1 ‫ פקודת מהימנות‬.6 Analyze scale reliability analysis 2 3 readstra 4 problem 5 helpread 6 7 GET FILE='C:\Users\isaac\Desktop\‫;ג‬06_;13_;14_ ;14_;12_‫\חוב‬spssma2\data.sav'. DATASET NAME DataSet1 WINDOW=FRONT. RECODE q1 q18 q27 q30 (1=5) (2=4) (3=3) (4=2) (5=1). EXECUTE. SAVE OUTFILE='C:\Users\isaac\Desktop\ ;14_;12_‫חוב‬ ‫;ג‬06_;13_;14_\spssma2\datar.sav' /COMPRESSED. RELIABILITY /VARIABLES=q1 q2 q3 q4 q5 q6 q7 q8 q9 q10 q11 q12 q13 q14 q15 q16 q17 q18 q19 q20 q21 q22 q23 q24 q25 q26 q27 q28 q29 q30 /SCALE('all') ALL /MODEL=ALPHA /SUMMARY=TOTAL. Reliability [DataSet1] C:\Users\isaac\Desktop\‫\חוברת תשעג‬spssma2\datar.sav Scale: all Case Processing Summary N Valid Cases Excludeda Total % 60 100.0 0 .0 60 100.0 a. Listwise deletion based on all variables in the procedure. Reliability Statistics Cronbach's Alpha .906 N of Items 30 8 Item-Total Statistics Scale Mean if Item Scale Variance if Corrected Item-Total Cronbach's Alpha if Deleted Item Deleted Correlation Item Deleted q1 74.75 556.767 -.117 .909 q2 77.32 525.576 .387 .904 q3 76.95 500.760 .676 .899 q4 76.95 501.981 .699 .899 q5 77.00 498.915 .715 .898 q6 77.17 519.124 .507 .902 q7 77.23 512.487 .639 .900 q8 76.47 495.711 .701 .898 q9 77.28 510.308 .651 .900 q10 76.97 509.050 .575 .901 q11 76.70 497.264 .728 .898 q12 76.72 501.935 .675 .899 q13 76.98 508.220 .611 .900 q14 76.78 516.715 .474 .903 q15 77.12 521.495 .450 .903 q16 76.47 501.575 .634 .899 q17 76.85 512.503 .519 .902 q18 75.77 603.741 -.691 .922 q19 76.67 504.768 .671 .899 q20 76.92 507.603 .613 .900 q21 76.60 502.719 .702 .899 q22 76.77 513.097 .564 .901 q23 77.02 516.830 .491 .902 q24 76.87 501.168 .699 .898 q25 76.95 507.811 .637 .900 q26 76.82 504.898 .634 .900 q27 75.67 575.514 -.353 .916 q28 76.95 510.557 .575 .901 q29 76.92 519.129 .466 .903 q30 75.55 585.472 -.478 .918 RELIABILITY /VARIABLES=q1 q3 q4 q7 q10 q14 q17 q19 q22 q23 q25 q26 q29 /SCALE('readstra') ALL /MODEL=ALPHA /SUMMARY=TOTAL. Reliability [DataSet1] C:\Users\isaac\Desktop\‫\חוברת תשעג‬spssma2\datar.sav 9 Scale: readstra Case Processing Summary N % Valid Cases a Excluded Total 60 100.0 0 .0 60 100.0 a. Listwise deletion based on all variables in the procedure. Reliability Statistics Cronbach's Alpha .867 N of Items 13 Item-Total Statistics Scale Mean if Item Scale Variance if Corrected Item-Total Cronbach's Alpha if Deleted Item Deleted Correlation Item Deleted q1 29.33 145.379 -.132 .882 q3 31.53 118.626 .622 .852 q4 31.53 119.372 .641 .851 q7 31.82 122.186 .660 .851 q10 31.55 120.794 .575 .855 q14 31.37 124.067 .487 .860 q17 31.43 122.860 .506 .859 q19 31.25 119.547 .651 .850 q22 31.35 123.486 .544 .856 q23 31.60 123.024 .542 .857 q25 31.53 123.541 .533 .857 q26 31.40 117.803 .668 .849 q29 31.50 124.864 .494 .859 DATASET ACTIVATE DataSet1. DATASET CLOSE DataSet2. RELIABILITY /VARIABLES=q8 q11 q13 q16 q18 q21 q27 q30 /SCALE('problem') ALL /MODEL=ALPHA 10 /SUMMARY=TOTAL. Reliability [DataSet1] C:\Users\isaac\Desktop\‫\חוברת תשעג‬spssma2\datar.sav Scale: problem Case Processing Summary N % Valid