‫ד"ר אלדד קולנשר ‪ ‬צבי עתיר ‪ ‬דוד אסוס‬ ‫הגדת העצמאות‬ ‫כיצד לצקת לחג משמעות ושמחה אמיתית‬ ‫ייעוץ‪ :‬רונן שובל‪ ,‬מייסד 'אם תרצו'‬ ‫מהדורה שנייה‬ ‫מטרותיה העיקריות של 'אם תרצו' הן לפעול להתחדשות השיח‪ ,‬ההגות והאידיאולוגיה הציונית‪,‬‬ ‫להבטחת עתידם של העם היהודי ומדינת ישראל ולקידום החברה הישראלית אל מול האתגרים‬ ‫שבפניה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪Haggadah of Atzmaut (independence‬‬ ‫‪How to Cast Hag Atzmaut with Meaning and True Joy‬‬ ‫‪By: Dr. Eldad Kollenscher, Zvi Atir, David Assous‬‬ ‫"‪Consulting: Ronen Shoval, founder of "Im Tirtzu‬‬ ‫כריכה קדמית‪ :‬איור של נדב נחמני ‪ ‬עם ישראל בארצו מאוחד סביב מורשתו‬ ‫כריכה אחורית‪ :‬ציור של ראובן קולנשר ‪ ‬משיח למי תחכה? – לך!‬ ‫(*)‬ ‫‪ ‬כל הזכויות בשירים שבספר שמורות למחבר‪/‬ת ולאקו"ם‪.‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות בקטעים המצוטטים מהרב אלקלעי‪ ,‬מהראי"ה קוק והרצי"ה קוק שמורות‬ ‫למוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫בחוברת משולבים ציורים של אפרים משה ליליין‪ ,)5291-5781( E.M. Lilien ,‬שהיה ממייסדי‬ ‫'בצלאל' ושמו יצא לפניו בשל יצירותיו בנושאי יהדות וציונות‪.‬‬ ‫תודתנו לרב יואל בן‪-‬נון על ההשראה שקבלנו מספרו 'נס קיבוץ גלויות‪ :‬כוחה של יהדות‬ ‫ישראלית'‪.‬‬ ‫תודתנו למתן ארז קולנשר על התאמת השיר "מה נשתנה" לחג העצמאות ולגברת אדווה גודין‬ ‫שסייעה רבות בניקוד השירים‪.‬‬ ‫כל הזכויות על הגדת העצמאות שמורות לתנועת אם תרצו‪.‬‬ ‫הודפס בישראל‪ ,‬תשע"ד (‪.)9051‬‬ ‫מסת"ב‬ ‫‪ISBN‬‬ ‫‪287-261-29989-0-1‬‬ ‫(*)‬ ‫‪2‬‬ ‫מתוך 'עצמאות היא רק ההתחלה – חשיבה אמיצה על מצב האומה'‪ ,‬ההוצאה לאור של משרד הביטחון‪.9001 ,‬‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫הקדמה להגדת העצמאות‪1 ...................................................................‬‬ ‫הכוונה לעורך סדר העצמאות ‪6 .............................................................‬‬ ‫פתיחת סדר העצמאות‪59 ......................................................................‬‬ ‫החזון‪51 .............................................................................................‬‬ ‫זכותנו על הארץ ‪58 ..............................................................................‬‬ ‫אמונת הדורות בגאולה ‪91 ....................................................................‬‬ ‫שיבת ציון ‪92 ......................................................................................‬‬ ‫השואה ולִ קחה ‪41 ................................................................................‬‬ ‫דרך הייסורים והגבורה‪48 .....................................................................‬‬ ‫עצמאות ישראל ‪19 ..............................................................................‬‬ ‫שחרור ירושלים ופיתוחה ‪18 .................................................................‬‬ ‫סיום סדר העצמאות‪19 .........................................................................‬‬ ‫חוברת מקראות להגדת העצמאות ‪11 .....................................................‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הקדמה להגדת העצמאות‬ ‫הגדת העצמאות נועדה להקנות לחג העצמאות תוכן על ידי שחזור התהליך ההיסטורי‬ ‫שהוביל להכרזת העצמאות ויצירת תחושה אצל הקורא כאילו נכח בהכרזה‪ .‬זאת בדומה להגדת‬ ‫הפסח המשחזרת את יציאת מצרים ומכוונת לכך שכל יהודי יראה את עצמו כאילו הוא יצא‬ ‫ממצרים‪ .‬כפי שהגדת הפסח נועדה לענות על שאלת הבן "מה נשתנה הלילה הזה?"‪ ,‬כך הגדת‬ ‫העצמאות מנסה לתמצת את משמעותה של חירות מדינית‪ ,‬וכל המרבה לספר בדרך השגתה הרי‬ ‫זה משובח‪ .‬תהליך ביסוס המדינה טרם הסתיים ועלינו לכוון את חיינו לאור החזון שנותר‬ ‫להגשים‪ .‬מטרת ההגדה היא אפוא להקנות מסגרת משפחתית וקהילתית אחידה לחג העצמאות‬ ‫שתהיה בעלת משמעות היסטורית לאומית ורוחנית‪ ,‬ותקשור את החוגגים לאנשים ולתהליך‬ ‫שהובילו להקמת המדינה‪.‬‬ ‫עד כה לא נמצאה הדרך לצקת לחג העצמאות משמעות‪ ,‬והאופן שבו עם ישראל מציין אותו –‬ ‫בעיקר בפטישי פלסטיק ומול בימות בידור – הוא סתמי ורדוד‪ .‬קשה להשתחרר מן הרושם כי זהו‬ ‫רק ביטוי אחד לבעיה עמוקה שאותה אבחן ברל כצנלסון‪ ,‬מאבות תנועת העבודה‪ ,‬עוד טרם הקמת‬ ‫המדינה‪ :‬נתק בין ההווה לבין השורשים שעיצבו אותו‪ .‬לדבריו‪" ,‬אנו מטפחים את השכחה‪.‬‬ ‫וכאילו גאים אנו על קוצר הזיכרון שבו חוננו‪ .‬במטבע השכחה אנו משלמים לדורות שעל כתפיהם‬ ‫עלינו‪ ,‬לאידיאות ולחוויות שאתן נאבקנו ומתוך היאבקותנו היינו למה שהיינו ‪ ...‬כל מה שאנו‬ ‫רואים בעצמנו קיקיוניים יותר‪ ,‬בני בלי‪-‬שורשים יותר‪ ,‬הרינו מאמינים שאנחנו "משוחררים" יותר‪,‬‬ ‫נעלים יותר‪ ,‬נמרצים יותר‪ .‬כאילו היה זה מושכל קבוע בחלל עולמנו שהשורשים הם הם‬ ‫המעכבים את גידול צמרתנו אל על ‪ ...‬אין אנו יודעים לרחוש כבוד לעצמנו‪ ,‬למעשה ידנו‪ ,‬לפרי‬ ‫רוחנו‪ ,‬לאבותינו‪ ,‬לבנינו‪ .‬נחיתות זו היא הגורמת לבריחה מעצמנו‪ ,‬התופסת מקום רב כל כך‬ ‫בהיסטוריה הישראלית החדשה" ‪. 1‬‬ ‫בהתחשב בכך שילידי הארץ רואים בעצמאות דבר מובן מאליו‪ ,‬חיוני להקנות לחג תכנים‬ ‫בעלי משקל‪ ,‬כראוי למאורע חסר תקדים בתולדות האנושות שעם ישראל ייחל לו במשך כ‪5200-‬‬ ‫שנה‪ .‬לפיכך בחרנו ליזום ולהפיץ חוברת זו שתסייע לעורך הסדר לקיים טקס משפחתי (או‬ ‫קהילתי) חגיגי ומשמעותי ותשמש כחומר עזר לימודי לקראת יום העצמאות‪ .‬אנו מקווים שטקס‬ ‫זה – סדר העצמאות – יתרום להווי המשפחתי‪ ,‬לשמחה פנימית אמיתית על ההישג אליו הגענו‪,‬‬ ‫לקירוב לבבות ושבירת מחיצות בין זרמים בעם ישראל‪ ,‬להכרת התהליכים שקדמו לעצמאות‪,‬‬ ‫לתחושת ביטחון ביכולתנו להתמודד עם האתגרים שלפנינו‪ ,‬ולהתגשמות הציפיות ממדינה‬ ‫יהודית עצמאית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ברל כצנלסון‪ ,‬בחבלי אדם‪ ,‬הפרק קודמי קודמנו‪ ,‬עמ' ‪ ,51‬הוצאת עם עובד‪ ,‬ת"א‪ ,‬תש"ה‪.‬‬ ‫הוויית חג העצמאות כיום‬ ‫יום העצמאות מצוין כיום בכמה מעגלים‪ .‬מאחר וזהו חג לאומי‪ ,‬המעגל המרכזי הוא ברשות‬ ‫הרבים; המדינה היא המסגרת המלכדת והשמחה על קיומה היא שמחת המוני העם החשים את‬ ‫אחדותו כלאום‪ .‬אחדות זו מתבטאת בטקסי הזיכרון לחללי מערכות ישראל הנערכים בצמידות‬ ‫ליום העצמאות‪ ,‬בהנפת דגלי המדינה‪ ,‬בהדלקת משואות בהר הרצל‪ ,‬בביקורים בבסיסי צה"ל‪,‬‬ ‫במפגן הישגים לאומיים (כמו פרס ישראל)‪ ,‬בטיולים בארץ ובברכות של מנהיגי הציבור‪ .‬מעגל‬ ‫נוסף הוא מעגל הקהילה‪ .‬בבית הכנסת מציינים את החג בברכת "הלל" המבטאת הודיה על הנס‪,‬‬ ‫הימנעות מאמירת תחנון (המבטאת שמחה)‪ ,‬תפילת יזכור‪ ,‬תפילת "מי שברך"‪ ,‬ברכת "שהחיינו"‬ ‫ו"תפילה לשלום המדינה"‪ .‬המעגל השלישי הוא חוג המשפחה והחברים המשלב את שמחת החג‬ ‫עם חינוך הילדים בבחינת "והִ גדת לבנך"‪ .‬ההגדה מציעה מתכונת של סדר יום העצמאות‬ ‫המעניקה לשמחה תכנים משמעותיים‪.‬‬ ‫כמו סדר פסח‪ ,‬מומלץ לערוך את סדר העצמאות בערב יום העצמאות סביב שולחן המשפחה‪.‬‬ ‫השעה המוקדמת ביותר לתחילת הסדר היא ‪ 57:00‬לערך בשעון קיץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬אפשר לערוך את‬ ‫הסדר גם בצהרי יום העצמאות סביב שולחן המנגל באחת מחורשות הארץ (או בחצר הבית)‪.‬‬ ‫בדומה לאכילת זבח פסח בערב הפסח‪ ,‬ראוי לקשר את הבשר הנאכל בבית‪ ,‬או את המנגל הנאכל‬ ‫בחורשה‪ ,‬לקרבן תודה שהיה מועלה בבית המקדש‪ ,‬כאות תודה על ישועה‪.‬‬ ‫שערי החוברת‬ ‫‪5‬‬ ‫הכוונה לעורך סדר העצמאות‬ ‫מבנה הגדת העצמאות‬ ‫ההגדה בנויה משמונה שערים המציינים את התקדמותו של עם ישראל לקראת ייעודו‪ .‬השער‬ ‫הראשון הוא חזון עם ישראל; השני זכותנו על הארץ (צדקת הדרך) והשלישי אמונת הדורות‬ ‫בגאולה‪ .‬חמשת השערים הבאים מופיעים בסדר ההיסטורי שלהם‪ :‬שיבת ציון; השואה; דרך‬ ‫הייסורים והגבורה (המאבק על התיישבות וביטחון); עצמאות ישראל; שחרור ירושלים‪.‬‬ ‫ההגדה מתחילה בפרק 'פתיחת סדר העצמאות' ומסתיימת בפרק 'סיום סדר העצמאות'‪ ,‬שהם‬ ‫פרקים קצרים שהמבנה שלהם שונה מהמבנה של שערי ההגדה‪ .‬בסוף ההגדה מצורפות כנספח‬ ‫מקראות המיועדות למעוניינים בהעמקה‪ .‬כל שער מסתיים בהפניה לעמוד המתאים בנספח‪.‬‬ ‫כל שער פותח בתיאור הרעיון המרכזי שהשער מייצג ובסופו תמצית הדברים‪' :‬עיקרי השער'‪.‬‬ ‫השער ממשיך ב'פעילות אישית' סמלית ואחריה קטעי קריאה נבחרים תחת הכותרת 'מקורות‬ ‫לקריאה'‪ .‬השער מסתיים בשירים‪ ,‬תחת הכותרת 'שירה'‪ ,‬ובהם לפחות שיר מוכר אחד שיושר‬ ‫בצוותא‪ .‬חמשת העוגנים של כל שער הם אפוא‪ :‬הרעיון המרכזי‪' ,‬עיקרי השער'‪' ,‬פעילות אישית'‪,‬‬ ‫'מקורות לקריאה'‪ ,‬שירה'‪.‬‬ ‫אופן עריכת הסדר‬ ‫המשפחה והמוזמנים יושבים בערב החג סביב שלחן חגיגי עמוס בכל טוב‪ .‬במרכז השולחן‬ ‫שתי חלות מכוסות במפת יום טוב ולצידן שבעה נרות (בדומה למנורה – סמל המדינה) וכן דגלוני‬ ‫ישראל‪ ,‬כשדגל כחול‪-‬לבן גדול מונף במקום בולט‪ .‬עוד לצד החלות‪' ,‬קערת העצמאות' ובה פירות‬ ‫שבעת המינים בתוספת כמה פריטים ייחודיים שמשמעותן תוסבר בהמשך‪ :‬מצה (או מצייה)‬ ‫ואתרוג מומתק‪ .‬לפני תחילת הסדר‪ ,‬יחביא העורך דגל ישראל (מעין אפיקומן) שאותו יצטרכו‬ ‫הילדים למצוא בסוף שער העצמאות‪.‬‬ ‫סדר העצמאות מתחיל בהדלקת הנרות ובברכה על היין ועל החלה‪ ,‬במסגרת הפרק 'פתיחת‬ ‫סדר העצמאות' שאותו קורא עורך הסדר‪ .‬לאחר מכן קוראים את הגדת העצמאות ובתום כל שני‬ ‫שערים שותים לחיים‪ :‬סה"כ ‪ 1‬כוסות‪ .‬בתום השער 'שחרור ירושלים ופיתוחה' סועדים מכל טוב‬ ‫('שולחן עורך') וקוראים את הפרק 'סיום סדר העצמאות'‪ .‬עורך הסדר והמסובים מסיימים את‬ ‫הפרק בשירת התקווה ובברכת "עוד השנה בירושלים הבנויה"‪.‬‬ ‫בכל שער‪ ,‬העורך יקרא את הרעיון המרכזי וינחה את ביצוע הפעילות האישית הסמלית‪ .‬לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬יחלק את קטעי הקריאה שנבחרו על ידי העורך בין המסובים‪ ,‬לרבות השירים שלא הולחנו‪.‬‬ ‫העורך ישתדל להקרין אווירה של חשיבות וחגיגיות ויעודד דיאלוג ודיון במסגרת הזמן הנתונה‬ ‫(רצוי להכין את נושאי הדיון מראש)‪ .‬לשם כך ייתן מקום לשאלות ויוסיף כמידת יכולתו הסברים‬ ‫‪6‬‬ ‫וסיפורים משלו‪ .‬בסיום השער‪ ,‬כולם יחד ישירו את השיר המשובץ במקראה‪ .‬ההשתתפות בשירה‬ ‫תורמת מאד לאווירה ולתחושת השותפות ולכן‪ ,‬כדי לעודד הצטרפות לשירה‪ ,‬מומלץ מאד להיעזר‬ ‫בדיסק שהוכן מראש ועליו הוקלטו ביצועי השירים‪ .‬העורך יפנה את המעוניינים להרחיב את‬ ‫ידיעותיהם לנספחים ולמקראות שלא נקראו‪.‬‬ ‫העורך יחפש דרך ליצור במהלך הסדר הזדהות רגשית עִ ם עַ ם ישראל‪ ,‬דהיינו הרגשת שותפות‬ ‫ושייכות‪ .‬מאחר והרגש טמון בלב‪ ,‬יש לעורר ולעודד אותו על ידי מעשים ('אחרי המעשים נוטים‬ ‫הלבבות')‪ ,‬ולא להסתפק בשירה בצוותא ובהשתתפות בהקראת קטעים מההגדה‪ .‬דרך אחת‬ ‫להתניע מעשים היא על ידי תיאור התנסות אישית או התחיבות לפעילות‪ ,‬שהיא בלב הפעילויות‬ ‫האישיות‪ .‬דרך אחרת להתניע מעשים וליצור ציפייה ומוכנות נפשית לסדר העצמאות היא על ידי‬ ‫הכנות ספציפיות לחג‪ ,‬אשר עורך הסדר יטיל על כל אחד מהמשתתפים (בדומה להכנות לחג‬ ‫הפסח שתרומתן להצלחת סדר פסח והטמעתו היא עצומה)‪ .‬ההכנות שיפורטו להלן יתרמו‬ ‫למעורבות רגשית של המשתתפים ולהצלחת סדר העצמאות‪ ,‬וגם יחסכו זמן במהלך הסדר‪.‬‬ ‫הגדת העצמאות היא מלשון "וְ הִ ג ְַדתָּ לְ בִ נְָך"‪ .‬ליצירת מעורבות ועניין של ילדים בסדר‬ ‫העצמאות נודעת חשיבות ראשונה במעלה ויש לתת לה קדימות בכל פעילות שמתאימה לגילם‪,‬‬ ‫ובפרט בקטעי השירה ובפעילויות האישיות‪ .‬פעילות אישית כזו משולבת בין השאר כבר בתחילת‬ ‫ההגדה וכן בסופה‪ ,‬ומצוינת בסימון של פני ילד לכל אורך ההגדה‪ .‬כדי למשוך את תשומת לב‬ ‫הילדים כבר בשער הפתיחה‪ ,‬הם ישירו את ארבעת הקושיות המותאמות לחג העצמאות ויספרו‬ ‫מה הכינו לקראת הסדר ומה משמעות הדבר‪ .‬כדי לערב את הילדים בנעשה ולהקנות להם מושגים‬ ‫ראשונים‪ ,‬כל שער נפתח בשאלה קצרה המופנית אליהם‪ .‬המסובים יקשיבו לתשובת הילדים‬ ‫והעורך ישלים את תשובתם‪ ,‬ויוכל להיעזר בדף התשובות שבעמוד ‪ 50‬וכמובן בתוכן השער‬ ‫עצמו‪ .‬התדריך שלהלן מפרט כמה רעיונות בהקשר לפעילויות האישיות שבכל השערים‪ .‬כדי‬ ‫לשמור על מעורבות הילדים עד סוף הסדר‪ ,‬משולבת בשער הסיום פעילות אישית ובצידה פרס‬ ‫לילד שגילה מעורבות מרבית‪.‬‬ ‫הכנות מבעוד יום‬ ‫על מנת לקיים את הסדר באופן מלא ומוצלח‪ ,‬לעניין את הנוכחים ולהימנע מפסיחה על שערים‬ ‫– עורך הסדר יקרא את ההגדה למפרע ויחליט‪ ,‬בהתאם לזמן המוקדש לקריאת ההגדה והרכב‬ ‫המשתתפים‪ ,‬מהם הקטעים שייקראו מתוך ה'מקורות לקריאה' והמקורות שבנספח‪ .‬רצוי לרשום‬ ‫בחירה זו לקראת השנה הבאה‪ .‬כמו כן יש לבחור מי יבצע כל פעילות אישית ולתאם זאת עמו‪ .‬אם‬ ‫למשל מוקצבים לקריאת ההגדה שעתיים (‪ 590‬דקות) אזי כל שער צריך לקחת בממוצע דקות ‪59‬‬ ‫דקות (‪ 7‬שערים ‪ +‬פתיחה וסיום שהמֶ שֶ ך שלהם דומה לשער ‪ +‬שער נוסף בשל אורכו הכפול של‬ ‫השער 'זכותנו על הארץ'‪ :‬סה"כ ‪ 50‬שערים)‪ .‬תיאום מראש עם מבצע הפעילות האישית תורם‬ ‫להכנה לקראת האירוע ולאיכות הפעילות וגם חוסך זמן‪ .‬לכל פעילות אישית מספיק מבצֵ עַ אחד‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬העורך יכין מראש את כל העזרים שיידרשו עבור קיום הפעילויות המפורטות בכל‬ ‫אחד משערי ההגדה‪ .‬להלן‪ ,‬כעזר לעורך הסדר‪ ,‬ריכוז רשימת הפריטים שראוי להכין מראש‪:‬‬ ‫מּומתָּ ק (ראו עמוד ‪ ,)51‬פריט תוצרת כחול לבן‬ ‫עבור הפעילויות האישיות הסמליות‪ :‬אתרוג ְ‬ ‫(ראו עמוד ‪ ,)99‬פעילות ארוכת טווח למען ארץ ישראל‪/‬עם ישראל (ראו עמוד ‪ ,)98‬שם של יהודי‬ ‫שייעשה מאמץ להעלותו ארצה (ראו עמוד ‪ ,)49‬תגובה לפרסום אנטישמי או אנטי‪-‬ישראלי (ראו‬ ‫עמוד ‪ ,)46‬סיפור על מסירות נפש של אדם קרוב (ראו עמוד ‪ ,)10‬לימוד זכות על אדם שדעותיו אינן‬ ‫מקובלות (ראו עמוד ‪ ,)14‬הכנת 'כוס העצמאות' ומטבעות של ‪ 50‬אגורות מנחושת עם ציור המנורה‬ ‫(ראו עמוד ‪.)17‬‬ ‫אביזרים לחג‪ :‬מפה לבנה‪ ,‬מנורת קנים או שבעה נרות התקועים בכלי ממולא חול המוצב על‬ ‫מגש כסף‪ ,‬שני דגלוני ישראל (אחד על השולחן ואחד ל'אפיקומן')‪ ,‬דגל גדול בחלון הבית ורצוי‬ ‫גם קישוטי חג נוספים‪.‬‬ ‫'קערת העצמאות' ומאכלי החג‪ :‬יין‪ ,‬שתי חלות‪ ,‬מצה (או מצייה)‪ ,‬שבעת המינים ( ִחטָּ ה –‬ ‫בגרגרים‪ְ ,‬שעֹ ָּרה – בגריסים‪ ,‬גפֶ ן – אפשר כצימוקים‪ ,‬תְ אֵ נָּה‪ִ ,‬רּמוֹן (אפשר להשיג מהקפאה כל‬ ‫השנה‪ ,‬או כמיץ)‪ ,‬זֵית‪-‬שֶ מֶ ן – זיתים‪ְ ,‬דבָּ ש – תמרים)‪ ,‬כמה כדורי פלאפל (שנודע כ'מאכל הישראלי‬ ‫הלאומי')‪.‬‬ ‫דיסק שירים‪ :‬הקלטות של השירים המושרים על פי הרשימה המובאת בעמוד ‪ .86‬חשוב‬ ‫להשמיע את הקלטת ברקע כי אחרת רוב האנשים נרתעים מלשיר‪.‬‬ ‫תדריך לפעילויות האישיות בחתך שערים‬ ‫התדריך נועד להקל על עורך הסדר לבחון את כל הפעילויות האישיות ולבחור את המשתתף‬ ‫המתאים לכל פעילות‪ .‬במקביל‪ ,‬כל משתתף יכול לבחור משימה המתאימה לו ולהודיע על כך‬ ‫לעורך‪ .‬במסגרת כל פעילות‪ ,‬עדיף לתאר משימה שבוצעה או נמצאת בשלבי ביצוע‪ ,‬ולחילופין‪,‬‬ ‫להתחייב לבצעה בשנה הבאה‪.‬‬ ‫פתיחת סדר העצמאות‪:‬‬ ‫הילדים יספרו מה הכינו לקראת סדר העצמאות‪ ,‬יציגו זאת ויסבירו את המשמעות של מה שהכינו‪.‬‬ ‫להלן כמה רעיונות למשימות הכנה שאפשר להטיל על ילדים לקראת הסדר‪ :‬הכנת קטע מומחז‪,‬‬ ‫הכנת קטע קריאה הקשור לחג (למשל על דמות מרכזית)‪ ,‬הכנת מנורת שבעת קנים (באמצעות לוח‬ ‫עץ ופקקי מתכת)‪ ,‬הכנת דגם של חומת העיר העתיקה‪ ,‬הכנת דגם של עיר דוד‪ ,‬הצגת נושא כמו‬ ‫מהו המקור לצורת הדגל‪ ,‬לשיר התקווה או למנורת שבעת הקנים‪ ,‬מענה על חידון קצר שאחד‬ ‫המבוגרים יכין (הזוכה יזכה בפרס)‪ ,‬או משחק חשיבה שמטרתו להרכיב ממילים כמו ירושלים‪,‬‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬מילים הבנויות מאותן אותיות‪ .‬אפשר לעניין גופים מסחריים להכין משחקים‬ ‫מיוחדים לחג כמו פזל עם צורת הדגל‪ ,‬צורת המנורה‪ ,‬העיר העתיקה‪ ,‬עיר דוד וכיוצא בכך‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫החזון‪:‬‬ ‫מּומתָּ ק‪ ,‬או ריבת אתרוגים‪ .‬המוצר זמין ב‪-‬ט"ו בשבט‪ ,‬החַ ל חודשיים וחצי לפני יום‬ ‫אכילת אתרוג ְ‬ ‫העצמאות‪ .‬בלית ברירה אפשר להשתמש בקליפת תפוז מומתק‪.‬‬ ‫זכותנו על הארץ‪:‬‬ ‫הילדים יתבקשו להביא לשולחן דבר מה שהוא מתוצרת כחול לבן‪ ,‬או מתקשר לאתר בעל‬ ‫משמעות מיוחדת בארץ ישראל‪ .‬חלקם יביאו חפצים שאינם כאלה וכך ניתן יהיה ללבן את הנושא‪.‬‬ ‫העורך‪ ,‬או אחד המשתתפים‪ ,‬יכין סקירה קצרה על המאבק למען תוצרת הארץ ועל חשיבותה‬ ‫העצומה של קניית תוצרת כחול‪-‬לבן גם בימים אלה‪.‬‬ ‫אמונת הדורות בגאולה‪:‬‬ ‫כדי להביע אמונה בעתיד עם ישראל בארצו‪ ,‬המשתתף יספר (או יתחייב) על השקעה אישית‬ ‫ארוכת טווח בארץ ישראל (למשל‪ ,‬נטיעת עץ‪ ,‬כמו עץ הארז שנטע הרצל בישוב מוצא)‪ ,‬או בעם‬ ‫ישראל (למשל פעילות חינוכית) – השקעה שמהותה נתינה‪ .‬דוגמאות נוספות הן‪ :‬הקמת ישובים‬ ‫בארץ‪ ,‬בפרט באזורים שבהם הישוב היהודי דליל (למשל על ידי תנועת 'אור')‪ ,‬הקמת מוסדות‬ ‫לטיפול בילדים ונוער חריג‪ ,‬ופרויקט 'תגלית' הנלחם בתופעת ההתבוללות של נוער בתפוצות‪.‬‬ ‫שיבת ציון‪:‬‬ ‫המשתתף הנבחר ינקוב בשם של יהודי המוכר לו היטב (בעדיפות לקרוב משפחה) שחי בחו"ל‬ ‫וייקח על עצמו לקשור אותו לעשייה בארץ (בתחום הקרוב ללבו) ולעניין אותו בביקור בה כדי‬ ‫שבסופו של דבר יעלה ארצה‪ .‬בשנה הבאה יעדכן המשתתף את הנוכחים בהתקדמות משימה קשה‬ ‫וחיונית זו‪.‬‬ ‫אחד הילדים ייקח על עצמו לרשום תוך כדי התנהלות הסדר ביטויים לועזיים הנאמרים על ידי‬ ‫המשתתפים‪ .‬בסוף הסדר הילד יקריא את הביטויים שרשם והנוכחיים ימצאו תחליפים עבריים‬ ‫ראויים‪.‬‬ ‫השואה‪:‬‬ ‫המשתתף הנבחר ייקח על עצמו להגיב בכתב במהלך השנה לפרסום הנושא אופי אנטישמי או‬ ‫אנטי‪-‬ישראלי בעיתונות הכתובה או המשודרת‪ ,‬בארץ או בעולם‪ ,‬לרבות קריאות להחרמת ישראל‬ ‫ותוצרתה‪ .‬אפשר גם להצביע בעד ישראל במשאלים המתפרסמים מעת לעת בעיתונות העולמית‬ ‫ובאינטרנט‪ ,‬או להצטרף לעצומות נגד פרסומים או אתרים אנטישמיים בארץ ובעולם (ראו דוגמא‬ ‫בהערה ‪ 98‬שבעמוד ‪ .)46‬בשנה הבאה‪ ,‬יספר המשתתף מה פעל בנדון‪.‬‬ ‫דרך הייסורים והגבורה‪:‬‬ ‫המשתתף הנבחר יספר בקצרה סיפור על בן משפחה או חבר שקשור לאחד מארבע התחומים של‬ ‫השער ומבטא מסירות נפש למען עם ישראל בארצו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫עצמאות ישראל‪:‬‬ ‫המשתתף הנבחר יתאר אדם שהתנהגותו או דעותיו אינן מקובלות עליו ובכל זאת הוא ְילָּמד עליו‬ ‫זכות‪ .‬לשם כך ראוי לנסות לחשוב על כוונה טובה של האדם שמובילה אותו למעשים או‬ ‫להתנהגות שהם פגומים בעיני המשתתף‪.‬‬ ‫שחרור ירושלים ופיתוחה‪:‬‬ ‫הכנת 'כוס העצמאות'‪ :‬הדליקו פתילה המוטבעת בפיסת שעם‪ ,‬אשר צפה בשמן מטבח שיצקנו‬ ‫לכוס מים‪ .‬הניחו את הכוס באמצע השולחן וכל אחד מהנוכחים שיש לו תכשיט‪ ,‬טבעת‪ ,‬או מטבע‬ ‫מזהב או נחושת יכניסו לכוס‪ .‬מי שאין לו תכשיט‪ ,‬או מתקשה להיפרד מממנו אפילו לזמן קצר‪,‬‬ ‫יקבל מעורך הסדר מטבע של עשר אגורות מנחושת‪.‬‬ ‫המוצר 'פתיל צף' זמין בחנויות כל‪-‬בו וגודלו כקופסת גפרורים‪.‬‬ ‫סיום סדר העצמאות‪:‬‬ ‫משתתף שטרם לקח חלק בפעילות – בנושא העם‪ ,‬הארץ או המסורת – יבחר פעילות שאותה‬ ‫יתחייב להציג בשנה הבאה‪.‬‬ ‫ילדים יישאלו על ידי העורך מה הכי משך את לבם בסדר העצמאות (בבחינת 'מה נשתנה הלילה‬ ‫הזה') ויתחייבו‪ ,‬למשל‪ ,‬לספר על כך בגן‪/‬בבית הספר‪.‬‬ ‫בתום הפעילות האישית‪ ,‬הילד שהשתתף באופן המשמעותי ביותר בסדר העצמאות (בהתחשב‬ ‫בגילו) יקבל פרס‪ .‬רצוי לכוון את הפרס לפסים חינוכיים‪ ,‬למשל הילד ייבחר אתר לטיול בארץ או‬ ‫ספר על ארץ ישראל‪ .‬מומלץ להכין מראש כמה רעיונות לפרסים אפשריים ולתת לילד לבחור‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫תשובות לשאלות המופנות לילדים (בתחילת כל שער)‬ ‫החזון‬ ‫שאלה‪ :‬לְ מה צריכה מדינת ישראל לשאוף?‬ ‫תשובה‪ :‬להעלות ארצה את כל עם ישראל ולהקים בארץ חברה יהודית צודקת‪.‬‬ ‫זכותנו על הארץ‬ ‫שאלה‪ :‬מאין נובעת הזכות של עם ישראל על ארץ ישראל?‬ ‫תשובה‪ :‬מהתנ"ך‪ ,‬מההיסטוריה ומהחלטות של מדינות העולם‪ .‬לערבים יש ‪ 94‬מדינות‬ ‫בעלות שטח עצום ולנו אין ארץ אחרת מלבד ישראל הקטנטונת‪.‬‬ ‫אמונת הדורות בגאולה‬ ‫שאלה‪ :‬מה היה הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל בזמן הגלות?‬ ‫תשובה‪ :‬במשך כל תקופת הגלות חיו בארץ יהודים‪ .‬היהודים בגולה התגעגעו לארץ ישראל‪,‬‬ ‫שילבו אותה בתפילותיהם וחלומותיהם‪ ,‬קיימו את החגים לפי עונות השנה בה‬ ‫ומיעוטם עלו ארצה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שיבת ציון‬ ‫שאלה‪ :‬למה מתכוונים כשמדברים על 'שיבת ציון'?‬ ‫תשובה‪ :‬הכוונה לעליה של יהודים רבים לארץ ישראל ולריכוז העם היהודי בה‪ .‬העולים‬ ‫הפריחו את השממה‪ ,‬חידשו את השפה העברית והקימו את המדינה‪.‬‬ ‫השואה וליקחה‬ ‫שאלה‪ :‬מהי השואה‪ ,‬מי גרם לה ומדוע?‬ ‫תשובה‪ :‬הגרמנים ועוזריהם רצחו שליש מעם ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה רק‬ ‫בגלל שנאתם ליהודים‪ .‬הקמת מדינת ישראל באה להבטיח שליהודים בכל העולם‬ ‫תהיה מולדת משלהם שיכולה להגן על עצמה בכוחותיה‪.‬‬ ‫דרך הייסורים והגבורה‬ ‫שאלה‪ :‬מה היו הקשיים שעמדו בפני העולים הראשונים ארצה?‬ ‫תשובה‪ :‬היה צורך לרכוש אדמות וללמוד כיצד לעבד אותן‪ .‬בנוסף‪ ,‬היה צורך להתגונן נגד‬ ‫הפרעות שיזמו הערבים לפני הקמת המדינה; לגרש מכאן את הבריטים שחסמו את‬ ‫העלייה ארצה ולהילחם נגד מדינות ערב וארגוני טרור המנסים להרוס את המדינה‬ ‫מאז הקמתה‪.‬‬ ‫עצמאות ישראל‬ ‫שאלה‪ :‬מדוע אנו חוגגים את חג העצמאות?‬ ‫תשובה‪ :‬אחרי אלפיים שנות גלות קמה המדינה מחדש ולה הישגים רבים שאותם צריך‬ ‫להמשיך ולבסס‪ .‬בעיקר חשוב שנהיה מאוחדים ונתגבר על מחלוקות בין חלקי העם‪.‬‬ ‫שחרור ירושלים ופיתוחה‬ ‫שאלה‪ :‬מהי ציון ומהי חשיבותה?‬ ‫תשובה‪ :‬ציון היא ירושלים המאוחדת‪ ,‬בירת ישראל‪ ,‬ובלבה הר הבית שבעיר העתיקה‪ .‬ב"עיר‬ ‫דוד" שליד הר הבית מלכו דוד ושלמה לפני ‪ 4000‬שנה‪ .‬הציונות שואפת לחדש את‬ ‫ימיה של ירושלים ולהפוך אותה לעיר פורחת המושכת אליה את כל עם ישראל‪.‬‬ ‫עיקרי התדריך‬ ‫‪‬הכן מראש את כל העזרים הנחוצים לעריכת הסדר‪.‬‬ ‫‪‬סמן מראש את המקראות שייקראו בעת עריכת הסדר על‬ ‫מנת לעמוד בלוח הזמנים המתאים‪.‬‬ ‫‪‬וודא שאחד הילדים יכין דיסק עם השירים שבחרת לשיר בציבור‪.‬‬ ‫‪‬תאם מראש את ביצוע הפעילות הסמלית של כל שער עם האדם המתאים‬ ‫לכך‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫פתיחת סדר העצמאות‬ ‫מדליקים את הנרות‪ ,‬מוזגים כוס ראשונה וקוראים יחד בקול‪:‬‬ ‫הרינו מוכנים ומזומנים לקיים את שמחת חג העצמאות‪ ,‬אשרינו שזכינו לכך‪.‬‬ ‫מברכים‪:‬‬ ‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹל‪-‬הינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם בוֹרא פְּ ִרי הַ ָּגפֶ ן‪.‬‬ ‫שותים כוס יין ראשונה‬ ‫עורך הסדר קורא‪:‬‬ ‫הערב נעבור‪ ,‬עם כל הקושי שבדבר‪ ,‬מהעצב ומזיכְ רון הנופלים על מזבח האומה‪ ,‬אל שמחת‬ ‫החג‪ .‬נלמָּ ד ונלמֵ ד‪ ,‬נזכור ונזכיר את קורות עמנו‪ ,‬את המלחמות הגבורות והישועות שנעשו לנו‬ ‫ולאבותינו מאז ועד עתה בידענו כי נצח ישראל לא ישקר‪.‬‬ ‫מרימים את כוס היין ואומרים יחד בקול‪:‬‬ ‫בָּ רּוְך ֶשהֶ חֱ יָּנּו וְּ ִקיְּמָּ נּו וְּ ִה ִגיעָּ נּו לַזְּ מַ ן הַ ֶזה‪.‬‬ ‫עורך הסדר מעביר מצה‬ ‫‪2‬‬ ‫ופרוסת חלה בין המוזמנים וקורא‪:‬‬ ‫קיים קו מתמשך בין גאולת מצרים לבין הגאולה השלמה‪ .‬בליל הסדר אוכלים מצה שהיא‬ ‫ביטוי למצוקה של התחלת הגאולה‪ .‬פסח כולו מצה‪ ,‬והחמץ אסור בו‪ .‬בחג השבועות‪ ,‬אוכלים‬ ‫חמץ בלבד‪ ,‬כשלחם הוא ביטוי לעושר והצלחה‪ .‬הפער בין תחילת הגאולה (המצה) לבין‬ ‫השלמתה (החמץ) מבטא את כברת הדרך שנותרה עד לגאולה השלמה‪ .‬הבצק שלא החמיץ ולא‬ ‫תפח בפסח (מצה) יתפח ויגיע לתכליתו בשבועות (לחם)‪.‬‬ ‫יום העצמאות שזכינו לו אחרי כמעט אלפיים שנות כיסופים נקבע בין פסח (מצה) לשבועות‬ ‫(חמץ) ולכן ראויים לו – מצה וחמץ גם יחד‪ .