות רצון מהחיים
103
לוח 3ט :1התפלגות תפיסת העתיד
104
לוח 3ט :2ממוצעים וסטיות תקן של תפיסות עתיד לפי קבוצות המחקר
105
לוח 3יא :1התפלגות הערכות ההשפעה של השירות הלאומי
106
לוח 3יא :2ממוצעים וסטיות תקן של הערכות ההשפעה של השירות לפי קבוצות
108
לוח 3יא :3המלצה להצטרף לשירות הלאומי לפי קבוצות
111
הערכת השירות הלאומי לצעירים בסיכון
מזווית הראייה של הצעירים
פתח דבר
בשנת 2007החליטה ממשלת ישראל על הפעלת השירות האזרחי-לאומי בישראל .לשירות מעין
זה יש היסטוריה ארוכה ,והוא מופעל במתכונות שונות במספר מדינות .בישראל זהו שירות על בסיס
התנדבותי המאפשר שירות לקבוצות אוכלוסייה שמסיבות שונות אינן מתגייסות לשירות חובה בצבא,
וביניהם המגזר הערבי ,המגזר החרדי ,פטורי שירות מסיבות של דתיות ,צעירים בסיכון ואזרחים אחרים
שהצבא לא מגייס מסיבות של אי התאמה רפואית ואחרת.
החזון של השירות האזרחי-לאומי הוא כפול :שהמשרתים יתרמו תרומה ניכרת לחברה בכלל
ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט ,ובמקביל שהם עצמם ייתרמו על ידי השירות .מטרת העל היא שבאמצעות
השירות האזרחי-לאומי יתחזקו הקשר וההזדהות של האזרח הצעיר עם הקהילה ,החברה ,והמדינה.
באמצעות השירות ,יתפתחו יכולותיו התעסוקתיות של המשרת ,המוטיבציה שלו ללימודים ומוכנותו
לתעסוקה בעתיד של המשרת וכן יתעצמו אישיותו וכישורי מנהיגותו .מעבר למשרת היחיד ,הצפייה היא
שהשירות יהווה מקדם שוויון בין אוכלוסיות מוחלשות המשרתות בשירות האזרחי-לאומי לבין קבוצות
אחרות ,חזקות יותר ,בחברה הישראלית.
מטרת המחקר היא לתאר ולהעריך את השירות האזרחי-לאומי מזווית הראייה של המשרתים בו
בהווה ובעבר ולתת משוב ,המלצות והצעות לאחראים על השרות בכל הרמות .למחקר מספר שלבים.
המחקר הנוכחי מתמקד בצעירים וצעירות מאוכלוסיות מוחלשות וכולל שתי קבוצות :צעירות בסיכון
(קבוצה הכוללת גם נערים) וצעירות עולות .המחקר אינו עוסק בצעירים מהמגזר הערבי והחרדי
ובצעירים בעלי צרכים מיוחדים (כגון בעלי מוגבלויות פיזיות) .המחקר מצומצם בהיקפו ואינו כולל את
זוויות הראייה של האחראים לשירות ,של המלווים של הצעירים ושל הנהנים מהשירות האזרחי
כלקוחות.
סקירת ספרות
השירות האזרחי מהווה מסגרת התנדבות לצעירים הקיימת במדינות רבות .חובת ההתנדבות,
אופי ההתנדבות וגיל המתנדבים משתנים ממדינה למדינה .בסקירה להלן נתאר בקצרה את מאפייני
התוכנית במספר מדינות .עציוני ( )Etzioni, 2007מציין כי למרות השונות בין התוכניות במדינות
השונות ,ייחודו של השירות האזרחי בכל המדינות היא תרומתו הן למשרת והן לקהילה .בין היתרונות
למשרת הוא מונה את המודעות החברתית והפוליטית הנרכשת ,קידום הערכים הדמוקרטיים
וההשתתפות הפוליטית .בין היתרונות לקהילה הוא רואה קידום של מטרות חברתיות חשובות והפחתת
השונות בין אנשים מרקע שונה.
בארה"ב עבר השירות האזרחי מספר שינויים מאז יסודו בשנות השלושים של המאה העשרים.
בשנים האחרונות המסגרת המובילה בארה"ב הינה AmeriCorpsשמפעילה מתנדבים בקהילות נזקקות
בארה"ב ("מנהלת השירות האזרחי" .)2010 ,מטרות השירות ,כפי שעולה מן הספרות ,הינן לקדם אזרחות
פעילה ,להאיץ את ההתפתחות והגדילה האישית של המשתתפים בתוכנית ,לבנות הון חברתי בקהילות
השונות ולספק צרכים חברתיים חשובים דרך עבודת המתנדבים ( & Frumkin & Miller, 2008; Simon
1
.)Wang, 2002מסגרת השירות מיועדת לצעירים בגילאי 18עד 24וההתנדבות נמשכת שנה או שנתיים.
בפועל מרבית המתנדבים הינן נשים לבנות (.)Simon & Wang, 2002
באנגליה השירות נקרא .)Community Service Volunteers( CSVהוא מופעל ע"י עמותות
ובשנים האחרונות מקבל תמיכה ממשלתית .לשירות מתנדבים צעירים בגילאי 16-24או מעל .50
המתנדבים ממלאים תפקידים כגון :סיוע לתלמידים בבתי ספר ,סיוע לתלמידים מוגבלים ,התנדבות
בהוסטלים לחסרי בית ,ואף התנדבות במסגרות ייחודיות .לדוגמא :התנדבות בארגוני איכות הסביבה
ובתחום המדיה ("מנהלת השירות האזרחי".)"CSV",2010 ;2010 ,
בקנדה השירות האזרחי נקרא " "KATIMAVIKוהוא מיועד לבני 18עד .21המשרתים
מתחלקים לקבוצות בנות 12אנשים .השירות נמשך תשעה חודשים ,המתחלקים ל 3-חלקים .בכל חלק
משרתת הקבוצה במקום אחר ברחבי המדינה .השירות מאפשר לצעירים להכיר אנשים מרקע סוציו
אקונומי ותרבותי אחר ,להכיר מקרוב את שני חלקיה של התרבות והמסורת הקנדית :האנגלית
והצרפתית ,ולעבוד בפרויקטים בשירות הקהילה .המתנדבים יכולים לשרת בצבא באחד מחלקי השירות.
בין מטרות התוכנית :להרחיב את ההבנה החברתית והתרבותית של הצעירים ,לאפשר לצעירים להבין
ולהכיר את מדינתם ולפתח את היכולת לדבר בשפה נוספת (אנגלית וצרפתית) (.("Katimavik", 2010
שרדן ואברלי מציינים כי בהערכות שנעשו על תוכנית זו עולה שמרבית המשתתפים חוו את השירות
שלהם כמועיל .התוכנית הצליחה לפתח אצל הצעירים אחריות בתחומים רבים של החיים האישיים
והחברתיים ,להרחיב את הידע התרבותי וללמד אותם להעריך שונות .כמו כן ,העבודה עם לקוחות מכינה
את הצעירים לעולם העבודה (.)Sheradden & Eberly, 1986
בגרמניה ובאוסטריה השירות נקרא " "ZIVILDIENSTוהוא מהווה חובה עבור צעירים שאינם
מתגייסים לצבא מסיבות מצפוניות ( .)"Zivildienst", 2010בשנים האחרונות חלים שינויים בגרמניה
בדרישה לגיוס החובה לצבא ,וצפוי שתהיינה לכך השלכות על השירות האזרחי .השירות נמשך תשעה
חודשים ופועל בתחומי הסעד והרווחה .מרבית הצעירים בוחרים היכן לשרת ופונים באופן אישי למוסדות
המוכרים ע"י המ דינה לשם ראיון קבלה לתוכנית .ה'מנהלת' מסייעת לאלו שמתקשים במציאת מקום
מתאים .מרבית הצעירים מנצלים את הניסיון והכישורים שרכשו במהלך תקופת ההתנדבות במסגרת
עבודה או לימודים לאחר השירות ("מנהלת השירות האזרחי".)2010 ,
השירות האזרחי-לאומי בארץ
בישראל חוקקה הכנסת בשנת 1953את חוק השירות הלאומי המחייב נשים ששוחררו מחובת
השירות הצבאי לשירות לאומי למשך שנתיים .בפועל לא הותקנו תקנות הדרושות להפעלת חוק זה.
בשנות ה 60-החלה להתגבש מסורת של שירות לאומי לנשים דתיות .בשנות ה 90-החל לחץ ציבורי
להפעלת השירות הלאומי גם לבנות ששוחררו מהצבא שלא מטעמי דת ואף לגברים הפטורים מהשירות
מטעמים אחרים .בשנת 2003הוקמה "הוועדה לכינון שירות אזרחי-לאומי בישראל" ,המכונה "ועדת-
עברי" .לאחר כשנתיים ,פרסמה הוועדה את מסקנות הביניים ("המלצות הביניים של דו"ח עברי",)2005 ,
אשר הובילו בשנת 2007להקמתה של מנהלת השירות האזרחי-לאומי .בהגדרות המנהלת "השירות
הלאומי – הוא אותו שירות של צעירים וצעירות שקיבלו פטור מהצבא מטעמים שונים ,או שלא נקראו
לשירות הצבאי כלל .השירות האזרחי – הוא השירות לתלמידי ישיבה במעמד "תורתם אומנותם" שבחרו
2
לצאת להתנדבות בקהילה ,בתום "שנת ההכרעה" או במהלכה" ("מנהלת השירות האזרחי" .)2010 ,גם
כיום מרבית המתנדבות לשירות לאומי הינן בנות דתיות אשר שוחררו מהשירות בצה"ל מטעמי דת .משך
השירות הינו שנה או שנתיים (לסר ,לאופר ,רבינוביץ ,בר חי ,גרינברג ,בנימין ,ואחרים.)2010 ,
כפי שצוין במבוא ,החזון של השירות האזרחי-לאומי בישראל הוא כפול :שהמשרתים יתרמו
תרומה ניכרת לחברה בכלל ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט ,ובמקביל שהם עצמם ייתרמו על ידי השירות.
מטרת העל היא שבאמצעות השירות האזרחי-לאומי יתחזקו הקשר וההזדהות של האזרח הצעיר עם
הקהילה ,החברה ,והמדינה .באמצעות השירות ,יתפתחו יכולותיו התעסוקתיות של המשרת ומוכנותו
לתעסוקה בעתיד וכן יתעצמו אישיותו וכישורי מנהיגותו .מעבר למשרת היחיד ,הצפייה היא שהשירות
הוא מקדם שוויון בין אוכלוסיות מוחלשות המשרתות בשירות האזרחי-לאומי לבין השאר.
הצפייה היא שהשירות האזרחי-לאומי יהיה אמנם נחות בחשיבותו לעומת שירות צבאי ,אך תהייה
בו תועלת חברתית וכלכלית .הצפייה היא לכדאיות כלכלית של השרות ,בהתבסס על הקניית כישורים
הנדרשים לתעסוקה ,שבהם ייעשו המשרתים שימוש לאחר סיום השירות ,ועל הקטנת חסם הכניסה
לשוק העבודה ,שנעוץ בהבדל המשמעותי שיש באטרקטיביות של מועמד לתעסוקה בין מי ששרת בשירות
הלאומי לבין מי שלא שרת בצבא או בשירות הלאומי.
ארגונים שונים מפעילים כיום את השירות הלאומי -אזרחי וביניהם :האגודה להתנדבות ,בת עמי,
שלומית ,שירות לאומי חילופי (ש"ל) ועמינדב .המתנדבים משרתים בארגונים ומוסדות חברתיים כגון:
קופות חולים ,בתי חולים ,הצלב האדום ,בתי ספר וגנים ,ומחלקות לשירותים חברתיים (.)Sherer, 2004
התפקידים שממלאים הצעירים כוללים בין השאר :סיוע לתלמידים מתקשים בבתי הספר והגנים,
העברת שיעורי יהדות בבתי ספר חילונים ,עזרה לצוות המקצועי בקופ"ח ובבתי חולים ,עבודה משרדית
במשרדים ממשלתיים ואף ביצוע שירות לאומי בחו"ל במטרה לחזק את הזהות הציונית והחיבור לישראל
בקרב צעירים יהודיים (לסר ,לאופר ,רבינוביץ ,בר חי ,גרינברג ,בנימין ואחרים .)2010 ,עם תום השירות
הלאומי-אזרחי זכאים המתנדבים להטבות עפ"י "חוק קליטת חיילים משוחררים" (לסר ,לאופר,
רבינוביץ ,בר חי ,גרינברג ,בנימין ואחרים (Sherer, 2004 ;2010 ,הכוללות בין השאר כספי פיקדון אישי
ומענק שחרור.
כיום השירות כולל בתוכו מענים למשרתים מהאוכלוסיות השונות (חורש-צפניוק ובראון:)2010 ,
גברים ,ערבים ,חרדים ,פטורי גיוס מסיבות רפואיות ואף מענה לנוער במצוקה ועולים חדשים .עם זאת,
גם כיום מרבית המתנדבות לשירות לאומי הינן בנות דתיות אשר שוחררו מהשירות בצה"ל מטעמי דת
(לסר ,לאופר ,רבינוביץ ,בר חי ,גרינברג ,בנימין ,ואחרים .)2010 ,מסקירת הספרות ניכר כי בניגוד לקיומם
של מחקרים על אוכלוסיות הגברים ,צעירים במגזר הערבי ובעלי המוגבלויות בשירות הלאומי ,טרם
נחקרו אוכלוסיות מסוימות כנוער בסיכון ועולים חדשים.
סיבות להצטרפות לשירות
מחקרים שונים בחנו את המניעים להצטרפות לשירות הלאומי-אזרחי בקרב אוכלוסיות שונות
בארץ ובעולם (גל ,עמית פליישר ושטיירכמן; 2003 ,חורש-צפניוק ובראוןJastrzab, Giordono, ;2010 ,
Chase, Valente, Hazlett, LaRock, James, 2007; Tschirhart, Mesch, Perry, Miller & Lee,
.)2001 ; Sherer,2004בין המניעים המפורטים בספרות :רצון לתרום לחברה או לקהילה (אף כתחליף
לשירות הצבאי) ,התפתחות אישית ,תעסוקה בין סיום התיכון לתחילתם של לימודים גבוהים ,רכישת
3
הכשרה מקצועית ,קבלת הטבות הדומות לאלו המשרתים בצבא ,קבלת מלגות ושכר על ההתנדבות
וקבלת הערכה חברתית .השירות בארץ הינו ייחודי בכך שההשפעה העיקרית להתנדבות בו הינה היותו
תחליף לחובה האזרחית של שירות צבאי (.)Sherer, 2004
שרר ) (Sherer, 2004במחקרו בקרב משרתים בשירות הלאומי ובוגרי שירות לאומי מצא חמש
קטגוריות של מניעים להתנדבות :הראשונה מביניהן הינה מניעים אלטרואיסטים כגון רצון לתרום
למדינה או לתת לאחרים .כמו כן ,צוינו מניעים אינסטרומנטליים כגון :לימוד מקצוע והעובדה שהשירות
מספק תנאים טובים יותר למשרתים מאשר בצבא .הקטגוריה השלישית הינה רצון של הצעיר
לאינטגרציה בחברה והרצון להיות 'כמו כולם' ,הקטגוריה הרביעית הינה לחץ של החברים והציפייה
החברתית לשירות .הקטגוריה החמישית כוללת מוטיבציה דתית או אידיאולוגית .במחקרו לא נמצא
קשר בין המוטיבציה לשירות לבין שביעות הרצון ממנו .זאת ,בניגוד למחקרים אחרים ( Tschirhart,
.)Mesch, Perry, Miller & Lee, 2001
במחקר דומה בקרב צעירים ערבים המשרתים בשירות לאומי צוינה העזרה לחברה ולקהילה כמניע
משמעותי ראשון לשירות ולאחריה צוינה תרומת השירות לצעיר במונחים של עיצוב אישיות עצמאית
ואחראית (חורש-צפניוק ובראון .(2010 ,במחקר אחר שנערך במגזר הערבי נמצא כי 93.5%מהמתנדבים
רואים ברכישת ניסיון מקצועי מניע להתנדבות ובקרב 92.7%עיצוב אישיות עצמאית ואחראית הינה מניע
משמעותי (סמוחה ולכטמן .)2010 ,במחקר שנערך בקרב צעירים בעלי צרכים מיוחדים בישראל עלה כי
המניעים המשמעותיים ביותר להתנדבותם בשירות הלאומי היו כי השירות נותן להם הזדמנות להיות
עצמאים ולצבור ידע וניסיון מקצועי כמו גם רצונם להיות דומים לבני גילם (אמית ופליישר.)2005 ,
גל ,פליישר ושטיירכמן ( )2003ערכו מחקר בקרב 450מתנדבי השירות הלאומי ובחנו מה הן
המוטיבציות השונות לשירות .ממצאיהם העלו כי המוטיבציה העיקרית לשירות הינה רצונם של
המתנדבים לתרום ולעזור לאנשים.
צעירים מאוכלוסיות מוחלשות
כאמור ,השירות הלאומי -אזרחי בישראל מקיף מספר קבוצות ,וביניהן צעירים מהמגזר החרדי
והערבי וצעירים בעלי צרכים מיוחדים (כגון בעלי מוגבלויות פיזיות) .המחקר הנוכחי מתמקד בקבוצה של
צעירים וצעירות המזוהות כצעירים במצבי סיכון ומצוקה.
בהגדרת צעירים מאוכלוסיות מוחלשות מדובר בצעירים אשר מגיעים ממסגרות משפחתיות בהן
הם חווים מצוקות שונות :משפחות גדולות ,חד הוריות ,משפחות עניות ,משפחות שחוו מאסר של אחד
ההורים והגירה ,כמו גם משפחות בהם חוו הצעירים הזנחה ,התעללות ואלימות ( בן-יאיר ;2010 ,כהאן-
סטרבצ'ינסקי וואזן סיקרון .)Schmid, 2007 ;2008 ,בנוסף ,מדוח ועדת שמיד עולה כי בקרב בני הנוער
העולים יש שכיחות גבוהה יותר של עוני ,משפחות חד הוריות ,מעורבות בפשיעה ובהתמכרות לסמים
בהשוואה לחלקם היחסי באוכלוסיית בני הנוער.
ניתן לחלק את הצעירים הללו על פני רצף על פי מאפייניהם (על"ם:)2009 ,
צעירים בסיכון קל -צעירים החווים קושי בהתמודדות עם קשיי גיל ההתבגרות .מאופיינים בדיכאון,
מחשבות אובדניות ושימוש בסמים ואלכוהול.
צעירים בסיכון ממשי -צעירים המתקשים לתפקד בבית הספר ,חווים כישלון ,ישנה נשירה סמויה ,פתיחה
של פערים לימודיים ,שימוש בסמים ואלכוהול ובעיות רגשיות ומשפחתיות קשות.
4
צעירים בסיכון גבוה -צעירים הנושרים ממסגרות לימודים ונכשלים בהשתלבות במסגרות חלופיות,
חווים ניתוק חברתי ונוטים לשוטטות ,חיפוש ריגושים שליליים ושימוש בסמים ואלכוהול .קבוצה זו אף
מתדרדרת לעבריינות ופשיעה.
צעירים בסכנה -חסרי קורת גג ,עבריינים ,חסרי זהות עצמית ,המתנהגים בהפקרות מינית ,מנותקים
ממשפחתם ומהחברה ומכורים לסמים ואלכוהול.
עם זאת ,בן-רבי וכאהן -סטרבצ'ינסקי ( )2003דנות בבעייתיות שיש בהתייחסות לרצף של צעירים
בסיכון .זאת ,בין השאר ,כיוון שצעירים רבים שנחשבים בסיכון קל על רצף זה חווים למעשה מצוקות
רבות בתחומי חיים שונים ולעיתים במשך תקופות ממושכות .ניתן להניח כי גם אוכלוסיה זו זקוקה
למענים מתאימים לצורך המשך השתלבות תקין בחברה ,ולא רק מי שנחשבים בקצה הרצף.
המעבר לבגרות בקרב צעירים פגיעים
תיאורית השלבים של אריקסון ,רואה את תהליך התפתחותו של האדם כמורכב משמונה שלבים,
בכל שלב אדם ניצב בפני קונפליקט בין דרישות החברה לצרכיו האישיים .התמודדות מוצלחת של האדם
עם הקונפליקט תעזור לו להתמודד בשלב הבא .שלב המעבר מגיל ההתבגרות לשלב הבגרות מכונה אצל
אריקסון "הבגרות הצעירה" והינו בין הגילאים .18-35בשלב זה אדם נדרש להחלטות של בחירת מקצוע
והשתל בות בעולם העבודה ,בחירת בן זוג והקמת משפחה (אריקסון.)1968 ,
מסיבות שונות ,ביולוגיות וחברתיות ,גיל ההתבגרות והתהליכים ההתפתחותיים שנלווים אליו
מתחילים כיום מוקדם יותר ונמשכים תקופה ארוכה יותר .שינויים פיזיולוגיים מתרחשים מוקדם יותר
בגלל שינוי בתנאי והרגלי תזונה ושינויים רגשיים וקוגניטיביים מתרחשים בשל רכישת מיומנויות וידע
בגיל צעיר יותר מבעבר .מאידך ,ההתבגרות גם היא נמשכת מאוחר יותר מאשר בעבר .בדורות קודמים
כבר בסוף שנות העשרה לחייהם צעירים עבדו לפרנסתם ,דאגו לעצמם לקורת גג ,והקימו משפחה.
בעשורים האחרונים א נו עדים לכך שצעירים ,בארץ ובעולם ,נשארים סמוכים על שולחן הוריהם עוד
תקופה ארוכה .הם גרים בבית ההורים ,אינם ממהרים להקים משפחה ,מתנסים בסוגי עבודה שונים,
וממשיכים בלימודים גבוהים .חלק מהצעירים שיצאו מבית הוריהם לחיים עצמאיים אף חוזרים לבית
ההורים כשהם נתקלים בקשיי פרנסה (.)Arnett, 2007
לאור האמור ,ארנט ) (Arnett, 2000מציין כי חשיבתו של אריקסון אינה מתאימה עוד
לתקופתנו ומכנה את התקופה שבין הגילאים 18-25כ"בגרות בהתהוות" .הוא רואה בתקופה זו ,תקופה
נפרדת ושונה הן מגיל ההתבגרות והן מהבגרות הצעירה .תקופה זו מתאפיינת בהעדר החלטות ברורות
לגבי העתיד ובאפשרויות הרבות הפתוחות בפני הצעיר .בתקופה זו היכולת לחקור באופן עצמאי את
האפשרויות העתידיות גדולה מכל תקופה אחרת בחיים ( .)Arnett, 2000אחד המאפיינים הבולטים של
תקופה זו הוא השינויים במסגרת המגורים כאשר הצעירים נוטים לעבור להתגורר לבדם ,בדירות
שותפים ואף לחזור לבית הוריהם לתקופות מסוימות .בנוסף ,תקופה זו הינה משמעותית כיוון שבמהלכה
הצעירים רוכשים את ההשכלה והניסיון הראשוני לצורכי עבודתם ואלו ילוו אותם במהלך כל שנות
עבודתם.
ארנט ( )Arnett, 2007מתאר חמישה מרכיבים שמבחינים בין תקופת הבגרות בהתהוות לתקופת
הבגרות הצעירה :גיבוש זהות בתחומים כמו אהבה ועבודה ,חוסר יציבות כמצב מותאם למאפיינים של
גיל זה ,התמקדות בעצמי בשל העדר מחויבויות משפחתיות ,בלבול רגשי באשר לתפיסת העצמי כצעיר או
5
מבוגר והאפשרויות לערוך שינויים לגבי העתיד .מאפיינים אלו קיימים גם בגילאים אחרים ,אך אופייניים
בעיקר לתקופת הבגרות בהתהוות .לטענת ארנט ( ,)Arnett, 2000רוב תהליך גיבוש הזהות מתרחש בשלב
הבגרות בהתהוות ולא בגיל ההתבגרות .נושאי גיבוש הזהות הינם בעיקר בתחומים :אהבה ,עבודה
ותפיסות עולם .צעירים תופסים כי סיימו את שלב המעבר כאשר הם משיגים אינדיבידואליות בתחומים
שונים כגון :אחריות לגבי עצמם ,קבלת החלטות באופן עצמאי והעדר תלות כלכלית .זאת בניגוד לציפייה
הרווחת כי תחושה זו תושג בעקבות שינויים במהלך החיים כגון :בניית קרירה ,נישואים והקמת משפחה
(.)Arnett, 2000
בקרב צעירים אשר לא גדלו במשפחה יציבה ותומכת ,תקופה זו עשויה להוות גורם סיכון
משמעותי ,כאשר חוסר היציבות האופיינית לתקופה עשויה להוביל לחוסר דיור ותעסוקה .כמו כן,
יכולתם של צעירים אלו לקבל החלטות לגבי עתידם מוגבלת ,מאחר והם עסוקים בצורך לשרוד באופן יום
יומי ( .)Arnett, 2007קטן ( )2008מציין מספר אוכלוסיות של צעירים בסיכון בארץ ביניהן :עולים חדשים,
צעירים שגדלו במשפחות שסובלות ממצוקה כלכלית וחברתית וצעירים שלא שירתו בצבא .מדובר
בצעירים נעדרי תמיכה משפחתית אשר מתקשים להשתלב בחברה ובעולם העבודה וסובלים ממצוקה
כלכלית והעדר דיור .כיום ישנם מענים שונים לאוכלוסיות אלו בארץ ,הן באמצעות משרד הרווחה והן
ביוזמתם של ארגוני המגזר השלישי .אולם ,ההערכה היא כי אוכלוסיות אלו עדיין אינן מקבלות מענה
הולם לצרכיהן (קטן.)2008 ,
כאהן-סטרבצינסקי ( )2005מציינת כי חלק מהצעירים אשר נחשבו כ"נוער בסיכון" ,בעיקר מקרב
אלו שאינם משתלבים בשירות צבאי ,מתמודדים עם קשיים רבים יותר לאחר שעברו את גיל .18אלו
נובעים מהעדר שירותי רווחה ייחודיים ומספקים לגילאים אלו והעדר השכלה בסיסית ( 12שנ"ל) בעקבות
נשירה מוקדמת מבתי הספר .לקבוצה זו יש פערים בכישורי חיים בסיסיים כגון מיומנויות חיפוש עבודה
ופיתוח יחסים בין אישיים .כמו כן ,צעירים אלו הינם לעיתים בעלי עבר פלילי אשר מקשה על השתלבותם
בעולם התעסוקה .לכל אלו מתווסף קושי הנובע מהעדר תמיכה רגשית וכלכלית של ההורים ,בין כאשר
מדובר על ילדי השמה חוץ ביתית ובין שמדובר בצעירים ממשפחות החוות מצוקה כגון :אבטלה ,חד
הוריות ,משפחות גדולות .לאור האמור ,צעירים אלה הם בסיכון גבוה להיות דרי רחוב או לעבור בין
מקומות מגורים רבים כמו גם לשימוש לרעה בחומרים ,למאסר ולקשיים נפשיים (כאהן-סטרבצ'ינסקי
. )Arnett,2007 ;2005
שירותים שמציעות מ דינות אחרות לצעירים פגיעים מתמקדים בכמה תחומים :הקניית כישורי
חיים ,סיוע במציאת תעסוקה ,הכוונה וייעוץ לרכישת השכלה גבוהה ,מציאת פתרונות לדיור ובריאות
פיזית ונפשית .ישנם הבדלים בין המדינות השונות בהיקף הסיוע ובאופיו .יש מדינות שבהן יישום החוק
להספקת השירותים אינו נעשה על-ידי הממשלה המרכזית אלא נתון בידי רשויות מקומיות .חשוב לציין,
שרבים מן השירותים במדינות השונות ניתנים על-ידי ארגונים פילנתרופיים ועל-ידי ארגוני המגזר
השלישי ולאו דווקא על-ידי גופים ממשלתיים .יחד עם זאת ,סקירה של מכלול מחקרי ההערכה והעדויות
הא מפיריות שהצטברו באשר ליעילות של השירותים השונים לצעירים פגיעים מצביעים על מיעוט המחקר
בתחום ועל קושי להסיק לגבי מידת האפקטיביות שלהם ( Montgomery, Donkoh & Underhill,
.)2006
בישראל תהליך המעבר לבגרות שונה ממדינות אחרות בעקבות חובת הגיוס לצבא .מרבית
הצעירים בארץ מתגייסים לצבא .ממצאי מחקרים מעלים כי ביכולתו של שירות צבאי שנחווה כמוצלח
6
לעזור לצעירים בתהליך המעבר לבגרות כמו גם לפתח יכולות לביסוס קשרים חברתיים ורומנטיים
(מייזלס .)2002 ,מייזלס מציינת כי למרות היותו של השירות כפוי ,הוא מהווה מעין "שלב חניכה"
המאפשר קבלת מעמד של בוגר שווה זכויות .בהקשר חברתי זה ,לאי שירות בצבא משמעות אישית
וחברתית מיוחדת .ההשלכות של אי גיוס לצבא ,של צעירים יהודים שאינם תלמידי ישיבות והמצופים
לשרת ,עלולות להיות קשות באופן מיוחד .צעירים בריאים בגופם שאינם מתגייסים או אינם מגויסים
(עק ב נתוני גיוס נמוכים באופן מיוחד או מעורבות בעבריינות) נתקלים בהמשך חייהם בקשיים שונים .בין
היתר ,העדר השירות מהווה חסם המצמצם את אפשרויותיהם של צעירים אלו להשתלבות בשוק
העבודה.
בין המענים הניתנים כיום לנוער במצוקה בתהליכי המעבר לבגרות ,ובעיקר לאלו שאינם
משרתים בצבא ,ניתן למצוא מסגרות שירות לאומי ייחודיות .מטרתן המוצהרת של מסגרות הינה לסייע
לצעירים להשתלב במסגרת נורמטיבית ,לקבל הכנה לחיי העבודה וליצור אצלם תחושת שייכות לקהילה
(בת עמי ; 2010 ,סופרמן-הרניק .)2010 ,שירות לאומי מתקבל בחברה פעמים רבות כתחליף לשירות
הצבאי ומקטין את המחיר שמשלמים צעירים על אי גיוס לשירות הצבאי .למיטב הבנתנו טרם נבחנה
תפיסתם של צעירים אלו המשרתים בשירות הלאומי את מסגרת השירות על מימדיה השונים ,כמו גם לא
נבחנו יעילותן ותרומתן של מסגרות שירות אלו לצעירים בסיכון באשר למדדים אישיים (כגון :הערכה
עצמית ,תחושת שליטה בחיים ובגורל ,שביעות רצון מהחיים ותפיסת העתיד) וקהילתיים (כגון :תחושת
שייכות לקהילה ויכולת מנהיגות) .בכך מתמקד המחקר הנוכחי.
המחקר שאנו עורכים בוחן מספר תחומים ומשווה בין שלוש קבוצות -צעירים בסיכון בעת
הכניסה לשירות הלאומי ,לקראת סיום השירות ,ותקופת מה לאחריו .המחקר משווה אותם לקבוצת
השוואה של צעירות המשרתות בשירות הלאומי 'הרגיל' ,שבו משרתות בעיקר בנות דתיות .בחלק זה של
הדוח אנו משתמשים בביטוי שירות לאומי לצעירות בסיכון ,המתאים לקבוצות של הצעירים שנבחנו
כאן.
בחלקים הבאים נסקור את התחומים השונים שאותם בוחן המחקר הנוכחי.
תיאור השירות
במחקר זה אנו מבקשים מהצעירים לתאר את השירות שלהם ,או ,עבור אלו שזה עתה הצטרפו
לשירות ,את הציפיות ממנו .בכך אנו כוללים את תפיסות הצעירים לגבי משמעות השירות שביצעו עבור
הקהילה ועבור עצמם .העיקרון של התועלת לציבור וביצוע משימות שלא תבוצענה ללא התנדבות זו
מופיע בעקרונות הפעולה של השירות הלאומי אזרחי בארץ ("מנהלת השירות האזרחי" .)2010 ,פרומקין
ומילר ( )Frumkin & Miller, 2008מציינים כי בשנים האחרונות ניתן משקל רב יותר לעובדה כי
המשרתים תורמים לקהילה במקומות שללא התרומה הזו לא היו מקבלים מענה .עם זאת ,לטענת עציוני
( )Etzioni, 2007מקומות רבים לא סומכים על המתנדבים ולפיכך משלבים אותם בעבודות שאינן
משמעותיות .הדבר גורם לחוסר סיפוק אצל המתנדבים ולביצוע עבודתם באופן לקוי ובכך מחזק את
חוסר האמון של מקומות ההתנדבות במתנדבים.
בארץ נערכו מספר מחקרים על מנת להעריך כיצד המשרתים תופסים את תרומתו של השירות
הלאומי .במחקרם של גל ,עמית פליישר ושטריכמן ( )2003מרבית המשרתים העריכו כי השירות שלהם
תרם לניסיונם האישי והמקצועי ואף למסגרות בהן שירתו .חורש-צפניוק ובראון ( )2010מצאו כי
משרתים בני המגזר הערבי העריכו את שירותם כתורם במידה רבה עד רבה מאד לחברה הערבית ,כאשר
7
מתנדבים בשנה הראשונה מעריכים יותר את תרומת השירות לעומת אלו שמשרתים בשנתם השנייה .עוד
עולה ממחקרם כי המתנדבים העריכו את עבודתם כתרומה משמעותית הן לאוכלוסייה הנעזרת והן
למקום בו שירתו.
מחקרם של סמוחה ולכטמן מצא אף הוא כי מרבית הצעירים הערבים חשים כי השירות תרם
לחברה שלהם (סמוחה ולכטמן .) 2010 ,ממחקרים אלו עולה כי ,לפי תפיסתם של המשרתים ,השירות
תורם בשני מישורים :לחברה ולמשרתים .דרך ההתנדבות והשינוי שהצעירים עושים עבור אחרים הם
גדלים ,מתבגרים ,ומפתחים מיומנויות וכישרונות חדשים (.)Frumkin & Miller, 2008
שביעות רצון מההכשרה לתפקיד ומהפעילויות הנלוות
שביעות הרצון מהשירות כוללת בתוכה היבטים רבים וביניהם שביעות הרצון מההתפתחות
האישית ומהתרומה לחברה .היבטים נוספים הינם שביעות רצון ומההכשרה לתפקיד בשירות הלאומי
ומהפעילויות הנלוות בשירות ,וכן שביעות רצון מהצוות המלווה את המשרתים .ואמנם ,מחקרים מעלים
כי שביעות רצון של המתנדבים בשירות מושפעת ממספר היבטים של השירות ובין השאר מהקשר עם
המנהלים ,העמיתים והלקוחות ומההדרכה הניתנת במסגרת ההתנדבות ( (Sherer,2004; Tschirhart,
.)Mesch, Perry, Miller & Lee, 2001במחקר הנוכחי אנו מבקשים לבחון את שביעות הרצון של
הצעירים המשרתים ממגוון היבטים של ההכשרה לתפקיד ,הפעולות הנלוות והיחסים עם הצוות.
בהמלצותיה של וועדת עברי צוין כי "על הרשות (המפעילה את השירות הלאומי אזרחי) לעסוק
גם בהענקת הכשרה מקצועית בסיסית למתקבלים לשירות אזרחי ,לצד הכשרה חברתית ואזרחית"
("המלצות הביניים של דו"ח עברי" .)2005 ,עקרונות הפעולה של המנהלת הינם כי "השירות הלאומי ישים
דגש משמעותי על הדרכה ,הכשרה ופעילויות חינוכיות למתנדבי השירות .כל מתנדב יקבל את הידע,
ההכשרה וההדרכה הדרושים לשירותו ...תקופת השירות תנוצל גם להכשרה תעסוקתית מקצועית וכן
לפיתוח העצמה אישית של המתנדבים" ("מנהלת השירות הלאומי" .)2010 ,במקומות התנדבות מסוימים
הכשרה מקצועית לתפקיד הכרחית ונדרשת אף בהיקף גבוה ,כגון מרכזים לטיפול בילדים ( Cassidy,
.)Hicks, Hall, Farran, , & Gray, 1998
עציוני ( )Etzioni, 2007מדגיש את חשיבות ההכשרה למתנדבי השירות האזרחי .הכשרת
המתנדבים והתפתחותם האישית מהווים חלק משמעותי בתוכניות השירות הלאומי בארץ ובעולם.
בארה"ב התוכנית כוללת :פעילות גופנית ,פיתוח מיומנויות תעסוקתיות ,הכוונה בתחום האקדמאי
והכנה לקראת סיום השירות ( Jastrzab, Giordono, Chase, Valente, Hazlett, LaRock, James,
.)2007ישנן תוכניות שרואות בהכשרה ובלימוד מיומנויות עבודה שמקבלים המתנדבים את המטרה
העיקרית של השירות ( .)Sherraden & Sherraden ,1991
במחקר שנערך בקרב צעירים ערביים נמצא כי מרבית המשתתפים קיבלו הכשרה מספקת טרם
תחילת השירות .במהלך השירות 53%קיבלו הכשרה המתאימה לפעילותם ההתנדבותית בלבד38% ,
הכשרה שהתאימה לפעילות התנדבותית כללית ו 7.7%-לא קיבלו הכשרה והעשרה כלל (חורש-צפניוק
ובראון .)2010 ,במחקרם של סמוחה ולכטמן (סמוחה ולכטמן )2010 ,עלה כי המתנדבות נהנות מתוכניות
העשרה חברתיות וחינוכיות מגוונות מטעם מקום ההתנדבות או העמותה שמגייסת ומפעילה אותן.
למעלה מ 60%-דווחו על יותר מעשר פעולות העשרה שעברו .במחקר זה אנו בוחנים מה חושבים הצעירים
8
על ההכשרה שהם קיבלו לתפקידם בשירות הלאומי ,מה הפעילויות שהוצעו להם ,וכן את מידת שביעות
רצונם מהפעילויות שנערכו עבורם במסגרת השירות.
שביעות רצון מהצוות המלווה בשירות
מחקרים רבים מתייחסים לחשיבות של מבוגר משמעותי" ,מנטור" בחיי צעירים ( Aronowits,
& 2005; McDonald, Erickson, Johnson & Elder, 2007 ;Rhodes, Spencer, Keller, Liang
.)Noam, 2006במושג "מנטור" הכוונה לדמות התקשרות משמעותית עבור הצעיר שאינה אחד מהוריו.
הקשר היי חודי משלב איכויות של קשר עם הורה ( כגון :הדרכה ,מודל התנהגות) ואיכויות של קשר עם
חבר (כגון :חוסר שיפוטיות ,יכולת לשתף) ) .)Beam, Chen & Greenberger, 2002ניתן להתייחס
לתהליך הליווי והחונכות של ה"מנטור" כמורכב משלושה תהליכים :שיפור ההתפתחות הרגשית
והחברתית ,שיפור הפעילות הקוגניטיבית דרך שיחות ,פעילויות משותפות והדרכה ,ופיתוח זהות עצמית
חיובית ( .)Rhodes, Spencer, Keller, Liang & Noam, 2006תרומת הקשר עם ה"מנטור" מתבטאת
אף בשיפור יכולת השתלבותו של הצעיר בתעסוקה (.)McDonald, Erickson, Johnson & Elder, 2007
לא מצאנו התייחסויות מחקריות לתפקיד איש הצוות בשירות הלאומי כ"מנטור".
באשר להערכת הצוות ,עולה כי שביעות הרצון של המשרתים מהשירות הלאומי כולו קשורה
בעיקר לעזרה שהם קיבלו מהצוות כמו גם לקשר עימם ) .(Sherer, 2004מחקר בארה"ב העלה חוסר
שביעות רצון מהתקשורת עם הצוות בשירות ( .)Angell, Arsenault & McNally, 2004לעומת זאת,
מחקרים בארץ העלו שביעות רצון מהצוות המלווה את השירות .בקרב משרתים בעלי מוגבלויות עלתה
שביעות רצון רבה מתפקוד הרכזים והקשר עימם (אמית ופליישר .)2005 ,במחקרן של חורש-צפניוק
ובראון ( )2010בקרב משרתים מהאוכלוסייה הערבית נמצאה שביעות רצון גבוהה מליווי רכז השירות
ושביעות רצון קרוב לגבוהה מליווי הצוות המקצועי במקום ביצוע השירות .הערכתם של המשרתים את
העזרה שקיבלו הן מהצוות והן מבני משפחה הייתה קרוב לבינונית בתחומי מנהלה ,בהתמודדות עם
לחצים ,בתחום העבודה המקצועית וביחסי עבודה .הערכה נמוכה יותר התקבלה בתחומי התייעצות
ביחס לעתיד ותחומים כלכליים ובמידה מעטה בתחום ההתמודדות עם בעיות במשפחה .בדומה,
במחקרם של אמית ופליישר ( )2004בקרב בנים שסיימו את שירותם עלה כי שביעות הרצון מהצוות
הייתה גבוהה .נושא זה טרם נבדק בקרב משרתים המוגדרים כצעירים בסיכון.
השפעות השירות
לשירות הלאומי יש מטרות רבות ,הנוגעות להשפעותיו הן על המשרתים והן על מקבלי השירות.
במסגרת המחקר הנוכחי המתמקד בתפיסות של המשרתים אנו מבקשים לעמוד על היבטים שונים
הרלבנטיים למטרות השירות הלאומי .מאופיו של המחקר ,לא נוכל למדוד באופן ישיר את ההשפעות של
השירות הלאומי על הצעירים ,משום שלא נוכל לבודד את השפעות השירות על הצעירים משאר הגורמים
המשפיעים עליהם .עם זאת ,כדי לתרום להבנה מעמיקה יותר של ההשפעה של השירות על הצעירים ,אנו
נתאר תחומים שונים המהווים יעד לשינוי וקידום באמצעות השירות הלאומי ,ונשווה את המצב בנקודות
זמן שונות (בעת הכניסה לשירות ,בסיומו ולאחר היציאה ממנו) ,וכן נשווה בין קבוצות שונות של
משרתים .בחלקים הבאים נדון בתחומים שונים שאותם אנו מעריכים .באופן כללי ניתן לראות את
התחומים האלה כשייכים לתחום הקהילתי-חברתי ,לתחום ההתפתחות האישית ,ולתפיסות העתיד.
9
שייכות לקהילה ומעורבות
ימגושי ואחרים ()Yamaguchi, Gordon, Mulvey, Unlu, Simpson, Jastrzab at el., 2008
מציינים כי קיום החברה ושמירה על הדמוקרטיה תלויים בקיומם של יחידים המעורבים בבעיות עימם
הקהילה מתמודדת ,המרגישים כי ביכולתם להביא לשינוי ,ואשר לוקחים חלק פעיל בעריכת שינוי.
מחברים אלו רואים בשירות הלאומי מסגרת אשר מטרתה ליצור אחריות ומעורבות קהילתית זו .גם
בישראל ,אחת ממטרות השירות הלאומי היא להגביר את תחושת השייכות לקהילה והנכונות לפעילות
אזרחית שנועדה לתרום לקהילה.
לוי ( )2008סוקרת את הספרות על ההיבטים הנכללים בתחושת השייכות לקהילה וביניהם היא
מונה :השתתפות ומעורבות בפעילות בקהילה (הקשורה גם ביכולת מנהיגותית) ,קשרים חברתיים,
תחושת נאמנות לקהילה ושימוש בשירותים .תחושת השייכות נוגעת לדרך שבה תופס האדם את אופן
השתייכותו לקולקטיב ,ומתייחסת לתחושת המעורבות ההדדית והאמונה כי הצרכים האישיים יקבלו
מענה גם באמצעות מחויבות לכלל ( ;Chavis, Hogge, Macmillan, & Wandersman, 1986
.)Newbrough & Chavis, 1986ביתר פירוט ,תחושת קהילה ,הכוללת בתוכה את תחושת השייכות,
נשענת על ארבעה מרכיבים McMillan & Chavis, 1986( :כפי שמופיע אצל )Obst & White, 2007
א .החברות בקהילה מאופיינת בתחושת שייכות והזדהות עם הקהילה ,ותחושת היות הפרט חלק
מקהילה.
ב .השפעה הדדית :מחד ,על הפרט בקהילה לחוש משפיע ובעל שליטה ,ומאידך ,על מנת שהקהילה
תהיה בעלת לכידות וגיבוש ,עליה להיות בעלת יכולת השפעה על הפרטים המרכיבים אותה.
ג .על מנת לקיים מידה של אינטגרציה ,מילוי צרכים ושימור תחושת "יחד" ,על הקהילה לתגמל
את חבריה במילוי צרכיהם השכיחים ,מטרותיהם וערכיהם.
ד .קיומו של קשר רגשי .מבוסס על היסטוריה משותפת ותחושת הזדהות עם הקהילה ,ומתייחס
לקשרים המתפתחים לאורך זמן באמצעות אינטראקציה חיובית עם חברים אחרים בקהילה.
מחקרים בארץ ובעולם בחנו את תרומת השירות הלאומי לקשר עם הקהילה .סימון וונג ( & Simon
)Wang, 2002בדקו שני מחזורים של צעירים בארה"ב לפני השירות האזרחי ולאחריו .ממצאיהם מעלים
כי בשתי הקבוצות חל שיפור משמעותי באשר למעורבותם בקהילה לאחר שנת שירות .עם זאת ,הם
מציינ ים כי צעירים בשירות זה מגלים מעורבות גדולה בקהילה עוד טרם השירות .במסגרת מחקר הערכה
שנעשה בארה"ב במספר נקודות זמן -לפני השירות האזרחי ,מיד לאחריו ,לאחר ארבע שנים מסיום
השירות ולאחר שמונה שנים מסיום השירות נמצא כי בוגרי השירות מגלים קשר חזק לקהילה ,מודעות
ומחויבות גבוהים לקהילה בהשוואה לאחרים שלא שירתו ( Yamaguchi, Gordon, Mulvey, Unlu,
.)Simpson, Jastrzab at el., 2008
מחקרים אשר נערכו בארץ העלו ממצאים דומים .במחקרם של גל ,עמית פליישר ושטריכמן ()2003
שבחן צעירות בשירות האזרחי לפני השירות ולאחריו עלה כי הקשר עם הקהילה התחזק בעקבות
השירות .במחקר שנערך בקרב בנים אשר סיימו שנת שירות אחת לפחות נמצאו גם כן עמדות חיוביות
באשר לקשר עם הקהילה (אמית ופליישר .)2004 ,במחקרן של חורש-צפניוק ובראון ( )2010בקרב
משרתים מהמגזר הערבי עלה כי הצעירים העריכו במידה רבה כי השירות הלאומי יצר אצלם מחויבות
11
קהילתית .מסקירת הספרות נראה כי טרם נחקרה תרומת השירות לשייכות ולמעורבות בקהילה בקרב
צעירים בסיכון.
מנהיגות
אחת המטרות המוצהרות של תוכניות לשירות לאומי היא להגביר את רצון הצעירים
והתעניינותם בעריכת שינויים חברתיים והגברת היכולת שלהם למנהיגות בקהילה שלהם .כך למשל,
מסגרת השירות האנגלית כוללת במטרותיה המוצהרות היבט של חינוך למנהיגות ולקידום שינוי חברתי
( .) "CSV ", 2010גם התוכנית המיועדת לצעירים בארה"ב שואפת לסייע לפתח במשרתים יכולות
מנהיגות ,בין השאר על ידי מתן הזדמנות לקחת את תפקיד המנהיג במסגרת השירות ( Sagawa,
AnnMaura & Chao, 2008 Yamaguchi, Gordon, Mulvey, Unlu, Simpson, Jastrzab at el.,
.)2008
על סמך סקירת הספרות בארץ ובעולם טוענים גל ופליישר ( )Fleischer & Gal, 2003כי השירות
הלאומי אמנם מאפשר לצעירים לממש את יכולת המנהיגות שלהם .זאת מאחר ובמסגרת השירות
מתפתחים הבשלות הפסיכולוגית והמיומנויות החברתיות .כמו כן המצבים אליהם נחשפים הצעירים
מאפשרים להם ליטול מנהיגות .חיזוק לכך הינם ממצאי מחקר שנערך בארה"ב על פיהם המתנדבים
העריכו כי השירות סייע להם לפתח יכולות חדשות ביניהן יכולת מנהיגות )& Shelton, Nicholas, Dote
.)Grimm, 2007כך גם במחקר שנערך בארץ ,בקרב בוגרי השירות במגזר הערבי ,נמצא שהמתנדבים
העריכו כי השירות הלאומי שיפר את יכולת המנהיגות שלהם במידה רבה (חורש-צפניוק ובראון)2010 ,
נושא ההשפעה על מנהיגות טרם נחקר בקרב צעירים מאוכלוסיות מוחלשות המשרתים במסגרות
השירות הלאומי .אולם ,הרלבנטיות שלו לקבוצה זו ידועה :תהליכי העצמה ופיתוח מנהיגות מהווים
מוקד להתערבות בקרב אנשים המוגדרים כחלשים/מוחלשים ,אך גם בקרב אלה הנמצאים כבר בעמדה
כלשהי בקהילה .אלה אף אלה עשויים ,ללא תמיכה הולמת ,לחוש חסרי-יכולת ומסוגלות (סדן.)1997 ,
פיתוח יכולת מנהיגות מסייעת להם לחזק ולפתח ידע ומיומנויות ובכך לתרום לפיתוח הקהילות שאליהן
הם שייכים (.)Zimmerman & Zahniser, 1991
במסגרת המחקר הנוכחי נתאר את התפיסה של הצעירים המשרתים באשר ליכולת המנהיגות
שלהם ונשווה בין קבוצות שונות כמו גם בין תפיסות אלו בשלוש נקודות זמן (בכניסה לשירות ,בסיומו,
ולאחריו).
דימוי עצמי
בנוסף למטרות התוכנית לשירות לאומי המכוונות לשנות את האינטראקציה בין הצעיר לסביבתו
ולקהילתו ,לשירות הלאומי יש כוונה להביא לשינויים אישיים בקרב המשרתים .אחת המטרות היא
להביא להעלאה בדימוי ובהערכה העצמית של המשרתים ,בעיקר בקרב אלו המגיעים מאוכלוסיות
בסיכון שאצלם הדימוי העצמי נמוך .דימוי עצמי הינו תפיסת האדם לגבי עצמו :הערכתו ודעותיו אודות
עצמו ,גופו ,שאיפותיו ,ויכולתו להתמודד עם בעיות ( Hobfoll & Wallfish, 1984; Pearlin & Schooler,
.)1978הוא כולל את דעותיו ורגשותיו של האדם כלפי עצמו הן כצופה מן הצד והן באופן אקטיבי ,כאדם
בעל יכולת לבצע שינויים (.)Baumeister, 1999
11
דמוי עצמי מאופיין ברגשות מתמשכים ויציבים ,יחסית ,לאורך זמן ,הנוטה להתבסס על מגוון
של התנסויות הכרוכות בחוויות של הצלחה וכישלון ,זוהי תכונה רגשית הכוללת את המחשבות והרגשות
של האדם אודות היבטים שונים בחייו ( .(Rosenberg, 1985זו תחושה זו מושפעת מנסיבות החיים
ומאינטראקציות חברתיות .כאשר כחלק ממנה האדם משווה עצמו לסובבים אותו על מנת לבנות את
הערכת עצמו (לוי .)2008 ,חשיבותו של דימוי עצמי הינו בהשפעתה על תפקוד האדם ,על תחושות
הקשורות בחרדה ,פסימיות ואף בריאות פיזית.
למרות שמקובל לראות בדימוי העצמי תכונה יציבה למדי ,שיפור הדימוי וההערכה העצמית
בקרב המתנדבים מהווה חלק מיעדיו של השירות הלאומי ( Jastrzab, Giordono, Chase, Valente,
.)Hazlett, LaRock, James, 2007במחקרן של חורש-צפניוק ובראון ( )2010המשתתפים דיווחו כי
השירות שיפר את ביטחונם העצמי במידה רבה .ממחקרם של טיהרט ,מטש ,פרי ,מילר ולי ( Tschirhart,
)Mesch, Perry, Miller & Lee, 2001עולה כי אחת המטרות של המתנדבים לשירות הינה שיפור
הדימוי העצמי וכי ככל שמטרה זו חשובה יותר עבור המתנדב הסיכוי שהוא יממש אותה גבוה יותר .עוד
עולה ממחקרם כי ככל שהדימוי וההערכה העצמית של המשרתים עלו בעקבות השירות הם דיווחו יותר
על הישגים אינסטרומנטליים ,חברתיים ואלטרואיסטים במסגרת השירות .כך שהרגשתם הטובה כלפי
עצמם והתחושה שנזקקים להם השפיעו על התוצאות שהשיגו בשירות .מסקירת הספרות שערכנו נראה
כי נושא זה לא נחקר דיו באשר לתרומת השירות הלאומי בישראל לדימוי העצמי של המתנדבים.
תחושת שליטה בעתיד ובגורל
תחושת שליטה בחיים מוגדרת כאמונתו של האדם ביכולתו להשפיע על עתידו ,תחושת מסוגלות להעריך
את הקשר בין התנהגויות ומצבים שונים לתוצאותיהן ותחושת יכולת לגייס כוחות להתמודדות עם אירועים שונים
המתרחשים בחייו ( .)Hobfoll & Wallfish, 1984; Pearlin & Schooler, 1978תחושת השליטה כוללת
התייחסות לאלמנטים הבאים :אפשרות ויכולת בחירה ,תחושת כוח העשויה לנבוע מיכולות מסוימות,
שליטה על משאבים ,וכן יכולת לחזות נסיבות ותחושות (למשל ,לקשור בין סיבה לתוצאה ,חזקיה.)1995 ,
בספרות קיימים שמות נוספים הקשורים למושג זה כגון :חוסר אונים נלמד ומסוגלות עצמית .התייחסות
נוספת למושג זה בספרות הינה להבדלים הקיימים בין "מוקד שליטה פנימי" מושג המתאר עד כמה
האדם חש משפיע ,אחראי ושולט ו"מוקד שליטה חיצוני" מושג המיצג אדם החש נשלט על-ידי כוחות
חיצוניים לו (למשל ,גורל ,כוח עליון וכד') ולפיכך הוא תלוי "בחסדי" אותם גורמים ,אינו אחראי ושולט
על מצבו ,ומצפה באופן תמידי לחיזוקים חיצוניים (לוי.)2008 ,
תחושת השליטה מתפתחת גם כמרכיב מולד ,וגם כתוצר המסגרת המשפחתית-חברתית .לאורך
החיים נסיבות החיים של הפרט תורמות לעיצוב ופיתוח תחושת השליטה שלו (לוי .)2008 ,אחד
המאפיינים של צעירים במצבי סיכון היא תחושתם שאין להם שליטה בגורלם והם נתונים להשפעתם של
כוחות החזקים מהם .זאת ,בעקבות חשיפתם המתמדת לאירועי חיים קשים שלא היה באפשרותם למנוע.
במחקר שנערך בקרב בני נוער נמצא קשר בין תחושת שליטה לבריאות נפשית וגופנית (Caputo,
.)2003כמו כן נמצא כי מוקד שליטה חיצוני מהווה גורם סיכון בקרב נערים ונערות במצוקה
( .)Armstrong & Boothroyd, 2008; StLawrence,1993לאור האמור ,ניתן להבין כי פיתוח תחושת
שליטה מהווה מרכיב משמעותי בתוכניות שונות לקידום נוער במצוקה (כהאן-סטרבצ'ינסקי ויורוביץ,
12
.)2009במחקר הנוכחי בחרנו את הכינוי תחושת שליטה מתוך הערכה כי חוויות השירות עשויות לשפר
את תפיסתם של הצעירים באשר לשליטתם על גורלם וחייהם.
פלישר וגל במאמרם ) (Fleischer & Gal, 2003טוענים כי ,השירות הלאומי מסייע לצעירים
בפיתוח תחושת שליטה פנימית וכן שליטה על הנסיבות והתוצאות שלהם .הם מציינים אף את החשיבות
הרבה של תחושת השליטה במעבר לחיים בוגרים .במחקר שנערך בקרב בנים מסיימי שירות לאומי נבדק
השיפור בתפיסת המסוגלות העצמית (אשר כאמור קשורה לתחושת שליטה) .הממצאים העלו כי תחושת
המסוגלות העצמית בקרב הבנים הייתה גבוהה (אמית ופליישר .)2004 ,מחקר זה לא בדק את תחושת
המסוגלות העצמית לפני ואחרי השירות .לעומת זאת ,במחקר שבדק את השינוי בתחושת המסוגלות
העצמית בעקבות השירות הלאומי בקרב בנות ,לא נמצאו הבדלים משמעותיים לפני שנת השירות
ולאחריה (גל ,עמית פליישר ושטריכמן .) 2003 ,במחקר שנערך בקרב מתנדבים ערביים לשירות הלאומי,
דיווחו המשתתפים כי תחושת המסוגלות העצמית שלהם השתפרה בעקבות פעילותם במסגרת השירות
(חורש-צפניוק ובראון .)2010 ,לאור הממצאים הסותרים ,המחקר הנוכחי מבקש לבדוק את תפיסת
השליטה בקרב צעירים בסיכון אשר משרתים או שרתו בעבר בשירות הלאומי.
שביעות רצון מהחיים
שביעות רצון מהחיים הינה ביטוי סובייקטיבי אודות איכות חייו של הפרט .הגדרה מקובלת
מתארת את שביעות הרצון מהחיים כהערכה קוגנטיבית של האדם את חייו ככלל ,ו/או תחומים מסוימים
בחייו כמו משפחה ,חיים חברתיים ותנאי מגורים ,הערכה זו עשויה להיות מושפעת ממצבו הרגשי
) .)Diener, 1984שביעות רצון מהחיים הינה מרכיב חשוב בתחושת הרווחה של האדם וכיום מופיעה
בספרות לעיתים כ"שמחה" ,מאחר ושני המשתנים נמצאו במתאם גבוה במחקרים רבים ( Vitterso,
.)Biswas-Diener, Diener, 2005שביעות הרצון הכללית של אדם מחייו משפיעה על שביעות רצון
מהיבטים שונים בחייו ומושפעת ממנה כגון :הכנסה ,תעסוקה ובריאות ( & Lance, Mallard,
.)Michaelos, 1995שביעות רצון מהחיים הינה תוצאה של גורמים נפשיים שונים והינה גם גורם משפיע
על מצבים נפשיים כגון :דיכאון .מעבר לתורשה והגנטיקה המשפיעה על מבנה האישיות ,שביעות רצון
מהחיים מושפעת מגורמים סביבתיים ש ונים משפחתיים ,חברתיים וקשורה אף לניהול אורח חיים בריא.
התנהגויות מסכנות כגון שתיית אלכוהול ושימוש בסמים ,נמצאו כמפחיתות שביעות רצון מהחיים בקרב
צעירים.
פרוקטור ,לינלי ומלבי ( (Proctor, Linley & Maltby, 2008סוקרים את הספרות באשר
לשביעות רצון מהחיים בקרב צעירים .בסקירתם הם מציינים כי שביעות רצון מהחיים הינה מושג חשוב
בפסיכולוגיה החיובית .מהמחקר ידוע ש בקרב צעירים יורדת שביעות הרצון מהחיים עם תחילת תהליך
ההתבגרות .מעט מאד ידע מחקרי קיים על שביעות רצון מהחיים בקרב מתנדבי השירות האזרחי .במחקר
שנערך בארה"ב ,נבדקה השפעת השירות הלאומי על שביעות הרצון מהחיים ( Yamaguchi, Gordon,
.)Mulvey, Unlu, Simpson, Jastrzab at el., 2008זאת בהתבסס על מחקרים בתחום ההתנדבות
שמצאו כי אנשים שמתנדבים חווים פחות דיכאון לצד שביעות רצון רבה יותר מחייהם בהשוואה לאלו
שאינם מתנדבים .הממצאים העלו כי לשירות האזרחי השפעה רבה על שביעות הרצון של המשרתים
מחייהם וכי המשרתים חווים שביעות רצון רבה מאספקטים שונים של חייהם כגון :עבודה ,בריאות
13
פיזית וקשרים חברתיים ומשפחתיים ,זאת בהשוואה לקבוצת הביקורת .בארץ לא נערכו מחקרים שבחנו
סוגיה זו בקרב המשרתים בשירות הלאומי.
במחקר של שיף ועמיתיה נמצא כי שביעות רצון של צעירים מחייהם מושפעת מתפיסת העתיד
שלהם .ככל שתפיסת העתיד חיובית יותר שביעות הרצון מהחיים גדלה ( Schiff, Nebe & Gilman,
.)2008המחקר הנוכחי בוחן את תפיסות העתיד של הצעירים המשרתים בשירות הלאומי.
תפיסת העתיד והתוכניות לאחר השירות
אוריינטציית עתיד היא מכלול הדימויים שבני אדם מפתחים בהקשר לעתידם וכוללת תקוות
וחששות לגבי עתידם בתחומי חיים שונים .הרחבת המושג כוללת לא רק את תמונת העתיד ,אלא גם את
החלק המוטיבציוני והתוצרים ההתנהגותיים של אוריינטציה זו (סגינר .)2001 ,למושג תפיסת העתיד
) (Future outlookיש שמות שונים ,אולם המושג הנפוץ ביותר נקרא "אוריינטציית עתיד" ( Future
.)Orientationנורמי כולל במושג זה גם את ההערכה של האדם באשר לתקופת הזמן בה ציפיותיו
ומטרותיו העתידיות יוגשמו ) .(Nurmi, 2005בתקופת ההתבגרות ,ישנה חשיבות לתפיסת העתיד בשל
היותו שלב מעבר מילדות לבגרות והמסרים הגלויים והסמויים שמקבלים צעירים באשר לצורך בתכנון
עתידם (סגינר.)Nurmi, Poole & Kalakoski, 1994 ;2002 ,
ממחקרם של נורמי ,פול וקלקוסקי ( )Nurmi, Poole & Kalakoski, 1994עולה כי אופייה של
תפי סת העתיד מושפע מהגיל ,המין והתרבות של האדם .במחקרם הם מוכיחים כי בנות תופסות את
עתידן מזווית של נישואין והקמת משפחה יותר מאשר גברים ואילו גברים רואים את עתידם מזווית של
הנאה והישגים כספיים.
מקומה של אוריינטציית העתיד לא נבחן עדיין בקרב צעירים המשרתים בשירות הלאומי ,אולם
מחקרים בקרב ילדים ומתבגרים במצבי סיכון מראים כי אוריינטציית עתיד חיובית -משמשת כגורם מגן
ומקדם חוסן .נמצא כי ילדים אשר אופיינו בציפיות חיוביות בנוגע לעתידם נמצאו בהמשך כבעלי חוסן
( .)Wyman, Cowen, Work & Kerley, 1993אוריינטציית עתיד נמצאה גם קשורה להישגים לימודים
( ,)Zimbardo & Boyd, 1999להסתגלות חברתית ולרווחה נפשית ( & Wyman, Cowen, Work
.)Kerley, 1993ארונוביץ במחקרו מתאר כיצד פיתוח תפיסת עתיד חיובית בקרב צעירים בסיכון ,בסיוע
מבוגר משמעותי ,מהווה גורם המאפשר הפסקת התנהגויות מסכנות של צעירים אלו ( Aronowits,
.)2005ממצאים דומים מעלה גם מחקרם של רובין ובריין ) ,(Robbins & Bryan, 2004במסגרתו נמצא
כי צעירים בעלי תפיסת עתיד חיובית נוטים פחות לשימוש בסמים ואלכוהול ומעריכים יותר את הסיכון
בהתנהגויות אלה.
במחקר הנוכחי נבחן את הדרכים שבהם הצעירים תופסים את העתיד המצפה להם בשורה של
תחומי חיים .בין היתר נתייחס להשכלה ,הישגים חומריים ,היבטים של יחסים בינאישיים וכן הימנעות
מקשיים ובעיות ,כגון היתקלות עם החוק .בנוסף ,אנו מבקשים מהצעירים לתאר לנו את התוכניות שלהם
מיד לאחר השירות .זאת ,במטרה לראות אם לשירות הייתה השפעה על הבחירות שהם עושים ,כגון
עיסוק בעתיד הדומה לפעילות שלהם בעת השירות הלאומי ,תוכניות להמשך לימודים וכוונה לעסוק
בהתנדבות .בהקשר זה מן הראוי להביא ממצאי מחקר אמריקאי שמעלה שמידת ההתאמה שבין ציפיות
המשרתים טרם השירות למימושן במהלך השירות נמצאה כמנבאת התנדבות לאחר השירות
14
( . )Tschirhart, Mesch, Perry, Miller & Lee, 2001עוד עולה ממחקר זה ,כי מרבית המשתתפים ציינו
כי בכוונתם להתנדב לאחר השירות.