Cases Excludeda Total 60 100.0 0 .0 60 100.0 a. Listwise deletion based on all variables in the procedure. Reliability Statistics Cronbach's Alpha .628 N of Items 8 Item-Total Statistics Scale Mean if Item Scale Variance if Corrected Item-Total Cronbach's Alpha if Deleted Item Deleted Correlation Item Deleted q8 20.55 29.981 .616 .500 q11 20.78 28.749 .760 .458 q13 21.07 32.063 .590 .520 q16 20.55 31.709 .524 .533 q18 21.02 32.830 .515 .540 q21 20.68 31.610 .630 .509 q27 19.75 47.886 -.266 .730 q30 19.63 53.016 -.484 .775 RELIABILITY /VARIABLES=q2 q5 q6 q9 q12 q15 q20 q24 q28 /SCALE('helpread') ALL /MODEL=ALPHA /SUMMARY=TOTAL. Reliability [DataSet1] C:\Users\isaac\Desktop\‫\חוברת תשעג‬spssma2\datar.sav 11 scale: helpread Case Processing Summary N % Valid Cases a Excluded Total 60 100.0 0 .0 60 100.0 a. Listwise deletion based on all variables in the procedure. Reliability Statistics Cronbach's Alpha .835 N of Items 9 Item-Total Statistics Scale Mean if Item Scale Variance if Corrected Item-Total Cronbach's Alpha if Deleted Item Deleted Correlation Item Deleted q2 18.78 66.512 .406 .832 q5 18.47 58.423 .689 .800 q6 18.63 64.677 .513 .821 q9 18.75 61.682 .662 .806 q12 18.18 61.406 .558 .816 q15 18.58 65.942 .431 .830 q20 18.38 62.376 .538 .819 q24 18.33 60.734 .601 .811 q28 18.42 63.501 .493 .824 12 ‫ לאחר בדיקת מהימנות‬compute ‫ פקודת‬.7 transform - compute 13 14 15 16 GET FILE='C:\Users\isaac\Desktop\‫\תשעג חוברת‬spssma2\datar.sav'. DATASET NAME DataSet1 WINDOW=FRONT. COMPUTE readstra=mean (q1,q3,q7,q10,q14,q17,q19,q22,q23,q26,q29). EXECUTE. COMPUTE problem=mean (q8,q11,q13,q16,q18,q21,q27,q30). EXECUTE. COMPUTE helpread=mean (q2,q5,q6,q9,q12,q15,q20,q24,q28). EXECUTE. COMPUTE totstra=mean (q1 to q30). EXECUTE. COMPUTE mark=mean (heb,eng,mat). EXECUTE. ‫‪17‬‬ ‫‪ .8‬פקודת ממוצעים‬ ‫תיאור המשתנים הרציפים על פי ממוצע סטיית תקן וטווח בטבלה של‬ ‫משתנים רציפים‬ ‫‪Analyze - descriptive statistics descriptive‬‬ 18 19 Descriptives \spssma2\datar.sav‫[חוברת תשעג‬DataSet1] C:\Users\isaac\Desktop\ Descriptive Statistics N Minimum Maximum Mean Std. Deviation age 60 11 36 17.18 5.867 heb 60 60 100 82.30 12.708 eng 60 50 100 78.97 15.188 mat 60 45 100 79.07 13.259 mark 60 53.33 100.00 80.1111 10.38481 readstra 60 1.36 4.45 2.6485 .91653 problem 60 1.63 5.00 2.9292 .83500 helpread 60 1.00 4.67 2.3130 .98056 totstra 60 1.43 4.50 2.6061 .85621 Valid N (listwise) 60 ‫‪20‬‬ ‫הדפסת פלט התוצאות‪:‬‬ ‫‪Descriptives‬‬ ‫שם‬ ‫המשתנה‬ ‫הכתיבה‬ ‫טבלת תיאור משתנים רציפים‬ ‫ממוצעים סטיות תקן וגודל מדגם של הרציפים‬ ‫גודל מדגם ממוצע סטיית טווח‬ ‫שם‬ ‫ממשי‬ ‫תקן‬ ‫המשתנה‬ ‫במחשב‬ ‫‪60‬‬ ‫‪heb‬‬ ‫ציונים‬ ‫בעברית‬ ‫ציונים‬ ‫‪eng‬‬ ‫באנגלית‬ ‫ציונים‬ ‫‪mat‬‬ ‫במתימטיקה‬ ‫ממוצע‬ ‫‪mark‬‬ ‫ציונים‬ ‫טווח‬ ‫הסולם‬ ‫‪0-100‬‬ ‫‪82.30‬‬ ‫‪12.70‬‬ ‫‪60-100‬‬ ‫‪78.97‬‬ ‫‪15.18‬‬ ‫‪50-100‬‬ ‫‪79.07‬‬ ‫‪13.25‬‬ ‫‪45-100‬‬ ‫‪80.111‬‬ ‫‪10.38‬‬ ‫‪17.18‬‬ ‫‪5.867‬‬ ‫‪0-100‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪0-100‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪53.33-‬‬ ‫‪0-100‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪60‬‬ ‫גיל‬ ‫‪age‬‬ ‫הגורם בשאלון‬ ‫מספרי‬ ‫השאלות‬ ‫המקוריות‬ ‫אסטרטגיה‬ ‫בסיסית‬ ‫)‪(readstra‬‬ ‫אסטרטגיה‬ ‫לפתרון בעיות‬ ‫)‪(problem‬‬ ‫אסטרטגיית‬ ‫בקשת עזרה‬ ‫)‪(helpread‬‬ ‫אסטרטגיה‬ ‫כוללת‬ ‫)‪(totstra‬‬ ‫‪1,3,4,7,10,14,1‬‬ ‫‪7,19,2223,25,2‬‬ ‫‪6,29‬‬ ‫‪8,11,13,16,18,‬‬ ‫‪21,27,30‬‬ ‫‪0-100‬‬ ‫‪11-36‬‬ ‫טבלת תיאור הגורמים בשאלון האסטרטגיה‬ ‫מספרי‬ ‫השאלות‬ ‫הפוכות‬ ‫אלפא‬ ‫ממוצע‬ ‫‪.867 1‬‬ ‫‪2.64‬‬ ‫‪.628 18,27,30‬‬ ‫‪2.92‬‬ ‫‪.835‬‬ ‫‪2.31‬‬ ‫‪.906 1,18,27,30 1-30‬‬ ‫‪2.60‬‬ ‫‪2,5,6,9,12,15,2‬‬ ‫‪0,24,28‬‬ ‫סטיית טווח‬ ‫תקן‬ ‫ממשי‬ ‫‪.91‬‬ ‫‪1-5‬‬ ‫‪1.36-4.45‬‬ ‫‪1-5‬‬ ‫‪.83‬‬ ‫‪----‬‬ ‫טווח‬ ‫הסולם‬ ‫‪1.63-5.00‬‬ ‫‪1-5‬‬ ‫‪.98‬‬ ‫‪1.00-4.67‬‬ ‫‪1-5‬‬ ‫‪.85‬‬ ‫‪1.43-4.50‬‬ ‫מתן דוגמת פריט לכל גורם‬ ‫רמת המהימנות הגבוהה ביותר היא של אסטרטגיה בסיסית )אלפא=‪ (.867‬מבין שלושת האסטרטגיות‪ .‬השימוש‬ ‫הרב ביותר הוא לאסטרטגיה לפתרון בעיות‪.‬ממוצע ‪2.92‬‬ ‫בדיקת קשר ‪:‬‬ ‫שלבים‬ ‫‪.1‬חישוב‬ ‫מתאם ‪-‬‬ ‫עמודים‬ ‫בחוברת‬ ‫המשימה‬ ‫יצירת‬ ‫מטריצת‬ ‫שלבי עבודה‬ ‫הפקודה‬ ‫ ‪Analyze-> correlate‬‬‫‪>bivariate‬‬ ‫שמירה‬ ‫‪Cor.spv‬‬ ‫‪Cor.doc‬‬ ‫‪21‬‬ ‫קורלציה‬ ‫מתאמים‬ ‫‪ .9‬מתאם‬ ‫‪Analyze CorrelateBivariate‬‬ ‫‪ .9‬מתאם‬ ‫מהי שאלת המחקר ?‬ ‫צירוף פלט חישוב מתאם‬ ‫כתיבת תוצאות המתאם‬ 22 GET \spssma1\datar.sav'.‫;ג‬06_;13_;14_ ;14_;12_‫ חוב‬FILE='C:\Users\isaac\Desktop\ DATASET NAME DataSet1 WINDOW=FRONT. CORRELATIONS /VARIABLES=age heb eng mat mark readstra problem helpread totstra /PRINT=TWOTAIL NOSIG /MISSING=PAIRWISE. Correlations \spssma1\datar.sav‫[חוברת תשעג‬DataSet1] C:\Users\isaac\Desktop\ 23 orrelations age Pearson Correlation age .282 Sig. (2-tailed) .029 Pearson Correlation Sig. (2-tailed) N mat 60 60 .033 60 60 .345 ** .007 .033 60 60 1 .438 60 * .276 .438 ** 60 60 1 Sig. (2-tailed) .275 .000 .000 .000 60 60 60 Pearson Correlation Sig. (2-tailed) N Pearson Correlation Sig. (2-tailed) N .815 .752 -.054 .229 .344 .046 .682 .078 .007 60 60 60 -.173 -.054 .255 .187 .680 .049 60 60 60 -.233 -.007 .280 .073 .957 .030 60 60 60 -.257 * .752 -.058 .271 .047 .657 .036 60 60 60 ** .320 .073 .047 60 60 60 60 -.054 -.054 -.007 -.058 .682 .680 .957 .657 60 60 60 .324 .078 .049 .344 * 60 * .320 .283 .013 .028 60 60 60 60 .236 .236 .239 .254 .069 .066 .050 60 60 1 .677 60 .239 .677 .066 .000 .254 ** 60 * .843 .050 .000 60 60 .000 .000 60 60 1 .767 60 ** .843 .767 ** * 60 * .246 .058 60 ** .926** .000 60 ** .865** .000 .000 60 60 1 .954** .000 60 .865 .324 .012 .000 ** * 60 * 60 ** .271 .036 60 * .007 1 60 * .030 60 ** .280 .000 60 * .028 * .255 60 ** 60 * 60 .283 .229 .069 .013 * ** 60 ** 60 * .815 60 .693 N 60 ** 60 ** ** .000 .000 ** .693 .000 .143 Sig. (2-tailed) 60 * .000 Pearson Correlation Pearson Correlation totstra .007 .198 N helpread .496 Sig. (2-tailed) Sig. (2-tailed) .187 60 .345 -.259 .046 60 60 totstra -.257* .275 ** helpread -.233 .198 * problem -.173 .496 -.090 * readstra .029 60 60 mark -.259 .276 Pearson Correlation problem mat .143 1 60 eng .168 .168 N readstra * * -.090 Pearson Correlation N mark 60 Pearson Correlation N eng .282 Sig. (2-tailed) N heb 1 heb 60 ** .246 .926 .954 .012 .058 .000 .000 .000 60 60 60 60 60 60 ** 1 60 *. Correlation is significant at the 0.05 level (2-tailed). **. Correlation is significant at the 0.01 level (2-tailed). ‫ )בערכים מוחלטים כי העוצמה זהה בין אם המתאם חיובי או‬:‫דרגות המתאם והמהימנות‬ (‫ אין מהימנות שלילית‬.