‬שילוב זה מבקש לבטא את הקשר שבין תחילת‬ ‫הגאולה המתבטאת בהקמת מדינת ישראל – זו המצה – המסמלת את החיסרון שבמציאות‪ ,‬שכן‬ ‫הגאולה השלמה – זה הלחם – טרם התממשה‪ .‬הקמת המדינה היא רק ראשית צמיחת גאולתנו‬ ‫ולפנינו דרך לא קלה‪ .‬עלינו לחדש את החזון ולצקת לתוך מסגרתה של המדינה תכנים ראויים‪.‬‬ ‫צריך להודות על מה שהושג ולא לדחותו בטענה שאינו שלם; במקביל‪ ,‬חיוני להתאמץ בכל כוחנו‬ ‫כדי להשלים את החסר ולא לנוח על זרי הדפנה של העצמאות המדינית‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אם לא נותרה מצה מחג הפסח‪ ,‬אפשר להשתמש בתחליף של מציות‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בסדר יום העצמאות נברך‪:‬‬ ‫ָארץ‬ ‫בָּ רּוְך אַ ָּתה ה' אֱ ֹל‪-‬הינּו מֶ לְֶך הָּ ע ֹולָּם‪ ,‬הַ ּמ ֹו ִציא לֶחֶ ם ִמן הַ ֶ‬ ‫אוכלים מצה ואחר כך לחם‪.‬‬ ‫מוזגים ומשלימים היין בכוסות והילדים שרים ושואלים‪:‬‬ ‫שירה‪ :‬מה נשתנה‬ ‫מתן ארז קולנשר‪ ,‬מה נשתנה לחג העצמאות; לחן עממי‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫מַ ה ִנ ְשתַ נָּה הַ ַל ְילָּה הַ זֶה מֵ רֹב הַ לֵילוֹת? מֵ רֹב הַ לֵילוֹת?‬ ‫‪‬שֶ בְ ֹרב הַ לֵילוֹת ָאנּו ע ֹוסְ ִקים בַ פְ ָּרט ּובְ הַ לְ ַואי‬ ‫‪‬הַ ַל ְילָּה הַ זֶה‪ ,‬הַ ַל ְילָּה הַ זֶה ( ִנזְ כֹ ר שֶ ) עַ ם ִישְ רָּ אֵ ל חַ י‬ ‫מַ ה ִנ ְשתַ נָּה הַ ַל ְילָּה הַ זֶה מֵ רֹב הַ לֵילוֹת? מֵ רֹב הַ לֵילוֹת?‬ ‫רּודים בְ עִ ְנ ְינֵי ְדי ֹומָּ א‬ ‫‪‬שֶ בְ ֹרב הַ לֵילוֹת ָאנּו ְט ִ‬ ‫‪‬הַ ַל ְילָּה הַ זֶה‪ ,‬הַ ַל ְילָּה הַ זֶה ( ִנזְ כֹ ר) ת ֹורָּ ה וְ ַגם תְ קּומָּ ה‬ ‫מַ ה ִנ ְשתַ נָּה הַ ַל ְילָּה הַ זֶה מֵ רֹב הַ לֵילוֹת? מֵ רֹב הַ לֵילוֹת?‬ ‫ימים אוֹתָּ נּו בְ זָּדוֹן‬ ‫‪‬שֶ בְ ֹרב הַ לֵילוֹת מַ א ֲִש ִ‬ ‫‪‬הַ ַל ְילָּה הַ זֶה‪ ,‬הַ ַל ְילָּה הַ זֶה ( ִנזְ כֹ ר) זְ כּותֵ נּו עַ ל צִ ּיוֹן‬ ‫מַ ה ִנ ְשתַ נָּה הַ ַל ְילָּה הַ זֶה מֵ רֹב הַ לֵילוֹת? מֵ רֹב הַ לֵילוֹת?‬ ‫‪‬שֶ בְ רֹב הַ לֵילוֹת עַ צְ מָּ אּות י ְִש ָּראֵ ל הִ יא סוֹף ָּלעֲלִ ילָּה‬ ‫‪‬הַ ַל ְילָּה הַ זֶה‪ ,‬הַ ַל ְילָּה הַ זֶה (נִזְ כֹר) ַאתְ חַ לְ תָּ א ְדגְ ֻאלָּה‬ ‫הילדים יספרו מה הכינו לקראת סדר העצמאות‪ ,‬יציגו זאת‬ ‫ויסבירו את המשמעות של מה שהכינו‪.‬‬ ‫עוברים לשער הראשון בהגדת העצמאות‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫החזון‬ ‫שאלה לילדים‪ :‬לְמה צריכה מדינת ישראל לשאוף?‬ ‫עם ישראל גילה לעולם העתיק את האמונה באל אחד‪ ,‬והעניק לאנושות את ספר הספרים‪.‬‬ ‫לעם ישראל ייעוד ייחודי‪ :‬לממש את חזון הנביאים‪ ,‬לשמש אור לגויים ולקדם את גאולת העולם‬ ‫כולו‪ .‬תכליתה של תקומת המדינה היא "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"‪ .‬ארץ ישראל‬ ‫נועדה לאפשר לעם ישראל להגשים את ייעודו הלאומי על ידי שילוב בין העם‪ ,‬מורשתו וריבונותו‬ ‫בארצו‪ .‬בארץ קמה מדינת ישראל כמדינה יהודית‪-‬ציונית‪ ,‬המושתתת על עקרונות החירות והצדק‪.‬‬ ‫ביהדות קיים קשר הדוק בין‬ ‫דת ללאום‪ ,‬קשר שהינו ייחודי לעם‬ ‫ישראל‪ .‬היהדות שמרה לא רק על‬ ‫הפרט היהודי‪ ,‬אלא גם על קיום‬ ‫האומה; עובדה זו מעוגנת‬ ‫בהצהרת העצמאות אשר מדגישה‪,‬‬ ‫חזור והדגש כי ישראל היא מדינה‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ :‬האביב היהודי – "אור חדש על ציון תאיר"‬ ‫יהודית‪ .‬מסורת עם ישראל‬ ‫מתאפיינת בין השאר בערכים של חופש הבחירה‪ ,‬אחריות האדם למעשיו‪ ,‬קדושת החיים‪ ,‬ערבות‬ ‫הדדית‪ ,‬חיוניות החינוך‪ ,‬עבודה כערך‪ ,‬צדק חברתי ושוויון בפני המשפט‪ .‬תודעה זו יונקת מתורת‬ ‫ישראל; היא העצמיות שלנו והיא מפעמת בנו גם אם לא תמיד אנו מודעים לה‪.‬‬ ‫לאחר שהשגנו עצמאות מדינית עלינו לחתור להשגת עצמאות רוחנית ולהשתחרר מהגלותיות‬ ‫ומהנהייה אחר תרבות המערב‪ .‬בלי עצמיות רוחנית לא נוכל לשמר את העצמאות הגשמית‪ .‬על‬ ‫העם היהודי להתלכד סביב מורשתו המשותפת‪ ,‬להשיג אחדות פנימית ולהתחזק רוחנית מעבר‬ ‫להתעצמות הפיזית‪ .‬התחזקות זו אינה רק כתגובה לאיום החיצוני‪ ,‬אלא בעיקר מתוך נאמנות‬ ‫פנימית לערכים שגיבשו אותנו כעם‪ ,‬מתוך הזדהות עם החזון הציוני והיהודי ותחושת ערבות‬ ‫הדדית‪ .‬הקמת מדינת ישראל ובניינה עד כה‪ ,‬אינם אלא ראשית מימושו של החזון הציוני ו"באין‬ ‫חזון יפרע עם"‪.‬‬ ‫חזון עם ישראל הנו הגשמת ערכיו בפועל במסגרתה הממלכתית של מדינת ישראל‪ .‬תחיית האומה‪,‬‬ ‫קיבוץ הגלויות וקיום חברת מופת שתהיה אור לגויים הינם חלק מהותי בחזון זה‪ .‬אין די בחומרנות‬ ‫ובהישגיות אישית ואין הצדקה לקיום אומה שכל רצונה להיות צרכן מאושר‪ .‬החזון אינו אישי‪ ,‬אלא‬ ‫לאומי; הוא מגלם חפיפה בין ערכיו הרוחניים של עם ישראל לבין משימותיו הלאומיות ‪.3‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ראובן קולנשר‪ ,‬עצמאות היא רק ההתחלה‪ ,‬ההוצאה לאור של משרד הביטחון‪.9001 ,‬‬ ‫עיקרי השער‬ ‫עצמאות מדינית אינה חזות הכל‪ ,‬אלא רק תחילת הדרך‬ ‫לעצמאות רוחנית ולאחדות פנימית‪ .‬בלי חזון יהודי‪-‬ציוני‬ ‫לא נוכל לשמר את עצמאותנו וגם אין הצדקה לקיומה של‬ ‫אומה שכל רצונה להתמזג בתרבות המערב ולהיות צרכן מאושר‪ .‬חזון ישראל‬ ‫אינו אישי אלא לאומי‪ :‬עלינו לשלב בין העם‪ ,‬מורשתו וריבונותו בארצו‪ ,‬כדי‬ ‫להגשים במסגרת המדינה את חזון הנביאים והערכים היהודיים שעיצבו אותנו‪,‬‬ ‫לקבץ גלויות ולהקים חברת מופת שתהיה אור לגויים‪.‬‬ ‫אכילת אתרוג מו ְּמ ָתק‪ ,‬או ריבת אתרוגים‪ .‬כמו החזון‪ ,‬חיי האתרוג‬ ‫ארוכי טווח‪ ,‬שכן עוברות כמה שנים עד שפריו מבשיל על העץ‪ ,‬וזאת‬ ‫בניגוד לפירות אחרים‪ .‬כמו החזון‪ ,‬האתרוג מסמל את המובחר‪ ,‬שכן‬ ‫יש בו גם טעם‪ ,‬דהיינו ידע במסורת ישראל‪ ,‬וגם ריח‪ ,‬דהיינו מעשים‬ ‫טובים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬האתרוג הדור למראה ובניגוד לשאר הפירות הוא‬ ‫אינו נרקב‪ ,‬אלא רק מצטמק‪ .‬האתרוג מסמל את כלל עם ישראל‪,‬‬ ‫שכן בחג הסוכות הוא מוחזק בצמידות לשאר שלושת המינים (בעת‬ ‫ברכת הלולב)‪.‬‬ ‫מקורות לקריאה‪ :‬חזון עם ישראל‬ ‫מדברי מנהיגים על החזון‬ ‫דוד בן גוריון‪" :‬יהיה בכוחנו לעמוד במשימה הקשה והעצומה הניצבת בפנינו רק אם נדבק בחזון‬ ‫אחרית הימים של נביאי ישראל‪ ,‬אשר חזקה עליו כי יתגשם" ‪.4‬‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק (להלן הרב קוק)‪" :‬אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו‬ ‫ואם נשכח את גדולתנו אנו שוכחים את עצמנו‪ ,‬ועם שישכח את עצמו הוא קטן ושפל" ‪ .5‬במקום‬ ‫אחר הוסיף הרב‪" :‬עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫דוד בן גוריון‪ ,‬מדע ומוסר‪ ,‬תרומותיהן של יוון‪ ,‬הודו וישראל‪.‬‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬אורות‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בנימין זאב הרצל‪ ,‬על השיבה ליהדות (מתוך נאומו בקונגרס הציוני הראשון‪)7981 ,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫"אנו‪ ,‬אפשר לומר‪ ,‬שבנו הביתה‪ .‬הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני השיבה אל ארץ‪-‬היהודים‬ ‫‪ ...‬תנועת‪-‬עם כל‪-‬כך גדולה הכרח הוא לתפסה מהרבה צדדים‪ .‬הקונגרס יתעסק משום‪-‬כך גם‬ ‫באמצעים הרוחניים להחייאתה ולטיפוחה של ההכרה הלאומית היהודית‪ .‬גם בנקודה זו צריכים אנו‬ ‫להילחם באי‪-‬הבנות‪ .‬אין אנו חושבים כלל לוותר על מלוא רוחב כף‪-‬הרגל מן התרבות שרכשנו לנו‪,‬‬ ‫אלא אנו חושבים על העמקתה הנוספת של התרבות‪ ,‬כפי שהיא מתפרשת בכל הרחבת‪-‬הדעת"‪.‬‬ ‫הנביא ישעיהו‪ ,‬נבואה על הייעוד האוניברסלי של עם ישראל‬ ‫יִהיֶה הַ ר בֵּ ית‪-‬ה' בְ ר ֹאׁש הֶ הָ ִרים‪ ,‬וְ נִשָ א‪ִ ,‬מגְ בָ עֹות; וְ נָהֲ רּו ֵּאלָיו‪ ,‬כָ ל‪-‬הַ גֹויִם‪.‬‬ ‫וְ הָ יָה בְ ַאחֲ ִרית הַ י ִָמים‪ ,‬נָכֹון ְ‬ ‫וְ הָ לְכּו עַ ִמים ַרבִ ים‪ ,‬וְ ָא ְמרּו לְכּו וְ ַנעֲלֶה ֶאל‪-‬הַ ר‪-‬ה' ֶאל‪-‬בֵּ ית אֱ ל ֹ‪-‬הֵּ י ַי ֲעקֹב‪ ,‬וְ י ֵֹּרנּו ִמ ְד ָרכָ יו‪ ,‬וְ נֵּלְכָה בְ א ְֹרח ָֹתיו‪:‬‬ ‫בֹותם‬ ‫ּודבַ ר‪-‬ה' ִמירּוׁשָ לָ ִם‪ .‬וְ ׁשָ פַ ט בֵּ ין הַ גֹויִם‪ ,‬וְ הֹוכִ יחַ לְ עַ ִמים ַרבִ ים; וְ כִ ְתתּו חַ ְר ָ‬ ‫תֹורה‪ְ ,‬‬ ‫כִ י ִמצִ יֹון ֵּתצֵּ א ָ‬ ‫יִלְמדּו עֹוד ִמלְחָ מָ ה (ב'‪ ,‬ב'‪-‬ד')‪.‬‬ ‫יתֹותיהֶ ם לְ מַ זְ ֵּמרֹות – ל ֹא‪-‬יִשָ א גֹוי ֶאל‪-‬גֹוי חֶ ֶרב‪ ,‬וְ ל ֹא‪ְ -‬‬ ‫ֵּ‬ ‫לְא ִתים‪ ,‬וַחֲ נִ‬ ‫ִ‬ ‫שירה‪ :‬חזון עם ישראל‬ ‫שייקה פייקוב‪ ,‬ארץ; לחן‪ -‬שייקה פייקוב‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫א‪.‬‬ ‫אֶ ֶרץ‪ ,‬אֶ ֶרץ‪ ,‬אֶ ֶרץ‪,‬‬ ‫אֶ ֶרץ ְּתכ ֹול אין עָּ ב‪,‬‬ ‫וְּ הַ ֶשמֶ ש ָּלּה‬ ‫כִ ְּדבַ ש וְּ חָּ ָּלב‪,‬‬ ‫אֶ ֶרץ בָּ ּה נ ֹו ַל ְּדנּו‬ ‫אֶ ֶרץ בָּ ּה נִ ְּח ֶיה‬ ‫וְּ נשב בָּ ּה‪ִ ,‬י ְּה ֶיה‬ ‫מַ ה ֶש ִי ְּה ֶיה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫אֶ ֶרץ‪ ,‬אֶ ֶרץ‪ ,‬אֶ ֶרץ‪,‬‬ ‫ָּים אֶ ל מּול הַ ח ֹוף‬ ‫ּופְּ ָּר ִחים וִ י ָּל ִדים‬ ‫בְּ לִ י ס ֹוף‪.‬‬ ‫בַ צָּ פ ֹון כִ ֶנ ֶרת‬ ‫בַ ָּדר ֹום ח ֹול ֹות‬ ‫ּו ִמזְּ ָּרח לְּ מַ ע ָּרב‬ ‫נ ֹו ֶשק גְּ בּול ֹות‪.‬‬ ‫אֶ ֶרץ ֶשנֹ אהַ ב ‪...‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אֶ ֶרץ ֶשנֹ אהַ ב‬ ‫ִהיא ָּלנּו אם וָּ ָאב‬ ‫אֶ ֶרץ ֶשל הָּ עָּ ם‬ ‫אֶ ֶרץ לְּ ע ֹו ָּלם‬ ‫אֶ ֶרץ בָּ ּה נ ֹו ַל ְּדנּו‬ ‫אֶ ֶרץ בָּ ּה נִ ְּח ֶיה‬ ‫ִי ְּה ֶיה מַ ה ֶש ִי ְּה ֶיה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫אֶ ֶרץ‪ ,‬אֶ ֶרץ‪ ,‬אֶ ֶרץ‪,‬‬ ‫אֶ ֶרץ הַ ת ֹו ָּרה‬ ‫אַ ְּת ְּמק ֹור הָּ א ֹור‬ ‫ּוׂשפַ ת הָּ אֱ מּו ָּנה‪.‬‬ ‫אֶ ֶרץ‪ ,‬אֶ ֶרץ‪ ,‬אֶ ֶרץ‪,‬‬ ‫אֶ ֶרץ ְּי ָּק ָּרה‪,‬‬ ‫הן ִהבְּ טַ ְּח ְּת‬ ‫ֶשאין ז ֹו אַ ָּג ָּדה‪.‬‬ ‫אֶ ֶרץ ֶשנֹ אהַ ב ‪...‬‬ ‫ראו מקראות נוספות בעמוד ‪ 56‬שבנספח‬ ‫‪16‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מבחר כתבי הרצל‪ ,‬מתוך נאומו בקונגרס הציוני הראשון‪ ,‬ת"א‪ ,‬תרצ"ט‪ ,5728 ,‬עמ' ‪.509-22‬‬ ‫זכותנו על הארץ‬ ‫שאלה לילדים‪ :‬מאין נובעת הזכות של עם ישראל על ארץ ישראל?‬ ‫"בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי‬ ‫קוממיות ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים ‪ ...‬לאחר שהוגלה העם מארצו‬ ‫בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש‬ ‫בתוכה את חירותו המדינית‪ .‬מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב‬ ‫ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים‬ ‫ומגינים הפריחו נשמות‪ ,‬החיו שפתם העברית‪ ,‬בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו ישוב גדל והולך השליט‬ ‫על משקו ותרבותו" ‪. 7 ....‬‬ ‫כנגד ארבעה בנים דיברה תורה‪ :‬אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול‪.‬‬ ‫חכם מה הוא אומר –‬ ‫מהם עיקרי המורשת שלנו? שלושת העיקרים הם‪ :‬עם ישראל‪ ,‬ארץ ישראל ותורת ישראל‪,‬‬ ‫המשולבים בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי‪.‬‬ ‫רשע מה הוא אומר –‬ ‫האומנם לנו ורק לנו זכות לאומית בלעדית על ארץ ישראל? אכן כן‪ ,‬גם בראייה‬ ‫היסטורית משפטית ואמונית – כפי שנפרט בשער זה‪ ,‬וכל המוציא עצמו מהכלל כופר בעיקר‪.‬‬ ‫תם מה הוא אומר –‬ ‫מהו הקשר בין העם לבין ארצו ומורשתו? הקשר מתבטא באמונת הדורות בגאולה‬ ‫בארצנו וכן בשיבת ציון שתתעצם עד שכל העם ישוב ארצה‪.‬‬ ‫ושאינו יודע לשאול מה הוא אומר –‬ ‫האם לא די בכך שהשגנו עצמאות? את פתח לו‪ :‬לישראל יש חזון והוא לשלב בין העם‪,‬‬ ‫מורשתו וריבונותו בארצו‪ ,‬כדי להקים חברת מופת שתהיה אור לגויים‪.‬‬ ‫הזכות מעוגנת בתנ"ך ובהיסטוריה‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ :‬אברהם – ההבטחה‬ ‫זכותנו על ארץ ישראל נובעת מהתנ"ך ומההיסטוריה‪.‬‬ ‫הארץ הובטחה לאברהם‪ ,‬ליצחק וליעקב שהוא ישראל‬ ‫– הבטחה המעוגנת בתנ"ך שמקובל על שלוש הדתות‬ ‫המונותיאיסטיות‪ .‬זכות זו היא שהִ תוותה את מהלכי‬ ‫העם מיציאת מצרים‪ ,‬דרך הקמת מלכות בית דוד לפני‬ ‫‪ 4000‬שנה ועד הציונות; היא חיה בלבבות של דורות‬ ‫יהודים והיא מנחה גם אותנו‪ .‬בארץ ישראל התגבשו‬ ‫בני‪-‬ישראל לעם ובה חידשו את תחייתם הלאומית‪.‬‬ ‫ארץ ישראל היא מכורתו של העם מזה ‪ 1000‬שנה; אין‬ ‫תקומה לישראל ללא חירות בארצו ואין חירות בארצו‬ ‫ללא תחיית מורשתו‪.‬‬ ‫לְזַרעֲָך‪ ,‬נ ַָת ִתי ֶאת‪-‬הָ ָא ֶרץ הַ ז ֹאת‪ִ ,‬מנְהַ ר ִמצְ ַריִם‪ ,‬עַ ד‪-‬הַ נ ָָהר הַ ָג ֹדל נְהַ ר‪-‬פְ ָרת (בראשית ט"ו‪ ,‬א'‪-‬י"ח)‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫‪7‬‬ ‫פתיחת ההכרזה על הקמת המדינה (ראו הנוסח המלא בנספח)‬ ‫‪17‬‬ ‫הזכות על פי המשפט הבינלאומי‬ ‫הכרה של האומות בזכותנו על ארץ ישראל ניתנה גם בהיסטוריה המודרנית מספר פעמים ‪.8‬‬ ‫ב"הצהרת בלפור" של משרד החוץ הבריטי מ‪( 9.55.5258-‬תרע"ז) נאמר‪" :‬ממשלת הוד‪-‬מלכותו רואה‬ ‫בעין יפה את כינונו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה (ככינוי לחבל ארץ‪ ,‬לא לישות לאומית)‪,‬‬ ‫ותעשה את מיטב מאמציה לסייע בהשגת מטרה זו ‪ ."...‬ההצהרה מכירה בזכויות הלאומיות של העם‬ ‫היהודי בלבד‪ ,‬בעוד שלעדות הלא יהודיות מוקנות רק זכויות אזרחיות ודתיות‪ .‬הצהרת בלפור קיבלה‬ ‫תוקף משפטי והכרה בינלאומית ב‪ 52-‬לאפריל ‪ 5290‬בוועידת סן רמו (של המדינות המנצחות במלחמת‬ ‫העולם הראשונה)‪ ,‬שבה קיבלה בריטניה את המנדט על ארץ ישראל‪ .‬כל ‪ 15‬מדינות חבר‪-‬הלאומים‬ ‫אישרו פה אחד את מתן "המנדט על פלשתינה" לבריטניה ב‪( 91.8.5299-‬תרפ"ב)‪ .‬בהחלטה זו נאמר‪:‬‬ ‫"ניתנת בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי עם פלשתינה‪ ,‬ובזכותו לכינון מחדש של ביתו‬ ‫הלאומי בארץ זו"‪.‬‬ ‫מנדט זה העניק ליהודים‪ ,‬ורק להם‪ ,‬זכויות פוליטיות בפלשתינה‪ ,‬לרבות הזכות הבלתי ניתנת‬ ‫להפקעה להתיישב בכל מקום בה‪ .‬האחריות להוציא לפועל החלטה זו ולסייע בהקמת הבית‬ ‫הלאומי הוטלה על בריטניה‪ .‬ב‪ 40.6.5299-‬אימצה ארה"ב את ה"מנדט על פלשתינה" ובכך‬ ‫אישרה את הזכות של יהודים להתיישב בכל מקום בפלשתינה‪ .‬בהחלטה משותפת של שני בתי‬ ‫הקונגרס של ארה"ב נאמר‪" :‬ארצות הברית של אמריקה תומכת בכינונו של בית לאומי לעם‬ ‫היהודי בפלשתינה"‪ .‬ב‪ 95.2.5299 -‬חתם נשיא ארה"ב וורן ג ‪.‬הרדינג על ההחלטה המשותפת‬ ‫לאשר את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה ובכך ניתן תוקף של חוק להחלטה‬ ‫המעניקה זכות מדינית על הארץ ליהודים בלבד‪ .‬בתאריך ‪ 9.4.5291‬חתם הנשיא האמריקאי‬ ‫קאלוין קולידג' על אמנה אנגלו‪-‬אמריקאית הנוגעת לפלשתינה‪ .‬האמנה כוללת את הנוסח המלא‬ ‫של "המנדט על פלשתינה" ומחייבת את ארה"ב ובריטניה עד היום‪.‬‬ ‫ארץ ישראל ההיסטורית משתרעת על שתי גדות הירדן וגבולותיה חופפים את המנדט הבריטי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 5299‬קרעו הבריטים את א"י המזרחית‪ ,‬ששיטחה גדול פי שלוש מארץ ישראל המערבית‪,‬‬ ‫בניגוד למנדט שקיבלו מחבר הלאומים (השינוי אושר בדיעבד על ידי חבר הלאומים) ‪ .9‬כך הקימו‬ ‫את מדינת "ירדן" כממלכה מלאכותית שערביי ארץ ישראל מהווים בה כיום כ‪80%-‬‬ ‫מהאוכלוסייה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לראות בהפקעת ארץ ישראל המזרחית לטובת מדינת ירדן מעין פשרה‬ ‫היסטורית בין ישראל לערבים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪18‬‬ ‫המקור האנגלי והתרגום של ההחלטות הללו‪ ,‬אשר מכירות בצורך להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ויצוינו‬ ‫להלן‪ ,‬כלולים בנספח‪.‬‬ ‫המקור והתרגום של הצהרת בלפור‪ ,‬החלטת חבר הלאומים על המנדט ואימוץ ההחלטה על ידי שני בתי הקונגרס‬ ‫האמריקני (ראו בנספח)‪ ,‬כמו גם מפת המנדט – לקוחים מהספר‪ :‬ארץ זו היא ארצי‪ :‬ההיבטים החוקיים של זכויות‬ ‫היהודים‪ ,‬מאת אלי א‪ .‬הרץ‪ ,‬בהוצאת המחבר‪.9007 ,‬‬ ‫המנדט שקיבלו הבריטים מחבר הלאומים‪.‬‬ ‫השטח ממערב לירדן הוא רק רבע משטח המנדט‪.‬‬ ‫זכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל לא עברה כל שינוי בחוק הבינלאומי והיא‬ ‫תקפה גם כיום‪ .‬זכות זו שניתנה במסגרת המנדט הבריטי שרדה את פירוקו של חבר‪-‬הלאומים‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 70‬במגילת היסוד של האו"ם מכיר בכל הזכויות שניתנו לעמים במסגרת המנדטים שחבר‬ ‫הלאומים אישר ואוסר לבצע בהן שינויים‪ ,‬אלא בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר‪ .‬סעיף ‪70‬‬ ‫כחלק ממגילת היסוד עולה לאין שיעור בתוקפו על כל החלטה של עצרת האו"מ‪ ,‬שהיא בחזקת‬ ‫המלצה בלבד‪ ,‬וכן על החלטות של מועצת הביטחון‪ .‬גם בית הדין הבינלאומי לצדק )‪ )ICJ‬היושב‬ ‫בהאג אישרר את משמעותו ותקפותו של סעיף ‪ 70‬בשלוש פסיקות שונות (בתאריכים ‪,55.8.5210‬‬ ‫‪.)2.8.9001 ,95.6.5285‬‬ ‫היעדר זכות של הערבים על ארץ ישראל‬ ‫האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל הייתה דלילה ביותר עד שלהי המאה ה‪ .52-‬רובה המכריע‬ ‫של ההגירה הערבית בא בעקבות הצמיחה שיצרה העלייה הציונית‪ ,‬ומהגרי העבודה הערבים‬ ‫התמקמו בשכונות פחים בפאתי הערים היהודיות‪ .‬בניגוד למגילת היסוד של האו"מ ולהחלטות‬ ‫קודמות שייעדו את פלשתינה לעם היהודי‪ ,‬התקבלה ב‪-‬כ"ט בנובמבר ‪ 5218‬תוכנית החלוקה של‬ ‫האו"ם‪ .‬התוכנית הכירה בזכותנו להקים מדינה יהודית בחלק מארץ ישראל בלבד‪ ,‬ובמקביל‬ ‫מדבר‪.‬‬ ‫העניקה לערבים על חשבונה של ישראל את רוב רובה של ארץ ישראל המערבית שאינו ְ‬ ‫למרות ששטח המדינה היהודית קוצץ באופן קיצוני לכ‪ 11%-‬מהשטח ממערב לירדן לאחר‬ ‫שעבר הירדן המזרחי קוצץ כבר קודם לכן ב‪ ,5299-‬למרות שהמדינה המיועדת (ראו מפת החלוקה)‬ ‫לא כללה את ירושלים‪ ,‬הגליל המערבי‪ ,‬מזרח הנגב והערים נהריה‪ ,‬יפו‪ ,‬אשדוד ובאר שבע‪ ,‬ולמרות‬ ‫שגבולות החלוקה לא הקנו רציפות גיאוגרפית ולא אִ פשרּו הגנה על המדינה – בכל זאת הישוב‬ ‫היהודי תמך בהחלטה‪ .‬אולם‪ ,‬ערביי ארץ ישראל יחד עם מדינות ערב דחו את התוכנית‪ .‬במקום‬ ‫להקים מדינה לערביי ישראל‪ ,‬יצאו למלחמת שמד כדי למחוק את מדינת היהודים שזה עתה קמה‪.‬‬ ‫בדחיית הצעת החלוקה וביציאה למלחמה כדי למנוע אותה ויתרו ערביי ישראל על הצעה זו שכן‬ ‫לפי החוק הבינלאומי אין התוקפן זכאי לפרס‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫שיטחן‬ ‫של‬ ‫‪94‬‬ ‫מדינות ערב גדול פי‬ ‫‪ 100‬משטח מדינת‬ ‫ישראל‬ ‫השקר שביסוד "זכות השיבה" וההנצחה המכוונת של‬ ‫בעיית "הפליטים"‬ ‫רובם המכריע של ערביי ארץ ישראל עזב את מקומות‬ ‫מגוריו מרצון במלחמת תש"ח (‪ ,)5217‬כדי להיענות‬ ‫לקריאתם של מנהיגי מדינות ערב ו"הוועד הערבי‬ ‫העליון" של ערביי ישראל שהכריזו מלחמה על ישראל‬ ‫ועודדו אותם "להתפנות זמנית כדי לחזור עם הצבאות‬ ‫הערביים המנצחים"‪ .‬עם כישלונם במלחמת תש"ח‬ ‫התאחדו חלקם עם משפחותיהם מעבר לגבול וחלקם‬ ‫התקבצו במחנות‪ ,‬וכך נוצרה בעיית "הפליטים"‪.‬‬ ‫"זכות השיבה" לה טוענים ערביי ארץ ישראל צריכה‬ ‫אפוא להיות לארצות ערב מהן היגרו ארצה בשל‬ ‫השגשוג הכלכלי שיצרה הציונות‪ .‬מי שעונים להגדרה‬ ‫של פליט הם כ‪ 710-‬אלף יהודים שחיו דורות רבים‬ ‫במדינות ערב ונאלצו לברוח מהן בחוסר כל בשל‬ ‫התעצמות הרדיפות נגדם‪ ,‬כשרבים משאירים מאחור‬ ‫רכוש רב; מתוכם למעלה מ‪ 600,000-‬עלו ארצה לאחר‬ ‫הקמת המדינה‪ .‬כך נוצר אפוא בפועל מצב של חילופין‬ ‫אזרחים בין ערביי ארץ ישראל לבין יהודי ארצות ערב‬ ‫שעלו ארצה‪.‬‬ ‫תוכנית החלוקה של האו"ם‬ ‫‪21‬‬ ‫בעוד שהאחרונים נקלטו על ידי היישוב בארץ‪ ,‬הרי‬ ‫שערביי ארץ ישראל נדחו על ידי מדינות ערב שסירבו‬ ‫לקולטם‪ .‬יהודי ערב לא זכו להכרה כפליטים ולסיוע‬ ‫בינלאומי כלשהו‪ ,‬לעומתם‪ ,‬זכו ערביי ארץ ישראל‬ ‫להכרה כפליטים ולתמיכה עצומה ומתמשכת‪.‬‬ ‫באו"ם קיימת מאז הקמתו נציבות לפליטים (‪ )UNHCR‬הדואגת לקליטת ושיקום כל הפליטים‬ ‫בעולם‪ .‬ההגדרה של האו"ם לפליט היא‪" :‬אדם הנעקר מארצו‪ ,‬שבה שָּ ָּכן קודם כתושב קבע"‪ .‬אולם‬ ‫ערביי ישראל שהתרכזו במחנות לאחר תבוסתם במלחמה לא ענו בשום מובן להגדרה זו‪ :‬הם לא‬ ‫היו תושבי קבע ורובם לא נעקרו ממקומותיהם בכוח‪ .‬לפיכך‪ ,‬הקים האו"ם באופן חריג ביותר‬ ‫החריגה את המושג פליט וקבעה עבור‬ ‫סוכנות מיוחדת (‪ )UNRWA‬המטפלת אך ורק בהם‪ .‬סוכנות זו ְ‬ ‫תושבי המחנות הגדרה מיוחדת לפיה גם מי ששהה בארץ ישראל שנתיים (מיוני ‪ )5216‬בלבד יוכר‬ ‫כפליט‪ .‬בניגוד ל‪ UNHCR-‬ששיקמה עשרות מיליוני פליטים בעולם‪ ,‬אונר"א שמספר עובדיה‬ ‫ותקציבה לפליט גבוהים בהרבה אינה מנסה כלל לשקם את ה"פליטים"‪ ,‬אלא מממנת את כלכלתם‬ ‫ללא הגבלת זמן ‪ .10‬להימנעות זו משיקום הפליטים יש מטרה פוליטית‪ ,‬והיא להנציח את הבעיה‬ ‫כנשק נגד ישראל‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בניגוד לכללים החלים על כל הפליטים בעולם‪ ,‬דהיינו שמדובר‬ ‫במעמד אישי שאינו ניתן להעברה‪ ,‬אונר"א מכירה גם בצאצאי ה"פליטים" כפליטים ובכך מנפחת‬ ‫את ממדי הבעיה מכ‪ 600-‬אלף פליטים לכ‪ 1-‬מיליון (לדבריה)‪ .‬כדי להעצים את מספר הפליטים‬ ‫אונר"א אינה מבטלת את מעמד הפליט בשום נסיבות‪ :‬לא כשהוא מקבל אזרחות ממדינה מארחת‪,‬‬ ‫לא כשצבר הון ונכסים ואפילו לא כשהורשע בפשע או עסק בטרור‪.‬‬ ‫שורש הסכסוך‪ :‬שנאת ישראל ולא מחלוקת על שטחים‬ ‫ההתנכלות של ערביי ישראל למפעל הציוני לא החלה אחרי מלחמת ששת הימים וגם לא עם‬ ‫הכרזת העצמאות‪ ,‬אלא באה לביטוי חריף כבר במאורעות הדמים של שנות ה‪ 90-‬וה‪40-‬‬ ‫(‪ 5292 ,5295-5290‬וכן ‪ .)5242-5246‬את המאורעות הללו הוביל חג' אמין אל חוסייני‪ ,‬המופתי‬ ‫של ירושלים‪ ,‬אשר ִשלהב את הרוחות באמצעות תעמולה ששילבה מוטיבים אנטישמיים נאציים‬ ‫עם ביטויי שנאה ליהודים הלקוחים מהאסלאם‪ .‬למרות ההסתה להשמדת המפעל הציוני‪ ,‬החלה‬ ‫לחלחל לתוכנו כבר בשנת ‪( 5292‬באמצעות 'ברית שלום')‪ ,‬המחשבה שהציונות אינה צודקת ויש‬ ‫להכיר בתביעות הערבים‪ .‬באמצע שנות ה‪ ,80-‬בִ גְ ב ֹור התעמולה הערבית ונוכח השכחה בה לקינו‬ ‫ביודעין ובלא יודעין‪ ,‬התנחלו מחשבות כפירה כאלה בלב היהודי הרחום והתגשם בנו המדרש‬ ‫הידוע "כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים" ‪.11‬‬ ‫בהכירם היטב את העובדות ההיסטוריות שצוינו לעיל‪ ,‬הביעו כמה ממנהיגי הישוב עמדה‬ ‫נוקבת באשר למגמה מסוכנת זו‪ .‬נציין להלן שניים מהבולטים בתנועת העבודה‪ ,‬את המשורר נתן‬ ‫אלתרמן ואת ברל כצנלסון המנהיג והוגה הדעות‪ ,‬אשר התריעו בפני האיום הפנימי החמור ביותר‬ ‫על ישראל‪ :‬אובדן התחושה של צדקת הדרך ביחס לערביי ישראל ולערבים בכלל‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מתוך כ‪ 570-‬מיליון פליטים בעולם בשנות ה‪ 40-‬וה‪ 10-‬של המאה ה‪ ,90-‬רק הפליטים הערבים לא נקלטו במדינות‬ ‫ערב בגלל מדיניות האו"ם ומדינות ערב המיועדת להנצחת הבעיה כנשק נגד ישראל‪.‬‬ ‫המקור בשינוי נוסח קל‪ :‬ילקוט שמעוני‪ ,‬שמואל א'‪ ,‬פרק ט"ו‪ ,‬רמז קכ"א‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עיקרי השער‬ ‫זכותנו הבלעדית על ארץ ישראל מעוגנת בתנ"ך ובקרוב ל‪0444-‬‬ ‫שנות היסטוריה‪ .‬אומות העולם הכירו בזכות בלעדית זו כמה וכמה פעמים‬ ‫במהלך המאה ה‪ :04-‬החל בהצהרת בלפור (‪ ,)9191‬דרך החלטת כל‬ ‫מדינות חבר הלאומים לאשר את המנדט הבריטי (‪ )9100‬ועד סעיף ‪04‬‬ ‫במגילת היסוד של האו"ם (‪ .)9101‬זכות זו חלה במקור גם על ארץ ישראל שממזרח לירדן‪,‬‬ ‫הגדולה בשטחה פי שלוש מארץ ישראל המערבית‪ ,‬אשר הופקעה מאתנו בשנת ‪ 9100‬לטובת‬ ‫מדינת ירדן‪ .‬האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל הייתה דלילה ביותר עד שלהי המאה ה‪.91-‬‬ ‫רובה המכריע של ההגירה הערבית בא בעקבות הצמיחה שיצרה העלייה הציונית‪ ,‬ומהגרי‬ ‫העבודה הערבים התמקמו בשכונות פחים בפאתי הערים היהודיות‪ .‬רוב אזרחיה של ירדן כיום‬ ‫הם צאצאי הערבים שהיגרו לארץ ישראל המנדטורית לאחר תחילת העלייה הציונית‪ .‬אפשר‬ ‫לראות בהפקעה של ארץ ישראל שממזרח לירדן מעין פשרה היסטורית בין ישראל לערבים‪.‬‬ ‫זכותנו על ארץ ישראל תקפה מבחינה משפטית ולמעשה רק התחדדה נוכח מעשי תוקפנות‬ ‫חוזרים ונשנים של ערביי ארץ ישראל בשל שנאתם לישראל‪ .‬מאורעות הדמים החלו כבר‬ ‫בשנות ה‪ 04-‬וה‪( 04-‬הרבה לפני שנוצרו גבולות ‪ )9191‬ונועדו למנוע את הקמת המדינה –‬ ‫זעירה ככל שתהיה‪ ,‬ללא שטחי יהודה ושומרון‪ ,‬הנגב‪ ,‬הגליל המערבי וירושלים העתיקה –‬ ‫ולחסלה לאחר הקמתה‪ .