המחקר הנוכחי בוחן את השירות הלאומי לצעירים בסיכון ,מזווית הראייה של הצעירים עצמם.
זו כמובן רק פרספקטיבה אחת ,ואינה מקיפה את כל סוגיות הרלבנטיות לבחינת השירות הלאומי .כך
למשל ,יש חשיבות רבה לבחינת זווית הראייה של אנשי הצוות המלווים את הצעירים ,של מקבלי השירות
מהצעירים בשירות הלאומי ,וכן של מעצבי מדיניות ומקבלי החלטות המעורבים בפיתוח שירות חברתי
זה .מן הראוי לבחון זוויות ראייה אלו ונוספות במחקרים בעתיד.
למחקר זה שלושה חלקים שכל אחד מהם בוחן קבוצה אחרת:
א .צעירים המתנדבים לשירות הלאומי בשלבי הכניסה הראשונים :טרם התחילו את השירות או
בחודש-חודשיים הראשונים;
ב .צעירים הנמצאים על סף סיום השירות;
ג .צעירים שסיימו את השירות לפני כשנה או שנתיים.
שאלות המחקר
המחקר בוחן את מצבם של הצעירים בשורה של תחומים ,חלקם מתייחסים לגורמים שהביאו
אותם לשירות הלאומי ,חלקם לחוויות שלהם במהלך השירות ,וגורמים אחרים המתייחסים
לתפיסותיהם לגבי עצמם ועתידם.
להלן רשימת הנושאים שאליהם מתייחס המחקר .מספר תחומים נבדקו רק בקרב חלק
מהקבוצות.
א .מאפייני הרקע של הצעירים :מגדר ,גיל ,השכלה וכד'.
ב .סיבות להצטרפות לשירות :סיבות כגון רצון לעזור לאחרים ,כדי לקבל זכויות וכד'.
ג .אופי השירות שהצעירים מגישים ומאפייניו :מה הם התחומים שבהם כל צעיר עוסק והאופי של
עבודתו ,אם הוא משרת או שירת.
ד .הערכה של השירות שהם מגישים :באיזו מידה הם מרגישים שהשירות שהם נותנים חיוני ,תורם,
חשוב וכד' .באשר לצעירים שזה עתה נכנסו לשירות אנו שואלים לגבי הציפיות שלהם מהשירות.
ה .השתתפות בתהליכים נלווים שנועדו לקדם את המשרתים :עד כמה הצעיר המשרת כעת משתתף
בפעילויות כגון הכשרה לשירות ,הקניית השכלה והכנה לתעסוקה ,וכיצד הוא מעריך את תרומתם.
ו .הערכת הצוות :הערכה של הצוות המלווה ושל יחסם כלפי הצעיר שמסיים שירות או שסיים את
שירותו.
ז .תפיסת ההשתלבות בקהילה :עד כמה הצעיר חש חלק מקהילתו.
ח .יכולת מנהיגות :עד כמה הצעיר חש שיש לו יכולת מנהיגות.
ט .דימוי עצמי :הערכת התפיסה העצמית של הצעיר.
י .יכולת שליטה בעתיד ובגורל :עד כמה הצעיר תופס את עצמו כשולט בעצמו ובעתידו או כנשלט ע"י
גורמים חיצוניים
יא .שביעות רצון מהחיים :עד כמה הצעיר חש שביעות רצון מחייו.
יב .תפיסת העתיד :בתחומים כגון הישגים חומריים והתקדמות חברתית ומשפחתית.
15
יג .תוכניות לעתיד :בתחומים כגון לימודים ,עבודה והתנדבות.
לגבי הצעירים שסיימו את השירות הלאומי אנו שואלים גם:
יד .מצבם מאז סיום השירות:
.1מצב כלכלי
.2מגורים
.3תעסוקה
.4מצב חברתי
טו .הערכה של המידה שבה השירות הלאומי השפיע על חייהם
לגבי כל אחד מתחומי המחקר ,בנוסף לתיאור של הממצאים לגבי קבוצת הצעירים בסיכון בשירות
הלאומי ,המחקר משווה:
.1בין קבוצת הצעירים בסיכון לבין קבוצת השוואה של צעירות בשירות הלאומי 'הרגיל' (מלבד בקבוצת
הבוגרים ,ששם אין קבוצת השוואה);
.2בתוך קבוצת הצעירים בסיכון הדוח משווה בין שתי תת-קבוצות :נערות בסיכון ונערות עולות ,בעיקר
מאתיופיה.
כאמור ,המחקר הנוכחי מורכב למעשה משלושה מחקרים נפרדים .מכיוון שהגדרת האוכלוסייה
הייתה דומה במחקרים אלו ,ומכיוון שמספר רב של כלים היה דומה במחקרים השונים ,נציג ראשית את
הגדרת האוכלוסייה ונתאר את הכלים .בהמשך ,נציג בנפרד את המדגם ,שיטת איסוף הנתונים
והממצאים עבור כל אחד משלוש המחקרים.
שיטה -כללי
אוכלוסייה
אוכלוסיית המחקר הינם כל הצעירים בסיכון המצטרפים לשירות הלאומי ,אלו שמשרתים ואלו
ששירתו בתקופה האחרונה .המחקר הנוכחי ניסה להקיף את כל המשתתפים בשתי הקבוצות השייכות
לאחת העמותות הגדולות המפעילות שירות הלאומי .ארגון זה נבחר משום שהוא מרכזי בתחום זה והיה
נגיש לחוקרים .המחקר מתמקד בשתי קבוצות :נערות בסיכון ונערות עולות
כלים
המחקר מבוסס על דיווחים עצמיים של הצעירים ,באמצעות שאלון מובנה .שאלון זה נבנה על סמך
ראיונות עם מזמיני המחקר וסקירת הספרות הרלבנטית .חלק מהשאלון מבוסס על כלים קיימים ,חלקו על כלים
שהותאמו מתוך הספרות ,וחלקו על שאלות שעוצבו במיוחד עבור המחקר הנוכחי .להלן פירוט כלי המחקר (פרטי
העקיבות הפנימית מבוססים על מדגם המשרתים על סף סיום ,אלא אם צוין אחרת):
א .שאלון דמוגרפי -הכולל פרטים כגון :מין ,שנת לידה ,ארץ לידת הצעירים והוריהם ,השכלתם ,מקום
מגורים טרם השירות וקיומה של מגבלה פיזית או אחרת.
16
ב .סיבות להצטרפות לשירות לאומי -השאלון נבנה לצורך המחקר על סמך המטרות המוצהרות של
התו כנית כפי שמוצגות ע"י המנהלת ,ראיונות שנערכו עם ראשי העמותות המפעילות את התוכנית
וסקירת הספרות באשר לתוכניות השירות האזרחי בארץ ובעולם .השאלון התבסס בעיקר על מחקר
אורך שנעשה באשר לשירות האזרחי האמריקאי Jastrzab, Giordono, Chase, ( AMERICORPS
.)Valente, Hazlett, LaRock, James, 2007השאלון במחקר הנוכחי כולל 15פריטים והצעירים
התבקשו לציין לגבי כל פריט באיזו מידה השפיע על החלטתם לבחור לשרת בשירות הלאומי בסולם
של ( 1בכלל לא) עד ( 4במידה רבה מאד) .לדוגמא" :כדי לקבל זכויות דומות לאלו של מי ששרתו
בשירות צבאי" .מקדם המהימנות (אלפא של קרונבך) של השאלון הינו .α=.80
ג .מאפייני השירות הלאומי -שאלון זה מבוסס אף הוא על ראיונות שנערכו עם אנשי העמותות ועל
סקירת הספרות בנושא השירות הלאומי אזרחי בארץ ובעולם .שאלון זה כולל 7פריטים והצעירים
התבקשו לציין עד כמה כל אחד מהפריטים מתאר את השירות הלאומי שלהם בסולם של -(1בכלל
לא) עד -(4במידה רבה מאד) .לדוגמא" :השירות נותן לי הזדמנות להשפיע באופן משמעותי על החיים
של אחרים" .מקדם המהימנות (אלפא של קרונבך) למדד המסכם את ההיבטים החיוביים של
מאפייני השירות הינו .α=.72
עבור הצעירים הנכנסים לשירות ,חלק זה עוצב בדרך של הצגת שאלות על הצפיות מהשירות הלאומי
(הודגש שהמדובר במחשבה מה יהיה ולא מה היו רוצים שיתרחש במהלך השירות).
ד .מידת ההשתתפות בפעילויות שונות במסגרת השירות ושביעות הרצון מהן -שאלון שנבנה לצורך
המחקר .השאלון כולל עשרה פריטים .מתוכם רשימה של תשע פעילויות ,אשר נבנתה על סמך המידע
שהתקבל מאנשי העמותות המפעילות את מסגרות השירות .הצעירים התבקשו לציין האם השתתפו
בפעילויות השונות ומה מידת שביעות הרצון שלהם מכל אחת מהפעילויות .לדוגמא" :הדרכה
המלווה את השירות" .סולם התשובות נע בין ( 0לא השתתפתי) ל( 4-שבע רצון במידה רבה מאד).
בפריט העשירי התבקשו הצעירים לציין פעילויות נוספות בהן השתתפו ואת מידת שביעות רצונם
מהן .מקדם המהימנות למדד של שביעות הרצון מהפעילויות הינו .α = .84
בחלק זה נעשה שימוש רק בקרב הצעירים על סף סיום השירות.
ה .הערכת הצוות המלווה את השירות -השאלון כולל שניים עשר פריטים .הוא מבוסס על שאלון שפותח
על ידי בנבנישתי (בנבנישתי ומגנוס .) 2008 ,הפריטים מתייחסים לדרך שבה הצעירים מעריכים את
המידה שבה הצוות התייחס אליהם בדרכים נאותות וסייע לצעירים ,כגון "הצוות מתייחס אלי
בכבוד" ו"מסייע לי להשיג את מטרותיי" .הסולם של ( 1בכלל לא) עד ( 4במידה רבה מאד) .מקדם
המהימנות להערכה חיובית של הצוות שנמצא במחקר הנוכחי הינו .α = .90
מסיבות מובנות בחלק זה לא נעשה שימוש במחקר על צעירים שזה עתה הצטרפו לשירות.
ו .תחושת השייכות לקהילה -שאלון הבוחן את תחושת השייכות של המשתתף לקהילה אליה הוא
משתייך .השאלון מבוסס על שאלון שפותח על ידי בבלי ( .)1990השאלון המקורי כולל תשעה פריטים
כמו" :אני מרגיש שייך לשכונה או ליישוב" .בשאלון הנוכחי הושמט פריט אחד שלא התאים להקשר
הנוכחי .השאלות הינן על סולם בן 4דרגות ,כאשר 1משמעותו בכלל לא ו 4-במידה רבה מאד.
מהימנות הכלי במחקרו של בבלי הינה .α=.89במחקר הנוכחי נמצאה מהימנות של . α=.86
תחושת השייכות לקהילה לא נבדקה בקרב בוגרי השירות.
17
ז .תיאור עצמי הכולל שאלונים בנושאים:
.1מנהיגות -שאלון הבודק יכולת מנהיגותית ) ,(Zimmerman & Zahniser, 1991תורגם על ידי
יצחקי ויורק ( .(Itzhaky & York, 2000השאלון כולל שמונה פריטים ,כגון "אני מעדיף להיות
מנהיג מאשר מונהג" .הצעירים התבקשו לסמן את התשובה המתאימה ביותר על סולם בן 4
דרגות ,מ( 1-בכלל לא) עד ( 4במידה רבה מאד) .במחקר שהוזכר לעיל נמצא .α=.78במחקר הנוכחי
נמצא מקדם מהימנות נמוך במיוחד של .α=.50
תחושת המנהיגות לא נבדקה בקרב בוגרי השירות.
.2הערכה עצמית -השאלון פותח על ידי רוזנברג ( )Rosenberg, 1965ותורגם לעברית על ידי
הובפול ווולפיש ( .)Hobfoll & Walfish , 1984השאלון מתייחס להערכתם האישית של הצעירים
את עצמם וכולל עשרה פריטים ,כדוגמת " :אני מרגיש בעל ערך לפחות ברמה שווה לאחרים".
הצעירים התבקשו לסמן את התשובה המתאימה על סולם בן 5רמות ( -1מסכים מאוד -5 ,כלל לא
מסכים) .בבדיקת העקביות הפנימית במחקרם של הובפול ווולפיש נמצאה מהימנות גבוהה:
.α=.95במחקר הנוכחי נמצאה מהימנות נמוכה יותר של .α=.74
.3תחושת שליטה על הגורל והעתיד -שאלון שפותח על ידי פרלין וסקולר (Pearlin & , 1978
,)Schoolerותורגם לעברית על ידי הובפול ווולפיש ( .)Hobfoll & Wolfish, 1984השאלון מתייחס לרגשות
של שליטה בחיים ,וכולל 7היגדים כמו" :מה שקורה לי תלוי בעיקר בי" .הצעירים התבקשו לסמן מידת
הסכמתם על סולם בן 5דרגות ( -1איני מסכים בכלל-5 ,מסכים מאד) .במחקרם של הובפול ווולפיש נמצאה
מהימנות גבוהה של α= .88ובמחקר הנוכחי .α=.80
תחושת השליטה לא נבדקה בקרב בוגרי השירות.
.4שביעות רצון מהחיים -נבדקה באמצעות הכלי Student's Life Satisfaction Scale-SLSS
( ,)Huebner, 1991אשר נכתב עבור ילדים בגיל היסודי ,אך הותאם בהמשך לשימוש גם בקרב
מתבגרים .השאלון כולל 7פריטים הבודקים שביעות רצון כללית מהחיים כגון" :יש לי חיים
טובים" .בסולם הנע בין ארבע דרגות-1 :אף פעם עד -4כמעט תמיד .לכלי נמצאה מהימנות פנימית
של .α =.86בישראל ,תורגם הכלי לשימוש במחקרי מתבגרים ,ונמצאה לו מהימנות פנימית של
.α=.80במחקר הנוכחי המהימנות הייתה נמוכה יותר .α=.61 -
ח .תפיסת עתיד -נמדדה באמצעות התאמה של שני שאלונים להקשר הנוכחי :שאלון "העתיד שלי"
( ,)Zeira & Dekel, 2005ומטרתו להעריך את המידה שבה הנבדק מאמין בשורה של הצהרות בנוגע
לעתידו ושאלון McWhirter & McWhirter, ( Future Expectations Scale for Adolescents
.)2008הפריטים מתמקדים בהישגים בתחומי העבודה וההשכלה ,ציפיות לנישואין והקמת משפחה,
השתתפות בפעילויות קהילתיות וציפיות להיות מנהיג בקהילה .הצעירים התבקשו לחשוב על עתידם
ונשאלו עד כמה הם בטוחים שיקרו להם כל אחד מהפריטים .דוגמא לפריטים הנכללים" :יהיו לי
חברים טובים" " ,תהיה לי דירה בבעלותי" .התשובות מדורגות על סולם של 4דרגות (-1בטוח שכן עד
-4בטוח שלא) .במחקר הנוכחי נמצאה מהימנות של α= 0.92למדד מסכם של צפיות חיוביות .כדי
להקל על המשיבים בראיון הטלפוני לקבוצת בוגרי השירות הסולם שונה והיה על 4דרגות ( =1מאוד
לא מסכים עד = 4מסכים מאוד) .לצורכי השוואה השאלונים קודדו לאותו הכיוון.
18
ט .תוכניות לעתיד הקרוב -שאלון שמבוסס אף הוא על מחקר האורך שנעשה באשר לשירות האזרחי
האמריקאי Jastrzab, Giordono, Chase, Valente, Hazlett, LaRock, & ( AMERICORPS
.)James, 2007השאלון הותאם לצורכי המחקר בהתבסס על מידע שהתקבל מראיונות עם אנשי
העמותות המפעילות את התוכניות .לצעירים הוצגה רשימה של 11תוכניות אפשריות והם התבקשו
לסמן מה מביניהן הם מתכננים לעתיד הקרוב .מבין האפשרויות שהוצגו "לגשת לפסיכומטרי",
"לחפש עבודה דומה למה שעשיתי בשירות" וכן הוצגה אפשרות של "לא יודע".
לגבי הקבוצה שסיימה את שירותה הוספנו את הכלים הבאים:
י .השפעת השירות הלאומי – חלק זה מבוסס על הספרות באשר למטרות של השירות הלאומי ונועד
לבחון מהי ההערכה של הבוגר לגבי המידה שהשירות השפיע על חייו במספר תחומי חיים (ראו פירוט
בלוח ה 1בפרק 3המציג את הממצאים על קבוצה זו) .בין היתר נשאל הבוגר באיזו מידה השירות
תרם להיבטים של קשר טוב יותר עם המדינה והקהילה ,כגון 'חיזק את הקשר שלי למדינה' ו'חיזק
את האמון שלי במדינה' ,באיזו מידה השירות תרם באופן קונקרטי לצעיר ,כגון 'עזר למצוא עבודה',
'לרכוש מקצוע'' ,להיות עובד טוב יותר'; תרם להתפתחות האישית ,כגון 'עזר לי להרגיש בטוח יותר
ביכולת שלי להתקדם בחיים'' ,הגביר את הביטחון העצמי שלי'; וכן השפעה על התוכניות לעתיד ,כגון
'עזר לי להחליט מה אני רוצה לעשות בהמשך חיי' .חישבנו מדד כולל כממוצע של כל הפריטים והוא
משקף את מידת ההשפעה (החיובית) של השירות על הצעיר (.)α = .87
יא .מצבו של הבוגר כיום -כאן הוצגו לצעיר שאלות כדי לתאר את מצבו במספר תחומי חיים של
הכנסה ,תעסוקה ,מגורים ויחסים חברתיים.
19
פרק :1הנכנסים לשירות הלאומי
דגימה ומדגם
בחלק זה של המחקר השתתפו 188צעירים חלקם כחודש לפני תחילת השירות וחלקם במהלך
החודשיים הראשונים שלהם בשירות הלאומי לצעירים בסיכון .מתוכם רק 18צעירים והשאר צעירות.
במחקר השתתפו שתי קבוצות )44.1%( 83 -צעירות מקבוצת העולות ו )55.9%( 105-מקבוצת הנערות
בסיכון .רוב ( )71.1%הצעירות מקבוצת העולות הן ילידות אתיופיה )18.1%( 15 ,הן ילידות הארץ8 ,
( )9.6%ילידות חבר העמים ואחת ילידת ארגנטינה .לעומת זאת ,רק )27.6%( 29מקבוצת הנערות בסיכון
הן עולות (בעיקר מחבר העמים) ,והשאר ילידות הארץ.
כמו כן ,צרפנו למחקר קבוצת השוואה של 131צעירות שנכנסו לשירות הלאומי 'הרגיל' ,רובן
המכריע ילידות הארץ (.)93%
תהליך איסוף הנתונים
חלק זה של המחקר מתבסס על העברת שאלונים מובנים למילוי עצמי ,במסגרת קבוצתית:
בסמינריונים ,ביום הלימודים ובאורייתות המהווים חלק ממערך ההדרכה בשירות.
הצעירים התבקשו למלא שאלון מובנה .למעט קבוצה אחת ,בכל הקבוצות במהלך העברת
השאלונים נכח עוזר מחקר על מנת לענות לשאלות הצעירים .במרבית קבוצות העולות החדשות התרשמנו
שלצעירות היה קושי להבין את השפה והתכנים של הראיון .במקרים אלו נעשה מאמץ להבהיר את
הביטויים בשאלון ,מבלי להשפיע על דרך התשובה.
ממצאים
בחלק זה אנו מבקשים לתת תמונה באשר למאפייני הצעירות הנכנסות לשירות הלאומי ,את סיבות
הצטרפותן לשירות ואת הצפיות שלהן מהשירות .כמו כן נבדקו תפיסות השייכות לקהילה ,תיאור העצמי,
תחושת השליטה בגורלן ותפיסתן את עתידן בשורה של תחומי חיים .נעשו השוואות בין קבוצת הצעירות
בסיכון לבין קבוצת ההשוואה ובתוך קבוצת המחקר נערכו ההשוואות בין קבוצת הנערות בסיכון לבין
קבוצת העולות .בשל השיעור הגבוה של משתתפות ,נשתמש בלשון נקבה לתאר את הצעירים והצעירות
כאחד.
א .מאפייני רקע של המשתתפות בתחילת השירות
כאמור בחלק זה של המחקר השתתפו 188צעירים המשתתפים בשירות הלאומי לצעירים בסיכון .מתוכם
רק 18צעירים והשאר צעירות .במחקר השתתפו שתי קבוצות )44.1%( 83 -צעירות מקבוצת העולות ו105-
( )55.9%מקבוצת הנערות בסיכון .מתוך קבוצת העולות )71.1%( 59הן ילידות אתיופיה)18.1%( 15 ,
נערות מקבוצת העולות הן ילידות הארץ (לשש מהן הורה יליד אתיופיה) )9.6%( 8 ,ילידות חבר העמים ו1-
ילידת ארגנטינה )27.6%( 29 .מקבוצת הנערות בסיכון הן עולות (בעיקר מחבר העמים) ,והשאר ילידות
הארץ.
כמו כן ,צרפנו למחקר קבוצת השוואה של 131צעירות שנכנסו לשירות הלאומי 'הרגיל' ,רובן
המכריע ילידות הארץ (.)93%
21
לוח 1א :1התפלגות מאפייני הדתיות לפי קבוצות המחקר וקבוצת ההשוואה
נערות בסיכון
()N=105
קבוצת השוואה
()N=131
נערות עולות
()N=83
N
%
N
%
N
%
דתית
18
18.2
33
41.8
117
92.1
מסורתית
30
30.3
39
49.4
5
3.9
חילונית
43
43.4
7
8.9
2
1.6
אחר
8
7.7
0
0
3
2.4
סה"כ
99
100
79
100
127
100
מתוך הלוח עולה ששיעור הצעירות הדתיות הוא הגבוה ביותר בקבוצת הצעירות בשירות הלאומי
הרגיל ( ,)92.1%שיעור גבוה מקבוצת הנערות העולות ( )49.4%מתארות עצמן כמסורתיות ,ושיעור דומה
למדי ( )43.4%מהצעירות בקבוצת הנערות בסיכון רואות עצמן כחילוניות.
מלוח 1א 2המציג את התפלגות ההשכלה בקרב קבוצות המחקר וקבוצת ההשוואה ,ניתן ללמוד
שלרוב רובן של הצעירות בשירות הלאומי הרגיל יש בגרות מלאה ( ,)91.9%בקרב קבוצת העולות שיעור
הצעירות להן בגרות מלאה הוא ( 81.3%ולעוד 18.8%יש בגרות חלקית) ,ולעומתן שיעור בעלות בגרות
מלאה בקרב קבוצת הנערות בסיכון הוא רק ,28.4%ול 37.8%-מהן אין כלל בגרות.
לוח 1א :2התפלגות ההשכלה לפי קבוצות המחקר וקבוצת ההשוואה
נערות בסיכון
))N=105
נערות עולות
()N=83
קבוצת השוואה
()N=131
N
%
N
%
N
%
בגרות מלאה
27
28.4
65
81.3
113
91.9
בגרות חלקית
32
33.7
15
18.8
4
3.2
שתיים עשרה שנ"ל ללא בגרות
18
18.9
0
0
4
3.2
פחות משתים עשרה שנ"ל
18
18.9
0
0
3
2.7
סה"כ
95
100.0
80
100
124
100
בלוח 1א 3בחנו את מספר היחידות בבחינות בגרות במתמטיקה ובאנגלית בקרב קבוצות המחקר.
ניתן להתרשם ,שגם בקרב הנערות העולות שלהן תעודת בגרות ,מספר היחידות במתמטיקה ובאנגלית
השכיח היה שלוש יחידות ,שהוא המינימום לקבלת תעודת בגרות .ניתן לזהות דפוס מעניין שבו דווקא
בקרב מעט הצעירות שלהן בגרות מלאה מקרב הנערות בסיכון יש שיעור גבוה יותר יחסית של צעירות
שלהן ארבע וחמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית.
21
לוח 1א :3התפלגות מספר היחידות בבגרות באנגלית ובמתמטיקה לפי קבוצות המחקר ))N=188
מתמטיקה
אנגלית
נערות בסיכון
))N=105
נערות עולות
()N=83
נערות בסיכון
))N=105
נערות עולות
()N=83
N
%
N
%
N
%
N
%
אין לי
24
32.9
4
6.3
29
39.2
1
1.6
שתיים
7
9.6
2
3.1
8
10.8
4
6.3
שלוש
22
30.1
38
59.4
27
36.5
51
81.0
ארבע
7
9.6
14
21.9
9
12.2
6
9.5
חמש
13
17.8
6
9.4
1
1.4
1
1.6
סה"כ
73
100.0
64
100.0
74
100.0
63
100.0
מבחינת המוסדות והשירותים שעמם היו הצעירות בקשר לפני השירות הלאומי עולים הבדלים
בולטים בין הצעירות משתי קבוצות המחקר ומקבוצת ההשוואה .בעוד ש 20.6%-מהצעירות בשירות
הלאומי הרגיל אמרו שהיו במתנ"ס ,השיעור בקרב הנערות בסיכון היה רק .9.5%בדומה ,בעוד ש70.2%-
מהצעירות בשירות הלאומי הרגיל ציינו שהן השתייכו לתנועת נוער ,השיעור בקרב הנערות בסיכון היה
11.4%ובקבוצת העולות .21.7%לעומת זאת ,בעוד ש 14.3%-מהנערות בסיכון היו בקשר עם קידום נוער,
רק 4.8%מהצעירות בקבוצת העולות היו בקשר עם קידום נוער .מעניין שגם שש צעירות ()4.6%
מהשירות הלאומי הרגיל היו בקשר עם קידום נוער .כמו כן ,בעוד ש 26-מהצעירות בנערות בסיכון היו
בקשר עם לשכת הרווחה ( ,)24.8%היו רק שתי צעירות מהשירות הלאומי הרגיל ושתיים מקבוצת העולות
שהיו בקשר עם הרווחה .חמש מהנערות בסיכון היו בקשר עם קצין מבחן.
ב .סיבות להצטרפות לשירות הלאומי
לוח 1ב 1מציג את הסיבות לאי שירות בצבא לפי קבוצות המחקר וקבוצת ההשוואה .בעוד
ששיעור גבוה של הצעירות הנכנסות לשירות הלאומי הרגיל והמשתתפות בקבוצת העולות לא משרתות
בצבא מסיבות דתיות ,הרי בקרב קבוצת הנערות בסיכון רב יחסית מספרן של צעירות שלא שירתו
מסיבות של אי התאמה ( )34.8%או מגבלה פיזית/נפשית (.)14.6%
לוח 1ב :1סיבות לאי שירות בצבא לפי קבוצות המחקר וקבוצת ההשוואה
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
()N=131
()N=83
))N=105
N
%
N
%
N
%
דתיות
28
31.5
57
77.0
116
93.5
מגבלה
פיזית/נפשית
13
14.6
2
2.7
1
0.8
אי התאמה
31
34.8
3
4.1
2
1.6
אחר
17
19.1
12
16.2
5
4
22
נערות בסיכון
))N=105
סה"כ
89
נערות עולות
()N=83
74
100
קבוצת השוואה
()N=131
100.0
100
124
שאלנו את הצעירות על הסיבות שלהן להצטרפות לשירות הלאומי .מלוח 1ב 2עולות שתי סיבות בולטות:
'מתוך רצון לעזור לאנשים אחרים ולתרום לקהילה' וכן 'כי זו הייתה דרך טובה לתרום לאנשים שזקוקים
לכך' .כמו כן ,כשלושה רבעים ( )77.4%הסכימו במידה רבה או רבה מאוד כי זו הייתה עבורן הזדמנות
להתנסות בדברים שיעזרו להם להשיג עבודה בעתיד ,וכשני שליש ( )66.5%כי רצו לנסות דברים אחרים
כדי לראות מה מתאים להם לעשות בעתיד .רק כרבע או פחות ציינו שעשו זאת כדי להתפרנס או כדי
לצאת מהבית ,ורק 10.8%אמרו שהצטרפו לשירות הלאומי כי לא היה להם משהו אחר לעשות .יש לציין
שרק כ 40% -מהצעירות בקבוצת המחקר הסכימו שהפנייה של איש מקצוע הייתה סיבה להצטרפות.
לוח 1ב :2התפלגות הסיבות להצטרפות לשירות הלאומי בקבוצת המחקר ()N=188
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
מתוך רצון לעזור
לאנשים אחרים
ולתרום לקהילה
4
2.2
8
4.3
52
28.0
122
כי זו הייתה דרך
טובה בשבילי
לתרום לאנשים
שזקוקים לכך
8
כי זו הייתה
הזדמנות להתנסות
בדברים שיעזרו לי
להשיג עבודה טובה
בעתיד
12
בכלל לא
4.3
6.5
במידה מועטה
12
30
6.5
16.1
54
59
29.0
31.7
112
85
ממוצע ס"ת
0.68 3.57 65.6
0.80 3.45 60.2
0.92 3.17 45.7
כי רציתי לנסות
לעשות דברים
אחרים כדי לראות
מה מתאים לי
לעשות בעתיד
28
15.1
34
18.4
66
35.7
57
1.04 2.82 30.8
כדי להכיר חברים
ואנשים חדשים
20
10.8
53
28.6
67
36.2
45
0.95 2.74 24.3
כדי לקבל זכויות
דומות לאלו של מי
ששרתו שירות
צבאי
38
21.2
42
23.5
33
18.4
66
1.17 2.71 36.9
כי הכרתי אחרים
ששרתו או
משרתים והם
המליצו
51
27.6
43
23.2
53
28.6
38
1.10 2.42 20.5
כדי ללמוד מקצוע
64
34.8
43
23.4
41
22.3
36
1.14 2.27 19.6
23
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
כי חברים או בני
משפחה המליצו לי
61
33.3
45
24.6
44
24.0
33
1.11 2.27 18.0
כי איש מקצוע (כמו
מורה ,עובד
סוציאלי) המליץ לי
79
42.5
34
18.3
25
13.4
48
1.24 2.23 25.8
כדי להשתלב
בחברה
70
37.6
41
22.0
39
21.0
36
1.15 2.22 19.4
כדי להביא לזה
שאנשים יתייחסו
אלי בכבוד ,כמו
שמתייחסים למי
ששרת בצבא
בכלל לא
במידה מועטה
ממוצע ס"ת
78
42.2
35
18.9
28
15.1
44
1.22 2.21 23.8
כדי להתפרנס
107
57.5
34
18.3
24
12.9
21
1.06 1.78 11.3
כדי לצאת מהבית
113
60.8
34
18.3
16
8.6
23
1.06 1.73 12.4
כי לא היה לי משהו
אחר לעשות
143
77.3
22
11.9
10
5.4
10
0.82 1.39
5.4
בהשוואה בין קבוצת המחקר לאלו שבקבוצת ההשוואה של השירות הלאומי הרגיל (לוח 1ב)3
מעלה שבשתי הקבוצות המניעים הקשורים לתרומה לאחרים הם הבולטים ביותר .עם זאת ,ניתן לזהות
מספר ניכר של הבדלים מובהקים במניעים להצטרפות לשירות .דפוס ההבדלים עקבי למדי :הצעירות
בקבוצת המחקר נוטות להסכים יותר מהצעירות בשירות הלאומי הרגיל עם היגדים המשקפים את
התרומה של השירות הלאומי להן ולעתידן ,והצעירות בשירות הלאומי הרגיל נוטות לציין סיבות
הקשורות לתרומה לאחרים.
לוח 1ב :3ממוצעים וסטיות תקן של סיבות להצטרפות לשירות לפי קבוצת המחקר וקבוצת השוואה
קבוצת השוואה
קבוצת המחקר
)(N=131
))N=188
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
***2.71
1.17
1.63
0.89
מתוך רצון לעזור לאנשים אחרים
ולתרום לקהילה
3.57
0.68
***3.84
0.37
כדי להכיר חברים ואנשים חדשים
2.74
0.95
2.55
0.85
***3.17
0.92
1.80
0.79
2.42
1.1
2.40
1.04
***2.82
1.04
1.85
0.82
כדי לקבל זכויות דומות לאלו של מי
ששרתו שירות צבאי
כי זו הייתה הזדמנות להתנסות בדברים
שיעזרו לי להשיג עבודה טובה בעתיד
כי הכרתי אחרים ששרתו או משרתים
והם המליצו
כי רציתי לנסות לעשות דברים אחרים
כדי לראות מה מתאים לי לעשות בעתיד
24
קבוצת המחקר
))N=188
קבוצת השוואה
)(N=131
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
***2.21
1.22
1.38
0.74
*1.39
0.82
1.20
0.53
***2.22
1.15
1.73
0.91
3.45
0.8
**3.72
0.57
כדי להתפרנס
***1.78
1.06
1.33
0.65
כדי ללמוד מקצוע
***2.27
1.14
1.21
0.5
כדי לצאת מהבית
1.73
1.06
1.63
0.81
כי חברים או בני משפחה המליצו לי
2.27
1.11
2.26
1.06
1.71
0.86
כדי להביא לזה שאנשים יתייחסו אלי
בכבוד ,כמו שמתייחסים למי ששרת
בצבא
כי לא היה לי משהו אחר לעשות
כדי להשתלב בחברה
כי זו הייתה דרך טובה בשבילי לתרום
לאנשים שזקוקים לכך
כי איש מקצוע (כמו מורה ,עובד
סוציאלי) המליץ לי
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
***2.23
1.24
מלוח 1ב 4ניתן לזהות מספר הבדלים מובהקים בין הנערות העולות לאלו בקבוצת הנערות
בסיכון .הצעירות העולות הדגישו יותר את התרומה לאחרים ואת הרצון להשתלב בחברה .בקרב הנערות
בסיכון היו צעירות רבות יותר מאשר בקבוצת הנערות העולות שהדגישו את קבלת הזכויות בדומה לאלו
שמשרתים בצבא וכן השירות כדרך לצאת מהבית או שלא היה להם משהו אחר לעשות (אם כי גם בקרב
קבוצה זו השיעור הוא נמוך).
לוח 1ב :4ממוצעים וסטיות תקן של סיבות להצטרפות לשירות לפי קבוצות המחקר
נערות בסיכון
נערות עולות
)(N=83
)) N=105
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
כדי לקבל זכויות דומות לאלו של מי
ששרתו שירות צבאי
*2.86
1.12
2.51
1.22
מתוך רצון לעזור לאנשים אחרים
ולתרום לקהילה
3.44
0.77
**3.73
0.5
כדי להכיר חברים ואנשים חדשים
2.75
1.02
2.73
0.86
כי זו הייתה הזדמנות להתנסות בדברים
שיעזרו לי להשיג עבודה טובה בעתיד
3.24
0.86
3.07
0.99
כי הכרתי אחרים ששרתו או משרתים
והם המליצו
2.34
1.15
2.53
1.03
כי רציתי לנסות לעשות דברים אחרים
כדי לראות מה מתאים לי לעשות בעתיד
2.79
1.01
2.86
1.07
25
נערות בסיכון
)) N=105
נערות עולות
)(N=83
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
2.19
1.28
2.22
1.15
**1.56
0.96
1.17
0.54
כדי להשתלב בחברה
2.06
1.14
*2.43
1.13
כי זו הייתה דרך טובה בשבילי לתרום
לאנשים שזקוקים לכך
3.28
0.9
***3.67
0.59
כדי להתפרנס
1.88
1.11
1.66
0.97
כדי ללמוד מקצוע
2.41
1.17
2.09
1.07
כדי לצאת מהבית
*1.88
1.14
1.54
0.92
כי חברים או בני משפחה המליצו לי
2.18
1.14
2.38
1.06
2.16
1.18
כדי להביא לזה שאנשים יתייחסו אלי
בכבוד ,כמו שמתייחסים למי ששרת
בצבא
כי לא היה לי משהו אחר לעשות
כי איש מקצוע (כמו מורה ,עובד
סוציאלי) המליץ לי
*( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
2.28
1.30
מניתוח השאלות הפתוחות שהוצגו בשאלון באשר למניעים להצטרפות לשירות הלאומי עולים מספר דגשים.
תרומה לקהילה ,מניעים אידיאולוגיים" :אני אתרום בשירות לאומי יותר"; "בשביל לתרום לקהילה";
"רציתי לתרום לילדים"; "אמא הנחילה בי מגיל מאד צעיר רגשות וחובה לשרת במדינה"; "המדינה
תרמה לי ועכשיו תורי להחזיר"; "כשעליתי לארץ עזרו לי פה המון ואני רוצה להחזיר למדינה
ולאזרחים" .אצל חלק מהצעירות מניע זה הופיע בד בבד עם מניע יותר אישי " -המניע הוא תרומה
קהילתית וקבלת זכויות אזרחיות והטבות לאחר השירות והכנה לעולם הגדול"; "לעזור לאחרים ולקבל
את הזכויות במדינה".
קשיים רגשיים ,חוסר ביטחון עצמי ,רצון להשתקם" :בגלל שאני ביישנית ואין לי בטחון עצמי לא הלכתי
לצבא למרות שרציתי ללכת לצבא"; " הרצון להשתקם ,להיות בשגרה יומיומית ,לתרום מעצמי לזולת ";
"שירתתי ,בצבא ושוחררתי בשל הפרעת אכילה" " כי הם מקבלים את כולם ולא שופטים על דברים
שעשית בעבר".
סיבות דתיות (לאי שירות בצבא)" :לא מעוניינת להתקלקל"; "מבחינה דתית ואני חושבת שזה לא טוב
לבנות"; " אני בעצמי חשבתי שזה חשוב לי לאורח החיים שלי מבחינה דתית".
עוד נשאלו הצעירות באשר לגוף או לאיש המקצוע שהציע להן לשרת בשירות האזרחי-לאומי.
ניתוח השאלות הפתוחות מציג את ההמלצות שקיבלו המשרתות טרם הכניסה לשירות .להלן פירוט וכן
מספר ציטוטים:
עובדים סוציאליים" :אחרי שקיבלתי פטור מהצבא רציתי לעשות משהו מועיל למען הקהילה והעו"ס
המליצה לי"; "דרך עו"ס בפנימייה"; "דרך פקידת הסעד"; "התאשפזתי בבית חולים בעקבות צריכת
חומרים במינון גבוה .עובדת סוציאלית של ביה"ח המליצה לי".
26
מורים ,אנשי חינוך" :בי"ס והגרעין שכנעו אותי .וגם אני חשבתי שזה חשוב לי מאוד"; "דרך רכזת
מתנועת הנוער שהייתי בה ,שמעתי מהעובד נוער בפרויקט היל"ה".
מרכזי צעירים" :שמעתי על מרכז צעירים בכפ"ס .נכנסתי לאתר ושם היה כתוב שבמצ"ב יש קבוצה
לשירות לאומי".
בני משפחה" :אחד מהדודים אמר לי קצת על שירות לאומי אחרי ששמעתי שאני לא יכולה להתגייס
לצבא כי יש לי ילד"; " אחותי עשתה שנתיים שירות והמליצה לי על כך".
חברים" :אני שמעתי מבנות ישראליות וגם אתיופיות שזה טוב לשרת בשירות לאומי וגם שמישהי דתיה
לא חייבת לעשות צבא ,חייבת לעשות ש"ל"; " אני שמעתי שיש תמיכה מאנשים וחברות לכן הצטרפתי כי
אני רוצה ללמוד לתרום".
אינטרנט ,שילוט חוצות" :אף אחד [לא המליץ] .נכנסתי לאינטרנט ומצאתי שם אבל בסוף קצת המורה
עזרה לי"; "שילוט ציבורי".
ג .הצפיות לגבי אופי השירות
הצגנו בפני הצעירות שורה של היגדים המתארים את השירות הלאומי ושאלנו אותן עד כמה כל
אחד מההיגדים מתאר מה שהן חושבות שייקרה בשירות הלאומי (ולא מה היו רוצות שיקרה) .מלוח 1ג1
ניתן לראות שמעל ל 90%-מהצעירות הסכימו במידה רבה או רבה מאוד שהצפייה שלהם היא שמה שהן
תעשינה יעזור באמת לאנשים שיעבדו אתם ושהשירות יתרום למדינה או לקהילה .מספר זעום של
צעירות ציינו שהן חושבות שהשירות שלהם יהיה חסר ערך או משעמם.
לוח 1ג :1התפלגות הצפיות לגבי מאפייני השירות בקרב קבוצת המחקר ))N=188
בכלל לא
במידה
מעטה
במידה
רבה
N
%
N
%
השירות שלי יתרום
למדינה או לקהילה שלי
4
2.3
10
5.8
0.71 3.51 61.4 105 30.4 52
השירות האזרחי שלי
ידרוש ממני השקעה
רצינית
6
3.6
11
6.5
0.77 3.46 59.5 100 30.4 51
מה שאני אעשה יעזור
באמת לאנשים שאני
אעבוד אתם
4
2.4
6
3.6
0.68 3.40 48.2 81 45.8 77
השירות ייתן לי
הזדמנות להשפיע באופן
משמעותי על החיים של
אחרים
0.98 2.82 28.3 47 37.3 62 22.3 37 12.0 20
כדי למלא את התפקיד
שלי אני אצטרך הכנה
טובה ולמידה
משמעותית
17
השירות שלי יהיה
משעמם
12.0 20 82.0 137
N
%
ממוצע ס"ת
N
9.9
%
במידה
רבה מאד
0.95 2.77 25.7 44 35.1 60 29.2 50
4
2.4
6
3.6
0.68 1.28
27
במידה
מעטה
בכלל לא
N
%
מה שאני אעשה בשירות 88.7 149
שלי יהיה די מיותר
וחסר ערך
במידה
רבה
במידה
רבה מאד
N
%
N
%
N
%
ממוצע ס"ת
7
4.2
10
6.0
2
1.2
0.59 1.20
מדד כולל לצפיות
לשירות משמעותי
0.41 3.35
רבות מהצפיות של הצעירות בשירות הלאומי הרגיל אינן שונות באופן מובהק משל אלו של
הצעירות בקבוצת המחקר .ההבדלים היחידים הם שהצעירות בשירות הלאומי הרגיל ציפו יותר מאשר
הצעירות בסיכון שהשירות ייתן להן הזדמנות להשפיע באופן משמעותי על החיים של אחרים ,והצעירות
בקבוצת המחקר נטו להסכים יותר מאשר הצעירות בשירות הלאומי הרגיל (אך עדיין בשיעורים נמוכים
מאוד) שהשירות שלהם יהיה מיותר וחסר ערך.
לוח 1ג :2ממוצעים וסטיות תקן של צפיות לגבי אופי השירות לפי קבוצת המחקר וקבוצת ההשוואה
קבוצת המחקר
))N=188
קבוצת השוואה
))N=131
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
השירות ייתן לי הזדמנות להשפיע באופן
משמעותי על החיים של אחרים
2.82
0.98
**3.15
0.68
כדי למלא את התפקיד שלי אני אצטרך
הכנה טובה ולמידה משמעותית
2.77
0.95
2.80
0.86
השירות שלי יהיה משעמם
1.28
0.68
1.25
0.44
מה שאני אעשה יעזור באמת לאנשים שאני
אעבוד אתם
3.40
0.68
3.32
0.55
השירות האזרחי שלי ידרוש ממני השקעה
רצינית
3.46
0.77
3.60
0.64
השירות שלי יתרום למדינה או לקהילה שלי
3.51
0.71
3.51
0.63
מה שאני אעשה בשירות שלי יהיה די מיותר
וחסר ערך
*1.20
0.59
1.07
0.29
3.43
0.34
מדד לציפיות לשירות משמעותי
0.41
3.35
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
בין הצעירות בקבוצת העולות לבין קבוצת הנערות בסיכון אין הבדלים מובהקים (לוח 1ג.)3
למעט ההבדל היחיד בצפייה של הנערות העולות שכדי למלא את תפקידן הן יצטרכו הכנה טובה ולמידה
משמעותית.
28
לוח 1ג :3ממוצעים וסטיות תקן של צפיות לגבי אופי השירות לפי קבוצות המחקר
נערות בסיכון
))N=105
נערות עולות
))N=83
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
השירות ייתן לי הזדמנות להשפיע באופן
משמעותי על החיים של אחרים
2.77
1.02
2.89
0.91
כדי למלא את התפקיד שלי אני אצטרך
הכנה טובה ולמידה משמעותית
2.60
0.98
**3.03
0.83
השירות שלי יהיה משעמם
1.32
0.68
1.20
0.69
מה שאני אעשה יעזור באמת לאנשים
שאני אעבוד אתם
3.39
0.75
3.41
0.55
השירות האזרחי שלי ידרוש ממני
השקעה רצינית
3.44
0.77
3.48
0.79
השירות שלי יתרום למדינה או לקהילה
שלי
3.45
0.76
3.60
0.63
מה שאני אעשה בשירות שלי יהיה די
מיותר וחסר ערך
1.21
0.62
1.18
0.55
3.43
0.41
מדד לציפיות לשירות משמעותי
0.41
3.30
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
בנוסף ,ציינו הצעירות בתשובותיהן לשאלות הפתוחות באילו תחומי עשייה הן עתידות
להשתלב:
עבודה עם אנשים בעלי מגבלה" :אור לעיוור"; "אני יעשה את השירות שלי בחווה סוסים טיפולית ואני אלוה
אנשים עם בעיות נכות וכו"; "בית ספר לילדים חרשים אילמים"; "בית ספר של חולי סי.פי .עוזרת למורה,
סיעודית (להאכיל את מי שמתקשה)".
חינוך ,חינוך בלתי פורמלי" :אין לי מושג עדיין מה שאני יודעת שזה במסגרת גן ילדים"; "אני הולכת להתנדב
בפנימייה חינוכית בתור אחת מחברי צוות שיתנו עזרה לימודית לחניכים"; "לעבוד עם הנערים -יותר בקטע
של עבודה אישית ,חברות -באתי לעזור לא לעבוד!".
רווחה" :בבית אבות ,לדבר עם קשישים"; "אני אהיה מדריכה לילדים שנמצאים בפנימייה שהוצאו ע"י צו
מהבית"" .אני אעשה בבית חולים רמב"ם בחיפה והתפקיד שלי הוא מזכירות ולשחק עם הילדים"
עבודות משרדיות" :אני אעבוד במשרד"; "בבית משפט עבודה משרדית"; ב"משטרה במחלקת התעבורה";
"לעזור לעובדת הסוציאלית להקליד מה שנותנים לי ולהכניס מסמכים לתיקים שאמורים להיות שייכים".
תכנית המנטורינג" :אני ממשיכה בתכנית המנטורינג ,עוזרת לנערות שצריכות אותי וגם עוזרת למרכז".
ד .תחושת שייכות לקהילה
המשתתפות התבקשו לציין את המידה בה הן חשות שייכות לקהילה ,לשכונה או לישוב בו הן
גרות באמצעות שורת היגדים המתארים הן תחושה רגשית של שייכות לקהילה והן מעורבות פעילה
בעניינים קהילתיים .לוח 1ד 1מציג את תשובות המשתתפות.
29
לוח 1ד :1התפלגות השייכות לקהילה בקבוצת המחקר ))N=188
בכלל לא
N
%
במידה
מועטה
N
%
במידה רבה
מאד
במידה רבה
N
%
N
%
ממוצע ס"ת
אני מרגיש שייך לשכונה או
לישוב
1.07 2.91 38.4 71 28.6 53 18.4 34 14.6 27
אני מרגיש שהתושבים
בשכונה/ישוב חשובים לי
1.00 2.68 24.3 45 34.1 63 27.0 50 14.6 27
אני מאמין כי בעת צרה
אקבל עזרה מהתושבים
האחרים בשכונה/ישוב
1.00 2.57 20.4 37 33.1 60 29.3 53 17.1 31
אני מרגיש שאני חשוב
לתושבים האחרים בשכונה
1.02 2.49 17.8 33 34.6 64 26.5 49 21.1 39
אני מצטרף לארגונים
ועמותות שעוסקות
בנושאים החשובים לי
1.12 2.28 18.6 33 24.9 44 22.6 40 33.9 60
אני קורא עיתון מקומי
ומנסה לדעת כמה שיותר
על הישוב שלי
1.14 2.26 21.7 39 15.6 28 30.0 54 32.8 59
אני עושה מאמץ למצוא את
הזמן להביא לשינויים
חיוביים בשכונה או בישוב
שלי
1.05 2.04 13.3 24 17.2 31 29.4 53 40.0 72
אני מרגיש שאני משפיע על
דברים שקורים בשכונה או
בישוב שלי
0.97 2.01
מדד כולל לשייכות לקהילה
17 18.7 34 35.2 64 36.8 67
9.3
0.72 2.42
מהלוח עולה שכשני שליש מהצעירות אמרו שהן מסכימות במידה רבה או במידה רבה מאוד שהן
מרגישות שייכות לשכונה או ליישוב שבו הן גרות ו 58.4%-הסכימו שהתושבים בשכונה חשובים להן .יחד
עם זאת ,ניתן לראות שרק צעירות מעטות יחסית מדווחות על פעילות למען הקהילה ,למשל פחות משליש
( )30.5%הסכימו במידה רבה או רבה מאוד שהן עושות את המאמץ למצוא את הזמן להביא לשינויים
חיוביים בשכונה או ביישוב שלהן.
השייכות הקהילתית של הצעירות בשירות הלאומי הרגיל היא באופן מובהק גבוהה יותר מאשר
בקרב קבוצת המחקר של הצעירות בסיכון (לוח 1ד .)2בין היתר חשות הצעירות בשירות הלאומי הרגיל
שבעת צרה הן תקבלנה עזרה מתושבים אחרים ביישוב הרבה יותר מאשר הצעירות בקבוצת המחקר.
בהשוואה בין הקבוצות בקבוצת המחקר (לוח 1ד ,)3נמצאו שני הבדלים .הנערות העולות חשות
שהתושבים בקהילה חשובים להם וקוראות יותר עיתון מקומי על מנת לדעת מה קורה בישוב שלהם
בהשוואה לצעירות בקבוצת הנערות בסיכון.
31
לוח 1ד :2ממוצעים וסטיות תקן של שייכות ליישוב לפי קבוצת המחקר וקבוצת ההשוואה
קבוצת המחקר
))N=188
קבוצת השוואה
))N=131
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
אני מרגיש שייך לשכונה או לישוב
2.91
1.07
3.13
0.86
אני מרגיש שאני חשוב לתושבים
האחרים בשכונה
2.49
1.02
2.70
0.85
אני מרגיש שהתושבים בשכונה/ישוב
חשובים לי
2.68
1.00
**3.00
0.9
אני מאמין כי בעת צרה אקבל עזרה
מהתושבים האחרים בשכונה/ישוב
2.57
1.00
***3.20
0.74
אני מרגיש שאני משפיע על דברים
שקורים בשכונה או בישוב שלי
2.01
0.97
**2.38
0.85
אני עושה מאמץ למצוא את הזמן להביא
לשינויים חיוביים בשכונה או בישוב שלי
2.04
1.05
2.12
0.93
אני מצטרף לארגונים ועמותות
שעוסקות בנושאים החשובים לי
2.28
1.12
2.30
0.93
אני קורא עיתון מקומי ומנסה לדעת
כמה שיותר על הישוב שלי
2.26
1.14
*2.53
1.05
**2.67
0.61
מדד שייכות לקהילה
0.72
2.42
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
לוח 1ד :3ממוצעים וסטיות תקן של שייכות לקהילה או לישוב לפי קבוצות המחקר
נערות בסיכון
))N=105
נערות עולות
))N=83
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
אני מרגיש שייך לשכונה או לישוב
2.81
1.1
3.04
1.02
אני מרגיש שאני חשוב לתושבים
האחרים בשכונה
2.49
1.06
2.50
0.97
אני מרגיש שהתושבים בשכונה/ישוב
חשובים לי
2.54
1.02
*2.85
0.96
אני מאמין כי בעת צרה אקבל עזרה
מהתושבים האחרים בשכונה/ישוב
2.49
1.00
2.67
1.00
אני מרגיש שאני משפיע על דברים
שקורים בשכונה או בישוב שלי
2.02
0.94
1.99
1.00
אני עושה מאמץ למצוא את הזמן להביא
לשינויים חיוביים בשכונה או בישוב שלי
1.96
1.09
2.14
1.01
אני מצטרף לארגונים ועמותות
שעוסקות בנושאים החשובים לי
2.32
1.2
2.23
1.02
31
נערות בסיכון
))N=105
אני קורא עיתון מקומי ומנסה לדעת
כמה שיותר על הישוב שלי
נערות עולות
))N=83
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
2.08
1.09
*2.49
1.16
2.49
0.66
0.77
2.36
מדד שייכות לקהילה
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
ה .יכולת מנהיגות
למשתתפות הוצגה שורת היגדים המבטאים את מידת תפיסתן את עצמן כבעלות יכולת ורצון
להיות מנהיגות .הן התבקשו לדרג את מידת הסכמתן עם כל היגד .לוח 1ה 1מציג את תשובותיהן .מתוך
הלוח ניתן להתרשם שיותר משני שליש מהצעירות מסכימות במידה רבה או רבה מאוד עם היגדים
המשקפים בטחון עצמי ביכולת להפעיל אנשים ולהביא לכך שיסכימו אתן .אך שיעור נמוך יותר מזהה
עצמו כמנהיגות .למשל ,רק 42.3%מהצעירות אמרו שהן מסכימות במידה רבה או רבה מאוד שהרבה
פעמים הן מנהיגות בקבוצות שבהן הן משתתפות.
לוח 1ה :1התפלגות תפיסות מנהיגות בקבוצת המחקר ))N=188
במידה
מועטה
במידה רבה
בכלל לא
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
אני מעדיף לנסות לעשות
משהו גם כשאני לא טוב
בו
16
8.9
39
21.8
71
39.7
53
0.93 2.90 29.6
אנשים בדרך כלל
מסכימים לדעתי
6
3.4
49
27.5
93
52.2
30
0.74 2.83 16.9
בדרך כלל אני יכול לארגן
אנשים כדי לדאוג שדברים
יתבצעו
22
12.2
37
20.6
73
40.6
48
0.97 2.82 26.7
אני מעדיף להיות מנהיג
מאשר שמישהו אחר ינהיג
אותי
27
14.8
45
24.6
56
30.6
55
1.04 2.76 30.1
הרבה פעמים אני מנהיג
בקבוצות שבהם אני
משתתף
32
18.3
69
39.4
50
28.6
24
0.94 2.38 13.7
כאשר אני משתתף
בפעילות קבוצתית ,אני
מעדיף שמישהו אחר ייקח
על עצמו את תפקיד
המנהיג
55
31.1
61
34.5
44
24.9
17
0.97 2.13
9.6
ממוצע ס"ת
32
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע ס"ת
יש כל-כך הרבה אנשים
אחרים שפעילים בנושאים
שחשובים לי ,שזה לא
משנה אם אני משתתף או
לא
68
38.6
62
35.2
34
19.3
12
6.8
0.92 1.94
אני מעדיף לחכות ולראות
אם מישהו אחר יפתור
בעיה ,כדי שאני לא
אצטרך לפתור אותה
בעצמי
93
52.2
49
27.5
22
12.4
14
7.9
0.95 1.76
בכלל לא
במידה
מועטה
מדד מנהיגות
0.43 2.76
לוח 1ה 2ו1-ה 3עורכים השוואות בין קבוצת המחקר לקבוצת ההשוואה ובין שתי קבוצות המחקר.
באופן כללי יש רק מעט הבדלים בין הקבוצות והן אינן שונות במדדים הכוללים של תפיסות מנהיגות.
מעניינת העובדה שהצעירות בקבוצת המחקר נוטות יותר להסכים עם ההיגד שהן מוכנות לנסות משהו גם
כשהן אינן טובות בו (לוח 1ה )2ותופעה זו בולטת במיוחד אצל הנערות העולות (לוח 1ה.)3
לוח 1ה .2ממוצעים וסטיות תקן של תחושת מנהיגות לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
קבוצת המחקר
))N=188
קבוצת השוואה
))N=131
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
אני מעדיף להיות מנהיג מאשר שמישהו
אחר ינהיג אותי
*2.76
1.04
2.52
0.85
אנשים בדרך כלל מסכימים לדעתי
2.83
0.74
2.86
0.5
אני מעדיף לחכות ולראות אם מישהו
אחר יפתור בעיה ,כדי שאני לא אצטרך
לפתור אותה בעצמי
1.76
0.95
1.83
0.72
יש כל כך הרבה אנשים אחרים שפעילים
בנושאים שחשובים לי ,שזה לא משנה
אם אני משתתף או לא
***1.94
0.92
1.53
0.68
אני מעדיף לנסות לעשות משהו גם
כשאני לא טוב בו
***2.90
0.93
2.44
0.82
הרבה פעמים אני מנהיג בקבוצות שבהם
אני משתתף
2.38
0.94
2.47
0.88
כאשר אני משתתף בפעילות קבוצתית,
אני מעדיף שמישהו אחר ייקח על עצמו
את תפקיד המנהיג
2.13
0.97
2.31
0.89
בדרך כלל אני יכול לארגן אנשים כדי
לדאוג שדברים יתבצעו
2.82
0.97
2.90
0.81
33
קבוצת המחקר
))N=188
ממוצע
סטיית
תקן
מדד מנהיגות
0.43
2.76
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
לוח 1ה :3ממוצעים וסטיות תקן של תפיסת המנהיגות לפי קבוצות
נערות בסיכון
))N=105
קבוצת השוואה
))N=131
ממוצע
סטיית
תקן
2.76
0.33
נערות עולות
))N=83
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
אני מעדיף להיות מנהיג מאשר שמישהו
אחר ינהיג אותי
2.83
1.06
2.67
1.01
אנשים בדרך כלל מסכימים לדעתי
2.89
0.74
2.74
0.75
אני מעדיף לחכות ולראות אם מישהו
אחר יפתור בעיה ,כדי שאני לא אצטרך
לפתור אותה בעצמי
*1.89
1.02
1.58
0.83
יש כל כך הרבה אנשים אחרים שפעילים
בנושאים שחשובים לי ,שזה לא משנה
אם אני משתתף או לא
1.96
0.91
1.92
0.94
אני מעדיף לנסות לעשות משהו גם
כשאני לא טוב בו
2.72
0.98
**3.13
0.81
הרבה פעמים אני מנהיג בקבוצות שבהם
אני משתתף
2.41
0.97
2.33
0.90
כאשר אני משתתף בפעילות קבוצתית,
אני מעדיף שמישהו אחר ייקח על עצמו
את תפקיד המנהיג
2.19
0.98
2.05
0.94
בדרך כלל אני יכול לארגן אנשים כדי
לדאוג שדברים יתבצעו
2.80
1.01
2.84
0.92
מדד מנהיגות
2.75
0.41
2.78
0.44
* p < .01 ** p < .05
34
לוח 1ו :1התפלגות תחושת שליטה על הגורל והעתיד בקבוצת המחקר ))N=188
קצת
מסכים
וקצת
לא
מסכים
לא
מסכים לא
בכלל מסכים מסכים מסכים מאד
%
%
%
%
%
ממוצע
ס"ת
מה שיקרה לי בעתיד תלוי בעיקר
בי
1.8
2.3
8.8
23.4
63.7
4.45
0.88
אני יכול לעשות כמעט כל דבר
שאני מחליט לעשות
2.3
5.7
20.1
27.6
44.3
4.06
1.04
אני יכול לשנות רק במידה מעטה
הרבה דברים שחשובים לי
בחיים
19.8
21.5
32.2
20.9
5.6
2.71
1.17
הרבה פעמים אני מרגיש שאני
לא יכול להתמודד עם הבעיות
שלי בחיים
23.4
21.1
27.4
18.3
9.7
2.70
1.28
יש לי רק מעט שליטה על
הדברים שקורים לי בחיים
25.8
21.3
34.8
13.5
4.5
2.49
1.15
הרבה פעמים אני מרגיש
שאחרים דוחפים אותי
27.3
28.5
26.7
8.1
9.3
2.44
1.23
אין לי דרך שבה אני יכול לפתור
כמה מהבעיות שמפריעות לי
33.1
22.5
28.7
9.6
6.2
2.33
1.21
3.86
0.76
מדד כולל לשליטה
בהשוואה בין הצעירות בקבוצת המחקר לאלו שבקבוצת ההשוואה (לוח ו )2מתברר שהצעירות
בשירות הלאומי הרגיל חשות שיש להן שליטה רבה יותר על חייהן ועתידן ,אם כי לא באופן מובהק,
בהשוואה לקבוצת המחקר .הצעירות בסיכון נוטות להסכים יותר עם היגדים המצביעים על חוסר שליטה
(למשל ,אני יכול לשנות רק במידה מעטה הרבה דברים שחשובים לי בחיים) .לעומת זאת ,לא נמצאו
ההבדלים מובהקים בין הצעירות בקבוצת הנערות בסיכון והנערות העולות.
לוח 1ו :2ממוצעים וסטיות תקן של שליטה על החיים והגורל לפי קבוצת מחקר וקבוצת ההשוואה
קבוצת המחקר
))N=188
יש לי רק מעט שליטה על הדברים שקורים
לי בחיים
אין לי דרך שבה אני יכול לפתור כמה
מהבעיות שמפריעות לי
קבוצת השוואה
))N=131
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
***2.49
1.15
2.07
0.83
2.33
1.21
2.13
1.06
35
קבוצת המחקר
))N=188
קבוצת השוואה
))N=131
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
אני יכול לשנות רק במידה מעטה הרבה
דברים שחשובים לי בחיים
***2.71
1.17
2.26
0.92
הרבה פעמים אני מרגיש שאני לא יכול
להתמודד עם הבעיות שלי בחיים
*2.70
1.28
2.41
0.90
הרבה פעמים אני מרגיש שאחרים דוחפים
אותי
2.44
1.23
2.68
0.90
מה שיקרה לי בעתיד תלוי בעיקר בי
4.45
0.88
4.34
0.74
אני יכול לעשות כמעט כל דבר שאני מחליט
לעשות
4.06
1.04
4.04
0.80
מדד שליטה מסכם
0.76
3.86
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
4.02
0.63
לוח 1ו :3ממוצעים וסטיות תקן של שליטה על החיים והגורל לפי קבוצות מחקר
נערות בסיכון
))N=105
נערות עולות
))N=83
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
יש לי רק מעט שליטה על הדברים שקורים
לי בחיים
2.46
1.11
2.54
1.19
אין לי דרך שבה אני יכול לפתור כמה
מהבעיות שמפריעות לי
2.34
1.16
2.32
1.28
אני יכול לשנות רק במידה מעטה הרבה
דברים שחשובים לי בחיים
2.68
1.19
2.75
1.14
הרבה פעמים אני מרגיש שאני לא יכול
להתמודד עם הבעיות שלי בחיים
2.75
1.35
2.63
1.19
הרבה פעמים אני מרגיש שאחרים דוחפים
אותי
2.54
1.29
2.30
1.15
מה שיקרה לי בעתיד תלוי בעיקר בי
4.54
0.86
4.33
0.91
אני יכול לעשות כמעט כל דבר שאני
מחליט לעשות
4.01
1.10
4.12
0.96
מדד שליטה מסכם
0.78
3.86
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
3.86
0.73
ז .דימוי עצמי
בפני המשתתפות הוצג סולם רוזנברג להערכת דימוי עצמי .ניתן לראות בלוח 1ז 1שהצעירות נוטות
להסכים עם היגדים המצביעים על הערכה עצמית גבוהה .כמו כן ,לוח ז 2מראה שני הבדלים מובהקים בין
הקבוצות :האחת כי הבנות בקבוצת המחקר מרוצות מעצמן בסה"כ יותר מאשר קבוצת ההשוואה והשני כי
36
בנות קבוצת ההשוואה נוטות לחוש חסרות תועלת יותר מאשר קבוצת המחקר ,אם כי הבדל זה מובהק
פחות .בהשוואה בין קבוצת הנערות העולות לקבוצת הנערות בסיכון לא נמצאו הבדלים מובהקים באשר
לדימוי העצמי.