‫שלילי‬ ‫ אין מהימנות‬.0-‫| המתאם קרוב ל‬.15| ‫| עד‬.00| ‫מ‬ .‫ אין מהימנות‬.‫| מתאם נמוך‬.40| ‫| עד‬.16| ‫מ‬ ‫| מתאם בינוני ומהימנות נמוכה‬.60| ‫| עד‬.41| ‫מ‬ .‫| מתאם גבוה ומהימנות טובה‬.80| ‫| עד‬.61| ‫מ‬ .‫| מתאם ומהימנות גבוהים‬1.00| ‫| עד‬.81| ‫מ‬ ‫טבלה מסכמת למערכי מחקר‬ ‫‪24‬‬ ‫המערך‬ ‫מב"ת‬ ‫מ"ת‬ ‫סוג הניתוח‬ ‫הערות‬ ‫א מערך‬ ‫מתאמי‬ ‫לא ניסויי‬ ‫בדיד‬ ‫בדיד‬ ‫מבחן חי‬ ‫ברבוע‬ ‫אין‬ ‫חשיבות‬ ‫מיהו ‪X‬‬ ‫ומיהו‬ ‫‪Y‬‬ ‫רציף‬ ‫רציף‬ ‫מתאם‬ ‫קורלציה‬ ‫אין‬ ‫חשיבות‬ ‫רציף‬ ‫רגרסיה‬ ‫ליניארית‬ ‫יש‬ ‫חשיבות‬ ‫רציף‬ ‫מבחן ‪ t‬בלתי יש‬ ‫חשיבות‬ ‫תלוי‬ ‫רציף‬ ‫מבחן ‪ t‬תלוי‬ ‫יש‬ ‫חשיבות‬ ‫רציף‬ ‫מבחן ‪F‬‬ ‫ניתוח שונות‬ ‫חד‪-‬כיווני‬ ‫‪ANOVA‬‬ ‫יש‬ ‫חשיבות‬ ‫ד‪ 2‬מערך בדיד ‪ 1‬שני‬ ‫מבחן ‪F‬‬ ‫השוואתי‪ -‬יותר‬ ‫רציפים ניתוח שונות‬ ‫מ‪2-‬‬ ‫סיבתי‬ ‫חד‪-‬כיווני‬ ‫ערכים‬ ‫(‬ ‫אפשר‬ ‫)‬ ‫‪MANOVA‬‬ ‫ניסויי‬ ‫עם מדידות‬ ‫חוזרות‬ ‫יש‬ ‫חשיבות‬ ‫מבחן ‪F‬‬ ‫ניתוח שונות‬ ‫דו‪-‬כיווני‬ ‫‪MANOVA‬‬ ‫עם מדידות‬ ‫חוזרות‬ ‫יש‬ ‫חשיבות‬ ‫ב‪ 1‬מערך‬ ‫מתאמי‬ ‫לא ניסויי‬ ‫ב‪ 2‬מערך רציף‬ ‫סיבתי לא‬ ‫ניסויי‬ ‫ג‪ 1‬מערך בדיד‬ ‫השוואתי‪) -‬שני‬ ‫סיבתי לא ערכים‬ ‫בלבד(‬ ‫ניסויי‬ ‫ג‪ 2‬מערך‬ ‫השוואתי‪-‬‬ ‫סיבתי‬ ‫)אפשר(‬ ‫ניסויי‬ ‫בדיד‬ ‫ד‪ 1‬מערך בדיד‬ ‫השוואתי‪ -‬יותר‬ ‫סיבתי לא מ‪2-‬‬ ‫ערכים‬ ‫ניסויי‬ ‫רציף‬ ‫ד‪ 3‬מערך שני‬ ‫השוואתי‪ -‬בדידים אחד‬ ‫סיבתי לא‬ ‫ניסויי‬ ‫שאלת‬ ‫המחקר‬ ‫באיזה מיד‬ ‫קיים קשר‬ ‫בין עישון‬ ‫למחלה ?‬ ‫עישון=כן‪/‬לא‬ ‫מחלה=כן‪/‬לא‬ ‫באיזו מידה‬ ‫קיים קשר‬ ‫בין ‪ X‬ל‪? Y -‬‬ ‫באיזו מידה‬ ‫‪ X‬משפיע על‬ ‫‪?Y‬‬ ‫באיזו מידה‬ ‫קיים הבדל‬ ‫בין בנים‬ ‫לבנות‬ ‫בהישגים‬ ‫במתימטיקה?‬ ‫באיזו מידה‬ ‫קיים הבדל‬ ‫בין לימוד‬ ‫גמרא‬ ‫בהעמקה לפני‬ ‫התערבות‬ ‫ולאחריו ?‬ ‫באיזו מידה‬ ‫קיים הבדל‬ ‫בין שיטות‬ ‫הוראה‬ ‫פרונטלית‪,‬‬ ‫יחידנית‬ ‫וקבוצתית‬ ‫ביחס‬ ‫להישגים‬ ‫במתימטיקה?‬ ‫באיזה מידה‬ ‫חלה‬ ‫ההתקדמות‬ ‫בהישגים‬ ‫בשיטות‬ ‫ההוראה‬ ‫השונות ?‬ ‫באיזה מידה‬ ‫ההתקדמות‬ ‫בהישגים‬ ‫בעקבות‬ ‫שיטות‬ ‫הוראה שונות‬ ‫שונה בין‬ ‫בנים לבנות?‬ ‫סטט'‬ ‫ממוצעים סטט'‬ ‫הסקית‬ ‫תיאורי‬ ‫שכיחויות מבחן‬ ‫אין‬ ‫חי‬ ‫ממוצעים‬ ‫ברבוע‬ ‫מקדם‬ ‫יש‬ ‫ממוצעים המתאם‬ ‫מבחן‬ ‫‪Z‬‬ ‫נוסחת‬ ‫יש‬ ‫ממוצעים הקו‬ ‫הישר‬ ‫מבחן ‪t‬‬ ‫יש‬ ‫ממוצעים‬ ‫ממוצעים‬ ‫מבחן ‪t‬‬ ‫יש‬ ‫ממוצעים‬ ‫ממוצעים‬ ‫מבחן ‪t‬‬ ‫יש‬ ‫ממוצעים‬ ‫ממוצעים‬ ‫מבחן ‪F‬‬ ‫יש‬ ‫ממוצעים‬ ‫ממוצעים‬ ‫מבחן ‪F‬‬ ‫יש‬ ‫ממוצעים‬ ‫ממוצעים‬ ‫מבחן ‪F‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מושגים וסיכום חומר בסטטיסטיקה ושיטות מחקר ל‪M.A.-‬‬ ‫שיטות מחקר‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שאלת מחקר‬ ‫קשר‪ ,‬השפעה )ניבוי‪,‬חיזוי(‪ ,‬הבדל‬ ‫מערך מחקר של )‪(4X3X2‬‬ ‫סדר זמנים‬ ‫סוגי משתנים‪ :‬בדיד‪ ,‬רציף ; בלתי תלוי‪ ,‬תלוי‪ ,‬מפוקח ; משתנה דמי )דיכוטומי(‪.