‬נוכח תקיפת הישוב היהודי עם הכרזת המדינה על ידי ערביי ישראל‬ ‫ושבע מדינות ערב‪ ,‬התפנו כ‪ 944-‬אלף ערבים כדי "לחזור עם הצבאות הערביים המנצחים"‪.‬‬ ‫"זכות השיבה" לה טוענים ערביי ארץ ישראל צריכה אפוא להיות לארצות ערב מהן באו‪.‬‬ ‫כ‪ 944-‬אלף יהודים שחיו דורות רבים במדינת ערב נאלצו לעזוב עם הקמת המדינה בשל‬ ‫התעצמות הרדיפות נגדם ועלו ארצה בחוסר כל‪ ,‬כשרבים משאירים מאחור רכוש רב‪ .‬בפועל‬ ‫נוצר אפוא מצב של חילופי אזרחים בין ערביי ארץ ישראל שנטשו בתש"ח לבין יהודי ארצות‬ ‫ערב‪ .‬בעוד שהאחרונים נקלטו על ידי היישוב בארץ‪ ,‬הרי שערביי ארץ ישראל נדחו על ידי‬ ‫מדינות ערב שסירבו לקולטם‪ .‬בעוד שיהודי ערב לא זכו להכרה כפליטים ולסיוע בינלאומי‬ ‫כלשהו‪ ,‬זכו ערביי ארץ ישראל להכרה כפליטים בניגוד לקריטריונים של האו"ם‪ .‬ארגון אונר"א‬ ‫שהוקם למען "הפליטים הערביים" תומך בהם בסכומי עתק ונמנע משיקומם‪ .‬מטרתה של‬ ‫מדיניות זו היא לשמר את ה"פליטים" כאויב נצחי של ישראל‪.‬‬ ‫אי הכרה בזכותנו על הארץ גורמת לתופעה של החרמת תוצרת ישראל‪,‬‬ ‫תחילה על ידי "החרם הערבי" וכיום על ידי ניסיונות לחרם בחלק‬ ‫ממדינות המערב‪ .‬לפיכך‪ ,‬כמו בראשית הציונות‪ ,‬חשוב לעודד עבודה‬ ‫עברית ולחזק את תוצרת ישראל‪.‬‬ ‫הילדים יתבקשו להביא לשולחן דבר מה שהוא מתוצרת כחול לבן או‬ ‫מתקשר לאתר בעל משמעות מיוחדת בארץ ישראל (חלקם יביאו חפצים‬ ‫שאינם כאלה וכך נוכל ללבן את הנושא)‪ .‬העורך‪ ,‬או אחד המשתתפים‪,‬‬ ‫יכין סקירה קצרה על המאבק למען תוצרת הארץ ועל חשיבותה העצומה‬ ‫של קניית תוצרת כחול‪-‬לבן גם בימים אלה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מקורות לקריאה‪ :‬זכותנו על הארץ‬ ‫נתן אלתרמן‪ ,‬אז אמר השטן‪ :‬הקראה‬ ‫ָאז ָאמַ ר הַ ָּׂשטָּ ן‪ :‬הַ נָּצּור הַ זֶה‬ ‫איְך אּוכַל ל ֹו‪.‬‬ ‫ִאת ֹו הָּ אוֹמֶ ץ וְּ כִ ְּשרוֹן הַ ּמַ ע ֶׂשה‬ ‫תּושיָּה עצָּ ה ל ֹו‪.‬‬ ‫ּוְּ כְּ לִ י ִמלְּ חָּ מָּ ה וְּ ִ‬ ‫וְּ ָאמַ ר‪ֹ :‬לא אֶ טֹל אֶ ת כוֹח ֹו‬ ‫ַאכְּ הֶ ה מוֹח ֹו וְּ ָּשכַח ֶש ִאת ֹו הַ צֶ דֶ ק‪.‬‬ ‫וְּ ֹלא ֶרסֶ ן אָּ ִׂשים ּומֶ ֶתג‬ ‫כַך ִדבר הַ ָּשטָּ ן ּוכְּ מ ֹו‬ ‫וְּ ֹלא מֹ ֶרך ָאבִ יא בְּ תוֹכ ֹו‬ ‫חָּ וְּ רּו ָּשמַ יִם מאימָּ ה‬ ‫ַארפֶ ה כְּ ִמ ֶקדֶ ם‪,‬‬ ‫וְּ ֹלא י ָָּּדיו ְּ‬ ‫בִ ְּראו ָֹּתם אוֹת ֹו בְּ קּומ ֹו‬ ‫ַרק זאֹת אֱ עֶ ֶׂשה‪:‬‬ ‫לְּ בַ צע הַ ְּּמזִ ימָּ ה‪.‬‬ ‫ברל כצנלסון (‪ – )7891‬על ההזדהות עם ערביי ישראל‬ ‫‪12‬‬ ‫"היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לידי סילוף כזה‪ִ ,‬שכלי ונפשי‪ ,‬שכל מה שעושה עמם‪ ,‬כל יצירתו‬ ‫וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים‪ ,‬וכל מה שעושה אויב עמם‪ ,‬כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את‬ ‫לבם רגש הערצה והתמכרות? ‪ ...‬כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל‪ ,‬ילד שטופח‬ ‫על‪-‬ידי ייסורי הדורות ומשא הנפש של דורות‪ ,‬וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו‪ ,‬של 'עבדות‬ ‫בתוך המהפכה'‪ ,‬ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים‬ ‫הפלשתינים שהצליחו לרכז כא ן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון‬ ‫שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט"‪....‬‬ ‫‪12‬‬ ‫כתבי ברל כצנלסון‪ ,‬כרך ח' עמ' ‪ ,57‬הוצאת מפא"י‪ .5246 ,‬התפרסם בעיתון דבר‪.1.1.46 ,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫שירה‪ :‬זכותנו על הארץ‬ ‫יורם טהרלב‪ ,‬קום והתהלך בארץ; לחן‪ -‬יאיר קלינגר‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫ָארץ בְּ ַת ְּר ִמיל ּובְּ מַ קל‬ ‫קּום וְּ ִה ְּתהַ לְך בָּ ֶ‬ ‫ָארץ בְּ ַת ְּר ִמיל ּובְּ מַ קל‬ ‫קּום וְּ ִה ְּתהַ לְך בָּ ֶ‬ ‫ּווַ ָּדאי ִתפְּ גֹ ש בַ דֶ ֶרך שּוב אֶ ת אֶ ֶרץ י ְִּׂש ָּראל‪.‬‬ ‫ּווַ ָּדאי ִתפְּ גֹ ש בַ דֶ ֶרך שּוב אֶ ת אֶ ֶרץ י ְִּׂש ָּראל‪.‬‬ ‫ָארץ הַ טוֹבָּ ה‬ ‫יְּחַ בְּ קּו או ְֹּתָך ְּד ָּרכֶיהָּ ֶשל הָּ ֶ‬ ‫ָארץ הַ טוֹבָּ ה‬ ‫יְּחַ בְּ קּו או ְֹּתָך ְּד ָּרכֶיהָּ ֶשל הָּ ֶ‬ ‫ִהיא ִת ְּק ָּרא או ְֹּתָך אֶ לֶיהָּ‬ ‫ִהיא ִת ְּק ָּרא או ְֹּתָך אֶ לֶיהָּ‬ ‫כְּ מ ֹו אֶ ל עֶ ֶרׂש ַאהבָּ ה‪.‬‬ ‫כְּ מ ֹו אֶ ל עֶ ֶרׂש ַאהבָּ ה‪.‬‬ ‫ָארץ‪ ,‬ז ֹו או ָֹּתּה הָּ א ָּדמָּ ה‬ ‫זֹאת ָאכן או ָֹּתּה הָּ ֶ‬ ‫ּומ ְּסתוֹר הַ ּמַ עיָּן‬ ‫וְּ כ ְַּרמי עצי הַ ַזיִת ִ‬ ‫וְּ או ָֹּתּה פִ סַ ת הַ סֶ לַע הַ נִצְּ ֶרבֶ ת בַ חַ ּמָּ ה‬ ‫עוֹד שו ְֹּמ ִרים אֶ ת חלוֹמָּ ה וַ חלוֹמנּו הַ י ָָּּשן‬ ‫ַָּאספַ לט‪ּ ,‬ולְּ בִ נְּ יְּני הָּ ַראוָּ ה‬ ‫ּומ ַתחַ ת ל ְּ‬ ‫ִ‬ ‫וְּ גַגוֹת או ְֹּד ִמים עַ ל הַ ר וִ ְּיל ִָּדים עַ ל הַ ְּשבִ ילִ ים‬ ‫ִמ ְּס ַת ֶת ֶרת הַ ּמ ֹולֶדֶ ת בַ י ְָּּשנִית וַ ענָּוָּ ה‪.‬‬ ‫בַ ּמָּ קוֹם ֶשב ֹו הָּ לַכְּ נּו ִעם חגוֹר וְּ ַת ְּר ִמילִ ים‪.‬‬ ‫שאול טשרניחובסקי‪ ,‬אומרים ישנה ארץ; לחן‪ -‬נעמי שמר‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫או ְֹּמ ִרים‪ :‬י ְֶּשנָּה אֶ ֶרץ‪,‬‬ ‫אֶ ֶרץ ְּרוַ ת ֶשמֶ ש ‪....‬‬ ‫אַ יה או ָֹּתּה אֶ ֶרץ‪,‬‬ ‫איפֹ ה אוֹת ֹו ֶשמֶ ש?‬ ‫" ָּשלוֹם לְּ ָך‪ ,‬ע ִקיבָּ א!‬ ‫ָּשלוֹם לְּ ָך‪ַ ,‬רבִ י!‬ ‫איפֹ ה הם הַ ְּקדו ִֹשים‪,‬‬ ‫איפֹ ה הַ ּמַ כַבִ י"?‬ ‫או ְֹּמ ִרים‪ :‬י ְֶּשנָּה אֶ ֶרץ‪,‬‬ ‫עַ ּמּודֶ יהָּ ִשבְּ עָּ ה‪,‬‬ ‫ִשבְּ עָּ ה כוֹכְּ בי‪ֶ -‬לכֶת‬ ‫צָּ ִצים עַ ל כָּל גִ בְּ עָּ ה‪.‬‬ ‫ע ֹונֶה ל ֹו ע ִקיבָּ א‪,‬‬ ‫אוֹמר ל ֹו הָּ ַרבִ י‪:‬‬ ‫"כָּל י ְִּׂש ָּראל ְּקדו ִֹשים‪,‬‬ ‫אַ ָּתה הַ ּמַ כַבִ י"!‬ ‫אֶ ֶרץ – בָּ ּה יְּקֻ יַם‬ ‫כָּל א ֶשר ִאיש ִקּוָּ ה‪,‬‬ ‫נִ כְּ נַס כָּל הַ נִ כְּ נָּס –‬ ‫פָּ גַע ב ֹו ע ִקיבָּ א‪.‬‬ ‫"כָּל י ְִּׂש ָּראל ְּקדו ִֹשים‪,‬‬ ‫אַ ָּתה הַ ּמַ כַבִ י!‬ ‫אַ ָּתה הַ ּמַ כַבִ י"!‬ ‫שותים כוס יין שנייה ועוברים לשערי הגאולה ושיבת ציון‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ראו מקראות נוספות בעמוד ‪ 58‬שבנספח‬ ‫אמונת הדורות בגאולה‬ ‫שאלה לילדים‪ :‬מה היה הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל בזמן הגלות?‬ ‫לאחר חורבן בית שני נפוץ רוב העָּ ם לארצות הגולה‪ ,‬אך הכמיהה לארץ המשיכה לפעפע בו‬ ‫מתוך ציפייה לשוב ארצה‪ .‬שיבת ישראל לארצו היא תהליך הכולל את הוצאת העָּ ם מחשכת‬ ‫הגלות‪ ,‬קיבוץ גלויותיו בארץ ישראל ותחייה לאומית‪ ,‬כדברי הנביא יחזקאל בחזון העצמות‬ ‫היבשות‪ .‬הגלות אינה רק אסון מבחינה פיזית‪ ,‬אלא גם מבחינה רוחנית ואינה מקום מבטחים‬ ‫אפילו ל"עולם התורה"‪ .‬כדברי חז"ל‪" :‬כיוון שגלו ישראל ממקומם‪ ,‬אין לך ביטול תורה גדול‬ ‫מזה" ‪ .13‬עָּ ם ישראל בגולה הוא כמו גוף ללא נפש המשווע לתחיית המתים‪.‬‬ ‫גאולה פירושה פדות; הגאולה בפי הנביאים משמעה שחרור (פדיון) בני ישראל מיד הגויים‬ ‫המחזיקים בהם‪ .‬תיאורי הגאולה בדברי הנביאים דומים לאלה של יציאת מצרים‪ .‬תנועות משיחיות‬ ‫לאורך שנות הגלות ביטאו את שאיפת עָּ ם‪-‬ישראל וכמיהתו לשוב למולדתו‪ .‬גם התפילות שיקפו‬ ‫את ערגת העָּ ם לארץ ישראל וחייו הרוחניים בגולה התנהלו על פי עונות השנה בארץ ישראל‪ .‬עִ ם‬ ‫זאת‪ ,‬לאורך כאלפיים שנה נשמר רצף של יישוב יהודי בארץ‪.‬‬ ‫חזון הגאולה של נביאי ישראל‬ ‫היה כדלק בעצמותיהם של‬ ‫היהודים בגולה‪ ,‬הפיח בהם תקווה‬ ‫והעניק להם כוח להתמודד עם‬ ‫המציאות הקשה‪ .‬כך למשל‪ ,‬כדברי‬ ‫הנביא יחזקאל‪" :‬כֹה‪ָ-‬אמַ ר ה'‪ ,‬הִ נֵה‬ ‫ֲאנִי ֹלקֵ חַ אֶ ת‪-‬בְ נֵי י ְִש ָּראֵ ל‪ִ ,‬מבֵ ין‬ ‫הַ ג ֹויִם אֲשֶ ר הָּ לְ כּו‪-‬שָּ ם; וְ ִקבַ צְ תִ י‬ ‫אֹ תָּ ם ִמסָּ בִ יב‪ ,‬וְ הֵ בֵ אתִ י אוֹתָּ ם אֶ ל‪-‬‬ ‫ַאדמָּ תָּ ם‪ .‬וְ עָּ ִשיתִ י אֹ תָּ ם לְ גוֹי אֶ חָּ ד‬ ‫ְ‬ ‫ָארץ‪ ,‬בְ הָּ רֵ י י ְִש ָּראֵ ל ‪ ...‬וְ דָּ וִ ד עַ בְ ִדי‪,‬‬ ‫בָּ ֶ‬ ‫נ ִָּשיא לָּהֶ ם לְ ע ֹולָּם ‪ ...‬וְ נָּתַ תִ י אֶ ת‪-‬‬ ‫ִמ ְק ָּד ִשי בְ ת ֹוכָּם לְ ע ֹולָּם" ‪ .14‬ואכן‪,‬‬ ‫הנבואות על קיבוץ הגלויות‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ :‬משה מסיני – הרצל בדמות משה‬ ‫התגשמו בהדרגה ברבות הימים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ירושלמי‪ ,‬מסכת חגיגה‪ ,‬ה'‪ ,‬ע"ב‪.‬‬ ‫פרק ל"ז‪ ,‬כ"א‪-‬כ"ח‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫הכיסופים לציון הביאו לעלייתם של בודדים וקבוצות קטנות לכל אורך שנות הגלות‪ .‬עליות‬ ‫משיחיות החלו בשנת ‪ 5910‬והתמקדו בארבע ערי הקודש‪ .‬אלפי משפחות הגיעו ארצה בעקבות‬ ‫גירוש ספרד (‪ ,)5129‬בעיקר לצפת‪ ,‬שבה התפתח מרכז יהודי בראשות מקובלים מפורסמים‪,‬‬ ‫לרבות האר"י הקדוש‪ .‬עליית חסידים החלה במאה ה‪ .57-‬בשנת ‪ 5800‬עלה לארץ הגל הראשון של‬ ‫רבי יהודה החסיד וכ‪ 400-‬מחסידיו‪ .‬בשנת ‪ ,5810‬עלה הגל השני הקשור לרבי ישראל בעל שם‬ ‫טוב ומנה כמה אלפים‪ .‬בשנת ‪ 5888‬התיישב בגליל הגל השלישי שמנה כ‪ 400-‬איש‪ .‬בשנת ‪5707‬‬ ‫הגיעו תלמידיו של הגאון מווילנה בשליחותו ארצה‪ ,‬כדי לנסות לזרז את הגאולה בדרך הטבע‪ .‬גל‬ ‫נוסף מתלמידיו הגיע ארצה בשנת ‪ 5710‬והוביל לקיום רוב יהודי בירושלים כבר ב‪.5766-‬‬ ‫לעליות אלה נלוותה ספרות ציונית עוד בטרם הוטבע המושג ציונות‪ .‬ב‪ 5710-‬פרסם הרב‬ ‫אלקלעי את ספרו הציוני 'מנחת יהודה'; ב‪ 5769-‬פרסם הרב קלִ ישֶ ר את סיפרו 'דרישת ציון';‬ ‫ב‪ 5779-‬ייסד הרב מוֹהְ ליבֶ ר את אגודת 'חובבי ציון'; ובאותה שנה פרסם פינסקר את סיפרו‬ ‫אוטואמנציפציה וקרא להתיישבות בארץ‪ .‬התעוררות זו הביאה לגידול האוכלוסייה היהודית בארץ‬ ‫ויצרה צורך במנהיגות לאומית‪ .‬המנהיג הלאומי הראשון במאה ה‪ 52-‬היה משה מונטיפיורי‪ .‬החֵ ל‬ ‫מ‪( 5742-‬תקצ"ט) הוא הניח יסודות למפעל של התיישבות ומלאכה בארץ‪ ,‬לרבות היציאה מחוץ‬ ‫לחומות ירושלים ורכישת אדמות‪ .‬ממשיך דרכו היה הברון רוטשילד שתמך במושבות זמן קצר לאחר‬ ‫היווסדן‪ ,‬החֵ ל מ‪( 5779-‬תרמ"ב)‪ .‬ואז הגיע הרצל‪ ,‬שב‪( 5726-‬תרנ"ו) פרסם את ספרו 'מדינת‬ ‫היהודים' (ובתרגום מדויק‪' ,‬המדינה היהודית') וב‪( 5209-‬תרס"ב) את ספרו אלטנוילנד (ארץ‬ ‫ישנה‪-‬חדשה)‪ .‬הוא הראשון שהבין כי ללא פעולה מדינית והסכמת העמים אי אפשר יהיה להגשים‬ ‫את חזון שיבת ציון‪ .‬לשם כך ייסד את התנועה הציונית‪ ,‬כינס קונגרס ציוני עולמי ב‪( 5728-‬תרנ"ז)‬ ‫בבזל‪ ,‬והִ תווה את דרכה של הציונות המדינית‪ .‬התנועה הציונית‪ ,‬אותה נשא בנאמנות על כתפיו עד‬ ‫מותו‪ ,‬הביאה בתוך ‪ 10‬שנה (כפי שכתב ביומנו) להגשמת חזונו באשר להקמת המדינה‪ .‬הציונות‬ ‫לא נוצרה אפוא יש מאין‪ ,‬אלא נשענה ונשענת על תקוות הדורות לגאולה‪.‬‬ ‫עיקרי השער‬ ‫הכמיהה לגאולה הפיחה תקווה בלב העם לאורך כל‬ ‫תקופת הגלות והקלה על ההתמודדות עם התנכלויות הגויים‪.‬‬ ‫היא התבטאה בתפילות לשיבת ציון‪ ,‬בקיום חגים ומועדים‬ ‫על פי עונות השנה בארץ‪ ,‬ברצף של התיישבות יהודית ובעלייתם של בודדים‬ ‫וקבוצות ארצה‪ .‬עלייה זו החלה להתגבר באמצע המאה ה‪ ;90-‬היא כללה‬ ‫חסידים ומתנגדים ונלוותה לה ספרות ציונית‪ .‬התפתחות היישוב היהודי בארץ‬ ‫הולידה צורך במנהיגות לאומית‪ ,‬שמונטיפיורי ואחריו הברון רוטשילד נענו לו‪.‬‬ ‫ואז הופיע הרצל‪ ,‬התווה חזון ודרך לציונות המדינית ובנה את מוסדותיה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫כדי להביע אמונה בעתיד עם ישראל בארצו‪ ,‬המשתתף יספר (או יתחייב)‬ ‫על השקעה אישית ארוכת טווח בארץ ישראל (למשל‪ ,‬נטיעת עץ)‪ ,‬או‬ ‫בעם ישראל (למשל פעילות חינוכית) – השקעה שמהותה נתינה‪.‬‬ ‫פותחים את הדלת כדי שאליהו הנביא יוכל להיכנס ולבשר את בוא‬ ‫הגאולה‪ ,‬אשר עיקרה הוא שיבת ציון (כמפורט בשער הבא)‪.‬‬ ‫מקורות לקריאה‪ :‬אמונת הדורות בגאולה‬ ‫מדברי גדולי ישראל על חיוניות החיים בארץ ישראל והעלייה אליה‬ ‫הרמב"ם ‪( 15‬המאה ה‪)71-‬‬ ‫"לעולם ידור אדם בארץ ישראל‪ ,‬אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ומזלות‪ ,‬ואל ידור בחוצה לארץ‪,‬‬ ‫ואפילו בעיר שרובה ישראל – שכל היוצא לחוצה לארץ‪ ,‬כאילו עובד עבודה זרה"‪.‬‬ ‫הרמב"ן‪ ,‬ספר המצוות ‪( 16‬המאה ה‪)79-‬‬ ‫"שנצטווינו לרשת הארץ ולשבת בה‪ ,‬היא מצוות עשה לדורות‪ .‬מתחייב כל אחד מאתנו (לעלות‬ ‫אליה) אפילו בזמן גלות ‪ ...‬ואמרו‪ :‬ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות"‪.‬‬ ‫רבי יהודה הלוי ‪( 17‬המאה ה‪)71-‬‬ ‫"אבל השכינה הנסתרת‪ ,‬הרוחנית‪ ,‬היא עִ ם כל בן ישראל זך המעשים וטהור הלב אשר כל משא‬ ‫נפשו קודש לא‪-‬לוהי ישראל‪ ,‬וארץ ישראל היא המיוחדת לא‪-‬לוהי ישראל‪ ,‬ואין המעשים שלמים כי‬ ‫אם בה‪ ,‬והרבה מצוות שניתנו לישראל בטלות ממי שאינו דָ ר בארץ ישראל" ‪....‬‬ ‫בנימין זאב הרצל‪ ,‬מדינת היהודים ‪)7981( 18‬‬ ‫"במשך כל ההיסטוריה שלהם לא פסקו היהודים מלחלום חלום מלכות‪ :‬לשנה הבאה בירושלים‬ ‫הבנויה‪ .‬כעת שומה עלינו להראות כי מחלום זה עשוי לצמוח רעיון בהיר כאור יום‪ .‬לכן אני מאמין‬ ‫כי דור של יהודים נפלאים יצמח מן האדמה‪ .‬שוב יקומו המכבים‪ .‬היהודים הרוצים תהיה להם‬ ‫מדינתם‪ .‬עלינו לחיות סוף‪-‬סוף כבני חורין על אדמתנו אנו"‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫רבנו משה בן מימון‪ ,‬מתוך הלכות מלכים‪' ,‬היד החזקה'‪.‬‬ ‫רבי משה בן נחמן‪ ,‬ספר המצוות‪ ,‬הוספות למצוות עשה‪ ,‬מצווה ד'‪.‬‬ ‫הכוזרי‪ ,‬תרגום יהודה אבן שמואל קופמן‪ ,‬הוצאת דביר‪.5284 ,‬‬ ‫תיאודור הרצל‪ ,‬מתוך ההקדמה של 'מדינת היהודים'‪ ,‬מהדורת ידיעות אחרונות‪.5287 ,‬‬ ‫‪27‬‬ ‫שירה‪ :‬אמונת הדורות בגאולה‬ ‫אהוד מנור‪ ,‬חי; לחן ‪ -‬אבי טולדנו‪ :‬שירה בצוותא (על כמיהת הדורות לגאולה)‬ ‫ִש ְּמעּו אֱ חַ י‪,‬‬ ‫אנִ י ע ֹוד חַ י‬ ‫ּו ְּשתי עי ַני ע ֹוד נִ ָּשא ֹות ָּלא ֹור‪.‬‬ ‫ַרבִ ים חוֹחַ י‬ ‫אַ ְך גַם פְּ ָּרחַ י‬ ‫וְּ לִ פְּ ני ָּשנִים ַרבוֹת ִמ ְּספֹ ר‪.‬‬ ‫אנִי שוֹאל‬ ‫ּומ ְּתפַ לל‬ ‫ִ‬ ‫טוֹב שֹלא ָאבְּ ָּדה עוֹד הַ ִת ְּקוָּ ה‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬אנִ י ע ֹוד חַ י‪.‬‬ ‫ֶזה הַ ִשיר ֶשסָּ בָּ א‬ ‫ָּשר אֶ ְּתמ ֹול לְּ אַ בָּ א‬ ‫וְּ הַ ֹיום אנִ י‪.‬‬ ‫אנִ י ע ֹוד חַ י‪ ,‬חַ י‪ ,‬חַ י‪,‬‬ ‫עַ ם ִי ְּׂש ָּראל חַ י‪.‬‬ ‫ֶזה הַ ִשיר ֶשסָּ בָּ א‬ ‫ָּשר אֶ ְּתמ ֹול לְּ אַ בָּ א‬ ‫וְּ הַ ֹיום אנִ י‪.‬‬ ‫ה ֹו ִמים ָּימַ י חַ י חַ י‬ ‫וְּ ליל ֹו ַתי חַ י חַ י‬ ‫ּוִ בִ ְּש ִמי עַ ּמּוד הָּ אש ע ֹוד ָּקם‪.‬‬ ‫עוֹבר ִמזְּ מוֹר‬ ‫ִמדוֹר לְּ דוֹר‪,‬‬ ‫כְּ מָּ ְּעיָּן מָאז וְּ עַ ד ע ֹולָּם‪.‬‬ ‫אנִ י ש ֹואל ‪...‬‬ ‫חַ י‪ ,‬חַ י‪ ,‬חַ י ‪...‬‬ ‫ִש ְּמעּו אֱ חַ י‪,‬‬ ‫אנִ י ע ֹוד חַ י‬ ‫ּוׁ ְּשתי עי ַני ע ֹוד נִ ָּשא ֹות‬ ‫ָּלא ֹור‪.‬‬ ‫ָאז ֹכה לְּ חַ י‬ ‫לְּ ָּכל א ֹו ְּרחי‬ ‫וְּ לִ בְּ ני הַ ְּּמבַ ְּק ִשים ַלחז ֹור‪.‬‬ ‫אנִ י ש ֹואל ‪...‬‬ ‫חַ י‪ ,‬חַ י‪ ,‬חַ י ‪...‬‬ ‫אָּ ִשיר בְּ לִ י ַדי‪ ,‬חַ י חַ י‬ ‫אֶ פְּ ר ֹוש ָּי ַדי חַ י חַ י‬ ‫ידי א ֶשר מעבֶ ר ָּים‪.‬‬ ‫לִ ִיד ַ‬ ‫אנִי שוֹאל ‪...‬‬ ‫חַ י‪ ,‬חַ י‪ ,‬חַ י‬ ‫אברהם לוינסון‪ ,‬נבנה ארצנו (תנועות הנוער); לחן ‪ -‬משה ביק‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫ַארצנּו‪ ,‬אֶ ֶרץ מ ֹולֶדֶ ת‪,‬‬ ‫נִ בְּ נֶה ְּ‬ ‫בָּ נּו י ְַּס ִעירּו הַ ָּדם‪,‬‬ ‫ֻכלָּנּו ָאנּו‪ְּ ,‬צלִ ילי ִשיר ְּדרוֹר‬ ‫כִ י לָּנּו‪ ,‬לָּנּו אֶ ֶרץ זֹאת‪.‬‬ ‫ְּצמאי חרּות‪,‬‬ ‫בוֹקעַ ‪,‬‬ ‫ַארצנּו‪ ,‬אֶ ֶרץ מ ֹולֶדֶ ת‪,‬‬ ‫נִ בְּ נֶה ְּ‬ ‫קו ְֹּמ ִמיּות‪,‬‬ ‫ְּצלִ יל ִמלב פָּ צּועַ ‪,‬‬ ‫זֶה צַ ו ָּדמנּו‪ ,‬זֶה צַ ו הַ דוֹרוֹת‪.‬‬ ‫ַארצנּו עַ ל ַאף כָּל‬ ‫נִ בְּ נֶה ְּ‬ ‫מַ ְּח ִריבינּו‬ ‫נִצעַ ד בְּ ֹעז לִ ְּק ַראת ִש ְּחרּור הָּ עָּ ם‪.‬‬ ‫ְּ‬ ‫גִיל בִ לְּ ִתי יָּדּועַ ‪,‬‬ ‫ְּשבִ יל עוֹד ֹלא ָּקבּועַ‬ ‫נו ִֹסיפָּ ה כֹחַ ‪ ,‬עֹז נַגְּ בִ יר‪.‬‬ ‫ַארצנּו בְּ כֹחַ ְּרצוֹננּו‪.‬‬ ‫נִ בְּ נֶה ְּ‬ ‫נָּקּום‪ ,‬נלכָּה יַחַ ד ָּק ִדימָּ ה‪,‬‬ ‫קץ עַ בְּ דּות מַ ְּמאֶ ֶרת‪,‬‬ ‫ִת ְּקוַ ת עַ ם נֶצַ ח ַד ְּרכנּו ָּת ִאיר‪.‬‬ ‫אש חרּות בוֹעֶ ֶרת‪,‬‬ ‫הוֹד ִת ְּקוָּ ה מַ זְּ הֶ ֶרת‬ ‫בָּ נּו י ְַּס ִעירּו הַ ָּדם‪.‬‬ ‫ּובְּ צַ עַ ד אוֹן‬ ‫ּובִ טָּ חוֹן‬ ‫נִצעַ ד בְּ עֹז לִ ְּק ַראת ִש ְּחרּור‬ ‫ְּ‬ ‫ֻכלָּנּו ָאנּו‪ִ ,‬דגְּ לי מַ חנֶה פוֹסעַ ‪,‬‬ ‫הָּ עָּ ם!‬ ‫נָּקּום‪ ,‬נלכָּה יַחַ ד ָּק ִדימָּ ה‪,‬‬ ‫ראו מקראות נוספות בעמוד ‪ 61‬שבנספח‬ ‫‪28‬‬ ‫שיבת ציון‬ ‫שאלה לילדים‪ :‬למה מתכוונים כשמדברים על 'שיבת ציון'?‬ ‫התקווה לשוב ארצה פיעמה בליבות עם ישראל במשך קרוב לאלפיים שנות הגלות‪ .‬הרעיון‬ ‫המכונן של שיבת ציון עבר מדור לדור‪ :‬אב לימד את בנו ואם התפללה עם בתה – "בשנה הבאה‬ ‫בירושלים הבנויה" – שוֹב נָּשּוב לציון‪ .‬שיבת ציון היא הנס הגדול בהיסטוריה העולמית‪ ,‬שהרי‬ ‫מלבד עם ישראל אין עוד עם ששב לארצו אחרי כאלפיים שנה‪.‬‬ ‫קיבוץ הגלויות בציון מבטא את התממשות הנבואות לגבי שיבת ציון – "כִ י עַ יִן בְ עַ יִן י ְִראּו‪,‬‬ ‫בְ שּוב ה' צִ ּיוֹן" (ישעיהו‪ ,‬נ"ב‪ ,‬ח')‪ .‬הרעיון הציוני ניזון מאמונת הדורות ומתפישתו של רבי עקיבא כי‬ ‫עלינו לפעול בכל כוחנו בהתלהבות ובמסירות למען תחיית ישראל בארצו ‪ .19‬הרמב"ם הלך בדרכו‬ ‫ופסק כי בעת הגאולה "עולם כמנהגו נוהג"‪ .‬ברוח זו פיתח הגאון מווילנה (‪ )5828-5890‬את תורת‬ ‫הגאולה ותלמידיו העבירו אותה לרב יהודה אלקלעי (‪ ;)5787-5827‬ממנו נמסרה לרב נפתלי צבי‬ ‫יהודה ברלין (‪ )5724-5756‬וממנו לרב קוק (‪.)5241-5761‬‬ ‫הישן'‬ ‫'היישוב‬ ‫בארץ שהיה ברובו חרדי‬ ‫לציונות‬ ‫התנגד‬ ‫ולחלוצים‪ ,‬וראה בהם‬ ‫"דוחקי הקץ"‪ .‬בניגוד‬ ‫להם‪ ,‬הרב קוק תמך‬ ‫בחלוצים ובפעילותם‪,‬‬ ‫חרף גישתם החילונית‪,‬‬ ‫וראה בציונות נדבך‬ ‫חשוב בקידום גאולת‬ ‫העם‪ .‬על פי תורת‬ ‫הגאולה‪ ,‬תתממש קודם‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ :‬מהגטו לציון‬ ‫גאולה גשמית‪ ,‬דהיינו‬ ‫עצמאות מדינית (על ידי משיח בן יוסף)‪ ,‬ורק אחריה גאולה רוחנית (על ידי משיח בן דוד)‪ .‬הרב‬ ‫קוק עיצב דרך ציונית‪-‬אמונית חדשה לציבור גדול; דרך המשלבת 'תורה ועבודה'‪ .‬הציונות‬ ‫הדתית‪ ,‬שהיה ממכונניה‪ ,‬מכירה במשמעותה הדתית‪-‬הלכתית של הקמת מדינת ישראל ורואה בה‬ ‫את ראשית צמיחת גאולתנו‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הרב יצחק הכהן קוק‪ ,‬מאמרי הראי"ה‪ ,‬מכתב לבני עקיבא‪ ,‬י"א ניסן תרצ"ד (‪.)5241‬‬ ‫‪29‬‬ ‫בשנת ‪ 5775‬היו בארץ כ‪ 96-‬אלף יהודים‪ .‬במסגרת העליות הראשונות ארצה (העלייה‬ ‫הראשונה שהחלה ב‪ 5775-‬עד העלייה השלישית שהסתיימה ב‪ )5294-‬הגיעו ארצה כ‪ 500-‬אלף‬ ‫יהודים‪ .‬פורצי הדרך מבחינת התפישה המודרנית של גאולה‪ ,‬בני העלייה הראשונה‪ ,‬היו ברובם‬ ‫המכריע (מלבד הקבוצה הקטנה של ביל"ו) שומרי מסורת והקימו ‪ 41‬מושבות וחוות חקלאיות‪.‬‬ ‫בקרב עליות אלה בלטו בהשפעתם ה'חלּוצִ ים' שעלו ממניעים חילוניים והקימו התיישבות‬ ‫חקלאית‪ .‬הם באו כבודדים‪ ,‬או כקבוצות שהתארגנו באמצעות תנועות כמו 'חובבי ציון' ו'החלוץ'‪,‬‬ ‫וייסדו מושבות‪ ,‬קיבוצים ומושבי עובדים‪ .‬העלייה הרביעית והחמישית‪ ,‬מ‪ 5291-‬עד ‪ ,5242‬הביאה‬ ‫לארץ כ‪ 460-‬אלף עולים‪ ,‬שחיזקו מאד את היישוב העירוני ופיתחו את התעשייה‪ ,‬המסחר‪,‬‬ ‫הבנקאות והתרבות‪.‬‬ ‫במסגרת מדיניות הספר הלבן‪ ,‬שעמדה בסתירה מוחלטת לכתב המנדט‪ ,‬הגבילו הבריטים את‬ ‫היקף העלייה וההתיישבות בארץ‪ .‬הספר הלבן של צ'רצ'יל (‪ )5299‬קרע שלושה רבעים משטח‬ ‫הארץ כדי להקים את ממלכת ירדן‪ ,‬הספר הלבן של פאסְ פילְ ד (‪ )5240‬צמצם את העלייה ואת‬ ‫מכירת קרקעות ליהודים‪ ,‬וועדת פיל (‪ )5248‬הציעה מדינה יהודית רק בגליל‪ ,‬עמק יזרעאל ומישור‬ ‫החוף‪ .‬הספר הלבן של מקדונלד (‪ )5242‬הגדיל לעשות והמליץ על הקמת מדינה ערבית עם זכויות‬ ‫של מיעוט לאומי ליהודים בתוך עשור‪ ,‬ובמסגרת זו קבע מכסת עלייה של ‪ 81‬אלף בלבד לחמש‬ ‫שנים‪ .‬כדי להתמודד עם הבגידה הבריטית והגבלת העלייה בפרט‪ ,‬יזם הישוב את מבצע‬ ‫ה'העפלה'‪ ,‬דהיינו עלייה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל (עלייה ב') בשנים ‪ .5217-5242‬עד‬ ‫הקמת המדינה הגיעו ארצה כ‪ 40-‬אלף מעפילים‪ ,‬מתוכם ‪ 99100‬במסגרת עליית 'אף על פי' של‬ ‫התנועה הרביזיוניסטית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬האוניות שהגיעו לחופי הארץ במסגרת המוסד לעלייה ב'‪,‬‬ ‫מתום מלחמת העולם השנייה ועד הקמת המדינה – נתפסו‪ ,‬וכ‪ 80-‬אלף המעפילים שעליהן הוגלו‬ ‫על ידי הבריטים למחנות בקפריסין‪ .‬מיעוטם שוחררו על חשבון סרטיפיקטים (רישיונות עליה)‬ ‫לפי קריטריון של וותק במחנות; רובם המכריע שוחררו רק אחרי הקמת המדינה‪.‬‬ ‫במקביל לחזרה ארצה היה צורך לחזור גם לשפה העברית כשפת דיבור שתאחד את העם ותקשור‬ ‫אותו לשורשים המשותפים‪ .‬לדברי אליעזר בן יהודה (‪ )5299-5717‬מייסד 'העברית המדינית' ומחייה‬ ‫השפה העברית‪" ,‬עוד לא הייתה עֵ ת לישראל‪ ,‬מיום צאתו מארצו‪ ,‬אשר האחדות הייתה דרושה לו‬ ‫כהיום ‪ ...‬אך האחדות הזאת לא תהיה לו בלתי אם שפה אחת ידבר‪ ,‬ושפה אחרת מבלעדי שפת‬ ‫אבותיו לא תיתן לו האחדות הזאת … רק בשפה העברית יחיה ישראל בארצו … אם לא נסכין מעט‪-‬‬ ‫מעט לדבר עברית ‪ – ...‬לא נצליח‪ .‬אתם הצעירים … התאחדו‪ ,‬התחברו‪ ,‬היו לאגודות ‪ ...‬להחיות את‬ ‫‪31‬‬ ‫שפתנו הנובלת בארץ אבותינו" ‪ .20‬הוא האמין כי "אם חפץ נחפץ בקיום הלאום‪ ,‬אם חפצינו כי בנינו‬ ‫יהיו עברים‪ ,‬עלינו לחנכם בשפה עברית ולעשותה השפה העיקרית בחינוך בנינו" ‪ .21‬בן יהודה פעל‬ ‫במרץ כדי לממש את תפישתו ובין פעולותיו הרבות ראוי לציין את פרסום המילון העברי הראשון‪.‬‬ ‫בזכות תרומתו חידוש השפה העברית אכן התרחש וזהו נס חד פעמי בהיסטוריה‪ .‬אולם‪ ,‬אם לא‬ ‫נקפיד לשמור על השפה העברית ולא נבלום את זליגת מילים לועזיות לשפה‪ ,‬לתקשורת‪,‬‬ ‫ולשלטים ברחובותינו – נאבד חלק מהותי מזהותנו ונעצים את השפעת תרבות המערב‪.‬‬ ‫בזכות הציונות התקבצו בארץ עד כה (‪ )9059‬כ‪ 6.1-‬מיליון יהודים על משפחותיהם‪ ,‬אך קיבוץ‬ ‫הגלויות רחוק מהשלמה‪ ,‬שכן למעלה ממחצית בני עמנו טרם עלו ארצה מסיבות שונות‪ .‬בולטת בכך‬ ‫יהדות ארה"ב (המונה כ‪ 1.1-‬מיליון יהודים) שבה השתרשה תפיסה הפוכה לציונות‪ ,‬לפיה "קיומה של‬ ‫מדינת ישראל נעשה באופן פרדוכסלי‪ ,‬משען וצידוק להמשך הקיום היהודי בגולה" ‪ .22‬לפיכך‪,‬‬ ‫ובראיית מימדי ההתבוללות במערב‪ ,‬על נושאי דגל הציונות לפעול במלא המרץ למען חינוך ציוני‪-‬‬ ‫יהודי לנוער בגולה‪ ,‬עידוד העלייה ארצה מכל הגלויות וקליטה ראויה של העולים בארץ‪.‬‬ ‫עיקרי השער‬ ‫במסגרת העלייה הראשונה עד השלישית (‪)9100-9009‬‬ ‫הגיעו ארצה כ‪ 944-‬אלף יהודים ובעליה הרביעית‬ ‫והחמישית נוספו עוד כ‪ 094-‬אלף (‪.)9109-9100‬‬ ‫חלוצים אלה איפשרו את ראשית צמיחת גאולתנו‪ ,‬שכן על‬ ‫פי תורת הגאולה קודם תתממש גאולה גשמית ורק אחריה גאולה רוחנית‪.‬‬ ‫ואולם‪" ,‬הישוב הישן" בארץ שהיה ברובו חרדי ציפה לגאולה בידי שמיים‬ ‫התנגד לציונות ולחלוצים החילונים‪ .‬עם הזמן פותחה דרך ציונית‪-‬אמונית‬ ‫חדשה המשלבת תורה ועבודה ומכירה במשמעות האמונית של הקמת המדינה‪.‬‬ ‫הבריטים הגבילו את היקף העלייה וההתיישבות של יהודים‪ ,‬בניגוד מוחלט‬ ‫לכתב המנדט שקבלו‪ ,‬אשר חייב אותם לסייע בהקמת בית לאומי לעם ישראל‪.‬‬ ‫לפיכך נוצר צורך במבצעי העפלה‪ ,‬דהיינו עליה בלתי חוקית של יהודים‬ ‫ארצה‪ .‬בזכות הציונות התקבצו עד כה (‪ )0490‬בארץ כ‪ 9.1-‬מיליון יהודים‬ ‫וזהו הנס הגדול ביותר בהיסטוריה העולמית‪ ,‬שכן אין עוד עם ששב למולדתו‬ ‫אחרי כאלפיים שנה‪ .‬לנס זה נלווה הנס של תחיית השפה העברית שהפכה‬ ‫משפה מתה של ספרי קודש לשפה מדוברת‪ ,‬חיה ותוססת‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫אליעזר בן‪-‬יהודה‪ ,‬מתוך המאמר 'תחיית שפת עברית' בכתב העת "החבצלת"‪ ,‬גיליון ‪ ,96-97‬תרמ"ב ‪.5779 -‬‬ ‫אליעזר בן‪-‬יהודה‪ ,‬מתוך המאמר 'שאלה נכבדה' בכתב העת "השחר"‪ ,‬אפריל ‪.5782‬‬ ‫נתן אלתרמן‪ ,‬החוט המשולש‪ ,5285 ,‬עמ' ‪.151‬‬ ‫‪31‬‬ ‫המשתתף ינקוב בשם של יהודי המוכר לו היטב (בעדיפות‬ ‫לקרוב משפחה) שחי בחו"ל וייקח על עצמו לקשור אותו‬ ‫לעשייה בארץ (בתחום הקרוב ללבו) ולעניין אותו בביקור בה‪,‬‬ ‫כדי שבסופו של דבר יעלה ארצה‪ .‬בשנה הבאה יעדכן‬ ‫המשתתף את הנוכחים בהתקדמות משימה קשה וחיונית זו‪.