לוח 1ז :1התפלגות הדימוי העצמי בקרב קבוצות המחקר ))N=188
מאד לא
מסכים
לא מסכים
מסכים מאד
מסכים
2
1.1
5
2.7
57.4 105 38.8 71
3.52
לפעמים אני חושב
שאני לא שווה כלום
13.1 24 24.0 44 56.3 103
12
6.6
1.70
0.93
אני חושב שיש לי
מספר תכונות טובות
3
1.7
6
3.3
42.8 77
94
52.2
3.46
0.65
אני מסוגל לעשות
דברים באותה מידת
הצלחה כמו רוב
האנשים בגילי
8
4.4
7
3.9
40.3 73
93
51.4
3.39
0.76
אני חושב שאין לי
סיבות רבות להיות
גאה בעצמי
99
10.8 19 26.7 47 56.3
11
6.3
1.67
0.90
אני חושב שאני אדם
חשוב לפחות כמו
אחרים
7
37.8 68
99
55.0
3.44
0.74
11.3 20 25.4 45 58.2 103
9
5.1
1.63
0.88
הייתי רוצה שתהיה
לי הרגשת כבוד
לעצמי
27
9.0
35.6 63
71
40.1
3.01
1.05
בסך הכל אני חושב
שאני כישלון
16.3 29 77.5 138
2.8
6
3.4
1.32
0.69
40.4 72
89
50.0
3.36
0.78
3.28
0.46
לפעמים אני חושב
שאני חסר תועלת
יש לי יחס חיובי כלפי
עצמי
8
3.9
6
16 15.3
4.5
9
3.3
5.1
5
N
0.61
N
%
N
%
N
בסך הכל אני מרוצה
מעצמי
%
%
ממוצע
ס"ת
מדד כולל לדימוי
עצמי
לוח 1ז :2ממוצעים וסטיות תקן של דימוי עצמי לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
קבוצת המחקר
))N=188
בסך הכל אני מרוצה מעצמי
לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלום
קבוצת השוואה
))N=131
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
***3.52
0.61
3.21
0.51
1.70
0.93
1.87
0.86
37
קבוצת השוואה
))N=131
קבוצת המחקר
))N=188
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
אני חושב שיש לי מספר תכונות טובות
3.46
0.65
3.58
0.53
אני מסוגל לעשות דברים באותה מידת הצלחה
כמו רוב האנשים בגילי
3.39
0.76
3.35
0.67
אני חושב שאין לי סיבות רבות להיות גאה
בעצמי
1.67
0.90
1.59
0.73
אני חושב שאני אדם חשוב לפחות כמו אחרים
3.44
0.74
3.40
0.62
לפעמים אני חושב שאני חסר תועלת
1.63
0.88
*1.87
0.86
הייתי רוצה שתהיה לי הרגשת כבוד לעצמי
3.01
1.05
3.10
0.86
בסך הכל אני חושב שאני כישלון
1.32
0.69
1.23
0.49
יש לי יחס חיובי כלפי עצמי
3.36
0.78
3.23
0.63
0.46
3.21
0.39
דימוי עצמי
3.28
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
לוח 1ז :3ממוצעים וסטיות תקן של דימוי עצמי לפי קבוצות המחקר
נערות בסיכון
))N=105
נערות עולות
))N=83
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
בסך הכל אני מרוצה מעצמי
3.50
0.65
3.55
0.55
לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלום
1.79
0.96
1.58
0.89
אני חושב שיש לי מספר תכונות טובות
3.45
0.69
3.47
0.6
אני מסוגל לעשות דברים באותה מידת הצלחה כמו
רוב האנשים בגילי
3.32
0.86
3.47
0.62
אני חושב שאין לי סיבות רבות להיות גאה בעצמי
1.67
0.84
1.67
0.99
אני חושב שאני אדם חשוב לפחות כמו אחרים
3.49
0.77
3.38
0.70
לפעמים אני חושב שאני חסר תועלת
1.75
0.92
1.48
0.79
הייתי רוצה שתהיה לי הרגשת כבוד לעצמי
2.93
1.13
3.11
0.93
בסך הכל אני חושב שאני כישלון
1.35
0.67
1.28
0.72
יש לי יחס חיובי כלפי עצמי
3.26
0.87
3.49
0.62
מדד דימוי עצמי
3.25
0.49
3.32
0.43
38
ח .שביעות הרצון מהחיים
הצגנו בפני המשתתפות מדד לבחינת שביעות הרצון שלהן מחייהן .התמונה המתקבלת מלוח 1ח 1היא של
שביעות רצון גבוהה אצל רבות מהצעירות :כשלושה רבעים ( )75.1%מסכימות במידה רבה או רבה מאוד שיש להן
חיים טובים ו 70%-מסכימות במידה רבה או רבה מאוד שהולך להן טוב בחיים.
לוח 1ח :1התפלגות שביעות הרצון מהחיים בקבוצת המחקר ))N=188
אף פעם
לפעמים
בדרך כלל
N
%
N
%
%
כמעט
תמיד
ממוצע
ס"ת
יש לי חיים טובים
8
4.4
40.1 73 37.4 68 18.1 33
3.13
0.86
הולך לי טוב בחיים
6
3.3
29.5 54 43.2 79 24.0 44
2.99
0.82
הייתי רוצה לשנות
דברים רבים בחיי
11
6.1
32.2 58 21.7 39 40.0 72
2.80
0.97
החיים שלי הם בדיוק
כמו שצריך
17
9.3
19.1 35 36.6 67 35.0 64
2.66
0.89
יש לי כל מה שאני רוצה
בחיים
19.8 35 31.6 56 35.6 63 13.0 23
2.58
0.95
החיים שלי טובים יותר
מאשר של רוב הצעירים
בגילי
19.1 34 29.2 52 41.0 73 10.7 19
2.57
0.92
הלוואי שהיו לי חיים
מסוג אחר
10.2 18 14.2 25 34.7 61 40.9 72
2.11
2.61
2.74
0.60
N
N
מדד כולל לשביעות רצון
%
למרות שלוח 1ח 1מצביע על תחושת שביעות רצון בינונית עד גבוהה אצל רבות מהצעירות בסיכון שהן
קבוצת המחקר ,הרי לוח 1ח 2מראה ששביעות הרצון מהחיים בקרב קבוצת ההשוואה של צעירות בשירות הלאומי
הרגיל גבוהה באופן מו בהק ומשמעותי .הצעירות בקבוצת המחקר נוטות להסכים יותר עם היגדים המצביעים על כך
שהיו רוצות לשנות את חייהן ,יותר מאשר הצעירות בקבוצת ההשוואה ,המסכימות יותר עם היגדים המציינים
שביעות רצון גבוהה מחייהן.
לוח 1ח :2ממוצעים וסטיות תקן של שביעות רצון מהחיים לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
קבוצת המחקר
))N=188
קבוצת השוואה
))N=131
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
הולך לי טוב בחיים
2.99
0.82
**3.24
0.65
החיים שלי הם בדיוק כמו שצריך
2.66
0.89
*2.90
0.77
הייתי רוצה לשנות דברים רבים בחיי
***2.80
0.97
2.24
0.72
הלוואי שהיו לי חיים מסוג אחר
**2.11
2.61
1.41
0.63
39
קבוצת השוואה
))N=131
קבוצת המחקר
))N=188
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
יש לי חיים טובים
3.13
0.86
***3.57
0.65
יש לי כל מה שאני רוצה בחיים
2.58
0.95
***3.13
0.74
החיים שלי טובים יותר מאשר של רוב
הצעירים בגילי
2.57
0.92
*2.80
0.87
***3.15
0.49
שביעות רצון מהחיים
0.6
2.74
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
בהשוואה בין הנערות בסיכון לבין הנערות העולות (לוח 1ח )3נמצאו הבדלים מובהקים המצביעים
על נטייה לשביעות רצון גדולה יותר מהחיים בקרב קבוצת העולות.
לוח 1ח :3ממוצעים וסטיות תקן של שביעות רצון מהחיים לפי קבוצות המחקר
נערות בסיכון
))N=105
נערות עולות
))N=83
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
הולך לי טוב בחיים
2.88
0.87
3.13
0.72
החיים שלי הם בדיוק כמו שצריך
2.51
0.92
*2.85
0.82
הייתי רוצה לשנות דברים רבים בחיי
2.85
0.99
2.73
0.93
הלוואי שהיו לי חיים מסוג אחר
2.04
1.00
2.21
3.81
יש לי חיים טובים
3.01
0.93
*3.29
0.74
יש לי כל מה שאני רוצה בחיים
2.47
1.02
2.74
0.83
החיים שלי טובים יותר מאשר של רוב
הצעירים בגילי
2.47
1.01
2.69
0.78
שביעות רצון מהחיים
0.67
2.63
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
*2.89
0.47
ט .תפיסות העתיד ותוכניות לעתיד
הצגנו בפני הצעירות שורה של היגדים המתייחסת למצבים אפשריים בעתידן וביקשנו מהן לומר עד
כמה הן בטוחות או חושבות שכל אחד ממצבים אלו יתקיימו בעתידן .ההיגדים התייחסו לשורה של
תחומים ובהם השכלה ,הישגים כלכליים ומשפחתיים .חלק מההיגדים התייחסו לעתיד חיובי וחלקן
למצבים לא רצויים בעתיד .התפלגות התשובות מופיעה בלוח 1ט.1
41
לוח 1ט :1התפלגות תפיסת העתיד בקבוצת המחקר ))N=188
בטוח שכן
חושב שכן
חושב שלא
בטוח שלא
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס"ת
יהיה לי מקצוע טוב
98
54.4
73
40.6
6
3.3
3
1.7
1.52
0.65
אהיה מרוצה מחיי
98
55.4
69
39.0
3
1.7
7
4.0
1.54
0.72
יהיו לי חברים טובים
97
53.9
73
40.6
4
2.2
6
3.3
1.55
0.70
תהייה לי תעודת בגרות
65.3 115
37
10 21.0
5.7
14
8.0
1.56
0.92
אשיג עבודה קבועה
ויציבה
90
50.6
78
43.8
6
3.4
4
2.2
1.57
0.67
אשיג את מה שאני רוצה
לעשות בחיי
86
48.6
83
46.9
5
2.8
3
1.7
1.58
0.64
תהיה לי פרנסה טובה
88
49.2
80
44.7
7
3.9
4
2.2
1.59
0.68
במקומות שבהם אעבוד
אתקדם בדרגות
79
45.4
87
50.0
4
2.3
4
2.3
1.61
0.65
תהיה לי דירה בבעלותי
84
46.9
82
45.8
8
4.5
5
2.8
1.63
0.70
העבודה שלי תספק לי
הזדמנויות להרגיש גאה
בעצמי
94
53.1
63
11 35.6
6.2
9
5.1
1.63
0.82
תהיה לי השכלה אקדמית
79
46.5
60
10.6 18 35.3
13
7.6
1.79
0.92
אנשים יבקשו עצה
והכוונה ממני
62
35.2
93
16 52.8
9.1
5
2.8
1.80
0.72
יהיה לי רכב חדש וטוב
בבעלותי
61
35.3
89
14 51.4
8.1
9
5.2
1.83
0.79
יהיה לי תפקיד חשוב
בקהילה
39
13.8 24 57.5 100 22.4
11
6.3
2.04
0.79
יהיו לי קשיים נפשיים
12
6.9
26
36.0 63 14.9
74
42.3
3.14
0.91
יהיו לי בעיות של אבטלה
8
4.6
19
49.1 86 10.9
62
35.4
3.15
0.79
יהיו לי בעיות עם
המשטרה
12
6.8
2
1.1
70.6 125 21.5 38
3.56
0.82
אהיה בכלא
7
3.9
6
3.4
76.4 136 16.3 29
3.65
0.73
1.65
0.46
מדד כולל לצפיות חיוביות
באופן כללי הצעירות בקבוצת המחקר מביעות תפיסות חיוביות של עתידן .מעל למחצית
מהמשיבות בטוחות שתהיינה מרוצות מחייהן ,שתהייה להן תעודת בגרות ,חברים טובים ומקצוע
טוב ,שהעבודה שלהן תספק להן הזדמנויות להרגיש גאות בעצמן ושהן תשגנה עבודה קבועה ויציבה.
לוח 1ט 2מציג תמונה לא עקבית באשר להשוואה בתפיסות העתיד בין הצעירות בסיכון
לבין קבוצת ההשוואה של צעירות בשירות הלאומי הרגיל .הצעירות בשירות הלאומי הרגיל אמנם
בטוחות יותר שתהייה להן תעודת בגרות ,אך בטוחות פחות מהצעירות בקבוצת המחקר שיתקדמו
41
בדרגות בעבודתן ,שיהיה להן תפקיד חשוב בקהילה ,מקצוע טוב ופרנסה טובה .אולם ,בקרב
הצעירות בקבוצת המחקר יש יותר צעירות שחושבות שתהייה להן בעיה עם המשטרה ואף שיהיו
בכלא.
לוח 1ט :2ממוצעים וסטיות תקן של תפיסות עתיד לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
קבוצת המחקר
))N=188
קבוצת השוואה
))N=131
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
יהיו לי חברים טובים
1.55
0.7
1.42
0.5
יהיה לי רכב חדש וטוב בבעלותי
*1.83
0.79
2.03
0.58
תהיה לי דירה בבעלותי
1.63
0.70
1.73
0.54
**1.52
0.65
1.73
0.51
1.57
0.67
1.66
0.52
***1.61
0.65
1.89
0.49
תהיה לי פרנסה טובה
*1.59
0.68
1.76
0.44
יהיו לי בעיות של אבטלה
3.15
0.79
3.23
0.5
העבודה שלי תספק לי הזדמנויות להרגיש
גאה בעצמי
1.63
0.82
1.62
0.52
תהייה לי תעודת בגרות
1.56
0.92
***1.26
0.55
תהיה לי השכלה אקדמית
1.79
0.92
1.65
0.68
יהיו לי בעיות עם המשטרה
*3.56
0.82
3.75
0.43
אהיה בכלא
**3.65
0.73
3.87
0.34
יהיה לי תפקיד חשוב בקהילה
***2.04
0.79
2.40
0.66
אנשים יבקשו עצה והכוונה ממני
1.80
0.72
1.93
0.56
אשיג את מה שאני רוצה לעשות בחיי
*1.58
0.64
1.75
0.49
יהיו לי קשיים נפשיים
3.14
0.91
3.09
0.72
אהיה מרוצה מחיי
1.54
0.72
1.62
0.49
מדד כולל לצפיות חיוביות מהעתיד
1.65
0.46
1.70
0.29
יהיה לי מקצוע טוב
אשיג עבודה קבועה ויציבה
במקומות שבהם אעבוד אתקדם בדרגות
הסולם = 1 :בטוח שכן עד = 4בטוח שלא (ציונים נמוכים מצביעים על בטחון רב יותר שההיגד יתממש)
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
לוח 1ט 3משווה את תפיסות העתיד של הנערות בסיכון לאלו של הנערות העולות .גם כאן ההבדלים
בין הקבוצות תלויים בתחום שאליו מתייחסות תפיסות העתיד -הנערות העולות מצפות יותר שתהייה להן
תעודת בגרות ,השכלה אקדמית ומקצוע טוב ,אך גם מעריכות פחות מהנערות בסיכון שהעבודה תספק להן
הזדמנויות להרגיש גאות בעצמן.
42
לוח 1ט :3ממוצעים וסטיות תקן של תפיסת העתיד לפי קבוצות
נערות בסיכון
))N=105
נערות עולות
))N=83
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
יהיו לי חברים טובים
1.58
0.76
1.51
0.62
יהיה לי רכב חדש וטוב בבעלותי
1.82
0.8
1.85
0.77
תהיה לי דירה בבעלותי
1.71
0.74
1.53
0.64
יהיה לי מקצוע טוב
1.63
0.67
**1.37
0.59
אשיג עבודה קבועה ויציבה
1.56
0.7
1.59
0.64
במקומות שבהם אעבוד אתקדם בדרגות
1.68
0.67
1.53
0.62
תהיה לי פרנסה טובה
1.68
0.7
*1.47
0.62
יהיו לי בעיות של אבטלה
3.21
0.8
3.08
0.78
**1.48
0.7
1.84
0.92
תהייה לי תעודת בגרות
1.86
1.05
***1.17
0.47
תהיה לי השכלה אקדמית
2.07
1.00
***1.44
0.64
יהיו לי בעיות עם המשטרה
3.53
0.88
3.60
0.75
אהיה בכלא
3.64
0.76
3.67
0.7
יהיה לי תפקיד חשוב בקהילה
2.15
0.87
*1.89
0.63
אנשים יבקשו עצה והכוונה ממני
1.83
0.78
1.74
0.62
אשיג את מה שאני רוצה לעשות בחיי
1.59
0.63
1.55
0.64
יהיו לי קשיים נפשיים
3.06
1.00
3.25
.0.76
אהיה מרוצה מחיי
1.60
0.8
1.46
0.6
העבודה שלי תספק לי הזדמנויות להרגיש
גאה בעצמי
מדד כולל לצפיות חיוביות מהעתיד
0.42
1.57
0.48
1.70
הסולם = 1 :בטוח שכן עד = 4בטוח שלא (ציונים נמוכים מצביעים על בטחון רב יותר שההיגד יתממש)
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
שאלנו את הצעירות מה התוכניות שלהן לאחר שיסיימו את השירות הלאומי .בלוח 1ט 4מתוארת
ההתפלגות של התוכניות לפי הקבוצות במחקר .נראה שתוכניות אלו משקפות במידה רבה את מצבן הנוכחי
ואת האפשרויות העומדות בפני הצעירות .בעוד ששיעור גבוה מהצעירות בשירות הלאומי הרגיל ומהנערות
העולות מתכוונות לגשת לפסיכומטרי ולהירשם למכללה או אוניברסיטה ,מעל ל 40%מהצעירות בתוכנית
לנערות בסיכון מתכוונות לחפש עבודה זמנית או קבועה .מעניינת העובדה ששיעור הנערות שאמרו שהן
מתכוונות לחפש עבודה הדומה לשירות הלאומי גבוה במידה ניכרת בקרב הנערות בסיכון ( )36.2%בהשוואה
לקבוצת הנערות העולות ( )10.8%ולקבוצת ההשוואה (.)10.7%
43
לוח 1ט :4התפלגות התוכניות לפי קבוצות המחקר וההשוואה
נערות בסיכון נערות עולות קבוצת השוואה
)(N=131
)(N=83
)(N=105
%
%
%
להשלים בגרויות
43.8
31.3
13.7
לגשת לפסיכומטרי
35.2
59.0
70.2
לעשות קורס מקצועי
32.4
22.9
22.9
להירשם למכללה/אוניברסיטה
38.1
71.1
68.7
להירשם ללימודים אחרים
10.5
16.9
6.9
להירשם לחוגים
30.5
21.7
26.7
לחפש עבודה זמנית
42.9
33.7
49.6
לחפש עבודה קבועה
46.7
31.3
21.4
לחפש עבודה דומה לשירות הלאומי
36.2
10.8
10.7
אחר
13.4
6.8
16.3
לא יודע
7.4
2.8
8.5
בתשובותיהן לשאלות הפתוחות הביעו הצעירות מחשבות שונות לגבי עתידן.
ראיית העתיד כמאתגר אך עם תקווה לשינוי" :אין דבר העומד בפני הרצון" קשה אבל אפשרי .מחשבות על הקשיים
והמשברים בדרך ועל ההצלחה הסופית"; "היה נפילות רבות אבל עם הרבה סבלנות ורצון אני לא יוכל ליפול"; "אם
רוצים אין זו אגדה" הכח טמון בי ואך ורק בי -יש לי את היכולת -רק רצון!"; "אני מעמידה את עצמי בהחלטות כמו
כל אדם ותמיד בטוחה שאצליח לעמוד בהם ,אז המסקנה היחידה שאני יכולה להסיק היא -שהחיים לא בהזמנה-
שום דבר לא צפוי"; "אני בטוחה שהשנה הזאת עם כל החוויות שיהיו לי בה ,יחזקו ויעזרו לי לקראת העתיד"; "אני
מקווה שבעתיד אהיה בטוחה יותר בעצמי .ואתרום למדינה כמו שהיא תרמה לי ונתנה לי להיות כמו כולם"; "כל מה
שרשמתי "חושבת שכן" זה יותר מקווה שזה יקרה .לא בטוחה בעצמי"; "להיות אחראית ולעזור תמיד לאנשים ,בכל
מצב".
עבודה " :אחרי השירות הלאומי אני הולכת ללמוד במכללה ולהיות עובדת סוציאלית"; אני אלמד מקצוע אעבוד
בעבודה טובה ואעזור להורים ולאלה שזקוקים לעזרה".
משפחה" :אני מקווה שאני אקים משפחה טובה ותהיה לי עבודה טובה ופרנסה טובה"; "אני רוצה ליצור משפחה
להתחתן עם ילדים לפחות שניים עבודה טובה שאוכל לפרנס את עצמי ואת המשפחה שלי"
התנדבות :ר בות לא התייחסו לשאלה הנוגעות לתוכניותיהן להתנדב .אלה שענו תיארו את רצונם להתנדב ואף פרטו
את מגוון התחומים שבהם היו רוצות להתנדב:
בעלי חיים ,בית חולים ,משטרה ,לעזור לבנות שירות .כמו גם" :התנדבות במקומות חברתית ולבני נוער"; "כל
פעילות שבני נוער לא יתקלקלו לאחר סיום הלימודים אלא מיד ימשיכו ללכת ללימודים המתאימים להם"; "להתנדב
עם הקהילה האתיופית לעזור להם בתרגום אמהרית"; "עבודה עם בני נוער (עדיפות לבני נוער נפגעי סמים)".
חלק מהצעירות תיארו את תוכניותיהן לעתיד .אמנם הייתה צעירה שציינה טיול בחו"ל ,כתוכנית
לעתיד ,אך רבות הזכירו שאיפות מקצועיות כגון" :אעסוק במוזיקה"" ,ללמוד בבית ספר לאומנויות
44
הבמה"" ,להיות מנהלת עסקים ,להחליף את יחידת הנוער בקרית מלאכי ,לעזור במתנ"ס ,במועדונית של
ילדים ,משפחות ותנועת נוער בארץ" .בין המקצועות שהזכירו -סיעוד ,הנח"ש ,חינוך ,מוזיקה ,משחק,
תיאטרון ,פסיכולוגיה וצילום.
45
פרק :2משרתים על סף סיום השירות הלאומי
דגימה ומדגם
במדגם השתתפו 161נבדקים ,מתוכם 11צעירים ו 75 -צעירות בקבוצת הנערות בסיכון (סך הכל 86
בקבוצה זו) ו 75-בקבוצת הנערות העולות .כמו כן ,קיימנו 37ראיונות טלפונים מובנים למחצה ( 5בנים ו-
32בנות) עם צעירים שהביעו הסכמתם לראיונות אלו בעת מילוי השאלונים.
בנוסף ,נדגמה קבוצת השוואה בדגימת נוחות מתוך קבוצות של צעירות המשרתות בשירות הלאומי
הרגיל .בקבוצה זו 150נבדקות ונבדק אחד (סך הכל .)151
שיטות איסוף נתונים
הדוח הנוכחי מבוסס על שתי שיטות לאיסוף נתונים:
א .העברת שאלונים מובנים למילוי עצמי לכל המשתתפים.
ב .ראיונות טלפונים מובנים למחצה עם צעירים שהסכימו להתראיין .זאת ,במטרה להבין באופן
מעמיק יותר את חווית המשרתים ומתוך ראית המציאות כרב ממדית וכמורכבת ממציאויות שונות
המציגות פרשנות סובייקטיבית (.)Lincoln & Guba, 1985
ראיון מובנה למחצה :הריאיון נבנה במטרה להרחיב ולהעמיק את ההבנה באשר לדרכים שבהם הצעירים
תופסים ומפרשים את החוויה שלהם .מדריך הריאיון כלל מספר שאלות ,והמראיין קבל הנחייה להמשיך
ולדובב את המרואיין כדי לקבל מידע עשיר ככל שניתן על כל תחום שאותו העלה המרואיין בתגובה
לשאלות .השאלות המרכזיות היו:
א.
מהי המוטיבציה להתנדבות לשירות לאומי
ב.
מה התפקיד שביצע בשירות ומה משמעותו בעיניו
ג.
מהם הפעילויות בהן השתתף המרואיין במהלך השירות
ד.
מהן מחשבותיו ותחושותיו לגבי הצוות שליווה אותו
ה.
מהי החוויה הכללית בסיומה של שנת השירות
ו.
מהן מחשבותיו לגבי העתיד והאם להערכתו הן מושפעות מהשירות הלאומי שביצע
תהליך איסוף הנתונים
שאלונים מובנים למשרתים :השאלונים לדיווח עצמי הועברו במסגרת קבוצתית בימי העיון השבועיים.
הצעירים התבקשו למלא שאלון מובנה .במהלך העברת השאלונים נכח עוזר מחקר במקום על מנת לענות
לשאלות הצעירים ולמנוע השפעות בעייתיות של גורמים אחרים .במרבית קבוצות הנערות העולות
התרשמנו שלצעירות היה קושי להבין את השפה והתכנים של השאלון .במקרים אלו נעשה מאמץ להבהיר
את הביטויים בשאלון ,מבלי להשפיע על דרך התשובה.
ראיונות עומק מובנים למחצה :בסיום השאלון המובנה הצעירים נשאלו האם הם מוכנים גם לראיון
טלפוני .ערכנו 37ראיונות טלפונים עם צעירים המשרתים בשירות הלאומי אשר הביעו הסכמתם לראיון.
מועד הראיון הטלפוני נקבע בתיאום עם הצעיר .חלק מהראיונות היו קצרים למדי והמשיבים לא הוסיפו
46
מידע רב ,אך בחלק ניכר מהראיונות הוסיפו הצעירים פרטים ודוגמאות על החוויות שלהם במהלך השירות
ועל התפישות שלהם את התרומה של השירות.
ממצאים
א .מאפייני רקע של המשתתפות
כ 60%-מהמשתתפות הן בגילאי ,19-20הממוצע הוא ( 20ס.ת .)1.0מחצית המשתתפות הן ילידות
ישראל ,ושיעור גבוה מהן ילידות אתיופיה ( .)44.1%כמו כן ,גם שיעור גבוה מהאבות ( )70.5%ומהאמהות
( )68.2%אינם ילידי הארץ .לעומת זאת ,בקבוצת ההשוואה מעל ל 94% -מהנבדקות הן ילידות הארץ
ושיעור האבות והאמהות שאינם ילדי הארץ קטן מ.40%-
לוח 2א :1ארץ לידת המשתתפות ,האבות והאמהות שלהן
צעירה
אם
אב
N
%
N
%
N
%
ישראל
78
50
46
28.6
50
31
אתיופיה
71
44.1
80
49.7
80
49.7
בריה"מ
7
4.2
9
5.6
13
8.1
אחר
2
1.2
21
13.0
14
8.7
סה'כ
161
100.0
156
96.9
156
97.5
5
3.1
4
2.5
מידע חסר
בהשוואה בין שתי הקבוצות של הנערות בסיכון והנערות העולות נמצא שהרוב המכריע של קבוצת
הנערות העולות נולדו באתיופיה ( ,)84%ולמעל מ 90% -מהן הורה שנולד באתיופיה .רוב הצעירות בקבוצת
הנערות בסיכון נולדו בישראל ( )81.4%וכך גם כמחצית מהוריהן .החצי האחר של ההורים הוא יליד ארצות
שונות ,חלקם הקטן מאתיופיה ומבריה"מ.
רוב המשתתפות הינן מסורתיות ( 18.6% ,)52.8%דתיות ו 17.4%-חילוניות .בקרב קבוצת העולות
72.9%הינן מסורתיות ורק 4.3%כחילוניות .זאת בעוד שבקרב קבוצת הנערות בסיכון 43.6%הינן
מסורתיות ו 32.1%-הינן חילוניות .לעומת זאת ,בקבוצת ההשוואה של צעירות בשירות הלאומי הרגיל
כ 90% -ציינו שהן דתיות.
לוח 2א :2התפלגות מידת הדתיות
שכיחות
%
דתית
30
18.6
מסורתית
85
52.8
חילונית
28
17.4
47
שכיחות
%
אחר
5
3.1
סה"כ
148
91.9
מידע חסר
13
8.1
בלוח 2א 3ניתן לראות את ההבדלים הגדולים בהשכלתן של הצעירות מהקבוצות השונות .בעוד
שבקבוצת ההשוואה של צעירות בשירות לאומי רגיל יש ל 96%-מהצעירות בגרות מלאה ,השיעור בקרב
קבוצת העולות נמוך יותר ( )78.4%ונמוך הרבה יותר בקרב הצעירות בקבוצת הנערות בסיכון (,)27.3%
שבקרבן אחוז לא מבוטל של צעירות שלהן אף פחות משתים עשרה שנות לימוד (.)15.6%
לוח 2א :3התפלגות השכלה לפי קבוצות
נערות בסיכון
)(N=86
נערות עולות
)(N=75
קבוצת השוואה
)(N=151
N
%
N
%
N
%
בגרות מלאה
21
27.3
58
78.4
144
96.0
בגרות חלקית
18
23.4
11
14.9
5
3.3
שתיים עשרה שנ"ל ללא בגרות
26
33.8
4
5.4
1
.7
פחות משתים עשרה שנ"ל
12
15.6
1
1.4
0
0
סה"כ
77
100.0
74
100.0
150
100.0
לארבע משתתפות יש מגבלה פיזית.
לפני השירות כשני שליש גרו בבית ההורים וכחמישית הגיעו מפנימייה או מהוסטל .בחלוקה
לקבוצות עולה כי מקרב קבוצת העולות 36.5%שהו בפנימיות לפני השירות לעומת רק 6.1%מקבוצת
הנערות בסיכון .רק שיעור קטן מהצעירות היה בעבר בקשר עם שירותי הרווחה ( )7.5%ועם שירות המבחן
לנוער ( .)4.3%כ 15%-היו בפעילות במתנ"ס ו 12.4%-בתנועת נוער.
סיבות להצטרפות לשירות הלאומי
ב.
כ 40%-מהמשתתפות ציינו שלא שירתו בצבא משום היותן דתיות ,כ 17% -מסיבות אי התאמה
וכ 7%-עקב מ גבלה פיזית ונפשית .מספר ניכר של משתתפות ציינו סיבות משלהן להשתתפות בשירות
הלאומי במקום בצבא .בקבוצת ההשוואה כ 79% -ציינו שהן משרתות בשירות הלאומי מסיבות של דתיות.
בחלוקה לקבוצות נמצא כי בקרב הנערות העולות 63.9%ציינו את היותן דתיות כסיבה לאי שירות צבאי.
אף בקרב הנערות בסיכון זו הסיבה השכיחה ביותר ( .)33.8%אולם ,בקבוצה זו ישנה שכיחות גבוהה גם לאי
התאמה ( )24.3%ולסיבות אחרות שפורטו על ידי המשתתפות (.)25.7%
מניתוח הראיונות הטלפוניים עולה תמונה דומה .הסיבות להצטרפות הן הרקע הדתי של חלק
מהמשרתים" ,תחליף לצבא" ,תחושה כללית של חשש מהמסגרת הצבאית ,ניסיון קודם כושל עם המסגרת
הצבאית ,קשיים משפחתיים ואישיים ,הרצון לשפר את הדימוי החברתי ,רצון לתרום לחברה ,תמיכה
48
חברתית ומשפחתית למהלך ההצטרפות ,המלצות ממשרתים אחרים ,הטבות כלכליות ,תחושה שהשירות
גמיש ,שיש אפשרות לבחור ,הפתיחות של המסגרת -ללא עימותים באשר לאפשרויות השירות .בודדים אף
ציינו טראומה אישית (למשל :מלחמת לבנון השנייה) והפנייה של גופים/אנשי מקצוע .חלק מהמשתתפים
( )3הגדירו את ההחלטה כ"מקרית"" ,ספונטנית"" ,בלי סיבה מיוחדת" 3 .מהבנים העלו טרוניות כלפי
הצבא בהקשר זה" :הוציאו אותי מהצבא בדרך לא חוקית""...הצבא לא רצה אותי"...
"מבחינה דתית העדפתי ,וגם בצבא לא נראה לי שהייתי מסתדרת...השירות נותן יותר הטבות וגם
דירה ,אחרי השירות אני אדון לעצמי ,בצבא הכל יותר מסובך .הצבא נוקשה יותר"...
"עצם העובדה שהייתי בשירות צבאי ונשרתי אח רי כמעט שנה ,אז היה חשוב לי התרומה וגם
חששתי מההשלכות שבחברה מסתכלים עלייך ככה וככה ,ואז שמעתי משני חברים טובים שעשו
שירות לאומי ב(שם העמותה) והם פתחו בפני את האלטרנטיבה הזו כי בבי"ס וכאלה אף אחד לא
מדבר על זה ,אתה יודע משהו רחוק כזה ,שזה של בנות דתיות...אבל אז קראתי על זה והבנתי שזה
סוג של תחליף לצבא .וזה באמת מקל ,אני מקבל סביבה מאוד תומכת ,ההורים שלי וחברים שלי
מאוד תומכים וגם חברים שלי שבצבא מעריכים את זה .יש כאלה עם ראש מעוות שיעבירו עליי
ביקורת...רוב האנשים סבבה עם זה".
בנוסף ,הצגנו בפני המשתתפות רשימה מפורטת של סיבות אפשריות להצטרפות לשירות הלאומי
ושאלנו עד כמה כל אחת מסיבות אלו השפיעה על החלטתן .לוח 2ב 1מציג את התפלגות התשובות.
התשובות ממוינות לפי מידת ההסכמה אתן.
לוח 2ב :1התפלגות הסיבות להצטרפות לשירות הלאומי ()N=161
בכלל לא
במידה מעטה במידה רבה במידה רבה מאד
%
N
%
N
%
N
%
N
61.1
3.45
מתוך רצון
לעזור לאנשים
אחרים ולתרום
לקהילה
9
5.7
8
5.1
28.0 44
96
1.03 3.15
כי זו הייתה דרך
טובה בשבילי
לתרום לאנשים
שזקוקים לכך
18
11.5
19
12.2
26.3 41
78
50.0
כי זו הייתה
הזדמנות
להתנסות
בדברים שיעזרו
לי להשיג עבודה
טובה בעתיד
21
13.4
27
17.2
23.6 37
72
45.9
1.08 3.02
כדי להכיר
חברים ואנשים
חדשים
20
12.8
40
25.6
28.2 44
52
33.3
1.04 2.82
כי רציתי לנסות
לעשות דברים
אחרים כדי
לראות מה
25
15.9
35
22.3
28.0 44
53
33.8
1.08 2.80
ממוצע ס"ת
.84
49
בכלל לא
N
%
במידה מעטה במידה רבה במידה רבה מאד
N
%
N
%
N
%
ממוצע ס"ת
מתאים לי
לעשות בעתיד
כדי לקבל
זכויות דומות
לאלו של מי
ששרתו שירות
צבאי
35
22.6
26
16.8
25.2 39
55
35.5
1.17 2.74
כדי להשתלב
בחברה
47
30.1
24
15.4
30.1 47
38
24.4
1.16 2.49
כדי להביא לזה
שאנשים
יתייחסו אלי
בכבוד ,כמו
שמתייחסים
למי ששרת
בצבא
51
32.9
33
21.3
20.6 32
38
24.5
1.20 2.39
כי הכרתי
אחרים ששרתו
או משרתים
והם המליצו
44
28.2
36
23.1
34.6 54
22
14.1
1.04 2.35
כדי ללמוד
מקצוע
60
38.7
38
24.5
21.3 33
24
15.5
1.10 2.14
כי חברים או בני
משפחה המליצו
לי
64
40.8
31
19.7
26.8 42
20
12.7
1.09 2.11
כדי לצאת
מהבית
87
56.1
30
19.4
17.4 27
11
7.1
.98 1.75
כדי להתפרנס
92
59.0
28
17.9
13.5 21
15
9.6
1.02 1.74
כי איש מקצוע
(כמו מורה ,עובד
סוציאלי) המליץ
לי
84
59.6
23
16.3
15.6 22
11
7.8
1.00 1.72
66.2 102
28
18.2
7.8
12
7.8
.93 1.57
כי לא היה לי
משהו אחר
לעשות
12
מהלוח ניתן ל ראות שהיו שלוש סיבות מרכזיות שאותן ציינו רבות כמשפיעות עליהן במידה רבה מאוד:
הרצון לעזור לאנשים אחרים ולתרום לקהילה ,העובדה שהשירות מהווה דרך טובה לתרום לאנשים
שזקוקים לכך והעובדה כי השירות מאפשר הזדמנות להתנסות בדברים שיעזרו להשיג עבודה טובה בעתיד.
כמו כן ,ניתן לראות שרק מעט מהמשתתפות ציינו שהרצון לצאת מהבית ,הצורך להתפרנס או העדר
תוכניות אחרות הם שיקולים שהשפיעו על החלטתם לבצע שירות לאומי .גם המלצות של אנשי מקצוע,
חברים ובני משפחה לא היו שיקולים בולטים .היכרות עם אחרים המשרתים וממליצים הייתה סיבה מעט
יותר בולטת.
51
השווינו בין הצעירות בקבוצת המחקר לבין צעירות שבקבוצת ההשוואה של השירות הלאומי הרגיל.
לוח 2ב :2ממוצעים וסטיות תקן של הסיבות להצטרפות לשירות הלאומי לפי קבוצת מחקר וקבוצת
ההשוואה
קבוצת מחקר
סטיית
ממוצע
))N=161
תקן
כדי לקבל זכויות דומות לאלו של מי ששרתו שירות
1.17
***2.74
צבאי
מתוך רצון לעזור לאנשים אחרים ולתרום לקהילה
.84
3.45
כדי להכיר חברים ואנשים חדשים
1.04
2.82
כי זו הייתה הזדמנות להתנסות בדברים שיעזרו לי
1.08
***3.02
טובה
עבודה
להשיג
בעתידאו משרתים והם המליצו
ששרתו
אחרים
הכרתי
כי
1.04
2.35
כי רציתי לנסות לעשות דברים אחרים כדי לראות
1.08
***2.80
בעתיד
לזהלעשות
מתאים לי
מה
יתייחסו אלי בכבוד ,כמו
שאנשים
כדי להביא
1.20
***2.39
אחרבצבא
ששרת
לילמי
סים
שמתייח
לעשות
משהו
היה
כי לא
.93
**1.57
כדי להשתלב בחברה
1.16
***2.49
כי זו הייתה דרך טובה בשבילי לתרום לאנשים
1.03
3.15
לכך
שזקוקים
להתפרנס
כדי
1.02
***1.74
כדי ללמוד מקצוע
1.10
***2.14
כדי לצאת מהבית
.98
*1.75
כי חברים או בני משפחה המליצו לי
1.09
2.11
כי איש מקצוע (כמו מורה ,עובד סוציאלי) המליץ לי
1.00
1.72
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
קבוצת השוואה
סטיית
ממוצע
))N=151
תקן
1.00
1.83
.39
**3.85
.94
2.70
1.03
2.02
.98
2.37
.96
2.02
.91
1.58
.49
1.17
.90
1.70
.63
***3.66
.49
1.19
.68
1.36
.89
1.68
.94
2.23
.88
1.75
מלוח 2ב 2עולה שפרופיל הסיבות שמציינות הצעירות בקבוצת ההשוואה של בנות בשירות הלאומי 'הרגיל'
שונה במידה משמעותית משל הצעירות בקבוצת המחקר .הצעירות בקבוצת המחקר הזכירו מספר סיבות
להצטרפותן לשירות הלאומי יותר מאשר הזכירו בנות קבוצת ההשוואה' :כדי לקבל זכויות דומות לאלו של
מי ששרתו' ' ,כדי להביא לזה שאנשים יתייחסו אלי בכבוד ,כמו שמתייחסים למי ששרת בצבא'' ,כי זו
הייתה הזדמנות להתנסות בדברים שיעזרו לי להשיג עבודה טובה בעתיד'' ,כי רציתי לנסות לעשות דברים
אחרים כדי לראות מה מתאים לי לעשות בעתיד'' ,כדי להשתלב בחברה' וגם 'כדי להתפרנס' ו'ללמוד
מקצוע'.
לוח 2ב :3ממוצעים וסטיות תקן של הסיבות להצטרפות לשירות הלאומי לפי קבוצות
נערות בסיכון
()N=86
נערות עולות
()N=75
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
כדי לקבל זכויות דומות לאלו של מי ששרתו
שירות צבאי
*2.96
1.18
2.49
1.11
מתוך רצון לעזור לאנשים אחרים ולתרום
לקהילה
3.27
0.95
**3.65
0.63
51
נערות בסיכון
()N=86
נערות עולות
()N=75
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
כדי להכיר חברים ואנשים חדשים
2.71
1.13
2.95
0.91
כי זו הייתה הזדמנות להתנסות בדברים שיעזרו
לי להשיג עבודה טובה בעתיד
2.89
1.15
3.16
0.99
כי הכרתי אחרים ששרתו או משרתים והם
המליצו
2.39
1.12
2.3
0.95
כי רציתי לנסות לעשות דברים אחרים כדי לראות
מה מתאים לי לעשות בעתיד
2.69
1.17
2.92
0.96
כדי להביא לזה שאנשים יתייחסו אלי בכבוד ,כמו
שמתייחסים למי ששרת בצבא
2.23
1.20
2.55
1.18
***1.86
1.12
1.25
0.52
כדי להשתלב בחברה
2.30
1.24
*2.69
1.03
כי זו הייתה דרך טובה בשבילי לתרום לאנשים
שזקוקים לכך
2.76
1.16
***3.59
0.62
כדי להתפרנס
*1.93
1.12
1.53
0.86
כדי ללמוד מקצוע
2.11
1.17
2.17
1.02
כדי לצאת מהבית
1.87
1.07
1.63
0.86
כי חברים או בני משפחה המליצו לי
1.95
1.07
2.3
1.08
1.02
1.78
0.98
כי לא היה לי משהו אחר לעשות
כי איש מקצוע (כמו מורה ,עובד סוציאלי המליץ
לי
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
1.65
בהשוואה שערכנו בין שתי הקבוצות של הצעירות בקבוצת המחקר מצאנו כי ההבדלים היותר בולטים
והמובהקים סטטיסטיים הם הדגש הרב של הנערות העולות על התרומה של השירות לעתידן -ההצטרפות
לשירות הלאומי הייתה דרך טובה כדי להשתלב בחברה .כמו כן ,הנערות העולות הדגישו יותר את הסיבה
שהן רצו לתרום לאנשים שזקוקים לכך וכן לתרום לקהילה .קבוצת הנערות בסיכון נטתה יותר להזכיר
ש'לא היה לי מה לעשות' כסיבה להצטרפות לשירות הלאומי.
ג .תיאור השירות הלאומי
ביקשנו מהמשתתפות לאפיין את השירות הלאומי שלהן בעזרת שורה של היגדים שנגעו למאפייני השירות,
המידה שבה הן חשות נתרמות על ידיו או תורמות באמצעותו .לוח 2ג 1מציג את תגובתן (התגובות ממוינות
לפי מידת ההסכמה עם ההיגד).
52
לוח 2ג :1התפלגות מאפייני השירות הלאומי ()N=161
בכלל לא
במידה מעטה
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת.
מה שאני עושה
עוזר באמת
לאנשים שאני
עובד אתם
7
4.5
8
5.1
44
28.0
98
62.4
3.48
.789
השירות שלי דורש
ממני השקעה
רצינית
4
2.5
11
7.0
55
35.0
87
55.4
3.43
.736
השירות שלי תורם
למדינה או
לקהילה שלי
25
15.9
19
12.1
36
22.9
77
49.0
3.05
1.12
השירות נותן לי
הזדמנות להשפיע
באופן משמעותי
על החיים של
אחרים
28
17.8
24
15.3
62
39.5
43
27.4
2.76
1.04
כדי לעשות את מה
שאני עושה
בשירות שלי צריך
הכנה טובה
ולמידה
משמעותית
41
26.5
35
22.6
50
32.3
29
18.7
2.43
1.07
השירות שלי
משעמם
92
59.0
32
20.5
13
8.3
19
12.2
1.74
1.05
מה שאני עושה
בשירות שלי הוא
די מיותר וחסר
ערך
115
73.2
15
9.6
19
12.1
5
3.2
1.41
.85
41.3
.60
מדד מסכם
לשירות משמעותי
מהלוח ניתן ללמוד שההיגדים שעליהם הייתה ההסכמה הרבה ביותר הינם :תפיסתן את מה שהן
עושות במסגרת השירות כעזרה אמיתית לאנשים עימם הן עובדות ,תפיסת השירות כדורש השקעה רצינית
ותפיסתו כתורם למדינה או לקהילה שלהן .כמו כן ,בולטת העובדה שרק מעט בנות תפסו את עבודתן
בשירות כמיותרת וחסרת ערך.
53
לוח 2ג :2ממוצעים וסטיות תקן של מאפייני השירות הלאומי לפי קבוצת מחקר וקבוצת ההשוואה
קבוצת מחקר
קבוצת השוואה
()N=161
()N=151
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
השירות נותן לי הזדמנות להשפיע
באופן משמעותי על החיים של
אחרים
2.76
1.04
***3.38
.75
כדי לעשות את מה שאני עושה
בשירות שלי צריך הכנה טובה
ולמידה משמעותית
2.43
1.08
***3.17
.86
***1.74
1.05
1.21
.52
מה שאני עושה עוזר באמת
לאנשים שאני עובד אתם
3.48
.79
3.57
.56
השירות שלי דורש ממני השקעה
רצינית
3.43
.74
**3.66
.57
השירות שלי תורם למדינה או
לקהילה שלי
3.05
1.12
***3.66
.59
***1.44
.83
1.09
.36
3.14
.60
***3.59
.42
השירות שלי משעמם
מה שאני עושה בשירות שלי הוא די
מיותר וחסר ערך
מדד מסכם לשירות משמעותי
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
התמונה המתקבלת מההשוואה היא חד משמעית :הצעירות בשירות הלאומי 'הרגיל' מעריכות את
השירות שלהם בצורה חיובית בהרבה משל הצעירות בקבוצת המחקר .הן חשות באופן מובהק יותר
מהצעירות בקבוצת המחקר שהשירות נותן להן הזדמנות להשפיע באופן משמעותי על החיים של אחרים,
והן חושבות שכדי לעשות את מה שהן עושות בשירות הלאומי נדרשת הכנה טובה ולמידה משמעותית,
ושהשרות שלהן תורם למדינה או לקהילה .לעומת זאת ,הצעירות בקבוצת המחקר חושבות יותר מאשר
הצעירות בשירות הלאומי הרגיל שהשירות שלהם משעמם והוא די מיותר וחסר ערך (אם כי חשוב לציין
שמידת ההסכמה עם היגדים אלו אינה גבוהה גם בקרב הצעירות בקבוצת המחקר).
בהשוואה בין שתי תת הקבוצות בקבוצת המחקר התקבלו מספר ניכר של הבדלים .לוח 2ג 3מציג את
הממוצעים וסטיות התקן של התשובות של הצעירות בשתי הקבוצות.
לוח 2ג :3ממוצעים וסטיות תקן של מאפייני השירות הלאומי לפי קבוצות
נערות בסיכון
()N=86
השירות שלי דורש ממני השקעה
רצינית
נערות עולות
()N=75
ממוצע
ס.ת
ממוצע
ס.ת
3.48
0.77
3.38
0.70
54
נערות בסיכון
()N=86
נערות עולות
()N=75
ממוצע
ס.ת
ממוצע
ס.ת
מה שאני עושה עוזר באמת לאנשים
שאני עובד אתם
3.40
0.91
3.58
0.62
השירות שלי תורם למדינה או
לקהילה שלי
2.74
1.28
***3.41
0.76
2.58
1.17
*2.97
0.84
2.04
1.06
***2.89
0.90
השירות שלי משעמם
***2.02
1.20
1.41
0.72
מה שאני עושה בשירות שלי הוא די
מיותר וחסר ערך
**1.59
1.01
1.22
0.56
41.3
.63
***4143
.46
השירות נותן לי הזדמנות להשפיע
באופן משמעותי על החיים של אחרים
כדי לעשות את מה שאני עושה
בשירות שלי צריך הכנה טובה ולמידה
משמעותית
מדד מסכם
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים
ההשוואה בלוח 2ג 3מצביעה על כך שיש הבדלים ניכרים ועקביים בחוויה של מאפייני השירות
הלאומי בקרב שתי הקבוצות -הנערות העולות רואות את השירות כדורש יותר הכנה ,תורם ונותן הזדמנות
להשפיע באופן מובהק יותר מהנערות בסיכון .לעומת זאת ,הנערות בסיכון נוטות לראות באופן מובהק את
השירות כיותר משעמם וחסר ערך ,בהשוואה לנערות העולות.
כמו כן ,הוצגה למשתתפות שאלה פתוחה באשר לתפקידים אותן הן ממלאות במסגרת השירות.
מניתוח התשובות עולה כי המשתתפות משרתות במסגרות חינוכיות שונות (מעונות ,גני ילדים ,בתי ספר,
פנימיות ,החינוך הבלתי פורמאלי ,חינוך מיוחד) ,עבודה בעמותות עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים
(כגון בית איזי שפירא) ,בבתי חולים ,ייעוץ לחיילים משוחררים ,מוסדות ממשלתיים (למשל ,הביטוח
הלאומי) ,הוסטלים לנערות בסיכון ,מנטורינג של צעירים בסיכון ועוד .אופי העבודה היה מגוון וכלל
הוראה ,עבודה משרדית ,סיוע לאנשי הוראה ,סיוע פיזי לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ,מתן תמיכה
רגשית ולימודית לילדים (חונכות) ועוד .מהראיונות הטלפוניים עלה שחלק מהעשייה במסגרת השירות
נתפסת כמשמעותית וחיונית בעיני הצעירות (למשל :סיוע לעולים חדשים) ,וחלקה נתפסת כשולית (למשל:
עבודות משרדיות מסוימות) .מהראיונות ניכר שהצעירות חשות התחשבות וגמישות מצד האחראים באשר
לצרכי המשרתות במידת הצורך.
מתוך הראיונות עלה שרבות מהצעירות חשות כי העבודה אותה הן עושות תורמת הן לאוכלוסיות
עימן הן עובדות והן לעצמם .המשרתות השתמשו במונחים חמים כלפי עבודתם" :אני אוהב את עבודתי",
"מדהים ,תרם לי המון"" ,נתן לי להסתכל על החיים בצורה אחרת...שינה אותי ממה שהייתי לפני כן",
"טוב להיות בתפקיד העוזר ולא בתפקיד הנעזר"" ,העבודה ממלאת אותי ברוגע ובשלווה...אני מרגישה
משמעותית"" ,חיזק אותי ,פתח לי דלתות" .הן מציינות שהעבודה הקנתה להם ניסיון מקצועי ("ניסיון
55
בעבודה עם ילדים") ,כלים ,ידע ומיומנויות ("לפני כן לא יכולתי לדבר מול אנשים") ,קבלת אחריות,
סבלנות ,יכולת הקשבה ,יצירתיות ,יכולת התמודדות עם לחץ ,עצמאות ,בגרות ,יכולת לבצע פרויקט,
עמידה בזמנים ,קבלת החלטות וחיזוק הדימוי העצמי.
מיעוט מהמרואיינות ביטא תחושות של תסכול וחוסר שביעות רצון" :לא התחברתי"" ..העברתי
אותה"" ...השנה הזו ביאסה אותי לגמרי...לא היו צריכים אותי מי יודע מה...אם מישהי תשאל אותי לא
אמליץ לה" .דיווח חריג אך ראוי לציון היה של משתתף שנשר מהשירות לאחר 7חדשים .הסיבה לנשירה
הייתה העובדה ,לדבריו ,כי הוא נחשף לאינפורמציה בכלי התקשורת ,אינפורמציה שהציגה את המשרתים
כ"נוער בסיכון ,פרויקט מיוחד" .לדבריו הוא וחבריו לא ידעו על כך מראש וחשו קושי רב עם התיוג.
להלן מספר דוגמאות של הערות המרואיינות על אופי עבודתן:
"הייתי בתיכון .עזרתי לעולים חדשים ולישראלים או שהעברתי חומר חדש או חזרות ,לפני שלשה
ימים עברתי לבי"ח...ואני עושה פה ניירת ,האמת אני לא ממש יודעת מה אני עושה כאן...אולי אני
אעבור לקייטנה לילדים קטנים"
"אני עושה שירות במרכז לילדים עם צרכים מיוחדים .התחלתי על תקן מדריך בכיתות...בשלב
מסוים הרגשתי שזה מאוד מספק אבל אני לא יודע אם אני בנוי לזה כל כך ,אני צריך משהו יותר
דינמי .היו לי חששות כי אמרתי מה אני אעזוב וזה...ואז הרכזת שלי דיברה איתם ומצאו לי משהו
אחר...עם אווירה משוחררת...יותר כייפי מהלו"ז הצפוף של הכתה...אני עוזר גם בעבודות
משרדיות ,שיווק וכאלה...זה שונה כי בבוקר היה לי מאוד קשה"
"עשיתי שנתיים ,שנה ראשונה יותר פרקטי -עשיתי בירושלים בחינוך מיוחד ב"אילנות" .להאכיל
אותם ,לעזור להם בשיעורים ,ללכת איתם לשירותים ,לעזור בלימודים ובצרכים אישיים .שנה
שנייה שירתתי שלוש פעמים בשבוע ב___(בי"ח) ,עזרתי למזכירה ופעם בשבוע חנכתי ילדים ביפו,
שזה משפחות שאין מי שיעזור לילדים ,אז קצת לדבר איתם"...
כאמור חלק מהמשרתות תופסות את תפקידם כמשמעותי ,תורם ובעל חשיבות .חלקן חש אי
בהירות באשר לתפקיד ואף אי נחיצות ממשית .עם זאת ,גם תפקידים פרקטיים-פיזיים לא נתפסים בהכרח
ככאלה שאינם חיוניים .בסך הכל המשרתות חשות שביעות רצון וכי הן תורמות למסגרות בהם הן
משובצות.
חלק מהמרואיינות דיווחו על קושי רגשי או אחר בעבודה .עבודה תובענית ומאתגרת נתפסה בעיני
חלקם כמשמעותית למרות הקושי הרב .הדילמה סביב השירות הלאומי ודימויו בחברה (לעומת השירות
הצבאי) מעסיקה את חלקן גם במהלך השירות .חלק מהצעירות מדווחות על תכונות ,מיומנויות ויכולות
שגילו בעצמם בעקבות השירות.
"תפקיד קשה בתיכון ,הישראלים יותר בעייתיים מהעולים ,אם הייתי מעבירה להם איזה חומר כבר
הרגשתי שעשיתי את שלי ,והעולים יותר רוצים ללמוד ...למדתי שיש לי סבלנות שלא ידעתי שיש לי,
הקשבה ונתינה ,למדתי שאני אוהבת ילדים ושבני נוער הם כאב ראש לא קטן"...
"אני עברתי תהליך קצת קשה כי אנשים העבירו ביקורת על אנשים משתמטים ,אז לקחתי את
השירות דווקא להפך והחלטתי לעשות משהו שהוא פי אלף יותר משמעותי מלהיות נניח פקיד
בצבא .הי יתה לי אכזבה שבהתחלה בתהליך של ההשתלבות בתפקיד לא הצלחתי .נורא התאכזבתי
מעצמי .מבחינתי השירות היה mustוגם במקום הספציפי הזה ,ואמרתי לעצמי :מה ,Xאיך אתה
יכול להיות כזה אגואיסט ,תתעלה על עצמך ,אבל עברתי גם תקופה קשה בבית והייתי חייב להקל
על עצמי .למדתי להכ יר את עצמי בקטע של יכולות ,מה מתאים ומה לא ...אז הבנתי שהעבודה שלי
56
מאוד משמעותית ...היו איזה שני חבר'ה שראיתי איזה תהליך עברתי איתם ,אחד עם רפיון שרירים
ואחד עם בעיות רגשיות שהיום כבר מחייך ומחבק אותנו ואז אני מבסוט מעצמי"...
"שנה ראשונה הייתה יותר משמעותי ת כי עבדתי עם ילדים יותר קשים והרגשתי משמעותית ,ושאני
יעילה וצריכים אותי שם .שנה שנייה גם אבל לא כזה .הייתי עם הילדים ועזרתי אבל זה לא כמו
שנה ראשונה בה היה לי ממש קשה עם הילדים ,גם עם אלה שלא תגברתי איתם אז הייתי ממלאת
מקום ,היה לי ממש קשר אישי ואהבתי את זה ...זה חיבר אותי לאחיינים שלי .זה נתן לי יותר
בטחון ,לפני הייתי חסרת בטחון לגבי כל דבר...זה גרם לי להיות אחראית ...עכשיו אני מסתכלת
אחורה ואומרת וואו"...
"למדתי הרבה איך לעבוד בקבוצה ,מה היכולות שלי ולהיות קצת אסרטיבית .גם להיות עצמאית,
לדעת להסתדר עם אנשים".
ד .השתתפות בהשתלמויות ,ימי לימודים ופעילויות ושביעות הרצון מהם
ביקשנו מהמשתתפות לציין באילו פעילויות השתתפו ומידת שביעות הרצון שלהם מפעילויות אלו.
לוח 2ד 1מציג את מספר המשתתפות בכל אחד מסוגי הפעילויות .מהלוח עולה כי הפעילויות בהן השתתפו
מרבית הנבדקות הינן הדרכה המלווה את השירות ,הכנה לתעסוקה אחרי השירות והקניית השכלה .עוד
עולה כי כשליש מהנבדקות פרטו כי השתתפו בפעילויות נוספות לאלה שצוינו בשאלון .על פי הדיווחים
ההשתלמויות כללו :מפגשים תרבותיים-עדתיים ,השלמת השכלה ,הרצאות ,טיולים ,סדנאות ותמיכה
רגשית וחברתית .ניתן דגש על ליווי אישי אינטנסיבי.
לוח 2ד :1שיעור ההשתתפות בפעילויות השונות ()N=161
מספר
המשתתפות
שיעור
המשתתפות
%
הדרכה המלווה את השירות
138
85.7
הכנה לתעסוקה אחרי השירות
132
82.0
הקניית השכלה
131
81.4
הקנייה של כישורי מנהיגות
129
80.1
הכשרה למילוי התפקיד בשירות
הלאומי
129
80.1
פעילויות של כיף והנאה
128
79.5
אזרחות פעילה
94
58.4
הכרת הארץ
89
51.6
דמוקרטיה
78
48.4
פעילויות אחרות
36
20.5
מהלוח ניתן לראות כי 85%מציינות שהשתתפו בהדרכה המלווה את השירות ו 82%-בהכנה
לתעסוקה אחרי השירות .גם הקניית השכלה ,כישורי מנהיגות וההכשרה למילוי התפקיד בשירות הלאומי
57
ופעילויות של כיף והנאה צוינו על ידי כ 80% -מהמשתתפות .שיעורי ההשתתפות בפעילויות של אזרחות
פעילה ודמוקרטיה צוינו על ידי שיעור נמוך בהרבה של הצעירות.
בהשוואה בין קבוצת המחקר וקבוצת ההשוואה באשר להשתתפות בפעילויות השונות (לוח 2ד)2
עולה כי יותר צעירות מקבוצת המחקר השתתפו בפעילויות של הקניית השכלה והכנה לתעסוקה אחרי
השירות .כך גם לגבי פעילויות של דמוקרטיה ,אזרחות פעילה והכרת הארץ אם כי הבדלים אלו קטנים
יותר .בכל שאר הפעילויות הצעירות מקבוצת ההשוואה השתתפו יותר מאשר קבוצת המחקר.
לוח 2ד :2התפלגות ההשתתפות בפעילויות השונות לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
קבוצת השוואה
))N=151
קבוצת מחקר
))N=161
השתתפו
לא
השתתפו
אין מענה
השתתפו
לא
השתתפו
אין מענה
%
%
%
%
%
%
הכשרה שקיבלתי למילוי
התפקיד בשירות הלאומי
80.1
13.7
6.2
87.4
12.6
0
הדרכה המלווה את
השירות
85.7
7.5
6.8
93.4
4.6
2.0
הקניית השכלה
81.4
12.4
6.2
71.5
27.8
.7
הכנה לתעסוקה אחרי
השירות
82.0
11.2
6.8
64.9
32.5
2.6
הקנייה של כישורי
מנהיגות
80.1
13.0
6.8
84.8
15.2
0
פעילויות של כיף והנאה
79.5
15.5
5.0
94.7
5.3
0
דמוקרטיה
48.4
42.2
9.3
46.4
49.0
4.6
אזרחות פעילה
58.4
31.7
9.9
48.3
47.0
4.6
הכרת הארץ
51.6
24.8
23.6
50.3
46.4
3.3
בהשוואה בין הקבוצות ,המופיעה בלוח 2ד ,3ניתן לראות כי בכל הפעילויות השתתף שיעור גבוה יותר
של נערות עולות לעומת צעירות מקבוצת הנערות בסיכון .ההבדלים הבולטים ביותר הינם בנוגע לפעילויות
בתחום דמוקרטיה ,הכרת הארץ ואזרחות פעילה .אף לגבי פעילויות כיף ,מדווחות הנערות בסיכון על
השתתפות נמוכה יותר.
58
לוח 2ד :3התפלגות ההשתתפות בפעילויות השונות לפי קבוצות
נערות עולות
()N=75
נערות בסיכון
()N=86
השתתפו
לא
השתתפו
אין מענה
השתתפו
לא
השתתפו
אין מענה
%
%
%
%
%
%
פעילויות של כיף והנאה
67.5
24.4
8.1
93.4
5.3
1.3
הכשרה למילוי התפקיד
בשירות הלאומי
71.0
20.9
8.1
90.7
5.3
4
הקניית השכלה
74.5
17.4
8.1
89.3
6.7
4.0
הדרכה המלווה את
השירות
83.8
8.1
8.1
88.0
6.7
5.3
הקנייה של כישורי
מנהיגות
74.5
17.4
8.1
86.7
8.0
5.3
הכנה לתעסוקה אחרי
השירות
80.3
11.6
8.1
84.0
10.7
5.3
אזרחות פעילה
45.4
43.0
11.6
73.3
18.7
8.0
הכרת הארץ
37.2
25.6
37.2
68.0
24.0
8.0
דמוקרטיה
32.5
53.5
14.0
66.7
29.3
4.0
פעילויות אחרות
17.4
10.5
72.1
24.0
5.3
70.7
בראיונות הטלפוניים חלק מהצעירות דיווחו על שביעות רצון רבה מהתכנים ,מההשקעה
ומהמסגרת .הן ציינו עד כמה חשוב לפגוש משרתות נוספות ,ולזכות לקבל משוב חיובי והערכה .כמחצית
מהמרואיינות טלפונית דיווחו על תחושות אמביוולנטיות כלפי המפגשים :מחד תהליך חיובי ,מעצים
ומלמד ומאידך תהליך מעייף" ,חופר ,טוחן"" ,יותר מדי דיבורים" ,חוזר על עצמו ,משעמם ,קושי להתרכז,
"בנות שהפריעו" ...מעטות יחסית דיווחו על תחושת 'נוכח-נפקד' וחוסר חיבור למתרחש במפגשים .חלק
מהצעירות דיווחו על תהליך אותו עברו -בתחילה התקשו להבין את תרומת המפגשים ורק לקראת הסוף
"נפל האסימון" והופנם התהליך.
"לא היו הרבה שהשתתפתי ,היה את חג הסיגד...הצגתי את החג לישראלים ,הראיתי מי הם יהודי
אתיופיה .בגלל התכנית (שם) פספסתי את רוב הפעילויות"...