‬‬ ‫סולם שמי‪ ,‬דירוגי‪ ,‬ריווחי ‪ ,‬יחס‬ ‫סטטיסטיקה תיאורית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שכיחויות‬ ‫ממוצעים‬ ‫סטיית תקן‬ ‫דרוג אחוזוני‬ ‫ציוני תקן‬ ‫מתאם ‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מבחן חי בריבוע‬ ‫מתאם פירסון‬ ‫מטריצת מתאמים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שוני מוסבר אחוז‬ ‫=‪ R2‬יחס שוני מוסבר ‪100*R2‬‬ ‫=‪ 1-R2‬יחס שוני לא מוסבר )‪ 100*(1-R2‬שוני לא מוסבר אחוז‬ ‫מבחן ‪ T‬בלתי תלוי‬ ‫מבחן ‪ T‬תלוי‬ ‫הסקה סטטיסטית ‪ -‬האם מה שמצאנו במדגם נכון ומייצג גם האוכלוסייה בבדיקת‬ ‫בהשערות מגדירים שתי אפשרויות בלבד‪:‬‬ ‫• השערת אפס ‪ H0‬פירושה המדגם לא נבדל מהאוכלוסייה המקורית הרגילה ואיננו‬ ‫יוצא דופן‪.‬‬ ‫• השערת המחקר ‪ H1‬פירושה המדגם שלפנינו )שעבר טיפול כלשהו( יוצא דופן ביחס‬ ‫לאוכלוסייה המקורית הרגילה ממנה נלקח‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה אחרת טובה‬ ‫יותר או פחות )כי הוא עבר טיפול(‪.‬‬ ‫• ערך )שטח( ‪ (sig) P‬הוא שטח מחושב בקצה ההתפלגות והוא מייצג את איזור )‪(H1‬‬ ‫שעל פיו אמורים לדחות את השערת ‪ 0‬ולקבל את השערת המחקר‪ .‬ערך ‪ P‬מייצג את‬ ‫הסיכוי )להשערת המחקר‪ (H1 -‬שמה שנמצא במדגם לא מייצג את האוכלוסייה‬ ‫המקורית אלא אוכלוסיית מחקר אחרת‪.‬‬ ‫ככל שערך )שטח( ‪ P‬קטן יותר‪ ,‬קטן הסיכוי לייצג את אוכלוסיית השערת ה‪ (H0) 0-‬ועולה‬ ‫הסיכוי שמה שהוכחנו במחקר‪ -‬במדגם ניתן להכליל לאוכלוסיית מחקר דומה‪ ,‬ובכך לאשר‬ ‫את השערת המחקר‪.‬‬ ‫ככל שערך )שטח( ‪ P‬גדל‪ ,‬כן יורד הסיכוי שהמדגם מייצג את אוכלוסיית המחקר ולמעשה‬ ‫הוא מייצג את אוכלוסיית המקור )‪ , (H0‬שלא קרה כלום במחקר‪.‬‬ ‫• רמת מובהקות = ערך )שטח( ‪ . P‬מגדירים קו גבול של שטח בזנב התפלגות של‬ ‫אוכלוסיית המקור ‪ H0‬של *‪ P=.05‬או **‪ P=.01‬או ***‪ 5%) P=.001‬או ‪ 1%‬או‬ ‫‪.(0.1%‬‬ ‫מעבר לקו הגבול של השטח בזנב ההתפלגות קיימת מובהקות )‪ (Sig‬שפירושה שאכן מה‬ ‫שנמצא במחקר במדגם מייצג בהסתברות גבוהה מצב דומה באוכלוסיה הנחקרת‪.‬‬ ‫המחשב קובע לנו אם הממצאים מובהקים או לא ‪:‬‬ ‫אם ‪ P<.05* SIG‬או **‪ P<.01‬או ***‪ P<.001‬פירושו של דבר כי קיימת‬ ‫הסתברות נמוכה )פחות מ‪ (5%-‬שממוצע המדגם שייך לאוכלוסיית ‪) H0‬הסתברות גבוהה‬ ‫‪26‬‬ ‫שהוא שייך לאוכלוסיית המחקר )‪ .((H1‬ועל כן קובעים כי מה שנמצא במדגם נכון גם‬ ‫בהסתברות גבוהה גם באוכלוסייה הנחקרת‪.‬‬ ‫כלומר‪:‬‬ ‫• ברגרסיה‪ :‬אם קיימים ניבויים במדגם הם מובהקים וקיימים גם קיימים באוכלוסייה‪.‬‬ ‫• במבחני ‪ T‬ובניתוחי שונות‪ :‬אם קיימים הבדלים בין ממוצעים במדגם הרי הבדלים אלו‬ ‫הם מובהקים וקיימים גם באוכלוסייה‪ .‬כלומר‪ :‬המדגמים מייצגים אוכלוסיות שונות‪.‬‬ ‫)הסיכוי שביצענו טעות )אלפא( בדחיית ‪ H0‬קטן מ‪ . 5%-‬טוב שדחינו(‪.‬‬ ‫אם ‪ P>.05* SIG‬פירוש הדבר שקיימת הסתברות גבוהה )יותר מ‪ (5%-‬שממוצע‬ ‫המדגם שייך לאוכלוסיית המקור ‪) H0‬והסתברות נמוכה שהוא שייך לאוכלוסיית המחקר‬ ‫)‪ .((H1‬ועל כן קובעים שהמדגם לא מייצג את אוכלוסיית המחקר אלא שייך לאוכלוסייה‬ ‫המקורית‪.‬‬ ‫•‬ ‫אם המחשב מראה לנו ‪ P=.02‬נדחה השערת ‪ 0‬ברמה של ‪ P<.05‬אך לא נדחה השערת ‪ 0‬ברמה של ‪P<.01‬‬ ‫ובודאי שלא נדחה ברמה של ‪. P<.001‬‬ ‫השערות המחקר במחשב הן דו‪-‬צדדיות‪.‬‬ ‫השערת מחקר דו‪-‬צדדית מחמירה יותר‪ -‬הסיכוי לדחות השערת ‪ 0‬נמוכה יותר מהשערה חד‪-‬צדדית‪ ,‬ולכן‬ ‫אם השערתנו היא כיוונית מותר לחלק את ערך ‪ (sig) P‬ב‪ ,2-‬כדי להגדיל סיכוי לדחות השערת ‪. 0‬‬ ‫השערה דו‪-‬צדדית דומה יותר לשאלת מחקר‪ :‬האם המדגם יוצא דופן ביחס לאוכלוסייה המקורית‬ ‫הרגילה ממנה נלקח‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה אחרת‪ .‬בעקבות הטיפול הניסויי(‪.