‬‬ ‫אחד הילדים ייקח על עצמו לרשום‪ ,‬תוך כדי התנהלות הסדר‪ ,‬ביטויים‬ ‫לועזיים הנאמרים על ידי המשתתפים‪ .‬בסוף הסדר הילד יקריא את הביטויים‬ ‫שרשם והנוכחיים יאתרו תחליפים עבריים ראויים‪.‬‬ ‫מקורות לקריאה‪ :‬שיבת ציון‬ ‫בנימין זאב הרצל‪ :‬בקונגרס הציוני הראשון (‪)5728‬‬ ‫מתוך נאומו – על תפקיד התנועה הציונית‬ ‫‪23‬‬ ‫"אחת מהצלחותיה הקרובות‪-‬ביותר של תנועתנו‪ ,‬שבקוויה הכלליים אפשר להבחין בה כבר כיום‬ ‫הזה‪ ,‬תהא זאת שנהפוך את שאלת‪-‬היהודים לשאלת ציון‪.‬‬ ‫מלבד זאת‪ ,‬חייהם הרוחניים של היהודים היו כידוע מאז ומתמיד פגומים פחות מהתעסקותם‬ ‫הגופנית‪ .‬זאת הבינו אנשי‪-‬המעשה שקדמו לציונות הנוכחית‪ ,‬שעה שהתחילו לטפח חקלאות‬ ‫יהודית‪ .‬על ניסיונות‪-‬ההתיישבות האלה בארץ‪-‬ישראל ובארגנטינה אין אנו יכולים וצריכים תמיד‬ ‫לדבר אלא בתוך רחשי‪-‬תודה גלויים‪ .‬אבל הם לא היו אלא המלה הראשונה‪ ,‬ואינם המלה האחרונה‬ ‫של התנועה הציונית‪.‬‬ ‫עם יכול לעזור לעצמו רק הוא עצמו‪ ,‬התנועה הזאת חייבת להיות גדולה יותר‪ ,‬אם היא צריכה‬ ‫להיות בכלל‪ .‬עם יכול לעזור לעצמו רק הוא עצמו; ואם אינו יכול לעשות כן‪ ,‬הרי שאין לעזור לו‬ ‫כלל‪ .‬אבל אנו הציונים רוצים לעורר את העם לעזרה עצמית" ‪....‬‬ ‫מתוך יומנו – על הקמת המדינה‬ ‫‪24‬‬ ‫ביומנו רשם הרצל מייד לאחר הקונגרס הציוני הראשון‪ 05 ,‬שנה ושלושה חודשים לפני הכרזת‬ ‫המדינה‪:‬‬ ‫"אם ַאמָ צֶ ה את הקונגרס הבזֶ לאי באימרה אחת – שמתוך זהירות לא אגיד אותה בפומבי – הרי‬ ‫היא זאת‪ :‬בבזֶ ל יסדתי את מדינת היהודים ‪ ...‬לו אמרתי זאת היום בפומבי‪ ,‬היתה התשובה צחוק‬ ‫מכל העבַ רים‪ .‬אולי בעוד חמש שנים‪ ,‬לכל היותר חמישים שנה יכירו בה הכול"‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪24‬‬ ‫מבחר כתבי הרצל‪ ,‬ת"א‪ ,‬תרצ"ט‪ ,‬עמ' ‪.509-22‬‬ ‫תיאודור הרצל‪ ,‬עניין היהודים‪ :‬ספרי יומן‪ ,‬הוצאת מוסד ביאליק והספרייה הציונית‪.5228 ,‬‬ ‫שירה‪ :‬שיבת ציון‬ ‫עלי מ ֹוהר‪ ,‬שיר השיירה; לחן ‪ -‬עממי יווני‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫איְך ִי ְּׂש ָּראל צ ֹומַ חַ ת ִמ ְּסבִ יבנּו‬ ‫בִ לְּ ש ֹונ ֹות ַרב ֹות ִמ ְּספֹ ר ִדבַ ְּרנּו ִמ ֶגטָּ א ֹות ּומַ חנ ֹות ה ַג ְּחנּו‬ ‫ִהיא ח ָּז ָּקה י ֹותר ִמ ָּכל‬ ‫אֶ ל הַ בִ צ ֹות וְּ אֶ ל הַ ְּי ִׂשימ ֹון‬ ‫וְּ ֶזה אֶ ת ֶזה כִ ְּמעַ ט בִ כְּ ָּלל‬ ‫חֶ ְּסר ֹונ ֹותינּו‬ ‫הָּ ַלכְּ נּו‬ ‫ֶשֹּלא ִה ַכ ְּרנּו‬ ‫וְּ ַגם הַ ֶנ ֶגב ע ֹוד ִי ְּה ֶיה פ ֹורחַ‬ ‫ִמ ְּקצ ֹות ע ָּרב‪ ,‬מרּו ְּס ָּיה‬ ‫ּו ְּמק ֹומ ֹות ַרבִ ים ְּמ ֹאד עָּ ַזבְּ נּו‬ ‫וְּ ע ֹוד נִ ְּדַאג ֶשהַ ָּזקן ִי ְּה ֶיה ָּׂשמחַ ‪.‬‬ ‫ּופ ֹו ַלנְּ ָּיה‬ ‫וְּ ַרק מָּ ק ֹום אֶ חָּ ד ָּר ִצינּו‬ ‫ִה ְּד ַל ְּקנּו א ֹור ַגם בְּ ִדימ ֹו ָּנה ַגם וְּ ַגם הַ ֶנ ֶגב ע ֹוד ִי ְּה ֶיה פ ֹורחַ‬ ‫וְּ ָאהַ בְּ נּו‬ ‫וְּ ע ֹוד נִ ְּדַאג ֶשהַ ָּזקן ִי ְּה ֶיה ָּׂשמחַ ‪.‬‬ ‫ּו ְּמק ֹומ ֹות ַרבִ ים ְּמ ֹאד עָּ ַזבְּ נּו בִ ְּד ַגנְּ ָּיה‪.‬‬ ‫וְּ אֶ ל הָּ ָא ֶרץ‪ ,‬אֶ ל הָּ ָא ֶרץ בָּ אנּו‪ִ .‬מ ְּקצ ֹות ע ָּרב‪ ,‬מרּו ְּס ָּיה‬ ‫ּו ִמ ֹכל הַ ָּג ֻלי ֹות‬ ‫ּופ ֹו ַלנְּ ָּיה‬ ‫וְּ ִעם ָּכל הַ בְּ עָּ י ֹות‬ ‫וְּ נִ ְּמ ֶש ֶכת ַש ָּי ָּרה‬ ‫ִה ְּד ַל ְּקנּו א ֹור ַגם בְּ ִדימ ֹו ָּנה ַגם‬ ‫ִמסָּ בִ יב י ֹהם הַ סַ עַ ר‬ ‫ִמן הַ ּמָאה ֶשעָּ בְּ ָּרה‬ ‫בִ ְּד ַגנְּ ָּיה‪.‬‬ ‫ַרב הַ ק ִשי וְּ הַ צַ עַ ר‬ ‫ְּרח ֹו ִקים כְּ בָּ ר הַ י ֹוצְּ ִאים‬ ‫ּו ִמ ֹכל הַ ָּג ֻלי ֹות‬ ‫אבָּ ל יש עַ ל מַ ה לִ ׂשמֹ חַ‬ ‫ִא ָּכ ִרים וַ חלּו ִצים‬ ‫וְּ ִעם ָּכל הַ בְּ עָּ י ֹות‬ ‫יש ע ֹוד ֹאמֶ ץ‪ ,‬יש ע ֹוד ֹכחַ ‪.‬‬ ‫ֶשעָּ ְּמלּו עָּ בְּ דּו בַ פֶ ֶרְך‬ ‫עַ ם נ ֹוצַ ר וְּ אֶ ֶרץ ָּקמָּ ה‬ ‫וְּ נִ ְּמ ֶש ֶכת ַש ָּי ָּרה‬ ‫בְּ לִ י לִ ְּרא ֹות אֶ ת ס ֹוף הַ דֶ ֶרְך‬ ‫וְּ ָּׂשפָּ ה א ֶשר נִ ְּר ָּדמָּ ה‬ ‫ִּמן הַ ּמָאה ֶשעָּ בְּ ָּרה‬ ‫וְּ עַ כְּ ָּשו ע ֹובְּ ִרים א ַנ ְּחנּו‬ ‫שּוב ִה ְּת ִחי ָּלה ִמ ְּתע ֹו ֶר ֶרת‬ ‫ְּרח ֹו ִקים כְּ בָּ ר הַ י ֹוצְּ ִאים‬ ‫ֹלא ָּש ַק ְּטנּו וְּ ֹלא ַנ ְּחנּו‬ ‫ּו ְּמ ַדבֶ ֶרת ּו ְּמ ַדבֶ ֶרת‬ ‫ִא ָּכ ִרים וַ חלּו ִצים‬ ‫ֹלא ַי ְּמ ִשיכּו בִ לְּ עָּ דינּו‬ ‫ִמסָּ בִ יב י ֹהם הַ סַ עַ ר‬ ‫ֶשעָּ ְּמלּו עָּ בְּ דּו בַ פֶ ֶרְך‬ ‫ז ֹו ִהי הַ ְּרפַ ְּת ַקת חַ יינּו‪.‬‬ ‫ַרב הַ ק ִשי וְּ הַ צַ עַ ר‬ ‫בְּ לִ י לְּ רא ֹות אֶ ת ס ֹוף הַ דֶ ֶרְך‬ ‫אבָּ ל יש עַ ל מַ ה לִ ׂשמֹ חַ‬ ‫וְּ עַ כְּ ָּשו ע ֹובְּ ִרים א ַנ ְּחנּו‬ ‫יש ע ֹוד ֹאמֶ ץ‪ ,‬יש ע ֹוד ֹכחַ ‪.‬‬ ‫ֹלא ָּש ַק ְּטנּו וְּ ֹלא ַנ ְּחנּו‬ ‫ֹלא ַי ְּמ ִשיכּו בִ לְּ עָּ דינּו‬ ‫ז ֹו ִהי הַ ְּרפַ ְּת ַקת חַ יינּו‪.‬‬ ‫שותים כוס יין שלישית ועוברים לשערי השואה והייסורים‪.‬‬ ‫ראו מקראות נוספות בעמוד ‪ 62‬שבנספח‬ ‫‪33‬‬ ‫השואה ולִ קחה‬ ‫שאלה לילדים‪ :‬מהי השואה‪ ,‬מי גרם לה ומדוע?‬ ‫במחצית השנייה של המאה ה‪ 52-‬וביתר שאת אחרי מלחמת העולם הראשונה פשטו באירופה‬ ‫לכאורה נאורות ליברלית וסובלנות דתית‪ .‬היהודים נהנו מכך ובכמה מדינות‪ ,‬כמו גרמניה‬ ‫והונגריה‪ ,‬אף חשו עצמם כפטריוטים בני הארץ‪ .‬ואולם‪ ,‬היו בודדים שחשו כי הר הגעש של שנאת‬ ‫היהודים עומד להתפרץ‪ .‬הראשון שבהם שחזה את השואה והבין כי שום כוח לא יעצור את‬ ‫השריפה שתכלה את יהדות אירופה‪ ,‬היה הרצל ‪ .25‬לפיכך פעל למען הצלת היהודים מתוך תחושת‬ ‫דחיפות עצומה והיה מוכן לפשרות כואבות‪ ,‬כמו לקבל את אוגנדה כמקלט זמני (תכנית אוגנדה)‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 5299‬ניבא המשורר אורי צבי גרינברג את השואה והחל משנת ‪ 5241‬פעל זאב ז'בוטינסקי‬ ‫למען חיסול הגולה לפני שזו תחסל את היהודים‪ ,‬כדבריו (ראו נספח)‪.‬‬ ‫דווקא כשנראה כי השתלבות היהודים בסביבתם הגיעה לשיאה‪ ,‬עלתה (ב‪ )5244-‬לשלטון‬ ‫בגרמניה התנועה הנאצית‪ ,‬אשר חרטה על דגלה את תורת הגזע‪ .‬הגל של שנאת יהודים‪ ,‬רדיפתם‬ ‫ובסופו של דבר השמדתם – גרף אוכלוסיות ועמים‪ ,‬את הכנסייה הנוצרית וכן מנהיגים בולטים‬ ‫במערב‪ .‬כל אלה שיתפו פעולה בצורות שונות עם הנאצים‪ ,‬אם במעשה ואם במחדל‪ ,‬ולא נקפו‬ ‫אצבע כדי לצמצם את מימדי ההשמדה‬ ‫כשהדבר היה בידם‪.‬‬ ‫"העולם הנאור" צפה בַ זוועה‬ ‫באדישות‪ ,‬או בשמחה לאיד‪ .‬ההתפרצות‬ ‫השטנית של שנאת היהודים באירופה‬ ‫הביאה לכיליונו של שליש מהעם היהודי‬ ‫– שואה חסרת תקדים בהיסטוריה‬ ‫העולמית‪ .‬בסך הכול נרצחו בדם קר‬ ‫ששה מיליון‪ ,‬מתוכם מיליון וחצי ילדים‪.‬‬ ‫למרות התנאים הנוראיים בגטאות‬ ‫ובמחנות בתקופת השואה‪ ,‬קמו יהודים‪,‬‬ ‫לקחו את גורלם בידם והניפו את נס‬ ‫המרד בנאצים‪ .‬זאת חרף הוודאות כי‬ ‫גורלם נחרץ וכי סופו של המרד להיכשל‪.‬‬ ‫את ההתנגדות היהודית לנאצים מסמל‬ ‫מרד גטו ורשה (פסח‪ ,)5214 ,‬כחלק‬ ‫מהמאבק של עם ישראל באלה המנסים‬ ‫לכלותו‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪25‬‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ :‬למתים על קידוש השם בקישינוב‬ ‫בנימין זאב הרצל‪ ,‬עניין היהודים‪ :‬ספרי יומן‪ ,‬הוצאת מוסד ביאליק והספרייה הציונית‪ .7991 ,‬כרך א'‪ ,‬עמודים ‪.592 ,78‬‬ ‫בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והשואה הוכיחה שוב‪ ,‬והפעם בקנה מידה אימתני‪ ,‬כי‬ ‫אין לעם ישראל עתיד בגולה וכי השתלבותו בעמים אחרים נדונה בסופו של דבר לכישלון‪ .‬הלקח‬ ‫המרכזי הוא אפוא הצורך בקיום מדינה עצמאית וריבונית לעם ישראל בארץ ישראל‪ .‬הבריטים‬ ‫שהתחייבו על פי כתב המנדט להקים בארץ ישראל בית לאומי לעם היהודי‪ ,‬בגדו בשליחותם‬ ‫באופן מכפיר ובמקום לסייע להקמת הבית הלאומי חסמו את הכניסה ארצה אפילו בפני פליטי‬ ‫השואה‪ .‬יחד עם שאר אומות העולם הם צפו בהשמדת יהודי אירופה באין פוצה פה ומצפצף‪.‬‬ ‫בתום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬משהתבררה גודל הטרגדיה הנוראה‪ ,‬נוצר תוקף מוסרי ומדיני‬ ‫לתביעה לעצמאות ישראל בעיני רוב מדינות העולם‪.‬‬ ‫בחלוף מעל שני דורות מהשואה וחרף חשיפת הזוועות שעוללו הנאצים‪ ,‬מרימה‬ ‫האנטישמיות ראש הן בעולם המערבי והן בארצות ערב‪ .‬היא נוטה אמנם להתחזות כאנטי‪-‬‬ ‫ישראליות ואנטי‪-‬ציונות‪ ,‬אבל למעשה זוהי אותה אנטישמיות ישנה בלבוש חדש‪ .‬לזן הימני הישן‬ ‫של שנאת יהודים נוסף במערב זן שמאלי המבסס את הדמוניזציה של ישראל על טענות שקריות של‬ ‫הפרת זכויות אדם‪ .‬נגד שני הזנים יש להילחם בכל האמצעים‪ ,‬שכן ניצחון במערכה על התודעה‬ ‫חיוני לעתידנו‪.‬‬ ‫עיקרי השער‬ ‫דווקא כשיהודי אירופה חשו כי השתלבותם בקרב הגויים‬ ‫הגיעה לשיאה‪ ,‬שטפו הנאצים הגרמנים את אירופה בגל של‬ ‫שנאת יהודים‪ ,‬רדיפתם והשמדתם‪ .‬גל זה גרף אוכלוסיות‬ ‫ועמים‪ ,‬את הכנסייה הנוצרית וכן מנהיגים בולטים‪ .‬כל אלה שיתפו פעולה עם‬ ‫הנאצים ולא נקפו אצבע לצמצם את מימדי ההשמדה‪ .‬התפרצות שטנית זו‬ ‫גרמה לרצח ששה מיליון יהודים‪ ,‬מתוכם כמיליון וחצי ילדים‪ ,‬והיא מטילה צל‬ ‫כבד על "העולם הנאור" ועל "תרבות המערב"‪ .‬השואה הוכיחה כי אין לעם‬ ‫ישראל עתיד בגולה וכי עליו לשוב להיסטוריה‪ ,‬לכונן עצמאות בארצו ולקחת‬ ‫את גורלו בידיו‪ .‬בחלוף שני דורות מהשואה‪ ,‬האנטישמיות שוב מרימה ראש‬ ‫במערב ובארצות ערב וחותרת לדה‪-‬לגיטימציה של ישראל‪ .‬היא מתחזה להיות‬ ‫אנטי‪-‬ישראלית ואנטי‪-‬ציונית‪ ,‬אך זו אותה אנטישמיות ישנה בלבוש חדש‪.‬‬ ‫המשתתף ייקח על עצמו להגיב בכתב במהלך השנה לפרסום הנושא אופי‬ ‫אנטישמי או אנטי‪-‬ישראלי בעיתונות הכתובה או המשודרת‪ ,‬בארץ או‬ ‫בעולם‪ ,‬לרבות קריאות להחרמת ישראל ותוצרתה‪ .‬אפשר גם‬ ‫להצביע בעד ישראל במשאלים המתפרסמים מעת לעת‬ ‫בעיתונות העולמית ובאינטרנט‪ ,‬או להצטרף לעצומות נגד‬ ‫פרסומים או אתרים אנטישמיים בארץ ובעולם ‪ ..26‬בשנה‬ ‫הבאה‪ ,‬יספר המשתתף מה פעל בנדון‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫דוגמא‪ :‬האתר האנטישמי ‪ http://www.jewwatch.com‬מתחזה להיות בעל תוכן עובדתי ומלומד‪ .‬כדי שגוגל יסירו‬ ‫את האתר מתוצאות החיפוש‪ ,‬נזקקת עצומה של ‪ 100,000‬חתימות אלקטרוניות‪ .‬בואו נגייס ‪ 5,000,000‬כאלה! (אגב‪,‬‬ ‫עד כה חתמו כ‪ .)970,000 -‬תוכלו להצטרף לחתימה על העצומה דרך‪http://www.petitiononline.com/rjw23/petition.html :‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מקורות לקריאה‪ :‬השואה – ההתנגדות היהודית‬ ‫דברי מרדכי אנילביץ'‪ ,‬מפקד 'הארגון היהודי הלוחם' במרד גטו ורשה‬ ‫‪27‬‬ ‫"נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר‪ :‬הגרמנים ברחו מן הגטו‪ .‬פלוגה אחת שלנו‬ ‫החזיקה מעמד ‪ 05‬דקה והשנייה‪ ,‬למעלה משש שעות ‪ ...‬לא אוכל לתאר לפניך את התנאים בהם חיים‬ ‫היהודים‪ .‬רק יחידי סגולה יחזיקו מעמד‪ .‬כל השאר ייספו‪ ,‬במוקדם או במאוחר‪ .‬הגורל נחרץ‪ .‬בכל‬ ‫הבונקרים בהם מסתתרים חברינו אי אפשר להדליק נר בלילה מפאת חוסר‪-‬אויר‪ ...‬היה שלום‪ ,‬יקירי‪.‬‬ ‫אולי עוד נתראה‪ .‬העיקר‪ :‬חלום חיי קם והיה‪ .‬זכיתי לראות הגנה יהודית בכל גדולתה ותפארתה"‪.‬‬ ‫דברי פאבל פרנקל‪ ,‬מפקד 'הארגון הצבאי היהודי' במרד גטו ורשה‬ ‫‪28‬‬ ‫"מלחמתנו‪ ,‬כאשר תבוא‪ ,‬ולא משנה עד כמה קצרה תהא‪ ,‬לא תשכח! אנו חיים בדפי ההיסטוריה‬ ‫היהודית! ילדים בארץ ישראל של הע תיד ילמדו על אודותינו ואנו נהיה להם המופת לאומץ לב‪ .‬הם‬ ‫יראו שאולי מאוחר מדי‪ ,‬אך יהודי הגטו החליטו להתנגד לגירושים אל המוות‪ .‬גם אלה שאין להם‬ ‫רובים ואין להם ארגון כבר אינם פוחדים להתנגד ‪ ...‬חברים! אנחנו נמות בטרם עת‪ ,‬אך לא נדונו‬ ‫לאבדון‪ .‬אנו נחיה כל עוד ההיסטוריה היהודית ממשיכה להתקיים!"‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫אורי צבי גרינברג‪ ,‬אל גבעת הגוויות בשלג (קטע)‬ ‫"וכשהוציאו את אבי אל גבעת הגוויות בשלגֵּי השדה הנוכרי‪ ,‬הצטווח הסרדיוט (הקלגס) הגרמני‪:‬‬ ‫יאן (להתפשט!)‪ ,‬והבין אבי את הדין‪ .‬פשט אבי את מעילו ואת מכנסיו כמי שמתפשט‬ ‫אאּוסצִ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫מגשמיות זה העולם‪ ,‬חלץ את ִמנְ עָ ליו כבערב תשעה‪-‬באב ונשאר לעמוד בלבניו ובפוזמקאות ‪ ...‬מה‬ ‫עֵּ ירום מן העֵּ ירום הזה תחת כיפת הרקיע ובשלגֵּי שדה בעצם היום בעולם? ‪...‬אך משראה הסרדיוט‬ ‫שאבי עדין עומד בלבניו וכִ פה שחורה לראשו‪ ,‬הכהו הרשע הלז מכה בין כתפיו בכלי‪-‬זינו הקר ‪...‬‬ ‫ומשראה הסרדיוט שאבי אינו קם על רגליו‪ ,‬תחב את חרטום מָ גָפו השחור אל מתחת בטנו של‬ ‫אבא‪-‬קודש ובעט בו והֲ פָ כו על גב – והיו פני אבי‪ :‬כאילו אדמת הגויים בעטה בם גם היא" ‪...‬‬ ‫שירה‪ :‬השואה‬ ‫הירש גליק‪ ,‬שיר הפרטיזנים היהודים‪ ,‬תרגום מיידיש אברהם שלונסקי; לחן ‪ -‬דמיטרי פוקראס‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫ַאל נָּא תֹאמַ ר‪ִ :‬הנה ַד ְּרכִ י הָּ ַאחר ֹונָּה‪,‬‬ ‫אֶ ת אוֹר הַ יוֹם ִה ְּס ִתירּו ְּשמי הָּ ע ָּננָּה‪.‬‬ ‫זֶה יוֹם נִ כְּ סַ פְּ נּו ל ֹו עוֹד יַעַ ל וְּ יָּבוֹא‪,‬‬ ‫ּומ ְּצעָּ דנּו עוֹד י ְַּר ִעים‪ :‬אנ ְַּחנּו פֹ ה!‬ ‫ִ‬ ‫מאֶ ֶרץ הַ ָּתמָּ ר עַ ד י ְַּרכְּ תי כְּ פו ִֹרים‬ ‫ִסּורים‬ ‫אנ ְַּחנּו פֹ ה בְּ מַ כְּ אוֹבוֹת וְּ י ִ‬ ‫ּובַ א ֶשר ִטפַ ת ָּדמנּו ָּשם נִ גְּ ָּרה‬ ‫בּורה‪.‬‬ ‫הֹלא יָּנּוב עוֹד עֹז רּוחנּו בִ גְּ ָּ‬ ‫עַ ּמּוד הַ ַשחַ ר עַ ל יוֹמנּו אוֹר יָּהל‪.‬‬ ‫ִעם הַ צוֹרר יַחֹלף ְּתמוֹלנּו כְּ מ ֹו צל‪.‬‬ ‫אַ ְך ִאם חָּ לִ ילָּה יְַּאחר לָּבוֹא הָּ אוֹר‬ ‫יסמָּ ה יְּהא הַ ִשיר ִמדוֹר לְּ דוֹר‪.‬‬ ‫כְּ מ ֹו ִס ְּ‬ ‫בִ כְּ ַתב הַ ָּדם וְּ הָּ עוֹפֶ ֶרת הּוא נִ כְּ ַתב;‬ ‫הּוא ֹלא ִש ַירת ִצפוֹר הַ ְּדרוֹר וְּ הַ ּמֶ ְּרחָּ ב‪,‬‬ ‫כִ י בין ִקירוֹת נוֹפְּ לִ ים ָּשרּוהּו כָּל הָּ עָּ ם‪,‬‬ ‫י ְַּח ָּדיו ָּשרּוהּו וְּ נַאגַאנִים בְּ י ָָּּדם‪.‬‬ ‫עַ ל כן ַאל נָּא תֹאמַ ר‪ַ :‬ד ְּרכִ י הָּ ַאחר ֹונָּה‬ ‫אֶ ת אוֹר הַ יוֹם ִה ְּס ִתירּו ְּשמי הָּ ע ָּננָּה‪.‬‬ ‫זֶה יוֹם נִ כְּ סַ פְּ נּו ל ֹו עוֹד יַעַ ל וְּ יָּבוֹא‪,‬‬ ‫ּומ ְּצעָּ דנּו עוֹד י ְַּר ִעים‪ :‬אנ ְַּחנּו פֹ ה!‬ ‫ִ‬ ‫ראו מקראות נוספות בעמוד ‪ 63‬שבנספח‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪29‬‬ ‫מרדכי אנילביץ‪ ,‬קטע ממכתבו האחרון (‪ ,)94.1.5214‬מתוך עדותו של יצחק צוקרמן במשפט אייכמן‪.‬‬ ‫פאבל פרנקל‪ ,‬מדבריו זמן קצר לפני פרוץ המרד‪ ,‬משה ארנס‪ ,‬דגלים מעל הגטו‪ :‬סיפורו של מרד גטו ורשה‪ ,9002 ,‬עמ' ‪.594‬‬ ‫אורי צבי גרינברג‪ ,‬אל גבעת הגוויות בשלג‪ ,‬כל כתבי אצ"ג‪ ,‬כרך ה' (רחובות הנהר)‪ ,‬עמ' ‪ ,26-21‬הוצאת מוסד ביאליק‪.‬‬ ‫דרך הייסורים והגבורה‬ ‫שאלה לילדים‪ :‬מה היו הקשיים שעמדו בפני העולים הראשונים ארצה?‬ ‫עם התגשמות תקוות הדורות לשיבת ציון‪ ,‬התגבש בארץ ישוב יהודי שנאבק על היאחזות‬ ‫בקרקע תוך אבטחת ההתיישבות בה כנגד התנכלויות של ערביי ישראל‪ .‬המאבק התנהל בארבעה‬ ‫תחומים מרכזיים‪ ,‬שלושת הראשונים קדמו להקמת המדינה והאחרון בא לאחר ההכרזה עליה‪.‬‬ ‫לכל תחום שיצוין להלן בחץ מצורף קטע קריאה קצר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המאבק על רכישת קרקעות‪ ,‬התיישבות ועבודה עברית‬ ‫רכישת אדמות הארץ הייתה הפעילות הציונית העיקרית מראשית ההתיישבות‪ .‬היא כונתה "גאולת‬ ‫קרקע" ובלט בה במיוחד יהושע חָּ נְקין שגאל כ‪ 600-‬אלף דונם‪ .‬פעילות זו היתה כרוכה ברכישה‪,‬‬ ‫בייבוש ביצות וסלילת דרכים‪ .‬הקרקעות שנגאלו נועדו להתיישבות וזו התממשה בד בבד עם‬ ‫העברת העבודה מערבים ליהודים – 'כיבוש העבודה'‪.‬‬ ‫נרפא – על כיבוש העבודה העברית‬ ‫א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ :‬אנחנו לקינו בעבודה ‪ ...‬ובעבודה ָ‬ ‫‪30‬‬ ‫"מעתה צריך להיות האידיאל הראשי שלנו – העבודה‪ .‬אנחנו לקינו בעבודה (אינני אומר "חטאנו"‬ ‫נרפא‪ .‬את העבודה צריכים אנחנו להעמיד במרכז כל‬ ‫– כי לא באשמתנו באנו לידי כך)‪ ,‬ובעבודה ָ‬ ‫שאיפותינו‪ ,‬לייסד עליה את כל בנייננו‪ .‬אם רק נעשה את העבודה כשהיא לעצמה לאידיאל‪ ,‬יותר‬ ‫נכון‪ ,‬אם רק נביא לידי גילוי את האידיאל של העבודה‪ ,‬נוכל להירפא מהנגע אשר דבק בנו‪ ,‬נוכל‬ ‫לאחות את הקרע‪ ,‬שנקרענו מעל הטבע‪ .‬העבודה היא אידיאל אנושי גדול‪ ,‬אידיאל של העתיד –‬ ‫ואידיאל גדול הוא במובן זה שֶ מֶ ש מרפא‪ .‬אם אמנם אין ההיסטוריה מכוונת ללמד‪ ,‬להרביץ תורה‪,‬‬ ‫אבל מי שעיניו בראשו יכול וצריך לקחת תורה מפיה‪ .‬ואנחנו יכולים ללמוד מכל מצבנו בעבר‬ ‫ובהווה‪ ,‬כי אנחנו צריכים להיות הראשונים בדבר הזה‪ .‬אנחנו צריכים לעבוד כולנו"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המאבק על הגנה וביטחון לאורך שנות ה‪ 90-‬וה‪40-‬‬ ‫המאבק התנהל בשל הפרעות שיזמו ערביי ישראל בשנים ‪ 5292 ,5295-5290‬וכן ‪ .5242-5246‬את‬ ‫המאבק מסמל טרומפלדור שנפל בתל חי על הגנת הגליל העליון (‪ .)5290‬אודות לפעולה זו נכלל‬ ‫הגליל העליון בתחום ישראל‪.‬‬ ‫ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק‪ :‬על יוסף טרומפלדור באזכרה במלאת עשור למותו‬ ‫‪31‬‬ ‫" כשראיתי את הצעירים הערב בהצגה היפה של התהלוכה מסביב לקברו של טרומפלדור חשבתי‪,‬‬ ‫שאילו נסתיימה התמונה בלי דיבור‪ ,‬היה הרושם שלם יותר‪ .‬מפני שהאיש הזה טרומפלדור‪ ,‬הגידם‪,‬‬ ‫חסר היד האחת‪ ,‬הוא שנתן ידיים למפעלנו‪ ,‬הורה את דרך המעשה והמפעל החי"‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬ ‫אהרון דוד גורדון‪ ,‬העבודה‪ ,‬הפועל הצעיר‪.5255 ,‬‬ ‫שולמית לסקוב‪' ,‬טרומפלדור‪ :‬ספור חייו'‪ ,5289 ,‬עמ' ‪.912‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪‬‬ ‫המאבק של לוחמי המחתרות לגירוש הבריטים מהארץ‬ ‫המאבק התעורר נוכח הבגידה של הבריטים בכתב המנדט והתעצם בשנים ‪ .5217-5211‬מדיניות‬ ‫הספר הלבן שהנהיגו הבריטים (כמצוין בשער שיבת ציון) הגבילה את רכישת הקרקעות ואת‬ ‫ההתיישבות‪ ,‬אסרה על התארגנות להגנה בפני פרעות שחוללו ערביי ישראל‪ ,‬צמצמה מאד את‬ ‫העלייה ארצה וחסמה את שערי הארץ אפילו בפני ניצולי השואה‪ .‬גירוש הבריטים שנהגו ככובש‬ ‫עוין הוא שהביא להקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מנחם בגין‪ ,‬הכרזת המרד של הארגון הצבאי הלאומי בשלטון הבריטי בארץ‪ ,‬ינואר ‪4411‬‬ ‫‪32‬‬ ‫"אל העם העברי בציון! ‪...‬‬ ‫שפת העובדות היא פשוטה ואיומה כאחת‪ .‬הפסדנו במשך ארבע שנות המלחמה מיליונים של‬ ‫טובי עמנו; מיליונים אחרים עומדים בסכנת ההשמדה‪ .‬וארץ ישראל סגורה ומסוגרת כי שולט בה‬ ‫שלטון בריטי‪ ,‬המגשים את הספר הלבן‪ ,‬וחותר לחיסול התקווה האחרונה של עמנו‪.‬‬ ‫אנו עומדים בשלב האחרון של המלחמה‪ .‬אנו עומדים בפני ההכרעה ההיסטורית של גורלנו‬ ‫לדורות‪ .‬שביתת הנשק‪ ,‬אשר הוכרזה בראשית המלחמה (על ידי האצ"ל)‪ ,‬הופרה על ידי השלטון‬ ‫הבריטי‪ .‬שליטי הארץ לא התחשבו לא בלויאליות‪ ,‬לא בוויתורים ולא בקורבנות; הם הגשימו‬ ‫ומגשימים את מגמתם‪ :‬חיסול הציונות הממלכתית‪ .‬חלפו ארבע שנים‪ ,‬וכל התקוות‪ ,‬אשר פעמו‬ ‫בלבותינו בשנת ‪ ,7898‬נתבדו ללא זכר‪ .‬מעמד בינלאומי לא ניתן לנו‪ :‬צבא עברי לא הוקם; שערי ארץ‬ ‫ישראל לא נפתחו‪ ,‬השלטון הבריטי השלים את בגידתו המחפירה באומה העברית‪ ,‬ואין כל יסוד מוסרי‬ ‫לקיומו בארץ ישראל‪ .‬נסיק את המסקנות ללא חת‪ .‬אין עוד שביתת נשק בין העם והנוער העברי לבין‬ ‫האדמיניסטרציה הבריטית בארץ ישראל‪ ,‬המסגירה את אחינו בידי היטלר‪ .‬מלחמה לעם בשלטון הזה‪,‬‬ ‫מלחמה עד הסוף‪ .‬מלחמה זו תדרוש קורבנות רבים וקשים‪ .‬אך נלך לקראתה מתוך הכרה‪ ,‬כי נאמנים‬ ‫הננו לאחינו אשר נשחטו ונשחטים‪ ,‬כי למענם הרינו נלחמים ולצוואתם במותם שמרנו אמונים‪.‬‬ ‫וזו דרישתנו‪ :‬השלטון על ארץ ישראל יימסר מיד בידי ממשלה עברית זמנית‪ .‬הממשלה העברית של‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬הנציג החוקי היחיד של העם העברי‪ ,‬תיגש‪ ,‬מיד לאחר הקמתה‪ ,‬לביצוע עיקרים אלה ‪...‬‬ ‫עברים! הקמת הממשלה העברית והגשמת תכניתה – זוהי הדרך היחידה להצלת עמנו‪ ,‬להצלת‬ ‫קיומנו וכבודנו‪ .‬בדרך זו נלך‪ ,‬כי אחרת אין‪ .‬נילחם‪ .‬כל יהודי במולדת ילחם‪ .‬א‪-‬לוהי ישראל‪ ,‬אל צבאות‪,‬‬ ‫יהיה בעזרנו‪ .‬אין נסיגה‪ .‬חרות או מוות‪ .‬חומת ברזל תיצרו סביב הנוער הלוחם שלכם‪ .‬לא תעזבוהו‬ ‫לנפשו‪ ,‬כי ארור יהא הבוגד ובוז לפחדן‪ .‬הנוער הלוחם לא יירתע מפני קורבנות וייסורים‪ ,‬דם וסבל‪ .‬הוא‬ ‫לא ייכנע‪ ,‬לא ינוח‪ ,‬כל עוד לא יחדש את ימינו כקדם‪ ,‬כל עוד לא יבטיח לעמנו מולדת‪ ,‬חרות‪ ,‬כבוד‪ ,‬לחם‪,‬‬ ‫צדק ומשפט‪ .‬ואם עזור תעזרו לו‪ ,‬הרי תחזינה עיניכם בקרוב בימינו בשיבת ציון ותקומת ישראל"‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪32‬‬ ‫יוסף נדבה‪ ,‬מי גרש את הבריטים מארץ ישראל‪ ,5277 ,‬עמ' ‪.509‬‬ ‫‪‬‬ ‫המאבק של הישוב ולוחמי צה"ל‬ ‫הגנה על המדינה מאז הכרזת האו"ם על הקמתה – במלחמות ישראל ובין המלחמות‪.‬‬ ‫המאבקים הללו היו כרוכים במסירות נפש של רבים מאד ובקורבנות רבים‪ ,‬אך הם שהעניקו לנו‬ ‫את החיים בדורות האחרונים‪ ,‬כמשמעו של הפסוק "בדמייך חיי"‪ .‬היטיב לבטא זאת השיר 'ראש פינה'‬ ‫של שלמה סְ קּולסקי מ‪" :5242-‬אֵ ין כוֹבְ ִשים אֶ ת רֹאש הַ סֶ לַע – אִ ם אֵ ין קֶ בֶ ר בַ ּמו ָֹּרד!"‪ .‬הַ ְשרשת הזיכרון‬ ‫המשפחתי‪ ,‬הלאומי והרעיוני הופכת את 'שרשרת הדורות' ממושג רוחני למציאות חיה‪ .‬התחושה‬ ‫שאנו ממשיכים מורשת מפוארת מפיחה בנו תקווה ומחזקת אותנו במאבקים הקשיים שעוד נכונו לנו‪.‬‬ ‫ישראל אלדד‪ ,‬הגיונות פסח‬ ‫‪33‬‬ ‫"עבדים היינו בכל הגויים‪ .‬בנינו פיתומים ורעמססים לכל הגויים‪ ,‬עשינו מהפכות לכל הגויים‪,‬‬ ‫יצרנו תרבויות וציביליזציות‪ ,‬מדע ושירה וציור ותיאטרון ומסחר ותעשייה לכל הגויים‪ .‬והגמול‬ ‫אשר גמלונו היה – אושוויץ וסיביר‪ .‬על כן מתוק יותר המרור משלנו שאנו אוכלים פה‪ ,‬מן הדבש‬ ‫שליקקנו מידי מלכי חסד וגויים טובים בגלויות‪ .‬וטוב למות בעד ארצנו מאשר להישחט‬ ‫בפוגרומים‪ ,‬ליפול על רבולוציות ברוסיה או על חירויות באמריקה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ :‬היהודי הנודד‬ ‫‪33‬‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ :‬דוד וגוליית – מעטים מול רבים‬ ‫ישראל אלדד‪ ,‬הגיונות חג‪ ,‬הגיונות פסח‪ ,‬הוצאת המדרשה הלאומית והוצאת יאיר‪.5275 ,‬‬ ‫‪39‬‬ ‫עיקרי השער‬ ‫המאבק של הישוב היהודי על התיישבות וביטחון התנהל‬ ‫בארבעה תחומים מרכזיים‪ .‬הראשון‪ ,‬גאולת קרקעות הארץ‬ ‫וחתירה ל'עבודה עברית'‪ .‬השני‪ ,‬הגנה כנגד שרשרת פרעות‬ ‫עקובי‪-‬דם שיזמו ערביי ישראל‪ .‬השלישי‪ ,‬המרד של לוחמי‬ ‫המחתרות כנגד הבריטים שבגדו בכתב המנדט‪ ,‬נהגו ככובש עוין‪ ,‬וחסמו את‬ ‫שערי הארץ אפילו בפני שארית הפליטה‪ .‬הרביעי‪ ,‬המאבק של היישוב ולוחמי‬ ‫צה"ל על הגנת המדינה מהקמתה ועד כה‪ .‬המאבקים הללו היו כרוכים בגילויי‬ ‫גבורה ומסירות נפש של רבים שחרפו נפשם למען המדינה ובמותם ציוו לנו‬ ‫את החיים‪.‬‬ ‫המשתתף יספר בקצרה סיפור על בן משפחה או‬ ‫חבר שקשור לאחד מארבע התחומים של השער‬ ‫ומבטא מסירות נפש למען עם ישראל בארצו‪.‬‬ ‫מקורות לקריאה‪ :‬דרך הייסורים והגבורה‬ ‫‪34‬‬ ‫זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬קיר הברזל (אנו והערבים)‪4491 ,‬‬ ‫‪" ...‬מתייצבת השאלה‪ ,‬אם אפשר להגיע להגשמת מחשבות של שלום בדרכי שלום‪ .‬כי הרי דבר זה‬ ‫תלוי לא ביחסנו אל הערבים‪ ,‬אלא אך ורק ביחסם של הערבים אל הציונות ‪ ....‬על השלמה מרצון‬ ‫בין ערביי ארץ‪-‬ישראל לבינינו אין מה לדבר כלל‪ ,‬לא כעת‪ ,‬ולא בגבולות העתיד הנראה באופק ‪...‬‬ ‫רבים מאתנו עדיין סבורים בתמימותנו כאילו חלה איזו אי‪-‬הבנה‪ :‬הערבים לא הבינו אותנו‪ ,‬ורק‬ ‫משום כך הם נגדנו; ואולם אילו אפשר להסביר להם‪ ,‬עד כמה צנועות הן כוונותינו‪ ,‬היו הם מיד‬ ‫מושיטים לנו את ידם‪ .‬זוהי טעות‪ ,‬שכבר הוכחה לא אחת ‪...‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪34‬‬ ‫זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬בדרך למדינה‪ ,‬הוצאת ערי ז'בוטינסקי‪ ,‬תשי"ג‪.‬‬ ‫המסקנה‪ :‬לא לערביי ארץ‪-‬ישראל ולא לשאר הערבים אין אנו יכולים להציע שום פיצוי בעד ארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ .‬משום כך אין להעלות על הדעת הסכם מרצון‪ .‬ומשום כך בני‪-‬אדם‪ ,‬החושבים שהסכם כזה‬ ‫הוא בגדר תנאי בל‪-‬יעבור לציונות יכולים כבר עכשיו לומר לא ולהסתלק מן הציונות‪ .