"האמת מהבחינה הזו ממש אחלה ...אנחנו זוכים לחוויה של ממש של שיעורים והרצאות .ממש
משקיעים בנו ,כל יום שלישי זו הפתעה חדשה ונותן הזדמנות לפרוק .יש גם טיולים ,ויש סיורים
וסדנת צילום ,באמת מכל טוב .כל אחד יכול לתפוס משהו ולהחליט שזה הכיוון שלו...לא חסר
כלום .ב___ כל שבועיים יש שיחות והרצאות ,יש הרבה פעילויות הסברה על התפתחות הילד
ודברים כאלו ,עשו לנו ערב הווי וגיבוש ,והרצאה איך לבחור כיוון בחיים .באמת שמבחינה זו כיסו
אותנו".
59
"האמת שמזה לא הפנמתי כי לא שיתפתי פעולה .הייתי אדישה ,הייתי אבל בעצם לא הייתי ,זה
היה קצת משעמם".
"עשו לנו סמינריון כזה בשנה הראשונה של שבועיים או יותר ,וזה ממש עזר .זה היה מותאם גם לפי
כל אחת ,לפי איך שהיא הולכת .וזה ממש עזר .בשנה שנייה לא קיבלתי הכנה לפני ולעבור מבי"ס
יסודי לגן זה קשה ,בהתחלה אמרתי שאני לא מוצאת שם את עצמי ,מן חוסר מעש והלכתי לרכזת
ואמרתי לה שאני לא מוכנה ללכת למקום שאני לא תורמת שם ,והיא אמרה לי ללכת לשבוע
שבועיים ,אחרי איזה חודש הבנתי מה התפקיד שלי שם ומה אני תורמת ומה אני עושה ,זה היה
הפוך מהשנה שעברה שהיתה לי מערכת ועל ההתחלה הבנתי מה עושים"
"במפגשים כל הבנות דיברו .דיברו על השירות ,מה עושים...איך למצוא עבודה ,איך להתקדם
בחיים .זה תרם המון .נהיה קשר בין הבנות .קיבלנו הרבה עצות".
הצגנו בפני המשתתפות גם שאלון מובנה באשר לשביעות הרצון מהפעילויות השונות .לוח 2ד 4מציג
את מידת שביעות הרצון מהפעילויות השונות .מהתגובות עולה כי ממוצע שביעות הרצון הינו 2.94וסטיית
תקן ( 0.63בסולם שבו ציון של 4הוא המקסימאלי) וכי שביעות הרצון הרבה ביותר הייתה מהפעילויות
הבאות (מהגבוה לנמוך) :הדרכה המלווה את השירות ,הכנה לתעסוקה אחרי השירות ,הכשרה שניתנה
למילוי התפקיד בשירות והקניית השכלה .שביעות הרצון הנמוכה ביותר הייתה מהפעילויות בנושאי
דמוקרטיה והכרת הארץ.
לוח 2ד :4התפלגות מידת שביעות הרצון מהפעילויות השונות ()N=161
בכלל לא
במידה מועטה
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
הדרכה המלווה
את השירות
4
2.9
32
23.2
48
34.8
54
39.1
3.10
0.86
הכנה לתעסוקה
אחרי השירות
8
6.1
33
25.0
37
28.0
54
40.9
3.04
0.95
הכשרה למילוי
התפקיד
בשירות הלאומי
4
3.1
33
25.6
49
38.0
43
33.3
3.02
0.85
הקניית השכלה
8
6.1
30
22.9
46
35.1
47
35.9
3.01
0.92
פעילויות של
כיף והנאה
11
8.6
29
22.7
43
33.6
45
35.2
2.95
0.96
הקנייה של
כישורי מנהיגות
14
10.9
34
26.4
39
30.2
42
32.6
2.84
1.00
אזרחות פעילה
7
7.4
25
26.6
40
42.6
22
23.4
2.82
0.88
61
בכלל לא
במידה מועטה
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
פעילויות
אחרות
6
18.2
7
21.2
9
27.3
11
33.3
2.76
1.12
הכרת הארץ
10
12.0
29
34.9
22
26.5
22
26.5
2.67
1.00
דמוקרטיה
9
11.5
29
37.2
22
28.2
18
23.1
2.63
0.97
2.94
0.63
שביעות רצון
ערכנו השוואה בין קבוצת המחקר וקבוצת ההשוואה בכל האמור לשביעות הרצון שלהן מהפעילויות
השונות .מלוח 2ד 5עולה בבירור שהצעירות בקבוצת המחקר מרוצות מהפעילויות באופן מובהק יותר
מאשר קבוצת ההשוואה של הצעירות בשירות הלאומי הרגיל .ההבדלים בלטו במיוחד בשביעות הרצון
הגבוהה יותר שלהן בכל האמור להקניית השכלה והכנה לתעסוקה לאחר השירות.
לוח 2ד :5ממוצעים וסטיות תקן של שביעות הרצון מהפעילויות השונות לפי קבוצת מחקר וקבוצת
השוואה
קבוצת מחקר
))N=161
קבוצת השוואה
))N=151
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
הכשרה שקיבלתי למילוי התפקיד
בשירות הלאומי
*3.02
.85
2.77
.83
הדרכה המלווה את השירות
**3.10
.86
2.83
.83
הקניית השכלה
***3.01
.92
2.39
.96
הכנה לתעסוקה אחרי השירות
***3.04
.95
2.16
1.05
הקנייה של כישורי מנהיגות
*2.84
1.00
2.59
.98
פעילויות של כיף והנאה
2.95
.96
2.91
.80
דמוקרטיה
*2.63
.97
2.27
1.05
אזרחות פעילה
*2.82
.88
2.52
.87
הכרת הארץ
*2.67
1.00
2.33
.96
2.62
.61
מדד כולל של שביעות רצון
.63
***2.94
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
בהשוואה בין הקבוצות בקבוצת המחקר (לוח 2ד )6נמצאו שני הבדלים מובהקים בין הקבוצות באשר
לשביעות הרצון מן הפעילויות וההכשרה בשירות .ישנה שביעות רצון גדולה יותר באופן מובהק של הנערות
61
בסיכון מההכשרה שקיבלו למילוי התפקיד בשירות הלאומי ומההדרכה המלווה את השירות ,בהשוואה
לנערות העולות .כמו כן קיים הבדל מובהק במדד הכללי ,שמשמעו כי בסך הכל הנערות בסיכון שבעות רצון
מהפעילויות יותר מאשר הנערות העולות.
לוח 2ד :6ממוצעים וסטיות תקן של שביעות הרצון מהפעילויות לפי קבוצות
נערות עולות
()N=75
נערות בסיכון
()N=86
ממוצע
ס.ת.
ממוצע
ס.ת.
הכשרה שקיבלתי למילוי התפקיד
בשירות הלאומי
*3.21
0.84
2.84
0.82
הדרכה המלווה את השירות
*3.25
0.85
2.94
0.84
הקניית השכלה
3.14
0.96
2.88
0.86
הכנה לתעסוקה אחרי השירות
3.17
0.91
2.89
0.99
הקנייה של כישורי מנהיגות
2.94
1.07
2.75
0.94
פעילויות של כיף והנאה
2.98
1.00
2.93
0.94
דמוקרטיה
2.68
1.02
2.60
0.95
אזרחות פעילה
2.82
0.82
2.82
0.92
הכרת הארץ
2.63
1.10
2.71
0.94
*3.04
0.65
2.83
0.58
מדד שביעות הרצון
* ( p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
ה .הערכת הצוות המלווה
ביקשנו מהמשתתפות להעריך את הצוות המלווה אותן במהלך השירות באמצעות שורת היגדים הנוגעת
ליחס הצוות כלפיהן ,התרומה הנתפסת של הקשר עם הצוות ומידת היותו גורם תמיכה .בשאלון הובהר
שבמושג צוות הכוונה הייתה הצוות של העמותה המפעילה וזה של מקום ביצוע השירות .לוח 2ה 1מציג את
הערכת המשתתפות.
לוח 2ה :1התפלגות הערכת הצוות ()N=161
בכלל לא
במידה
מעטה
במידה
רבה
N
%
N
%
N
%
במידה רבה
מאד
N
%
ממוצע
ס.ת
מתייחס אלי בכבוד
0
.0
6
4.2
34.7 50
88
61.1
3.57
0.58
רוצה לעזור לי
2
1.4
10
6.9
39.3 57
76
52.4
3.43
0.68
אני סומך עליו
4
2.8
35.9 52 16.6 24
65
44.8
3.23
0.82
לצוות יש ציפיות
ודרישות גבוהות ממני
4
2.8
35.2 51 17.2 25
65
44.8
3.22
0.83
62
בכלל לא
במידה
מעטה
במידה
רבה
N
%
N
%
%
N
במידה רבה
מאד
N
%
ממוצע
ס.ת
מבין אותי
4
2.7
40.4 59 16.4 24
59
40.4
3.18
0.81
בסך הכל אני מרוצה
מהצוות
9
6.4
27.0 38 17.7 25
69
48.9
41.3
01.0
הצוות נותן לי עצות
ורעיונות טובים איך
להתנהג בחיים
6
4.1
34.5 50 17.9 26
63
43.4
3.17
0.87
הצוות עוזר לי להבין
כיצד אצליח בחיים
8
5.6
30.3 43 19.7 28
63
44.4
3.13
0.92
אני מרגיש שאני יכול
לדבר עם אנשים בצוות
על דברים שקשה לי
אתם
7
4.8
25.5 37 25.5 37
64
44.1
3.09
0.94
אני לומד מהצוות
הרבה דברים
9
6.3
32.6 47 20.1 29
59
41.0
3.08
0.93
הצוות מצליח לעזור לי
להשיג את המטרות
שלי
9
6.2
37.9 55 20.0 29
52
35.9
3.03
0.90
הייתי רוצה להיות
דומה לאנשים בצוות
27.0 38 27.7 39 13.5 19
45
31.9
2.77
1.04
41.3
01.0
מדד מסכם להערכת
הצוות
מהלוח ניתן ללמוד שההערכה הכוללת של הצוות המלווה הינה גבוהה .ההיגדים שדורגו כגבוהים
ביותר בהערכת הצוות המלווה היו התייחסות הצוות בכבוד למשתתפות ורצון הצוות לעזור להן .ההיגד
שהוערך כנמוך ביותר היה רצונן של המשתתפות להיות דומות לאנשי הצוות .גם ההערכה שהצוות מצליח
לעזור להשיג את המטרות הייתה נמוכה באופן משמעותי מההערכות על יחס הצוות והרצון שלו לסייע.
ערכנו השוואה עם קבוצת ההשוואה של צעירות בשירות הלאומי הרגיל (לוח 2ה.)2
לוח 2ה :2ממוצעים וסטיות תקן של הערכת הצוות לפי קבוצת מחקר וקבוצת ההשוואה
קבוצת מחקר
))N=161
קבוצת השוואה
))N=151
הצוות:
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
רוצה לעזור לי
3.43
.68
3.37
.72
מבין אותי
3.18
.81
3.15
.76
מתייחס אלי בכבוד
*3.57
.58
3.40
.72
אני סומך עליו
3.23
.82
3.22
.85
אני מרגיש שאני יכול לדבר עם אנשים בצוות על
3.09
.94
3.18
.84
63
קבוצת השוואה
))N=151
קבוצת מחקר
))N=161
הצוות:
דברים שקשה לי אתם
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
הצוות מצליח לעזור לי להשיג את המטרות שלי
3.03
.90
3.02
.84
הצוות עוזר לי להבין כיצד אצליח בחיים
***3.13
.92
2.59
.93
לצוות יש ציפיות ודרישות גבוהות ממני
3.22
.83
3.22
.81
הצוות נותן לי עצות ורעיונות טובים איך
להתנהג בחיים
***3.17
.87
2.81
.88
אני לומד מהצוות הרבה דברים
3.08
.93
3.21
.85
הייתי רוצה להיות דומה לאנשים בצוות
2.77
1.04
2.70
.94
בסך הכל אני מרוצה מהצוות
3.18
.95
3.33
.86
.60
3.10
.61
מדד כולל להערכת צוות
41.3
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
באופן כללי נראה שיש נטייה של הצעירות בקבוצת המחקר להעריך את הצוות באופן חיובי יותר
באופן מובהק במספר היגדים .הפערים המובהקים הגדולים יותר התייחסו לתחושה של הצעירות בקבוצת
המחקר שהצוות עוזר להן להבין כיצד להצליח בחיים וכן נותן להם עצות ורעיונות טובים איך להתנהג
בחיים .לא היה אף היגד שבו הצעירות בקבוצת ההשוואה העריכו את הצוות באופן מובהק חיובי יותר
מאשר הצעירות בקבוצת המחקר.
לוח 2ה :3ממוצעים וסטיות תקן של הערכת הצוות לפי קבוצות
נערות בסיכון
()N=86
נערות עולות
()N=75
ממוצע
ס.ת
ממוצע
ס.ת
רוצה לעזור לי
**3.59
0.60
3.27
0.73
מבין אותי
***3.43
0.75
2.95
0.79
מתייחס אלי בכבוד
*3.68
0.55
3.47
0.58
אני סומך עליו
3.34
0.84
3.12
0.79
אני מרגיש שאני יכול לדבר עם
אנשים בצוות על דברים שקשה לי
אתם
*3.28
0.86
2.91
0.98
הצוות מצליח לעזור לי להשיג את
המטרות שלי
**3.30
0.85
2.78
0.88
הצוות עוזר לי להבין כיצד אצליח
בחיים
3.20
0.93
3.07
0.92
לצוות יש ציפיות ודרישות גבוהות
ממני
3.21
0.94
3.23
0.71
64
נערות עולות
()N=75
נערות בסיכון
()N=86
הצוות נותן לי עצות ורעיונות
טובים איך להתנהג בחיים
3.25
0.86
3.09
0.88
אני לומד מהצוות הרבה דברים
2.96
1.01
3.2
0.83
הייתי רוצה להיות דומה לאנשים
בצוות
2.78
1.14
2.77
0.95
בסך הכל אני מרוצה מהצוות
3.03
1.11
3.32
0.74
מדד כולל להערכת צוות
0.62
3.26
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
3.10
0.58
בהשוואה בין שתי תתי הקבוצות בקבוצת המחקר (לוח 2ה ,)3המדד המסכם להערכת הצעירות את
יחס הצוות לא הראה הבדל מובהק בין הקבוצות .עם זאת ,באופן כללי ,נטו רוב ההערכות של הצוות להיות
יותר חיוביות בקרב הנערות בסיכון .ההבדלים היו מובהקים ובולטים בכך שהצעירות בפרויקט זה נטו
להעריך שהצוות מבין אותן ,רצה לעזור להן ומצליח לעזור להן להשיג את מטרותיהן יותר מאשר הנערות
העולות .כמו כן ,הייתה נטייה מובהקת ,אם כי לא חזקה ,של הצעירות בקבוצת הנערות בסיכון לחוש שהן
יכולות לדבר עם אנשי הצוות על דברים שקשה להן אתם ולחוש שהצוות מתייחס אליהן בכבוד.
בהמשך לשאלות אלו על הצוות ,נשאלו המשתתפות האם הן חשות כי הצוות של השירות הלאומי,
או אחד מאנשי הצוות ,משפיע באופן בולט על חייהם והתבקשו לפרט את אופן ההשפעה37.9% .
מהמשתתפות ציינו כי אכן הצוות או אחד מאנשי הצוות השפיע באופן בולט על חייהן 27.3% ,ציינו כי לא
הייתה השפעה כזו ו 34.8%-נמנעו מלענות לשאלה זו.
גם בראיונות הטלפוניים מרבית המרואיינים דיווחו על שביעות רצון רבה מהקשר עם הרכזות.
בקשר זה ניתן מענה על פתרון בעיות קונקרטיות ,תמיכה ,משוב ,עידוד ואוזן קשבת ("כמו אמא בשבילי",
"לא ויתרו עלי"" ,הרבה מעבר לתפקיד"" ,ידעה מתי להגיד כן ומתי להגיד לא") .רק מיעוט חש תסכול ואי
שביעות רצון ("הצוות לא משהו"" ,חוסר הערכה כלפי...הרבה ויכוחים") .תחלופת רכזות ,אם הייתה,
הקשתה על יצירת קשר משמעותי .אצל חלק מהמשתתפים דווח על יחס אמביוולנטי :מחד שביעות רצון
רבה ("נתנו לי המון...את תהיי בשוק אם תשמעי עד כמה") ,מאידך תסכול ("יש לי תחושת פגיעה קשה.
גובל בחוסר אחריות") .
"יש את הרכזת והמורים שעבדתי איתם .יש מורים נחמדים שממש עוזרים...ויש כאלו שסתםותלמדי לבד .רכזת השירות ליוותה אותי בכל דבר שהייתי צריכה ,כל בעיה וקושי היא אוטומטית
מטפלת .היא הייתה אחלה רכזת"...
"הצוות זה הרכזת ע .שהיא של (העמותה) ומרכזת את השירות האזרחי ...היא כל הזמן בקשראיתי .ב__ יש את ד .שהיא הרכזת של המתנדבים והיא מצאה לי את הפתרון בתפקיד כי היא בקשר
עם כל המסגרות .שתיהן הכי משמעותיות ,אני מקבל מהן המון תמיכה ,המון פידבקים והמון פרגון.
שתיהן מדהימות ,והרבה בכיתי והתמרמרתי וניצלתי את זה ויש אוזן קשבת".
"בשנה הראשונה היה צוות ממש אחלה ,ממש תומך גם מחוץ לשירות .אני לא יודעת איך להגדיראת זה אבל בשנה השנייה לא הייתה אינטרקציה .אולי כי זה בית חולים וכולם עסוקים .האמת
65
שלא הרגשתי שהייתי צריכה .הרכזות בשנה השנייה כיוונו אותנו ואמרו מה כדאי לעשות שנה
הבאה ,אם ללכת לאקדמיה .הרכזות הן דווקא אחלה .הם תמיד עזרו כשביקשתי עזרה".
"אם משהו הפריע לי ופניתי לאחראית עליי בבי"ח היא התייחסה לזה ,היה לי ממש טוב .כל בעיהשהייתה הרכזת עזרה והייתה מאוד אח ראית ,והשנה לא פניתי למי שאחראי עליי אלא לרכזת
הכללית ,כי בגן יש רכילויות את יודעת ,לא רציתי להיכנס ביניהם אז פניתי לרכזת ,והיא באמת
עזרה לי .היא הייתה צריכה רק להקשיב .לא היה לה ממש מה לעשות סה"כ"
ו .שייכות לקהילה
המשתתפות התבקשו לציין את המידה בה הן חשות שייכות לקהילה ,לשכונה או לישוב בו הן גרות
באמצעות שורת היגדים המתארים הן תחושה רגשית של שייכות לקהילה והן מעורבות פעילה בעניינים
קהילתיים .לוח 2ו 1מציג את תשובות המשתתפות.
לוח 2ו :1התפלגות תחושת שייכות לקהילה או לשכונה )(N=161
בכלל לא
במידה מעטה
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
אני מרגיש שייך
לשכונה או לישוב
25
17.4
36
25.0
53
36.8
30
20.8
2.61
1.00
אני מאמין כי בעת
צרה אקבל עזרה
מהתושבים האחרים
בשכונה/ישוב
27
18.6
46
31.7
45
31.0
27
18.6
2.50
1.00
אני מרגיש
שהתושבים
בשכונה/ישוב
חשובים לי
26
17.9
46
31.7
51
35.2
22
15.2
2.48
0.96
אני קורא עיתון
מקומי ומנסה לדעת
כמה שיותר על
הישוב שלי
41
28.1
37
25.3
39
26.7
29
19.9
2.38
1.10
אני מרגיש שאני
חשוב לתושבים
האחרים בשכונה
35
24.1
49
33.8
43
29.7
18
12.4
2.30
0.97
אני מרגיש שאני
משפיע על דברים
שקורים בשכונה או
בישוב שלי
59
40.7
42
29.0
29
20.0
15
10.3
2.00
1.01
אני מצטרף
לארגונים ועמותות
שעוסקות בנושאים
החשובים לי
59
41.0
40
27.8
34
23.6
11
7.6
1.98
0.98
אני עושה מאמץ
למצוא את הזמן
להביא לשינויים
68
46.9
39
26.9
27
18.6
11
7.6
1.87
0.97
66
בכלל לא
N
%
במידה מעטה
%
N
במידה רבה
במידה רבה
מאד
%
%
N
N
ממוצע
ס.ת
חיוביים בשכונה או
בישוב שלי
מדד שייכות
לקהילה
2.27
0.70
מהממצאים עולה כי ממוצע תחושת השייכות לקהילה הינו נמוך למדי ( 2.27בסולם של .)1-4ההיגד
המתאר תחושת שייכות לשכונה או לישוב בו גרות הצעירות דורג כנכון במידה רבה עד רבה מאד על ידי
מר בית המשתתפות .לעומת זאת ,מספר ניכר של צעירות ציינו כי אינן עושות מאמצים להביא לשינויים
חיוביים בשכונה או בישוב שלהם.
לוח 2ו :2ממוצעים וסטיות תקן של תחושת שייכות לשכונה לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
קבוצת מחקר
()N=161
קבוצת השוואה
))N=151
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
אני מרגיש שייך לשכונה או לישוב
2.61
1.00
***3.01
.87
אני מרגיש שאני חשוב לתושבים
האחרים בשכונה
2.30
.97
*2.56
1.00
אני מרגיש שהתושבים
בשכונה/ישוב חשובים לי
2.48
.96
**2.83
1.00
אני מאמין כי בעת צרה אקבל
עזרה מהתושבים האחרים
בשכונה/ישוב
2.50
1.00
***3.02
.90
אני מרגיש שאני משפיע על דברים
שקורים בשכונה או בישוב שלי
2.00
1.01
*2.25
.96
אני עושה מאמץ למצוא את הזמן
להביא לשינויים חיוביים בשכונה
או בישוב שלי
1.87
.97
**2.19
1.05
אני מצטרף לארגונים ועמותות
שעוסקות בנושאים החשובים לי
1.98
.98
**2.33
1.01
אני קורא עיתון מקומי ומנסה
לדעת כמה שיותר על הישוב שלי
2.38
1.10
2.43
.99
***2.58
.68
מדד קהילה
.70
2.27
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
בהשוואה שערכנו בין קבוצת המחקר לקבוצת ההשוואה והמופיעה בלוח 2ו 2נמצאו הבדלים
מובהקים רבים בין שתי הקבוצות וכולם באותו הכיוון :הצעירות בקבוצת ההשוואה מדווחות על תחושת
שייכות גבוהה יותר משל הצעירות בקבוצת המחקר הן במדד הכללי של שייכות לקהילה והן בפריט
67
הספציפי הנוגע לשייכות לקהילה .ההבדלים בולטים במיוחד בכל הקשור לתחושתן של הצעירות בשירות
הלאומי הרגיל שהן תוכלנה לקבל תמיכה מהקהילה בעת צרה ,שהן מצטרפות לארגונים ולעמותות
שעוסקים בנושאים החשובים להן ועושות את המאמץ למצוא את הזמן להביא לשינויים חיוביים בשכונה
או בקהילה שלהן ,ושהתושבים בשכונה חשובים להן.
לוח 2ו 3מציג את ההשוואה בין קבוצות המחקר באשר לתחושת השייכות לקהילה .בהשוואה בין שתי
הקבוצות בקבוצת המחקר עולה כי לא היו הבדלים מובהקים מלבד העובדה שהנערות העולות העריכו יותר
כי יקבלו עזרה בעת צרה מהתושבים האחרים בשכונה או בישוב.
לוח 2ו :3ממוצעים וסטיות תקן של תחושת השייכות לקהילה לפי קבוצות
נערות בסיכון
()N=86
נערות עולות
()N=75
ממוצע
ס.ת.
ממוצע
ס.ת.
אני מרגיש שייך לשכונה או לישוב
2.61
1.10
2.61
0.91
אני מרגיש שאני חשוב לתושבים
האחרים בשכונה
2.28
1.05
2.33
0.90
אני מרגיש שהתושבים
בשכונה/ישוב חשובים לי
2.40
1.04
2.56
0.86
אני מאמין כי בעת צרה אקבל עזרה
מהתושבים האחרים בשכונה/ישוב
2.32
1.07
*2.69
0.89
אני מרגיש שאני משפיע על דברים
שקורים בשכונה או בישוב שלי
1.96
1.14
2.04
0.86
אני עושה מאמץ למצוא את הזמן
להביא לשינויים חיוביים בשכונה או
בישוב שלי
1.72
0.95
2.03
0.98
אני מצטרף לארגונים ועמותות
שעוסקות בנושאים החשובים לי
1.91
1.03
2.06
0.92
אני קורא עיתון מקומי ומנסה לדעת
כמה שיותר על הישוב שלי
2.29
1.16
2.49
1.02
2.19
0.75
2.35
0.65
מדד קהילה
* ( p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים )
תיאור עצמי
המשתתפות התבקשו לדווח על התפיסה העצמית שלהן מכמה היבטים .הראשון שבהם הינו יכולת
מנהיגות.
ז .יכולת מנהיגות
למשתתפות הוצגה שורת היגדים המבטאים את מידת תפיסתן את עצמן כבעלות יכולת ורצון להיות
מנהיגות .הן התבקשו לדרג את מידת הסכמתן עם כל היגד .לוח 2ז 1מציג את תשובותיהן .מהלוח ניתן
לראות כי הממוצע של מדד המנהיגות הכולל הינו ( 2.73בסולם שבו ציון 4הוא המקסימאלי) .שלושת
68
ההיגדים שמרבית הצעירות דרגו כמבטאים את תחושתן במידה הרבה ביותר הינם (על פי סדר יורד) "אני
מעדיף להיות מנהיג מאשר שמישהו אחר ינהיג אותי" ,אחריו "בדרך כלל אני יכול לארגן אנשים כדי לדאוג
שדברים יתבצעו" .ההיגד השלישי הינו "אנשים בד"כ מסכימים לדעתי".
לוח 2ז :1התפלגות תפיסות מנהיגות
בכלל לא
במידה
מועטה
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת.
אני מעדיף להיות
מנהיג מאשר שמישהו
אחר ינהיג אותי
23
16.
8
35
25.
5
43
31.
4
35
25.
5
2.64
1.06
בדרך כלל אני יכול
לארגן אנשים כדי
לדאוג שדברים
יתבצעו
6
4.5
37
27.8
68
51.1
21
15.8
2.77
.80
אנשים בדרך כלל
מסכימים לדעתי
66
49.6
37
27.8
14
10.5
14
10.5
1.79
1.02
אני מעדיף לנסות
לעשות משהו גם
כשאני לא טוב בו
49
37.1
40
30.3
30
22.7
11
8.3
1.99
1.00
כאשר אני משתתף
בפעילות קבוצתית,
אני מעדיף שמישהו
אחר ייקח על עצמו
את תפקיד המנהיג
15
11.2
26
19.4
53
39.6
38
28.4
2.82
1.02
הרבה פעמים אני
מנהיג בקבוצות שבהם
אני משתתף
27
20.6
50
38.2
36
27.5
16
12.2
2.28
.98
אני מעדיף לחכות
ולראות אם מישהו
אחר יפתור בעיה ,כדי
שאני לא אצטרך
לפתור אותה בעצמי
40
30.1
47
35.3
32
24.1
12
9.0
2.09
.98
יש כל-כך הרבה
אנשים אחרים
שפעילים בנושאים
שחשובים לי ,שזה לא
משנה אם אני משתתף
או לא
19
14.2
22
16.4
58
43.3
34
25.4
2.78
1.01
2.68
.47
מדד מנהיגות
69
מלוח 2ז 2עולה שהמדד הכולל של תחושת המנהיגות גבוה יותר באופן מובהק בקבוצת ההשוואה
מאשר בקבוצת המחקר.
לוח 2ז . 2ממוצעים וסטיות תקן של תחושת מנהיגות לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
קבוצת מחקר
קבוצת השוואה
()N=161
()N=152
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
אני מעדיף להיות מנהיג מאשר שמישהו אחר
ינהיג אותי
*2.95
0.96
2.73
0.80
אנשים בדרך כלל מסכימים לדעתי
2.71
0.76
**2.96
0.47
אני מעדיף לחכות ולראות אם מישהו אחר
יפתור בעיה ,כדי שאני לא אצטרך לפתור
אותה בעצמי
1.99
0.97
1.91
0.73
יש כל-כך הרבה אנשים אחרים שפעילים
בנושאים שחשובים לי ,שזה לא משנה אם אני
משתתף או לא
***1.99
0.94
1.63
0.65
אני מעדיף לנסות לעשות משהו גם כשאני לא
טוב בו
2.70
1.05
2.62
0.79
הרבה פעמים אני מנהיג בקבוצות שבהם אני
משתתף
2.28
0.99
**2.61
0.88
כאשר אני משתתף בפעילות קבוצתית ,אני
מעדיף שמישהו אחר ייקח על עצמו את תפקיד
המנהיג
2.31
0.99
2.30
0.78
בדרך כלל אני יכול לארגן אנשים כדי לדאוג
שדברים יתבצעו
2.82
0.95
2.96
0.77
0.39
*2.83
0.35
2.73
מדד מנהיגות
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
מההשוואה בין שתי הקבוצות המרכיבות את קבוצת המחקר (לוח 2ז ,)3עולה שאין הבדלים ניכרים
ביניהן בתחושת המנהיגות של המשתתפות .למעשה ההבדל המובהק (והלא גדול) היחיד ביניהן הוא
שהמשתתפות קבוצת הנערות בסיכון היו בטוחות יותר שהן יכולות לארגן אנשים כדי לדאוג שדברים
יתבצעו.
לוח 2ז :3ממוצעים וסטיות תקן של תפיסת המנהיגות לפי קבוצות ()N=161
נערות בסיכון
נערות עולות
)(N=86
)(N=75
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
אני מעדיף להיות מנהיג מאשר שמישהו אחר
ינהיג אותי
2.89
1.01
3.03
0.9
אנשים בדרך כלל מסכימים לדעתי
2.7
0.86
2.73
0.62
71
נערות בסיכון
נערות עולות
)(N=86
)(N=75
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
אני מעדיף לחכות ולראות אם מישהו אחר
יפתור בעיה ,כדי שאני לא אצטרך לפתור
אותה בעצמי
2.11
1.03
1.84
0.87
יש כל-כך הרבה אנשים אחרים שפעילים
בנושאים שחשובים לי ,שזה לא משנה אם אני
משתתף או לא
2.09
0.95
1.88
0.92
אני מעדיף לנסות לעשות משהו גם כשאני לא
טוב בו
2.6
1.1
2.82
0.99
הרבה פעמים אני מנהיג בקבוצות שבהם אני
משתתף
2.3
1.11
2.26
0.84
כאשר אני משתתף בפעילות קבוצתית ,אני
מעדיף שמישהו אחר ייקח על עצמו את תפקיד
המנהיג
בדרך כלל אני יכול לארגן אנשים כדי לדאוג
שדברים יתבצעו
מדד מנהיגות
* ( p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים )
2.38
1.08
2.23
0.86
*3
0.98
2.61
0.88
2.7
0.42
2.76
0.36
ח .דימוי עצמי
היבט נוסף של תיאור העצמי שנבחן הינו תפיסת הדימוי העצמי .לצעירות הוצגה שורת היגדים
המבטאים הערכה עצמית הן חיובית והן שלילית הן ביחס לעצמן והן בהשוואה לסובבים אותן .הן התבקשו
לדרג את מידת הסכמתן עם כל היגד .לוח 2ח 1מציג את תשובותיהן.
לוח 2ח :1התפלגות דימוי עצמי ()N = 161
מאד לא
מסכים
לא מסכים
מסכים
מסכים מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת.
אני חושב שיש לי
מספר תכונות טובות
2
1.4
7
4.9
57
39.6
78
54.2
3.44
.72
יש לי יחס חיובי כלפי
עצמי
7
4.8
14
9.6
55
37.7
70
47.9
3.29
.83
בסך הכל אני מרוצה
מעצמי
15
10.3
11
7.5
57
39.0
63
43.2
3.24
.90
71
מאד לא
מסכים
N
%
לא מסכים
N
%
מסכים
N
%
מסכים מאד
%
N
ממוצע
ס.ת.
אני מסוגל לעשות
דברים באותה מידת
הצלחה כמו רוב
האנשים בגילי
12
8.3
9
6.2
56
38.6
68
46.9
3.15
.95
אני חושב שאני אדם
חשוב לפחות כמו
אחרים
23
15.9
8
5.5
45
31.0
69
47.6
3.10
1.08
הייתי רוצה שתהיה לי
הרגשת כבוד לעצמי
32
22.2
9
6.3
40
27.8
63
43.8
2.93
1.18
לפעמים אני חושב
שאני לא שווה כלום
62
42.5
34
23.3
29
19.9
21
14.4
2.06
1.10
אני חושב שאין לי
סיבות רבות להיות
גאה בעצמי
64
43.8
38
26.0
20
13.7
24
16.4
2.03
1.11
לפעמים אני חושב
שאני חסר תועלת
71
48.6
28
19.2
34
23.3
13
8.9
1.92
1.04
בסך הכל אני חושב
שאני כישלון
87
60.8
29
20.3
9
6.3
18
12.6
1.71
1.05
3.05
.57
מדד דמוי עצמי
מהלוח ניתן לראות כי ההיגדים שדורגו על ידי מרבית המשתתפות כמייצגים אותן במידה רבה מאד
הינם על פי מידת השכיחות :המחשבה שיש להן מספר תכונות טובות ,העובדה כי יש להן יחס חיובי כלפי
עצמן וכי הן מרוצות מעצמן בדרך כלל .ההיגדים שהוערכו על ידי רוב המשתתפות ככלל לא נכונים או
נכונים במידה מעטה הינם (מהנמוך לגבוה) מחשבה כי הינן כישלון ומחשבה כי הינן חסרות תועלת.
בהשוואה שערכנו בין קבוצת המחקר לקבוצת השוואה של צעירות המשרתות בשירות הלאומי
הרגיל (לוח 2ח )2נמצא שהצעירות בקבוצת המחקר מדווחות על תחושת ערך עצמי נמוכה יותר משל
הצעירות האחרות .הן נוטות במיוחד להסכים עם היגדים המזהים אותן עם כישלון וערך עצמי נמוך.
לוח 2ח . 2ממוצעים וסטיות תקן של תחושת מנהיגות לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
קבוצת מחקר
קבוצת השוואה
()N=161
()N=152
ממוצע
ס.ת.
ממוצע
ס.ת.
בסך הכל אני מרוצה מעצמי
3.15
.95
3.22
.58
לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלום
2.06
1.10
1.97
.89
אני חושב שיש לי מספר תכונות טובות
3.47
.66
3.48
.53
אני מסוגל לעשות דברים באותה מידת
הצלחה כמו רוב האנשים בגילי
3.24
.90
3.26
.64
72
קבוצת מחקר
()N=161
קבוצת השוואה
()N=152
ממוצע
ס.ת.
ממוצע
ס.ת.
**2.03
1.11
1.69
.75
אני חושב שאני אדם חשוב לפחות כמו
אחרים
3.10
1.08
3.30
.66
לפעמים אני חושב שאני חסר תועלת
1.92
1.04
1.93
.89
הייתי רוצה שתהיה לי הרגשת כבוד לעצמי
2.93
1.18
2.80
.94
***1.71
1.05
1.30
.55
3.29
.83
3.25
.61
.57
*3.19
.44
אני חושב שאין לי סיבות רבות להיות גאה
בעצמי
בסך הכל אני חושב שאני כישלון
יש לי יחס חיובי כלפי עצמי
3.06
דימוי עצמי
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
מלוח 2ח 3ניתן ללמוד שהנערות העולות מסכימות הרבה יותר עם היגדים המצביעים על דימוי עצמי
גבוה והרבה פחות עם היגדים המייחסים להן תחושות של כישלון ,בהשוואה לקבוצת הצעירות בסיכון .כך
למשל ,קבוצת הנערות בסיכון מסכימות יותר עם ההיגדים שלפעמים הן חושבות שאינן שוות כלום ,חסרות
תועלת ושהן כישלון ,בעוד שהנערות העולות מסכימות יותר עם ההיגדים שהן חשובות כמו כל אדם אחר
ושיש להן יחס חיובי כלפי עצמן.
לוח 2ח :3ממוצעים וסטיות תקן של הדימוי העצמי לפי קבוצות
נערות בסיכון
()N=86
נערות עולות
()N=75
ממוצע
ס.ת.
ממוצע
ס.ת.
2.81
1.09
***3.55
0.53
לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלום
***2.46
1.21
1.60
0.72
אני חושב שיש לי מספר תכונות טובות
3.44
0.69
3.49
0.62
אני מסוגל לעשות דברים באותה מידת
הצלחה כמו רוב האנשים בגילי
3.05
1.08
*3.47
0.53
**2.30
1.19
1.70
0.92
2.80
1.18
***3.47
0.81
***2.24
1.13
1.55
0.77
2.76
1.25
3.14
1.06
***1.99
1.20
1.36
0.68
3.16
0.97
*3.43
0.61
בסך הכל אני מרוצה מעצמי
אני חושב שאין לי סיבות רבות להיות גאה
בעצמי
אני חושב שאני אדם חשוב לפחות כמו
אחרים
לפעמים אני חושב שאני חסר תועלת
הייתי רוצה שתהיה לי הרגשת כבוד לעצמי
בסך הכל אני חושב שאני כישלון
יש לי יחס חיובי כלפי עצמי
73
נערות עולות
()N=75
נערות בסיכון
()N=86
ס.ת.
ממוצע
דימוי עצמי
0.63
2.84
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
ממוצע
ס.ת.
***3.31
0.33
ט .שביעות רצון מהחיים
משתנה נוסף באמצעותו נבחנה תפיסת העצמי הינו שביעות רצון מהחיים .המשתתפות התבקשו
לדרג עד כמה ההיגדים השונים מתארים את חייהן כיום .לוח 2ט 1מציג את תשובותיהן.
לוח 2ט :1התפלגות שביעות רצון מהחיים ()N = 161
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
בכלל לא
במידה מעטה
ס.ת
ממוצע
יש לי חיים טובים
4
2.7
35
23.5
55
36.9
55
36.9
3.08
0.84
הולך לי טוב בחיים
3
2.0
46
30.5
68
45.0
34
22.5
2.88
0.77
הייתי רוצה לשנות
דברים רבים בחיי
18
11.9
50
33.1
37
24.5
46
30.5
2.74
1.02
החיים שלי טובים יותר
מאשר של רוב
הצעירים בגילי
20
13.6
52
35.4
38
25.9
36
24.5
2.63
1.02
יש לי כל מה שאני
רוצה בחיים
16
10.7
60
40.0
39
26.0
35
23.3
2.62
0.96
החיים שלי הם בדיוק
כמו שצריך
9
6.0
71
47.3
45
30.0
25
16.7
2.57
0.84
הלוואי שהיו לי חיים
מסוג אחר
45
30.8
47
32.2
30
20.5
24
16.4
2.23
1.06
2.69
0.52
מדד שביעות רצון
מהחיים
ניתן לראות מהטבלה כי ההיגד שמייצג במידה הרבה ביותר את חיי המשתתפות כיום הינו "יש לי
חיים טובים" .היגד נוסף שנתפס כמבטא את מצבן של רבות מהמשתתפות במידה רבה הינו "הולך לי טוב
בחיים".
לוח 2ט 2משווה בין קבוצת המחקר לקבוצת ההשוואה בכל האמור לשביעות רצון מהחיים .מהלוח
עולה ששביעות הרצון מהחיים גבוהה באופן מובהק בקרב קבוצת ההשוואה של הצעירות בשירות הלאומי
'הרגיל' .כך למשל ,מסכימות יותר הצעירות בשירות זה שיש להן כל מה שהן רוצות בחיים ושיש להם חיים
טובים .לעומתן ,הצעירות בקבוצת המחקר מסכימות יותר עם ההיגדים שהלוואי והיו להן חיים מסוג אחר
ושהיו רוצות לשנות דברים רבים בחייהן.
74
לוח 2ט :2ממוצעים וסטיות תקן של שביעות רצון מהחיים לפי קבוצת מחקר וקבוצת ההשוואה
קבוצת מחקר
)(N=161
קבוצת השוואה
))N=151
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
יש לי חיים טובים
3.08
.84
***3.48
.64
הולך לי טוב בחיים
2.88
.77
*3.08
.64
שביעות רצון מהחיים
2.69
.52
***3.02
.46
החיים שלי טובים יותר מאשר של
רוב הצעירים בגילי
2.63
1.02
2.72
.84
יש לי כל מה שאני רוצה בחיים
2.62
.96
***3.09
.77
החיים שלי הם בדיוק כמו שצריך
2.57
.84
2.71
.67
***2.74
1.02
2.37
.79
1.56
.78
הייתי רוצה לשנות דברים רבים
בחיי
הלוואי שהיו לי חיים מסוג אחר
1.06
***2.23
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
לוח 2ט 3משווה בין קבוצות המחקר :נערות בסיכון ונערות עולות באשר לשביעות הרצון מהחיים.
לוח 2ט :3ממוצעים וסטיות תקן של שביעות רצון מהחיים לפי קבוצות
נערות בסיכון
()N=86
ס.ת.
ממוצע
0.86
2.91
0.89
2.56
נערות עולות
()N=75
ס.ת.
ממוצע
0.66
2.84
0.78
2.59
2.63
1.15
2.86
0.84
**2.49
3.06
2.67
1.09
0.92
1.02
1.91
3.10
2.56
0.94
0.75
0.89
2.59
1.09
2.68
0.95
2.67
שביעות רצון מהחיים
** ( p < .01למבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
0.59
2.71
0.44
הולך לי טוב בחיים
החיים שלי הם בדיוק כמו שצריך
הייתי רוצה לשנות דברים רבים
בחיי
הלוואי שהיו לי חיים מסוג אחר
יש לי חיים טובים
יש לי כל מה שאני רוצה בחיים
החיים שלי טובים יותר מאשר של
רוב הצעירים בגילי
בהשוואה בין שתי הקבוצות בקבוצת המחקר לא נמצא הבדל מובהק בשביעות הרצון שלהן מהחיים.
הפריט היחיד שבו ההבדל בין הקבוצות היה מובהק היה בנטייה הגדולה יותר של קבוצת הנערות בסיכון
להסכים עם ההיגד 'הלוואי שהיו לי חיים מסוג אחר'.
75
י .תחושת שליטה על עצמי ועל הגורל
תפיסת העצמי נבחנה גם מההיבט של תחושת השליטה .הצעירות התבקשו לדרג את מידת הסכמתן
עם היגדים המבטאים שליטה או העדר שליטה בחיים .לוח 2י 1מציג את תשובותיהן .מהלוח ניתן לראות כי
מרבית הצעירות הסכימו עם ההיגד "מה שיקרה בעתיד תלוי בעיקר בי" .בנוגע להיגד "אני יכול לעשות
כמעט כל דבר שאני מחליט לעשות" הייתה הסכמה של מרבית הצעירות ,אם כי עוצמת ההסכמה עם היגד
זה פחותה .מדד השליטה של כלל המשתתפות הינו 3.62
(ס"ת ,0.83על סולם שבו 5הינו תחושת שליטה מקסימלית).
לוח 2י :1התפלגות תחושת שליטה על הגורל והעתיד ()N = 161
לא
מסכים
בכלל
לא
מסכים
קצת
מסכים
וקצת
לא
מסכים
מסכים
מסכים
מאד
%
%
%
%
%
ממוצע
ס.ת.
מה שיקרה לי בעתיד תלוי בעיקר
בי
1.4
2.8
8.3
25.0
62.5
4.44
.87
אני יכול לעשות כמעט כל דבר
שאני מחליט לעשות
11.6
8.2
10.9
36.7
32.7
3.71
1.31
הרבה פעמים אני מרגיש שאחרים
דוחפים אותי
20.7
20.0
24.1
20.7
14.5
2.88
1.35
הרבה פעמים אני מרגיש שאני לא
יכול להתמודד עם הבעיות שלי
בחיים
20.8
20.1
24.3
24.3
10.4
2.83
1.30
אני יכול לשנות רק במידה מעטה
הרבה דברים שחשובים לי בחיים
18.4
25.9
28.6
20.4
6.8
2.71
1.18
יש לי רק מעט שליטה על הדברים
שקורים לי בחיים
19.9
26.7
31.5
15.1
6.8
2.62
1.16
אין לי דרך שבה אני יכול לפתור
כמה מהבעיות שמפריעות לי
19.2
25.3
33.6
19.2
2.7
2.61
1.09
3.62
0.83
מדד שליטה כולל
ערכנו השוואה בין קבוצת המחקר לקבוצת ההשוואה בכל האמור לתחושה שלהן באשר ליכולת
השליטה שלהן .כפי שניתן לראות בלוח 2י ,2שתי הקבוצות שונות מאוד זו מזו -לקבוצת המחקר יש הרבה
פחות תחושה ש ל שליטה בגורלן בהשוואה לצעירות בשירות הלאומי בקבוצת ההשוואה .הצעירות בקבוצות
המחקר מסכימות עם ההיגדים המבטאים חוסר שליטה וחוסר אמון ביכולת לשנות את העתיד ,בעוד
שבקבוצת ההשוואה יש הסכמה רבה יותר על היגדים המצביעים על יכולת לשלוט על הגורל ויכולת לעשות
מה שהן בוחרות לעשות.
76
לוח 2י :2התפלגות תחושת שליטה על הגורל והעתיד בהשוואה בין קבוצת המחקר לקבוצת
ההשוואה
קבוצת השוואה
))N=151
קבוצת מחקר
)(N=161
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
יש לי רק מעט שליטה על הדברים
שקורים לי בחיים
***2.62
1.16
2.14
.77
אין לי דרך שבה אני יכול לפתור
כמה מהבעיות שמפריעות לי
**2.61
1.09
2.27
.96
אני יכול לשנות רק במידה מעטה
הרבה דברים שחשובים לי בחיים
***2.71
1.18
2.04
.79
הרבה פעמים אני מרגיש שאני לא
יכול להתמודד עם הבעיות שלי
בחיים
**2.83
1.30
2.48
1.02
הרבה פעמים אני מרגיש שאחרים
דוחפים אותי
2.88
1.35
2.72
.98
מה שיקרה לי בעתיד תלוי בעיקר
בי
4.44
.87
4.33
.77
אני יכול לעשות כמעט כל דבר
שאני מחליט לעשות
3.71
1.31
*3.99
.81
***3.98
.59
מדד שליטה מסכם
.83
3.61
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
בהשוואה בין קבוצת הנערות העולות לבין זו של הנערות בסיכון נמצאו מספר הבדלים מובהקים.
כפי שניתן לראות מלוח 2י 3נמצא שלנערות העולות יש תחושת שליטה רבה יותר משל הנערות בסיכון,
הבאה לידי ביטוי במדד השליטה המסכם ,בהסכמה רבה יותר של הנערות העולות עם כך שהן יכולות
לעשות כמעט כל דבר שהן מחליטות לעשות ,ובתחושה החזקה יותר של הנערות בסיכון שהן מרגישות
שאחרים דוחפים אותן.
לוח 2י :3ממוצעים וסטיות תקן של תחושת השליטה לפי קבוצות
נערות בסיכון
()N=86
נערות עולות
()N=75
ממוצע
סטיית
תקן
ממוצע
סטיית
תקן
יש לי רק מעט שליטה על הדברים שקורים לי בחיים
4133
.143
2.45
0.89
אין לי דרך שבה אני יכול לפתור כמה מהבעיות
שמפריעות לי
413.
.1.3
413.
01..
אני יכול לשנות רק במידה מעטה הרבה דברים
שחשובים לי בחיים
4134
.143
410.
.103
77
4133
.133
413.
.1.0
**414.
.104
410.
01.3
מה שיקרה לי בעתיד תלוי בעיקר בי
4.42
0.92
4.47
0.81
אני יכול לעשות כמעט כל דבר שאני מחליט לעשות
3.46
1.55
*4.00
0.90
מדד שליטה מסכם
3.41
0.93
**3.85
0.63
הרבה פעמים אני מרגיש שאני לא יכול להתמודד עם
הבעיות שלי בחיים
הרבה פעמים אני מרגיש שאחרים דוחפים אותי
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
יא .תפיסת העתיד
הצגנו בפני הצעירות שורה של היגדים המתייחסת למצבים אפשריים בעתידן וביקשנו מהן לומר עד
כמה הן בטוחות או חושבות שכל אחד ממצבים אלו יתקיימו בעתידן .ההיגדים התייחסו לשורה של
תחו מים ובהם השכלה ,הישגים כלכליים ומשפחתיים .חלק מההיגדים התייחסו לעתיד חיובי וחלקן
למצבים לא רצויים בעתיד .התפלגות התשובות מופיעה בלוח 2יא.1
לוח 2יא :1התפלגות תפיסות עתיד ()N = 161
בטוח שכן
חושב שכן
חושב שלא
בטוח שלא
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
100
69.0
27
18.6
11
7.6
7
4.8
1.48
0.83
יהיה לי מקצוע טוב
77
52.4
61
41.5
3
2.0
6
4.1
1.58
0.73
אהיה מרוצה מחיי
63
51.2
53
43.1
3
2.4
4
3.3
1.58
0.70
תהיה לי דירה
בבעלותי
78
53.1
57
38.8
5
3.4
7
4.8
1.60
0.77
יהיו לי חברים טובים
72
49.7
64
44.1
3
2.1
6
4.1
1.61
0.73
אשיג עבודה קבועה
ויציבה
78
53.8
54
37.2
5
3.4
8
5.5
1.61
0.80
העבודה שלי תספק לי
הזדמנויות להרגיש
גאה בעצמי
78
53.1
54
36.7
6
4.1
9
6.1
1.63
0.83
במקומות שבהם
אעבוד אתקדם
בדרגות
62
43.4
68
47.6
5
3.5
8
5.6
1.71
0.78
יהיה לי רכב חדש
וטוב בבעלותי
68
46.9
58
40.0
11
7.6
8
5.5
1.72
0.83
תהיה לי פרנסה טובה
64
43.8
54
37.0
14
9.6
14
9.6
1.85
0.95
אנשים יבקשו עצה
והכוונה ממני
42
28.6
89
60.5
11
7.5
5
3.4
1.86
0.69
תהייה לי תעודת
בגרות
78
בטוח שכן
חושב שכן
חושב שלא
בטוח שלא
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
אשיג את מה שאני
רוצה לעשות בחיי
61
41.8
60
41.1
6
4.1
19
13.0
1.88
0.99
תהיה לי השכלה
אקדמית
68
46.9
43
29.7
13
9.0
21
14.5
1.91
1.07
יהיה לי תפקיד חשוב
בקהילה
33
22.9
65
45.1
36
25.0
10
6.9
2.16
0.86
*יהיו לי בעיות של
אבטלה
17
11.9
25
17.5
65
45.5
36
25.2
2.84
0.94
*יהיו לי קשיים
נפשיים
22
15.1
31
21.2
32
21.9
61
41.8
2.90
1.11
*אהיה בכלא
12
8.3
10
6.9
14
9.7
109
75.2
3.52
0.94
*יהיו לי בעיות עם
המשטרה
6
4.1
2
1.4
25
17.1
113
77.4
3.68
0.70
.134
010.
מדד מסכם של צפיות
חיוביות
* פריטים שעברו היפוך לצורך בניית המדד המסכם
באופן כללי ,הצעירות חושבות שמצבים חיוביים בעתיד יתקיימו יותר מאשר מצבים שליליים.
הממוצע של המדד לצפיות חיוביות הוא ( 1.73ס.ת = )0.51הנמצא בין בטוח שעתיד חיובי יתרחש לבין
חושב שעתיד חיובי יתרחש .מהלוח ניתן לראות כי שלושת ההיגדים שמרבית הנבדקות בטוחות שיתקיימו
בחייהן בעתיד הינם :שתהייה להן תעודת בגרות ,כי יהיה להן מקצוע טוב וכי הן תהיינה מרוצות מחייהן.
שלושת ההיגדים שמרבית הנבדקות בטוחות שלא יתקיימו בחייהן הינם כי יהיו להן בעיות נפשיות ,כי הן
תהיינה בכלא וכי יהיו להן בעיות עם המשטרה.
לוח 2יא :2ממוצעים וסטיות תקן של תפיסות עתיד לפי קבוצת מחקר וקבוצת השוואה
קבוצת מחקר
)(N=161
קבוצת השוואה
))N=151
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
יהיו לי בעיות עם המשטרה
3.68
.70
3.75
.48
יהיה לי תפקיד חשוב בקהילה
2.16
.86
2.17
.67
תהיה לי השכלה אקדמית
1.91
1.07
***1.38
.53
אשיג את מה שאני רוצה לעשות
בחיי
1.88
.99
1.78
.48
אנשים יבקשו עצה והכוונה ממני
1.86
.69
1.94
.53
תהיה לי פרנסה טובה
1.85
.95
1.80
.48
79
קבוצת מחקר
)(N=161
קבוצת השוואה
))N=151
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
מדד כולל לתפיסת עתיד חיובית
1.74
.51
*1.63
.31
במקומות שבהם אעבוד אתקדם
בדרגות
1.71
.78
1.81
.50
העבודה שלי תספק לי הזדמנויות
להרגיש גאה בעצמי
1.63
.83
1.65
.49
יהיו לי חברים טובים
1.61
.73
**1.40
.57
אשיג עבודה קבועה ויציבה
1.61
.80
1.59
.51
תהיה לי דירה בבעלותי
1.60
.77
1.61
.56
יהיה לי מקצוע טוב
1.58
.73
1.65
.54
אהיה מרוצה מחיי
1.58
.70
1.61
.52
תהייה לי תעודת בגרות
1.48
.83
***1.06
.23
* 1.72
.83
1.92
.55
יהיו לי בעיות של אבטלה
*** 2.84
.94
3.21
.46
יהיו לי קשיים נפשיים
*** 2.90
1.11
3.32
.73
יהיה לי רכב חדש וטוב בבעלותי
אהיה בכלא
.37
3.83
.94
*** 3.52
הסולם = 1 :בטוח שכן עד = 4בטוח שלא (ציונים נמוכים מצביעים על בטחון רב יותר שההיגד יתממש)
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
נראה שהצעירות בקבוצת המחקר רואות את העתיד שלהם במונחים פחות חיוביים בהשוואה
לקבוצת ההשוואה .הצעירות שבקבוצת המחקר חוששות יותר שיהיו להן קשיים נפשיים ,שתהיינה
מובטלות ובכלא .לצעירות בקבוצת ההשוואה יש צפיות גבוהות יותר לגבי ההשכלה שלהן.
לוח 2יא 3בוחן את ההבדלים בין שתי הקבוצות של הנערות בסיכון והנערות העולות בכל האמור
לתפיסות העתיד שלהן .מהלוח עולה בבירור שהצפיות של הנערות העולות לגבי העתיד הן חיוביות יותר
משל המשתתפות בקבוצת הנערות בסיכון .ההבדלים בולטים במיוחד בצפיות חיוביות יותר לגבי השכלה,
פרנסה ועתיד נורמטיבי שאינו כולל מעורבות עם המשטרה .הבדלים בולטים אלו מתבטאים במדד המסכם
של צפיות חיוביות לגבי העתיד בו יש פער מובהק וגדול ביניהן .לא נמצאו הבדלים מובהקים בעיקר בתחומי
חיים הקשורים להישגים בתחומים החברתיים-משפחתיים והמעמד בקהילה.
לוח 2יא :3ממוצעים וסטיות תקן של תפיסת העתיד לפי קבוצות
נערות בסיכון
()N=86
תהייה לי תעודת בגרות
נערות עולות
()N=75
ממוצע
ס.ת
ממוצע
ס.ת
1.83
0.99
***1.07
0.26
81
נערות בסיכון
()N=86
נערות עולות
()N=75
ממוצע
ס.ת
ממוצע
ס.ת
יהיה לי מקצוע טוב
1.70
0.86
*1.43
0.5
אהיה מרוצה מחיי
1.77
0.82
**1.41
0.53
תהיה לי דירה בבעלותי
1.70
0.86
1.48
0.64
אשיג עבודה קבועה ויציבה
1.69
0.94
1.51
0.59
יהיו לי חברים טובים
1.64
0.79
1.57
0.66
העבודה שלי תספק לי הזדמנויות
להרגיש גאה בעצמי
1.68
0.94
1.58
0.68
במקומות שבהם אעבוד אתקדם
בדרגות
1.81
0.92
1.59
0.56
יהיה לי רכב חדש וטוב בבעלותי
1.62
0.89
1.84
0.75
תהיה לי פרנסה טובה
2.16
1.11
***1.47
0.5
אנשים יבקשו עצה והכוונה ממני
1.83
0.78
1.90
0.58
אשיג את מה שאני רוצה לעשות
בחיי
2.13
1.17
***1.59
0.58
תהיה לי השכלה אקדמית
2.38
1.18
***1.35
0.51
יהיה לי תפקיד חשוב בקהילה
2.23
0.95
2.08
0.74
יהיו לי בעיות של אבטלה
2.59
1.05
***3.14
0.68
יהיו לי קשיים נפשיים
2.44
1.15
***3.45
0.76
אהיה בכלא
3.18
1.14
***3.92
0.32
יהיו לי בעיות עם המשטרה
3.51
0.86
***3.88
0.37
מדד מסכם של צפיות עתיד
חיוביות
הסולם = 1 :בטוח שכן עד = 4בטוח שלא (ציונים נמוכים מצביעים על בטחון רב יותר שההיגד
1.90
0.58
***1.53
0.28
יתממש)
* ( p < .001 *** p < .01 ** p < .05מבחני tלמדגמים בלתי תלויים)
יב .תוכניות לעתיד הקרוב
ביקשנו מהצעירות לסמן את תוכני ותיהן לעתיד הקרוב במסגרת רשימת אפשרויות שפורטה לפניהן
הכוללת את תחומי הלימודים והתעסוקה .תשובותיהן מופיעות בלוח 2יב .1מהלוח ניתן לראות כי התוכניות
השכיחות ביותר הן :לגשת לפסיכומטרי ולהירשם למכללה או לאוניברסיטה .כמו כן ,יותר משליש מדווחות
על תוכניות לחפש ע בודה זמנית ,לעשות קורס מקצועי ולהשלים בגרויות .למעט מהצעירות (כעשירית)
הייתה תוכנית לחפש עבודה הדומה לשירות הלאומי.
81
לוח 2יב :1התפלגות התוכניות לעתיד הקרוב ()N = 161
תוכנית
N
%
לגשת לפסיכומטרי
79
49.1
להירשם למכללה/אוניברסיטה
74
46.0
לחפש עבודה זמנית
61
37.9
לעשות קורס מקצועי
60
37.3
להשלים בגרויות
55
34.2
לחפש עבודה קבועה
50
31.1
להירשם לחוגים
41
25.5
לחפש עבודה דומה לשירות הלאומי
18
11.2
להירשם ללימודים אחרים
17
10.6
ההשוואה בין הקבוצות השונות מופיעה בלוח 2יב .2מהלוח ניתן לראות כי לכל אחת משלוש הקבוצות
(נערות בסיכון ,נערות עולות וקבוצת ההשוואה) יש פרופיל תוכניות אחר .באופן בולט ,שיעור גבוה של
הצעירות בקבוצת ההשוואה מתכוונות להירשם למכללה או לאוניברסיטה ,לגשת לפסיכומטרי ולחפש
עבודה זמנית .לעומתן ,בקרב קבוצת הנערות בסיכון יש שיעור גבוה יחסית המתכוונות לעשות קורס
מקצועי ,להשלים בגרויות ,לחפש עבודה קבועה ולהירשם לחוגים .בקרב הנערות העולות יש שיעור ניכר של
צעירות המתכוונות להירשם לפסיכומטרי ולהירשם למכללה או לאוניברסיטה .רק למעטות מהן יש
תוכניות אחרות.
לוח 2יב :2התפלגות התוכניות לעתיד הקרוב -השוואה בין קבוצות ( )N =312
נערות בסיכון
נערות עולות
קבוצת השוואה
)(N=86
)(N=75
N=151
%
%
%
להירשם
למכללה/אוניברסיטה
441.
..14
76.8
לגשת לפסיכומטרי
3014
0414
64.9
לחפש עבודה זמנית
3.10
43
43.7
להירשם לחוגים
4.13
.313
39.1
לחפש עבודה קבועה
4314
43
25.8
לחפש עבודה הדומה
לשירות הלאומי
.3
3
23.8
לעשות קורס מקצועי
3313
4014
17.2
להירשם ללימודים אחרים
.010
.013
9.9
34
43
7.3
תוכניות לעתיד
להשלים בגרויות
82
מהראיונות הטלפוניים עולה כי השירות השפיע על קבלת החלטות ותפיסה לגבי התוכניות בעתיד.
חלק מהצעירות שוקלות המשך לימודים ועבודה בתחומי חינוך וחברה .הצעירות מציינות כי בעקבות
השירות נחשפו לתחומי לימוד חדשים ,הכוונה מקצועית ועוד .דגש הושם על צפייה לתמיכה עתידית
במשרתות גם לאחר תום השירות .חלק מהצעירות מציינות כי התנדבות היא עיסוק שבהחלט בא בחשבון
מבחינתם ,גם בעקבות חווית השירות.
"אני יודעת שאני לא אלך ללמוד הוראה כי זו עבודה נורא קשה ,המכינה שעשיתי היא פרא רפואיתונראה לי שזה הכיוון...לא ידעתי על הלימודים האלה לפני השירות ,לא ידעתי שזה הכיוון שלי .מה
שלמדתי בתכנית מאוד עזר לי מבחינת הקבלה ללימודים .לא יודעת אם אתנדב בהמשך...אולי עבור
מלגה".
"אמרתי שאני לא מתכוון ללכת בכיוון הזה רק בהתנדבות ,ואני כן רואה את עצמי מתנדב"."השירות השפיע המון ,אבל שנה הבאה אני לוקחת חופש ,אני בטוח אלמד באקדמיה .הייתי רוצהלהיות פיזיוטרפיסטית .היו כמה ימים שהרכזות לקחו אותנו לימי הכוונה והרצאות ולייעוץ מקצועי,
והם מיקדו אותנו בבחירה .שנה הבאה אני רוצה להתנדב ב"גו אקו" שזה ארגון כזה ששולח אנשים
לחו"ל ובארץ בנוגע לאיכות הסביבה ,ושימור הטבע וכאלה ,וזה משהו שחיפשתי באינטרנט .אמרתי
אם אני הולכת ללמוד שנה הבאה אני אשלב בין לימודים להתנדבות".
"אני רוצה להדגיש שאני לא עשיתי שירות בתחום החינוך כי חשבתי לעסוק בחינוך ,אלא בגללהחיבור עם האנשים .עשיתי פרויקט פרה רפואי (שם הפרוייקט) וידעתי שנה שעברה שאני רוצה ללכת
לתחום הרפואי ...הלימודים שעשיתי בפרויקט יעזרו לי להתקבל כי נניח כימיה זה נושא שלא נגעתי
בבי"ס והיה לי פחד מזה ,ועכשיו אני מבינה שזה לא קשה והרגשתי חרטה שלא עשיתי את זה בתיכון,
ועכשיו אני צריכה להשלים .אני ממש אוהבת להתנדב ,גם בתיכון התנדבתי בהחלטה שלי ,אני אף
פעם לא מתנגדת לזה אם תהיה לי הזדמנות".
יג .תוכניות להתנדב בעתיד
המשתתפות התבקשו לציין האם בכוונתן לעסוק בפעילות התנדבותית בעתיד .לוח 2יג 1מציג את
תשובותיהן .מהלוח ניתן לראות כי בקרב שתי קבוצות המחקר משתתפות רבות נמנעו מלענות על שאלה זו
ורבות ציינו כי אינן יודעות האם יתנדבו בעתיד .לעומת זאת ,בקבוצת ההשוואה של צעירות בשירות
הלאומי הרגיל ,רוב ברור של הצעירות ענו שיש להן תוכניות להתנדב בעתיד.
לוח 2יג :1השוואה בין קבוצות-תוכניות להתנדב בעתיד
נערות עולות
נערות בסיכון
()N=75
()N=86
קבוצת השוואה
()N=151
N
%
N
%
N
%
כן
13
15.0
18
24.0
.04
.314
לא
12
14.0
7
9.0
7
4.6
לא ענה
33
38.0
18
24.0
3
41.