‬‬ ‫השערה חד‪-‬צדדית דומה יותר להשערת מחקר כיוונית‪ :‬האם המדגם יוצא דופן ביחס לאוכלוסייה‬ ‫המקורית הרגילה ממנה נלקח‪ ,‬והוא בעצם מייצג אוכלוסייה טובה יותר או פחות‪ ,‬בעקבות הטיפול‬ ‫הניסויי(‪.‬‬ ‫•‬ ‫דרגת חופש = מספר התצפיות שעליו מבוסס ניתוח סטטיסטי )כמו‪ :‬חישוב ממוצע‪,‬‬ ‫שונות וכד'( פחות מספר ההגבלות המוטלות עליהן לפי מספר המדדים המחושבים‪.‬‬ ‫•‬ ‫עוצמה )אטא( מייצגת את היחס בין השוני המוסבר של המשתנה לשונות הכללית‪.‬‬ ‫‪ , SSB/SST‬זהה ברגרסיה ל‪ R -‬בריבוע ‪ -‬יחס השוני המוסבר‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ ANOVA‬חד‪-‬כיווני‪.‬‬ ‫‪ ANOVA‬דו‪-‬כיווני עם אינטראקציה‪.‬‬ ‫‪ MANOVA‬מדידות חוזרות )יותר ממשתנה תלוי אחד(‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ניתוחי ‪ - POST-HOC‬דנקן תוקי ושאפה ‪ 3 -‬בדיקות למציאת מקור ההבדלים בין‬ ‫ממוצעים‪.‬‬ ‫• הם בודקים בשיטות שונות כמה מובהקות ניתן להקצות לכל זוגות הממוצעים שיש‬ ‫לבדוק הבדלים ביניהם באמצעות מבחני ‪.T‬‬ ‫• מספר האפשרויות להשוואות זוגיות הוא ‪. n(n-1)/2‬‬ ‫• אם יש ‪ 10‬זוגות של השוואות והמובהקות התקבלה ‪ . P<.01‬רק ‪ 5‬זוגות של השוואות‬ ‫מקסימום יוכלו להיות מובהקות כי ‪ 5‬כפול ‪ .01‬נותן ‪ . p<=.05‬מעבר לזה זה חורג‬ ‫ממובהקות הכוללת של ‪.05‬‬ ‫• למבחן ‪ T‬יש שיטות חישוב‪ :‬פעם כאשר השונויות שוות ופעם שונויות שונות זו מזו באופן‬ ‫מובהק‪) .‬כתוב בפלט(‬ ‫• ניתוח שונות דו‪-‬כיווני ‪:‬‬ ‫• ‪ MAIN-EFFECT‬משתנה ראשי שנבדקת מובהקותו במודל ניתוח שונות דו‪-‬כווני‪.‬‬ ‫משתנה ראשי הוא אחד מתוך שני המשתנים בניתוח השונות הדו‪-‬כיווני‪.‬‬ ‫• אינטראקציה בודקת באם יש אופי הבדלים שונה בין הערכים של המשתנה הראשון‬ ‫כאשר הם נבדקים בחלוקה לפי הערכים של המשתנה השני‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ניתן לשרטט את גרף האינטראקציה בשתי צורות מכיוון שפעם אחת משתנה בלתי‬ ‫תלוי אחד יכול להיות על ציר ה‪ X-‬ומשתנה שני מופיע כקווים נפרדים בגרף‪ ,‬ופעם‬ ‫שניה להיפך‪.‬‬ ‫‪ SIMPLE MAIN-EFFECT‬הוא אמצעי לבדיקת מקור ההבדלים אם‬ ‫האינטראקציה בניתוח שונות נמצאה מובהקת‪.‬‬ ‫ניתוח ‪ MANOVA‬הוא ניתוח שבו יש יותר ממשתנה תלוי אחד )אפילו כאשר זה חד‪-‬‬ ‫כיווני כלומר‪ :‬משתנה בלתי תלוי אחד(‪.‬‬ ‫משתנה מפוקח )‪ (covariate‬עובד על עקרון של רגרסיה המקזז השפעת משתנה‬ ‫שאיננו מופיע בהשערת המחקר אך הוא חשוד כמשפיע מרכזי‪.‬‬ ‫אם המשתנה המפוקח הוא משתנה רציף או משתנה דמי הוא פועל כרגרסיה בתוך‬ ‫מודל ניתוח השונות ומקזז את השונות המוסברת על ידו‪ ,‬כך שניתוח השונות מטפל רק‬ ‫בחלק השונות שנותר לאחר הניכוי‪.‬‬ ‫אם המשתנה המפוקח הוא משתנה נומינלי בדיד עם יותר משני ערכים‪ ,‬ניתן לטפל בו‬ ‫באמצעים מתודולוגיים )לבחור רק קבוצה אחת(‪ ,‬או על ידי הכנסתו למודל ניתוח‬ ‫שונות ללא אינטראקציה )נקרא משתנה בלוק(‪.‬‬ ‫בודקים הבדלים בכל אחד מערכי המשתנה המפוקח בנפרד‪.‬‬ ‫רגרסיה פשוטה‬ ‫רגרסיה מרובה רגרסיה לפי צעדים )מחשב‪ ,‬חוקר(‬ ‫מבחן ‪ - T‬מקרה פרטי של ניתוח שונות חד‪-‬כיווני )למב"ת יש רק שני ערכים(‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫רגרסיה פשוטה )מבוססת על המתאם(‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שוני מוסבר אחוז‬ ‫=‪ R2‬יחס שוני מוסבר ‪100*R2‬‬ ‫=‪ 1-R2‬יחס שוני לא מוסבר )‪ 100*(1-R2‬שוני לא מוסבר אחוז‬ ‫‪ SSB‬שוני מוסבר או סכום ריבועים מוסבר= ‪SSB=SST*R2‬‬ ‫‪ SSE‬שוני לא מוסבר או סכום ריבועים לא מוסבר= )‪SSE=SST*(1-R2‬‬ ‫‪SST=SSB+SSE‬‬ ‫‪ SST‬שוני כללי או סכום ריבועים כללי=‬ ‫‪R2=SSB/SST‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪)Y=a+b*X‬ממוצעים(‬ ‫‪b=R*Sy/Sx‬‬ ‫‪a=Y-b*X‬‬ ‫‪ B‬הוא השיפוע בנוסחת הרגרסיה‪ .