‬התיישבותנו –‬ ‫או שהיא צריכה להיפסק‪ ,‬או להימשך בניגוד לרצונה של אוכלוסיית הילידים‪ .‬ולפיכך היא יכולה‬ ‫להמשיך ולהתפתח רק בחסותו של כוח מגן‪ ,‬שאינו תלוי באוכלוסיה המקומית – קיר ברזל‪ ,‬שאותו לא‬ ‫יהא בכוחה של האוכלוסייה המקומית להבקיע ‪ ...‬רק כאשר לא נשארת לה כל תקווה‪ ,‬כאשר בקיר‬ ‫הברזל לא נראה עוד אף לא סדק אחד‪ .‬רק אז מאבדות קבוצות קיצוניות שסיסמתם היא "בשום אופן‬ ‫לא"‪ ,‬את קסמן‪ ,‬וההשפעה עוברת לידי הקבוצות המתונות‪ .‬רק אז יבואו אלינו המתונים האלה ובידם‬ ‫הצעה לוויתורים הדדיים‪ :‬רק אז יתחילו הם לשאת ולתת עמנו ביושר ובשאלות מעשיות" ‪...‬‬ ‫משה בילינסון‬ ‫‪35‬‬ ‫"עד מתי נחיה בסכנת התקפות חדשות? עד שהנלהב ביותר והנועז ביותר במחנה האויב‪ ,‬בכל‬ ‫מחנות האויבים באשר הם שם‪ ,‬יידע‪ :‬אין אמצעי לשבור את כוח עם ישראל בארצו‪ ,‬כי הכרח‬ ‫החיים איתו ואמת הקיום אתו‪ ,‬ואין דרך אלא להשלים עמו‪ .‬זהו טעם המערכה"‪.‬‬ ‫שירה‪ :‬דרך הייסורים והגבורה‬ ‫חיים גורי‪ ,‬הרעות; לחן ‪ -‬סשה ארגוב‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫עַ ל הַ ֶנגֶב יוֹרד ליל הַ ְּס ָּתו‬ ‫ּומַ ִצית כ ֹוכָּבִ ים חֶ ֶרש חֶ ֶרש‬ ‫עת הָּ רּוחַ עוֹבר עַ ל הַ סַ ף‬ ‫ענָּנִים ְּמהַ לְּ כִ ים עַ ל הַ דֶ ֶרך‪.‬‬ ‫כְּ בָּ ר ָּשנָּה‪ֹ .‬לא ִה ְּרג ְַּשנּו כִ ְּמעַ ט‬ ‫איְך עָּ בְּ רּו הַ זְּ מַ נִים בִ ְּׂשדוֹתינּו‪.‬‬ ‫כְּ בָּ ר ָּשנָּה‪ ,‬וְּ נו ַֹת ְּרנּו ְּמעַ ט‬ ‫מָּ ה ַרבִ ים ֶשאינָּם כְּ בָּ ר בינינּו‪.‬‬ ‫אַ ְך נִ זְּ כֹר אֶ ת ֻכלָּם‪:‬‬ ‫אֶ ת יְּפי הַ בְּ לו ִֹרית וְּ הַ תַֹאר –‬ ‫כִ י רעּות ֶש ָּכזֹאת לְּ ע ֹולָּם‬ ‫ֹלא ִתתן אֶ ת לִ בנּו לִ ְּשכֹחַ ‪.‬‬ ‫ַאהבָּ ה ְּמקֻ דֶ ֶשת בְּ ָּדם‬ ‫אַ ְּת ָּתשּובִ י בינינּו לִ פְּ רֹחַ ‪.‬‬ ‫נְּׂשאנּוְך בְּ לִ י ִמלִ ים‬ ‫הָּ רעּות ָּ‬ ‫אפֹ ָּרה עַ ְּק ָּשנִית וְּ שו ֶֹת ֶקת‬ ‫ִמלילוֹת הָּ אימָּ ה הַ גְּדוֹלִ ים‬ ‫אַ ְּת נו ַֹת ְּר ְּת בְּ ִה ָּירה וְּ ד ֹול ֶֶקת‪.‬‬ ‫הָּ רעּות‪ ,‬כִ נְּעָּ ַריְִך ֻכלָּם‬ ‫שּוב בִ ְּשמְך נְּ חַ יְך וְּ נלכָּה‬ ‫כִ י ר ִעים ֶשנָּפְּ לּו עַ ל חַ ְּרבָּ ם‬ ‫אֶ ת חַ ַייְִך הו ִֹתירּו לְּ זכֶר‪.‬‬ ‫וְּ נִ זְּ כֹר אֶ ת ֻכלָּם ‪...‬‬ ‫שותים כוס יין רביעית ועוברים לשערי העצמאות ושחרור ירושלים‪.‬‬ ‫ראו מקראות נוספות בעמוד ‪ 65‬שבנספח‬ ‫‪35‬‬ ‫משה בילינסון‪ ,‬העיתון דבר‪.94.6.5246 ,‬‬ ‫‪41‬‬ ‫עצמאות ישראל‬ ‫שאלה לילדים‪ :‬מדוע אנו חוגגים את חג העצמאות?‬ ‫חידוש הריבונות של ישראל בארצו הוא אבן דרך חיונית בתהליך הגאולה והתקומה של עם‬ ‫ישראל‪ ,‬אך הנו רק שלב בתהליך ואינו חזות הכול‪ .‬ללוח השנה היהודי נוספו ב‪ 10-‬השנה האחרונות‬ ‫חמשה מועדים המפורטים להלן‪ ,‬אשר מציינים קו התקדמות ברור לקראת מימוש החזון‪ .‬סדר‬ ‫המועדים הללו בלוח השנה תואם את סדר ההתרחשות ההיסטורית בדורות האחרונים ובאופן פלאי‬ ‫גם את סדר ההתרחשות ביציאת מצרים‪ ,‬שהיא על פי המסורת סדר הגאולה לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫‪ o‬י"א באדר‪ :‬יום תל חי ויוסף טרומפלדור – מייצג את המאבק ההתיישבותי‪-‬ביטחוני על‬ ‫גבולות הארץ לאחר תחילת הנס של שיבת ציון‪.‬‬ ‫‪ o‬כ"ז ניסן‪ :‬יום השואה – חורבן יהדות אירופה והמחשה מזעזעת כי הקיום בגולה אינו פתרון‬ ‫אפשרי לעם ישראל‪.‬‬ ‫‪ o‬ד' אייר‪ :‬יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – מציין את מחיר עצמאותה של מדינת ישראל‬ ‫וההגנה על ביטחונה‪ .‬לפני שמחת יום העצמאות‪ ,‬העם מודה לבניו שבזכות מסירותם קמה‬ ‫המדינה‪ ,‬שומרת על עצמאותה ומגינה בכך על כלל עם ישראל‪.‬‬ ‫‪ o‬ה' באייר‪ :‬יום העצמאות – חידוש הריבונות של עם ישראל בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ o‬כ"ח באייר‪ :‬יום ירושלים – שחרור הר הבית‪ ,‬העיר העתיקה ועיר דוד מהכיבוש הירדני‪.‬‬ ‫תקוות אלפיים שנות גלות‬ ‫התגשמו בימינו‪ .‬קמה מדינה‬ ‫יהודית שהולכת ונבנית; היא‬ ‫קולטת יהודים מארצות הפזורה‬ ‫ולה כוח מגן והישגים נכבדים‬ ‫בתחומי חיים רבים ושונים‪.‬‬ ‫האנטישמיות‬ ‫בו‬ ‫בעידן‬ ‫והכחשת השואה מרימים ראש‬ ‫במערב ובארצות ערב‪ ,‬חובה‬ ‫עלינו לזכור כי הנאצים‬ ‫ועוזריהם לא הבחינו בין דתיים‬ ‫ספרדים‬ ‫ובין‬ ‫לחילוניים‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ :‬פסח – יציאה מעבדות לחירות‬ ‫לאשכנזים‪ .‬בנסיבות חיינו כיום ולאור האתגרים העומדים בפנינו לא נוכל לסמוך אלא על הכוח‬ ‫הטמון באחדותנו‪ .‬אחדות זו אמורה לבוא לביטוי בהעמקת התודעה של מורשת ישראל‪ ,‬בערבות‬ ‫הדדית‪ ,‬בנשיאה משותפת בנטל‪ ,‬בקיום החובות האזרחיות לרבות תשלום מסים והימנעות‬ ‫מאלימות ושחיתות‪ ,‬בקניית תוצרת כחול‪-‬לבן‪ ,‬ביציאה לחופשות בארץ ושמירת אתריה נקיים‪,‬‬ ‫ובהגנה על הלשון העברית מפני השפעות זרות‪ .‬שנית מצדה לא תיפול!‬ ‫‪42‬‬ ‫עיקרי השער‬ ‫תקוות אלפיים שנות גלות התגשמה בתש"ח (‪ ,)9100‬עם‬ ‫הקמת המדינה‪ .‬ישראל הולכת ונבנית ולה הישגים מדהימים‬ ‫בשורה ארוכה של נושאים לרבות חקלאות‪ ,‬כלכלה‪ ,‬ביטחון‬ ‫ומדע‪ .‬ועם זאת‪ ,‬הדרך לחברת מופת ולעצמאות רוחנית עודנה רחוקה‪ .‬עלינו‬ ‫להתגבר על מחלוקות המפצלות אותנו‪ ,‬להתאחד בארצנו סביב מורשתנו‬ ‫המשותפת‪ ,‬להתנער מגלותיות ומחומרנות ולחתור יחד לקיבוץ גלויות ולמימוש‬ ‫חזון הנביאים‪.‬‬ ‫הנס של חידוש העצמאות לא יכול היה להתרחש ללא‬ ‫התאחדות רוב העם למול הקשיים העצומים מתוך תחושה‬ ‫ההתכללות של כולנו לעם אחד‬ ‫ָּ‬ ‫של ערבות הדדית‪.‬‬ ‫וההתקשרות בין פרטים – שלכל אחד יש עולם פנימי משלו‪,‬‬ ‫אך כולנו מחוברים בעבותות של היסטוריה ועתיד משותפים‬ ‫– היא סוד כוחנו ואם תתערער חס וחלילה היא תהפוך לעקב‬ ‫אכילס שלנו‪ .‬לפיכך‪ ,‬כדי להמחיש את חיוניות ההתכללות‬ ‫וההתקשרות של הפרטים לעם חזק ומלוכד‪ ,‬המשתתף יתאר‬ ‫אדם שהתנהגותו או דעותיו אינן מקובלות עליו ובכל זאת הוא ְילמד עליו זכות‪ .‬לשם כך‬ ‫ראוי לנסות לחשוב על כוונה טובה של האדם שמובילה אותו למעשים או להתנהגות שהם‬ ‫פגומים בעיני המשתתף‪.‬‬ ‫הילדים יחפשו את דגל ישראל שהוסתר‪ .‬הילד שמצא אותו‬ ‫יוכל לבקש מתנה ולאפשר בכך את המשך סדר העצמאות‪.‬‬ ‫מקורות לקריאה‪ :‬עצמאות ישראל‬ ‫בנימין זאב הרצל‪ ,‬אחרית דבר‬ ‫‪36‬‬ ‫‪" ...‬ואילו לא תרצו‪ ,‬הרי כל מה שסיפרתי לכם אגדה הוא‪ ,‬ואגדה יוסיף להיות‪ .‬אמרתי לחבר סיפור‬ ‫שיש עמו מוסר‪-‬השכל‪ .‬יותר סיפור ממוסר השכל‪ ,‬יאמרו הללו – יותר מוסר‪-‬השכל מסיפור‪ ,‬יאמרו‬ ‫השאר ‪ ...‬חלום ומעשה – אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב‪ .‬כי כל מעשי בני האדם בחלום‬ ‫יסודם ואל החלום ישובו"‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫תיאודור הרצל‪ ,‬אלטנוילנד‪ ,5209 ,‬אחרית דבר‪ ,‬עמוד אחרון בספר‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫דוד בן גוריון‪ ,‬לקראת הבאות (עם תום מלחמת תש"ח)‬ ‫"דורנו זכה לגדולות ונצורות‪ :‬ייסדנו מדינה יהודית‬ ‫ויצאנו משעבוד לגאולה‪ .‬הקימונו צבא הגנה לישראל‪,‬‬ ‫ונלחמנו בצבאות כל מדינות ערב ויכולנו להם‪ .‬שחררנו‬ ‫הנגב והגליל‪ ,‬וגאלנו אדמה להתיישבות רבתי ‪ ...‬ואף‬ ‫על פי כן‪ ,‬ואולי משום כך‪ ,‬עלי להגיד‪ :‬אל ירום ליבנו‪.‬‬ ‫לא בזכותנו בלבד עשינו החיל הזה‪ .‬אל נהיה שכורי‬ ‫ניצחון‪ .‬עוד לא בצענו את מלאכתנו והסכנות והקשיים‬ ‫טרם עברו‪ .‬לא בזכותנו בלבד עשינו החיל הזה‪ .‬אנו‬ ‫חייבים תודה למפעל החלוצי ‪ ...‬עשינו מה שעשינו‬ ‫בזכות עשרות דורות של יהודים מעונים ודוויים‪,‬‬ ‫בזויים ושנואים‪ ,‬גאים ונאמנים‪ ,‬ומסורים לחזון‬ ‫היסטורי גדול‪ ,‬שקיימו אותו במשך מאות שנים‪,‬‬ ‫בתנאים ובנסיבות שאין להם דוגמא בהיסטוריה‬ ‫העולמית‪ .‬בלי הכוח הזה שגילה עמנו במשך אלפי‬ ‫שנים ואשר אנחנו נושאים את ירושתו ועומדים על‬ ‫שכמו‪ ,‬לא היינו מגיעים עד הלום ‪...‬‬ ‫הנני אחד המאמינים‪ ,‬שיש בהקמת מדינה זו משום‬ ‫ראשית גאולה‪ ,‬אבל כגודל הגאולה כך יגדלו חבליה ‪...‬‬ ‫השליחות העיקרית של תנועתנו היא‪ ,‬לחשל את עצמנו‪,‬‬ ‫ואת העם בארץ ובגולה‪ ,‬לחשל את רצונו ואת כוחו‪,‬‬ ‫לקראת המאמצים הגדולים והגדלים הכרוכים בבניין‬ ‫המדינה ובהגנה עליה‪.‬‬ ‫שר ההיסטוריה היהודית לא נרתע מפני נבואות השווא‬ ‫‪ ...‬והיא הוקמה לא על ידי זרים כמתנת חסד לאומים‪,‬‬ ‫אלא בכוחו העצמי של העם היהודי‪ ,‬בכוח יצירתו‬ ‫החלוצית ובתוקף מלחמתו הנועזת‪ .‬גם נביאי המדינה‬ ‫הדו‪-‬לאומית‪ ,‬השלימו כבר עם מדינת ישראל"‪.‬‬ ‫מגילת העצמאות (ראו נספח)‬ ‫‪44‬‬ ‫‪37‬‬ ‫דוד בן גוריון‪ ,‬לקראת הבאות‪.37 59.5.5212 ,‬‬ ‫דוד בן גוריון‪ ,‬חזון ודרך‪ ,‬א'‪ ,‬לקראת הבאות‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשי"א‪ ,‬עמ' ‪.90 ,7-8‬‬ ‫הרב קוק‪ ,‬על התקשרות כלל ישראל לחטיבה אחת‬ ‫‪38‬‬ ‫הרב קוק פיתח את הגישה המשלבת תורה ועבודה‪ .‬הוא העביר את הדגש החינוכי‪-‬תורני מדאגת‬ ‫הפרט לעצמו אל הדאגה לאומה וחינך להתקשרות כל חלקי האומה לכללות אחת‪" :‬אשרי האיש‬ ‫השם‪ ,‬שכל מחשבותיו‪,‬‬ ‫שחושב עצמו כשיריים לגבי כנסת ישראל (נשמת האומה) כולה‪ ,‬שהיא נחלת ֵּ‬ ‫לבבו‪ ,‬הגיונותיו‪ ,‬חפציו ושאיפותיו‪ ,‬אמונותיו ורעיוניו‪ ,‬אינם כי אם חשק טמיר אחד להיכלל כולו‬ ‫באוצר חיים זה ‪ ...‬ההכרה הפנימית שהננו שריגים מעץ חיים רב דליות ושגיא פרי‪ ,‬שכל מה שאנו‬ ‫יותר מעורים בגופו של אילן הננו חיים את החיים היותר שלמים ורעננים בהווה ובנצח‪ ,‬היא תביא‬ ‫את תחיית האומה למגמתה" ‪....‬‬ ‫שירה‪ :‬עצמאות ישראל‬ ‫עוזי חיטמן‪ ,‬תודה; לחן ‪ -‬עממי יווני‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫את‬ ‫תו ָֹּדה עַ ל כָּל מָּ ה ֶשבָּ ָּר ָּ‬ ‫תו ָֹּדה עַ ל מָּ ה ֶשלִ י נ ַָּת ָּת‬ ‫עַ ל אוֹר עי ַניִים‬ ‫חָּ בר א ֹו ְּש ַניִים‬ ‫עַ ל מָּ ה ֶשיש לִ י בְּ ע ֹולָּם‬ ‫עַ ל ִשיר קוֹלחַ‬ ‫וְּ לב סוֹלחַ‬ ‫כּותם אנִי ַקיָּים‬ ‫ֶשבִ זְּ ָּ‬ ‫‪38‬‬ ‫את‬ ‫תו ָֹּדה עַ ל כָּל מָּ ה ֶשבָּ ָּר ָּ‬ ‫תו ָֹּדה עַ ל מָּ ה ֶשלִ י נ ַָּת ָּת‬ ‫עַ ל ְּצחוֹק ֶשל ֶילֶד‬ ‫וְּ ֶשּמי הַ ְּתכלֶת‬ ‫עַ ל א ָּדמָּ ה ּובית חָּ ם‬ ‫פִ ינָּה ל ֶַשבֶ ת‬ ‫ישה אוֹהֶ בֶ ת‬ ‫ִא ָּ‬ ‫כּותם אנִי ַקיָּים‬ ‫ֶשבִ זְּ ָּ‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬אורות התחייה‪ ,‬עמ' ע"ו‪ ,‬לקוח מקובץ ב'–רעד‪.‬‬ ‫את‬ ‫תו ָֹּדה עַ ל כָּל מָּ ה ֶשבָּ ָּר ָּ‬ ‫תו ָֹּדה עַ ל מָּ ה ֶשלִ י נ ַָּת ָּת‬ ‫עַ ל יוֹם ֶשל או ֶֹשר‬ ‫ְּת ִמימּות וְּ יו ֶֹשר‬ ‫עַ ל יוֹם עָּ צּוב ֶש ֶנ ֱעלַם‬ ‫ְּתשּואוֹת ַאלְּ פַ יִים‬ ‫וְּ כַפַ יִים‬ ‫כּותם אנִי ַקיָּים‪.‬‬ ‫ֶשבִ זְּ ָּ‬ ‫‪45‬‬ ‫דידי מנוסי‪ ,‬מי שחלם; לחן ‪ -‬יוחנן זראי‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫נִשָאר ל ֹו הַ חלוֹם‪,‬‬ ‫ִמי ֶשחָּ לַם ל ֹו‪ ,‬וְּ ְּ‬ ‫ִמי ֶשלָּחַ ם הּוא ֹלא י ְִּשכַח עַ ל מַ ה לָּחַ ם‪,‬‬ ‫נִשַאר ער כָּל הַ ַל ְּילָּה עוֹד י ְִּראֶ ה אוֹר יוֹם‪,‬‬ ‫ִמי ֶש ְּ‬ ‫ִמי ֶשהָּ לְַך הּוא ֹלא יָּשּוב עוֹד לְּ ע ֹולָּם‪.‬‬ ‫ִמי ֶש ִהבְּ ִטיחַ ֹלא ִהנִיחַ אֶ ת חַ ְּרב ֹו‪,‬‬ ‫ִמי ֶש ָּק ְּראּו ל ֹו הּוא הָּ לְַך בְּ רֹאש כּולָּם‬ ‫ִמי ֶשָאהַ ב ל ֹו – עוֹד ְּצפּויוֹת ל ֹו אהָּ בוֹת ַרבוֹת‪.‬‬ ‫ִמי ֶשהָּ לְַך הּוא ֹלא יֹאהַ ב עוֹד לְּ ע ֹולָּם‪.‬‬ ‫וְּ הֶ הָּ ִרים עוֹד בוֹע ִרים בְּ אש זְּ ִריחוֹת‪,‬‬ ‫ּובין עַ ְּרבַ יִים עוֹד נו ֶֹשבֶ ת רּוח‪-‬יָּם‬ ‫אֶ לֶף פְּ ָּר ִחים עוֹד ְּמ ַׂש ְּּמ ִחים כָּל לב בִ ְּשלַל‬ ‫פְּ ִריחוֹת‪,‬‬ ‫ִמי ֶשהָּ לַך הּוא ֹלא י ְִּראֶ ה זֹאת לְּ ע ֹולָּם‪.‬‬ ‫ִמי ֶשחָּ לַם וְּ ִה ְּתגַשם ל ֹו הַ חל ֹום‪,‬‬ ‫ִמי ֶשלָּחַ ם עַ ד ֶש ָּשמַ ע קוֹל ְּמנ ְַּצ ִחים‬ ‫ִמי ֶשעָּ בַ ר אֶ ת כָּל הַ ַל ְּילָּה וְּ ָּרָאה אוֹר יוֹם‪,‬‬ ‫נִשכַח אֶ ת הַ הוֹלְּ כִ ים‪.‬‬ ‫הּוא ֹלא יַנִיחַ ֶש ְּ‬ ‫ִמי ֶש ִהבְּ ִטיחַ וְּ ָּזכַה גַם לְּ ַקיים‪,‬‬ ‫ִמי ֶש ִה ְּצלִ יחַ לַחזוֹר ִמן הַ ְּד ָּרכִ ים‪,‬‬ ‫ִמי ֶשכַָּאב אבָּ ל הבִ ין ֶשהַ כְּ אב ִאילם‬ ‫נִשכַח אֶ ת הַ הוֹלְּ כִ ים‪.‬‬ ‫הּוא ֹלא יַנִיחַ ֶש ְּ‬ ‫וְּ הֶ הָּ ִרים עוֹד יִבְּ ערּו בְּ אש זְּ ִריחוֹת‬ ‫ּובין עַ ְּרבַ יִם ְּתנַשב עוֹד רּוחַ יָּם‬ ‫אֶ לֶף פְּ ָּר ִחים עוֹד ְּמ ַׂש ְּּמ ִחים כָּל לב ִב ְּשלַל‬ ‫פְּ ִריחוֹת‬ ‫הם ֶשי ִָּעידּו‪ ,‬כִ י ָּזכ ְַּרנּו אֶ ת כּו ָּלם‪.‬‬ ‫וְּ הֶ הָּ ִרים עוֹד יִבְּ ערּו בְּ אש זְּ ִריחוֹת‪,‬‬ ‫ּובין עַ ְּרבַ יִים ְּתנַשב עוֹד רּוחַ ‪-‬יָּם‪,‬‬ ‫אֶ לֶף פְּ ָּר ִחים עוֹד יִפְּ ְּרחּו בין ּובְּ תוְֹך שּוחוֹת‬ ‫הם ֶשי ִָּעידּו כִ י ָּזכ ְַּרנּו אֶ ת כּולָּם‪.‬‬ ‫שאול טשרניחובסקי‪ ,‬ראי אדמה (‪ :)5247‬הקראה‪ ,‬לציון סיום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל‬ ‫ְּר ִאי‪ ,‬א ָּדמָּ ה‪ ,‬כִי הָּ יִינּו בַ זְּבְּ זָּנִים עַ ד ְּמאֹד!‬ ‫בְּ חיקְך ‪ְּ ,‬מלוֹן‪-‬בְּ ָּרכָּה‪ְּ ,‬מעוֹן ס ֶתר‪ ,‬ז ֶַרע טָּ מַ נּו ‪ֹ ...‬לא עוֹד‪ .‬הא לָּך הַ טוֹבִ ים בְּ בָּ נינּו‪ ,‬נֹעַ ר ְּטהָּ ר‪-‬חלוֹמוֹת‪,‬‬ ‫פְּ נִיני זְּגּוגִיוֹת ֶשל כֻסֶ מֶ ת‪ ,‬ז ֶַרע ִחטָּ ה כְּב ָּדה‪,‬‬ ‫נְּקיי כַפַ יִם‪ ,‬טֶ ֶרם חֶ לְַּאת א ָּדמוֹת‪,‬‬ ‫בָּ רי לב‪ִ ,‬‬ ‫וְּ אֶ ֶרג יוֹמָּ ם עוֹד ֹו ֶש ִתי‪ ,‬אֶ ֶרג ִת ְּקווֹת יוֹם ָּיבֹא‪,‬‬ ‫שעו ָֹּרה חתּול כ ֶֶתם‪ִ ,‬ש ֹבלֶת‪-‬שּועָּ ל חר ָּדה‪.‬‬ ‫ג ְַּרגר ְּ ֹ‬ ‫אין לָּנּו טוֹבִ ים ִמכָּל אלֶה‪ .‬אַ ְּת הַ ָּר ִאית? וְּ איפֹ ה?‬ ‫ְּר ִאי‪ ,‬א ָּדמָּ ה‪ ,‬כִי הָּ יִינּו בַ זְּבְּ זָּנִים עַ ד ְּמאֹד‪:‬‬ ‫וְּ אַ ְּת ְּתכ ִַסי עַ ל כָּל אלֶה‪ .‬יַעַ ל הַ צֶ מַ ח בְּ ִעתו!‬ ‫פִ ְּרחי פְּ ָּר ִחים בָּ ְך טָּ מַ נּו ַרענַנִים ּובְּ הוֹד‪,‬‬ ‫ש לְּעַ ם ְּמכו ָֹּרת ֹו!‬ ‫מָאה ְּשעָּ ִרים הוֹד וָּ כֹח‪ ַׁ,‬קׁדֶ ֹ‬ ‫יק ָּתּה ִראש ֹונָּה‪,‬‬ ‫נְּש ָּ‬ ‫נְּש ָּק ַתם הַ ֶשמֶ ש ִמ ִ‬ ‫א ֶשר ָּ‬ ‫בָּ רּוְך ָּק ְּרבָּ נָּם בְּ סוֹד מָּ וֶת‪ ,‬כֹפֶר חַ יינּו בְּ הוֹד ‪...‬‬ ‫מַ ְּצנִיעַ חן ִעם יְּפה ֶקלַח‪ְּ ,‬קט ֶֹרת כוֹס ֹו נְּכ ֹונָּה‪.‬‬ ‫הֳריִם בְּ עֶ צֶ ם הַ צַ עַ ר הַ ָּתם‪,‬‬ ‫וְּ עַ ד ֶֹשי ְָּּדעּו צָּ ַ‬ ‫ְּר ִאי‪ ,‬א ָּדמָּ ה‪ ,‬כִי הָּ יִינּו בַ זְּבְּ זָּנִים עַ ד ְּמאֹד!‬ ‫ּובְּ טֶ ֶרם ָּרוּו טַ ל ֶשל ב ֶֹקר בַ חלוֹמוֹת‪-‬אוֹר נִבְּ טָּ ם‪.‬‬ ‫ראו מקראות נוספות בעמוד ‪ 68‬שבנספח‬ ‫‪46‬‬ ‫שחרור ירושלים ופיתוחה‬ ‫שאלה לילדים‪ :‬מהי ציון ומהי חשיבותה?‬ ‫ירושלים מבטאת את השקפת העולם היהודית של חיבור בין שמיים לארץ‪ ,‬בין קודש לחול‪,‬‬ ‫בין תורה לבין לאומיות‪ .‬היא גם עיר המקדש וגם עיר המלכות‪ .‬היא מייצגת את תעודת הזהות‬ ‫שלנו‪ ,‬שיש בה חפיפה בין תפקידנו הרוחני לבין משימתנו הלאומית‪ .‬לירושלים חלק חשוב בחזון‬ ‫אחרית הימים‪ .‬בה תתחדש מלכות בית דוד ויתגשמו הנבואות על הפיכת ירושלים למרכז רוחני‬ ‫לכל העמים‪ .‬חז"ל הבחינו בין ירושלים של מטה לירושלים של מעלה‪ .‬ירושלים של מטה עניינה‬ ‫בניין ארץ ישראל ותקומת עם ישראל‪ ,‬דהיינו חזרת עם ישראל לארצו והתנחלותו בה‪ .‬ירושלים של‬ ‫מעלה עניינה הופעת השכינה בעולם דרך עם ישראל ובניין בית המקדש‪.‬‬ ‫הקשר הרגשי לירושלים נותר הדוק לכל אורך הגלות; יהודים עלו לארבע ערי הקודש ובמיוחד‬ ‫לירושלים‪ .‬הם שמרו בה על נוכחות רציפה והחל משנת ‪ 5760‬הגיעו בה לְ רוב‪ .‬יהודים מתפללים‬ ‫כשפניהם לירושלים וארון הקודש בבית הכנסת מוצב בקיר שפונה אליה‪ .‬ביטויים כמו "לְ שָּ נָּה הַ בָּ ָאה‬ ‫קֹדש בִ ְמהֵ ָּרה‬ ‫בִ ירּושָּ ָּליִם הַ בְ נּויָּה"‪" ,‬וְ תֶ חזֶינָּה עֵ ינֵינּו בְ שובך לְ צִ יון בְ ַרח ֲִמים" וכן "ּובְ נֵה יְרּושָּ ַליִם עִ יר הַ ֶ‬ ‫בְ יָּמֵ ינּו" – הם חלק מרכזי בתפילות‪ .‬ירושלים מסמלת במקרא את עם ישראל כולו‪ ,‬כשחורבנה מציין‬ ‫את הגלות ותקומתה מציינת את תקומת העם‪ .‬לא מקרה הוא אם כן שהתנועה הציונית נקראת על‬ ‫שם ירושלים (ציון)‪ .‬חורבן ירושלים מעוגן בכמה ימי זיכרון בלוח השנה היהודי‪ .‬רבים משאירים‬ ‫בביתם פינה לא מסוידת כזכר לחורבן‪ .‬את האֵ בֶ ל אין שוכחים גם ברגעי השמחה הנעלים ביותר‪:‬‬ ‫החתן שובר כוס לזכר החורבן ונשבע "אִ ם אֶ ְשכָּחֵ ְך יְרּושָּ לָּםִ – תִ ְשכַח י ְִמינִי! תִ ְדבַ ק לְ ש ֹונִי לְ ִחכִ י –‬ ‫אִ ם ֹלא אֶ זְ כְ רֵ כִ י‪ ,‬אִ ם ֹלא ַא ֲעלֶה אֶ ת יְרּושָּ ִ ַלם עַ ל רֹאש ִש ְמחָּ תִ י!" (תהלים קל"ז‪ ,‬ה'‪-‬ו') ‪ .39‬ונדגיש‪,‬‬ ‫הכמיהה לירושלים‪ ,‬כמו גם הביטוי "עין לציון צופיה" מההמנון שלנו‪ ,‬נוגעים לירושלים שבין‬ ‫החומות ולעיר דוד שמחוץ לחומות‪ ,‬ולא לירושלים המערבית (שהחלה להיבנות רק באמצע‬ ‫המאה ה‪ .)52-‬ויתור על ירושלים המזרחית יפורר את הבסיס ההיסטורי‪ ,‬המוסרי והאמוני עליו‬ ‫נשענת מדינת ישראל‪ .‬בלי ציון אין ציונות!‬ ‫במציאות גיאו‪-‬פוליטית חמורה מהנוכחית סופחה ירושלים בשנת ‪( 5212‬תש"ט) למדינת‬ ‫ישראל והוכרזה כבירת ישראל‪ .‬בשנת ‪( 5268‬תשכ"ז) היא אוחדה עם מזרח ירושלים והוחל‬ ‫בהקמת שכונות יהודיות סביבותיה‪ .‬כפי שהשגת העצמאות היא רק ההתחלה‪ ,‬כך שחרור ירושלים‬ ‫הוא רק ההתחלה‪ :‬על ירושלים‪-‬רבתי להפך לעיר משגשגת ואבן שואבת לצעירים‪ ,‬יזמים‪,‬‬ ‫משקיעים‪ ,‬וכלל עם ישראל (מתווה לפיתוח ירושלים מתואר בקצרה בנספח)‪ .‬בהר הבית – ליבה‬ ‫של ירושלים‪ ,‬שהוא המקום הקדוש לנו ביותר (ולא הכותל) – יש לחדש לאלתר את סממני‬ ‫הריבונות ולהפסיק את הרס העתיקות שיוזם הוואקף המוסלמי‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫אלדד קולנשר‪ ,‬מועדי ישראל‪ ,‬בהוצאת המחבר‪.9007 ,‬‬ ‫‪47‬‬ ‫עיקרי השער‬ ‫ירושלים מייצגת את הזהות שלנו; בה תתחדש מלכות‬ ‫בית דוד ובה יתגשמו הנבואות על הפיכתה למרכז רוחני לכל‬ ‫העמים‪ .‬לאורך אלפיים שנה חווינו את חורבנה ברגעי שמחה‬ ‫ועצב והתפללנו לבנייתה‪ .‬לאחר שחרור ירושלים‪ ,‬ובפרט העיר העתיקה ועיר‬ ‫דוד‪ ,‬שומה עלינו להגשים את תקוות הדורות‪ :‬להפוך אותה לעיר משגשגת‬ ‫ואבן שואבת לעם ישראל‪ ,‬ולחדש את סממני הריבונות בהר הבית שהוא‬ ‫המקום הקדוש לנו ביותר‪.‬‬ ‫הכנת 'כוס העצמאות'‪ :‬הדליקו פתילה המוטבעת בפיסת שעם‬ ‫(זמינה בחנויות)‪ ,‬אשר צפה בשמן מטבח שיצקנו לכוס מים‪ .‬הניחו‬ ‫את הכוס באמצע השולחן וכל אחד מהנוכחים שיש לו תכשיט‪,‬‬ ‫טבעת‪ ,‬או מטבע מזהב או נחושת יכניסו לכוס‪ .‬ומי שאין לו תכשיט‪,‬‬ ‫או מתקשה להיפרד ממנו אפילו לזמן קצר‪ ,‬יקבל מעורך הסדר‬ ‫מטבע של עשר אגורות מנחושת‪ .‬ההשתתפות במעשה הסמלי יוצרת מעורבות רגשית‬ ‫ומחברת אותנו לדימוי של ירושלים כעיר של זהב‪ ,‬נחושת ואור‪.‬‬ ‫מקורות לקריאה‪ :‬שחרור ירושלים ופיתוחה‬ ‫יצחק רבין‪ ,‬כראש הממשלה‪ ,‬על ירושלים המאוחדת‬ ‫‪40‬‬ ‫"ממשלה זו‪ ,‬כמו כל קודמותיה‪ ,‬מאמינה כי אין חילוקי דעות בבית הזה בדבר נצחיותה של‬ ‫ירושלים כבירת ישראל‪ .‬ירושלים השלמה והמאוחדת היתה ותהיה לעולמי‪-‬עד בירתו של עם‬ ‫ישראל בריבונות ישראל‪ ,‬מוקד לגעגועיו וחלומותיו של כל יהודי‪ .‬הממשלה נחושה בדעתה כי‬ ‫ירושלים אינה נושא למיקוח‪ .‬גם השנים הבאות יעמדו בסימן הרחבת הבנייה בירושלים רבתי" ‪...‬‬ ‫" אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על ירושלים המאוחדת בריבונות ישראל הייתי עונה‪,‬‬ ‫הבה נוותר על השלום"‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪48‬‬ ‫בנאום הצגת ממשלתו בכנסת (‪ )54.8.29‬ובהצהרה בפני תלמידי תיכון (‪ ,)5221‬המרכז הירושלמי לענייני ציבור‬ ‫ומדינה‪ :‬מהסכם אוסלו עד קמפ דייויד‪.‬‬ ‫ישראל ואריה אלדד‪ ,‬על משמעותה של ירושלים‬ ‫‪41‬‬ ‫"נאמנותו של עַ ם זה לעיר זו ללא תקדים בתולדות העמים‪ ,‬ארצות וערים בעולם‪ .‬תבין או לא תבין‪,‬‬ ‫אך לא תוכל להתעלם מהממשות שאין ממש ממנה‪ :‬העיר והעַ ם – חד הם‪ .‬משמעותה ועצמתה לא‬ ‫היו באות לעולם בלי עַ ם זה‪ .‬וכל הדמים‬ ‫אשר נשפכו עליה לאחר חורבן ביתו של עם‬ ‫זה בירושלים‪ ,‬וכל המלחמות אשר נלחמו‬ ‫עליה מאז ועד שוב עם זה אליה‪ ,‬חיללו‬ ‫דברים רבים ולא חוללו שום דבר‪ .‬לא נבואה‪,‬‬ ‫לא חכמה‪ ,‬לא מדע‪ ,‬לא יצירה כלשהי" ‪...‬‬ ‫"עוד לא תם המאבק עליה ולא נשלם החזון‪.‬‬ ‫עוד עיני אויביה וקנאת שונאים וציפורניים‬ ‫של ממש נאחזות בה‪ ,‬להוציאה מידי ישראל‬ ‫אשר קם‪ .‬וגם עוד סרבני גאולה למיניהם‬ ‫רוחשים בה‪ ,‬בוחשים בה‪ ,‬מתכחשים לה‪ .‬אך‬ ‫המהלך הגדול מורה על כיוון אחד ויחיד‪:‬‬ ‫השלמת הגאולה‪ .‬המהלך ההיסטורי של‬ ‫אלפי שנה‪ :‬זו נאמנות העם אליה וזו העובדה‬ ‫המונומנטאלית של עקרותה ועיקשותה בידי‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ :‬ירושלים‪ ,‬תחריט‪5252 ,‬‬ ‫עשרות עמים ושליטים זרים שעברו בה‪,‬‬ ‫שישבו בה‪ ,‬ולא הפכה להם מה שהייתה לנו‪ .‬ולא הפכה מידיהם לעולם כולו מה שהייתה מידינו‬ ‫לעולם כולו‪ .‬זה המהלך הגדול כרקע למהלך זה אשר מקרוב‪ :‬מחידוש יישובה ובניינה עדי היות‬ ‫היהודים רוב בה לפני ציונות ובלי "ציונות" ועד להפיכתה לבירת מדינת ישראל בידי ציונות זו‪,‬‬ ‫כהתגלמותו המודרנית של רעיון הגאולה העמוק והמתמיד"‪.‬‬ ‫שי עגנון‪ ,‬מתוך נאומו בקבלו פרס נובל לספרות (‪)7811‬‬ ‫‪42‬‬ ‫"מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את ירושלים ו ָגלה ישראל מארצו נולדתי‬ ‫אני באחת מערי הגולה‪ .‬אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים‪ .‬בחלום בחזון‬ ‫לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלווים בבית המקדש כשאני שר עימהם שירי דוד מלך ישראל‪.‬‬ ‫נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עמה בגולה" ‪....‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫ישראל ואריה אלדד‪' ,‬ירושלים אתגר‪ :‬בין הסבך למזבח'‪ ,‬מתוך הפרק 'לא תם ולא נשלם'‪ ,5287 ,‬עמ' ‪.916-911‬‬ ‫נוסח הדברים מופיע על שטר ‪.₪ 10‬‬ ‫‪49‬‬ ‫שירה ‪ :‬שחרור ירושלים ופיתוחה‬ ‫נעמי שמר‪ ,‬ירושלים של זהב; לחן ‪ -‬נעמי שמר‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫אוִ יר‪-‬הָּ ִרים צָּ לּול ַכ ַייִן‬ ‫וְּ ריחַ אֳ ָּרנִים‬ ‫נִשא בְּ רּוחַ הָּ עַ ְּרבַ יִם‬ ‫ָּ‬ ‫ִעם קוֹל פַ עמוֹנִים‬ ‫ּובַ ְּּמעָּ רוֹת א ֶשר בַ סֶ לַע‬ ‫ְּמיַלְּ לוֹת רּוחוֹת‬ ‫וְּ אין יוֹרד אֶ ל יַם‪-‬הַ ּמֶ לַח‬ ‫‪ ...‬בְּ דֶ ֶרְך י ְִּריחו‬ ‫ּובְּ ַת ְּרדמַ ת ִאילָּן וָּ אֶ בֶ ן‬ ‫ְּשבּויָּה בַ חלוֹמָּ ּה‬ ‫הָּ ִעיר א ֶשר בָּ ָּדד יו ֶֹשבֶ ת‬ ‫ּובְּ לִ בָּ ה חוֹמָּ ה‬ ‫ְּרּוש ַליִם ֶשל זָּהָּ ב‬ ‫י ָּ‬ ‫וְּ ֶשל נְּ ח ֶֹשת וְּ ֶשל אוֹר‬ ‫הַ ֹּלא לְּ כָּל ִש ַיריְִך אנִי כִ נוֹר‬ ‫חָּ ז ְַּרנּו אֶ ל בוֹרוֹת‪-‬הַ ּמַ יִם‬ ‫לַשּוק וְּ לַכִ כָּר‬ ‫שוֹפָּ ר קוֹרא בְּ הַ ר‪-‬הַ בַ יִת‬ ‫יקה‬ ‫בָּ ִעיר הָּ עַ ִת ָּ‬ ‫ְּרּוש ַליִם ֶשל זָּהָּ ב‬ ‫י ָּ‬ ‫וְּ ֶשל נְּ ח ֶֹשת וְּ ֶשל אוֹר‬ ‫הַ ֹּלא לְּ כָּל ִש ַיריְִך אנִי כִ נוֹר‬ ‫אַ ְך בְּ בו ִֹאי הַ יוֹם ל ִָּשיר לְָּך‬ ‫וְּ לְָּך לִ ְּקשֹר כְּ ָּת ִרים‬ ‫ָּקטֹנְּ ִתי ִמ ְּצ ִעיר בָּ ַניְִך‬ ‫ּומַאחרוֹן הַ ְּּמשו ְֹּר ִרים‬ ‫ּובַ ְּּמעָּ רוֹת א ֶשר בַ סֶ לַע‬ ‫ַאלְּ פי ְּשמָּ שוֹת זו ְֹּרחוֹת‪-‬‬ ‫נָּשּוב נרד אֶ ל יַם‪-‬הַ ּמֶ לַח‬ ‫בְּ דֶ ֶרְך י ְִּריחו ‪!...‬‬ ‫כִ י ְּשמְך צוֹרב אֶ ת הַ ְּשפָּ ַתיִם‬ ‫יקת‪ָּׂ -‬ש ַרף‬ ‫נְּש ַ‬ ‫כִ ִ‬ ‫ְּרּוש ַליִם‬ ‫ִאם אֶ ְּשכָּחְך י ָּ‬ ‫‪ ...‬א ֶשר ֻכלָּּה זָּהָּ ב‬ ‫ְּרּוש ַליִם ֶשל זָּהָּ ב‬ ‫י ָּ‬ ‫וְּ ֶשל נְּ ח ֶֹשת וְּ ֶשל אוֹר‬ ‫הַ ֹּלא לְּ כָּל ִש ַיריְִך אנִי כִ נוֹר‬ ‫איכָּה יָּבְּ שּו בוֹרוֹת הַ ּמַ יִם‬ ‫יקה‬ ‫כִ כַר‪-‬הַ שּוק ר ָּ‬ ‫וְּ אין פוֹקד אֶ ת הַ ר‪-‬הַ בַ יִת‬ ‫יקה‬ ‫בָּ ִעיר הָּ עַ ִת ָּ‬ ‫ְּרּוש ַליִם ֶשל זָּהָּ ב‬ ‫י ָּ‬ ‫וְּ ֶשל נְּ ח ֶֹשת וְּ ֶשל אוֹר‬ ‫הַ ֹּלא לְּ כָּל ִש ַיריְִך אנִי כִ נוֹר‬ ‫יהודה הלוי‪ ,‬יפה נוף (המאה ה‪ :)55-‬הקראה‬ ‫‪51‬‬ ‫יְּפה נוֹף ְּמׂשוֹׂש תבל ִק ְּריָּה לְּ מֶ לְֶך ָּרב‪.‬‬ ‫עַ ד א ַרּוֶה בְּ ִד ְּמעָּ ִתי עפָּ רך וְּ י ְִּתעָּ ָּרב!‬ ‫לְָּך נִ כְּ ְּספָּ ה נַפְּ ִשי ִמפַ אתי מַ ְּע ָּרב!‬ ‫ְּד ַר ְּש ִתיְך‪ ,‬וְּ ִאם מַ לְּ כְך אין בָּ ְך וְּ ִאם בִ ְּמקוֹם‬ ‫המוֹן ַרחמַ י נִ כְּ מָּ ר כִ י אֶ זְּכְּ ָּרה ֶקדֶ ם‪,‬‬ ‫צֳ ִרי גִ לְּ עדך – נָּחָּ ש ָּׂש ָּרף וְּ גַם עַ ְּק ָּרב‪.‬‬ ‫כְּ בוֹדְך א ֶשר ָּגלָּה וְּ נָּוְך א ֶשר חָּ ָּרב‪.‬‬ ‫הֹלא אֶ ת‪-‬אבָּ ַניְִך אחוֹנן וְּ אֶ ָּשקם‬ ‫נְּש ִרים‪,‬‬ ‫ּומי י ְִּתננִי עַ ל כַנְּ פי ָּ‬ ‫ִ‬ ‫וְּ טַ עַ ם ְּרגָּבַ יְִך לְּ פִ י ִמ ְּדבַ ש י ְֶּע ָּרב!