לא יודע
28
33.0
32
43.0
37
24.5
סה"כ
86
100
75
100
151
100
83
לסיום הראיונות הטלפוניים נשאלה שאלה כללית באשר לאופן בו הצעירות תופסות את חווית
השירות .ניתן לראות מהתגובות של רוב הצעירות שבסך הכל חווית השירות הייתה טובה ומעצימה ("שנה
משמעותית ,טוב שעשיתי אותה"" ,עברתי תהליך ארוך וחשוב עם עצמי") .התרומה באה לידי ביטוי
בתחושת העצמה אישית ,בחיזוק היכולות החברתיות וברכישת כלים ומיומנויות .ההתנסות אפשרה לחלק
מהמשרתות לפתח תובנות באשר להתאמתם או אי התאמתם לתחום העיסוק .חלק מהמשרתות דיווח כי
בצד הצמיחה חוו קשיים ונפילות במהלך השירות ("היו לי הרבה תהפוכות"" ,היו קשיים אבל זה מחזק
ומבגר"" ,חוויה מאתגרת" מיעוט דיווח על חוסר שביעות רצון ("חוויה די מאכזבת") .
"החוויה של השירות הייתה טובה .לא בא לי בכלל לעזוב .יש לי אחות קטנה שאני דוחפת אותה רקלשירות הלאומי .השירות הראה לי את המדינה במבט אחר ,גם בנות שירות וגם צבא תורמים כל אחד
בדרכו למדינה .רואים הרבה אנשים שמזלזלים בבני שירות אבל אני חושבת שאין מה לזלזל ,אני גם
עושה דברים חשובים .הם פשוט בורים ולא יודעים...אני מרגישה שקיבלתי ידע על עצמי והטבות :גם
נסיעות וגם כסף".
"עזר לי לדעת שאני מסתדרת בקבוצה ,לשמוע את השונה ולהיות אסרטיבית .לא נראה לי שזה שינהאת איך שאני רואה את המדינה".
"יש משהו בהוראה שזה דברים שאני לא רוצה להתעסק בהם כי ראיתי כמה זה קשה ,אני לא אעשהאת זה לעצמי .אם אני אלך ללמוד משהו ז ה ממש לא הוראה .זה ממש קשה להשתייך למערכת הזו,
אולי התנדבות או משהו אבל לא לעבוד".
בנוסף ,הצעירות נתבקשו בחלק זה להעלות נקודות כלליות על פי ראות עיניהם .חלקן בחרו
להתייחס להיבטים טכניים (מימון נסיעות בדומה לחיילים) וחלקן לחוויית השירות באופן כללי .כאן הביעו
המרואיינות שביעות רצון כללית מהשירות ,רצון להעלות את נושא השירות על סדר היום הציבורי ולהכיר
בחשיבות הנושא .נקודה משמעותית שעלתה היא חשיבות החשיפה למקומות השירות השונים טרם הכניסה
למסגרות על מנת לתאם צפיות ולמנוע אכזבות באשר לאופי השירות .שוב ,עלתה החשיבות שבהשתלבות
בתפקידים בעלי משמעות ,תוכן ונחיצות.
"אני באמת מרוצה .בשורה התחתונה טוב שהפונקציה הזו קיימת ,ואפילו צריך להפוך את זהלחוק ולהביא לתודעה ,כי יש הרבה משתמטים וצריך לגרום לאוכלוסייה להבין שזה לגיטימי ,וכל
אחד תורם בדרכו ,וכן שכל אחד יעשה לפחות שנ ה .בגדול אני מרוצה ,היו עליות וירידות אבל הנה
הגעתי עד הלום".
" שאת רוצה להיכנס למקום שירות ,אז הם לא נותנים את הכל ,הם לא מראים את שני הצדדיםואז כשאת נכנסת את מתאכזבת .כשחיפשתי ב__ ,לא היה יום ניסיון כדי לראות איך זה באמת .לא
יודעת אם זה קורה להרבה אנשים אבל לי זה קרה שהתפקיד שציפיתי לו ,זה לא מה שהוא באמת.
חשבתי שזה לעזור לאחיות ולהיות עם החולים וזה בעצם לעשות שליחויות וכאלה".
"אני חושבת שצריך לשים בנות שירות במקומות שבאמת צריכים ,הילדים צריכים ולוודא דווקאאיפה שהצוות וההנהלה צריכים עזרה בתחום המשרדי .כי איפה שאני הייתי ,מספיק שבת שירות
אחת מגיעה והילדים מאושרים ,כי הם ממש צריכים אותך ...חבל שבנות יתבזבזו שנה שלמה
במקום שלא צריך ,ככה הן גם לא מקבלות חזרה כי הן לא מרגישות שהן נותנות".
"-אני חושבת שהם צריכים לממן גם את הנסיעות הפנימיות שנהיה ממש כמו חיילים".
84
פרק :3בוגרי השירות הלאומי לצעירים בסיכון
דגימה ומדגם
קיבלנו מהנהלת אחת העמותות המפעילות שירות לאומי רשימת שמות וטלפונים של 248בוגרי
השירות שסיימו את שירותם לפני שנה ולפני שנתיים .הרשימה כוללת פרטים של צעירים מקבוצת הנערות
בסיכון ומקבוצת העולות .ט רם התחלת ביצוע הראיונות ,נשלח מכתב לכל הבוגרים מטעם העמותה בו צוין
כי הטלפונים שלהם נמסרו לצורך המחקר ,פורטו מטרות המחקר והם התבקשו ליצור קשר עם האחראים
בשירות במידה והם מתנגדים להשתתף במחקר .לא התקבלו פניות כאלה.
צוות עוזרי מחקר התקשר לכל מספרי הטלפון שהתקבלו מהעמותות .בשיחת הטלפון המראיין
הזדהה כעוזר מחקר מטעם אוניברסיטת בר אילן .נאמר לבוגרים כי בהמשך למכתב הפניה שנשלח אליהם
בדואר מטעם העמותה במסגרתה שירתו אנו מבקשים את השתתפותם במחקר על השירות הלאומי.
המחקר נערך על ידי חוקרים עצמאיים מאוניברסיטת בר אילן ומהאוניברסיטה העברית .החוקר האחראי
הוא פרופסור רמי בנבנישתי מאוניברסיטת בר אילן .למרואיינים נאמר כי במסגרת השאלון אנו מבקשים
לשמוע מה חושבים על השירות צעירים וצעירות בכל רחבי הארץ שהשתתפו בשירות זה ,וללמוד מהם כיצד
ניתן לשפר אותו .עוד נאמר כי מטרת הפניה אליהם היא להבין וללמוד מהניסיון שלהם וכי חשוב לנו לשמוע
אותם בין אם מדובר בביקורת ובין אם בדברים חיוביים .לצעירים נאמר כי ההשתתפות במחקר איננה
חובה ,ואם יחליטו לא להשתתף לא יפגעו מכך בשום דרך .עוד נאמר כי התשובות ישמרו בסודיות וכי לא
תהיה לאיש אפשרות לקשר בין שמם לדברים שאמרו וכי הם רשאים להפסיק את הריאיון בכל עת שירצו.
כמו כן ,ניתנו למרואיינים פרטי יצירת קשר עם אחת החוקרות ,במידה ובעקבות ההשתתפות במחקר
תהייה להם שאלה או בעיה הקשורה למחקר.
המחקר ניסה להקיף את כל הבוגרים שהופיעו ברשימות .אולם בפועל התגלו קשיים רבים באיתור
הנבדקים .זאת ,ככל הנראה לאור העובדה כי מדובר בבוגרי השירות שחלפה לפחות שנה מיום סיום
שירותם ורבים החליפו את מספר הטלפון שלהם .נעשו חמישה ניסיונות לכל הפחות להתקשר לכל מספר
הטלפון שהתקבל .מניתוח הדוחות של צוות המחקר עולה כי 72מהמספרים שקיבלנו לא היו זמינים (29%
מכלל השמות) .הניסיונות לאתר טלפונים חלופיים של הצעירים דרך שירות המודיעין 144לא צלחו39 .
מהטלפונים של מרואיינים נוספים אמנם היו זמינים ,אולם בחלקם לא קבלנו כלל מענה ובחלקם שוחחנו
עם הצעירים ותיאמנו מועד לראיון אולם בהמשך לא היה מענה במספר אליו התקשרנו ( 22.5%מכלל
המאותרים) 17 .צעירים נוספים שהופיעו ברשימות סרבו לענות על השאלות ושלוש משתתפות ענו על
השאלון הטלפוני באופן חלקי וביקשו כי נצור עימם קשר במועד אחר לצורך המשך הריאיון ,אולם מאז לא
ענו לטלפון .סך המסרבים הוא 11.3%( 20מהמרואיינים שאותרו).
הדוח הנוכחי מבוסס על ראיונות עם 113בוגרים של השירות הלאומי המיועד לקבוצות של צעירים בסיכון
( 64.2%מהמאותרים ו 45.6%מכלל הרשימה המקורית) .הראיונות נערכו עם 51בוגרות של קבוצת הנערות
בסיכון ו 62 -בוגרות של קבוצת הנערות העולות.
שיטת איסוף הנתונים
הדוח הנוכחי מבוסס על ראיונות טלפוניים שנערכו עם הבוגרים.
הראיונות התבססו על .1 :ראיונות טלפונים מובנים
85
.2ראיונות עומק מובנים למחצה :בסיום הריאיון הטלפוני הצעירים נשאלו האם הם מוכנים להמשך
השתתפות במחקר .ערכנו 47ראיונות טלפונים פתוחים עם בוגרי השירות אשר הביעו הסכמתם לראיון .מועד
הריאיון הטלפוני נקבע בתיאום עם הצעיר.
ממצאים
א .מאפייני רקע של המשתתפות
נערכו 113ראיונות ,מתוכם רק שניים היו עם מרואיינים גברים .כשלושה רבעים מהמרואיינות היו
בגילאי .21-23כיוון שמאפייני הרקע של שתי הקבוצות שונים באופן משמעותי ,התיאור שלהן בהמשך יהיה
בנפרד לשתי הקבוצות .בקרב קבוצת הנערות בסיכון היה שיעור ילידות הארץ ,70.6%ובקרב הנערות
העולות שיעור ילידות הארץ היה רק ,22.0%וכמעט כל השאר היו ילידות אתיופיה (רק שלוש היו עולות
מבריה"מ) .לילידות הארץ בקרב הנערות העולות היו הורים ילידי אתיופיה ,ובקרב 44.1%ממשפחותיהם
השפה העיקרית המדוברת בבית היא אמהרית.
בקרב הנערות העולות שיעור ניכר שהה בפנימייה לפני הכניסה לשירות הלאומי ( ,42.4%לעומת
16.0%בקרב הנערות בסיכון) .מלוח 3א 1ניתן ללמוד שיש הבדלים במאפייני הדתיות -בקרב הנערות בסיכון
יש שיעור רב יותר של בנות חילוניות ושיעור נמוך יותר של בנות מסורתיות בהשוואה לנערות העולות,
ושיעור הדתיות דומה בשתי הקבוצות (.) x(4) = 14.74, p< .01
לוח 3א :1מידת הדתיות לפי קבוצות
נערות בסיכון
נערות עולות
N
%
N
%
חרדית
2
310
1
.13
דתית
14
4313
17
4313
מסורתית
14
4313
34
031.
חילונית
16
4410
5
310
אחר
4
413
2
413
סה"כ
00
.00
0.
.00
בהשוואה של רמת ההשכלה בעת הריאיון (לוח 3א )2נמצאו הבדלים משמעותיים -בעוד של74.6%-
מהבוגרות בקבוצת העולות יש בגרות מלאה ,הרי רק לשליש מבוגרות הפרויקט לנערות בסיכון יש בגרות
מלאה ,וכמעט למחציתן אין בגרות ,חלקית או מלאה ( .)x( 3) = 29.02, p < .001מבחינת 'טיב הבגרויות'
הרי בקרב הנערות העולות ל 83.3% -יש שלוש יחידות בגרות במתמטיקה ,ל 51.9% -יש שלוש יחידות
באנגלית ולעוד 40.7%יש ארבע יחידות באנגלית (לשלוש צעירות יש חמש יחידות באנגלית).
86
לוח 3א :2התפלגות ההשכלה בעת הריאיון
נערות עולות
נערות בסיכון
N
%
N
%
בגרות מלאה
.3
4414
33
331.
בגרות חלקית
.3
4310
.3
4413
שתיים עשרה שנות לימוד
.4
4010
0
0
פחות משתיים עשרה
שנות לימוד
3
.413
.
.13
סה"כ
0.
.00
0.
.00
ב .סיבות להצטרפות לשירות הלאומי
שאלנו את המרואיינות מדוע לא שירתו בצבא .מתוך הצעירות שענו ,מעל למחציתן ( )56.2%אמרו
שהן דתיות )9.5%( 10 ,אמרו שמסיבות של אי התאמה ,וחמש ( )4.3%ציינו שיש להן מגבלה בריאותית.
השאר ( )29.5%הציגו סיבות אחרות.
מניתוח התשובות על השאלות הפתוחות עולה כי הסיבות להצטרפות לשירות האזרחי נעוצות
בסיבות משפחתיות ,חוסר התאמה או חשש מהצבא ,תרומה לחברה ,מגבלות פיזיות/נפשיות ,רצון לעסוק
בחינוך ,המלצה של אנשי מקצוע ,צפייה לקבלת זכויות וסיבות דתיות .להלן מספר ציטוטים מתוך תשובות
הצעירות:
" אני בת יחידה ואמא שלי לבד ,אין אבא" " ,סיבות בריאותיות של ההורים" ",רציתי להתגייס לצה"ל אך
נאלצתי להישאר בבית לטפל באבא שלי".
"אני לא מתאימה לצבא לדעתי וגם אין אוזן קשבת בצבא"" ,בעיקר סיבה דתית וגם פחד מהצבא" ",לא
הסתדרתי עם הצבא".
"אצליח יותר לתרום בשירות לאומי" " ,יותר חשוב לעבוד עם נזקקים"" ,סיוע לילדים במצב פיזי ונפשי",
"תרומה לקהילה" " בגלל שעובדים עם נוער ,בצבא אין דבר כזה"
"ביחד עם מגבלה פיזית/נפשית" ",התגייסתי ושוחררתי לאחר חודש ע"י הקב"ן".
"המחנכת שלי שכנעה אותי שזה עדיף והקשבתי לה"" ,המליצו לי בפנימייה לעשות שירות לאומי וגם הציעו
לימודים",
"הפרויקט [שם הפרוייקט] ,כי אמרו לי שזה יהיה אופציות בעתיד לי ,לקנות דירה ,עזרה מהמדינה אבל
בסוף אין כלום מהמדינה הזאת"
"גם דתית וגם אידיאולוגית" ",לא רציתי וגם בעבר הייתי דתייה"; "אבא פרימיטיבי [שלא הסכים לגיוס]"
ג .תיאור השירות הלאומי
מדיווחי הצעירות עולה שכמחציתן שירתו שנתיים בשירות הלאומי .נמצא שרוב הצעירות בקבוצת
הנערות בסיכון ( )68.8%שירתו בישוב המגורים שלהם ,בעוד שרק מיעוט מהנערות העולות שירתו במקום
המגורים שלהן (.)20.7%
87
במסגרת הראיונות הפתוחים נשאלו הצעירות באשר לבחירה שלהן את אורך השירות והאם
הבחירה לשרת שנתיים הייתה מתוכננת מראש .מהתשובות עולה כי חלקן שירתו שנה מסיבות שונות
(טכנית ,מקצועיות) .המשרתות הדגישו כי חשוב היה להן לבצע עבודה בעלת משמעות שתתרום להן
ולסביבתן .לעיתים הקושי נבע מאי תפקוד הולם שלהן בשירות .חלקן שירתו שנתיים ,כתוצאה משביעות
רצון רבה מהצוות או מהעבודה וכן מרצון לקבל מענק גבוה יותר.
"שירתי שנה אחת .הייתי רוצה להמשיך עוד שנה אבל לא נתנו לי בשירות לאומי בגלל הגיל .התחלתי אתהשירות בגיל מאוחר ואתה חייב לסיים עד גיל 22-23אז לא יכולתי להמשיך .אם הייתי יכולה עוד שנה,
הייתי רוצה במשהו יותר מועיל ,הרגשתי שהשירות שלי לא היה כל כך מועיל .הייתי רוצה במשהו שיועיל
גם לעצמי וגם לסביבה ,שייתן לי יותר ידע והתמצאות".
" שירתי שנה אחת .הייתי רוצה להישאר עוד שנה מכל מיני סיבות :החברה ,התפקיד .לא יודעת למה לאנשארתי ..הרגשתי שזה בזבוז זמן להיתקע בשירות .גם לפעמים הייתי מאחרת או לא קמה אז יכול להיות
שלא היו רוצים אותי עוד שנה" .
"שירתי שנה אחת .לא היה לי עיקרון לעשות שנה או שנתיים ,ככה יצא .הרגשתי בסוף שנה שעשיתי הרבהכי היה אינטנסיבי אז הספיק לי".
" שירתי שנתיים ,שנה אחת באשדוד ושנה שנייה בדימונה .נשארתי כי אני מכורה לילדים של חינוך מיוחד,לא רציתי לפספס את השנה הזו".
"שירתי שנתיים כי רציתי לעשות שנתיים ,התחום שמעניין אותי זה חינוך מיוחד וילדים ,ורציתי לנסות 2סוגים שונים של עבודה כזו .אחרי שנתיים יש לך גם יותר זכויות – המענק יותר גבוה .בנוסף ,גם עדיין לא
ידעתי מה ללמוד וחשבתי שהזמן יעשה את שלו" .
מניתוח התשובות המפורטות של הצעירות במחקר הרחב עולה מגוון של מקומות שירות פעילויות
שונות וקבוצות אוכלוסייה רבות .הצעירות עסקו בעיקר בתחומים הבאים:
חינוך :עזרה לילדים בבי"ס ,מועדוניות ,פנימיות ,גני ילדים ,משפחתונים ,חינוך מיוחד ,חינוך בלתי
פורמלי -תנועת נוער ,שעות פנאי -העברת חוגי יצירה.
חברה ורווחה :מועדוני קשישים ,שירות סוציאלי בבי"ח ,מרכזי קליטה ,הדרכת נוער בסיכון ,תכנית
המנטורינג ,ריכוז פרויקטים בקהילה ,ילדים אוטיסטיים ומעוכבי התפתחות.
תפקידים אדמיניסטרטיביים :אחראית על הספרייה בבית ספר יסודי ,עבודת מזכירות בבי"ח ,חמ"ליסטית
במוקד ביטחון ,מזכירות במרכזי צעירים ,ביטוח לאומי.
ופעולות עזרה בעמותות שונות ("כח לתת" ,חוות סוסים).
במסגרת הראיונות הפתוחים נשאלו הצעירות באשר לתפקידים שמילאו במסגרת השירות.
התשובות לשאלה זו העלו מספר תחומים עיקריים :חינוך (לדוג' :סייעת לגננת ,גן שפה ,חינוך מיוחד),
חינוך בלתי פורמלי (ריכוז סניף תנועת נוער ,גרעין תורני ,מתנ"ס) ,מזכירות ואדמיניסטרציה (לדוג' :תחנות
לבריאות המשפחה ,קופת חולים ,ביטוח לאומי ,חנות בגדים יד שניה ,מוקדנית בחמ"ל) ,קליטת עליה
(אימוץ משפחה עולה ,מרכזי קליטה) ,רווחה (משפחתונים ,מועדוניות ,פרוייקט "שח"ם" ,עמותה למען
הקשיש ,חוות סוסים טיפולית ,מועדון לנוער בסיכון ,ילדים בעלי מגבלה) ,בריאות (בתי חולים ,המגזר
השלישי ("על"ם") ,תכנית המנטורינג.
מיעוטן ,עסקו בפעילות רחבה ואינטנסיבית:
"בשנה א' הייתי קומונרית בתנועת צדק בשכונת תלפיות בירושלים .התנועה היא שילוב של בני נוער
88
מכיתות ו-ט חילונים ודתיים כאשר המדריכים הם דתיים .אני הייתי צריכה לדאוג לפעולות ,לדאוג לציוד,
ל העביר מפגש פעם בחודש ,הצד הטכני .בנוסף הייתי בגרעין תורני בקטמונים .שם הייתי בעיקר נשארת
שבתות ,ומעבירה פעילות לבני העדה האתיופית ביחד עם עוד כמה בנות שירות .אחה"צ הייתי במתנ"ס,
הייתי עוזרת בש"ב ובמועדונית ,משחקיה .הייתי שם עד ,19:00-20:00כאשר בבקרים אני עסוקה
בפעילויות של התנועה; טלפונים ,השגת ציוד .לא החלפתי תפקידים במהלך השנה .בשנה ב' הייתי בבי"ס
תיכון "צייטלין" בתל אביב ,עם בני נוער אתיופים – היינו מכניסות אותם לענייניים מבחינה חברתית.
הייתי בתיכון עד .16:00הייתי גם בפרויקט (שם הפרוייקט) – למדתי פסיכומטרי ,פיזיקה ,ביולוגיה,
קורסים אקדמאיים ,כתיבה אקדמית .זו תכנית ליוצאי העדה האתיופית והייתי הולכת פעמיים בשבוע.
אחרי התיכון היה גם קורס פסיכומטרי או קורס שהיינו הולכות .זה תמיד נגמר מאוחר.
ביקשנו מהמשתתפות לאפיין את השירות הלאומי שלהן בעזרת שורה של היגדים שנגעו למאפייני
השירות ,המידה שבה הן חשות נתרמות על ידיו או תורמות באמצעותו .לוח 3ג 1מציג את תגובתן (התגובות
ממוינות לפי מידת ההסכמה עם ההיגד).
מהלוח ניתן ללמוד שמעל ל 90%-מהצעירות חשו במידה רבה או רבה מאוד שהן עזרו באמת
לאנשים שעבדו אתם ושהשירות שלהן תרם למדינה או לקהילה שלהם .שיעור מעט נמוך יותר חשו
שהשירות נתן להן הזדמנות להשפיע באופן משמעותי על החיים של אחרים .רובן גם חשו שהשירות שלהן
דרש השקעה רצינית .רק חמש מהמרואיינות חשו שהשירות שלהן היה חסר ערך או מיותר במידה רבה או
רבה מאוד ,ועשר מרואיינות ( )9%תיארו את השירות שלהן כמשעמם במידה רבה או רבה מאוד.
לוח 3ג :1התפלגות מאפייני השירות )(N=113
במידה מעטה
בכלל לא
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
מה שעשיתי עזר באמת
לאנשים שעבדתי אתם
0
.0
4
3.6
32
28.8
75
67.6
3.64
.55
השירות שלי דרש ממני
השקעה רצינית
3
2.7
7
6.3
31
27.9
70
63.1
3.51
.74
השירות שלי תרם
למדינה או לקהילה שלי
4
3.6
7
6.3
38
34.2
62
55.9
3.42
.77
השירות נתן לי
הזדמנות להשפיע באופן
משמעותי על החיים של
אחרים
8
7.2
13
11.7
51
45.9
39
351
3.09
.87
השירות שלי היה
משעמם*
80
72.1
21
18.9
6
5.4
4
3.6
1.41
.76
מה שעשיתי בשירות
שלי היה די מיותר
וחסר ערך*
99
90.0
6
5.5
3
2.7
2
1.8
1.16
.55
3.52
.41
מדד כולל לשירות
משמעותי
* פריטים שעברו היפוך קידוד בעת חישוב המדד
89
לוח 3ג 2משווה את הממצאים שהתקבלו משתי קבוצות של מרואיינות -אלו שהשתייכו בעת
השירות לקבוצת הנערות בסיכון ואלו שהיו בקבוצת הנערות העולות.
לוח 3ג :2ממוצעים וסטיות תקן של מאפייני השירות הלאומי לפי שתי קבוצות המחקר
נערות עולות
נערות בסיכון
()N = 62
()N= 51
סטיית תקן ממוצע סטיית תקן
ממוצע
מה שעשיתי בשירות עזר באמת
לאנשים שעבדתי אתם
3.62
0.53
3.66
0.58
השירות שלי דרש ממני השקעה
רצינית
3.42
0.82
3.6
0.65
השירות שלי תרם למדינה או לקהילה
שלי
3.36
0.9
3.48
0.63
השירות נתן לי הזדמנות להשפיע
באופן משמעותי על החיים של אחרים
2.96
1.02
3.21
0.69
השירות שלי היה משעמם
1.40
0.72
1.41
0.8
מה שעשיתי בשירות שלי היה די
מיותר וחסר ערך
1.17
0.51
1.16
0.59
מדד לשירות משמעותי
3.47
0.48
3.56
0.32
מהלוח בולטת העובדה שאין הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות והן מתארות את השירות
הלאומי בדרך דומה .ממצא זה ראוי לציון מיוחד משום שבקרב המשתתפים במחקר בעת היותם בשירות
הלאומי היו הבדלים ניכרים בין שתי הקבוצות :הנערות בסיכון ראו את השירות שלהם כיותר משעמם
וחסר ערך מקבוצת הנערות העולות ואלו ראו את השירות שלהן כתורם יותר למדינה וכן נותן יותר
הזדמנות להשפיע על החיים של אנשים אחרים.
במסגרת הראיונות הפתוחים התבקשו הצעירות לספר על מחשבותיהם ורגשותיהם באשר לתפקיד
שבצעו במסגרת השירות .המשרתות ,ככלל ,תופסות את השירות כמשהו חשוב .עם זאת ,לא תמיד חשו
הצעירות שהשירות תרם להן ואף הביעו תחושת החמצה.
"היה חשוב בעיניי .לא למדתי על עצמי כלום".(מזכירות) "אם לא הייתי שם – הכל היה מתפקד כראוי אבל זה לא היה כל כך מועיל .לא למדתי על עצמי,לא מיציתי את עצמי .הייתי יכולה לעשות משהו יותר מזה .היו נותנים לי למשל יותר תפקידים ,יותר
דרישות ומלמדים אותי ,אבל לא עשו את זה ואני לא ביקשתי".
"שנה ב' -הייתה חשובה ,שנה א' – לא ,כי זה היה כמו עבודה ,לא כמו מתנדבת .היו לי משמרות ,היחסהיה כמו לעובדת רגילה .בת שירות לא צריכה לעשות משמרות ערב ,וגם צריך להראות כלפיה גמישות,
במידה והיא לא יכולה להגיע ,נגיד .הייתי כמו כוח עבודה רגיל ,לא התייחסו לזה שהייתי בת שירות ועשיתי
הרבה .פניתי לאחראית של הבנות שירות בבית חולים והיא העבירה אותי למחלקה אחרת .לא יודעת אם
למדתי יכולות חדשות ,אבל בשנה ב' עבדתי במיוחד על תכונת הסבלנות ,שהייתה לא כל כך חזקה אצלי".
"הרגשתי שלפעמים אני תורמת ולפעמים לא ,לפעמים הרגשתי שאני לא עוזרת או לא רצויה ,לא באמתצריכים את עזרתי .הרגשתי את זה בשתי השנים אבל במיוחד בשנה א' .יכול להיות שאם היה לי סוג אחד
91
של עבודה ולא 2תפקידים ,אז זה היה עוזר .בשנה ב' ,אם המורה לא הייתה מפילה עליי על הבוקר משהו
אלא מכינה לי עבודה מסודרת ,ספציפית ,יכול להיות שהייתי מרגישה יותר חשובה".
לעומת זאת ,חלקן דיווח על כך שתפקידן תרם לאחרים והיה משמעותי ,גם אם התקשו למקד במה
באה לידי ביטוי התרומה .חלק מהמשיבות הציג תפיסה ברורה וחיובית לגבי השירות ומשמעותו עבורן
ועבור אוכלוסיות היעד :העצמה אישית ,רכישת מיומנויות ,תרומה לאחרים ,מעבר מהיותן נעזרות-
לעוזרות ,חשיבות לקורות החיים ועוד.
"למדתי בשירות דברים חדשים על עצמי .למשל בשנה א' ,הייתי מקבלת קהל ועומדת מול אנשים ,וגיליתי
שאני רגשנית ,נגיד צעקו עליי אז הייתי צריכה להתאפק .בשנה ב' גיליתי שאני יותר טובה בללמד פרטני
יותר מאשר קבוצתי".
"השירות נתן לי להתקדם ,לחפש עבודות בתחום הזה .אהבתי מאוד את העבודה .למדתי על עצמי לעבודעם מחשב ,ללמוד דברים חדשים ולהתחבר לאנשים חדשים".
" אני מאוד אהבתי את השירות ,כרגע אני עובדת באותו תחום .מהריאיון הראשון של הקבלה לשירותביקשתי עבודה כזו וזה כיף! אני יודעת שאיכשהו תרמתי ,אני לא יודעת בדיוק איך ,זה הוריד לחץ
מהאחיות כי יש שם אוכלוסייה דתית מאוד גדולה ומשפחות מרובות ילדים ,והיו 3אחיות ואחת הייתה
מבוגרת עם בעיות בריאותיות אז זה עזר להן – יש הקלה ופחות לחץ .למדתי על עצמי שאני יכולה לעמוד
בלחץ ושעבודה עם קהל זה לא הכי קל אבל אני מאוד אוהבת".
"לדעתי הייתה חשיבות גדולה גם לי וגם לילדים .הם התפתחו מקצה אחד לקצה שני ,מדהים! למדתי גםהרבה דברים על עצמי – הביטחון העצמי שלי עלה מאוד ,הבנתי שאני מאוד אוהבת ילדים שזה דבר שלא
הכרתי על עצמי .למדתי שאני יכולה לתרום ולתמוך".
"למדתי שיש לי סבלנות שלא ידעתי שקיימת בי לפני .כשראיתי איך שתי הבנות שהייתי צמודה אליהןהתפתחו מבחינה שכלית – זה נתן לי הרבה והרגשתי שזה בזכותי כי אני ישבתי איתן אחד-על-אחד .בחורה
שרוצה ללכת לצבא לדעתי זה בזבוז זמן והיא יכולה לתרום הרבה יותר בשירות לאומי בכל תפקיד .השירות
מראה לך דברים שלא הכרת על עצמך".
" כן ,זה פתח לי עולם .לפני כן אף פעם לא הייתי במרכז ועשיתי את כל הדברים שעשיתי ,לראות אנשיםאחרים עם סגנונות שונים וחשיבה אחרת".
" יש 2צדדים; מול הילדים – עבודה מאוד חשובה ,אני בטוחה שהילדים קיבלו המון .מול עצמי – זה נותןתחושה טובה .התפקיד הוא לא פשוט וכלפי חוץ זה נחשב מאוד לקורות חיים .למדתי המון על עצמי דרך
השירות ,למשל על כוחות נפש שיש בי".
" אני מרגישה שנתתי מעצמי הרבה ,שתרמתי ,שקיבלו ורצו ואהבו את העזרה שלי ושמחתי להעניקאותה .בחיים את מרגישה שאת במצב קשה מבחינה כלכלית ,אישית ומשפחתית – ואז את פוגשת את
הסיפורים האלה ואת לומדת להעריך את מה שיש לך ,את החיים שלך .יש חשיבות גדולה מאוד למה
שעשיתי ולמדתי על עצמי – להיות חזקה ,לתמוך ,לעודד ולעזור".
" למדתי שאם אני רוצה -אני יכולה הכול .למדתי שאני רוצה ללמוד ,שאני מאוד שאפתנית ,מאודעקשנית .למדתי הרבה ,קשה לפרט .שאני לא ביישנית .למדתי שאפשר להסתדר כמעט עם כל בנ"א ,שיש
שפה משותפת .אני חושבת שמה שעשיתי מאוד חשוב .לדעתי כל החיים שלי ייכנס העניין של התרומה.
למדתי הרבה ,זה עושה טוב על הלב ,זו צריכה להיות דרך חיים .השנתיים היו שנתיים יפות .בהתחלה היה
לי קשה אבל ממש פרחתי .אין מצב שהייתי חושבת ללמוד אם לא הייתי עושה שירות לאומי .בתיכון לא
91
שאפתי הרבה ,חשתי שאני אהיה קופאית או אעבוד במשרד ובשירות לאומי מראים לך שאתה מיוחד
ויכול .התחלתי את השירות בלי שום ניסיון ולאט לאט שיבחו אותי ואז בשנה השנייה הבנתי שאני אוהבת
את זה ויכולה .התחלתי להגדיל ראש .פעם בשבועיים היה לנו מפגש של (העמותה) וזה ממש עזר .כל
שבוע התחלתי עם ביטחון .בא לי לחזור לשם!! כל כך למדתי לקבל אחרים ושונים ממני ,לפני הייתי ממש
מקובעת ,רק מה שאני מכירה וזהו".
"במהלך השירות היה לי קשה לראות את עצמי כחלק מהצוות ובתור מישהי משמעותית כי מעצם הגדרתהתפקיד הייתי עוזרת מדריכה ,אז זה הפחית ולקח לי זמן עד שהרגשתי חשובה .בדיעבד ,אני רואה כמה
התפקיד חשוב ,במיוחד כשבביקורים הילדים שמחים וקופצים עליי .אני רואה את החזון שלי ,של להפוך
להיות חשובה בעיני הילדים כמו שהילדים חשובים בעיני ,מתממש .אני רואה את השינוי בהתנהגות שלהם.
לקח לילדים זמן לסמוך עליי אבל אחר כך זה היה ממש משמעותי הקשר שלי איתם .היום אני מבינה כמה
תפקיד של בת שירות ,כמה שיש אומרים שהוא נחות כי לא עשית צבא ,הוא מאוד משמעותי .הבנתי את זה
מאוחר ,לקח לי זמן להפנים כמה זה חשוב למרות שכל הזמן אמרו לי .למדתי שאני מסוגלת להתמודד עם
דברים ,שגם כשקשה להמשיך הלאה ולעשות את המיטב ולשים את הילדים לנגד עיני כדבר המרכזי
והראשון .למדתי לקבל ולבקש עזרה ,להבין שאני חלק מצוות ולא לבד .פעם הייתי נלחמת כדי להציל
וחשבתי שאני צריכה לעבור את התהליכים של אחרים בשבילם .מתוך ההתבגרות שלי הבנתי שמה שאני
עושה ,להיות שם בשבילם ,האחות הגדולה ,לעזור להם -זה התפקיד שלי ושאני לא צריכה להגזים .הם
צריכים לעבור את התהליך .למ דתי לעבוד בשיתוף פעולה מלא עם הצוות .כל החיים הייתי בנ"א פייטר
שנלחם על כל מה שרוצה להשיג בחיים .שפת הגוף ,ההליכה והדיבור שלי היו נוקשים .והשתניתי ,נהייתי
רכה ועדינה יותר .נתתי לעצמי להשתחרר .קיבלתי הרבה עצמאות ,אחריות על אחרים .למדתי לשנות
בעצמי דברים כדי להתחבר אליהם".
ג .הערכת הצוות המלווה
ביקשנו מהמשתתפות להעריך את הצוות שליווה אותן במהלך השירות באמצעות שורת היגדים הנוגעת
ליחס הצוות כלפיהן ,התרומה הנתפסת של הקשר עם הצוות ומידת היותו גורם תמיכה .בשאלון הובהר
שבמושג צוות הכוונה הייתה הצוות של העמותה המפעילה וזה של מקום ביצוע השירות .לוח 3ד 1מציג את
הערכת המשתתפות.
לוח 3ד :1התפלגות הערכת הצוות ()N = 113
במידה מעטה
בכלל לא
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
התייחס אלי בכבוד
1
.9
6
5.6
23
21.5
77
72.0
3.64
.63
רצה לעזור לי
3
2.8
4
3.7
35
32.4
66
61.1
3.52
.70
הבין אותי
1
.9
11
10.3
38
35.5
57
53.3
3.41
.71
סמכתי עליו
7
6.5
10
9.3
32
29.9
58
54.2
3.32
.90
הצוות נתן לי עצות
ורעיונות טובים איך
להתנהג בחיים
8
7.5
16
15.1
34
32.1
48
45.3
3.15
.94
92
במידה מעטה
בכלל לא
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
למדתי מהצוות הרבה
דברים
10
9.4
16
15.1
32
30.2
48
45.3
3.11
.99
הצוות הצליח לעזור לי
להשיג את המטרות שלי
9
8.5
19
17.9
36
34.0
42
39.6
3.05
.96
הרגשתי שאני יכול לדבר
עם אנשים בצוות על
דברים שקשה לי אתם
15
14.0
15
14.0
29
27.1
48
44.9
3.03
1.08
לצוות היו ציפיות
ודרישות גבוהות ממני
16
15.1
26
24.5
33
31.1
31
29.2
2.75
1.04
הצוות עזר לי להבין
כיצד אצליח בחיים
20
18.9
21
19.8
34
32.1
31
29.2
2.72
1.08
הייתי רוצה להיות דומה
לאנשים בצוות
32
30.2
15
14.2
35
33.0
24
22.6
2.48
1.15
בסך הכל אני מרוצה
מהצוות שהיה לי
בשירות
2
1.9
6
5.6
24
22.4
75
70.1
3.61
.68
3.16
.62
מדד כולל להערכת
הצוות
מהלוח ניתן ללמוד שההערכה הכוללת של הצוות המלווה הינה גבוהה 92.5% :אמרו שהן מרוצות
מהצוות שהיה להן בשירות במידה רבה או רבה מאוד .ההיגדים שדורגו כגבוהים ביותר בהערכת הצוות
המלווה היו התייחסות הצוות בכבוד למשתתפות ורצון הצוות לעזור להן ( 93.5%חשבו כך במידה רבה
ורבה מאוד) ,ההבנה שגילו ( )88.8%והעובדה שהצעירות סמכו עליהם ( 84.1%אמרו שסמכו על הצוות
במידה רבה או רבה מאוד) .ההיגד שהוערך כנמוך ביותר היה רצונן של המשתתפות להיות דומות לאנשי
הצוות ( 55.6%הסכימו עם ההיגד במידה רבה או רבה מאוד) .גם ההערכה שהצוות עזר להן כיצד להבין
כיצד יצליחו בחיים הייתה יחסית נמוכה ( .)61.3%השווינו את ההערכות של המשיבות משתי הקבוצות (לוח
3ד.)2
לוח 3ד :2ממוצעים וסטיות תקן של הערכת הצוות לפי קבוצות
נערות בסיכון
נערות עולות
()N = 62
()N= 51
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
התייחס אלי בכבוד
3.70
0.58
3.6
0.68
רצה לעזור לי
3.63
0.53
3.42
0.82
הבין אותי
3.38
0.73
3.44
0.71
סמכתי עליו
3.28
0.91
3.35
0.9
93
נערות בסיכון
נערות עולות
()N= 51
()N = 62
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
הרגשתי שאני יכול לדבר עם
אנשים בצוות על דברים שקשה
לי אתם
3.18
1.08
2.89
1.06
הצוות נתן לי עצות ורעיונות
טובים איך להתנהג בחיים
3.06
1.03
3.23
0.87
הצוות הצליח לעזור לי להשיג
את המטרות שלי
2.86
1.1
3.21
0.8
הצוות עזר לי להבין כיצד אצליח
בחיים
2.53
1.17
2.88
0.98
לצוות היו ציפיות ודרישות
גבוהות ממני
2.35
1.09
***3.09
0.87
הייתי רוצה להיות דומה לאנשים
בצוות
2.31
1.23
2.63
1.06
בסך הכל אני מרוצה מהצוות
שהיה לי בשירות
3.74
0.66
3.49
0.69
הערכת צוות
3.1
0.65
3.2
0.6
*** ( p < .001במבחני tלמתאמים בלתי תלויים)
מהלוח ניתן ללמוד שהיו רק הבדלים קטנים בין הצעירות משתי הקבוצות בהערכות שלהן את
אנשי הצוות ,אך בדרך כלל הבדלים אלו לא היו מובהקים .למעשה ,ההבדל המובהק היחיד היה כי הנערות
העולות נטו להעריך כי לצוות היו ציפיות ודרישות גבוהות מהן יותר מאשר הנערות בסיכון.
בראיונות הפתוחים נשאלו הצעירות באשר לדעתם על הצוות המלווה :מה הוא תרם ,ממה היו
מרוצות וממה פחות ,עד כמה הן קבלו תמיכה וגיבוי ומה היה חסר בחוויה שלהן .מרבית המשיבות הביעו
שביעות רצון ותיארו השפעה חיובית של הצוות עליהן :תמיכה ,פיקוח ,השגחה ,פיתוח יכולות אישיות,
העצמה והענקת יחס חם.
"הצוות היה בסדר גמור ,הם השפיעו עליי לטובה .לא יודעת להגיד יתרונות וחסרונות מסוימים ,היהבסדר .קיבלתי תמיכה מהם".
"הם עזרו לי מאוד ,היה לי נחמד .קיבלתי יחס טוב והם תרמו לי .הייתי מרוצה מהיחס שלהם .אין ליטענות כלפיהם ,לא היה חסר לי משהו .הייתה לי גם תמיכה".
"הצוות השפיע עליי .לפעמים הם היו עוזרים לי ודואגים שיהיה לי סדר יום ,שאני אגיע ,שאתעניין בחוגיםשהעבירו שם (היו שם חוגים של "בית ברל") .לא היה חסר לי כלום .מהצוות קיבלתי תמיכה ,לא גיבוי".
"האחיות היו בסדר גמור ,נתנו לי יחס אישי ועזרו לי בכל דבר .הרכזת שלי בהתחלה הייתה מדהימה והיאיצאה לחופשת לידה והחליפה אותה מישהי אחרת ,צעירה עם ראש פתוח ועד היום אני בקשר איתה .הייתי
94
פחות מרוצה מהבנות שירות האחרות ,פעם בשבוע היה יום לימודים וקורסים ,והבנות היו אגרסיביות
וברבריות ואני לא התחברתי .מהצוות המלווה לא היה חסר לי כלום .אחת מהאחיות הייתה כמו סבתא
שלי ,היא הייתה חמה והיא השפיעה עליי איך להתייחס לאחרים ,איך לדבר לאנשים ולהתמודד עם
דברים".
"הצוות מדהים! הייתי פחות מרוצה מהריחוק מהבית אבל התרגלתי .סך הכל הייתי מרוצה מהכל – שעותנוחות ,צוות עוזר ,ילדים מקסימים .עד היום אני בקשר איתם .קיבלתי תמיכה וגיבוי וכלום לא היה חסר.
הייתי גם בתוכנית של יום לימוד של כישורי חיים ,איך להצליח בחיים ובעבודה שאחר כך ועזרו לנו לפתח
מסוגלות וביטחון .השירות לאומי שלי היה מדהים! וגם הצוות הכללי היה מצוין ואנחנו בקשר .הם השפיעו
עליי באופן בולט ,נגיד הגננת קלטה שאני מעופפת אז שאלה אותי האם הכל בסדר ולא בשביל לנזוף בי
שאני לא מתפקדת אלא כדי לדאוג לי .הם גם השפיעו מאוד על הביטחון העצמי שלי ,להבין שאני יכולה
לגרום לשינוי ולעזור .לפני כן הייתי בדיכאון והצוות עזר לי לצאת מכך והראו לי שאכפת להם ממני".
" הרכזת הייתה חמודה ,מקסימה והשקיעה .לי ספציפית היה קצת קשה איתה – היא נתנה לי תחושה שלמחנק .יש רכזות שנותנות חופש ויש שתופסות "קצר" ,והסגנון והאופי שלה היו לי קשים .מצד (מסגרת
השירות) – שנה לא פשוטה ,הזוג שהיה איתי הגיע בזמן שלי ועזב בסוף שנה ,החניך שיבש את כל הסדר
בקבוצה והזוג ה יה חדש ,זה לא היה הכי מוצלח ולכן הם גם עזבו .ההנהלה הייתה בסדר והיו תמיכה וגיבוי.
לא זכור לי שמשהו היה חסר .הצוות לא השפיע עליי".
חלק קטן יותר ,הציגו יחסים מורכבים יותר מול הרכזות ,ואף תחושה שניצלו אותן במקום
ההתנדבות.
"בשנה א' הייתי צריכה יותר תמיכה והם "זרקו אותי לים" ,בלי סיוע נוסף או הדרכה .הצוות לא תרםלי מספיק ,הייתה חסרה לי תמיכה ,הרגשתי שהם עוזרים לי בשלט רחוק .הייתי מרוצה מהצוות בקופת
חולים אבל פחות מהצוות של השירות ,שלא תמכו .בשנה ב' היה להפך! הצוות של השירות נתן יחס
אישי ,הרגשתי כמו בחממה וזה תרם .לא הייתי מרוצה מזה שהמורות בבית ספר לא הבינו מה לעשות
איתי".
" הצוות היה בסדר .הרכזת של תפנית דאגה לנו שלא נאחר ושנגיע ,שנהיה עד הסוף .היא הייתהטובה .הצוות של בי"ס – לא אהבתי ,כי הם רק מנצלים .למשל המנהלת שלחה אותנו ללוות בהסעות
למרות שזה לא היה בתפקיד שלנו וזה גם היה אסור לנו ,כי אם היה קורה משהו אנחנו היינו אחראיות!
אז במקום לשלם למישהו מבוגר היא שלחה אותנו .זה היה ניצול! היינו 4בנות ואחרי חצי שנה הייתה
אסיפה אז אמרנו את זה וזה הפסיק .המורה שהייתי איתה גיבתה אותי מול הילדים ,היא עזרה לי
במשמעת והכינה אותי מראש .חוץ מהמנהלת ,לא היה חסר כלום".
"צוות בי"ס – בעיקר בשנה א' ,כולם היו נחמדים בהתחלה ואז לאט לאט הם מתחילים לנצל אותך,'תבואי לפה'' ,תבואי לכיתה שלי' .בשנה ב' זה גם קרה אבל כבר ידעתי לעמוד על שלי .הרכזת בשנה א'
הייתה לא כל כך טובה ,היא הייתה חדשה וגם עזבה בסוף השנה .הייתי פחות מרוצה ממנה .היא לא
התעניינה ,הגיעה רק כדי לחלק דברים או להודיע הודעות .לא היה קשר אישי ...בשנה ב' הרכזת הייתה
בסדר גמור ,הייתה מנוסה מאוד והתעניינה בנו ,זה היה יחס אחר .היא הגיעה כל הזמן לבקר...נתנה לי
הרבה חיזוקים".
95
ו .מצבן של הבוגרות כיום
הצגנו לבוגרות שורה של שאלות במטרה להבין את מצבן בתחומי חיים שונים .מאז סיום השירות
הלאומי פנו 28%מקבוצת הנערות בסיכון לקבלת סיוע או לשירותים חברתיים וכך עשו 12.1%מהנערות
העולות.
במסגרת הראיונות הפתוחים הצעירות נשאלו האם מאז שסיימו את השירות הלאומי קיבלו עזרה
כלשהי מגורמים כמו לשכת רווחה ,מרכזי צעירים ,ביטוח לאומי או כל שירות חברתי אחר והאם הן
חושבות או רוצות לפנות לגורמים אלו .מניתוח התשובות עולה כי צעירות רבות לא פנו לגורמי סיוע ואינן
מעוניינות לפנות .מעטות פירטו הסיבות לכך" :הם לא יתנו לי כסף ,הם רק גובים"" ,אני עובדת ומסתדרת
ב"ה" .אחרות ,ציינו כי אינן מודעות לאפשרויות שיכולים גורמים אלו להציע" :אני לא יודעת במה הם
יכולים לעזור .אם אני אדע אולי אני ארצה" .מספר צעירות ציינו כי היו מעוניינות לפנות אולם ,אינן יודעות
למי או כיצד" :אני רוצה לפנות למישהו כדי לנסות שתהיה לי דירה משלי אבל אני לא יודעת למי פונים,".
" הייתי רוצה לקבל את המענק של השירות הלאומי אבל אני לא יודעת למי להתקשר" ,".אני רוצה לדעת
במי אפשר להיעזר לקבל מלגות אבל לא יודעת איך ולמי לפנות".
מעט מאד ציינו כי היו מעוניינות לבקש עזרה מגורמים ,אותם ידעו לציין בשם" :אני רוצה לפנות –
לבקש סיוע כלכלי .אני מתכננת להמשיך ללמוד ,אני מתחתנת ,אני רוצה לקנות בית .אולי אני אפנה לביטוח
לאומי או לרווחה " ,".הייתי רוצה לפנות למרכזי צעירים ,יש שם כל מיני קורסים ללמידה ,עוזרים ומציעים
הרבה דברים"" ,הייתי רוצה לפנות לרווחה שיעזרו לי מבחינה כלכלית כדי ללמוד" .אחת הבנות ציינה כי
להבנתה אפשרויות לקבל עזרה חסומות בפניה..." :גם הדברים האלה עוזרים למי שעשתה שנתיים שירות.
הרבה מלגות נסגרו בפניי כי לא עשיתי שנתיים שירות".
רק צעירות בודדות ציינו שפנו לסיוע של גורמים שונים ( ביטוח לאומי לקבלת קצבאות או הבטחת
הכנסה ,לשכת העבודה ,מרכז מעשה ומרכזי צעירים ,מנהל הסטודנטים) ואף קבלו עזרה" :פניתי למנהל
הסטודנטים והם עוזרים לעולים מאתיופיה בשכר הלימוד ,אני צריכה לשלם רק ₪ 2000לשנה" ,".קיבלתי
עזרה ממרכז 'מעשה' ,אני מתנדבת בגן תקשורתי של ילדים אוטיסטים ...עכשיו הם מלווים אותי במהלך
התואר ואני ממשיכה להתנדב".
.1הכנסה :כשני שליש מהצעירות ( )67.3%ציינו שאין להן הכנסה מסודרת .בבחינת מקורות ההכנסה של
הצעירות כיום ציינו 24.2%מקבוצת הנערות בסיכון ורק 4.9%מקבוצת העולות הבוגרות שיש להן משכורת
מעבודה ( .)x(1) = 5.87, p < .05כשליש מהצעירות ( )31.0%ציינו עזרה מהמשפחה ,כחמישית ( )19.4%סיוע
מהביטוח הלאומי ,ועוד כרבע ( )27.3%ציינו עזרה כלכלית מגורמים אחרים.
הצגנו בפני הצעירות את שכר המינימום במשק ובקשנו מהן להשוות את הכנסתן לשכר זה .כרבע
( )26.1%אמרו שהכנסתן נמוכה בהרבה משכר המינימום ,כשליש נוסף ( )33.0%אמרו שהכנסתן נמוכה
משכר המינימום ,כרבע ( )24.0%שהכנסתן דומה ורק 7%אמרו שהכנסתן גבוהה משכר המינימום .לוח 3ו1
מציג את הדרך שבה הצעירות מתארות את מצבן הכלכלי.
96
לוח 3ו :1התפלגות המצב הכלכלי לפי קבוצות
נערות עולות
()N = 55
נערות בסיכון
()N= 46
N
%
N
%
קשה מאוד
3
.313
.
.01.
לא טוב
.
..1.
.4
4.13
בסדר
40
0314
44
0314
בסדר גמור
3
313
0
.1.
סה"כ
3.
.00
0.
.00
מהלוח עולה שיותר ממחצית מהצעירות ( )56.4%מדווחות על מצב כלכלי 'בסדר' ,אך כשליש
מהצעירות מדווח על מצב כלכלי קשה ( 14צעירות שהן ,)13.9%ומצב כלכלי לא טוב ( ,21שהן .)20.8%לא
נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות .בהמשך לבדיקה זו שאלנו אם היו מצבים שבהם נאלצו לוותר על
דברים עקב מצב כלכלי ,ו 52.9% -ציינו שאמנם נאלצו לוותר על דברים .הן ויתרו על קניית בגדים ,בילויים,
מזון" ,בזבוזים"" ,דברים קטנים" ,חוגי העשרה ,חופשות וטיולים ,לימודים ,רישיון נהיגה ,השלמת
לימודים ,רכישת מקצוע ,זמן עם המשפחה ,שכר דירה .הן נאלצו לעשות את הוויתורים בעיקר בשנה
האחרונה.
.2תעסוקה :כשני שליש מהצעירות ( )69.6%מדווחות שמאז שסיימו את השירות הלאומי הן עובדות,
21.6%נוספות עבדו בעבר אך אינן עובדות כעת ,ורק 8.8%מהצעירות שענו אמרו שלא עבדו כלל.
כשהצעירות נשאלו האם היו מצבים שבהם חיפשו עבודה ולא מצאו ,ענו 69.0%מהן שאמנם היה מצב שרצו
לעבוד ולא מצאו עבודה .לרוב רובן יש תוכניות להמשיך ולעבוד (.)91.0%
.3מגורים :בעת עריכת הראיונות חיו 63.3%מהצעירות בבית הוריהן (ועוד 3.7%אצל קרובי משפחה) ורק
17.4%גרו מחוץ לבית עם שותפים לדירה .רק ארבע צעירות אמרו שהייתה תקופה שבה התקשו למצוא
מקום מגורים .מאז עזיבתן את השי רות ,כמחצית מהצעירות החליפו מקום מגורים לפחות פעם אחת (רק
שלוש החליפו יותר משני מקומות) .כשלושה רבעים יכולות להישאר במקום המגורים הנוכחי שלהן.
כמחצית מהצעירות ( )52.5%מרוצות או מרוצות מאוד ממקום המגורים ו 29.7%-אמרו שהן לא כל כך
מרוצות או לא מרוצות ממקום המגורים שלהן.
.4יחסים חברתיים :כאן שאלנו שתי שאלות על יחסיהם החברתיים לאחר סיום השירות הלאומי.
מכיוון שלא היו הבדלים בין הקבוצות ,לוח 3ו 2מציג את ההתפלגות של תיאור התמיכה החברתית לאחר
השירות עבור כל המדגם.
97
לוח 3ו :2התפלגות מאפיינים של תמיכה חברתית
האם היה לך מישהו
לבלות אתו
האם היה לך מישהו
לספר לו על הבעיות
N
%
N
%
אף פעם
16
15.7
14
13.7
לעיתים רחוקות
6
5.9
6
5.9
לפעמים
9
8.8
10
9.8
רוב הזמן
29
28.4
23
22.5
תמיד
42
41.2
49
48.0
סה"כ
102
100.0
102
100.0
מתוך הלוח ניתן לראות שההתפלגות לג בי שני ההיבטים השונים (לבלות עם מישהו ומישהו לספר
לו את הבעיות) דומה מאוד .כ 70% -מהצעירות מתארות מצב שבו רוב הזמן או תמיד היה להן מישהו
לבלות אתו ולספר לו על הבעיות שלהן .קבוצה לא מבוטלת של כ 15% -מהצעירות מתארות מצב שמאז
שסיימו את השירות אף פעם לא הייתה להן תמיכה חברתית מעין זו.
במסגרת הראיונות הפתוחים הצעירות נשאלו על מעשיהן מאז סיום השירות תוך מתן דגש
לתחומים של לימודים עבודה והקשר ביניהם לבין השירות הלאומי כמו גם לגבי המגורים שלהן.
לימודים :מהראיונות עלה כי צעירות רבות השתלבו בלימודים במגוון תחומים ביניהם השלמת בגרויות
ולימודים לפסיכומטרי ,לימודי תעודה :מזכירות ,ניהול מערכות משרד ,הנהח"ש ,מזכירות רפואית
ומשפטית ורייקי .אחרות השתלבו בלימודים אקדמאיים :אחיות ,רפוי בעיסוק ,טכנאות רנטגן ,קלינאות
תקשורת ,עבודה סוציאלית ,יעוץ חינוכי ,הידרותרפיה ,חינוך מיוחד ,תרבות יצירה והפקה .מספר צעירות
ציינו שלמדו במדרשה או שהן לומדות כיום .צעירה אחת ציינה כי היא לומדת בתוכנית המשך של השירות
יום בשבוע .צעירות רבות ,שטרם השתלבו בלימודים ,תי ארו תוכניות ללימודים במקצועות המצוינים לעייל
ובתחומים נוספים כגון :גננות ,חינוך ,חינוך בלתי פורמאלי ,פסיכולוגיה ,קרימינולוגיה מנהל עסקים
וחשבונאות.
בראיונות בלט כי על פי רוב צעירות שבחרו במקצועות בתחום הטיפול הנפשי או בתחום החינוך,
קישרו את בחירתן לחוויה בשירות הלאומי.
"כרגע אני לומדת ריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב ...שנה ב' של השירות השפיעה עליי ללמוד את זה,בפרויקט אחותי הציגו מקצועות שונים וזה משך אותי .חשיפה למקצועות זה דבר מאוד חשוב".
"אני רוצה להתחיל ללמוד חינוך מיוחד .החלטתי ללמוד את זה בעקבות השירות הלאומי"."אני מתכננת להתחיל ללמוד שנה הבאה חינוך בלתי פורמאלי .אני חושבת שהחינוך הבלתי פורמאלי יותרחשוב ממה ששכתוב בספרים ,זה מה שבונה אותנו .ההחלטה ללמוד קשורה לשירות הלאומי ,כשמצאתי
את עצמי מדברת מול קהל ורציתי להנחות ולהדריך".
98
זאת ,לעומת בחירת המקצועות בתחומים אחרים ,אשר לא הושפעה על פי רוב מחוויית השירות
והתפקיד שמילאו.
"בעתיד אני ארצה ללמוד חשבונאות אם אני אצליח בקורס ,אבל נראה ,אני מקווה שזו תהיה החלטהנכונה .לבחירה של המקצוע אין קשר לשירות לאומי ,זה מעניין אותי".
" מתכננת ללמוד להיות אחות ,למרות שאני רגישה .אני רוצה ללכת למכללה אולי אחר כך לאוניברסיטה.להחלטה ללמוד אחיות אין קשר לשירות לאומי".
" חושבת ללמוד צילום או כבאות ,בלי שום קשר לשירות לאומי .השירות הלאומי הפעיל לחץ שצריךלעשות משהו עם עצמי ,נתן לי דחיפה לחשוב מה אני רוצה".
מספר צעירות הביעו התלבטות בין מספר תחומים או העדר כיוון ברור באשר לתחום הלימודים
"אני מתכננת ללמוד משהו עם ילדים ,שזה בזכות השירות הלאומי". "אני מתכננת מתישהו להתחיל ללמוד ,עוד לא יודעת מה ,אולי סוג של תרפיה או תזונה". "יש לי אולי תוכניות ללמוד בעתיד -השלמת בגרויות ,אולי מקצוע ,לא יודעת". "אני רוצה ללמוד בעתיד ,אבל לא משהו שלוקח כמה שנים אלא קורסים ,אולי סייעת לרופא שיניים"."...אני עדיין מתלבטת ,אולי אני אעשה הכוונה"." התחלתי ללמוד ניהול מערכות משרד אבל לא התחברתי למקצוע אז עזבתי ...בינתיים אני לא מתכננתללמוד עד שאני לא אדע מה אני רוצה כי אני לא רוצה שוב להתחיל ולהפסיק".
אחת הצעירות סיפ רה כי נאלצה להפסיק לימודים בתחום העיצוב הגרפי בגלל מצב כלכלי .צעירות
מעטות בלבד אמרו שאין בכוונתן ללמוד כלל .מעניין לציין כי רק צעירה אחת ציינה את נושא "טיול
ה תרמילאים" טרם התחלתם של לימודים .עובדה אשר מחזקת את המסקנה כי אוכלוסיית הצעירות
שרואיינו שונה מהאוכלוסייה הכללית.
עבודה :צעירות רבות עובדות כעת בעבודות זמניות או לא מקצועיות כגון :הוראה פרטית ,תרגום,
פקידות ,מכירות ,עבודות שונות בסופרמרקטים ,במפעלים ,בחנויות ,בבתי מלון ובמעונות יום .מספר
צעירות עובדות בעבודה מועדפת.
"-אני עובדת בחמ"ל איפה שעשיתי שירות לאומי ,זו עבודה בסדר ,היא מכניסה כסף ,צריכים אותי שם,
שאני יודעת את העבודה ,אז טוב לי שם".
" אני בעבודה מועדפת ,קב"טית במלון בים המלח .אני לא ממש שבעת רצון ,אני רק מחכה שהתקופה שלהעבודה מועדפת תיגמר .זה לא מה שאני רואה את עצמי בעתיד".
רק בודדות ציינו כי השתלבו בעבודה במקום בו ביצעו את השירות לאומי.
"המשכתי לעבוד בחווה ב (שם הקיבוץ) חצי שנה ואז עברתי למקום עבודה אחר ...אבל אני עדיין מבקרבחווה .עברתי כי רציתי קצת הפסקה מסוסים כדי שלא יימאס לי".
"עכשיו אני עובדת בבית הספר שבו עשיתי שירות לאומי ,אני מורה מחליפה".חלק מהצעירות עבדו או עובדות בסיוע לקהילה ועם אוכלוסיות חלשות .בין העבודות שצוינו:
הדרכה בצוות המנטורינג של תוכנית הבוגרות ,עבודה בבית אקשטיין ,הדרכה של אנשים עם פיגור ואוטיזם
וריכוז גרעין קהילתי .לרבות מהצעירות כוונה להשתלב בסיום לימודיהן בעבודה המתאימה להשכלתן,
חלקן ציינו כי לעבודתן הנוכחית או העתידית יש קשר לשירות הלאומי שביצעו.
99
באשר לשביעות הרצון מהעבודה ,חלק מהצעירות תארו שביעות רצון רבה מעבודתן" :השנה אני
מנהלת צהרון בבית שלי ושנה שעברה עבדתי בגן ילדים .אני מאוד שבעת רצון מהעבודה למרות שזה קשה
כי זה ילדים אבל זה מה שאני רוצה לעשות בעתיד" .לעומתן ,מספר צעירות הביעו חוסר שביעות רצון
וקושי" :כרגע אני קופאית בסופר ,אני לא מרוצה כי יש אנשים חוצפנים ,הם חושבים שמגיע להם הכל
וקופאית היא לא בן אדם .הייתי רוצה להחליף אבל זה נוח לי עם המשמרות בגלל הלימודים".
בראיונות העלו הצעירות קשיים במציאת עבודה בין השאר על רקע העדר ניסיון או אזור מגורים
בעייתי.
" -עכשיו אני מזכירה במשרד עורכי דין כבר 3חודשים ואני מאוד מרוצה .לא עבדתי אחרי השירות במשהו
רציני כי לא היה ממש ניסיון ,חוץ ממה שעשיתי בשירות אז זה היה קצת בעייתי להשיג עבודה".
"הייתי רוצה להיות פקידה במשרד – לא משנה באיזה תחום ,כמו שעשיתי בשירות .במשך שנתייםחיפשתי להיות פקידה ולא מצאתי ולכן לא עבדתי".
" אני מפחדת לצאת לעבוד .עבדתי פעם בכמה מקומות אבל אני לא מוצאת עכשיו .אין הרבה עבודותבאזור הדרום".
מספר לא מבוטל של צעירות אמרו כי אינן עובדות משום שהן לומדות .שתי צעירות אינן עובדות
בשלב זה בעקבות לידת ילד .עם זאת ,מהראיונות עולה הרושם כי מספר מועט יחסית של צעירות הרוצות
לעבוד אינן עובדות כיום.
להלן תיאור של אחת הצעירות על התהליך שעברה מאז סיימה את השירות:
"אחרי השירות היו לי חודשיים של תקופת מעבר מבולבלת .ואז התחלתי ללמוד במכללת (שם המכללה)
תואר בתרבות ,יצירה והפקה .שזה אחר כך לעבוד עם אנשים וזה קשור לשירות לאומי ההחלטה לעבוד עם
אנשים .צריך להבין שעבדתי עם חבר'ה מכל האוכלוסיות והמגדרים וככה זה גם בלימודים ...כל יום של
לימודים זה יום של כיף לחלוטין בעיני .אני באמת במצב מעולה בחיים שלי ,אני לא מוותרת לעצמי ועושה
תואר ועוזרת לאנשים .המחשבה על זה מחזקת אותי".
מגורים :צעירות רבות אמרו כי הן נשארו במקום מגוריהן הקודם ,בית ההורים ,מאז השירות וכי
הן מרוצות מסביבת מגוריהן ואינן מעוניינות לשנותה .כמה מהן אמרו כי יעזבו את בית ההורים רק לאחר
שיתחתנו .צעירות מעטות אמרו כי היו מעוניינות לעבור דירה מסיבות שונות על אף שביעות רצונן ממקום
מגוריהן הנוכחי:
" -אם יש משהו יותר טוב הייתי רוצה לשנות אבל מבחינה כלכלית זה לא מסתדר לי אז אני נשארת אצל
ההורים".