‬הוא עונה על השאלה בכמה משתנה ‪ Y‬כאשר ‪X‬‬ ‫משתנה ביחידה ‪1‬‬ ‫‪ A‬הוא נקודת החתך של קו הרגרסיה עם ציר ‪ .Y‬הוא עונה על השאלה מהו גובה ‪Y‬‬ ‫בנקודה ש‪ X-‬שווה ל‪0-‬‬ ‫•‬ ‫מקדמים )‪(Coefficients‬‬ ‫• מקדם ‪ B‬מציין בכמה משתנה ‪ Y‬כאשר ‪ X‬משתנה ביחידה אחת‬ ‫• מקדם ‪ β‬הוא ‪ B‬סטנדרטי‪ .‬כל הנתונים של ‪ X‬ושל ‪ Y‬הפכו לציוני תקן כך שכל ה‪β -‬‬ ‫נמצאים על אותה סקלה וניתנים להשוואה ביניהם‪.‬‬ ‫• ניתן להשוות בין השיפועים במצב זה‪ .‬הדבר יעיל במיוחד ברגרסיה מרובה שאז ניתן‬ ‫להשוות השפעת מדדים בעחלי סולם שונה על המשתנה התלוי‪.‬‬ ‫• ‪ B‬יכול להיות גדול מ‪ β .1-‬לא‪ ,‬כי הוא מבוסס על ציוני תקן שסטיית התקן שלהם‬ ‫לעולם לא גדולה מ‪.1-‬‬ ‫• ‪ A‬בנוסחת הרגרסיה הוא גובה ‪ Y‬בנקודה ש‪ X-‬שווה ל‪. 0-‬‬ ‫• כאשר הנתונים הם בציוני תקן ‪ A=0‬כי נקודת ההתחלה זהה לשני המשתנים‪.‬‬ ‫• ברגרסיה פשוטה ‪ β‬תמיד שווה למתאם‪.‬‬ ‫• שגיאת תקן היא סטיית תקן שנשארה לאחר שהמשתנה הבלתי תלוי הסביר חלק‬ ‫מהשונות של המשתנה התלוי‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫הבדל בין רגרסיה לניתוח שונות‬ ‫• שאלת המחקר ברגרסיה היא ניבוי‪ .‬בניתוח שונות שאלת המחקר היא על הבדל בין‬ ‫ממוצעים‪.‬‬ ‫• ברגרסיה המשתנים התלויים והבלתי תלויים הם רציפים‪ .‬בניתוח שונות המשתנה‬ ‫התלוי רציף הבלתי תלוי בדיד‪.‬‬ ‫• ברגרסיה מתעסקים רק עם המשתנים אך לא עם ערכיהם )שהם רציפים(‪ .‬בניתוח‬ ‫שונות בודקים את ערכי המשתנה הבלתי תלוי‪.‬‬ ‫• הפיכת רגרסיה לניתוח שונות כרוכה באיבוד אינפורמציה מצד אחד‪ ,‬אך בהצגת‬ ‫התוצאה באמצעות ממוצעים בצורה בולטת יותר )דוגמת גיל ושכיחות תאונות(‪.‬‬ ‫• בבדיקת השערות ומובהקות במבחני ‪ T‬ובניתוחי שונות ההסקה הסטטיסטית‬ ‫מתייחסת להבדלים בין ממוצעים‪ .‬ואילו ברגרסיות ההסקה הסטטיסטית מתייחסת‬ ‫לשאלה אם הניבוי מובהק וניתן ללמוד מניבוי במידגם לניבוי באוכלוסייה‪.‬‬ ‫• בניתוח שונות בודקים האם השונות בין הקבוצות גבוהה יותר מהשונות שבתוך כל‬ ‫קבוצה )שהיא שונות שגיאה לא מוסברת המייצגת הבדלים אינדיבידואליים(‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫שאלון על קריאה‬ ‫פרטים על ממלא‪/‬ת השאלון‬ ‫•‬ ‫גיל‪______________ :‬‬ ‫•‬ ‫מגדר‪ :‬זכר ‪ /‬נקבה‬ ‫•‬ ‫כיתה‪_____________ :‬‬ ‫•‬ ‫ציוני המבחן האחרון או בגרות ב‪ :‬עברית _________‪ ,‬אנגלית _________‪,‬‬ ‫מתמטיקה _________‬ ‫הוראות‪ :‬לפניך ‪ 30‬היגדים בנושא קריאה‪ .‬עליך לסמן ב‪ X-‬במשבצת המתאימה עד כמה אתה‬ ‫מסכים או לא עם כל היגד‪ ,‬בסולם בין ‪ 1‬ל‪ , 5-‬כאשר ‪ – 1‬מציין בכלל לא מסכים ו‪ 5-‬מציין‬ ‫מסכים מאוד‪.‬‬ ‫בכלל לא מסכים ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אני קורא ללא מטרה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אני עורך רשימות במהלך הקריאה שמסייעות לי להבין את מה שאני‬ ‫קורא‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אני חושב על מה שאני יודע על הנושא‪ ,‬בכדי לסייע לי להבין את מה‬ ‫שאני קורא‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אני עורך סריקה מוקדמת של הטקסט‪ ,‬כדי לראות במה מדובר‪ ,‬לפני‬ ‫שאני קורא אותו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫כאשר הטקסט הופך להיות קשה‪ ,‬אני