‬ ‫נתן אלתרמן‪ ,‬מגש הכסף‪ :‬הקראה‬ ‫וְּ הָּ ָא ֶרץ ִת ְּש ֹקט‪ ,‬עין ָּשמַ ִים א ֹודֶ מֶ ת‬ ‫ְּתעַ ְּמעם לְּ ִאטָּ ה עַ ל גְּ בּול ֹות עשנִים‪,‬‬ ‫וְּ אֻ ּמָּ ה ַתעמֹ ד – ְּקרּועַ ת לב אַ ְך נ ֹו ֶשמֶ ת‬ ‫לְּ ַקבל אֶ ת הַ נס‪ ,‬הָּ אֶ חָּ ד‪ ,‬אין שנִ י ‪...‬‬ ‫עיפִ ים עַ ד בְּ לִ י קץ‪ ,‬נְּ זִ ִירים ִמּמַ ְּרג ֹועַ‬ ‫וְּ נ ֹו ְּטפִ ים טַ לְּ לי נְּ עּו ִרים ִעבְּ ִר ִיים ‪...‬‬ ‫ֹדם הַ ְּש ַנ ִים ִיגְּ שּו וְּ עָּ ְּמדּו לִ בְּ לִ י נוֹעַ ‪.‬‬ ‫ִהיא ַלטֶ ֶקס ִתכ ֹון‪ִ ,‬היא ָּתקּום לְּ מּול הַ סַ הַ ר וְּ אין א ֹות ִאם חַ ִיים הם א ֹו ִאם ְּירּו ִיים‪.‬‬ ‫וְּ עָּ ְּמ ָּדה טֶ ֶרם י ֹום ע ֹוטָּ ה חַ ג וְּ אימָּ ה‪.‬‬ ‫ָאז ִת ְּשַאל הָּ אֻ ּמָּ ה‪ְּ ,‬שטּופַ ת דֶ מַ ע וָּ ֶקסֶ ם‬ ‫ָאז ִמ ֶנ ֶגד ַי ְּצאּו ַנע ָּרה וָּ ַנעַ ר‬ ‫וְּ ָא ְּמ ָּרה‪ּ" :‬מי אַ ֶתם?"‪ ,‬וְּ הַ ְּש ַנ ִים ש ֹו ְּק ִטים‬ ‫וְּ ַאט ַאט ִי ְּצעדּו הם אֶ ל מּול הָּ אֻ ּמָּ ה‪.‬‬ ‫ַיענּו ָּלה‪" :‬א ַנ ְּחנּו מַ ַגש הַ ֶכסֶ ף‪,‬‬ ‫ֶשעָּ ָּליו ָּלְך נִ ְּת ָּנה ְּמ ִדי ַנת הַ ְּיהּו ִדים"‪.‬‬ ‫ל ֹובְּ שי ֹחל וַ חג ֹור וְּ כִ בְּ די ַנע ַל ִים‬ ‫בַ ָּנ ִתיב ַיעלּו הם‪ ,‬הָּ ל ֹוְך וְּ הַ ְּחרש‬ ‫ֹלא הֶ ְּחלִ יפּו בִ גְּ ָּדם‪ֹ ,‬לא מָּ חּו ע ֹוד בַ ּמַ ִים‬ ‫אֶ ת ִע ְּקב ֹות י ֹום הַ פֶ ֶרְך וְּ ליל ַקו הָּ אש‪.‬‬ ‫ֹאמרּו‪ .‬וְּ נָּפְּ לּו לְּ ַרגְּ לָּה עו ְֹּטפי צל‬ ‫כְָּך י ְּ‬ ‫וְּ הַ ְּשָאר יְּסֻ ופַ ר בְּ תוֹלְּ דוֹת י ְִּׂש ָּראל‪.‬‬ ‫ירושלים שחוברה לה יחדיו‬ ‫ראו מקראות נוספות בעמוד ‪ 73‬שבנספח‬ ‫‪51‬‬ ‫סיום סדר העצמאות‬ ‫שולחן עורך‪ :‬אוכלים ושותים‬ ‫בתום הסעודה מקריאים שיר תודה וברכה‪.‬‬ ‫שיר המעלות‬ ‫‪43‬‬ ‫בְּ שּוב ה' אֶ ת‪ִ -‬שיבַ ת ִציוֹן‪ ,‬הָּ יִינּו כְּ חֹלְּ ִמים‪.‬‬ ‫ָאז יִּמָּ לא ְּׂשחוֹק פִ ינּו ּולְּ שוֹננּו ִרנָּה‪,‬‬ ‫ֹאמרּו בַ ג ֹויִם ִהגְּ ִדיל ה' לַעׂשוֹת ִעם‪-‬אלֶה‪.‬‬ ‫ָאז י ְּ‬ ‫ִהגְּ ִדיל ה' לַעׂשוֹת ִעּמָּ נּו‪ ,‬הָּ יִינּו ְּׂשמ ִחים‪.‬‬ ‫יקים בַ ֶנגֶב‪.‬‬ ‫שּובָּ ה ה' אֶ ת‪ְּ -‬שבִ יתנּו כַאפִ ִ‬ ‫הַ ז ְֹּר ִעים בְּ ִד ְּמעָּ ה בְּ ִרנָּה י ְִּקצֹרּו‪.‬‬ ‫הָּ לוְֹך ילְך ּובָּ כֹה נֹ ׂשא מֶ ֶשְך‪-‬הַ ז ַָּרע‪,‬‬ ‫בֹא‪ָּ -‬יבֹא בְּ ִרנָּה נֹ ׂשא א ֻלּמ ָֹּתיו‪.‬‬ ‫א‪.‬מ‪ .‬ליליין‪ :‬כותל הדמעות בירושלים‬ ‫ברכת מעין שלוש (למי שאכל כזית ‪)44‬‬ ‫בָ רּוְך ַא ָתה ה'‪ ,‬אֱ ֹל ֵּקינּו מֶ לְֶך הָ עֹולָם‪,‬‬ ‫על חמשת מיני דגן‬ ‫על היין‬ ‫על פירות משבעת המינים‬ ‫עַ ל הַ ִמ ְחיָה וְ עַ ל הַ ַכ ְל ָכ ָלה‬ ‫עַ ל הַ ֶגפֶן וְ עַ ל פְ ִרי הַ ֶג ֶפן‬ ‫עַ ל הָ עֵּ ץ וְ עַ ל פְ ִרי הָ עֵּ ץ‬ ‫בֹותינּו לֶ אֱ כֹול‬ ‫ית וְ ִה ְנחַ ל ְָת לַאֲ ֵּ‬ ‫וְ עַ ל ְתנּובַ ת הַ שָ דֶ ה וְ עַ ל ֶא ֶרץ חֶ ְמדָ ה טֹובָ ה ְּורחָ בָ ה ׁשֶ ָרצִ ָ‬ ‫ירָך‬ ‫ִמפִ ְריָּה וְ ל ְִשבֹועַ ִמּטּובָ ּה‪ַ .‬רחֵּ ם (נָא) ה' אֱ ֹל ֵּקינּו עַ ל י ְִש ָר ֵּאל עַ מֶ ָך וְ עַ ל ְירּוׁשָ ַליִ ם עִ ֶ‬ ‫וְ עַ ל ִציֹון ִמ ְׁשכַ ן כְ בֹודֶ ָך‪ .‬וְ עַ ל ִמזְ בְ חֶ ָך‪ .‬וְ עַ ל ֵּהי ָכלֶָך‪ּ .‬ובְ נֵּה ְירּוׁשָ ַליִם עִ יר הַ ּקדֶ ׁש בִ ְמהֵּ ָרה‬ ‫ֶיה‬ ‫בְ יָמֵּ ינּו‪ .‬וְ הַ ֲע ֵּלנּו לְ תֹוכָ ּה‪ .‬וְ ַש ְמחֵּ נּו בְ בִ נְ ָינָּה וְ נ ֹאכַל ִמפִ ְריָּה וְ נ ְִשבַ ע ִמּטּובָ ּה ּו ְנבָ ֶרכְ ָך עָ ל ָ‬ ‫בִ ְקדֻשָ ה ּובְ טָ הֳ ָרה‪.‬‬ ‫כִ י ַא ָתה ה' טֹוב ּומֵּ ִטיב לַכל וְ נֹודֶ ה לְָך עַ ל ָה ָא ֶרץ‬ ‫על חמשת מיני דגן‬ ‫על היין‬ ‫על פירות משבעת המינים‬ ‫וְ עַ ל ִמ ְח ָיתה וְ עַ ל ַ ַכ ְל ָכ ָלתה‪.‬‬ ‫וְ עַ ל פְ ִרי גַפְ נָּה‪.‬‬ ‫יה‪.‬‬ ‫רֹות ָ‬ ‫וְ עַ ל ֵּפ ֶ‬ ‫בָ רּוְך ַא ָתה ה'‪ ,‬עַ ל הָ ָא ֶרץ‬ ‫‪43‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪44‬‬ ‫על חמשת מיני דגן‬ ‫על היין‬ ‫על פירות משבעת המינים‬ ‫וְ עַ ל ִמ ְח ָיתה וְ עַ ל ַ ַכ ְל ָכ ָלתה‪.‬‬ ‫וְ עַ ל פְ ִרי גַפְ נָּה‪.‬‬ ‫רֹותיהָ ‪.‬‬ ‫וְ עַ ל ֵּפ ֶ‬ ‫שיר המעלות (תהלים קכ"ו'‪ ,‬א'‪-‬ו')‪.‬‬ ‫מי שאכל לחם יותר מכזית יאמר את ברכת המזון‪.‬‬ ‫עיקרי סדר העצמאות‬ ‫במהלך הסדר ראינו מאין באנו ולאן עלינו ללכת‪:‬‬ ‫בחנו את חזון עם ישראל ועמדנו על זכותנו על ארץ ישראל‪.‬‬ ‫אימצנו את אמונת הדורות בגאולה וסקרנו את תהליך שיבת ציון במאתיים‬ ‫השנים האחרונות‪.‬‬ ‫דנו בלקחי השואה והעלינו על נס את תרומתם של אלה שבמותם ציוו לנו את‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫דברנו על המשמעויות של העצמאות המדינית ושל שחרור ירושלים והדגשנו‬ ‫את הצורך להשלים מהלכים אלה ברמה הרוחנית והפיזית‪.‬‬ ‫פעלנו ליצירת תחושה של אחדות עם ישראל סביב ארצו ומורשתו ושל‬ ‫שותפות בנס העצום של קיבוץ הגלויות ותחיית האומה‪ .‬לחיזוק השייכות‬ ‫והשותפות בנס‪ ,‬כל אחד מאתנו סיפר על פעילות אישית שתרמה לכך‪ ,‬או לקח‬ ‫על עצמו לפעול ולספר על כך בסדר העצמאות הבא‪.‬‬ ‫משתתף שטרם לקח חלק בפעילות – בנושא העם‪ ,‬הארץ או המסורת – יבחר פעילות‬ ‫שאותה יציג בשנה הבאה‪.‬‬ ‫הילדים יישאלו על ידי העורך מה משך ביותר את לבם‬ ‫בסדר העצמאות (בבחינת 'מה נשתנה הלילה הזה')‬ ‫ויתחייבו‪ ,‬למשל‪ ,‬לספר על כך בגן‪/‬בבית הספר‪.‬‬ ‫בתום הפעילות האישית‪ ,‬הילד שהשתתף באופן המשמעותי ביותר‬ ‫בסדר העצמאות (בהתחשב בגילו) יקבל פרס‪ .‬רצוי לכוון את הפרס‬ ‫לפסים חינוכיים‪ ,‬למשל הילד ייבחר אתר לטיול בארץ או ספר על‬ ‫ארץ ישראל‪.‬‬ ‫הילד שלקח על עצמו לרשום ביטויים לועזיים יקריא את הביטויים שרשם‬ ‫והנוכחיים יאתרו תחליפים עבריים ראויים‪.‬‬ ‫‪53‬‬ ‫שירה‪ :‬סיום סדר העצמאות‬ ‫לסיום סדר העצמאות‪ ,‬עומדים‪ ,‬עורך הסדר אומר תפילה לשלום המדינה‬ ‫ואחר כך שרים בצוותא את ההמנון הלאומי‪.‬‬ ‫תפילה לשלום המדינה‬ ‫אׁשית צְ ִמיחַ ת גְ אֻ ל ֵָּתנּו‪.‬‬ ‫ָאבִ ינּו ׁשֶ בַ שָ מַ יִם‪ ,‬צּור י ְִש ָר ֵּאל וְ גואֲ לו‪ ,‬בָ ֵּרְך ֶאת ְמ ִדינַת י ְִש ָר ֵּאל‪ֵּ ,‬ר ִ‬ ‫אורָך וַאֲ ִמ ְתָך ל ְָראׁשֶ יהָ ‪ ,‬שָ ֶריהָ‬ ‫ּוׁשלַח ְ‬ ‫הָ גֵּן עָ לֶיהָ בְ ֶאבְ ַרת חַ ְסדֶ ָך ּופְ רׁש עָ לֶיהָ סֻ כַת ְׁשלומֶ ָך ְ‬ ‫וְ יועֲצֶ יהָ ‪ ,‬וְ ַת ְּקנֵּם בְ עֵּ צָ ה טובָ ה ִמ ְל ָפנֶיָך‪ .‬חַ זֵּק ֶאת יְדֵּ י ְמגִ נֵּי ֶא ֶרץ ָק ְדׁשֵּ נּו‪ ,‬וְ הַ נ ְִחילֵּם אֱ ל‪-‬הֵּ ינּו‬ ‫ְיוׁשבֶ יהָ ‪ .‬וְ ֶאת ַאחֵּ ינּו כָל‬ ‫יְׁשּועָ ה ַועֲטֶ ֶרת נִצָ חון ְתעַ ְּט ֵּרם‪ ,‬וְ נ ַָת ָת ׁשָ לום בָ ָא ֶרץ וְ ִש ְמחַ ת עולָם ל ְ‬ ‫ירָך‬ ‫קומ ִמיּות לְצִ יון עִ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫זּוריהֶ ם‪ ,‬וְ תולִיכֵּם ְמהֵּ ָרה‬ ‫בֵּ ית י ְִש ָר ֵּאל‪ ,‬פְ ָקד‪-‬נָא בְ כָל ַא ְרצות פְ ֵּ‬ ‫תורת מׁשֶ ה עַ בְ דֶ ְך‪ִ :‬אם י ְִהיֶה נִדַ חֲ ָך בִ ְקצֵּ ה הַ שָ מַ יִם‪,‬‬ ‫וְ לִירּוׁשָ ַליִם ִמ ְׁשכַן ְׁשמֶ ָך‪ַ ,‬ככָתּוב בְ ַ‬ ‫בתיָך‬ ‫ּומשָ ם י ִָּקחֶ ָך‪ :‬וֶהֱ בִ יאֲ ָך ה' אֱ ל‪-‬הֶ יָך ֶאל הָ ָא ֶרץ אֲ ׁשֶ ר י ְָרׁשּו אֲ ֶ‬ ‫ִמשָ ם י ְַקבֶ צְ ָך ה' אֱ ל‪-‬הֶ יָך ִ‬ ‫בתיָך‪ :‬וְ יַחֵּ ד לְבָ בֵּ נּו ל ְַאהֲ בָ ה ּו ְלי ְִר ָאה ֶאת ְׁשמֶ ָך‪ ,‬וְ ל ְִׁשמר ֶאת‬ ‫יטבְ ָך וְ ִה ְרבְ ָך מֵּ אֲ ֶ‬ ‫וִ ִיר ְׁש ָתּה‪ ,‬וְ הֵּ ִ‬ ‫ּוׁשלַח לָנּו ְמהֵּ ָרה בֶ ן דָ וִ ד ְמ ִׁשיחַ צִ ְד ֶקָך‪ ,‬לִפְ דות ְמחַ כֵּי ֵּקץ יְׁשּועָ ֶתָך‪ .‬הופַע‬ ‫תור ֶתָך‪ְ ,‬‬ ‫כָל ִדבְ ֵּרי ָ‬ ‫יוׁשבֵּ י ֵּתבֵּ ל ַא ְרצֶ ָך‪ ,‬וְ יאמַ ר כל אֲ ׁשֶ ר נְׁשָ מָ ה בְ ַאפו‪ :‬ה' אֱ ל‪-‬הֵּ י י ְִש ָר ֵּאל‬ ‫בַ הֲ דַ ר גְ און ֻעזֶָך עַ ל כָל ְ‬ ‫מֶ לְֶך ּומַ לְכּותו בַ כל מָ ׁשָ לָה‪ָ ,‬אמֵּ ן סֶ לָה‪.‬‬ ‫נפתלי הרץ אימבר‪ ,‬התקווה (ההמנון); לחן ‪ -‬עממי‪ :‬שירה בצוותא‬ ‫כל עוֹד בַ לבָּ ב פְּ נִימָּ ה‬ ‫ְּהּודי הו ִֹמיָּה‪,‬‬ ‫נֶפֶ ש י ִ‬ ‫ּולְּ פַ אתי ִמזְּ ָּרח ָּק ִדימָּ ה‬ ‫עַ ִי ֹן לְּ ִציוֹן צוֹפִ יָּה‪.‬‬ ‫עוֹד ֹלא ָאבְּ ָּדה ִת ְּקוָּ תנּו‬ ‫הַ ִת ְּקוָּ ה בַ ת ְּשנוֹת ַאלְּ פַ יִם‬ ‫ַארצנּו‬ ‫לִ ְּהיוֹת עַ ם חָּ פְּ ִשי בְּ ְּ‬ ‫ְּרּוש ַליִם‪.‬‬ ‫אֶ ֶרץ ִציוֹן וִ י ָּ‬ ‫"עוד השָּ נָּה בִ ירּושָּ ָּליִם הַ בְ נּויָּה"‬ ‫ירושלים בידנו‪ ,‬אך טרם נתגשם בה חזון הנביאים‪ .‬הר הבית הוא הלב הפועם של עם‬ ‫ישראל‪ .‬אנו תפילה כי חידוש העלייה להר הבית בהיקפים גדולים שילכו ויתעצמו‪,‬‬ ‫חילוניים ודתיים כאחד‪ ,‬יקרב אותנו לגאולה השלמה‪.‬‬ ‫ראו מקראות נוספות בעמוד ‪ 75‬שבנספח‬ ‫לוט‪ :‬חוברת מקראות לסדר העצמאות‬ ‫‪54‬‬ ‫נספח מקראות‬ ‫חוברת מקראות להגדת העצמאות‬ ‫החוברת ערוכה לפי שעריה של הגדת העצמאות‬ ‫מקראה לשער החזון ‪16 ..................................................................................‬‬ ‫מקראה לשער זכותנו על הארץ ‪17 ...................................................................‬‬ ‫מקראה לשער אמונת הדורות בגאולה‪60 ..........................................................‬‬ ‫מקראה לשער שיבת ציון‪69 ............................................................................‬‬ ‫מקראה לשער השואה ‪64 ................................................................................‬‬ ‫מקראה לשער דרך הייסורים והגבורה‪61 ..........................................................‬‬ ‫מקראה לשער עצמאות ישראל‪67 ....................................................................‬‬ ‫מקראה לשער שחרור ירושלים ופיתוחה ‪84 ......................................................‬‬ ‫מקראה לסיום סדר העצמאות ‪81 .....................................................................‬‬ ‫רשימת שירי הגדת העצמאות‪86 ......................................................................‬‬ ‫‪55‬‬ ‫מקראה לשער החזון‬ ‫הגאון מווילנה‪ :‬שני השלבים בתורת הגאולה‬ ‫הגאון מווילנה פיתח תורת גאולה הבנויה משני שלבים‪ :‬גאולה גשמית (משיח בן יוסף) וגאולה‬ ‫רוחנית (משיח בן דוד) ‪ .45‬במיוחד הדגיש את חשיבותו של משיח בן יוסף שיגרום להתעוררות‬ ‫לאומית מלמטה – ביוזמת הציבור‪ ,‬אשר תחל את תהליך הגאולה‪ .‬מאחר והגאולה כרוכה הן בזמן‬ ‫רב והן בייסורים קשים (חבלי משיח)‪ ,‬ראוי לנסות להחיש אותה כך שתבוא לפני המועד המתוכנן‪.‬‬ ‫לאור פירושו זה לפסוק "אני ה' – בעִ תה ָאחישֶ נה" (ישעיהו‪ ,‬ס'‪ ,‬כ"ב)‪ ,‬קרא הגאון מווילנה‬ ‫לתלמידיו לעלות ארצה ולהחיש את מהלך הגאולה‪.‬‬ ‫המסְ פד בירושלים' שהוא‬ ‫הרב קוק הרחיב את תורת הגאולה של הגאון מווילנה‪ .‬במאמרו ' ִ‬ ‫הֶ סְ פד לבנימין זאב הרצל חוזה המדינה‪ ,‬התייחס הרב קוק להרצל ולציונות שהרצל ייצג כביטוי‬ ‫של גאולה גשמית‪ .‬לדבריו‪ ,‬גאולה גשמית אינה יכולה להביא לגאולה שלמה ללא שילוב עם‬ ‫גאולה רוחנית שאותה מסמל משיח בן דוד‪ ,‬אשר יפיח בגוף הגשמי נשמה יהודית‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל‪ ,‬קטע מתוך המנורה (‪)7989‬‬ ‫‪46‬‬ ‫" זה מכבר חדל מלתת את דעתו על מוצאו היהודי או על אמונת אבותיו‪ ,‬עד אשר חזרה השנאה‬ ‫הנושנה והופיעה ‪ ...‬ואף שהוא עצמו לא נפגע במישרין מן ההתקפות‪ ,‬בכל פעם הן הכאיבו לו‬ ‫מחדש‪ ,‬ואט אט הייתה נשמתו לפצע שותת דם‪.‬‬ ‫ייסורי הנפש הכבושים האלה סופם שהוליכו אותו אל מקורם‪ ,‬כלומר אל יהדותו‪ ,‬ובעקבות זאת‬ ‫חל בו שינוי ‪ ...‬הוא התחיל לאהוב את היהדות בכל לבו ‪ ...‬לבסוף גבר בו הרגש העמום והיה‬ ‫למחשבה ברורה‪ :‬הרעיון שאין אלא מוצא אחד מצרת היהודים‪ ,‬והוא השיבה הביתה אל היהדות‪.‬‬ ‫כאשר נודע הדבר לידידיו הטובים‪ ,‬שמצבם היה דומה לשלו‪ ,‬נדו לו בראשם וחשבו שיצא מדעתו ‪...‬‬ ‫הוא‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬סבר כי מצוקתם המוסרית של היהודים בעת החדשה חריפה כל כך משום שאבד‬ ‫להם אותו משקל‪-‬נגד שהיה נחלתם של אבותיהם החזקים‪.‬‬ ‫כאדם וכאמן מודרני בהשקפותיו השתרשו בו מנהגים לא‪-‬יהודיים רבים‪ ,‬ומתרבויות העמים‬ ‫שעליהן התחנך ספג דברים מסוימים שאין למחותם ‪ ...‬הדור שהתחנך בהשפעתן של תרבויות‬ ‫אחרות אולי אינו מסוגל עוד לאותה שיבה שבה מצא את הפתרון‪ .‬אבל הדור הבא‪ ,‬אם אך יתוו לו‬ ‫את הדרך בעוד מועד‪ ,‬כבר יהא מוכן לפתרון הזה‪ .‬לכן השתדל להוליך את ילדיו שלו‪ ,‬לפחות‪ ,‬בדרך‬ ‫הנכונה‪ .‬להם יעניק חינוך יהודי מן ההתחלה‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪46‬‬ ‫מפורט בספר "קול התור" המיוחס לרבי הלל רבלין משקלוב‪ ,‬תלמידו המובהק של הגאון מווילנה‪.‬‬ ‫בנימין זאב הרצל‪ ,‬המנורה‪ ,‬כתבי הרצל בעשרה כרכים‪ ,‬הספרייה הציונית‪ ,‬תש"ך‪-‬תשכ"א‪.‬‬ ‫בשנים הקודמות לא טרח לציין את החג שדורות רבים האיר באורם של נרות קטנים את סיפורם‬ ‫המופלא של המכבים‪ .‬אבל עכשיו ניצל את ההזדמנות הזאת כדי להעניק לילדיו זיכרון יפה לימים‬ ‫יבואו ‪ ...‬הוא קנה אפוא מנורת חנוכה‪ ,‬וכשהחזיק לראשונה במו ידיו את החנוכייה ‪ ...‬ידע‬ ‫התרגשות מיוחדת במינה‪ .‬הוא חש במשהו אינטימי‪ ,‬אשר הזכיר לו את בית אבא‪ ,‬שבו דלקו‪ ,‬בשחר‬ ‫נעוריו‪ ,‬אורות קטנים כאלה‪.‬‬ ‫ביום השמיני האירה השורה כולה ‪ ...‬זוהר גדול נגה מן החנוכייה‪ .‬עיני הילדים בָ רקו‪ .‬בעיני ידידנו‬ ‫נעשה המעמד הזה משל להתלקחות האומה‪ .‬תחילה נר אחד‪ ,‬ועדיין אפילה סביבו‪ ,‬והמאור הערירי‬ ‫עגום למראה‪ .‬אחר כך נמצא לו חבר‪ ,‬ואחריו עוד אחד ועוד אחד‪ .‬החושך מוכרח לסגת ‪ ...‬ואין לך‬ ‫תפקיד המסב אושר גדול יותר מתפקידו של שמָ ש האור"‪.‬‬ ‫הרב קוק‪ ,‬על חזון ישראל‬ ‫‪47‬‬ ‫השיבה לעצמיות‬ ‫הרב קוק ראה בחיפוש אחר עצמיות – דהיינו התוכן הפנימי של הנשמה להבדיל מהשפעות‬ ‫חיצוניות – מפתח לתהליך הגאולה‪ .‬רק כאשר המציאות כולה תדע לעמוד על עצמיותה הייחודית‬ ‫לה‪ ,‬בין ברמה האינדיבידואלית ובין ברמה הציבורית‪ ,‬תוכשר הקרקע לבוא הגאולה‪.‬‬ ‫"כששוכחים את מהות הנשמה העצמית‪ ,‬כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של‬ ‫עצמו‪ ,‬הכל נעשה מעורבב ומסופק‪ .‬התשובה הראשית‪ ,‬שהיא מאירה את המחשכים מיד‪ ,‬היא‬ ‫שישוב האדם אל עצמו‪ ,‬אל שורש נשמתו ‪ ...‬ודבר זה נוהג בין באיש יחידי‪ ,‬בין בעם שלם‪ ,‬בין בכל‬ ‫האנושיות‪ ,‬בין בתיקון כל ההוויה כולה‪ ,‬שקלקולה בא תמיד ממה שהיא שוכחת את עצמה ‪ ...‬וזהו‬ ‫הרז של אורו של משיח"‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫ישראל ואומות העולם‬ ‫"החזון הגדול של עם ישראל הוא להוסיף אמונה וברכה לכל אומות העולם ‪ ...‬וזהו גם מה שאמר‬ ‫השם לאברהם אבינו‪" :‬ו ִנברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית י"ב‪ ,‬ג) ‪ ...‬דווקא על ידי חיזוק‬ ‫זהותנו הייחודית בארצנו נקיים את ייעודנו ‪ ...‬ונוכל להיות אור לגויים"‪ .‬הרב קוק הרחיב רעיון זה‬ ‫והסביר אותו משלושה היבטים שונים שבהם עם ישראל מזין את העולם כולו‪ :‬הלאומי‪ ,‬הארצי‪-‬‬ ‫טבעי והאמוני‪-‬תרבותי‪-‬רוחני‪.‬‬ ‫ארץ ישראל עומדת להשפיע‪ ,‬מכוח יסוד תרבותה ומפעולתה על החיים השוכנים בה‪ ,‬על כל‬ ‫הארצות כולן‪ ,‬לעדנם ולרוממם‪ ,‬ולקרבם אל תכלית הוויתם‪.‬‬ ‫תורת ישראל עומדת להופיע אור גדול מתוכה על כל שטף של רוחות האמונה השונות‪ ,‬אצל עמים‬ ‫וקיבוצים שונים‪ ,‬להסיר מהם כל סייג וטפל‪ ,‬ולהאיר אותם באור הקודש והטהרה הא‪-‬לוהית"‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫הראי"ה קוק‪ ,‬אורות התשובה פרק ט"ו‪ ,‬י'‪.‬‬ ‫הראי"ה קוק‪ ,‬אורות ישראל‪ ,‬פרק ה'‪ ,‬א'‪.‬‬ ‫‪57‬‬ ‫מקראה לשער זכותנו על הארץ‬ ‫נתן אלתרמן על ערביי ישראל (‪)7817‬‬ ‫‪49‬‬ ‫" רק במוחותינו המעוקמים יכול להתפתח אותו הובי יהודי של יצירת עם ערבי פלשתינאי ‪ ...‬של‬ ‫בריאת יש מאין"‪ .‬בכך אנו מסייעים ל"תוכנית החורבן של ערפאת – לא רק משום שכוונת דוגְ ליה‬ ‫הערבים של פיקציה זו‪ ,‬הנקראת עם פלשתינאי‪ ,‬היא להעביר ולמחות את מדינת ישראל מן העולם‪,‬‬ ‫אלא משום שאם אנו מאמצים עיקרון פיקטיבי זה אנו מעלים את הכורת על עיקרי קיומנו בארץ זו‬ ‫‪ ...‬מאותו רגע נעשית הציונות כולה עניין של גזילת מולדת מידיו של עם אחר ‪ ...‬אנו מערערים‬ ‫יסודה ההיסטורי‪ ,‬האנושי של הציונות ומושיבים אותה על כידונינו בלבד"‪.‬‬ ‫הצהרת בלפור‪ :‬המקור והתרגום‬ ‫‪Dear Lord Rothschild,‬‬ ‫לורד רוטשילד היקר‬ ‫"ממשלת הוד–מלכותו רואה בעין יפה את‬ ‫כינונו של בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה‪,‬‬ ‫ותעשה את מיטב מאמציה לסייע בהשגת‬ ‫‪“His Majesty’s Government view with favour the‬‬ ‫‪establishment in Palestine of a national home for the‬‬ ‫‪Jewish people, and will use their best endeavours to‬‬ ‫מטרה זו‪ ,‬תוך הבנה ברורה שלא יעשה דבר‬ ‫אשר עשוי לפגוע בזכויותיהם האזרחיות או‬ ‫הדתיות של הקהילות הלא יהודיות הקיימות‬ ‫‪facilitate the achievement of this object, it being‬‬ ‫‪clearly understood that nothing shall be done which‬‬ ‫‪may prejudice the civil and religious rights of‬‬ ‫‪existing non-Jewish communities in Palestine, or the‬‬ ‫בפלשתינה‪ ,‬או בזכויות ובמעמד הפוליטי‬ ‫‪rights and political status enjoyed by Jews in any‬‬ ‫שממנו נהנים יהודים בכל מדינה אחרת"‪.‬‬ ‫”‪other country.‬‬ ‫על החתום‪ ,‬ארתור ג'יימס בלפור‪,‬‬ ‫שר החוץ של בריטניה‬ ‫‪Signed by Arthur James Balfour‬‬ ‫‪Secretary of State for Foreign Affairs‬‬ ‫קטע מהחלטת חבר הלאומים לתת לבריטים מנדט על ארץ ישראל‪ :‬המקור והתרגום‬ ‫‪Fifty-one member countries—the entire League of‬‬ ‫‪Nations—unanimously declared:‬‬ ‫"ניתנה בזאת הכרה לקשר ההיסטורי של‬ ‫העם היהודי עם פלשתינה‪ ,‬ובזכותו‬ ‫לכינון מחדש של ביתו הלאומי בארץ זו"‪.‬‬ ‫‪“Whereas Recognition Has Been Given to the‬‬ ‫‪Historical Connection of the Jewish People with‬‬ ‫‪Palestine and to the Grounds for Reconstituting their‬‬ ‫”‪National Home in that Country.‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪49‬‬ ‫נתן אלתרמן‪ ,‬החוט המשולש‪,‬הוצאת דביר‪ ,5285 ,‬עמ' ‪.696‬‬ ‫ המקור והתרגום‬:‫קטע מהחלטת שני בתי הקונגרס של ארה"ב להכיר בזכות עם ישראל על פלשתינה‬ Lodge-Fish Resolution [Joint Congressional Resolution (360)] "Favoring the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people. "Resolved by the Senate and House of Representatives of the United States of America in Congress assembled. That the United States of America favors the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, it being clearly understood that nothing shall be done which should prejudice the civil and religious rights of Christian and all other nonJewish communities in Palestine, and that the holy places and religious buildings and sites in Palestine shall be adequately protected." ‫"בעד תמיכה בכינונו של בית לאומי לעם‬ ‫ידי הסנאט‬-‫היהודי בפלשתינה – הוחלט על‬ ‫הברית של‬-‫ובית הנבחרים של ארצות‬ ‫אמריקה באסיפת הקונגרס שארצות הברית‬ ‫של אמריקה תומכת בכינונו של בית לאומי‬ ‫ תוך הבנה ברורה‬,‫לעם היהודי בפלשתינה‬ ‫שלא יעשה דבר אשר עשוי לפגוע‬ ‫בזכויותיהם האזרחיות או הדתיות של‬ ‫יהודיות‬-‫הנוצרים ושל כל הקהילות הלא‬ ‫הקדושים‬ ‫ושהמקומות‬ ,‫בפלשתינה‬ ‫והבניינים והאתרים הדתיים בפלשתינה יזכו‬ ."‫להגנה הולמת‬ ‫ המקור‬:‫ במגילת היסוד של האו"ם המכיר בזכויות שהעניקו המנדטים של חבר הלאומים‬70 ‫סעיף‬ UN Charter: Article 80 1. Except as may be agreed upon in individual trusteeship agreements, made under Articles 77, 79, and 81, placing each territory under the trusteeship system, and until such agreements have been concluded, nothing in this Chapter shall be construed in or of itself to alter in any manner the rights whatsoever of any states or any peoples or the terms of existing international instruments to which Members of the United Nations may respectively be parties. 2. Paragraph 1 of this Article shall not be interpreted as giving grounds for delay or postponement of the negotiation and conclusion of agreements for placing mandated and other territories under the trusteeship system as provided for in Article 77. 59 ‫מקראה לשער אמונת הדורות בגאולה‬ ‫פסוקי הגדה (מתוך ההגדה של פסח) – על הגאולה‬ ‫בֹותינּו בִ לְבָ ד‬ ‫אתי ִמ ִמצְ ַרים‪ .‬ל ֹא ֶאת אֲ ֵּ‬ ‫וְ ִהג ְַד ָת לְבִ נְָך בַ יֹום הַ הּוא לֵּאמֹר‪ ,‬בַ עֲבּור זֶה עָ שָ ה ה' לִי בְ צֵּ ִ‬ ‫אֹותנּו הֹוצִ יא ִמׁשָ ם‪ ,‬לְמַ עַ ן הָ בִ יא‬ ‫אֹותנּו ג ַָאל עִ מָ הֶ ם‪ׁ ,‬שֶ נֶאֱ מַ ר‪ :‬וְ ָ‬ ‫ג ַָאל הַ ָּקדֹוׁש בָ רּוְך הּוא‪ֶ ,‬אלָא ַאף ָ‬ ‫א ָֹתנּו‪ ,‬ל ֵָּתת לָנּו ֶאת הָ ָא ֶרץ אֲ ׁשֶ ר נ ְִׁשבַ ע לַאֲ ב ֵֹּתנּו‪.‬‬ ‫פסוקי נבואה – על הגאולה‬ ‫ישעיהו (מ"ג‪ ,‬ה'‪-‬ו')‬ ‫ּוממַ ע ֲָרב אֲ ַקבְ צֶ ָך‪ .‬אֹמַ ר לַצָ פֹון ֵּתנִי‪ּ ,‬ול ְֵּתימָ ן ַאל‪-‬‬ ‫ירא‪ ,‬כִ י ִא ְתָך‪ָ -‬אנִי‪ִ :‬מ ִמזְ ָרח ָאבִ יא ז ְַרעֶ ָך‪ִ ,‬‬ ‫ַאל‪ִ -‬ת ָ‬ ‫נֹותי ִמ ְקצֵּ ה הָ ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫יאי בָ נַי מֵּ ָרחֹוק‪ּ ,‬ובְ ַ‬ ‫ִתכְ ל ִָאי; הָ בִ ִ‬ ‫ירמיהו (ל'‪ ,‬ג'‪-‬י"א)‬ ‫כִ י ִהנֵּה י ִָמים בָ ִאים‪ ,‬נְאֻ ם‪-‬ה'‪ ,‬וְ ׁשַ בְ ִתי ֶאת‪ְׁ -‬שבּות עַ ִמי י ְִש ָר ֵּאל וִ יהּודָ ה ‪ ...‬וַהֲ ִׁשב ִֹתים‪ֶ ,‬אל‪-‬הָ ָא ֶרץ‬ ‫ָארָך‪,‬‬ ‫ירׁשּוהָ ‪ ...‬וְ הָ יָה בַ יֹום הַ הּוא נְאֻ ם ה' צְ בָ אֹות‪ֶ ,‬א ְׁשבֹר עֻלֹו מֵּ עַ ל צַ ּו ֶ‬ ‫בֹותם – וִ ֵּ‬ ‫אֲ ׁשֶ ר‪-‬נ ַָת ִתי לַאֲ ָ‬ ‫רֹותיָך‪ ,‬אֲ נ ֵַּתק; וְ ל ֹא‪-‬יַעַ בְ דּו‪-‬בֹו עֹוד ז ִָרים‪ .‬וְ עָ בְ דּו‪ֵּ ,‬את ה' אֱ ל ֹ‪-‬הֵּ יהֶ ם‪ ,‬וְ ֵּאת דָ וִ ד מַ ְלכָם‪ ,‬אֲ ׁשֶ ר‬ ‫ּומֹוס ֶ‬ ‫ְ‬ ‫מֹוׁשיעֲָך מֵּ ָרחֹוק‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫ירא עַ בְ ִדי ַי ֲעקֹב ‪ ...‬וְ ַאל‪ֵּ -‬תחַ ת י ְִש ָר ֵּאל – כִ י ִה ְננִי‬ ‫ָא ִקים לָהֶ ם ‪ ...‬וְ ַא ָתה ַאל‪ִ -‬ת ָ‬ ‫וְ ֶאת‪-‬ז ְַרעֲָך מֵּ ֶא ֶרץ ִׁשבְ יָם; וְ ׁשָ ב ַי ֲעקֹב וְ ׁשָ ַקט וְ ׁשַ אֲ נַן‪ ,‬וְ ֵּאין מַ חֲ ִריד‪.‬‬ ‫עמוס (ט'‪ ,‬י"ג‪-‬ט"ו)‬ ‫חֹורׁש בַ ּקֹוצֵּ ר‪ ,‬וְ ד ֵֹּרְך ֲענָבִ ים בְ מֹׁשֵּ ְך הַ ז ַָרע; וְ ִה ִּטיפּו הֶ הָ ִרים‬ ‫ִהנֵּה י ִָמים בָ ִאים‪ ,‬נְאֻ ם‪-‬ה'‪ ,‬וְ ִנגַׁש ֵּ‬ ‫עָ ִסיס‪ ,‬וְ כָל‪-‬הַ גְ בָ עֹות ִת ְתמֹוגַגְ נָה‪ .‬וְ ׁשַ בְ ִתי‪ֶ ,‬את‪ְׁ -‬שבּות עַ ִמי י ְִש ָר ֵּאל‪ּ ,‬ובָ נּו עָ ִרים נְׁשַ מֹות וְ יָׁשָ בּו‪ ,‬וְ נ ְָטעּו‬ ‫כְ ָר ִמים וְ ׁשָ תּו ֶאת‪-‬יֵּינָם; וְ עָ שּו גַנֹות‪ ,‬וְ ָאכְ לּו ֶאת‪-‬פְ ִריהֶ ם‪ּ .‬ונְטַ עְ ִתים‪ ,‬עַ ל‪ַ -‬א ְדמָ ָתם; וְ ל ֹא ִינ ְָתׁשּו‬ ‫עֹוד‪ ,‬מֵּ עַ ל ַא ְדמָ ָתם אֲ ׁשֶ ר נ ַָת ִתי לָהֶ ם – ָאמַ ר‪ ,‬ה' אֱ ל ֹ‪-‬הֶ יָך‪.‬‬ ‫פסוקי תפילה – על הגאולה‬ ‫‪50‬‬ ‫בֹותינּו‪,‬‬ ‫בֹותינּו‪ַ ,‬יעֲלֶ ה וְ יָב ֹא יַגִ יעַ י ֵָּר ֶאה וְ י ֵָּרצֶ ה יִ שָ מַ ע יִ פָ ֵּקד וְ יִ זָ כֵּ ר זִ כְ רֹונֵּנּו וְ זִ כְ רֹון אֲ ֵּ‬ ‫אֱ ל ֹ‪-‬הֵּ ינּו וֵּ אל ֹ‪-‬הי אֲ ֵּ‬ ‫ירְך‪ ,‬וְ זִ כְ רֹון מָ ִׁשיחַ בֶ ן דָ וִ ד עַ בְ דָ ְך‪ ,‬וְ זִ כְ רֹון כָ ל‪-‬עַ ְמָך בֵּ ית יִ ְש ָר ֵּאל לְ ָפנֶיָך ‪...‬‬ ‫זִ כְ רֹון יְ רּוׁשָ לַ יִ ם עִ ָ‬ ‫‪61‬‬ ‫‪50‬‬ ‫קטעים מתוך תפילת שמונה עשרה הנאמרת שלוש פעמים ביום‪.‬‬ ‫הֹוׁשיעֵּ נּו בֹו לְ חַ יִ ים‪ ,‬בִ ְדבַ ר יְׁשּועָ ה וְ ַרחֲ ִמים; חּוס‬ ‫זָ כְ ֵּרנּו ה' אֱ ל ֹ‪-‬הֵּ ינּו בֹו לְ טֹובָ ה‪ּ ,‬ופָ ְקדֵּ נּו בֹו לִ בְ ָרכָ ה‪ ,‬וְ ִ‬ ‫הֹוׁשיעֵּ נּו כִ י ֵּאלֶ יָך עֵּ ינֵּינּו‪ ,‬כִ י ֵּאל מֶ לֶ ְך חַ נּון וְ ַרחּום ָא ָתה‪ .‬וְ ֶתחֱ זֶ ינָה עֵּ ינֵּינּו בְ ׁשּובְ ָך‬ ‫וְ חָ נֵּנּו‪ ,‬וְ ַרחֵּ ם עָ לֵּ ינּו‪ ,‬וְ ִ‬ ‫לְ צִ יֹון בְ ַרחֲ ִמים‪ .‬בָ רּוְך ַא ָתה ה'‪ ,‬הַ מַ חֲ זִ יר ְׁשכִ ינָתֹו לְ צִ יֹון ‪...‬‬ ‫ֻיֹותינּו‬ ‫ּותחָ נֵּנּו וְ ֶתאֱ סֹוף ָגל ֵּ‬ ‫יתנּו וְ ִקי ְַמ ָתנּו‪ .‬כֵּן ְתחַ יֵּנּו ְ‬ ‫בְ ָרכֹות וְ הֹודָ אֹות לְ ִׁש ְמָך הַ גָדֹול וְ הַ ָּקדֹוׁש‪ ,‬עַ ל ׁשֶ הֶ חֱ יִ ָ‬ ‫לְ חַ צְ רֹות ָק ְדׁשֶ ָך ‪...‬‬ ‫בֹותינּו‪ׁ ,‬שֶ יִ בָ נֶה בֵּ ית הַ ִמ ְקדָ ׁש בִ ְמהֵּ ָרה בְ יָמֵּ ינּו וְ ַתן חֶ לְ ֵּקנּו‬ ‫יְ ִהי ָרצֹון ִמלְ פָ נֶיָך‪ ,‬ה' אֱ ל ֹ‪-‬הֵּ ינּו וֵּ אל ֹ‪-‬הֵּ י אֲ ֵּ‬ ‫תֹור ֶתָך‪ .