"כרגע אני גרה אצל ההורים ואני מרוצה ,אבל אני רוצה לשנות ולגור לבד כדי להיות עצמאית"." אני מרוצה מזה שאני גרה אצל ההורים ,אבל אמא שלי לא מרוצה שאני לא עושה כלום וזה מציק .הייתירוצה לעבור אבל לאן יש לי?!".
מספר צעירות הביעו קושי ותחושת מצוקה באשר למקום מגוריהן הנוכחי:
"אני גרה ב (שם מושב) בדרום ואני לא מרוצה בכלל! זה מושב גרוע ,מוזנח ,מיושן ולא מפותח,הצעירים עוזבים ואין אפשרויות צמיחה או עבודה כאן .אני רוצה לעבור למקום אחר ,אין פה עתיד ואי
אפשר להקים כאן משפחה".
111
"אני לא מרוצה ולא מתכננת להישאר כי זה שואב אותי למקומות לא טובים .אז או שאני אלמד ואחפשמעונות או שאני אחפש יחידת דיור באיזה מושב".
" ...אני לא מרוצה מסביבת המגורים ,כאילו זה הבית שלי וקרוב לכל החברות שלי אבל אני תקועה פהומרובעת".
צעירות מעטות מתגוררות במעונות סטודנטים" :אני גרה במעונות ב (שם העיר) ,אני מאוד מרוצה
אבל יש בעיה ,אני לא יכולה להישאר שם עד סוף התואר ( 4שנים) אלא חייבת לעזוב בסוף השנה השלישית
כי יש ביקוש למעונות .לכן אני עוזבת ,ואני לא יודעת איפה אני אגור" " ,אני מתגוררת במעונות ,אני
מרוצה ,לא רע לי אבל אין לי אופציה אחרת ".צעירות אחדות אמרו כי התחתנו ועברו להתגורר עם בני זוגן
או כי הן עתידות להתחתן בקרוב וכתוצאה מכך אף תשנינה מקום מגורים .בודדות ציינו מגורים בבית
קרובי משפחה ,בדירת שותפים או בדירה ששכרו.
ז .דימוי עצמי
בחנו את תפיסת הדימוי העצמי של הבוגרות .לצעירות הוצגה שורת היגדים המבטאים הערכה
עצמית הן חיובית והן שלילית הן ביחס לעצמן והן בהשוואה לסובבים אותן .הן התבקשו לדרג את מידת
הסכמתן עם כל היגד .לוח 3ז 1מציג את תשובותיהן.
לוח 3ז :1התפלגות הדימוי העצמי ()N = 113
לא מסכים
מאד לא
מסכים
מסכים
מסכים מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
אני חושב שאני
אדם חשוב לפחות
כמו אחרים
0
.0
3
2.9
30
29.4
69
67.6
3.65
.54
אני חושב שיש לי
מספר תכונות
טובות
0
.0
0
.0
38
37.3
64
62.7
3.63
.49
יש לי יחס חיובי
כלפי עצמי
4
3.9
3
2.9
32
31.4
63
61.8
3.51
.74
אני מסוגל לעשות
דברים באותה
מידת הצלחה כמו
רוב האנשים בגילי
3
3.0
4
4.0
34
34.0
59
59.0
3.49
.72
בסך הכל אני
מרוצה מעצמי
2
2.0
3
2.9
46
45.1
51
50.0
3.43
.65
הייתי רוצה שתהיה
לי הרגשת כבוד
לעצמי
26
25.5
15
14.7
32
31.4
29
28.4
2.63
1.15
לפעמים אני חושב
שאני לא שווה
כלום
60
58.8
23
22.5
14
13.7
5
4.9
1.65
.90
לפעמים אני חושב
שאני חסר תועלת
65
63.7
20
19.6
16
15.7
1
1.0
1.54
.79
111
אני חושב שאין לי
סיבות רבות להיות
גאה בעצמי
70
68.6
16
15.7
14
13.7
2
2.0
1.49
.81
בסך הכל אני חושב
שאני כישלון
83
81.4
16
15.7
3
2.9
0
.0
1.22
.48
3.42
.44
דימוי עצמי כולל
באופן כללי הממצאים מצביעים על הערכה עצמית גבוהה של הבוגרות .יש הסכמה גבוהה של היגדים
המצביעים על הערכה עצמית גבוהה והסכמה נמוכה עם היגדים המצביעים על דימוי עצמי נמוך.
בהמשך ערכנו השוואה בין שתי קבוצות הבוגרות.
לוח 3ז :2ממוצעים וסטיות תקן של דימוי עצמי לפי קבוצות
נערות בסיכון
נערות עולות
()N = 62
()N= 51
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
3.35
0.7
3.5
0.61
לפעמים אני חושב שאני לא שווה
כלום
**1.92
1.05
1.41
0.66
אני חושב שיש לי מספר תכונות
טובות
3.60
0.49
3.65
0.48
אני מסוגל לעשות דברים באותה
מידת הצלחה כמו רוב האנשים בגילי
3.46
0.84
3.52
0.61
אני חושב שאין לי סיבות רבות להיות
גאה בעצמי
1.54
0.85
1.44
0.77
אני חושב שאני אדם חשוב לפחות
כמו אחרים
3.63
0.61
3.67
0.48
לפעמים אני חושב שאני חסר תועלת
**1.79
0.9
1.31
0.61
הייתי רוצה שתהיה לי הרגשת כבוד
לעצמי
2.69
1.21
2.57
1.11
בסך הכל אני חושב שאני כישלון
1.31
0.55
1.13
0.39
יש לי יחס חיובי כלפי עצמי
3.44
0.85
3.57
0.63
*3.50
0.34
בסך הכל אני מרוצה מעצמי
דימוי עצמי
* p < .05
** p < .01
0.51
3.32
(במבחני tלמתאמים בלתי תלויים)
מהלוח עולה שיש דמיון רב בין הקבוצות בהיגדים החיוביים .אולם ,יש הבדלים ניכרים בין
הקבוצות בהיגדים השליליים :הנערות בסיכון נוטות להסכים יותר עם היגדים שליליים לגבי עצמן,
בהשוואה לנערות העולות ,והמדד הכולל של דימוי עצמי נמוך באופן מובהק.
112
ח .שביעות רצון מהחיים
משתנה נוסף באמצעותו נבחנה תפיסת העצמי הינו שביעות רצון מהחיים .המשתתפות התבקשו
לדרג עד כמה ההיגדים השונים מתארים את חייהן כיום .לוח 3ח 1מציג את תשובותיהן.
לוח 3ח :1התפלגות שביעות הרצון מהחיים ()N = 113
לא מסכים
מאד לא
מסכים
מסכים מאד
מסכים
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
יש לי חיים טובים
2
2.0
18
18.0
37
37.0
43
43.0
3.21
.81
הולך לי טוב בחיים
0
.0
32
31.7
33
32.7
36
35.6
3.04
.82
החיים שלי הם בדיוק
כמו שצריך
9
8.9
32
31.7
30
29.7
30
29.7
2.80
.97
הייתי רוצה לשנות
דברים רבים בחיי
16
15.8
37
36.6
17
16.8
31
30.7
2.62
1.08
יש לי כל מה שאני
רוצה בחיים
19
18.8
29
28.7
31
30.7
22
21.8
2.55
1.03
החיים שלי טובים יותר
מאשר של רוב
הצעירים בגילי
16
16.5
35
36.1
31
32.0
15
15.5
2.46
.95
הלוואי שהיו לי חיים
מסוג אחר
57
56.4
21
20.8
10
9.9
13
12.9
1.79
1.07
2.81
.63
מדד כולל לשביעות
רצון מהחיים
ניתן לראות מהלוח שכ 80% -מהצעירות מסכימות שיש להן חיים טובים וכשני שליש אומרות
שהולך להן טוב בחיים .עם זאת ,ניתן לראות סימנים ברורים לכך שיש צעירות רבות שחשות שיש להן עדיין
כברת דרך לפני שיהיה להן מה שהן רוצות בחיים .כך למשל ,כמחצית מסכימות שהיו רוצות לשנות דברים
רבים בחייהן.
בהשוואה שערכנו בין הצעירות בשתי הקבוצות (לוח 3ח )2נמצא שהצעירות בשתי הקבוצות דומות
ברמת שביעות הרצון שלהן מהחיים.
לוח 3ח :2ממוצעים וסטיות תקן של שביעות רצון מהחיים
נערות בסיכון
נערות עולות
()N= 51
()N = 62
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
הולך לי טוב בחיים
3.13
0.88
2.96
0.78
החיים שלי הם בדיוק כמו שצריך
2.79
0.98
2.81
0.97
הייתי רוצה לשנות דברים רבים בחיי
2.64
1.05
2.61
1.12
הלוואי שהיו לי חיים מסוג אחר
1.81
1.01
1.78
1.13
113
נערות בסיכון
נערות עולות
()N= 51
()N = 62
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
יש לי חיים טובים
3.19
0.88
3.23
0.75
יש לי כל מה שאני רוצה בחיים
2.62
1.11
2.5
0.97
החיים שלי טובים יותר מאשר של
רוב הצעירים בגילי
2.35
1.06
2.57
0.83
שביעות רצון מהחיים
2.81
0.7
2.81
0.57
ט .תפיסת העתיד
הצגנו בפני הצעירות שורה של היגדים המתייחסת למצבים אפשריים בעתידן וביקשנו מהן לומר עד
כמה הן בטוחות או חושבות שכל אחד ממצבים אלו יתקיימו בעתידן .ההיגדים התייחסו לשורה של
תחומים ובהם השכלה ,הישגים כלכליים ומשפחתיים .התפלגות התשובות מופיעה בלוח 3ט.1
באופן כללי ניתן לראות מהלוח שרוב רובן של הצעירות מציגות גישה אופטימית לגבי עתידן ברוב
התחומים .למעשה ,מעל ל 90%-מהן הביעו הסכמה עם רוב רובם של ההיגדים החיוביים לגבי העתיד .גם
ההיגד שעליו הסכימו פחות צעירות מצביע על אופטימיות רבה ,שאולי אינה מבוססת על המציאות :מעל
ל 85%-מהצעירות הסכימו עם ההיגד שתהייה להן השכלה אקדמית ,למרות שחלק נכבד מהן לא סיימו את
הלימודים עם תעודת בגרות.
לוח 3ט :1התפלגות תפיסת העתיד ()N= 113
3
4
לא מסכים
מאד לא
מסכים
2
מסכים
%
1
מסכים מאד
ממוצע
ס.ת
61
62.2
1.46
.55
57.7
1.51
.58
1.57
.60
.69
N
%
N
%
N
%
N
העבודה שלי תספק
לי הזדמנויות
להרגיש גאה בעצמי
0
.0
3
3.1
34
34.7
אהיה מרוצה מחיי
0
.0
4
4.1
37
38.1
56
אשיג את מה שאני
רוצה לעשות בחיי
0
.0
5
5.1
40
40.8
53
54.1
תהיה לי דירה
בבעלותי
0
.0
11
11.3
33
34.0
53
54.6
1.59
תהיה לי עבודה
קבועה ויציבה
0
.0
5
5.1
48
49.0
45
45.9
1.59
.59
תהיה לי פרנסה
טובה
0
.0
8
8.2
42
42.9
48
49.0
1.63
.64
יהיו לי חברים
טובים
2
2.0
5
5.1
46
46.9
45
45.9
1.64
.68
114
3
לא מסכים
4
מאד לא
מסכים
1
מסכים מאד
2
מסכים
%
N
%
N
%
N
אנשים יבקשו עצה
והכוונה ממני
1
1.0
6
6.1
48
49.0
במקומות שבהם
אעבוד אתקדם
בדרגות
2
2.1
10
10.4
42
43.8
תהיה לי השכלה
אקדמית
7
7.1
6
6.1
ממוצע
ס.ת
43
43.9
1.71
.65
42
43.8
1.77
.74
1.59
.86
1.41
.37
N
42.9 42
%
43
43.9
מדד כולל לתפיסת
עתיד חיובית
הערה :נעשה קידוד מחדש כדי שהסולם יהיה זהה לסולם שבו נעשה שימוש בחלקים האחרים של המחקר
ערכנו השוואה לגבי תפיסות העתיד בין הנערות בסיכון לבין אלו מקבוצת העולות (לוח
3ט .)2מתוך ההשוואה ניתן ללמוד שלא נמצאו הבדלים ניכרים בין הקבוצות.
לוח 3ט :2ממוצעים וסטיות תקן של תפיסות עתיד לפי קבוצות המחקר
נערות בסיכון
()N= 51
נערות עולות
()N = 62
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
יהיו לי חברים טובים
1.64
.71
1.62
.66
תהיה לי דירה בבעלותי
1.70
.79
1.45
.57
תהיה לי עבודה קבועה ויציבה
1.67
.67
1.53
.50
במקומות שבהם אעבוד אתקדם בדרגות
1.55
.63
1.85
.80
תהיה לי פרנסה טובה
1.56
.72
1.62
.56
העבודה שלי תספק לי הזדמנויות להרגיש
גאה בעצמי
1.33
.52
1.47
.58
תהיה לי השכלה אקדמית
1.89
.91
1.66
.81
אנשים יבקשו עצה והכוונה ממני
1.62
.75
1.66
.55
אשיג את מה שאני רוצה לעשות בחיי
1.53
.63
1.49
.58
אהיה מרוצה מחיי
1.36
.57
1.55
.57
מדד כולל לתפיסת עתיד חיובית
1.59
.41
1.59
.34
הסולם = 1 :מסכים מאוד עד = 4מאוד לא מסכים
*** ( p < .001במבחני tלמתאמים בלתי תלויים)
** p < .01
* p < .05
115
י .תוכניות לעתיד
הצגנו לפני הבוגרות שאלות באשר לתוכניות שלהן בעתיד .מהתשובות שלהן עולה ש 88.5% -מהן
מתכננות להמשיך וללמוד .לשיעור דומה ( )91.5%יש תוכניות גם לעבוד .לגבי התוכניות להתנדב בעתיד
התשובות הן פחות חד-משמעיות .ראשית ,רק 77צעירות ענו על שאלה זו .מתוכן 42.9% ,אמרו שהן
מתכננות להתנדב 20.8% ,אמרו שאולי ,הן לא יודעות ,ו 36.4%אמרו שאינן מתכוונות להתנדב .בקרב
הנערות בסיכון שיעור הצעירות שאמרו בבירור שאינן מתכוונות להתנדב הוא גבוה יותר מאשר בקרב
הנערות העולות ( 51.5%לעומת .)25.0%
יא .הערכת הבוגרות את השפעת השירות עליהן
המרואיינות התבקשו להגיב לסדרה של היגדים שהציגו השפעות אפשריות שונות שיש לשירות
לאומי על המשתתפים בו ,והתבקשו לציין עד כמה כל היגד משקף את ההשפעה עליהן (לוח 3יא)1
לוח 3יא :1התפלגות הערכות ההשפעה של השירות הלאומי )(N=113
בכלל לא
במידה
מעטה
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
נתן לי הזדמנות להכיר
חברים חדשים
4
3.9
12
11.7
26
25.2
61
59.2
3.40
.84
נתן לי הזדמנות ללמוד על
מי אני ומה אני מסוגל
לעשות בחיים
3
2.9
9
8.7
38
36.9
53
51.5
3.37
.77
השירות הגביר את העניין
שלי לתרום לאנשים
אחרים
7
6.8
6
5.8
41
39.8
49
47.6
3.28
.86
אפשר לי להכיר אנשים
שהשפיעו לטובה על
החיים שלי
6
5.9
10
9.8
36
35.3
50
49.0
3.27
.87
עזר לי ללמוד להיות עובד
טוב יותר
4
3.8
11
10.6
44
42.3
45
43.3
3.25
.80
עזר לי להרגיש בטוח יותר
ביכולת שלי להתקדם
בחיים
8
7.7
15
14.4
30
28.8
51
49.0
3.19
.96
השירות הגביר את העניין
שלי להתנדב בעתיד
10
9.7
12
11.7
33
32.0
48
46.6
3.16
.98
עזר לי לראות שיש הרבה
אנשים טובים במדינה
11
10.5
13
12.4
37
35.2
44
41.9
3.09
.98
עזר לי לראות שיש הרבה
אנשי מקצוע שאפשר
לסמוך עליהם
7
6.7
23
22.1
30
28.8
44
42.3
3.07
.96
הגביר את הביטחון
העצמי שלי
13
12.5
16
15.4
26
25.0
49
47.1
3.07
1.06
116
בכלל לא
במידה
מעטה
במידה רבה
במידה רבה
מאד
N
%
N
%
N
%
N
%
ממוצע
ס.ת
בזכות זה שעשיתי שירות
לאומי קיבלתי מענקים
כספיים שעזרו לי
13
12.6
19
18.4
22
21.4
49
47.6
3.04
1.08
עזר לי בתוכניות שלי לגבי
המשך לימודים
21
20.4
19
18.4
26
25.2
37
35.9
2.77
1.15
עזר לי להכיר שירותים
חברתיים שיכולים לעזור
לי
19
18.3
24
23.1
29
27.9
32
30.8
2.71
1.09
עזר לי להחליט מה אני
רוצה לעשות בהמשך חיי
22
21.4
20
19.4
31
30.1
30
29.1
2.67
1.11
חיזק את הקשר שלי
למדינה
23
21.9
20
19.0
35
33.3
27
25.7
2.63
1.09
עזר לי להשלים השכלה
כך שאוכל להמשיך ללמוד
34
33.0
15
14.6
19
18.4
35
34.0
2.53
1.27
עזר לי או יעזור לי למצוא
עבודה המתאימה לי
27
26.0
21
20.2
37
35.6
19
18.3
2.46
1.07
חיזק את האמון שלי
במדינה
27
26.7
22
21.8
34
33.7
18
17.8
2.43
1.07
עזר לי לרכוש מקצוע
37
36.3
20
19.6
16
15.7
29
28.4
2.36
1.24
בגלל שעשיתי שירות
לאומי אנשים מתייחסים
אלי יותר בכבוד
39
37.9
14
13.6
27
26.2
23
22.3
2.33
1.20
השירות הגביר את הרצון
שלי להיות מעורב
בפעילות ציבורית או
פוליטית
39
37.9
24
23.3
21
20.4
19
18.4
2.19
1.14
חיזק את הקשר שלי עם
השכונה או הישוב שבו
אני גר
47
44.8
20
19.0
20
19.0
18
17.1
2.09
1.15
2.83
.56
מדד כולל
מהלוח עולה שיש מספר היגדים על ההשפעה של השירות הלאומי שהייתה לגביהם הסכמה רבה.
ההיגדים הבולטים שלגביהם כ 85% -מהמרואיינים הסכימו במידה רבה או במידה רבה מאוד היו קשורים
להזדמנות להכיר חברים חדשים ואנשים שהשפיעו לטובה על החיים שלהן ,להזדמנות ללמוד על עצמן ולמה
הן מסוגלות לעשות בחיים וגם ללמוד איך להיות עובדות טובות .יש לתת על הדעת על כך ש 87.4%-הסכימו
במידה רבה ורבה מאוד שהשירות הגביר את העניין שלהן לתרום לאנשים אחרים ו 78.6%-אמרו שהשירות
הלאומי הגביר את העניין שלהן להתנדב בעתיד.
לגבי חלק מההשפעות האפשריות והרצויות של השירות הלאומי היו יחסית רק מעט צעירות שציינו
שאמנם חשו השפעות אלו .בהקשר זה חשוב לציין שרק 36%מהמשיבות ציינו שהשירות הלאומי חיזק את
117
הקשר שלהן עם השכונה או היישוב שבו הן גרות ושיעור דומה ( )38.8%הסכימו במידה רבה או רבה מאוד
שהשירות הגביר את הרצון שלהן להיות מעורבות בפעילות ציבורית או פוליטית.
נראה שיש תחומים מסוימים שבהם התרומה הישירה של השירות הלאומי הורגשה במידה רבה רק
על ידי חלק מהמשיבות ,כמחציתן או אף פחות .בין היתר מסכימות 48.5%מהצעירות שבגלל שעשו שירות
לאומי אנשים מתייחסים אליהן יותר בכבוד 44.1% ,שהשירות עזר לרכוש מקצוע 53.9% ,שעזר להשלים
השכלה ,ו 58.7%-שעזר להכיר שירותים חברתיים שעזרו להם .חשוב להדגיש שייתכן בהחלט שלעתים
ההשפעות הן חליפיות -כלומר ,יש מי שהשירות סייע להן להשלים השכלה ואחרות לא נזקקו לכך וקיבלו
מהשירות תרומה אחרת ,ומשום כך שיעור ההסכמה עם כל אחד מההיגדים אינו גבוה.
לוח 3יא 2משווה בין שתי קבוצות הצעירות בסיכון .ניתן לראות שהצעירות שהשתתפו בקבוצת
העולות נוטות להעריך את ההשפעה של השירות עליהן יותר מאשר הצעירות בקבוצת הנערות בסיכון.
בולטת העובדה שהנערות העולות זיהו יותר השפעות בכל האמור לקשר שלהן למדינה ,לקשר שלהן עם
השכונה או הישוב ,לאמון שהן רוחשות למדינה ,השירות נתן להן הזדמנות להכיר חברים חדשים והגביר
את העניין שלהן להתנדב בעתיד .הנערות העולות גם נתרמו בתחום ההשכלה הרבה יותר מהנערות בסיכון.
ההערכה של הנערות בסיכון הייתה גבוהה יותר (אם כי לא באופן מובהק) רק בשני תחומים המשקפים אולי
את מצבן המיוחד' :בגלל שעשיתי שירות לאומי אנשים מתייחסים אלי יותר בכבוד' ו' -בזכות זה שעשיתי
שירות לאומי קיבלתי מענקים כספיים שעזרו לי'.
לוח 3יא :2ממוצעים וסטיות תקן של הערכות ההשפעה של השירות לפי קבוצות
נערות עולות
נערות בסיכון
()N =62
()N= 51
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
חיזק את הקשר שלי למדינה
2.27
1.14
**2.95
.97
חיזק את הקשר שלי עם השכונה
או הישוב שבו אני גר
1.83
1.18
*2.34
1.10
עזר לי לראות שיש הרבה אנשים
טובים במדינה
2.89
1.05
3.25
.87
עזר לי לראות שיש הרבה אנשי
מקצוע שאפשר לסמוך עליהם
3.00
1.02
3.13
.92
חיזק את האמון שלי במדינה
2.05
1.13
***2.73
.94
עזר לי להכיר שירותים חברתיים
שיכולים לעזור לי
2.67
1.17
2.71
1.04
עזר לי או יעזור לי למצוא עבודה
המתאימה לי
2.44
1.16
2.46
1.03
עזר לי ללמוד להיות עובד טוב יותר
3.20
.84
3.32
.77
עזר לי לרכוש מקצוע
2.36
1.35
2.43
1.16
עזר לי בתוכניות שלי לגבי המשך
לימודים
2.64
1.17
2.84
1.15
118
נערות בסיכון
()N= 51
נערות עולות
()N =62
ממוצע
סטיית תקן
ממוצע
סטיית תקן
עזר לי להשלים השכלה כך שאוכל
להמשיך ללמוד
1.84
1.19
***3.09
1.04
עזר לי להרגיש בטוח יותר ביכולת
שלי להתקדם בחיים
3.09
1.04
3.32
.86
הגביר את הביטחון העצמי שלי
2.84
1.19
3.25
.90
נתן לי הזדמנות ללמוד על מי אני
ומה אני מסוגל לעשות בחיים
3.36
.89
3.38
.68
נתן לי הזדמנות להכיר חברים
חדשים
3.11
1.02
**3.59
.63
איפשר לי להכיר אנשים שהשפיעו
לטובה על החיים שלי
3.16
.94
3.33
.82
בגלל שעשיתי שירות לאומי אנשים
מתייחסים אלי יותר בכבוד
2.57
1.21
2.20
1.18
עזר לי להחליט מה אני רוצה
לעשות בהמשך חיי
2.66
1.20
2.70
1.04
בזכות זה שעשיתי שירות לאומי
קיבלתי מענקים כספיים שעזרו לי
3.09
1.18
3.02
1.00
השירות הגביר את העניין שלי
לתרום לאנשים אחרים
3.20
1.00
3.38
.68
השירות הגביר את העניין שלי
להתנדב בעתיד
2.93
1.07
*3.34
.84
השירות הגביר את הרצון שלי
להיות מעורב בפעילות ציבורית או
פוליטית
2.02
1.11
2.30
1.14
מדד כולל להשפעה חיובית של
השירות
2.67
.69
**2.96
.40
* p < .05
** p < .01
*** ( p < .001במבחני tלמתאמים בלתי תלויים)
בשאלות הפתוחות הבוגרות התבקשו לתאר כיצד השירות השפיע על חייהן .רובן ציינו השפעה
חיובית של השירות:
תמיכה אישית בעת משברים אישיים" :לשנה שנייה הלכתי בזכות הצוות ,עודדו ,אמא נפטרה -תמכו ,עזרו
להרים ראש"; "רכזת הפרויקט הייתה מאד משמעותית -תמיד הבינה אותי ,אף פעם לא אמרה לי לא
כשהייתי צריכה ללכת הביתה לטפל באבא שלי ,נתנה לי ללמוד לבגרויות כשהייתי צריכה".
מפגש עם דמויות משמעותיות" :אחראי של השירות הלאומי דרך מרכז מעשה .העשייה שלו השפיעה עלי
להוציא אנשים מהפריפריה"( " ,אחד המלווים) נתן הרצאות מאד מעניינות -מודל לחיקוי ,עשה הרבה
דברים ,תרם הרבה ,השירות היה כיף .אם הפרויקט שלי לא היה מתפרק הייתי עושה עוד שנה"; " המנהל
של (העמותה) והאחראים שלי הם אלו שהש פיעו עליי ,ערכו הרבה שיחות איתי ,האמינו בנו ודחפו אותנו
להצליח .מאוד אכפת להם גם אחרי השירות מה קורה אתנו";
119
" אנשים שעבדתי איתם ,הרכזת בשנה שנייה"; " בשירות היה לנו פעם בשבוע מפגש עם צוות דרך הפרויקט
והייתה מישהי שהעבירה קורס על התמודדות בחיים והיא ממש דרבנה אותנו לא לוותר על מה שרוצים",
" הרכזת שלי השפיעה עליי מאוד -חיזוקים לגבי המקצוע ,לא לוותר על מה שרוצים ללמוד ולמשל הביאה
לנו סטודנטים שלומדים".
תרומה בתחום הלימודי המקצועי והכלכלי" :השירות לאומי נתן לנו להשלים בגרויות וזה תרם לי המון",
" בטח! המדריכה שלי בפרויקט הייתה מדברת אתנו על החיים ועל חסכון כלכלי ,ועד היום זה משפיע
עליי" " ,כן -הדברים שעשיתי כיוונו אותי למקצוע שאני לומדת ,וזה עוזר לי בלימודים ובאישיות".
קשר משמעותי עם האוכלוסייה עמה עבדו " :בעיקר המשפחות שעבדתי איתן"; " ההתמודדות עם
הנערים -כמו מראה בשבילי ,פאקים שלהם מוקצנים ,אצלי יותר קטנים הם התגמדו .למדתי איך להתמודד
איתם .בגלל העבודה איתם קל יותר לזהות אדם במצוקה שקרוב אלי ,יותר יכולה להכיל זאת ,יותר מכילה
את עצמי"; " הילדים עצמם -העבודה השפיעה בכך ששינתה לי תפיסות שהיו לי"; " הייתה ילדה שעזרתי
לה ,תמיד הייתה בוכה בגן ולא הסתדרה ,עכשיו מסתדרת והולכת לגן ברצון".
קשר משמעותי עם החברות בשירות " :החברות לשירות השפיעו עליי בצורה טובה .הגננת בגן נתנה לי
עצות טובות לחיים וגם ההתנדבות נתנה לי תחושה טובה"; " יש לפעמים השפעות קטנות .בעיקר מצד
החברות לשירות ,כמו שבתות שעשינו ביחד בדירה".
השפעה בהיבט הדתי " :הייתי במלגת יהדות -שנפגשים ויש הרצאות מעניינות על החיים והדת וזה עזר לי
מאוד"; " המפגשים של האורייתא זה היה הדבר שבכל השירות הכי משפיע ,מבחינה רוחנית ועיצוב
האישיות".
העצמה אישית ותרומה לסביבה" :לתרום יותר ,שינוי בתפיסה של החיים ,ראיית החיים"; " מאוד
משפיעים עליי ,השירות לאומי היה חווית ההצלחה הראשונה שלי בחיים ,בחיים לא התמדתי וסיימתי ושם
תמכו ודחפו אותי עד שסיימתי"; "אחת החוויות הכי טובות שהייתה לי בחיים".
במקביל לתגובות הרבות שהצביעו על השפעה חיובית ומשמעותית ,היו גם תגובות פחות חיוביות:
"אין השפעה כיום .ולא השפיעו במהלך השירות"; יש השפעה חיובית ושלילית .הגרעין תרם לי באופן אישי,
הרגשתי שנתרמתי ,נתן לי תחושה טובה לעזור .לפעמים יש השפעה שלילית לאנשים אחרים כמו הילדים
והיחס של הגננת לא היה טוב"; " לא השפיע עלי כלום ,אני השפעתי עליהם ,לא השפיעו עלי ,למדתי פה
ושם דברים בתחום העבודה שהייתי צריכה לעשות .לא למדתי כלום בתחום החיים האישיים שלי( .למדתי
מהנערות ,שה' ישמור איפה הם ואיפה אני)."...
בראיונות הפתוחים טענו חלקן כי לשירות לא הייתה השפעה על חייהן .חלק מהמשיבות הציגו
השפעה חיובית של השירות אך באופן מעט מסויג .הדברים שציינו התייחסו בעיקר להקניית הרגלי ומוסר
עבודה ,בחירה בתחום מקצועי מסוים .חלק מהמשיבות הציגו השפעה משמעותית של השירות גם ברמה
האישית ,למשל :הקמת משפחה:
" לא השפיע לדעתי"." קצת – מבחינת עבודה ,לקום בבוקר ,להיות אחראית ,להתנדב"."לא ברמה של שינוי משמעותי אבל כן ,זה השפיע .דברים כמו מוסר עבודה כי זו הייתה בעצם העבודההראשונה שלי".
" אני חושבת ללמוד חינוך מיוחד בעקבות השירות לאומי".111
" כן! למדתי על החיים ולמדתי על ילדים המון דברים .ע כשיו אני מקימה בית וזה לימד אותי והכין אותילעתיד .כל הנושאים הקשורים לחינוך ,לבית ספר ,לילדים ואפילו לעדה האתיופית לימדו אותי .למשל,
ההורים האתיופים לא היו מגיעים לאסיפות הורים בבי"ס מחוסר ידע .זה כאב מאוד לילד ,ולנו כמבוגרים
או כהורים זה נראה לא ממש משמעותי ,אבל לילד זה מאוד חשוב .זה לימד אותי את החשיבות של הדבר".
" בטח! בצורת חשיבה שלי – איך לגשת לאנשים ,איך להסתכל על אנשים ,גישה חדשה לחיים .ללמודלקבל ביקורת ,לק בל טעויות ,לא לקחת אותן למקום אישי אלא מקצועי ,להפריד את הרגש מהמקצועיות".
"רכשתי הרבה י דע בשירות בנושאים שונים .למשל קוסמטיקה וחסכון כלכלי שהביאו לנו לידע כללי"." ברור! עשיתי משהו ,תרמתי! זה מעודד אותי לעשות את זה עוד ,להמשיך ,זה כיף לתרום ,אפילו הדברהכי קטן בעולם .זה מחזק אותך .עוד לא סיימתי."...
" אני לא יודעת אם זה שינה לי את החיים אבל ברור שזה השפיע .למדתי המון .זה נתן לי ביטחון בעצמיוביכולות שלי ,ואני יודעת שעברתי את זה בעצמי ,לבד ,בידיים שלי."...
לסיכום הריאיון עם הבוגרות ביקשנו מהצעירות לאפיין את חווית השירות הלאומי שלהן64.8% :
אמרו שזו הייתה חוויה טובה מאוד 29.6% ,שזו הייתה חוויה טובה 4.6% ,שזו הייתה חוויה לא כל כך טובה
ורק צעירה אחת אמרה שזו לא הייתה חוויה טובה .לא היו הבדלים ניכרים בין הקבוצות.
הצעירות התבקשו לומר אם הן היו ממליצות למישהו שיתייעץ אתן האם להצטרף לשירות
הלאומי .הממצאים מוצגים בלוח 3יא .3ניתן לראות שרוב רובן של הצעירות היו ממליצות להצטרף לשירות
הלאומי .עם זאת ,בקרב הנערות בסיכון שיעור הממליצות הוא נמוך יותר (.)x(2)= 6.50, p < .05
לוח 3יא :3המלצה להצטרף לשירות הלאומי לפי קבוצות ()N = 102
נערות בסיכון
נערות עולות
()N = 46
()N = 56
N
%
N
%
כן
4.
3313
03
..13
לא בטוח
0
.01.
0
0
לא
4
314
4
41.
3.
.00
0.
.00
מניתוח התשובות לשאלות הפתוחות עולה כי כל המשתתפות ממליצות על הצטרפות לשירות למעט
שלוש שהתבטאו נגד השירות במידה כזו או אחרת .הממליצות התייחסו לתרומת השירות במגוון היבטים:
צמיחה אישית מתוך תרומה לאחרים " :זה טוב לתרום ועוזר ושווה לעשות את זה" " ,זה מספק ויותר
מאשר צבא כי יש את החלק של הקהילה" " ,זה עניין של שליחות של הבן אדם ,מי שיכול לתרום לחברה
ולקהילה – שילך"" ,בעיקר בשביל עצמי ,מאוד מבגר ומשפיע על הסביבה"" ,יציאה לעולם האמיתי ,נותן
לך ביטחון ועצמאות .עזרה לאחרים עוזרת גם לך"" .כי אתה תורם באמת במה שאתה רוצה לעשות .תורם
המון לנפש -כשאת גורמת למישהו אחר לשמחת חיים אז גם את מקבלת כפול ,מתגמל" " ,כי זו הייתה
111
חוו יה עוצמתית בשבילי כשנותנים משהו בלי לרצות לקבל זה מוציא מאנשים דברים אחרים ,זה עושה טוב
גם לי וגם לסביבה ,להתפתחות האישית שלי"" ,לתרום למדינה ולהיות מעורבת בחברה"" ,נותן להכיר את
האישיות ובונה אישיות"" ,זה מקום שיכול לתרום בצורה מאוד חיובית ומבוקרת ולמצות את הכישרונות
ע"י עזרה לאחרים"" ,שירות לאומי זה חתיכת חוויה .שנה שלמה -עצמאות ,בלי הורים ,משכורת תורמת
מגלה על עצמך הרבה דברים ואין אבא ואמא שיעזרו ואיך מתנהלים ,התנהלות כספית נכונה".
חיים חברתיים" :אהבתי את החברה ואת הסדנאות שהיו"" ,היכרות וקשרים עם אנשים חדשים ,עזרתי
להם".
היבטים תעסוקתיים..." :והשירות מלמד אותך ומעניק לך ניסיון תעסוקתי ומה שאתה רוצה לעשות
בחיים ,זה גם פותח לך דלתות".
העשרה" :זה שווה .שנה של חוויות ועולם אחר לגמרי -אי אפשר לעשות זאת באזרחות .אם מוצאים לאדם
מקום להתנדב ,אין מה להשוות ,מקבלים פידבקים"" ,אני רוצה שילמדו מה שלמדתי בעצמי".
השירות הלאומי מול הצבאי" :זה גם נוחות ביחס לצבא ,יותר בחירה מרצון ,האדם עושה מה שרוצה ולא
מכריחים אותו"" ,זה טוב ואת שומרת על עצמך יותר מבצבא" " ,יד חופשית לא כמו בצבא .צוות שעוזר
ומבין"" ,עדיף להתגייס -זה הכי טוב אבל אם לא אז שירות לאומי" " ,גם צבא זה טוב ,זה בערך אותו דבר
כמו צבא אבל נראה לי שבצבא יותר מתפתחים".
דת " :זה מחזק מבחינה דתית ,אני אהבתי לקום כל בוקר עם חיוך ולעשות שירות לאומי ,היה לי טוב
ושמחתי לשרת"" ,לעשות מצוות ולעזור לאנשים ,וגם לעזור לעצמך .מבין על העולם יותר .צעד אחד לפני
העולם האמיתי" " ,מאפשר לבנות לשמור על הצניעות .לבנים הייתי ממליצה ללכת לשירות צבאי".
נוחות" :אתה עושה את מה שאתה אוהב ,יש גיוון ואין בוסים על הראש".
מקום השירות" :המקום שבו הייתי ,נתן לי 99%מהכל ,תרמו לי ועזרו לי המון בשירות לאומי".
אף במסגרת הראיונות הפתוחים נשאלו הצעירות האם היו ממליצות לאחרים להצטרף לשירות.
מרבית המשיבות השיבו כי ימליצו על הצטרפות לשירות .עם זאת ,הן הדגישו כי חשוב לעשות שירות
במקום שיאפשר הגשמה עצמית ,למידה והבאת תועלת .המשיבות התייחסו גם לחסרונות השירות:
שמרנות ומסגרת סגורה ("חממה").
"כן ,כי זה תורם". "תלוי; באופן כללי אני ממליצה ,אבל במקומות שאפשר יותר להגשים את עצמך ,להבין דברים ,להביאתועלת ולעזור באמת .שירות לאומי הוא יותר שמרני ,זה לא מתאים לכולם .זה מצד אחד יכול לפתוח
דלתות אבל מצד שני צבא יותר מחזק אותך ונותן לך לראות עולם .שניהם עם אותה המטרה אבל שירות
לאומי יותר רך ,פחות נוקשה".
"כן .המלצתי גם לכמה חברות שקיבלו פטור מהצבא .מי שקיבל פטור עדיף לו לעשות שירות לאומי מאשרלא לעשות כלום .מלכתחילה ,אם אין פטור – אז כל אחד מה שהוא מחליט .אני לא יודעת מה זה צבא ,לא
חשבתי להתגייס בגלל המשפחה ,החברה ,הבית ועצמי".
"כן! אחיות שלי עושות צבא ומאוד קשה להן .שירות לאומי יותר קל ,יש יותר גמישות בשעות ומכלבחינה .ש"ל יותר טוב מהצבא .כמובן שזה תלוי גם במקום – יש בנות שלא נהנו".
"לחלוטין ,לחלוטין ,לחלוטין .אם הבן אדם מרגיש שיש לו מה לתרום בצבא שיהיה משמעותי אזשיתגייס .אבל אם הוא רוצה לעשות משהו משמעותי באמת ולעבור תהליך התבגרות ועם צוות תומך
שרואה אותך כבנ"א -עד הסוף מנטורינג .אחת התוכניות המדהימות שקיימות".
112
" כן ,אני חושבת שזה יותר עדיף מצבא ,יותר מתאים לבחורה .עם שירות לאומי אפשר להרחיב ,מקבליםתעודה על ניסיון בתחום שבו עבדנו .את תורמת לק הילה ,מרגישה שעושה דברים בצורה מעשית ,שזה עושה
לך משהו".
בנוסף ,במסגרת השאלות הפתוחות נשאלו המשרתות באשר לרצונן להמשך קשר עם גורמים
מהשירות .מרביתן הביעו רצון להמשך קשר ואף הביעו התלהבות ועניין ("זה מעולה להמשיך ,לעזור
לחדשים להתאקלם") .מיעוט הסתייג מהמשך קשר ("לא חושבת שזה רעיון טוב ,לא תמיד זה מתאים").
במסגרת הראיונות הפתוחים נשאלו הצעירות האם היו מעוניינות בהמשך קשר עם מסגרת
השירות ,בדגש על השתלמויות ,ימי עיון וכדומה .מספר צעירות ציינו כי קיימת תוכנית להמשך קשר
במקום השירות שלהן.
" -לנו יש תוכנית המשך ,מי שלמשל לא מצאה עבודה או לא יודעת מה ללמוד אז עוזרים לה .אני לא צריכה
את זה".
"במנטורינג יש כל הזמן קשר .יש קורסים חדשים כל הזמן". " -בשירות שלי ...אנחנו נפגשות עם הרכזת כל כמה זמן ,למשל בחנוכה האחרון נפגשנו וזה מאוד מחזק
אחד את השני".
אחרות הביעו נכונות והתלהבות לאפשרות של המשך קשר עם השירות" :כל מה שקשור בחוויה של
השירות הלאומי ,ברור ששום דבר לא יהיה כמו השירות עצמו אבל אני כן רוצה לחזור ולשמוע .כל קבוצה
שהשאירה בך חותם אתה משתייך אליה וזה לא מובן מאליו" ," .ממש מעולה! אני ממש בעד ,וזה צריך
להיות הדדי – גם מהצד שלנו וגם מהצד של השירות" .צעירה אחת הביעה תחושה כי ההצעה הזו הועלתה
מאוחר מדי" :יכול להיות שכן ,למרות שהיום זה כבר לא ממש רלוונטי .בעבר מיד אחרי השירות היה
מעניין אותי לשמוע על נושאים כמו – הכוונה ,מציאת עבודה ,בחירת תחום לימודים".
צעירות רבות העלו רעיונות לתכנים במפגשים מהסוג הזה כגון :הכוונה למציאת עבודה ,הכוונה
לבחירת תחום לימודים ,מידע על חוקים וזכויות שרלוונטיים לצעירים ,איך לשלב לימודים ועבודה ביחד,
העתיד לאחר סיום התואר ,יציאה לחיים האמיתיים ,עבודה דרך השירות לאומי בזמן הלימודים
והשתלמויות בתחומים שונים כגון חינוך מיוחד ,עבודה עם ילדים ונוער בסיכון ,פסיכולוגיה וטיפול,
מנהיגות ,רפואה .אחרות הביעו נכונות להגיע למפגשים מטעם מסגרת השירות ,אולם התקשו לציין נושאים
אפשריים למפגשים אלו.
הצעירות נשאלו גם האם היו בקשר עם גורמים הקשורים לשירות מאז סיומו .צעירות רבות ציינו
כי הן בקשר עם לפחות אחד מהגורמים :רכזת השירות ,הצוות במקום השירות ועם החברות בשירות" :אני
בקשר עם הרכזת ,הצוות והמתרגלת .טלפונים ,התכתבויות .אני פונה אליהם כשיש לי בעיה" " ,אני בקשר
עם הגננת של הגן ...טלפונים מידי פעם ולפעמים אני מבקרת בגן .כשיש לי בעיות אני עדיין פונה אליה,".
"אני גם בקשר עם המנהל של (שם העמותה) .הם עוזרים לי .הם לא עוזבים אותך ,עושים פגישות כדי
לבדוק מה התוכניות שלי לעתיד ,מה ללמוד" ,".אני בקשר עם הבנות משנה א' ,חברות ממש טובות".
חלקן ציינו כי יש להן קשר מסוים עם השירות הלאומי ,אך הן היו מעניינות לחזקו או להרחיבו
לגורמים נוספים" :כן ,בקשר עם חברות מהשירות...הייתי מחדשת את הקשר עם אנשים שעזרו לי במהלך
השירות"" ,הייתי רוצה להיות בקשר עם עוד בנות שירות שלא יצא לי לפגוש או לדבר איתן" .אחרות ציינו
כי שמרו על קשר עם גורמים שונים בשירות בסמוך לסיום השירות ,אולם הקשר התרופף או ניתק עם
113
הזמן" :זה היה תקופה מסוימת אחרי שסיימתי ודעך ...לא הייתי רוצה לחדש את הקשר עם הגן כי הילדים
כבר התחלפו אבל עם המעון כן " ,".התנתק הקשר ,בגלל שלא התראינו ולא היה לנו על מה לדבר כבר".
מעטו ת ציינו כי אינן בקשר וכי היו מעוניינות בהמשך קשר ,חלקו ציינו כי הן מתקשות למצוא פנאי
לכך" :הייתי רוצה להיות בקשר עם צוות בית הספר"" ,לא הייתי בקשר אבל למה לא? הייתי רוצה,".
"הלוואי!!! אני רוצה מאוד להיות איתם בקשר ,אבל מפאת חוסר זמן לא ביקרתי את הילדים ואת הצוות
עדיין".
צעירות לא מעטות התנגדו להמשך קשר והביעו תחושה של מיצוי הקשר מול הגורמים בשירות
הלאומי" :אני אישית לא הייתי רוצה כי כבר מיציתי ,אבל אולי זה יתאים לאחרים" " ,זה היה פרק בחיים
וזהו ,נגמר ,עכשיו זה כבר לא רלוונטי"" ,התקדמתי מאז השירות ,זה לא כל כך חשוב לי ולא הייתי רוצה
לשמור על קשר" .צעירה אחת ציינה ניתוק הקשר על רקע תחושת פגיעה שחוותה" :לא הייתי בקשר .ביום
האחרון שהייתי שם לא הרגשתי טוב ולא התייחסו אליי אז פשוט הלכתי ,ואז המנהלת והרכזת נזפו בי שזה
לא היה בסדר".
הצעירות התבקשו גם לציין המלצות והצעות לשירות הלאומי-אזרחי .להלן עיקרי הדברים שעלו:
לגוון את העשייה" :לפתוח יותר אופציות-לא רק בתי ספר וגנים ואופציות יותר אטרקטיביות מצומצמות
למספר קטן של בנות מדריכות טיולים ,מוזיאונים וכו' -יותר תקנים ליותר בנות ואפשרות לשירות לאומי
בחו"ל בשנה ראשונה"
מתן אינפורמציה מוקדמת" :כדאי לספר יותר על מגוון תוכניות ואפשרויות שקיימות בשירות לאומי.
לחשוף לכל האפשרויות כי יש הרבה אנשים שלא מודעים לזה .אני לא ידעתי על הרבה דברים וגיליתי
אותם מאוחר מדיי כמו קורס מזכירות"
להתאים את מקום השירות" :חשוב להתאים את מקום ההתנדבות למי שעושה וצריך אנשים מקצועיים
שיכוונו".
לשפר את התנאים ולהשוותם למשרתים בצבא " :הכסף שמקבלים בשירות אינו מספיק"; " הנסיעות הן
רק עבור בינעירוני ,על נסיעות בתוך העיר לא מקבלים החזר .היחס לא שווה כמו למי שעושה צבא",
"להתייחס לבנות שירות בעניין המגורים .נותנות הרבה ומקבלות מעט .קיבלנו דירה ריקה ומלוכלכת .היו
צריכים לדאוג לריהוט ולניקיון .יש דירות טובות ורעות .צריך יחס שווה לכולם".
להוסיף פעילויות העשרה ופנאי" :גיבושים ,מפגשים ,טיולים פעם-פעמיים בשנה"
הכשרה והכוונה מקצועית ולימודית" :הכוונה ועזרה לעולם העבודה ,קורסים מקצועיים עם תעודות,
לימודים"
תמיכה כלכלית" :לדאוג לדיור למשרתים באותו עיר" ,מענקים.
למנוע התנדבות בסביבה לא ראויה ומסוכנת " :מה שהיה לי -לא בדקו את המקום שהיינו ,היה בשבילנו
טראומה! היה פעם אחת כמעט אונס וזה מאוד מפחיד ,צריך לבדוק לפני" " ,השכונה שבה התנדבתי הייתה
מסוכנת וזה לא היה נעים לנו ,צריך לבדוק לפני" ,"..לשפר ולעקוב לאן שולחים את הבנות .בעיות של
ניצול ,עומס נפשי וכדומה".
לשפר את עבודת אנשי המקצוע " :בשנה א' הרכזת הייתה חדשה ולא טובה ,לא מילאה את תפקידה .כדאי
לבדוק אותן טוב לפני שמקבלים כי חלק לא מתאימות"; " לבדוק את הגננות בגנים וגם את היחס שלהן
כלפי הבנות והילדים ,לפעמים הוא לא טוב"; " צריך לבקר ולפקח על מקומות ,נגיד ועדה שעוברת פעם
בשנה בכל מקום ותדבר עם הבנות שירות ,הם לא באמת יודעים מה קורה שם".
114
פגישות מחזור ,המשך תמיכה" :צריך ימי עיון ומפגשי מחזור ,כשעזבנו הרגשנו אבודים אז שיהיה מישהו
שיהיה איתך בקשר כשיוצאים לעולם ,שיעזרו בהתאקלמות באזרחות".
במסגרת הראיונות הפתוחים נשאלו הצעירות גם כן באשר לרעיונות לשיפור השירות .מרואיינות
רבות נמנעו ממתן תשובה לשאלה זו .מהתשובות שהתקבלו עלתה בקשתן של צעירות לתשומת לב הצוות:
למניעת ניצולן במקום השירות" :חשוב שהרכזות ישימו לב שהשעות שעושים זה מה שצריך ולא יותר כי זה
ממש שוחק וזה נורא נורא קשה ...וחבל -כי זה מונע ממך לתת את הטוב ביותר ,כשעייפים" ,".בתחילת
שנה ,הסייעת ניסתה להלביש עליי לקשט את הכיתה במקומה ואני לא הסכמתי ,לא בשביל זה באתי! לא
כולם יודעות לעמוד על שלהן ולהיות אסרטיביות".
למנוע פגיעה בזכויות שלהן" :בגלל שהתוכנית של השירות התחילה באיחור של 3חודשים אז לא עשיתי 24
חודשים של שירות ולא הייתה לי הזדמנות להשלים .אלא אם כן ,אני משלימה בלי לקבל משכורת ובלי
דירה .אז לא רציתי ,ועכשיו לא מקבלים אותי לעבודה מועדפת וזה מעצבן".
להיות קשובים למצוקות רגשיות ולצרכי הבנות" :בנות שירות זקוקות להרבה הקשבה ,יותר יחס אישי
מצד השירות .זו עבודה מפרכת ,למרות שהיא מוגדרת כהתנדבות " ,".הרכזת צריכה להיות כמו אמא ,אבל
לא כולן עושות את התפקיד .לא לכולן אפשר לפנות ויש כאלה שלא אכפת להן .אני הסתדרתי " ,"...בשירות
אתה מתנתק מהחיים שלך ויוצא לחיים אחרים ,אתה לא יודע לקראת מה אתה הולך ולכן הרכזת צריכה
להיות שם ולהתעניין ,אם יש משהו לא טוב או קשיים לשאול מה קורה ...אצלי היא הייתה טובה" " ,רצוי
שינסו להיכנס לתוך הנעליים שלנו ולא להסתכל מלמעלה ,לא להתנשא" ,".צריך יותר תשומת לב לפרטים,
בנות שנופלות בין הכיסאות ,למשל כמו במקרה שלי – יכולתי אחרי חודשיים וחצי לסיים את זה וזהו,
לצאת עם תחושה לא טובה אבל הסתדרתי בסוף" ," .לדעתי צריך לתת יום אחד בשבוע חופש לבת שירות
כדי לעשות סידורים ואפילו מנוחה ,כדי שתהיה יותר מוטיבציה לחזור לעבודה .זה קשה – גם בבוקר וגם
אחר הצהריים וזה מאוד מעייף ואין לך אפשרות לישון".
בטיחות באזור המגורים" :המיקום שגרנו בו היה לא בטוח; היו פריצות ,מתחת לבניין ישבו
אלכוהוליסטים .זה לא היה נעים וצריך לשים לב".
הכוונה לפני השירות" :הייתי ממליצה לעשות הכוונה לפני השירות לאומי .שבאמת בנות יגיעו למקומות
שמתאימים לשני הצדדים .זה גיל מבולבל ,אתה לא ממש יודע מה אתה רוצה וצריך שמישהו מקצועי ,כמו
מאבחן ,יכוון אותך ויפרט לך מה כולל כל תפקיד ,שמישהו יעזור לך .זה גם ימנע נשירה בהמשך".
המלצה לפעילויות במהלך השירות" :ברוב השירות לאומי יש אורייתות ,לדעתי עדיף להשקיע בכישורי
חיים מאשר בלימודי תורה".
צוינו גם חוויות חיוביות ביניהם תחושות הנאה ,סיפוק ,כבוד והכרת תודה שחשו הצעירות מצד
מקום השירות.
כמו גם המלצות לנכנסים לשירות" :למי שהולך לעשות שירות לאומי ,שילכו ליהנות ,ללמוד המון ולהיות
חלק .זו הרגשה טובה " ,"...הייתי ממליצה לקחת תחום שאתה אוהב ,המקום ,המסגרת של השירות.
להיות בקשר עם הרכזת ולספר על דברים ,לא לשמור לעצמך" ,".כדאי ללכת לתחום שמעניין אותך".
115
פרק :4השוואה בין קבוצות לאורך זמן
בכל אחד מהפרקים הקודמים ,הצגנו את הממצאים בנקודת זמן מסוימת -בעת הכניסה לשירות ,לקראת
סיומו ,ולאחר סיום השירות .הפרק הנוכחי מסכם את ההשוואות שערכנו בין הממצאים שהתקבלו בכל
אחת מנקודות הזמן ,ובהשוואה בין כל הקבוצות .המטרה היא להתמקד במדדים המסכמים בכל תחום
ולבחון :א .האם יש הבדלים לאורך זמן; ב .האם יש הבדלים בין שלוש הקבוצות שנבחנו (נערות בסיכון,
נערות עולות וקבוצת ההשוואה של צעירות בשירות הלאומי הרגיל) .ג .האם ההבדלים לאורך הזמן שונים
בין הקבוצות שנבדקו (אינטראקציה בין עיתוי הבדיקה לבין הקבוצות) .הלוחות המציגים את הממצאים
באופן מפורט מופיעים בנספח ב'.
נחזור ונדגיש שהמחקר הנוכחי לא עקב אחר קבוצה של צעירות לאורך זמן ,אלא השווה בין קבוצות
שונות שנמצאו בנקודות זמן שונות בתהליך; משום כך ייתכנו הבדלים הנובעים מאופי הקבוצות ולאו
דווקא מההשפעות של ההשתתפות בשירות הלאומי .כמו כן ,לדברי אנשי הצוות המלווים ,ייתכן שהמדידה
של הצעירות לקראת סיום ההשתתפות בתוכנית שיקפה במידה רבה את החששות וההתמודדות שלהן
לקראת סיום התוכנית והיציאה לחיים העצמאיים ללא תמיכת צוות התוכנית ,ובכך אולי הצביעה על
הישגים נמוכים מאלו שהגיעו אליהן בפועל .אין לנו דרך לבדוק פרשנות זו של הממצאים.
שירות משמעותי
על מנת לבחון האם יש הבדלים בין הקבוצות ובין נקודות הזמן השונות (בהתחלת השירות ,לקראת
סיום השירות ,ולאחריו) בתפיסת השירות כמשמעותי ,נערך ניתוח שונות דו כיווני (קבוצה Xעיתוי).
הניתוח העלה כי יש הבדל מובהק בין המתחילות ,המסיימות והבוגרות באשר לתפיסת השירות כמשמעותי
.F(2, 718)=16.66, p<0.001ממבחן Post Hocשל Scheffeעולה כי תפיסת השירות כמשמעותי בקרב
הבוגרות ( )M=3.51, S.D.= 0.41גבוהה יותר באופן מובהק מאשר זו של קבוצת המתחילות ( M=3.39,
)S.D.= 0.39ומשל הצעירות על סף סיום השירות ) .)M=3.36, S.D.=0.56הניתוח העלה עוד כי קיים
הבדל מובהק בין קבוצת הנערות בסיכון ,הנערות העולות וקבוצת ההשוואה באשר לתפיסת השירות
כמשמעותי .F(2, 718)=40.45, p<0.001ממבחן Post Hocשל Scheffeעולה כי תפיסת השירות
כמשמעותי נמוכה יותר בקבוצת הנערות בסיכון ( )M=3.21, S.D.=0.55לעומת קבוצת הנערות העולות
( )M=3.45, S.D.=0.41וקבוצת ההשוואה (.)M=3.52, S.D.=0.39
נמצאה אינטראקציה מובהקת בין ההשתייכות לקבוצה לבין נקודת הזמן שבה נבחנה משמעות
השירות .F(3, 718)=14.24, p<0.001מבחינת הממצאים עולה שהמקור לאינטראקציה הוא שדפוס
השינוי לאורך זמן היה שונה בין הקבוצות -בקרב קבוצת הנערות בסיכון הייתה ירידה ניכרת בתפיסת
משמעות השירות בין הכניסה לשירות לבין המצב לקראת סיומו .לעומת זאת ,הירידה הייתה מתונה
בהרבה בקרב הנערות העולות .בקרב קבוצת ההשוואה לעומת זאת ,יש דווקא עליה מתונה בתפיסת
המשמעות של השירות בין תחילת השירות לבין המצב לקראת סיומו (לא הייתה לנו קבוצת השוואה של
בוגרות).
116
הערכת הצוות
ערכנו ניתוח שונות דו כיווני (קבוצה Xעיתוי) כדי לבחון האם יש הבדלים בין הקבוצות ובין
נקודות הזמן השונות (לקראת סיום השירות ולאחריו) .הניתוח לא העלה הבדלים מובהקים בין הקבוצות
בכל האמור להערכת הצוות ,F(2 ,403)=.80 , n.s.נקודות הזמן F(1, 403)=.09, n.s.ובאשר
לאינטראקציה בין הקבוצה לעיתוי .F(1, 403)=2.63 , n.s.
שייכות לקהילה
רצינו לבחון האם יש הבדלים בין הקבוצות ובין נקודות הזמן השונות (בהתחלת השירות ולקראת
סיום השירות) בתחושת השייכות לקהילה ,ולשם כך ערכנו ניתוח שונות דו כיווני (קבוצה Xעיתוי) .הניתוח
העלה כי יש הבדל מובהק בין הצעירות המתחילות את השירות לבין המסיימות באשר לתפיסת השירות
כמשמעותי .F(1, 607)=5.44, p<0.05תחושת השייכות לקהילה נמוכה יותר בקרב הקבוצה לקראת סיום
השירות ( )M=2.42, S.D.=0.71בהשוואה לקבוצה שמצויה בתחילתו ) .)M=2.52, S.D.=0.69הניתוח
העלה עוד כי קיים הבדל מובהק בין הקבוצות (נערות בסיכון ,נערות עולות וקבוצת ההשוואה) באשר
לתפיסת השירות כמשמעותי .F(2, 607)= 14.67, p<0.001ממבחן Post Hocשל Scheffeעולה כי
תחושת השייכות לקהילה גבוהה יותר בקרב קבוצת ההשוואה ( )M=2.62, S.D.=.65לעומת קבוצת
הנערות בסיכון ( )M=2.28, S.D=0.76וקבוצת הנערות העולות ( .)M=2.43, S.D.=0.66לא נמצאה
אינטראקציה מובהקת בין ההשתייכות לקבוצה לבין נקודת הזמן שבו נבחנה תחושת השייכות לקהילה
.F(2, 607)=.189, n.s.
מנהיגות
על מנת לבחון האם יש הבדלים בין הקבוצות ובין נקודות הזמן השונות (בהתחלת השירות ולקראת
סיומו) בתפיסת המנהיגות של הצעירות ,נערך ניתוח שונות דו כיווני (קבוצה Xעיתוי) .הניתוח לא העלה
הבדלים מובהקים בין הקבוצות ,F(2 ,612)=.2.11, n.s.נקודות הזמן F(1, 612)=.00 , n.s.ובאשר
לאינטראקציה בין הקבוצה לעיתוי .F(2, 612)=1.37, n.s.
דימוי עצמי
ערכנו ניתוח שונות דו כיווני (קבוצה Xעיתוי) במטרה לזהות האם יש הבדלים בין הקבוצות ובין
נקודות הזמן השונות (בהתחלת השירות ,לקראת סיום השירות ,ולאחריו) בתחושת הדימוי העצמי .הניתוח
העלה כי יש הבדל מובהק בין המתחילות ,המסיימות והבוגרות באשר לתפיסת הדימוי העצמי
.F(2, 714)=16.96, p<0.001ממבחן Post Hocשל Scheffeעולה כי הדימוי העצמי בקרב הבוגרות
( )M=3.42, S.D=0.44גבוה באופן מובהק משל שתי הקבוצות האחרות וכי הדימוי העצמי של קבוצת
המתחילות ( )M=3.25, S.D.=0.44גבוה באופן מובהק מהדימוי העצמי של קבוצת הצעירות על סף סיום
השירות ( .)M=3.12, S.D.=0.51הניתוח העלה עוד כי קיים הבדל מובהק בין קבוצת הנערות בסיכון,
הנערות העולות וקבוצת ההשוואה באשר לתפיסת הדימוי העצמי .F(2,714)=14.68, p<0.001ממבחן
Post Hocשל Scheffeעולה כי הדימוי העצמי בקרב הצעירות העולות ) )M=3.37, S.D.=0.38גבוה יותר
117
מהדימוי העצמי של קבוצת ההשוואה ( )M=3.20, S.D.=0.42ומזה של קבוצת הנערות בסיכון ( M=3.12,
.)S.D.=0.58
נמצאה גם אינטראקציה מובהקת בין ההשתייכות לקבוצה לבין נקודת הזמן שבה נבחנה תפיסת
הדימוי העצמי .F(3, 714)=8.30, p<0.001בבדיקה נמצא שהמקור לאינטראקציה הוא שדפוס השינוי
לאורך זמן ועוצמת השינוי שונים בין הקבוצות -בקרב קבוצת הנערות בסיכון הייתה ירידה חדה בתפיסת
הדימוי העצמי בקרב הצעירות על סף סיום ועליה חדה בתחושת הדימוי העצמי בקרב הבוגרות .לעומת
זאת ,בקרב הנערות העולות כמעט ולא היה הבדל בין הדימוי העצמי בתחילת השירות ובסיומו ,אולם ישנה
עליה בדימוי העצמי של הבוגרות .לעומתן ,בקבוצת ההשוואה ישנה ירידה מתונה בין הכניסה לשירות לבין
המצב לקראת סיומו (כזכור ,לא הייתה לנו קבוצת השוואה של בוגרות).
שביעות רצון מהחיים
על מנת לבחון האם יש הבדלים בין הקבוצות ובין נקודות הזמן השונות (בהתחלת השירות ,לקראת
סיום השירות ,ולאחריו) בשביעות הרצון מהחיים ,נערך ניתוח שונות דו כיווני (קבוצה Xעיתוי) .הניתוח
העלה כי אין הבדל מובהק בין המתחילות ,המסיימות והבוגרות באשר לשביעות הרצון מהחיים
.F(2, 711)=2.79, n.s.לעומת זאת ,הניתוח העלה כי קיים הבדל מובהק בין קבוצת הנערות בסיכון,
הנערות העולות וקבוצת ההשוואה באשר לשביעות הרצון מהחיים .F(2,711)=35.11, p<0.001ממבחן
Post Hocשל Scheffeעולה כי שביעות הרצון מהחיים בקרב קבוצת ההשוואה ))M=3.08, S.D.=0.47
גבוהה מזו של קבוצת הנערות העולות ) )M=2.81, S.D.=0.49ומזו של קבוצת הנערות בסיכון ( M=2.68,
.)S.D.=0.65לא נמצאה אינטראקציה מובהקת בין ההשתייכות לקבוצה לבין נקודת הזמן שבה נבחנה
שביעות הרצון מהחיים .F(3, 711)=1.75, n.s.
תחושת שליטה
בדקנו ,האם יש הבדלים בין הקבוצות ובין נקודות הזמן השונות (בהתחלת השירות ולקראת סיום
השירות) באשר לתחושת השליטה בעתיד ובגורל ,באמצעות ניתוח שונות דו כיווני (קבוצה Xעיתוי).