קורא אותו בקול בכדי לסייע לי‬ ‫להבין את מה אני קורא‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אני מסכם את מה שאני קורא‪ ,‬בכדי לשקף מידע חשוב בטקסט‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אני תוהה באם תוכן הטקסט תואם למטרות הקריאה שלי‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אני קורא לאט ובזהירות כדי להיות בטוח שאני מבין מה שאני קורא‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אני דן עם אחרים על מה שקראתי‪ ,‬כדי לבדוק אם הבנתי‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תחילה אני מרפרף על הטקסט‪ ,‬תוך זיהוי מאפיינים שלו כמו אורך‬ ‫וארגון‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אני מנסה לחזור למסלול הקריאה‪ ,‬כאשר אני יוצא מהריכוז‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אני מותח קו מתחת למילים או מקיף בעיגול מידע בטקסט‪ ,‬שיסייעו‬ ‫לי לזכור אותו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫אני מתאים את קצב הקריאה שלי על פי מה שאני קורא‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אני מחליט מה לקרוא בעיון ולעומק‪ ,‬וממה להתעלם‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אני משתמש בחומרי עזר כמו מילונים שמסייעים לי להבין את מה‬ ‫שאני קורא‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫כאשר הטקסט נעשה קשה‪ ,‬אני משקיע תשומת לב רבה יותר‪ ,‬למה‬ ‫שאני קורא‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מסכים‬ ‫מאוד‬ ‫‪5‬‬ ‫המשך ‪...‬‬ ‫‪30‬‬ ‫מסכים‬ ‫בכלל לא מסכים‬ ‫‪17‬‬ ‫אני משתמש בטבלאות‪ ,‬בתרשימים ותמונות שבטקסט‪ ,‬בכדי לשפר‬ ‫את הבנתי‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אני קורא בשטף וללא עצירה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אני נעזר ברמזי טקסט המסייעים לי להבנה טובה יותר של מה שאני‬ ‫קורא‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫אני משחזר ומנסח רעיונות במילים שלי‪ ,‬להבנה טובה יותר של מה‬ ‫שאני קורא‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫אני מנסה להמחיש בתמונה או לדמיין ויזואלית את המידע‪ ,‬בכדי‬ ‫לזכור טוב יותר מה שקראתי‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫אני נעזר )בסימנים טיפוגרפיים( באותיות מודגשות או באותיות‬ ‫נטויות כדי לזהות מידע חשוב ומרכזי‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫אני מנתח באופן ביקורתי ומעריך את המידע המוצג בטקסט‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫את הטקסט אני קורא קדימה ואחורה‪ ,‬בכדי לזהות קשרים בין‬ ‫הרעיונות השונים שבו‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫אני בודק אם הבנתי‪ ,‬כאשר אני נתקל במידע סותר‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫אני מנסה לשער על מה מדבר הטקסט‪ ,‬במהלך הקריאה‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫כשהטקסט נעשה קשה‪ ,‬אני עובר הלאה‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫אני שואל את עצמי שאלות שהייתי רוצה לקבל עליהן תשובות‬ ‫בטקסט‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫אני בודק אם ההשערות שלי לגבי הטקסט הן נכונות או שגויות‬ ‫)אומתו או הופרכו(‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אני מדלג על מילים או ביטויים שאינם ידועים‪.‬‬ ‫תודה על שיתוף הפעולה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מאוד‬ ‫‪5‬‬