‬וְ ׁשָ ם ַנעֲבָ ְדָך בְ יִ ְר ָאה כִ ימֵּ י עֹולָ ם ּוכְ ׁשָ נִ ים ַק ְדמֹונִ יֹות‪ .‬וְ עָ ְרבָ ה לַ שם ִמנְ חַ ת יְהּודָ ה וִ ירּוׁשָ לָ ִם כִ ימֵּ י‬ ‫בְ ָ‬ ‫עֹולָ ם ּוכְ ׁשָ נִ ים ַק ְדמֹנִ יֹות ‪...‬‬ ‫הרב אלקלעי ‪)7919-7189( 51‬‬ ‫"שמע ישראל ה' א‪-‬לוהינו ה' אחד‪ :‬הפסוק הזה הוא סוד הגאולה העתידה‪ .‬שמע הוא לשון קיבוץ‪.... ,‬‬ ‫תחילת הגאולה היא שמע ישראל‪ ,‬שייקבצו ישראל באגודה אחת ובעצה אחת ‪ ...‬וזוהי תחילת‬ ‫התשובה אשר ִדבֵּ ר השם בהושע‪ ,‬הפותח בתשובה (תשובה היא מלשון חזרה) תחילה‪" :‬ונקבצו ‪...‬‬ ‫ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ"‪ ,‬להחזיר שכינתו לציון‪ ,... .‬יש לנו רפואה אחת‪ ,‬דהיינו‪ ,‬תשובה‬ ‫כללית לארץ נחלת אבותינו‪" ,‬וכִ פֵּ ר אדמתו עמו"‪.‬‬ ‫מרדכי צבי מאנה‪ ,‬מַ ְשַאת נַפְ ִשי (‪ :)5776‬הקראה‬ ‫‪51‬‬ ‫הָּ ּה‪ִ ,‬מי יִתן כַנְּ פי י ֹונָּה‬ ‫לִ י‪ ,‬גַם לִ י תוֹלעָּ ה!‬ ‫ָאדם לּו ַרק חָּ פְּ ִשי‬ ‫א ֹו כְּ ָּ‬ ‫אשב א ֹו אצָאה‪.‬‬ ‫ֶשמֶ ש מַ זְּ ִהיר ה ִאיר אֶ ֶרץ‪,‬‬ ‫יַבְּ ִריק טַ ל עַ ְּרבָּ יִם;‬ ‫ִשיר הָּ ִאכָּר בָּ ִריא‪ַ ,‬רענָּן‪,‬‬ ‫נִשמָּ ע מַאפְּ סָּ ִים‪.‬‬ ‫ְּ‬ ‫ָאז ָאעּופָּ ה‪ ,‬אֶ סַ ע ק ְּדמָּ ה‪,‬‬ ‫ָּשם ָּשר מת הַ לוִ י;‬ ‫ָּשם עַ ל ַש ְּדמוֹת בָּ ר וָּ פֶ ִרי‬ ‫ִחיש יחָּ ׂשְך כְּ אבִ י‪.‬‬ ‫עלי ַש ְּדמוֹת בָּ ר וָּ פֶ ִרי‬ ‫אֶ עֱבוֹד גַם ָאנֹ כִ י;‬ ‫אֶ עֱבוֹד‪ ,‬אָּ ִשיר‪ ,‬אֶ ְּשַאף רּוחַ ‪,‬‬ ‫אּולַי יָּשּוב כ ִֹחי‪.‬‬ ‫ַאדמַ ת קֹדֶ ש‬ ‫אַ יְך‪ ,‬אַ יְך‪ְּ ,‬‬ ‫רּוחי לְָּך הו ִֹמיָּה;‬ ‫ִ‬ ‫ַארצך חַ יי נָּפֶ ש‪,‬‬ ‫ַאוִ יר ְּ‬ ‫מַ ְּרפא גַם ַלגְּוִ יָּה‪.‬‬ ‫אֶ ְּשכַח עָּ ְּצבִ י‪ ,‬תּוגַת נַפְּ ִשי‪,‬‬ ‫עַ ל ִת ְּקו ַֹתי כָּלּו;‬ ‫י ִָּמים טוֹבִ ים‪ ,‬חַ יי ֶש ֶקט‪,‬‬ ‫נֶגְּ ִדי עוֹד י ְִּצהָּ לּו‪.‬‬ ‫ַארצך חַ יי נֶפֶ ש‪,‬‬ ‫ַאוִ יר ְּ‬ ‫י ִָּעיר בִ י ִהגָּיוֹן;‬ ‫מַ חזוֹת נֹ עַ ם‪ ,‬מַ חזוֹת קֹדֶ ש‪,‬‬ ‫אֶ ְּראֶ ה בְּ ִחזָּיוֹן‪:‬‬ ‫ַאדמַ ת קֹדֶ ש‬ ‫אַ יְך‪ ,‬אַ יְך‪ְּ ,‬‬ ‫רּוחי לְָּך הו ִֹמיָּה?!‬ ‫ִ‬ ‫לּו גַם אַ ְּת גַם ָאנִי י ְַּח ָּדו‪,‬‬ ‫נָּשּוב עוֹד לִ ְּת ִחיָּה! —‬ ‫מתוך 'כתבי הרב אלקלעי'‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬ירושלים תשל"ה‪ ,‬עורך יצחק רפאל‪ ,‬עמ' ‪.112‬‬ ‫‪61‬‬ ‫מקראה לשער שיבת ציון‬ ‫הרב אלקלעי‪ ,‬מנחת יהודה (‪ – 52 )7909‬נבואה על נס תחיית הלשון העברית‬ ‫"והנה באמת ובאמונה‪ ,‬כי הדבר הזה הכרח גדול הוא אצלנו‪ ,‬לקבץ פזורינו מארבע כנפות הארץ‪,‬‬ ‫להיות באגודה אחת‪ .‬כי בעונותינו הרבים מפוזרים אנו ומפורדים מאד איש מאחיו‪ ,‬כי לכל מדינה‬ ‫הקבוץ‪ ,‬ומעכב הגאולה‪ .‬כי בשביל‬ ‫ומדינה יש להם כתב ולשון מיוחד ומנהג מיוחד‪ ,‬מה שמפריד ִ‬ ‫ארבעה דברים נגאלו אבותינו ממצרים שלא שינו את שמם‪ ,‬שלא שינו לשונם‪ ,‬שלא שינו‬ ‫מלבושיהם‪ .‬וכל המעלות האלה נאבדו מאתנו לאורך גלותנו בעוונותינו הרבים ‪ ,...‬ונעשתה אומתנו‬ ‫לשבעים אומות ולשוננו לשבעים לשונות‪ ...‬ועל פי הטבע כמעט שהוא דבר נמנע ובטל שלשוננו‬ ‫הקדושה תשוב למכונה‪ .‬אבל כיון שייעֵּ ד הנביא יואל ‪ ...‬כי הבנים והבנות ינבאו ויבינו לדבר לשון‬ ‫צחה ובשפה ברורה ובנעימה‪ .‬ולכן אין להתייאש כי אם להשתדל ברוב עוז ותעצומות להקים את‬ ‫לשוננו ולהעמידה ולעשות אותה עיקר ‪ ...‬ויגעת ומצאת תאמין"‪.‬‬ ‫הרב צבי הירש קלישר‪ ,‬דרישת ציון (‪ – 53 )7911‬על גאולה בדרך הטבע‬ ‫"אל יחשוב החושב כי פתאום ירד השֵּ ם יתברך שמו משמים לארץ‪ ,‬לאמור לעמו – צאו‪ ,‬או ישלח משיחו‬ ‫כרגע מן שמים לתקוע בשופר גדול על נידחי ישראל ויקבצם ירושלימה ‪ ...‬ודאי כל יעודי הנביאים יתקיימו‬ ‫באחרית הימים ‪ ...‬אך לא במנוסה נלך ולא בחפזון יום אחד‪ ,‬כי אם מעט‪-‬מעט תבוא גאולת ישראל" ‪....‬‬ ‫משה הס‪ ,‬רומא וירושלים (‪ – 54 )7911‬על ניצחונה הצפוי של התקווה לתחייה לאומית‬ ‫"שום אומה מאומות העולם של הזמן החדש‪ ,‬הנלחמות על מולדתן‪ ,‬לא תוכל למנוע מעם ישראל את‬ ‫ארץ מולדת שלו ‪ ...‬כל יהודי נושא בקרבו את החומר למשיח הצדק‪ ,‬כל יהודיה – את החומר לאם‬ ‫המשיח בייסוריה ‪ ...‬הפטריוטיות היהודית ‪ ...‬היא רגש טבעי‪-‬אמיתי‪ ,‬ושורשיה ופשטותה עומדות לה‬ ‫שלא יהיה כלל צורך בהוכחות לחיזוקה‪ ,‬ושום הוכחות לא תצלחנה עליה לסתור אותה ‪ ...‬דת ישראל‬ ‫היא בראש ובראשונה פטריוטיות יהודית‪ .‬רומי לא ביום אחד נבנתה‪ ,‬אף ירושלים החדשה צריכה‬ ‫זמן לבניינה הכביר‪ .‬הדבר שאנו חייבים לעשות היום למען הקמת הלאום היהודי הוא‪ ,‬ראשית כל‪,‬‬ ‫לשמור לחיים בקרבנו את התקווה לתחייתנו המדינית – ולעוררה בכל מקום שנרדמה" ‪....‬‬ ‫‪55‬‬ ‫יהודה לייב פינסקר‪ ,‬אוטואמנציפציה (‪)7991‬‬ ‫בגולה‬ ‫"היהודים אינם אומה חיה; זרים הם בכל מקום‪ ,‬ולכן בזויים‪ .‬שיווי מעמדם האזרחי והפוליטי של‬ ‫היהודים אין בו כדי להרים קרנם בקרב העמים‪ .‬התרופה הנכונה היחידה היא‪ :‬יצירת לאומיות‬ ‫יהודית‪ ,‬עם יושב על אדמתו‪ ,‬אוטואמנציפציה של היהודים‪ ,‬שיווי מעמדם כאומה בין האומות על‬ ‫ידי רכישת ארץ מולדתם לעצמם‪ .‬אל יפתה ליבנו להאמין כי ההומאניות וההשכלה תעלינה בזמן‬ ‫מן הזמנים מרפא רדיקלי לחולי עמנו"‪.‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪55‬‬ ‫– על חוסר התוחלת של ההשכלה ושוויון הזכויות‬ ‫מתוך 'כתבי הרב אלקלעי'‪ ,‬כרך א'‪ ,‬מנחת יהודה‪ ,‬עמ' ‪.918-916‬‬ ‫הרב קלישר‪ ,‬דרישת ציון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ד‪ ,‬עמ' פ"ח‪.‬‬ ‫משה הס‪ ,‬כתבים ציוניים ויהודיים‪ ,‬תרגם י' קשת‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪-‬תשט"ז‪ ,‬עמ' ‪.96‬‬ ‫יהודה לייב פינסקר‪ ,‬אוטואמנציפציה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשי"ב‪ ,‬עמ' ‪.61‬‬ ‫מקראה לשער השואה‬ ‫זאב ז'בוטינסקי – על פינוי יהדות אירופה בטרם תושמד‬ ‫‪56‬‬ ‫קּואציה– פינוי)‬ ‫האבָ ַ‬ ‫(תוכנית ֶ‬ ‫"זה שלוש שנים אני מפציר בכם‪ ,‬יהודי פולין‪ ,‬עטרת היהדות העולמית‪ ,‬מתחנן בפניכם‪ ,‬מזהיר‬ ‫אתכם בלי הפוגות‪' :‬האסון קרוב לבוא'‪ .‬שערי הלבין ואני זקנתי במשך השנים האלה‪ ,‬כי לבי יוצא‬ ‫אליכם‪ ,‬אחים ואחיות יקרים‪ ,‬שאינכם רואים את הר הגעש שעוד מעט יתחיל לפלוט את להבות‬ ‫ההשמד שלו‪ .‬אני רואה תמונה איומה‪ .‬הזמן הנותר להצלתכם הולך ופוחת‪ .‬אני יודע שאינכם‬ ‫יכולים לראות זאת‪ ,‬שהרי דאגות של יום‪-‬יום מטרידות אתכם ומבלבלות אתכם ‪ ...‬שמעו לדברי‬ ‫בשעה הזאת‪ ,‬השתים עשרה‪ ,‬למען השם‪ :‬יציל כל איש ואיש את עצמו‪ ,‬כל עוד יש פנאי לכך‪ ,‬כי‬ ‫הזמן פוחת והולך‪ .‬ואני רוצה לומר לכם עוד איזה דבר היום‪ ,‬תשעה באב‪ :‬אלה שיצליחו להימלט‬ ‫מן הפורענות יזכו לרגע חגיגי של שמחה יהודית גדולה‪ :‬חידושה והקמתה של המדינה היהודית!‬ ‫אינני יודע אם אני עצמי אזכה לראותה‪ ,‬אבל בני יזכה! בזאת אני בטוח‪ ,‬ממש כמו שאני בטוח‬ ‫שמחר בבוקר תזרח השמש‪ .‬בכל לבי אני בטוח בזה!"‪.‬‬ ‫אבא קובנר‪ ,‬ממפקדי המחתרת היהודית הלוחמת בגטו וילנה‬ ‫‪57‬‬ ‫"ובכן קרה דבר‪ ,‬והוא קרה בטרגדיה הזאת‪ ,‬שבבת אחת‪ ,‬אותם אנשים צעירים חשו שאין זה הוגן‬ ‫לחשוב רק על עצמנו ‪ ...‬מרגע זה השאלה שהוצגה‪ :‬מה יהיה עם כל הציבור? בשם מי? למען מה? ‪...‬‬ ‫איך לעשות משהו מוסרי ומחויב כלפי הציבור‪ ,‬כלפי הקהילה שבה אתה חי‪ .‬מתוך כך הגענו‬ ‫לשיתוף פעולה (עם כל התנועות) ‪...‬‬ ‫דומה שלא היתה בהיסטוריה היהודית שותפות גורל ברורה מזו שבעידן הנאצי – השיטה‪ ,‬התעמולה‪,‬‬ ‫הבידוד‪ ,‬הכפייה‪ ,‬השעבוד‪ ,‬העונשים‪ ,‬הרמייה – הריכוז וההשמדה‪ ,‬והכול היו שווים לפני הצורר‪.‬‬ ‫עשירים ועניים‪ ,‬דתיים וחילונים‪ ,‬לאומים‪ ,‬מתבוללים ומשומדים‪ ,‬אזרחי הרייך מדורי דורות ומהגרים‪,‬‬ ‫לכולם נועד גורל משותף ללא עדות‪ .‬ולמול הגורל הזה – עמדנו אנו בבדילות שלא ידענו כמותה בין‬ ‫הקורבנות המועדים לטבח‪ ,‬בינינו לבין עצמנו ‪ ...‬זה היה עולם שבראו השטן ‪...‬‬ ‫אבל הגרעין העיקרי של המחתרת – הנוער הציוני התגבש‪ ,‬מתוך כך שהיינו פיסת ארץ ישראל‬ ‫בהוויה של הגולה – והיינו פיסת ארץ ישראל בהוויה של הגטו – בזה היה נדמה לי‪ ,‬מקור כוחנו‪,‬‬ ‫עיקשותנו והשראתנו ‪ ...‬אך דגם ההשראה לא היה דמותה של ארץ ישראל הממשית‪ ,‬הבנויה –‬ ‫אלא ארץ ישראל הנכספת‪ ,‬הנערגת בשירים‪ ,‬ברעיון‪ ,‬באידיאולוגיה – ארץ ישראל ההולכת להיות‬ ‫– המציאות האחרת ואנו שאמורים היינו ליטול בה תפקיד פעיל בעיצוב עתידה"‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪57‬‬ ‫דברי זאב ז'בוטינסקי בנאום בעצרת המונים בווארשה‪ ,‬בתשעה באב ‪ ;5247‬מתוך ספרו של משה ארנס‪,‬דגלים מעל‬ ‫הגטו‪ ,‬פרק ‪.5‬‬ ‫אבא קובנר‪" ,‬לעכב את הקריעה"‪ ,‬עמ' ‪.575-587 ;517-518‬‬ ‫‪63‬‬ ‫אורי צבי גרינברג‪ ,‬שני קטעי שירה על השואה‪ :‬הקראה‬ ‫במלכות הצלב – נבואה על השואה‪4499 ,‬‬ ‫‪ 15‬שנה לפני השואה‪ ,‬פרסם אורי צבי גרינברג‪ ,‬בכתב העת היידי לשירה "אלבאטראס"‪ ,‬שיר נבואי‬ ‫מצמרר – "אין מלכות פון צלם" (במלכות הצלב)‪ .‬בשיר זה עשה אורי צבי את חשבונו של העם‬ ‫היהודי עם העולם הנוצרי וצפה בנבואה נוראית את אימי השואה וכיליונה של יהדות אירופה‪.‬‬ ‫רוּמים אַ ְּש ִאירם כְּ הֶ פְּ קר‪ ,‬י ָּר ְּקבּו לְּ עיני מַ זָּלוֹת‬ ‫" וְּ אֶ ְּתלֶה עַ ל עַ נְּפי הָּ ע ִצים אֶ ת מ ַתי ע ִ‬ ‫ֶשה ֹולְּ כִ ים בַ ָּשמַ יִם" …‬ ‫השח ָֹּרה‪ :‬מע ָּמקינּו פֹ ה יַעַ ל עַ ּמּוד הֶ עָּ נָּן" …‬ ‫גִידכֶם נְּבּוָאה‪ – ,‬הַ נְּבּוָאה ְּ‬ ‫"אַ ְך אני אַ ְּ‬ ‫ִידיש פֹ ה יִזְּ ַדעקּו הָּ ִאיקוֹנוֹת (דמויות‬ ‫"כְּ ֶשהַ גַז הַ ּמַ ְּר ִעיל כְּ בָּ ר י ְַּחדֹר אֶ ל‪-‬תוְֹך היכָּלוֹת ּולְּ פֶ ַתע בְּ י ִ‬ ‫קדושות)" …‬ ‫יתה כָּאן‬ ‫ְּהּודים ֶשל פְּ צָּ ִעים‪ְּׂ ,‬ש ִריד הַ פְּ ליטָּ ה ֶשל ָּד ִמים כְּ די להַ ְּראוֹת‪ֶ :‬שהָּ ָּ‬ ‫"ע ָֹּש ָּרה יִּוָּ ְּתרּו י ִ‬ ‫אּוּמָּ ה עַ ל אֶ ֶרץ‪-‬הַ ְּדוַ י ֶשל נו ְֹּצ ִרים"‪.‬‬ ‫הקבר ביער – על השואה עם סיומה‪4411 ,‬‬ ‫‪58‬‬ ‫השיר נכתב מייד בתום השואה‪ .‬שני פרקי השיר הראשונים‪ ,‬מהם מובא להלן קטע קצר‪ ,‬מתארים‬ ‫את הריגת היהודים בכפר חילצ'יץ' על ידי הגרמנים‪ ,‬ואת שביעות רצונו ושמחתו של הגוי איוון בן‬ ‫הקרבה שהייתה בין הגויים‬ ‫סטפן על הסתלקותם של היהודים מכפרו ומהעולם‪ .‬אצ"ג מבליט את ִ‬ ‫ליהודים קודם הירצחם‪ ,‬ואת עומק השנאה והקנאה הכבושה שרחשה מתחת לפני השטח‪ ,‬ואשר‬ ‫התגלתה במלוא עוזה כשהגיעו הגרמנים‪ .‬שמחתו של הגוי על הריגת היהודים מורכבת מאותה‬ ‫קנאה בסיסית שיש לגוי ביהודי‪ ,‬מגסות רוח איכרית פרימיטיבית‪ ,‬משמחה על הביזה בה זכו‬ ‫הגויים ומן האמונה הנוצרית‪:‬‬ ‫תענוג יה – אדיר! אין יותר יהודים במקומנו‪.‬‬ ‫אנוכי איון בן סטפן‬ ‫הייתי אצלם גוי‪-‬שבת‪-‬מילדות ‪...‬‬ ‫היום הם אינם‬ ‫הם בבור וחסל ‪ ...‬הפמוטים – פמוטי‬ ‫בחדרם אני גר עם שלי ‪...‬‬ ‫נו‪ ,‬נודה לכריסטוס המטיב עם נוצריו‪,‬‬ ‫כי בא זה היום שקיווינו אליו ‪...‬‬ ‫כי פְּ גֻ ִרים היהודים שכסיתים בבור ‪...‬‬ ‫אני איון בן סטפן בבית כנסת עומד‪:‬‬ ‫זה אני זה שלי והכול זה שלי!‬ ‫ועוד ירח עד חג לידתך יה' – אדיר!‬ ‫‪.......‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪58‬‬ ‫לילה בלי יהודים בעולם‬ ‫תענוג יה' אדיר בלִ בנו ששון‪.‬‬ ‫אחר כך עלה עשב דשן למרעה שם‪,‬‬ ‫אחר כך ירד שלג עבה ‪ ...‬והכול‪.‬‬ ‫לא נשאר אחריהם גואל דם שיבוא‪.‬‬ ‫אורי צבי גרינברג‪ ,‬הקבר ביער‪ ,‬כל כתבי אצ"ג‪ ,‬כרך ה' (רחובות הנהר)‪ ,‬עמ' ‪ ,489- 418‬הוצאת מוסד ביאליק‪.‬‬ ‫מקראה לשער דרך הייסורים והגבורה‬ ‫‪‬‬ ‫המאבק על רכישת קרקעות‪ ,‬התיישבות ועבודה עברית‬ ‫רכישת אדמות הייתה הפעילות הציונית העיקרית מראשיתה והיא כונתה "גאולת הקרקע"‪ ,‬או‬ ‫"כיבוש הקרקע"‪ .‬האדמות שנרכשו היו בעיקר במישור החוף‪ ,‬בין יפו לחיפה‪ ,‬בשפלה‪ ,‬ובעמקי‬ ‫יזרעאל והירדן‪ .‬מדובר באזורים שהיו מוכי ביצות‪ ,‬רובם לא מיושבים ולא מעובדים‪ .‬בין‬ ‫‪ 5787‬ל‪ 5207-‬נרכשו כ‪ 100-‬אלף דונם‪ ,‬בשנות ה‪ 90-‬נרכשו ‪ 144‬אלף דונם ובשנות ה‪ 40-‬עוד ‪400‬‬ ‫אלף דונם‪ .‬עד סוף המנדט הבריטי נרכשו מכספי העם היהודי כשני מיליון דונם‪ .‬קרקעות אלה‬ ‫שימשו להקמת הקיבוצים ולהרחבת ישובים חקלאיים ועירוניים‪.‬‬ ‫האיש המסמל יותר מכל את גאולת הקרקע הוא יהושע חנקין‪ .‬החל משנת ‪ ,5720‬והוא אז בן‬ ‫‪ 96‬בלבד‪ ,‬החל במפעל רכישת קרקעות לצורך התיישבות יהודית‪ .‬באותם ימים רכש את האדמות‬ ‫עליהן הוקמו חדרה וגדרה; אחר כך רכש את עמק חפר‪ ,‬רכישה שהושלמה רק בשנת ‪ .5292‬חנקין‬ ‫המשיך במפעל הרכישות שלו כמעט עד יום מותו בשנת ‪ .5211‬הוא רכש את אדמות עמק יזרעאל‪,‬‬ ‫עמק זבולון‪ ,‬עמק החולה ועוד‪ .‬בסך הכל גאל במהלך חייו כ‪ 600-‬אלף דונם‪.‬‬ ‫ההישג הבולט של העליות הראשונות ארצה הוא ההתיישבות החקלאית‪ .‬במסגרת העלייה‬ ‫הראשונה (‪ )5204-5779‬הוקמו מושבות חקלאיות רבות בסיוע הברון רוטשילד (פתח תקווה‪ ,‬ראש‬ ‫פינה‪ ,‬זיכרון יעקב‪ ,‬נס ציונה‪ ,‬יסוד המעלה‪ ,‬גדרה‪ ,‬רחובות‪ ,‬חדרה‪ ,‬מטולה‪ ,‬אילנייה)‪ .‬במסגרת‬ ‫העלייה השנייה (‪ )5251-5206‬הוקמו קבוצות חקלאיות (דגניה‪ ,‬איילת השחר) וחוות חקלאיות‬ ‫(כנרת‪ ,‬בן שמן‪ ,‬חולדה‪ ,‬מגדל‪ ,‬פוריה‪ ,‬חפצי‪-‬בה‪ ,‬כרכור)‪ ,‬נוסד ארגון השומר והתחזק מעמדם של‬ ‫השפה העברית ומוסדות החינוך; כמו כן הוקמה השכונה תל אביב מחוץ ליפו‪ .‬במסגרת העלייה‬ ‫השלישית (‪ )5294-5252‬הוקמו קיבוצים (עין חרוד‪ ,‬תל יוסף‪ ,‬חפצי‪-‬בה‪ ,‬בית אלפא) ומושבי‬ ‫עובדים (נהלל‪ ,‬כפר יחזקאל)‪ ,‬בעיקר בעמק יזרעאל‪ ,‬וכן המושבות רעננה והרצליה‪ .‬ישובים אלה‬ ‫הוקמו בעמל כפיהם של החלוצים תחת הסיסמה "עבודה עברית"‪.‬‬ ‫במסגרת העלייה הרביעית (‪ )5292-5291‬הורחב מאד רכש הקרקעות והגיע בסופה ל‪701-‬‬ ‫אלף דונם בבעלות יהודית‪ .‬מעבר להתיישבות בשלוש הערים הגדולות‪ ,‬הוקמו גם מושבות‬ ‫וקיבוצים (מגדיאל‪ ,‬רמתיים‪ ,‬גבעת השלושה‪ ,‬גבעת ברנר נתניה‪ ,‬פרדס חנה ותל מונד)‪ .‬במסגרת‬ ‫העלייה החמישית (‪ )5242-5292‬עלו כ‪ 970-‬אלף‪ ,‬מתוכם כ‪ 60-‬אלף מגרמניה‪ .‬במהלכה נוסדו‬ ‫מושבות ועיירות‪ ,‬והתפתחו ענפי המסחר‪ ,‬התעשייה‪ ,‬הבנקאות והתרבות‪ .‬בזמן מאורעות ‪42-46‬‬ ‫(תרצ"ו‪-‬תרצ"ט) ומעט אחריהם הוקמו בן לילה ‪ 14‬יישובים חקלאיים מבוצרים – יישובי 'חומה‬ ‫ומגדל'‪ .‬בכך הורחבו גבולות ההתיישבות ושטחה של מדינת ישראל לעתיד לבוא‪ ,‬תוך עקיפת‬ ‫גזירות הספר הלבן שהגביל את ההתיישבות היהודית‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪‬‬ ‫המאבק על הגנה וביטחון‬ ‫על הפוגרום בחברון במסגרת מאורעות הדמים‬ ‫‪59‬‬ ‫יישוב יהודי בחברון התקיים באופן רציף‪ ,‬למעט אי אלו הפסקות‪ ,‬מתקופת המקרא ועד ימינו‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 56-‬הוקמה בעיר קהילה של יוצאי יהדות ספרד והוקם בה בית הכנסת על שם אברהם‬ ‫אבינו‪ .‬במהלך המאה ה‪ 52-‬הגיעו יהודים רבים לעיר וביססו את היישוב היהודי בה‪ .‬בין היהודים‬ ‫לערבים נרקמו יחסי ידידות שכללו בין השאר גם השתתפות בשמחות ואירועים‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪( 5292‬תרפ"ט) גברה ההסתה של המופתי חאג' אמין אל‪-‬חוסייני נגד יהודים והגיעה‬ ‫לשיאה כשאמר בדרשתו "כל ההורג את היהודי – מובטח לו מקום בעולם הבא"‪ .‬ביום שישי‬ ‫ה‪ ,94.7.5292 -‬עם סיום דרשתו של המופתי בהר הבית‪ ,‬יצא המון רב של מוסלמים מוסתים‬ ‫חמושים בסכינים משער שכם והסתער על השכונות היהודיות הנמצאות מחוץ לחומת העיר‬ ‫העתיקה‪ .‬נוכח ההסתה של המופתי‪ ,‬התגברו השמועות בחברון על פוגרום צפוי‪ .‬אנשי ה‪'-‬הגנה'‬ ‫שהגיעו עם נשק לחברון כדי להגן על היהודים התבקשו לעזוב‪ ,‬כי ראשי הקהילה הניחו שבשל‬ ‫היחסים הטובים עם הערבים לאורך מאות שנים – לא ייפגעו יהודים בחברון‪.‬‬ ‫בשבת שלמחרת טבחו ערביי חברון בישוב היהודי‪ .‬הם היכו‪ ,‬דקרו‪ ,‬גדעו אברים‪ ,‬ביתקו‬ ‫בטנים‪ ,‬שלפו עיניים‪ ,‬אנסו נשים‪ ,‬רצחו ושחטו את כל מי שהצליחו לגלות‪ .‬הערבים שרפו את בתי‬ ‫הכנסת העתיקים‪ ,‬הרסו את מרפאת 'הדסה' ובזזו את בתי היהודים (עמ' ‪ .)8‬הרוקח בן ציון גרשון‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬טיפל במסירות בערבים במשך ‪ 10‬שנה‪ .‬הוא זיהה את רוצחיו כפציינטים שלו והתחנן על‬ ‫נפשו ועל חיי בתו‪ .‬אולם הם קיצצו את אצבעותיו‪ ,‬חתכו את אפו‪ ,‬ניקרו את עיניו ודקרוהו‬ ‫בסכינים ובפגיונות עד שיצאה נשמתו‪ .‬את בתו אנסו ואחר כך הרגו אותה בעינויים נוראיים‬ ‫(עמ' ‪ .)544 ,75‬המשטרה המנדטורית עמדה מנגד אדישה למתרחש ולא נקפה אצבע‪ .‬רק בודדים‬ ‫מבין הערבים נתנו מחסה לשכניהם היהודים‪ .‬כך נהפכה עיר הקודש חברון לעיר הריגה‪ ,‬כאליו‬ ‫מדובר בפוגרום באירופה‪ .‬בטבח חברון נרצחו ‪ 68‬יהודים והופסק הרצף היהודי בה שהתחדש רק‬ ‫לאחר מלחמת ששת הימים (עמ' ‪.)8‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪59‬‬ ‫רחבעם זאבי‪ ,‬גנדי‪' :‬טבח חברון – תרפ"ט'‪ ,‬הוצאת חבצלת‪.5221 ,‬‬ ‫שאול טשרניחובסקי‪ ,‬במשמר‪ :‬הקראה‬ ‫גַם הַ ַל ְּילָּה הַ זֶה נְּ וַ תר עַ ל שנָּה!‬ ‫ּובַ כָּף – כָּל הַ בָּ א אֶ ל הַ כָּף‪ – :‬מַ ְּשענָּה‪.‬‬ ‫הַ ּמַ טֶ ה‪ ,‬הַ ּמַ ְּעדר‪ ,‬הַ ּמַ לְּ גז‪ ,‬הַ ּמַ קוֹר‪,‬‬ ‫בַ ִּמ ְּשמָּ ר‪ ,‬בַ ָּשדֶ ה‪ ,‬בַ ָּקמָּ ה – ּובַ קוֹר‪.‬‬ ‫נִ ְּתגַבר ֹלא לִ ְּשמֹעַ הַ דֹפֶ ק הֶ חַ ם‪,‬‬ ‫א־דם‪.‬‬ ‫ּוצמ ָּ‬ ‫ֹל־מ ְּדבָּ ר כְּ מַ ּה־בִ זָּה ְּ‬ ‫מַ ח ִריש קו ִ‬ ‫גַם הַ ַל ְּילָּה הַ זֶה נְּ וַ תר עַ ל שנָּה!‬ ‫בְּ ֶשל ָאב ֶש ִהזְּ ִקין‪ ,‬בְּ ֶשל אם זְּ קנָּה‪,‬‬ ‫ֶש ִק ְּדשּו אֶ ת הַ שם בִ ְּמא ָֹּדם וְּ א ֹונָּם‪,‬‬ ‫ּוב ְּרכּו אֶ ת־הַ בַ ת‪ִ ,‬הפְּ ִקירּו אֶ ת בְּ נָּם‬ ‫ָאדם‪,‬‬ ‫ת־מצְּ וָּ ה ִעם פִ ְּראי־הָּ ָּ‬ ‫לְּ ִמלְּ חֶ מֶ ִ‬ ‫א־דם‪.‬‬ ‫ּוצמ ָּ‬ ‫ָאדם־הַ ִּמ ְּדבָּ ר כְּ מַ ּה־בִ זָּה ְּ‬ ‫ִעם ָּ‬ ‫גַם הַ ַל ְּילָּה הַ זֶה נְּ וַ תר עַ ל שנָּה!‬ ‫בְּ ֶשל גַן ְּש ִתילִ ים‪ – :‬הֶ הָּ ָּדר‪ ,‬הַ ְּתאנָּה –‬ ‫ֶש ִה ְּת ִחיל ְּמלַבְּ לב בַ חלוֹם נְּ בָּ ִטים‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫בַ ע ִציץ ֶשל חַ ְּר ִסית פְּ עּוטוֹת מּועָּ ִטים‪.‬‬ ‫ּובְּ ֶשל הַ ָּקמָּ ה‪ֶ ,‬שבָּ ְּשלָּה לְּ ג ִָּדיש‬ ‫מַ ְּצ ִהיבָּ ה ּומּו ֶכנֶת לִ ְּט ַר ְּקטוֹר חָּ ִדיש‪.‬‬ ‫גַם הַ ַל ְּילָּה הַ זֶה נְּ וַ תר עַ ל שנָּה!‬ ‫בַ עבּור בְּ הֶ ְּמתנּו עַ ל ש ֶֹקת ְּשמנָּה‪,‬‬ ‫פֹ ה ִא ָּתנּו בָּ ֶרפֶ ת‪ִ ,‬מכְּ לָּא וְּ אֻ ְּרוָּ ה‪,‬‬ ‫הַ ְּמיֻגַעַ ת כָּמוֹנּו עַ ל הַ חרבָּ ה‪,‬‬ ‫מַ ְּר ִטיבָּ ה פֹ ה כָּמוֹנּו (בְּ חֶ לְּ בָּ ּה ּובְּ ָּדמָּ ּה)‬ ‫הַ ַק ְּר ַקע הַ ַדלָּה‪ ,‬מַ ענִית וְּ ָּקמָּ ה‪.‬‬ ‫גַם הַ ַל ְּילָּה הַ זֶה נְּ וַ תר עַ ל שנָּה!‬ ‫ישן חב ָּרה לְּ ֹלא פַ חַ ד בְּ עינָּּה‪,‬‬ ‫ִת ַ‬ ‫ישּה עַ ל ָּק ַרחַ ת הַ בָּ ר‪,‬‬ ‫לב חָּ רד לְּ ִא ָּ‬ ‫ִאיש ִעקש‪ִ ,‬מ ַתפש כְּ אוֹת ֹו הַ צַ בָּ ר‪,‬‬ ‫בַ ִּמ ְּשמָּ ר – ּובַ כָּף כָּל הַ בָּ א אֶ ל הַ כָּף –‬ ‫ית־תינוֹקוֹת וַ א ֶשר ב ֹו – הַ טָּ ף‪.‬‬ ‫בְּ ֶשל ב ִ‬ ‫המאבק של לוחמי המחתרות לגירוש הבריטים מהארץ‬ ‫‪60‬‬ ‫הודעת משרדי המושבות והחוץ הבריטיים על סיום המנדט ב‪41.1.4414 -‬‬ ‫"הוכח כי ‪ 90‬אלף החיילים ‪ ...‬לא היו מספיקים כדי לקיים את החוק והסדר (בארץ ישראל) לנוכח‬ ‫‪ ...‬כוחות יהודיים מאורגנים ברמה גבוהה מצוידים בכל כלי‪-‬הנשק של חיל רגלים מודרני‪ .‬מאז גמר‬ ‫המלחמה (מלחמת העולם השנייה) נהרגו ‪ 999‬נתינים בריטיים בארץ ישראל‪ ,‬בעוד שההוצאה על‬ ‫הכוחות הצבאיים בה עלתה למשלם המסים הבריטי ‪ 755‬מיליון ליש"ט ‪ ...‬על פי כוונותיהם‬ ‫המוצהרות של היהודים ‪ ...‬הוכח‪ ,‬כי אבדנם של עוד חיי אדם בריטיים הוא בלתי נמנע ‪ ...‬בנסיבות‬ ‫אלו החליטה ממשלת הוד מלכותה להביא לסיומו את המנדט שהופקד בידה ולהיכון לפינוי כל‬ ‫הכוחות הבריטיים מארץ ישראל בכל ההקדם האפשרי"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המאבק של לוחמי צה"ל שהגנו על המדינה במלחמות ישראל ובין המלחמות‬ ‫יצחק רבין‪ ,‬בנאום הניצחון של מלחמת ששת הימים‪ ,‬על הקשר בין עוצמה צבאית לעוצמה רוחנית‬ ‫"צבא זה‪ ,‬שעמדה לי הזכות לעמוד בראשו במלחמה הזאת‪ ,‬מהעם בא ואל העם חוזר ‪...‬‬ ‫גילויים אלה ראשיתם ברוח וסופם ברוח‪ ,‬התעלותם של לוחמינו לא בזכות הברזל באה אלא בזכות‬ ‫התודעה של שליחות עליונה‪ ,‬של הכרה בצדקת ענייננו‪ ,‬של אהבה עמוקה למולדת ושל הכרת‬ ‫התפקיד הקשה שהוטל עליהם – להבטיח קיום האומה במולדתה‪ ,‬לקיים‪ ,‬ואפילו יהיה זה במחיר‬ ‫חייהם‪ ,‬את זכותו של עם ישראל לחיות את חייו במדינתו בשלום ובשלווה" ‪...‬‬ ‫‪60‬‬ ‫יוסף נדבה‪ ,‬מי גרש את הבריטים מארץ ישראל‪ ,5277 ,‬עמ' ‪.81‬‬ ‫‪67‬‬ ‫מקראה לשער עצמאות ישראל‬ ‫בנימין זאב הרצל (עניין היהודים)‬ ‫‪61‬‬ ‫"קראתי פעם לציונות אידיאל אין סופי‪ ,‬ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו‪ ,‬ארץ ישראל‬ ‫לא תחדל מלהיות אידיאל‪ .‬כי בציונות כפי שאני מבין אותה‪ ,‬כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ‬ ‫מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל‪ ,‬אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית"‪.‬‬ ‫זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬חד נס‬ ‫חד נס פירושו דגל יחיד וכוונתו‪ :‬הצו העליון והשליט היחידי ברעיון הציוני הוא אידיאל הקמת‬ ‫מדינת היהודים‪ .‬ז'בוטינסקי סבר כי ''שני אידיאלים הם אבסורד‪ ,‬ממש כשני א‪-‬לוהים‪ ,‬כשני‬ ‫מזבחות וכשני בתי קודש ‪ ...‬אם הציונות היא אידיאל אין עוד שאיפה עצמאית ושוות זכויות אחרת‬ ‫יכולה לדור בכפיפתה''‪ .‬בקטע הבא משירו הַ נֵּדֶ ר (‪ )7890‬מוזכר הדגל העברי שצבעיו כחול‪-‬לבן‪ ,‬ללא‬ ‫הדגל האדום של הסוציאליזם‪ ,‬כפי שהתקיים בתנועת העבודה בארץ ישראל‪ .‬ז'בוטינסקי כינה את‬ ‫צירוף הציונות והסוציאליזם בשם "ׁשַ עַ טנֵּז"‪ ,‬דהיינו עירוב מין בשאינו מינו‪ ,‬אף שמשנתו כללה גם‬ ‫רעיונות מתנועות ואידיאולוגיות בנות זמנו‪ ,‬כגון ליברליזם‪.‬‬ ‫הנדר (קטע מהשיר)‬ ‫חַ ד‪-‬נֵּס‪ :‬לָ בָ ן‪ָ -‬תכֹל וְ ֵּאין ׁשֵּ נִ י‪ ,‬ל ֹא ַתעַ ל‬ ‫אֲ דֶ מֶ ת ׁשַ עַ טנֵּז עַ ל זִ יו הָ ַרעֲיֹון‪,‬‬ ‫ברית פֹועֵּ ל ּובַ עַ ל –‬ ‫הַ צֹהַ ר הַ י ִָחיד לִ ִ‬ ‫ַא ִחים בֹונֵּי צִ יֹון‪.‬‬ ‫הרב צבי יהודה הכהן קוק – על משמעותה ההלכתית של הקמת המדינה‬ ‫‪62‬‬ ‫הרב צבי יהודה (‪ )7891-7987‬ראה בשלטון יהודי בארץ ישראל התגשמות דברי הרמב"ן על מצוות‬ ‫יישוב ארץ ישראל‪ .‬לדבריו‪" :‬תקומת מדינת ישראל לכיבוש הארץ ויישובה ושלטונה בידינו היא‬ ‫מצוות עשה של התורה ‪ ...‬מציאות דגלים להנהגת כלל ישראל היא מפורשת בתורה‪ ,‬קדושה וחשובה‪.‬‬ ‫ההתייחסות בחביבות ובחרדת קודש אל זכותנו לתקומת מצוות‪-‬מדינתנו ואל תפארת סידוריה‬ ‫וסמליה היא הביטוי הבריא של קדושת עם ישראל המכיר ומודה ומברך חסדי השם יתברך עלינו‪,‬‬ ‫והיא גם כן קדּושה של ממש וההתכחשות לזה היא חולשה חולנית (של) תחושת החיוניות הכלל‬ ‫ישראלית והאישיות הישראלית‪ ,‬וצריך להתקדש ולהיטהר ולהשתחרר לגמרי ממנה" ‪....‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪68‬‬ ‫תיאודור הרצל‪ ,‬עניין היהודים‪ :‬ספרי יומן‪ ,‬הוצאת מוסד ביאליק והספרייה הציונית‪.5228 ,‬‬ ‫איגרת של הרב צבי יהודה קוק בנושא "דרשת הדגל"‪ ,‬אשר חולקה ונלמדה על ידי הרב טאו בשיעור ב‪-‬ו' באייר‬ ‫תשס"ט (‪ )9002‬בישיבת הר המור‪ .‬ראו גם מאמרו של הרב ארי יצחק שבט "דגל ישראל במקורות היהדות"‪.‬‬ ‫מגילת העצמאות‪ :‬הכרזה על הקמת מדינת ישראל‬ ‫בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי‬ ‫קוממיות ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר‬ ‫הספרים הנצחי‪.‬‬ ‫לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא חדל‬ ‫מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬‬ ‫מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה;‬ ‫ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים ומגינים הפריחו נשמות‪ ,‬החיו‬ ‫שפתם העברית‪ ,‬בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר‬ ‫שלום ומגן על עצמו‪ ,‬מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית‪.