הניתוח העלה כי יש הבדל מובהק בין קבוצות המתחילות והצעירות על סף סיום השירות באשר לתחושת
השליטה .F(1, 601)=7.71, p=0.01תחושת השליטה בקרב הנכנסות לשירות ()M=3.93, S.D.=0.71
גבוהה באופן מובהק מזו של הצעירות על סף סיום השירות .)M=3.80,) S.D.=0.74הניתוח העלה עוד כי
קיים הבדל מובהק בין הקבוצות באשר לתחושת השליטה .F(2, 601)=14.338, p<0.001ממבחן Post
Hocשל Scheffeעולה כי קבוצת ההשוואה ) )M=4.00, S.D.=0.61הינה בעלת תחושת שליטה חזקה יותר
באופן מובהק מזו של קבוצת הנערות בסיכון ).)M=3.67, S.D.=0.87
כמו כן ,נמצאה אינטראקציה מובהקת בין ההשתייכות לקבוצה לבין נקודת הזמן שבה נבחנה
תחושת השליטה .F(1,601)=5.69, p<0.01מבחינת הממצאים עולה שהמקור לאינטראקציה הוא שדפוס
השינוי לאורך ז מן היה שונה בנקודות הזמן של הכניסה לשירות ולקראת סיומו (משתנה זה לא נבחן בקרב
קבוצת בוגרות) -בקרב קבוצת הנערות בסיכון הייתה ירידה חדה בתחושת השליטה בקרב קבוצת הצעירות
על סף סיום .לעומת זאת ,בקרב הנערות העולות כמעט ולא היה הבדל בין תחושת השליטה בתחילת
השירות ובסיומו כך גם בקרב הצעירות בקבוצת ההשוואה.
118
תפיסת עתיד
על מנת לבחון האם יש הבדלים בין הקבוצות ובין נקודות הזמן השונות (בהתחלת השירות ,לקראת סיום
השירות ,ולאחריו) באשר לתפיסת העתיד ,נערך ניתוח שונות דו כיווני (קבוצה Xעיתוי) .הניתוח העלה כי
אין הבדל מובהק בין המתחילות ,המסיימות והבוגרות באשר לתפיסת העתיד .F(2,702)=2.24, n.s.
הניתוח העלה עוד כי קיים הבדל מובהק בין קבוצת הנערות בסיכון ,הנערות העולות וקבוצת ההשוואה
באשר לתפיסת העתיד .F(2,702)=9.48, p<0.001ממבחן Post Hocשל Scheffeעולה כי קבוצת הנערות
העולות ) )M=1.56, S.D.=0.35הינה בעלת תפיסת עתיד חיובית במובהק מאשר שתי הקבוצות האחרות.
כמו כן ,קבוצת ההשוואה ) )M=1.66, S.D.=0.30הינה בעלת תפיסת עתיד חיובית במובהק משל קבוצת
הנערות בסיכון ).)M=1.76, S.D.=0.52
נמצאה גם אינטראקציה מובהקת בין ההשתייכות לקבוצה לבין נקודת הזמן שבה נבחנה תפיסת
העתיד .F(3, 702)=6.73, p<0.001מבחינת הממצאים עולה שהמקור לאינטראקציה הוא שדפוס השינוי
לאורך זמן בין הקבוצות שונה .בעוד שבקבוצת הנערות בסיכון תפיסת העתיד נעשתה שלילית יותר באופן
חד בקרב הצעירות על סף סיום והפכה חיובית יותר בקרב הבוגרות בקרב 2הקבוצות האחרות אין שינויים
חדים בתפיסת העתיד בנקודות הזמן השונות (לא נערכה בדיקה לגבי תפיסת העתיד של הבוגרות בקבוצת
ההשוואה).
119
דיון
מטרת מחקר זה היא לתאר ולהעריך את השירות הלאומי מנקודת מבטם של הצעירות המשרתות בו
או ששירתו בו בעבר ,וכן להעניק משוב והמלצות לאחראים על השירות .המחקר בחן מגוון משתנים:
מאפייני רקע של המשרתים ,הסיבות להצטרפות לשירות ,אופי השירות והערכתו ,השתתפות בתהליכים
הנלווים לשירות והערכת הצוות .כן נבחנו מדדים קהילתיים (תחושת שייכות לקהילה ויכולת מנהיגות)
ומדדים אישיים (הערכ ה עצמית ,שביעות רצון מהחיים ,תחושת שליטה בחיים ובגורל ותפיסת העתיד).
איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלונים מובנים ,וכן ראיונות טלפוניים מובנים ומובנים למחצה.
במחקר הנוכחי אנו משווים בין קבוצת המחקר לבין קבוצת השוואה של צעירות בשירות הלאומי
'הרגיל' .בתוך קבוצת המחקר הבחנו בין שתי קבוצות :נערות עולות ונערות בסיכון (קבוצה הכוללת גם
מספר נערים) .בחלק הראשון בדיון נתייחס להשוואה בין קבוצת המחקר לקבוצת ההשוואה של בנות
בשירות הלאומי הרגיל .בהמשך נתייחס לממצאים בקרב קבוצת המחקר ולהשוואה בין שתי הקבוצות
במחקר .בכל אח ד מהתחומים שבהם נעסוק נתייחס לשלושת המחקרים הנפרדים שערכנו בקרב מי שנכנסו
זה עתה לשירות הלאומי ,מי שעומדים על סף יציאה מהשירות וכן של בוגרי השירות הלאומי לצעירים
בסיכון .נדגיש שוב ,שהשוואה זו אינה מאפשרת לנו לקשור את ההבדלים ישירות להשפעות השירות
הלאומי ,משום שההבדלים עשויים לנבוע גם מהבדלים שחלו במשך השנים באוכלוסייה המשתתפת
בשירות (למשל ,אם הייתה הצטרפות בשנה האחרונה של צעירות שהן בעלות משאבים נמוכים יותר משל
צעירות שהצטרפו בעבר) וכן משינויים אפשריים באופי השירות הלאומי לצעירים בסיכון בשנים האחרונות.
מאפייני הרקע של הצעירות בסיכון מול השירות הלאומי הרגיל
הקבוצה שהייתה במוקד המחקר הנוכחי היא של צעירות בסיכון .מבחינת ההגדרה והכוונות ,קבוצת
יעד זו שונה מקהל היעד המסורתי של השירות הלאומי .נשאלת השאלה האם בפועל אמנם מדובר בקבוצה
אחרת מבחינת מאפייניה ,או אולי בקבוצה הדומה במאפייניה למשרתות בשירות הלאומי המסורתי.
הממצאים מצביעים על כך שמדובר בקבוצה השונה באופן ברור ומשמעותי מקהל היעד המסורתי .קבוצת
ההשוואה של צעירות בשירות הלאומי הרגיל הינה קבוצת צעירות שרובן ילידות הארץ ,ביחס לקבוצת
המחקר המאופיינת באחוז גבוה של עולים .מרבית הצעירות בשירות הלאומי הרגיל מגדירות עצמן כדתיות,
לעומת קבוצת המחקר שרובה מוגדר כמסורתיות.
בניתוח הקשר של הצעירות עם שירותים ומוסדות חברתיים עוד לפני השירות ,עולה ששיעור גבוה
יותר בקרב הצעירות בסיכון היו בקשר עם שירותי רווחה וקידום נוער ,בעוד שיותר מהצעירות בשירות
הלאומי הרגיל היו בתנועת נוער ובמתנ"ס .מאפיין נוסף הבולט ביחס לקבוצת המחקר הוא האחוז הגבוה
מאוד של הצעירות בעלות בגרות מלאה בשירות הלאומי הרגיל ,לעומת שיעור נמוך במידה משמעותית
בקרב קבוצת המחקר ,בעיקר בקרב קבוצת הנערות בסיכון .כמו כן ,בקרב אותן הצעירות בסיכון שלהן יש
תעודת בגרות (בעיקר מקבוצת הנערות העולות)' ,טיב בחינת הבגרות' אינו גבוה ,ורק למעטות יש חמש
יחידות באנגלית ובמתמטיקה.
הבדלים בכוחות העומדים לרשות הצעירות בשני סוגי השירות בולטים בחלק נכבד מהמדדים
הקהילתיים והאישיים .בין היתר הצעירות בשירות הלאומי הרגיל דיווחו על שייכות רבה יותר לקהילה.
ייתכן ועובדה זו נעוצה בעובדת היות המשרתות צעירות דתיות השייכות לא אחת למסגרות דתיות-
קהילתיות המאפיינות ציבור זה והחשות חיבור וקשר לקהילה ממנה הגיעו .גם בתחושת השליטה בגורל,
121
שביעות הרצון מהחיים וראיית העתיד הצפוי להן ,הייתה קבוצת ההשוואה במצב חיובי יותר מהצעירות
בסיכון ,שהיו קבוצת המחקר.
כאשר מתבוננים בתמונה הכללית נראה כי הדברים שזורים זה בזה :קבוצת הצעירות בשירות
הלאומי הרגיל היא אוכלוסייה "חזקה" יחסית ,בעלת מאפיינים סוציו דמוגרפיים גבוהים החשה בטוחה
יותר ביחס לעצמה ולעתידה ,ללא הקשיים המאפיינים אוכלוסיות של צעירים בסיכון ועולים ( Berry,
.)2001ממצאים אלה מחזקים את החשיבות והצורך שבפיתוח מענים ייחודיים כדוגמת השירות הלאומי
לצעירות מקבוצות אוכלוסייה אחרות ,שלהן רקע פחות חזק ופחות משאבים אישיים.
גם בתוך אוכלוסיית המשרתות בשירות הלאומי לצעירות בסיכון ,היו הבדלים ניכרים בין שתי תתי
הקבוצות שחקרנו .הרוב המכריע של הצעירות מקבוצת העולות או נולדו באתיופיה או שאחד מהוריהם
נולד שם וכך גם כמחצית מהוריהן ,בשונה מרוב הצעירות בקבוצת הנערות בסיכון אשר נולדו בישראל.
הבדל משמעותי נוסף הוא שלמרבית הצעירות מקבוצת העולות תעודת בגרות מלאה לעומת כרבע בלבד
בקבוצת הנערות בסיכון .ממצא נוסף המעצים את ההבדלים בין הקבוצות מעלה כי למעלה משליש מהבנות
בקבוצת העולות שהו בפנימיות לפני השירות לעומת רק כששה אחוזים מקבוצת הנערות בסיכון.
נתון מפתיע מראה כי רק שיעור קטן מהנערות העולות מדווח שהיה בעבר בקשר עם שירותי הרווחה.
בהתייחס ליוצאי אתיופיה ,ממצאים קודמים ("שתיל" )2010 ,מצביעים על כך כי מרבית בני הקהילה
מוכרים לשירותי הרווחה .ייתכן שהצעירות שבחרו להצטרף לשירות הלאומי לא היו בעצמן לקוחות
ישירים של שירותי הרווחה ,או שהעדיפו להצניע עובדה זו בדיווחיהן.
הסיבות והמניעים להצטרפות
בבחינת הסיבות להצטרפות למסגרת השירות הלאומי בולטת העובדה ,שבקרב קבוצת ההשוואה של
צעירות בשירות הלאומי הרגיל ה'דתיות' מהווה גורם מרכזי לבחירה באלטרנטיבה של השירות הלאומי.
לעומת זאת ,בקרב הצעירות בסיכון יש שיעור גבוה יותר של מי שלא יכלו להתקבל לצבא עקב אי התאמה.
יש בכך משום עדות נוספת לכך שהשירות הלאומי במתכונתו החדשה אמנם מצליח לגייס לשירותיו צעירות
השונות בצורה משמעותית מהצעירות בשירות הלאומי המסורתי.
בקרב כל הצעירות הייתה בולטות רבה לסיבות הנוגעות לרצון לעזור לאנשים אחרים בקהילה ולאלו
הזקוקים לכך .גם אם עבור חלק מהצעירות זו רק אמירה שנובעת מרצון לרצות ,יש בכך אינדיקציה ברורה
לתפקיד החשוב שממלא היעד הזה של תרומה לאחרים בחזון של השירות כפי שהוא מופנם אצל הצעירות.
נראה שממצא זה מרמז שמן הראוי להמשיך ולהדגיש יעד זה ,משום שהוא חשוב בפני עצמו ומתקבל על ידי
הצעירות בקבוצת היעד.
גם הסיבות האחרות שהוזכרו על ידי צעירות רבות ,נראות כמשקפות את היעדים של השירות הלאומי
עבורן ,כפי שעלה בשיחות עם אנשי מפתח בשירות – התנסות בפעילויות שיעזרו להשיג עבודה ,כדי להכיר
חברים ואנשים אחרים ,וכדי להתנסות לראות מה יתאים להן לעשות בעתיד .רק כשליש ציינו שציפו לרכוש
מקצוע .מעניין שרק כמחצית או פחות הציגו את ההצטרפות לשירות הלאומי כדרך להגיע למקום דומה למי
שמשרת בצבא (לקבל זכויות של מי ששרתו ,שיתייחסו אליהן בכבוד כמו אל מי ששירתו) .האם יש בכך כדי
להצביע על כך שהצעירות אינן בוחרות בשירות הלאומי כדרך לפצות את עצמן על כך שאינן משרתות בצבא,
אלא בגלל סיבות לגיטימיות אחרות ,או אולי הן אינן מודעות לתרומה האפשרית של השירות הלאומי הן
לקבלת זכויות והן לקבלת יחס הדומים לאלו של המשרתים? זו סוגיה הראויה לבדיקה ,משום שהיא
רלבנטית לתהליכי השיווק את התוכנית ולמיצובה באוכלוסיות הרלבנטיות .אם יתברר שהצעירות אינן
121
מודעות לתרומה של השירות לזכויות שלהן ,מן הראוי לתת מקום רב יותר להסברה בתחום זה .אם אמנם,
צעי רות רבות משתלבות בשירות הלאומי בזכות ההזדמנות לתרום לאחרים ,להרחיב את תחום ההיכרויות
שלהן ובכלל לקדם את עתידם ,יש מקום לשלב היבטים אלו בתהליכי השיווק של התוכנית ,באופן
משמעותי אף יותר מאשר היום.
הראיונות האישים אפשרו למשתתפות להביא לידי ביטוי גם שיקולים נוספים שהשפיעו על
הצטרפותן .בשונה מהעולה בסקירת הספרות מהעולם המציגה בעיקר מניעים אלטרואיסטים
ואינסטרומנטאליים ,הרתיעה והחשש מהמסגרת הצבאית חזרה ונשנתה בראיונות האישיים .נראה כי
הבחירה במסגרת השירות הלאומי לא נעשתה תמיד "מאהבת מרדכי" .המסגרת הצבאית נתפסת לא אחת
כמאיימת ,חסרת גמישות ומעוררת עימותים .ראוי להזכיר כי השירות האזרחי בארץ הינו ייחודי בכך
שההשפעה העיקרית להתנדבות בו הינו היותו תחליף לחובה האזרחית של שירות צבאי (.)Sherer, 2004
הראיונות חשפו גם מניעים נוספים ובהם רקע משפחתי מורכב ודימוי עצמי נמוך שגרמו לחשש מאי-
השתלבות במסלול הצבאי .ראיונות אלו מצביעים על כך ,שסביר שחלק מהצעירות מגיעות לשירות הלאומי
עם קשיים אישיים ומשפחתיים העלולים לבוא לידי ביטוי באינטראקציות שלהן עם הצוות ועם מקבלי
השירות .השירות הלאומי אולי ייתן להן מענה אלטרנטיבי לצבא ,בזכות היותו מסגרת מגוננת ומוגנת יותר,
אך עלול להוות גם זירה נוספת להתמודדות עם לחצים משפחתיים ואישיים .אחת ההשלכות של ממצא זה
היא שיש מקום לבחון את ההדרכה הניתנת למלווים של הצעירות ,והנגישות של שירותים ומשאבים נלווים
לתמיכה בצעירות המשרתות ,כאשר הלחצים האישיים והמשפחתיים שלהם הן נתונות מקשים עליהן.
אחד הממצאים הבולטים הוא שהמניעים לשירות הלאומי הם בראש וראשונה תרומה לאחרים
ולמדינה -הן בקרב הצעירות בסיכון והן בקרב המשרתות בשירות הלאומי הרגיל .זהו ממצא המצביע על
כך שהשירות מציע הזדמנות לצעירות לעשות דבר מה עבור האחרים ולא רק לעצמם .יחד עם זאת ,לצעירות
בסיכון מניעים נוספים ,שבולטים הרבה פחות בקבוצת ההשוואה של השירות הלאומי הרגיל .מניעים אלו
קשורים יותר להפקת תועלת אישית ,כגון באמצעות קבלת זכויות ,סיכוי לעבודה טובה בעתיד ,רכישת
מקצוע ,דרך להשתלב בחברה וכד' .מניעים אלו אופייניים יותר לקבוצת המחקר ,ובעיקר לקבוצת הנערות
בסיכון .יש בכך אינדיקציה נוספת שהמהלך של פנייה לאוכלוסיות חלשות יותר במטרה לסייע להם להגביר
את ההון האישי והחברתי שלהן ,אמנם הביא לכניסה של קבוצה השונה מהאוכלוסייה המסורתית,
ושהתמריצים הגלומים בשירות הלאומי אמנם הובנו והופנמו ,לפחות בקרב מי שמשרתות.
ממצא נוסף ,שלו משמעות חשובה לשיווק התוכנית ,הוא שיעור הצעירות שאמרו שהסיבה
להצטרפות היא שאיש מקצוע כמו עו"ס או מורה המליץ להם על השירות .בקרב הצעירות שהיו על סף
סיום השירות בעת עריכת המחקר ,שיעור הצעירות שהסכימו במידה רבה או רבה מאוד שזו הסיבה ,היה
רק כחמישית .מכיוון שסביר שרבות מצעירות אלו היו בקשר קרוב עם אנשי מקצוע (כגון מורים ,מדריכים
בפנימיות) ,הממצא מצביע על כך שהמידע על הפוטנציאל הגלום בשירות הלאומי לא הגיע לידיעתם של
שומרי סף חשובים .מן הראוי לשקול אפשרויות שונות להפצת המידע על השירות הלאומי לגורמים
הנמצאים במגע עם הצעירות בסיכון והעשויים להעביר להן את המידע על השירות ועל הפוטנציאל שלו
לתרומה לעתידן.
מעניינת העובדה שבקרב הצעירות שהצטרפו לאחרונה לשירות הלאומי ,שיעור הצעירות שציינו
שההמלצה של איש מקצוע היא סיבה להצטרפות הוכפל .ייתכן שיש בכך משום עדות לשינויים הדרגתיים
בהיכרות של אנשי המקצוע עם האפשרויות שיש בשירות הלאומי לצעירות מאוכלוסיות מוחלשות .בכל
מקרה ,חשוב להמשיך ולהפיץ את המידע על התוכנית בקרב קבוצות שונות .בין היתר יש מקום לבחון קשר
122
ישיר יותר בין המפעילים של השירות הלאומי לצעירים בסיכון לבין אנשי השטח והמטה במשרד הרווחה,
בעיקר אלו העוסקים בתחום המתפתח של עבודה עם צעירים חסרי עורף משפחתי (בנבנישתי.)2008 ,
צפיות לקראת השירות ומאפייני השירות בפועל
במסגרת המחקר שאלנו קבוצת צעירות על הצפיות שלהן לגבי מאפייני השירות ,וכן שאלנו צעירות
שכבר שירתו מה היו מאפייני השירות שלהן בפועל .בהשוואה בין הצפיות לבין תיאור השירות על ידי
צעירות על סף סיום השירות ועל ידי צעירות בסיכון שסיימו את השירות הלאומי ,עולה דפוס מעניין של
ממצאים .ראשית ,כפי שאולי ניתן היה לצפות ,הצפיות לגבי אופי השירות הן חיוביות יותר מאשר השירות
בפועל .כך למשל ,בעוד שלכששה אחוזים מהצעירות הייתה צפייה שהשירות יהיה משעמם במידה רבה או
רבה מאוד ,בפועל דיווחו כחמישית מהצעירות לקראת סיום השירות שלהן שהשירות היה משעמם .כמו כן,
בעוד שמעל ל 90%-ציפו שהשי רות שלהם יתרום לאנשים שהם עובדים אתם במידה רבה או רבה מאוד,
שיעור הדיווח בסיום השירות היה כ.70%-
בהשוואה בין ההערכות של בוגרות השירות הלאומי לצעירות בסיכון לבין ההערכות של צעירות
בסיכון לקראת סיום השירות ,עולה שהבוגרות חיוביות יותר בהערכות שלהן ,ולעתים הערכות אלו אף
גבוהות מהצפיות המוקדמות ,כמו למשל בהערכה של הבוגרות שהשירות נתן להן הזדמנות להשפיע באופן
משמעותי על החיים של אחרים ,שהייתה גבוהה מהצפיות .לממצא חיובי זה עשויים להיות מספר הסברים.
ייתכן שלבוגרים יש הפרספקטיבה הנדרשת כדי להעריך באופן ריאלי יותר את חוויות השירות שלהן
וליהנות מפרותיו .עם זאת ,אי אפשר לשלול את האפשרות שהשירות הלאומי במתכונת קודמת היה שונה
מהשירות הלאומי במתכונת נוכחית ,והבדלים אלו באופי השירות הם האחראים להערכות השונות.
כאשר התבקשו הצעירות בקבוצת ההשוואה לתאר את השירות שלהן ,הן העריכו את השירות באופן
חיובי ,כתורם ,כמאפשר להשפיע וכדורש הכנה -יותר מאשר בקבוצת המחקר .פערים אלו עשויים לנבוע
משני מקורות שונים .ראשית ,ייתכן שהצעירות בשירות הלאומי 'הרגיל' מועסקות בפעילויות מורכבות
יותר הדורשות הכשרה רבה ,ויש להן גם פוטנציאל להשפיע יותר על מקבלי השירות .ייתכן עם זאת,
שההבדלים בין שתי הקבוצות אינם באופי הפעילות שלהן ,אלא בתפיסה הסובייקטיבית השונה שלהן את
החשיבות והמשמעות של השירות שלהן .ייתכן ש דימוי העצמי הנמוך יותר של הצעירות בקבוצת המחקר
בא לידי ביטוי בהערכה נמוכה יותר של המידה שבה השירות שלהם תרם לאחרים .קשה להעריך מה החלק
היחסי של כל אחד ממקורות אפשריים אלו להבדלים בין הקבוצות.
נראה לנו שאחת המשמעויות החשובות של ממצאים אלו היא שיש למצוא דרכים לבחון ,ולשנות
במידת הצורך והאפשרויות ,הן את אופי השירות המוצע לצעירות בסיכון בקבוצת המחקר והן את הדרכים
שבהן הן מפרשות את המשמעות של השירות שלהן .נראה שיש מקום לקדם בצעירות תחושה שהעבודה
שאותה הן מבצעות היא משמעותית ותורמת .גם אם השירות נועד לקדם את הצעירות בסיכון יותר משהוא
נועד להשיג מטרות חברתיות הנוגעות למקבלי השירות ,נראה לנו שחשוב להעמיק את התחושה של
הצעירות בסיכון בשירות הלאומי שהשירות שלהן משמעותי ותורם.
בהקשר זה חשוב לזהות שהנערות העולות דומות יותר לצעירות בשירות הרגיל בתיאורן את השירות
שלהם ,מאשר לקבוצת הנערות בסיכון .גם הפער הגדול בין הצפיות לבין ההערכה בפועל לקראת סיום
השירות ,אופייני יותר לקבוצת הנערות בסיכון .למשל ,התחושה של הצעירות בפרויקט זה לקראת סיום
השירות שהשירות שלהם היה מיותר וחסר ערך הייתה גבוהה בהרבה מהערכה המוקדמת של צעירות
בפרויקט זה בעת הכניסה לשירות (אצל הנערות העולות כמעט ולא היה פער) .בדומה ,בעוד שאצל שתי
123
קבוצות המחקר ההערכה שהשירות תורם לקהילה הייתה נמוכה מהצפייה המוקדמת ,הפער היה גדול
באופן ניכר אצל הנערות בסיכון .משום כך חשוב שההמלצות שלנו באשר לשינויים באופי השירות ולמתן
משמעות חיובית לפעילות הנעשית בו ,יקבלו דגש מיוחד בקבוצת הנערות בסיכון.
בהמשך לשאלה מדוע הצעירות בחרו לשרת בשירות הלאומי ,בחנו כיצד הן חוו את הפעילות שלהן במסגרת
השירות הלאומי .מהממצאים עולה כי רבות מהמשרתות חוות את השירות כ"עזרה אמיתית" לאחרים ,כי
השירות דורש השקעה ותורם למדינה ולקהילה .מעט ראו את שירותן כמיותר וחסר ערך .כאן בא לידי
ביטוי הבדל משמעותי בין הקבוצות :הנערות העולות רואות את השירות כדורש הכנה ,תורם ומשפיע יותר
מאשר הנערות בסיכון .אלו נוטות יותר באופן מובהק לראות את שירותן כמשעמם וחסר ערך .פער זה
מצדיק בחינה באשר למקורו :האם הדבר נובע ממאפייני הצעירות ,מאופי השירות או מסיבות הקשורות
בתהליכים הנלווים לשירות.
אחת האפשריות שיש לתת עליהן את הדעת היא ,שעקב המאפיינים של הצעירות הנחשבות בסיכון
(ובעיקר אלו המשתתפות בפרויקט לנערות בסיכון) ומשאביהן הדלים יותר ,הן מופנות לפעילויות שאינן
נחשבות בעיניהן מאתגרות ובעלות משמעות .להערכתנו יש מקום לסקור את האפשרויות לשירות המוצעות
לצעירות בסיכון .גם אם יתברר שקשה להציע מקומות שירות המעוררים יותר עניין ומשמעות ,ייתכן
שיהיה מקום להשקיע מאמצים בעבודה עם הצעירות כדי שיראו את החשיבות של מה שהן עושות ולמצוא
דרכים להגביר את העניין שלהם בפעילויות השירות שלהן .כפי שלמדנו מהראיונות ,גם תפקידים
אדמיניסטרטיביים לא נתפסו בהכרח כלא נחוצים ועבודה עמוסה ותובענית נחוות כאתגר וכבעלת
משמעות .סביר שזהו אתגר לא פשוט לתת משמעות לחלק מהעבודות המשרדיות שבהן הן עוסקות ,אך
הממצאים מרמזים על כך ששינוי זה עשוי לתרום לצעירות בסיכון בשירות הלאומי.
מהראיונות הטלפוניים למדנו כי גם מרבית הצעירות תופסות את עבודתן כמשמעותית ובעלת ערך.
לשירות ערך מוסף בעיניהן :הן תרומה לאוכלוסיות היעד והן תרומה אישית במגוון היבטים :רגשיים,
קוגניטיביים והתנהגותיים .הצעירות הביעו הערכה כלפי אחראים עליהן הנוהגים באופן גמיש ומתחשב.
מעט דיווחו על אי שביעות רצון ,אי בהירות וקושי .בהקשר זה חשוב לבחון את טענתו של אחד הצעירים
בדבר אי-שקיפות באשר לאופי התכנית ומהותה טרם הכניסה לתכנית .טענה זו לא הושמעה על ידי אחרים,
אך ייתכן שיש לחזור ולבחון את המידע הניתן למועמדים .יש גם לציין את הצעתן של הצעירות להגביר את
החשיפה למקומות השירות השונים טרם הכניסה למסגרות על מנת לתאם צפיות ולמנוע אכזבות באשר
לאופי השירות.
השתתפות בפעילויות הנלוות ושביעות הרצון מהן
הפעילויות המלוות את השירות הלאומי עבור צעירות בסיכון נתפסות בעיני הגורמים המפעילים
כנדבך חשוב ומשמעותי בהעצמת הצעירות ומושקעים בהן משאבים רבים .דגש רב אכן ניתן לנושאי
תעסוקה והשכלה -נושאים בהם ,כפי שניכר גם מתיאור המאפיינים האישיים ,קיים חסך וצורך בקרב
קבוצת המחקר .ואמנם ,ממצאי המחקר מעלים כי הצעירות בסיכון מדווחות יותר מאשר צעירות בשירות
הלאומי הרגיל על השתתפות בפעולות מעין אלו ,וכן בפעילויות של דמוקרטיה ואזרחות פעילה.
ההשתתפות בתהליכים נלווים הינה חלק בלתי נפרד מחוויית השירות .לגבי האוכלוסיות הייחודיות
במוקד המחקר ,משמעות תהליכים אלה הינה רבה אף יותר ,שכן מטרתו המוצהרת של השירות היא שהוא
יהיה תועלתי הן לחברה ולקהילה ולא פחות לצעירים עצמם (מנהלת השירות האזרחיEtzioni, ;2010 ,
.)2007הנתונים העלו כי מרבית המשרתות השתתפו במגוון פעילויות .מרב הפעילויות כללו הדרכה המלווה
124
את השירות ,הכנה לתעסוקה אחרי השירות והקניית השכלה .כמו כן הזכירו הצעירות פעילויות נוספות
ובהן :מפגשים תרבותיים-עדתיים ,פעילויות פנאי ,סדנאות ,תמיכה רגשית וחברתית תוך דגש על ליווי אישי
אינטנסיבי.
במידה פחותה באופן משמעותי דווח על השתתפות בפעילויות של אזרחות פעילה ודמוקרטיה :שיעור
ניכר מאוד מהצעירות בקבוצת המחקר (בין 40%ל )50% -דיווחו שלא השתתפו בפעילויות העוסקות
בדמוקרטיה ,אזרחות פעילה והכרת הארץ .יש לבחון האם תכנים אלה משמעותיים דיים בעיני מפתחי
התכנית ואם כן ,מדוע הם אינם באים לידי ביטוי מספק .או שמא מראש אין יומרה לעסוק בנושאים אלה
ונושאים אחרים נמצאו כנדרשים יותר .נציין בהקשר זה כי בהגדרת מטרות השירות כפי שהופיעו באופן
רשמי (מנהלת השירות האזרחי )2010 ,צוינו חיזוק הקשר וההזדהות בין האזרח והמדינה.
גם בנושא הפעילויות נמצא הבדל בין הקבוצות :הנערות העולות דיווחו על השתתפות במידה רבה
יותר בפעילויות השונות בהשוואה לנערות בסיכון .הבדלים אלה עשויים לשקף הבדלים בהגדרות ובתפיסות
של הצעירות בקבוצות השונות באשר לאופי הפעילות .ייתכן שקבוצת הנערות בסיכון אינן מזהות חלק
מהפעילויות ככאלה שנועדו לקדם דמוקרטיה ויכולת מנהיגות ,והצוות אינו מדגיש את הרלבנטיות של
הפעילויות למטרות אלה .אם כך היא המציאות ,מן הראוי לשקול את הצורך להבהיר לכל המשתתפות למה
מכוונות הפעולות השונות ,ובכך לקדם גם את התחושה שלהן שהן מעורבות בפעילויות בעלות משמעות
העשויות לקדם אותן .אולם ,אם אמנם דיווחים אלו משקפים את ההשתתפות בפועל ,יש בכך לאותת על
הבדלים משמעותיים באופי הפעילויות הנלוות הניתנות לצעירות בסיכון ,ומן הראוי לבחון אם הבדלים אלו
הם בכוונת מכוון ומשקפים את ההערכה של היכולות והצרכים שלהן ,או אולי יש סחף לא מכוון לכיוון
פעילויות אחרות ,אולי פחות מאתגרות.
יש לתת את הדעת על כך שקבוצת הנערות בסיכון דיווחו גם על השתתפות בפחות פעילויות של כיף
והנאה .זהו ממצא לא ברור המחייב בחינה של פירוט הפעילויות השונות המוצעות לצעירות בקבוצות
השונות.
בנוסף ,נבדקה מידת שביעות הרצון של הצעירות מהפעילויות .נמצא כי ממוצע שביעות הרצון הינו
גבוה למדי ובמיוחד מתכנים הנוגעים באופן ישיר לעבודת הצעירות .שביעות הרצון בקרב קבוצת המחקר
הייתה גבוהה משל הצעירות בשירות הלאומי הרגיל .ייתכן שיש בכך הד להשקעה הרבה והאינטנסיבית
בנושא זה בקרב הצעירות בסיכון ,וכן לאופי המרוכז של הפעילויות הנלוות.
נמצא שככל שהתכנים היו רלוונטיים לתפקוד טוב יותר בשירות כך שביעות הרצון הייתה גבוהה
יותר .נושאים ש"התרחקו" מהעשייה היום יומית (למשל :הכרת הארץ) או נתפסו כפחות משמעותיים
לעתיד הבנות ברמה האופרטיבית (למשל :השלמת השכלה) ,בשלב זה לפחות ,נתפסו כפחות משביעי רצון.
גם בראיונות דווחו הצעירות ,ככלל ,על שביעות רצון מהמפגשים ,הן בהיבטים רגשיים-חברתיים והן
בהיבטים מעשיים .ראוי לציון כי בחלק ניכר מהראיונות העלו הצעירות תמונה מורכבת :מחד ,שביעות רצון
ומאידך תחושות קושי ותסכול .יתכן כי הדבר נובע מהעובדה שבמפגשים אלה עלו ,לא אחת ,תכנים רגשיים
טעונים העשויים ליצור תחושת א יום וערעור .בנוסף ,עבור חלק מהצעירות זו הייתה חוויה ראשונה מסוגה:
הצורך לחלוק רגשות ומחשבות ,לדבר בקבוצה ולקבל משוב .חשיפה למסגרת אינטימית מעין זו על כל
צפיותיה עלולה לגרור התנהגויות רגרסיביות והתנגדות.
חיזוק לכיוון פירוש זה עולה מדברי חלק מהצעירות ,שהציגו שינוי שחוו בתהליך :בתחילה חוסר
חיבור וקושי ובהמשך הבנה ,הפנמה והפקת תועלת .חשוב שאנשי הצוות יהיו מודעים לתגובות האותנטיות
שעלו מדברי הצעירות באשר למפגשים ,ובמיוחד אלה המציגות יחס אמביוולנטי כלפי המפגשים ,טרוניה או
125
הבעת רגשות שליליים .מן הראוי לבחון את המידה שבה הצוות מקבל הדרכה וליווי כדי שיוכלו להתמודד
עם סוגיות אלו העולות במיוחד בקרב קבוצות שלהן רקע חלש יותר ,וקשיים מסוגים שונים העולים בעת
המפגשים הקבוצתיים .בנוסף ,נראה שבחינת מידת שביעות הרצון ראוי שתיבדק בפרספקטיבה ובנקודות
זמן שונות לאור העובדה כי מדובר בתהליך מתמשך המניב תפוקות לאחר זמן.
הערכת הצוות
הדמויות המלוות את הצעירים במהלך השירות הינן בעלות משמעות מן המעלה הראשונה
באספקטים רגשיים ,חברתיים ,קוגניטיביים ,חינוכיים ואחרים ( & Rhodes, Spencer, Keller, Liang
.)Noam, 2006הממצאים מעידים כי ההערכה הכוללת של הצוות המלווה הייתה גבוהה ,ובמיוחד
התייחסות הצוות בכבוד למשתתפות ורצון הצוות לעזור להן .ההיגד שהוערך כנמוך ביותר היה רצונן של
המשתתפות להיות דומות לאנשי הצוות .גם ההערכה שהצוות מצליח לעזור לצעירות להשיג את מטרותיהן
הייתה נמוכה באופן משמעותי מההער כות על יחס הצוות והרצון שלו לסייע .גם מהראיונות עלה שרק
מיעוט הסתייג מתפקוד הצוות וחלק קטן בלבד הביע יחס אמביוולנטי .רק לעיתים רחוקות דווח שהתפתחו
עימותים די קשים בין הצעירות לאנשי צוות.
בולטת העובדה כי תרומת הצוותים ,לתחושתן האישית של הבנות ,הינה יותר באספקטים רגשיים
ותמיכתיים .המשתתפות לא ראו בדרך כלל את הצוות כ"מודל לחיקוי" ואף באספקט משימתי יותר ,השגת
מטרות ,לא ראו הצעירות ,ככלל ,את הצוות ככזה התורם להיבט זה .עם זאת ,חלק ניכר המשתתפות ציינו
כי אכן הצוות או אחד מאנשי הצוות השפיע באופן בולט על חייהן (כ .)38%-יתכן כי אנשי הצוות תופסים
את תפקידם המרכזי כמתן תמיכה רגשית ומדגישים פחות היבטים מעשיים ,פיקוחיים וחינוכיים.
ייתכן שההשקעה הרבה של אנשי הצוות בפעילויות הנלוות עם הצעירות בסיכון ,מסבירה גם את
העובדה שהן נוטות להעריך את הצוות במונחים חיוביים יותר מקבוצת ההשוואה ,ובעיקר מהפן התמיכתי
ומהיחס האישי המוענק לצעירות המשרתות .יתכן והליווי האינטנסיבי והצמוד מגביר את שביעות הרצון
של המשרתות בקבוצת המחקר ,בהשוואה לצעירות בשירות הלאומי הרגיל.
באשר לאופן בו תופסות הצעירות את דמות איש הצוות ,יתכן והדבר נובע מהעובדה שהצעירות
רואות את אנשי הצוות ועולמם כרחוק ושונה מזה שלהן .יש מקום לשקול לשלב או לחשוף את הצעירות
במהלך הפעילות גם לאנשי צוות או דמויות אחרות שעברו תהליכים דומים והפכו מ"נעזרים לעוזרים" על
מנת ליצור הזדהות וראיית האחרים כמודל לחיקוי במידה רבה יותר.
לא ניכר הבדל מובהק בין שתי קבוצות המחקר בהערכתן את הצוות .עם זאת ,באופן כללי ,נטו רוב
ההערכות של הצוות להיות יותר חיוביות בקרב הנערות בסיכון .הצעירות בפרויקט זה נטו להעריך שהצוות
מבין אותן ,רצה לעזור להן ובעיקר מצליח לעזור להן להשיג את מטרותיהן יותר מאשר הנערות העולות.
יתכן ואופי האוכלוסייה בתכנית לנערות בסיכון והצרכים המרובים דורשים מהצוות התגייסות
אינטנסיבית ומקיפה יותר ,שלה מגיבות הצעירות בחיוב .מומלץ לבחון בהקשר זה את מאפייני הצוות
בתכניות השונות ,האוריינטציה המקצועית ממנה הגיעו (חינוכית ,טיפולית וכד') ,וההכשרה אותה הם
עוברים לצורך ביצוע תפקידם.
בהתייחסות לצוות ניתן לראות הבדלים בין שתי נקודות הזמן של צעירות לקראת סיום השירות
ובמבט לאחור של הבוגרות .שביעות הרצון הכוללת מהצוות גבוהה בקרב הבוגרות מאשר בקרב המשרתות
לקראת סיום .הפער הוא גדול במיוחד בקרב הנערות בסיכון .קשה להעריך את המקור להבדלים אלו .האם
126
המבט לאחור של הצעירות נותן להן פרספקטיבה חיובית יותר על ההשקעה של הצוות ועל התרומה שלו,
שהן לומדות להעריך עם הזמן כשהן פוגשות את 'העולם בחוץ' ,שלאחר השירות הלאומי.
אפשרות אחרת שלא ניתן לפסול היא שהבוגרות עושות אידיאליזציה של תקופת השירות הלאומי.
ייתכן שבהשוואה לקשיי היום יום שעמן הן צריכות להתמודד לבד ,הרי תקופת השירות הלאומי ,שבה
הייתה התייחסות קרובה ודואגת לצעירות אלו ,נראית באופן חיובי במיוחד.
אולם ,ממצא סותר מצביע על כך שבאופן ספציפי ,ההערכה את המידה שהצוות 'עוזר/עזר להבין איך
להצליח' דווקא ירדה באופן בולט בקרב הבוגרות של השירות ,ובעיקר בקרב הנערות בסיכון .ייתכן שיש
בכך סימן לתחושת הקושי שבה נתקלות נערות אלו עם ההתמודדות עם הצורך להצליח בסביבה הקשה של
המציאות שלאחר השירות הלאומי .ייתכן שבעקבות מפגש זה עם המציאות הן פחות חיוביות בהערכה
שלהם עד כמה איש הצוות עזר להם להבין איך להצליח.
מתוך דיון זה על תפיסות הצעירים את הצוות ,אנו ממליצים על עריכת מחקר מקביל בקרב הצוות.
מן הראוי לזהות את הרקע וההכשרה שלהם להתמודדות עם המשימות של ליווי הצעירות בסיכון .חשוב
לשמוע כיצד אנשי הצוות מזהים את המיומנויות שלהם וצורכיהם בתחומי ההכנה ,ההכשרה לתפקיד
והליווי במהלכו .ככל שניתן יהיה לתת מענים לאנשי הצוות ,סביר שתרומתם לצעירות תהייה גבוהה יותר.
דימוי עצמי
תפיסת העצמי ,הדימוי העצמי ,הוא מושג פסיכולוגי שיש לו מסורת ארוכה של מחקר והוא נמצא
כקשור לשורה ארוכה של היבטים חיוביים של יכולת התמודדות והישגים אישיים (בנדוב ורייסר;1997 ,
.)Kliewer & Sandler, 1992למרות שלעתים קרובות מתייחסים אליו כאל מאפיין אישיות יציב יחסית,
ניתן גם לבחון אותו כמושא להתערבות ,ולבדוק באיזו מידה ההשתתפות בשירות הלאומי העלתה את
הדימוי העצמי של הצעירות בסיכון ששירתו בו.
במחקר זה נמצא שהמדד הכולל של הדימוי העצמי של הבוגרות ששירתו בשירות הלאומי בקבוצת
ה עולות היה גבוה יותר מהדימוי העצמי בקרב מי שרק החלו את השירות ומשל אלו שהיו לקראת סיומו.
לעומת זאת ,בקרב הנערות בסיכון לא היה הבדל מובהק בין הדימוי העצמי של הבוגרות לאלו שהיו
בשלבים הראשונים של השירות .ייתרה מזו ,הדימוי העצמי בקרב קבוצת הנערות בסיכון שהיו על סף סיום
השירות היה נמוך במידה משמעותית משל אלו שהחלו את השירות .אחת האפשרויות היא שסוף השירות
המתקרב מעלה תחושות של חרדה וחוסר ביטחון ממה שצופן להן העתיד .ייתכן שהמבט אל האתגרים
הקשים הממתינים מעבר לפינה גורר עמו רגרסיה וירידה בערך עצמי.
מהממצאים עולה אם כן ,שהשינוי המצופה התרחש בקבוצת הנערות העולות ,אך לא בקרב קבוצת
הנערות בסיכון .אחד הרמזים האפשריים לפענוח ממצא זה נמצא אולי בעובדה שהדימוי העצמי של הנערות
בסיכון מושפע בעיקר מההסכמה שלהן עם היגדים שליליים כלפי עצמן ,יותר מאשר מאי הסכמה עם
היגדים חיוביים .ייתכן שמבנה התוכנית בשירות הלאומי מתקשה להתמודד עם תפיסות עצמי שליליות
המושרשות בצעירות אלו ,עקב מהלך חייהן ,והתחושות החיוביות בעקבות השירות אינן מצליחות להאפיל
על תפישות עצמי שליליות .דפוס ממצאים מורכב זה מחייב המשך בדיקה ,לימוד והעמקה ,גם באמצעות
מחקריים אחרים.
שייכות לקהילה ,מנהיגות ותחושת שליטה
127
מאחר ומטרות השירות הן מגוונות וכוללות היבטים קהילתיים ובהם קידום אזרחות פעילה ,בניית
הון חברתי בקהילות השונות ,והאצת ההתפתחות והגדילה האישית של המשתתפים ( Frumkin & Miller,
,)2008; Simon & Wang, 2002בחרנו לבחון משתנים הרלוונטיים למטרות אלה .מתוך מחשבה
שהשירות הלאומי נועד בין היתר לקדם מעורבות אזרחית פעילה בקהילה ,בחנו את תחושת השייכות
לקהילה של המשתתפות .תחושה זו נוגעת לדרך שבה תופס האדם את אופן השתייכותו לקולקטיב,
ומתייחסת לתחושת המעורבות ההדדית והאמונה כי הצרכים האישיים יקבלו מענה גם באמצעות מחויבות
לכלל ( .)Chavis, Hogge, Macmillan, & Wandersman, 1986; Newbrough & Chavis, 1986משתנה
זה משמעותי במיוחד בקרב אוכלוסיות עולים העוברות תהליכי הסתגלות.
במחקר זה נבחנה השייכות לקהילה מתוך הרצון להתחקות אחר תרומתה האפשרית של התכנית
בחיזוק תחושת השייכות של הצעירות לקהילותיהן ,ובמיוחד עקב העובדה שחלק ניכר מהן עולות או בנות
עולים .מעניין לציין כי בהשוואה בין הקבוצות עולה כי הנערות העולות העריכו יותר כי יקבלו עזרה בעת
צרה מהתושבים האחרים בשכונה או בישוב לעומת משתתפות מהפרויקט לנערות בסיכון .כמו כן ,הן עושות
מאמצים רבים יותר למצוא את הזמן להביא לשינויים חיוביים בשכונה ובישוב שלהם לעומת קבוצת
הנערות בסיכון .ממצא זה ניתן להסביר בכך שרבות מהנערות העולות הן צעירות השייכות לקהילת יוצאי
אתיופיה ,המתגוררת בדרך כלל בשכונות עתירות עולים המאופיינות בלכידות ,תמיכה הדדית ,תחושת
סולידריות ושייכות באופן גבוה יחסית לכלל האוכלוסייה (שמר וילמה.)2006 ,
הממצאים אינם מצביעים על תרומה של התוכנית לתחושת השייכות .אין הבדלים מובהקים בין
הקבוצות בשלוש נקודות הזמן .נראה שזהו תחום שבו מטרות התוכנית טרם תורגמו לתוכניות פעולה
שהוכיחו את יעילותן .סביר להניח שחלק ניכר מהצעירות משרתות בגופים ,ארגונים ושירותים שאין להם
דגש קהילתי-יישובי ואין לצפות שהצעירות ייפתחו תחושת הזדהות עם קהילה מסוימת .כך למשל ,קשה
להניח שעבור צעירה המשרתת במרכז רפואי גדול יש לקהילה הגיאוגרפית של מרכז זה משמעות ייחודית
כלשהי .כמו כן ,סביר שצעירות המתגוררות בדירות שירות והמנותקות מקהילת המקור שלהן ,טרם חשות
שייכות לקהילה אחרת .נראה שיש מקום לבחון באופן דיפרנציאלי את ההשפעות של חוויות שירות שונות,
כדי לזהות האם צעירות המשרתות בקהילות קטנות ומוגדרות ,או המשרתות בקהילה המצומצמת שלהן
מפתחות תחושת שייכות עמוקה יותר ,בהשוואה לצעירות המשרתות במקומות שלהם אין משמעות
קהילתית ברורה.
מן הראוי ל ציין מגבלה של המחקר שהציג שאלה שהתייחסה לקהילת המקור בלבד .הצעירות ,שאינן
בהכרח משרתות במקום מגוריהן ,עשויות לחוש ,כאשר הן מצויות בלב העשייה ,חיבור ושייכות דווקא
לקהילה בה הן משרתות כעת .ממצא זה מעורר מחשבה באשר למקום אותו תופס היבט זה בחוויית
השירות ועד כ מה הוא רלוונטי לחוויה זו .אם אמנם סוגיה זו חשובה להערכת השפעות השירות הלאומי ,יש
מקום לבחון נושא זה בצורה ממוקדת יותר במחקרים בעתיד .בין היתר הוצע על ידי אנשי הצוות המלווים
את הצעירות לבחון בעתיד את הרצון והנכונות של הצעירות להשתייך לקהילה כלשהי ,ולא להתמקד
בקהילה שבה הם מתגוררים או מתנדבים במהלך השירות.
בנוסף ,משום שהתוכנית מבקשת בין היתר לקדם מנהיגות בקהילה ,בחנו מרכיב נוסף והוא תחושת
המנהיגות של הצעירות .יכולת מנהיגות מוגדרת כאמונה עצמית ביכולת להשפיע על החלטות הנוגעות
למציאות החיים במישורים שונים ,להנ היג ולהוביל אחרים ,ולכך מצטרפת היכולת לעשות ,לפעול ולהשפיע
( . (Zimmerman & Zahniser, 1991השירות הלאומי שואף ,בין השאר ,לפתח ולהעצים בקרב המשרתים
128
את כישורי המנהיגות .מהממצאים ניתן לראות כי בשלב זה של חייהן הצעירות נוטות לדרג את תחושת
המנהיגות שלהן ברמה בינונית בלבד .ממצא זה עולה בקנה אחד עם העולה מדיווח אודות תכני המפגשים.
כפי שהוצג ,מדיווחים אלו עולה שבמפגשים לא ניתן משקל משמעותי להיבט זה ,ופיתוח תחושת ההעצמה
של הצעירות הינה בעיקר במעגל האישי ולא בזה הרחב יותר הכולל תחושה של שייכות לקהילה והיכולת
להנהיג.
לא מצאנו עדות לכך שלשירות הלאומי ולפעילויות הנלוות אליו הייתה תרומה לשינוי תחושת
המנהיגות של הצעירות בשירות הלאומי .ייתכן בהחלט שהצפייה להתקדמות משמעותית בתחום המנהיגות
אינה ריאלית בשלב זה של ההתקדמות של הצעירות בסיכון בשירות הלאומי .אולם ,אם בכוונת התוכנית
להעצים את המשתתפות בתחום זה יש להיערך בהתאם .פיתוח יכולת מנהיגות הינה מומחיות מקצועית
לכל דבר (סדן )2009 ,ויש מקום להיעזר בכדי לקדם מנהיגות בקרב הצעירות בסיכון המתנדבות בשירות
הלאומי .בין היתר יש לעצב הכשרה לצוות ואולי אף להפעיל גורמים אחרים המתמחים בתחום זה .גם את
התחום הזה יש לבחון לאורך זמן ולראות האם אכן חל שינוי בדיווח ואם אכן ההשתתפות בשירות הלאומי
מצליחה להניע שינוי בתפיסת המשרתים באשר ליכולת המנהיגות שלהם .ייתכן גם שיש מקום לבחינת
נושא זה באמצעות כלים ,הרגישים לשינויים קלים יותר בתחום זה ,מאשר הכלי שבו השתמשנו.
הניסיון לקדם מנהיגות קשור קשר אמיץ עם הגברת תחושת השליטה בחייהן של המשתתפות.
שליטה בחיים מוגדרת כיכולתו של הפרט לשלוט במרכיבים משמעותיים בחייו ,ליזום ולשנות את המציאות
( .(Hobfoll & Wallfish, 1984; Pearlin & Schooler, 1978; Rotter, 1954, 1966גם כאן ,בולטים
ההבדלים בין בנות השירות הלאומי הרגיל ,שלהן תחושת שליטה גבוהה במידה ניכרת משל הצעירות
בסיכון .אמנם ,מרבית המשתתפות דיווחו על הסכמה עם כך שהעתיד תלוי בעיקר בהן ,וכן כי הן חשות
מסוגלות לממש את רצונותיהן .אולם ,ההשוואה בין הקבוצות מצביעה על כך כי באופן כללי תחושת
השליטה בחיים נמוכה יותר בקרב קבוצת המחקר ,ובעיקר נמוכה בקרב הנערות בסיכון.
אנו בחנו את תחושת השליטה של צעירות בשתי נקודות זמן -עם תחילת השירות ולקראת סיומו.
מהממצאים עולה שבעוד שאין הבדל בתחושת השליטה בין שתי הקבוצות של הנערות העולות הרי בקרב
קבוצת הנערות בסיכון ההבדל היה בכיוון ההפוך :לצעירות לקראת סיום השירות הייתה תחושת שליטה
באופן מובהק נמוכה יותר מאשר אלו שרק נכנסו לשירות (נושא זה לא נבחן בקרב בוגרות השירות) .ממצא
זה מצטרף לממצא אחר המצביע על רמה נמוכה של דימוי עצמי בקרב הנערות בסיכון לקראת סיום
השירות .מערך המחקר שלנו אינו מאפשר לזהות האם המקור לממצא זה הוא הבדלים במאפייני הצעירות
בקבוצה זו שנמצאו בעת עריכת המחקר לקראת סיום השירות ,או אולי בירידה בדימוי העצמי ובתחושת
השליטה במהלך השירות הלאומי .יש מקום להמשיך ולחקור סוגיה זו הן בעזרת מערך מחקר אורכי
שיעקבו אחר צעירות לאורך זמן והן באמצעות ראיונות עומק עם הצעירות.
שביעות רצון מהחיים
במחקר הנוכחי רצינו לבחון האם שביעות הרצון מהחיים של צעירות בסיכון עולה בעקבות השירות
הלאומי .הממצאים העלו ששביעות הרצון מהחיים של הצעירות בסיכון הייתה נמוכה יותר משל קבוצת
ההשוואה של הצעירות בשירות הלאומי הרגיל .זהו ממצא שאינו מפתיע בהתחשב בהבדלים הניכרים
במשאבים העומדים לרשות הצעירות מקבוצת המחקר ומקבוצת ההשוואה .לא נמצאו עדויות לכך
שהשירות הלאומי תרם להעלאה של שביעות הרצון של הצעירות בסיכון.
129
מצבן של הבוגרות
אחת המטרות של השירות הלאומי היא לתרום לעתידם של המשרתים .אנו ראיינו טלפונית צעירות
שסיימו את השירות הלאומי בשנים האחרונות ושאלנו למצבם בשורה של תחומי חיים .לא הייתה לנו
קבוצת ביקורת של צעירות בסיכון שלא שירתו בשירות הלאומי ולכן איננו יכולים להעריך את התרומה של
השירות למצבן כבוגרות .מה שניתן לומר הוא שמבחינה כלכלית רבות מהצעירות מתארות מצב לא קל:
לכשני שליש אין עדיין הכנסה מסודרת ,כשליש מתארות מצב כלכלי קשה או לא טוב ,ויותר ממחצית
משתכרות פחות משכר המינימום במשק .זאת ,למרות שכ 70%-מהן עובדות.
תמונה זו מצביעה על כך ,שגם אם לשירות הלאומי היו השפעות חיוביות על מצבן של הצעירות
בסיכון ,לשיעור נכבד מהן עדיין יש צרכים לא מועטים בתחום הכלכלי והתעסוקתי .ייתכן שזהו מצב
אופייני לקבוצת הגיל והאוכלוסייה הזו ,אך ברור שהמשמעות היא שיש להמשיך ולראות בצעירות אלו
קבוצה פגיעה שיש להמשיך ולחפש דרכים להגביר את המשאבים והיכולות שלהן .בין היתר המשמעות
לדעתנו היא ,שלקראת סיום השירות שלהן חשוב לקיים שיחות אישיות וקבוצתיות במטרה לזהות את
הצרכים האינדיבידואליים של הצעירות המשרתות ,ולסייע בהפניה ובהנגשה של שירותים המתאימים להן.
כמו כן ,יש מקום לחשיבה מערכתית של כלל השירותים הרלבנטיים כדי לוודא רצף של שירותים ומניעת
נפילה בתפקוד במעברים בין השירותים החברתיים.
תוכניות מידיות
מבחינת התוכניות המי דיות נראה היה שיש הבדלים בין הקבוצות השונות ,הבדלים הקשורים לרקע
השונה שלהן .באופן בולט ,בכל הקשור ללימודים גבוהים התוכניות של הנערות העולות דומות יותר לאלו
של בנות השירות הלאומי הרגיל מאשר לקבוצת הנערות בסיכון .בקרב קבוצת הנערות בסיכון יותר
ממחצית מתכוונות לעשות קורס מקצועי וכמחצית מעוניינות לחפש עבודה זמנית .מן הראוי לציין שרק
חלק לא גדול מהצעירות קשרו באופן ישיר את אופי השירות הלאומי שלהן לתוכניותיהן לעתיד ,ואמרו
שיעסקו בעתיד בנושא הקשור לשירות הלאומי שלהן .עם זאת ,הראיונות הראו כי השירות דווקא השפיע
על קבלת ההחלטות לגבי העתיד ,וכי חלק מהצעירות אכן שוקלות להמשיך ללמוד או לעבוד בתחומים בהן
עסקו בשירות .השירות פתח בפני הצעירות עולמות חדשים של ידע ועשייה ובכך השפיע הן על תפיסת
העתיד והן על ההחלטות האופרטיביות שמבצעות הצעירות .נראה לכן ,שיש מקום להתייחס להשפעת
השירות בתחום זה בתפיסה רחבה יותר ולאו דווקא להתמקד במידה שבה השירות כיוון למקצוע מסוים או
לפעילות קונקרטית הדומה לזו שעשו בשירות הלאומי.
בהקשר זה יש לציין במיוחד את הדיווחים המעטים יחסית על תוכניות להתנדב .בקרב שתי
הקבוצות ,משתתפות רבות נמנעו מלענות על שאלה זו ,רבות ציינו כי אינן יודעות האם יתנדבו בעתיד וחלקן
אמרו שאינן מתכוונות להתנדב .למעשה ,כמחצית מהבוגרות בפרויקט הנערות בסיכון ציינו שאינן
מתכוונות להתנדב .נשאלת השאלה עד כמה סוגיה זו עומדת על סדר היום במהלך השירות ,האם ניתן מקום
לדיון אודות חשיבות ההתנדבות ותרומתה לפרט במישורים שונים .על פי השאלונים הכמותיים לא נראה כי
נושא זה מעסיק את המשתתפות באופן משמעותי .בנוסף ,העובדה כי מדובר באוכלוסייה המצויה בקשיים
והתמודדות במישורי חיים שונים :כלכליים ,רגשיים ,משפחתיים ואחרים עשויה להסביר את מיעוט הפניות
לעיסוק בתחום ההתנדבותי או אף לחשיבה על נושא זה .מחקרים רבים מעידים על כך כי מתנדבים רבים
131
מגיעים מאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ( Putnam, 2000, Shye, Lazar, Duchin, & Gidron,
.)2000אולם ,יש מקום להעלות את השאלה האם דווקא השירות הלאומי במתכונת המופעלת כאן אינו
מבקש להביא שינוי בתמונה זו ולהביא לשילוב ולמעורבות רבה יותר בקהילה של צעירים וצעירות בסיכון,
תוך מתן מקום לפיתוח המנהיגות שלהם ותרומתם לקהילה ,היכולים לסייע גם להם להעצים את מקומם
ומעמדם ,ולא להישאר תמיד במקום שמתנדבים כדי לעבוד עמם ,והם אינם במצב המאפשר להם להתנדב
עבור אחרים.
סימנים מעודדים ניתן למצוא בראיונות הפתוחים שמהם עולה כי חלק מהמשרתים מציינים כי
התנדבות היא עיסוק שבהחלט בא בחשבון מבחינתם ,גם בעקבות חווית השירות .ייתכן שעבור חלק הארי
מהמשתתפות השירות היווה את ההזדמנות הראשונה להיות במעמד של מתנדב .ייתכן שפעילות חינוכית
נוספת יכולה להתמקד במשמעויות האישיות והחברתיות של התנדבות ,כדרך למעורבות אזרחית פעילה.
תפיסת העתיד
לדרך שבה צעירים וצעירות תופסים את עתידם יש חשיבות רבה .זאת ,הן משום שלתפיסה
אופטימית של העתיד יש תרומה לרווחה הנפשית של הצעיר ,והן משום שתפיסות חיוביות מהוות סימן
לתפיסות של חוללות עצמית ( )self efficacyהמגבירות את המוטיבציה להתמודד עם משימות חיים קשות
יותר.
ככלל ,הצעירות במחקר הנוכחי רואות בעתידן יותר אירועים חיוביים ,בהיבטים מקצועיים
ואישיים ,ופחות צופות שיחוו אירועים שליליים .חשוב להדגיש את העובדה שתפיסות חיוביות אלו אינן
משקפות כנראה רק תקוות באספמיה שאינן מעוגנות בקרקע המציאות .כך למשל ניתן לראות בבירור
שהצפיות של קבוצת הנערות בסיכון מציגות תמונה פחות אופטימית משל הצעירות האחרות ,ופחות
בטוחות בטוב שהעתיד צופן להן .ייתכן שדפוס ממצאים זה מצביע על תופעה מעודדת -הצעירות הן
אופטימיות ובכל זאת ריאליות בציפיותיהן .זהו שילוב מבטיח יותר מאשר פסימיות לעתיד או ראייה ורודה
שאינה מחוברת למציאות.
חשוב להדגיש שזו תמונה שהתקבלה גם במסגרת הראיונות שבהם התאפשר לצעירות להתייחס
באופן כללי לחוויית השירות .הראיונות מציגים תמונה חיובית באשר לאופן בו תופסות הצעירות חוויה זו,
כחוויה מחזקת המאפשרת לצעירות לפתח תובנות לגבי עצמן ולגבי הכוחות הגלומים בהן .הצעירות לא
הציגו "תמונה ורודה" ,אידילית ,באשר לחוויית השירות :בצד הצגת השירות כחוויה טובה ידעו לראות את
המהמורות ,את ההתמודדות ואת הצמיחה שחוו ,בדרך כלל ,כתוצאה מתהליך זה .גם התנסות לא מוצלחת
סייעה לצעירות להסיק מסקנות באשר להחלטות עתידיות.
לסיום המבט אל העתיד מן הראוי להפנות את תשומת הלב לנקודה שעלתה בראיונות הפתוחים והיא
הצפייה להמשך תמיכה וקשר גם לאחר תום השירות .בהקשר זה נזכיר דברים שנאמרו בכנס "בת עמי"
שנערך בשנה האחרונה במסגרת מושב שעסק בתפיסת העתיד .אחת הבוגרות העלתה נקודה זו בעוצמה רבה
וסיכמה" :נערה בסיכון נשארת תמיד נערה בסיכון" ...כלומר ,הצרכים ,המאפיינים הקשיים אינם
מתפוגגים עם תום השירות ,ולמרות התהליך המעצים ,רכישת הכלים ,הידע והמיומנויות קיים צורך רב
בתמיכה וסיוע בכל הרמות .חשוב שהעמותות העוסקות בתחום זה יפתחו עמדה ואסטרטגיית פעולה
מגובשת לגבי המשך הקשר עם הצעירות ,אם באמצעותן ואם באמצעות גופים אחרים ,ויבהירו גישתן
לצעירות ,כדי להבטיח תיאום ציפיות גם בתחום זה.
131
הערכות מסכמות של הבוגרות את השירות הלאומי
בראיונות הטלפוניים עם הבוגרות של השירות הלאומי ביקשנו לקבל את ההערכה הכוללת שלהן על
השירות הלאומי והשפעותיו .באופן כללי ,תגובותיהן היו בהחלט חיוביות ,רבות מהן הצביעו על השפעות
חיוביות ,ראו בשירות הלאומי חוויה טובה ונטו להמליץ עליו .מעל לשלושה רבעים מהמרואיינות הסכימו
במידה רבה או רבה או רבה מאוד שהשירות העניק להן הזדמנות להכיר חברים חדשים ואנשים שהשפיעו
לטובה על החיים שלהן ,ללמוד על עצמן ומה הן מסוגלות לעשות בחיים וגם ללמוד איך להיות עובדות
טובות .כפי שראינו ,חלק ניכר מהמוטיבציה לשירות נבעה מהרצון לתרום לאחרים ,ואמנם שיעור גבוה
מהבוגרות אמרו שהשירות הגביר את העניין שלהן לתרום לאנשים אחרים ולהתנדב בעתיד.
כפי שניתן היה להתרשם מממצאים אחרים במחקר זה ,נראה שרק חלק קטן מהצעירות אמרו
שהשירות חיזק את הקשר שלהם עם השכונה או היישוב או שהגביר את הרצון שלהן להיות מעורבות
בפעילות ציבורית או פוליטית .שיעור זה היה נמוך במיוחד בקרב הנערות בסיכון .מן הראוי שסידרת
הממצאים העקבית תביא לחשיבה נוספת בתחומים אלו .אם הגברת השייכות הקהילתית ,מעורבות
אזרחית והגברת תחושת המנהיגות והשליטה הם יעדים חשובים ,ראוי לתכנן כיצד ניתן להשיג אותם בקרב
קבוצת המחקר של הצעירות בסיכון .נראה שהאמצעים הנוכחיים אינם יעילים עבור חלק נכבד מהן.