‬‬ ‫בשנת תרנ"ז (‪ )5728‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית‬ ‫תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬ ‫זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 5258‬ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים‪,‬‬ ‫אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל ולזכות‬ ‫העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‪.‬‬ ‫השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים‬ ‫באירופה‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת‬ ‫והעצמאות על‪-‬ידי חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת‬ ‫לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת העמים‪.‬‬ ‫שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו‬ ‫להעפיל לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד‪,‬‬ ‫חירות ועמל‪-‬ישרים במולדת עמם‪.‬‬ ‫במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא‪-‬חלקו למאבק האומות השוחרות‬ ‫חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי‪ ,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות‬ ‫להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫ב‪ 92-‬בנובמבר ‪ 5218‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה‬ ‫יהודית בארץ‪-‬ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים‬ ‫הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים‬ ‫את מדינתו אינה ניתנת להפקעה‪.‬‬ ‫זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו‬ ‫הריבונית‪.‬‬ ‫‪69‬‬ ‫לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום‬ ‫המנדט הבריטי על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת‬ ‫האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 51 ,‬במאי ‪,5217‬‬ ‫ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על‪-‬ידי האספה‬ ‫המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ‪ 5-‬באוקטובר ‪ – 5217‬תפעל מועצת העם כמועצת מדינה‬ ‫זמנית‪ ,‬ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת‪-‬העם‪ ,‬יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית‪,‬‬ ‫אשר תיקרא בשם ישראל‪.‬‬ ‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת‬ ‫כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל;‬ ‫תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש‬ ‫דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה‬ ‫לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪ .‬מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם‬ ‫המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום ‪ 92‬בנובמבר ‪5218‬‬ ‫ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ‪-‬ישראל בשלמותה‪.‬‬ ‫אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל‬ ‫לתוך משפחת העמים‪.‬‬ ‫אנו קוראים – גם בתוך התקפת‪-‬הדמים הנערכת עלינו זה חדשים – לבני העם הערבי תושבי‬ ‫מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל‬ ‫יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים‪.‬‬ ‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן‪ ,‬וקוראים להם לשיתוף‬ ‫פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ‬ ‫משותף לקידמת המזרח התיכון כולו‪.‬‬ ‫אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד‬ ‫לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬ ‫מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב מועצת‬ ‫המדינה הזמנית‪ ,‬על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר תש"ח‪51 ,‬‬ ‫במאי ‪.635217‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪ 63‬ראה צילום מגילת העצמאות המקורית בעמוד ‪.11‬‬ ‫אורי צבי גרינברג‪ ,‬יהודה היום יהודה מחר ‪ /‬משא דוַ י ומשא גיל‪ :‬הקראה‪7991 ,‬‬ ‫השיר מלא חזיונות על תקומה מאפר שהתאמתו בשנים הבאות‪ :‬הפצצת לונדון מהאוויר‬ ‫על ידי הגרמנים‪ ,‬יציאת הבריטים מהודו ומארץ ישראל‪ ,‬טבח היהודים באירופה הנוצרית‪,‬‬ ‫תקומת מדינת ישראל ושחרור ירושלים עם אווירונים ישראליים מעל הר הבית ‪.64‬‬ ‫ְּהּודה הַ י ִַּמית‪,‬‬ ‫ְּהּודה הַ חָּ פְּ ִשית‪ ,‬י ָּ‬ ‫י ָּ‬ ‫מַ לְּ כּות בְּ ִריטַ נְּ יָּה‪ ,‬הָּ יִינּו לְּ מַ ס לְָּך‪.‬‬ ‫מאילַת עַ ד צוֹר‪ ,‬עדי פְּ ָּרת וְּ ִש ְּטפ ֹו‪,‬‬ ‫גַם ע ָּרב לו ְֹּק ָּקה ִמ ִדבְּ ִשי בְּ כַפָּ ְך‪.‬‬ ‫בַ ת בְּ ִרית ּומָּ עֹז לְָּך בַ צַ ר‪ ,‬לּו הָּ יָּה ָאז‬ ‫נִ כְּ נ ִָּעים ע ָּׂשאּונּו לִ פְּ קֻ דוֹת פְּ ִקי ַדיְִך‬ ‫מַ נְּ ִהיגַי – פְּ לַבְּ יּוסַ יְִך‪.‬‬ ‫עַ ִּמי הָּ ִעבְּ ִרי הַ ַשלִ יט הַ י ִָּחיד פֹ ה‪,‬‬ ‫גְּבּורה בְּ שו ָֹּקיו‪.‬‬ ‫ָּ‬ ‫בְּ ָּדם ִמ ְּתרוֹנן‬ ‫אין זֹאת כִ י ָּק ָּראת ָּגלֻיוֹת לְּ ִרכּוז‪,‬‬ ‫מַ עצָּ מָּ ה י ְִּד ָּידה לְּ חוֹף יָּם הַ ִתיכוֹן – –‬ ‫גְּשים אֶ ת חזוֹן הַ נ ְַּצרּות הָּ א ֹויֶבֶ ת‪:‬‬ ‫כְּ נוֹעַ ְּד ְּת לְּ הַ ִ‬ ‫לְּ הַ עבִ ָּירן בְּ מַ סַ ת הָּ ִענּוי ִמימי ִטיטּוס‬ ‫ְּרּוש ַליִם ִעבְּ ִרית ּומָּ כְּ אֶ בֶ ת‪.‬‬ ‫בְּ תוְֹך י ָּ‬ ‫"יּודיָאה ַקפְּ טָּ ה" יוֹם יוֹם ‪ ...‬בְּ או ָֹּתן הָּ אימוֹת‬ ‫ּולְּ ַשלם עוֹד ועוֹד בִ גְּ וִ יוֹת – ערמוֹת‪,‬‬ ‫ְּׂשכַר מַ חזה הָּ ִענּוי הָּ עַ ִתיק‪ֶ ,‬שָאנּו‬ ‫ירּוש ַליִם ֶשלָּנּו‪.‬‬ ‫ָּ‬ ‫עוֹבְּ ִרים מחָּ ָּדש בִ‬ ‫זְּ וָּ עָּ ה‪ :‬בְּ בית‪-‬אַ בָּ א הֱ יוֹת כֹה מּובָּ ס!‬ ‫ת־דוִ ד מֻ ְּשפָּ לִ ים עדי ְּשאוֹל!‬ ‫בְּ בִ ַיר ָּ‬ ‫וְּ הֶ תר לְּ כָּל כַלְּ בי־ע ָּרב לְּ הַ לְּ ִחית‬ ‫בִ פְּ ני בְּ ניהֶ ם ֶשל ָּדוִ ד הַ גָּדוֹל!‬ ‫ָאכן נִ ְּדכאנּו ְּמאֹד‪ ,‬אַ ְך ִמ ִסינַי בוֹער‬ ‫וַ עדי כָּל בָּ אינּו בָּ אש הַ ְּמבֹעֶ ֶרת‪,‬‬ ‫נִצ ִחית‪,‬‬ ‫נִצטַ ּוינּו הֱ יוֹת בְּ טֶ בַ ע הָּ אש הַ ְּ‬ ‫ְּ‬ ‫נִשבֶ ֶרת‪.‬‬ ‫הַ נִ כְּ פֶ פֶ ת בִ זְּ מַ ן וְּ אינָּּה ְּ‬ ‫לּו חָּ כְּ מּו יוֹעצַ יְִך‪ ,‬לּו הבִ ינּו ַאח ִרית!‬ ‫לּו ה ִריחּו כָּמוֹנִי אֶ ת בוֹא הַ י ְַּתמּות לְָּך‬ ‫וְּ יוֹם מַ לְּ כּותְך הַ נוֹטֶ ה לַערֹב – –‬ ‫אנִי רוֹאְך הַ יו ֶֹרדֶ ת ְּביָּם חיפָּ ה ּובְּ יָּפ ֹו‬ ‫אֱ לִ י אֳ נִיוֹת ַאנְּגְּלִ יוֹת לְּ הַ פְּ לִ יג – –‬ ‫ּובְּ גַב חַ ָּי ַליְִך ַקר וְּ חַ ם‪ ,‬כִ בְּ גַבִ י‪,‬‬ ‫בְּ עת כ ְָּּתבִ י זֶה הַ ִשיר‪.‬‬ ‫וָּ לִ י יש מָּ ִשיחַ וְּ ִאם עוֹדֶ נּו ָּרחוֹק‪,‬‬ ‫הּוא חָּ בּוי כְּ חַ ְּרב ֹו ֶשל ָּדוִ ד בִ נְּ ָּדנ ֹו‪.‬‬ ‫אנִי רוֹאֶ ה ִענּויִים ֶשיָּבוֹאּו עָּ לַי‪:‬‬ ‫אי ִֻּמים מאלֶה א ֶשר בַ הוַ י‪.‬‬ ‫אנִי שוֹמעַ הַ ְּרבה ְּילָּלוֹת בְּ ָאזְּ נַי‪.‬‬ ‫בּוחים ּובְּ ערוֹת‪.‬‬ ‫ּוט ִ‬ ‫אנִי רוֹאֶ ה הרּוגִים ְּ‬ ‫אנִי רוֹאֶ ה בָּ תי‪ֶ -‬כלֶא עָּ בִ ים‪ְּ ,‬תלִ יוֹת –‬ ‫ירּוש ַליִם‪ ,‬בְּ יָּפ ֹו‪ ,‬בְּ עַ כ ֹו – – ּופְּ ני‬ ‫ָּ‬ ‫ָאנּו כְּ פּופִ ים‪ ,‬בוֹע ִרים ‪ָ ...‬אמן‪ ,‬מַ הּות ְּסנֶה ִהיא‪ .‬בִ‬ ‫בְּ בָּ תינּו ְּמעַ ט ְּמאֹד רֹן וְּ ַרב נ ִֶהי‪.‬‬ ‫יתה‪.‬‬ ‫ְּהּודים נִ דוֹנִים לְּ ִמ ָּ‬ ‫יקין‪ ,‬י ִ‬ ‫יק ִר ִ‬ ‫ִס ְּ‬ ‫יְּמי ִטיטּוס יָּמינּו וְּ שוֹקְך בַ ְּרזֶל‬ ‫אנִי רוֹאֶ ה איְך הַ לָּלּו הוֹלְּ כִ ים לִ ְּתלִ יָּה‬ ‫ּופָּ ל ְֶּׂש ִתינָּא – נִ ְּקראת אֶ ֶרץ י ְִּׂש ָּראל‪.‬‬ ‫ְּרּוש ַליִם בְּ ַשעוַ ת פְּ ניהֶ ם‪.‬‬ ‫וְּ ַשח ִרית‪-‬י ָּ‬ ‫ּומנִילּוס יְּשּופְך הַ ַתנִין‬ ‫יש יוֹם ִ‬ ‫וַ אנִי רוֹאֶ ה כְּ בָּ ר ִסיעַ ת‪-‬אוִ יר ֹונַי בְּ מָּ חוֹג‬ ‫ּומז ֶֶרם־הַ פְּ ָּרת בָּ ְך ַת ִתיז ְּדגַת בָּ בֶ ל‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫עַ ל פְּ ני הַ ר הַ בַ יִת חָּ גָּה בְּ יוֹם חַ ג‪.‬‬ ‫נִש ִרי עמָּ לק ִמן הָּ רינּוס‬ ‫אנִי חָּ ז אֶ ת ְּ‬ ‫אנִי רוֹאֶ ה המ ֹונַי חוֹגְּ גִים‪ ,‬עת יו ִֹרים‬ ‫ינְּסטֶ ר הָּ ָּרם‪.‬‬ ‫ּוֶס ְּט ִמ ְּ‬ ‫עָּ פִ ים אֱ לי גַג הַ ְּ‬ ‫אֶ ל נַחַ ל ִק ְּדרוֹן ַאלְּ פי י ְִּריוֹת‪,‬‬ ‫אנִי רוֹאֶ ה אֶ ת הַ גַנְּ גֶס ע ֹולֶה בִ כְּ תפַ יְִך‪,‬‬ ‫כְּ ִמ ְּספַ ר ְּשני הָּ עֱנּות‪.‬‬ ‫ָאדם וְּ רוֹבהּו‪,‬‬ ‫לָּחוְֹך ּובָּ לוֹעַ ָּ‬ ‫כָּל טַ נְּק וְּ תו ָֹּתח‪.‬‬ ‫אנִי רוֹאֶ ה אֶ ת כָּל הֹדו עו ֶֹק ֶרת עֳ ָּג ַניְִך‪,‬‬ ‫גְּש ַריְִך וְּ או ְֹּקיָּנוֹס בַ ָּתוְֶך – –‬ ‫ַשלְּ ְּשלוֹת ָּ‬ ‫אנִי רוֹאֶ ה אֶ ת הַ יָּם – חיק הָּ עַ ד לְּ ִצ ַייְִך‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫אנִי רוֹאֶ ה הַ ר הַ בַ יִת כ ִַסינַי בוֹער‬ ‫וְּ רוֹכב שוֹתת‪-‬אש בַ חצוֹצְּ ָּרה ְּמחַ ְּצצר‪.‬‬ ‫וְּ דֶ גֶל ָּדוִ ד – בְּ ִמגְּ ָּדל ֹו ֶשל ָּדוִ ד‪.‬‬ ‫אורי צבי גרינברג‪ ,‬כל כתבי אצ"ג‪ ,‬כרך ג' (ספר הקטרוג והאמונה)‪ ,‬עמודים ‪ ,578-572‬הוצאת מוסד ביאליק‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫חיים חפר‪ִ ,‬מ ְּסדַ ר הַ נוֹפְּ לִ ים (מקאמה)‪ :‬הקראה‬ ‫הם בָּ ִאים מֶ ן הֶ הָּ ִרים‪ִ ,‬מן הַ ְּשפלָּה‪ִ ,‬מן הַ ִּמ ְּדבָּ ר הם בָּ ִאים – שמוֹת‪ ,‬פָּ נִים‪ ,‬עי ַניִם –‬ ‫ּושזּופִ ים הם יו ְֹּצ ִאים ִמתוְֹך‬ ‫ּומ ְּתי ְַּצבִ ים אֶ ל הַ ִּמ ְּס ָּדר‪ .‬הם בָּ ִאים בְּ צַ עַ ד גַבְּ ִרי‪ ,‬חז ִָּקים ְּ‬ ‫ִ‬ ‫ּומן הַ טַ נְּ ִקים הַ ְּשרּופִ ים ‪/‬‬ ‫הַ ְּּמטו ִֹסים הַ ְּּמרֻ סָּ ִקים ִ‬ ‫ּומתוְֹך ְּתעָּ לוֹת הַ ֶק ֶשר ‪/‬‬ ‫הם ָּק ִמים מַ אחוֹרי הַ ְּסלָּעִ ים‪ ,‬מַ עבֶ ר ל ִַדיּונוֹת ִ‬ ‫גִיבו ִֹרים כָּא ָּריוֹת‪ ,‬עַ זִ ים כַנְּ מ ִרים וְּ ַקלִ ים ַכנ ֶֶשר ‪//‬‬ ‫וְּ הם עוֹבְּ ִרים אֶ חָּ ד אֶ חָּ ד בין שּורוֹת ֶשל מַ לְּ ָאכִ ים ‪/‬‬ ‫ארם פְּ ָּר ִחים ‪/‬‬ ‫הַ ּמַ אכִ ילִ ים או ָֹּתם מַ ְּמ ַת ִקים וְּ עוֹנְּ ִדים עַ ל צַ ּוָּ ָּ‬ ‫וַ אנִי מַ בִ יט בָּ הֶ ם וְּ הם ֻכלָּם ְּׂשמ ִחים ‪/‬‬ ‫ַאחים ‪//‬‬ ‫ַאחים ֶשלִ י‪ ,‬אלֶה הָּ ִ‬ ‫אלֶה הָּ ִ‬ ‫וגְּשים זֶה אֶ ת זֶה‪ ,‬עַ י ַניִם ְּשחֹורוֹת ּוכְּ חֻ לוֹת וְּ חּומוֹת ‪/‬‬ ‫וְּ הם פֹ ִ‬ ‫ּומקוֹמוֹת ּומוֹזְּ גִים זֶה ָּלזֶה ִסיפְּ לי ָּקפֶ ה וְּ ַתה ‪/‬‬ ‫וְּ הם מַ זְּ כִ ִירים זֶה ָּלזֶה שמוֹת וְּ כלִ ים ְּ‬ ‫ּומ ְּתפָּ ְּר ִצים פִ ְּתאֹם יַחַ ד בִ ְּק ִריאוֹת‪ :‬כִ יפַ ק – הי! ‪/‬‬ ‫ִ‬ ‫וְּ הם פוֹגְּשים בַ ָּקהָּ ל הָּ ַרב ר ִעים וִ ִיד ִידים ‪/‬‬ ‫טּור ִאים לוֹח ִצים יָּד ל ְַּמפַ ְּק ִדים ‪/‬‬ ‫טּור ִאים וְּ ָּ‬ ‫וְּ הַ ְּמפַ ְּקדים טוֹפְּ ִחים עַ ל ְּשכֶם הַ ָּ‬ ‫ֹרצים בְּ ִש ָּירה ּומוֹח ִאים כַפַ יִם ‪/‬‬ ‫וְּ הם פו ִ‬ ‫ֹושבי הַ ָּשמַ יִם ‪/‬‬ ‫ּומַ ְּק ִשיבִ ים לָּהֶ ם בְּ ִהתפַ עלּות כָּל י ְּ‬ ‫גִישה נִ ְּמ ֶשכֶת יוֹם וָּ ַל ְּילָּה‪ ,‬יוֹם וָּ ַל ְּילָּה ‪/‬‬ ‫וְּ הַ פְּ ָּ‬ ‫בּורה ֶש ָּכזֹאת ֹלא הָּ י ְָּּתה עוֹד לְּ מַ עְּ לָּה ‪/‬‬ ‫כִ י ח ָּ‬ ‫יתה אֶ ל אַ בָּ א וְּ ִאּמָּ א‪ ,‬אֶ ל‬ ‫יטים הַ בַ ָּ‬ ‫וְּ ָאז פִ ְּתאֹם שו ְֹּמ ִעים הם קוֹלוֹת מֻ כ ִָּרים בוֹכִ ים וְּ הם מַ בִ ִ‬ ‫ַאחים ‪/‬‬ ‫הַ נ ִָּשים‪ ,‬הַ ְּיל ִָּדים וְּ הָּ ִ‬ ‫ישהו מהֶ ם לוֹחש‪ְּ :‬סלִ יחָּ ה‪ ,‬אבָּ ל הָּ יִינּו מֻ כְּ ָּרחים ‪/‬‬ ‫ּופְּ ניהֶ ם דו ְֹּממוֹת וְּ הם עו ְֹּמ ִדים נְּבוֹכִ ים וְּ ָאז ִמ ֶ‬ ‫ַאחים ‪//‬‬ ‫ַאחים ֶשלִ י‪ ,‬אַ לֶה הָּ ִ‬ ‫נִצַ ְּחנּו בַ ְּק ָּרבוֹת וְּ כָּעת ָאנּו נ ִָּחים ‪ /‬אלֶה הָּ ִ‬ ‫וְּ ָּככָּה הַ ם עו ְֹּמ ִדים וְּ הָּ אוֹר עַ ל פְּ ניהֶ ם ‪/‬‬ ‫וְּ ַרק אֱ ֹלקים לְּ בַ ד ֹו עוֹבר ביניהֶ ם ‪/‬‬ ‫ּוכְּ ֶשדמָּ עוֹת בְּ עינָּיו הּוא ְּמנ ֶַשק אֶ ת פִ ְּציעהֶ ם ‪/‬‬ ‫וְּ הּוא אוֹמר בְּ קוֹל רוֹטַ ט לְּ מַ לְּ ָאכָּיו הַ לְּ בָּ נִים‪ :‬אלְּ ה הַ בָּ נִים שלי ‪/‬‬ ‫אלָּה הָּ בָּ נִים‪// .‬‬ ‫‪72‬‬ ‫מקראה לשער שחרור ירושלים ופיתוחה‬ ‫תמצית מתווה לפיתוח ירושלים‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬נוכח לחצים מבית ומחוץ נבנו בירושלים רק כמחצית מכמות הדירות‬ ‫הנדרשת‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת תופעה חמורה של מאזן הגירה שלילי של יהודים‪ .‬מנגד‪ ,‬בניית גדר‬ ‫ההפרדה בצפון העיר גרמה לנהירה של ערבים לתוך העיר‪ ,‬כי שם‪ ,‬תחת שלטון ישראלי‪ ,‬הם‬ ‫רוצים לחיות – בניגוד לתעמולה הערבית‪ .‬ההגירה‪ ,‬ולא הריבוי הטבעי‪ ,‬היא הגורם המכריע‬ ‫במאזן הדמוגרפי ולכן‪ ,‬כדי להבטיח רוב יהודי בירושלים עלינו לפתור את מצוקת התעסוקה‬ ‫והדיור בעיר‪ .‬חיוני לבנות בירושלים‪ ,‬להכין בה עשרות אלפי מקומות עבודה ודירות‪ ,‬ולחזק את‬ ‫האחיזה השלטונית הרופפת באזורים שונים במזרח העיר‪.‬‬ ‫בכלל זה יש לפתח אזורי תעשייה מסורתית ועילית‪ ,‬ולהציע לסטודנטים מסלול הכולל‬ ‫לימודים עבודה ומגורים‪ ,‬כדי שלא ינטשו את העיר בתום לימודיהם‪ .‬על מנת להפוך את ירושלים‬ ‫לעיר‪-‬אם ולהעניק לה מרחב התפתחות לדורות הבאים יש ליצור רצף התיישבותי בינה לבין‬ ‫הישובים הסובבים אותה‪ ,‬לרבות מעלה‪-‬אדומים‪ ,‬ולפתח תשתית תחבורתית שתחבר אותה‬ ‫לסביבתה הקרובה והרחוקה‪ .‬יש לשמר את המצב הנוכחי בו השכונות הערביות הן חלק בלתי‬ ‫נפרד מירושלים רבתי‪ ,‬כדי לא לנתק את העיר מעתודות הקרקע הקריטיות להתפתחותה ולרוב‬ ‫היהודי בה‪.‬‬ ‫חיים חפר‪ ,‬היינו כחולמים (קטע מהמקאמה)‪ :‬הקראה‬ ‫בְּ חֹדֶ ש ִאיָּר תשכ"ז‪ ,‬הָּ יָּה הַ ָּדבַ ר‪...‬‬ ‫הַ ר הַ בַ יִת שֻ ְּח ַרר‪...‬‬ ‫ֹלא אנ ְַּחנּו לְּ בַ דנּו ִש ְּח ַר ְּרנּו אֶ ת הָּ הַ ר‪,‬‬ ‫ֹלא אנ ְַּחנּו לְּ בַ דנּו עָּ ִׂשינּו אֶ ת הַ נס‪,‬‬ ‫וְּ ֹלא בִ זְּ כּותנּו הַ דֶ גֶל עַ ל הַ כ ֶֹתל ִמ ְּתנוֹסס‪.‬‬ ‫וְּ ַאף כִ י לוֹחמנּו ִה ְּס ָּתערּו כְּ ָאריוֹת‪,‬‬ ‫ֹלא הם בִ לבַ ד פָּ ְּרצּו אֶ ת ַשעַ ר הָּ א ָּריוֹת‪.‬‬ ‫ֹלא הם בִ לְּ בַ ד לָּחמּו בְּ ִרימוֹנִים וְּ סַ כִ ינִים‬ ‫ּוק ָּרב פָּ נִים אֶ ל פָּ נִים‪.‬‬ ‫ִמלְּ חֶ מֶ ת בַ יִת לְּ בַ יִת ְּ‬ ‫נִשפַ ך בְּ ִס ְּמטָּ אוֹת הָּ אבָּ נִים‪.‬‬ ‫וְּ ֹלא ַרק ָּדמָּ ם ְּ‬ ‫– על שרשרת הדורות בירושלים (‪)9.1.7911‬‬ ‫ֹלא ‪ ...‬כִ י ִא ָּתם צָּ ע ָּדה‬ ‫ח ִטיבָּ ה ְּשלמָּ ה ֶשל לוֹחמי ְּמצָּ ָּדה‬ ‫יצים‬ ‫ַאמ ִ‬ ‫וְּ ַאנְּשי בַ ר כוֹכְּ בָּ א הַ גִיבו ִֹרים וְּ הָּ ִ‬ ‫נִ לְּ חַ מּו לְּ ִצ ָּדם בִ ְּק ָּשתוֹת ּובְּ ִח ִצים‪.‬‬ ‫ּולְּ יַד אלֶה ָּשמַ ְּענּו היטב אֶ ת הַ ְּצעָּ ִדים‬ ‫בּוחים וְּ הַ ְּשד ִּודים‪,‬‬ ‫ֶשל כָּל הַ נִ ְּרצָּ ִחים וְּ הַ ְּט ִ‬ ‫ְּהּודים‪.‬‬ ‫ֶשל כָּל אלֶה ֶשמתּו ִמכיוָּ ן ֶשהם י ִ‬ ‫ּולְּ י ָָּּדם צָּ עדּו כְּ הוֹלְּ כִ ים בַ סָּ ך‬ ‫כָּל עוֹלי הַ ג ְַּרדוֹם וְּ עוֹלי תש"ח‪,‬‬ ‫כָּל חַ לְּ לי הַ ל ִח"י‪ ,‬הָּ אצֶ "ל וְּ הַ פַ לְּ מַ "ח ‪...‬‬ ‫‪73‬‬ ‫אמיתי‪ ,‬אֶ זְּ כְּ ָּרה אֱֹל‪ִ -‬הים וְּ אֶ הֱ מָּ יָּה (המאה ה‪ :)8-‬הקראה‬ ‫ַ‬ ‫זהו פיוט סליחות שחיבר הפייטן היהודי‪-‬איטלקי אמיתי ונהוג לשיר אותו בקהילות אשכנז‬ ‫בתפילת נעילה של יום הכיפורים‪ .‬הפיוט מתאר את רגשותיו וכיסופיו של העם היהודי‬ ‫לירושלים עיר הקודש לאחר חורבן הבית והגלות‪ .‬להלן בית מתוך הפיוט‪:‬‬ ‫אֶ זְּ כְּ ָּרה אֱ ֹל‪ִ -‬הים וְּ אֶ הֱ מָּ יָּה‬ ‫בִ ְּראו ִֹתי כָּל ִעיר עַ ל ִתלָּּה בְּ נּויָּה‬ ‫וְּ ִעיר הָּ אֱ ֹל‪ִ -‬הים מֻ ְּשפֶ לֶת עַ ד ְּשאוֹל ַת ְּח ִתיָּה‬ ‫ּובְּ כָּל זֹאת ָאנּו לְּ ָּי‪ּ-‬ה וְּ עינינּו לְּ ָּי‪ּ-‬ה‪.‬‬ ‫ר' שלמה הלוי אלקבץ‪ ,‬לכה דודי (מקדש מלך) (המאה ה‪ :)71-‬הקראה‬ ‫פיוט זה של המקובל שלמה אלקבץ מתאר את רגעי המעבר של ירושלים בין ימי החולין‬ ‫המסתלקים לבין השבת היורדת‪ .‬הוא נקלט במהירות בסידור התפילה של כל קהילות‬ ‫ישראל‪ ,‬אף שהסידור היה כבר חתום‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫ִמ ְּק ָּדש מֶ לְֶך ִעיר ְּמלּוכָּה‬ ‫מַ ה ִת ְּשתוֹח ִחי ּומַ ה ֶתהֱ ִמי‬ ‫קּומי ְּצ ִאי ִמתוְֹך הַ הפכָּה‬ ‫ִ‬ ‫בָּ ְך יֶחֱ סּו ענִיי עַ ִּמי‬ ‫ַרב לְָּך ֶשבֶ ת בְּ עמֶ ק הַ בָּ כָּא‬ ‫וְּ נִ בְּ נְּ ָּתה ִעיר עַ ל ִתלָּּה‬ ‫וְּ הּוא יַחמ ֹול עָּ ַליְִך חֶ ְּמלָּה‬ ‫לְּ כָּה דו ִֹדי לִ ְּק ַראת ַכלָּה‬ ‫ֹלא תב ִֹשי וְּ ֹלא ִתכָּלְּ ִמי‪.‬‬ ‫פְּ ני ַשבָּ ת נְּ ַקבְּ לָּה‪.‬‬ ‫מקראה לסיום סדר העצמאות‬ ‫תפילת ערב יום העצמאות‬ ‫ֹאמרּו גְּ אּולי ה' א ֶשר גְּ ָאלָּם ִמיַד צָּ ר‪ּ :‬ומא ָּרצוֹת ִקבְּ צָּ ם‬ ‫הֹדּו ַלה' כִ י טוֹב כִ י לְּ ע ֹולָּם חַ ְּסד ֹו‪ :‬י ְּ‬ ‫ישימוֹן ָּד ֶרְך ִעיר מו ָֹּשב ֹלא מָּ צָּ אּו‪ְּ :‬רעבִ ים גַם‬ ‫ּומיָּם‪ָּ :‬תעּו בַ ִּמ ְּדבָּ ר בִ ִ‬ ‫ּומּמַ ע ָּרב ִמצָּ פוֹן ִ‬ ‫ִמ ִּמזְּ ָּרח ִ‬ ‫ְּצמ ִאים נַפְּ ָּשם בָּ הֶ ם ִת ְּתעַ טָּ ף‪ :‬וַ י ְִּצעקּו אֶ ל ה' בַ צַ ר לָּהֶ ם ִמ ְּּמצּוקוֹתיהֶ ם יַצִ ילם‪ :‬וַ י ְַּד ִריכם בְּ דֶ ֶרְך‬ ‫ָאדם‪ :‬כִ י ִה ְּׂשבִ יעַ נֶפֶ ש שֹק ָּקה וְּ נֶפֶ ש‬ ‫י ְָּּש ָּרה ָּל ֶלכֶת אֶ ל ִעיר מו ָֹּשב‪ :‬יוֹדּו ַלה' חַ ְּסד ֹו וְּ נִ פְּ לְּ או ָֹּתיו לִ בְּ ני ָּ‬ ‫ְּרעבָּ ה ִמלא טוֹב‪ :‬י ְֹּשבי ח ֶֹשְך וְּ צַ לְּ מָּ וֶ ת א ִסירי עֳ נִי ּובַ ְּרזֶל‪ :‬כִ י ִה ְּמרּו ִא ְּמרי אל וַ עצַ ת עֶ לְּ יוֹן נָָּאצּו‪:‬‬ ‫וַ יַכְּ נַע בֶ עָּ מָּ ל לִ בָּ ם כ ְָּּשלּו וְּ אין עֹזר‪ :‬וַ יִזְּעקּו אֶ ל ה' בַ צַ ר לָּהֶ ם ִמ ְּּמצֻקוֹתיהֶ ם יו ִֹשיעם‪ :‬יו ִֹציאם‬ ‫ָאדם‪ :‬כִ י ִשבַ ר ַדלְּ תוֹת‬ ‫מח ֶֹשְך וְּ צַ לְּ מָּ וֶ ת ּומו ְֹּסרוֹתיהֶ ם ְּינַתק‪ :‬יוֹדּו ַלה' חַ ְּסד ֹו וְּ נִ פְּ לְּ או ָֹּתיו לִ בְּ ני ָּ‬ ‫נְּ ח ֶֹשת ּובְּ ִריחי בַ ְּרזֶל גִ דעַ ‪ :‬אֱ וִ לִ ים ִמדֶ ֶרְך פִ ְּשעָּ ם ּומעוֹנֹ תיהֶ ם י ְִּתעַ נּו‪ :‬כָּל ֹאכֶל ְּת ַתעב נַפְּ ָּשם וַ יַגִיעּו‬ ‫עַ ד ַשערי מָּ וֶ ת‪ :‬וַ יִזְּ עקּו אֶ ל ה' בַ צַ ר לָּהֶ ם ִמ ְּּמצֻקוֹתיהֶ ם יו ִֹשיעם‪ :‬י ְִּשלַח ְּדבָּ ר ֹו וְּ י ְִּרפָּ אם וִ ימַ לט‬ ‫ָאדם‪ :‬וְּ ִיזְּ בְּ חּו זִ בְּ חי תו ָֹּדה וִ יסַ פְּ רּו מַ ע ָּׂשיו בְּ ִרנָּה‪:‬‬ ‫ִמ ְּש ִחיתו ָֹּתם‪ :‬יוֹדּו ַלה' חַ ְּסד ֹו וְּ נִ פְּ לְּ או ָֹּתיו לִ בְּ ני ָּ‬ ‫יו ְֹּרדי הַ יָּם בָּ אֳ נִ יוֹת עֹׂשי ְּמלָּאכָּה בְּ מַ יִם ַרבִ ים‪ :‬הּמָּ ה ָּראּו מַ עׂשי ה' וְּ נִפְּ לְּ או ָֹּתיו בִ ְּמצּולָּה‪ :‬וַ יֹאמֶ ר‬ ‫וַ יַעמד רּוחַ ְּסעָּ ָּרה וַ ְּתרוֹמם ַגלָּיו‪ :‬יַעלּו ָּשמַ יִם י ְּרדּו ְּתהוֹמוֹת נַפְּ ָּשם בְּ ָּרעָּ ה ִת ְּתמ ֹוגָּג‪ :‬יָּחוֹגּו וְּ יָּנּועּו‬ ‫ּומ ְּּמצּוקֹתיהֶ ם יו ִֹציאם‪ :‬יָּקם ְּסעָּ ָּרה‬ ‫כ ִַשכוֹר וְּ כָּל חָּ כְּ מָּ ָּתם ִת ְּתבַ לָּע‪ :‬וַ י ְִּצעקּו אֶ ל ה' בַ צַ ר לָּהֶ ם ִ‬ ‫לִ ְּדמָּ מָּ ה וַ יֶחֱ שּו גַליהֶ ם‪ :‬וַ י ְִּׂש ְּמחּו כִ י י ְִּשתֹקּו וַ יַנְּ חם אֶ ל ְּמחוֹז חֶ פְּ צָּ ם‪ :‬יוֹדּו ַלה' חַ ְּסד ֹו וְּ נִפְּ לְּ או ָֹּתיו‬ ‫ָאדם‪ :‬וִ יר ְֹּממּוהּו בִ ְּקהַ ל עָּ ם ּובְּ מו ַֹשב זְּ קנִים יְּהַ לְּ לּוהּו‪ :‬יָּׂשם נְּ הָּ רוֹת לְּ ִמ ְּדבָּ ר ּומֹצָּ אי מַ יִם‬ ‫לִ בְּ ני ָּ‬ ‫לְּ ִצּמָּ אוֹן‪ :‬אֶ ֶרץ פְּ ִרי לִ ְּמלחָּ ה מ ָּרעַ ת י ְֹּשבי בָּ ּה‪ :‬יָּׂשם ִמ ְּדבָּ ר ַלאגַם מַ יִם וְּ אֶ ֶרץ ִציָּה לְּ מֹצָּ אי מָּ יִם‪:‬‬ ‫וַ יו ֶֹשב ָּשם ְּרעבִ ים וַ יְּכוֹנְּנּו ִעיר מו ָֹּשב‪ :‬וַ יִזְּ ְּרעּו ָּׂשדוֹת וַ י ְִּטעּו כְּ ָּר ִמים וַ יַעׂשּו פְּ ִרי ְּתבּוָאה‪ :‬וַ יְּבָּ רכם‬ ‫וַ י ְִּרבּו ְּמאֹד ּובְּ הֶ ְּמ ָּתם ֹלא י ְַּמ ִעיט‪ :‬וַ י ְִּמעטּו וַ ָּישֹחּו מעֹצֶ ר ָּרעָּ ה וְּ יָּגוֹן‪ :‬שֹפְך בּוז עַ ל נְּ ִדיבִ ים וַ י ְַּתעם‬ ‫בְּ תֹהּו ֹלא ָּד ֶרְך‪ :‬וַ י ְַּׂשגב אֶ בְּ יוֹן מעוֹנִי וַ י ֶָּׂשם ַכצֹאן ִמ ְּשפָּ חוֹת‪ :‬י ְִּראּו י ְָּּש ִרים וְּ י ְִּׂשמָּ חּו וְּ כָּל עַ וְּ לָּה‬ ‫ָּקפְּ צָּ ה פִ יהָּ ‪ִ :‬מי חָּ כָּם וְּ י ְִּשמָּ ר אלֶה וְּ י ְִּתבוֹנְּנּו חַ ְּסדי ה'‪:‬‬ ‫יזכור לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון‬ ‫ִׂשראל‪ ,‬וְּ כָּל‬ ‫יצים‪ ,‬חַ יָּלי ְּצבָּ א‪-‬הַ ה ָּגנָּה לְּ י ָּ‬ ‫יִזְּ כֹר אֱ ֹלֹׁ‪ִ -‬הים אֶ ת בָּ נָּיו ּובְּ נו ָֹּתיו‪ ,‬הַ נֶאֱ מָּ נִים וְּ הָּ אַ ִּמ ִ‬ ‫יעין וְּ הַ בִ טָּ חוֹן‬ ‫לוֹחמי הַ ּמַ ְּח ָּתרוֹת וַ ח ִטיבוֹת הַ לוֹח ִמים בְּ מַ עַ ְּרכוֹת הָּ עָּ ם‪ ,‬וְּ כָּל ַאנְּשי ְּק ִהילִ יַת הַ ּמ ֹו ִד ִ‬ ‫ָארץ‬ ‫וְּ ַאנְּשי הַ ִּמ ְּשטָּ ָּרה א ֶשר ח ְּרפּו נַפְּ ָּשם בָּ ִמלְּ חָּ מָּ ה עַ ל ְּתקּומַ ת י ְִּׂש ָּראל‪ ,‬וְּ כָּל אלֶה ֶשנ ְִּר ְּצחּו בָּ ֶ‬ ‫לּומים‬ ‫ִׂשראל וְּ י ְִּתבָּ ַרך בְּ ז ְַּרע ֹו וְּ יֶאֱ בַ ל עַ ל זִ יו הָּ ע ִ‬ ‫ּומחּוצָּ ה לָּּה בִ ידי ְּמ ָּר ְּצ ִחים מ ִא ְּרגּוני הָּ טֶ רוֹר‪ .‬יִזְּ כֹר י ָּ‬ ‫ִ‬ ‫ּומ ִסירּות הַ נֶפֶ ש א ֶשר נִ ְּספּו בַ ּמַ ע ָּרכָּה הַ כְּ ב ָּדה‪ .‬י ְִּהיּו חַ לְּ לי‬ ‫ּוקדֻ ָּשת הָּ ָּרצוֹן ְּ‬ ‫גְּבּורה ְּ‬ ‫וְּ חֶ ְּמ ַדת הַ ָּ‬ ‫ש ָּראל לְּ דוֹר דוֹר‪.‬‬ ‫תּומים בְּ לב ִי ְּ ֹ‬ ‫ש ָּראל עטּורי הַ נִצָּ חוֹן ח ִ‬ ‫מַ עַ ְּרכוֹת ִי ְּ ֹ‬ ‫‪75‬‬ ‫רשימת שירי הגדת העצמאות‬ ‫על פי סדר הופעתם בחוברת‬ ‫מתן ארז קולנשר‪ ,‬מה נשתנה לחג העצמאות‪54................. ..................................‬‬ ‫שייקה פייקוב‪ ,‬ארץ ‪56..................... ................................ ................................‬‬ ‫נתן אלתרמן‪ ,‬אז אמר השטן (*) ‪94.................................... ................................‬‬ ‫יורם טהר לב‪ ,‬קום והתהלך בארץ ‪91................................. ................................‬‬ ‫שאול טשרניחובסקי‪ ,‬אומרים ישנה ארץ ‪91........................ ................................‬‬ ‫אהוד מנור‪ ,‬חי ‪97............................ ................................ ................................‬‬ ‫אברהם לוינסון‪ ,‬נבנה ארצנו ‪97......... ................................ ................................‬‬ ‫עלי מוהר‪ ,‬שיר השיירה ‪44................ ................................ ................................‬‬ ‫אורי צבי גרינברג‪ ,‬אל גבעת הגוויות בשלג (*)‪46.................................................‬‬ ‫הירש גליק‪ ,‬שיר הפרטיזנים היהודים ‪46............................... ................................‬‬ ‫חיים גורי‪ ,‬הרעות ‪15........................ ................................ ................................‬‬ ‫עוזי חיטמן‪ ,‬תודה ‪11....................... ................................ ................................‬‬ ‫דידי מנוסי‪ ,‬מי שחלם ‪11.................. ................................ ................................‬‬ ‫שאול טשרניחובסקי‪ ,‬ראי אדמה (*) ‪16.............................. ................................‬‬ ‫נעמי שמר‪ ,‬ירושלים של זהב ‪10....................................... ................................‬‬ ‫יהודה הלוי‪ ,‬יפה נוף (*) ‪10.............. ................................ ................................‬‬ ‫נתן אלתרמן‪ ,‬מגש הכסף (*) ‪15........ ................................ ................................‬‬ ‫שיר המעלות (*) ‪19........................ ................................ ................................‬‬ ‫נפתלי הרץ אימבר‪ ,‬התקווה ‪11.......... ................................ ................................‬‬ ‫מרדכי צבי מאנה‪ ,‬משאת נפשי (*) ‪65................................ ................................‬‬ ‫אורי צבי גרינברג‪ :‬במלכות הצלב; הקבר ביער (*) ‪61.......... ................................‬‬ ‫שאול טשרניחובסקי‪ ,‬במשמר (*) ‪68................................. ................................‬‬ ‫אורי צבי גרינברג‪ ,‬יהודה היום יהודה מחר ‪ /‬משא ְדוַי ומשא גיל (*) ‪85.................‬‬ ‫חיים חפר‪ ,‬מסדר הנופלים (*) ‪89......................................................................‬‬ ‫חיים חפר‪ ,‬היינו כחולמים (*) ‪84...................................... ................................‬‬ ‫אמיתי‪ ,‬אזכרה א‪-‬לוהים ואֶ הֶ מיה (*) ‪81..............................................................‬‬ ‫ר' שלמה הלוי אלקבץ – לכה דודי (מקדש מלך) (*) ‪81........ ................................‬‬ ‫הערות‪:‬‬ ‫(*) הקראה בלבד‪.‬‬ ‫סה"כ שלושה עשר שירים הם להשמעה וארבעה‪-‬עשר שירים הם להקראה בלבד‪.‬‬ ‫‪76‬‬