במבט כולל של הבוגרות על השירות שלהן ניתן להתרשם שכמעט כולן עברו חוויה שהן הגדירו
כטובה או טובה מאוד .זאת ,ללא הבדלים בין שתי הקבוצות של הצעירות בסיכון .שיעור גבוה מאוד מהן
היו ממליצות להצטרף לשירות הלאומי ,כ .90%-התשובה הייתה מעט יותר חד משמעית בקרב הצעירות
בקבוצת העולות שבהן רק שתיים לא היו ממליצות ,בהשוואה לשבע צעירות בוגרות בקבוצת הנערות
בסיכון שלא היו בטוחות או שלא היו ממליצות .הסיבות שהצעירות נתנו להמלצות אלו נשמעו כמשקפות
חלק נכבד מהכוונות והיעדים של תוכנית השירות הלאומי עבורן -צמיחה אישית מתוך תרומה ,העשרה
אישית ,תמיכה בתהליכים של שיפור בתעסוקה ,וקשרים חברתיים .לא היה דגש על העצמה אישית בכיוון
של פעילות אזרחית ,שינוי חברתי או מעורבות ציבורית.
נראה אם כן ,שהגופים האחראים לשירות הלאומי לצעירות בסיכון מקבלים משוב מהצעירות בכל
השלבים שהוא בעיקרו חיובי .באופן כללי ,הצעירות המשתתפות בשירות עונות על הפרופיל של צעירות
בסיכון ,מגיעות לשירות הלאומי ממניעים המתאימים ליעדי התוכנית והמבנה שלה ,רובן מאפיינות את
פעולות ההתנדבות שלהן ותרומתן בשירות הלאומי במונחים חיוביים ,הן שבעות רצון מהצוות שלהן
ומעריכות אותו ,ושבעות רצון מחלק ניכר מהפעילויות הנלוות שבשירות .בקרב הבוגרות של השירות
הלאומי יש ראייה חיובית של החוויה שעברו ותחושה חיובית לגבי ההשפעה של השירות על חייהן ,ומשום
כך גם רוב רובן היו ממליצות על השירות הלאומי לצעירות אחרות.
התמונה הכוללת אינה חיובית בלבד .יש היבטים שונים ,שעליהם עמדנו בדוח זה ,המצביעים על אי
השגת מטרות התוכנית ,בעיקר בכל הקשור למעורבות קהילתית וציבורית ,והגברת תחושת שליטה ויכולת
מנהיגות .גם השינויים בתחום הדימוי העצמי ושביעות הרצון מהחיים לא היו ניכרים .ייתכן שחלק
מממצאים אלו משקפים את העובדה שהמדידה של הצעירות בעת סיום התוכנית הושפעה מההתמודדות
המורכבת של הצעירות עם התהליך של סיום התוכנית ושל יציאה להתמודדות עצמאית עם האתגרים של
132
השתלבות בחברה לאחר השירות .כמו כן ,נראה שחווית השירות של קבוצת הנערות בסיכון מורכבת יותר
משל קבוצת הנערות העולות ,ונראה שחלק גדול יותר מהן חש שאופי השירות לא היה משמעותי דיו.
הדוח גם מדגיש ,שעבור רבות מהצעירות ,גם עבור אלו שהשירות שלהן היה חיובי ותורם,
ההשתלבות בחברה ובניית עתיד יציב ובטוח ,הן משימות קשות שעדיין לפניהן .ברור מהממצאים שרבות
מהצעירות הבוגרות של השירות מתמודדות עם תנאי חיים לא פשוטים .השירות העניק לחלקן כלים טובים
יותר ,אך יש מקום להמשיך וליצור מערכת שירותים ואפשרויות שימשיכו ויתנו לצעירות אלו הזדמנויות
להשתלב בחברה .כפי שיש תשומת לב מיוחדת לחיילים על סף השחרור ולאחריו (בעיקר לחיילים שאינם
יכולים להישען על עורף משפחתי בטוח) ,חשוב לבנות את המסגרות והתהליכים שיסייעו לצעירות לעבור
לשלב הבא של ההתפתחות שלהן ,ללא נפילה חדה במעבר בין הכיסאות של השירות הלאומי להשתלבות
בחברה כאזרחים בוגרים לכל דבר ועניין.
אחת המשמעויות של ראייה זו של השירות הלאומי לצעירות בסיכון כצעד וכשלב אחד בשורה
ארוכה של צעדים ושלבים בדרך לתפקוד אזרחי מלא ועצמאי ,היא הבטחת רציפות השירותים עבור צעירים
אלו ,בדרך לשירות הלאומי וממנו .מהממצאים ,ומדיונים לא פורמאליים שערכנו ,ניתן להתרשם שחלק
מהשירותים החברתיים טרם הפנימו את האפשרויות שיש בשירות הלאומי עבור צעירים בסיכון .לדברי
הצעירות שיעור ההפניות לשירות מאנשי מקצוע אינו גבוה ,ולא התרשמנו שבסיום השירות הלאומי נעשו
פעולות רבות לחבר את הצעירות המסיימות עם שירותים חברתיים היכולים להמשיך ולתת להן כלים
והזדמנויות לעתיד .במסגרת המחקר הנוכחי לא חקרנו נושא זה באופן שיטתי ,אך אם ההתרשמות שלנו
נכונה ,יש מקום להגביר את פעולות ההסברה וההנגשה של השירות הלאומי בקרב השירותים החברתיים
הרלבנטיים ,כדי לקדם את יכולתם להפנות צעירים וצעירות בסיכון העשויים להפיק תועלת מהשירות
הלאומי ,ובהמשך ,כדי להציע שירותים והפניות מתאימות למי שסיימו את השירות.
בתגובה להמלצה זו נאמר לנו על ידי אחד הארגונים שפועלת תוכנית המשך לנערות בוגרות וכל
בוגרות התוכנית יכולות לקחת חלק בתוכנית ההמשך המלווה אותן בתהליכים המתרחשים לאחר השירות
והמאפשרת להן לפי רצונן להגיע לתעסוקה משמעותית או ללימודי מקצוע או ללימודים אקדמאיים .יש
מקום לברך על תוכנית זו ודומות לה וכן לעודד מאמצים לשפר את הממשק בין הארגונים האחראים
להפעלת השירות הלאומי ,לבין השירותים החברתיים השונים המפנים את הצעירים והצעירות לשירות
הלאומי ,והמסייעים להמשך השתלבותם בחברה לאחר סיום השירות.
מגבלות המחקר
דוח זה מביא תמונה נרחבת של ממצאים שעלו באיסוף המידע ממספר קבוצות של צעירות בסיכון
וצעירות מהשירות הלאומי הרגיל .השווינו בין צעירות שהיו בתחילת השירות ,לקראת סיומו ולאחריו.
במסגרת המחקר עשינו שימוש במספר רב של כלים מובנים שנבחנו על אוכלוסיות דומות של צעירים במצבי
סיכון ומצוקה (כגון בוגרי פנימיות וצעירות עולות מאתיופיה) וכן שילבנו גישות כמותיות ואיכותניות.
תמונה זו מעלה מספר רב של היבטים הראויים להמשך דיון ולפיתוח מענים לצרכים שעלו מתוך תגובות
הצעירות המשרתות .יש עם זאת לזכור את המגבלות של עבודתנו עד עתה .ראשית ,היא מתמקדת בזווית
הראייה של הצעירות בלבד .אין היא כוללת את זוויות הראייה החשובות של מקבלי השירות בארגונים
השונים ,ושל הצוות המלווה את הצעירות .נשו ב ונזכיר את המגבלה של מערך המחקר שעשה השוואת רוחב
בין קבוצות בשלוש תחנות של השירות הלאומי ,אך לא עקב אחריהן במהלך שירותן ולאחריו.
133
המחקר הנוכחי הרחיב את היריעה על ידי זיהוי קבוצת השוואה של צעירות בשירות הלאומי הרגיל.
עם זאת ,לא התייחסנו לקבוצות אחרות של צעירות וצעירים בשירות הלאומי ,כגון צעירים עם צרכים
מיוחדים ,וצעירים מהמגזרים החרדי והערבי .בכך יש מגבלה שיש לזכור כשמנסים להכליל את הממצאים
לכלל המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי.
מחקרים בעתיד
במטרה להתמודד עם מגבלות אלו ולהמשיך לבסס את המדיניות והעבודה בשטח על בסיס אמפירי
איתן ,מן הראוי להמשיך במחקרים .למחקר זה יהיו יתרונות רבים אם ישלב שיטות כמותיות עם שיטות
איכותניות שיעמיקו את ההבנה של התהליכים העמוקים שאותם חווים צעירים בסיכון במהלך השירות
שלהם ולאחריו .ראשית ,חשוב לבצע מחקר אורך ולעקוב אחר צעירים המצטרפים לשירות הלאומי במהלך
שירותם ולאחריו במשך תקופה של מספר שנים ,כדי לראות את התוצאות ארוכות הטווח יותר .המחקר
עשוי לזהות נקודות קריטיות בתהליך השירות ובתהליך ההשתלבות בחברה לאחר סיומו ,כך שניתן יהיה
להציע התערבויות היכולות למצות את הפוטנציאל של תרומת השירות הלאומי.
במחקרים בעתיד חשוב להרחיב את היריעה ולבחון גם את זווית הראייה של הגורמים שהם מושא
ההתנדבות של הצעירים בסיכון .יש ללמוד כיצד מנהלי הגופים ,שבהם מתנדבים הצעירים ,מעריכים את
התרומה של הצעירים בסיכון .חשוב במיוחד לבחון כיצד הלקוחות הישירים שעמם מתנדבים הצעירים
תופסים את השירות שהם מקבלים .בכך תהייה תרומה להערכה של המידה שבה השירות הלאומי משיג את
מטרתו שלשירות תהייה תרומה לא רק למשרתים בו ,אלא גם למי שמקבלים את השירות.
זווית ראייה חיונית נוספת היא של אנשי הצוות המלווים .לאנשי הצוות עשויה להיות תרומה
מכריעה להבנת האתגרים והאפשרויות של הכללת צעירים בסיכון במסגרת השירות הלאומי .יתרה מזו,
ראוי שהמחקר יתמקד גם בהבנת הצרכים של אנשי הצוות ,במטרה לזהות דרכים שבהן אפשר לקדם את
יכולתם ללוות את הצעירים בסיכון בצורה יעילה אף יותר.
לסיום ,השלב הנוכחי של המחקר חשף בפנינו את העושר והמורכבות הרבה של השירות הלאומי .על
חלק מעושר זה יכולנו לעמוד בדוח זה .אנו מתכוונים להמשיך ולעבד את החומר הרב שקיבלנו ולהמשיך
ולהפיק ממנו את המרב כדי לתת בידי מקבלי ההחלטות בסיס אמפירי איתן יותר לקבלת החלטות לשם
שיפור השירות הלאומי ,הן ע בור הצעירים והצעירות המשרתים ,הן למקבלי השירותים המוגשים על ידי
מתנדבי השירות הלאומי ,והן לחברה הישראלית כולה.
134
מקורות
אריקסון ,א .)1968( .ילדות וחברה :פסיכולוגיה של האדם בתמורות הזמן .מרחביה :ספרית פועלים.
אמית ,ק ,.ופליישר ,נ )2005( .פרויקט משלבים -שילוב צעירים בעלי צרכים מיוחדים בשירות הלאומי.
זיכרון יעקב :מכון כרמל למחקרים חברתיים.
בבלי ,א .)1990( .סבירות השפעתם של מניעים חברתיים-אישיותיים על הנטייה להשתתפות תושבי שכונות
מצוקה בישראל בפעילות שעות פנאי מאורגנת בקהילת מגוריהם .חיבור לשם קבלת תואר מוסמך,
אוניברסיטת בר-אילן ,בית-הספר לעבודה-סוציאלית ,רמת-גן.
בנבנישתי ,ר ,.ומגנוס ,א .)2008( .הערכת התוכנית –" גשר לבוגרי השמה חוץ ביתית חסרי עורף משפחתי",
מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית.84-45 ,28 ,
בנדוב ,ד .ורייסר ,ש .)1997( .הדימוי העצמי ואיכות החיים של בוגרים לקויי למידה ,חברה ורווחה ,י"ז,
.200 -185
בן רבי ,ד .וכאהן-סטרבצ'ינסקי ,פ .)2003( .תכנון שירותים והתערבות לילדים ונוער בקצה רצף הסיכון.
ירושלים :מאיירס-ג'וינט-מכון ברודקייל.
בן יאיר ,י( .ח.ת .).נוער בסיכון .נדלה ,מאתר אלימה http:/ / www.elima.org.il/ downloads/
dimyonmodrach/%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8%20%D7%91%D7%A1%D7%99
%D7%9B%D7%95%D7%9F.pdf
בת עמי ( ח.ת .).נדלה ב 10-לאוקטובר ,2010 ,מאתר בת עמיhttp:/ / bat-ami.org.il/ BatAmi/ Forms/ ,
About/ WhoRWe.aspx
גל ,ר ,.עמית ק ,.פליישר נ ,.שטריכמן נ .)2003( ,.מתנדבי השירות הלאומי :מחקר אורך לבחינת מוטיבציות
לשירות -עמדות חברתיות ושביעות רצון של המתנדבים מהשירות .זיכרון יעקב :מכון כרמל למחקרים
חברתיים.
המלצות הביניים של דו"ח עברי .)2005( .נדלה מאתר משרד המדע והטכנולוגיהhttp:/ / ,
www.most.gov.il/ Departments/ NCS/ Ivry2005.htm
חורש-ציפניוק ,ש .ובר-און ,נ .)2010( .הערכת תכנית השירות האזרחי – לאומי למגזר הערבי .תל אביב:
משתנים-הערכה ויעוץ ארגוני.
חזקיה ,ע .)1995( .השפעת שליטה וצורך בסגירת קוגניטיבית על מידת ההתנגדות לשינוי ארגוני .חיבור לשם
קבלת התואר מוסמך ,המחלקה לפסיכולוגיה ,אוניברסיטת בר-אילן.
כהאן-סטרבציסקי ,פ .וואזן-סיקרון ( .)2008ממצאים עיקריים ותובנות מתוך מחקר הערכה של שלושה
מודלים של מרכזים לנוער בסיכון:מית"ר ,עירונוער ומונדתא אל שבאב .ירושלים :מאיירס-ג'ויינט-
ברודקייל.
כהאן -סטרבצ'ינסקי ,פ .ויורוביץ ,ל .)2009( .מעבר לעולם העבודה וקידום תעסוקתי בעבור בני נוער
וצעירים בסיכון בארצות הברית ובמדינות נוספות ב : OECD -סקירת ספרות .ירושלים :מאיירס-
ג'ויינט-ברודקייל.
כאהן-סטרבצ'ינסקי ,פ .)2005( .צעירים בני 18ויותר בסיכון (-)disadvantaged older youth
מאפיינים והשלכות -מחשבות ראשוניות .מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל :ירושלים.
לוי ,ד .)2008( .הסתגלות בק רב נשים יוצאות אתיופיה :תרומתם של משאבים אישיים וסביבתיים .חיבור
לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" ,אוניברסיטת בר אילן.
135
לסר ,ע ,.לאופר ,ר ,.רבינוביץ ,א ,.בר חי ,ד ,.גרינברג ,צ ,.בנימין ,ג .ואחרים (ח.ת .).מגוון אוכלוסיות
המשרתות בצה"ל ובשירות הלאומי ,נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל . 93-131 ,נדלה ב 9-לאוקטובר,
,2010מאתר מינהל חברה ונוערhttp:/ / cms.education.gov.il/ NR/ rdonlyres/ 33CFE0B8-6930- ,
4D90-BB0F-23A97AF08AA0/ 105277/ shar4.pdf
מייזלס ,ע .)2002( .צעירים ישראלים במעבר לבגרות השפעת השירות הצבאי .עיונים בחינוך,5,
.190 -159
מנהלת השירות האזרחי לאומי (ח.ת .).נדלה מאתר משרד המדע והטכנולוגיהhttp:/ / www.most.gov.il/ ,
.Departments/ NCS/ Reka/ default.htm
סגינר ,ר .) 2002( .בני נוער בישראל מפלסים דרכם את הבגרות :אוריינטציית עתיד של ערבים ודרוזים
בהשוואה ליהודים .מגמות ,מ"א.113-147 ,1-2 ,
סופרמן-הרניק ,ה .)2010( .הבנת הכוח ,יצירת אנחנו .נדלה מאתר גנדירwww.gandyr.com ,
סמוחה ,ס .ולכטמן ז .)2010( .שירות אזרחי לערבים :ממצאים עיקריים של מחקר .2009אוניברסיטת
חיפה.
סדן ,א .)1997( .העצמה ותכנון קהילתי .תל-אביב :הקיבוץ המאוחד.
סדן ,א .)2009( .עבודה קהילתית -שיטות לשינוי חברתי .תל אביב :הוצאת הקיבוץ המאוחד.
על"ם ( .)2009דוח שנתי .2009נדלה ב 10-לאוקטובר ,2010מאתר על"ם :עמותה לנוער בסיכון http:/ / ,
files.elem.org.il/ 2009/ 2009.pdf
קטן ,י .)2008( .דרוש מהפך בשירותי הרווחה לצעירים .נדלה ב 10 :באוקטובר 2010מאתר עמותת גנדיר,
http://www.gandyr. com/ artpage. php?item=13
שמר ,א .וילמה ,ש .)2006( .כוחות וצרכים בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל .סקר באמצעות קבוצות
מיקוד בקרב מבוגרים (גילאי )25-50יוצאי אתיופיה לצורך קביעת מדיניות וכיווני פעולה (טיוטה).
ירושלים :ג'וינט ישראל.
שמש ,א .)1996( .הומור בטיפול בנוער מנותק .מניתוק לשילוב -חוברת מספר .7נדלה ,מאתר מנהל חברה
ונוער http:/ / cms.education.gov.il/ EducationCMS/ Units/ Noar/ TechumeiHaminhal/
KidumNoar/ kidarticle/ nituk72.doc
שתיל (ח.ת ).יום המאבק בגזענות .נדלה ב 25-לנובמבר ,2010מאתר ארגון שתילshatil. ,
org.il/services/1198677173/1206950864
Angell, T., Arsenault, E. & McNally, K. (2004). Americorps Outcomes Assessment. Retrieved
October 10, 2010, from WPI-Worcester Polytechnic Institute Website, http:/ / www.wpi.edu/
Pubs/ E-project/ Available/ E-project-120304-133746/ unrestricted/ 12-16-04IQPPaper.pdf
Armstrong, M. I., & Boothroyd, R. A. (2008). Predictors of emotional well-being in at-risk
adolescent girls: Developing preventive intervention strategies. Journal of Behavioral Health
Services & Research, 35, 435-453.
Arnett, J. J. (2000). Emerging Adulthood: A Theory of Development from the Late Teens Through
the Twenties. American Psychologist, 55, 469-480.
136
Arnett, J. J. (2007). Aging out of Care: Toward Realizing the Possibilities of Emerging Adulthood.
New Directions for Youth Development, 113, 151-161.
Aronowitz, T. (2005). The role of "envisioning the future" in the development of resilience among
at-risk youth. Public Health Nursing, 22, 200-208.
Beam, M. R., Chen, C. S., & Greenberger, E. (2002). The nature of adolescents' relationships with
their "very important" nonparental adults. American Journal of Community Psychology, 30, 305325.
Baumeister, R. F. (1999). The self in social psychology. (Ed.). Philadelphia: Psychology Press.
Berry, J. W.( 2001). A psychology of immigration. Journal of Social Issues, 57(3), 615- 631.
Chavis,D.M., Hogge, J.H., Mcmillan, D.V. & Wandersman, (1986).Sense of community through
Brunswich`s lens: A first look. Journal of Community Psychology, 15, 24-40.
Caputo, R. K. (2003). The effects of socioeconomic status, perceived discrimination and mastery
on health status in a youth cohort. Social Work in Health Care, 37, 17-42.
Cassidy, D. J., Hicks, S. A., Hall, A. H., Farran, D. C., & Gray, J. (1998). The North Carolina Child
Care Corps: The role of national service in child care. Early Childhood Research Quarterly, 13,
589-602.
CSV. (n.d.) Retrieved from CSV (Community Service Volunteers) Website: http:/ /
www.csv.org.uk/ about-us
Diener, E. (1984). SUBJECTIVE WELL-BEING. Psychological Bulletin, 95, 542- 575.
Etzioni, A. (2007). Foreword: Civic Service Ananlysis Has Come of Age. In A. M. McBride & M.
Sherraden (Eds.), Civic Service Worldwide (pp. ix-xiii). New York, NY: M.E. Sharpe.
Fleischer, N. & Gal, R. (2003). Current Challenges and Potential Impact of a Universal National
Youth Service in Israel. Zichron Yaakov: The Carmel Institute for Social Studies.
Frumkin, P., & Miller, B. (2008). Visions of national service. Society, 45, 436-443.
Hobfoll, S.E., & Wallfish, S. (1984). Coping with a threat to life: A longitudinal study of self
concept, social support, and psychological distress. American Journal of Community
Psychology, 12, 87-100.
Huebner, E. S. (1991). Initial development of the student`s life satisfaction scale. School
Psychology International, 12, 234-240.
Itzhaky, H., & York, A.S. (2000). Sociopolitical control and empowerment: An extended
replication. Journal of Community Psychology, 28, 407-415.
Jastrzab, J., Giordono, L., Chase, A., Valente, J., Hazlett, A. LaRock, R. & James, D. (2007).
Serving Country and Community: A Longitudinal Study of Service in AmeriCorps. Abt
Associates Inc.
137
Katimavik.(n.d.) Retrieved from Katimavik: Canadaws Youth Volunteer-Service Program Website,
http:/ / www.katimavik.org/ subsection-50/ Mission-and-objectives
Kliewer, W., & Sandler, I. N. (1992). Locus Of Control and Self-Esteem as Moderators of
Stressor-Symptom Relations in Children and Adolescents. Journal of Abnormal Child
Psychology, 20, 393-413.
Lance, C. E., Mallard, A. G., & Michaelos, A. C. (1995). Tests of the Causal Direction of Global –
Life Facet Satisfaction Relationships. Social Indicators Research, 34, 69-92.
Lincoln, Y. & Guba, E. (1985). Naturalistic inquiry. Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
McDonald, S., Erickson, L. D., Johnson, M. K., & Elder, G. H. (2007). Informal mentoring and
young adult employment. Social Science Research, 36, 1328-1347.
McMillan, W. D., & Chavis, D. M. (1986). Sense of community: A definition and theory. Journal
of Community Psychology, 15, 6-23.
McWhirter, E. H., & McWhirter, B. T. (2008). Adolescent future expectations of work, education,
family and community. Youth and Society, 40, 182-202.
Montgomery, P., Donkoh, C., and Underhill, K. (2006). Independent living programs for young
people leaving the care system: The state of the evidence. Children and Youth Services Review,
28, 12, 1435-1448.
Newbrough, J.R,. & Chavis, D.M. (1986). Psychological sense of community. Journal of
Community Psychology, 14, 3-5.
Nurmi, J. E. (2005). Thinking about and acting upon the future: Development of future orientation
across the life span. In J. Joireman., & A, Strathman (Eds.), Understanding behavior in the
context of time: Theory, research and application. Mahwah, N. J: Lawrence Erlbaum associates.
Nurmi, J. E., Poole, M. E., & Kalakoski, V. (1994). Age-differences in adolescent future-oriented
goals, concerns, and related temporal extension in different sociocultural contexts. Journal of
Youth and Adolescence, 23, 471-487.
Obst, P.L., & White K.M (2007). Choosing to belong: The influence of choice on social
identification and psychological sense of community. Journal of Community Psychology , 35,
77-90.
Pearlin,L.I., & Schooler, C. (1978). The structure of coping. Journal of Health and
social Behavior, 19, 2-21.
Proctor, C. L., Linley, P. A., & Maltby, J. (2009). Youth life satisfaction: A review of the literature.
Journal of Happiness Studies, 10, 583-630.
Putnam, R.D. (2000) Bowling alone: The collapse and revival of the American community. New
York: Simon & Schuster.
138
Rhodes, J. E., Spencer, R., Keller, T. E., Liang, B., & Noam, G. (2006). A model for the influence
of mentoring relationships on youth development. Journal of Community Psychology, 34, 691707.
Rosenberg, M. (1965). Society and adolescent self-image. Princeton, NJ: Princeton U.P.
Rosenberg, M. (1985). Self concept and psychological well-being in adolescence. In F. Leahy (Ed.)
The development of the self (pp. 205-246) New York: Academic Press.
Robbins, R. N., & Bryan, A. (2004). Relationships between future orientation, impulsive sensation
seeking, and risk behavior among adjudicated adolescents. Journal of Adolescent Research, 19,
428-445.
Rotter, J.B. (1954). Social learning and clinical psychology. New-York: Prentice Hall.
Rotter, J. B. (1966). Generalized expectancies for internal versus external reinforcement.
Psychological Monographs, 80.
Sagawa, S., AnnMaura C., & Chao, T. (2008). Leaders for every sector: National service as a
strategy for leadership and workforce development. Washington, D.C: Center for American
Progress.
Schmid, H. (2007). Children and youth at risk in Israel: Findings and recommendations to improve
their well-being. Children and Youth Services Review, 29, 1114-1128.
Shelton, L., Nicholas, B., Dote, L. & Grimm, R. (2007), AmeriCorps: Changing lives, changing
America. Washington, DC: Corporation for National and Community Service, Office of
Research and Policy Development.
Sherer, M. (2004). National service in Israel: Motivations, volunteer characteristics, and levels of
content. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, 33, 94-108.
Sherraden, M. W., & Eberly, D. J. (1986). Reflections on Katimavik, an innovative Canadian youth
program. Children and Youth Services Review, 8, 283-303.
Sherraden, M. S., & Sherraden, M. (1991). Social-service by university-students in Mexico:
Thoughts for the United-States. Children and Youth Services Review, 13, 145-170.
Schiff, M., Nebe, S., & Gilman, R. (2006). Life satisfaction among Israeli youth in residential
treatment care. British Journal of Social Work, 36, 1325-1343.
Shye, S., Lazar, A., Duchin, R. & Gidron, B. (2000). Philanthropy in Israel- patterns of giving and
volunteering of the Israeli public .Beer Sheva: Israeli center for third sector research, Ben
Gurion University of the Negev.
Simon, C. A., & Wang, C. H. (2002). The impact of AmeriCorps service on volunteer participants Results from a 2-year study in four western states. Administration & Society, 34, 522-540.
139
Stlawrence, J. S. (1993). African-American adolescents knowledge, health-related attitudes, sexualbehavior, and contraceptive decisions - Implications for the prevention of adolescent HIVinfection. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 61, 104-112.
Tschirhart, M., Mesch, D. J., Perry, J. L., Miller, T. K., & Lee, G. (2001). Stipended
volunteers: Their goals, experiences, satisfaction, and likelihood of future service. Nonprofit and
Voluntary Sector Quarterly, 30, 422-443.
Vitterso, J., Biswas-Diener, R., & Diener, E. (2005). The divergent meanings of life satisfaction:
Item response modeling of the Satisfaction with Life Scale in Greenland and Norway. Social
Indicators Research, 74, 327-348.
Wyman, P. A., Cowen, E. L., Work W. C., & Kerley, J. H. (1993). The role of children future
expectations in self -esteem functioning and adjustment to life stress: A prospective study of
urban at risk children. Development and Psychopathology, 5, 645-646.
Yamaguchi,R., Gordon, P., Mulvey, C., Unlu, F., Simpson, L., Jastrzab, A. At el. (2008). Still
serving: Measuring the eight-year impact of AmeriCorps on alumni. Abt Associates Inc.
Zeira, A., & Dekel, R. (2005). The self image of adolescents and its relationship to their
perceptions of the future. International Social Work, 48, 177-191.
Zimbardo, P. G., & Boyd, J. N. (1999). Putting time in perspective: A valid, reliable individual
differences metric. Journal of Personality & Social Psychology, 77, 1271-1288.
Zimmerman, M. A., & Zahniser, J.H. (1991). Refinements of sphere-specific measures of
perceived control: Development of a sociopolitical control scale. Journal of Community
Psychology, 19, 189-204.
Zivildienst (n.d.) Retrieved from Hompage of Bernhard Kabelka Website, http:/ / fsmat.at/
~bkabelka/ english/ zivi/ info.htm
141
נספחים
141
נספח א' -כלי המחקר
א.1סיבות להצטרפות לשירות
בכלל
לא
במידה
מעטה
במידה
רבה
.1כדי לקבל זכויות דומות לאלו של מי ששרתו שירות
צבאי
1
2
3
במידה
רבה
מאוד
4
.2מתוך רצון לעזור לאנשים אחרים ולתרום לקהילה
1
2
3
4
.3כדי להכיר חברים ואנשים חדשים
1
2
3
4
.4כי זו הייתה הזדמנות להתנסות בדברים שיעזרו לי
להשיג עבודה טובה בעתיד
1
2
3
4
.5כי הכרתי אחרים ששרתו או משרתים והם המליצו
1
2
3
4
.6כי רציתי לנסות לעשות דברים אחרים כדי לראות מה
מתאים לי לעשות בעתיד
1
2
3
4
.7כדי להביא לזה שאנשים יתייחסו אלי בכבוד ,כמו
שמתייחסים למי ששרת בצבא
1
2
3
4
.8כי לא היה לי משהו אחר לעשות
1
2
3
4
.9כדי להשתלב בחברה
1
2
3
4
.10כי זו הייתה דרך טובה בשבילי לתרום לאנשים
שזקוקים לכך
1
2
3
4
.11כדי להתפרנס
1
2
3
4
.12כדי ללמוד מקצוע
1
2
3
4
.13כדי לצאת מהבית
1
2
3
4
.14כי חברים או בני משפחה המליצו לי
1
2
3
4
.15כי איש מקצוע (כמו מורה ,עובד סוציאלי) המליץ לי
1
2
3
4
הצטרפתי לשירות הלאומי ...
א .2מאפייני השירות הלאומי
בכלל
לא
במידה
מעטה
במידה
רבה
.1השירות נתן לי הזדמנות להשפיע באופן משמעותי על החיים של
אחרים
1
2
3
במידה
רבה
מאוד
4
.2השירות שלי היה משעמם
1
2
3
4
.3מה שעשיתי עזר באמת לאנשים שאני עובד אתם
1
2
3
4
.4
השירות שלי דרש ממני השקעה רצינית
1
2
3
4
.5
השירות שלי תרם למדינה או לקהילה שלי
1
2
3
4
1
2
3
4
.6מה שעשיתי בשירות שלי היה די מיותר וחסר ערך
א .3מידת ההשתתפות בפעילויות שונות במסגרת השירות ושביעות הרצון מהן
שביעות הרצון שלי מ:
לא
השתתפתי
בכלל לא
במידה
מעטה
במידה
רבה
0
1
2
3
במידה
רבה
מאוד
4
0
0
0
0
0
0
0
0
0
1
1
1
1
1
1
1
1
1
2
2
2
2
2
2
2
2
2
3
3
3
3
3
3
3
3
3
4
4
4
4
4
4
4
4
4
.1הכשרה שקיבלתי למילוי התפקיד בשירות
הלאומי
.2הדרכה המלווה את השירות
.3הקניית השכלה
.4הכנה לתעסוקה אחרי השירות
.5הקנייה של כישורי מנהיגות
.6פעילויות של כיף והנאה
.7דמוקרטיה
.8אזרחות פעילה
.9הכרת הארץ
.10פעילויות אחרות_______________ :
א .4הערכת הצוות המלווה את השירות
הצוות שמלווה אותי בשירות הלאומי:
בכלל לא
במידה
מעטה
במידה
רבה
במידה
רבה
מאוד
.1רוצה לעזור לי
1
2
3
4
.2מבין אותי
1
2
3
4
.3מתייחס אלי בכבוד
1
2
3
4
.4אני סומך עליו
1
2
3
4
.5אני מרגיש שאני יכול לדבר עם אנשים בצוות על
דברים שקשה לי אתם
1
2
3
4
.6הצוות מצליח לעזור לי להשיג את המטרות שלי
1
2
3
4
.7הצוות עוזר לי להבין כיצד אצליח בחיים
1
2
3
4
.8לצוות יש ציפיות ודרישות גבוהות ממני
1
2
3
4
.9הצוות נותן לי עצות ורעיונות טובים איך להתנהג
בחיים
1
2
3
4
.10אני לומד מהצוות הרבה דברים
1
2
3
4
.11הייתי רוצה להיות דומה לאנשים בצוות
1
2
3
4
.12בסך הכל אני מרוצה מהצוות
1
2
3
4
א .5תחושת שייכות לקהילה
עד כמה כל אחד מהמשפטים הבאים מתאר אותך?
בכלל לא
במידה
מעטה
במידה במידה רבה
מאוד
רבה
.1אני מרגיש שייך לשכונה או לישוב
1
2
3
4
.2אני מרגיש שאני חשוב לתושבים האחרים
בשכונה
1
2
3
4
.3אני מרגיש שהתושבים בשכונה/ישוב
חשובים לי
1
2
3
4
.4אני מאמין כי בעת צרה אקבל עזרה
מהתושבים האחרים בשכונה/ישוב
1
2
3
4
.5אני מרגיש שאני משפיע על דברים שקורים
בשכונה או בישוב שלי
1
2
3
4
.6אני עושה מאמץ למצוא את הזמן להביא
לשינויים חיוביים בשכונה או בישוב שלי
1
2
3
4
.7אני מצטרף לארגונים ועמותות שעוסקות
בנושאים החשובים לי
1
2
3
4
.8אני קורא עיתון מקומי ומנסה לדעת כמה
שיותר על הישוב שלי
1
2
3
4
א .6מנהיגות
בכלל לא
במידה
מעטה
במידה
רבה
במידה
רבה
מאוד
עד כמה המשפט הזה מתאר אותך?
.1אני מעדיף להיות מנהיג מאשר שמישהו אחר
ינהיג אותי
1
2
3
4
.2אנשים בדרך כלל מסכימים לדעתי
1
2
3
4
.3אני מעדיף לחכות ולראות אם מישהו אחר
יפתור בעיה ,כדי שאני לא אצטרך לפתור אותה
בעצמי
1
2
3
4
.4יש כל-כך הרבה אנשים אחרים שפעילים
בנושאים שחשובים לי ,שזה לא משנה אם אני
משתתף או לא
1
2
3
4
.5אני מעדיף לנסות לעשות משהו גם כשאני לא
טוב בו
1
2
3
4
.6הרבה פעמים אני מנהיג בקבוצות שבהם אני
משתתף
1
2
3
4
.7כאשר אני משתתף בפעילות קבוצתית ,אני
מעדיף שמישהו אחר ייקח על עצמו את תפקיד
המנהיג
1
2
3
4
.8בדרך כלל אני יכול לארגן אנשים כדי לדאוג
שדברים יתבצעו
1
2
3
4
א .7דימוי עצמי
מאוד לא
מסכים
לא
מסכים
מסכים
מסכים
מאוד
.1בסך הכל אני מרוצה מעצמי
1
2
3
4
.2לפעמים אני חושב שאני לא שווה כלום
1
2
3
4
.3אני חושב שיש לי מספר תכונות טובות
1
2
3
4
.4אני מסוגל לעשות דברים באותה מידת הצלחה כמו
רוב האנשים בגילי
1
2
3
4
.5אני חושב שאין לי סיבות רבות להיות גאה בעצמי
1
2
3
4
.6אני חושב שאני אדם חשוב לפחות כמו אחרים
1
2
3
4
.7לפעמים אני חושב שאני חסר תועלת
1
2
3
4
.8הייתי רוצה שתהיה לי הרגשת כבוד לעצמי
1
2
3
4
.9בסך הכל אני חושב שאני כישלון
1
2
3
4
.10יש לי יחס חיובי כלפי עצמי
1
2
3
4
א .8תחושת שליטה על הגורל והעתיד
לא
מסכים
בכלל
לא
מסכים
קצת
מסכים
קצת לא
מסכים
מסכים
מסכים
מאוד
.1יש לי רק מעט שליטה על הדברים שקורים לי
בחיים
1
2
3
4
5
.2אין לי דרך שבה אני יכול לפתור כמה מהבעיות
שמפריעות לי
1
2
3
4
5
.3אני יכול לשנות רק במידה מעטה הרבה דברים
שחשובים לי בחיים
1
2
3
4
5
.4הרבה פעמים אני מרגיש שאני לא יכול
להתמודד עם הבעיות שלי בחיים
1
2
3
4
5
.5הרבה פעמים אני מרגיש שאחרים דוחפים אותי
1
2
3
4
5
.6מה שיקרה לי בעתיד תלוי בעיקר בי
1
2
3
4
5
.7אני יכול לעשות כמעט כל דבר שאני מחליט
לעשות
1
2
3
4
5
א .9שביעות רצון מהחיים
אף פעם
לפעמים
בדרך
כלל
כמעט
תמיד
.1הולך לי טוב בחיים
1
2
3
4
.2החיים שלי הם בדיוק כמו שצריך
1
2
3
4
.3הייתי רוצה לשנות דברים רבים בחיי
1
2
3
4
.4הלוואי שהיו לי חיים מסוג אחר
1
2
3
4
.5יש לי חיים טובים
1
2
3
4
.6יש לי כל מה שאני רוצה בחיים
1
2
3
4
.7החיים שלי טובים יותר מאשר של רוב הצעירים בגילי
1
2
3
4
א .10תפיסת עתיד
כשאתה חושב על העתיד של ך כשתהייה מבוגר עד כמה אתה בטוח שיקרה כל אחד מהדברים הבאים:
בטוח שכן
חושב שכן
חושב
שלא
בטוח שלא
.1יהיו לי חברים טובים
1
2
3
4
.2יהיה לי רכב חדש וטוב בבעלותי
1
2
3
4
.3תהיה לי דירה בבעלותי
1
2
3
4
.4יהיה לי מקצוע טוב
1
2
3
4
.5אשיג עבודה קבועה ויציבה
1
2
3
4
.6במקומות שבהם אעבוד אתקדם
בדרגות
1
2
3
4
.7תהיה לי פרנסה טובה
1
2
3
4
.8יהיו לי בעיות של אבטלה
1
2
3
4
.9העבודה שלי תספק לי הזדמנויות
להרגיש גאה בעצמי
1
2
3
4
.10תהייה לי תעודת בגרות
1
2
3
4
.11תהיה לי השכלה אקדמית
1
2
3
4
בטוח שכן
חושב שכן
חושב
שלא
בטוח שלא
.12יהיו לי בעיות עם המשטרה
1
2
3
4
.13אהיה בכלא
1
2
3
4
.14יהיה לי תפקיד חשוב בקהילה
1
2
3
4
.15אנשים יבקשו עצה והכוונה ממני
1
2
3
4
.16אשיג את מה שאני רוצה לעשות בחיי
1
2
3
4
.17יהיו לי קשיים נפשיים
1
2
3
4
.18אהיה מרוצה מחיי
1
2
3
4
א .11תוכניות לעתיד הקרוב
להשלים בגרויות
לגשת לפסיכומטרי
לעשות קורס מקצועי
להירשם למכללה /אוניברסיטה
להירשם ללימודים אחרים (אנא פרט ____________)
להירשם לחוגים וללמוד כדי לפתח תחביבים שיש לי
אחפש עבודה זמנית כדי להתפרנס
אחפש עבודה קבועה במקצוע שבו אני מעוניין
אחפש עבודה דומה למה שעשיתי במסגרת השירות הלאומי
אחר _______________________
לא יודע
א .12השפעת השירות הלאומי
בכלל לא
במידה
מעטה
במידה
רבה
במידה
רבה מאוד
עד כמה השירות הלאומי:
.1חיזק את הקשר שלי למדינה
1
2
3
4
.2חיזק את הקשר שלי עם השכונה או הישוב שבו
אני גר
1
2
3
4
.3עזר לי לראות שיש הרבה אנשים טובים במדינה
1
2
3
4
.4עזר לי לראות שיש הרבה אנשי מקצוע שאפשר
לסמוך עליהם
1
2
3
4
.5חיזק את האמון שלי במדינה
1
2
3
4
.6עזר לי להכיר שירותים חברתיים שיכולים לעזור
לי
1
2
3
4
.7עזר לי או יעזור לי למצוא עבודה המתאימה לי
1
2
3
4
.8עזר לי ללמוד להיות עובד טוב יותר
1
2
3
4
.9עזר לי לרכוש מקצוע
1
2
3
4
.10עזר לי בתוכניות שלי לגבי המשך לימודים
1
2
3
4
.11עזר לי להשלים השכלה כך שאוכל להמשיך ללמוד
1
2
3
4
.12עזר לי להרגיש בטוח יותר ביכולת שלי להתקדם
בחיים
1
2
3
4
.13הגביר את הביטחון העצמי שלי
1
2
3
4
.14נתן לי הזדמנות ללמוד על מי אני ומה אני מסוגל
לעשות בחיים
1
2
3
4
.15נתן לי הזדמנות להכיר חברים חדשים
1
2
3
4
.16אפשר לי להכיר אנשים שהשפיעו לטובה על
החיים שלי
1
2
3
4
.17בגלל זה שעשיתי שירות לאומי אנשים מתייחסים
אלי יותר בכבוד
1
2
3
4
.18עזר לי להחליט מה אני רוצה לעשות בהמשך חיי
1
2
3
4
.19בזכות זה שעשיתי שירות לאומי קיבלתי מענקים
כספיים שעזרו לי
1
2
3
4
.20השירות הגביר את העניין שלי לתרום לאנשים
אחרים
1
2
3
4
.21השירות הגביר את העניין שלי להתנדב בעתיד
1
2
3
4
.22השירות הגביר את הרצון שלי להיות מעורב
בפעילות ציבורית או פוליטית
1
2
3
4
נספח ב' -השוואה בין קבוצות
ב.1סיבות להצטרפות לשירות
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
לקראת סיום
כניסה
לקראת סיום
כניסה
לקראת סיום
כניסה
N=151
N=131
N=75
N=83
N=86
N=105
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
כי לא היה לי משהו אחר לעשות
1.56
0.96
1.86
1.12
1.17
0.54
1.25
0.52
1.2
0.53
1.17
0.49
כדי להתפרנס
1.88
1.11
1.93
1.12
1.66
0.97
1.53
0.86
1.33
0.65
1.19
0.49
כדי לצאת מהבית
1.88
1.14
1.87
1.07
1.54
0.92
1.63
0.86
1.63
0.81
1.68
0.89
כדי להשתלב בחברה
2.06
1.14
2.3
1.24
2.43
1.13
2.69
1.03
1.73
0.91
1.7
0.9
כי חברים או בני משפחה המליצו לי
2.18
1.14
1.95
1.07
2.38
1.06
2.3
1.08
2.26
1.06
2.23
0.94
כדי להביא לזה שאנשים יתייחסו אלי
בכבוד ,כמו שמתייחסים למי ששרת בצבא
2.19
1.28
2.23
1.2
2.22
1.15
2.55
1.18
1.38
0.74
1.58
0.91
כי איש מקצוע (כמו מורה ,עובד סוציאלי)
המליץ לי
2.28
1.3
1.65
1.02
2.16
1.18
1.78
0.98
1.71
0.86
1.75
0.88
כי הכרתי אחרים ששרתו או משרתים והם
המליצו
2.34
1.15
2.39
1.12
2.53
1.03
2.3
0.95
2.4
1.04
2.37
0.98
כדי ללמוד מקצוע
2.41
1.17
2.11
1.17
2.09
1.07
2.17
1.02
1.21
0.5
1.36
0.68
כדי להכיר חברים ואנשים חדשים
2.75
1.02
2.71
1.13
2.73
0.86
2.95
0.91
2.55
0.85
2.7
0.94
כי רציתי לנסות לעשות דברים אחרים כדי
לראות מה מתאים לי לעשות בעתיד
2.79
1.01
2.69
1.17
2.86
1.07
2.92
0.96
1.85
0.82
2.02
0.96
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
לקראת סיום
כניסה
לקראת סיום
כניסה
לקראת סיום
כניסה
N=151
N=131
N=75
N=83
N=86
N=105
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
כדי לקבל זכויות דומות לאלו של מי
ששרתו שירות צבאי
2.86
1.12
2.96
1.18
2.51
1.22
2.49
1.11
1.63
0.89
1.83
1
כי זו הייתה הזדמנות להתנסות בדברים
שיעזרו לי להשיג עבודה טובה בעתיד
3.24
0.86
2.89
1.15
3.07
0.99
3.16
0.99
1.8
0.79
2.02
1.03
כי זו הייתה דרך טובה בשבילי לתרום
לאנשים שזקוקים לכך
3.28
0.9
2.76
1.16
3.67
0.59
3.59
0.62
3.72
0.57
3.66
0.63
מתוך רצון לעזור לאנשים אחרים ולתרום
לקהילה
3.44
0.77
3.27
0.95
3.73
0.5
3.65
0.63
3.84
0.37
3.85
0.39
ב.2מאפייני השירות
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
לקראת סיום
כניסה
בוגרות
לקראת סיום
כניסה (צפיות)
בוגרות
לקראת סיום
כניסה (צפיות)
N=151
N=131
N=62
N=75
N=83
N=51
N=86
N=105
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
השירות נותן לי הזדמנות
להשפיע באופן משמעותי
על החיים של אחרים
2.77
1.02
2.58
1.17
2.96
1.02
2.89
0.91
2.97
כדי לעשות את מה שאני
עושה בשירות שלי צריך
הכנה טובה ולמידה
משמעותית
2.6
0.98
2.04
1.06
השירות שלי משעמם
1.32
0.68
2.02
1.2
1.4
מה שאני עושה עוזר
באמת לאנשים שאני עובד
אתם
3.39
0.75
3.4
0.91
3.62
0.53
השירות שלי דורש ממני
השקעה רצינית
3.44
0.77
3.48
0.77
3.42
0.82
3.48
השירות שלי תורם
למדינה או לקהילה שלי
3.45
0.76
2.74
1.28
3.36
0.9
3.6
0.63
מה שאני עושה בשירות
שלי הוא די מיותר וחסר
ערך
1.21
0.62
1.65
0.98
1.17
0.51
1.18
0.55
1.22
מדד מסכם לשירות
משמעותי
3.3
0.41
2.94
0.63
3.47
0.48
3.43
0.41
3.37
0.84
3.21
0.69
3.15
0.68
3.38
3.03
0.83
2.89
0.9
0.72
1.2
0.69
1.41
0.72
1.41
3.41
0.55
3.58
0.62
3.66
0.58
0.79
3.38
0.7
3.6
0.65
3.6
3.41
0.76
3.48
0.63
3.51
0.63
0.56
1.16
0.59
1.07
0.29
1.09
0.46
3.56
0.32
3.43
0.34
3.59
0.75
2.8
0.86
3.17
0.86
0.8
1.25
0.44
1.21
0.52
3.32
0.55
3.57
0.56
0.64
3.66
0.57
3.66
0.59
0.36
0.42
ב .3הערכת הצוות
נערות בסיכון
לקראת סיום
N=86
קבוצת השוואה
נערות עולות
בוגרות
לקראת סיום
בוגרות
לקראת סיום
N=51
N=75
N=62
N=151
סטיית
סטיית
סטיית
סטיית
סטיית
תקן ממוצע תקן ממוצע תקן ממוצע
תקן ממוצע
ממוצע
תקן
רוצה לעזור לי
3.59
0.60
3.63
0.53
3.27
0.73
3.42
0.82
3.37
0.72
מבין אותי
3.43
0.75
3.38
0.73
2.95
0.79
3.44
0.71
3.15
0.76
מתייחס אלי בכבוד
3.68
0.55
3.70
0.58
3.47
0.58
3.60
0.68
3.40
0.72
אני סומך עליו
3.34
0.84
3.28
0.90
3.12
0.79
3.35
0.90
3.22
0.85
אני מרגיש שאני יכול לדבר עם אנשים בצוות על דברים שקשה לי אתם
3.28
0.86
3.18
1.08
2.91
0.98
2.89
1.06
3.18
0.84
הצוות מצליח לעזור לי להשיג את המטרות שלי
3.30
0.85
2.86
1.10
2.78
0.88
3.21
0.80
3.02
0.84
הצוות עוזר לי להבין כיצד אצליח בחיים
3.20
0.93
2.53
1.17
3.07
0.92
2.88
0.98
2.59
0.93
לצוות יש ציפיות ודרישות גבוהות ממני
3.21
0.94
2.35
1.09
3.23
0.71
3.09
0.87
3.22
0.81
הצוות נותן לי עצות ורעיונות טובים איך להתנהג בחיים
3.25
0.86
3.06
1.03
3.09
0.88
3.23
0.87
2.81
0.88
אני לומד מהצוות הרבה דברים
2.96
1.01
3.06
1.05
3.20
0.83
3.16
0.94
3.21
0.85
הייתי רוצה להיות דומה לאנשים בצוות
2.78
1.14
2.31
1.23
2.77
0.95
2.63
1.06
2.70
0.94
בסך הכל אני מרוצה מהצוות
3.03
1.11
3.74
0.66
3.32
0.74
3.49
0.68
3.33
0.86
הערכת צוות
3.26
0.62
3.11
0.65
3.10
0.58
3.20
0.60
3.10
0.61
ב .4שייכות לקהילה
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
לקראת סיום
כניסה
לקראת סיום
כניסה
לקראת סיום
כניסה
N=151
N=131
N=75
N=83
N=86
N=105
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
אני מרגיש שייך לשכונה או לישוב
2.81
1.1
2.61
1.1
3.04
1.02
2.61
0.91
3.13
0.86
3.01
0.87
אני מרגיש שאני חשוב לתושבים האחרים
בשכונה
2.49
1.06
2.28
1.05
2.5
0.97
2.33
0.9
2.7
0.85
2.56
1
אני מרגיש שהתושבים בשכונה/ישוב
חשובים לי
2.54
1.02
2.4
1.04
2.85
0.96
2.56
0.86
3
0.9
2.83
1
אני מאמין כי בעת צרה אקבל עזרה
מהתושבים האחרים בשכונה/ישוב
2.49
1
2.32
1.07
2.67
1
2.69
0.89
3.2
0.74
3.02
0.9
אני מרגיש שאני משפיע על דברים
שקורים בשכונה או בישוב שלי
2.02
0.94
1.96
1.14
1.99
1
2.04
0.86
2.38
0.85
2.25
0.96
אני עושה מאמץ למצוא את הזמן להביא
לשינויים חיוביים בשכונה או בישוב שלי
1.96
1.09
1.72
0.95
2.14
1.01
2.03
0.98
2.12
0.93
2.19
1.05
אני מצטרף לארגונים ועמותות שעוסקות
בנושאים החשובים לי
2.32
1.2
1.91
1.03
2.23
1.02
2.06
0.92
2.3
0.93
2.33
1.01
אני קורא עיתון מקומי ומנסה לדעת כמה
שיותר על הישוב שלי
2.08
1.09
2.29
1.16
2.49
1.16
2.49
1.02
2.53
1.05
2.43
0.99
מדד שייכות לקהילה
2.36
0.77
2.19
0.75
2.49
0.66
2.35
0.65
2.67
0.61
2.58
0.68
ב .5תפיסת מנהיגות
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
לקראת סיום
כניסה
לקראת סיום
כניסה
לקראת סיום
כניסה
N=151
N=131
N=75
N=83
N=86
N=105
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
אני מעדיף להיות מנהיג מאשר שמישהו
אחר ינהיג אותי
2.83
1.06
2.89
1.01
2.67
1.01
3.03
0.9
2.52
0.85
2.73
0.8
אנשים בדרך כלל מסכימים לדעתי
2.89
0.74
2.7
0.86
2.74
0.75
2.73
0.62
2.86
0.5
2.96
0.47
אני מעדיף לחכות ולראות אם מישהו
אחר יפתור בעיה ,כדי שאני לא אצטרך
לפתור אותה בעצמי
1.89
1.02
2.11
1.03
1.58
0.83
1.84
0.87
1.83
0.72
1.91
0.73
יש כל כך הרבה אנשים אחרים שפעילים
בנושאים שחשובים לי ,שזה לא משנה אם
אני משתתף או לא
1.96
0.91
2.09
0.95
1.92
0.94
1.88
0.92
1.53
0.68
1.63
0.65
אני מעדיף לנסות לעשות משהו גם כשאני
לא טוב בו
2.72
0.98
2.6
1.1
3.13
0.81
2.82
0.99
2.44
0.82
2.62
0.79
הרבה פעמים אני מנהיג בקבוצות שבהם
אני משתתף
2.41
0.97
2.3
1.11
2.33
0.9
2.26
0.84
2.47
0.88
2.61
0.88
כאשר אני משתתף בפעילות קבוצתית,
אני מעדיף שמישהו אחר ייקח על עצמו
את תפקיד המנהיג
2.19
0.98
2.38
1.08
2.05
0.94
2.23
0.86
2.31
0.89
2.3
0.78
בדרך כלל אני יכול לארגן אנשים כדי
לדאוג שדברים יתבצעו
2.8
1.01
3
0.98
2.84
0.92
2.61
0.88
2.9
0.81
2.96
0.77
מדד מנהיגות
2.75
0.41
2.7
0.42
2.78
0.44
2.76
0.36
2.76
0.33
2.83
0.35
ב .6דימוי עצמי
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
לקראת סיום
כניסה
בוגרות
לקראת סיום
כניסה
בוגרות
לקראת סיום
כניסה
N=151
N=131
N=62
N=75
N=83
N=51
N=86
N=105
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
בסך הכל אני מרוצה
מעצמי
3.5
0.65
2.81
1.09
3.35
0.7
3.55
0.55
3.55
0.53
3.50
0.61
3.21
0.51
3.22
0.58
לפעמים אני חושב שאני
לא שווה כלום
1.79
0.96
2.46
1.21
1.92
1.05
1.58
0.89
1.6
0.72
1.41
0.66
1.87
0.86
1.97
0.89
אני חושב שיש לי מספר
תכונות טובות
3.45
0.69
3.44
0.69
3.6
0.49
3.47
0.6
3.49
0.62
3.65
0.48
3.58
0.53
3.48
0.53
אני מסוגל לעשות דברים
באותה מידת הצלחה
כמו רוב האנשים בגילי
3.32
0.86
3.05
1.08
3.46
0.84
3.47
0.62
3.47
0.53
3.52
0.61
3.35
0.67
3.26
0.64
אני חושב שאין לי סיבות
רבות להיות גאה בעצמי
1.67
0.84
2.3
1.19
1.54
0.85
1.67
0.99
1.7
0.92
1.44
0.77
1.59
0.73
1.69
0.75
אני חושב שאני אדם
חשוב לפחות כמו אחרים 3.49
0.77
2.8
1.18
3.63
0.61
3.38
0.7
3.47
0.81
3.67
0.48
3.4
0.62
3.3
0.66
לפעמים אני חושב שאני
חסר תועלת
1.75
0.92
2.24
1.13
1.79
0.9
1.48
0.79
1.55
0.77
1.31
0.61
1.87
0.86
1.93
0.89
הייתי רוצה שתהיה לי
הרגשת כבוד לעצמי
2.93
1.13
2.76
1.25
2.69
1.21
3.11
0.93
3.14
1.06
2.57
1.11
3.1
0.86
2.8
0.94
כניסה
N=105
נערות בסיכון
לקראת סיום
N=86
בוגרות
N=51
כניסה
N=83
נערות עולות
לקראת סיום
N=75
בוגרות
N=62
קבוצת השוואה
לקראת סיום
כניסה
N=151
N=131
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
בסך הכל אני חושב שאני
כישלון
1.35
0.67
1.99
1.2
1.31
0.55
1.28
0.72
1.36
0.68
1.13
0.39
1.23
0.49
1.3
0.55
יש לי יחס חיובי כלפי
עצמי
3.26
0.87
3.16
0.97
3.44
0.85
3.49
0.62
3.43
0.61
3.57
0.63
3.23
0.63
3.25
0.61
דימוי עצמי
3.25
0.49
2.84
0.63
3.32
0.51
3.32
0.43
3.31
0.33
3.5
0.34
3.21
0.39
3.19
0.44
ב .7שביעות רצון מהחיים
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
לקראת סיום
כניסה
בוגרות
לקראת סיום
כניסה
בוגרות
לקראת סיום
כניסה
N=151
N=131
N=62
N=75
N=83
N=51
N=86
N=105
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
הולך לי טוב בחיים
2.88
2.91 0.87
0.86
3.13
3.13 0.88
0.72
0.66 2.84
0.78 2.96
3.24
0.65
3.08
0.64
החיים שלי הם בדיוק כמו
שצריך
2.51
2.56 0.92
0.89
2.79
2.85 0.98
0.82
0.78 2.59
0.97 2.81
2.9
0.77
2.71
0.67
הייתי רוצה לשנות דברים
רבים בחיי
2.85
2.63 0.99
1.15
2.64
2.73 1.05
0.93
0.84 2.86
1.12 2.61
2.24
0.72
2.37
0.79
הלוואי שהיו לי חיים מסוג
אחר
2.04
2.49
1.09
1.81
2.21 1.01
3.81
0.94 1.91
1.13 1.78
1.41
0.63
1.56
0.78
יש לי חיים טובים
3.01
3.06 0.93
0.92
3.19
3.29 0.88
0.74
3.1
0.75
0.75 3.23
3.57
0.65
3.48
0.64
יש לי כל מה שאני רוצה בחיים 2.47
2.67 1.02
1.02
2.62
2.74 1.11
0.83
0.89 2.56
2.5
0.97
3.13
0.74
3.09
0.77
החיים שלי טובים יותר מאשר
של רוב הצעירים בגילי
2.47
2.59 1.01
1.09
2.35
2.69 1.06
0.78
0.95 2.68
0.83 2.57
2.8
0.87
2.72
0.84
שביעות רצון מהחיים
2.63
2.67 0.67
0.59
2.81
2.89
0.47
0.44 2.71
0.57 2.81
3.15
0.49
3.02
0.46
1
0.7
ב .8תחושת שליטה
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
לקראת סיום
כניסה
לקראת סיום
כניסה
לקראת סיום
כניסה
N=151
N=131
N=75
N=83
N=86
N=105
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
יש לי רק מעט שליטה על הדברים
שקורים לי בחיים
2.46
1.11
2.77
1.34
2.54
1.19
2.45
0.89
2.07
0.83
2.14
0.77
אין לי דרך שבה אני יכול לפתור כמה
מהבעיות שמפריעות לי
2.34
1.16
2.71
1.18
2.32
1.28
2.49
0.96
2.13
1.06
2.27
0.96
אני יכול לשנות רק במידה מעטה
הרבה דברים שחשובים לי בחיים
2.68
1.19
2.82
1.27
2.75
1.14
2.59
1.07
2.26
0.92
2.04
0.79
הרבה פעמים אני מרגיש שאני לא יכול
להתמודד עם הבעיות שלי בחיים
2.75
1.35
2.87
1.44
2.63
1.19
2.79
1.1
2.41
0.9
2.48
1.02
הרבה פעמים אני מרגיש שאחרים
דוחפים אותי
2.54
1.29
3.21
1.53
2.3
1.15
2.51
0.98
2.68
0.9
2.72
0.98
מה שיקרה לי בעתיד תלוי בעיקר בי
4.54
0.86
4.42
0.92
4.33
0.91
4.47
0.81
4.34
0.74
4.33
0.77
אני יכול לעשות כמעט כל דבר שאני
מחליט לעשות
4.01
1.1
3.46
1.55
4.12
0.96
4
0.9
4.04
0.8
3.99
0.81
מדד שליטה
3.86
0.78
3.41
0.93
3.86
0.73
3.85
0.63
4.02
0.63
3.98
0.59
ב .9תפיסת עתיד
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
לקראת סיום
כניסה
בוגרות
לקראת סיום
כניסה
בוגרות
לקראת סיום
כניסה
N=151
N=131
N=62
N=75
N=83
N=51
N=86
N=105
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
יהיו לי חברים טובים
1.58
0.76
1.64
0.79
יהיה לי רכב חדש וטוב
בבעלותי
1.82
0.8
1.62
0.89
תהיה לי דירה
בבעלותי
1.71
0.74
1.7
0.86
יהיה לי מקצוע טוב
1.63
0.67
1.7
0.86
אשיג עבודה קבועה
ויציבה
1.56
0.7
1.69
0.94
1.67
במקומות שבהם
אעבוד אתקדם
בדרגות
1.68
0.67
1.81
0.92
1.55
0.63
תהיה לי פרנסה טובה
1.68
0.7
2.16
1.11
1.56
0.72
יהיו לי בעיות של
אבטלה
3.21
0.8
2.59
1.05
העבודה שלי תספק לי
הזדמנויות להרגיש
גאה בעצמי
1.48
0.7
1.68
0.94
1.64
1.7
1.33
0.71
1.51
0.62
1.57
0.66
1.85
0.77
1.84
0.75
1.53
0.64
1.48
0.64
1.37
0.59
1.43
0.5
0.67
1.59
0.64
1.51
0.59
1.53
1.53
0.62
1.59
0.56
1.85
0.8
1.47
0.62
1.47
0.5
1.62
0.56
3.08
0.78
3.14
0.68
1.84
0.92
1.58
0.68
0.79
0.52
1.62
1.45
1.47
1.42
0.5
1.4
0.57
0.66
2.03
0.58
1.92
0.55
1.73
0.54
1.61
0.56
1.73
0.51
1.65
0.54
0.5
1.66
0.52
1.59
0.51
1.89
0.49
1.81
0.5
1.76
0.44
1.8
0.48
3.23
0.5
3.21
0.46
1.62
0.52
1.65
0.49
0.57
0.58
קבוצת השוואה
נערות עולות
נערות בסיכון
לקראת סיום
כניסה
בוגרות
לקראת סיום
כניסה
בוגרות
לקראת סיום
כניסה
N=151
N=131
N=62
N=75
N=83
N=51
N=86
N=105
ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית ממוצע סטיית
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תקן
תהייה לי תעודת
בגרות
1.86
1.05
1.83
0.99
תהיה לי השכלה
אקדמית
2.07
1
2.38
1.18
יהיו לי בעיות עם
המשטרה
3.53
0.88
3.51
0.86
3.6
אהיה בכלא
3.64
0.76
3.18
1.14
3.67
0.7
יהיה לי תפקיד חשוב
בקהילה
2.15
0.87
2.23
0.95
1.89
0.63
2.08
אנשים יבקשו עצה
והכוונה ממני
1.83
0.78
1.83
0.78
1.62
0.75
1.74
0.62
1.9
0.58
אשיג את מה שאני
רוצה לעשות בחיי
1.59
0.63
2.13
1.17
1.53
0.63
1.55
0.64
1.59
0.58
יהיו לי קשיים נפשיים
3.06
1
2.44
1.15
3.25
3.45 .0.76
0.76
אהיה מרוצה מחיי
1.6
0.8
1.77
0.82
1.36
0.57
1.46
0.6
1.41
0.53
1.55
מדד כולל לתפיסת
עתיד חיובית
1.7
0.48
1.9
0.58
1.59
0.41
1.57
0.42
1.53
0.28
1.59
1.89
0.91
1.17
0.47
1.07
0.26
1.44
0.64
1.35
0.51
0.75
3.88
0.37
3.75
3.92
0.32
3.87
0.34
0.74
2.4
0.66
2.17
1.66
0.55
1.93
0.56
1.94
0.53
1.49
0.58
1.75
0.49
1.78
0.48
3.09
0.72
3.32
0.73
0.57
1.62
0.49
1.61
0.52
0.34
1.7
0.29
1.63
0.31
1.66
0.81
1.26
0.55
1.06
0.23
1.65
0.68
1.38
0.53
0.43
3.75
0.48
3.83
0.37
0.67
ב 10.תוכניות לעתיד
נערות בסיכון
כניסה לקראת סיום
N=86
N=105
קבוצת השוואה
נערות עולות
כניסה לקראת סיום כניסה לקראת סיום
N=151
N=131
N=75
N=83
%
%
%
%
%
%
להשלים בגרויות
43.8
43
31.3
24
13.7
7.3
לגשת לפסיכומטרי
35.2
45.3
59
53.3
70.2
64.9
לעשות קורס מקצועי
32.4
47.7
22.9
25.3
22.9
17.2
להירשם למכללה/אוניברסיטה
38.1
32.6
71.1
61.3
68.7
76.8
להירשם ללימודים אחרים
10.5
10.5
16.9
10.7
6.9
9.9
להירשם לחוגים
30.5
31.4
21.7
18.7
לחפש עבודה זמנית
42.9
46.5
33.7
28
26.7
49.6
39.1
לחפש עבודה קבועה
46.7
37.2
31.3
24
21.4
25.8
לחפש עבודה דומה לשירות
הלאומי
36.2
14
10.8
8
10.7
23.8
43.7
© Copyright 2024